פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת הפנים והגנת הסביבה
02/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 234
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 12:40

מתן הטבות והנחות בשימוש בקרקעות בצפון - במסגרת היום המיוחד לציון פיתוח כלכלי בקווי העימות - לבקשתו של ח"כ אלון שוסטר

חברי הוועדה: ארז מלול – מ"מ היו"ר
יוראי להב הרצנו

אלון שוסטר

אליסה פרוכט - יועצת בכירה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

דניאל סרגי - רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

טלי ארפי כהן - עו"ד, רשמת האגודות השיתופיות, משרד הכלכלה והתעשייה

שלמה אשכנזי - עו"ד, עוזר ראשי באגף האגודות השיתופיות, משרד הכלכלה והתעשייה

אלינה שמיר - משרד החקלאות

פארוק דבור - מנהל מחוז צפון, משרד החקלאות

ענבר בזק - חכ"ל, מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון

מוטי חטיאל - ראש מועצה מקומית ראש פינה

נג'ים שריף - ראש מועצה מקומית גוש חלב

אייל רייז - סגן ראש מועצה אזורית מטה אשר

ד"ר אורית דגני דיניסמן - נציגת ציבור מהגליל העליון, מומחית לשלטון אזורי וקהילות

יואב כהן - יו"ר ועד מושב נטועה

צחי יצחק בן עיון - יו"ר פורום חקלאות 9 והמרחב הכפרי

אלישע כודר - עוזר יו"ר ועד נטועה

טלי קדמי - תכנון אנרגיה ותשתיות, החברה להגנת הטבע

עילי דוד - אח של החטוף אביתר דוד, משפחות החטופים

נופר בוכשטב - אחות של החטוף יגב בוכשטב, משפחות החטופים

רוני דנון סבן - עו"ד, ייעוץ משפטי לשכה משפטית צפון, רשות מקרקעי ישראל

דני עברי - ראש מועצה אזורית משגב

לאה קריכלי

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


מתן הטבות והנחות בשימוש בקרקעות בצפון - במסגרת היום המיוחד לציון פיתוח כלכלי בקווי העימות - לבקשתו של ח"כ אלון שוסטר

אני מתחיל את הישיבה בנושא של מתן הטבות והנחות בשימוש בקרקעות בצפון במסגרת היום המיוחד לציון פיתוח כלכלי בקווי העימות, שביקש ידידי היקר, חבר הכנסת אלון שוסטר. אתם רוצים לדבר? עילי, אח של אביתר.

הייתי רוצה לראות עוד חבר כנסת. אנחנו רואים בעיקר בדיונים שקשורים לכספים, בדיונים של יציאה לפגרה, נקודה למחשבה. קוראים לי עילי דוד, אני בן 27, אני במקור מכפר סבא ולא סתם באתי לדיון הזה פה, חברים שלי משרתים במילואים עכשיו בצפון, הם נמצאים בצפון ובעצם מאפשרים לנו את הלחימה עכשיו בעזה בשביל חברים אחרים שלי שנלחמים שם ומנסים לחלץ את אביתר, את אח שלי, ואת יגב אח של נופר.

אביתר נחטף מהנובה, הוא לא היה חייל, הוא הלך לשם עם חברים שלו לרקוד, להנות, וחברים שלי גם מהצבא מהצוות וגם חבר'ה שעכשיו לא מהצוות אבל חברים מאוד טובים שלי שבמילואים, מתחילים להראות סימנים של שחיקה, סימנים של קושי אמיתי לבוא ולהתגייס, לבוא ולהילחם. כולם עדיין עושים את זה והם עושים את זה באהבה כי הם מאמינים במדינה הזאת והם מבינים שאף אחד אחר לא יעשה את זה, אבל קשה, הם לא מוצאים עבודה, הם לא יודעים אם לשכור דירה עכשיו או לא. חבר'ה בזוגיות, חבר'ה עם ילדים, זה הולך ושוחק אותם. אני נוסע בשבוע הבא לצפון לצוות שלי בשביל לתגבר אותם, לרמה הזאת הגענו.

יש דבר אחד שחשוב לי לדבר עליו, שאני אשמח אם תעבירו, חברי הכנסת, לשאר חברי המפלגה שלכם ואמרתי את זה גם בוועדה אחרת. אני בשבוע שעבר הייתי בדיון שהתקיים במליאת הכנסת בין ראש הממשלה ליושב-ראש האופוזיציה. שניהם עלו לפודיום בשביל להטיח האשמות אחד בשני, זה מה שהיה. אתם בטח יודעים על מה אני מדבר. כל אחד עלה בתורו להטיח את אותן האשמות במתחרה שלו, וזה מביך שבמלחמה זה מה שאנחנו מקבלים מנבחרי הציבור שלנו, מהאנשים שהם כי כביכול הכי מובילים במדינה הזאת, שיש להם הכי הרבה כוח, וזה מה שאנחנו רואים – את הקרקס הזה.

יש מלחמה גבירותיי ורבותיי, תתעוררו בבקשה. יש חטופים בעזה, תתעוררו בבקשה. אני מקווה מאוד שאנחנו נזכה למנהיגים שיודעים לקחת אחריות ושיודעים לדבר על הדברים החשובים ולא רק להפנות אצבע מאשימה. תודה על ההקשבה.

תודה רבה, נופר.

כן, אני נופר אחות של יגב אחי הגדול. אני רוצה לספר שאנחנו כבר 270 ימים כולנו, המשפחות, עצרנו את החיים, עצרנו את הכול, ואנחנו בכל יום קמים בבוקר ושואלים מה אני עושה היום יותר טוב כדי להחזיר את אח שלי הביתה? מה היום אני פועלת יותר ועושה קצת יותר כדי שהוא יחזור הביתה? כי 270 ימים והוא כבר לא חזר, ובכל פעם אתה אומר אולי אנחנו עושים משהו לא נכון? אולי צריך לשנות משהו?

אני חייבת להגיד שאחד הדברים שנותנים לי הכי הרבה כוח בתקופה הזאת זה שיחות עם בני נוער. וזו שיחה על הצפון וזה נושא כל-כך חשוב וזה פשוט העלה לי את זה מחדש, באחת הפגישות שהיו לי נפגשתי עם בני נוער מהצפון, חלקם מפונים חלקם לא, אבל כולם גרים באזורי עימות על הקו, ותוך כדי שאנחנו מדברים ואני מספרת על הסיפור שלי ושואלת אותם גם על מצבם בתור מפונים ואיך הם מרגישים להיות במקום אחר ומי שעדיין שם? הם מספרים ומשתפים על הקושי להיות רחוק מהבית, ומי כמוני מבינה את זה בתור תושבת העוטף.

ותוך כדי שאנחנו מדברים כולם דיברו התרעות צבע אדום שכולנו כל-כך מכירים, ואלו היו נערים בגיל 16-17 ופתאום רואים את כל העיניים שלהם זזות לכל כיוון, רואים את העצב והקושי שלהם והדאגה בשנייה אחת. אני אומרת שזה כל-כך לא נתפס שככה אנחנו חיים כבר תשעה חודשים. ילדים שדואגים למשפחות שלהם שעדיין שם. אנשים בדרום שדואגים. כולם דואגים, בדרום, בצפון, בכל הארץ, ואנחנו חייבים להתקדם ולפתור את זה.

אני פה כי אח שלי בעזה, ואנחנו צריכים אותו בבית, אנחנו צריכים את אביתר בבית, אנחנו צריכים את כל 120 החטופים, ואני פונה פה אליכם כי אנחנו חייבים את העזרה של כולם, אנחנו חייבים את העזרה שלכם בכנסת וגם את העזרה של המועצות ושל כל אחד כאדם פה במדינה, אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. אנחנו צריכים לראות אתכם יותר בכיכר, אנחנו צריכים לשמוע את הקול שלכם, אנחנו צריכים שתילחמו ביחד איתנו.

אני אגיד מילה אחת קצת על מה שקורה פה. אתמול שמענו שוב פעם שמשחררים מחבלים מהכלא, ואני לא יודעת אם מה שכל-כך מרגיז זה הזהות של מי ששוחרר, זו לא הפעם הראשונה שמשחררים מחבלים, לא השנייה לא השלישית, וגם לא תהיה האחרונה, אנחנו יודעים את זה. אבל אנשים שאנחנו מדברים איתם אומרים לנו: אנחנו מפחדים שישחררו מחבלים שיבואו ויעשו את ה-7 באוקטובר עוד פעם.

בסוף מה שקורה זה שאנחנו גם משחררים את המחבלים בלי שום תמורה, החטופים נשארים שם, אנחנו מאבדים את כל מנופי הלחץ שלנו, ואז אנחנו אומרים שחמאס לא מסכימים. למה שחמאס יסכימו אם יום אחרי יום אנחנו מאבדים את כל המנופים שהיו לנו? אנחנו מאבדים את הכול ולא נשאר לנו שום דבר ביד, והמשפחות שלנו עדיין שם. אנחנו צריכים שכולם ייקחו אחריות ויגידו שזה לא הגיוני, אנחנו חייבים את החטופים בבית וצריך לקחת אחריות לחשוב מה אנחנו עושים יותר למענם? זה דיון חשוב, אנחנו לא ניקח מזמנכם, באמת שכולנו ביחד בזה דרום צפון, ותודה רבה.

נופר, בכל פעם שאת מדברת, שמעתי אותך עשרות פעמים, ואני כבר מכיר את המשפחה ואת אמא ואת הכול, ואנחנו איתכם ועושים כל מה שאנחנו יכולים במסגרת שאנחנו יכולים למען החטופים. הייתי בשבוע שעבר בטקס פרידה משגרירים שוויץ והיה שם שגריר דנמרק, ושגריר האיחוד האירופי, וכל אחד דיבר. אני אמרתי להם: אני רוצה לדבר איתכם רק על דבר אחד, החטופים. אתם חוזרים למדינה שלכם, תדברו, תעשו. אתם אמנם סיימתם את הכהונה, אבל תפקיד של שגריר ממשיך איתך לכל החיים, שגריר נשאר שגריר. אנחנו רוצים שתביאו את הקול של משפחות החטופים, של עם ישראל, אנחנו חייבים לראות אותם פה בבית חיים. אנחנו העם היהודי, יש לנו ערבות אישית, ערבות הדדית, ונעשה הכול כדי שהם יחזרו בעזרת השם. תודה רבה.

אמרת את זה יותר טוב ממני, תודה רבה.

תודה. טוב, נתחיל בעניינים השוטפים שהם גם חשובים. הנושא של מתן הטבות והנחות בשימוש בקרקעות בצפון. אנחנו יודעים מה קורה בצפון, אנחנו שומעים את ראשי המועצות, ראשי הערים, המועצות האזוריות בעיקר בקו, ואנחנו יודעים את המצוקות ועם מה הם מתמודדים.

היו כמה החלטות שהטיבו עם קווי העימות, למשל יוכלו לקבל זכויות בקרקע לבניית עד 50 דירות להשכרה למועמדים לקבלה לקיבוץ. תוגדל האפשרות לשימושי תעסוקה בשטחים חקלאיים ביישובי קו העימות. וזה רק חלק מההטבות, אני לא יודע מה יושם? מה באמת בוצע? את זה אני אשמע מכם. אבל באמת אני מודה, ואני רוצה שהוא יתחיל את הדיון כי הוא יזם אותו. מה-7 באוקטובר חבר הכנסת אלון הוא אחד מהחרוצים שפועל בכל הוועדות למען אזורי העימות, למען המפונים, ואנחנו עושים הרבה שיתופי פעולה, בזה אין אופוזיציה וקואליציה, חבר'ה.

אני באמת מתפלא – הזכיר עילי – איפה כל הח"כים, הייתי בטוח שיהיו פה ואני תמהה גם האופוזיציה והקואליציה איפה כל הח"כים בנושא מאוד כאוב זה? תבואו, הרי אנחנו לא הולכים להעביר פה שום חוק אמנם, אבל אנחנו הולכים לדבר על המודעות, על סדרי פעולה, על תוכניות מעקב וכואב לי ששאר הח"כים לא הגיעו, שגם רשומים בבקשה. אלון, אני מכבד אותך. ידברו רק ותשימו לב לזמן כי באמת התחלנו מאוחר היה אמור להיות ב-12:30, אז כל אחד יהיה מתומצת, לא יחזור אחרי השני, ושיהיו דברים שבאמת נוכל לסייע בהם. בבקשה חבר הכנסת אלון.

יוזמי היום ביחד איתי מיכאל ביטון, איציק קרויזר וגלעד קריב, והיו ישיבות בוועדת העבודה והרווחה וכלכלה, זכויות הילד, מעמד האישה, ואנחנו נסכם ב-14:00 באולם ירושלים עם ועדת נגב גליל.

אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה אנחנו אומרים צפון ודרום, אבל בדרום הסרט הרע התחיל בפרק הקשה ביותר ואני מקווה, מקווה, שבראייה לאחור אנחנו ניווכח שאנחנו בתהליכי התאוששות, אמנם ספיראליים, אמנם לא בקצב המתאים, עם המון כאבים, אבל נמצאים שם.

הצפון שהוא כרגע סדר-היום שלנו, הוא בסטורציה כאוטית שהולכת ומסתבכת, היא דינמית. יש החלטות ראשוניות. הממונה אמנם פורסם שמו אבל אפילו לא הסתיים המינוי באופן רשמי. יש החלטות ראשונות על תקציבים אבל בוודאי לא על תקציבים שצריכים להיות מונחים על השולחן בסדר גודל יותר גדול, תיקחו את תקומה. אנחנו צריכים לעשות תקומה בצפון, צריכים החלטה, צריכים חזון, משימה. צריך תקציב, צריך תוכנית וצריך כלי ביצוע ארגוניים. את כל אלו אנחנו עדיין לא מקיימים.

מה המשימה? המשימה היא לבסס את הריבונות הישראלית בשטח מדינת ישראל. אנחנו נוהגים לומר עכשיו – בין המשפטים שנוהגים לומר שהם צורבים את נשמתי אבל הם סוג של אמת בשטח – הקמנו רצועת ביטחון בשני צידי הגבול, אנחנו מגרשים את החיזבאללה ואת תושבי לבנון ואנחנו פינינו והתפנו עשרות אלפי תושבי ישראל מיישובים כפריים ועירוניים. אנחנו צריכים לחזור ולכבוש את הקרקע – לכבוש במובן הקלאסי של ההתיישבות, של הציונות – לחזור ולהרגיש שהמקום שבו – חברים מנטועה נמצאים איתנו כאן – זה מקום שלא רק התושבים בחרו לחיות, אלא מירושלים, מתל אביב, מחיפה, רואים בהם את שליחי האומה, לא פחות מזה. אגב, שליחי האומה לא מקבלים כל מה שהם רוצים, הם יודעים לחיות בצניעות, אבל אנחנו לא יכולים להפקיר את העתיד בלי תכנון.

אנחנו צריכים ללכת לקראת הטבות בקרקע – נושא הדיון הקונקרטי – משום שמדובר בפריפריה, משום שמדובר בטופוגרפיה שמקשה בתחומים מסוימים. יפהפייה, אבל מקשה. גם בעלויות. מדובר בספר, עוד לפני היותו ספר תוקפני, מדובר במלחמה שאין די לה. צביר העניינים האלו בתוספת הידיעה שבחלק מהמקרים תחום ביטחון פנים בגליל הוא בעייתי, והוא מקשה עוד יותר על קיום החיים.

אנחנו מקיימים את הדיון הזה כי יש זכות קיום אורגנית מתפתחת לכפר העברי לצד הכפר הערבי. אין מצב שעיר עבריה, יהודית – או שעיקרה יהודית – מתפתחת, והכפר שלידה לא מתפתח. אני מוחל על שינוי השם במשרד החקלאות ואני בעד ביטחון המזון, אך היום כל חקלאי וטוב לנשק יהיה לוחם מזון, בסדר גמור, אני קונה. אבל אסור שבפרקטיקה הפיתוח של הכפר שהוא עיקר השטח בכל מדינת ישראל ובוודאי בצפון, יוזנח.

אני אתן דוגמה לנושא – יש לנו בוודאי נציגות מרמ"י – שכדאי לתת, גם כשמקבלים החלטות והתקבלו מספר החלטות חשובות ברמ"י, לא התקבלו החלטות מפורטות עדיין. למשל בנושא המילואים, הטבות למילואימניקים – חשוב ותופס כמה ציפורים בבת אחת – בתחום הקרקע.

אני לא מכיר את ההחלטות המפורטות, כבר שבועות ההחלטה של המועצה קיימת, אני מבקש לעודד את היישובים שלנו לצמיחה אורגנית, יש ויכוחים על ועדות הקבלה ואני לא בא ממניעים גזעניים חס וחלילה, אני בא מהמקום שנותן כבוד עצום לקהילה אורגנית שרוצה לקיים חיים סולידריים קהילתיים, כשהשיטה הזאת מאפשרת להבטיח את צמיחת הכפר ואת זכות המדינה לבסס את הריבונות גם במחוז חיפה ובנפות הצפוניות של המחוז.

אז המשימה היא לשחרר את הכבלים הללו ואני פונה גם לרשות התכנון וגם לרמ"י לשחרר, להקל, לסייע. זה יכול להיות בהקפדה או במגבלה של שנים מסוימות או של מציאות ביטחונית, אבל אם לא נעשה את כל זה עכשיו, אימתי נעשה? תודה.

תודה רבה, נמצא איתנו דני עברי בזום, ראש מועצה אזורית משגב. שלום לך.

שלום וברכה. קודם כול אני רוצה להזדהות עם כל הדברים שנאמרו בקשר למשרתים במילואים ולחטופים. אנחנו מועצה אזורית משגב נפגשנו רק אתמול עם אחת משתי המשפחות של החטופים שיש לנו תושבי המועצה, אנחנו עם אלפי משרתים, אנחנו עם אלפי מתנדבים במערכות של חוסן ושל משימות אזרחיות משותפות ואנחנו עושים את זה בלכידות, אנחנו עושים את זה בהתנדבות ואנחנו עושים את זה לא רק על התושבים היהודים של משגב, אלא גם על התושבים הערביים של משגב, בתוך - - - ועל גבול הצפון ולצערי גם בתוך בתי החולים ובתי הקברות.

קודם כול כבוד יושב-הראש אני רוצה לומר מאז שנפגשנו פה במסגרת הזאת לפני שנה וחצי שהבטחת לי שתסדר לי פגישה על מנכל רשות מקרקעי ישראל, היא עוד לא סודרה, דבר ראשון. אז אם בבקשה אפשר.

קרה משהו מאז, לא יודע. ה-7 באוקטובר שיבש את הכול. הוא בא אליי, דיבר איתי על הנושא ודיברתי איתו והוא מאוד כאב שתוקפים אותו והוא לא נמצא, הייתה התפתחות, אבל אז קרה –, בקיצור תבין את הסיפור.

בסדר, אני רק רציתי להזכיר את זה.

אבל הבנתי שיש שינוי.

לגבי העניין של ההטבות בקרקע, הנושא של הפגישה היום, לאחר הקפאה ארוכה שנמשכה למעשה שנה וחצי, אנחנו עכשיו בשחרור של עסקאות שמאפשרות לקהילות שלנו בצפון לצמוח, בנושא של מה שהזכיר אלון של הבניה למגורים זמניים, הבנייה לתעסוקה, ופטור מכרז באזור עדיפות א' של שבעה דונם בנושאים אחרים הם עדיין תקועים.

איפה זה תקוע? מי תוקע את זה? מעניין, זה חשוב שייכתב גם בפרוטוקול.

אני פניתי למחוז מספר פעמים וביקשתי להבהיר שאנחנו גם קולטים בהסכם לפי החקיקה הראשית שנעשתה בכנסת, שהגדילה את ועדות הקבלה מ-400 ל-700. אני אבקש לרשום שאנחנו קולטים מ-400 ל-700.

אנחנו עובדים בוועדות הקבלות האזוריות בשצף קצף לפי פסקי הדין שקיבלנו בעמוקה וברמות ופסקי דין אחרים, אני הודעתי את זה למנהל מקרקעי ישראל ואני רוצה הבהרה שהעסקאות שאנחנו מקדמים אותם אינן תקועות. זו שאלה מספר שתיים.

שאלה מספר שלוש בקשה גם למגורים הזמניים וגם לפיתוח של אזורי התעסוקה, וגם לעניין של הבנייה הרוויה, איך אנחנו מתקדמים גם בדברים האלו? יש לנו מטרה תוך כדי מלחמה, ואני הרבה שנים עוסק בהתיישבות. הזכיר אלון את מושב נטועה, אני שנים הייתי במושב נטועה, שנים הייתי ביישוב מצובה, אני עסקתי שם בהרחבות תוך כדי מלחמת לבנון השנייה עסקנו בהרחבות, והיום זה הזמן לעסוק בהרחבות לא רק של כל קווי העימות, אלא גם של כל היישובים שנפגעו משומר החומות עוד לפני ה-7 באוקטובר, שתחושת הביטחון נפגעה. אנחנו צריכים לחזק את היישובים האלו, אנחנו צריכים להיות בתנופת התפתחות ובעיקר אנחנו צריכים להיות בתקשורת מיידית עם מי שעוסק בהתיישבות ומנהל מקרקעי ישראל לגבי כל חסם שהוא.

יש תקשורת, התקשורת היא כמובן לא מול המרחב, מה שאני מבקש שכן תהיה, וגם התקשורת מול החוזות שתהיה מהירה, עם תשובות מהירות שמאפשרות צמיחה כי אנחנו מתכוננים לצמיחה בכל המובנים, גם במובן של העסקאות של השיווק של המגרשים למגורים וגם במובנים האחרים.

אני גם מודה לאלון ולכבוד יושב-הראש על הישיבה הזאת ועל ההזמנה הזאת. זה מאוד חשוב שגם תוך כדי מלחמה אנחנו ממשיכים להיות אחראים על רצף תפקודי, על משילות. אנחנו סובלים פה מפרוטקשן, אנחנו סובלים מהפשיעה בחברה הערבית, אנחנו סובלים מאי ודאות, אנחנו סובלים מהפינוי, אנחנו סובלים מהאטה בכלכלה ומכל מה שכולם סובלים. אנחנו חלק מהפתרון אנחנו לא חלק מהבעיה. אנחנו תמיד אומרים כמו שאלון אומר זה נכון לכל המרחב הכפרי, בימים אלו במיוחד המרחב הכפרי – אני אומר את זה בשם המרחב הכפרי בצפון – זה כמובן חל גם על הדרום. תודה.

תודה דני.

אם אפשר אני מהמועצה שלו, להוסיף משפט?

כן.

אני ענבר, אני יכולה לדבר מטעם גליל עליון אבל אני תושבת יובלים במועצה של דני עברי.

דרך אגב, למען הגילוי הנאות, בעלה של בת הדודה שלי היה מהנדס במועצה אזורית משגב מספר שנים, קוראים לו סמי בוחבוט אם אתם זוכרים. הוא היה מהנדס, אדריכל ועשה לי סיור שם פעם. אתה מכיר אותו דני, לא?

<< אורח

כן.

אחלה בחור.

אני קודם כול רוצה לחזק את כל מה שדני אמר, כמו שאמרתי אני תושבת המועצה, תושבת יובלים, מועצה מעורבת של יישובים יהודים ובדואים. משהו אחד שהוא לא דיבר עליו הוא מחיר הקרקעות שהוא פשוט פסיכי.

נגעת בנקודה, זה בדיוק היה הוויכוח עם רמ"י מה המחיר.

רגע, אז אני רוצה שתשמע, בסך הכול התיישבתי לפני 14 שנים וקניתי בית שילמתי בסך הכול 150,000 שקלים על הקרקע. היום, אותו מגרש באותו יישוב עולה 900,000 כאשר ביישוב הסמוך, מרחק של קילומטר סכנין – 90,000, 70,000, עשירית. עכשיו, התוצאה היא שמשפחות צעירות וזוגות צעירים פשוט לא יכולים להגיע. הופכים את היישובים שלנו ליישובים לנדל"ניסטים, לאנשים אמידים מאוד. אני, אם הייתי צריכה היום לקנות את הבית שלי ולשלם פי 2.5 לא הייתי מסוגלת. זה מייבש את היישובים, מגיע למצב שלא מגיעים משפחות צעירות.

צריך לזכור שחלק מהקונספט של הרשות הזאת, משגב קמה על ידי שרון כפרויקט לייעוד הגליל. היום התוצאה היא שיש 15% יהודים באזור הזה בגלל הסיפור הזה של מחירי הקרקעות לערבים וליהודים, כאלה פערים במחירים. וזה משהו שאם לא נתקן אותו כל הפרויקט הזה ייכשל, כי משפחות צעירות לא יכולות להגיע.

אבל יש כזה ביקוש גם היום?

יש ביקוש אבל המחירים כל-כך גבוהים גם בגלל המדיניות של רמ"י וגם בגלל שמגבילים את המרחב הכפרי לאפשרות להתפתח. אתה חונק את היישובים.

ארז, אני רק במשפט אחד. מה שבעצם ענבר אומרת זה שכשהולכים על פי הטבלאות – הרי זה בא מביקוש, זה לא שמאות – פה בדיוק המקום של מדינה להתערב, כי הרי מה יקרה? קורה שמגיעים אנשים מבוגרים – אין לי שום דבר נגד מבוגרים – מגיעים נדל"ניסטים שרואים פה הזדמנות כי המחירים ממשיכים לעלות.

או מי מסוציואקונומי גבוה. גם צעירים עשירים.

לא, זאת לא הסיבה. הסיבה למחיר היקר זה בגלל המחסור, כי אם היו מספיק קרקעות היו קונים. אבל ברגע שאין קרקעות.

הכול היום עניין של היצע וביקוש.

אני היום יכולה לקחת על הבית שלי איזה מחיר שאני רוצה ואני אקבל אותו כי אנשים רוצים לגור.

אני מסיים ויש עוד נתח של אנשים שרואים את זה כבית קיץ, כבית נופש וכו'. מה אין פה? אין פה קהילה. אין פה אנשים שיהיו חלק, שיכניסו את היד למים – לא לבוץ – ולשמחה של קהילה חיה, זה מה שצריך לעשות, לאפשר לאנשים צעירים דיור בר השגה ביישובים האלו.

תודה רבה, מוטי חטיאל, ראש מועצת ראש פינה. שמח שבאת באמת בתקופה הזאת, ומהאזור הזה, באמת כל הכבוד.

שלום, צוהריים טובים. קודם כול היום יש מספר נושאים מאוד חשובים לגליל בכלל וזה שאפו לחברי הכנסת שקידמו את היוזמה. אז שוסטר, כבר ציינו אותך פה כחבר כנסת חרוץ שמסייר בגליל ללא הפסקה בהתראת אפס. בדרך כלל אני מדבר על האזור, אזור צפון, אבל היום אני אומר ראש פינה, כי ראש פינה זה יישוב מי שלא מכיר אותו, כפרי, מרכזי בגליל, שכדי לגור בראש פינה לחסר דיור הוא צריך לשלם על חצי דונם אדמה 1.5 מיליון שקלים בבסיס.

יש שם בנייה רוויה?

אין בנייה רוויה.

אין בכלל?

אנחנו עכשיו בפרויקט, הגשנו תוכנית שבין היתר יש בו בנייה רוויה, אבל כרגע אלו דירות צמודות קרקע. מכרז שהתחיל לפני מעלה מ-20 שנים, והיום אנחנו גומרים את המכרז הזה, נשארו 24 יחידות דיור.

לקח להם מהר, מה אני אגיד לך.

בהחלטת הממשלה ראש פינה היא באזור עדיפות לאומית, אבל בהחלטת רמ"י ראש פינה לא באזור עדיפות לאומית, זאת אומרת הוציאו אותנו מאזור עדיפות לאומית מבחינת מחירי הקרקע, מבחינת הרשמה והגרלה, ונוצר מצב של חוסר שוויוניות בין התושבים במקום, בן למשפחה עשירה יכול להמשיך לגור בראש פינה ובן למשפחה לא ענייה אבל משפחה שחיה מהיום-יום – אין סיכוי בעולם שהוא יכול לקנות מגרש. אין סיכוי בעולם. וההחלטה, חברים, של המנהל למקרקעי ישראל זאת ההחלטה של מועצת המנהל.

ניסיתי דרך המחוז ליצור קשר עם מנכ"ל המנהל, לא הצלחתי. כרגע המכרז באוויר וביקשתי לעצור אותו במיוחד לאור המלחמה ולאור ההטבות שנותנים לחיילי מילואים היום, ראש פינה לא בהטבות האלו. זאת אומרת חייל מילואים בראש פינה לא נהנה מההטבות שכרגע הייתה בהחלטת הממשלה לאחרונה, של 91% הנחה על הקרקע. ראש פינה לא, ראש פינה זה עד 100,000 שקלים לחייל מילואים.

מה שאני רוצה להגיד לך, כבוד יושב-הראש, אנחנו חייבים לעצור את זה. שלחתי מכתב אתמול מהיועץ המשפטי של המועצה – כי המכתב שלי כנראה לא הספיק, הם צריכים משהו משפטי – כדי לעצור את המכרז הזה. ואם הדבר הזה לא יקרה, אנחנו ניגש לבג"ץ. וזה עוד כסף מאוד גדול שאנחנו צריכים להוציא אותו נגד המדינה כדי לדאוג לתושבים של המדינה, במקום שהכסף הזה ישרת אותנו עכשיו לעזור בקניית גנרטורים, בקניית מזון למקלטים. בזה אנחנו מתעסקים כרגע בזמן לחימה לבקשה לגיטימית שלנו לעצור מכרז שיש בו עיוותים, שיש בו חוסר צדק.

אבל אני עדיין בשוני למה הממשלה הכריזה על זה כאזור עדיפות לאומי ורמ"י נגד?

משרד השיכון. כי ראש פינה זה מקום מבוקש. במקום שאפשר לקבל יותר כסף, הם מנסים לקבל יותר כסף על חשבון הילדים שלנו. עכשיו, אני לא אומר לכל תושב, אני אומר לזכאים. לא למי שיש לו נכס, לזכאים תעצרו, תפתחו את השכל.

כבוד יושב-הראש חייבים לעצור את זה פה, ואם תעצרו את זה היום אני אודה לכם, כי זה ידרוש ממני מחר להוציא 100,000 שקלים לבג"ץ כסף ציבורי נגד גוף ציבורי למען הילדים שלנו. אז יש פה אבסורד אחד גמור וחייבים לעצור את זה. אם יש פה נציגים של רמ"י – אני מבין שהם בזום – שירימו את הכפפה.

על הנקודה הזאת אני אשמח לרשום לעצמי. טלי קדמי, החברה להגנת הטבע.

שלום, תודה רבה. אנחנו בגדול חושבים שצריך וחשוב לחזק את הצפון, אנחנו רואים כמה שאנחנו מדברים על שטחים מטוילים מאוד והיו מאוד חסרים לכלל תושבי הארץ בעונת השיא שלא קרתה השנה. חשוב לנו רק להזכיר שבסופו של דבר אנחנו מדברים על מרחבים כפריים, שטחים פתוחים, ערכיים, התושבים שאנחנו רוצים שיחזרו ולעודד עוד התיישבות באותם יישובים שיגיעו, אנחנו רוצים שזה ייעשה באופן מושכל ומאוזן בצורה שלא פוגעת בשטחים הפתוחים ולא מחריבה את האזור המיוחד הזה גם בגולן על כל חלקיו, גם בגליל על כל חלקיו, אז חשוב לי לשים את הנקודה הזאת גם כאן.

ודאי, זה חשוב. אבל איך אומרים? לפעמים אומר יושב-הראש האמיתי, יעקב אשר – למדתי את המשפט הזה ממנו – האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. לפעמים over ואז תוקעים ומכניסים ותחשבו גם על הציבור, על זוגות צעירים, אנשי המילואים.

הכול צריך להיעשות בסופו של דבר בצורה מאוזנת, אנחנו לא אומרים לא, אנחנו אומרים מה כן, אבל איך?

צריך בשיתוף, לא נגד המועצות, בשיתוף רמ"י ולעשות. כולם רוצים ריאה ירוקה במדינה, אנחנו מסתובבים ואנחנו אוהבים לטייל ואת הצפון במיוחד. סתם הערת אגב.

טוב, בוא נתקדם, אייל רייז. דרך אגב, הדיון הקודם גם היה קשור למועצות האזוריות ומשום מה עשו מזה פופוליזם, דאגתי לתקצוב רבני ההתיישבות והבלניות בכל מועצה, גם אצלכם, אתם מכירים את התהליך – הייתי שש שנים ראש מטה במשרד הדתות – כשמועצה רוצה יש קול קורא ויש בעיה של התקצוב, ותמיד ראשי המועצות מפחדים שזה ייפול עליהם, מנענו את זה בחוק ופתאום קמו כל מיני, דווקא חה"כ מתן כהנא תמך בזה.

שאלתי אותו הוא אמר כן.

כן, תמך, אבל המועצות האזוריות ההתיישבות בכל הארץ באמת עושים עבודה, אתה היית ראש מועצה אזורית וגם נפגשנו כמה פעמים וגם בנושא קבורה וכל נושא השירותים הייעודים. סתם, יישוב יהודי רחוק שאין לו מישהו, דמות רוחנית, מי סובל מזה? כל הציבור, גם חילונים, במיוחד חילונים כי אין מי שילווה את הילד שלו לבר מצווה, חתונה. להבדיל שבעה, ב-7 היום אלפי משפחות שכול והרבנים, אני ראיתי, עקבתי, רבני היישובים, ההתיישבות במועצות האזוריות שליוו אותם 24/7, נתנו להם עוגן ותמיכה נפשית ורוחנית גם. ולצערי הפופוליזם השתלט על השיח הציבורי ולפעמים צריך להיות ענייניים לטובת האזרח.

אני לא מתעסק רק עם רבנים, אני מתעסק עם הרבה דברים ואלון יעיד על כך, חוק הארנונה וחוק הרכבים החשמליים והירושה הדיגיטלית, אבל גם זה חשוב. היהדות חשובה פה בארץ, אנחנו פה בגלל התנ"ך ומכוח התנ"ך. אני נפגשתי הרבה עם דוידוביץ' גם כשהייתי במשרד לשירותי דת וגם בתפקידי וראיתי כמה חשוב לו שיהיה מענה גם בצורכי דת, גם מבחינת מקוואות והכול, ובאמת ישר כוח. אז אייל, בבקשה.

קודם כול תודה, אלון, גם על היום, וארז, לך, על הפתיחה. אני מניח שאם היית בין 12 המרגלים אז היית בן לאותם שניים שרואים את הארץ כארץ זבת חלב ודבש, והמבין יבין. אז אנחנו באמת מחוברים למחשבת ישראל, וזה מתכתב מאוד עם ההתיישבות ועם הזהות ועם מי שאנחנו.

אני רק אגיד כך, אני אחלק את הדברים שלי לשניים. אנחנו מה-7 באוקטובר במשבר אמון, ואני רוצה לנכח את זה רגע כי כשהמדינה מוציאה כמו שאלון פירט, הנחות לצורך העניין לאנשי מילואים, אז זה מקבל כותרות בעיתון של חצי יום, התקנות לא מגיעות ואנחנו גם לא יודעים מתי הן יגיעו.

למען הסר ספק היינו בדיון קודם על עסקים זעירים. אז פה היו סיסמאות, היו החלטות, היו תקנות, אפילו בנובמבר-דצמבר הגיעו מקדמות, אבל באפריל הגיע גם מכתב: תחזירו את מה שקיבלתם ואנחנו עוצרים את הברז. אז אני רוצה רגע להגיד לנו שאנחנו בתוך משבר אמון. כשאתה בתוך משבר אמון ואתה מבין מה המשמעות, אז אני רוצה להתכנס רגע בשתי סוגיות שנוגעות בנושא הקרקעות.

אנחנו במבחן תקומה ומי שמבין את התקומה קורא גם את הספרות של התלם הראשון בפתח תקווה וגם את המשמעות של התלם האחרון על קו הגבול, זה גם וגם. כשאנחנו מחברים את התלם הראשון לתלם האחרון, בתפיסה שלנו את הציונות, אז אני אגיד כך, אחד, הנושא של פיתוח הכפר הוא כבר ממזמן לא במשרד החקלאות, הוא במשרד נגב גליל, אנחנו בשיח איתם על איך נכון להבנות את השיקום והצמיחה גם ביישובים שפונו ונעקרו, שמונה במספר במטה אשר, וגם ביישובים שנמצאים בתוך קו העימות התרעה אפס, איפה שקודם כול שומעים את הבום ואחר כך מגיעה האזעקה, זה הסדר. בתוך זה, מי שנמצא במחלקות את ההגנה היישוביות – זאת המציאות – 24, 28, 26, תלוי בגודל היישוב, הם אנשי הביטחון והחקלאים, הם אלו שנמצאים עם שתי הרגליים על הקרקע.

כשמבינים את המציאות כפי שהיא, אז אני אגיד לכבוד יושב-ראש הוועדה, שאחד, השלטון האזורי נמצא כבר תקופה ארוכה בשיח על תיקון תמ"א 5 בהיעדר לוח 2 באיך בעצם לקדם את פיתוח הכפר, ואני מציע שאתה בסיכום תנחה את הוועדה שיציגו לך את הפערים שעדיין יש כדי לא להיכנס לפירוט בין איך אנחנו תופסים שצריך לפתח את שלב השיקום והצמיחה, לבין מה שכתוב כרגע בהמלצות של תיקון 5 לתמ"א. אני ממליץ לך לזמן דיון על הנושא הזה.

זה עולה.

אני יודע שזה עולה, אבל זה לא עולה כאן.

איפה? בארצי?

כן.

של נתן אלנתן.

נכון, זה עולה וזה לא ייסגר שם כי הפערים הם גדולים. אנחנו מכירים את הפרטים, אני לא רוצה להלאות את האנשים כי הזמן הוא קצר. הדבר השני שאני רוצה לשים את תשומת הלב – יושב פה גם מנהל מחוז משרד החקלאות – לצערנו אחרי חודש חודשיים ראשונים של המלחמה – ואנחנו במלחמה ולא במגננה התקפית, אנחנו במלחמה יומיומית – עולם הפשע מרים ראש, ויש לזה קשר ישיר ליום-יום של החקלאים. ואם אני אקח אותך לדוגמה לסיור אצלנו בחקלאות במרחב קיבוץ אפק, אני רק נותן דוגמה, אתה תבין מה קורה שם מבחינת החידלון של מישהו, של בעל קרקע פרטית שבא כאילו לבנות מושע, מתחיל מגדר קטנה, הופך לבניין, ממשיך לאמפי ולמרוצי סוסים של עולם תחתון. זאת המציאות. ואז הקו-נוע שצריך להשקות לא יכול לעבור. עכשיו, תעשו לזה את המכפלות.

בעבר, במשרד החקלאות הייתה ועדה – אלון מכיר את זה – שכינסה ביחד את רמ"י, את רשות המיסים, את המשרד לביטחון פנים, עשו שולחן עגול והביאו את ראשי הרשויות, אמרו בואו נסתכל רגע על התוצאות, בואו נראה בדיוק איפה עולם הפשע חונה ובואו נראה איזה כלים יש לנו לטפל כדי שמחר בבוקר לא נתעורר ונשאל את עצמנו איפה החקלאות?

אני לא צריך לספר לך שאנחנו מובילים בארץ ובעולם בתחום האבוקדו, אני יודע למפות לך איפה קוטפים ואיפה לא בגלל שאנחנו במלחמה. אני יודע לספר לך שאנחנו מיוזמתנו עכשיו כדי לחולל תקווה, קיבלנו תרומה של 2,000 שתילים של אבוקדו ואנחנו מחלקים את זה לאנשים ולמשקים כדי לזרוע תקווה.

אז דבר אחרון שאני רוצה להגיד לך, אנחנו בחרנו להיות במקום שמתמודד עם המציאות. אנחנו לא באים לוועדה ממקום קורבני של אכלו לי שתו לי לקחו לי, אנחנו מתמודדים. יש כרגע פערים שגובלים בהפקרות של כל מה שקשור להחלטות שקורות פה בכנסת לבין הצפון בהיעדר מינוי רשמי של מנהלת ויכולת באמת לתת כלים לחקלאים ולחקלאות, וזה חוצה את כל הוועדות, גם את הוועדה כאן.

אני חושב שקונקרטית בהחלט גם עם נגב גליל בעולם פיתוח הכפר וגם עם ההתמודדות האמיתית שיש לחקלאות ולחקלאים היום, יפה שעה אחת קודם, ואם אתם תתנו לזה גם לוחות זמנים זה יעזור.

תודה רבה. דניאל סרגי ממשרד האוצר, רפרנט רמ"י באגף התקציבים. מה בפיך? אילו בשורות?

כן, אני לא חושב שאני אגיד בשורות חדשות, אבל כמה דברים שחשוב לי להגיד.

מה תקוע? מה בתהליך?

אני אתייחס באמת לכמה דברים, גם שנאמרו פה.

זה יום מיוחד.

בוודאי, בגלל זה גם אנחנו פה. קודם כול חשוב להגיד רגע עמדה מלמעלה, שמשרד האוצר ואגף תקציבים בפרט אנחנו באמת רואים חשיבות גדולה בפיתוח של מרחב הצפון, הגליל, הנגב. חשוב לי בהקשר לכך לציין שמבחינה מקצועית כמו שאנחנו תופסים פיתוח של אזורי, פיתוח כלכלי של אזור מסוים צריך להתבסס בסופו של דבר על השקעה. השקעה במנועי צמיחה, השקעה בתחבורה, בחינוך ובבריאות ולא רק באמצעות הרחבה והגדלה של הנחות בקרקע, פעולות שגם נעשות לאחרונה ואני אפרט אותן.

כן חשוב לי להגיד שעל מנת למשוך אוכלוסייה איכותית למקום מסוים, צריך לראות איך אנחנו מגדילים את הביקוש למחיה במקום הזה מתוך תפיסה של מכלול של כל האזור.

אני רק אחדד שהבעיה במרבית האזורים, אני חושב שבכולם, זה לא הביקוש. אוהבים ואוהדים ומוקירים את החינוך והתרבות והסביבה, ואין ידם משגת. לכן, התיאוריה היא נכונה, בפרקטיקה הסיפור אחר.

תכף אני אגע בנקודה הזאת, אבל כן חשוב לי להגיד מלמעלה שכשאנחנו רוצים לפתח אזור מסוים צריך להסתכל על כלל המרחב, בין אם מדובר על המרחב הכפרי.

מי זה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים לפתח אזור מסוים.

גם הם רוצים. כולם רוצים אבל בסוף תכלס אין כלום.

אני לא יודע אם תכלס אין כלום, אני אשמח לסיים את דבריי.

בוא לא נפריע לו, מי שרוצה אחרי זה לשאול, באמת נכבד. הוא גם ממהר והוא גם עסוק בימים האלה, אני יודע את זה.

תודה רבה. אז רגע נמשיך, יש עוד אמירה שכן חשוב לנו להגיד ושתהיה על השולחן, זה גם קצת מתחבר למה שחבר הכנסת אמר, לרוב הבעיה במיוחד במרחב הכפרי בין אם אנחנו מדברים בצפון או בדרום נמצאת בצד ההיצע ולא בצד הביקוש. אני אסביר, אוכלוסייה רבה רוצה להגיע ולחיות במרחבים האלה, זה נכון שיש עלויות למגרשים – וגם על זה אני תכף אפרט – אבל פעמים רבות חוסר האפשרות למחיה במרחב הכפרי במועצות האזוריות נמצאת בצד ההיצע.

כלומר, בסופו של דבר יש לנו את ועדות הקבלה שאנחנו יודעים שקיימות, יש לנו את מגבלות התכנון שלפעמים קיימות ולפעמים פחות, יש לנו את קצב הגדילה ואני אומר גם טיעונים שהם הגיוניים הרבה פעמים, היישובים במועצות האזוריות לא רוצים להתפתח ב-100 יחידות דיור בכל שנה. בסופו של דבר אנחנו מדברים על מרחב כפרי ולא מרחב עירוני, אבל חשוב להגיד שפעמים רבות החסם נמצא בצד ההיצע ובקצב ובהתניות של ראשי היישובים והמועצות האזוריות ששמים בהקצאת המגרשים ולא בצד הביקוש. זו אמירה שחשוב לנו שתהיה על השולחן.

אם אני אתייחס לצד הביקוש ולמשטר ההנחות בקרקע, אז חשוב להגיד שבישיבה האחרונה של מועצת מקרקעי ישראל שהתרחשה ב-19 במרץ השנה התקבלו מספר החלטות שמרחיבות באופן משמעותי את ההנחות שניתנות בקרקע לצמודי קרקע במרחב הכפרי. הנחות משמעותיות גם לאוכלוסייה הכללית והנחות עוד יותר מרחיבות לאוכלוסיית המילואים.

אני אפרט חלק מההגדלות שנעשו. א' הגדילו את תקרת ההנחה ככה שהתקרה בגינה מקבלים הנחה עומדת היום על 500,000 שקלים ועל 900,000 שקלים למחוסרי דיור.

את שומעת את מה שהוא אומר?

ארז, זה נכון, זה רק לא מתבצע.

אני רוצה שתקשיבו.

ארבעה חודשים אחרי ההחלטה אין הנחיות ביצוע, מישהו לא רוצה לבצע.

אני אתייחס.

קודם על ההחלטות ואז על הביצוע.

אני אתייחס לאמירה של חבר הכנסת. בנוסף, חסרי דיור מקבלים הנחה. גובה ההנחה עומד באזורי עדיפות א' על 74% הנחה, באזורי עדיפות ב' על 54% הנחה. חשוב להבין שמדובר על הנחות שמתבטאות בסופו של דבר במאות אלפי שקלים. בנוסף, חיילי מילואים, בנוסף לכל ההנחות שהאוכלוסייה הכללית מקבלת, יש להם פרק 4.2 סימן ב' להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, מקבלים 10% הנחה נוספים. כמובן, זו לא החלטה חדשה, זו החלטה שכבר קיימת שנים רבות באזורי קו עימות, הקצאת הקרקע נעשית בחינם. זה מלמעלה, יש החלטות מאוד מפורטות שאושרו במועצת מקרקעי ישראל בדיון האחרון שלה בחודש מרץ.

לגבי היישום והסוגייה שחבר הכנסת התייחס אליה, אני חושב שזה נכון לפנות לנציג רשות מקרקעי ישראל בעניין. אני כן אגיד שמהרגע שהחלטה מתקבלת, עוברת תקופה של מספר שבועות עד ששר האוצר חותם על ההחלטה, יש גם הליך שקורה אצלנו, בדיקות משפטיות - - - אלו החלטות שבסופו של דבר יש להם השפעה של מיליונים ועשרות ומאות מיליונים על הכנסות המדינה מקרקע ולכן הן נשקלות בכובד ראש. אחרי שזה קורה יש מכתב מאוד ברור משר האוצר שמאפשר להחיל את ההחלטה והיישום כמובן צריך להיעשות על ידי רמ"י, זו רגע ההפרדה בין המדיניות לבין היישום בשטח. זהו.

תודה רבה. לפני שתגיבו, אני רוצה לשמוע את רוני דנון מרמ"י.

אפשר רגע שני משפטים?

כן, ד"ר אורית, תציגי את עצמך לפרוטוקול.

ד"ר אורית דגני דיניסמן, אני מגיעה מהגליל העליון מקיבוץ שניר.

מה תפקידך?

אני יועצת ארגונית, 20 שנים במועצה האזורית גליל עליון, בין היתר עסקתי בנושא הצמיחה הדמוגרפית בגליל העליון ואני באמת מרגישה שהשיח פה מדבר רגע לפני ה-7 באוקטובר, על תקופת הביקוש. גם אנחנו היינו שם, הילדים שלי רצו לבנות בית ולא היה להם מקום והיה מאוד יקר וכו'. אנחנו במלחמה כמו שנאמר פה, והסיטואציה השתנתה לגמרי. אנחנו תשעה חודשים מתריעים כמעט בכל הוועדות פה ואומרים שאם לא יהיה אופק ב-1 בספטמבר, לא יהיה לנו את מי לשקם, את מי להחזיר, ואת מי ליישב בגליל העליון. וזו המציאות שאנחנו נמצאים פה. אז על מה שמדברים על הנחות באזור ב' וכו', אנחנו קודם מדברים על להחזיר את התושבים ולייצר ביקוש מחדש של הגליל העליון, הצפון.

את מציעה לעשות חשיבה מחודשת לכל ההחלטות האלה. אבל קודם שההחלטות האלו יבוצעו.

כן. אז קודם כול אני רוצה להגיד שיש פה רגע צורך לשים פוקוס על יישובי הגדר, יישובי קו הגבול וקו העימות. גם לעדכן את ההטבות הקיימות.

תבקשו לעדכן את השמאויות, עכשיו ממש עכשיו ושיישאר לשלוש שנים.

יש לנו שני יישובים שנמצאים בקו העימות, חוטפים כטב"מים וטילים וכו', להבות הבשן וגונן, שניהם יישובים שבהגדרות מסוימות נקראים קו עימות, אבל בסוגיית הקרקעות הם מחוץ לדבר הזה ומקבלים דמי היוון ודיברת על שיפויים והוצאות מטורפות. לפני המלחמה היה להם קושי לשווק את הקרקעות אז תחשבו עכשיו. באמת נפגשנו עם כיתות הכוננות והם נמצאים ממש במלחמה. אז יש פה צורך, זה צורך אחד, לעבות את ההתיישבות הקיימת ולתת עדיפות.

הדבר הנוסף זה לתת עכשיו ולהכשיר קרקעות ובנייה זמנית ליישובים הדרומיים יותר, לעורפיים יותר, כדי שתושבים יוכלו לחזור לצפון גם אם לתקופת ביניים. מטולה שעכשיו צריכה שיקום, מנרה, מלכיה וכו'. אם יאפשרו להם באזורים של היישובים הדרומיים יותר, אפילו אתרי קרווילות ובניה זמנית, זה דורש עכשיו אישורים והליכה לקראת, גם ביישובים היותר עורפיים. תודה רבה ואני מתנצלת אני חייבת לנסוע.

הבנתי, תודה רבה. רוני דנון מרמ"י בזום.

שלום. שמי עורכת דין רוני דנון סבן, אני מהייעוץ המשפטי מרחב צפון ברשות מקרקעי ישראל. כמו שהקשבתי כמובן לכל הדוברים, וכולם חוזרים לשאלת היישום, אז אני אתחיל מהסוף. אנחנו אכן מיישמים את ההחלטות. אני מזכירה בהמשך למה שאמר קודמי, רפרנט רמ"י באגף התקציבים, יש איזשהו פרק זמן עד ששר האוצר חותם על החלטות המועצה והן מתפרסמות, מה שקרה במאי האחרון. ומאז ועד היום אושרו עשרות עסקאות עם הנחות חדשות – שאני מיד אפרט – גם לחיילי המילואים וגם תעריפים מעודכנים.

תתחילי בבקשה עם ראש פינה כי זה לא יוצא לי מהראש, החוסר תיאום בין החלטת הממשלה להחלטת רמ"י לאזור עדיפות לאומית.

ברשותך אני רוצה רק לפרט קודם כול את ההנחות.

לא, ברשותך, תתחילי עם העניין הזה בבקשה.

יש את החלטת הממשלה 3738 שהיא החלטה שנוגעת לאזורי עדיפות לאומית. לגבי ראש פינה זה מקרה פרטני שהחלטת המועצה לא מתייחסת לראש פינה כאזור עדיפות לאומית. יש עוד פרמטרים והחלטות שנוגעות לאזורי עדיפות לאומית בכל הנוגע להנחות בקרקע, עוברות דרך החלטת מועצת מקרקעי ישראל, ושם ראש פינה, אכן כפי שנאמר, לא נמצאת. מעבר לזה אני לא אוכל לשפוך אור בסוגייה הזאת שהיא סוגייה פרטנית והיא לא נוגעת למקרה הכללי, אבל מרבית היישובים במרחב צפון הם אזורי עדיפות לאומית למעט יישובים בודדים, שאפשר לספור אותם על כף יד.

רוני, זה חבר הכנסת אלון שוסטר, אני רוצה לוודא שהבנתי נכון. את אומרת שבניגוד למה שנאמר לי, יש עסקאות גם למילואימניקים שבוצעו על סמך החלטות ממרץ?

רגע, אתה נכנסת. אני עצרתי. תגידי לגבי היישום, תתחילי מהסוף, לגבי כל החלטה איפה זה עומד ואיפה זה תקוע?

בבקשה. קודם כול אנחנו כל הזמן עושים עסקאות וזה on going כמובן. לנקודת זמן של ה-20 ביוני למשל יש כ-300 עסקאות שאושרו עם ההנחות המוגדלות לחסרי דיור באזורי עדיפות לאומית, כולל הנחות לחיילי מילואים, ויש בנוסף עוד 130 עסקאות ממש מהתקופה האחרונה שלא שולמה תמורת הקרקע כלל, שזו כמובן החלטה ישנה יותר – זה לא חדש שאזורי קו עימות לא משלמים, אבל חשוב לדעת שגם בתקופה הזאת כל הזמן נערכות עסקאות, מדובר במאות עסקאות ובמאמץ מאוד גדול במרחב העסקי כאן לאשר את כל אותן עסקאות מתוך החשיבות וכמובן מה שאנחנו מדברים.

אם רק תרצו אני אפרט שניה את ההנחות. באזור עדיפות לאומית שהוא קו עימות, אמרנו שלא שולחים בכלל שובר תשלום, לא משלמים בכלל על הקרקע. באזור שהוא בעדיפות לאומית א' יש תשלום של 31% מהשומה, אם ערך הקרקע הוא X משלמים רק 31% וזה עד תקרה של 500,000 שקלים. בניגוד למצב הקודם שנתנו את ההנחה עד תקרה של עד 450,000.

אם מדובר על עדיפות לאומית ב', אז משלמים 51% מערך הקרקע עד אותה תקרה של 500,000 שקלים. בסכומים גבוהים יותר משלמים את היתרה ללא ההנחה הזו, בערך של 91%, אבל מדובר בהטבה משמעותית שכבר מיושמת, כשלחסרי דיור, החלטת המועצה החדשה אישרה תוספת של עוד 5% הנחה. כלומר, אם אנחנו מדברים על בעל דיור באזור עדיפות לאומית א' אז הוא משלם 31% מערך הקרקע עד לתקרה של 500,000 שקלים, אבל אם הוא חסר דיור אז הוא מקבל הנחה מוגדלת של 26% ופה התקרה כבר היא עד 900,000 מערך הקרקע. כלומר, הגדילו מאוד את התקרה כך שהחלק הארי מעלות השומה בעצם חסרי הדיור מקבלים עליה הנחה. וזה בעצם פונה לאותן אוכלוסיות שאת קולן ישמיעו הדוברים קודמיי, ואותו אלמנט פועל גם באזור עדיפות לאומית ב', 5% נוספים על מה.

את יכולה לשלוח לוועדה את כל העסקאות? את כל הפירוט? עסקאות? החלטות? יישום? חשוב לנו לראות את זה בוועדה.

אין בעיה שבסיום הדיון אנחנו נעביר גם את פירוט ההנחות שמופיע בקובץ החלטות המועצה. אני יודעת שהמספרים קצת יכולים להלאות.

אני אתייחס ברשותך, גם להנחה של חיילי המילואים כי גם על זה דובר רבות. חייל מילואים, אם אנחנו עוסקים באזור עדיפות לאומית א', מקבל הפחתה נוספת של 10%, ולכן במקום 31% באזור עדיפות לאומית א', הוא ישלם את ערך הקרקע של 21%. הוא מקבל עוד 10% הנחה, ובנוסף מהתמורה מבצעים ממש הנחת מחיר של עוד 35% עד לתקרה של 100,000 שקלים וזה כבר מיושם. אלו נתונים שבהחלט נמצאים בפניי מרגע שההחלטות יצאו. אנחנו מדברים על מאות עסקאות שאנחנו כבר פועלים בהתאם להחלטות החדשות.

אפשר לשאול רק לגבי מילואימניקים, כמה מילואימניקים זכו דרך המסלול הזה בהטבות? מתוך ה-300.

זה עומד על 20% בהטבות. הם נתנו ל-20%.

חייל מילואים יכול לרכוש קרקע, בין אם הוא חסר דיור, בין אם הוא בעל דיור ולהיות זכאי להנחה. הוא גם יכול לגשת למכרזים, לא רק בעסקאות הפטור במכרז הכפרי, אז יש גם מכרזים למרבה למחיר, יש גם מכרזי הרשמה בהגרלה שהם שיטת השיווק באזורי עדיפות לאומית, וגם יש את ההקצאות בפטור ממכרז, באזורים הכפריים ושם באמת נותנים את ההנחות האלו, אבל ההנחות קיימות בכל סוגי - - -.

בסדר גמור.

אני מקווה שעניתי לך על מה ששאלת.

מישהו רוצה לשאול אותה שאלה?

עורכת הדין טלי ארפי כהן, רשמת האגודות השיתופיות.

את עושה לי דה ז'ה וו, ההתמחות שלי הייתה באגודות שיתופיות. לפני 12 שנים אצל עורך דין ישראל ליכטנשטיין, זיהוי ועדים, זה ככה פאוזה קצת, להוריד את המתח.

אז אני הייתי רוצה לשאול את נציגת רמ"י בנוגע לכל היישום של חוק ועדות קבלה. אחרי שישבנו פה ביולי בשנה שעברה והתקבל תיקון לחוק שמאפשר את ההרחבות של היישובים, אמרה פה נציגת המועצה, ענבר, שהיישובים האלה לא יהפכו להיות יישובי רפאים, ולצערי יצא נוהל של רמ"י שלמעשה רוקן מתוכן את כל החוק. יושבים פה מחוקקים ובסוף יוצא נוהל שלמעשה שואב את הסמכות בכלל מהמועצה האזורית, עושים הגרלה שלמעשה זה הופך את זה למכרז לכל דבר ועניין, ובסוף המשמעות של הדבר הזה שלא תהיינה הרחבות. אז אני הייתי שמחה לדעת איך הנוהל הזה?

רוני, את יכולה להגיב על הנקודה הזאת?

לצערי לא, אני לא בקיאה בסוגייה בשביל להתייחס אליה. אנחנו כאן עשינו מאמץ להביא את הנתונים.

אבל זה מהותי, אתם צריכים לבוא מוכנים. יש פה טענה מהותית וזה מונע הרחבות שזו הליבה או חלק חשוב מהדיון, ואת אומרת לי שאין מענה?

יש הנחיות ויש הוראות מעבר והדגש כאן היום כפי שאנחנו הבנו אותו.

כן, אבל אתם צריכים להקל ולהקל. אתם צריכים לפעול לאותם אינטרסים. יש פה זיהוי אינטרסים – אפרופו זיהוי ועדים.

למדת טוב אדוני.

התמחיתי טוב.

אנחנו מכירים היטב את המצב המשפטי, אנחנו גם יודעים שמתנהל על כך דיון בבית המשפט, בבג"ץ, ולכן אני לא רוצה להעלות סוגיות.

רגע סליחה, מתנהל דיון בבג"ץ, ובמסגרת הדיון לבג"ץ.

ולכן לא נראה לי שמוקד הדיון היום הוא זה שנכון, מכיוון שזה נמצא, כאמור, בבית משפט. אני יודעת שהרשמת יודעת טוב כמוני איך הדברים באמת.

סליחה אדוני, זה לא מדויק, כי התיקון שלכם לא נמצא בבג"ץ. בבקשה, נהיה מדויקים, צריך לדייק. כרגע בג"ץ עדאלה הוא על תיקון 8 ו-12. כרגע תיקון 8 ו-12 נמצאים בפקודה, עברו את החקיקה ועברו הכול. זה לא משנה מה יקרה כי גם אם בג"ץ יגיד שאפשר להשאיר אותם, מה שאמרה טלי, מה שעשו פה רמ"י הם בסך הכול אמרו: אין בעיה, גם תיקון 12 אנחנו ניישם אותו איך שאנחנו רוצים ובעצם נעקר אותו מתוכן, אז זה לא נכון להגיד שהוא נמצא בבג"ץ, גם אם לא היה בג"ץ, הם עיקרו אותו וחשוב להבין את הנקודה. הזו.

נראה לי שצריך דיון מיוחד פה.

אני אשמח שיהיה דיון כזה.

באמת תהיי בקשר עם העוזר או שאני אגיש שאילתה בנושא או אפגש עם מנכ"ל רמ"י אני אכנס לנקודה הזאת. בוא ננסה. היהודי מקבל שכר גם על ההשתדלות.

אהבתי.

זה מה שמחזיק אותי, לא רק על התוצאה. תציגי את עצמך.

שמי אליסה פרוכט, יועצת למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. סביב הסוגייה הזאת של החלטת מועצת מקרקעי ישראל שהתקבלה שעליה אתם מדברים, אנחנו מקיימים כבר תקופה לא מעט דיונים בהשתתפות ביחד עם משרד המשפטים וביחד עם משרד ראש הממשלה שמעורב בזה, ומשרד ההתיישבות, ומשרד הבינוי והשיכון.

אחרי שאמרת את כל הגדולים האלה, אין לי מה לתרום, אבל איפה זה עומד?

הנושא הזה נמצא בדיונים, אנחנו מנסים למצוא את המתווה הטוב ביותר גם עבור ההתיישבות.

באמת, אתם עושים עבודת קודש כל הזמן ובמיוחד עכשיו. אני רק מבקר פה, אני מרגיש כמו הוועדה לביקורת אבל מה שהם עשו במערך, המנכ"ל והשר והצוות המקצועי בעניין העובדים הזרים, בעניין הקבלנים, בעניין הדירות, באמת ראוי לשבח ואני מחזק אותם. לפעמים התקשורת לא אוהבת לפרגן מכל מיני טעמים חיצוניים אבל פה אני כן מחזק אותם, במיוחד המנכ"ל בא לכל הדיונים, הייתי שותף לדיונים.

משרד השיכון?

כן, משרד השיכון. השר גולדקנופף עושה עבודת קודש למען כלל האזרחים ומי שאומר אחרת הוא זורה חול בעיני הציבור.

רגע, אני פשוט לא הבנתי על איזו סוגיות עסקתם?

על הסוגייה שציינו כאן שעברה החלטת מועצת מקרקעי ישראל.

ועדות הקבלה?

מה שהזכרת. אתה הזכרת את הנקודה הזאת.

אנחנו עושים דיונים כי בסוף המטרה שלנו היא להגיע כמה שיותר, אנחנו מאיצים את זה.

בואו תזרזו, זה עוצר את ההרחבות, זה עוצר את הפיתוח. התשובה לחיזבאללה זה לא רק טילים, זו התיישבות בצפון ובקו העימות, זה גם חלק מהמתקפה ומהניצחון שלנו.

אמרת הכול.

ברגע שנפקיר את השטח – לא יודע אם יהיה הסכם או לא – החיזבאללה ניצח. ברגע שיתיישבו שם זה הניצחון שלנו.

גם לא יהיה כסף לרמ"י.

נכון.

והתיישבות כפרית זה גם חקלאות. אני רק רוצה להגיד שהנושא בטיפול.

אפשר לשאול שאלה את הגברת מרמ"י?

אנחנו צריכים להתקדם. הדיון לקראת סיום, יש אחריו עוד דיון לא פחות חשוב על איכות הסביבה. נקודה אחרונה.

שמי צחי בן עיון, אני יושב-ראש פורום 9.

אורח קבוע בוועדה.

אורח קבוע, כן. תודה רבה אדוני.

זה לשבחך, באמת כל הכבוד.

תודה רבה, אדוני. רציתי לשאול וגם להגיד כמה דברים ברשותך, אדוני. קודם כול את דיברת על נושא של קרקעות וידוע שהקרקעות בקו העימות זה בגובה אפס, גם לפני המלחמה. אין פה למעשה הטבה, זה בגובה אפס. עכשיו, השאלה היא לגבי הוצאות פיתוח, שזה למעשה מי שבא לבנות בית בהרחבה או ביישוב משלם הוצאות פיתוח על דירות של מאות אלפי שקלים, האם בנושא של הוצאות הפיתוח יש הטבה, הנחה או החלטה של מועצה?

אני יכולה להגיד את המספר בדיוק. היום זה 450,000 שקלים בקיבוץ כמו כפר סאלד, חמש קילומטרים מהגבול, שמקבלים מתוך זה 150,000 ממשרד השיכון, המשתכנים משלמים 300,000. זו ההרחבה כרגע בכפר הנשיא.

בסדר, אני שואל באופן כללי.

רוני צריכה להגיב.

קודם כול לגבי ההערה על קו העימות, אני ציינתי את זה שזה המצב הרווח, זה לא שינוי שהוא חדש, ולכן זה לא שאין ערך לקרקע, אלא שלא משולמת תמורה, אנחנו בעצם נותנים פטור מלא מתשלום.

לשאלתך לעניין הוצאות הפיתוח, כל הנושא של סבסוד הוצאות פיתוח מטופל ובאחריות משרד הבינוי והשיכון, ולכן אם יש להם נציגים כאן – עדיף שהם יתייחסו לסוגיית ההנחות. אנחנו, סוברני, בכל הנושא של הנחות בקרקע ובנושא פיתוח יש גוף שמתכלל את זה, ואני מעדיפה שההתייחסות תהיה.

רוני, תודה רבה.

עוד שאלה , שתי מילים.

יש עוד משרד המשפטים ודני גם רוצה להגיד כמה מילים.

רוני, שאלה קצרה. המציאות כרגע בשטח היא כמובן שמאפסת את ערכי הקרקע לא רק בקו העימות אלא במציאות. השאלה היא אם השמאויות מתעדכנות בהתאם? אני חושב שזה חלק שצריך פשוט להכיר במציאות יעזור לנצח את החיזבאללה בקיצור?

אני רוצה להגיד לך אלון שאנחנו תמיד פועלים לפי אותם הכללים שנותנים תוקף לשומות. השומה שהייתה פעם היא לא השומה שתהיה בעסקה. היום יש תוקף לדברים ככלל תוקף לשנה עם הארכה לשנתיים, אבל מה שאני בעצם באה ואומרת זה שכל עסקה יש לה את המאפיינים המיוחדים שלה, ערכי הקרקע נבחנים חדשות לבקרים ובאופן הכי נכון מתוך מאגר של שמאים שהם פרילנסרים, הם לא עובדים של רמ"י, זה מאגר שמאים שאפשר גם לפנות אליהם בשוק הפרטי, השמאויות והדרך לתקוף את השמאויות קיימת, ככה שכל המנגנון העסקי פה הוא בהתאם לנהלי הרשות. זה מנגנון שעובד טוב בשגרה וגם בחירום שאנחנו נמצאים בו היום.

רוני, תודה רבה על שיתוף הפעולה. ומה שביקשתי הוא אם אפשר לשלוח לוועדה שכשיהיו דיוני מעקב, ובהצלחה, תמשיכו לעשות עבודת קודש. ראש מועצת גוש חלב.

שלום ראש מועצת גוש חלב, יישוב קטן בצפון אני אתחיל מדבר אחד קטן. אני ומוטי בפעם הראשונה שנכנסנו לאשכול באתי באיחור, כולם נבחרו לוועדות חוץ מגוש חלב, הדבר הראשון שמוטי עשה: בוא תיקח את המקום שלי. למה אני מתחיל בזה? כי זה הצפון. הצפון, ואני בחרתי בכל יום לנסוע גוש חלב-רחובות כדי שהילדים שלי יגדלו בצפון, כי מה שיש בצפון אין בכל הארץ. אם אתה תיקח את רצועת הצפון ותיתן לה לשלוט במדינה נהיה במקום אחר לגמרי, כי שם אתה מרגיש ממש אחווה, ידידות, שכנות.

אני רק רוצה לגעת בכמה דברים קטנים, גם של רמ"י, גם הפיתוח והסביבה. ברגע שמסתכלים על תוכנית כולנו רוצים נוף יפה, אבל מצד אחד אתם צריכים להסתכל על כל התכנון בהיבט כולל. מה זאת אומרת כולל? כשאתה מגיע לגוש חלב, כשהגענו לשיא, אנחנו 350 מטרים 500,000 שקלים. ובגוש חלב את יודעת מה קורה ב-500,000 שקלים? בסוף מי שייקח את זה, זה יזם או שניים ואז מוכרים ואז הצעירים בשכירות עד היום. או שפשוט מאוד ב-500,000 שקלים תן לי ללכת לכפר ורדים, למעלות, ואני מתרוקן מאוכלוסייה.

אין לנו צעירים כי הם הולכים ב-500,000, דוחפים אותי עכשיו ברמ"י שש יחידות לדונם. אתם מבינים מה זה? שש יחידות ועוד לשלם. למה שיגורו בגוש חלב? קו עימות, אין פרנסה, אין כלום, צריכים לנסוע כל הזמן, אז תן לי לגור בכפר ורדים, במקומות אחרים, תן לי בחיפה.

כן, אבל אי אפשר שהכול יהיה מסובסד, צריך חלק לפחות, 20%.

אין בעיה, אבל לא 500,000 על 150-200 מטרים. עכשיו, אני בא ומסתכל על גוש חלב, הוא יישוב חקלאי. אתם צריכים לחשוב בתכנון קצת בראייה מרחבית, מי שהוא חקלאי – ולא חקלאים גדולים כי גוש חלב הם חקלאים קטנים – לכל אחד יש את הטרקטור שלו והמרסס. יושב-ראש הוועדה, איפה הוא ישים את הטרקטור שלו? כי אם נשים במטעים אז יבוא פיתוח נופי: רגישות א', רגישות ב', אסור לעשות מחסן חקלאי אפילו של מטר, אסור לצקת בטון. מצד שני, תבוא ותשים ליד הבית, אין לי בבית איפה לשים את הילדים שלי עם המשחקים שלהם. אז אתה בא ואומר שזה התכנון, הייתה לי ישיבה עם רמ"י, זה התכנון. אמרתי: אוקיי, תצאו קצת מהקופסה. אני אכנס שם להרבה מריבות על זה שעל 150-200 מטרים שהצעירים משלמים.

עדיף בלי תכנון להישאר ככה.

היתרון של גוש חלב הוא שאין פורענויות בחוק, זה אחד הדברים, יש פה ושם חריגה של מרפסת אבל אין משהו שעושים מעבר. אבל מצד שני אני מבקש מרמ"י, מבקש מכולם, מאיכות הסביבה, את יודעת מה הכי גודל מהסביבה של גוש חלב? רק מטמנות, מזבלות. הפכתם את גוש חלב, אם תיקחי את החלב שהוא הכי מתוק שממנו אפשר לעשות עוגות, אפשר לעשות דברי מזונות אם מתקלקל זה הדבר הכי מסוכן ומגעיל שאדם יכול לשתות בחיים שלו, וזה מה שהופכת להיות גוש חלב – מצד אחד מטמנה ומזבלה שבחיים לא נגמרת, ואני לא רואה את השרירים שלכם.

לא משנה, אבל אתם באים בתוכנית הכללית ולא עושים קשיים על כלום. פיתוח כלכלי ופיתוח סביבתי. מטמנה זה לא פיתוח סביבתי? מצד שני מת"ש זה לא פיתוח סביבתי? מעל גוש חלב עוד מקום למשרפה לשרוף את כל הדברים זה לא פיתוח סביבתי? אני לא רואה אתכם שם. אתם באים ומתלבשים על הצעירים שרוצים לגור בסך הכול. אז אני מבקש שכן נתדיין בדבר מעמיק ונחייב שיהיה היבט כללי. אתה לא יכול לבוא לקחת תוכנית אחת ולהכליל אותה להכול. היישוב גוש חלב זה לא כמו ספסופה, זה לא כמו כפר ורדים, כל אחד צריך את הצרכים שלו, את הדברים שלו, את המענה לצעיר שנמצא באותו מקום. תודה.

תודה רבה, באמת הכאב נשמע, ואני רואה את הדאגה האמיתית שלך למען התושבים והפיתוח של גוש חלב, ואני מקווה שזה נכנס גם לאוזניים נכונות. את רצית להגיד? אני חייב לסיים את הדיון.

ענבר בזק, חברת הכנסת לשעבר והיום מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון. אני רוצה להציע רגע שינוי בשיח. פחות להגיד בואו תעזרו לנו, אלא בואו נראה איך אנחנו עוזרים לכם? אני היום רואה את הגליל והצפון כהזדמנות לתמוך במשבר הדיור שיש במדינת ישראל, ונהפוך הוא, למדינת ישראל יש אינטרס לעודד משפחות צעירות וזוגות צעירים לבוא לגליל. המודל של ביקושים מול היצע ושל קביעת ערך הקרקע על ידי רמ"י על ידי כמה דירות נמכרות באותו יישוב, הוא מודל מעוות.

נתתי הקדמה בהתחלה שאם אני קניתי בית לפני 14 שנים בפחות ממיליון שקלים, היום אני יכולה למכור את הבית שלי ב-3.5 מיליון, כי פשוט בגלל המדיניות של רמ"י שלא משחררת קרקעות ושלא מאפשרת ליישובים לצמוח, הביקוש עולה, מחירי הקרקע עולים, ואם היום הייתי צריכה לבוא ולקנות ביישוב שלי פי 2.5, לא הייתי יכולה.

מה הפתרון שאני מציעה? – ואגב זה פתרון שכשהייתי בכנסת התחלתי לקדם אותו, לצערי הכנסת פוזרה לפני הזמן – לקבוע שאזורי עדיפות בנגב ובגליל 70% הנחה על ערך הקרקע, על הערך השמאי, לזוגות צעירים, למשפחות של זכאים, 70% לא משנה איפה אתה רוצה לגור תשלם 70% מערך הקרקע. אבל אם אתה מוכר את הנכס בעוד חמש שנים, בעוד 10, בעוד 20, אתה מחזיר את זה. ואז מונעים את הסיטואציה שיש היום שאנשים קונים ומוכרים ברווח, אתה דואג שבאמת משפחות צעירות יבואו ויגורו וזה לא יהיה עסקאות נדל"ן, אתה מעודד זוגות צעירים לחזור. הנה בא לפה חבר הכנסת ידידי יוראי שבונה עכשיו במועצה שלי והוא יכול לספר לך אפילו שזה בפריפריה כמה עולה קרקע היום במנוף שהוא בונה. זה פסיכי.

באיזה ישוב?

נכון מיליון שקלים?

כן.

מיליון שקלים קרקע כשאני בניתי בית בפחות ממיליון ביישוב סמוך. לא מגוחך?

לא התעסקתי בזה.

אתה הורס לנו את כל הקטע.

את הצהרת ההון של יוראי נשאיר ליוראי, אני לא רוצה לדעת מה יש לו.

ברשותך אפשר מילים בודדות? רק לברך. אני רוצה לומר שאני ממש מודה לוועדת הפנים. אני חייב לציין, מאז פרוץ המלחמה ועדת הפנים מוצאת פתרונות, בין אם זה לממ"דים, לקרקעות, סוגיות שעלו פה בפני הוועדה, ואני ממש מודה לכם על כך. דבר אחד שהוא מהותי לישיבה הזו, המענה של ועדת הפנים, של ממשלת ישראל, למה שקרה ב-7 באוקטובר זה ליישב את הגליל ואת הצפון על ידי הטבות, אדוני, ואני קורא לכם ללחוץ על ממשלת ישראל לתת הטבות עכשיו וגם אחר כך כדי שהצעירים יחזרו לגליל.

אם היה לי כסף הייתי קונה גם ליד יוראי קרקע. הצפון היקר לי, אני גדלתי אמנם לחיפה זה קרוב, אבל כל האזור שם זה נכס היסטורי שאנחנו חייבים לטפח ולעודד.

חד משמעי. ולמזלי באופן אישי, בן זוגי עושה הרבה מאוד מילואים אז יש לנו הטבות בהקשר הזה, אבל צריך להרחיב את ההטבות כי צריך לעודד עוד זוגות צעירים להגיע לגליל.

אני מסכם את הדיון. הוועדה רואה חשיבות בעידוד ופיתוח יישובי קו העימות בצפון ובדרום, היום התמקדנו יותר בצפון. הוועדה קוראת לרמ"י לפעול ליישום החלטת מועצת הרשות במתן ההנחות, לקדם את שיווקי הקרקע, להוריד חסמים, לבחון רעיונות חדשים מחוץ לקופסה כמו שאמר ראש מועצת גוש חלב, איך להכניס במתווה, במדיניות, עידוד להביא צעירים לגליל. זה העתיד, זה יתרום ליישוב, לקהילה, למדינה ולכלל אזרחי ישראל. הוועדה תעקוב אחרי זה.

אני מבקש מחבר הכנסת אלון שוסטר לעדכן את הוועדה, ואם יהיה צורך לדיונים, או שיושב-הראש ינהל, או שהוא ימנה אותי לנהל בנושאים האלה אנחנו נקדם וכל מקום וכל פעם שאנחנו נפגשים עם רמ"י, אנחנו נעקוב בנושא. אבל השיתוף פעולה מצידכם חייב, לנו יש אלף נושאים ואני מתנצל, אתם חייבים לפנות אלינו, לעדכן אותנו, ואנחנו לרשותכם. תודה רבה, אני נועל את הדיון.



הישיבה ננעלה בשעה 13:50.