פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת החינוך, התרבות והספורט
11/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 248
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, ה' בתמוז התשפ"ד (11 ביולי 2024), שעה 14:00

סיור בספרייה הציבורית אור עקיבא

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
נעמה לזימי

שר התקשורת שלמה קרעי
שמחה יוסיפוב - ראש עיריית אור עקיבא

נוח שמאילוב - עו"ד, מ"מ וסגן ראש עיריית אור עקיבא

שמחה קליין - מ"מ ראש עיריית אור עקיבא

יוסי אבו חצירא - מנהל הספרייה העירונית אור עקיבא

איציק נסימי - יו"ר הנהלת מתנ"ס אור עקיבא

מיכל גאולה - יו"ר איגוד מנהלי הספריות

הילה לוי - מנהלת מחלקת ספריות רעננה, איגוד מנהלי הספריות

נועה לוי - מנהלת רשת הספריות ראשל"צ, איגוד מנהלי הספריות

חלי גורן - מנהלת רשת הספריות בחולון, מועצת הספריות

יהודית גידלי

דניאל ג', איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיור בספרייה הציבורית אור עקיבא

- - - עם ההחלטה, ובבקשה תשמרו על הדבר והנכס הכי יקר לי ולילדים שלנו, שזה הדבר שאני חושבת - - -

לא הבנתי איזו החלטה.

לא לקצץ.

אתם לא באירוע בכלל כנראה. האירוע הזה לא תקציבי בכלל.

עזוב, זה לא העניין. אני, כהורה, כתושבת, לא רוצה שיפגעו לי בספריות, חד וחלק. לא מעניין אותי הפתרון. מעניינת אותי התוצאה הסופית.

נאבקנו קשה מאוד כדי שלא יהיה כאן קיצוץ - - -

מעניין אותי הפתרון הסופי. ספרייה זה דבר שהוא חשוב, ותדעו לכם, אם תפגעו בספריות תהיה לכם בעיה, כי אני רואה מה קורה בכיתות א'-ב'. יצטרכו לתת תגבורים ללשון ושפה והמצב הוא קטסטרופה. אני לא אומרת לכם את זה סתם. אני סומכת עליכם, תעשו את העבודה שלכם. אני פה רק כדי להגיד תודה רבה וסליחה.

בקיסריה אין ספרייה?

יש ספרייה. היא ספרייה מדהימה, היא קטנה. אני רציתי לתת לבנות שלי חוויה לא רק של לפתוח ספר ולקרוא, אלא חוויה תרבותית, חוויה של ערכים. תקשיבו, זה א'-ב'. יש לי ספרייה ענקית בבית ואני מביאה אותן לפה וגם לוקחת מפה ספרים. זה סוג של משהו שאני רוצה להנחיל לבנות שלי, והיום ילדה בת 7.5 וילדה בת 9.5 יש להן ספרים ליד הראש, הן קוראות את הספרים, הן לא מוותרות על קריאה.

אני לא אצליח להוציא אותן מהטאבלטים ומהטלפונים, אבל אני כן אצליח להכניס להן את האהבה הזאת, וזה משהו שהוא חשוב מאוד. זה פותח אותם לתרבויות ועולמות, והם - - - ספרים שאני חושבת שבחיים לא הייתה להם נגישות לספרים האלה.

לא רק זה, כסטודנטית זה היה הבית השני שלי. הייתי גרה בראשון לציון, אז לא פה אלא שם. זה היה המרחב השקט שהייתי באה ולומדת וכותבת את העבודות שלי.

יש פה גם הופעות והצגות?

כן. למעלה.

אתם באים מקיסריה לפה?

כן. אני תושבת קיסריה. היום אנחנו שוכרים פה - - - קומה 17 אבל הרבה מבלים בקיסריה כי המרחב של הבנות שלי מבחינת גנים ובתי ספר הוא שם. אני לא מוותרת על הספרייה פה כי הספרייה כאן היא חוויה אחרת. אני רוצה להגיד לכם כל הכבוד לכם, זה משהו שמתוחזק פה ובאתי רק להגיד לכם את זה. שמעתי שאתם פה ואני כן חושבת שצריכים לשמוע את הקהל, שזה משרת אותו. ולא רק אותנו.

יש לי קהל שהוא דתי, לציבור הדתי אין אינטרנט, הם מגיעים למחשבים בספריות, הרי זה משהו שהוא בלתי נפרד, והם משתמשים בספריות כאיזשהו קישור בין העולם המודרני לבין הדת שלהם. זה משהו שיפגע גם בהם, גם בסטודנטים וגם בילדים שלנו. אז תשמרו עלינו. תודה רבה חברים וסליחה שהפרעתי. להתראות.

נעבור לספריית - - - ספרים, אבל זה לא כמו שנה רגילה. בשנה רגילה בתאריך כזה כבר קניתי ב-120,000 שקלים ספרים. אני לא רוצה להגיד מה הסכום שקיבלתי, אבל זה סכום שהמתנ"ס היה צריך להוציא אותו מפעילות אחרת.

מה קורה עם פעילות תרבותית בקיץ הזה?

כלום. יש לנו יריד ספרים מאוד מצומצם.

אתה יכול להראות את הפוסטר.

אתה מבין את האירוע? אין כסף. יולי-אוגוסט קיץ, בדרך כלל יש הופעות ויש תרבות, הם באים למזגן עם הילדים. השנה לא יהיה כלום בכל הארץ.

בשביל עכשיו אנחנו מעבירים את החוק הזה.

על פי ההערכה שלי ואיך שמתנהלים, אני לא יודע אם בספטמבר יהיה לנו תקציב.

אם לצורך העניין תוך שלושה שבועות או חודש מהיום אתה מקבל תקציב, יש לך מה לעשות איתו או שזה כבר - - -

בוודאי. אני מתכנן מעכשיו ועד - - -

לא, אני מדבר לקראת הקיץ. תצליח לעשות משהו עם זה באוגוסט?

באוגוסט מנהל הספרייה שיהיה פה הוא יעשה.

בהנחה שהיית ממשיך.

כן, בלי שום ספק.

אם תוך שלושה שבועות יהיה תקציב, גם בתרחיש שבו יוסי כבר ייצא לגמלאות, אז אני, יחד עם מנהלת המתנ"ס, שהספרייה כפופה אלינו, נדע לתת מענה מהר מאוד. לגשר אני יכול.

תוך חודש מהיום יהיה כסף ונקווה - - -

- - - מה שהוא מתאר בספרייה כאן שהוא לא קנה ספרים ושאין פעילות, זה קורה בכל הספריות בגלל שלא - - - או שאתם ידעתם שמעבירים תקציב בכל מקרה ועיריות גיבו חלק מהספריות, ספריות גיבו על החשבון?

יש רשויות שכן גיבו, החזקות. אנחנו בכפר סבא לא עשינו שבוע הספר. מה אני יכולה לעשות עם ה-7,000 שקלים שהעבירו לי בתחילת יולי.

בחולון שזו רשות גדולה וחזקה זה לא קורה.

אני רוצה שתראה להם, יוסי.

אם אתם תעשו שבוע הספר במועד מאוחר יותר - - -

תכננו לספטמבר, חודש הספריות הציבורי.

שלמה, הסיפור של רשות חזקה מעצבן אותי קצת, כי הרי יש גם פריפריה - - - בסוף פריפריה חברתית גם צריכה לקבל בהנגשה, אז בסוף רשות חזקה יכולה לעשות את האירועים הגדולים בתוך איזה מרחב. פה זו ספרייה אחת אז זה להבדיל, אבל אני בסוף חושבת על שכונת נווה שאנן חיפה וקריית אליעזר בחיפה, או חולון, שיש ספריות בכל מיני מקומות.

שבעה סניפים.

אז הספרייה סופגת אבל היא לא סופגת לכל השכונות וזו כבר בעיה של המשרד.

אני לא אמרתי את המילה "רשויות חזקות". שאלתי האם רשות שהיא יודעת שתקציב יגיע. הרי התקציב יגיע, לאו דווקא חזקה או לא.

אני אענה לך. היא יודעת את זה רק מחודש פברואר-מרץ שהיא לא תקבל השנה תקציב. לא הודיעו מראש, הם לא שריינו כסף. כולם נמצאים עכשיו בגירעונות וכולם סובלים מהמלחמה. אין להם מאיפה להוציא בשביל אחרי זה לקבל חזרה. השיטה הזו עקומה.

אבל היום ברוך השם אנחנו כבר יודעים שהתקציב הולך להיות מאושר בקרוב בוועדת החינוך.

- - - מקדמות.

המקדמות בחודש אני מאמין שיקבלו. לכן שאלתי אותו אם יש להם מה לעשות אם הכסף מגיע בסוף יולי - - -

אם אני יודע שהכסף יגיע בעוד חודש, אני עכשיו אשב על התוכניות. אני מכיר את הספקים, מכיר את כולם. כולם גם יכולים - - -

בתהליכי האישורים בתוך הרשות.

אז זה אתם בוועדה צריכים לומר את האמירה הזאת - - - עם האוצר שהמקדמות יוצאות כבר.

הרשות עדיין לא יודעת איך אוכלים את זה.

זה כבר סגור עם משרד האוצר.

- - -

שמרגע העברת החוק, שבועיים הכסף צריך להגיע.

אבל מה שהאוצר אומר, צריך בנושא הזה להבין שקודם כל החוק צריך לעבור, צריכים להיות תבחינים מאושרים גם על ידי המשרד וגם על ידי משרד האוצר - - -

- - - שהתבחינים יגיעו לפני - - -

כן. אז הנושא, אני מכיר את המשרד, גם בספורט אותו הדבר, לוקח זמן עם התבחינים. אז הם צריכים מעכשיו להכין את התבחינים אם אתה רוצה עוד חודש שהמקדמות יגיעו לרשויות.

אני חייבת לציין גם בתור חברת המועצה שהתבחינים כבר מוכנים. אנחנו עובדים עליהם מלפני שנה. הם גם עמדו לפרסום וגם עצרו אותם בגלל שרוצים לסיים את החוק ואין סיבה לא להוציא אותם להערות ציבור.

בדיוק, זה הערות ציבור. יש - - -

נכון, אז תוציאו עכשיו להערות ציבור. עד שייחקק החוק, ויהיו הערות ציבור שבועיים. ככל שמתעכבים עם זה, הכל מתעכב.

אנחנו ביקשנו כבר. הייתה לי שיחה עם מיקי ועם השר, ואנחנו ביקשנו שהתבחינים יגיעו לוועדה לפני שאנחנו מצביעים על החוק, והחוק יעבור עוד במושב הזה, ומשבוע הבא התבחינים צריכים להגיע אלינו לוועדה.

- - -

20-30 ילדים פלוס הורים ביחד, זה מלא פה. פשוט נהדר. היתרון שלנו זה שהרבה פעמים הילדים משתתפים במשחק, בסיפור, חפצים וכל מיני כאלה. זו פשוט חגיגה לראות את זה.

וגם זה מרחב שקט שאפשר - - -

מנוטרל, כן.

למה תקציב של סניף כזה?

זה לא סניף, זו ספרייה. תקציב של מי?

יש לכם כמה ספריות בעיר, לא?

אחת. אנחנו מקווים שבחלק הדרומי יותר, החדש, יקימו סניף. בתקציב הכולל של משרד התרבות ובמה שמקצים מהעירייה מהמתנ"ס דרך העמותות השונות, אנחנו מגיעים לקרוב למיליון שקלים.

שזה כולל משכורות והכל?

כולל משכורות, אחזקה, חשמל – הכל ביחד. התקציב שלנו ממשרד התרבות הוא תקציב יפה, אנחנו מקבלים 430,000 שקלים. יש גם שנים שהוא מגיע קרוב ל-500,000. אנחנו מנצלים אותו, עושים פה פיצוץ של פעילויות, והשאר, כל ה-600,000 או תלוי בשנה - - -

יש לכם ספרייה דיגיטלית?

כן. אנחנו עושים השאלות באמצעות קודים שאנחנו קונים מספק ומשאילים לאנשים.

כל השאר זה העירייה?

כל השאר זה העירייה באמצעות המתנ"ס.

אבל גם התושבים משלמים.

לא. על פי חוק הספריות, התיקון של חוק הספריות משנת 2000 - - -

אסור. זה העניין של החוק הזה מ-2007, שאסור שיהיה - - -

זכיתי להיות בכנסת ולהיות בין אלה שב-2007 - - -

כמה מתוך התקציב הולך על ספרייה דיגיטלית?

בשנה הזאת הוצאנו יותר כי לא היה לנו - - - בין 30,000-50,000 שקלים. כל ספר עולה 17 שקלים.

יושב-ראש הוועדה, צריך אולי פרויקט שיעבור למשרד החינוך, לילדים בעיקר, פרויקט לאומי שינגיש את הספרייה הדיגיטלית לכל - - -

כן, יש כמה שיטות.

יש כמה שיטות, שיטה שיוסי - - - לקנות קופונים וקופון אחד זה לקורא אחד. זה יכול להיות בעיר של 25,000 תושבים, בעיר גדולה יותר. זה יקר מאוד, ולכן אנחנו התארגנו והקמנו איזשהו קונסורציום שמשלמים לפי גודל העיר וקונים ספרים, ואז עיר גדולה מחויבת לקנות הרבה ספרים ועיר קטנה קונה לפי מספר התושבים, אבל כולם משתמשים באותה ספרייה, באותו אוסף.

כל ספר אפשר להשאיל 26 פעמים, כמו ספר רגיל, בדרך כלל אחרי 26 פעמים הוא - - - ורוכשים חדש. היינו רוצים מאוד שתהיה לזה תמיכה ממשלתית או איזשהו ארגון גדול שייקח את זה על עצמו.

מה התקציב הכללי ברמה הארצית?

כל ספרייה שרוצה להשתתף, משתתפת.

- - - ברמת הביצוע היום.

הבעיה היא שזה לא כל כך זול, ואז בפריפריה הם מפחדים להיות חברים בקונסורציום כי הם לא יודעים אם כן יקראו או לא, וזה לוקח להם נפח גדול מהתקציב.

אז יכול להיות שהערים הגדולות צריכות לאמץ - - -

הערים הגדולות משלמות יותר מלכתחילה.

אני יודע, אבל הפוך, למצוא איזה מנגנון שבסוף עיר גדולה תאמץ איזושהי עיר פריפרית.

זה קורה בפועל.

ברגע שאני עיר פריפרית ובכל זאת בוחרת לשלם את דמי החברות ואת הסכום שאני חייבת לקנות בו ספרים, אני נהנית מהספרים שראשון לציון, תל אביב, כפר סבא וכולם קנו. זה כאילו כמו ספרייה פה אבל וירטואלית.

יושב-הראש, זה פרויקט לאומי שמשרד החינוך צריך להנגיש את זה לכל ילדי ישראל. בנתיבות למשל יש לי שמונה ילדים, אנחנו מגיעים יוצאים עם עגלה מהספרייה בנתיבות. אין שם דיגיטלי. הכרתי את זה רק כשמיכל הכירה לי. צריך שזה יהיה פרויקט לאומי.

- - -

היא החליטה לא לקנות. זו החלטה שלה.

- - -

זו החלטה של הספרייה, אבל אם יהיה פרויקט - - -

אם ב-10% הזה שהשר הוציא הוא מקים את המנגנון, עדיין כל ספרייה תשלם דמי חברות לפי הגודל שלה, אז זה יהיה שוויוני מאוד, ואז גם בפריפריה הם יזכו לראות ספר דיגיטלי. במגזר הערבי למשל מעט, אולי שתי ספריות.

זה לא רק לקרוא, זה גם לשמוע. הקראה לא טכנית. הקראה שמישהו ממש מספר.

לפעמים גם הסופר עצמו.

יש לנו כ-100 השאלות בחודש בספרייה הדיגיטלית. התחלנו לפני כמה שנים. זה לא רע, זה מתקדם, זה עולה.

זה עוזר מאוד לבעיות הקשב והריכוז, לעולים חדשים או אנשים מבוגרים. הם מקשיבים היום לספר. זה פשוט נותן פתרון להנגשה גם אם קשה לך לקרוא, גם אם אתה לא כל כך בקיא בשפה וגם אם האותיות קופצות לך. אם יש לך בעיות של קשב וריכוז זה עוזר מאוד.

אמרתי לשר החינוך שזו יכולה להיות המורשת שלו. צריך דחיפה שלך שהיא תהיה של שניכם.

סגור.

אבל אתה בטוח לגבי חינוך? זה לא תרבות?

עוד תחנה אחת - - - השוואה בין יריד ספרים משנים קודמות לשנה. שמתי פה את השלט של 2022. תראו איזו פעילות עשירה הייתה בחודש הקריאה, כולל מבוגרים, כולל ילדים, בתי הספר.

והשנה לא היה כלום?

השנה יש לנו רק את זה, את היריד.

ב-21 בחודש - - - כסף שלכם.

ספריית פיג'מה קיים כאן? פרויקט?

בגני הילדים, כן. כאן מתחם משחק וחוויה. מגיעים לכאן בשעות הבוקר אמהות שרק ילדו ויש כאן צוות מהעירייה, צוות מקצועי פרא-רפואי שנותן כאן מענה להורים. יש שיח בין האימהות וזה פועל יומיים בשבוע.

לגבי משחקיות בספריות, זו תופעה בכל העולם, ויש שני תפקידים חשובים מאוד. א' זה הקשר הבין-דורי שנוצר בספרייה, זה הורה או סב עם ילד. ב' זה הדמיון, משחקים פה משחקי דמיון, וזה איזשהו שער שמוביל לקריאה בסופו של דבר, זה מחזק את הסיכוי שאחרי זה ההורה יישב באינטימיות עם הילד ויקריא לו סיפור ושהילד יאהב את זה מאוד.

רק זה שהתמונות שלהם בילדות זה מדפים של ספרים.

יש פה פינה גם של ספרייה לטף. בארון פה יש הרבה מאוד משחקי קופסה. בפינה הזאת הילדים יושבים לפעילות יצירתית.

יוסי, שאלה על הסיוע הפרא-רפואי. איך הגעתם לזה? זה גם משהו חדש ששמעתי.

זה שיתוף פעולה עם העירייה. העירייה הביאה את הצוות ואנחנו כאן מארחים, מסייעים בכל מיני עניינים של אדמיניסטרציה וכל מיני כאלה.

זה בשיתוף פעולה עם מרכז הצעירים? איך עשיתם את זה?

לא עם מרכז הצעירים. מגיעים לכאן גם אימהות צעירות וגם סבתות שמחזיקות את הנכדים גילאי שנה-שנתיים. הן באות לפה. מלמטה כבר אפשר לשמוע את הצהלה של האימהות וזה פשוט תענוג. זה יומיים בבוקר.

אנחנו עשינו ניסיון לפני חודש לפתוח את זה אחה"צ כי לפני הקורונה זה היה פעיל אחה"צ לגילאים גדולים יותר. גילאים 4-6 היו מגיעים לכאן, בעיקר המטרה של זה הייתה הפגתית יותר, יותר לשחק, ליהנות, לצייר. יש פה כל מיני בימבות למיניהן. אנחנו פותחים פה את המרפסת.

אני חולם כבר 22 שנה לעשות כאן קירוי במרפסת ולהוסיף את המקום הזה. יושב-ראש ההנהלה, קח את זה לידיים שלך. לא היה לי מזגן פה כמה שנים, וכבודו סייע לנו להביא את המזגן תוך שבועיים. באמת כל הכבוד.

איימתי בסגירת הספרייה, פשוט מאוד.

ואת כל הפעילות הזאת, משרד התרבות לא מעורב בה בכלל, לא מממן, נכון? מבחינת - - -

פה?

פה, ובכלל. פעילות מהסוג של משחקיות זה לא משהו שמשרד התרבות מממן.

תראי, אי אפשר - - - אני מקבל כסף, ובאמצעות הכסף של משרד התרבות אני קונה מספקים ציוד. כל הציוד הזה קניתי באמצעות ואוצ'רים. כל המשחקים פה, בקיר והכל, זה הכל של משרד התרבות.

אני חייבת להגיד שאני מתרשמת גם מהמחשבה על אימהות לאחר לידה. זאת גם סוגיה, יש הרבה בדידות של אימהות לא פעם לאחר לידה וחשוב לתת להן מקומות מפגש משותפים וזה ממש יפה.

הן יושבות כאן ומדברות ביניהן, מחלקות עצות.

כי אחרת הן נשארות בבית וזו תופעה שאנחנו מכירים. אני עוסקת בתחום של משפחות צעירות וזו תופעה שהיא קיימת.

ויש פה אנשים בעלי מקצוע שבאים לפה, שהם עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים. פשוט מדהים. אדרבה, אם ירצו להעתיק את זה – בשמחה.

מה שחשוב על מה שיוסי מציג לנו פה, לכל ספרייה יש את החירות שלה ואת הדברים שלה, אבל הסיפור של - - - שימושים הוא הדבר שהיום הספריות מגלמות. אם בילדות שלי ספרייה הייתה דבר ספציפי מאוד, היא כבר לא. המהות היא מהות ברורה, אבל זה מקום התכנסות רב דורי, יש פה סיוע פרא-רפואה וסוציאלי, יש פה ג'ימבורי. יש פה דברים שפשוט הם התפתחות של עם השנים וזה מדהים.

כן. ועכשיו הרמת לי להנחתה, מה שנקרא. כשהתקבל התיקון לחוק ב-2007, מאותה השנה, גם אצלי במיוחד וגם אצל המון ספריות התחילה פריחה ושגשוג, כאילו לא היה קיים שום דבר בעיר חוץ מהספרייה.

ברגע שהורדת דמי מנוי.

כן. זה לא היה קריטי, אבל - - -

לא קריטי אבל נתן משהו.

כן. הגיעו לפה. ואירועי התרבות למיניהם.

רק ברשותך אדוני יושב-הראש, אני שמח ונרגש להיות כאן. אני אומר לך, מיכל שהייתה נחושה לאורך כל הדרך, אני מאחל לכם להמשיך ולהצליח במאבק עד תומו עם הצמדה ועם חלוקה, והכוח בידיים שלכם. לכו בכוחכם זה והושעתם את ישראל.

זה דבר חשוב מאוד. מיכל, כמו שאמרתי לך, אי אפשר להילחם בציבור, זה הציבור, זה הבית שלו, וכמו שראית הצלחנו. אמרתי גם לאבשלום קור, כתבתי לו "מעז ייצא מתוק". הוא אומר לי "אבל למה צריך את ה'עז'?", אז צריך אותו כדי שייצא מתוק, והנה יצא מתוק וימשיך לצאת. הרבה הצלחה, ושמחתי להיות כאן.

תודה רבה.

תודה רבה.

השר קרעי היה מהשרים הבודדים שנלחמו בוועדת שרים ודרשו שהחוק יחזור לוועדת השרים, כולל ההצמדה וכולל ביטול הקיצוץ.

איש ספר.

תודה רבה על הכל, שלמה.

אני קורא לא רק דיגיטלי. בשבת אי אפשר לקרוא דיגיטלי.

דרך אגב, יש גם לזה פתרון, כי יש תזמון שמזיז לבד. עוד לא שם.

בהצלחה.

תודה.

אנחנו ממשיכים.

חשוב לי להגיד משהו לגבי העניין של צינור העברת הכספים. כרגע השר ממליץ ועומד על זה, להעביר ישירות לרשויות, ומהרשויות הם ינהלו את כל התקציב. אז אני כהרגלי רוצה לדבר על דברים טובים, אני אגיד לכם מה טוב בשיטת הרכש שהייתה לנו עד כה.

כמה נקודות. דבר ראשון, זמינות זה משהו שנורא חשוב לספריות. נורא חשוב - - - מהיום למחר להביא עוד עותק אם חסר או את החלק הנוסף בסדרה. אנחנו חייבים זמינות. כשיש לנו אותו זכיין רכש, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לפתוח את המחשב, לבקש את הספר, ותוך מקסימום שבוע או כמה ימים הוא מגיע אלינו לספרייה.

אם זה לא יהיה עכשיו כך, אצלי לא תהיה בכפר סבא בעיה, יש לי הרבה חנויות, אבל למשל בארבה, ערד, מצפה רמון החנות היא רחוקה מאוד וגם הספק לא יביאו שלושה ספרים. ההובלה יקרה נורא. הוא יצטרך לחכות.

בקיצור, זמינות זה משהו שהיה מאוד טוב לנו בתוכנת הרכש. צריך לקחת בחשבון שיש גם בירוקרטיה, וצריך להזמין את זה במערכת העירונית, וזה צריך לעבור שרשרת אישורים. יש בירוקרטיה אחרת שאנחנו לא מכירים ונצטרך ללמוד אותה עכשיו באמצע השנה, מעכשיו לעכשיו.

דבר שני, עניין של מקצועיות. המאגר של הספקים, אותו זכיין עושה את המכרזים והמחלקה לספריות במשרד התרבות אמורה להציב איזשהם קריטריונים מקצועיים שבודק איזה ספק נכנס ואיזה ספק לא, ומה המגוון, והם עושים איזשהו סינון של הספקים כבר, כך שלא משנה מאיזו ספרייה בארץ אני נכנסת, אני יכולה לקבל אותו ציוד או לרכוש אותו ציוד או אותם ספרים מאותם ספקים איכותיים. המקצועיות הזאת חוסכת גם כן, ותורמת לשוויון בין כל הספריות בארץ.

דבר נוסף, יש עניין של עצמאות. בתור מנהלת ספרייה אני מכירה את הקהל שמגיע, את הציבור שמגיע, אני יודעת מה אני צריכה לרכוש, איזה גובה מדפים ואיך זה יהיה, והייתה לי גישה גם לעשות את זה. עכשיו זה יעבוד קצת אחרת, כי אם אני ארצה לקנות מדפים, בדרך כלל ברשויות יש אגף רכש שעושה מכרזים ויש לו ספקים, זה גם מסרבל, זה גם מוציא מהידיים שלי את האפשרות לבחור מה שאני יודעת שמתאים לי לדברים.

אחידות אמרתי. בכל הספריות אנחנו מנהלים רכש בצורה אחידה, אין מישהו שיש לו תנאים טובים יותר או פחות בגלל שהרשות שלו בקשיים כאלה או אחרים או מתנהלת ככה או אחרת. כולנו אחידים וזה חשוב מאוד.

בנוסף, יש את העניין הכלכלי, שהוא בא מכמה מובנים, שזכיין אחד עושה מכרז בשביל 209 רשויות אז הוא מקבל שיעורי הנחה גבוהים יותר, הוא יכול לדרוש שהספרים יגיעו מהר יותר. הוא יכול לדרוש המון דברים שרשות בפני עצמה מתקשה יותר לעשות את זה, ועכשיו זה ייפול על הספרן שכאמור עיקר ההוצאה של הרשויות זה על השכר שלו וברשויות חלשות יש ספרן אחד, והוא יצטרך לעשות את הכל, ועכשיו ייפול עליו גם לחפש מי יעשה, המון בירוקרטיה שהוא לא מכיר והיא נוספת לתפקיד שלו.

מיכל, יש משהו שלא בחוק הזה? בחקיקה שעכשיו הולכת לעבור, יש משהו שטוב לעולם הספריות?

שהעלו את התקציב – מצוין. זה שהצמידו אותו למדד – עוד יותר טוב. גם ה-10% אחוזים האלה, אם קצת ישנו את הניסוח, אז הוא גם טוב. לאותם פרויקטים של רוחב שישדרגו את כל הספריות, לא משנה אם אתה ספרייה ברשות חזקה או אם אתה בפריפריה, אם עושים מאגר ארצי לספרות דיגיטלית ייהנו ממנה גם בפריפריה וגם במרכז באותה המידה. למשל במגזר הערבי יש להם בעיה של קטלוג.

יש רק שתי ספריות בחברה הערבית?

לא, אלה ספריות שיש להן מנוי לספרייה הדיגיטלית.

אה, הבנתי.

ויש שם עוד בעיה – אנחנו במגזר היהודי יכולים לשלם דמי מנוי ולהוריד קטלוגים של ספרים. נורא חשוב לקטלג את הספרים במחשב. זה חלק מנגישות, גם מרחוק ניגשים. בחברה הערבית אין להם את זה. זאת אומרת שאותו ספרן צריך גם לשבת לקטלג את כל הספר, זו סוג של עבודה, ולפעמים הם לא מספיקים, הם לא עומדים בקצב, ואז הקטלוג שלהם ירוד מאוד ואז ממילא הספרייה שלהם ברמה פחות משל כולם וזה רק עניין טכני.

אז אם למשל היה איזשהו פרויקט ארצי, או משרד התרבות היה עושה מנוי לקטלוגים מאחת ממדינות הערב שהן בשלום איתנו. ספרייה קטנה בכפר לא יכולה לעשות מנוי מערב הסעודית למשל. זאת אומרת יש פתרונות, אבל אם באמת רוצים לחזק את הספריות בפריפריה ולהרים אותן ברמה, אז חייב להיות פתרון רוחבי וגבוה, כי אם יוסיפו להם כסף, הספרן הזה לא יידע בכלל איך להתחיל לעשות שיתופי פעולה כאלה ואחרים.

חוץ מזה, מבחינה כלכלית גם לרשויות עכשיו תהיה הרבה התעסקות עם מכרזים ונהלים והנהלת חשבונות ומכרזים וכללי רכש. אם אתה רוכש יותר מ-3,000 שקלים, שתי הצעות מחיר, אם אתה עיר גדולה אתה לא קונה פחות מ-40-50 שקלים בחודש אז צריך מכרז. זה יכול להיות אפשרי, אבל אם אנחנו נקבל את הכסף באמצע אוגוסט ואנחנו הספרנים נצטרך ללמוד את השיטה והרשות תצטרך לפתוח סעיפים, כולנו נצטרך ללמוד את זה, זה מאוד יקשה.

סליחה, אבל אני רוצה לשאול את יוסי. אתה יוצא לפנסיה, אבל עד עכשיו איך ההתנהלות הייתה מבחינת רכש, מבחינת תפעול של המקום? כמה עצמאות הייתה לך?

עד עכשיו הייתה לי עצמאות נהדרת. אני בנובמבר-דצמבר ישבתי והכנתי תוכנית מה אני רוצה לעשות בשנה הבאה, ודיווחתי מה עשיתי שנה קודם. העברתי את הכל למפקחת, היא בדקה, אישרה. כמובן בעירייה חתמו על כל המסמכים. ואז מתחילה תקופת המתנה. לפעמים בשנה מסוימת תתחיל תקופת המתנה למשך 1-2 חודשים, ויש שנים שתקופת ההמתנה מגיעה גם לחודש מאי וזו תקופת המתנה שלא מקבלים. ברגע שהם מקבלים את הכסף, אני מתחיל לקבל את זה לתוך המחשב שלי.

רגע, למה הכסף הזה - - -

זה מה שהשר אמר. יש בעיה אצלו במשרד, לצערי בעיה ידועה, וזה כבר כמה שנים, שבעטיה הדברים לא עובדים. לא שהם לא יכולים לעבוד, הם יכולים לעבוד מצוין. המועצה עושה את העבודה שלה, אנחנו עושות את העבודה שלנו – תהיו סמוכים ובטוחים. כאמור, מבחני התמיכה, כבר בסוף יולי שעבר ישבנו עם המועצה וזירזנו אותם והגישו.

יש בעיה במשרד שלצערי הרב נראה לי שגם המעבר הזה לתמיכות ישירות זה בגלל שהשר פשוט עוקף את הבעיה, לא מטפל בה ומעביר את זה ככה ישר לרשויות וחוסך לעצמו כאב ראש. נורא עצוב שהציבור במדינת ישראל צריך לשלם מחיר על התנהלות בעייתית במשרד ממשלתית, שלדעתי זה פתיר. לפעמים צריך לעסוק בדברים פחות - - -

זה פתיר כי בספורט למשל, שזה אותו משרד, מעבירים ישירות לאגודות, לא לעירייה. כסף הולך לאגודה או לאיגוד או לוועד האולימפי – כל גופי הרוחב. זה לא מגיע לרשות.

ברגע שאני מקבל את האישור התקציבי, אני מתחיל לעבוד. יש לי רשימה במחשב של ספקים – ספקי תרבות, ספקי ספרים, הכל. אני מבקש הצעת מחיר לפעולת תרבות כזו או אחרת, מתאם את התאריך. מאוד פשוט. 400-500 חשבוניות שעוברות תחת הידיים שלי בקלי קלות, הכל נבדק על ידי מפקחות שפרושות בכל הארץ.

לא צריכה להיות שום בעיה, הכל נגיש. תענוג לעבוד. אני כמנהל חלשתי על הסיפור הזה, הרכש של כל הדברים האלה, וקיבלנו שירות מצוין. דרך אגב, אם העסק יידפק, זה לא שוליים אבל להרבה מאוד ספקי תרבות אין היום עבודה.

הם הגיעו כל הזמן לוועדות. אולי ביום ראשון תשמעו אותם.

ממש בכאב לב אנשים מתקשרים לשאול מתי התקציב מגיע. זה אנשים שעובדים בשעות סיפור, בהצגות קטנות.

בעיקר מספרי סיפורים.

אצלי באולם הזה אני עושה פעולות תרבות. בעבר, המקום היה מקום של שיעורי בית, ולהשתמש בספרים המקצועיים שיש פה. זה נגמר, הכל עבר לפה. ואז השארנו חלק מהמדפים, הזזנו את כל השולחנות. יש מלא כיסאות. אנשים באים. אני עושה פעילות של 60-90 אנשים שמגיעים לכאן מכל אזור. אני גובה על פעילויות תרבותיות אלה 6,000-9,000 שקלים, מותר לי על פי החוק לגבות. שלום על ישראל. ועכשיו לחשוב על זה - - -

אנחנו רק חותמים על תעודות משלוח.

לא, מי שייפגע בסוף זה הציבור, הילדים.

בוודאי. כל הדבר הזה.

הייתי רוצה להעיר ברשותכם משהו לגבי השאלה שלך. מה שחסר להם, דנו על זה אתמול בוועדה, זה העניין של ההבטחה של הרצף התפקודי של הספריות, וזה קצת מתקשר ויכול להסביר את מה שיוסי ציין, שיש לנו הרבה מאוד חודשים של יובש בגלל בעיות רגולטוריות בגלל משרד התרבות, וגם אני הייתי רוצה מאוד שיהיה איזשהו מנגנון שיבטיח - - -

שלום לכולם.

שלום, שלום.

מה שלומכם? ברוכים הבאים.

- - - מנגנון שיבטיח את הרציפות התפקודית ושלא יהיו לנו כל כך הרבה חודשים של יובש. את מרבית הכסף אנחנו מקבלים ברבעון האחרון של השנה ואז נוצר מרוץ מטורף כדי לנצל את הכסף. אנחנו לא רוצים להחזיר אותו אבל זה לא נכון, אם הכסף יגיע ויזרום על מי מנוחות לאורך כל השנה, אז גם ההתנהלות תהיה אחרת, וזה אחד הדברים שגם צריך - - -

יכול להיות שאנחנו צריכים לפרסם את התבחינים, יגיעו עד תאריך מסוים, יאושר בתאריך מסוים, ואחר כך לעשות את זה או ברבעון או - - - כן.

ועם הקשיים שהיו, האופן שבו הועבר התקציב, השיטה שבה עבר התקציב איפשרה לספריות לפרוח. כל דרך אחרת - - -

אם אנחנו נחלק את זה, ואמרתי את זה לחברים, הצעתי לשר לנסות לעשות את זה, זאת אומרת שיהיה חלק אחד שיעבור בצינור התקציבי כמו שהוא היה היום, לצורך העניין כל השוטף כולל כוח האדם, הדברים שהם המסה הגדולה.

תקציב משרד התרבות הוא אך ורק לפעילות. לא לשכר, לתחזוקה, לא לשום דבר. רק לפעילות.

- - - תרבות זה רק רכש, פעילות. כל השאר זה - - -

אבל את הרכש אפשר להעביר דרך התקציב, ואז רק את הפעילויות לעשות - - -

זה רק לספרים - - -

כן, רק היא מתכוונת שאתה יודע שהאחזקה וכל זה - - -

זה רק בשביל הספרים, בשביל פעילויות תרבות. התקציב של משרד התרבות הוא אך ורק לפעילות, וזה מה שעוצר. הרשות נותנת את המשכורות, אבל אין ספרים חדשים ואין שעות סיפור. זה רק לפעילות. כשהכסף היה מוגן בחוק, אנחנו הבנו ממשרד האוצר שב-1 בינואר הוא רשום למשרד התרבות, זה לא משנה אם תקציב המדינה עבר או לא עבר. הוא רשום.

אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד כדי שנגיע מוכנים ואין סיבה שלא נגיע מוכנים לסוף השנה כדי שלשנה הבאה אנחנו נוכל כבר בינואר לקבל מקדמות ולהתחיל לעבוד. יש שנים שזה עובד טוב יותר ויש שנים שפחות טוב.

אנחנו כבר הגענו למסקנה וגם להסכמה של המשרד שלפחות יגידו מתי יהיו הפעימות, וגם ישבנו איתם, האיגוד, לנסח מכרז חדש לזכיין שיתקן כל מיני דברים שהיו פחות טובים עם המכרז הקודם, והעלינו את כל הבעיות וישבנו איתם, וגם מכרז כזה כבר יש להם על השולחן.

ערב פרסום המכרז השר החליט להפוך את השיטה וכבר היינו בשנה החדשה ואני חושבת שגם העניין של ההיערכות צריך לקחת בחשבון כאמור אנחנו לא יודעים איך לעבוד עם מערכות עירוניות, הרשויות גם כן צריכות להיערך לכל התהליך הזה ואנחנו ממש באמצע השנה.

חלק מהכסף מגיע לספרים חדשים ואיזה חלק מגיע לפעילויות תרבות ורכש?

יש טבלה כזו של אחוזים, לדעתי בין - - -

כל מנהל ספרייה יכול להחליט לפי הצרכים של הספרייה שלו, הקהילה שלו, וגם לפי התקציב העירוני שניתן לו. בין 40-60% צריכים ללכת לספרים, זה בערך החלק הארי, ופעילויות תרבות גם כן - - -

בין 20-35%.

כן. ואחר כך יש הצטיידות, יש פרסום ומיתוג ויש הכשרות מקצועיות לצוות.

אפרופו הכשרות, אנחנו חשבנו שאם כבר פותחים את החוק אז חוץ מזה שרצינו להגדיל את התקציב וזה באמת הצליח, אנחנו גם רצינו להכניס עוד נקודה בחוק שקשורה להכשרות מקצועיות. לפני שנים, משרד התרבות היה תומך בהכשרות מקצועיות כדי שספרנים יהיו מקצועיים.

אבל הוא הפסיק את זה, ואפשר לנו בתקציב של כל רשות באותו אחוז קטן של ה-5% שמותר לנו להכשרות מקצועיות, השתלמויות, להשתמש בזה במלגות לאותם עובדים שילכו ללמוד. אבל גם את זה הם הפסיקו, ומה שקרה שבעקבות זה הפסיקו אנשים ללכת ללמוד ספרנות.

הרבה ספרנים עובדים במשרה חלקית, הספריות בעיקר עובדות אחר הצהריים. השכר שלנו גם כן 22 שנה לא עודכן, אז הרבה אנשים עובדים בבוקר בעבודה אחת ואחרי זה עובדים בעבודה שהיא בגדר שליחות אחר הצהריים. השכר השנתי שלהם זה אולי שכר של שנת לימודים אז הם לא יוצאים מיוזמת ללמוד.

נסגרו מסלולים. בבית ברל נסגר מסלול לימודים, באוניברסיטת תל אביב נסגר מסלול לימודים, באוניברסיטה העברית שזה היה בית הספר לספרנות נסגר מסלול הלימודים.

נשאר בדוד ילין אבל צריך תואר בחינוך לפני כן. נשאר באוניברסיטת בר אילן, זה תואר במידענות. בחיפה זה רק אם יש לך כבר תואר שני. בטכניון לימודי תעודה, שהמשרד לא מכיר בהם. יש גם באורנים.

וגם באוניברסיטה הפתוחה, לימודי תעודה במידענות וגם בטכניון. המשרד לא מכיר את שניהם.

כתוצאה מכך, לדעתי בשנה האחרונה ביטלו את הדרישה לעובד ספרייה שיהיה עם תעודת ספרן. נזכרתי מה הנקודה החמישית שאנחנו מקבלים עליה ניקוד, על הספרנים עם התעודות, עם ההכשרות.

את אומרת שזה בתבחינים?

כן, כן.

זה קיים עדיין.

ככל שיש יותר צוות מקצועי, הניקוד גבוה יותר והתקצוב גם עולה - - -

ואנחנו מאוד רוצים בחוק, לצערנו אנחנו צריכים את זה בחוק כי אין אוזניים קשובות, שיאפשרו לנו לתמוך בהכשרות המקצועיות, כי ספרנות זה מקצוע. זה נכון שהיום זה נורא חשוב שיהיה פה מישהו עם תואר בחינוך ומישהו עם תואר בתקשורת, אבל צריך גם לדעת ספרנות.

מה שקורה בעולם, יש כל מיני סוגים של ספרנים. יש ספרן ראשי, יש עוזר ספרן. יש כל מיני רמות, שזה משהו שצריך לדעתי גם לפתח פה בארץ. אבל בכל מקרה צריך לתמוך בלימודי הספרנות.

והשכר נקבע על ידי הרשות?

כן. במשרד הפנים יש לוח תפקודים ולוח שכר.

במקביל למורים? משהו כזה.

- - - הרבה פחות - - -

הרבה פחות כי הוא 22 שנה לא נפתח.

אבל גם בהקשר למה שאתה אמרת, הספריות בשנים האחרונות עברו הפרטה. חלק מהספריות בארץ כפופות ישירות לרשויות, יש ספריות שקשורות למתנ"ס, או שזה מתנ"ס מקומי, סוג של חברה עירונית או עמותה, או החברה למתנ"סים, יש תאגידים עירוניים. יש לנו ממש - - - רב של סוגי העסקה. זו אפשרות מאוד גדולה.

- - -

חשוב שלכל אותם ספרנים, בכל הספריות ובכל סוגי ההעסקה, תהיה הכשרה מקצועית מתאימה.

קודם כל אני רוצה לברך אתכם שהגעתם לכאן כוועדת החינוך, התרבות והספורט. ברוכים הבאים. - - - בירושלים, היינו בוועדה - - - של הערעורים, בנושא של הגביה. היינו שם. היה שלב שהגעתי לכאן, ולכן הגעתי כדי לברך אתכם.

יש לנו את אחת הספריות היפות. יש לנו גם ספרייה של ילדים, זה נקרא - - - היה לנו גם מרכז מוזיקה שבנינו וגם מפעל הפיס תרמו חלק. בסך הכל אני אגיד לכם בספרייה הזו כולם - - - תושבים, יש את המנהל של הספרייה שנמצא כאן ויושב-ראש הנהלת המתנ"ס שהוא גם חבר מועצת העיר וממלא מקום ראש העיר שנמצא כאן, נוח. לסיכום, אנחנו עושים הכל, ויש לנו קשר הדוק איתכם - - - מה התקציבים - - - הרבה תקציבים.

יוסי, אתה מעדכן.

אני מעודכן - - - בתקציבים. סך הכל, כל מה שמקבלים רוכשים ספרים. יש ספרים שגם מורידים אותם מהמדפים, חייבים לעשות, אבל בסך הכל ברוך השם הכל טוב. תודה שהגעתם.

תודה לך.

טוב, אנחנו ביום ראשון נשב שוב כדי להתחיל - - -

- - - בשבוע הזה ולא קיימת את - - -

הפוך, זה הלך מהר. לכן אני משתמש בזה. שבוע שעבר איימתי על משרד הפנים שיביאו סנדוויצ'ים. בסוף תוך 10 דקות סיימנו את הישיבה עם הסכמות והכל בסדר, אז אני רואה שזה עובד.

הלוואי ויעבוד ככה גם אצלנו.

צריך ללמוד מהם, לא?

שלמה הלך אבל הוא תפס אותי לפני 3 שבועות ודיבר איתי על נושא הספריות. נפגשנו לפני עם מיכל, לפני יותר מחצי שנה, עוד בתחילת האיום שחשבנו שיהיה גרוע יותר. אני פוגש הרבה ספרנים וספרניות, והחברים שבאים ונותנים את כל הפוש ואת כל הגב, אמרתי את זה בוועדה, ואני אומר את זה גם עכשיו, כעם הספר, הנושא הזה של הספריות הציבוריות חייב לעמוד בסדר העדיפויות הכי גבוה שיש, ודאי ברמה הממשלתית ושל הדרג המבצע, אבל גם בשלטון המקומי.

לא כל עירייה זוכה לראש עיר שבאמת שם את הספריות בראש סדר העדיפויות שלו. לא היית חייב. יכולת להגיד "יש לי מתנ"ס, יש לי פעילויות וכדומה".

אתה יודע מה אנחנו רוצים? שיותר יוכלו. מספיק עם זה.

לזה אני מתכוון כשאני אומר עם הספר.

הנכדה שלי רוצה שאני אקנה לה ספרים. זה חשוב מאוד.

נכון. וכמה שאנחנו נשמר יותר את הספריות, בסוף נעביר את גם לדור הבא. וזה לא יהיה פשוט. זו לא מלחמה אבודה, זה פה. השאלה היא אם אנחנו מצליחים להביא את המאזן עכשיו ולתת לילדים שלנו את הרצון ואת האהבה של התרבות הזו של הקריאה, מעבר לידיעות שזה מקנה, התרבות עצמה לשבת עם הילדים, עם הנכדים, עם האח ולספר להם סיפור ואת ההוויה וכל הנושא הזה. בסוף הספריות הן העוגן של העניין הזה.

לכן אנחנו בוועדה נעשה הכל. ברוך השם הסיפור של התקציב סודר, הנושא של ההצמדה לקראת פתרון סופי אני מקווה.

אני בטוח שתמצא את הדרך לתמוך יותר. משרד החינוך, התרבות והספורט צריכים להתייחס לזה ברצינות רבה. התקציבים לא כל כך גדולים, ומנהל הספרייה יכול לומר לכם את זה, נכון?

עד עכשיו לא קיבלנו תקציב אז אנחנו - - - על מה שאין עכשיו.

בינתיים רק אני נותן הכל. הייתה לנו בעיה עם המיזוג. כמה זה עלה? כ-200,000 שקלים רק המיזוג? הכל נופל על העירייה. אנחנו כמעט ולא מקבלים כלום. היום כבר חודש יולי ועדיין אין תקציב. זה לא מקובל.

האנקדוטות הפתוחות לוועדה זה גם שיטת התקצוב, ואנחנו בעזרת השם נמצא את הפתרון יחד לנסות להוציא את כולם מרוצים ככל האפשר. אני חושב שצריך לגייס פה עוד משרדי ממשלה לסיפור הזה. אולי לא נצליח לעשות את זה השבוע, אבל ודאי במושב הבא ננסה להביא את זה יחד, את משרד החינוך, אם זה בנושא של הספריות הדיגיטליות, אבל גם בשאר הנושאים אני חושב שמשרד הפנים גם יכול להיכנס לנושא. אני אערוך ישיבה.

ביקשתי ממיקי ישיבה משותפת של שר הפנים, שר החינוך ומיקי עצמו לנסות להביא פה איזשהו שיתוף פעולה של שלושת המשרדים כדי לשדרג, וגם ברמת הבילוי והתחזוקה וכל השוטף למצוא איזשהו פתרון. בסוף מה שהכנסנו פה בתקציב הוא בעיקר לרכש ולפעילויות. הנושא השוטף נופל על השלטון המקומי. זו העמסה גדולה, ובוודאי כשזה בהקמה.

לכן אם אנחנו רוצים להכניס גם את הפריפריה, ואני חושב שהרצון של השר להכניס את הפריפריה כתקצוב דיפרנציאלי, לנסות לדחוף אותו יותר. הרצון הוא טוב, אבל איך שאמר רבע יהודה הלוי בכוזרי – כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים.

בסוף נצטרך למצוא את הפתרון, ואנחנו כוועדה נשים את זה בראש סדר העדיפויות, נדחוף את זה, נעשה הכל כדי שזה יעבור בצורה הטובה ביותר עם ההסכמות הרחבות ביותר עוד במושב הזה. לקראת המושב הבא אנחנו כבר נעבוד על מה שאמרתי, לגבי השוטף, לגבי בינוי, ואולי באמת בעיריות ומועצות שלא קיימות בהן ספרייה. יכול להיות ששם המדינה צריכה להכניס את היד לכיס. נתחיל לדחוף כדי שראשי הערים וראשי המועצות יבינו שזה נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה ושיוכלו גם הם אחר כך להיכנס לתוך התקציב הכולל כי בסוף מדובר בתרבות ואם לא ננחיל את זה עכשיו אז זה כבר לא יהיה.

אמרת דבר יפה, מעשים מגיעים מרצון ויכולת, שנפגשים ביחד ואז יוצאים מעשים.

בהחלט.

תודה רבה.

תודה גם לכם על האירוח.

תודה רבה על הכל, יוסי, ואני מאחל לך בהצלחה בהמשך הדרך.


הישיבה ננעלה בשעה 14:50.