פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה
11/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 53
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון
למדיניות חוץ והסברה
יום חמישי, ה' בתמוז התשפ"ד (11 ביולי 2024), שעה 9:30

הסברה ב"חרבות ברזל"

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר
עמית הלוי

דרורית שטיינמץ - משנה למנהל כללי, סמנכ"לית ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה

דוד סרנגה - שגריר, מ"מ סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית, משרד החוץ

הדס מימון - ראש תחום בכירה, משרד התפוצות

אל"מ אביחי אדרעי - רת"ח ערבית, משרד הביטחון

גל אילן - מנהל אסטרטגי, משרד ההסברה

פינחס פיני יצחקי - ראש זירה ישראלית, משרד ההסברה

מוריה שלום - מנכ"לית, לשכת הפרסום הממשלתית

סא"ל במיל' פיטר לרנר - דובר צה"ל לתקשורת זרה במילואים, ההסתדרות החדשה

ניצן חן - מנהל לע"מ, עיתונאי, סופר ועורך חדשות ישראלי

יקי לופה - אחראי דיגיטל

שרה צוובנר - ראש תחום מדיני, ועדת החוץ והביטחון

אילון לוי - עיתונאי, דובר בריטי-ישראלי, דובר הממשלה לשעבר באנגלית בתקשורת הבין-לאומית

מעיין שבתאי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.






הסברה ב"חרבות ברזל"

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון למדיניות חוץ והסברה, והיום אנחנו עוסקים בהסברה. מבלי לדבר בהרחבת יתר בפתח הדיון, אני חושב שזו תובנה ברורה היום, שעניין ההסברה במהלך המלחמה לא מתנהל בצורה המיטבית – לא מבחינת האפקטיביות והתוצאות ולא מבחינת התקציבים שמקצים לכך, יחד עם כל הקשיים האובייקטיבים ועוצמת האתגר וגם הטעיה שקיימת בתקשורת זרה ובמקומות אחרים, עוצמה של הכוחות שאנחנו מתמודדים נגדם.

כל אלה אילוצים שכמובן אנחנו מכירים ומבינים אותם. ואני חושב שמה שחשוב זה לחתור לשיפור הביצועים, אבל לשם כך נדרש להבין היטב את הבעיות, בניהם מערך הסברה שכרגע אין לו מנהל, המנהל הקודם עזב בחודש מאי, בעיות תקציביות ובעיות אחרות. אני ביקשתי להשתתף ולשמוע תובנות מאילון לוי, שהיה לפחות חלק ניכר מהמלחמה הדובר לתקשורת הזרה, ואני מקווה שהוא אתנו על הזום.

אני שומע, בוקר טוב.

מצוין, בוקר טוב. אני רוצה להודות לך שהצטרפת לישיבת הוועדה, גם אם בזום. היינו מעוניינים לשמוע ממך את התובנות שלך מהתקופה ששירתת. גם היום אני מבין ואולי תתאר את זה בהמשך, שאתה פועל בשדה ההסברה אבל כיוזמה פרטית. מאותה תקופה שבה שרתת במערכת של המדינה, מה התובנות העיקריות שהיית רוצה לשתף את הוועדה, זה דיון שמוקדש לסוגיית ההסברה ואחר כך, אם יהיו שאלות אולי נשאל שאלות, נראה איך אנחנו מתקדמים. בבקשה.

בוקר טוב, ראשית אני רוצה להודות לך יושב-ראש הוועדה על ההזדמנות לדבר בפני הוועדה של הכנסת. אני אשתף באנקדוטה מאתמול שכשהתקשרו אלי מ-BBC ביקשו שאעלה לראיון לשתף את נקודת המבט של ממשלת ישראל. הסברתי שאני כבר לא הדובר, שאלו אותי מי כן – לא ידעתי מה לענות להם.

הפניתי אותם למשרד ראש הממשלה ולשגרירות בבריטניה, אבל כרגע אנחנו כמדינה לא רק שאנחנו לא ערוכים לנהל את הקרב הבא, אנחנו למעשה לא ערוכים לנהל את המשבר שמתקיים עכשיו. ההסברה היא שדה קרב לכל דבר ועניין, ואפשר להגיד שזה שדה קרב שהופקר – לפחות ברמה הלאומית – במובן הזה שהמדינה השיגה ממנה כוחות.

כל יום עולים דוברים מאונר"א ל-BBC לדבר על המצב בעזה, ואנחנו כרגע לא נותנים את המענה וזה חבל מאוד כי אני ראיתי איך המדינה הקימה מאפס בתחילת המלחמה, פס ייצור של דוברים שהתראיינו בכל כלי התקשורת בעולם, ובמקום לשמר, להעצים ולמסד את המערך הזה שהוקם בתחילת המלחמה, הוא למעשה התפורר.

במלחמה הזאת יותר מאשר ראיתי אי פעם, חזית ההסברה הוכחה כחזית לחימה לכל דבר ועניין, שלמעשה מהווה הבסיס ללגיטימציה ולצדקת דרכינו. בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, המדינה, הממשלה, עשתה עבודה באמת פנומנלית בכל קנה מידה. בזכות ההתעשתות המהירה, כבר מהיום השלישי למלחמה היה מערך שסיפק מענה ראשוני מצוין, בהתחשב שלא היה כלום לפני. הקימו אולפן, הביאו את מארק רגב מורי ורבי את הייל היינריך בסרטון. מארצות הברית. אני הצטרפתי בשבוע הראשון והתחלנו לתת פייט.

אנחנו הישראלים הכי טובים כשיש לעבור מאפס ל-100 בפרק זמן מידי. אבל התרבות של, יהיה בסדר, הוכיחה גם הפעם שהיא לא בסדר. האדרנלין ירד, וכיום תשעה חודשים אל תוך המלחמה - - -

אם אמרת שהיה תפקוד מצוין בהתחלה, האם אתה יכול לציין את נקודת הזמן בה התפקוד השתנה לרעה?

אני יכול להגיד שאצלי לפחות זה השתנה כשאני נאלצתי לעזוב את התפקיד במרס ומאז דוברים מעולים אחרים גם עזבו. אבי היימן שהתפטר לא מזמן, והיום אנחנו רואים שהרעיונות האלה פשוט לא מתקיימים. לפחות מנקודת המבט שלי, זה שנאלצתי לסיים את התפקיד במרס, הייתה נקודת המפנה.

האדרנלין ירד, היום תשעה חודשים בתוך המלחמה מדינת ישראל הכריזה בפועל על כישלון על אחת החזיתות הקריטיות במלחמה. כבר אין לנו אשראי על צדקת דרכינו במלחמה הזאת. מכאן ברשותך יושב ראש הוועדה אני רוצה לדבר על פתרונות. ראשית לא מאוחר מידי, נראה שאנחנו ערב מלחמת לבנון השלישית.

אבל רגע, שניה אילון. הגדרת הבעיה שאין אנשים? כלומר זה היה מבוסס רק עליך וכשעזבת - - - אתה אומר שהתוצאות הן לא טובות, מה הגדרת הבעיה?

זו לא הבעיה, זה לא היה רק עלי, אני הייתי חלק מצוות של דוברים, אבל למעשה לא היו תקנים לדוברים. זאת אומרת אנשים הצטרפו ובניהם התנדבות עם הבטחות שישולמו. אני במהלך ששת החודשים שביצעתי כ-400 ראיונות כדובר הממשלה באנגלית, לא היה לי אף פעם חוזה או הסדר עבודה כתוב.

הסידור הזה לאורך זמן לא הצליח להאריך ימים, כי בסופו של דבר אנשים צריכים לחזור לשגרה שלהם ולהתפרנס, ואם אנחנו רוצים באמת לתת מענה – התפקיד הזה של דובר שעולה בתקשורת ומתראיין, צריך להיות משהו שהוא מקצועי במשרה מלאה, ולא משהו מעין לא מוגדר, תקן שלא באמת קיים ולעבוד בשיטת החלטורה, גם כשהמדינה כן הצליחה ביצירתיות והתושייה שלה בימים הראשונים, להקים משהו יש מאין.

זאת אומרת אתה גורס שהדבר הנדרש כאן זה תקנים קבועים לאנשים מתאימים.

אני רוצה בדבריי לדבר על מספר - - -

כי לא כל אדם שמתגייס למילואים, גם אם יעשו אתו חוזה מיוחד, הוא ירצה להישאר עובד מדינה באופן קבוע.

נכון. אבל העובדה היא שכיום אין אף אחד שהתפקיד שלו הוא לעלות בפס ייצור של ראיונות בתקשורת ולהגן עלינו בשדה הקרב. יש לנו דיפלומטים מעולים בעולם, יש גם יועצים במשרד ראש הממשלה שיכולים להתראיין. אבל כשאונר"א עולים כל יום לראיונות ב-BBC ומדברים על המצב בעזה - - -

ברור, הנקודה הזאת ברורה.

לא מאוחר מידי. אנחנו בפסע כנראה ממלחמה כוללת עם לבנון, ואותי מעציב שאם המשבר הזה יפרוץ, אנחנו נמצא את עצמינו מבחינה הסברתית באותה נקודה שבה היינו ב-7 באוקטובר במקום למסד את מה שנבנה בחודשים האחרונים.

המדינה למעשה צריכה להחליט שהיא חוזרת להילחם בשדה הקרב הזה ולהגדיר אותו כשדה קרב. המצב כרגע משול לכך שאנחנו נשיג כוחות מצה"ל ונישאר בלי מערכת תקיפה אווירית בשדה הקרב ההסברתי. עניין ההסברה הוא חשוב, הוא לא משהו שנחמד שיהיה, זה לא אם נסביר את עצמנו יותר טוב – אולי יהיו יותר קנדים נחמדים שיאהבו אותנו. זה עניין קיומי, כמו שאנחנו רואים בלחץ עולמי להפסיק מכירות נשקים לישראל.

אילון, ההערכה שלך היא שאין היום דובר קבוע כזה, אז מה קורה, התקשורת הזרה היא מוותרת בכלל על הצבה של דוברים ישראלים, אנחנו פחות נוכחים, באים דוברים לא מיומנים, מה בדיוק קורה בשטח?

אנחנו פחות נוכחים במגרש, בשדה הקרב. בסופו של דבר אפשר להתלונן שהתקשורת מוטית נגדנו, אבל עובדה שכשהייתה לנו נבחרת של דוברים ודחפנו את עצמנו לתקשורת, ביצענו עשרות ראיונות ביום ואנחנו היינו שם ויצרנו כותרות כי אמרנו דברים בראיונות ופתאום זה הופך להיות כותרת, ישראל נקודתיים. ואם אנחנו לא נמצאים על המגרש אז הכתבים בסופו של דבר יכולים לעבוד רק עם מה שיש להם והם לא יכולים לצאת מגדרם ולהגן על ישראל ולהסביר את הצד הישראלי, אם אין ישראלי שיעלה מול המצלמות ויסביר בדיוק את הנקודה הזו.

מובן.

אני אדבר על הפתרונות והפתרונות הם דחופים מכיוון שלמעשה נשיא ארצות הברית של עוד 30 שנים, הוא סטודנט שמסיים השנה תואר בקולומביה, ואנחנו רואים נתונים מאוד מפחידים של מה שקורה אצל הדור הצעיר בארצות הברית, ולכן העניין של ההסברה זה באמת עניין קיומי לבנות את הברית שלנו והיכולות שלנו לנהל בריתות עם מדינות אחרות.

ברשותך יושב-הראש, אני רוצה להציג שלושה עקרונות מהתובנות שלי מהחודשים האחרונים, מה ישראל צריכה לעשות כדי להיערך בצורה יותר טובה למשבר הבא ובעצם להמשיך להילחם במשבר הנוכחי, כי לצערי הוא לא הסתיים.

דבר ראשון, מערך ההסברה צריך להתנהל בתור חמ"ל לניהול משברים. הוא צריך לתפוס את עצמו לא כלשכה שמקדמת קמפיינים למיניהם לטובת ישראל, אלא מנטרת את כל כלי התקשורת הזרים, צופה אלו משברים עתידיים לעלות, חושבת בצורה אסטרטגית על מענים לטענות שעולות נגד ישראל ומוודאת שבכל פעם שמושמעת טענה נגד ישראל אנחנו יודעים להגיב – בין אם זה להעלות דובר לתקשורת או להגיב בזמן אמת. לעבור לתחושה של ניהול משברים זה נעשה בצבא וזה חייב לעבוד גם במישור האזרחי.

דבר שני, זה הקמה של צבא דוברים סביב העולם. עצם זה שמדינת ישראל צריכה להסביר את עצמה כל הזמן אל מול כל העולם זה לא הוגן, זה לא פייר, זה לא צודק אבל זה המצב, השאלה מה אנחנו רוצים לעשות עם זה. עצם זה שאין כובד אחד של בן אדם שהוא דובר הממשלה לתקשורת הזרה, זה מחדל. כי בתקשורת בCNN- ו-BBC רוצים לקבל נקודת מבט ישראלית ולא ברור למי הם פונים, וגם אם יפנו לדובר צה"ל, טוב שיהיה גורם אזרחי אחד, ואנחנו צריכים שזה יתנהל בשפות שונות.

אנחנו עשינו עבודה חזקה מאוד מול בריטניה וארצות הברית, אבל בשפות אחרות אני לא חושב שיש לנו דובר שזה תפקידו, לעלות מול התקשורת הגרמנית או הצרפתית, איטלקית, ולדברר אותנו בשפות הללו, וזה אומר שזה שדה קרב שאנחנו אפילו לא מנסים להילחם שם, אל מול הקהלים הללו.

דבר שלישי, זה מענה ליהדות התפוצות. אנחנו בישראל נוטים לפעמים לזלזל ביהודי התפוצות, לחשוב שהתרומה שלהם לישראל היא לתרום מדי פעם קצת כסף כדי להשתיק את המצפון שלהם. אני רוצה להגיד לכולם בוועדה, אנחנו עדים להתעוררות מדהימה בתפוצות – על גדר מרד תפוצות ממש – של יהודים שפתאום קיבלו סתירת לחי ב-7 באוקטובר, הבינו מול מה הם מתמודדים ונרתמו למשימה, כמו שראינו בישראל התגייסות אזרחית המונית ב-7 באוקטובר, ראינו את אותו הדבר בתפוצות.

לכן, חובה על כל שר ועל כל חבר כנסת לשקול את דבריו ולהבין איך הם יישמעו גם בהקשרם, וגם מחוץ להקשרם, ולא לספק לאויבים שלנו תחמושת בצורת צריך להטיל פצצת אטום על עזה למשל, שרק מקשה על היכולת של התומכים שלנו בחו"ל להגן על ישראל ועל צדקת דרכנו.

ישראל מצטיינת כשהיא גורמת ליהודי התפוצות להתגאות כשהיא מעוררת בנו תחושת השראה וגאווה, ולא כשהיא מעוררת בהם סלידה ולצערי היו לא מעט אמירות של גורמים בכירים כאלה ואחרים שגרמו ליהודי התפוצות להתרחק מאתנו ובאמת הקשו על המאמץ הזה שלהם לבוא בעדינו.

אסכם ואומר, מאז שסיימתי את התפקיד למעשה כדובר הממשלה בתקשורת הבין-לאומית, אני ממשיך לעשות הסברה במסגרת עמותה שהקמתי, למעשה גלגול חדש של החמ"ל האזרחי שהוקם בתחילת המלחמה, שהקים המוציא לאור מאיר סלע כדי לתת גיבוי למערך ההסברה.

יש רצון רב בתפוצות לסייע, הם לא מבינים למה הם צריכים לממן את זה ולמה המענה לא מגיע מהמדינה, אבל אנחנו ממשיכים לנסות לעשות הסברה מהחברה הישראלית. אציין לטובה שאנחנו צפויים לקבל תקציב מסוים דרך משרד התפוצות.

אני אציין לטובה את השר שיקלי שהקדיש לזה תקציב מסוים כדי שנוכל להתחיל, ואני משתתף בוועדה הזו כי חשוב לי מאוד שמדינת ישראל תהיה ערוכה לקרב הבא שכנראה נמצא מעבר לפינה ושנתעשת גם בקרב הזה בעזה כי לא מאוחר מידי, ואנחנו מסבים לעצמנו נזק עצמי בכך שפשוט הפקרנו את זירת הקרב ואנחנו לא נמצאים שם כמו שהיינו בתחילת הדרך.

תודה רבה אילון. עמית יש לך שאלות?

מהניסיון שלך, מסר אחד מבחינתך שהיה הכי מוצלח אולי, או שהיה הכי חשוב והכי מוצלח בתקופה שלך כדובר הממשלה? הכי עבד, הכי היה משמעותי.

אני חושב שאחד המסרים שחזרנו עליהם הכי הרבה זה שמדובר במלחמה שישראל לא רצתה, לא צפתה אותה ולא התחילה, ולמלחמה שישראל חייבת לנצח כי אם לא ננצח – תהיה פעם הבאה ובפעם הבאה יהיה יותר גרוע, ולהדגיש בפני העולם שאנחנו לא ששים אלי קרב, המצב הזה נכפה עלינו ואנחנו נלחמים מכיוון שבסופו של דבר אנחנו רוצים שלום, אנחנו לא רוצים מלחמה אלא לנו אין את הלוקסוס ממרחק של אלפי קילומטרים להעלים את המצב.

חייבים להחזיר את החטופים ולוודא שהחמאס לא נמצא במקום, להחזיר את כולנו לאותו הקרב ולאותה הסיטואציה של לפני 7 באוקטובר.

תודה רבה, אני רוצה להודות לך אנחנו רשמנו את הנקודות שציינת. לאחר מכן כשייפתח הדיון, הייתי מבקש מהדוברים מטעם הממשלה להתייחס גם להצעות האלה מכיוון שחשוב לבחון אותן. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לסגן אלוף במילואים פיטר לרנר, אני מבין ששימשת בתפקיד דובר צה"ל לתקשורת הזרה בשירות מילואים. אם תוכל לפרט מה אתה עשית ולאחר מכן לסכם את התובנות שלך.

בוקר טוב ותודה רבה על ההזמנה. שמעתי ואני מכיר את אילון הרבה שנים. במשך 25 שנים שירתי בצה"ל ופרשתי ב-2017 בדרגת סגן אלוף, והתפקיד האחרון שלי היה דובר צה"ל לתקשורת העולמית. מה שהמדינה עשתה בקפיצת המדרגה, במלחמה שהייתה כשאני הייתי הדובר, צוק איתן, לעומת חרבות ברזל זו מהפיכה של ממש מבחינת המנגנונים. המנגנונים עובדים, החברים שלי פה ואני מרגיש חלק מאנשי שירות החוץ ואנשי מערך ההסברה הלאומי ובוודאי חברי אביחי אדרי דובר צה"ל.

הבעיה שמסתכלים על סוגית ההסברה או הדוברות בקצה כנושא טקטי. ואם אנחנו נסתכל על זה כנושא טקטי אז תמיד זה ייגמר באיזה עוד משאבים צריך לשפוך שם – עוד דוברים מוכשרים כמו אילון, עוד תקנים, עוד מחשבים עוד יכולות. אני גורס שבמלחמה הזאת, היו לנו את כל התנאים כדי להוביל גם באמצעות הדיפלומטיה הציבורית – שקצה הקיצון של המערכה הזאת זה הסיפור של הדוברות בתקשורת – את כל היכולות שלנו כדי להביא להישג הנדרש ממטרות המלחמה – דהיינו, סילוק שלטון חמאס והשבת החטופים.

ב-7 באוקטובר העולם הזדעזע מהמראות ובאותו יום ובמשך חודשים היה פה מצעד מנהיגים. ראינו קריקטורות ב-"שרלי הבדו". ראינו את בונו מ-U2 שר In the name of love וזאת הייתה האווירה. זה צריך היה להיהפך לקואליציה עולמית לסילוק חמאס, במקום זה מה שקרה – תוך מספר ימים בהחלטות אבל גם אמירות – נוצר מצב שאנחנו בעצם מכינים את המארב של עצמנו, ואני אפרט.

חמאס, כשהם שיגרו אלפי רקטות ב-7 באוקטובר פגעו בתשעה מתוך עשרה קווי חשמל שמובילים לרצועת עזה. למעשה הם ניתנו לעצמם את החשמל שהם מקבלים ממדינת ישראל. לא היה שום צורך להכריז שאנחנו מנתקים את החשמל. המשמעות המידית שאתה מכריז – האו"ם, מאונר"א וארגון הבריאות העולמי, מיד אומרים לנו שתכף נגמר החשמל בבתי החולים בעזה. ועכשיו אתה במגננה במקום להיות בהתקפה. וזו דוגמה אחת ואילון הזכיר את הטלת פצצת אטום על עזה.

כשאנחנו מנסים לספר לעולם שאנחנו צבא רציני, פועלים בצורה מדויקת לסלק את חמאס כנגד מטרות מדויקות ובוודאי הארגונים הבין-לאומיים, רק מחפשים לשמוע שיש פה ג'נוסייד. ובוודאי שאני בטוח שכל מי שנמצא בחדר לא חושב שיש אפילו רמז לג'נוסייד בעזה. אבל העולם, וזה מיד מתפרש למה שראינו בצעדות ברחובות. אני חושב שחלק מזה בעיקר קשור לאיך מתרגמים מדיניות בפועל, לבין מה הציבור בישראל צריך לשמוע, ולפעמים אנחנו מתבלבלים באירוע הזה.

צריך משמעת דוברותית ראשית, שכל מי שעולה לדבר ולא משנה איפה, יודע שהוא חלק מהמאמץ המלחמתי בעולם. ואני חושב עוצמת הדמוקרטיה שלנו היא גם בגיוון, אבל אנחנו גם צריכים לדעת שאם אנחנו רוצים לנצח את המלחמה הזאת – אנחנו חייבים להיות כתזמורת שיודעת לנגן היטב, עם מעט מאוד זיופים. אני חושב, ואגב גם בימים האחרונים דיברתי עם חלק מקולגות השגרירים ברחבי העולם, שמאוד הזדהו עם הדברים האלה והזכירו לי שגם ב-2014 היו מגמות דומות.

איזה מגמות?

מגמות של פוליטיקאים שמדברים בקול רם על אין אזרחים בעזה.

אני חייב שניה פיטר להעיר לך.

אני גם ברשותך רוצה להעיר, אני אאפשר גם לעמית להעיר. אני גם ראיתי שאמרת את הדברים בראיון עיתונאי וזה בסדר, כל אחד מדבר פה באופן חופשי. אני נוטה להניח שהתייחסת אל-2014 והיום אנחנו ב-2024. גם ב-2034 יהיו פוליטיקאים שיגידו שטויות. אנחנו בוועדה רוצים להתעסק בתובנות שהן מערכתיות שאנחנו חושבים שהמדינה יכולה לדאוג לזה. אני מסכים כמובן עם ההערה על ההתבטאות בנושא פצצת אטום וכדומה.

האמירה, סליחה, זה ישב לי כי מצאתי את עצמי באינספור ראיונות מתמודד, במקום להתעסק בעיקר, מתעסק במתן הסברים. אני חושב שאם אנחנו רוצים שהמנגנון, באמת כל המנגנון צריך לעבוד כדי לנצח את המלחמה וצריך שלכולם יהיה ברור, אני חס וחלילה לא אומר שפוליטיקאי יפסיק להיות פוליטיקאי, לכל אחד יש בוודאי את הצורך ואת הרצון הזה. צריך להבין שיש משקל גדול מאוד, ליכולת לנצח ולהשיג את המטרות.

בדמוקרטיה אין תנאי סף ואנשים נבחרים, כל מיני אנשים שאנשים בוחרים. כל עוד אתה דבק ברעיון הדמוקרטי – אין לך דרך לשלוט. אני כמובן חושב שתפקיד של ראש ממשלה הוא להטיל יותר משמעת בקרב השרים, להיות צמודים למסרים המרכזיים של המדינה.

אני רציתי להעיר משהו אחר. לפתוח את הנושא העיקרי שהועלה גם על ידי אילון לוי וגם על ידך. אתם מתחילת המלחמה, ושים שניה בצד את פצצת האטום שזו דוגמא באמת לא טובה אבל היא מובילה אותנו למחוזות אחרים.

הדיון עצמו, על מה תוכן ההסברה. גם אתה וגם לוי מדברים על מלחמת אין ברירה כמו שהוא שהגדיר את זה כאן, למה אנחנו לא מנתקים את החשמל לעזה. ואני חושב בדיוק הפוך. אני חושב שבשביל להשיג ניצחון, הייתה צריכה להיות משמעת דוברותית כזו שמסבירה למה היא לא מלחמת אין ברירה.

פעם אחת מנחם בגין אמר מלחמת יש ברירה, עשו עליו כזה עליהום עד היום אסור לומר את זה. אסור לומר מלחמת יש ברירה. אנחנו נלחמים פה מול אויב והמסרים האלה לא הופיעו בכל מהלך ההסברה כולל מה שאני רואה כאן ואני אומר את זה כמי שעקב אחרי הפעילות.

בסופו של דבר המוטו הזה, הוא היה המוטו המרכזי. אנחנו לא רוצים מלחמה, אנחנו לא נלחמים, אין לנו ברירה, אם אפשר היה לנייטיבס לתת מדינה פלסטינית בצורה כזו או אחרת היינו נותנים, רק מה לעשות הם הורגים אותנו אז אנחנו נאלצים להגן על עצמנו וכל שר חוץ בעולם שאמר שזכותה של ישראל להגן על עצמה – שזו אמירה בדיוטה התחתונה של המחשבה האנושית, לומר שהאדם יכול להגן על עצמו בזכות ההגנה העצמית. התרגלנו שיהודים מתים אבל הנה אנחנו מפרגנים לכם, אתם יכולים להגן על עצמכם.

זאת לא הסברה מנצחת פיטר. הסברה מנצחת זה לומר למה הארץ הזאת היא שלנו, תשתית הצדק. למה עזה היא חלק מהמולדת, מעולם לא ויתרנו עליה.

זו גם לא מדיניות הממשלה.

רגע אני רק אומר מה יכלה להיות ההסברה, אחרי זה ברור, עוד משפט אחד.

תן לו לדבר להגיד את דעתו. זה לא קשור למה שהוא אמר.

זה קשור מאוד, מכיוון שמה שפיטר אומר שאנחנו צריכים לפעול - - - למשל קח את הדוגמה שהזכרת על אזרחים. הרי אין בעזה אזרחים שלווים. רק תיקח את הדוגמה שאמרת, בוא נפריד בין ארגון הטרור, כאילו חמאס היו ארגון טרור. חמאס הוא לא ארגון טרור. ב-17 שנים האחרונות חמאס הוא לא ארגון טרור. הוא מדינת טרור לכל דבר ועניין. יש לו כלי תרבות וחינוך ודת ויחסים בין-לאומיים וכלכלה. הוא לא ארגון טרור כבר הרבה שנים. יש לו כלי מדינה, דבר אחד.

דבר שני, אין אזרח אחד כמעט בעזה, לפי הנתונים שמופיעים כאן בוועדה. רוב מוחלט של אזרחי עזה, כולם, או חברים בחמאס באופן ישיר, בתי אב אני מתכוון, רוב מוחלט מכריע. קח את כל 160,000 הרשומים בחברי החמאס, קח את העובדים במנגנון אותם 60,000, תוריד את 20,000 חמאס – אני לא אפרט כאן את הכול – רובם ככולם חמאס באופן מובהק. אף אחד לא אזרח.

לא רק זה שחטף את ארגמני או שמר עליה, אני מדבר באופן גורף. ואתה מקדש את האזרחים השלווים, כאילו יש אזרחים שלווים בעסק הזה, וכל האמירה הזאת שהנה העברנו סיוע הומניטרי – לחמאס כמובן, אנחנו מעבירים אותו לחמאס כמו שאתה יודע וכולי – אני חושב שזה קו הסברה לא נכון והוא מייצר מצב שעם הצדק, כפי שאלתרמן אמר, אם הצדק הוא אתם ואנחנו מקהים את מרכיבי הצדק שלנו. אגב, לא הייתה התייחסות לברבריות הדתית שהיא לב המלחמה. הרי המלחמה היא דתית. לא צריך לומר לאביחי אדרי?

עמית, זאת לא שאלה. סימן שאלה אם לנסות לשכנע את העולם שאין אזרחים חפים מפשע בעזה, ושכל האזרחים חמאס, האם זה קו הסברתי שיש לו יותר סיכוי או פחות סיכוי זאת שאלה, אבל בכל מקרה זו לא המדיניות שהממשלה בחרה בה. אני מחזיר לפיטר לרנר את רשות הדיבור וכמובן אתה תוכל אחרי כן להתייחס לדברים, גם בשאלות.

אני מבין את התסכולים, אגב אם זאת הייתה המדיניות אז היינו יודעים גם לדברר אותה, אני לא חושב שזה היה מאפשר לנו להשיג את מטרות המלחמה אבל זו דעתי האישית. ברמה המקצועית, ככל שאנחנו מחליטים להציג את חמאס או לעמוד בדיני הלחימה של בידול בין האוכלוסייה לשלטון החמאס - - - ואגב בראיונות שאני עשיתי חידדתי את העניין הזה שבמשך שנים עשינו טעות כשקראנו לזה ארגון טרור. זו ממשלת טרור. אין ספק.

מדינת טרור כמו שאמר עמית. זה יותר עמוק מזה. לא רק שלא קראנו כך, אלא אחת הסיבות שמערכת הביטחון לא ידעה להתמודד נכון עם המציאות האסטרטגית שנבנתה מסביבה, היא שהיא דבקה בתפיסה שארגוני טרור, בזמן שהיו פה שתי מדינות טרור שעדיין קיימות – בדרום ובצפון, שזו תופעה מאוד נדירה במציאות הבין-לאומית. הייתה קיימת בדאעש וארצות הברית יצאה לפרק אותה, שבו ארגון טרור משתלט על טריטוריה והוא למעשה הופך למדינה, וזו תופעה אחרת לחלוטין ואני גם שומע היום שעדיין אנשים ממשיכים לדבר בטרמינולוגיה הישנה וזה נכון.

אני חושב, ומהחוויה המקצועית שלי, שמונה חודשים במילואים, סדר גודל של 750 ראיונות באמצעי התקשורת המובילים. המנגנון עבד, עובד, ונותן מענה למה שצריך להיות, ואדוני, אפשר אחרי כן להתווכח על מה נכון להגיד.

הבעיה בעיניי היא לא במנגנון, היא בהבנה שהזירה הזאת היא זירה מאפשרת אסטרטגית כדי להשיג את מטרות המלחמה. וככל שאנחנו מסתכלים בזה וזה קשור קצת למשאבים, אני חושב שבתהליכי קבלת ההחלטות, אנחנו צריכים להבין שעל מנת להיות במצב התקפי, אנחנו צריכים להשתמש בכלים, הדיפלומטיה, כמו ששירות החוץ עושים בכל מדינות העולם, כמגברים שמאפשרים. בוודאי שהפירוק של משרד החוץ ליותר מידיי גורמים לא מחזק אותם במיוחד בלשון המעטה.

סליחה, נולדתי בבריטניה אז תמיד יש אצלי הצהרה בריטית, זה משהו שרודף אותי כל החיים. זה אולי היה קצת יתרון בראיונות שלי בתקשורת. לפעמים בארץ זה לא מספיק ישיר. אז אני חושב שהמנגנונים של המדינה עמדו בצורה מאוד טובה וגם התגייסו, עם ישראל הבין, כמו שאני התעוררתי ב-7 באוקטובר עם האזעקות ולא שאלתי שום דבר, שאלתי את המפקד שלי בצבא אם הוא צריך שאני אגיע והוא אמר לי אני אקרא לך כשנהיה זקוקים לך.

המהות היא מה אנחנו מנסים להשיג באמצעות הדוברות. הדוברות היא האמצעי בסל הכלים, ההסברה היא אמצעי בסל הכלים, להשגת מדיניות חוץ והמדיניות צריכה להיות מאוד ברורה לכל מי שפותח את הפה. ואם יש וויכוח על מה נכון להגיד, אז נכון לקיים את הוויכוח הזה בתוך החדר, לסדר את הדברים ושלכולם יהיה ברור שאם הוא אומר משהו שהוא לא בתוך אותם קווים – הוא בהכרח פוגע במאמץ המלחמתי.

אני מאוד מודה לך. עמית, שאלות?

אמרתי שוב, אבל זה לא במסגרת הדיון. אני חושב שהדיון על תוכן ההסברה, תשתית ההסברה שזה מה שחסר במלחמה הזאת, זו המסקנה שלי בכל אופן, קשה מאוד להתמודד עם מזכ"ל האו"ם שאומר שזה לא בחלל הריק ושיש שני צדדים שאתה לא משרש, לא נוגע בסוגיות התשתית, לא נוגע במלחמה הדתית שיש פה, אז קשה לך להסביר למה זו מלחמה נגד כל הציוויליזציה המערבית.

אתה יכול לכתוב שש פעמים המערב הוא הבא בתור. אם אתה לא מסביר מה זה השריעה ומה הדוגמה שעל פיה פועלים האחים המוסלמים והחמאס, אתה לא מפרט את זה ואתה לא מסביר למה זה איום על החירות האינדיווידואלית לא רק על החירויות הלאומיות – אתה לא פוגע בנקודה, לא משמיט את יסוד המלחמה.

ואם אתה לא מדבר על אזרחי עזה - - - הרי אנחנו לא פעלנו לפי דיני המלחמה. דיני המלחמה מאפשרים גם מצור אפקטיבי אם האוכל מגיע לחמאס. דיני מלחמה מאפשרים הרבה דברים שצה"ל לא נהג, אנחנו לא נהגנו על פיהם. להפיך, העצמנו את החמאס ולא הצלחנו להוריד אותו, אבל זו עוד סוגיה אופרטיבית.

גם מעמד השטח, זה לא משנה כרגע אם אתה מחליט לתת אחרי כן אוטונומיה פלסטינית או לא, אתה אומר קודם כל זו התשתית ההיסטורית המוצדקת. אתה מערער את השקר הפלסטיני הזה שנמשך מאדריאנוס קיסר ועד היום. אם אתה לא פוגע בסוגיות התשתית, אתה נותר פעם אחר פעם – אני אומר כמי שראה את הראיונות גם שלכם – אתה פשוט נותר עם תשתית של הצד השני ואתה מנסה להרוויח נקודות בעוד משאית הומניטרית שהכנסת. אתה לא מנצח, זה לא כוחות. ולכן לפי דעתי, הדיון על התוכן – ביקשתי אותו דרך אגב במשך שמונה חודשים - - -

לא התקיים?

התקיים פה ושם. אני רק אומר, מעבר לדברים שעלו פה, דברים חשובים מאוד בעיניי – למה אין שימוש במערך הדיפלומטים, למה אין דובר לראש הממשלה לתקשורת הזרה, למה אין קבוצות לפי שפות, בוודאי השפות שמעל 500 מיליון אנשים בעולם – רוסית, ספרדית, ערבית, הינדית, ערבית יש אולי, אבל דברים מהסוג הזה פרסית גם היה צריך להיות וכולי.

כל הדברים האלה המערכתיים שהזכרת הם דברים מאוד חשובים אבל אני אומר, ברמת התוכן אומר שוב, אנחנו לא פגענו בתשתית של ה"צדק" של האויב, וממילא הפסדנו בה גם אם ניצחנו פה ושם באיזה קרב, הפסדנו במערך.

תודה רבה. השגריר דוד סרנגה. משרד החוץ. אני מבין שאתה ממלא מקום סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית. זה תפקיד שיאויש דרך קבע? כמה זמן הוא לא מאויש דרך קבע?

אתמול פרש עמנואל נחשון.

הוא היה פעם שגריר בוורשה לא?

לא, בתפקיד האחרון הוא היה שגריר בבריסל.

כן, אז אני בלבלתי.

אתמול הוא פרש ואני חושב שזה יאויש בקרוב.

בבקשה אדוני.

אני נמצא כאן בשני כובעים. כובע האחד כראש חטיבת הדיגיטל, וכובע אחר כממלא מקום סמנכ"ל וכסמנכ"ל בפועל. לא הייתי רוצה לחזור על הדברים שנאמרו, הייתי רוצה להוסיף דברים נוספים. אנחנו נמצאים במלחמה בשלוש זירות – הזירה הצבאית, הזירה ההסברתית תודעתית, והזירה המשפטית. ושלוש הזירות הללו קשורות האחת באחרת, לא ניתן להפריד האחת מן האחרת. אחת משפיעה על האחרת.

דובר כאן על המדיה המסורתית אבל אני רוצה להזכיר לכולם שהמדיה המסורתית שעליה אנחנו מדברים, סיקרה את נושא הטבח ואת נושא החטופים, ונושא הפגיעות המיניות בצורה נרחבת. כמובן שלו היו יותר דוברים ובשפות נוספות הדבר יכול היה לעזור, אבל בסופו של דבר המדיה המסורתית כן באה והציגה את המצב לאשורו.

מה שקרה זה שלאחר חודש, חודשיים שלושה הראשונים, התחילו להגיע גם התמונות מעזה, וכמו כל סיפור תקשורתי יש לו את האמפליטודה שלו. באו, סיקרו, עברו לנושא הבא. והנושא הבא היה התמונות שיצאו מעזה, דבר שגם נמשך תקופה מאוד ארוכה כך שהאחד בסופו של דבר איזן, אני לא יודע אם זאת המילה הנכונה אבל בסופו של דבר האחד גבר אפילו על האחר.

הבעיה הגדולה ביותר שלנו של ההסברה הישראלית נכון להיום, היא הרשתות החברתיות. אני לא מדבר על הפעילות שלנו שם. אני מדבר על התופעה עצמה ואני אפרט למה אני מתכוון. הנרטיב בסופו של דבר מתקבע נכון להיום ברשתות החברתיות וכשאני מדבר על הרשתות החברתיות אני לא מדבר על פייסבוק. אני אפילו לא מדבר על טוויטר. אני מדבר על אינסטגרם ועל טיקטוק.

הדור הצעיר שואב את המידע שיש לו על נושאים בין-לאומיים ואחרים מהרשתות הללו. וברשתות הללו אנחנו מדברים כאן על מלחמת השפעה שנעשית על ידי כוחות גדולים מאוד. אני מדבר על המעצמות, – סין, רוסיה, אירן, הרבה מאוד גורמים בין-לאומיים שהמלחמה בעזה היא רק תופעה אחת, או רק זרז לתופעה הרבה יותר גדולה של המלחמה הייתי קורא לזה, על התודעה. וכאן הייתי רוצה לחלק את הדברים לשתי תקופות. לפני 7 באוקטובר, ואחרי 7 באוקטובר.

אני חושב שאחד הדברים שהמערכת צריכה לבדוק, זה איך האויב הכין את עצמו לפני 7 באוקטובר. וכשאני אומר שהוא הכין את עצמו אנחנו יודעים בוודאות שהוא הכין את עצמו, כי גלי ה"מחאה" בעולם, החלו כבר ב-7 באוקטובר, עוד לפני שנורתה ירייה אחת בעזה, עוד לפני שפגז אחד נורה ברצועה.

האויב הכין את עצמו ברשתות החברתיות ובקבוצות הרלוונטיות הרבה לפני. אם אדבר על קבוצות של Black lives matter, קבוצות אקלים וקבוצות אחרות ששם מצא האויב קרקע פורייה להכין את הקרקע לקראת מה שקרה ב-7 באוקטובר.

באופן ממוקד? יש להם דוח על זה?

באופן ממוקד. אין לנו דוח ואני גם לא חושב שזה דבר שאנחנו יכולים לחקור אותו כי לא מדובר פה רק במקורות גלויים. צריכה להיעשות כאן עבודת הכנה או עבודת בדיקה לעומק של אותם גורמים שיודעים לעשות את זה וזה לא משרד החוץ.

אז ממה נובעת ההשערה שלך?

ברגע שב-7 באוקטובר התחילו הפגנות והתחילו פעולות מחאה נגד ישראל כאשר היינו עדיין מדממים ועוד לפני שנורה פגז אחד, עוד לפני שחייל אחד נכנס לעזה, זה אומר שהדברים היו מוכנים שם. ואני מדבר גם בעיקר על קהילות שפעלו בקרבם, כמו קהילת השחורים בארצות הברית, כמו קהילת אנשים שנושא האקלים קרוב לליבם, שם הוכנה התשתית לפעילות שאחרי זה ראינו בקמפוסים וכדומה.

כשאנחנו מדברים על הרשתות ואני הייתי מציע לאדוני היושב-ראש לעשות מפגש סגור בנושא הזה, כי יש דברים שעדיף לא לומר אותם בצורה פומבית. אני חושב שיש דברים שאנחנו צריכים לעשות, ואמצעי מנע שמדינת ישראל צריכה לנקוט בהם, גם מבחינת רגולציה וגם מבחינת איך אנחנו מגנים לא רק על הנרטיב הישראלי, איך אנחנו מגנים על כל הנושא הזה שנקרא הזירה התודעתית. וכמו שאמרתי יש פה הרבה מאוד - - -

רק עם תוכל, אני מבין שאתה לא רוצה לומר את זה בפורום הזה. אם תוכל לשלוח לי מסמך.

בשמחה.

שמתייחס לדברים האלה.

עשינו עבודת הכנה עם לא מעט מהגופים שיושבים פה, מערך ההסברה וגופים נוספים, אני אשמח להעביר את זה אליך. אנחנו כמשרד חוץ על כל הנציגויות שלנו, החל מ-7 באוקטובר, זה הנושא שאנחנו עוסקים בו, אין נושא אחר, כאשר מדובר באלפי ראיונות שהנציגים שלנו בעולם נתנו.

אני מדבר על למעלה מ-4.5 מיליארד חשיפות לתכנים שהעלנו רק מהמטה. אנחנו פעילים בשש שפות – באנגלית, בספרדית, בערבית, בפרסית ברוסית ובעברית. מהמטה אנחנו פעילים בכל הפלטפורמות בשש השפות הללו, ועד היום מ-7 באוקטובר העלנו למעלה מ-40,000 פוסטים שזכו למעל 4.5 מיליארד חשיפות שזו כמות אדירה.

הטענה שאמר פה אילון, שאין צבא דוברים מוכן להפעלה.

אנחנו מדברים על שני דברים שונים. אחד זו המדיה המסורתית, שככל שיהיו שם יותר דוברים ובשפות נוספות – מדינת ישראל רק תצא נשכרת.

אתה מסכים שאין היום למשרד החוץ או שיש?

כמובן שאין מספיק. תמיד טוב שיהיו יותר.

היום רוצים בטלוויזיה הספרדית, יש מישהו שעולה מיד? למה לא משתמשים במערך הדיפלומטים, הרי יש שגריר או שלא כולם מוכשרים רטורית?

אז אמרתי, הנציגויות שלנו נתנו מעל לאלפי ראיונות מאז 7 באוקטובר, כשהטלוויזיה הספרדית צריכה דובר היא פונה לשגרירות והיא מקבלת את השגריר או מקבלת את הדובר בספרדית.

השאלה היא האם יש איזשהו סנכרון בין מטה ההסברה הלאומי שגם הוא מקבל פניות, לבין הנציגות הדיפלומטית בדוברים בשפות שונות.

לא שאני יודע.

זה מוזר.

לא שאני יודע, כי בסופו של דבר העבודה ההסברתית או הדוברותית – בתור מישהו שהיה בלא מעט נציגויות – נעשית באמצעות הנציגויות שלנו. ושם יש את האנשים שמוכשרים לנושא, שעולים לראיונות וכולי. אם יש גורמים - - -

אבל אני שואל אותך אדוני היושב-ראש למה אין תיאום בניכם?

יש בנינו תיאום.

אם פונים למערך הסברה, למה שלא יהיה תיאום?

אני לא יודע שהייתה איזושהי פנייה למערך הסברה לדובר בשפה מסוימת והיא לא נענתה. בוא נאמר את זה כך.

אין בעיה, מה שאמר פה מר לוי זה לא נכון.

אני לא נתקלתי בה, כל מה שעלה או שהגיע, בין אם זה באמצעות לע"מ או בין אם זה באמצעות מערך ההסברה, אנחנו ידענו לתת לזה מענה כי יש לנו דוברים בכל השפות, החל מספרדית וערבית ופרסית. בכל שפה אנחנו יודעים להתראיין ואנחנו נתראיין.

מה שהוא אומר שבשבועות האחרונים מחפשים ב-BBC ואין, כי הם לא פונים אליכם פשוט. אם היו פונים הייתם עונים.

כל מי שפונה אלינו למשרד החוץ או לנציגויות שלנו מקבל את המענה.

שניה אני רק אחדד את זה מכיוון שזה עלה כאן. למעשה לא היה צריך אותו מההתחלה? הרי הוא טען פה טענה, אילון לוי, הוא טען שאין תקנים לדוברים, שהוא פעל בהתנדבות למשך שישה חודשים בלי הסדר כתוב, עשה 400 ראיונות בלי שום חוזה מסודר או משהו כזה.

הוא אמר "החלטורות האלה", אם אני אצטט אותו, לא יכולות להתקיים כמערך הסברה קבוע. אתה אומר, רק כדי להבין את הפער בניכם, אולי אין פער, אתה אומר מה פתאום, יש מערך דיפלומטים שלם שעושה הסברה, אין פעם אחת שפונים אלינו, בעצם לא היה צריך את אילון לוי מלכתחילה.

זה ממש לא מה שאמרתי ואני אסביר את עצמי.

אני שואל מה הפער בניכם?

אין פער, זה פשוט מאוד שני נתונים שונים ואני אסביר אותם. מדינה צריכה שיהיה לה דובר רשמי, שתהיה לה את הפנים לעולם. מה שאילון לוי שימש בתחילת המלחמה, המדינה צריכה דובר כזה. כאשר התקשורת הזרה המובילה רוצה דובר כלשהו, היא צריכה לפנות לאותו גורם שהוא הפנים, כפי שעשה אילון לוי ובהצלחה אני חייב לומר, מתחילת המלחמה. זאת אומרת אתה צריך את הגורם האזרחי שאליו פונים. אחד.

שניים, כשאנחנו מדברים על הנציגויות, כשאנחנו מדברים על ראיונות בשפות שונות, כמו שאמרתי, יש את הפעילות שעושות הנציגויות שלנו בשפות השונות לאמצעי התקשורת.

היום אין גורם אחד או שאין דובר אחד?

היום כמו שאתה - - -

כל מה שהיא צריכה דובר אחד או שהיא צריכה גורם רשמי אחד שאליו פונים?

מערך ההסברה יתייחסו לדבר הזה, יסבירו, כי זה גם התחום שלהם וחבל שאני אתייחס לזה. אני רק רוצה בנקודה אחת חשובה לסיום. אם אנחנו מדברים על פעילות ברשתות החברתיות וכמו שאמרתי חברים, שם הבעיה הגדולה שלנו, שם מתקבע הנרטיב. יש ארבע דרכים לקדם - - -

אתה מסמן את הרשתות החברתיות כבעיה הרבה יותר גרועה מהתקשורת המסורתית?

חד משמעית, כי בתקשורת המסורתית - - -

טוב, זו הערכה.

בתקשורת המסורתית יש לנו את אותו גורם, יש לנו את העורכים, את אותם מפיקים, אותם גורמים שבודקים לפני מה שהם מעלים לרשתות. ברשתות החברתיות כל מצורע וזב חוטם, כל אדם מעלה את המסר שלו, זה נושא שאפשר לדבר עליו במשך שעות.

רצית להציע מספר צעדים.

עבודה ברשתות יש לה ארבעה מרכיבים – המרכיב האורגני, כמו שאמרתי לכם משרד החוץ מאוד חזק בנושא הפלטפורמות האורגניות. נושא הפקתי, יושב איתי כאן יקי לופה שאחראי על נושא הפקת הדיגיטל. הפקנו מעל 1,000 סרטונים מאז תחילת המלחמה, באמצעות לפ"מ וגם הפקה פנימית שלנו. תוכן מקודם, להרבה מאוד קהלים שלא נמצאים על הרשתות שלנו הדרך היחידה להגיע זה באמצעות קידום ממומן ברשתות השונות.

התקציב שעמד לרשותנו מאז המלחמה ועד היום או התקציב שהוצאנו על קידום ממומן, חלק מתקציב משרד החוץ, חלק מתקציב מערך ההסברה. אנחנו מדברים על כ-20 מיליון שקלים. חברים, 20 מיליון שקלים לקידום ממומן זה מעט מאוד. זה מעט מאוד וזה לא מספיק. כשהיעדים העיקריים שלנו הם בדרך כלל – צפון אמריקה, בריטניה, גרמניה, צרפת. אבל העולם הוא רחב הרבה יותר.

היקף הקידום הממומן הוא שולי.

הוא נמוך מאוד וצריך להכפיל אותו פי כמה מונים, כי באמצעותו אנחנו מצליחים להגיע לקהל שהוא לא קהל שבוי שלנו. לקהל חדש בצורה מכוונת לקהל היעד. והמרכיב הרביעי – המשפיענים. שבוע שעבר משרד החוץ יחד עם התנועה למלחמה באנטישמיות, ארגנו כנס ל-250 המשפיענים הגדולים בעולם היהודי בארצות הברית בצפון אמריקה. הייתי בכנס הזה.

מי המשפיען הכי גדול היום?

בייבי אריאל, אני משוכנע שלא שמעת עליה, עם 50 מיליון עוקבים. השנייה זאת מונטנה טאקר עם 25 מיליון עוקבים. חברים, צריך להיות שם כדי להבין את הנושא הזה, זה עולם אחר. בעולם של טיקטוק ואינסטגרם The messenger is the massege. הכול הוא סביב האדם שפועל שם. אנחנו בתור מדינת ישראל הרשמית לא יכולים לעשות ומסר שמגיע מגורם רשמי נתפס כמסר מטעם, ואחד הדברים החזקים של הצד האחר, זה שהמסרים שמגיעים הם מסרים שמגיעים מהאדם ברחוב ומאדם פרטי, ולכן מסר שמגיע מאותם משפיענים, נתפס כמסר אותנטי.

לכן אותו כנס שעשינו במלחמה באנטישמיות מתוך מטרה ליצור את אותו צבא של משפיענים שיוכל לסייע הן במלחמה באנטישמיות והן בהדהוד והעצמת המסר הישראלי, אני חושב שזה דבר שאנחנו צריכים להשקיע בו יותר. זה היה פרויקט שמשרד החוץ השקיע בו לא מעט כסף והכוונה שלנו לשכפל את זה גם למקומות נוספים בהינתן התקציב. תודה.

תודה רבה, בהחלט נקודות מעניינות בדגש על הרשתות החברתיות. אני רוצה לשמוע את מטה ההסברה הלאומי אבל לפני זה מנהל לע"מ, ניצן חן בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש ואני מברך על המפגש הזה, אני ברשותך - - -

נחמות מר ניצן, נחמותינו.

אמן תודה. אני אחלק את דבריי לשני חלקים. אחד על פעילות לע"מ במהלך חרבות ברזל ואחד על הדברים - - -

משתתף בצערך, אני פשוט לא ידעתי. משתתף בצער ובתנחומים.

תודה רבה. לפני שאני אתמקד במה שלע"מ כחלק ממערך ההסברה הלאומי פעלה מאז 7 באוקטובר, אני רוצה ברשותכם להתייחס לשלוש נקודות. אפשר להתווכח אם ב-2024 צריך אדם אחד שהוא יהיה הפנים. אני חושב שגם אילון לוי וגם חברי פיטר לרנר היו חלק מתריסר פנים שמדברים אנגלית בנימים וברמת אוקספורד קיימבריג', שהיו הפנים של מדינת ישראל מאז 7 באוקטובר וטוב שכך. ויש עוד, יש את הייל היינריך ואת מרק רגב ודוד סרנגה השגריר ואחרים, והם עשו עבודה מצוינת.

הימים של תשתו מים של נחמן שי, אפשר להתווכח אם זה עדיין תקף ב-2024 אבל נשאיר את זה במצריך עיון. נקודה שנייה שחשוב לי לומר, תעשה אדוני היושב ראש סקר בכל מקום שתלך ויגידו אין הסברה. אם רק תמצא את הפנים או רק תעשה את השינוי הזה ופתאום תהיה הסברה. אני מכיר את הדיונים האלה.

עם הביקורת שיש לי על הטיפול בנושא ההסברה אני גם רוצה לתת פרספקטיבה – לא היה אירוע לאומי שאני זוכר, שבו לא נמתחה ביקורת על ההסברה במהלך כל השנים.

אמת

אנחנו גם חיים את תחושת הצדק שלנו ומאמינים שהיא גם להיות נחלת הכלל ואם גם נרצה היא תהיה.

אמת, ונער הייתי וגם התבגרתי ואני כבר מעל עשור ראש לע"מ, ואני מכיר את הדיון הזה בעמוד ענן בצוק איתן וזה כבר המפגש השלישי, ומר אלקין שהיה בתפקיד הזה בשניים שלושה מפגשים, המשיל את זה לפגז תומ"ת 155 מילימטר בגדוד ארטילרי, עלות הפגז זה סדר גודל של 20 מיליון שקלים שמדינת ישראל צריכה להבין שחוץ מהכרעה צבאית ומדינית, צריכה להיות הכרעה תודעתית בשדה הקרב התקשורתי ולהקדיש את המשאבים האלה.

פחות פגז אחד ביום ויש למערך ההסברה וכל גופי ההסברה את התקציב הראוי גם ברשתות החברתיות. אנחנו אומרים את זה כמו קוואטרו הזקן כל דיון, לצערי תמיד אפשר לשפר את המשאבים ולהגדיל תקציב.

אני חושב שהאנשים שיושבים פה סביב השולחן אדוני היושב ראש, עושים עבודת הסברה נהדרת, גם בצד של התקשורת המסורתית וגם בצד של הרשתות החברתיות, ולפעמים גם בצורה מתוחכמת שהפנים הממשלתיות הן מחוץ לפריים שלא לפרוטוקול. לע"מ לבדה עשתה אלפי סרטונים ללא קרדיט אלא דרך NGO, כי מישהו אמר, השגריר סרנגה, לא יזהו את זה עם גופים ממשלתיים וטוב שכך.

מאז 7 באוקטובר אנחנו ביחד עם מערך ההסברה הלאומי, פעלנו בשלושה מישורים מרכזיים. קודם כל קלטנו והענקנו שירות ללמעלה מ-4,000 עיתונאים זרים ברחבי העולם, הוצאנו קרוב ל-100 סיורים לדרום ולאחרונה גם לצפון בהם השתתפו אלפי עיתונאים. אנחנו יום-יום מפלחים ומטרגטים את קהל העיתונאים לפי שפות ומדינות על מנת להשיג תוצאות טובות יותר ויש לכך השלכה מדידה כמיתה.

חבר הכנסת עמיתי הלוי, אלה לא דיבורים בעלמא, אלא לראות מי פתח את הסרטון, מתי הוא הפסיק לצפות בו, האם זה עניין אותו או לא עניין אותו, על כל דיווח ודיווח.

הקמנו שלושה מרכזי תקשורת. אחד בדרום בשדרות, אחד במרכז בשרונה, במהלך מבצע דלתות שמיים וביצענו עשרות תדרוכים של גורמי שטח וגורמים מדיניים בכירים, ובימים האחרונים אנחנו נערכים להקמת מרכז תקשורת גם בצפון, כאמור בכפוף לתקציב.

מאות שידורים ישירים של תדרוכים, אם זה דובר צה"ל, אם זה ראש הממשלה, אם זה חברי קבינט המלחמה. אנחנו בשלבים האחרונים של פיילוט שיטמיע תרגום סימולטני של אותם תדרוכים במספר שפות וזה ייתן אגב חבר הכנסת הלוי, מענה למה שאתה אמרת, כי כל עיתונאי שבא לארץ לפי פילוח של שפות, מקבל את כל דף המסרים הממשלתי בשפה שלו.

יש מחלקה בלע"מ שזה מה שהיא עושה, היא לוקחת את דף המסרים היומי שמוציא מערך ההסברה הלאומי, כל יום יש תדרוך כזה ואיחוד של כל גופי ההסברה, ולאחר מכן הקשב הרלוונטי בחמש, שש שפות כולל – סינית, ספרדית, גרמנית, צרפתית, כל מה שאתה אמרת יש את המענה, זה נכון. אין דובר אחד מספר אחד שהוא העומד בחלון הראווה של מדינת ישראל ושוב, אפשר להתווכח אם זה נכון או לא נכון.

לא, אני אומר לך ניצן, היה אצלי סגן ראש עיריית ניס, הוא דובר בצרפתית כמובן והוא מופיע הרבה בתקשורת. הוא אמר, אם הייתה נניח קבוצה של וואטסאפ בצרפתית שבו נמצאים כל הדוברים הטובים של העם היהודי בצרפתית, ולוואטסאפ הזה גם היה אפשר לפנות. נניח שהוא אומר, אני בראיון אני רוצה לדעת איזו תשובה. תוך כדי אם היה לי מישהו זמין, איש צרפתי מישראל, לא משנה היסטוריון, יודע, איש מערך ההסברה וכולי, היינו מייצרים כל קבוצת וואטסאפ של הדוברים.

הוא אומר שהם שבעה אנשים בצרפת שמגנים על העמדה הישראלית בצרפת, אנחנו עולים בממוצע כמה פעמים בשבוע כל פעם. אם היה וואטסאפ כזה שהוא צרפתית שמתעדכן כל הזמן והוא גם נגיש, אני אוכל תמיד לפנות אליו זו דוגמה למשהו אקטיבי. זה שאתה מתרגם את הדפים שאני גם מקבל אותם זה בעל ערך אולי, אבל זה לא באונליין, ובכך זה לא מספיק.

אז יש קבוצות וואטסאפ גם בצרפתית, לא לדוברים אלא לעיתונאים הצרפתים ומי שמרכז את זה הןא אוליבייה קולגה של אביחי אדרעי, יחד עם קשבת בלע"מ שהיא דוברת צרפתית. תמיד אפשר לעשות עוד, ואני מסכים אתך אבל אי אפשר לשפוך את התינוק עם המים כי יש קבוצות וואטסאפ בכל שפה, אגב כולל ביידיש, יש כמה עשרות עיתונאים בעיתונות היהודית בעולם שמדווחים גם בעברית וגם ביידיש. לע"מ ממש בשלבים האחרונים של פיילוט שיטמיע תרגום סימולטני של מספר שפות וזה אולי ייתן מענה גם למה שכבודו אומר.

אנחנו ממשיכים בפרויקט התיעוד הלאומי לעדויות החטופים, בשיתוף עם מערך ההסברה הלאומי, מדובר בפרויקט שמתבצע כבר חצי שנה, במסגרתו תועדו ותורגמו עדויות של עשרות חטופים ובני משפחותיהם, לרבות מאות שעות של תחקיר צילום ועריכה מקצה לקצה כולל כנסים בין-לאומיים.

השגריר סרנגה נתן דוגמה אחת של מה שהיה לפני שבועיים עם משפיענים אבל עשינו כנסים בין-לאומיים גם בישראל בהשתתפות עשרות כתבים בכירים ברחבי העולם, ובמקביל שוב ללא הפסקה, אנחנו במאבק יום יומי ברשתות החברתיות יחד עם יתר גופי מערך ההסברה הלאומי.

כאשר רק בחודש האחרון פרסמנו למעלה מ-2,000 פוסטים של תגובות לאירועים וגם יזמות שלנו – בריל סים, בפייסבוק, בטיקטוק וכולל את תמונות וצילומים בסטילס, וידאו ורחפן, תוך שיתופים ברשת ללא מגע או נראות ממשלתית בדבר הזה כדי שניתן מענה, שלא יגידו שאנחנו מטעם.

מיותר לומר שבמקביל לכל הפעילות הזו פנינו לצפון אדוני היושב ראש ונשמח לכל דחיפה שלך, ואני מברך אותך - - -

דחיפה אל מה?

דחיפה שלך לדרבן את מקבלי ההחלטות להשיג תקציבים נוספים, לתת משאבים נוספים לקליטת גל נוסף של אלפי עיתונים שיגיעו אם וכאשר תהיה פה מערכה בצפון, וכל מה שאנחנו עושים עכשיו זה אפילו לא פרומיל למה שצריך לעשות. וכשיהיו יותר משאבים, וצריך שיהיו יותר תקציבים למערך ההסברה - - -

מה היית עושה יותר בעוד משאבים? מה הדברים החשובים ביותר שהיית יכול לעשות?

אני אומר שוב, במדיה המסורתית אני לא מקבל את הביקורת שהועלתה פה. אילון לוי ופיטר לרנר שני חברי עשו עבודה מצוינת. יש אנשים טובים נוספים שעושים. יום-יום יש אולפן טלוויזיה בקריה בתל אביב, עם שלושה תדרוכים יומיים עם אנשים מעולים, עם אנגלית רמת שפת אם, לא רוצה להזכיר שמות כדי לא לפגוע באף אחד, והם לא פחות טובים מהשניים שדיברו פה.

במדיה ברשתות החברתיות, צריך לעשות הרבה יותר משום שקידום ממומן 20 מיליון שקלים זו טיפה בים מתחילת חרבות ברזל. צריך 20 מיליון שקל אדוני היושב ראש, ביום. וזה שני פגזים ארטילריים. שני פגזים של 155 מילימטרים.

כן, בוא נגיד אם היית מקבל משאבים נוספים אז אתה מסמן את העיקר כהשקעה ברשתות.

השקעה ברשתות, יותר תדרוכים בשידור עכשיו בחי, יותר דיווחי רקע עם גורמי ממשל, יותר שיתוף של NGO שעושים עבודה מצוינת.

יותר תדרוכי רקע עם גורמי ממשל, זה לא מצריך שום תקציב.

נכון, ואנחנו עושים את זה חדשות לבקרים אבל הפרסום של זה, ההפצה של כל אחד בפלטפורמה שלו – זה מצריך משאבים. משום שכל סרטון של 60 שניות שאנחנו עושים זה עולה כסף, גם אינפוגרפיקה, גם עריכת וידאו, זה הכול משאבים. ולא בשמיים אנחנו לא מדברים פה על מיליארדים. תודה רבה.

תודה רבה ניצן. אני עובר למטה ההסברה הלאומי. גל אילן, אני בעיקר רוצה לשאול אתכם בנושא של איוש מנהל מטה ההסברה, והבנתי שיש תקנים נוספים פנויים, וסטטוס איך אתם רואים את הדברים.

ראשית, כן יש כרגע פער בין האיוש גם של מנהל ההסברה הלאומי וגם של ראש המערך, אבל צריך לציין שהעבודה מתקיימת מידי יום בהיקפים משמעותיים לרבות הערכות המצב היומיות, התדרוכים היומיים, עבודה מול תקשורת, עבודת הראיונות והדוברות.

אנחנו מעריכים ומודים גם לאילון שהיה שותף אתנו עד לשלב שבו הוא יצא וכמובן לשאר הדוברים כאן, לפיטר על העבודה המסורה ודובר צה"ל במסגרת מילואים, השותפים ממשרד החוץ, השותפים ממשרד התפוצות וכמובן לע"מ, שהם חלק אינטגרלי מהפעילות של המערך, ולפ"מ שהם למעשה הזרוע הביצועית בהקשר של פריצת תאי תהודה והגעה לקהלי יעד באמצעות קידום ממומן שזה אספקט שהוא קריטי.

העברנו מצגת, אני מניח שלא יהיה לנו זמן להציג אותה, אנחנו יכולים להעביר אותה, אפשר להעלות אותה?

אתה יכול בהחלט אבל אני תמיד חסיד של יותר להגיד את עיקרי הדברים ופחות להציג מצגות.

אנחנו נעבור על זה ממש במהירות, רק אדגיש כך, בהתייחס לדברים שהעלה פה חברי סרנגה, אנחנו מיפינו את הכנת טרום 7 באוקטובר בנוגע למערכי השפעה. זיהינו מערכי השפעה שהוכנו מבעוד מועד, עשרות אלפי בוטים, אווטארים שבעצם פעלו ברגע הקריאה, גם בהתייחס לכל ההפגנות שראינו אחר כך. הייתה לזה הרבה מאוד מעורבות ברקע ולכן אנחנו גם מצטרפים לבקשה לקיים דיון סגור לגבי זה.

דיון סגור לגבי מה?

לגבי מערכי ההשפעה.

שהוכנו מבעוד מועד, אמירה מאוד דרמתית מכיוון שאם היה מישהו ב-BLM או במקום אחר שכבר היה מוכן לשש וחצי ופה אנחנו לא ידענו, אז הגיע עד לשם - - - אתה אומר שהוכנו מאות או אלפי אווטארים ובוטים והרמטכ"ל הוא הבוט היחיד שלא ידע את זה – זה אירוע שדורש דיון. אם זה הגיע עד לשם והייתה הכנה כזאת מראש. בהחלט מעורר תהיות.

(הצגת מצגת)

מדובר על מערכי השפעה גם של מעורבות של גורמים זרים, לאו דווקא רק מפה. אבל שוב, זה לדיון סגור. בהקשר העבודה של מערך ההסברה הלאומי כפי שצוין, למעשה כבר מ-7 באוקטובר קיימנו את פורום ההסברה הלאומי, חמ"ל מערך ההסברה הלאומי למעשה נפתח כבר ביום השני, וכבר ביום השלישי כבר נפתח החמ"ל יחד עם ראש הממשלה.

התמונה הזו שאתם רואים היא כבר מיום שני, 8 באוקטובר, החמ"ל כבר מתפקד. צריך לומר, לפני כן לא היה חמ"ל מערך הסברה לאומי. היכולת להתארגן, גם צוינה פה על ידי הגורמים מהרגע לרגע, יש לו גם מחיר גם בהקשרים של התגייסות, הרבה מאוד מהגורמים שהצטרפו לפעילות החמ"ל הצטרפו על בסיס וולונטרי, שההסדרה של הפעילות שלהם נעשתה רק אחר כך.

הפעילות והתפקוד היו באופן מלא, רציף וחסר תקדים, וכאן יש ערך מאוד גדול להתגייסות של כל הגורמים, כולל הגורמים הממשלתיים כדי לתמוך במהלך. אנחנו לצד הפעילות של החמ"ל, כאן רואים שולחן הערכת המצב הקבוע שלנו, יש גם אולפן, האולפן מעלה תדרוכים יומיים, רעיונות, והדברים האלה קורים גם היום.

באיזו תדירות?

מידי יום, כמובן למעט יום ראשון ושבת, אלא אם כן יש אירועים מיוחדים שבהם יש גם התייחסות.

היו אז שלוש פעמים ביום, לפעמים.

היו, שוב, בהתאם לאירועים אבל מידי יום יש תדרוך יומי שמעלה למעשה את דבר מדינת ישראל לעולם מול סוכנויות התקשורת.

מי הגורם המתדרך?

יש לנו מספר דוברים. צריך לומר שבגלל היבטים של התקשרות שאנחנו פועלים בכדי להסדיר אותם בימים אלה, זה קצת הצטמצם אבל הפעילות מתקיימת.

מי, אתה יכול להזכיר שמות?

דויד מנסר, טל היינרך, הם כרגע הדוברים הפעילים, אילון לוי היה דובר בולט ומוכשר והיו גם עוד. כמובן מרק רגב שהתגייס בתחילת המלחמה ועמד בראש קאדר הדוברים ובקשר אתנו היום.

התדרוך הזה עובר גם בשידור חי בעשרות רשתות, וגם לוקחים ממנו - - -

כמה אנשים להערכתם נחשפים לתדרוך הזה?

זה מועבר בשידור ישיר בחלק מהרשתות.

אדוני היושב ראש, כל בוקר Fox News במהדורת בוקר משדרת את זה. TBM ו-GOD TV, שני ערוצים עם עשרות מיליוני צופים, וכבודו יודע, הנוצרים אוהבי ישראל, יש להם מהדורה. זה יותר מ-MBS ,MS ,CNN ו-Fox ביחד. ואנחנו משדרים את התדרוך היומי הזה און-ליין במהדורת הבוקר שלהם מידי יום עשרות מיליונים. חוץ מזה שגם בתדרוך עצמו אתה רואה את הכתבים בארץ, עשרות כל יום ששותים בצמא את התדרוך היומי של המסרים הממשלתיים. מ- Guardianהבריטי ועד ערוצים במערב אירופה – Daily Telegraph, Economic וכולי.

וזה משודר ב-Sinking בערוצים השונים, בדיוק כמו שאצלנו רואים תמיד תדרוך של דובר הבית הלבן לצורך העניין. אותו הדבר זה משודר, הנה דובר ממשלת ישראל מדבר.

התדרוך הזה מאפשר חומר מוכן לשידור והתייחסות של ממשלת ישראל לסוגיות שעל הפרק ולכן יש לזה ערך משמעותי מאוד. אם אפשר לקפוץ אחד אחורה. פיני, בבקשה תתאר את שגרת הפעולה בחמ"ל.

חמ"ל ההסברה הלאומי שהוצג קודם, הוא אמצעי התכלול הפיזי של פורום הסברה לאומי שהוא מה שמוטל עלינו בהחלטת הממשלה על הקמת מערך הסברה לאומי. זה למעשה אותו גוף שמתאם ומתכלל את הפעילות של כ-20 גופים, רובם או חלקם יושבים כאן – משרד החוץ, משרד התפוצות, דובר צה"ל, לפ"מ, לע"מ, ומשרדי ממשלה נוספים וגופי ביטחון חירום לאומיים.

כולנו יושבים יחד סביב אותו שולחן וכמו שאמרנו זה היבט פיזי שהוקם לראשונה החל מ-7 באוקטובר. קודם לכן עשינו את זה באמצעות שיחות זום, שיחות טלפון וכולי אבל במלחמה הזאת הובן שצריכים לעשות את זה בצורה פיזית, לשבת כולם סביב אותו שולחן ולעשות את כל הפעילות יחד.

מתקיימת הערכת מצב יומית בהשתתפות כלל הגורמים כל יום מאז תחילת המלחמה. מספר הערכות המצב הן כמספר ימי המלחמה. בכל יום מופץ דף המסרים הלאומי המעודכן. קודם כל מגבשים אותו אצלנו, ההפצה זה רק ההיבט הטכני שלו.

אדוני היושב-ראש, גם אדוני חבר הכנסת, שניכם ברשימת תפוצת הדפים האלה, כל השרים מקבלים את זה, יועצי התקשורת, הדוברים, מנכ"לי משרדי הממשלה ועוד כל מיני גופים, דוברים ואנשים שעוסקים בהשפעה ובדוברות ובהסברה. הדף הזה מתעדכן. כמו שניצן חן תיאר קודם, הוא גם מתורגם לכמה שפות ומופץ לכל הגופים הללו וגם הפעילות של אנשי משרד החוץ והנציגויות, מושפעת מתוך הדף הזה, כלומר כל אחד גוזר את זה לזירה שלו, למדינה שלו.

כמובן שיש דגשים מסוימים לזירה הערבית, דגשים מסוימים לזירה הבין-לאומית, לזירה הישראלית וכולי. בנושא תיאום ואישור קמפיינים, כמובן שאנחנו יושבים ביחד לדיונים לגבי הערכות מצב, יש לנו דיוני תכנון ובהם אנחנו בונים קמפיינים. לצורך העניין יש לנו אולימפיאדה בקרוב, כדוגמה, אנחנו כבר חושבים – מה לעשות, איך משתפים פעולה, מה כדאי לעשות פנימה, החוצה בעולם וכולי.

דיונים אסטרטגיים והיערכות לכל מיני תרחישי חוץ, לאירועים, למועדים. היו עכשיו תשעה חודשים למלחמה, ציינו לא מזמן, אירועים כמו חג המולד. התדרוך היומי לתקשורת הזרה, דובר עליו, הוא עדיין מתקיים, מה שאילון לוי דיבר קודם לכן. גל, אתה רוצה להתייחס לנתונים?

כן, אפשר להתקדם.

יש פה מספר דוגמאות אבל רק אדגיש, עם תחילת המלחמה גם פתחנו אתר מרכז גם לציבור הישראלי והעלינו את קמפיין יחד ננצח שמוכר לכל אחד מאתנו כולל גם תשדיר והשקעה ניכרת, זה גם פנימה. וכמובן תשדירי מידע ופעילות נוספת, והכל גם בשיתוף פעולה עם לשכת הפרסום הממשלתית וכל משרדי הממשלה.

כדי לסבר את האוזן, החל מ-7 באוקטובר 2023 ועד היום, הגענו ל-6 מיליארד חשיפות, זה מצטרף לנתונים של משרד החוץ ומגיע לנתונים שהם חסרי תקדים בהקשר של ההסברה הישראלית בכל קנה מידה, וצריך לומר שההגעה הזו היא חלק ממה שצריך. צריך ואפשר יותר, זה דורש גם השקעה בהיבטים של תקצוב, בהיבטים של התשתית ובהיבטים נוספים.

אם יש לך יותר תקציב מה אתה עושה?

קודם כל קידום ממומן בדיגיטל, זה פקטור מרכזי כדי לפרוץ את תאי התהודה. זאת אומרת, כדי להגיע לקהלי היעד המרכזיים שיש להם השפעה בסופו של יום על שעון החול המדיני ומרחב הלגיטימציה, צריך לייצר את הפרסום המתורגט והממומן, וככל שיהיה יותר – האפקט יהיה יותר.

בהתאם לזה גם הגשנו בקשה לאוצר אחרי ניתוח של קהלי היעד, והבקשה שלנו הייתה צנועה, להגיע ל-60%, כרגע הכיוון הוא אולי לאשר לנו בפחות משליש.

מי נאבק עבורכם על התקציב הזה?

יושבת פה דרורית ממשרד ראש הממשלה, המשנה למנכ"ל והעבודה מתבצעת יום-יום מול האוצר בהקשר הזה, אנחנו מקווים מאוד שגם תהיה התגייסות, אבל אני חייב לציין גם את התרומה ואת הדחיפה גם מצד המשרד בהקשר הזה.

עוד נתון שהוא משמעותי. מתחילת יולי, אנחנו בסך הכול שבוע וכמה ימים מתחילת יולי, הגענו כבר לכמעט 40 מיליון צפיות לתוכן שאנחנו מקדמים ממש עכשיו, שיש בו גם תוכן הומניטרי וגם היבטים שנוגעים לאונר"א והיבטים שנוגעים לצפון ועוד.

הקמפיין של אתר הזוועות שרץ מ-13 ליוני בגל השני שלו, יש לנו אינטרס מאוד גדול להמחיש את הזוועות כדי לייצר את בסיס הלגיטימציה והוא כבר הגיע ל-195 מיליון חשיפות בפחות מחודש בקמפיין הנוכחי. הדברים האלה קורים כל הזמן, לא אלאה אתכם בעוד נתונים אבל חשוב להבין את זה.

אנחנו משלמים מחיר מסוים ביחסי הציבור פנימה לתוך ישראל, ניצן דיבר על האין הסברה, בעיקר כי עיקר הקמפיינים ועיקר הפעילות היא פעילות לקהלי יעד מתורגטים, ורובה היא באמצעות סרטונים ללא חתימה שמקודמים לקהלי יעד שנועדו לייצר השפעה. בסופו של דבר דובר בחליפה או תוכן שהוא ממותג – יוצר אפקט שהוא פחות משמעותי.

אני רוצה גם לגעת בכל העבודה יחד עם החברה האזרחית וציבור משפיענים, אנחנו מפעילים למעשה מערכת שמונה יותר מ-12,000 מסבירנים ומשפיענים שבאופן וולונטרי מקדמים את התוכן ההסברתי על בסיס משימה יומית שהם מקבלים, הפורום הזה רק הולך ומתרחב כל הזמן, וזה לצד משפיענים מובילים, חלקם ציינו במשרד החוץ אבל יש גם עוד שאנחנו מפעילים פר אייטם ופר הכוונה. הדברים האלה קורים כל הזמן ובכל יום.

אולפן מערך הסברה לאומי, אתם רואים את חלק מהדוברים, אילון לוי היה אחד מהם ועשה עבודה מצוינת. מבחינת שלבי עבודה, אז בתחילת מלחמה הדגש היה באמת על הפצת הזוועות של-7 באוקטובר, בהמשך הצורך היה בחיזוק הלגיטימציה והיו פעולות להשחרת חמאס והדגש על פשעים נגד האנושות ופשעי המין.

אנחנו נמצאים בנקודה שכאן אנחנו צריכים לשמר את שעון החול המדיני, והנושאים הם רחבים יותר. הדגש הוא איום העולם החופשי, איפה זה פוגש את קהל היעד במערב וכמובן ההקשרים של התמנון האיראני, ההקשרים של הפעילות בעזה וכיוצא בזה, זאת לצד הקמפיין המתמשך בנושא החטופים שעובד כל הזמן.

חסר לי דבר אחד, שלצערי הוא לא חלק מההסברה הישראלית ולא מהפעילות המדינית הישראלית באופן רציני, כי רק בחודש האחרון איראן דיברה על השמדת ישראל בצורה גלויה בנציגות שלה באו"ם, עשתה את זה בתגובה רשמית.

המנהיג צייץ שבע פעמים מוות לישראל לכבוד עיד אל אדחא, ויש מדינה שהיא חברה באו"ם שהיא מצהירה שהיא רוצה להשמיד את מדינת ישראל אז ההקשר של ביצוע המהלכים כדי להגשים את החזון הזה או התכנית הזאת, הוא קודם כל לשים את הדבר הזה. לפי דעתי, כך אפשר להבין מה הכוונה, איך נלחמים כל הפרוקסיז של איראן, מהחות'ים צפונה למען אותו דבר. אני לא יודע באיזו מידה אתם עושים את זה.

אדוני היושב-ראש, יש פעילות משמעותית שנעשתה סביב הסיפור הזה כולל השקעה משמעותית, הן בפעילות של מערך ההסברה הלאומי והן בקמפיין ייעודי שהעלה משרד החוץ באמצעות כל הנציגויות. הקמפיין הזה נמשך גם היום.

יש תוכן שלוקח את כל האמירות ומחבר אותן לכדי מעשה ומראה בעצם את התמונה הזו. כמו שאמרתי התוכן הזה מגיע לקהלי יעד מתורגטים, אין בעיה כמובן גם להעביר את זה אליכם כדי שתוכלו לראות על מה מדובר. ציינתי את הקמפיין המתמשך בנושא החטופים, זה פקטור מרכזי שהולך אתנו לאורך כל הדרך. יש פה לא מעט המחשות.

זה נע החל מאירועים ומועדים רלוונטיים ועד נושאים נוספים. לא אציג פה את הסרטונים אבל כל דבר שאתם רואים פה הוא למעשה לינק לסרטון.

זה מראה ניצול של כמה אירועי שיא – סופרבול, שהוא אירוע הטלוויזיה הנצפה ביותר בארצות הברית, איך להשתלב בו, אתם יודעים שחצי דקת פרסום שם היא מאוד יקרה אז עשינו מעטפת מסביב, כלומר לא בזמן השידור עצמו אבל ידענו לעטוף את הכול מסביב. אולי מנכ"לית לפ"מ תוכל לתאר פה את הפעילות הנרחבת הזו. אם את רוצה.

רק הערה שאני רוצה לציין, כל הפעילות שאתם רואים פה עכשיו היא אף על פי כל המדיניות שמופעלת כנגד חומרים של מדינת ישראל ואני אשמח להרחיב את זה בדיון סגור.

זה אתגר שהוא בפני עצמו.

המדיניות ברשתות, את מדברת? צריך לקיים את הדיון - - -

עניין המדיניות הוא גם פקטור מרכזי ויש רשתות מסוימות שיש אתן בעיה באופן יותר ממוקד. שוב, לדיון סגור. זה אתגר שכל המערכת מתמודדת אתה. אני אשמח להתייחס אם תרצו שאני אעמיק, יש פה דף מהנתונים - - -

הדיון לא סגור אגב, כדאי להעלות רק בדיון הסגור הזה, האם ישראל נוהגת כך באופן אקטיבי כלפי כל מערך הרשע שנגדנו, כלומר האם מערך הסייבר הישראלי ואחרים, פועלים ליירט תכנים, באיזו מידה הם פועלים ליירט תכנים, הייתה פה התנגדות לדבר הזה באחד הדיונים, התנגדות נחרצת של משרד המשפטים, ליירט תכנים נוראיים של אל-ג'זירה.

משרד המשפטים בזמנו תמך והכין ואפילו עבר פעם אחת בקריאה ראשונה, חוק שנועד להילחם בהסתה ברשתות. לצערי הוא נבלם מגורמים פוליטיים גם בשעתו כשאיילת שקד הייתה שרת המשפטים וגם בקדנציה הזו. רק שתדע, אני מוכן.

אני מכיר את זה מאל-ג'זירא אני לא אומר, רק אמרתי - - -

מוכן לפרט לך, אני קצת מכיר את הנושא הזה, אני ניסיתי לקדם אותו בכנסת הקודמת כמובן, שאז האופוזיציה התנגדה אבל ההתנגדות היא בעייני גם היום. מתנגדים להיכנס לרגולציה ברשת של הסתה לטרור ואלימות מהחשש שזה יגיע למקומות אחרים ולפי דעתי זו שגיאה חמורה. בבקשה.

לסיום הדברים, רק אדגיש קודם כל את ההירתמות של ראש המערך לשעבר מושיק אביב, שהרבה ממה שקרה פה מבחינת הקמת החמ"ל והיכולת להפיק את האירוע הזה לא היה קורה. צריך לומר, מערך ההסברה הלאומי עד למלחמת חרבות ברזל עבד במתכונת מצומצמת יותר. דיברנו שנים רבות על הצורך בחמ"ל הסברה לאומי פיזי, על הצורך במערכות שיתפקדו בצורה כזו. זה בא לידי ביטוי במלחמה הנוכחית ואין ספק שיש עוד הרבה לעשות, ובשקף הבא אם אפשר להעביר.

תוכלו לראות בשקף איך החמ"ל נראה בחירום מבחינת בעלי התפקידים. זו לא תמונת המצב של מערך ההסברה הלאומי בשגרה אלא זה האיוש בחירום, יחד עם שולחן החמ"ל עם כול הגורמים, חלקם פה, חלקם לא, שיושבים אתנו מידי יום וכמובן בעלי התפקידים.

האנשים בכוכביות הם למעשה האנשים שגייסנו על בסיס התנדבות או על בסיס ייעוץ חיצוני. כפי שציינתי, נכון לעכשיו יש לנו אתגר, אנחנו פועלים כדי להסדיר אותו בהיבט של מילואים או בהיבט של ייעוץ מוסדר. עד כאן.

תודה רבה. לפ"מ, את ביקשת לדבר נכון?

בגדול גל הציג את הפעילות שלנו, יש לנו נתונים שצוינו פה.

אבל אתה רק לא ענית סליחה. אני חוזר לגל. שאלתי כמה שאלות שמהן התעלמת, לא באלגנטיות. אין לכם מנהל. אתה רוצה להתייחס לזה? יש לכם תקנים לא מאוישים.

אדוני היושב-ראש, אני נגעתי בזה אבל צריך לומר בסופו של דבר, אני כפונקציונר במערכת, היכולת שלי להתייחס לאין מנהל, שוב, היא מוגבלת. יש פה את המשנה למנכ"ל.

אז מי יכול? אולי סמנכ"לית ראש הממשלה יכולה להתייחס לזה?

רגע, אני רק רוצה לגעת בנקודה שהיא משמעותית, העבודה מתבצעת, זאת אומרת הפעילות של מערך ההסברה הלאומי קורה היום.

אתם לא צריכים מנהל?

לא אמרתי את זה, אבל זה נושא שאני לא יכול להשיב עליו.

זו תפיסה שהייתה לפני כמה זמן בגופים שעדיף שיפרשו ואז יהיו ממלאי מקום, ממלאי מקום יהיו תלויים וכך זה יעבוד הרבה יותר טוב, אני לא בטוח שזה נכון. אז אני מפנה את השאלה עכשיו לסמנכ"לית ראש הממשלה, מה קורה בעניין הזה?

אין מנהל כרגע אבל זה לא אומר שלא יהיה מנהל, זה כן מעסיק את המשרד בדרגים הגבוהים ביותר כדי לראות איך מגייסים מישהו שינהל את המערך, הנושא של ההסברה.

רגע, איך מגייסים, יש מכרז? אנחנו יודעים איך מגייסים.

יש תפקיד שהתפנה בחודש מאי. היום אנחנו בחודש יולי. "מעסיק בדרגים הכי גבוהים", זאת תשובה אבל היא לא תשובה מספיק קונקרטית. מה קורה, מתי מתכוונים לאייש, מה לוח הזמנים?

אני לא יכולה - - -

מה זה ועדת מכרז, ועדת איתור, מה זה אומר?

ועדת איתור.

זו משרה שהיא חלק מהמשרות של ועדות איתור.

אז אם את לא יכולה להגיד, ואת באה מטעם משרד ראש הממשלה - - -

אני לא יכולה לנקוב בלוחות זמנים מדויקים.

יש כבר ועדת איתור, מונתה ועדת איתור? נתחיל רגע בשלבים הרגילים הידועים. יש ועדת איתור, היא מונתה? אבל יש כללים, זו ועדת איתור שמופיעה, שזה בהגדרה סטטוטורית? מי אמור להיות בוועדה?

ברגע שמכנסים את הוועדה – יש חברים קבועים.

יש חברים קבועים בוועדה.

בוודאי, על ידי נציבות שירות המדינה.

הבנתי, לא חסרים חברים לוועדת איתור.

לא חסרים.

מי החברים בוועדת האיתור?

אני לא יודעת לציין את זה.

איך את לא יודעת מי החברים בוועדת איתור? את סמנכ"לית אז איך את לא יודעת. אם את לא יודעת אז מה. מי החברים בוועדת האיתור של משרד ראש הממשלה, שאמורה למנות - - -

אנחנו נשלים את זה ונעדכן אתכם.

טוב, לא נוכל להתקשר אליהם אם לא נדע מי הם.

אבל יחד עם זאת אנחנו כן יודעים שיתר המשרות שנדרשות למערך ההסברה, אנחנו עובדים על זה, כן יש כוונה לפרסם, להשלים את המכרזים והמשרות שפנויות, אנחנו עושים על זה עבודה. מערך ההסברה עם המנהל הקודם קידם עבודה אסטרטגית שלמה בנושא הזה שאנחנו נמשיך ונשלים אותה, כמו גם את יתר התקנים שנדרשים.

אני רוצה לומר משהו, ואני אומר את זה בכל הכבוד. כשאנחנו נמצאים בתקופת מלחמה, וכולם, כל הדוברים מכל הגופים שעוסקים מדברים על היעדר משאבים והמשאבים זה קודם כל כוח אדם שעובד. אז הכוונה להשלים משרות פנויות זה לא טוב מספיק. אלה דברים שצריכים להתבצע בדחיפות העליונה, אם רואים באמת את רמת הדחיפות שנובעת מהנושא.

ישראל לא יורדת מהכותרות, היא גם לא תרד בתקופה הקרובה למרבה הצער, ואני רוצה לבטא פה באמת, ימונו מי שימונו אבל צריך לאייש את המשרות האלה בהקדם.

אנחנו ממש עובדים על זה ברמה היום-יומית.

אם יש משרה פנויה, אני חייב לומר לך אני עבדתי בממשלה כמה שנים. אם את אומרת אני עושה עבודת מטה כי אולי יש משרות מיותרות, אני בעד, לא חייבים לאייש משרות שיתבררו בעבודת המטה כמיותרות. זה לא מועיל, מיותר ומזיק בהקשר הזה.

אבל אם יש משרה פנויה, יש לה הרי נתונים. אפשר לפרסם מכרז, אני זוכר הבאתי את היועצת המשפטית של משרד התרבות, אמרתי לה שעכשיו השעה 16:00, ועד השעה 18:00 אנחנו מפרסמים. אכן התפרסם מכרז עד 18:00. אני לא רואה את הקושי. אם יש את דרישות המשרה, הרי זו משרה שהייתה מאוישת נכון? סליחה שאני - - -

אבל זה לא בדיוק המצב, כי אנחנו באמת בחנו את המבנה הארגוני של מערך הסברה כדי להתאים אותו לצרכים העכשוויים ושינינו משרות וקבענו תיאורי תפקיד אחרים, שונים , וזו בעצם עיקר העבודה.

אז מה הצפי מבחינתך כמי שאחראית על זה לפרסום המכרזים?

אני מניחה שבחודש הקרוב.

חודש? כלומר עד סוף יולי, או עד אמצע אוגוסט אפשר להתכנס כאן והמכרזים יהיו בחוץ?

באוויר.

עד אמצע אוגוסט.

תודה. לפ"מ.

אנחנו התגייסנו למאמץ, אנחנו הזרוע המבצעת כמובן של כלל המשרדים שמבצעים את מאמצי ההסברה. הגענו בכלל הפעילות של מערך ההסברה ל-6 מיליארד חשיפות. אני אשמח להציג את זה כמובן כפי שציינתי, לא בדיון פתוח. בנינו איזושהי אסטרטגיית דיגיטל שמשפיעה בכל זאת על קהלי היעד למרות מה שציינתי מקודם ואני אשמח שנרחיב בנושא כי אני חושבת שמדובר פה בנושא שהוא מאוד משמעותי שכרגע מוחזק רק בצד אחד.

מה מוחזק רק בצד אחד?

הרשתות החברתיות, יש שם צד אחד לסיפור הזה.

טוב. קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, לא מיצינו את הנושא הזה בהיבטים שונים אך נגענו פה בכמה נקודות חשובות ואני אגע בחלק מהן כרגע. קודם כל אנחנו נקיים דיון סגור כפי שהציעו פה בהיבטים של ההשפעה וגם נקודות מסוימות שנוגעות לרשתות חברתיות והפעילות שלנו שם וכדומה, אנחנו נקיים דיון סגור כזה בהקדם.

שניים, כולם שמו דגש על רשתות חברתיות וגם תוך קורלציה לתקצוב. שלוש, בהיבטי תקצוב, אני גם אומר את זה לגופים פה. כשיש לכם בעיה מול משרד האוצר ואתם רוצים עזרה אני מוכן לעזור, כי אני אומר שזה חלק מתפקידה של ועדה. אז תציפו. אותו דבר שנאמר פה על-60 מיליון שהיום משרד האוצר מוכן לתת שליש, אני לא זוכר בדיוק את הנתונים. תביאו לי מסמך, אני מוכן לעזור גם מול אגף התקציבים וגם דרך ועדת כספים ודרך גורמים אחרים ולנסות לעזור כי אני חושב שזה חשוב.

שלוש, היבטים של איוש משרות צריכים להתבצע במהירות בדגש על מנהל מערך ההסברה ואני מבקש שתעבירו אלינו לוח זמנים בנושא הזה. אילון לוי העלה פה נקודה מסוימת ואני התרשמתי גם מתוך התגובות של משרד החוץ, האינטראקציה צריכה להיות יותר שוטפת.

הגורם שמתכלל הוא הרי יודע אם צץ איזשהו נושא אז מה המענים לנושא הזה, כי הרבה פעמים הנציגות באיזשהו מקום היא לא מעודכנת, לכן האינטראקציה בין הגוף הזה לבין הנציגויות היא חשובה מאוד ואני חושב שאפשר לשפר וצריך לעשות מאמץ לשפר, מה שאילון לוי קרה לו "צבא דוברים".

זאת אומרת יש איקס דוברים טובים באנגלית, אבל באמת מדינת ישראל אני חושב שהיא בין המדינות שאנגלית זו לא שפת אם, יכולה להעמיד הרבה יותר ומאחר שהיא מדינה גם של קיבוץ גלויות, כמעט בכל שפה היא יודעת להעמיד דוברים, וזה מחייב מאמץ פרואקטיבי. לא כל אדם יכול להיות דובר. צריכות להיות לו כמובן גם את המיומנויות של דובר וגם את כישורי השפה המעולים והבנת התרבות והשפה שבה הוא מדבר.

אני חושב, אמרתי את זה דרך אגב באחת השיחות שהייתה לי עם ראש הממשלה בתחילת המלחמה. צריך לקחת, יש אנשים שהיו בתפקידים בעבר, לא כולם ירצו, לא כולם יזדהו עם המדיניות, אבל צריך לעשות מאמץ פרואקטיבי לעבות את בנק הדוברים בכל שפה שאפשר לשחק אתו. אני חושב שזה דבר קריטי. זה נראה טוב יותר לציבור שצורך וגם יש לפעמים רוויה, אתה מציע כל הזמן את אותו דובר באיטלקית – אני סתם נותן דוגמה – ובסופו של דבר רוצים עוד, גיוון מסוים. כמובן זה לא על חשבון שהאדם יהיה על המסר.

נקודה נוספת שהועלתה ואני חושב שצריך לפתח אותה ולדבר עליה – המענה ליהדות התפוצות שמרגישה היום הרבה יותר מאוימת. היא מבינה את הקשר בין מצב מדינת ישראל לבין מה שקורה לקהילות. היא מוכנה יותר להירתם אבל אני לא בטוח שזה מופעל באופן מיטבי. אני חושב שזה גם תפקיד של מטה הסברה לאומי יחד עם משרד החוץ, כי משרד החוץ באמצעות הנציגויות יושב ברוב הקהילות האלה, לבוא להכין תכנית.

איך אנחנו משתמשים. היהודים זה רק 15 מיליון היום בעולם? אנחנו אומרים תמיד עומדים מולנו.

בסך הכול, בקרוב העם היושב בציון יהיו יותר יהודים מאשר בתפוצות, זה רגע היסטורי שאנחנו מאוד קרובים אליו. אבל אותם יהודים רוצים להירתם ואפשר לרתום אותם, וצריך לראות שזה מתבצע בצורה אופטימלית על פי תכנית שהיא גם מתוקצבת בקצה.

משרד התפוצות, למרות שסיכמתי את הדיון, אז בבקשה אני מאפשר לך בכל זאת.

תודה, הדס מימון ממשרד התפוצות. קודם כל אני רק רוצה לציין שמהיום הראשון למלחמה אנחנו הסבנו חלק גדול מפעילות המשרד לנושא הסברה. כבר ב-7 באוקטובר התחלנו לעבוד על קמפיין שזה הקמפיין הראשון שעלה, מתורגט ממומן, מטעם מדינת ישראל. הקמנו גם אתר הסברה לאומי באנגלית, שזה האתר שקיים היום ומשמש גם - - -

כמה נכנסים אליו ביום?

זה תלוי בתקציב הקידום ששמים. כרגע הוא פחות מקודם. חלק מהבעיה היא - - -

אבל כמה נכנסים אליו היום נגיד?

נכנסו מעל מיליון אנשים.

לא, אבל ביום כמה נכנסים.

לא בדקתי.

דבר שכדאי לדעת.

אני יכולה להגיד לך שתקופת המשפט בהאג ב-ICC, עשינו ממש תנועה. קנינו מילות חיפוש ייעודיות לנושא הזה ל-ICJ סליחה, ובאותם ימים ראינו קצב של 500 משתמשים בדקה באתר. אז זה מאוד תלוי איך מקדמים אותו.

מעבר לזה המשרד הקצה מעל 60 מיליון שקלים לטובת נושא ההסברה מתחילת המלחמה. בחודשים הראשונים של המלחמה, מלבד קידום משמעותי והפקה של תכנים רבים, תמכנו בארגוני חברה אזרחית. למעשה אנחנו זיהינו שיש המון ארגונים פועלים שרוצים לעשות הסברה.

וזה הסתיים?

כן, התמיכה הסתיימה.

זה חבל, כי המלחמה נמשכת.

נכון. אנחנו עובדים על הקמת מיזם חדש. במקום קונצרט שזה חלץ שלנו שכרגע עומד להיסגר, אני אעדכן ברגע שיהיה משהו בנושא הזה, אבל יכול להיות שצריך לעבוד בשתי חזיתות. גם הפעילות הרשמית הממשלתית שכרגע חד משמעית לא מתוקצבת באופן משמעותי.

מה לא מתוקצב משמעותית?

כפי שציינו החברים שלי פה, פעילות ההסברה של הקידום הממומן. אנחנו נמצאים ממש באקו צ'יימבר שאין לנו שום דרך לפרוץ מלבד קידום ממומן. אבל מעבר למשאבים זו גם ממש עבודת תשתית שצריכה לקרות גם בשגרה.

חייבים להכין בנושא של הקידום הממומן הצהרה בכתב לראש הממשלה, לשר האוצר. זה הוצף פה על ידי כולם עם נתונים עם משמעויות. תיעזרי כמובן בגופים כדי להכין מכתב כזה.

אני חושבת שאחד האתגרים ששווה לדבר עליו וזה אולי דורש ממש דיון נוסף, זה כל נושא המידע שקיים ברשת על 7 באוקטובר, ומעבר למלחמה היומיומית ברשתות החברתיות שהיא אין סופית וכל עוד אנחנו רק נגיב, ללא נוביל ולא נבנה מערך הגנתי, אנחנו לא נצליח להיות פה פקטור משמעותי.

עם לא נעבוד בלדאוג שיהיו פה הרבה נכסים של תוכן ואתרים שמקודמים, שמציינים מה קרה פה – אני חושבת שבעוד כמה שנים מעכשיו יהיה קשה למצוא את המידע הזה בגוגל, אז זה משהו ששווה לדבר עליו גם, כי בעיניי יש עוד הרבה - - -

על מה?

אם אתה מחפש היום בגוגל מידע על 7 באוקטובר מכל מיני מדינות, המידע משתנה ואני לא בטוחה שממש עוד מעט לא נוכל למצוא מידע מהימן על מה שקרה פה. הנרטיב הוא שיקרי, יש מידע שיקרי שמסתובב ברשת.

מה את מציעה לעשות?

לעבוד בזה, להקים נכסי תוכן, להכניס תכנים לויקיפדיה, לדאוג שיהיה הרבה אתרים שאומרים מה קרה פה ולקדם אותם בכל מיני מדינות.

מי עובד על זה?

אנחנו במשרד התפוצות מנסים כמה שאפשר אבל שוב, בסוף המשאבים שלנו מוגבלים בכמה אנחנו יכולים לעשות בגזרה הזו.

אם אני פותח היום ויקיפדיה?

זה גם חלק מעבודה של מטה ההסברה הלאומי.

זו חלק מעבודה הסברה. יש המון חזיתות שבעיניי עוד יש פוטנציאל לעשות בהן יותר אבל זה כמו שציינו החברים – זה תקציבים וזו גם תשתית.

רגע, אם אני פותח היום אתר ויקיפדיה בהינדית או בספרדית מה מופיע שם?

לא צריך אפילו הינדית, תכתוב "נכבה" ויקיפדיה באנגלית, ותראה את הערך שמופיע שם וכמה למעשה מלחמת המידע שמשתוללת כרגע זה משהו שכמו שציינו פה חברים, יש כמה זירות לחימה, זירת התודעה היא זירה גדולה, משמעותית ועיקרית, והיא משפיעה על יתר הזירות.

רק אדוני היושב-ראש אם אפשר בפעם הבאה, מכיוון שלא שמענו, חשבתי שיהיה זמן לתת אלוף דובר צה"ל אביחי אדרעי, כל הזירה העברית.

אתה צודק, גוף ההסברה הכי חשוב.

בתחום העולם הערבי.

ראיתי אפילו את הסרטון שלך מאתמול בנושא היציאה מעזה.

להבין מה קורה בעולם הערבי - - -

זה גם מצריך דיון שאנחנו לא נפתח פה כרגע לגבי הקורלציה או שיתוף הפעולה בין דובר צה"ל לגופים האחרים, כי דובר צה"ל יושב על המידע והוא פועל טוב אבל בטריטוריה שלו. ההשערה שלי בלי שבדקתי אותה, שאפשר להגיע לרמת אינטגרציה יותר גבוהה, אבל אנחנו לא נספיק את זה.

יושבים אצלנו רק בחמ"ל, גם משרד החוץ וגם מטה ההסברה, מ-7 באוקטובר, נציגים בכירים. השגריר בירדן של משרד החוץ יושב מהבוקר עד הלילה מ-7 באוקטובר אצלנו בחמ"ל, גם נציגי מטה ההסברה ואנחנו יושבים אצלם.

שיתוף הפעולה הזה, מה שכרגע אביחי תאר ובכלל גם מה שהדס אמרה, מה שכולם מדברים פה על שיתוף הפעולה, האינטגרציה הזאת בין כל הגופים האלה בין מערך חמ"ל הסברה בין-לאומי, אני חושב שהוא אחד מאבני היסוד שלנו, של עבודה מוצלחת ביחד. אנחנו מסונכרנים כולנו על כלל הפעילות של כל הגופים ביחד, וזה נעשה בשיתוף פעולה, הוא נותן לכל אחד כמכפיל כוח, כתחמושת לדרך.

אני התכוונתי להסברה בעולם הערבי.

תודה פיני תודה עמית, אנחנו נעסוק בזה אבל נעשה את זה בדיון נפרד כי היום הזמן שלנו תם לפני רבע שעה. אז תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:07.