פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
09/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 185
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד (09 ביולי 2024), שעה 11:24

1. מחסור בבוחנים לביצוע מבחן התיאוריה בעל פה לבני העדה האתיופית
2. הנגשת מבחני התיאוריה לרכיבה (A3) בשפות נוספות

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
צגה מלקו

סיוון גולדשטיין-הבר - סמנכ"לית חטיבת רשויות, משרד העלייה והקליטה

אריק מייקלסון - סמנכ"ל עידוד עלייה, משרד העלייה והקליטה

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה

רוני חטיב - אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ד"ר שני בר טוביה - מקדמת מדיניות, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל

רחל אצבהה - יועצת קליטה, יד לעולים

אמיר טקה קאסא ראד - מורה לנהיגה ולתיאוריה

ראובן מששה - מורה לתיאוריה

יוסי נזרי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

הבטאמו יוסף - מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

ליאור ברס - עו"ד, יו"ר, האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים

שלומית אבינח

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



מחסור בבוחנים לביצוע מבחן התיאוריה בעל פה לבני העדה האתיופית

אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא הנגשת מבחני תיאוריה לרכיבה בשפות נוספות ובנושא מחסור בבוחני תיאוריה לנבחנים בעל פה. הדרישה למבחני תיאוריה לרוכבים על קורקינטים ואופניים חשמליים תיכנס לתוקף החל מה-01 באוגוסט 2024. חובת הרישום והצמדת לוחית זיהוי על כלים אלה מחייבת את הרוכבים להיות מעל גיל 16 ולעבור בחינה ייעודית לרכיבה – תיאוריה A3 – שכיום מתקיימת בשפה העברית בלבד.

יש לציין כי בנוגע למבחן התיאוריה הרגיל לרכב, שכולל מעל 1,000 שאלות, ניתן להיבחן היום בשבע שפות – עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית ואמהרית – בעוד שלא תרגמו את מבחן A3, שיש פה פחות מ-100 שאלות אפשריות, וניתן להיבחן בו רק בעברית.

קיימת חובה – לפחות מבחינת הוועדה – לאפשר בחינות בשפות נוספות, בוודאי בשפות שיש עולים רבים שדוברים אותן, כמו רוסית, אנגלית וצרפתית. מדובר בכלי שהוא כלי התניידות זמין ונוח, ואני חושב שהחקיקה בנוגע לייצור לוחיות זיהוי היא נכונה, לאור התאונות הרבות שהיו, אבל צריך לאפשר לעולים להיבחן כדי לקבל את האפשרות הזו.

בנוסף, יש מחסור בבוחני תיאוריה לנבחנים בעל פה. אם יש אופציה כזו – היא צריכה להיות קיימת וזמינה כל השנה. מבחני התיאוריה בעל פה ניתנו לקהל היעד במטרה להקל עליו להשתלב בחברה – בעיקר לקהל יעד עם קשיי קליטה ושפה, ובפרט קרוא וכתוב. צריך לוודא שיש את האפשרות הזו לכל העולים.

היום, רישיון הוא דבר הכרחי – לא רק כאיזה שהוא שירות פנאי, אלא גם בתחומים של תעסוקה. דווקא עבור העולים החדשים, מדובר באמצעי תחבורה זול ונוח מאוד. אנחנו קיבלנו פנייה לוועדה על כך שמאות מבני העדה האתיופית ממתינים לביצוע מבחן תיאוריה בעל פה בגלל שיש מחסור חמור בבוחנים בעל פה. לפיכך, רבים מבני העדה האתיופית שמבקשים להיבחן בעל פה – לא מסוגלים לממש את הזכות הזו.

לפני שאני שואל את השאלות – יש לנו את משרד התחבורה איתנו?

אדוני יושב-ראש הוועדה, אני הנציג של משרד התחבורה. אני המפקח הארצי על המבחנים המעשיים.

אני רוצה להבין: מהם הקריטריונים להיתר מבחן תיאוריה בעל פה? איפה הם מפורסמים? איפה מוגשת הבקשה? כמה בוחנים יש ומה הפריסה שלהם? כמה נבחנים נבחנו בעל פה בחמש השנים האחרונות, ובאיזו תדירות? אלה בקשות שביקשנו עוד לפני הדיון. עוד לפני כן, ארצה לשמוע תשובות על הנושא הראשון, וזה הנושא של מבחני התיאוריה הייעודיים לרכיבה בשפות נוספות. בבקשה, יוסי. בוקר טוב.

בוקר טוב. אנחנו עושים מבחני תיאוריה בעל פה בכל הארץ. אני לא יודע להגיד אם הקריטריונים מפורסמים באתר, אבל הם קיימים אצלנו, בנוהל מסודר שאנחנו עושים. אתמול, הייתה לנו שיחה מקדימה עם משרד הקליטה; הם חשבו שביטלנו נהלים, או משהו כזה, אבל לא ביטלנו שום דבר – הייתה איזו שהיא אי-הבנה – אנחנו מבצעים אותם על בסיס שבועי וקבוע בכל הארץ, לפי המחוזות.

זה מיועד בעיקר לאנשים שיש להם קשיים בשפה, בהבנה או בקריאה. היום, יש לנו כמה אופציות לביצוע מבחני תיאוריה – אחת מהן היא באופן עצמאי מול מחשב, והשנייה היא באמצעות שמע. בשמע – מקריאים את השאלות ואת התשובות, והתלמיד צריך לבחור את התשובה.

איך מגישים בקשה? מה הקריטריונים? הרי, זה לא מפורסם באתר; אם היינו רואים את זה – לא היינו מבקשים את זה. ביקשנו את זה מכם עוד לפני הדיון.

נכון. אנחנו עושים עכשיו עבודה מסודרת על זה, ונפרסם את זה באתר. אני מעריך שעד סוף החודש – זה יהיה מפורסם באתר בצורה מסודרת, עם קריטריונים ברורים לאופן שבו מגישים בקשות ולאן מגישים אותן.

אם יש נוהל – אתם יכולים להעביר לנו אותו עוד לפני שאתם מפרסמים באתר; במקביל.

בסדר. אנחנו נפעל לזה ונעביר לכם.

איך מגישים בקשה למבחן בעל פה?

בעיקרון, מי שזכאי לתיאוריה בעל פה צריך להכין מסמכים שמאשרים את הקושי שלו בהבנה ובקריאה – יש כאלה עם ליקויי למידה או עם ליקויים בשפה.

אם הוא לא יודע לקרוא – איזה אישור הוא אמור להביא על כך?

זה בעיקר תצהיר. אין לי אפשרות לדעת אם אתה יכול לקרוא או לא; אני לא יכול לאמת את זה. אם הוא לא יודע לקרוא – הוא צריך להביא תצהיר.

כמה נבחנים בעל פה יש בשנה?

אין לי את הנתונים של כמה בדיוק אנחנו עושים. לא מדובר באלפים; זה מגיע לאזור ה-300, 400 או 500 נבחנים.

אנחנו מבינים שיש מאות מבני העדה האתיופית שממתינים לבחינה כזו.

אנחנו בוחנים אותם על בסיס שבועי.

זה לא נכון.

לא.

תכף נשמע אתכם.

בשנתיים האחרונות, ביצענו קרוב ל-1,200 מבחני תיאוריה בעל פה רק לאתיופים.

נשמע אתכם. ראובן, בבקשה.

ראשית, אני רוצה להודות על כך שנתתם לנו את רשות הדיבור כשאנחנו נמצאים כאן. כבר שמונה חודשים שיש לומדי תיאוריה שאני, כמורה, לימדתי אותם למבחן בתיאוריה.

אתה מורה נהיגה?

לא. אני מורה לתיאוריה. אני נמצא במערכת החינוך 31 שנים, ובארבע השנים האחרונות אני משמש כמורה לתיאוריה. כ-480 מבני הקהילה שלנו שילמו מהכיס שלהם על לימודי התיאוריה, ונמצאים בהמתנה של שנה, שמונה חודשים או שלושה חודשים כדי לגשת למבחן.

הם צריכים מבחן בעל פה?

נכון.

מה הסיבות שבגללן הם צריכים?

קודם כול, הקהילה שלנו באה ממקום שאין בו הרגלי למידה בכלל; כ-80% מבני הקהילה שלנו לא יודעים לקרוא ולכתוב – לא בשפת האם ולא בעברית. לכן, הם צריכים לעשות מבחן בעל פה. לא ביקשנו בוחן שיבוא לבחון אותם באמהרית, אלא שיבואו בוחנים רגילים, בשפה העברית. זה מה שביקשנו; לא ביקשנו שיכשירו מורה מבני הקהילה האתיופית.

הבנתי. גם אתה רוצה להתייחס? תציג את עצמך.

אמיר טקה קאסא, מורה. אנחנו מלמדים בתוכנית הזו כבר יותר מ-20 שנה.

מאיפה אתם בארץ?

אני מנס ציונה, אבל מלמד באזור המרכז והדרום, כמו אשדוד, יבנה, קריית גת.

וראובן?

אני מלמד באזור הצפון.

התייעצנו עם משרד הקליטה ואלמו, וכולם עזרו לנו; התוכנית תקתקה, אבל פתאום – כל מיני אנשים שם התחילו לעשות לנו הרבה בלגן.

ממתי?

כבר כמעט חצי שנה שלא עשיתי מבחן. אנשים מחכים.

מי רוצה להתייחס? יוסי או רוני?

אני מתפלא על ראובן. ראובן היה איתי בפגישה פה, בחיפה, לפני כמה חודשים, ועשינו סיכום של הדברים, יחד עם אבו ימן. אני תוהה, ראובן.

אני פגשתי אותך לפני חצי שנה, בערך. בפגישה שלנו, אתם אמרתם: "בסוף חודש יוני – אנחנו סוגרים את התוכנית של מבחן בעל פה". זה מה שסוכם. אני טועה, יוסי?

אנחנו לא אמרנו שאנחנו סוגרים - - -

זה מה שאמרתם לי – גם אבו עמר וגם אתה.

מי שביקש בחינה בעל פה – הגיש בקשה?

בוודאי.

כמה בקשות פתוחות לבחינות בעל פה יש אצלכם מינואר?

אני לא יודע כמה בקשות פתוחות יש.

ביקשנו את זה לפני הדיון; זה לא שאני מפתיע אותך עם השאלה.

אני יכול לבדוק את זה עכשיו ולראות. בכל מקרה, יש סיכום איתם לגבי שלושה רכזים שמרכזים את הנושא הזה מטעמם: בחור בשם אבי, ראובן ועוד בחור בשם תמיר. הם סיכמו את הרשימות שהם מעבירים לאבו ימן, איך זה מתבצע ומאיפה.

אפשר להתייחס לסיכום הזה?

אני יכול להתייחס גם לזה, בבקשה?

אני אתן לכם. בבקשה, יוסי.

אתה יכול להתייחס. הנושא הזה מיועד אליך, הבטמו.

בוקר טוב לכולם. סליחה שאני עולה בזום, היושב-ראש; אני במילואים. אני רוצה לדייק חלק מהדברים שנאמרו פה. הבטאמו יוסף, מנהל פרויקט אתיופיה בסוכנות; אני אחראי על העולים החדשים שנמצאים בתוך מרכז הקליטה. בשמונת החודשים האחרונים, עשינו הכשרה ללימודי תיאוריה בעל פה על ידי שלושה מורים; 289 עולים סיימו את ההכשרה וחיכו בסופה לבחינות בעל פה.

אני פניתי למשרד הרישוי בשביל לקבל מענה לבחינות בעל פה, גם במכתבים ששלחתי ליוסי, וניתן מענה על ידי המפקח אבו אימן באמצעות פגישה. המענה שניתן הוא לעולים במרכזי הקליטה. אני לא אחראי על כל העולים בכל הארץ; אני אחראי על העולים במרכזי הקליטה, ויש שלושה מורים שעשו לנו את ההכשרות לעולים במרכזי הקליטה. עד היום, אני ממתין לבחינות בעל פה.

העולים במרכזי הקליטה נמצאים שם שנה, שנתיים או שלוש, וזה כלי משמעותי מאוד בהשתלבות שלהם בחברה הישראלית, וצעד לפני שהם עוברים לנהיגה מקצועית כזו או אחרת. בהמשך למה שציינת, יוסי, אני אדייק: הסיכום היה לעולים במרכזי הקליטה, ולא לכל מי שדובר אמהרית בחברה הישראלית. אין לי אחריות עליהם; אני לא יכול לדבר בשמם. זה לא המנדט שלי.

לגבי הנושא של הבחינות בעל פה, אני אבקש נתונים לדיון הבא. אנחנו נקבע עוד דיון ספציפית לזה עוד לפני היציאה לפגרה.

אפשר להתייחס גם, בשם משרד העלייה והקליטה?

כן, בבקשה.

שלום לכל החברים. סיוון גולדשטיין-הבר, משרד העלייה והקליטה. נמצא איתי מר אלמו אבנט, שמנהל את הנושא של יוצאי אתיופיה במשרד, בין השאר.

סיוון, אולי תתייחסי כבר לשני הנושאים – גם לתרגומים.

דבר ראשון, אני מבינה שאתמול הייתה התקדמות בנושא הזה, בעבודה משמעותית של המנכ"ל ולשכתו. מזה שנתיים, חודשה התוכנית של הבחינות בעל-פה. במחזורים הראשונים, הרשימות עברו דרך משרד העלייה והקליטה; כלומר, קיבלנו מהמורים את מי אמור להיבחן והעברנו את זה למשרד התחבורה.

אחרי שניים-שלושה מחזורים, כשראינו שזה עובד, ועובד לבד – הפסקנו להיות מעורבים בתהליך, והשמות עברו ישר למשרד התחבורה. לפני שלושה חודשים, שוב נדרשה התערבות של לשכת המנכ"ל, כי הבנו שיש איזה שהוא עיכוב, ולאחרונה גילינו שניתן מענה.

העולים במרכזי הקליטה חשובים לנו לא פחות, כמובן, אבל לא רק הם, והסיכום הזה הוא לא מקובל מבחינתנו. כלומר, כולם, ברמה הארצית, צריכים לקבל את המבחן – גם עולים חדשים עד 15 שנה, וכאלה שאינם במרכזי הקליטה. לשמחתי, בפגישה בין לשכות המנכ"לים אתמול – הנושא הזה סודר וסוכם, ואנחנו מקווים - - -

מה סוכם?

שיהיה כפי שהיה. כלומר, שייבחנו גם - - -

שהמסמכים יעברו למשרד הקליטה, ומשרד הקליטה יעביר אותם למשרד התחבורה?

לא; ישירות מול משרד התחבורה, אבל שהבוחנים – יוסי היה בפגישה הזו ויוכל להתייחס – יחזרו לבחון גם עולים מהקהילה, כפי שסוכם לפני שנתיים וכפי שקרה בתחילת התהליך.

בחודשים האחרונים – הם לא עשו זאת. מה לגבי התרגומים?

כמשרד, אנחנו מוכנים – והזמנו את משרד התחבורה להיעזר בנו – לייצר תרגומים בנוגע למבחנים האחרים. ממה שאני מבינה, במשרד התחבורה אמרו שאין הבדל – שוב, זה המקום לתקן אותי אם אני טועה – בין מבחן התיאוריה של הקורקינט לבין מבחן אחר, ולכן יש תרגום שלו בשבע שפות.

לא.

ככל שאין – חשוב לנו שיהיו תרגומים, ונעזור בהקשר הזה.

תכף נשמע גם את ההתייחסות לזה. בבקשה, ליאור.

תודה. קוראים לי ליאור ברס, ואני יושבת-ראש האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים. זו עמותה שמתעסקת בייצוג זכויות של זוגות שצד אחד בהם הוא אזרח ישראלי והצד השני – לא אזרח ישראלי, ולכן לא דובר עברית ברוב המוחלט של הפעמים.

אנחנו פנינו לוועדה בעקבות חוסר יכולת שלנו לקבל תשובה, ממשרד התחבורה, לגבי מבחן תיאוריה ייעודי לרכיבה. זה מבחן תיאוריה שמבחן התחבורה השיק בשנת 2019, אם אני לא טועה, שנועד לאנשים שרוצים לרכב על אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים.

הנושא הגיע לפתחה של העמותה לאחרונה מפני שהחל מה-01 באוגוסט, הולכת להתווסף חובה חדשה לרוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים, בדמות הוספת לוחית רישוי כלי. כלומר, רישוי של הכלי במערכת ממוחשבת של המדינה במשרד התחבורה, ואז הטבעה של לוחית רישוי והתקנה שלה על הכלי. אנשים שלא עברו את ההכשרה לרכיבה, ואין להם את האישורים הנדרשים – לא יכולים לבצע את הרישום, ומשם הגיעו הפניות אלינו.

כשבדקנו את העניין, הבנו שבשביל לקבל את אישור הכשירות הזה – יש כמה אופציות: לעבור את מבחן התיאוריה הייעודי לרכיבה, שמכונה "A3", או לעבור מבחן תיאוריה רגיל, שזה מבחן תיאוריה שמיועד לנהגים, וכולל שאלות על - - -

בינתיים, יש את מבחן A3 בשפות?

בינתיים לא; רק בעברית.

מתי יהיה אותו בשפות?

בגלל שהחוק נכנס ב-01 באוגוסט, אנחנו, כמשרד התחבורה, מתחייבים לכך שזה יתורגם לכל השפות שקיימות היום בשאר המבחנים עד ל-01 באוגוסט.

ב-01 באוגוסט מתחילה אכיפה.

עד ל-01 באוגוסט – זה יהיה בכל השפות. נכון לרגע זה, לאחר בדיקה – זה קיים רק בעברית.

היום ה-09 ביולי. אני מניח ש-100 השאלות האלה לקוחות מתוך ה-1,000, נכון?

כן.

אז יש לכם גם את השאלות מתורגמות, הרי.

יש לנו את השאלות, אבל ב-A3 יש שאלות שהן ספציפיות לסוג הרכב הזה; לא ישאלו את אותה השאלה על רכב ציבורי, למשל, או על כלי כבד אחר.

אבל זה מתוך 1,000 השאלות, לא?

כן.

יש שם כמה שאלות שהן ייחודיות לאופניים. תרגמתי את כל המאגר הזה לאנגלית ולתיגרינית, בשבילנו ובשביל פליטים. עברתי על השאלות אחת-אחת – 48 שאלות – ויש שם שאלות ייחודיות.

רוני, אני שמח שאתם מתחייבים לכך שזה עד ה-01 באוגוסט, אבל זה לא מספיק, כי מה-01 כבר יש אכיפה. זה היה צריך להיות מתורגם מלכתחילה, בדיוק כפי שהמבחנים האחרים מתורגמים. היום אנחנו ב-09 ביולי. אני מבקש להתחיל הליך תרגום לפחות לשפות שמרבית העולים מדברים.

אתם תקבלו ממשרד העלייה והקליטה את סדרי העדיפויות לפי מספר העולים שיש בתחומים. עד ה-01 באוגוסט – תתרגמו לשבע שפות, אבל אתם יכולים להתחיל, למשל, עם רוסית, ואחר כך להמשיך עם אנגלית או צרפתית, להערכתי; אני לא זוכר מה המספרים.

אז, לפחות, אני יודע שבעוד שבוע כבר יש ברוסית. זה לא נראה לי משהו שאי-אפשר לעמוד בו, בעיקר כשחלק נכבד מהשאלות כבר מתורגמות. אמרת שמדובר ב-48 שאלות; מתרגמת טובה – גומרת את זה עד מחר, ואז אתם צריכים להעלות את זה למחשב.

לגבי הנושא של הממתינים, קודם כול, אני מודה לכם על הפנייה. יש מקריות נורא מעניינת: בכל פעם שאני קובע דיון – ביום לפני מתקיימת פגישה בנושא הדיון, וזה טוב. אני מברך על זה. אני רוצה שאנחנו נעשה דיון מעקב לפני סוף הכנס, וחשוב שתכיר, יוסי: לדיון הזה – אני רוצה נתונים. אני רוצה לדעת כמה ממתינים יש לנו למבחני תיאוריה בעל פה.

רציתי להגיד משהו לגבי הדברים הטובים שמשרדי הקליטה עושים לקידום הקהילה. קודם כול, אני מעריך מאוד את מה שאתם עושים. תודה רבה. בנוסף, חשוב לי כל כך שיש הצלחה, כשהקהילה משתלבת ועוברת את המבחן. למה צריך לעצור את הדבר הזה?

לא יעצרו. הכול בסדר. גם משרד התחבורה רוצה לעשות טוב. נסדר את הכול; לפעמים דברים נופלים בין הכיסאות.

תודה רבה.

תודה רבה.

אני רוצה לדעת כמה ממתינים יש למבחנים בעל פה, ובהתאם למספר הממתינים – נראה איך אתם מתכננים לסגור את הפער הזה. ההמתנה צריכה להיות המתנה של טווח זמן לא ארוך. אני לא יודע כמה אנשים ממתינים למבחן בשוטף, אבל שמונה חודשים זה לא מקובל. זה צריך להיות בטווח זמן של שבועות, ולא מעבר לזה.

גם אין לנו כתובת.

הכתובת שלכם, ספציפית בנושא הזה, צריכה להיות משרד הקליטה, כי הוא זה שעוסק בכל מה שנוגע בקליטת עלייה, עבור הממשלה, ויודע לדבר עם משרדי ממשלה אחרים. זה חלק מהתפקידים שלו. אם יש לכם קשר טוב עם אלמו – זמינים לכם.

אנחנו תמיד זמינים לכם, כמובן, כמו שאתם יודעים.

כמו שהם טיפלו בזה קודם, אם יש בעיה – תפנו והם יטפלו. בתוך שבועיים, להערכתי, אתם תקבלו זימון מסודר, נראה את הנתונים האלה ואז גם נשמע מכם איפה אנחנו עומדים עם התרגומים. יוסי, אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

כן. אני רק רוצה לדייק בנתון מסוים. דיברתם על התור ל-A3, ונכון להיום הוא בשלוש שפות, ולא בשפה אחת – באנגלית, בערבית ובעברית. יש שם מאגר לא גדול של שאלות, שלא לקוחות מתוך המאגר הרגיל של התיאוריה – אולי יש כמה שאלות שהן זהות, אבל כל השאר הן שאלות ספציפיות לנושא הקורקינטים והאופניים החשמליים.

דיברתי אתמול עם משרד הקליטה, והם יסייעו לנו בנושא התרגומים. כמו שאמרת, נעשה את זה לפי סדר העדיפות של השפות, כפי שמשרד הקליטה ינחה אותנו. זו לא כמות גדולה של שאלות, אז אני מאמין שאפשר לעשות את זה די מהר.

שני, בבקשה.

תודה. לגבי הנקודה הזו, לאורך כל השנתיים האחרונות, משרד התחבורה אמר שאפשר להיבחן בעברית, בערבית ובאנגלית, ולכן לא חשבנו שיש בעיה לטפל בה, אבל בחודשים האחרונים הגיעו יותר ויותר תלונות מהשטח על כך שאי-אפשר להיבחן באף שפה חוץ מעברית.

ענבל בן ישעיה – שאני מאמינה שעובדת ביחד עם יוסי נזרי – חזרה אליי עם תשובה רשמית, לפני חודש, שלפיה אפשר להיבחן בעברית בלבד, ואז גם שינו את זה באתר של משרד התחבורה. כרגע כתוב שם "בעברית בלבד", אז המידע הזה לא מעודכן.

כרגע, אפשר להיבחן בעברית בלבד, וזו העמדה הרשמית של משרד התחבורה, אז אני שמחה לשמוע שזה הולך להשתנות. כמובן, רציתי להוסיף שגם ערבית צריכה להיות אחת מהשפות, ואני שמחה לשמוע שזה יתורגם לשבע שפות.

אני רוצה לומר משהו רחב יותר לגבי הסיפור של התיאוריה של האופניים וחובת התקנת לוחית הרישוי עבור מי שאינם ישראליים: כרגע, המידע באתר לגבי מי שלא מחזיק תעודת זהות הוא לא מספק, אז צריך לשפר את זה. זה רלוונטי גם לליאור ברס, לגבי הזוגות הבין-לאומיים, ולכל מחזיקי האשרות בישראל.

כרגע, המידע באתר, לגבי זרים שרוצים להיבחן ב- A3וגם להתקין את לוחית הרישוי לקראת אוגוסט, הוא לא מספק; לא מספיק ברור מה הזרים צריכים לעשות, אילו זרים יכולים, מה צריך להציג למשרד הרישוי וכו'.

הייתי שמחה גם לקרוא למשרד התחבורה – שוב, ענבל נהדרת ועוזרת מאוד; תודה רבה – לעשות חידוד, ברמה הארצית, שלא צריך תור כדי להוציא מספר 89 במשרד הרישוי. שוב, זה רלוונטי לזוגות הבין-לאומיים, לפליטים ולכל מחזיקי האשרות.

מה זה מספר 89?

מספר 89 זה המספר הפיקטיבי שמשרד הרישוי נותן למי שאין לו מספר זיהוי. קוראים לזה 89 כי זה - - -

אנחנו לא הוועדה לעניין הזה.

זה רלוונטי גם לזוגות הבין-לאומים, לזרים אחרים וגם לעולים שעוד לא קיבלו תעודת זהות.

אבל יש להם מספר תעודת עולה; זה לא משנה.

היא לא מדברת על עולים; היא מדברת על פליטים. הבטמו.

רק נקודה אחת, שקשורה לשפות – יוסי, זו לא נזיפה או משהו כזה; רק העלאת בעיה. אני מבין שיש מצוקת כוח אדם, אבל יש דברים שצריך לתת להם מענה. אחרי שלעולים יש רישיון B – אנחנו מכשירים אותם להיות "נהג מקצועי" – נהג משא כבד וגם נהג ציבורי – והם נדרשים לעבור במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

גם שם, המבחן הפסיכולוגי הוא רק בעברית, באנגלית, ברוסית ובערבית, ואין באמהרית. לפתחך, יושב-ראש הוועדה; צריך לתת מענה גם לזה לדיון הבא. אני רוצה לסייע לעולים להשתלב בחברה הישראלית בצורה טובה, וזה אחד הכלים להשתלבות.

ליאור, רצית להוסיף משהו? בבקשה.

כן, בבקשה, משהו ששכחתי להגיד. דבר ראשון, אני מברכת את משרד התחבורה על הרצון לתרגם למספר גדול של שפות, וגם את משרד הקליטה, את הוועדה, שלחצה על זה, ואת כל מי שמעורב. אני רק רוצה להבהיר משהו שרלוונטי גם לאוכלוסייה שלנו וגם לאוכלוסיית העולים: זרים או עולים שיש להם רישיון נהיגה זר בתוקף – האם הם חייבים לעבור את המבחן הזה?

כרגע, אם אני מסתכלת באתר של משרד התחבורה, רשום: "מי שמחזיק ברישיון נהיגה זר – אינו צריך לעבור את מבחן התיאוריה הייעודי לרכיבה, בתנאי שהרישיון הזר תקף בישראל". השאלה שלי היא: האם אפשר להשתמש ברישיון נהיגה זר מעבר לשנה בארץ, לצורך רכיבה על כלי חשמלי ולא לצורך נהיגה? האם אפשר הבהרה של משרד התחבורה?

אגב, מה קורה עם תיירים שבאים ורוצים לעלות על קורקינט?

בעיקרון, מי שיש לו רישיון זר ונמצא בארץ – כמובן שיכול לנהוג עם הרישיון הזר עד שנה. זה החוק. לגבי התיאוריה, מי שיש לו רישיון נהיגה זר ונמצא בארץ, בדרך כלל, ב-99% מהמקרים, גם אם הוא לא עומד בתנאי ההמרה שקבענו לפי הכללים – קרי, יש לו רישיון רק שנתיים או שלוש שנים – פטור מהתיאוריה בלאו הכי, גם לרישיון הזה. בוודאי שזה תופס גם לגבי רכיבה על קורקינט ואופניים חשמליים.

רק כדי לדייק: אם לבן אדם יש רישיון זר, והוא נמצא בישראל כבר מעל שנה – הוא יכול לרכוב על אופניים בלי צורך לעבור מבחן תיאוריה?

כן. גם אם אני אחייב אותו בהמרת רישיון – הוא יחויב רק במבחן שליטה ולא בתיאוריה, אז זה לא תופס בלאו הכי.

תודה. צגה.

אדוני יושב-הראש, כהרגלך, אתה מביא נושאים חשובים מאוד למען עלייה וקליטה בכל תחום. ראובן יושב שם; כמה פעמים התכתבנו ודיברנו על זה. אני מברכת על זה מאוד, ובטוחה שעם ההתמדה שלך, אדוני היושב-ראש, ושל המשרדים הרלוונטיים – תפתרו את הבעיה.

זה כבר היה בעבר – יש ניסיון, ורואים את התוצאה הטובה ביותר עבור אנשים שזה פתח עבורם מקום תעסוקה וגם רישיון לחיים היום-יומיים. אז אני מברכת.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, אני מברך על הודעת משרד התחבורה שכל המבחנים יתורגמו לשפות עד ה-01 באוגוסט, אבל מבקש שיהיה פה סדר עדיפויות לפי מספרי עולים, כדי שמה שמוכן – ייכנס עוד לפני אוגוסט. אנחנו נרצה לקבל דיווח, בישיבת המעקב, על מה שכבר תורגם עד לישיבת המעקב.

שנית, אנחנו נבקש לדעת מהם הקריטריונים למבחנים בעל פה בשפות ושהם יפורסמו באתר, וגם כמה ממתינים יש למבחנים בעל פה מאז ינואר 2024, ואיך אמור להיבחן מי שלא נמצא במרכז קליטה, כדי לראות איך אנחנו סוגרים את הפער של אותם מאות אנשים. אנחנו מבינים שיש דרך מסודרת, אבל איך סוגרים את הפער הזה עבור מי שלא? גם זה צריך לקרות עד לדיון הבא.

אנחנו נקבע דיון בטווח זמן של שבועיים. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.