פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



6
ועדת העבודה והרווחה
09/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 256
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד (09 ביולי 2024), שעה 14:27

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 35) (עובד בשירות צבא הגנה לישראל), התשפ"ד–2024, (פ/3791/25) (כ/1022) , של חה"כ שלום דנינו, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ צביקה פוגל

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון

עידן ליפינר - מנהל תחום חו"ב אגף השכר, משרד האוצר

עדי פרנקפורטר ישראלי - רפרנטית ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות



הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 35) (עובד בשירות צבא הגנה לישראל), התשפ"ד–2024, פ/3791/25 כ/1022

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, ג' בתמוז התשפ"ד, 9 ביולי 2024, הנושא חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 35) (עובד בשירות צבא הגנה לישראל) של חבר הכנסת שלום דנינו וחברים. אנחנו נבקש מהיועצת המשפטית נעה בן שבת להקריא את הצעת החוק.

אדוני, אני רק אסביר קודם, אני אזכיר שהיום יש הוראה שאומרת שאם אדם פרש משירות הקבע ולאחר מכן הוא חזר לשירות קבע או שהוא עובד בשירות צבא הגנה לישראל, אז מנכים איזשהו חלק מהקצבה בהתחשב בזה שהוא גם מקבל שכר מאותה קופה עצמה. זאת ההוראה הקיימת היום.

מה שהצעת החוק מבקשת לעשות זה להחריג משם את העובד בשירות צבא הגנה לישראל, זאת אומרת שעליו לא יחול אותו ליקוי. אני אקרא את הסעיף ואז יש לנו גם שאלה.

בבקשה.

חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' ...), התשפ"ד–2024

תיקון סעיף 33
1.
בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985, בסעיף 33(ב), המילים "או שהוא עובד בשירות צבא ההגנה לישראל" – יימחקו.



אנחנו מבקשים להוסיף סעיף תחולה.

תחולה
2.
הוראות סעיף 33(ב) כנוסחן בחוק זה יחולו לעניין קצבה המשולמת לעובד בשירות צבא הגנה לישראל בעד התקופה שהחל ב-1 בחודש שלאחר תחילתו של חוק זה.



כדי שיהיה ברור מאיזה מועד ניכוי הקצבה לא יחול, או עד איזה מועד מנכים.

אזרח עובד צה"ל?

זה רק אומר שאזרח עובד צה"ל שעד היום ניכו מהקצבה שלו איזשהו סכום, לא ינכו מאותו 1 בחודש לאחר תחילתו של החוק ועד התקופה שאחרי תחילתו. זאת אומרת משנים את זה ליותר מאוחר – לא ינכו את הקצבה הזאת כמו שהיו מנכים בעבר או עד עכשיו. זה כמובן רק אם הקצבה שלו עולה, התנאים – לא מכולם מנכים, אלא רק אם הקצבה וביחד עם השכר עולים על המשכורת הקובעת וכנ"ל יש את כל התנאים מפורטים בסעיף.

עלתה פה שאלה, אדוני. אנחנו מדברים פה על פנסיה שהיא פנסיה לכל דבר, יש היום פנסיה של אנשי הקבע אבל יש היום אנשי קבע שהם לא בפנסיה תקציבית אלא הם בפנסיה צוברת וממועד פרישתם ועד המועד שבו הם יתחילו לקבל את הכספים מקופת הגמל הם אמורים לקבל פנסיה גישור. השאלה אם ההסדרים האלה של קופה ציבורית בכלל שייכים לפנסיית גישור או לא שייכים? מה ההסדר שחל לגביהם בנושא הזה?

יש לי שאלה נוספת לגבי הצעת החוק הזאת. מה קורה אם בן אדם, בתיאוריה, אומר לצבא: שלום, היה נעים מאוד, אני עוזב, לוקח את כל הפנסיות – ובשבוע הבא אומר: שלום, אני רוצה לעבוד; האם גם הוא?

כן, אדם כזה שחזר לשירות הקבע הוא נשאר בניכוי של הקופה הציבורית. היום כבר חל עליו הניכוי וביחד עם האזרח עובד צה"ל חל על שתי קבוצות האלה הניכוי.

אבל הרי אנחנו מבטלים את הניכוי?

אנחנו מבטלים את הניכוי רק לאזרח עובד צה"ל, מי שפרש מצה"ל והפך להיות אזרח עובד צה"ל.

זאת אומרת, אם הוא פרש והופך לאזרח ואחר כך הוא מתחיל מחדש?

אם הוא מתחיל מחדש בשירות החייל כחייל שירות קבע?

לא חייל. הוא חוזר כאזרח עובד צה"ל.

כאזרח עובד צה"ל אז לגביו מבטלים את הניכוי. זו הבקשה של חבר הכנסת.

אז למה רק לגביו ולא על אחרים?

נגיד שההסדר המקורי אמר שכל מי שפרש משירות צה"ל והייתה הוראה מקבילה גם בשירות המדינה ועובד במקום שהוא קופה ציבורית – זאת אומרת שהוא ממומן מקופת המדינה – יחולו עליו הוראות ניכוי.

לפני כמה שנים צומצמה ההוראה הזאת ואמרה: כל מי שהלך לעבוד – נניח הוא הלך לעבוד בשירות צה"ל ואחרי זה הוא הלך לעבוד במשרד הביטחון ולא בצה"ל עצמו – אז עליו אנחנו לא מחילים. הוא יכול גם לקבל את השכר ממשרד הביטחון וגם לקבל את הפנסיה מצה"ל. אבל רק מי שהוא ממש חזר לאותו מקום, חזר לשירות קבע או שהוא חזר לצבא כאזרח עובד צה"ל – לגביהם כן נחיל את הניכוי. זה ממש מאותה קופה, זה מאותו כיס, אז לגביהם נחיל את הניכוי.

את לא רוצה להגיד את המילה קומבינה כי זה לא בעברית צחה?

אני לא רוצה להתבטא בצורה שיישמע כאילו יש לי דעה בזה.

לא, אני רוצה להבין את המילון.

כרגע אומרים שלגבי אזרח עובד צה"ל נתקן את זה.

יש לזה מילה בעברית בכלל? אין לזה, נכון אין בעברית דבר כזה?

חוסר תום לב זה יותר ממלכתי.

לכן נעה לא רוצה להגיד את זה, אז אין את זה. אז למעשה עכשיו כולם יימחקו?

לא, יימחק רק האזרח עובד צה"ל, לא יימחק וזה עדיין יישאר לגבי מי שפרש משירות קבע וחזר לשירות הקבע.

למה? אותם לא רוצים בחזרה?

כי כנראה הם מבינים שזה באמת יותר מידי, שבן אדם ממש חזר לאותו מקום וגם יקבל את השכר וגם את הקצבה, זה ממש נראה שזה יותר מידי. אבל אזרחים עובדי צה"ל, נציגי צה"ל בדיון הקודם באו והסבירו, אני לא יודעת למה הם לא הגיעו עכשיו.

כי הם הבינו שאין הצבעות. ככה הסביר לי איציק, שהם חשבו שאם אין הצבעות אז אין טעם שהם יגיעו. אני הייתי מוכן לעשות הצבעות או לא לעשות הצבעות, אני כיושב-ראש לא קובע את הדבר הזה, המציע צריך לבקש. אבל היות והם לא ביקשו אז רציתי שתקריאי את זה כדי שנהיה מוכנים וברגע שהם יחליטו שהם רוצים להצביע, אז נוכל לכנס את הישיבה ולהצביע.

בסדר גמור.

אני רוצה לשמוע את עמדת משרד האוצר בעניין הזה, בבקשה.

עדי פרנקפורטר מאגף תקציבים משרד האוצר. נשמח להתייחס לשאלה. שאלת בנוגע לקיזוז קופה ציבורית בדורשי פנסיית הגישור, שפנסיית הגישור היא סוג של פנסיה תקציבית שמקבל הפורש בין גיל 42-60 מקופת המדינה. זה נושא שעוד לא הוסדר עד היום, אנחנו כרגע עובדים גם על תקנות וגם על תיקון החקיקה שכבר עבר ועדת שרים וכרגע נמצא בשלבי נסחות ויגיע לוועדה בקרוב, בתקווה.

כחלק מאותו תיקון חקיקה אנחנו מחילים על פורשי הגישור סעיפים שונים מהחוק. אחד הסעיפים האלה הוא הסעיף של הקופה הציבורית. אותו היגיון שחל על הקופה הציבורית ופנסיה תקציבית חל גם על פורשי הגישור בגלל שזו פנסיה שמתקבלת מתקציב המדינה שבאה להיות חליף שכר, ואם אתה מקבל שכר אחר מהמדינה אין סיבה שתקבל אותם באופן מלא. מדובר בקיזוז מידתי של עד שליש מהקצבה, מנגנון שכבר הוסבר פה, אני מניחה. אז כביכול אמור לחול אבל זה כמובן יגיע לדיון בוועדה.

מתי אתם חושבים להביא את זה לוועדה?

אני לא יודעת איזו ועדה דנה בזה. בחוק המקורי דנה בזה הוועדה המשותפת לוועדת העבודה והרווחה וועדת חוץ וביטחון, אז אני לא יודעת בדיוק לאן החוק הזה ינותב?

בשביל זה יש לנו את נעה. לאן צריך החוק הזה להגיע?

אדוני, אני לא יכולה להביע עמדה.

לא, מבחינה מקצועית. איפה זה נדון? למה עד עכשיו הביאו לנו את זה לפה?

בעבר הדיונים בפנסיית הגישור היו בוועדה משותפת של חוץ וביטחון - - -

פנסיית הגישור בלבד, אבל החוק עצמו יכול - -?

החוק עצמו שאנחנו הולכים להביא ואנחנו עובדים על הנסחות שלו, הוא בעצם חוק שעוסק בהסדרת פנסיית הגישור, וכחלק מזה יש שם גם החלה של סעיפים מהחוק של פנסיה תקציבית, ביניהם סעיף קופה ציבורית, אז אני לא יודעת בדיוק לאן זה משתייך.

אוקיי, אז אנחנו הקראנו.

סליחה אדוני רציתי לשאול אותם אם יש למשרד האוצר עוד הערות לחקיקה הזאת?

לעמדתנו, אין סיבה לבטל את קיזוז הקופה הציבורית, זה קיזוז הגיוני ויש לו רציונל, הוא מאוד מידתי והוא לא מוגזם. בנוסף, אנחנו גם סיכמנו מול משרד הביטחון שיהיה שיח בנוגע להרחבת הקופה הציבורית, לא רק אם פרשת לצה"ל וחזרת להיות אזרח עובד צה"ל, אלא אם פרשת מצה"ל וחזרת להיות עובד מדינה כפי שהיה בעבר וזה בוטל. שיח שנמצא שוב על השולחן בעקבות המצב הכלכלי של מדינת ישראל והצורך בביצועי התאמות שונים.

אבל ההצעה הזאת אמורה הייתה גם לחזור לוועדת שרים, אז השאלה אם עד המועד שבו יתקיימו ההצבעות אפשר יהיה להביא את זה לפני ועדת שרים לעניינים חקיקה.

כן. הרצון הוא להביא את זה. ועדת שרים בפרוטוקול שבה ההחלטה הזאת עברה נכתב שלפני ההצבעה בקריאה שניה ושלישית יובא החוק בשנית לוועדת שרים. החוק הזה היה אמור לחזור לוועדת שרים, מדובר בהצעת חוק תקציבית, אז הוא אמור להגיע לשם.

אוקיי, אז ברגע שזה יהיה מוכן מבחינת המציע ומבחינתכם – אנחנו נקיים הצבעה, כי הקראנו כבר את הנוסח. אני רוצה להודות לכולכם שבאתם, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:38.