פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת העבודה והרווחה
01/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 243
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ה בסיון התשפ"ד (01 ביולי 2024), שעה 13:23

הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023, של חה"כ ינון אזולאי

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

ינון אזולאי
סימון מושיאשוילי

דקלה ראובן - אחראית פיקוח שירות המזון, משרד הבריאות

אבידור גינסברג - אחראי מידע ופניות ציבור, משרד הבריאות

אמיר סינאי - רפרנט כלכלה במינהל הרכש, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

ליהי צלאל - רפרנטית מים והגנת הסביבה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אוהד קרני - מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה

גלית וידרמן - ס' בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות

נועה בן אריה - יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי והאזורי

עמיר עופר - מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

רוית דינמז-יחזקאל - סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי, 'לקט ישראל'

אולגה ברברמן - מנהלת מחקר ושינוי מדיניות, ארגון 'לתת'

לילי - תומכת במשפחות החטופים ומתנדבת ב'לקט ישראל'

תמר עשת - בת דודה של אביתר דוד, משפחות החטופים

נופר בוכשטב - אחות של יגב בוכשטב, משפחות החטופים

עמית לוי - אחיה של נעמה לוי, משפחות החטופים

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל
אורית ארז

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023, פ/2417/25

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"ה בסיון תשפ"ד, 1.7.2024. הצעת חוק החברות הממשלתיות, חובת תרומת מזון עודף, של חבר הכנסת ינון אזולאי. החוק במהותו רוצה לאפשר שכל המזון שנשאר לא יילך לזבל אלא לתת את זה לעניים. מדובר פה על חברות ממשלתיות, אבל אנחנו מבינים שיכול להיות שאנחנו נרצה להרחיב את זה גם לגורמים שונים ממשלתיים אחרים גם.

לפני שנקיים את הדיון אנחנו נאפשר למשפחות החטופים להגיד את דברם. ראשונה תמר עשת, בבקשה.

אני תמר, אני בת דודה של אביתר דוד שנחטף ממסיבת הנובה. אנחנו מגיעים לכאן כבר חצי שנה, זו לא פעם ראשונה ולא שנייה בוועדה הזאת, אבל אני כבר לא יודעת מה להגיד כרגע. אני מרגישה שהמדינה דורכת במקום, אנחנו לא טורחים לחשוב צעד קדימה, אנחנו כל פעם בוחרים את הצעד הבא ולא חושבים איך מה שנעשה יחזיר את החטופים, איך מה שנעשה יקדם אותנו. מריחת הזמן הזאת זה הרצון של סינוואר, זה לטובתו. אין לנו עוד זמן לחכות ולנסות מהלכים, אין לנו אותו.

עכשיו כולם מדברים על שחרור המחבלים, לא מעסיק אותי בכלל מי אחראי או לא אחראי, אבל בסוף אחרי זה באים אלינו ואומרים לנו שאם אביתר יחזור הביתה אז שחרור המחבלים עבורו יהרוג אחרים. אבל הנה, רק משחררים. אז בואו נרוויח משהו. הם עולים לנו פה כסף, הם לוקחים לנו משאבים, הם לוקחים לנו אנשים, אז תשחררו אותם, תביאו את החטופים ואז תמשיכו.

למישהו פה יש ספק שהמלחמה הזאת לא תיגמר בסבב הזה, שזה לא עוד מבצע? שיש לנו כאן עסק שייקח שנים להתמודד עם החמאס בעזה? אנחנו הורגים להם מחבלים והם מגייסים חדשים, זה לא משנה. העניין של מחיר כבר אין אותו, לא קיים בעיניי, הם ממשיכים לצמוח ובשביל לטפל בבעיה מהשורש אנחנו צריכים זמן ואנחנו צריכים יכולת תמרון והדבר היחיד שייתן לנו את שניהם זה להחזיר את החטופים הביתה, כי אין פה ניצחון אחר.

כשכולם מדברים על הניצחון ושחייבים להגיע לניצחון, אין לו הגדרה אחרת בעיניי, להציל אזרחים חיים, להחזיר אנשים לקבורה בישראל, לתת לאזרחים את הידיעה ששומרים עליהם, לאפשר לאנשים לחזור לגור בעוטף. מי יחזור לגור שם אם לא נציל אותם? מי יגור קילומטרים ספורים מהאחים האבודים שלנו?

אין לנו אופציה אחרת והזמן הולך ואוזל ואני מצפה מהמדינה שלי, אנחנו יותר חזקים ואנחנו יותר חכמים מסינוואר וגם מחמאס. אנחנו צריכים לחשוב אחרת כנראה, אי אפשר לעשות אותו דבר וכל פעם לצפות שיקרה משהו אחר. תשנו כיוון, תעשו משהו, משהו אחר שיוכל להביא אותם, אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ולחכות לרגע שהם יסכימו לעסקה כי זה לא יקרה.

אני באמת מצפה שכל מי שיש לו כוח פה, כל מי שמקבל כסף מאיתנו, מהאזרחים, שתעבדו עבורנו. כמו שכל בוקר אנחנו קמים ונלחמים על המשפחה שלנו, גם אתם תעשו את זה.

תודה רבה. נופר בוכשטב.

תודה, אני נופר, אחות של יגב, אחי הגדול, בן 35. היום התעוררתי בבוקר אצל סבתא, קמתי בבוקר, סבתא שלי בת 90, כבר הייתה ערה כמובן, יושבת מול הטלוויזיה וקוראת ליגב. יגב, מה איתך? מתי אתה חוזר הביתה? יגב, בוא הביתה, אנחנו מחכים לך. ככה כל בוקר סבתא שלי מתעוררת וקוראת ליגב לטלוויזיה, כל בוקר היא שואלת: נו, אמרו משהו? אמרו משהו עליו? מישהו יודע? מתי יחזירו אותו? מה קורה?

ואני ואמא שלי מסתכלות אחת על השנייה עם רצון לבכות ולא יודעות מה לענות, כי אף אחד לא יודע מתי מחזירים אותו הביתה, לאף אחד אין תשובות, אף אחד לא יודע מה להגיד לנו. ואנחנו מגיעים לפה בכל שבוע ואנחנו מגיעים כדי להזכיר שמאחורי הפוסטרים האלה יש אנשים, יש משפחות שמחכות להם, יש להם חיים לחזור אליהם. אנחנו צריכים לראות את החיוך של יגב שוב, את הצחוק שלו, אנחנו צריכים אותו בבית.

היום הגעתי עם אמא שלי לפה ואמא שלי דיברה בוועדה והיא כמעט התחילה לבכות. אני לא רוצה לאחל לאף אחד להיות במקום שהוא צריך כל יום לשמוע את המשפחה שלו כמעט מתפרקת, כי אמא שלי מתגעגעת לבן שלה, היא לא ראתה את הבן שלה תשעה חודשים, תשעה חודשים היא לא יודעת אם הוא אוכל, אם הוא שותה, אם הוא חי. היא לא יודעת שום דבר.

כל פעם שאומרים לי כשאני מגיעה: תשמרי על ההורים שלך, איך אני יכולה לשמור על ההורים שלי? יסכימו איתי החברים שפה, איך אנחנו יכולים לשמור על ההורים שלנו כשהם לא יודעים מה עולה בגורל של הילדים שלהם? של הבן שלה, של אחות שלו, אנחנו כבר תשעה חודשים בתוך הסיוט הזה, נעים בין ייאוש ותקווה. אנחנו חייבים להאמין שהם בחיים ואנחנו מבקשים מכם לזכור שיש שם 120 חטופים שחייבים להוציא עכשיו וכמה שיותר מהר.

יש עסקה על השולחן, עסקת נתניהו, חייבים לקדם אותה, חייבים להסכים לה, חייבים לפעול כמה שיותר מהר כדי להביא אותה ולהוציא אותה לפועל. אנחנו יודעים שזה לא רק בידיים שלנו ושאנחנו עומדים מול סינוואר, מול השטן, מה שתגידו, וזה נכון, מי יותר מאיתנו יסכים לזה? אבל אנחנו חייבים שמהצד שלנו נעשה את הכול, שלא נסכל את העסקה הבאה, שלא נעשה שום דבר שימנע את החזרה שלהם הביתה.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד, מחר יש את ה-30 לנדב פופלוול, נדב הוא בן הקיבוץ שלי, אני מכירה אותו מאז שנולדתי. נדב הגיע חי לשבי, הוא ועוד רבים אחרים, הוא היה ביחד עם עמירם ויורם וחיים והם היו חיים, הם הגיעו בחיים ונרצחו בשבי. זה שהם לא יחזרו יותר בחיים, זה עלינו כי אנחנו לא עושים מספיק. אני אומרת עלינו כי מבחינתי זה גם עליי, זה על כולנו, זה עלינו, עליכם חברי הכנסת, על כולם, אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להוציא אותם משם, זה לא יכול להיות שאנשים יגיעו בחיים וכבר לא יחזרו, זה לא יכול להיות. כל יום שממשיך זה מה שיקרה.

ואני אסיים בבקשה אחת קטנה. אני מאוד אוהבת מספרים, יש לנו 120 חטופים, 120 מחבלים שעכשיו משתחררים, 120 חברי כנסת שתיכף יוצאים לפגרה, ואני אומרת, איך זה יכול להיות? אנחנו בעוד שלושה שבועות יוצאים לפגרה, תעצרו את זה, תהיו גדולים יותר מזה, יותר גדולים מהפוליטיקה, תבינו את גודל השעה ותגידו בחדרי חדרים, בחוץ, אנחנו לא מוכנים לצאת לפגרה כל עוד יש חטופים, יש חיילים, יש אימהות שלא ישנות בלילה, אי אפשר לצאת לפגרה כשישראל במלחמה. תודה רבה.

תודה רבה. עמית לוי.

שלום. אני עמית, אני האח הגדול של נעמה לוי, היה לה בשבוע שעבר יום הולדת 20. אין לי מה לחדש יותר מדי. כבר תשעה חודשים שנעמה באותו מצב, אני מקווה שבאותו מצב ולא גרוע יותר ולא פצועה יותר ומצליחה לשרוד. אני בא לפה למרות שאין לי מה לחדש כי אין לי הרבה מה לעשות מעבר ללדרוש ולהתחנן שתדפקו על השולחן ותעשו מה שצריך בשביל להחזיר אותם הביתה.

יש פה פיגוע טרור שקורה יום יום, שעה שעה, דקה דקה, עבור 120 אזרחי ישראל. באמת אני מכבד כל דיון שעושים פה, גם את הדיון שאתם פה לקראתו עכשיו, אבל עדיין אני חייב להגיד שזה שובר לי את הלב כל פעם לראות את החיים ממשיכים ואת הדיונים על דברים אחרים כשנעמה שם סובלת.

חייבים לסיים עם זה, בשבילה ובשביל יגב ובשביל אביתר ובשביל אלמוג ובשביל כל החטופים ובשביל כל עם ישראל. אנחנו יודעים, אני גם רואה על העיניים שלך שגם אתה יודע שזה מה שיקרב אותנו לתקומה. אנחנו במצב כל כך נמוך, כולנו, כל העם שלנו, כרגע וזה ברור מה יחזק אותנו חזרה, מה יעמיד אותנו על הרגליים. זה ברור שהזמן הזה שנמרח הוא רק לטובת האויב שלנו, הוא לא לטובתנו.

באמת הגיע הזמן לעשות לזה סוף, לדפוק על השולחן. לא ייתכן שהיום אנחנו שומעים על הארכי טרוריסט שמשתחרר מהכלא, סתם, ואז אנחנו אומרים, איך ככה האויב אמור להסכים לאיזה שהוא מתווה? איך ככה האהובים שלנו אמורים להשתחרר? הגיע הזמן לדפוק על השולחן כמו שיודעים לדפוק על השולחן בשביל עוד חוק כזה או עוד חוק אחר או עוד משהו שייטיב עם אוכלוסייה כזו או אחרת, הגיע הזמן לדפוק על השולחן בשביל החיים של האנשים האלה ובשביל התקומה של כל העם הזה, כי הזמן הולך ואוזל. תודה.

תודה רבה. אנחנו יכולים לחזור על אותו דבר כל פעם שאנחנו בתפילה כל הזמן שבאמת זה יקרה כמו שקרה לאנשים שחזרו, זה גם נס. אז מי שעשה ניסים לאלה יעשה ניסים לאלה ובעזרת ה' כולם יחזרו בשלום. תודה רבה.

אני מתנצל, היה פה דיון של יותר משעה ועכשיו גם, אם יש עוד מישהו שממש בוער לו להגיד משפט, בבקשה.

לא, לא בוער לי יותר מדי. העובדה שאנחנו פה עם שעון קצוב וכל פעם לראות אותנו מחדש ומתי מסיימים לדבר ולהתחיל את הדיון, אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות פה, אני מבטיחה לכם, אז הדבר היחיד שאתם באמת צריכים לעשות – הנה, גם לכם כבר אין כוח לראות אותנו ולנו אין כוח להיות בסיטואציה הזאת, סליחה שאני אומרת את זה בבוטות, הכוונה - - -

לא, אנחנו נשמח מאוד לראות אתכם בשמחתכם, בעזרת ה'.

אז זה המעט שאתם יכולים לעשות כדי להתחיל לקדם את העניינים.

אמן, תודה רבה.

אנחנו כבר קיימנו דיון על העניין של תרומות מזון. סימון, תגיד כמה משפטים ולאחר מכן נתחיל להקריא.

לפני שאני אומר משהו על החוק אני רוצה לומר משהו על מה שהם אמרו כאן. מאז ה-7.10 לא הייתה לי שמחה בכלל אלא רק לפני שלושה שבועות כשהחטופים שוחררו בחיים. לראות את האנשים האלה חוזרים בחיים זאת השמחה הכי גדולה שהייתה במדינה, אני חושב. אז בעזרת ה', מה שאמרת, היושב ראש, מי שעשה ניסים לאותם ארבעה שיעשה גם לשאר החטופים במהרה.

אמן אמן.

קודם כל יישר כוח גדול ליינון אזולאי על הצעת החוק הזו. אנחנו רואים את הקושי הכלכלי היום במדינה, קושי רב, יוקר המחיה מאמיר, אני גם חבר ועדת כספים וגם ועדת כלכלה, אני נוכח בכל הצעות החוק וכל הקושי הרב שהאזרחים כאן עברו. הצעת החוק הזו מעודדת תרומות מזון מגורמים ממשלתיים.

אני שירתי בצבא לפני 25 שנה, נוכחתי לראות כמויות מזון שאובדות וזה לא רק זה, הלוואי שנשליך מזה לסקטור הפרטי, אם זה בתי מלון, מסעדות ואולמות אירועים, זה חוק שאנחנו חייבים לכולם כאן כמובן במסגרת של מה שצריך לשמוע מבחינת משרד הבריאות, איכות הסביבה וכו', חייבים לקדם את זה. ממש חייבים לקדם את זה כי זה חוק שיכול לעזור, לסייע, גם לגופים וגם למשפחות קשות יום.

תודה רבה. אני רוצה להגיד, בצל החוק הזה מלווה אותי כל הזמן התחושה והמחשבה איך אנחנו מונעים שלא יקרה חלילה איזה קלקול קיבה במהלך הזה. אתה אומר למשל שבצבא או במשרדים, שיש שם המון המון אוכל, אנחנו צריכים להגיע למצב שכל אוכל שהוא בריא, יבש, בטוח, שלא יילך לאיבוד חס וחלילה, אבל אוכל שיש בו סכנה, אני ממש לא יודע איך עושים את זה.

אולי רק נציג בשתי מילים את הצעת החוק ואחר כך, אפילו לפני ההקראה, נעבור לשמוע את העמדות של משרדי הממשלה. הצעת החוק בנוסח הראשוני שלה עסקה בתיקון לחוק החברות הממשלתיות ובמהלך העבודה על הצעת החוק עם משרדי הממשלה ועם גורמים נוספים בוצע איזה שהוא שינוי וכדי להסדיר את המארג החקיקתי הצעת החוק וההסדר הועבר לחוק לעידוד תרומות מזון שזה חוק שנחקק בשנת 2018. זה גם החוק שנמצא בפני הוועדה היום, זה מה שעלה בנוסח לדיון.

השינוי השני, במהלך הדיונים על ההצעה מול משרדי הממשלה נשאלה השאלה למה ההסדר נוגע רק לחברות ממשלתיות ומפה עלתה האפשרות, כמובן גם על דעת המציע, להרחיב את ההסדר לשאר משרדי הממשלה ולגופי סמך וגם לרשויות מקומיות. קיבלנו כמה הערות בנוגע להסדר הזה ואולי נשמע את משרדי הממשלה עם ההערות שלהם, את המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד האוצר ומינהל הרכש. כמה משרדים העבירו הערות ונשמח לשמוע.

הצעת החוק אומרת שכל גוף ממשלתי, או רשות מקומית או חברה ממשלתית שמעסיקה למעלה מ-500 עובדים, או בהתאם כמובן למה שיחליטו חברי הכנסת, מאכילה, מספקת מזון ללמעלה מ-500 אנשים שבאים בשעריה ביום תהיה מחויבת לתרום את עודפי המזון שנשארו לארגוני הצלת מזון. הצעת החוק גם מגדירה מה זה ארגון הצלת מזון, היא עוסקת גם בהסדר הזה. מכאן אולי נשמע את משרדי הממשלה.

נלך לפי הסדר. אבידור גינסברג.

אני חשבתי שאולי עדיף שירות המזון קודם ואני אחרי.

בבקשה, שירות המזון.

באופן כללי אנחנו בעד החוק, אנחנו חושבים שזה נכון, הכמויות שנזרקות הן אכן כמויות גדולות שנזרקות, אנחנו רואים את זה גם בצבא, אבל גם בחברות גדולות שמזמינות מנות מסוימות וזה לא נאכל, כן נאכל, מזון נשאר. התנאי הכי משמעותי מבחינתנו, אנחנו נעשה אחר כך דרילדאון לתוך הנוסח, אבל הוא כמובן בריאות הציבור, ואדוני היושב ראש, התייחסת לזה שאיך המזון יהיה בטוח.

יש כל מיני כללים שהיינו מבקשים שיישמרו בעת המזון. לדוגמה, מזון שהוגש לתוך פיילוט או פס ייצור לעולם לא יכול להיתרם ולחזור אחורה למטבח. מי שמספק את המזון צריך להיות מישהו עם רישיון יצרן, מישהו שמשרד הבריאות מכיר ויודע שהוא עובד לפי נהלים מסוימים, החברות לחלוקת מזון צריכות להיות רשומות אצלנו, כפי שהיום נרשמים ארגונים לחלוקת מזון בהתאם לסעיף 159 לחוק המזון. כל מיני ניואנסים ודגשים, נתנו הערות.

בעיקר חשוב לי האמצעים, באיזה אמצעים מעבירים את זה? באיזה אמצעים שומרים את זה?

גם השינוע, בהחלט, כמה זמן חולף מיום התרומה. בהחלט זה נדבך מאוד משמעותי ואנחנו נרצה להתייחס גם לעניין הזה.

מי מפרט לנו את זה?

קודם כל אנחנו מבקשים שהגופים שמספקים את המזון יהיו בעלי רישיון יצרן. רישיון יצרן זה אומר שהם מוכרים על ידי משרד הבריאות, אנחנו עושים שם פיקוח שוטף, זה חשוב. העניין של שינוע מזון חייב להיות בהתאם לחקיקת המזון, היום אתה לא יכול לשנע מזון בסתם בגז' של רכב, זה חייב להיות רכב מותאם שעובר אישור שלנו, אם זה בתוך קירור או בטרמופורט ששומר על הטמפרטורה של המזון.

למזון שמיוצר והוא בשיטת 'בשל הגש', הוא מיוצר ואז ישר מגישים אותו, יש לו תוקף, יש לו חיי מדף, אי אפשר להגיש אותו לאורך כל הזמן. אתה לא יכול לשמור אותו או לקבל אותו נגיד היום ולהגיש אותו בעוד שבוע, זה בלתי אפשרי. אם המזון הוא בקייטרינג רגיל החוק היום אומר 36 שעות מיום הבישול ולכן צריך לשמור על הדבר הזה, על החקיקה הזו.

הנושא של שינוע, אמרתי, הנושא של תוקף, שזה דיפולטיבי, הנושא של היצרן עצמו. הנושא של ארגון להצלת מזון, לנו זה מונח חדש. יש ארגון לחלוקת מזון שמוגדר בצורה מאוד ברורה בחוק המזון.

אתם רוצים לפרט מה זה ארגון לחלוקת מזון?

היא רוצה שאתה תפרט.

אני יכולה להקריא מהחוק. ארגון להצלת מזון, סעיף 159 לחוק המזון, תאגיד המספק מזון לנזקקים או לבתי נזקקים בלא תמורה או תמורת תשלום סמלי ובלבד שמתקיימים בו כל אלה, ואז פירוט שהוא תאגיד שמקבל רק סכום סמלי והוא רשום בכך וכך והוא עומד בתקנון. יש פה שישה סעיפים שמדברים על מה נדרש מאותו ארגון חלוקת מזון. ובארגון הצלת מזון שנמצא היום בתוך החוק, למעשה אני לא מבינה את ההבדלים, את הדיוקים.

אז אולי נפרט בנוגע להבדלים. עיקר ההבדל, גם לפי נוסח הצעת החוק - - -

אולי תקריא לנו, שיהיה ברור.

"ארגון הצלת מזון" – ארגון לחלוקת מזון שלפי תצהיר שמסר, 30% לפחות מהמזון המחולק על ידו מקורו בהצלת מזון עודף".

הכוונה היא ש-30% מהמזון, כרגע לפי הנוסח הזה, יכול להיות שזה ישתנה בהמשך לפי החלטה של חברי כנסת בוועדה, אבל שלפחות 30% מהמזון שאותו ארגון מקבל מגיע אליו ממזון מוצל. אולי בהמשך ארגוני הסיוע שיש פה, הועברה גם עמדה של 'לקט ישראל' לקראת הדיון, הם יוכלו לפרט מה כולל תהליך ליקוט המזון, אבל שוב, ש-30% לפחות מהמזון שמגיע לארגון עצמו, אותו מזון שהוא מחלק בסוף מגיע ממזון שבהגדרה שלו הוא מזון מוצל.

מה הרעיון של ה-30%?

אני רק אגיד, אדוני, לפני כן שהבסיס הוא ארגון לחלוקת מזון. ארגון לחלוקת מזון, כהגדרתו בסעיף 159, הוא כבר כתוב בחוק ועליו מלבישים את הדרישה הנוספת של 30% ממנו מיועד להצלת מזון עודף.

מה הרעיון של 30%?

להבנתי זה איזה שהוא קפסיטי, איזה שהוא רף שהופך את הארגון לארגון שעיסוק משמעותי שלו הוא הצלת מזון. במהלך הדיון עם משרדי הממשלה עלתה אפשרות אולי גם להגדיל את זה, להגיד שאולי מחצית מהמזון שהארגון אוסף יהיה מזון מוצל.

מה החשש? למה אני צריך להגדיר סכום?

אנחנו גם התייחסנו לעניין הזה של ארגון להצלת מזון. אנחנו גם סבורים שהנושא הזה דורש הבהרה, גם מבחינת הנוסח של הארגון הספציפי וגם מבחינת ההבהרה של מה תפקידו, מה תהיה פעולתו אל מול החברות ואיך הוא יפעל, כי זה בעצם נוסח שלא קיים כרגע בחקיקה ואנחנו נצטרך להבהיר את הסמכויות שלו וגם את אופן הפעולה שלו באופן מאוד מאוד מוגדר דווקא בגלל החששות שהיושב ראש העלה בתחילת דבריו שהם חששות מאוד נכונים ואנחנו מצטרפים לחששות האלה.

למרות שאנחנו רואים חשיבות בהצעת החוק ורואים בה גם יוזמה ברוכה, אבל עדיין מכיוון שמדובר בנושא מאוד רגיש ושצריך לעשות אותו בזהירות הראויה, צריך גם להגדיר את התחום הזה באופן מאוד מדויק.

הדברים האלה מאוד נכונים, אבל לא מפורטים. חסר לי הפירוט פה. אני בא לישיבת ועדה, אני רוצה לגבש חוק אז אני צריך תשובות. את השאלות אתם שאלתם, אבל מי נותן את התשובות?

משרד הבריאות, גם היום יש לכם רשימה מוגדרת למי הוא ארגון לחלוקת מזון, אתם כן עוסקים בזה.

זה לא תחום המומחיות שלנו, אבל אנחנו רוצים להשתמש בסעיף 159(א) שכבר קיים בחקיקה.

נכון, אבל הם משתמשים בו. אני ניסיתי להגיד את זה, הם משתמשים בו כי בחוק הקיים, בחוק שבו שולב הנוסח, בחוק עידוד תרומות מזון יש כבר הגדרה של ארגון לחלוקת מזון, כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), שהוא ברשימה של משרד הבריאות.

אני יכול לראות את סעיף 159?

כן, בבקשה, 159 בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), מיד נקרא אותו, אבל הארגון להצלת מזון אומר שזה ארגון לחלוקת מזון, זה ארגון מהרשימה, שמתקיימים בו עוד תנאים, שהתנאים שלפחות 30% מהמזון המחולק על ידו מקורו בהצלת מזון עודף, כי אז זה אומר שהוא יודע, יש לו איזה שהוא ידע ומומחיות בנושא הזה של הצלת מזון. זה באמת שונה לקחת מזון מוצל מאשר לקחת מזון אחר ולעשות אותו בבית תמחוי או חלוקת סלי מזון, זה סיפור קצת אחר.

אני רוצה להוסיף, נעה, שארגוני חלוקת מזון, כפי שאנחנו מכירים אותם כיום, הם בעצם ארגונים ואלה שאנחנו פגשנו, אני לא אגיד שמות אבל פגשנו לא מעט ארגונים כאלה, והם עובדים בצורה סדורה ויש להם נהלים סדורים איך לוקחים מזון, ממי לוקחים מזון, מתי, דרך השינוע, הכול בנהלים מסודרים. הם יודעים לעשות ממש ניהול סיכונים ולכן זה לא יכול להיות משהו ספורדי שכל אחד יקום ויגיד שהוא רוצה להציל מזון, שזה מאוד מבורך - - -

אדרבא, לכן הלכנו על מה שאמרתם, הבסיס שלנו הוא הארגונים שאצלכם ברשימה.

ובגלל זה גם אולי אפשר להעלות את האחוז. אם יורשה לי, כבודו, רק לומר שברציונל שלנו האחוזים היו הרבה יותר גבוהים בדיוק מהסיבות שציינה דקלה וציינו פה אחרים, כדי לשמור על בטיחות מזון כי בסופו של יום ארגון שעיקר עיסוקו בהצלת מזון זה ארגון שעובד תחת כללי בטיחות מזון מחמירים, תחת רישיון עסק.

אולי תפרטי לנו איך אתם עושים את זה, תעשי לנו סדר, מאז שהאוכל נכנס לחברה, החברה מחלקת לעובדיה, העובדים סיימו לאכול, מה אתם עושים?

אז אני אתמקד בזרוע המזון המבושל, אבל אני כן אזכיר ש'לקט ישראל' מציל גם עודפי פירות וירקות ואנחנו למעשה מפעילים שתי זרועות שהן קצת שונות בביצוע. מה שכנראה מטריד כאן יותר את הוועדה זה המזון המבושל. אנחנו עובדים עם רכבים שמובילים או בקירור או עם טרמופורטים תחת רישיונות הובלה שאנחנו ככה גם שומרים על הכללים והתנאים גם של הרשות המקומית וגם תחת תנאי משרד הבריאות. למרות שאנחנו אגב פטורים תחת החוק אנחנו עדיין מפעילים את הכללים הפנימיים הללו אצלנו ואנחנו מפעילים כללי בטיחות מזון.

מזון שהוגש לפסים אנחנו לא אוספים אותו, סלטים ודגים, מבחינת בטיחות מזון, אנחנו לא אוספים. אנחנו יודעים לאסוף מזון רק בטמפרטורה מסוימת, הנהגים שלנו ממש מודדים את המזון, נכנסים למטבחים, מודדים טמפרטורה, אם הטמפרטורה לא מתאימה המזון לא ייאסף. דקלה הזכירה פה 36 שעות, אנחנו מתגאים בזה שתוך 24 שעות המזון נצרך ונאכל ואנחנו גם מקפידים שלא יהיה חימום נוסף, כלומר אנחנו כן בקשר הדוק עם משרד הבריאות.

אני גאה לומר שלמעלה מ-20 שנה הארגון אוסף מזון, גם הזכיר פה חבר הכנסת סימון, הצבא הוא בין התורמים הגדולים שלנו, אנחנו מרושתים בכל הארץ מצפונה עד דרומה ואנחנו יודעים לאסוף עודפי מזון מבושל ותודה לאל, עד היום, אני לא רוצה לפתוח פה, לא קרה שום דבר.

אנחנו הבנו פה שאת מדברת על כך שאתם לוקחים רק מהפריג'ידר שעוד לא יצא בכלל לפסים?

לא מהפריג'ידר, אנחנו לוקחים או מהתנורים, ואז אנחנו בעצם אוספים בשומרי חום - - -

מה שהיה כבר על הפס אתם לא לוקחים?

מה שיצא להגשה, או חלילה – בגלל זה גם אגב לא אוספים ממסעדות, שואלים אותנו הרבה פעמים למה ממסעדות לא, גם הפחת שם והעלות-תועלת הם פחותים ביותר ואין מסה, אבל גם אי אפשר כבר לאסוף ולהציל מזון שהוגש.

אפילו שזה הוגש על הפסים שם?

כן, כי הטמפרטורה צונחת ו - - -

זאת אומרת אם מישהו כבר יכול היה לגשת לקחת עם הכף שלו אז –

המזון מבחינתנו מזוהם.

אני רוצה להוסיף על זה, גם עניין הטמפרטורה הוא לא מספיק מבוקר וגם מישהו עמד מעל זה או ליד זה וזה לא מספיק בטוח מבחינתנו ולכן זה פסול.

אז אתם לוקחים רק מה שנשאר במטבח.

כן, ועדיין יש כמויות מטורפות. מהדוח האחרון שלנו אנחנו יודעים שיש עשרות אלפי טונות של מזון טוב בשווי כמעט 2 מיליארד שקלים בשנה שהולך לפח.

מזון שאפילו לא הוגש על המגשים, על הפסים ועל הבופה?

כן, רק בר הצלה.

זה בכלל לא הונח על הבופה?

לא הונח על הבופה, ושוב אני מדגישה, מדובר רק במגזר המוסדי, הנתון שציינתי, ורק מה שניתן להציל. אנחנו מדברים פה על כמעט 74 מיליון ארוחות בשנה, זה המון.

איפה אלה שעושים את התחשיבים של הכמויות?

זה דוח של 'לקט ישראל' בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה.

השאלה שלי לא הובהרה מספיק, תני לי להבהיר את זה. אם אתם לוקחים רק מהפריג'ידר, רק מהמטבח, אז אם אני המנהל של המוסד אני אומר לו: תגיד לי, אתה השתגעת? 'לקט ישראל' באה ולוקחת מהפריג'ידר, מה אתה מבשל כל כך הרבה? אם אתה בכלל לא מוציא את זה, איפה חישוב הכמויות?

אני אסביר. קודם כל חברות שעובדות איתנו, ובגלל זה גם למגזר הממשלתי יש אינטרס גדול להיכנס להצעת החוק הזו, כי בסופו של יום הצעת החוק גם תסייע להראות שיפור, גם בצבא וגם בחברות שכן תורמות לנו היום, יש שיפור. יחד עם זאת חשוב מאוד להגיד שמאחר שבעל המטבח לא יודע, הוא צריך להכין מגוון מסוים, כך גם בבתי המלון, הוא צריך את מנת העוף ומנת הדג ומנת הבשר וזו התרבות בישראל, ועד שאותה לא נשנה זה לא ישתנה, העודפים לא ישתנו.

בניגוד אגב לבתי סוהר, שם למשל אנחנו מוצאים שאין כמעט אובדן כי הכמות היא ברורה וידוע כמה ייכנסו וכמה ייצאו. בבית מלון או בחברת הייטק או בחברה ממשלתית, גם פה אפילו במזנון הכנסת, אנחנו לא יודעים כמה אנשים ייכנסו לסעוד ולכן יש איזה שהיא הערכה או כלל אצבע של חישוב ועדיין יישאר המון מזון בתנורים.

אני לא רשומה, אבל יש לי שתי מחשבות. אני לילי, אני לא בעלת תפקיד, נשארתי פה מקודם כתומכת במשפחות, אבל אני כן שייכת לשני הקצוות של הצלת מזון, אני גם מתנדבת ב'לקט' וגם מקבלת לפעמים הביתה ירקות וכאלה.

שתי המחשבות שהיו לי, שככל שאוכל הוא יותר טבעוני יש פחות חשש באיסוף שלו, זה אני לא מחדשת בטח, והמחשבה שהייתה לי קודם זה, הייתי באירוע ביום העובד שהיה לנו, הם הוציאו והוציאו והוציאו את כל הסלטים ואת כל הדברים שלהם. אתה שאלת על חישוב הכמויות, ובצדק, אם יש איזה שהיא דרך לתגמל את אותם אנשים שככל שיישאר להם קצת עודף מהמזון, אי אפשר לתת להם כסף, כי אז זה ישבש את הכול, אבל אולי לתגמל אותם באיזה שהיא צורה אחרת, אולי אפילו רק בקטע של פרס הוקרה כלשהו, פרסום חיובי. כל דבר שיגרום להם לשמור את זה ולא להוציא את זה החוצה סתם.

זה רעיון טוב.

אגב החוק קובע ששר הבריאות אמור לתת אותות הוקרה, אפשר בהחלט לקדם את זה כי החוק המקורי שבו אנחנו דנים בתיקונו כרגע מורה גם על הוקרה של חברות.

אז כיוונתי לדעת גדולים. אני רק אחדד את זה, שישימו לב לא להוציא החוצה, שישאירו, לא להעמיס סתם.

לגבי האוכל היותר יבש, אמרתם ירקות ופירות, מה עוד יש יבש?

'לקט ישראל' מציל עודפי פירות וירקות, למעלה מ-30,000 טון בשנה. אנחנו כבר שואפים ל-35,000 טון.

מאיפה אתם לוקחים את זה?

מחקלאים תורמים, שאני חייבת לומר שמסירותם גם בתקופה הקשה האחרונה היא באמת יוצאת דופן. למרות החוסר והקושי הגדול שהם מתמודדים איתו הם עדיין תורמים עודפים שיש להם.

זאת אומרת את הירקות אתם לא לוקחים ממפעלים או מחברות ממשלתיות?

לא, משם רק עודפי מזון מבושל, שזה העיסוק שגם מצריך מומחיות וגם הוא הרבה יותר מורכב ומסובך, אבל אנחנו נכונים למשימה ומאמינים בה.

לרוב, אדוני, הירקות והפירות, אם הם נחתכים במקום, גם עם זה יש לנו בעיה, שהם חתכו סלט במקום ואז ארגון ייקח את זה החוצה. זה יותר בעייתי מבחינתנו, זה יותר רגיש.

רק שלמים?

נכון.

סלטים ודגים אפשר להחריג.

אני כן אוסיף שיש ארגונים שגם עוסקים כמובן במזונות שהם ארוזים מראש והתוקף שלהם מאוד קצר, שעדיף להשתמש לפני ואז אפשר לעשות שימוש במוצרים יבשים שהתוקף שלהם עדיין בסדר, רק קצר מאוד.

אני אשמח להוסיף בנושא. אנחנו מתמקדים באיסוף של כל המזון היבש, המצונן והמקורר. 80% מהמזון שאנחנו מספקים לנתמכים מקורו בהצלת מזון. הצלת מזון נעשית מקמעונאים, יצרנים, ספקים וכו', ואני חושבת שמכיוון שאין תקדים בחקיקה להגדרה מהו ארגון מציל מזון, אז חשוב לתת על זה את הדעת גם לא בהקשר של החברות הממשלתיות כי אני מקווה ורוצה להאמין שיהיו עוד הצעות חוק בנושא החשוב הזה שפותר כשל שוק גדול מאוד, גם חברתי, כלכלי, סביבתי.

אנחנו מתעסקים במזון שהתוקף שלו עומד לפוג, כל מיני פגמים בייצור. מספיק שהטיקט מכיל בתוכו יותר מהרכיב שמותר אז הוא יהיה פסול לשיווק ואנחנו יודעים לתת לזה מענה.

יש הרבה סחורה כזאת?

יש הרבה, אנחנו מדברים היום על שווי שוק, בשנה שעברה יצא לנו 219 מיליון.

של טעויות כאלה בפתקית?

לא, סך הכול, אבל יש לא מעט. אני לא יודעת להגיד באחוזים, אבל זה משמעותי כי יכולים לעשות את זה על משטח שלם של מוצרים.

כי זה ממש זה נהנה וזה לא חסר, זה חבל לזרוק.

נכון. בגלל זה אנחנו גם חושבים שצריך לעשות הגדרה שהיא ייעודית לארגון מציל מזון. מעבר לדברים שצוינו יש גם תשתיות שקיימות, יש מערכות לניהול מלאי, יש את הידע המקדים להתעסקות עם הדבר הזה וגם אנחנו מציעים 50% לפחות שיהיה מוצל, ואולי עוד הגדרה של שורה למחזור הכספי של הארגון.

משרד האוצר?

משרד הבריאות, אם אפשר להשלים את התמונה.

בבקשה, אתה היית הראשון ועוד לא דיברת.

היה לי חשוב קודם כל לשמוע את שירות המזון כי הדברים שהם אומרים מאוד מאוד חשובים, אני רוצה רק להוסיף דבר נוסף. אני עובד באגף התזונה, אני שייך גם לשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ואני רוצה לתת פה אספקט נוסף שהוא מאוד מאוד חשוב.

אנחנו כמובן מברכים על הצעת החוק הזאת, על כל האספקטים הסביבתיים, החברתיים והערכיים שבה, זה בוודאי, מעבר לזה שאנחנו רוצים שהמזון יהיה בטוח לצריכה מבחינה מיקרוביאלית למשל, כמו שנאמר, חשוב לנו גם שהמזון יהיה בטוח מבחינה תזונתית. למה אנחנו אומרים את זה? רוב האנשים שמקבלים את המזון הזה הם אנשים נצרכים, נזקקים, עניים, אנחנו יודעים שהאנשים האלה, שיעור התחלואה ממחלות כרוניות הוא הרבה יותר גבוה באוכלוסייה הזו, אלה אנשים שסובלים הרבה יותר מהשמנה, ממחלות לב, כלי דם, סוכרת וכדומה, אלה מחלות שהן קשורות באופן מובהק לתזונה לא בריאה.

מה שהיינו רוצים זה לעודד או לתמרץ או למצוא דרך לתמרץ את אותם תורמים שיתרמו מזון שהוא בריא, על פי הקריטריונים שאנחנו קובעים. רוב המזון המבושל, אפשר לומר תבשילים וסלטים וכדומה, עומדים בקריטריונים האלה, כשמדובר במזון יבש הרבה פעמים מדובר למשל בחטיפים, בשתייה מתוקה, בדברים שלא היינו רוצים שיגיע לאוכלוסייה כי אנחנו לא רוצים לעשות אותה חולה יותר. אז כמו שאמרו קודם, יש בהחלט אמצעים לתמרץ ולעודד, שרוב המזון שייתרם יהיה גם מזון בטוח מבחינה מיקרוביאלית, אבל גם מזון שיהיה בטוח מבחינה תזונתית.

איזה אמצעים יש כדי ליצור את זה?

למשל דיברו על תמרוץ כלכלי, אפילו של הוקרה למשל משר הבריאות לדוגמה, כי אנחנו מדברים כל הזמן על תזונה בריאה ועל החשיבות של קידום תזונה בריאה למשל. זה בהחלט משהו שבא בחשבון, אולי צריכים לחשוב על זה, יכול להיות שיש אמצעים נוספים.

אני לא יודע אם אני צריך להגיד את זה לפרוטוקול, כי כל מה שאמרת אין מי שלא יסכים עם זה, איך מישהו אומר? תמיד טוב להיות צעיר, בריא ועשיר, על זה אין ויכוח. השאלה היא אם אני בא להיות פטרנליסטית ולהגיד ככה, בגלל שהוא עני ובגלל שהוא מסכן אני לא אתן לו את הממתקים ואני לא אתן לו את הדברים הטובים כי זה לא בריא לו. אילו הוא היה למשל ילד עשיר, ילד תפנוקים, הוא היה קונה את זה בלי לשאול אותי. זו רק הערה לפרוטוקול.

חבר הכנסת דוד אזולאי, ינון אזולאי. זה לא ייצא לי, חשבתי על אבא שלך אתמול, זיכרונו לברכה. יש עכשיו גזרה בקנדה שרוצים לגזור על השחיטה, מגבלות על השחיטה היהודית, ואני נסעתי איתו פעם לצרפת לפגוש אנשים כדי למנוע את הגזרה בצרפת והוא עשה שם נפלאות. אז סליחה שאמרתי את השם של אבא - - -

כבוד הוא לי.

כבוד, באמת כבוד. כשאבא שלו נהיה שר והוא לא היה בכלל בשורה, הוא לא היה באגרופים, זה נפל לידיו בהסכמה, אז ניגשתי אליו ואמרתי לו: אני מקנא בך, דוד, לא על זה שאתה נהיה שר, אלא שכתוב וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן, ה' נותן חן לענווים, הוא זכה אז בתפקיד רק בגלל הענווה שלו.

אנחנו עסקנו הרבה בנושא, אתה לא צריך לחזור על שום דבר, השאלה אם אתה רוצה שאנחנו כבר נקריא את זה.

אם אפשרי, בוודאי.

משרד האוצר רצה להתייחס וגם הייתה לי שאלה אחר כך לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון, אבל אולי קודם משרד האוצר יתייחס.

גם השלטון המקומי מבקש להתייחס.

רק נאמר בנוגע לשאריות מזון, גם בהצעת החוק הזו מזון עודף הוא מזון ראוי למאכל אדם שאינו שאריות מזון כהגדרתם בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), שאלמלא ייתרם יושלך לאשפה. ובאמת בחוק בריאות הציבור (מזון) מוגדר בסעיף 11 מה הן שאריות מזון. אני מקריא נוסח חלקי, שאריות, מזון שננטש, הושלך או נזרק לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם. זאת אומרת, כמו שאמרנו, אם אוכל הוגש אז לא יהיה אפשר להשתמש בו או להציל אותו ולעשות בו שימוש נוסף.

העבודה שנעשתה מקדמית לקראת הדיון הזה לא הייתה גם איתנו, אנחנו לא הכרנו לחלוטין את הצעת החוק, אנחנו הכרנו אותה לראשונה כהצעת חוק רק על החברות הממשלתיות ולא כל משרדי הממשלה. אנחנו לומדים גם מהדיון הזה ואנחנו צריכים ללמוד עוד על העלויות שבסוף ההצעה הזאת תטיל על ספקי הממשלה, ספקי ההסעדה. כמובן העלויות של הספקים מגולגלות למי שנותן את התמורה לספקים, ברוב המקרים מי שנותן את התמורה לספקי ההסעדה הם עובדי המדינה.

איזה עלויות זה יוסיף עליהם לפי מה שאתה מבין?

השינוי המרכזי שכרגע אני מבין זה שזה רק אוכל שנלקח ממטבח.

בהחלט. פשוט צריך לתת אישור כניסה וכל העלות היא על הפילנתרופיה, זה מכפיל כוח מטורף למשק.

הם לא עושים כלום, הם אפילו מפנים להם, עוד חוסכים, אם אפשר שהממשלה גם תשלם להם על זה שהם פחות כוח אדם.

נכון, זה פחות בעלות של פסולת וזה גם פחות במשאבים סביבתיים למשק, פחות עלויות בריאות עודפות.

אז אם אפשר להוסיף לחוק שגם תשלמו לעובדים.

שלום, חבר הכנסת ינון אזולאי, תודה על הצעת החוק הזו. אני רוצה לציין שמהדוח שלנו אנחנו יודעים שהמינוף הוא שקל ל-10.6 שקלים אם אתה מחשיב את עלויות הבריאות והסביבה, וכשאני אומרת את זה אני אומרת את זה בגאווה, זה דוח שהוצאנו עם משרד הבריאות ועם המשרד להגנת הסביבה, כך שהנתונים הם לא פרטיים, הם מאומתים. כל שקל שאנחנו שמים הופך ל-10.6 שקלים.

אז כמה זה עולה למדינה?

אנחנו צריכים לבדוק את זה עד הסוף.

הוא שאל כמה אתם משלמים לנו.

בישראל 40% מהפסולת העירונית היא פסולת מזון, העלות של הטיפול בפסולת הזאת נאמדת לפחות במאות מיליוני שקלים אם לא למעלה ממיליארד שקלים, כך שהדבר הזה חוסך בסופו של דבר למי שנושא בעלות של הטיפול בפסולת, שזה הרשויות המקומיות על פי רוב והתושבים של אותן רשויות.

את הרשויות המקומיות מי מייצג פה?

אני ארצה רק לציין, לא את האספקט של החיסכון בפינוי הפסולת, על זה ודאי אין עוררין, וגם על חיוניותה וחשיבותה של הצעת החוק הזאת, אלא שכשזה נוגע לרשויות המקומיות ביחס לנושא של התקשרות עם 'לקט' או עם כל גורם אחר ברשויות המקומיות המפעלים היחידים שבהם קיימת ההזנה זה במוסדות החינוך ובמוסדות הרווחה השונים ושם זה מבוסס על בסיס כמויות שמוזמנות פר קפיטה כאשר העודפים שיכולים להיות ממנות כאלה, אם אני מבינה נכון את הדיון ואת ההסברים שניתנו כאן לגבי סוגי המזון שניתנים בכלל לאיסוף, אז אף אחד מהם לא יכול לחסות תחת אף אחת מההוראות שהחוק מחייב.

אתם יכולים לחסות תחת פטור של כמות.

כן, גם מבחינת כמות וגם מבחינת הפיזור. זה מחולק בשעה מסוימת לכל בתי הספר, זה כבר מגיע בקרטוני קלקר, מה שאומר שזה אוכל שאי אפשר אפילו לאסוף אותו.

נכון, לרוב מפאת בטיחות מזון לא ניתן לאסוף וגם מפאת כמויות. אני חושבת שזה חוסה תחת הפטור.

לכן אני חושבת שאם אנחנו מדברים פה על הצעת חבר הכנסת אזולאי, כאשר אנחנו מדברים על הרשויות המקומיות, בעצם זה האזור שבו אנחנו נמצאים בהיבט של ההסעדה ולכן אני לא כל כך רואה איך אנחנו יכולים להיות חלק מאותם גופים ציבוריים במסגרת החקיקה הזאת, כי אני חושבת שפשוט אין לנו איך לייצר את התרומה בהיבט של איסוף המזון.

העירייה עצמה, יש עיריות גדולות שאוכלים שם אלפי עובדים.

אם זה רק המטבח המוסדי של העירייה הגדולה שיש לה מטבח כזה, וכאמור זה בדרך כלל לא קורה, זה באמת בשוליים של השוליים במקומות שזה קורה.

את רק מציינת שבמוסדות הרווחה ומוסדות החינוך זה לא רלוונטי.

זה לא רלוונטי לא בהיבט של איכות המזון שניתן לאיסוף וגם לא בהיבט של היכולת מבחינת הפטור, שהיא יכולת האיסוף מהפיזור בין מוסדות החינוך.

אבל אני כן ארצה, ברשותכם, לומר גם למה אנחנו חושבים שזה לא יוחרג לגמרי. 'לקט ישראל' בין השאר מפעיל הסעדה של ממש ארוחות צוהריים במוסדות לנוער בסיכון. יש לנו 10 או 12 בתי ספר ברחבי הארץ, זה פחות שייך לסקטור של שלטון מקומי, אבל בראייה עתידית, חוקים הרי נועדו לשרת אותנו גם שנים קדימה, מאוד יכול להיות שבסופו של דבר אנחנו נפגוש יום לימודים ארוך ואנחנו נפגוש ארוחות חמות בבתי ספר ומאוד יכול להיות שבבוא היום זה כן יהיה רלוונטי. לכן אני כן חושבת שטוב שיש את הפטור שמחריג כמות כיום, אבל בעתיד לבוא מאוד יכול להיות שזה יהיה רלוונטי.

מה שחשוב לומר זה שגם אם אנחנו מסתכלים על אותה ראייה עתידית שאנחנו מדברים עליה, של ארוחה חמה, ואגב במקומות שיש את יוח"א ויש ארוחה חמה ובהזנה מוסדרת בבתי הספר, לא רק סביב צהרונים אלא ביוח"א, אז זה יושב שוב על עניין של כמויות מוזמנות שמגיעות כמה שעות לפני כן, מחולק באופן אישי לכל תלמיד לפי הצרכים שלו, לפי ההזמנות הרלוונטיות, ואז אני חושבת שזה ממילא נכנס להגדרה של מזון שלא ניתן לאיסוף. זה יהיה נכון גם בהיבט של ההרחבה העתידית גם במקומות שבהם תהיה הזנה מוסדרת.

אני מניחה את זה פה כדי שנדע מבחינת המציאות מה הפריסה או מה הנושאים שבהם הרשות המקומית כן מעורבת בנושא של התזונה ומנות המזון, כדי שנבין בכלל מה האפשרויות להביא אותה בחשבון במסגרת החקיקה.

חשוב להגיד בנוגע לנוסח שכרגע הפטור שניתן, ההגבלה שניתנת ל-500 עובדים, זה פר משרד ולא פר חצר או פר מזנון. לפי הנוסח כרגע משרד האוצר מפעיל עשרות מזנונים, יש לו גם מזנון קטן של רשות המיסים בסניף באר שבע, לפי הנוסח כרגע הוא לא מוחרג.

יש שם 500 עובדים?

במשרד האוצר יש 500 עובדים וכרגע ההתייחסות היא כוללנית פר משרד.

זה משהו שאולי צריך דיוק בנוסח פר מתקן ואולי התייחסות ל-500 עובדים.

מהמתקן של החברה עצמה.

כן, מהמתקן של החברה עצמה, של ה-500 עובדים ומיקום גיאוגרפי.

לצד התועלות הרבות שפורטו פה לא ביצענו בחינה של העלויות ובנוסח החוק הנוכחי ככל שיש עלויות הן עשויות להיות תקציביות ולכן לפני שהוועדה חוזרת להצביע על נוסח החוק נרצה להציג את העלויות לאחר הבחינה שנבצע.

שמעת, חבר הכנסת אזולאי? משרד האוצר עוד רוצה לבדוק עלויות.

יש לכם בעיה לבדוק את זה בין השנייה לשלישית? הרי נוכחנו פה שאין עלויות, אלא אם כן תגידו שאתם רוצים לתקצב את העמותות.

אנחנו נשמח לבדוק את זה לפני העלייה לקריאה ראשונה, אבל כמובן ככל שהוועדה תחליט אחרת אז אנחנו - - -

הוועדה יכולה להחליט אחרת? תודה. מה אתה אומר?

עכשיו זה תלוי רק במיכאל, אתה יכול להקריא את זה?

בגלל שיש כאן כמה נקודות שנכון לדבר עליהן, בעיקר ביחס לחצרים, מאיזה אתרים אנחנו אוספים וגם להחליט בדיוק מאיזה סף אנחנו מגדירים מהו ארגון הצלת מזון הייתי שמח גם לשמוע את העמדה של ארגוני המזון עצמם, הארגונים שעוסקים היום בחלוקת מזון אמרו שהם רוצים להבין מה האופן הנכון להגדיר מהו ארגון הצלת מזון. שוב, לעמדתי כן נכון לשמוע עוד עמדות לפני שאנחנו עוברים להקראה ולהצבעה. שוב, באמת להחלטת הוועדה.

אני אשמח לשאול שאלה דווקא את הארגון לחלוקת מזון, לפי ההצעה היום אתם אלה שאמורים לתת את הפטור? רשום שם שהארגון להצלת מזון הוא זה שמאשר בכתב לאותו גוף שהוא לא יכול להגיע אליו. האם אתם חושבים שזה נכון? אני מוצאת שיש בזה טעם לפגם.

כן, אני אסביר גם למה, כי בסופו של דבר בעל המומחיות הוא זה שזה עיקר עיסוקו. אני כן חושבת שנכון היה להגדיר את זה מ-30% ל-50% ואולי אפילו 60%, זאת אומרת לא ארגון שעוסק ברכש מזון.

ואם יורשה לי, כבודו, אני כן אגיד שאני הייתי שמחה להעביר את ההצעה הזו בקריאה ראשונה כדי להראות כמה הנושא הזה חשוב וכדי לחייב את משרדי הממשלה לדון בנושאים הללו, כי ככל שלא נעשה את זה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו קוברים את הנושא החשוב הזה ובסופו של יום לא להגיע גם, לצערי, לקריאה ראשונה.

כמו שאני מכיר את משרד האוצר, זה יימשך. אצלך, למשל עם ילד פג, הם מחכים, אני מחכה עדיין לאוצר שיחזרו אליי בשביל להעביר את זה לקריאה ראשונה. לכן, אדוני היושב ראש, אם יורשה לי והיועץ המשפטי יסכים לזה, תמיד עשינו את זה, ואני לא חוק אחד העברתי, בין הראשונה לשנייה ושלישית הבאנו שינויים. זה חשוב, זה מלחיץ את המערכת, זה מלחיץ אותם לתת תשובות ולתת את הנתונים וכל מה שצריך. אבל אתה היושב ראש, אדוני, ומה שתחליט.

לפני שאני מחליט אני רוצה לאפשר לעמיר עופר, מנהל ענף המזון באיגוד לשכות המסחר, הוא הגיע עכשיו והוא רוצה לומר משהו דחוף.

תודה רבה, אדוני, על רשות הדיבור. קודם כל אני מתנצל שאיחרתי לדיון, הייתי בדיון מקביל שהתעכב ונכנסתי לכאן באיחור. כמו שציינת, אני מנהל את ענף המזון ומנהל חטיבת נותני שירותי קייטרינג לעסקים ומוסדות, שגם מיוצג תחת איגוד לשכות המסחר.

דיברתם כאן על הנושא שהוא מאוד מאוד חשוב, גם לנו וגם לחברות, זה כל העיסוק במניעת בזבוז מזון, זה נושא מאוד מבורך. בזבוז מזון מהווה בעיה סביבתית, אין על זה חולק, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית, ברמה הגלובלית וברמה המקומית.

מדברים פה על חקיקה, מה שהיום נעשה באופן וולונטרי מדברים פה עכשיו שיהיה באופן מנדטורי. אני חושב שעוד לפני שאנחנו בכלל צריכים להתחיל לדבר לגופה של הצעת החוק, וגם קודם היה פה נציג החשכ"ל שאמר שצריך לבחון איך זה יבוא לידי ביטוי בהסכמים מול אותן חברות נותנות שירותי הסעדה, אפשר לעשות הרבה אמצעי מניעה עוד לפני שבכלל אנחנו מתחילים לדבר בחוק.

אני רק רוצה לתת לאדוני כמה דוגמאות. קודם כל החברות חותמות על הסכמי שירות במכרזים מול גופים ציבוריים, מול החשכ"ל ומול גופים פרטיים. אני חושב שאפשר בין היתר, אדוני, לצמצם את המגוון הנדרש בפס, ככל שיש יותר מגוון יש יותר פחת של מזון. דבר שני, אני חושב שצריכים לשנות את כל התפיסה בנוגע לאופן ההגשה, צמצום פסי ההגשה לאחר הפיק בזמן ההגשה, מעבר למנות המוכנות במקום על פלנצ'ה למשל.

אני אתן לך דוגמה, אדוני. היום יש דרישה שאם ארוחת הצוהריים מוגשת בין שעה אחת לשעה שלוש, שתהיה אותה כמות של מזון גם בשעה אחת וגם בשעה שלוש. זה משהו שמוביל לאובדן של כמות רבה של מזון. אני חושב שאפשר לעבור למערכת של הזמנות מראש שתאפשר דיוק בכמות המנות. גם אפשר להוביל להקטנת גודל הצלחת. ברגע שיש צלחת גדולה אנשים ישראלים עם עיניים גדולות מעמיסים על הצלחת ולכן הרבה מזון - - -

הרעיונות שלך מצוינים, הם לא שייכים לחוק.

ועד שכל זה יקרה המזון ייזרק.

אלה רעיונות שמן הראוי שתגיד את זה לאנשים הרלוונטיים, איך לחסוך בבזבוז מזון.

גם היום יש חברות קייטרינג שמתקשרות עם ארגון, לצורך העניין 'לקט ישראל', אני יודע שהם לא אוספים סלטים ודגים.

הם אמרו את זה.

אז גם מבחינת מרכיבים תזונתיים יש הרבה ויטמינים בסלטים, אז אם אתם רוצים לצמצם את הפחת של המזון למה לא מחלקים את המזונות האלה? הצעת החוק אולי עדיין לא מוכנה, אני חושב ש - - -

דנו בזה.

אנחנו שמענו, הוא פשוט לא היה פה.

לא הייתי, אני חושב שיש הרבה דברים שצריך לעשות, בין היתר הדרכות, כמו שאמרתי בהתחלה.

בוא נסכם ככה. לפני שנסגור את הישיבה אנחנו נטיל על משרד האוצר ועליכם, על כל מי שיש לו עדיין מה להגיד ולא אמר, לגבש תוך שבוע ימים את העמדה שלכם, תציגו את זה למנהלת הוועדה, לשלוח את דעתכם כמסמך, ואתה תגבש יותר איתם את הנוסח, תגיש נוסח מוגדר ובעזרת ה' נתכנס ונמשיך. תגבשו כדי שנעבור על דברים מגובשים.

ישיבה זו נעולה, תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20.