פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
02/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 68
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 9:00

חינוך סביבתי לתלמידי בתי ספר יסודיים

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר

זאב אלקין

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן
אלעד עמיחי - סמנכ"ל שלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה

זיוית לינדר - ראש אגף חינוך והסברה, המשרד להגנת הסביבה

אלי דורי - מנהל תחום דעת גיאוגרפיה אדם, סביבה ומולדת חברה ואזרח, משרד החינוך

חני פלג - ממונה ארצית חינוך לקיימות, משרד החינוך

עוזי שץ - מנהל תחום בכיר ענפי חי ותמיכות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

פזית שביד שייט - מנהלת שותפויות וקשרי ממשל, מרחב יהודה, החברה להגנת הטבע

נדב שחר - ש"ש בחברה להגנת הטבע

גיתית ויסבלום - אחראית קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

אורי ארליך - מנהל אגף חינוך, רשות הגנים הלאומיים

אלון גינטר - פעיל בצוות קשרי ממשל, מחאת הנוער למען האקלים

מעיין - פעילה במחאת הנוער למען האקלים

יהודה גנוט - מנכ"ל חרדים לסביבה

תמי סלע

תמי ברנע

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


חינוך סביבתי לתלמידי בתי ספר יסודיים

בוקר טוב, אני שמח שמצטרפת אלינו השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. אני מאוד מודה לך, תודה רבה. זה לא מובן מאליו ששר מגיע לוועדה, למרות שזו ועדה חשובה מאוד, כי אני תמיד מאמין בחינוך, בנוער, בילדים. ולאורך השנה ראינו בעצם הרבה מאוד דברים שקשורים לנוער. ואני גאה בנוער שלנו. ואין ספק שההשתתפות שלך בוועדה היא מאוד חשובה כדי באמת להעלות את נושא חינוך בתחום קיימות וסביבה בבתי ספר. זה מאוד חשוב ואני מודה לך על כך.

בפתיחה כמובן, כרגיל, אני תמיד מתפלל, נתפלל כולנו לשלום החטופים ושיחזרו הביתה במהרה. רפואה שלמה לפצועי צה"ל ונברך את כל חיילי צה"ל בברכת שיחזרו הביתה בשלום, כולם בלי יוצא מן הכלל.

אני מתכבד לפתוח את הדיון בנושא חינוך סביבתי בבתי הספר היסודיים, במסגרת יום מיוחד המוקדש לאיכות הסביבה. את היום הזה יזם חה"כ זאב אלקין. כיושב ראש הוועדה אני רואה חשיבות עליונה בהטמעת ערכי שמירה על הסביבה מגיל צעיר. דור העתיד הם אלה שיירשו את כדור הארץ שאנו משאירים אחרינו. לכן חובתנו להעניק להם את הכלים והידע הדרוש כדי להבין את האתגרים הסביבתיים ולפעול למענם.

חינוך סביבתי בבתי ספר יסודיים אינו רק העברת מידע. שאלו אותי האם לעשות את זה לבתי ספר תיכוניים. אמרתי אני מעדיף להתחיל עם בתי ספר יסודיים ואפילו גנים, כי זה בעצם הדבר שאתה יכול את חומר הגלם הזה לשנות איך שאתה רוצה. הקניית ערכים, פיתוח מודעות ועידוד מעורבות פעילה. אני מאמין כי באמצעות חינוך נכון נוכל לטפח דור של אזרחים אחראיים, מודעים ומחויבים לשמירה על הסביבה.

בדיון היום נבחן את התוכניות הקיימות, נשמע את האתגרים וההצלחות ונחשוב יחד כיצד ניתן להרחיב, לשפר את החינוך הסביבתי במערכת החינוך היסודי. יש לנו שתי מצגות.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה לחה"כ אלי דלל. אני חייבת להגיד גם תודה לחה"כ, השר לשעבר זאב אלקין, שיזם את היום הזה. בהחלט שיתוף הפעולה הזה הוא מבורך בעיניי. השר לשעבר חה"כ זאב אלקין צריך לומר שהוא שותף עם המשרד בצורה מלאה בהרבה מתהליכי החקיקה שאנחנו מקדמים ובעשייה המשותפת. אנחנו רואים בזה ערך, אנחנו רואים בזה יתרון.

אנחנו שמחים להביא דיונים היום לכאן לכנסת. אני חושבת שבסופו של דבר גם הארגונים הסביבתיים, גם השותפים שלנו במשרד, גם חברי הכנסת שפועלים רבות למען הסביבה, זו הזדמנות לשים על השולחן נושאים שחשובים בעינינו. אני חייבת לומר שיש דיונים שלא נמצאים, למרות שמאוד רצינו אותם. כמו אפס תוספת סיכון במפרץ אילת ונושאים נוספים שנמצאים כרגע ממש על סדר יומה של המדינה.

אבל היום הזה הוא הזדמנות בשבילנו ועבורנו לפתוח את הכול ולהציג גם את העשייה הממשלתית. תראו, זה לא פשוט. אנחנו בסופו של דבר ממשלה. וממשלה תמיד בסוף וחברי כנסת ושרים הם אנשים גם פוליטיים. ותמיד ההסתכלות הרבה פעמים היא פוליטית ולא תמיד רואים את האנשים שעומדים באמת ונמצאים לא מאחורי הקלעים, הם מבחינתי בקדמת הבמה. אבל אלה שבאמת עושים את העבודה היום יומית, הסיזיפית יותר של אותה מערכת ציבורית שלמה.

בסופו של דבר שרה עם הלשכה שלה זה דבר מאוד מאוד מצומצם. יש לנו משרד להגנת הסביבה כמעט 650 עובדים. מחוזות רבים, בים באוויר וביבשה, שפועלים כל היום לרווחתם של אזרחי מדינת ישראל ועל מנת שכולם יצליחו. לכן היום הזה הוא הזדמנות להביא אותם ואת העשייה שלהם לכאן לכנסת.

אנחנו מדברים היום בוועדה לזכויות הילד על נושא של חינוך, קיימות וסביבה. אנחנו במשרד להגנת הסביבה וזיוית לינדר מנהלת האגף לחינוך וקהילה שיושבת כאן, ואלעד עמיחי שהוא סמנכ"ל שלטון מקומי ואזורי ואחראי על כל סמנכ"ל תחום הפסולת של המשרד. באמת מובילים את התחומים האלה. אנחנו במשרד להגנת הסביבה תומכים ביותר מ-200 רשויות בישראל בתחום של חינוך סביבתי וחינוך אקלימי, בסכומים מאוד גבוהים. זיוית תציג אותם. אני חייבת לומר שגם עכשיו החזרנו לרשויות תקציבים שעדיין לא נוצלו על ידם לחינוך סביבתי וחינוך אקלימי, כדי שהם יוכלו לנצל את זה עד סוף השנה הנוכחית.

אני חייבת לומר שאנחנו במשרד מאוד גאים בנוער. אנחנו גאים בנוער, אנחנו גאים בחברה האזרחית. אני חושבת שהנוער שלנו הוא דור העתיד. הנוער בתחומים סביבתיים הוא מאוד מעורב. יש נוער אקלים, יש תנועות נוער בתחום של הסביבה. אני חייבת לומר שגם לחינוך הבלתי פורמלי בתנועות הנוער אנחנו במשרד להגנת הסביבה נכנסנו, מתקצבים ומעורבים. ובחינוך הבלתי פורמלי יש רכזים, ממש יש תפקיד של רכזי קיימות בתנועות הנוער. יש מחנות עכשיו בקיץ שמתנהלים ממש ללא כלים חד פעמיים, אלא בכלים רב פעמיים. הנוער שלנו הוא מאוד מודע, הוא מאוד דואג לעתיד שלנו. ואני חושבת שאנחנו שמים בו הרבה מיהבנו ובצדק.

זיוית תציג כאן את הפרויקטים שאנחנו מקדמים גם של בתי ספר ירוקים וגם בגני ילדים. עשינו פרויקט ביחד עם השלטון המקומי והאזורי של הכנסת מדיחי כלים לגנים. זה חשוב לנו מגיל צעיר לחנך. אנחנו מאמינים שבסוף השמירה על הסביבה, על הטבע, על מה שהתברכנו בו זה עניין של חינוך. ולכן אנחנו משקיעים מאוד מגיל צעיר ותומכים לא בסכומים מבוטלים. תכף גם זיוית תציג את הסכומים שהמשרד לוקח בהם חלק.

בנוסף, אנחנו נמצאים גם באקדמיה ופותחים בשילוב עם האקדמיה מערכים ירוקים, גם זה יוצג כאן. מבחינתנו אנחנו בכל שנה מעבירים סכום לא מבוטל גם למשרד החינוך, לכל הפעילות המשותפת לעניות דעתי זה היה 11 מיליון שקלים בשנה החולפת.

במשך 15 שנים.

ובמשך 15 שנים כבר המשרד עושה את זה. וזה לא מובן מאליו. וזה דבר שלא תמיד ניתן עליו הקרדיט לאנשי המקצוע. אנחנו יוצאים במיזמים משותפים. יושבת פה גיתית מהחברה להגנת הטבע. אנחנו איתם יוצאים במיזם משותף לסיורים בטבע לילדים שצריכים כל כך את הטבע. ונוער שצריך את הטבע בימים האלה. לצאת מהשגרה. בטח כאלה שעברו תקופה מאוד לא פשוטה. משפחות של מפונים, משפחות באמת של אנשים שעברו טראומה. אנשים שבאמת הנפש זקוקה למעט מנוחה ואנחנו רואים בטבע עוגן מאוד חשוב. והחברה להגנת הטבע יזמה, הקימה ממש כמו ריטריט כזה של שלושה ימים, יומיים. אנחנו שותפים איתם גם במיזם משותף שאנחנו משקיעים בזה עכשיו. אנחנו מאוד גאים בזה.

רק היום, הבוקר הוצאנו את הקול הקורא לארגוני סביבה שיעמוד על סך של 14 מיליון שקלים. התחלנו עם זה לפני כמה שנים. זה בשנה הראשונה היה 4 מיליון שקלים, בכל שנה זה עולה. השנה זה באמת הסכום הכי גבוה שהשקענו עד היום בארגוני סביבה לשנת 2024 וצרכי מלחמה שלוקח בחשבון גם את הדברים שהם עשו עד היום. אתמול הוצאנו קול קורא של 4.5 מיליוני שקלים לארגונים ומוסדות שפועלים למען רווחתם של בעלי החיים.

אני חייבת לומר שאנחנו פועלים ועוד מעט גם ייצא קול קורא נוסף לחינוך סביבתי לשנים הבאות שיתמוך בשלטון המקומי והאזורי. אנחנו מאוד גאים להוביל את הנושא הזה ושמחים על קיום הדיון. יותר יפה זה לראות כשאנחנו מגיעים לשלטון המקומי והאזורי את העשייה של בתי הספר. לא מזמן היינו במפרץ אצל דופורסקי, שסיירנו איתו בבתי ספר שממש יש להם תוכנית שלמה ירוקה, עם גינה ירוקה. תשמעו, האמת, אני חייבת לומר שזה נותן נופך אחר ללמידה. זו למידה שהיא מבחינתנו למידה פעילה. וגם נותן הרבה לנפש שכל כך זקוקה גם למעט ירוק וגם קצת לעשייה. והאמת שהטבע הוא טבע שמחייך אלינו כל הזמן ויש בו רק דברים טובים ואנחנו שמחים לנצל את המשאבים האלה.

אז בימים לא פשוטים אני רוצה מפה בוועדה לזכויות הילד לומר שיש לנו עדיין ילדים שאנחנו מחכים לשובם ביחד עם כל החטופים והחטופות שלנו.

כל התמונות של ילדים. אלה שחזרו סימנו אותם. ישנם כאלה שעדיין לא חזרו.

נכון, שעדיין אנחנו מחכים להם. ומבחינתנו הערבות ההדדית היא לא מכבסת מילים, היא דבר אמיתי. אנחנו עם שבסוף יודע להתאחד ואני קוראת מפה לכולם להתאחד סביב המשימות שחשובות לנו היום. סביב המשפחות. גם משפחות שכולות, גם אותן משפחות חטופים וחטופות שעוברים ימים מאוד לא פשוטים. אנחנו צריכים לדאוג ולהיות אחראים להורדת הלהבות ושיח שהוא הרבה יותר מתון ומכבד, בטח ובטח ובראש ובראשונה למענם. וגם למען שאר מדינת ישראל שעוד נכונו לנו אתגרים מרובים ואני בטוחה שבהצלחתכם והצלחת החיילים, החיילות שלנו, כוחות הביטחון, אנחנו נעשה וגם נצליח.

אנחנו באמת נעביר את השרביט לזיוית שתציג כאן את העבודה של המשרד.

בבקשה. אבל לפני זה, אנחנו רואים פה שרה נחושה, עם ידע עצום בכל פרט ופרט מה נעשה במשרד והלוואי והיו עוד שרים שיודעים ככה לנהל את המשרד שלהם. גם בנחישות, גם בידע וגם עם חזון קדימה. אז באמת ישר כוח. תודה. בהערכה על פועלך וכל הצוות שלך. אנחנו נראה עכשיו את המצגת של המשרד להגנת הסביבה.

תודה רבה. אני רק אפתח ואומר שבאמת התמקדנו במצגת במה שנעשה בבתי ספר יסודיים, אבל המשרד פועל בהטמעת חינוך סביבתי מגיל הגן, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים, תנועות נוער וארגוני ילדים ונוער. כולם שותפים איתנו בתוכנית הזו.

אנחנו יוצאים עוד מעט לתמיכה גם במכינות קדם צבאיות.

נכון. ואנחנו עובדים גם עם מוסדות להשכלה גבוהה ועם הקהל הרחב. בעצם מבחינתנו אין גיל שהוא מאוחר מידי לעסוק בנושא הזה. צריך להתחיל מוקדם ולהמשיך, כדי שבסופו של דבר ההטמעה של שינויי ההתנהגות הנדרשים על מנת לשמור על סביבה שתהיה איכותית וראויה וטובה לחיים בה היא משהו שצריך להיות בכולם. אבל כאמור, התמקדנו פה בבתי ספר יסודיים לבקשתכם.

(הצגת מצגת)

אנחנו תומכים ברשויות המקומיות. זה קול קורא שפתוח לכל הרשויות המקומיות ומגישים לנו כמעט כל הרשויות ואנחנו מאוד משתדלים לתת תמיכה בכולם. הם צריכים כמובן לעמוד בקריטריונים. ויש לנו תוכנית משותפת גדולה מאוד עם משרד החינוך. אני אדבר עליה בקצרה ואחר כך עמיתיי ממשרד החינוך ירחיבו.

כשאת מדברת על תמיכה ברשויות מקומיות זה עניין של matching גם?

כן. הממשלה, בהתאם לחוק התמיכה ברשויות מקומיות, מחייבת את הרשויות לתת השתתפות עצמית של 20%.

אני תמיד בעד matching. אני חייב לומר, אני שואל את זה, אפילו אם זה נמוך, אני חושב שזה חשוב מאוד שתהיה השתתפות. אלא אם כן יש רשויות שהן באמת בעייתיות או חלשות ואז זה משהו אחר.

נכון. לרשויות המגזר הערבי ה-matching הוא יותר נמוך. אבל זה בין 20% ל-5%.

בסדר גמור.

בכל אופן, באמת אני אומר כדי שקצת תכירו. התפיסה שלנו, איך אנחנו מפעילים את החינוך הסביבתי באמצעות סוכני שינוי. אנחנו לא רוצים לעבוד עם כל ילד, אנחנו לא יכולים לעבוד עם כל ילד, עם כל תלמיד. לכן אנחנו עובדים באמת עם כל הדרגים של משרד החינוך מעבר לעבודה שלנו עם המזכירות הפדגוגית ועם המפקחים המקצועיים של המקצועות השונים. אנחנו עובדים עם מפקחים כוללים, עובדים עם הורים, עם גננות, כאמור עם מדריכים בתנועות הנוער. מנסים באמת למנף את המשאבים שלנו על מנת שכל מה שאנחנו עושים אחר כך המניפה של זה תגדל ותגיע להרבה יותר אנשים.

אנחנו מפרסמים, משתדלים פעם בשנתיים כדי לחסוך לרשויות את העבודה הלא קלה של הכנסת בקשות לתמיכה במרכבה, קול קורא. בדרך כלל הוא מתוקצב בכ-19 מיליון שקלים בשנה. שמאפשר גם לעשות פעילות של תהליך הסמכה בבתי ספר ירוקים שאני מיד אפרט, גם לעשות תהליך רוחבי של מהלך רשותי במערכת החינוך. אנחנו אומרים לרשויות בואו תבחרו נושא שאתה, כראש רשות או אתם כמחלקת חינוך ברשות חושבים שהוא רלוונטי לרשות שלכם. כי מה שרלוונטי בירוחם אולי לא רלוונטי בחיפה. תבחרו, תיקחו את הנושא הזה ותעשו איתו מהלך רחב בכל בתי הספר או בכל הגנים, לבחירת הרשות.

אתם נותנים רשימה של נושאים?

כן, אנחנו נותנים רשימה של נושאים, שהם כמובן נושאי סביבה. זה יכול להיות שמירה על שטחים פתוחים, זה יכול להיות מגוון ביולוגי, זה יכול להיות התמודדות עם היערכות לשינויי אקלים, נושא הפסלות, נושא תרבות הצריכה. בהחלט, אנחנו מאפשרים את הבחירה. אבל זה מתוך רשימה של נושאים שהם כמובן הנושאים שהמשרד שלנו מעוניין לקדם.

דבר נוסף שחשוב לי לומר, באמת כמו שציינה השרה, בקול קורא האחרון תמכנו ב-200 רשויות בסכום של כ-38 מיליון שקלים. ואנחנו מאפשרים להם לעשות פעולות. ובאמת בגלל שהקול הקורא שלו שנת הפעילות המרכזית שלו הייתה השנה הנוכחית, על המורכבות שלה, אנחנו הארכנו את הביצוע עד תום שנת הלימודים הבאה, אוגוסט 2025, כדי שבאמת הרשויות יוכלו לנצל עד תום את המשאבים שהם קיבלו מאתנו.

מתוך זה משהו כמו 20 מיליון ש"ח הוא מתמקד בעיסוק בבתי ספר יסודיים. צריך להגיד בכנות, זה לא סוד, יותר קל לבתי הספר היסודיים לעסוק בנושאים שלנו, בגלל שהאופן שבו בנויה מערכת החינוך. בגלל המטרות שיש למערכת החינוך בחטיבות הביניים ובתיכונים, אז בבתי ספר יסודיים יש יותר פתיחות וזמן לעסוק בנושאים האלה. לכן באמת התקציבים היותר גדולים נמצאים בבתי הספר היסודיים.

אני חושב שזה גם נכון, להתחיל מלמטה, ממש.

כן. כמו שאמרתי, אנחנו מתחילים בגנים. אנחנו עובדים כבר מהגנים. אבל מבחינתנו, צריך להגיד, אני תכף אומר, המשרד להגנת הסביבה בעצם מתקצב 45 ימי הדרכה במשרד החינוך על מנת לאפשר פעילות מאוד רחבה. אבל התקציבים האלה מוקצים למדריכים שעובדים גם בקדם יסודי, גם ביסודי וגם בעל יסודי.

יש לי שאלה בבקשה. האם אתם עושים איגום משאבים יחד עם האיגודים הסביבתיים כמו איגוד ערים שיש נניח באזור של נתניה והשרון. איגוד ערים וכך הלאה. שגם הם בין יתר התקציבים שלהם והפעילויות שלהם הם בעצם מכוונים אותם גם לבתי ספר וגני ילדים.

המשרד להגנת הסביבה תומך בפעילות של יחידות סביבתיות ואיגודי ערים לאיכות הסביבה שאליהם התכוונת והם גם יכולות להיתמך בקול קורא הזה שציינתי. רשות יכולה לבחור שאת הפעילות היא תעשה דרך האיגוד ואז ה-matching של ה-20% ניתן על ידי האיגוד. בגדול, רוב התקציבים שבהם הם פועלים בתחום החינוך הסביבתי זה התקציבים שלנו בעצם.

אוקיי.

נתתי פה דוגמה יפה לפעילויות.

אני רק אציין, כמעט בכל יחידה סביבתית יש רכז. חוץ מהמימון שאנחנו נותנים לבתי הספר ישירות אז ביחידות הסביבתיות, האזוריות ואיגודי ערים יש רכזי חינוך שעובדים תחת הנחיה מקצועית כמובן שלנו והם סוכני הביצוע. זה משתרש מלמעלה.

מצוין.

רק נגיד שהתקציב של היחידות הסביבתיות בעצם הוא לא תקציב קטן. היחידות הסביבתיות נמצאות בכל השלטון המקומי והאזורי, כמו שאתה יודע, איגודי ערים. תקציב לא מועט, תקצבנו עכשיו ביותר מ-100 מיליון שקלים לתמיכה ביחידות הסביבתיות לשנת 2024, 2025, 2026. זה תקציב שהאוצר רצה להוריד מאתנו בתקציב האחרון, במשא ומתן האחרון. הוא טען שהשלטון המקומי והאזורי זה שלהם והם צריכים לעשות את זה לבד. אנחנו ממש התעקשנו על זה ואמרנו שאם אנחנו לא נתמוך בזה זה יהיה אחד הדברים הראשונים שהרשויות יאלצו להוריד, מהקושי של ההתנהלות ביום יום.

אנחנו בחמש וחצי שנים האחרונות רואים את השלטון המקומי והאזורי כעוגן מאוד חשוב לאזרחים בתוך תחלופה של חמש מערכות בחירות, שנתיים קורונה, שמונה חודשים של מלחמה. אם לא היה לנו את השלטון המקומי והאזורי ואת מוסדות החינוך, מערכת החינוך, כעוגנים מרכזיים להביא תמיכה לאזרחים אז אני חושבת שזה היה מאוד קשה. לכן בכל מה שקשור לשלטון המקומי והאזורי, כלל המערכות והארגונים שעובדים איתנו, שמרנו על התקציבים האלה בקנאות ונלחמנו עליהם והצלחנו להביא אותם.

מצוין.

לפני שאני אעבור לתהליך ההסמכה, אני נתתי פה שתי דוגמאות. למשל בית ספר שכדי לצמצם במשאבים ולהקנות לילדים את הנושא של תרבות הצריכה, עושה חנות יד שנייה שבה הילדים יכולים למשל לקחת חולצות בית ספר במקום לקנות. יש פה תמונה של גינה שבאחד מבתי הספר הוקמה. זה משהו שאנחנו מאוד מעודדים, להקים גינות אקולוגיות. ללמד דרכן על מהו מחזור החיים של צמח, איך בעצם, כמה משאבים אנחנו משקיעים כדי לפתח גם את הפליאה וגם את ההערכה של הילדים לנושא.

אחד התהליכים שאנחנו מקדמים כבר הרבה מאוד שנים, משנת 2004, הוא תהליך הסמכה למוסדות חינוך ירוקים. הוא עובד גם בבתי ספר, כאשר בבתי הספר יש בתי ספר ירוקים, ירוקים מתמידים וירוקי עד, כדי לאפשר להם כל הזמן התפתחות ועלייה. אנחנו מבקשים מבתי הספר להראות לנו עשייה גם ברמת הידע. קודם כל צריכים ללמד. חלק מזה הוא לימוד שהילדים צריכים לקבל כדי להבין על מה אנחנו מדברים. אחר כך לנהל אורח חיים מקיים בתוך בית הספר. לחסוך בהוצאות של חשמל ומים, ללמד את הילדים על החשיבות להפריד פסולת, לנהל את הרכש בצורה אחרת ואנחנו גם מבקשים מהמורים לתת דוגמה אישית. גם חדר המורים צריך להפסיק להשתמש בכוסות חד פעמיות ולעבור לכוסות רב פעמיות ולהפריד פסולת ולהפסיק לחלק כל כך הרבה דפים מצולמים, לעבור לשיטות אחרות. הרבה מאוד שינויים נוצרו באמצעות התהליך הזה בבית ספר.

להקטין פסולת זה דבר כל כך חשוב. עוד לפני ההפרדה. אני אומר את זה כי אנחנו במדינת ישראל - - -

מניעה במקור.

מניעה במקור, הנה אמרת את המילה הנכונה.

לגמרי. דיברתי על תרבות הצריכה, זה בדיוק זה. ללמד ילדים להסתכל אחרת על מה הם צריכים לקנות.

הסכומים מגיעים ל-20 מיליארד שקלים בשנה של אשפה. זה מספר אדיר. 20 מיליארד.

מלבד זה שאין לנו איפה לשים את זה.

איפה לשים את זה. נכון.

בוא נאמר את האמת.

נכון. והשינוע של זה.

תרבות הצריכה במדינת ישראל, ככלי חינוכי לכולנו, שאנחנו לא נדרשים להרבה מכל דבר. אני חושבת שזה טוב. התקופה הזאת בכלל מראה לנו שציוד זה דבר חשוב. אבל מעבר לזה, גם היום כשהוצאנו קול קורא לערים ברמת האשכולות של מדינת ישראל, הכנסנו שם מרכזי מיחדוש שהגיע מתוך הפעילות החינוכית שהם עושים. שהמיחדוש מדבר על כמו יד שתיים. הרבה ארגונים. מחר הכנסת רוצה לסיים ולהחליף פה את הריהוט שלה, איפה היא תעביר את הכול? אז היא מעבירה למרכז מיחדוש. שהוא מרכז שבסוף תורם לעמותות ולארגונים אחר כך את הדברים כיד שתיים. זאת אומרת תעביר את זה הלאה. וממש תמכנו במרכזי מיחדוש לערים ואנחנו מצפים שכן יהיה בסוף שיתוף פעולה עם בתי הספר, עם הקהילה, עם הארגונים בתוך מרכזי המיחדוש האלה. וזה מה שעושים בקטנה

אם אפשר להרחיב, כבר הרחבנו במילה. זיוית הזכירה את החנות הירוקה. כל מי שהורה לילדים ומכיר את תחילת השנה עם הרכש האדיר במאות שקלים, של חולצות בית ספר. וכל פעם רק משנים את הסמל אז צריך להחליף את הכול. וכל הדבר הזה עולה. וגם מי שמסתובב בבתי הספר מכיר את המחסן של אב הבית שהוא מלא בטונות של בגדים שנשכחים. רק מסדרים את זה טיפה יפה ועושים את זה, ואפשר גם לחסוך מאות שקלים. וגם תעשיית הטקסטיל היא אחת התעשיות המזהמות ביותר בעולם מבחינת הזיהום שהיא יוצרת בייצור. הצבעים שבה צובעים את הכותנה. וכמויות הפסולת שנוצרת מתעשיית הטקסטיל. למשל אין מה לעשות כמעט עם טקסטיל ממוחזר. לכן השימוש החוזר בחולצה שחוזרת הוא הדבר המושלם.

אז אני באמת מאמין.

אלי, אולי מכאן אתה יכול לצאת בקריאה ואולי להרים איזה שהוא מיזם באמת, אולי התנדבותי אפילו, כל הילקוטים שילדים באמת משתמשים בהם שנה, שנתיים.

ילקוטים, ספרי לימוד.

אנחנו מוציאים עליהם מאות אלפי שקלים על ילקוט. ילקוט היום זה דבר מאוד מאוד יקר. והאמת שמדיניות היא מדיניות של תחושה שלא תמיד הכול צריך חדש וזה בסדר להשתמש במשהו שהיה של מישהו אחר. הפוך, זה אפילו יותר סטייל ויותר יפה. אלה דברים שצריך להשמיש אותם.

צריך להבין שזה לא חייב להיות חדש. אבל זה תהליך קשה להבנה.

נכון.

זה תהליך קשה, אבל בחינוך נכון.

אנחנו עוד מעט נדבר גם עם משרד החינוך ואני חושב שצריך להיות פה שיתוף פעולה בין משרד החינוך לבין משרד להגנת הסביבה.

אני אספר תכף על שיתוף הפעולה.

כי הנושא של מניעת אשפה זה כל כך חשוב. ומי שיכול בעצם לשנות את זה היום זה רק הילדים הדור החדש מהגן ובתי הספר היסודיים. זה לא לאכול פחות, אלא לזרוק פחות. פשוט צריך לתכנן יותר את הקנייה. לא לקנות קילוגרמים על קילוגרמים ובסוף זורקים חצי מזה, אם לא יותר מזה, והכול נרקב וכך הלאה. אני חושב שאם הילדים או הנכדים, אני במקרה יחד עם הנכדים שלי, אני מכין יחד איתם אוכל. אני יוצא איתם לקניות ואנחנו ממש, אני נותן להם איך ניתן להשתמש בפחות דברים ושהאוכל ייצא כמו שצריך. ולזרוק פחות. ואפשר לשמר גם דברים ליום למחרת. לא חייבים לבשל כל יום ולזרוק. זה פשוט לא הגיוני מה שקורה.

אני חושב שהדברים האלה, אם אנחנו נצליח את הדור הזה לחנך אותו, שהוא יצרוך מה שצריך, לא מעבר לזה.

או שהם יחנכו אותנו כבר.

האמת היא שהדור הזה בהרבה מאוד דברים מחנך אותנו. אם אני לא שם חגורה וזה מצפצף, אז הנכד שלי בן 3 אומר לי 'סבא, תחגור את החגורה'. כי הוא כבר מזהה את הצפצוף, הוא יודע הכול. זה הרבה מאוד דברים שבאמת בעזרת הדור הזה אנחנו יכולים לשנות ונראה את זה בעוד 20 או 50 שנה ואז נראה באמת הצלחנו, עשינו משהו לטובת הארץ, לטובת העולם.

אני אומר, הזכרת את נושא המזון. אנחנו עוסקים. אחד הנושאים שאנחנו מאפשרים לרשויות לעשות הוא צמצום בזבוז מזון. זה נושא מאוד מרכזי.

הצלת מזון.

גם הצלה וגם צמצום בזבוז. להסתכל אחרת. למשל בכל מה שאנחנו עושים עם תנועות וארגוני הנוער, אנחנו ממש מדברים איתם. יש לכם מפעלים, מה אתם מביאים למפעל? מה אתם שמים בארוחה? איך אתם עושים את זה מקיים יותר, איך אתם לוקחים את זה מכלכלה מקומית. מביאים פחות בשר אדום, עם כל המשמעות של טביעת הרגל הסביבתית שלו. זה לגמרי נושא על השולחן.

דרך אגב, זה נכון לא רק בנושא של אשפה, שאנחנו מכירים. זה נכון בכל מפעל יצרני. יש את הפחת. ואני אומר לכם, אני ניהלתי מפעל שהוא מפעל מאוד מזהם, נקרא בתי יציקה וולקן. אחד הדברים שהבאתי אותו לרווח זה הקטנת הפחת, פסולת. מ-5% פסולות ל-1% פסולת והנה המפעל מרוויח. זאת אומרת אנחנו יכולים במו ידינו לעשות הצלת המזון, מניעת אשפה. אלו דברים שאנחנו צריכים להטמיע אותם כבר מגיל קטן.

נכון. אני רק אומר משפט אחרון על תהליכי הסביבה.

אני שואלת, לא כל כך קשור, אבל למה היום כל כרוב עוטפים בניילון, כל כרובית היא במגש ועטופה בניילון? למה?

את צודקת.

הולכים הפוך.

זה לא סוד שאנחנו גם בתור משרד התנגדנו להורדת המס על החד פעמי. אני בכלל חושבת, יש דברים שהם לא ראויים שיהיו. חד פעמי היום זה באמת משפיע ומזיק לסביבה בצורה דרסטית ומשמעותית.

זה מכה, זה ממש מכה.

בסופו של דבר הכול מגיע גם לחופי הים, גם לאוקיינוסים שלנו. אל תדאגו, הדגים אוכלים את זה ואנחנו אוכלים אותם חזרה. בסוף הכול כלכלה מעגלית. וזה משפיע עלינו. זה משפיע על בריאות שלנו, זה משפיע בסוף על מה שזורם לנו בדם ועל מה שנתקע ולא זורם. כי בסוף זה חומרים שהם לא מתפרקים עד הסוף, לא מתכלים. הפלסטיק מתפרק למיקרו פלסטיקים קטנים, אבל הוא לא מתכלה בסופו של דבר. וזה נשאר בסביבה שלנו. אלה דברים שמאוד קל להנכיח אותם יותר אצל צעירים ולחנך לזה מגיל צעיר. לפעמים לנו כבר בתור הורים הרבה יותר קל להשתמש בפלסטיק, לזרוק אותו הלאה. לא תמיד שמים לב. כאשר באמת זה חינוך גם למבוגרים. אנחנו עובדים עכשיו על תוכניות חינוכיות וגם קמפיינים לקהלים, למגזרים השונים, כדי שזה יוכל להתאים.

אבל את צודקת, המשרד לא מזמן יצא גם בתמיכה ובמיזמים משותפים יחד עם לקט ישראל, שמתעסקים במניעה במקור וצמצום של בזבוז מזון. אחד הדברים, יש שם עגבניות שהן עגבניות טובות, רק לא נראות מושלמות. מה לעשות? לא כל דבר נראה מושלם. ולהנדס שלמות זה בעיה. ואז אנשים לא רוצים לקנות אותם בסופר. אז החציל שנראה פחות יפה ועגבנייה פחות מהממת ועדיין טעימה.

לא זה. כל חציל עוטפים בניילון.

כן, הנושא של העטיפה הזאת של הירק, חציל או כרוב או כרובית וכך הלאה, זה פשוט לא הגיוני. אבל בסדר.

יש לנו עוד הרבה עבודה, צריך להגיד את האמת.

נכון, נכון.

אבל אני באמת אומר שאחד הדברים שאנחנו גם דורשים בתהליכי הסמכה זה לצאת אל הקהילה עם הסברה בדיוק על הדברים האלה. לדבר עם המשפחה, לדבר עם ההורים, לדבר עם השכונה. זה לא נשאר רק בתחום בית ספר. ובאמת, אני הבאתי פה דוגמה, אחד השלבים המתקדמים של ההסמכה הוא ירוק עד ובו אנחנו אומרים לבית הספר בוא תעשה מיזם שמחבר כלכלה-סביבה-חברה. שזה המשולש של הקיימות. ופה בית ספר במסגרת המיזם הזה הקים בעצם חדר תיקון של משחקים. מכל השכונה מביאים לבית הספר משחקים. הילדים עברו סדנת תיקון. הם מתקנים את המשחקים האלה ואחר כך מוכרים אותם במחיר סמלי של שקל עד חמישה שקלים. ובעצם אנחנו מלמדים אותם שאפשר לקחת משהו שהיה של מישהו אחר ולשחק איתו. אני לא חייב חדש.

אני רוצה עוד לומר שבאמת מה שהסברתי קודם, שבתמיכה הזאת רשאית הרשות לבחור את הנושא. היא יכולה לבחור איך היא עוסקת בו. כל כיתה מקבלת 10 עד 20 מפגשים, כולל סיור, כולל איזה שהוא דבר שנשאר בבית הספר ומאפשר למורים להמשיך ולעסוק בנושא הזה גם כשהתוכנית מסתיימת. ובדרך כלל אנחנו, כאמור בתי הספר היסודיים הם אלה שמקבלים את רוב התוכניות האלה.

הבאתי פה דוגמה למשל במסגרת הזו נעשתה תוכנית של מנהיגות צעירה ירוקה במועצה אזורית דרום השרון. כל בית ספר לקח נושא אחר, עסק בו. וכמובן אחר כך הוצגו כל הנושאים האלה בפני ראש המועצה וזה משהו שנותן לילדים הרבה מאוד מקום שהם יכולים לדבר עם ראש המועצה ולהשפיע על ההחלטות שלו.

כאן אני מראה לכם שילדים הכינו מגדירים של המגוון הביולוגי האזורי שלהם. להכיר את הטבע ולדעת מה יש להם. זה הועלה באתר אינטרנט של בית הספר והופץ כמובן לקהילה. שוב, זו פשוט עוד דוגמה לדברים שאנחנו עושים.

אני עוברת עכשיו לדבר על מה שאנחנו עושים עם משרד החינוך, כדי שגם להם יישאר זמן לדבר. אז באמת כמו שאמרה השרה, אנחנו כל שנה מעבירים כ-11 מיליון ש"ח למשרד החינוך, על מנת לקדם את ההטמעה של התוכניות של החינוך הסביבתי.

כדי להבין, התקציב לרשויות הוא שונה מהתקציב למשרד החינוך?

בוודאי.

אוקיי. ומה התקציב למשרד החינוך אמרת?

11 מיליון שקלים בשנה.

ולרשויות?

לרשויות כ-19 מיליון שקלים מיליון בשנה. כתוב 38 כי זה קול קורא של שנתיים.

ברור לי, בסדר.

אנחנו חוסכים להם את זה.

מה התקציב הכולל של המשרד? הכולל.

אלעד, בבקשה.

זה מורכב. התקציב הבסיס של המשרד הוא קצת פחות מ-400 מיליון שקלים. כמו שאתם מכירים פה זה תקורות ופעולות. אנחנו לוקחים חלק גדול מהפעולות של החינוך הסביבתי מקרן הניקיון שבה מותר לקחת עד 25% מהתקבולים.

לא צריך את הפרטים, בסך הכול מה?

קרן הניקיון היא כ-600 מיליון שקלים בשנה. אז רוב הפעולות הולכות לנושא הפסולת וגם החינוך. אז 600 ועוד 400, סך כל התקציב כמיליארד. ואז יש תוספות מידי פעם ובעיקר קיצוצים.

תודה עמיחי.

מתוך זה יש לנו תקציב של כ-12 מיליון שקלים שאנחנו מעבירים לתנועות וארגוני הנוער. כך שמשהו כמו 50-45 מיליון ש"ח בשנה הולך לחינוך סביבתי. זה מה שהמשרד מקצה.

אז באמת יש לנו שיתוף פעולה רב שנים עם משרד החינוך.

אפילו אנחנו מקצים מעבר למשרד החינוך. אנחנו עושים איתם שיתוף פעולה בתחום של תחבורה גם, מעבר לרכבים, לאוטובוסים חשמליים. אנחנו מעבירים להם גם סכומים של השלמות למועצות אזוריות שרוכשות להסעות של הילדים אוטובוסים חשמליים. אז אנחנו גם שם.

גם על הדלתא של הבנייה הירוקה.

גם הדלתא של הבנייה הירוקה, בתי ספר ירוקים, למבנים ירוקים למשרד החינוך. גם העברות שלנו למשרד החינוך הן לא מעטות. 11 מיליון זה רק בתחום החינוך. 12 מיליון שקלים זה רק לתנועות הנוער. ועוד 38 מיליון שקלים לכל השלטון המקומי והאזורי. וזה הבסיס בתחומי החינוך שאנחנו עושים. מעבר לזה יש לנו כמובן מול הארגונים הסביבתיים. היום יצא קול קורא של 14 מיליון שקלים לארגונים הסביבתיים. שהם גם עושים פעילויות בתוך בתי הספר יחד עם תנועות הנוער.

תקציב משרד החינוך הוא 84 מיליארד בשנה. ואנחנו מהתקציב הגדול שלנו.

אבל אתם מנוף, זה ההבדל. אתם מנוף לדברים.

אנחנו שותפים.

אני אתן לכם עוד רעיון אחד שאני הקמתי אותו בעיריית נתניה, זה מדריכים בדרכים. זה קידום של רכיבה על אופניים לילדי ג', ד', ה'. והתקציבים שם לכל בית ספר הם באמת תקציבים קטנים. אבל אין ספק, אם אתה לוקח מאות בתי ספר, אז זה מכפלות. אבל לכל בית ספר זה היה 10,000 שקלים. ודאגנו שם למתקנים לאופניים. אבל מה שעשינו שם גם משהו דומה, של סוכני שינוי. בכל כיתה לקחנו ארבעה ילדים שלימדנו אותם לרכב על אופניים, כללי התנהגות, תיאוריה, כל מה שצריך, והם העבירו את זה לחברים שלהם. וזה תפס. אני אומר לכם, בנתניה במשך קרוב לשש שנים לימדנו כמעט 40,000 תלמידים באותן כיתות. והרכיבה הזאת על האופניים היא לימדה אותם המון. לא צריך להגיד לכם, זה להגיע לבית הספר עם האופניים, לא צריכים להגיע עם הרכב יחד עם ההורים ודברים נוספים.

זה גם נושא שאנחנו מעודדים. הגעה לבית ספר ברגל.

אני אומר, גם האוטובוס המהלך, אם אתם מכירים את המושג הזה.

אלי, בקטע הזה יש לנו גם את התוכניות שנקראות זהיר בעיר. שאלה פרויקטים שאנחנו עושים, של תחבורה נקייה.

מצוין.

עם השלטון המקומי והאזורי. ואז ממש יושבים עם כל רשות ובונים לה סשן שמתאים לה. כי יש רשויות צריכות יותר להפוך אזורים צפופים בעיר ורחובות, אתה יודע, משולבים כאלה.

נכון, מדרחוב.

שלא תיכנס בהם תחבורה. אנחנו תומכים שם גם בהסעת המונים וגם להפוך את העיר לירוקה יותר מבחינה תחבורתית, אבל אז יש ממש בנייה אישית לכל רשות ביחד עם היועצים של המשרד. זה פרויקט שנקרא נעים בעיר, אנחנו נציג אותו בשעה 11:30 בוועדת הכלכלה.

יפה. האמת שהיום יש לי גם את השדולה של קידום הבנייה והדיור. כבר ביקשתי לדבר עם על הנושא של פסולת בניין, שזו מכת מדינה.

אנחנו מעבירים חוק שנקרא חוק פסולת בניין. לראשונה באמת הסדרה רצינית של המשק, שיעבור בימים הקרובים.

זו הצעת חוק ממשלתית?

הצעת חוק ממשלתית. צירפנו אליה גם את הצעת החוק הפרטית של השר לשעבר זאב אלקין, שאמר לי באופן אישי 'עידית, אם את תצליחי לעשות את השינוי הזה זו אמירה משמעותית'. זה כל ההשלכה הפירטית הבלתי חוקית של פסולת בניין בכל מדינת ישראל. שלא רק מזהם, גם לא נראה טוב, מלכלך לנו את המדינה. אז אנחנו ממש בסגירות אחרונות. הגענו להסכמות עם כולם, עם האוצר, יש נוסח סופי ועכשיו מגיע לוועדה, ברוך השם, ואנחנו מתקדמים.

מעבר לזה, אני רק אגיד שבאמת פסולת בניין זה דבר אחד. אבל אנחנו מסתכלים על כל הראייה הכללית ונדבר בסוף על בנייה ירוקה. יש לנו תווי תקן לבנייה ירוקה. אנחנו בדיוק עכשיו יושבים ובודקים איך אנחנו מביאים את האנרגיות המתחדשות הרבה יותר לידי ביטוי. ואנחנו יודעים שצריך מה לעשות PV גם על הגגות של הבתים המשותפים והפרטיים בישראל, כדי שכל אחד תהיה לו עצמאות אנרגטית. וזה אחד הדברים שאנחנו מקדמים עכשיו.

וכל המתווה לייצור הגז, זה לא בשבילכם פה לוועדה הזאת, אבל זה גם הסתכלות רחבה יותר של המשרד באיזונים ובלמים.

יפה. בבקשה, תמשיכו עם המצגת.

אז אני אמשיך ואומר שבאמת עיקרה של התוכנית שלנו עם משרד החינוך היא קודם כל הכשרה של מורים וגננות על מנת שיהיה להם את הידע על מה אנחנו מדברים ולתת להם כלים איך ללמד את זה. ההשתלמויות האלה שבאמת כבר מתרחשות 15 שנה, בכל שנה בין 90 ל-100 השתלמויות בבתי ספר ובין 25 ל-28 השתלמויות לגננות. כמויות מאוד גדולות של אנשי חינוך שעברו במהלך השנים האלה את ההשתלמויות שלנו. והם מלוות בליווי מקצועי שאחר כך נשאר ומלווה את המורים ואת הגננות. ופיתוח תוכניות לימודים לתוך הכיתה והגן, על מנת שהם יוכלו להטמיע את מה שהם למדו.

אנחנו שותפים עם משרד החינוך בתהליכי ההסמכה, לא ציינתי קודם, כל בית ספר שעובר תהליך הסמכה מקבל 13,000 שקלים בעצם גם לתהליך וגם לביצוע המיזם שהוא רוצה להקים. אבל אנחנו עושים את זה ועדות משותפות שלנו ושל משרד החינוך שמאשרות את ההסמכה. כמו שציינתי קודם, אנחנו מממנים ימי הדרכה במשרד החינוך, על מנת שיהיה מי שיוכל לקדם את הנושא וללוות את המורים, להדריך אותם ולפקח על העשייה. אנחנו מקדמים יחד איתם חקר בנושאי סביבה ולמידה רב תחומית. באמת שיתוף פעולה מאוד משמעותי וגדול ורב שנים, שמאפשר לנו באמת לפעול במערכת החינוך כמו שאנחנו פועלים. משהו שבלעדי השותפות הזאת כנראה לא היינו מצליחים לעשות.

סיימת עם המצגת? יופי. קודם כל, תודה רבה.

אני רק אומר דבר אחרון שציינתי פה, בשתי מילים. שיש גם קידום של פעולות בבתי ספר יסודיים באמצעות החלטות ממשלה שונות, שהן לא רק עוסקות בבתי ספר, אבל הן גם מקצות תקציבים לפעולה בבתי ספר יסודיים.

תודה רבה. אני חייב לומר לכם שאני באמת התרשמתי מהעבודה המקצועית ומהיכולות שלכם ומהמינוף של התקציבים הזעומים יחסית. אבל אין ספק, תבורכו.

עוד מילה. אגף חינוך סביבתי של מדינת ישראל.

תמיד יש מישהו שמזיז ומשוגע על הנושא, אז ישר כוח. אני באמת מפרגן לכם. אני רוצה לשמוע את בני הנוער, שחלקם היו אצלי. בבקשה, את השמות.

אני אלון גינטר, בן16.5, מחאת הנוער למען האקלים. אני מנס ציונה. זאת מעיין.

אנחנו רוצים לומר תודה גם ליושב-הראש וגם למנהלת הוועדה על קיום הדיון החשוב הזה. אנחנו מודעים לחשיבות של התוכנית לחינוך סביבתי לתלמידי בית ספר יסודי. לפני כשנתיים עברה תוכנית לחינוך אקלימי. התוכנית חלה על כל הגילאים במערכת החינוך, מגן ועד י"ב, המלמדת ומעשירה את דור העתיד על משבר האקלים והאיום על עתידם. למרות שהתוכנית עוברת על כל הגילאים, עיקר העיסוק שלנו בשמירה על האקלים קורה בחטיבות הביניים ובתיכונים. רצינו לנצל את הפלטפורמה היום כדי לדבר על תוכנית החינוך האקלימי ועל פיקוחה ויישומה בפועל.

רצינו לשאול כמה מורים אמורים לעבור את ההכשרה במסגרת התוכנית ומתוכם כמה מורים הוכשרו?

חני פלג, אני ממונה ארצית לחינוך לקיימות במשרד החינוך. אני עובדת בשיתוף פעולה מלא עם זיוית לינדר, שנים רבות. יש לנו תוכניות גדולות בנושא שינוי אקלים לכל מערכת החינוך. בערך עד היום הוכשרו 45,000 מורים בבתי ספר יסודיים, חלקם תיכון וחלקם חטיבות ביניים. יש תוכנית ממש כתובה, בעיקר תלמידי כיתות ח' וכיתות י' לומדים את הנושא הזה דרך המקצוע של כיתות ח' לומדים דרך מדע וטכנולוגיה ותכף אלי יתייחס לזה בגיאוגרפיה. וכיתוב י' דרך נושא של מבוא למדעים. הרבה מאוד תוכנית כבר נכתבו וכל מורה שרוצה היום במערכת החינוך יכול להיות מוכשר לנושא הזה. והכול נעשה גם דרך המפמ"רים. מפמ"ר ביולוגיה, מפמ"ר מדעי הסביבה, מפמ"ר גיאוגרפיה שתכף אני אתן לו לדבר. מפמ"ר מדע וטכנולוגיה. כל מפמ"ר שקשור לנושא שינוי אקלים. זה נושא רב תחומי וזה גם נכנס לשפה, נכנס לתלמוד, נכנס לכל המנעד של המקצועות.

תודה חני. עוד מישהו מבני הנוער רוצה לומר משהו?

יש לנו עוד כמה שאלות, כן.

כן, בבקשה.

האם מסגרת התקציב שהתקבלה ממשרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה מספיקה לכמות ההכשרות ומה העלות של כל הכשרה.

אלי דורי, אני מנהל תחום הדעת של מולדת, חברה ואזרחות וגיאוגרפיה, משרד החינוך. אני רוצה להוסיף שמאות מורים הוכשרו עד היום בשנתיים האחרונות, בכל חטיבות הגיל: יסודי, חטיבה ותיכון. הם מטמיעים את תוכנית שינוי האקלים. הושקעו תקציבים רבים בפרויקט הזה, בתוכנית הזאת של שינויי אקלים. יש גם ועדת מומחים מייעצת במשרד החינוך לכל הנושא שמדייקת את התכנים, שפועלת על פי הקונצנזוס הכללי. וזה נכנס בעיקר בתוך תחומי הדעת ויש בתי ספר שגם עושים את זה באופן רב תחומי.

עוד שאלות יש לכם, בבקשה?

יש לנו עוד שאלות.

לא ענית לנו כמה עולה כל הכשרה.

הכשרה זו השתלמות של 30 שעות זה 13,000 שקלים. משהו כזה.

מה קורה מבחינת היישום בפועל בבתי הספר? בכמה בתי ספר הועברו 30 יחידות לימוד על פי התוכנית לתלמידי כיתות ח'?

אם אתה שואל על היסודי, היום אנחנו מציעים ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, השתלמות למורים, כל מנהל בית ספר יכול לפנות אלינו ואנחנו עובדים איתם. כותבים איתם את הסילבוס מותאם למקומיות שלהם, שזה יהיה קשור לעקרונות המנחים של בית הספר. אם אתה שואל על חטיבות הביניים אז יש היצע מאוד גדול להשתלמויות שמשרד החינוך מציע בנושא שינוי אקלים. וגם דרך המפמ"רים למורים של תיכונים. יש היום יכולת מאוד רבה למשרד לתת את הנושאים האלה בצורה מקצועית ביותר.

אני גם אוסיף, אני תכף אפרט במצגת שאנחנו הכנו.

אז אולי נראה את המצגת ואחר כך נמשיך עם השאלות. בבקשה.

אין בעיה.

סליחה, פשוט אני יוצאת לדיון בוועדת כספים, כדי לדאוג שיהיה לכם כסף. אז אני רוצה להודות לכם.

אני רוצה שנצטלם פה ליד הדגל גם.

אין בעיה. אני רק אגיד שמבחינתנו התמיכה שלנו במשרד החינוך צריכה להיות תמיכה של לגעת ולהמשיך הלאה. בגלל שיש לנו במדינה עוד הרבה אתגרים, אז מבחינתנו אנחנו רוצים ללוות את משרד החינוך תקופה מסוימת. אבל אנחנו מאמינים שבשלב מסוים אנחנו קצת יכולים לשחרר והוא יכול להמשיך עם הידע והמיומנות ומה שאנחנו הקנינו לו ונתנו לו כדי לבנות את העוגנים הבאים במסגרות האחרות. הבלתי פורמליות, הדברים הנוספים שבאמת נדרש שם סיוע שלנו הרבה יותר. כדי שתהיה לנו יכולת לגעת בכל הזרועות ובכל המקומית שבאמת המדינה יכולה להנחיל שם חינוך אמיתי. אנחנו סומכים עליכם במשרד החינוך.

תודה לכם.

קחו את הלפיד ותמשיכו. אנחנו בינתיים ממשיכים לתמוך ולממן. אני מאמינה שיגיע הזמן שבו אנחנו נצטרך לעבור הלאה לכיוונים נוספים ואחרים.

זה כאשר שר החינוך יגיע לדיון על חינוך סביבתי.

או כאשר באמת משרד החינוך יתקצב אותנו עם הסכומים הדמיוניים שיש לו ודברים שאנחנו נדרשים אליהם.

כולם צחקו.

הנוער שאתה רואה כאן זה נוער שמאוד מעורב. הוא יגיע גם לוועדות הבאות, לחוק האקלים. הוא רוצה לראות את העתיד שלו ירוק יותר, שמור יותר. לראות את הנכסים ואת משאבי הטבע. ובאמת הם שותפים, מעורבים. אני חושבת שזה אחד הדברים. אנחנו שמים בהם את יהבנו בוא נגיד.

נכון. אני רוצה להגיד לך תודה רבה שהגעת. באמת, זה מאוד חשוב. אני רוצה להודות לך ולצוות שלך בהערכה מלאה על הטיפול, על המקצועיות, על התכנון. באמת ראינו את זה ברזולוציה ממש פרט לפרט ומגיע לכם ישר כוח. אני מאוד מעריך את מה שאתם עושים. תודה רבה.

תודה. זו הזדמנות שלי, שוב, להודות, כשהוא נמצא פה. זאב אלקין, גם כאשר לא היית, הודיתי לך על היום הזה, השר לשעבר חה"כ זאב אלקין, כבאמת שותף מלא לעשייה המשרדית, לראייה. קיום הדיונים היום מבחינתנו זה באמת להביא לקדמת הבמה והוא מכיר את העשייה של אנשי המשרד ואת מה שהם עושים ואת העבודה החשובה שלהם. ובאמת, השר לשעבר, חבר הכנסת, אני מודה לך על זה. לא מובן מאליו. הוא גם שותף איתנו, אמרתי, הזכרתי את החקיקות הגדולות. וזו באמת תמיכה שמבחינתנו היא חשובה מאוד.

פרגנו לך שלא בפניך, אז עוד יותר, אבל זה רשום בפרוטוקול.

תודה.

זאביק, אני מקווה שאתה בא לעזור לנו בוועדות האחרות.

זה יום שלכם. אני פה עובד אצלכם היום.

אין שותף כמו זאב.

נכון. האמת שיש לנו שתי שדולות משותפות. אין ספק, אין ספק, איש רציני. וגם את כמובן.

אנחנו נעבור למצגת של משרד החינוך, בבקשה.

כן. אני אמשיך את דבריי. שמי אלי דורי ואני מנהל תחום הדעת של מולדת, חברה ואזרחות, שנלמד בבתי ספר יסודיים בכיתות ב' עד ד', וגיאוגרפיה אדם וסביבה שנלמד מכיתה ה' עד י"ב. מ-ה' עד ט' זה חובה ומ-י' עד י"ב זו מגמת בחירה.

כל השיח שהיה עד עכשיו באמת מנקז את הדברים שלי לשתי תוכניות הלימודים האלה, של מולדת, חברה ואזרחות וגיאוגרפיה אדם וסביבה, בנושאים ובמושגים הסביבתיים. ואני אתחיל.

(הצגת מצגת)

הרעיון הגדול של שתי התוכניות וגם במולדת, חברה ואזרחות שאושרה בסוף שנת 2021 זה באמת הלימוד על יחסי הגומלין בין האדם לסביבה. תלמיד לומר על הסביבה הטבעית והפיזית וגם האנושית ויודע את יחסי הגומלין. זה גורם בסופו של דבר לאחריות על הסביבה וזה כבר דובר כאן במהלך הדיון.

באמת זיקקתי את התוכנית הלימודים או את המושגים והנושאים של תוכנית הלימודים מכיתה ב' עד כיתה ו'. בכיתה ב' הרציונל של התוכנית המעודכנת, התלמיד לומד על הסביבה הקרובה. על הבית שלו, על הרחוב, על השכונה. והמושגים שנלמדים באמת מעט מהמושגים שהבאתי כאן, על השטח הבנוי בתוך השכונה. על השטחים הפתוחים שיש. מתוך זה על הראות הירוקות, על הטבע השכונתי. בכיתה ג' עולים לרמה של היישוב.

יש תוכניות גם לילדים בגן או שלא?

יש, בהחלט.

יש תוכניות לילדי הגן, זה חני.

בסדר, אוקיי. לא, כי כשאתה אומר לי מכיתה ב' אז כאילו יצאתי מתוך הנחה שאין ב-א' או בגנים.

ב-א' עוסקים באהבת הטבע, למידת הטבע, שמירה על טבע, טיפוח.

אבל מבחינה פורמלית מתחילים בכיתה ב', במולדת.

הנושא של היישוב, כמעט כל בתי הספר מתמקדים במהלך לימודי מולדת ביישוב וגם עושים פרויקטים יישוביים. ושוב, התכנון העירוני. אם זה העיר או היישוב היותר קטן. נכנסים גם לאקטיביזם סביבתי, שימור אתרים. כל המושגים האלה זה מתוך תוכנית הלימודים.

בכיתה ד', שזה בעצם השינוי המשמעותי בתוכנית המעודכנת, לומדים על המדינה וגם מתוך כך לומדים על הנופים המגוונים של המדינה. על יחסי הגומלין בין האדם והסביבה. לומדים ברמה היותר מורחבת על המים בישראל. כל הנושא של המים, האנרגיות המתחדשות, הטיפול בפסולת. כל הדברים האלה נלמדים ב-ב', ג', ד'. ברקע ובתוך התוכנית של מולדת, חברה ואזרחות יש גם זרקור לחינוך הפיננסי שזה תחום רוחב, אבל נכנס build-in במולדת, חברה ואזרחות. הנושא של צריכה נבונה ונכונה.

זה חשוב.

והדגש ההבדל בין רוצה ל-צריך. ואתה יושב-הראש, דיברת על זה.

נכון. כי אני רואה שזה באמת היסוד לחשיבה ורווח והפסד נקרא לזה.

בין רוצה ל-צריך. וגם לאחרונה נכנס הנושא של המחיר היקר של האופנה הזולה. זה דובר קודם. הנושאים האלה נלמדים בתוך תוכנית הלימודים.

בכיתה ה' יש דגש בתחילת השנה על נושא של המפות. לומדים גם נושא של מפות סביבתיות. אני חייב לומר בהזדמנות הזאת שבתהליכים מתקדמים - - -

מה הכוונה למפה סביבתית?

בשלבים מתקדמים פיתוח של אטלס ישראל הדיגיטלי. אני בשיתוף המרכז למיפוי ישראל עושים אטלס דיגיטלי, שהקטגוריה של איכות הסביבה תהיה משמעותית מאוד באטלס הזה. אני מקווה שעד אמצע שנה הבאה אטלס ייצא לאור. זה מפות עדכניות של מפות זיהומי נחלים, פסולת, רעש. מפות עדכניות ממש של השנים, של הנתונים של השנים האחרונות. פרויקט גדול מאוד.

אתה רק אומר במפות האלה איפה לא לגור.

גם.

אוקיי. אם אפשר להזדרז כי אנחנו אמורים אחר כך להעביר את האולם לוועדה נוספת.

כן, עוד דקה. אגן הים התיכון, יוצאים לאזורי. מהמקומי לאזורי. לומדים את המושגים של חוק החופים, אמנת ברצלונה וכו', נושא של התפלת מי ים. ובכיתה ו' זו פעם שנייה כבר שהתלמיד פוגש את נושא ישראל וכל תלמיד לומד ממקום היישוב שלו. זאת אומרת תלמיד בירוחם ילמד יותר על הנגב. ותלמיד מחולון ילמד יותר על מישור החוף. וגם כאן נכנסים מושגים, התוכניות בנויות עם עשרות מושגים סביבתיים. וכל המושגים שהוזכרו כאן נמצאים בתוכניות שהצגתי כאן. וזה באמת זיקוק מאוד מאוד ממוקד של מה כוללות התוכניות. חני תמשיך בנושא של התוכניות גן.

תודה לאלי. כל מה שאני אציין כאן אני רוצה להגיד שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המשרד להגנת הסביבה ושותפתי הגב' זיוית לינדר באמת עושה, אנחנו עובדות צמוד 15 שנים כמעט ביחד.

הם רק מבקשים יותר תקציבים ממך, מהחינוך.

אני רוצה להגיד לך. אני גורם שלא עוסק בתקציב, אני עוסקת בפדגוגיה.

לא, ברור לי.

אבל המשרד כן נותן איזה שהוא תקציב בעיקר אל התוכניות של פיתוח חומרי למידה וגם פיתוח של השתלמויות וגם למורים.

בכל אופן, כל מה שאני אומרת זה חוצה מגזרים. החרדי והחברה הערבית ובאמת כל המגזרים. זו תוכנית משותפת שכבר פועלת 15 שנים. עד היום 1,600 בתי ספר, בעיקר יסודיים.

דרך אגב, אין פה חבר כנסת מהמגזר הערבי. אבל אני חייב לציין שבמגזר הערבי התופעה של השלכת פסולת ברשות הרבים היא תופעה פסולה. היא קיימת באמת כמעט בכל מקום. אני כרוכב אופניים חייב, בעיניים עצומות אם יגידו לי איפה יש פסולת אז אני אגיד שזה בכפר כזה או אחר. כי באמת יש שם תופעה שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליה. וגם האכיפה שם, אני לא בא בטענות למשרד החינוך. אבל גם האכיפה היא לא אכיפה מספקת.

אנחנו כן עושים תוכניות בנושא פסולת. אנחנו מנסים לחנך את הנוער לא להשאיר את הפסולת.

לא, כי ציינתם קודם שאתם למשל בחולון אז זה מישור החוף, בירוחם זה יותר על הנגב. אני חושב שבמגזר הערבי צריך להתמקד בנושא של אי השלכת פסולת.

אנחנו עוסקים בניקיון המרחב הציבורי.

לא, בחינוך. אנחנו מדברים על חינוך והסברה.

אנחנו עוסקים.

ואצל הילדים, זה בדיוק מה שאני מבקש. כי אנחנו מדברים פה לא על מצד שבו אנחנו עכשיו מטילים על הרשות לפנות. אלא הנקודה שבוועדה הזאת של זכויות הילד, לחנך את אותם ילדים בבתי הספר במתנ"סים, ילדים צעירים ,לחנך אותם בעצם למה זה גורם ואיך ניתן למנוע את זה. וכשאם אמא או אבא זורקים משהו, אז יגידו 'אבא, אמא, לא לזרוק'. זה מה שהייתי רוצה.

אנחנו ממש מוזמנים זיוית ואני ועוד צוות למנכ"ל משרד החינוך בנושא אי השלכת פסולת. וזה נושא שאנחנו מנסים לקדם אותו.

אוקיי. זו נקודה שצריך באמת לשים את כל כובד משקלנו, כולנו, באותם מגזרים. כל אחד והייחוד שלו. אבל שם בעיקר, כי אני רואה את זה באמת בכל מקום. זה לא משנה אם זה בצפון או בנגב או לא יודע איפה.

בשנת תשפ"ד 88 השתלמויות היו לנו. כ-2,500 אנשי צוות. זיוית התייחסה לבתי ספר ירוקים. זה באמת בית ספר ירוק הפועל על פי עקרונות הקיימות.

יש לי שאלה. כמה בתי ספר יסודיים יש בכל הארץ?

מעל 3,000. אתה לא כולל את החרדים ואני לא יודעת כמה חרדים.

לא חשוב, בואו ניקח את ה-3,000. מתוכם כמה מוסמכים?

1,600.

מעל 50%. יפה.

אנחנו עושים עבודה ביחד עם הצוות שלי ויחד עם הצוות - - - יש חרדי? מחר יש נו, אתה מוזמן, יש לנו כנס בשעה 14:00 בצהריים, אמנם בזום, ל-18 בתי ספר של החרגים.

תודה. אם אפשר להתקדם.

כן. יש לנו תוכניות חקר של שיתוף פעולה גם עם המשרד להגנת הסביבה, שגרירות ארצות הברית ונאס"א. באמת תוכנית שהיא מנטרת תופעות שקשורות לסביבה בנושא קיבוע פחמן בגזעי עצים. על משטחי קרקע שונים וכיסויי עננים. שוב, החקר הזה נעשה באמצעות בתי ספר יהודים וערבים. יחד עם בתי ספר במלטה ובאירלנד וגם מוצג בהרבה פורומים בין לאומיים.

דרך אגב, זה נושא חשוב. לקחת את הנערים ואת הנערות בבתי ספר יסודיים ולעשות דברים משותפים לכל המגזרים. זה מאוד חשוב. ברשותך, אני אקטע אותך פה. אנחנו צריכים להמשיך עוד שני שקפים.

אני רוצה לתת זכות דיבור לחה"כ זאב אלקין, שהוא יזם את היום הזה בכנסת. הוא באמת אחד מחברי הכנסת הפעילים, עם ניסיון אדיר בהרבה מאוד תחומים ואני לומד ממנו.

תודה רבה אדוני יושב-הראש, תודה רבה על זכות הדיבור. אני באמת חייב להתנצל, בגלל שלשמחתי הרבה ועדות נענו ליוזמה הזאת של יום הסביבה ויש הרבה דיונים בכמה ועדות במקביל, אז אני פה מדלג בין הוועדות ואחרי שאדבר אני אצטרך לצאת לעוד ועדה נוספת שעוסקת בנושא הזה של יום הסביבה.

אני רוצה להודות לך, קודם כל, על זה כך שנענית לאתגר ואתה מקיים את הדיון הזה. אני חושב שיש לו חשיבות אדירה. אולי זה לא התקציב הגדול של המשרד להגנת הסביבה, אבל אני מכיר מעט נושאים שבהם במדינת ישראל נעשה מהפך כל כך משמעותי בתודעה בזכות הפעילות החינוכית. לכן כשנכנסתי לתפקיד בזמנו לפני עשור כשר להגנת הסביבה, היה ברור לי שהנושא הזה ראוי לתשומת לב גדולה. למרות שהוא לא ליבת העשייה של המשרד. והגדלנו תקציבים לנושאים החינוכיים. ואני מאוד שמח על הרבה פעולות שנעשות היום בשיתוף פעולה גם במשרד להגנת הסביבה וגם במשרד החינוך.

כי אם מסתכלים על החברה הישראלית לפני 20 שנה והיום רואים עד כמה הצליחו להטמיע את הנושא הסביבתי הזה גם דווקא בדור הצעיר והוא גדל איתו כבר מאוד טעי. הלוואי שגם בנושאים אחרים שאנחנו שמים לעצמנו יעד הייתה הצלחה כל כך גדולה לשנות את תפיסת העולם. אתה רואה כמה החבר'ה הצעירים היו מודעים לנושא הסביבה. כמה מתוכם פעילים בארגונים סביבתיים אחר כך פוגשים אותם.

לכן אני חושב שבסופו של דבר מאוד חשוב להמשיך את המגמה הזאת ולא לזנוח אותה, כי היא באמת מוכיחה וזה באמת עובד. והשקעה קטנה בגיל הזה, של גיל החינוך, היא אחר כך פותרת לנו טיפול בהרבה מאוד בעיות.

הזכרת את המגזר הלא יהודי ובעיות שיש שם בתחום הסביבה. דווקא שם בקרב הצעירים גם שם יש שינוי די משמעותי ורואים את זה, ראיתי הרבה דוגמאות לכך שגם שם הנושא הסביבתי מתחיל לחדור לדור הצעיר ואחר כך זה משפיע על מה שקורה. לכן מדובר אולי לא בנושא הכי מפוצץ בכותרות בתחום הסביבה ויש לנו המון אתגרים ובעיות, אבל בסוף כמו כל השקעה בחינוך זו השקעה שאחר כך נותנת פירות גדולים. לכן אני רוצה לחזק את ידי כל העוסקים במלאכה. גם משרדי ממשלה וגם גופים סביבתיים שמקדישים תשומת לב לנושא הזה. ושוב אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה.

תודה רבה לחה"כ זאב אלקין. אנחנו נמשיך במצגת ואחר כך ניתן את זכות הדיבור למשרד החקלאות. ורשות הטבע והגנים לאחר מכן.

אחריו אנחנו שם נשמח להמשיך לשאול שאלות.

בוודאי, עשינו את זה בשבילכם. אנחנו מפרגנים לכם.

אני רוצה כן להגיד משהו בנושא של תקציבים. אמנם אנחנו באמת מקבלים תקציבים יפים מאוד, אבל אנחנו גם מקדישים זמן מורה, זמן תלמיד, זמן בית ספר. כותבים הרבה, מקדישים לזה הרבה מאוד שעות. הנושא הזה אנחנו ממש מקדמים אותו. וזה גם סוג של תקציב פנימי.

ברור. מה שנקרא תקציב עקיף.

כן, בדיוק.

בסדר גמור.

הנושא של תוכנית "צומחים ביחד" במדע וטכנולוגיה נעשה גם בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ובתמיכתו. בשיתוף בית ספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, מרכז פרס לשלום וחדשנות. תלמידים מגדלים סטרולינה והם בעצם זה סוג של מזון על. והם מקדמים את כל המיומנויות המדעיות שלהם, ההנדסיות שלהם והאוריינות הגלובלית בהקשר של איך אפשר למצוא פתרונות למזון בגידול בכל מיני אפשרויות של גידול מזון על, שהוא יכול להוות כמזון עתידי לבתי הספר. הרבה מאוד תלמידים השתתפו השנה בתוכנית הזאת וגם שנה הבאה אנחנו נמשיך אותה.

יש לנו המון תוכניות, גם בין לאומיות שזיוית הזכירה, אבל ציינו כאן כמה אירועים שהיו השנה נושא של ספירת ציפורים, נושא של פרפרים. הילדים ממש לומדים. למשל הפרפרים זה ביו אינדיקטור לשינוי אקלים. לכן אנחנו מלמדים את התלמידים למה חשוב לשמור על פרפרים, איך אפשר למשוך פרפרים על ידי יצירת גינת פרפרים. הנושא של ספירת הציפורים, שהמון בתי ספר עוסקים בנושא ציפורים. מה זה מין פולש. כל הנושאים הסביבתיים נכנסים דרך הסיפורים.

השנה ממש היה לנו שבוע טבע עירוני שהיה לאחרונה. ילדים מקבלים הרצאות אונליין. גם שבוע שמירת חיות הבר הבין לאומי.

תודה חני. אני מתנצל שאני קוטע אותך. משרד החקלאות.

אני עוזי שץ, נהל תחום ענפי חי ותמיכות במשרד החקלאות. אני מעביר את הזמן שלי למשרד החינוך חזרה. אין לי הרבה מה להגיד. משרד החקלאות בעיקרון לא עוסק באופן ישיר בחינוך בבית ספר יסודי. אנחנו יותר עוזרים ותומכים בקטע היותר של ההתנדבות והפעילות בגילאים הבוגרים יותר. אם זה חטיבה עליונה ומעלה.

מה שכן המשרד כן עושה דרך מועצת הדבש, תמיכה ועידוד בתי ספר חקלאיים הקמת כוורות לגידול דבורים לצורך הלימודי. מעבר לזה, אנחנו פתוחים לשיתופי פעולה, אבל אין משהו ספציפי שהמשרד עושה.

החוות החקלאיות הן בתחום שלכם?

יש. גינות קהילתיות. אנחנו בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות בנושא גינות קהילתיות.

זהו, גינות קהילתיות או נושא של חווה חקלאית. זה באחריות של משרד החקלאות או במשותף?

זה שייך למשרד החינוך.

החינוך, בסדר.

אבל גינות קהילתיות מתוקצבות ממשרד החקלאות.

אוקיי, מצוין.

נכון, אני אמרתי. אנחנו כתבנו ממש מסמך לבתי ספר.

אני אבקש ממשרד החקלאות להגביר את הגינות הקהילתיות. זהו, זה מה שאני מבקש מכם.

בהתאם לתקציב המקוצץ.

בסדר. מותר לנו לדרוש משהו מכם, זה בסדר גמור. רשות הגנים, בבקשה.

שמי אורי ארליך, אני מנהל אגף חינוך וקהילה ברשות הטבע והגנים. אני רק מזכיר שהרשות היא גוף סטטוטורי. המנכ"לית שלנו כפופה לשרה להגנת הסביבה ואחד הסעיפים בחוק בעצם מדבר על חינוך.

רגע, איך השם שלכם?

רשות הטבע והגנים הלאומיים.

הלאומיים, זהו, בדיוק. אוקיי. כי פה לא נרשם לי הטבע.

מטבע הדברים העיסוק שלנו בחינוך הוא באמת מתמקד בסוגיות שהן קשורות לשמירת טבע, מגוון מינים בסכנת הכחדה. מינים פולשים, זכות הטבע למים שלו. הזכרת את הנושא של הניקיון, אנחנו מתמקדים בנושא של סניטציה כדי לנסות למנוע אירועים כמו שהיו לאחרונה הרעלה של נשרים בנגב, שבעצם נובעת מסניטציה לקויה. הסוגיות של זיהום אור וזיהום רעש משפיעות גם על הטבע.

אני אגיד כמה דברים לגבי האופן שבו אנחנו פועלים. יש לנו מרכזי חינוך והסברה שפזורים מהצפון ועד אילת, 12 במספר. וכמובן עובדים גם עם מטה משרד החינוך.

אתם עושים פעילויות גם בנושא של נחלים?

במסגרת שיתופי פעולה עם רשויות הניקוז משתתפים בתוכניות של שומרי הנחל.

בוא ניקח את רשות הניקוז השרון. אתם, יש לכם מושג?

אני חושב שעם שרון אנחנו לא עובדים. אבל אנחנו עובדים עם רשות ניקוז כנרת.

למה אתם לא עובדים עם השרון?

כי בשרון כרגע אין לנו צוות.

נחלים יש.

יש נחלים, אין לנו שם צוות חינוכי.

חבל, כי שם יש כמה נחלים שאני חושב, תראה, קודם כל הנושא של התקציבים ברשות הניקוז יש להם לא מעט. צריכים רק מה שנקרא - - -

אני יודע. אנחנו בשיתוף פעולה עם לא מעט רשויות ניקוז ובאמת עובדים ביחד.

אוקיי, טוב.

אז קודם כל זה תוכניות חינוכיות ארוכות טווח שמתמקדות בקהילות שסמוכות לשמורות וגנים, מטבע הדברים. בכל המגזרים, הרבה מאוד בחברה הבדואית בנגב, עם האוכלוסייה הדרוזית בגולן, בגליל, בכרמל. עם האוכלוסייה הנוצרית וגם תוכניות של קיום משותף, למשל סביב שמורת עין אפק. מפגישים בני נוער, ילדים - - -

מה התקציב השנתי שלכם?

אנחנו מפעילים בעיקר תוכניות כאלה מתקציבי תרומות.

לא, אבל אני שואל מה התקציב השנתי של רשות הטבע והגנים?

התקציב השנתי של הרשות הוא לדעתי 540 מיליון שקלים.

אז זה יותר אפילו מהמשרד. אז רגע, תרשה לי רגע. ומתוך התקציב שלכם, כמה אתם עושים בחינוך?

הרשות מתקצבת מתוך תקציבה כדי להפעיל את אותם 12 מרכזי חינוך והסברה כ-5 מיליון שקלים רק לתפעול של אותם מרכזים. ועוד מגייסת תרומות.

בוא, זה לא מעניין אותי מה אתם מגייסים. אני שואל שאלה פשוטה. יש לכם 500 מיליון שקלים תקציב שנתי. מה מתוך ה-500 מיליון תקציב שהולך לחינוך? זהו, לא מעניין אותי מה אתם מגייסים, מה לא.

הבנתי. כ-6 מיליון.

6 מיליון. אז אני אומר לך שזה סכום לא סביר. אני חושב שאתם כרשות טבע וגנים צריכים להכפיל, לשלש, לרבע, את הסכומים האלה לטובת הנוער, הילדים, שמירה על הניקיון וכך הלאה. אני אומר את זה במיוחד כי אני יודע שיש לא מעט מנופים שאתם יכולים. כשציינתי קודם את איגוד ערים ובשרון אני מכיר את האיגוד, הייתי שותף לו, הייתי חלק ממנו. ואני חושב שבתרומה של חצי מיליון אתם יכולים למנף פעילות של שני מיליון.

התכוונתי לתקציבים שלנו. יש הרבה מאוד שיתופי פעולה.

תאמין לי שאני מכיר. אני לא מדבר, אני אחד שהייתי בשלטון המקומי קרוב ל-25 שנים, כמעט בכל התפקידים. ממנכ"ל והלאה, שלא לדבר שהייתי גם חבר הנהלה בכל האיגודים מסביב. אני אומר, רשות הטבע והגנים יכולה וצריכה לטפל בחינוך ובהסברה. יש לה פעילויות מצוינות, באמת. יש לה יכולת לקדם את הדברים האלה. אני מצפה מכם שיתוף פעולה יחד עם כל האיגודים, עם בתי הספר. ולתת יותר תקציבים לכיוונים האלה כמינוף. הרי אני לא מבקש שתעשו רק את זה, אלא כמינוף. בשיתוף פעולה, ב-matching. אתם יכולים להרים את הפעילויות שלכם גבוה, באמת גבוה. אין שום סיבה שלא.

אני רוצה לפנות לחברה להגנת הטבע. שלום לך.

שלום וברכה, אני פזית שביד שייט, אני מהחברה להגנת הטבע ואני מלווה את תחום החינוך הסביבתי אצלנו קרוב ל-20 שנים.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה, תודה לך, תודה לשר לשעבר שיזם את היום הזה. תודה לשרה. כי אנחנו תמיד חושבים שימים כאלה יש להם משמעות. בזה שיזמו, בזה שיזמו ועדות, בזה שדנים ומעלים על ראש שמחתנו את נושא איכות הסביבה והשמירה על הטבע וחינוך.

אני באמת אגיד שקודם כל נתחיל מזה שהחברה להגנת הטבע, כשהוקמה, משחר הקמתה, היא בעצם עסקה בחינוך. מהמקימים שלה, עזריה אלון, היה מורה, מחנך.

נכון. שם מיתולוגי.

שם מיתולוגי. והייתה הבנה שאי אפשר לצפות לשמירת טבע מבלי לחנך לזה. ומבלי להוציא את הילדים ומבלי לדבר עם המורים ולדבר עם הגננות.

אני חייב לומר לך, הזכרת אותו, עדיין הקול המיוחד שלו מהדהד בתוכנית הבוקר. נדמה לי שזה היה ביום שבת אם אני לא טועה. יסלחו לי הדתיים. אבל בשבת בבוקר התוכנית שלו, אני לא חושב שפספסתי אותה.

נכון. נכנסה לשיא גינס. אז באמת אנחנו כל הזמן הבנו שאי אפשר לעשות את שמירת הטבע ככה מהשמיים, אלא צריך לחנך. ובכל הפעילויות שלנו למעשה החברה להגנת הטבע משקיעה הרבה יותר בחינוך מאשר לפעמים נדמה שאנחנו רק מתנגדים ובאים לוועדות ומדברים. לא, אנחנו עוסקים בהמון פעילויות במשך השנים גם בתוך בתי ספר שדה, מרכזי לימוד שדה. כל הפעילויות האלה. גם בטיולים וגם בפעילות מתמשכת.

המשרד להגנת הסביבה, עם זיוית, עם חני, אנחנו פועלים 20 שנים אני חושבת במימוש תוכניות. אז אנחנו פועלים בתוכניות של חינוך סביבתי. כמו שזיוית אמרה זה מתאים במערכת החינוך לעשות את זה בעיקר ביסודי. אז הרבה מאוד תוכניות של חינוך סביבתי אנחנו מפעילים ביסודי בעזרת המדריכים שלנו. ובעצם עולים ומשתמשים בקולות הקוראים שהמשרד מוציא ובתוכנית המשולבת של קיימות שמחנכים משתלבים בכל התוכנית הזאת.

אוקיי. תודה רבה. יהודה גנון, בבקשה.

אני עוד לא סיימתי. אני כבר אסיים וגם יש לי פה ש"ש שמאוד חשוב שיגיד שלושה משפטים.

אני לש"ש לא מוותר. אני אוהב את הש"ש, אין לכם מושג.

אז אתה תיתן לו להגיד.

בטח שאני אתן לו, למרות הזמן.

אז אני ממש לקראת סיום, כי אני רוצה גם להגיד שאנחנו כחברה להגנת הטבע משתדלים בכל התוכניות האלה וחשוב לנו להגיד שאנחנו גם בחברה הערבית ודרוזית, צ'רקסית, בדואים בנגב ובצפון וכמובן בחרדים, אנחנו עושים הרבה תוכניות.

מהצד אני יכולה להגיד שבאמת רואים התקדמות מטאורית של מה שתואר פה, שמשרד החינוך עושה בשנתיים האחרונות בכל התוכניות שלכם וכל העבודה עם חני פלג ועם כל אגף מדעים. רואים פה תהליך שקשה לאמוד אותו.

עם הממונה גילמור קשת מאור.

ולפני שככה אני אסיים, אבקש מנדב הש"ש שלנו לספר על הפעילות עכשיו המשמעותית שאנחנו עושים במלחמה.

תודה פזית.

רק להזכיר או לבקש. שלמרות שעושים המון ונאמר פה, ויש פה תקציבים, עדיין הזכות לצאת לפרח וליהנות מטבע ולחוות חינוך סביבתי היא לא לכל ילד. ולכן הוועדה הזאת, חשוב שהיא תתקן את זה. נדב, בוא תספר.

תודה פזית. נדב, בבקשה.

שלום לכולם. שמי נדב שחר, אני עושה שנת שירות בבית ספר שדה עם גידי. כמה שבועות לאחר פרוץ המלחמה בנובמבר הוקם בית ספר לילדי בארי בחולית במלונות ים המלח. בית הספר הזה בעצם הוקם בבית ספר שדה שלי ואני לקחתי חלק מהצוות החינוכי בו. הבנו שיש צורך מטורף לחזק ולבנות מחדש את הבסיס הערכי והרגשי של ילדי המפונים בבית הספר היסודי הזה ובעצם הקמנו פרויקט שקוראים לו פרויקט "ימי המדבר" ובו בעצם יום בשבוע כל שכבה יצאה למטעי עין גדי ביחד עם שני מדריכים מהצוות שלי. אני הייתי עם כיתה ג' לדוגמה.

הימים האלה עשינו מיומנויות קדומות, בניית מחסה, אומנות מהטבע ויום שלם שבעצם התקיים בטבע.

כולל פעילויות לילה?

פעילויות לילה לא עשינו.

לאור הירח. רכיבת אופניים?

זה היה חלק ממש מהמסגרת החינוכית. זה היה יום בבית הספר שבו הם יצאו. זה ממש פרויקט ייחודי שהיה. ראינו איך ילדים מתמודדים עם פחדים. ראינו איך ילדים שבהתחלה לא רצו בכלל לגעת בטבע לאחר כמה מפגשים פשוט מסיימים את היום כאשר הם מלאים בבוץ. ילדים שקיבלו כוויה כשהם היו קטנים וממש פחדו מאש. ראינו איך בסוף השנה הם יודעים להתנהל עם מדורה ולתחזק אותה. זה מראה על תהליכים פנימיים שהם עוברים. זה מראה על התבגרות פנימית שהם עוברים. יש איזה ערך אדיר.

בנוסף לכך כל החוויה בטבע יש לה השפעות אישיות וגם חברתיות. העובדה שהילדים מגלים בעצם תחומי עניין חדשים. הם לומדים על עצמם, הם לומדים מה הרצונות, מה הם אוהבים לעשות .הם יוצרים חברויות חדשות. יש לזה השפעות מטורפות.

תודה רבה נדב. אני מתנצל שאני מפסיק אותך. אני באמת, אני חושב שהפעילות של הש"ש היא מדהימה, באמת. בכל מה שהם עושים, בהרבה מאוד תחומים. וזה שהצגת פה גם את התחום של הסביבה אז אני מפרגן לך. תודה רבה. אנחנו פשוט לחוצים בזמן, אנחנו כבר חמש דקות אחרי.

אם אפשר רק במשפט, שאני ממש אשמח לפנות לשר החינוך וגם לך, יושב-ראש הוועדה, תמשיכו לעודד עוד שהייה בטבע. גם אפשר לעשות את זה באמת בימים שלמים, כמו שאנחנו עשינו. הדבר הזה מחזק וממש מדגיש את העניין של חינוך ולא רק למידה.

תודה. דרך אגב, זה יכול להיות נושא גם ברשות הטבע והגנים.

זה קיים ואנחנו עושים המון פעילויות למפונים מתחילת המלחמה.

יופי. תודה. בבקשה, הרב יהודה גנוט.

שמי יהודה גנוט, אני מנכ"ל של עמותה שנקראת חרדים לסביבה. אני בעצם באתי פה קצת לייצג את הנושא של הציבור החרדי. דבר ראשון, אני נפעם מהפעילויות שיש. אני מכיר אותן במשך 20-22 שנים שאנחנו פועלים.

במילים קצרות, אני הקמתי את העמותה שלנו בעקבות מפגעים שהיו בשכונה שלנו, שכונה חרדית בפתח תקווה. ואנחנו פועלים בשני מישורים: אני באתי מתחום החינוך. מורה בישראל, הייתי, תקופה מסוימת עזבתי וחזרתי בקורונה. בארבע שנים האחרונות אני מלמד בבתי ספר יסודיים. אני משפטן. העמותה שלנו פועלת בשני התחומים האלה שאני קשור אליהם. כבוגר של הקריה האקדמית אונו פתחתי שם נושא של מיגור בעיות סביבה דרך קליניקה סביבתית שהסטודנטים החרדים שנמצאים בקריה האקדמית אונו פועלים בזה.

גם בנושא של חינוך סביבתי הפעלתי הרבה מאוד פעילויות, חלקם דרך המשרד, חלקם דרך רשויות. אני חושב שבוועדה לזכויות הילד בוודאי שצריכים לחשוב גם על זכויות הילד החרדי. כיוון שילד חרדי, והיום אנחנו נמצאים קצת בתקופה שמדובר על כל הנושאים הללו, הוא חווה חינוך. החינוך הסביבתי יכול להיכנס מאוד מאוד טוב לתוך בתי הספר, הכנסנו את זה, עשינו הצלחה רבה. מה שנקרא "חיידרים", "תלמודי התורה", "בית יעקב", בתי ספר של בנות. ומה שחשוב זה לשים באמת גם כן איזה שהוא זרקור ולהקציב בנושא הזה.

גם לעשות, אם יש דרך רשויות דברים שקיימים כבר, אני חושב שחשוב מאוד לעשות גם פיקוח ובקרה. לעבור אחרי כמה זמן ולראות מה נעשה בתוך התחום הזה ולראות זה באמת פועל הלאה. כי אני לא אלאה אתכם בדברים, אנחנו נמצאים כבר ממש בסיום, אז אני אגיד במשפט אחד. יש לי פה מחקר שבשנת 2019 עשו דרך מכוני מחקר וחלקם מדברים בכלל בחינוך, אבל גם בחינוך חרדי. שכאשר ילדים חווים חוויה נעימה בילדות וגם כן מלמדת הם הולכים עם זה הלאה. מדובר כאן על הרבה מאוד דברים. אני חשוב שצריכים לשים את תשומת הלב בנושא הזה. כל אחד בתחומו שיש לו את האפשרות להקצות גם בנושא הזה. השרה ישבה פה קודם, לא הספקתי לדבר כשהיא נמצאת כאן. אנחנו ישבנו לפני שנה וחצי בנושא.

יש בכוונה, תוכניות ייעודיות.

יש תוכניות כאלה.

תוכניות ייעודיות לחברה החרדית. אבל גם ככה, במסגרת התוכניות האחרות שלנו.

פתוחים לנושא הזה.

זה לא סותר. להיפך, אני חושב שבחברה החרדית, גם בתורה, "כי תבוא אל הארץ ונטעת עץ".

בכלל, ארץ ישראל, במשפט אחד אני יכול לומר שהרבה מאוד גם הוגי דעות וגם רבנים אמרו שהנושא של ניקיון הוא לא כל כך מודגש בציבור החרדי. אבל יש חשיבות מרובה על ארץ ישראל כארץ הקודש לשמור בה את הניקיון, בטח על העולם בכלל.

נכון. יופי, תודה רבה.

אני רוצה רגע, רק סליחה, משפט אחרון להגיד שגם המשרד שלנו כן מקצה תקציבים. הוא הקצה תקציבים למרכזי המורים שמפתחים תוכניות ובחומרים בנושא מדע וטכנולוגיה. יש לנו שלושה מרכזים שהקמנו אותם וחשוב לי שיציינו את זה בפרוטוקול.

אוקיי. אז הנה, זה בפרוטוקול. אני אבקש ככה, מאחר והנוער לא הספיק לשאול את כל השאלות ואנחנו ממש כבר מעבר לזמן, 10 דקות אחרי. מה שאני מבקש שתעבירו בכתב את השאלות שלכם למשרד החינוך.

נשארו רק עוד שתי שאלות.

אני לא יכול, פשוט לא יכול. אני מתנצל, באמת מתנצל. אני חושב שאתם יכולים לשאול את השאלות בכתב, אנחנו נעביר אותם למשרד החינוך, נקבל אותם בכתב. ואם זה לא, אנחנו נעשה מעקב אחריהם. זה בסדר גמור, אני ממש מתנצל, כי אנחנו היינו אמורים לסיים ב-10:15 ואנחנו כבר אחרי.

אני רק רוצה להקריא את החלטות הוועדה. הוועדה קובעת כי יש חשיבות עליונה לחינוך והטמעת ערכי השמירה על הסביבה כבר מגיל צעיר; הוועדה קובעת כי חובה להקנות לדור הצעיר את הכלים ואת הידע הדרושים כדי להבין מה האתגרים הסביבתיים ולפעול למענם; הוועדה קובעת כי השקעה בחינוך הדור הצעיר תחסוך את הצורך בהשקעה כספית עתידית וצמצום נזקים בתחום הסביבה.

נתנו פה, אני לא אקריא את הכול כי באמת אין לנו זמן, אתגרים גם למשרד להגנת הסביבה, גם לרשות הטבע והגנים, משרד החקלאות וכך הלאה.

תודה רבה לכם, אני מאוד מעריך את ההשתתפות שלכם. במיוחד של בני הנוער. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.