פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת הפנים והגנת הסביבה
03/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 236
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, כ"ז בסיון התשפ"ד (03 ביולי 2024), שעה 9:03

הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג-2023 (פ/2933/25) – הכנה לקריאה ראשונה,
של חה"כ קטי קטרין שטרית

חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – מ"מ היו"ר
ששון ששי גואטה
מתן כהנא
מטי צרפתי הרכבי

עופר כסיף
קטי קטרין שטרית

אלקנה דודיין - עו"ד, עוזר ליועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

דניאל סרגי - רפרנט רשות מקרקעי ישראל, אגף תקציבים, משרד האוצר

נועה מושייף - עו"ד, משפטנית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מלאני איבגי - עו"ד, מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

תומר פרידמן - עו"ד, יועץ משפטי, רשות מקרקעי ישראל

גל פרויקט - סגן גזבר ומנהל אגף גביית ארנונה, עיריית תל אביב-יפו, וסגן יו"ר הדירקטוריון, יו"ר ועדת כספים השקעות ויו"ר ועדת כפר שלם, חלמיש

תמיר היזמי - מנכ"ל, חלמיש

אהרן מדואל - יו"ר, ועד כפר שלם

אבשלום בן דוד - חבר ועד כפר שלם

ערן מורדוב - חבר ועד כפר שלם

נאווה צנעני - חברת ועד כפר שלם

איריס רוני לוי - חברת ועד כפר שלם

עובדיה שמואל - חבר ועד כפר שלם

עקיבא אביעד - חבר ועד כפר שלם

רעות בינג

לאה קריכלי

ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג-2023, פ/2933/25

בוקר טוב לכולם. אנחנו דנים בהצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), הצעת החוק של חברת הכנסת שטרית. חבריי ממשרד האוצר, ממשרד המשפטים וממשרד השיכון – אני מזכיר לכם שיש את הנושא של מסמך 96 שאתם החלטתם שהוא לא תקף, משום מה, וסיימנו את הישיבה הקודמת בהצגת מסמך סיכום דיון במשרד השיכון, שהתייחס למסמך 96 בצורה ספציפית. סיכום הדיון נעשה בשנת 2023, בעוד החלטת מועצת מקרקעי ישראל משנת 2020, שהסתמכתם עליה, לכאורה – מבטלת את מסמך 96.

שלוש שנים אחרי, יש אמירה מפורשת של הממשלה על כך שמבחינתה – מסמך 96 חי וקיים. בנוסף, כמו שאמרתי, ועדת שרים לענייני חקיקה לא הסתייגה ממסמך 96, כפי שהיא נוהגת לעשות אם יש נושאים שמפריעים לה במסגרת הצעת החוק; הצעת החוק מדברת ספציפית על מסמך 96. לכן, ככל שיש לכם משהו להוסיף לנו בנושא הזה – נשמח לשמוע. בבקשה.

אני אשמח להתייחס. דניאל סרגי, אגף תקציבים. יתר נציגי הממשלה בדרך, ואני בטוח שהם ירצו להתייחס. יש כמה דברים שחשוב לי להגיד – חלקם נאמרו בדיון הקודם וחלקם לא: קודם כול, הנוסח כרגע עבר ועדת שרים לענייני חקיקה, אבל הוא עבר תוך התניה ברורה מאוד, שכתובה גם בפרוטוקול, שזה צריך להיעשות בהסכמת משרדי הממשלה הרלוונטיים, וביניהם משרד האוצר. הממשלה, ומשרד האוצר בפרט, מתנגדת לנוסח הנוכחי כמו שהוא כתוב כרגע בהצעת החוק.

חשוב לי לדייק, אדוני: אתה מתכוון לכך שאגף התקציבים, או מי שאתה בא בשמו, מתנגד?

גם שר האוצר.

אני שוחחתי עם נציגי שר האוצר, וכרגע – שר האוצר לא מתנגד. זה מה שנאמר לי. אם הוא מתנגד – יש לנו דרך ללכת בה, ואז, אם הוא ירצה לתקוע את זה בוועדת השרים, אחרי שנשלים את הליך החקיקה ונעלה את זה הלאה – הציבור במדינת ישראל ידע שהכנסת רוצה לחוקק אבל שיש שר שלא מוכן. אז, הוא יצטרך להסביר את זה לציבור בעצמו. אני לא חושב שזה כיוון נכון ללכת בו.

אני אמשיך את דבריי ואעשה איזו שהיא פתיחה באופן כללי: כרגע, להצעת החוק יש עלות תקציבית משמעותית מאוד.

כן. דיברנו על זה.

נכון, וחשוב לי לשים את זה שוב על השולחן; יש לה עלות תקציבית גבוהה מאוד ביחס למתווה שאושר ב-2020.

המתווה שאושר ב-2020 הוא מתווה שקיים, אבל - - -

זה לא רלוונטי.

חבר'ה, תנו לי; בשביל זה אני פה. אם תרצו לדבר – אני מבטיח שאתן לכם. בשנת 2023 דיברו ספציפית על מסמך 96. 400 משפחות פונו על בסיס מסמך 96. לכן, אי-אפשר להתעלם ממנו. זה ברור שיש לו מתווה ועלויות - - -

זו קרקע בתל אביב שהיא יקרה מאוד.

בדיוק. גם ההכנסות מהפינוי יהיו גבוהות יותר. אי-אפשר רק לקבל ולא לתת.

אני אמשיך את ההתייחסות. קודם כול, חשוב לי להגיד: זה אירוע ענק עם השלכות רוחב משמעותיות מאוד. נעשה תהליך; יתר נציגי הממשלה עדיין לא פה, אבל אנחנו עושים תהליך. לאורך כל השבוע, קיימנו שיח בין כל הדרגים כדי לראות איך אפשר לפתור את העניין הזה.

בנוסף, יש שיח שהתקיים מול נציגי חלמיש, כי יש חוסר בכל מיני נתונים שנמצאים אצלם, שאנחנו צריכים לקבל על מנת לדייק את המספרים, את ההוצאות וההכנסות. אלה נתונים שנמצאים רק בידיהם – הם גם נמצאים פה – ואנחנו מקיימים איתם שיח.

יש כמה עקרונות שצריכים להיות בהצעת החוק מבחינתנו; תחת העקרונות האלה – אפשר להתקדם. קודם כול – וזה משהו שלא מופיע בהצעת החוק כרגע – חשוב לשמור על איזו שהיא דיפרנציאציה בין מי שהוא ראש משפחה לבין הילדים והנכדים שלו. זו דיפרנציאציה שקיימת גם במתווה 2020. אני יודע שהיושב-ראש רוצה שנתייחס למתווה 96, אבל זו דיפרנציאציה שמתקיימת בכל הסכמי הפינוי שהממשלה מקדמת, וחשוב שהיא תופיע. זאת אומרת, לראות איך מבדילים - - -

היא הופיעה גם בפינוי של ליפתא?

אני לא יודע להתייחס, חברת הכנסת. אין לי מידע על ליפתא.

ביקשתי מכם לבדוק את הנושא של ליפתא כבר בפעם הקודמת. אני ליוויתי את ליפתא. שם, משרד האוצר נתן ברוחב רב מאוד ושיפה את התושבים שפונו. למה כאן אפשר לפנות בצורה נורמלית, ופה, בכפר שלם, אי-אפשר?

אל תדבר איתי רוחבית, מפני שזה לא מעניין אותי. על כל פיסת אדמה שמפנים בתל אביב – נבנים מגדלים שמכניסים סכום כסף רב מאוד לעיריית תל אביב, קודם כול - - -

זה לא נכון.

די. נכנסים כספים. אי-אפשר שזה יהיה חד-צדדי; צריך לתת ולקבל.

דניאל, במסמך 96 יש את הדיפרנציאציה שאתה מדבר עליה?

בהחלט. במסמך 96 יש התייחסות למי שהוא ראש משפחה – האם יש לו ילדים וכמה. אין שם התייחסות קונקרטית למי שהוא ילד או נכד.

זאת אומרת, אתה רוצה יותר דיפרנציאציה ממה שיש במסמך 96.

בהצעת החוק – אין דיפרנציאציה בכלל. במסמך 96, אין התייחסות למי שהם ילדים או נכדים.

זה לא נכון.

אני אגיד לך איך אני מסתכל על זה, כדי שתבין גם את הצד השני. פה, יש לנו שני צדדים שיש להם אינטרסים הפוכים: צד אחד רוצה כמה שיותר, מסיבות מובנות, והצד שלכם, שרוצה לתת כמה שפחות, גם מסיבות מובנות; אתם שומרים על הכסף של המדינה.

כרגע, בהיעדר התייחסות משפטית אחרת, אני לא משוכנע בכך שאני לא צודק לגבי מסמך 96. אולי יצליחו. מסמך 96 הוא נקודת המוצא. אם אתה מתחיל לקחת את המסמך ולעשות בו תיקונים – קח בחשבון שגם בצד השני ירצו לעשות בו תיקונים, ואז לא נצא ראש.

לכן, מה שאני ממליץ זה לקחת את מסמך 96, לפחות כרגע – עזוב את זה שאתם לא מסכימים עם המספרים; אני לא מדבר כרגע על המספר, אלא על המתווה של מי מקבל ואיך – להתייחס אליו כנקודת המוצא ולא לעשות בו שינויים. אחרת, נצטרך לעשות את זה לשני הכיוונים.

אני מבין, היושב-ראש. מסמך 96, כמו שלמדנו וקראנו אותו, מבטיח לכל מי שזכאי, בהתאם למסמך, קרקע מפותחת ומענקים לבניית יחידת דיור. כמו שאנחנו למדנו את זה, וגם משיח שהתקיים מול רמ"י - - -

זו אחת מההצעות. היו מספר מסלולים.

במסלול הקרקע, אנחנו לא הצלחנו להבין איפה הקרקע, מה העלויות שלה ומה הערכים שלה.

אני חושב שזה גם פחות ריאלי לדבר על המסלול של הקרקע.

זה ריאלי מאוד.

אהרון, אתה היית בכפר שלם? ראית את השכונה שנתנו להם לבנות בה ב-96? נתנו להם שם קרקע והם בנו קוטג'ים.

חברת הכנסת, הכוונה היא לקרקע בשכונה.

נכון, היה את זה. זו אפשרות שניתנה להם.

איפה חשבת לנדב קרקע? בדרום? בנגב?

חבר הכנסת גואטה, בוקר טוב.

אני רק מציע הצעה: בואו נקבל החלטה וזהו. אני יודע שאתה רוצה.

אני חושב שצריך להתקדם לקריאה ראשונה.

לא. אני עוד רחוק מאוד מלמצות את הדיון איתם. בבקשה, דניאל.

המתווה השני שמציעים בהצעת החוק הוא מתווה של מסלול של שווה ערך לשוק החופשי לכל מי שהוא זכאי. גם יש שם סעיף שמתייחס להורשת זכויות. כפי שאנחנו מבינים את זה, מדובר על כל מי שגר בכפר שלם – הוא יכול היה לגור שם יום או יומיים, להחזיק נכס אחד או שניים או להיות ילד או נכד - - -

אני רוצה לדייק. ברור לי לחלוטין שיהיו לכם הסתייגויות ודיוקים להצעת החוק, גם בנושא מי שזכאי. לכן, כשלב ראשון, בואו ניקח את מסמך 96, נסתכל מי זכאי על פיו ונלך לפי זה.

אני מתייחס לנוסח הצעת החוק כרגע. אני מכיר את המסמך, כי קראתי אותו, ויש שם הרבה השלמות שאפשר לקבל. כמו שאנחנו מבינים את המסמך, יש שתי אפשרויות: א', מסלול בנה ביתך – כלומר, אתה מקבל קרקע מפותחת על חשבון המדינה ומענק של עשרות אלפי דולרים, שהצעת החוק מציעה להצמיד אותם להיום; כלומר, כמה מאות אלפי שקלים. ב', מסלול חלופי – של "שווה ערך שוק חופשי". כלומר, אתה מקבל תמורה כספית שמאפשרת לך לרכוש בית בשוק החופשי.

התמורה הכספית שמאפשרת לך לקנות בית בשוק החופשי – זה בית בשוק החופשי בתל אביב?

בנוסח הצעת החוק או במסמך 96?

במסמך 96.

במסמך 96, אני לא יודע להגיד האם זה יאפשר היום. אני צריך לעבור עליו. ברור שכדי לקנות מסלול שוק חופשי בתל אביב, בכפר שלם היום – אנחנו מדברים על 3-4 מיליון שקלים לזכאי, פחות או יותר.

הבנתי. עוד משהו?

כן. אני אשמח לציין עוד כמה עקרונות שחשובים לנו ולא מופיעים בהצעת החוק. דבר נוסף: אין התייחסות בכלל – וזה עקרון שחשוב לנו מאוד כבר לאורך זמן – להבטחת הפינוי. כלומר, אין התייחסות בהצעת החוק לאכיפה, או להקצבת זמנים, לחלופין.

אני אסביר: נכון לעכשיו, נניח ויש 800 זכאים במתחם, ו-600 מהם יגיעו להסכמה ויבחרו להתפנות – המדינה תוציא סכום גבוה מאוד, אבל לא תוכל לבנות בכלל, מצד שני, כי מספיק שיהיו שם 10 בתים שלא מוכנים - - -

אנחנו נצטרך למצוא לזה מנגנון. אני מסכים איתך.

גם ניתן וחשוב לייצר איזה שהוא מערך תמריצים שיאפשר פינוי מהיר. אפשר לדון בזה.

צודק. אני מקבלת את זה.

בהחלט.

חשוב לי להגיד: מבדיקה רוחבית שאנחנו ערכנו – בשנים האחרונות, המדינה לא נוהגת לתת פיצויים לקרקע, לרוב, אלא לתת פיצוי כספי, במיוחד בהסדרים של הפקעה. חשוב להבין את השלכות הרוחב אם אנחנו הולכים למתווה, כי מתווה 96 מדבר על פיצוי בקרקע, בסופו של דבר, וזה משהו שהמדינה לא נוהגת לעשות כי יש לכך הרבה משמעויות – גם משמעות משפטית. לצערי, נציגת משרד המשפטים עדיין לא פה, ואולי היא תתייחס לכך בהמשך.

נעשה תהליך ואנחנו מוכנים לשבת. זה אירוע גדול מאוד ואנחנו מנהלים אותו. צריך לראות איך עושים אותו בשום שכל, כי יש לו השלכות תקציביות וגם השלכות רוחב. לגבי הנקודות שאמרתי – התייחסתי כרגע.

גל פרויקט, סגן יושב-ראש חברת חלמיש ונציג עיריית תל אביב-יפו. ראשית, כעיריית תל אביב, אנחנו מברכים ורוצים לפנות את שכונת כפר שלם ולבנות שכונה מודרנית וחדשה באותם אזורים. לגופו של עניין, נאמרו פה כמה דברים שאני לא יודע אם הם מתכתבים עם העובדות בפועל.

ראשית, פרויקט כפר שלם, שאני מלווה אותו מספר רב של שנים, הוא פרויקט משק סגור. כל ההכנסות ממכירת המגרשים לבנייה בכפר שלם מיועדים לתשלום של הוצאות פינוי למי שמתגורר שם. לכן, להערתך, חברת הכנסת קטי שטרית, עיריית תל אביב לא מרוויחה דבר ועניין מהפרויקט הזה; להיפך.

עיריית תל אביב גנבה לנו אדמה.

אנחנו מתנגדים להצעת החוק של קטי שטרית בנוסח שמוצג כרגע בפני הוועדה – גם כחברה וגם כעיריית תל אביב. ההצעה הזו פורצת את גבולות המשק הסגור במאות מיליוני שקלים, ואין כל מקור תקציבי. אם משרד האוצר יחליט שהוא נותן שיפוי של מאות מיליונים – אנחנו לא מתנגדים לכך שאנשים יקבלו כסף, עם כל הכבוד.

דיברו פה על בנה ביתך וכדומה. דרך אגב, גם היום, במסגרת מתווה הפינוי הקיים, יש כ-160 מגרשים לבנה ביתך. בעבר, חלק מהמפונים קיבלו מגרשים לבנה ביתך. גם היום, במסגרת התוכניות בפועל במקום, יש 160 או 164 מגרשים לבנה ביתך שמיועדים למפונים לפי קריטריונים - - -

היו 200; לאיפה נעלמו 35 מגרשים?

אהרון, היות ואנחנו מכירים לא מאתמול, אני יכול להגיד לך שאף אחד לא לקח את המגרשים. יש מגרשים למפונים, כאשר צריך לקבוע מנגנון שייקבע מי מתוך המפונים יהיה זכאי. דרך אגב, אני מניח שיותר אנשים ירצו מגרשים מאשר כסף לדירה.

זו חלק מהבעיה.

לעניין הנושא הנוסף: מי שמכיר את כפר שלם ואת מתחמי הפינוי, יודע שבחלק מהשכונה יש בתים חדשים, שלא קשורים לפינויים, ואילו בחלק אחר יש מתחמים שאמורים להיות מפונים. אני יודע שמרבית המפונים בכפר שלם נמצאים, בכלל, על שטחים שהם שטחים ציבוריים.

אם, במקרה, פלוני אלמוני נמצא במתחם שיש עליו תוכנית לבנייה, מפנים אותו ועכשיו בונים שם מגדל של 70 או 80 דירות – זה לא שמישהו "לוקח לו משהו". הוא לא יכול להגיד: "במקום שבו אני גר – אתם בונים בניין של 80 דירות. למה אתם נותנים לי רק דירה אחת? זה לא הוגן".

איך זה רלוונטי לאירוע הזה?

אני רוצה לשאול שאלה, ואני לא תוקף: כשהבאתם אותם להתיישב שם בהתחלה, כי היו אינטרסים למדינה – לעזור לא להחזיר את הפלסטינים לשטח, או לא יודע את מי, ולשמור על השטח – גם אז זה היה שטח ציבורי, או שעיריית תל אביב הפכה את זה לשטח ציבורי במשך הזמן? זו שאלה שמעניינת אותי מאוד.

אני אענה לך למיטב ידיעתי: שטח ציבורי זה שטח לכבישים, לגני ילדים, לפארק ציבורי לתושבי השכונה - - -

אני יודע. תסביר לי: מתי עשיתם את זה? כשהם עלו על האדמה או אחרי שהם עלו על האדמה? אם אחרי – ברור, מה הבעיה? אתם העירייה; למה שלא תעשו את זה ציבורי ותגידו להם, היום, שהם עבריינים?

הדברים שאתה אומר הם חשובים וטובים, אבל אני עוד לא מבין למה זה רלוונטי לדברים כרגע. צריך להבין את התפיסה - - -

כי זו הייתה ההתייחסות של עיריית תל אביב כל השנים; התייחסות מתנשאת ובזויה.

חברת הכנסת שטרית, זה ממש לא נכון.

נאלצתי לעשות חוק כדי שתשבו איתם. אתה לא מתבייש להגיד את זה? נאלצתי לחוקק חוק כי אתם לא מתייחסים לתושבים בכפר שלם.

הם קראו לנו "פתרון סוציאלי". לגבעת עמל לא קראת "סוציאלי".

תודה רבה. תראה, אדוני, אני פשוט רוצה שתבין את המסגרת הדיונית.

אני מכיר; הייתי פה - - -

לא. הוועדה הזו תוציא מתווה פיצוי לאנשי כפר שלם. הצעת החוק הזו תתקדם, ומהר. אנחנו פה שבוע אחר שבוע.

גם בפגרה.

נכון. היא תתקדם מהר. אם יש לך משהו לתרום – אם יש לך יכולת לתת איזה שהוא נימוק משפטי לגבי 96, ולהסביר למה הוא תקף או לא תקף – בבקשה. יהיה פיצוי, וכרגע – אני לא ראיתי אחרת – הוא יהיה על בסיס עקרונות מסמך 96. אנחנו נצטרך לראות בדיוק איך, אבל זה הולך להיות הבסיס הדיוני. אני אתן לך לדבר, אבל לבוא ולנסות לשכנע שזו לא הדרך – קצת יחטיא למטרה. אם יש לך משהו לתרום למתווה שאליו אנחנו הולכים, נקודתית – אני אשמח לשמוע.

אני לא משכנע שזו לא הדרך, כי אני חושב שהדרך הנכונה היא לתת פיצוי ראוי לכל אחד שמתגורר שם – פיצוי שיאפשר לו לקנות בית מגורים ראוי, לפחות, כמו כל אחד אחר. אני שותף גם למחשבה וגם לרעיון של קטי שטרית.

א', שהצעת החוק צריכה להיות במסגרת משק כספי סגור.

אין שום בעיה; זה טוב. אני אוהב משק כספי סגור.

ב', הצעת החוק צריכה להביא לכך שהתמורה תימצא בהלימה לאותה אמירה של אדוני – שצריך לתת פיצוי ראוי. אני אתן דוגמה: יש תושב כפר שלם שיש לו שם נכס; הוא משכיר אותו ולא גר בו, ויש לו גם דירה במקום אחר. הפיצוי הוא על מנת לתת לו דיור ראוי; האם הוא צריך לקבל שני בתים על חשבון הציבור בגלל שהוא משכיר שם שתי יחידות דיור? בגלל שזה משק כספי סגור – צריך להבין שכל מה שנותנים לאחד – יגרע מכסף שמגיע לאחר, שבאמת מתגורר שם ושאנחנו רוצים לתת לו את המקסימום.

מכיוון שאדוני בא מחלמיש, אני בטוח שאתה מכיר ויודע שבפינויים מהסוג הזה – תמיד יש התייחסות לדברים הללו. זה תמיד המצב; כמעט ואין מקום שזה לא קורה בו. לכן, ברור לחלוטין שתהיה דיפרנציאציה גם בדברים הללו.

מילה אחרונה, ברשותך: אני רוצה להזכיר לכולם שבמסגרת החלטת הממשלה והפינויים לכפר הסגול – שבוצעו בכפר שלם בהתאם למתווים שהיו קיימים, לרבות 96 והחלטת מועצת רשות מקרקעי ישראל – פונו יותר מ-100 דיירים.

בשביל לסבר את האוזן לחברי הוועדה, התמורה שקיבלו המפונים הייתה בגבולות של כ-1.5 מיליון שקלים למפונה; הם לא קיבלו תמורות אם היו להם מבנים נוספים, אלא כך אחד קיבל יחידה אחת; ואלה שלא היו זכאים – כי יש כאלה שהם לא זכאים – קיבלו דמי שכירות לתקופה קצובה.

אני לא אומר את זה כי אני חושב שזה הפיצוי הראוי; המתווה שאנחנו תכננו להציג – וקיימנו דיונים רבים עם המינהל ועם מנכ"ל המינהל – הוא מתווה הרבה יותר מרחיב בשווי של דירת 3-4 חדרים בכפר שלם, בגבולות 2.5 מיליון שקלים.

חבל שהזכרת. אני פיניתי שלושה לבית אבות "משכן" כי זרקתם אותם לרחוב. על מה אתה מדבר? אל תזכיר את זה אפילו, כי הפינוי שלכם היה בזוי. הבאתם להם משטרה - -

זה לא היה פינוי שלנו; זה היה פינוי של נת"ע.

כמו גבעת עמל.

- - ופיניתם אותם בכוח. על מה אתה מדבר? זו הסיבה שבגללה נכנסתי לחוק.

בשנות ה-90, פונו 500 משפחות בגלל פרויקט על בסיס הקריטריון הזה. אתם ניצלתם את הקו הסגול ושיתפו איתכם פעולה. האמת היא שלא היו שם כל כך הרבה ותיקות, אבל זרקתם אנשים לרחוב בזדון שאין כדוגמתו; ניצלתם פרויקט לאומי.

תודה. מדואל, הבנו.

אנחנו מעוניינים לקדם את מתווה הפינוי. הפינוי יהיה סוציאלי וראוי, ויאפשר לכל אחד שצריך דירה, מתגורר שם ומפנים אותו - - -

לא דירה; אנחנו לא פתרון סוציאלי.

תודה בינתיים.

חברי הכנסת, בבקשה. זריז, כי אני רוצה להגיע לאנשי המקצוע.

אני הזכרתי את זה גם בדיון הקודם: אני מתחבר למה שאמרו קודם חבריי, כמובן, אבל אני רוצה להזכיר שוב את העוול ההיסטורי, ואני לא אחזור על כל מה שאמרתי בדיון הקודם. לחלמיש יש חלק מרכזי, כבר מ-1961, בעוול שנגרם לתושבי השכונה ולתושבי שכונות אחרות.

עם כל הכבוד, זו התעלמות ממה שכבר נעשה. זאת אומרת, זה לא רק לפני העתיד; אלה דברים שכבר נעשו. אני ליוויתי את האנשים בגבעת עמל, והזכרתי את זה בדיון הקודם – אין גבעת עמל; היא נחרבה. האנשים גורשו ולא קיבלו פיצוי; אנשים נפטרו משיברון לב – שלושה אנשים מבוגרים שהכרתי. זרקו בן אדם בן 85, ובגלל זה היה לו אירוע מוחי והוא נפטר.

אי-אפשר להיכנס עכשיו לרזולוציות, בקריאה ראשונה, או לבקש לעכב או לדחות, בגלל שאולי ירצו שתי דירות כי הם משכירים שתי דירות. זה לא כך. הדבר החשוב ביותר הוא להציל חיי אדם; ממש כך. אנשים פה כבר נזרקו לרחוב, ואנחנו יודעים שזה יקרה שוב. מספיק.

זה נגרר שנים; הגיע הזמן שהחוק הזה יעבור. כמו שאמרה חברת הכנסת שטרית: אנחנו נאלצים לעשות חוק כי אתם לא באתם ברצון טוב. אם היה רצון טוב מול כפר שלם ומול שכונות אחרות – אני לא אזכיר את כל השמות עכשיו כי יש הרבה – לא היינו צריכים חקיקה. אנחנו נאלצים לחוקק כי אתם לא באים ברצון טוב. אני אומר את זה בצער; הלוואי והייתם באים ברצון טוב. במשך שנים, עיריית תל אביב מזלזלת, בזה ומתעמרת בתושבים.

הרשה לי לא להגיב. אני חולק על דעתך.

חבר הכנסת גואטה, יש לך משהו להגיד?

אין מה להוסיף. כמו בוועדה שהיינו בה, וכמו שקטי, עופר ואתה אמרתם – אני לא מסכים עם כל מה שהוא אומר. אסור לתת במה לדיבורים כאלה, ואנחנו צריכים להתקדם ולראות איך אנחנו מוצאים פתרון.

דיבורים זה טוב; תמיד אפשר לדבר, כל עוד זה נעשה - - -

כן, אבל אתה בא ואומר לי: "הם יושבים על שטח ציבורי". הם יושבים שם 70 שנה; מתי עשית את השטח ציבורי? לפני 20 שנה עשית תוכנית לשטח ציבורי? אתה עובד עליי? אל תעבוד עליי.

חבר הכנסת גואטה, בשביל זה אנחנו פה. מצוין. תודה לך. אני מעריך את זה.

רק משפט, כדי שייכתב בפרוטוקול: האדון הזכיר את הקו הסגול. בינואר 2022, כמדומני, היה פינוי של תושבי כפר שלם – זקנים, חד-הוריות – בשביל הקו הסגול של הרכבת הקלה של נת"ע. אין שום בעיה; צריך רכבת קלה, אבל האדון לא הזכיר שלעיריית תל אביב יש גם נציג דירקטוריון בנת"ע. לכן, יש פה ניגוד עניינים לבוא ולהציג שהמסלול של הקו הסגול היה מסלול שפינה את תושבי כפר שלם באורח כל כך אידיאלי.

אין שום קשר. ההחלטה על הפינוי התקבלה במינהל, והביצוע - - -

הרי, עיריית תל אביב תומכת בנת"ע.

אני לא חושב שהמינהל צדיקים יותר ממך; אני מכיר את האינטרסים של המינהל ושלכם.

אני רוצה להציע, כבוד היושב-ראש, שנתמקד באופן שבו נותנים פיצוי הולם לתושבי השכונה, ושלא ננסה להטיל רפש על עירייה כזו או אחרת שאין לה דבר ועניין - - -

תודה רבה. משרד השיכון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. תומר פרידמן, יועץ משפטי, רשות מקרקעי ישראל. מאז הדיון האחרון שהיה אצל אדוני בשבוע שעבר, עברנו על כל התבחינים הקיימים ועל הסדרי פיצוי דומים שנעשו – גם על סמך הקריטריונים משנת 1996, הצעת החוק, כמובן, החלטת המועצה והסדרי פינוי אחרים. כמו שאמר חברי, כולנו באותה מטרה – לתת פיצוי הולם תמורת פינוי המתחם. אני חושב שזו מטרה משותפת לכולם, ואני מקווה מאוד שנצליח לעשות את זה.

כפי שאמר חברי ממשרד האוצר ונציג עיריית תל אביב, חשוב לשמור על שלושה עקרונות חשובים מאוד שהיו בתבחינים לאורך כל השנים: א', משק כספי סגור. אמרו את זה לפניי, ואני לא אחזור על זה. ב', הסדרי אכיפה מספקים וראויים. ברור שאם מהצד האחד אנחנו נותנים גזר משמעותי – צריך מקל רציני מאוד בצד השני, כדי להבטיח שניתן יהיה לפנות. זה חשוב מאוד.

ג', בחינת מעגל הזכאים באופן כזה שיהיה הולם, באופן יחסי, גם להסדרי פינויים אחרים שהיינו. חברי מחלמיש התחיל לדבר על זה כאן – לפי הצעת החוק, אין שום הבחנה בין מחזיק לבין מי - - -

בסדר. אין בעיה.

נסדר את זה.

מצוין. התבחינים הקיימים אמורים לתת פיצוי למי שמתגורר במקום ולמי שיש לו עסק חי במקום, וכמובן שלא למי שמחזיק ארבע יחידות דיור, משכיר אותן ובכלל לא גר בהן. צריך לייצר דיפרנציאציה גם בין הדור הראשון לבין הדור השני. זה לא ייתכן, כמובן, שמעמדו של בן משפחה נלווה יהיה כמו זה של דור ראשון או כמו של מי שהגיע למקום במקור.

אין דור ראשון ודור שני.

אני מגיע לדברים האלה. בכפוף לשלושה העקרונות האלה, שהם חשובים מאוד מבחינת הממשלה – ואני חושב שאני מדבר פה גם בשם חבריי – כמובן שאפשר לנסות ולקדם מתווה ראוי. אני שוחחתי עם היועץ המשפטי של חברת חלמיש, שמלווה את כל התחום של כפר שלם, עו"ד יהורם זמיר, שמכיר את התחום הזה. אני מבין שנעשתה עבודה גם בחברת חלמיש - - -

אתה מחמיא לכולם. נתקדם?

אפשר לנסות לקדם במסגרת העקרונות הקיים כשנקבל את הנתונים שלהם; כרגע, אין לנו בכלל את הנתונים של חלמיש. אני לא יודע לומר בדיוק מה מספר המחזיקים שם; מה מספר הזכאים הצפוי; מה מספר יחידות הדיור הצפויות להיות משווקות במסגרת הפרויקט. אנחנו חייבים לקבל את כל הנתונים האלה בצורה מסודרת.

בהחלט. אני מבין שלא הספקתם לעשות את זה השבוע?

לא הספקנו. פנינו. אז, אדוני, גם נעצרו הדיונים אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני חושב שזה השלב הראשון והבסיס כדי שנוכל לשבת ולדון ביחד, כל זרועות הממשלה, באופן שבו ניתן יהיה להתקדם בצורה הכי מהירה וטובה. כמובן שנעשה את זה במסגרת הזמנים של אדוני.

טוב מאוד. משרד המשפטים. שלום, גבירתי.

עו"ד נועה מושייף, משרד המשפטים. אני לא אאריך ואחזור על דברים שחבריי אמרו. מבחינתנו, חשוב מאוד שהמתווה הזה יהיה שוויוני, גם בראי שאר מתווי הפיצויים שקודמו ומקודמים לאורך תקופה, ולפי העקרונות המוסכמים שכבר נאמרו – משק כספי סגור, בחינת הנתונים, מתן זכאות לזכאים שנמצאו במקום טרם המועד הקובע. אני מניחה שחבריי פירטו שיש את העקרונות ונתקדם איתם אחרי שנקבל את הנתונים, בתיאום עם המציעה ועם הייעוץ המשפטי של הוועדה, כמובן.

טוב מאוד. מי מטעמכם? אהרון, בבקשה. יש לי בקשה, כי אני רוצה להגיע לאיזו שהיא החלטה אופרטיבית: לא צריך להתייחס לכל דבר שנאמר, אלא לדברים המהותיים.

אני אתייחס לדברים שנוגעים להצעת החוק, ואתן פתיח: קודם כול, גל פרויקט דיבר על מתווה שהיה בקו הסגול, ובכוחו פונו אנשים. המתווה הזה היה מתווה זדוני ומנשל מאין כמוהו. הם עשו מחטף בעיצומם של ימי הקורונה, בלי ליידע את הציבור ואותנו בהחלטה זו.

סיפרתם לנו על זה.

בואו ואוכיח לכם מה הם כבר עשו: עיריית תל אביב הכינה את המתווה עוד ב-2017 - - -

זה לא מתווה של עיריית תל אביב; זה מינהל מקרקעי ישראל.

אהרון, תהיה איתי: אני הולך על מתווה 96. לא צריך. אתה משכנע את המשכנע.

אני חייב לומר חצי משפט, כדי להבין עם מי יש לנו עסק. בישיבת מועצת מינהל ב-2017, שדנה בתשובה לבג"ץ, אביגדור יצחקי אמר: "הוועדה הזו ישבה" – ועדה שהקים אביגדור יצחקי, שהיה ראש קבינט הדיור – "ובסופו של דבר החליטה להמליץ למועצה לקבל את המתווה שנקבע, יחד עם עיריית תל אביב". אתה מבין? עיריית תל אביב הכינה את המתווה הזה, ולא אף אחד אחר. אל תספר סיפורים. יש פה מסמך של אביגדור ושל מועצת המינהל, ולא דיבורים שלך.

כמובן שצריך לטאטא את המתווה הזה כלעומת שבא, ואם צריך לפצות משפחות ותיקות שפונו בקו הסגול – נצטרך לפצות אותן, והצעת החוק מתייחסת לזה. האמת היא שלא היו הרבה ותיקות בקו הסגול – בגלל זה לא היה הרבה להט, ולכן הם הצליחו לעשות את מה שהם עשו – אבל נצטרך להסתכל על מה שקרה בקו הסגול ולפצות את מי שמגיע לו.

כשהגעתי לכאן, דיברו על דור ראשון, דור שני ודור שלישי. בקריטריון 96 – אין דבר כזה; יש ראש משפחה ונלווה, שיכול להיות דור שני, שלישי או רביעי. מי שגר במקום ומחזיק בו נכס – מקבל פיצוי. נכנסתי ושמעתי שהוא אמר שאין דבר כזה בקריטריונים, אבל הקריטריונים מתייחסים לזה.

מתוך מה אתה קורא?

מקריטריון 96, עמוד 6.

מה שאתה כרגע אומר – ההגדרה של "נלווה" – שונה ממה שנאמר בחוק.

ההגדרה של נלווה היא הגדרה שתואמת לקריטריון 96. כלומר, לא רק שדור שני, שלישי או רביעי מקבל, אלא יכולים להיות גם שני ראשי משפחה בבית אב. אני אקריא את הסעיף של זכאות לראש משפחה: "כל מפונה אשר לו דור המשך שני או שלישי יוכר כראש משפחה לכל עניין ונושא". כלומר, אדם שיש לו נכד – עבר לראש משפחה, אפילו אם אביו בחיים, נמצא במתחם והוא ראש משפחה.

לגבי כל הסיפורים האלה של דור שני, שלישי ורביעי, יושב פה גל פרויקט, שהוא דירקטור בחלמיש כבר הרבה שנים – לא שזה תרם לנו הרבה, כי הייתה מלחמה איתנו בכל אותו זמן. אני הצעתי דבר פשוט מאוד: יש את קריטריון 97. אנחנו יודעים שבמדינה יש הליך של פרשנות – יש מסמך, ורוצים לפרט; לא תמיד מבינים מה בוצע.

למזלנו, על בסיס קריטריון 96 – פונו 400 משפחות. נפתח את תיקי הפינוי, נבדק מי היה דור שני, שלישי ורביעי, ואיך הם פונו שם, ולפי זה – ניישם את המסמך. יש לנו את הדורות שהפכו לפנינו, ויישמו את המסמך הזה על בסיס אותו עיקרון, ולכן אין שום בעיה בפרשנות של 96; היא קיימת במאות חוזי הפינוי שנכתבו והתקיימו.

עכשיו, באים ואומרים לנו פה על העניין של משק כספי סגור, ויש לנו קצת בעיה עם זה. בעיקרון, אני מסכים למשק כספי סגור עיריית תל אביב באה וגרמה לכאוס באזור, ושיווקה קרקעות שהכסף מהן לא נכנס למשק כספי סגור במשך 30 שנה. מנכ"ל עיריית תל אביב היה פה בוועדה של כבל ב-2018, ודיברנו על 200 מגרשים שנותרו לשיווק בבנה ביתך.

היום, בא גל פרויקט – ואני מניח שהנתונים שלו יותר מדויקים, כי הוא דירקטור בחלמיש הרבה שנים – ואומר שנותרו 165. להיכן נעלמו 35 מגרשים? אני רוצה להגיד לכם להיכן: עיריית תל אביב מקדמת תב"עות יחד עם קבלנים – אני לא אציין את הכתובות – ומכניסה את המגרשים הריקים של בנה ביתך לתוך התב"עות האלה.

מדואל, סליחה שאני מפריע – אני מציע לך לבדוק את העובדות.

גל, נותרו לפחות 200 מגרשים בפרויקט, וזה היה נתון שעשינו לגביו שמאות ב-2015. אתם הבאתם שמאות - - -

אדון מדואל, אני רוצה להבין משהו: אתם, כמפונים לעתיד – אם נגיע למתווה – צריכים לקבל את התמורה שלכם. מה מפריע לכם במשק כספי סגור? משק כספי סגור הוא אינטרס של המדינה, כי אנחנו רוצים, בסופו של דבר, שהכסף יושקע במקום הזה. למה מפריע לכם אם זה סגור או לא?

לא מפריע לנו. אני אגיד לך מה הבעיה: הרי, הם תמיד טוענים שכדי ליישם את קריטריון 96 – הטענה העיקרית שלהם היא שזה יקר להם, קשה להם, כואב להם, כבד להם שהקריטריון הזה מרחיב ונותן, למרות שפונו על בסיסו 400 משפחות. לנו אין בעיה; אם הקריטריון הזה ייושם במלואו וכמו שצריך, במסגרת משק כספי סגור – אהלן וסהלן.

אנחנו דנים פה על משפחות שבאו לפני 80 שנה. לכל דבר ועניין – אני לא אכנס איתכם לכל ההליך המשפטי – מגיעה להן בעלות על האדמה. אם הם לא רוצים משק כספי סגור, ולא רוצים לתת את קריטריון 96 - - -

הם רוצים משק כספי סגור.

אם הם לא רוצים לתת לנו את קריטריון 96, ולהכניס בו שינויים כאלה ואחרים בטענה שזה כבד להם בגלל שזה יקר, וכל הסיפורים האלה – אין בעיה. תעשו הסדר קרקעות, תרשמו את הקרקע על שם כל מחזיק ותיק בכפר שלם, שהיה עד 1965 במקום - - -

אתה הולך לפגוע במאות דיירים.

אני מייצג את המשלמים; לא אתה. אל תייצג את התושבים. תעשו הסדר קרקעות בכפר שלם לכל מי שמגיע לו, ומסגרת של פרצלציה כוללת לכפר שלם – לא צריך את חלמיש – כמו שעושים איחוד וחלוקה בכל מקום.

אנחנו יודעים. זה פחות ריאלי.

כשנדבר על שטחים ציבוריים – אנחנו מדברים על כך שהפרצלציה תהיה לכל המתחם במסגרת ההסדר הזה; על המתחם ייכנס לאיחוד וחלוקה, ומי שנכנס – ייצא עם מה שהוא נכנס, פחות או יותר.

אפשר גם לעשות פרצלציה שלא בהסכמת הדיירים. אז – זה פתרון.

אני חושב שזה הפתרון הכי טוב, דרך אגב. הכי טוב, ומגיע להם. הם ישבו שם.

מאז 1948.

אני רוצה להעיר עוד הערה: דיברו על הליך של סנקציות. כבוד יו"ר הוועדה, אנחנו לא מתנגדים. זה נשמע הגיוני מאוד: "הגענו עם התושבים להסדר. בואו נלך להליך של סנקציות עם מי שיהיה סרבן פינוי וייתקע את הפרויקט". זה נשמע יפה מאוד על הנייר, אלא שבפועל, בהחלטת מינהל מספר 995 משנת 2004, נקבע הסדר שיהיה פינוי לפי קריטריון 96.

שמונה שנים אחרי שעשו את הפינוי, המינהל החליט לחדש את הפינוי על פי קריטריון 96, וקבע גם מתווה של סנקציות. כלומר, מי שלא יסכים ללכת עם הקריטריון – חלמיש תבוא אליו בהצעה מוסדרת על פי הקריטריון. אחרי שנתיים, יפתחו הליך נגד בן אדם שלא יסכים, ויורידו לו מספר שנים מדמי הפינוי. מה עשתה חלמיש? שינתה את הקריטריון.

סיפרת את זה בפעם הקודמת, אהרון.

לכן, בגלל ניסיון העבר שלנו עם ההליך, אנחנו זהירים מאוד לגבי הליך של סנקציות ולא ממהרים לחתום עליו.

תודה. עוד מישהו? אבל רק דברים שלא נאמרו.

אבשלום בן דוד, חבר ועד כפר שלם. בקשר לנושא של משק כספי סגור, אני חושב שמה שהיה הוא מה שיהיה. היו תשובות לכל המצבים והעניינים, ואי-אפשר לחדש עכשיו דברים עם כל הסיסמאות האלה – "אנחנו רוצים פיצוי הוגן", ושלא יקפחו מישהו.

אני רוצה להדגיש: לא רק שמשק סגור מכסה את כל הפינוי של כפר שלם – עוד נשאר הרבה. אני לא מבין את העירייה ואת כל הרשויות, שאומרות, מצד אחד, "משק כספי סגור", אבל מצד שני – "אנחנו ננהל אותך". אם המשק הכספי הוא סגור, זה אומר שהכספים חוזרים לטובת התושבים, ולא לטובת עיריית תל אביב או אף אחד אחר. זה צריך לשרת אותנו. אני מבין את זה נכון, אדוני היושב-ראש?

מה שזה בה לשרת זה את זה שכל הכספים - - -

שהמדינה לא תכניס יד לכיס.

זה לא שהמדינה לא תכניס יד לכיס; זה אומר שכספים ודברים שמושקעים במתחם הזה – לא ילכו למקומות אחרים. זאת אומרת, שכל מה שצריך – יהיה ויושקע שם. לכם, כמפונים לעתיד, זה לא אמור לשנות.

זה העניין: מצד, אחד, אומרים לך "משק כספי סגור". מצד שני, אומרים לך: "אתה לא תקבל כך וכך". פעם ישבנו עם האוצר, ואמרו לנו: "אין מספיק כספים". מה שהם עושים פה זו אחיזת עיניים; "אין מספיק כסף", "האוצר צריך להוציא הרבה כספים" ו-"המדינה לא תעמוד בזה" – זה הכול שטויות. זה לא נכון. יש מספרים, והמספרים אומרים שהמשק הכספי הציבורי – סוגר.

אני רוצה להגיד דבר אחד: האנשים שיושבים פה הם עובדי מדינה. הם נסמכים על מידע שנמסר להם מקודמיהם. גם אם הם אומרים דברים שהם לא נכונים – הם לא עושים את זה בכוונה לשקר או לפגוע. הם נסמכים על המידע שיש להם. יכול להיות שהמידע מוטעה, אבל אף אחד מהם לא בא בכוונה רעה.

שיעשו שיעורי בית.

הם עושים את שיעורי הבית, ויכול להיות שאין להם את כל המידע. לכן, גבירתי, אני מבקש מאוד לנהוג בהם בכבוד. בסוף, הם עובדי ציבור; הם לא באים לשקר. הם אולי אומרים מידע שהוא לא נכון – שאתם יודעים שהוא לא נכון כי אתם שם. כמו שאתם רואים, החבר'ה פה הם קצת יותר צעירים; הם לא היו שם כשאתם הייתם. לכן, יכול להיות שנמסר להם מידע שהוא לא נכון, אבל הם לא באים מתוך איזו שהיא כוונה רעה.

חלילה.

לפעמים הם באים עם אג'נדות, ודוחפים את זה לכיוון האג'נדות שלהם ושל המשרד, וזה מה שפוגע בהם. אין תמימים באוצר ובכל החבורה.

כבוד היושב-ראש, אני לא כל כך מסכים. יש הרבה מאוד אינטרסים שבוחשים פה מאחורי הקלעים, וברגע שעיריית תל אביב מובילה, מזה מספר שנים לא קטן – מאז שהפסיקו את הפינויים – "פתרון סוציאלי" בכפר שלם – כאילו היינו רעבים ללחם, אז קוראים לנו "סוציאליים" – המטרה היא זדונית וברורה. אני יודע בדיוק מה מסתתר מאחורי זה, ואני לא רוצה לפתוח, כרגע, את מה שעומד מאחורי הפתרון הסוציאלי.

יש מאות משפחות שהתיישבו בכפר שלם בשנת 1948, והעין של עיריית תל אביב צרה בהן. אני אגיד לך דבר חדש: בזמנו, בשנות ה-90 וה-2000 – הם פתחו בתביעות נגד המשפחות הוותיקות. אל תספר לי סיפורים.

כשייתנו לי את רשות הדיבור – אני אענה.

יש לי את כל הרשימה, ובגלל זה גם הצלחנו בבג"ץ. יש פה תהליך זדוני; זה לא כל כך תמים כמו שזה נראה לעין. אולי זה לא גל פרויקט – זה לא המנכ"ל הזה - - -

בכל אופן, יש תשובות לכל המצבים והעניינים. אי-אפשר לבוא ולחדש פה. מספיק עם צרות העין.

אפשר למנות בעל מקצוע.

כן, אדוני.

ערן מורדוב, חבר ועד כפר שלם. אני רק רוצה להתייחס לעניין המתווה של הקו הסגול ברכבת – משפחות שפונו ב-2020-2021. יש שם, בוודאות, כמה משפחות שנעשה להן עוול – על פי חוק, מגיע להן דיור חלוף אקוויוולנטי לפחות למה שהיה להן, והן לא קיבלו את זה. לכן, אנחנו מבקשים שההצעה הזו תכלול - - -

כמה משפחות?

כמה משפחות בודדות – בערך חמש משפחות שצריך להכיר בהן. אמרתי את זה ואני אומר את זה עוד פעם: אחד מהם נפטר כתוצאה מהפינוי – אחרי חודשיים מאז שזרקו אותו מהבית בבושת פנים.

שניים נפטרו.

סליחה, שניים נפטרו מהמתווה של הרכבת, שסילקו אותם בבושת פנים. צריך שהצעת החוק הזו תחול גם עליהם – גם על מתווה הרכבת. מן הסתם, אי-אפשר לעשות אפליה כזו או אחרת.

בסדר. תודה רבה. יש פה עוד מישהו מאיזו שהיא רשות שנמצא ולא דיבר? אין, נכון?

ממשרד הבינוי והשיכון, אבל רמ"י ייצגו אותם.

בקצרה.

ראשית, מה שאמר מדואל הוא פשוט לא נכון. עיריית תל אביב מעוניינת בפינוי כפר שלם, ועושה את כל המאמצים - - -

נזיד עדשים. תדייק.

אין לנו ממ"דים. עוד רגע יש מלחמה.

כשנגיע לנושא המספרים וההצעה האופרטיבית, כבוד היושב-ראש, בהחלט נשמח לתרום מהידע ומהמספרים על מנת לקדם את העניין. יש לי שאלה אחרונה למר מדואל: אתה מעוניין לקבל דירה ולהתפנות?

לא. אני מעוניין לקבל את מה שמגיע לי על השטח.

הבנת מה הוא רוצה?

מי שגר בצהלה וקיבל בחינם – שיקבל דירה וייצא משם?

מדואל, מספיק.

חשוב לנו לעבור קריאה ראשונה טרם הפגרה.

חשוב לכולם, אבל אני לא יודע אם נצליח. יש תהליך שצריך לעשות בחוק, וזה לא עובר כך לקריאה ראשונה.

עוד משפט אחד: אתמול, עיריית תל אביב הגישה סילוק יד למשפחה שורשית, קשת יום. עכשיו, כשהם עסוקים בהישרדות, הם נאלצים לקחת עורך דין ולהתעמת. קריאה ראשונה תעזור פה.

הכול טוב ויפה, אני מבין, אבל אני לא אחוקק קריאה ראשונה. יש הליך נכון שצריך לעשות לחוק גם בשבילכם. קריאה ראשונה – ואת זה למדתי מהיושב-ראש הקבוע פה – היא הקריאה הכי חשובה; יותר מהשנייה והשלישית; אם אתה הולך על דרך לא נכונה בהתחלה – אתה צריך לבטל את כל החוק ולהתחיל הליך מחדש כדי לחזור אחורה. אני מבין את זה; העו"ד יודע לעשות את העבודה שלו, והוא יכול להשיג עיכוב על בסיס הדיון שנמצא כרגע, ולא צריך קריאה ראשונה. הכול בסדר.

רבותיי, נציגי המשרדים, אנחנו לא נקבע את הדיון הבא לשבוע הבא, אלא לעוד שבועיים. שימו לב מה אתם עושים במהלך השבועיים האלה: אתם גומרים לדבר ביניכם על כל הנתונים; אתם שולחים את כל ההערות המשפטיות שלכם לגבי הנוסח – מי זכאי וכו' – לייעוץ המשפטי של הוועדה, כשגם לייעוץ המשפטי של הוועדה יש לא מעט תיקונים והתייחסויות לנוסח של הצעת החוק המקורית. צריך לעשות בה תיקונים – זה ברור לחלוטין.

אני מבקש לעשות את כל הדברים האלה, כך שבעוד שבועיים – נעמוד עם איזה שהוא נוסח שנתחיל לעבוד ממנו לגבי גיבוש הצעה לקריאה ראשונה. מבחינתי, הבסיס יכול להיות רק מסמך 96. עד עכשיו, במהלך שני דיונים, לא שמעתי אף לא טיעון משפטי אחד שיכול לסתור את הטענה הזו, ולכן הבסיס הוא מסמך 96. תתייחסו בבקשה לזכאויות ולפיצויים לפי מסמך 96 – לא להרחבות, מצד אחד, כמו שיש בהצעת החוק, ולא לצמצומים, ראה החלטת מינהל מ-2020. הבסיס הוא מסמך 96, ועל בסיסו – נתקדם.

יש משהו לא ברור במה שאמרתי?

אני מבקש שההתייחסות למסמך 96, במידה ויש להם שאלות או הערות, תהיה על בסיס הפינוי של 400 המשפחות.

אם הם יצטרכו את תיקי הפינוי – אני בטוח שיש להם את המידע ושהם יודעים לגשת אליו. אני לא צריך להגיד להם איך לעשות את העבודה שלהם.

אנחנו נתכנס בעוד שבועיים, ונעשה דיונים באירוע הזה גם בפגרה. המטרה שלי היא לגמור את האירוע הזה, פעם אחת ולתמיד. לכן, בואו ותתגייסו – אני יודע שיש לכם הרבה מה לעשות – ונקדם את זה כמו שצריך. שוב, הבסיס הוא מסמך 96.

תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:56.