פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/07/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 368
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ז בסיון התשפ"ד (03 ביולי 2024), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 03/07/2024
חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, (פ/4005/25) (כ/1019),
של חה"כ צגה מלקו, חה"כ פנינה תמנו, חה"כ משה סולומון, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ משה רוט, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ אלמוג כהן, חה"כ אושר שקלים, חה"כ צבי ידידיה סוכות
מוזמנים
¶
לימור גולדנברג-חדד - מנהלת מחלקת חנינות, משרד המשפטים
שושי פרידמן סומך - ממונה על הביקורת על המידע הפלילי, משרד המשפטים
הדס פירר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אווקה קובי זנה - מנהל תחום בכיר במח"ש וזכויות בחקירה, הסנגוריה הציבורית
ניר מועלם - מתמחה, משרד המשפטים
דוד יאסו - מנהל מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה
רחל בורטוקן מלדה - מנהלת תחום, משרד ראש הממשלה
מיכל צוק - היועצת המשפטית לנשיא, בית הנשיא
מיכל איבלמן - מחלקת חנינות, בית הנשיא
סנ"צ דן שני - רמ"ד פיקוח ובקרה, חטיבת התביעות, המשרד לביטחון לאומי
סנ"צ תמר בייט שרון - רמ"ד אכיפה כלכלית אח"מ, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק ליאורה סולטן יעבץ - ר' חו' חקירה ומשפט, המשרד לביטחון לאומי
פקד יעל רוזנקרנץ - קמ"ד אח"מ יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
שני קרני - עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
פקד הילה לוי - מחלקת חקירות, המשרד לביטחון לאומי
פקד בת אל באדי - מחלקת חקירות, המשרד לביטחון לאומי
ד"ר מוחמד סראחנה - פרקליט במחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה
ד"ר נורית יכימוביץ-כהן - ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
אורלי אלמגור-לוטן - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
שולי אבני-שוהם - ראשת רשות התאגידים
רישום פרלמנטרי
¶
הדר אביב
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, פ/4005/25 כ/1019
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב, אנחנו בעניין הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, הצעות חוק פרטיות של חה"כ צגה מלקו, חה"כ פנינה תמנו, חה"כ משה סולומון, חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ משה רוט, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ לימור סון הר מלך, חה"כ אלמוג כהן, חה"כ אושר שקלים וחה"כ צבי ידידה סוכות. אנחנו בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. נמצאים איתנו שניים מבין בכירי המציעים. חה"כ צגה מלקו, בבקשה, ולאחריה חה"כ משה סולומון.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
בוקר טוב לכולם. תודה, אדוני היו"ר. זה דיון שלישי בוועדת החוקה, ודיון ראשון לאחר שהעברנו את ההצעה בקריאה ראשונה.
קודם כול, כולכם יודעים על שיטור יתר בקרב הקהילה. זה כבר ידוע ודובר בעבר. הייתה ועדת פלמור ואני הייתי חברה בה. זו ועדה בעקבות זה שב-2015 דמאס פיקדה, חייל עם מדים, הוכה על-ידי שני שוטרים. בהתחלה האשימו אותו שהוא עבריין, ובסופו של דבר, למזלו, הייתה מצלמה שחשפה את הכול, והוא לא הועמד לדין. היום הוא קצין בשירות צבאי בצה"ל.
כתוצאה מזה, ממשלת ישראל הקימה את ועדת פלמור, אני הייתי חברה בה, והוועדה הביאה את מסקנתה כדי לצמצם את שיטור היתר. הדוח שפורסם ביולי 2016 היה מקיף ונגע בנקודות חשובות מאוד, עם המלצות למשטרת ישראל לשפר את המצב כדי שלא יהיה שיטור יתר בקרב יוצאי אתיופיה. אבל לצערי הרב, אין שיפור בדבר הזה. הדוח שקיבלנו ושנחשף פה לפני חודש על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת חשף שאין שום שיפור. הדוח חשף שמ-2019 עד 2023, לא רק שהמצב לא השתפר בעקבות ועדת פלמור, אלא ההיפך הגמור, המצב החמיר.
יוצאי אתיופיה הם כ-2.2% מכלל האוכלוסייה, אבל הדוח מראה לנו 9% בפתיחת תיקים. זה מזעזע בפני עצמו. לא יכול להיות שבמדינת ישראל אוכלוסייה כל-כך קטנה תסבול כמעט פי ארבעה משיטור יתר, וכל-כך חשוב לשנות את הדבר הזה.
לפני שנכנסתי לכנסת, הדבר הזה בער בעצמותיי. אני הייתי זו שקבעה את סדר-היום של הקהילה, רדיו וטלוויזיה במשך 34 שנים, בשידור שיחות עם מאזינים. אין הורה יוצא אתיופיה, אבא או אימא, שלא דיברו על זה וכולם בוכים. מדובר על בנים בדרך-כלל, ולא על בנות. הבנים סבלו משיטור יתר. גם המפכ"ל לשעבר, אלשיך בכבודו ובעצמו, אמר שיש שיטור יתר. לכן, אני ניסיתי את הדבר הזה לפני שנכנסתי לכנסת, אולי אחרים יעלו לשנות את המצב כדי שהדור הצעיר יוכלו לקבל הזדמנות.
הדבר שבלט היה שיטור יתר והפגנות. לדוגמה, ב-2019, לאחר שנרצחו שני צעירים יהודה ביאדגה וסלומון טקה תוך חצי שנה על-ידי שוטרים, היו הפגנות, ולפני שיצאו להפגין, בעקבות התכתבויות שלהם ברשתות חברתיות פתחו להם תיקים, ואחר-כך גם בהפגנות. היום לסגור את הכביש זה כבר לא עבירה, אבל אז לרוב האנשים פתחו תיק ורוב הצעירים סבלו וסובלים מזה. הדבר הזה מנע מהם להתגייס לשירות צבאי ולהתקבל לעבודה, כי מקום עבודה דורש תעודת יושר.
לכן, היום זו הזדמנות של מדינת ישראל לתקן וגם לתת הזדמנות לדור הצעיר. זה לא אומר שלא נעשו דברים. בעקבות הדוח היה כיוון של מתווה נשיא לתת חנינה. בהתחלה בתקופה של ראובן ריבלין, הנשיא לשעבר, והיום הנשיא הנוכחי, ניסו, אבל הקהילה איבדה את האמון במוסדות מדינת ישראל. זו תעודת עניות למדינת ישראל. מדינת ישראל איבדה קהילה שלמה שלא מאמינה במוסדותיה, וזו סכנה בפני עצמה. לכן הרבה לא הלכו לבקש את זה.
אני רואה לנכון היום למחוק מחיקה אוטומטית, ושנית, להרחיב אותו עד 2023, כי מרכז המחקר של הכנסת הראה לנו שמ-2019 עד 2023 זה לא השתפר, ואפילו החמיר. זה בפני עצמו מדאיג אותנו, ולכן יש את הצעת החוק הזו להרחיב אותו.
בנושא עבירה, בפעם קודמת דיברנו שאם זו עבירה משנית שלו – אנחנו מדברים פה על סדר ציבורי ושיטור יתר. גם פה, מי שהיה לו רישום פלילי בעקבות עבירות קטנות ולא נמנע ממנו לקבל עוד הזדמנות אם יש לו עוד עבירה. אני רואה בזה דבר חשוב מאוד, כי לרוב הצעירים פתחו תיקים על התקהלות בגן ציבורי, או ילד שההורים שלו קנו לו אופניים חדשים או רוכב על אופניים, ואומרים, מאיפה האופניים, ההורים שלי קנו לי, זה חדש, גנבת, אתה לא יכול לקנות, כי יוצאי אתיופיה, אנחנו עניים, אבל לא גנבים. זאת התדמית.
דוח פלמור מראה שכל ההשתלשלות של שיטור יתר באה לא מסיבה אחרת חוץ מצבע העור שלנו. אל תתבלבלו. הדוח מצביע על פרופיילינג בגלל צבע עור, אחרת לא היינו סובלים משיטור יתר לעומת שאר האוכלוסייה.
דבר נוסף שהייתי רוצה שייכנס לחוק הוא מנגנון פיקוח. פעם בשנה יהיה מנגנון שיכול לפקח על דיווח, ומה נעשה וכמה תיקים נמחקו, כי הדבר הזה נעשה גם בחוקים אחרים, ותסלחו לי על המילה שאני משתמשת בה – חוק הזנות, שאני יכולה לתת את זה כדוגמה.
לכן אני חושבת שזו הזדמנות לדור הצעיר לשרת בשירות צבאי, ישתלב בחברה הישראלית ויתקבל במקום עבודה, וירגיש כמו כולם שווה בשווה וגם קהילה שלמה תרגיש בתהליך של ריפוי. אחרת, אם לא יעבור החוק הזה ואם לא יהיה תיקון עוול, הקהילה תמשיך לצאת ולהפגין. הקהילה לא תשב בשקט. מתוך 170,000 יוצאי אתיופיה, 92,000 נולדו בארץ. זו אוכלוסייה צעירה מאוד שתורמת למדינת ישראל. רואים במלחמה הארורה הזו כמה יוצאי אתיופיה נפלו, ולא יכול להיות שנהיה שווים רק במלחמות ולא בזכויות שלנו.
שיטור יתר זו הזדמנות של מדינת ישראל, וחייבים לתקן אותו. זה מה שאני רוצה לבקש וזה מה שאני רוצה לציין. תודה, אדוני היו"ר.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
תודה רבה. תודה רבה גם לחה"כ צגה מלקו שפירטה כאן את הדברים. אני מתחבר לחלק גדול מהדברים ומסכים איתם. אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה על כך שהוא מפנה זמן ומוצא את הזמן עם כל הלחץ שיש, ולכל החברים שנמצאים כאן ושותפים, גם אנשי מקצוע וחברי יואב סגלוביץ' שנמצא כאן.
אני רוצה להגיד דברים קצרים כדי שבסוף נגמור במושב הזה את החוק בקריאה שנייה ושלישית ושהוא ייכנס לספר החוקים, ואולי זה הדבר הכי חשוב שמצפים לו כל-כך הרבה צעירים יוצאי אתיופיה. אני אבקש להציג פה כמה דברים, ואני שמח שאני אחזור על חלק מהדברים של צגה כי אני רואה שאנחנו תמימי דעים בחלק מהדברים.
ראשית, אחד הדברים החשובים של החוק הוא שנוכל ליישם אותו ושנוכל לראות שתוך זמן קצר, צעירים שנמצאים בעלטה יצאו מהעלטה הזאת. וכדי שהדבר הזה יקרה, אנחנו צריכים לראות באיזה אופן נוכל לייצר מנגנון של יישום החוק. אני מבין שכל סעיף שנכניס כרגע כאן יכול לעכב את העברתו בקריאה שנייה ושלישית במושב הזה. אבל אני מבקש לחשוב ביחד, גם עם המשטרה, באיזה אופן נוכל לייצר מנגנון יישום או צוות יישום שבודק בהוראת שעה, ושלא נגיע בעוד כמה שנים ונגלה שהתיקים האלה נמצאים באפלה עדיין. זו נקודה אחת, ואני מבקש מהייעוץ המשפטי לראות אם אפשר להוסיף את זה כאן מבלי שזה יגרע או יגרור לעוד דיונים.
סוגיה שנייה היא בקרה ומעקב. אני יודע שזה נמצא בעוד חוקים, או של המשרד עצמו, או של המשטרה, או של הוועדה כאן. אני יודע שאי אפשר לקבוע בוועדה מנגנון קבוע, כי אז זה כופה את הוועדה, אבל לראות איך אנחנו יכולים לגרום לכך שהמשטרה תגיש דוח אחת לשנה מה נעשה ביחס ליישום החוק הזה, והדוח הזה יכלול בתוכו את פרטי המחיקה או מספר האנשים שנמחק להם הדוח או האישום, כדי שנוכל לראות שהדבר הזה מתבצע ונשאר לאורך זמן.
יש לנו שתי סוגיות. עבירת תקיפת שוטר – אני לא משפטן, אבל התייעצתי עם משפטנים, ואני מבין שעבירת תקיפת שוטר מס' 273 קלה יותר מעבירה מס' 274, ואנחנו מבינים שהרבה פעמים זו עבירה שלא מתחילה מתקיפת שוטר, היא מתחילה באיזשהו שיח או פנייה של שוטר אל צעיר מסוים, עם פרופיילינג כזה או אחר, או חשד לא סביר, וכן הלאה, ואז זה מוביל לתקיפת שוטר. אז אני מבקש לבדוק עם הייעוץ המשפטי כאן אם נוכל להכניס בחוק הזה את עבירה מס' 273 שהיא קלה יותר. שוחחתי עם חלק מהאנשים ולא קיבלתי תשובות חותכות, אבל בהינתן מצב שאנחנו מוותרים על הסעיף הקל יותר, נוכל מצד אחד לשמור על השוטרים שלא יותקפו, ומצד שני, לשמור על האזרחים שלצערנו נגררים מסיטואציה מסוימת שלא התחילה בתקיפת שוטר אלא הובילה לתקיפת שוטר.
נקודה אחרונה, החזקת נכס החשוד כגנוב, סעיף 413. גם זה סעיף שלצערנו כשיש צעיר יוצא אתיופיה, אבל בכלל כל איש מהפריפריה שלכאורה נראה כמי שלא ראוי שיהיה לו נכס טיפה יותר יוקרתי, נחשד באופן אוטומטי כמי שגנב את הדבר הזה. יש לי חבר שקנה רכב חדש, הוא עצר ברמזור ושוטר שעמד לידו אמר לו לעצור והתחיל לבדוק מאיפה הרכב הזה. למה? כי הוא יוצא אתיופיה? זה דבר שהוא מדאיג מאוד.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני מדבר על המקרה הזה כי זה מקרה שאני מכיר, של חבר. אגב, הוא גיבור ישראל, זה אדם שלחם בחברון, הוא נפצע קשה. אבל לא משנה. זה מקרה אחד שאני מכיר, אבל אני יודע שיש תיקים שנפתחו בעקבות זה ואני מבקש שגם הסוגיה הזאת תידון כאן.
אני אסיים בבקשה לחברים כאן לראות איך אנחנו גורמים לכך שהחוק הזה עולה לקריאה שנייה ושלישית במושב הזה. אני מכיר את החיים, ברגע שלא נגמור את זה עכשיו, זה ייגרר, ויש צעירים שלפני 10 או 20 שנה נפתחו להם תיקים ועדיין עומדים ותלויים בדבר הזה. אני רוצה שהדבר הזה, כמצווה שהזמן גרמה, יקרה במהרה, וכל דבר מהסעיפים שאמרנו, גם חברתי וגם אנוכי, לראות איך אנחנו יכולים להכניס את זה בתוך החוק הזה עכשיו. ואם הוא מעכב, אז להכניס את זה במועד מאוחר יותר. תודה רבה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
בוקר טוב, אדוני היו"ר. אני מודה לוועדה ולך על קביעת הדיונים התדירים. בקצב של הכנסת זה נחשב עדיין מהיר מאז הרגע שהחוק הזה הונח.
כמו בסיפור שחשדו בחבר שלך, אני אספר לכם סיפור שחשוב לי לספר אותו כי זה אחד הסיפורים שילכו איתי עד סוף החיים. אני לא אזכיר את השמות, אבל חבר שהוא פורץ דרך, ומי שיודע יודע על מי אני מדברת. אחיו היה כבן 16 או 17, בגיל שהוא כבר יכול לנסוע על אופנוע. הם קנו אופנוע, הוא ואחיו הקטן, והאח מרוב התלהבות יורד למטה באחד הערבים, מגיע אליו שוטר סמוי ועוצר אותו, אומר לו, אתה גנבת את האופנוע, לוקח אותו לתא מעצר. הם מחפשים אותו כל הלילה ולא מוצאים אותו. הוא מתעלל בו, והם לא יודעים את כל זה. בבוקר הם הבינו שהוא בתחנת משטרה ומשחררים אותו, אבל יום אחרי זה הוא כבר התאבד. הוא השאיר מכתב.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
הכול מפורסם והסיפור מוכר. בחרתי לא להגיד כי לא ביקשתי את אישורו. הוא השאיר מכתב על אותו שוטר שבמשך לילה שלם התעלל בו עם אמירות גזעניות וקשות, וזה מרסק משפחות. אני פגשתי את האימא לא אחת, והאח הוא לוחם אמיץ, גיבור שלמרות ועל אף התקדם בחייו והפך להיות דמות מוכרת מאוד. אני בטוחה שרבים מכם מכירים אותו, והוא דמות מוכרת בציבוריות הישראלית.
כשאנחנו ניגשים לחוק הזה, גם אני וגם חבריי יוצאי אתיופיה, כולל מי שנושאים בתפקידים פה, אנחנו באים ממציאות מאוד-מאוד לא פשוטה שמוכרת לנו ושכל אחד מאיתנו חווה אותה מזווית אחרת; כולל אני, שבגיל 17 חוויתי אלימות משטרתית ולאחר מכן ראיתי איך עוצרים ילדים בני 12 על זה שהם חשודים שגנבו מסטיקים בסופר. אני צריכה לזרוק את כל הקניות שלי וללכת עד לתחנת משטרה, ואז כשקולטים שזה אני, משחררים אותם.
ועדיין המציאות לא משתפרת. אני יצאתי נסערת מהדיונים הקודמים, כי לראות 25,000 תיקים, ובין אם יגידו לי שכמה תיקים זה על אותו חשוד או אותו נאשם, אין לזה אח ורע. אין לזה אח ורע, ואנחנו חייבים לשנות את זה. משרד הבט"פ קיבל כ-20 מיליון שקלים פלוס תוספות אחרות כדי להיאבק בתופעה של אלימות משטרתית; לא כדי לחנך את יוצאי אתיופיה, אלא כדי להיאבק בזה.
גויסו שוטרים יוצאי אתיופיה, אבל זה לא פותר את הבעיה. זה יכול לעשות גיוון במערכת. בסוף, כדי לטפל בבעיה, צריך תוכנית סדורה עם תחנות אדומות, עם אישורים מאד-מאוד ברורים, עם מת"ח שיודע להעביר את זה גם לניצב מעליו על תחנות שהוא רואה שיש בהן פתיחת תיקים מוגברת יותר של יוצאי אתיופיה; וברגע שאנחנו רואים שהנורה הזו דולקת, צריך לזמן את אותם שוטרים ולראות אם יש דפוס של שוטרים ספציפיים שעושים את זה.
אני ממליצה לכולם לראות את הסדרה החדשה שעלתה לאוויר בהוט – 'אינדל'. אינדל הוא תסריטאי, בחור שגדל באשדוד והיה בבית האח הגדול, ובמשך עשור הוא נלחם כדי להפיק סדרה שמדברת מבעד לעיניים של יוצאי אתיופיה. תראו אותה, היא קשה, ונכון שבסדרות ובסרטים יודעים להביא יצירתיות ולפעמים זה יכול להיות מוקצן לכאן או לשם, אבל האמירה שם ברורה מאוד.
אנחנו חייבים לשנות את המציאות הזאת, כי בסוף, אנחנו, יהודי אתיופיה, לא צריכים צידוקים מאף אחד בסביבה שלנו, אבל אנחנו עדיין בהתמודדות, אנחנו עדיין במסע. כנראה שגזענות לא תחלוף מהעולם, כי אם הבן שלי סופג גזענות ועדיין ילדים עם צבע עור כהה סופגים גזענות, אז החובה שלנו בבית הזה היא לדאוג שהם לא יחוו אותה.
לצד זה, הכלי הזה הוא משמעותי מאוד, ורק במקרי קיצון לוקחים קבוצה מסוימת וסוגרים תיקים או עושים תיקון מציאות. אני חושבת שזה נכון. עדיין לא הקראתם את הסעיפים עצמם, וברגע שתקראו נראה כמה אנחנו יכולים לדאוג שנכנסים לדבר הזה כמה שיותר קבוצות צעירים שנפגעו.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני הייתי בדיונים קודמים, ואני אשמח לקבל זכות דיבור אחרי שנשמע את המשטרה והפרקליטות כי יש פה כמה דברים שלדעתי אפשר בעבודה משותפת לארגן אותם אחרת.
נועה ברודסקי לוי
¶
אני רק אגיד שהוא חל אחורה בזמן בלי הגבלה, והשאלה היא עד מתי ייקבע שההסדר הזה חל. אני תיכף אתייחס לזה.
אני אציג את מה שעבר בקריאה הראשונה ואז את הנקודות הנוספות. למעשה, הצעת החוק מתייחסת למחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים. פליליים, זה אומר אחרי הרשעה, ומשטרתיים הם תיקים סגורים שבהם הוחלט לא להגיש כתב אישום, ובהם מתייחסים לעבירות של הפרת סדר ציבורי שמנויות בתוספת להצעת החוק.
באותן עבירות מוצע שתהיה מחיקה אוטומטית של רישומים כשמדובר ביוצאי אתיופיה. הגדרנו את יוצא אתיופיה כמי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, שאין לו פרט רישום נוסף ושהוא לא קיבל מאסר בשל העבירה. מדובר בהסדר חריג שבו המחוקק קובע מחיקה שבדרך-כלל היא בסמכות של המשטרה ובסמכות בית הנשיא לגבי הרשעות.
החריגוּת מתבססת על הדוח של ועדת פלמור שהוצג כאן, ועדה ציבורית שישבה במשך תקופה והצביעה על אפליה ממסדית בעניין הזה, ועל דוח של מבקר המדינה שמתייחס גם הוא לשיטור יתר ולתופעה של פרופיילינג. בגלל שיש תשתית משמעותית מאוד, כפי ששמענו פה, על חשש לשיטור יתר, מוצע למחוק את אותם רישומים באותן עבירות כדי לאפשר לאותם צעירים לצאת ולהתקדם בלי שהעבירות ישפיעו על עתידם.
המחלוקות שנותרו ובקריאה הראשונה אמרנו שנדון בהן לקראת קריאה שנייה ושלישית, הן קודם כול בנושא של תקיפת שוטר, וחה"כ סולומון דיבר על זה. הייתה התנגדות מצד הממשלה להכניס את זה.
נועה ברודסקי לוי
¶
הממשלה תגיד את עמדתה. למיטב ידיעתי, המשטרה התנגדה גם לכך וכדאי שנשמע אותם. חשבנו שאולי כן אפשר להגיע לאיזשהו מתווה לגבי תקיפת שוטר שאולי לא יהיה בחקיקה, אבל לפחות שיעשו בדיקה פרטנית ונשמע את עמדת הממשלה בנושא הזה.
אנחנו חשבנו שאולי גם בלי חקיקה, אם הם יתחייבו שתהיה בדיקה פרטנית של אותם תיקים כי אכן תקיפת שוטר יכולה להיות מקרה חמור, ולכן שם נדרשת בדיקה פרטנית יותר על איזה תיק מדובר.
הנושא השני שעלתה לגביו שאלה הוא התקופה שעליה יחול ההסדר. כמו שאמרתי, אחורה בזמן זה חל על כל תיק שעדיין קיים, אבל השאלה היא עד מתי. הצוות למיגור הגזענות, והייתה ועדה ציבורית שהוציאה דוח ב-2016 ואחר-כך יש דוח מבקר המדינה שמתייחס עד 2019 ובחלקו עד 2020, ואולי כדאי לשמוע את הממשלה אם היא מוכנה להאריך את ההסדר עד סוף 2020.
נועה ברודסקי לוי
¶
טוב, נשמע פה את הדעות השונות. אבל בעיקרון זו התקופה של הדוחות הציבוריים שעשו בדיקה מקיפה בנושא הזה.
עוד שאלה שעולה – מאחר ששמענו גם מהדוח של הממ"מ שהמצב עדיין מטריד, וגם אם יש מחלוקת על הנתונים מהמשטרה, עדיין כולם מכירים שקיים קושי, ולכן השאלה היא מה עושים הלאה ואיזה פעולות יכולות להיעשות על-ידי המשטרה כדי לשפר את המצב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש לי כמה שאלות פרקטיות. הבנתי שניתנו עליהן תשובות אבל אני חושב שכדאי להתייחס להן.
המנגנון וזה קשור לשאלת המעקב – אם אני מבין נכון, ברגע שהחוק עובר ונכנס לתוקף, זה אמור להיות אוטומטי כי המרשם הפלילי רשום ויודעים איפה נולד כל אדם ואיפה נולדו הוריו. זה לא אמור להיות יישום מתמשך, עובר החוק ו-one shot, נכון? אז אם אנחנו רוצים מעקב, אנחנו רק אמורים לקבל דיווח, ביום זה וזה, אחרי שעבר החוק, נמחקו רישומים פליליים ל-X אנשים. כלומר, זה לא מעקב של תנו לי עדכון כל שבוע, כל חודש. זה one shot, נכון?
תמר בייט שרון
¶
שמי תמר בייט שרון, אני ראש מדור מידע פלילי, אגף החקירות והמודיעין, משטרת ישראל.
אם לא מדובר בבדיקות ידניות, לכאורה התשובה היא כן. אבל כמו כל דבר אצלנו, גם המנגנון הזה דורש איזשהו פיתוח ממוחשב. אז יש איזשהו טווח זמנים - - -
תמר בייט שרון
¶
אני לא יכולה להתחייב כרגע כמה זמן זה ייקח. אני לא רוצה שייווצר רושם שביום למוחרת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו נכניס פה סעיף דיווח כשזה קורה. השאלה היא תוך כמה זמן. אם תגידו לי שההיערכות יכולה לקחת חצי שנה או שלושה חודשים, אז נכתוב בחוק. אני חושב שזה הגיוני להגיד, חצי שנה לאחר כניסת החוק לתוקף, תדווח המשטרה שהוא בוצע או לא בוצע ומה הסיבות לכך. כלומר, ברמה הכי פשוטה דיווח לוועדה על יישום החוק.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
בדיון הראשון היה ברור שלממ"מ יש יותר נתונים מהמשטרה. אז אולי נבקש שהממ"מ ידווח.
תמר בייט שרון
¶
אפרופו הנתונים שהועברו לממ"מ, ככל שידוע לנו, המחקר של הממ"מ מבוסס על נתונים שהועברו מהמשטרה, ובשלב הראשון נדמה לי שהייתה שם תקלה וחוסר הבנה, ואם יורשה לאנשים שאמונים על הנתונים האלה להציג אותם ולהציג את הממצאים ואת המסקנות גם בפורום הזה, אנחנו מאוד נודה על זה.
תמר בייט שרון
¶
לגבי השאלה שלך, כן, יש זמן היערכות. אני אשמח אם תיתנו לי את הזמן לבחון את זה ולתת מענה לוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. זו הייתה שאלה מאוד נקודתית שלי, ותיכף נעשה המשך.
יש דבר נוסף שהטריד אותי. יש פה גם חלק מהעבירות, יש פה דברים שנבעו מהמחאה נגד האלימות המשטרתית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא חשבתי שאת באה לטעון בעד הצעת החוק. הטיעון נגד הצעת החוק הוא שבשנייה שעשית דבר כזה, יהיו עוד מחאות והן יהיו אלימות. ולכן, זה טיעון נגד. אני לא מסכים איתו.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
שנינו אולי בשני צדי המתרס הזה בסיפור הזה שמחאה והפגנה הן נשמת אפה של הדמוקרטיה. יוצאי אתיופיה, בצער אני אומר, אם השיגו משהו יותר מהמקום הזה, זה במחאות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
פנינה, אני מבין שבאת לטעון נגד הצעת החוק. אני דווקא תומך בהצעת החוק. אני לא מבין מדוע את - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
פנינה, אם את רוצה לטעון נגד החוק, זו זכותך. כמובן, כל חבר כנסת רשאי. אני חושב שאחד הטיעונים כבדי המשקל ביותר נגד הצעת החוק זה שבשנייה - - -
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
רק אתה יכול להאמין שחקיקה והפגנה לא יכולות ללכת ביחד. אבל שוב, אמרתי, אנחנו בשני צדי המתרס, גם ברפורמה המשפטית וגם בהרבה מאוד דברים ואיך אנחנו תופסים את העולם ואת המציאות בדמוקרטיה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
דווקא פה אני עם פנינה. היית צריך להשתכנע שהפגנות וחקיקה צריכות ללכת ביחד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בהחלט. לא רק שהשתכנעתי. כך פעלתי. היו הפגנות, וחוקקתי.
אני אומר שוב, הטיעון לחוק ייחודי של מחיקת רישומים פליליים, כאשר הוא תחום בזמן ובמועד, הוא טיעון שאומר, היו מחאות, בין אם הן היו מוצדקות ובין אם היו לא מוצדקות, יש נתונים שיש עליהם ויכוח, ובזה השתכנעו חברי הכנסת שהייתה אכיפת יתר או שיטור יתר וכל מיני דברים כאלו, ולכן אנחנו מייצרים את המנגנון הזה.
הטיעון הכי מסוכן לקידום החוק הזה היא אמירה שתהיה פה עכשיו מחיקה, והמשמעות היא שמחר בבוקר יהיו עוד מחאות אלימות עם הפרות חוק, ואנשים יחשבו שזה מותר להם בגלל שמחקו להם את הרישומים.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
למה עוד אלימות? למה אתה אומר אלימות? ההפגנות שלנו לא היו אלימות. היו אלימים כלפינו. אתמול היה פה כנס נגד אלימות משטרתית.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו נמשיך להפגין ככל שנצטרך. אם יש 25,000 תיקים, נפגין. ואם מחר יפגעו בילדים יוצאי אתיופיה, נפגין. מה זה קשור?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אני אצא, ואני אגיד לך שוב. אם אתה חושב שקונים את בני הקהילה שלנו להישאר בבית עם חוקים, אז אתה טועה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הטענה שבגללה החוק הזה הוא טוב ובגללה חשוב לקדם אותו, היא הטענה שבאירועים האלו הייתה אכיפת יתר ושיטור יתר, וזה מגובה בנתונים. אפשר להתווכח עליהם, אבל בזה השתכנעו חברי הכנסת מכמה וכמה סיעות, ולכן, הצעת החוק הזאת היא טובה ואנחנו בעדה ורוצים לקדם אותה.
אסור בשום פנים ואופן שהמסר שיצא הוא שלהבא – ודאי אם אנחנו הולכים לכיוון תקיפת שוטר או דברים כאלו – זה לגיטימי, ואל תדאגו, הכנסת אחר-כך תמחק גם אם פעלתם לא בסדר. זה בוודאי לא המסר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה בוודאי לא המסר, ולכן זה מוסכם. ולכן בהקשר הזה כולנו מסכימים וכולנו רוצים לקדם את החוק, כי ברור שנעשה עוול שצריך לתקן אותו, והמסר הוא שאנחנו לא רוצים שמכאן ולהבא יהיו עוד אירועים שבגללם אנחנו מגיעים לשם.
האמירה שבעיניי היא אמירה לא נכונה וגם לא כדאית – פנינה, לא הבנתי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
לא. זה חוק שאני מציעה שלו וזה חוק שאני הגשתי. אתה לא תוציא אותי. תגיד לי, אתה לא יודע להתמודד עם טיעונים?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
מה זה הדבר הזה? מה זה הבריונות הזאת? תתמודד עם טיעונים שהם לא לרוחך.
(הישיבה נפסקה בשעה 09:35 ונתחדשה בשעה 09:42.)
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אם אפשר, אני רק אגיד מילה לפני שאתה פותח. אמרתי בפתח דבריי. אני חושב שזה דבר לא ראוי ולא נכון, על חשבון הצעירים האלה, לייצר כותרות כאלה ואחרות. כפי שהודינו ליו"ר הוועדה קודם לכן, יש המון-המון דיונים בוועדה הזאת, וביקשנו זמן, והוא הקצה זמן לדבר הזה כדי שנוכל לסיים את זה לפני סוף המושב הזה.
אז אני מודה לך שוב, ואני ממש מבקש, אם יש דברים שהם לא קריטיים ולא משמעותיים לעצם החוק, תנו לקדם את זה. אנחנו לא עסוקים כרגע בפתרון בעיות של עשרות שנים אחורה ואלימות כזו או אחרת, אלא בשינוי עם החוק הזה.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
אדוני היו"ר, אני רוצה להסביר. מה שאנחנו דנים פה בנושא יוצאי אתיופיה זה ממש מעל פוליטיקה. מדובר בדור הצעיר. בכל יום שעובר, הדור הצעיר נפגע. לכן, אין פוליטיקה פה. אדוני היו"ר, אני מחזקת את ידיך פה. אנחנו דרשנו ודוחפים שהחוק יעבור לפני הפגרה. זה חוק חשוב כל-כך. אלה חיים של הילדים שלנו ושל האחים שלנו. מדובר בקהילה שסובלת מאוד, וכולם מחכים לחוק הזה. לכן אין מקום לפוליטיקה, בעיניי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. אני מודה לכם על הדברים.
אני חוזר ואומר, אני חושב שזה ברור וזה המסר שמוסכם על כולם, וזה גם המתח של החוק הזה. אני שמח שהגענו לאיזון בקריאה הראשונה, ואני בטוח שנגיע לאיזון הנכון בקריאה השנייה והשלישית, בין הרצון הגדול שמשותף לכל חלקי הבית בתיקון העוול שנעשה, לבין המסר הנכון שאנחנו רוצים לוודא שלא יהפוך להיות וילמדו ממנו אוכלוסיות אחרות או מקרים אחרים, שיאמרו, נתפרע, נעשה, ויסלחו לנו. אני לא אומר שזה מה שקרה במקרה של בני העדה האתיופית, אבל צריך להיזהר מהמסר הזה, שהוא מתח שתמיד קיים כאשר עושים חוק של מחיקת רישומים לקבוצה או לאירוע מסוים.
אחד הדברים שהטרידו אותי וצריך לחשוב אם יש דרך לתת לו מענה – יכולה להיות סיטואציה שבהפגנה שלא קשורה בכלל למחאת יוצאי אתיופיה. הייתה הפגנה בצד ימין נגד ההתנתקות לצד שמאל בבלפור. זה לא משנה. הייתה הפגנה שלא קשורה בכלל, לא למחאה ולא לאלימות המשטרתית, ולא לכלום של יוצאי אתיופיה, ושני אנשים עשו אותו מעשה בדיוק, אחד מהם לא יוצא אתיופיה והשני כן יוצא אתיופיה. בגלל המהלך האוטומטי הזה, יוצא אתיופיה מקבל מחיקה, והאדם שאינו יוצא אתיופיה סוחב על עצמו רישום פלילי, כאשר המחאה בכלל לא קשורה והיא לא חלק מאותם אירועי מחאה שכולנו ראינו וחווינו והזדעזענו ביחד מול הטלוויזיה ממה שהלך שם, ויש כאלו שהיו בשטח והזדעזעו בשטח.
אני לא יודע אם אפשר לתת לזה מענה, ולפעמים אין מנוס בהליכי חקיקה, כשלא מצליחים, וזה דבר שאנחנו תמיד אומרים לדרג מבצע – אם אתם יודעים לפתור בעיה באיזמל או בסכין מנתחים, אנחנו לא באים כמחוקקים ועושים פטיש. אבל אם אי אפשר ולפעמים אין ברירה, עושים גם פטיש על המחיר ועל ההשלכות. זה נושא שמטריד אותי, ואני לא רואה לו מענה. יכול להיות שזה דובר רבות, אבל צריך לחשוב מה עושים עם זה, כולל גיבוש מדיניות לטענות אחר-כך לאכיפה בררנית שיבואו מהצד השני. יבוא בן-אדם שלא מחקו לו ויגיד, סליחה, זו לא הייתה מחאה של יוצאי אתיופיה, להם מחקתם במקרה הזה, ומה איתי?
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
ברשותך, אני אגיד מילה. יש רמב"ם מפורש שאומר שכשאדם הוא פזרן, אז יהיה קמצן, וכשהוא בקיצוניות אחת הוא ילך לקיצוניות השנייה ויגיע לשביל הזהב. המציאות כלפי יוצאי אתיופיה וכלפי שחומי עור, בפרופיילינג שמביא לשיטור יתר, אנחנו מכירים את זה וזו המציאות. להתחיל להיכנס למקרים בודדים – אני חושב שבמקרה הזה נכון ללכת אל הקצה האחר כדי להגיע בסוף לשביל הזהב.
מאחר שאנחנו מדברים כרגע על משהו שהוא אחורה, ולא מכאן ואילך, כך שאנחנו לא מעודדים קדימה, אלא מה שנעשה חתום וגמור, במקרה של יוצאי אתיופיה נכון ללכת עד הקצה כדי לייצר יישור קו לכולם.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
אני רוצה להוסיף משהו על מה שאמר חברי חה"כ משה סולומון. קודם כול, אין לנו כוונה לעודד את זה בעתיד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן הזדעקתי כשנאמר קודם, נעשה עוד הרבה מחאות. לכן הזדעקתי ואמרתי, אנחנו רוצים לפתור עוול שנעשה.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
אדוני היו"ר, אין לנו כוונה לעודד. הנתונים מראים את הפרופיילינג ושיטור יתר, ורואים את זה משטרת ישראל בעצמה והמפכ"ל לשעבר אמר.
בהזדמנות זו אני רוצה להגיד למשטרת ישראל – אנחנו רואים את משטרת ישראל כמשטרה שלנו. אתם חלק בלתי נפרד. יש אנשים שלוקחים את זה כאילו אנחנו נגד המשטרה. לא, אנחנו לא נגד המשטרה. המשטרה צריכה להיות שותפה ולתקן את המעוות ואת העוול. אין לנו שום מטרה להתנגח עם אף אחד. אבל אם החוק לא יעבור, תדעו שזה לא יעבור בשקט בקהילה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
קודם כול, אני כמובן תומך בחוק ותומך בקודמיי. אני רוצה רק להעיר שתי הערות. הערה ראשונה, הבעיה של פרופיילינג היא בעיה שחורגת מקהילת יוצאי אתיופיה. קהילת יוצאי אתיופיה הם ללא ספק אחת משלוש הקבוצות הסובלות ביותר משיטור יתר.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
בדיוק, ואני בתור סוציאליסט לא רואה תחרות מהסוג הזה באופן כללי, וגם פה אני לא אכנס לתחרות. שלוש הקבוצות העיקריות שסובלות מפרופיילינג הן יוצאי אתיופיה, חרדים ואזרחים ערבים, וצריך לקחת את זה בחשבון.
דבר שני שגם קשור למה שנאמר כרגע, ואני אומר את זה למרות שזה לא קשור ישירות לחוק, אבל אני אומר את זה כדרך אגב – אתמול היה דיון בשדולה למאבק באלימות משטרה, והדיון אתמול היה ספציפית בנושא הסכנות במשטרה פוליטית. הכוונה היא לא להשתלח פה במשטרה, אלא כדי לשפר, וזה רלוונטי להכול כמובן. הדבר החשוב ביותר שצריך לעשות הוא שלא יהיה צורך במחאות. הכי פשוט לכאורה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
השאלה היא אם זה על אנושי ב-א' או ב-ע'.
בכל אופן, שיפור פני החברה ובעיקר השינוי וחיסול הלוואי של הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, כלפי ערבים וכלפי חרדים, שאלה כאמור שלוש הקבוצות העיקריות, הוא דבר שאני קורא פה לכולם לנסות לקדם את זה, למרות מחלוקות עמוקות. כולנו צריכים לקדם את זה. ואם אפשר ביחד, מה טוב. חשוב לי להגיד את זה למרות שזה לא קשור באופן ישיר לחוק, כי אמר קודם היו"ר שלא מכאן והלאה זה יהפוך כביכול לאיזשהו תקדים. בואו ננסה ליצור מצב ולמזער עד כדי לבטל את הצורך בהתנגשויות כאלה, ואני מקווה שנצליח. החוק כשלעצמו מבורך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חלק מהן זו סיטואציה של פרופיילינג, כשבן-אדם הולך ברחוב וסתם ניגש אליו שוטר, כמו בסיפור שסיפר חה"כ סולומון ואחרים, זה בוודאי לא קשור למחאה. אבל באירוע שהייתה בו התקהלות בלתי חוקית של מחאה, זה אירוע - - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
אם תרשה לי בעשר שניות, ובאמת לא יותר, כתושב רחובות נפגשתי עם חברי הקהילה בקרית משה ושיטור יתר שקורה שם זה פשוט בלתי נסבל. דיברתי עם בחור צעיר שכל העתיד לפניו - - -
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
על זה יש הסכמה. הוא אומר באיזו צורה אנחנו לא מגדילים את המעגלים כך שכל אחד יטען טענה כזאת.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל)
¶
כן, כן. אני נותן דוגמה כדי לחזק בהחלט. זה דבר יומיומי, כשהוא ירד לזרוק זבל והתנפלו עליו.
נועה ברודסקי לוי
¶
לשאלת היו"ר בעניין השוויון, ואם יטען מישהו אחר שלא נמנה עם הקבוצה הזאת למה הוא לא קיבל – זאת הסיבה שמתבססים על אותם דוחות ציבוריים, גם דוח פלמור וגם דוח מבקר המדינה שהצביעו על שיטור יתר, ובגלל זה מדובר על העבירות האלה שבהן אופייני שזה משפיע.
נורית יכימוביץ-כהן
¶
אני ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, ראש תחום ביטחון פנים במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני רוצה להגיב בקצרה. אני לא אציג כאן את כל הנתונים, אלה כבר הוצגו כאן בדיון הקודם והם גם נמצאים באתר הממ"מ ובמסמך שלנו בפורטל הוועדה.
רק במשפט אחד, ראינו בנתונים שיש ייצוג יתר של עצורים, חשודים ונאשמים בקרב יוצאי אתיופיה בתיקים בכלל ובפרט בעבירות מגע. זה מה שאמרנו, וכל זה חושב יחסית לחשודים, עצורים ונאשמים בחברה היהודית.
אני רוצה להגיב על מה שאמרה קודם נציגת המשטרה שטענה שמה שיש בנתונים שהצגנו זה תקלה או אי הבנה. זו לא תקלה. זו לא אי הבנה. זו החלטה מתודולוגית שלנו שמטרתה הייתה למקד את הנתונים ביוצאי אתיופיה יחסית לחשודים, עצורים ונאשמים בחברה היהודית.
נורית יכימוביץ-כהן
¶
הסיבה שלכאורה השארנו בחוץ את בני החברה הערבית היא לא כי אנחנו חושבים שהם לא חשובים או לא מעניינים, אלא שפשוט הפשיעה בחברה הערבית תופסת נפח גדול מאוד בהרבה סוגי עבירות; בעבירות מסוימות אפילו 80% מעבירות נשק הן של בני החברה הערבית, וגם בעבירות אחרות יש להם ייצוג יתר. כשביקשנו את הנתונים וכדי למקד את התמונה ביוצאי אתיופיה, צריך להשוות אותם לחברה היהודית ולא למהול את הנתונים.
אורלי אלמגור לוטן
¶
אני רוצה להסביר למה אנחנו מתכוונות בכך שיש אחוז גבוה של בני החברה הערבית בקרב התיקים. ממוצע הנתונים של כלל האוכלוסייה נמשכים לכיוון אחר ומוטים בגלל ההיקף הגבוה של התיקים של האוכלוסייה הערבית.
אורלי אלמגור לוטן
¶
אנחנו אומרים שמתודולוגית להשוות לכלל האוכלוסייה, ולא לאוכלוסייה היהודית, כשבודקים את יוצאי אתיופיה, בעינינו זאת בעיה. אני לא אומרת שזו בעיה מודעת של המשטרה, אני אומרת שלדעתנו מתודולוגית זו בעיה.
תמר בייט שרון
¶
ככל שידוע לי, המגזר הערבי הם עדיין אזרחי מדינת ישראל. אכיפת החוק היא אכיפה שוויונית, ולנו יש בעיה עם נקודת המוצא שלכם.
אורלי אלמגור לוטן
¶
אם המשטרה מאוד רוצה, בפעם הבאה שהממ"מ שולח בקשה, אנחנו יכולים בהחלט לבקש גם את הנתונים של כלל האוכלוסייה וגם את הנתונים של כל קבוצות האוכלוסייה הרלוונטיות שיכולות לעלות לכנסת. בתגובה לזה המשטרה תגיד שזו בקשה שמכבידה עליהם.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
אדוני היו"ר, אני רוצה להתייחס לד"ר נורית, והממ"מ כבר דיווחו על זה – משטרת ישראל, בכל הדיונים שהיינו פה, לא הבאתם את הנתונים, אפילו בדקה 90, אני זוכרת, בדיון אחד לפני הקודם. לכן, המחקר שהוגש הוא מחקר נאמן, מדויק, וברוך השם שיש לנו את זה. לכן אתם לא יכולים לבוא היום ולהגיד את זה. בכמה דיונים שהיינו לא הבאתם נתונים. יוצאי אתיופיה, אנחנו חלק מהעם היהודי, אם אתם לא יודעים את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אשמח לשמוע התייחסות מסודרת מהמשטרה. אנחנו בכנסת, גם כעניין של שיטה וגם לאור ניסיון העבר – כשהממ"מ עושה את המחקרים שלו, הם מבוססים, גם כשהם מוצאים טעויות במקרים מסוימים, וכבר היו דברים מעולם, הם יודעים לתקן ולהציג. עבורנו מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוא חשוב מאוד כמוסדי וגם חשוב מניסיון העבר שהם לא מנפיצים מידע. אפשר לא לאהוב את המסקנות ולפעמים אפשר גם לא לאהוב את הנתונים, אבל בהחלט העבודה שהם עושים היא נאמנה וראויה, וזה לאור ניסיון רב עם עבודת הממ"מ, וכדאי לתת להם את הקרדיט הראוי.
ליאורה סולטן יעבץ
¶
אני בהחלט זוכרת את זה. הדבר הראשון שאני רוצה להגיד לגבי הנתונים הוא שאין לי בכלל מחלוקת שהממ"מ עושים עבודה מצוינת ועם זה אין לי בעיה. הנתונים שהממ"מ השתמשו בהם הפעם, כמו בכל הפעמים, מבוססים על הנתונים של משטרת ישראל. מי שמעביר להם את הנתונים זה כמובן אג"ת אצלנו, ואנחנו סומכים עליהם בדיוק כמו שאדוני הדגיש זאת לגבי הממ"מ.
הדבר השני, בדיון הקודם שאדוני לא היה בו, שוחחנו על הנתונים וגם כאשר חה"כ תמנו שאלה לגבי הנתונים, הסברתי שהנתונים כאן הם בפילוח של יהודים מול אתיופים.
ליאורה סולטן יעבץ
¶
התגובה הייתה: מה, אנחנו לא? ואמרתי, בוודאי שכן, אבל אלה הנתונים שאתם ביקשתם, ומבחינתנו, הם לא נתונים של כלל האוכלוסייה; האוכלוסייה לא מונה את ערביי ישראל ויהודים, אלא מונה גם זרים שמורשעים כאן במדינת ישראל או שנסגרים תיקים נגדם, כדוגמת זרים שמגיעים מהודו או מהפיליפינים.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
את חוזרת על זה גם בדיון הקודם. זה לא מתקבל על הדעת. אנחנו טוחנים מים. לא יכול להיות שאת תחפשי לנו עובדים זרים. פשוט אי אפשר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מנסה להבין, ההשוואה והאחוזים שאתם עובדים איתם זה כלל התיקים מול יוצאי אתיופיה או כלל האוכלוסייה היהודית מול יוצאי אתיופיה? מה הבייסליין מבחינתכם?
ליאורה סולטן יעבץ
¶
הנתונים כאן, ואני גם הזמנתי בדיון הקודם את הממ"מ לבקש את נתוני הבסיס שאני הצגתי; שייקחו אותם מאסף מאג"ת בדיוק כמו שהוא נתן לי. הנתונים שלנו הם כלל האוכלוסייה במדינת ישראל, כולל אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, ואז בודדנו בשביל לראות את היחס. כך צריך לעשות אם רוצים לראות מגמה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל האמירה של מרכז המחקר והמידע, אנחנו יודעים אותה וכל מי שחי במדינת ישראל יודע אותה, בין אם יש כאלו שיושבים פה בוועדה שזה בגלל סיבות שאני לא מסכים איתן. אבל זה לא משנה. כעניין שבעובדה אנחנו יודעים שבנושא פשיעה ובנושא שיטור, יש הבדל מהותי במספרים ובנתונים. אנחנו מנהלים דיונים על הפשיעה במגזר הערבי. למה? כי אנחנו יודעים שהמגזר הערבי הוא מגזר מובחן מבחינת נתוני הפשיעה שלו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לבקשתו של חבר הוועדה, חה"כ מנסור עבאס, ששלח היום הודעה בקבוצה של ועדת החוקה שהוא מבקש דיון והצעה לסדר בנושא הפשיעה במגזר הערבי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר, בתחום הפשיעה הוא בוודאי מובחן חלקית. בתחום חיכוכי שוטר-אזרח הוא מובחן חלקית. לא משנה. הוא מובחן. ולכן, האמירה המתודולוגית שהממ"מ אומר בהקשר הזה, ואני מסתכל בלי קשר כרגע לעניין המוסדי, עניינית הם צודקים. הם אומרים, תשוו את האוכלוסייה היהודית. אפילו אם תגידו, מאחר שגם בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית שאינה ערבית, יש גם יוצאי אתיופיה, יכול להיות מסתנן מאתיופיה, אז כשהוא לא יהודי הוא לא אזרח ישראל – בסדר, אז תשוו את האוכלוסייה הלא-ערבית, אם תרצו, או שתשוו את האוכלוסייה היהודית מול האוכלוסייה היהודית יוצאת אתיופיה, ואז אנחנו נוכל לדעת את המתודולוגיה.
כשאתם אומרים, אין שיטור יתר, כשאתם משווים את האוכלוסייה הכוללת, כולל האוכלוסייה הערבית, אתם מעוותים את התמונה. ומה שהם אומרים בהקשר הזה הוא מדויק.
תמר בייט שרון
¶
מכיוון שכשאתה מדבר על אכיפת חוק, אתה מדבר על אכיפת חוק שוויונית בפני כל מי שנמצא במדינת ישראל. וכשאתה מדבר על שיטור יתר, אתה מדבר על אכיפת חוק. אתה אומר שהחוק לא נאכף בצורה שוויונית, אלא על בסיס שיקולים לא ענייניים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה שאני אומר, זה לא נשמע לי עניין של מידע פלילי. זה עניין יותר כללי של המשטרה. אני מאוד-מאוד מקווה, ואולי אני טועה, אבל כאשר אני נותן לכם כלים בכנסת, ויושב פה חה"כ יואב סגלוביץ', וכשהוא היה סגן השר זה היה נושא שהוא לקח כפרויקט אצלו, כי הוא הבין וכולנו מבינים, ופה בכנסת זה לא עניין ששנוי במחלוקת פוליטית במדינת ישראל, שאם אני מעביר לכם תקציבים לטיפול בתופעת הנשק הבלתי-חוקי, ואתם תגידו לי, אנחנו באופן שוויוני מקצים את המשאבים בנושא המאבק בנשק בצורה שווה לבת-ים ולטייבה, אז אני אגיד לכם שמשהו לא בסדר אצלכם במשטרה. למה? בגלל שתופעת הנשק הבלתי-חוקי במגזר הערבי היא אירוע, ותופעת הנשק הבלתי-חוקי במגזר היהודי היא nonissue.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא אומר שבהגדרה כל נשק שיהודי מחזיק הוא חוקי. אבל כשמדברים על סטטיסטיקה ועל מספרים גדולים, זה אל"ף-בי"ת. לכן זה משונה שאתם מתווכחים על זה.
ליאורה סולטן יעבץ
¶
מה שאדוני נתן עכשיו כדוגמה ממש לא יכול להיות על אותו מנעד. אדוני נתן דוגמה של נשק במגזר הערבי, ואנחנו יודעים איפה באמת עבירות כאלה מתקיימות.
ליאורה סולטן יעבץ
¶
בסדר. אבל אדוני, הנתונים שלנו הם שונים, ואנחנו נבקש שוב, פעם נוספת, שהממ"מ ייקחו את הנתונים שלנו מהטבלה פה או שייפנו לאג"ת ויבקשו את הנתונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
או שהם יחלקו עליכם מתודולוגית ויעשו את המסמך המאוד-יפה שלהם, ואנחנו נאמץ את עמדתם.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני חושב שיש פה אי-הבנה ברמות הדיון. אני אגיד משהו כללי שלא קשור לדיון הזה, אבל אולי זה יעשה לנו הורדה. בעיקרון, במשטרות באופן כללי או שיטור באופן כללי, יש אפשרות אחת לעשות חלוקה למגזרים ותתי-מגזרים בתוך החברה הערבית, בדואים ונוצרים, ויש מדינות בעולם שבכלל לא ניתן להשיג נתונים. כשאתה בא לצרפת, אתה לא יכול להשיג נתונים. יש לזה יתרונות, יש לזה חסרונות, וזה נובע גם מהמהות.
גם בתוך הסיפור הזה יש רגישות גבוהה. אני מייצג לרגע אחד את המשטרה, למרות שהם לא אמרו את זה בצורה הזאת – יש רגישות גבוהה מאוד לעשות את החלוקות האלה, כי הרבה מאוד אנשים רוצים אחר-כך עוד חלוקה ותתי-חלוקות לאוכלוסיות נוספות. היא דיברה על החברה הערבית, אז אפשר לעשות חלוקה בין הנוצרים, ואז יש נוצרים כאלה ונוצרים אחרים. ואז אתה מגיע למצב בעייתי מאוד בחברה דמוקרטית בהפעלת שיטור באופן כללי. אני לא יודע אם לזה הם התכוונו. זה מה שאני שומע בשוליים.
בנושא של ועדת פלמור יודעים שיש קושי ויודעים שיש בעיה שצריך לטפל בה. אמרתי את כל הדברים האלה על-מנת שנוכל לשמוע מה קורה עם תקיפת שוטר.
תמר בייט שרון
¶
כבוד היו"ר, תן לי שני משפטים ברשותך. את הוויכוח המתודולוגי אפשר להמשיך אחר-כך באופן אקדמי. אנחנו בסך-הכול רוצים להגיד שיש לנו את הנתונים, ודבר שני, בסופו של דבר, זה מתנקז לשאלה של שיטור יתר שהוא הבסיס הרציונלי להצעת החוק הזו.
לגבי הטענה של שיטור יתר, לנו חשוב להציג נתונים שאנחנו מאמינים בהם. אנחנו לא מתווכחים על ממצאי ועדת פלמור. אנחנו לא מתווכחים על כך שהיו צריכים להיעשות תהליכים - - -
תמר בייט שרון
¶
בסדר. אנחנו לא מתווכחים על העובדה שמשטרת ישראל, כולל גופים נוספים, היו צריכים להיכנס למהלך ולהתמודד עם התופעה הזו. חשוב לנו להדגיש שאכן נעשו ונעשים דברים, ויש מגמות ויש תהליכים שהנתונים בידינו מוכיחים, כי לנו חשוב מאוד שהצעת החוק הזו, אם היא תתקבל, תהיה מתוחמת כי הנושא של שיטור יתר הוא סוגיה שמטופלת ומטופלת היטב.
תמר בייט שרון
¶
המצב היום הוא לא המצב שהיה בתקופה שבה הוצא דוח ועדת פלמור. ולכן חשוב לנו שתינתנו לנו ההזדמנות להציג את הנתונים האלה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא מטופל. עם 25,000 תיקים זה לא מטופל. אם ככה אתם מטפלים, אז אתם מטפלים בנו בצורה שתרסק את הקהילה.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
אדוני היו"ר, אני רוצה להתייחס. מה שאתם עושים היום מחמיר את המצב. יש את ועדת פלמור ויש את דוח מבקר המדינה, ואנחנו יודעים את זה. אם אתם מכחישים שיש שיטור יתר, בואו נסגור את הבאסטה. אבל זה לא רלוונטי עכשיו. אנחנו רוצים להתקדם עם החוק. אני מבקשת, אדוני, בואו נתקדם עם החוק.
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
אני אומר, אלימות יתר. היא תתפתח פה בוועדה. תנו לי שתי דקות, אני אגיד לכם איך ממשיכים כי בשעה 11:00 נפתחת המליאה. אני רוצה לייצג את כל אחד מאלה שמדברים.
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
דבר ראשון, בואו נצא כולנו מכל הדיונים הקודמים. הייתה התקדמות גדולה מאוד. מי שזוכר וגם צגה זוכרת, כשהחוק הזה עלה דיברתי עם צגה ואמרתי שאני נגד החוק כמו שהוא. מאז קרו הרבה מאוד דברים בדרך, כולל תיקונים, כולל הבנות.
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
זה לא משנה מי. בסוף אנחנו צריכים להוציא חוק טוב ומאוזן. מה שאסור שיקרה זה שכל פעם אנחנו חוזרים אחורה בזמן, והדברים המוצדקים או הלא-מוצדקים של משטרת ישראל קופצים עוד פעם.
סנ"צ תמר בייט שרון אמרה רק דבר אחד, שהם רוצים אפשרות להראות, ואני מבין שזה יושב להם בבטן, ולהגיד, חבר'ה, תקשיבו, אנחנו עובדים, התקדמנו, זה לא מה שהיה פעם. הם לא אומרים שלא צריך לחוקק את החוק. אם לא נעשה את זה היום, תהיה הזדמנות פה בוועדה, אני מבטיח לכם, תציגו את הדברים האלה. אבל כרגע אנחנו במקום אחר.
הייתי בדיונים קודמים, ואני רוצה להתמקד בשתי הסוגיות שנשארו פתוחות ולראות אם אפשר להתקדם בהן עד שעה 11:00.
הסוגיה הראשונה היא לקבל את העמדה של משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל לגבי תקיפת שוטר. דבר שני, לנהל דיון ולקבל את העמדות השונות לגבי התקופה שעליה מדברים. המציעים כמובן אמרו, אבל צריך את עמדת משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים. בואו נתרכז - - -
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
אני לא יודע למה הגעתם. אני רוצה לשמוע את ההסכמות בשביל להבין, ואני מבקש להתמקד רק בזה עכשיו.
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
בזה ניגע עוד מעט. קודם כול, לגבי תקיפת שוטר. האם יש הסכמה או אי הסכמה לגבי העבירה הזאת?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אבל הם תוקפים אותנו, ואז אומרים שתקפנו שוטר. נעשה את זה פשוט כמו שילדים אומרים.
תמר בייט שרון
¶
כבוד היו"ר, המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי הם תחום האחריות שלי. בנושא הזה אני רוצה להדגיש בפניכם דברים שאולי אתם לא מודעים אליהם.
את המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי מנהלת משטרת ישראל כפרויקטור לאומי. זה מרשם לאומי. הוא מנוהל מכוח חוק המידע הפלילי שרק לאחרונה, לפני שנתיים, נכנס לתוקף, גם על בסיס ועדה שישבה על המדוכה הרבה שנים ונשקלו שם כל השיקולים. יש שם דגשים על חוק המידע הפלילי ותקנת השבים. יש בתוך החוק הזה מנגנונים שמבטיחים ביטול ומחיקה של רישומים, גם מנגנון אוטומטי וגם מנגנון בשיקול דעת.
המחוקק, זה אתם, זה לא משטרת ישראל, קבע אמות מידה. באמות המידה האלה נשקלים הנסיבות של אותו פונה, הנסיבות האישיות, הגיל שלו בעת האירוע, הזמן שעבר מאז, אם יש לו עוד רישומים, באיזו עבירה מדובר. נשקלים גם הנסיבות במקרה הספציפי. יש אנשים תחתיי שיושבים יום-יום ובוחנים - - -
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
את עוצרת. את יודעת למה את עוצרת? כי אמרתי. את עוצרת עכשיו כי את כל זה אני לפחות יודע והוועדה יודעת. השאלה היא אחרת לגמרי. אני לא הולך לפתוח דיונים קודמים. זה נכון מה שאת אומרת לגבי מנעד רחב של עבירות, לא רק על תקיפת שוטר, ולכן אני שואל רק שאלה אחת. מהי העמדה? העמדה היא לא?
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
תמר, אני לא בשיעור חינוך ולא צריך מחנכים כרגע, לא מהצד הזה ולא מהצד הזה. שאלתי שאלה פשוטה, והתשובה היא שאתם מתנגדים.
הדס פירר
¶
שלום, אני הדס פירר ממשרד המשפטים. אני אפתח ואגיד שכמובן, אנחנו מכירים בתכלית החשובה של הצעת החוק. אנחנו חושבים שהנוסח הראשוני העלה הרבה קשיים.
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
מה התשובה למה ששאלתי? סליחה שאני ככה. כולם יודעים את הלו"ז פה בכנסת. אין לי בעיה לדחות את זה.
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
תודה רבה. קיבלנו תשובה לשתי הסוגיות האלה. אני לא מביע דעה כרגע. אני לא סתם לוחץ, כי אנחנו כל פעם חוזרים על אותו דבר ואני רוצה לדעת מה התשובה. אותו דבר לגבי לוחות הזמנים. ההצעה היום לפי מה שעלה בפעם הקודמת, היא שמדובר על מחיקה אוטומטית עד 2019. הייתה בקשה להרחיב את זה. מה עמדת משטרת ישראל? המשרד לביטחון לאומי לא פה. אתם אותו דבר?
תמר בייט שרון
¶
העמדה שלנו היא שאם החוק הזה עובר, הוא צריך להיות תחום ל-2019. אני מזכירה שהחוק הזה מקורו במחאות, והמחאה האחרונה שדובר עליה היא ב-2019. חשוב מאוד לתחום את החוק הזה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
איך לתחום אם מ-2019 עד 2023 נפתחו 25,000 תיקים? ואיך יכול להיות שאתם מוותרים על תקיפת שוטר, כש-10% מהעבירות הן עבירות של תקיפת שוטרים או חיכוך עם שוטרים?
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
אני רוצה לחדד ולדעת מה העמדות, כי הדיונים האלה היו בפעם הקודמת. העמדה של המשרד לביטחון לאומי ושל משטרת ישראל היא סוף 2019, כמו מה שדובר בפעם קודמת.
הדס פירר
¶
אנחנו מתנגדים לכל הרחבה של המתווה, בפרט ביחס לשנים שלגביהן אין דוחות ציבוריים שביססו את תופעת שיטור היתר.
היו"ר יואב סגלוביץ'
¶
אנחנו יוצאים לחמש דקות הפסקה. תודה.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:16 ונתחדשה בשעה 10:47.)
(היו"ר שמחה רוטמן, 10:47)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, חזרנו ואני רוצה להודות מקרב לב לחה"כ סגלוביץ' שמילא פה את מקומי בזמן שהייתי בדיון האחר, והבנתי שהוא גם הצליח להביא את החדר להסכמות, וזה בכלל דבר חשוב.
גברתי היועצת המשפטית, תקריאי לנו את הנוסח שעליו נצביע בקריאה השנייה והשלישית. אתה רוצה להגיד לפרוטוקול את ההסדרים העקרוניים שנאמרו פה קודם?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני אגיד לפרוטוקול את מה שדיברנו. בעיקרון, המחיקה שדובר עליה עד 2019, בנוסח המתוקן תהיה שנת 2020.
נועה ברודסקי לוי
¶
"הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024
הגדרות
1.
בחוק זה –
"חוק המידע הפלילי" – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט–2019;
"יוצא אתיופיה" – מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה;
"המרשם הפלילי", "פרט רישום פלילי", "תקופת ההתיישנות" ו"תקופת המחיקה" – כמשמעותם בחוק המידע הפלילי.
מחיקת רישום
2.
(א) פרט רישום פלילי של יוצא אתיופיה שעניינו עבירה של הפרת הסדר הציבורי המנויה בתוספת שנעברה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יימחק מהמרשם הפלילי, ובלבד שלא הוטל על אותו אדם עונש מאסר בפועל לגבי אותה עבירה או שאין פרט רישום פלילי נוסף הנוגע לו שתקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה לגביו עוד לא תמו, או פרט רישום משטרתי לפי סעיף 27(א)(1) עד (3) לחוק המידע הפלילי הנוגע לו.
(ב) פרט רישום משטרתי לפי סעיף 27(א)(2) לחוק המידע הפלילי של יוצא אתיופיה שעניינו עבירה של הפרת הסדר הציבורי המנויה בתוספת שנעברה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), יבוטל, ובלבד שאין לאותו אדם פרט רישום פלילי הנוגע לו שתקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה לגביו עוד לא תמו, או פרט רישום משטרתי נוסף לפי סעיף 27(א)(1) עד (3) לחוק המידע הפלילי.
תוספת
(סעיף 2)
1. עבירה לפי סעיף 151 עד 158, 216, 275, 287(א), 288, 288א או 382א(א) לחוק העונשין, התשל"ז–1977.
2. עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969.
3. עבירה לפי סעיף 79(1)(ב) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971."
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני מבין לגמרי, ואני מודה גם לך וגם לחה"כ יואב סגלוביץ' על ההסכמות האלה. ליבי לא שלם עדיין בסוגיית מועד סוף תחולת החוק הזה או המועד האחרון. אני מבין את העניין של 2020 בגלל שיש לנו מחקר על זה, ומצד שני, אני יודע להגיד שכרגע על-פי רישומים שיש לנו, לא ממחקר, יש כ-15,000 צעירים ב-21', 22' ו-23'.
שאלתי את שר המשפטים לפני הדיון הזה, והוא תומך בעד 2023. אני מבין שצריך לשאול גם את המשטרה. אני אגיש את זה כהסתייגות, ונדון בזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תגיש את זה כהסתייגות, ותיכף נעלה את זה להצבעה. אני אגיד את המדיניות אצלי בוועדה, ואני יודע ששר המשפטים תומך בה כמדיניות, גם כאשר יש בינינו הסכמות או אי הסכמות. כאשר אנחנו מגיעים להסכמות, קואליציה ואופוזיציה, גורמי ממשלה וכל היושבים בחדר מגיעים להסכמות, גם אם אני פחות אוהב או יותר אוהב את התוצאה הסופית, יכול להשיג לה או לא יכול להשיג לה רוב פוליטי, אנחנו מכבדים את ההסכמות. ולכן, אני לא מונע מעולם מחבר כנסת להגיש הסתייגות. אתה יכול להגיש הסתייגות, תיכף נצביע עליה ונדחה אותה והיא תעלה למליאה.
אני רק אומר כעניין של מדיניות שלי – אם תצליח בין מתי שזה פה למתי שזה במליאה להשיג הסכמה של חברי הכנסת מכל סיעות הבית להסתייגות שלך, אני כמובן לא אמנע את זה ממך, אבל אם לא תהיה הסכמה של כל האנשים הנוכחים פה, אני לא אעלה את זה להצבעה עד שההסתייגות תורד. כך נהגתי בכל החוקים שעשינו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אחרי שמגיעים להסכמה בחדר הוועדה, ואז נוסח הוועדה הוא נוסח מוסכם שמצביעים עליו ביחד, ואז מישהו מגיש – ואם עד שזה עולה במליאה הוא משכנע את חברי הכנסת מסיעות הבית, ואומר, תשמעו, עשינו טעות, זה 2020, וצריך להיות 2023, ובהסכמה מכל הסיעות, אז אני מעלה להצבעה ואז מאשרים את זה בהסתייגות בוועדה ובמליאה וזה הופך להיות נוסח החוק. אם לא מגיעים להסכמות, אז אני לא מעמיד את חברי הכנסת ואת נציגי הסיעות שהגענו פה איתם להסכמות במבוכה במליאה. זו המדיניות אצלי בוועדה. שר המשפטים מכיר אותה, ולכן ככה אנהג.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. הסתייגויות מגישים לפני הצבעה. הוא רוצה להגיש הסתייגות על 2023. אם את רוצה להצטרף אליה, תצטרפי.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
לא. לי יש הסתייגות אחרת, ולדעתי, נעבור להצבעה כדי שלא נאחר. ההסתייגות שלי היא על עבירה אחת.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
ההסתייגות שלי היא שזה לא יהיה לעניין עבירה אחת, כי כאשר אנחנו מדברים על שיטור יתר, אחד האלמנטים הברורים - - -
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
לא. זה חוזר ונשנה, אז הרבה פעמים יכול להיות שיש כמה עבירות לאותו אדם על אותם דברים שבתוספת.
נועה ברודסקי לוי
¶
משרד המשפטים, הייתם יכולים להסכים לשני פרטי רישום אם זה תיקים סגורים ולא שתי הרשעות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, התשובה נשמעה. כמו שאמרתי, חה"כ פנינה תמנו תעלה הסתייגות מטעמה שזה שני תיקים, ואם תהיה על זה הסכמה של כלל סיעות הבית זה יעלה, ואם לא, זה יומר לרשות דיבור לפני שנעלה את זה להצבעה.
תמר בייט שרון
¶
אני רק רוצה לדייק. אם יש תיק שבו יש שתי עבירות מרשימת העבירות שמצוינת בחוק זה פרט רישום אחד, זה בתוך המתווה שלכם.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
לא על זה אני מדברת. הרבה פעמים עוצרים את הילדים האלה פעם אחר פעם, ואז זה תיקים נפרדים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
פנינה, הנושא ברור. תגישי את זה כהסתייגות מטעמך. כוונתך הובנה על-ידי הייעוץ המשפטי. אתם תדעו לנסח את ההסתייגות כהבנתכם. אני אומר שוב את מה שאמרתי למשה, ללא הסכמה גורפת של כלל סיעות הבית, זה יוסר לפני ההצבעה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
צגה, שמעתי. תני לי להתקדם. אנחנו נוסיף לנוסח בסופו – משטרת ישראל, אמרתם שאין לכם בעיה שנעשה דיווח חצי שנה אחרי כניסת החוק לתוקף - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סליחה, נו, צגה, אני לא מבין. רבותיי, תהיו שנייה בקשב – על מספר התיקים שנמחקו לפי סעיף זה. זה הכול, זה מה שאני מבקש מכם, שתדווחו שישה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף על מספר התיקים שנמחקו לפי סעיף זה. אתם יכולים לעשות בפירוט לפי סעיפי עבירה. זה מה שאני מבקש. זה פירוט לא בשמיים. זה יתווסף כסעיף דיווח, שישה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף. זה פרק הזמן הנדרש כי הם צריכים להיערך מיחשובית, ואני לא רוצה שהם ידווחו לי דיווח אפס. אני חושב ששישה חודשים זה זמן סביר לדיווח שזה קרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שישה חודשים מיום כניסת החוק לתוקף, תדווח המשטרה לוועדת החוקה על יישום החוק, מספר התיקים שנמחקו לפיו, בפירוט לפי סעיפי העבירה כאמור בתוספת. זה נוסח הוועדה.
יש לנו שתי הסתייגויות להצביע עליהן. שלוש? יש עוד הסתייגות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אה, אתה רוצה שתי הסתייגויות. אוקיי, אבל נצביע עליהן כמכלול כי את שתיהן אנחנו מעבירים למליאה. אני כבר אומר לכם, זה לא יועלה למליאה ללא שיש הסכמה להסתייגויות שמתקבלות. זו החלטה שלי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, לא, לא, כי זו ההסכמה שהייתה ואני מכבד הסכמות. יכול להיות שעל השתיים יהיה יותר קל להגיע להסכמות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. תודה. אז גם על ההסתייגות של חה"כ פנינה תמנו וגם על ההסתייגויות של חה"כ משה סולומון אני עושה הצבעה אחת, ודוחה את שלושתן בהסכמתכם. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. אף אחד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההסתייגויות נדחו, ונוסח הוועדה הוא כפי שהוקרא.
אני מעלה להצבעה, ואני חייב לומר שאני שמח להעלות להצבעה, ובוודאי בהסכמה גורפת מקיר לקיר, ואני מודה לחברי הכנסת המציעים ולכל מי שנכח בדיון, וכמובן לחברי חה"כ יואב סגלוביץ' שניהל את הדיון בשום שכל והביא את כולם פה להסכמה, כדי שנוכל להביא את החוק הזה להצבעה היום, את הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. מי בעד? ירים את ידו. אנחנו חמישה. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
אושרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קובע כי הצעת חוק מחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, אושרה בנוסח הוועדה. אני רוצה להודות לייעוץ המשפטי שסייע מאוד בגיבוש ההסכמות ובניסוח, לצוות הנהלת הוועדה ולכל הנוכחים, מהמשטרה, מהממ"מ - - -
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני רק אגיד תודה לעו"ד מיכל צוק שגם סייעה בסיפור הזה וגם לעו"ד אווקה זנה שאיתם התייעצתי, וכמובן לכל נציגי המשרדים. תודה רבה לכם.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
אני רוצה להגיד תודה לכל חברי הכנסת, לא רק ליוצאי אתיופיה, לאחרים שאכפת להם, וגם לנציגת בית הנשיא, משרד המשפטים, למרות שמשטרת ישראל ממשיכים במלחמה שלהם, אבל זו משטרה שלנו - - -
צגה מלקו (הליכוד)
¶
אני מודה לחה"כ סגלוביץ', ליועצת המשפטית, לד"ר נורית – עשיתם עבודה נפלאה. אני כאשת אקדמיה לשעבר, אני מעבירה ונשתמש בו. ותודה לכולם, לנציגי משרד המשפטים, ללימור ולכולם.