פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
55
ועדת הכספים
02/07/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 424
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (2 ביולי 2024), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 02/07/2024
שינויים בתקציב לשנת 2024
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2024
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חמד עמאר
עודד פורר
יצחק פינדרוס
יצחק קרויזר
נאור שירי
חברי הכנסת
¶
מירב בן ארי
דבי ביטון
סימון דוידסון
גלית דיסטאל אטבריאן
שלי טל מירון
מירב כהן
רון כץ
צביקה פוגל
אלעזר שטרן
מוזמנים
¶
דוריה גנות - רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר
אוהד מרדכי - אגף תקציבים, משרד האוצר
גולן בדיחי - אגף תקציבים, משרד האוצר
עידו חי - אגף תקציבים, משרד האוצר
דן נמני - אגף תקציבים, משרד האוצר
עדי פרלמוטר - אגף תקציבים, משרד האוצר
לירון סביון - אגף תקציבים, משרד האוצר
מלסה ווסה - מנהל תחום תקציב, משרד האוצר
ג'ו מיטל - מנהלת תחום תקציב, משרד האוצר
שי ואזנה - סגן חשב בכיר גמלאות, משרד האוצר
אוריאל דביר - אגף תקציבים, משרד האוצר
צח בסל - אגף תקציבים, משרד האוצר
חנוך ברש - מנהל תחום בכיר תקציב, משרד התיירות
דרורית שטייניץ - סמנכ"לית, משרד ראש הממשלה
מירב כהן - מנהלת תחום בכירה, משרד ראש הממשלה
אליאנה רובנוביץ - מנהל תקציב ורכש, משרד התקשורת
רימונה חן - מנהלת תחום בכירה תקציבים, משרד הכלכלה והתעשייה
יום טוב רענן - סמנכ"ל תפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
עודד לביאן - חטיבת תקציבים, משרד החוץ
יוסי שבת - סמנכ"ל בכיר תקציבים, משרד הבינוי והשיכון
אולגה בקשי - תקציבנית, המשרד למורשת
אלון אטקין - ראש אגף בכיר כלכלה ופרויקטים, המשרד לשיתוף פעולה אזורי
רבקה ברנשטיין - מנהלת תחום תקציבים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיות
דוד נחום - תקציבן, המשרד לשירותי דת
קרן יצחקי פרוכטמן - מנהלת אגף תקציבים, המשרד להגנת הסביבה
גיא סמט - מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה
אריק אוזן - מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה
מור לו - יועצת מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי
סופי כהן - רמ"ט מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי
אבי חדד - מנהל תחום תקציבים ותכניות עבודה, משרד המשפטים
אנאיס אלמסי - מרכז בכיר כלכלה, משרד האנרגיה והתשתיות
יהודה כדורי - ר' חו' מאקו תקציב מ"י, המשרד לביטחון לאומי
עמית שפייזמן - מנהל אגף בכיר תקציבים, המשרד לביטחון לאומי
ענבל איפרגן - רמ"ד בקרה תקציבית כ"ה, המשרד לביטחון לאומי
איציק לוי - רמ"ח מתנדבים כב"ה, המשרד לביטחון לאומי
אסנת שרעבי - מנהלת תחום הסברה, הלשכה המרכזית לססטיסטיקה
ריקי כדורי - ראש תחום בכיר תקציב תכניות עבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
עינב חיים סייג - יזמת המנכ"לית חברת סילבר סטרים טכנולוגיות
איריס שפירא - מובילת ראשון לציון בונות אלטרנטיבה
אלה בן עמי - משפחות החטופים
רישום פרלמנטרי
¶
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
שינויים בתקציב לשנת 2024
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. כמה הצעות לסדר בהמשך לישיבה הקודמת. נאור, בקשה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תיכף תשמע למה. זה צנוע, נכון? היום אנחנו מעבירים סדר גודל של כמה, חברי חבר הכנסת בליאק?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אגיד את המטרה ולמה אני אומר דווקא שניים. אני מבטיח לך שיש לי מקור תקציבי. למה שני מיליון שקל? האם שמעתם על משרד החקלאות? אני מבקש לא להשתמש יותר במושג "משרד החקלאות". מה שמו של המשרד החדש?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, הביטחון של המזון הגולמי. אדוני יושב ראש ועדת הכספים של כנסת ישראל, השטות הזאת, החוצפה הזאת עולה שני מיליון שקלים. מה זה הדבר הזה? מילא אתם משנים את השם - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
נכון, החלפתם את ביטחון הפנים בביטחון לאומי, והוספתם למשרד לנגב גליל את החוסן הלאומי. זו שערורייה, זו חוצפה. לתת לילדים בגן עלמה 200,000 שקל בשביל מיגון כדי שלא ילמדו במקלט – זה לא, אבל לשר החקלאות בשביל הביטחון של הטחינה הגולמית שלו – זה כן. זה סדר העדיפויות, שני מיליון שקל בשביל טחינה גולמית.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
נאור, אני מסכים לחלוטין עם כל מה שאמרת. אני רוצה לתאר לך, אדוני היושב ראש, את הסיטואציה שהייתה אתמול. באנו לדיון על בעיות המפונים בצפון, על אלה שמשכירים דירות ועל אלה ששוכרים דירות בצפון, על כך שהשוק פרוץ לחלוטין, ובאיזה שהוא שלב מצאתי את עצמי בסיטואציה שכמרכז האופוזיציה בוועדה אני מנהל את הדיון. מכל מיני סיבות הקואליציה בחרה, ואני לא מאשים כרגע, לא להיות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני מנסה למצוא פתרונות, כי אנחנו רוצים להניח מסקנות על שולחן הכנסת. ביקשתי ממשרד האוצר שתוך שבועיים יבוא עם פתרונות. אני מאוד אשמח אם תקבע דיון המשך עד סוף כנס הקיץ.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
כשהייתי צריך לסיים את הדיון כי בסדר היום נקבע עוד דיון, לא ידעתי מה לעשות, הקואליציה לא הייתה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא ידעתי אם לסיים את הדיון, אם להמשיך את הדיון, אם לצאת להפסקה. אני לא יודע איך אתם מנהלים, אין לי מושג, ואת זה ראינו אתמול במקרה של שחרור העצורים. ככה לא יכולה להתנהל ועדת הכספים. קחו את זה לתשומת ליבכם.
אני רוצה להתייחס לנושא הדיון במקרו לפני שנכנסים לפרטים, ואני מבקש לתת לנו את האפשרות למצות את הדיון כי יש פה הרבה מאוד כסף בעת המלחמה שאנחנו חייבים לברר לאן הוא הולך ומדוע.
אני רוצה להתייחס למושג "עודפים מחויבים". מה אומרים לנו? אין לכם ברירה, מדובר בעודפים מחויבים שהממשלה התחייבה עליהם ואתם צריכים לאשר כי אתם רק חותמת גומי. אז לא, אנחנו לא חותמת גומי. אני יודע שהאוצר כל שנה מבצע קיצוץ בעודפים מחויבים - בדרך כלל זה מגיע ל-5%, ל-7%, ל-10%. מכיוון שמדובר כרגע בנסיבות חריגות של המלחמה, אני בטוח שאפשר לבצע קיצוץ יותר משמעותי. כל שקל עכשיו צריך ללכת, כמו שנאור אמר, למטרות אמיתיות וראויות - למפונים, לעסקים, לילדים, לצפון, לדרום, למילואימניקים, לנשות המילואימניקים, לנשות ואנשי קבע. יש הרבה מאוד מטרות וצרכים שלא מקבלים מענה. אני ארצה לדעת כמה מתוך העודפים המחויבים נוצרו בשבוע האחרון של שנת הכספים. למה אני מתכוון? לזה שפתאום יש במשרד להתיישבות 302 מיליון שקלים עודפים מחויבים. רק להזכיר, אנחנו אישרנו את התקציב ב-20 לדצמבר 2023. מה אני מבין מזה? שבשבוע הראשון של השנה השרה רצה לסגור חוזים והתחייבויות כדי להפוך באופן מלאכותי את העודפים לעודפים מחויבים, דבר שגורם לה אחר כך להגיד לנו שאין לנו ברירה ואנחנו צריכים לאשר. אז לא, יש לנו ברירה.
אני פונה לחברי הקואליציה, לא רק לאופוזיציה, בואו נבדוק כל שקל לאן הוא הולך, למה הוא הולך, והאם בעת המלחמה הוא צריך ללכת למקום אחר. יכול להיות שסוף סוף היום, תשעה חודשים בתוך המלחמה, כשאנחנו ב-7.5% גירעון ואין כסף לכולם, נעשה קאט, נחתוך בכספים הקואליציוניים והפוליטיים גם אם זה כואב לכם, כדי שסוף סוף נשרת את הציבור, לא את האינטרסים הפוליטיים שלכם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
אתמול פרסמה "יוזמת אברהם" את מספר הרציחות בחברה הערבית. 109 אזרחים נהרגו ונרצחו במחצית השנה הזאת - אלה כמעט אותם נתונים מהחציון של השנה שקדמה לה, 2023. נתונים נוראיים, כואבים, מבעיתים. מה שיותר חמור זה ששיעור הפענוח של פשעי הרציחות בחברה הערבית על ידי משטרת ישראל הוא רק 10.2%. היום שמעתי את השר לביטחון לאומי ברשת ב'. למרות שהוטחו בפניו המספרים האלה, הוא אמר שיש שיפור בנתוני הפשיעה בחברה הערבית ובחברה היהודית - בחברה היהודית יש עלייה של 30% במספר הרציחות. אני מבין שהוא לא רק מחבל מורשע, הוא גם לא יודע מתמטיקה, הוא לא יודע לחבר מספרים, לכן הוא מתייחס בצורה נונשלנטית למספרים הנוראיים.
יש יישוב בשם ג'דיידה-מכר בצפון שמזה חודשים אין בו פינוי אשפה - זה מקרה שידוע כבר שנים - בגלל ההשתלטות של ארגוני הפשיעה על התחום. זה יישוב שמספר הנרצחים מקרב החברה הערבית הוא הגדול ביותר, לצערי הרב. המשטרה לא מצליחה לטפל בנושא הזה בג'דיידה-מכר. מה צריך לעשות כדי שהמשרד לביטחון לאומי יפעל, ואני לא מדבר רק על השר שהוא כישלון, על מפכ"ל המשטרה ועל מפקדי המחוזות? התפקיד של המשטרה הוא לעשות את מה שמתבקש ממנה - לתת ביטחון אזרחי, ביטחון לכל אזרח. יש עלייה ברציחות וגם עלייה בפיצוצי רכבים בערים, אבל השר לביטחון לאומי אומר שזה לא כישלון. לפי דעתי הוא חושב שהמספרים הנוראיים האלה הם הצלחה. זה אות קין על הממשלה ועל המדינה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
העברות תקציב באמת שערורייתיות. יש כאן איזה שהם חילופי תפקיד. נדמה למי שמוביל את הקואליציה הזאת שאמפתיה מספיקה. הם מביעים הזדהות, מורת רוח ואמפתיה, אבל פה זה נגמר - והביזה ממשיכה לאחר מכן. סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת מאז שהיא קמה, בפרט אחרי ה-7 באוקטובר, הם דבר שצריך רק עליו להקים ועדת חקירה, ועדת חקירה על ההפקרות הזאת שהיא הפרת אמונים של קואליציה שלמה. עוברת החלטת ממשלה ביום ראשון האחרון על עוד 40 מיליון שקל לבית של הקיסר הנהנתן. אני לא מבינה איך - אני באה מדיון בוועדת החינוך - מועצה אזורית אשכול צריכה להתחנן לשישה מיליון שקלים כדי למנוע פגיעה נפשית וכדי לאפשר שיקום לתלמידים ביסודי שלפני רגע עברו טבח בחבל הארץ שלהם. מה קורה פה אל מול המציאות?
תקשיבו, בשום דבר שהובטח כאן עדיין לא התקדמנו, אפילו לא בשיפור מתווה הפיצויים, אפילו לא במתווה לתיירות, מתווה לתעשייה, מתווה לחקלאות. בכל מה שהבטחתם אתם פשוט פעם אחר פעם חושבים שנגיד, "כן, כן, צודקים, בדיון הבא תהיה פגישה עם האוצר". תגידו, אתם לא מתביישים? אנחנו אחרי תשעה חודשים. איך אתה לא מתבייש, גפני, להוביל את הדיון הזה של העברות תקציב סקטוריאליות, מגזריות על חשבון כל האומה שמדממת? איך?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני מזכירה שעד עכשיו עומד חוק שאתם תוקעים ליתומי צה"ל. זה נכון שהמדינה מאז הקמתה לא הכירה ביתומי צה"ל, אבל אם המלחמה הקשה הזאת לא אומרת לנו שהגיע הזמן לתקן את העוול הזה, אז מה כן? גם זה כספי. סדרי העדיפויות שלכם הם נייר הלקמוס על פיו יישק דבר. הבטחתם להביא מתווה לאופקים, אבל הפקרתם את אופקים, מסרתם אותה למינהלת תקומה. מה עם אופקים? מה עם נתיבות? מה עם היישובים שהוחרגו ממועצה אזורית אשכול? מה עם הצפון? מה עם כל המקומות שהפקרתם?
דן נמני
¶
תכנית 054103 של מערך הגיור – 30 מיליון שקלים, תכנית 0545108 של מערך הסייבר הלאומי – 49 מיליון שקלים, תכנית 045203 - -
דרורית שטייניץ
¶
יש לנו התקשרות עם הסוכנות היהודית לטובת מעטפת רוחנית ליהודי עולי אתיופיה בסך של 6.3 מיליון שקלים, והתקשרות לפרויקט נתיב.
דרורית שטייניץ
¶
אני לא יודעת להגיד את המועד בדיוק כי עודפים זה בדרך כלל שנה קודמת, אבל ייתכן שקיימים גם עודפים - -
דרורית שטייניץ
¶
במסגרת הפרויקט עושים הליך של קיצור יהדות לאנשים שהיהדות שלהם מוטלת בספק. הסעיף האחרון במסגרת התקציב של הגיור עומד על 2.5 מיליון. שם זה הוצאות קשיחות שטרם שילמנו בגינן את התשלום. למה אני מתכוונת? שכירות של מבנים, שירותים של אבטחה, חשמל, מים, וכיוצא בזה.
דרורית שטייניץ
¶
אני לא מהיחידה המקצועית, אני מיחידת התקציבים. כל מה שאנחנו יודעים להגיד זה את התפלגות ההתחייבויות הקיימות במערכת. נבדוק ונענה לך בהמשך.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני יודע להגיד שכשני שליש מהמתגיירים בישראל בשנה הם יוצאי אתיופיה. אני יודע שחסר המון כסף למעטפת הרוחנית, שיש רק לחלק קטן מתוך 19 מרכזי קליטה.
דן נמני
¶
תכנית 045108 במערך הסייבר הלאומי – 49 מיליון שקלים. העודפים הם בעיקר לנותני שירותים ופרויקטים טכנולוגיים חוצי שנה.
יום טוב רענן
¶
המשרד פועל לאורך כל השנים לחיזוק הזהות היהודית והקשר של ישראל ליהודי התפוצות. כולנו ראינו, במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר, את חשיבות הקשר ליהודי התפוצות. המשרד פועל בקמפוסים ברחבי העולם, בבתי הספר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אם עכשיו היה קיצוץ רוחבי בשביל אירוע ביטחוני מז'ורי שפוקד את מדינת ישראל, האם המשרדים היו עושים קיצוץ רק בתקציב השוטף ולא בהתקשרויות? האם ההתקשרויות הן מחוץ ליכולת לקצץ?
דרורית שטייניץ
¶
המשרד מחויב להתקשרות עם ספקים בחוזים ובהזמנות עבודה ויש קושי לקצץ, אבל אם יש פרויקטים רחבי היקף שאין למשרד יכולת לעמוד בקיצוץ מבלי לצמצם את ההיקפים שלהם - גם שם יש קיצוץ.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני מכיר לפחות שני פרויקטים שהמשרד לביטחון לאומי ביטל תוך כדי התקשרות. תפסיקו להגיד שזה עודפים מחויבים שאי אפשר לבטל. כשיש צורך יודעים לקצץ גם בדברים האלה.
יום טוב רענן
¶
בסיס המשרד לאורך שנים הוא מאוד נמוך. במסגרת דיוני התקציב יש סיכום תקציבי כל שנה עם משרד האוצר ביחס להרשאות להתחייב. מרבית פעילות המשרד, מכיוון שהיא נעשית במרחב בינלאומי ובתכניות רב שנתיות, היא בתקציב הרשאה להתחייב. תקציב הרשאה להתחייב לא נמצא בבסיס, הוא מגיע בעל שינויו. בשנת 2023 תקציב ההרשאה להתחייב היה 243, בשנת 2024 הוא היה 130 בהרשאה להתחייב.
יום טוב רענן
¶
סעיף ההרשאה ב-2022 היה 177 מיליון. מרבית העבודה שלנו היא בשותפויות ובמימון משלים, לכן התקציב שהמשרד מנהל הוא כפול ויותר מזה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני בחודשים האחרונים ראיתי לפחות ארבע או חמש פעמים תמונות של השר בכל מיני לאונג'ים בהונגריה ובעוד מקומות. מה הקשר בין הפעילות של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות לבין הנסיעות של השר לכנסים של כל מיני מפלגות לא מהצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית?
סימון דוידסון (יש עתיד)
¶
איך אתה אומר דבר כזה כששר התפוצות אומר אמירה בעד הרפובליקנים ונגד הדמוקרטים? זה לא התפקיד שלו, זו לא המהות שלו.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני מבינה שמשרד התפוצות, על פי תחקיר של הניו יורק טיימס, שילם לחברה ישראלית שני מיליון דולר על מנת להוביל קמפיין השפעה פרו ישראלי על מחוקקים אמריקאים, וגם השתמש בחשבונות פיקטיביים לצורך הדבר הזה. מאיזה סעיף תקציבי זה הגיע, ומה חוות הדעת המשפטית שהייתה לדבר כזה?
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
השר שקלי בהתבטאויות שלו תורם לאנטישמיות בארצות הברית, כי כולם יודעים שלמעלה מ-50% מיהודי ארצות הברית מצביעים לדמוקרטים. האם לא כדאי שהשר שיקלי יתבטא פחות ואז לא נצטרך לעשות את העברה הזאת כי תהיה פחות אנטישמיות? הוא מעורר את האנטישמיות ואז בא לוועדת כספים ומבקש עוד כספים בשביל להילחם בה.
מירב כהן (יש עתיד)
¶
אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה יש צרכים כלכליים בוערים. קיבלנו הודעה על כך שאנשים שמפונים מביתם בצפון יפסיקו לקבל כספים שהיום מועברים להם, שיש המון קשיים כלכליים למילואימניקים, ופה אני רואה גידולים תקציביים מאוד משמעותיים במשרדים שונים. משרד ירושלים ומורשת ישראל הוכפל, מ-26 מיליון שקל הוא גדל ל-49 מיליון שקלים. למה? במה זה מקדם את מטרות המלחמה ואת אותם צרכים כלכליים בוערים? למשרד למורשת הוסיפו 21 מיליון שקלים. משרד להתיישבות הוכפל, מ-363 מיליון שקלים, שגם זה תקציב ענק, הוא גדל ל-665 מיליון שקלים. אין לזה קשר לכאב האדיר שיש כרגע לעם ישראל - למפונים שצריכים כרגע תקציבים, למילואימניקים, לחיילים. במה זה קשור לסדר היום?
גולן בדיחי
¶
עם אישור תקציב הממשלה הוחלט על קיצוץ עודפים בגובה 12% - זה בדומה לשנים קודמות. כמו שקודם דרורית ממשרד ראש הממשלה אמרה, חלק קטן מההתקשרויות ניתן לפעמים לבטל או לדחות לשנים אחרות. ברגע שכל הכסף נמצא בתוך המשרד, אי אפשר להגיד איזה שקל הוא עודף מחויב ואיזה שקל הוא תקציב אחר. כאשר משרד לא יכול לבטל שום התחייבות ומושת קיצוץ על העודפים שלו, הוא יקצץ את הכסף מחלקים אחרים בתקציב המשרד, חלקים שהם גמישים יותר, כדי להתמודד עם אותו קיצוץ של העודפים המחויבים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו מדברים על משרד שתקציב הבסיס שלו הוא 34 מיליון שקל ל-2024 ו-56 מיליון ל-2023.
יום טוב רענן
¶
אנחנו לא מקצצים כרגע שום דבר. לקראת סוף השנה אנחנו רואים את התקדמות הביצוע בפרויקטים ואם יש עיכובים נדרש פחות מזומן לשלם.
יום טוב רענן
¶
המצב אצלנו הוא יותר מורכב, כיוון שאנחנו עובדים בהרשאה להתחייב והמזומן הוא לא ההתחייבות, הוא נועד לכסות על התשלומים. אנחנו עשינו במלחמה תכנית בהיקף של 10 מיליון שקלים להתמודדות של בתי הספר היהודיים ושל הילדים היהודים עם האנטישמיות הגואה ברחבי העולם.
יום טוב רענן
¶
אני לא קורא לזה הסברה, אני קורא לזה תודעה והבנה של הסיטואציה. יש גם תכניות של חוסן נפשי, התמודדויות עם מצבי הדחק.
לירון סביון
¶
יש רכיבים של פעולות המשרד ורכיבים של כל מיני התקשרויות חוצות שנה, כמו יועצים שהיו בעבר במירון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
האם אתם מרמים אותנו כשאתם מביאים לנו לאישור תקציב של 24 מיליון שקלים שאחר כך גדל ל-225, או שמלכתחילה אתם מביאים לנו תקציב פיקטיבי? מצב של 24 מיליון שקל שגדל ל-225 מיליון שקל – בלתי נתפס.
גולן בדיחי
¶
לא מדובר ברמאות, או בניסיון לרמות את חברי הכנסת. בחלק מהמשרדים התקציב הוא לפעמים תנודתי, יש תקצובים בהתאם לביצוע.
גולן בדיחי
¶
חלק מהכסף מתוקצב בתקנות ותכניות ייעודיות של הסכמים קואליציוניים שצריכות עוד בחינות מקצועיות ומשפטיות לפני שמקצים אותו, וחלק מהכסף היה לתוצאות ועדת החקירה בעניין אסון מירון.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני זוכר שזה היה משהו כמו 92. בפנייה עצמה רשום שהעודפים נוצרו בגין תכניות מסורת ישראל, שזאת הגדרה מעניינת, במסגרת התקציב הקואליציוני שאושר. כמה מתוך הסכום שאנחנו מאשרים היום זה כסף קואליציוני, של מי ולאלו מטרות?
נעמי
¶
23 מיליון השקלים הם בעיקר לתכנית חומש שלבית ותכנית גן העיר העתיקה - אלו התקשרויות שהתחילו ולא הסתיימו.
לירון סביון
¶
תכנית זו מרכזת את הוצאות המשרד והמטה, ובכלל זה את הוצאות השכר של מטה המשרד לפעולות שוטפות של המשרד למורשת. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו עודפים בתכנית הן כתוצאה מיתרות תשלום בגין התקשרויות חוצות שנה לשימור אתרי מורשת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מתי נחתמו ההתחייבויות על מירון? כמה הוצא בסוף על הילולת מירון? מה החלוקה ב-23 מיליון השקלים בין משרד ירושלים למסורת ישראל?
נעמי
¶
אני לא יודעת להגיד כרגע את החלוקה, אבל התקציב היה בסביבות 70 מיליון. רובו נוצל. יש לנו יתרת עודפים מאוד נמוכה.
לירון סביון
¶
ב-2024 לא ידענו מה יהיה המתווה של מירון, לא ידענו שיהיה מתווה כזה מצומצם, בגלל כל ההגבלות הביטחוניות שהיו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
למה צריך את המשרד למורשת? מכיוון שאני מניח שאני לא אקבל תשובה, אז התשובה היא שלא צריך את המשרד למורשת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה התקציב של המשרד למורשת ב-2023 והתקציב ב-2024? האם בתוך 21 המיליון של עודפי התקציב ישנם כספים קואליציוניים, ואם כן - של מי? לאיזה פרויקטים מיועד הכסף הזה?
אולגה בקשי
¶
העודפים הם לא 21, הם 16. בתוך ה-21 יש חמישה מיליון שהם של גבעת התחמושת שבאחריות משרד ראש הממשלה. עיקר העודפים נוצרו בשלוש תקנות. תקנה אחת זו תקנת פעולות – כ-5 מיליון, ויש עוד שתי תקנות תמיכה.
אולגה בקשי
¶
חלק קטן מזה הן הוצאות שוטפות של ארנונה, חשמל והתקשרויות חוצות שנה. ההתקשרות הגדולה שנמצאת בתקנה הזאת: יועצים שהתקשרנו איתם בסוף חודש דצמבר שמבצעים סקר של פגיעה בתשתיות בעקבות ה-7 באוקטובר.
אולגה בקשי
¶
יש מבנים של בתי כנסת עתיקים, מוזיאונים. באחריות המשרד למורשת לשמר, לשחזר ולשפץ מבנים עתיקים. היו מבנים עתיקים ביישובים שנפגעו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
התפקיד הזה, למיטב הבנתי, שייך לקרן מס רכוש ורשות המסים, לא למשרד למורשת. זה מאוד מאוד משונה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
את מסרת מידע לא נכון לוועדה כשענית לי שאין זהות יהודית במשרד למורשת, ואני מצטט: "לפי הצעת הממשלה, סך התקציב לזהות יהודית הוא 460 מיליון שקל: 100 מיליון שקל במשרד להתיישבות ומשימות לאומיות, 150 מיליון שקל במשרד החינוך, 90 מיליון שקל במשרד למורשת ו-80 מיליון שקל במשרד ירושלים והמסורת". איך זה מסתדר עם מה שענית לי? למה הכחשת מיד שאין זהות יהודית במשרד למורשת?
מירב בן ארי (יש עתיד)
¶
כשעשינו דיון בוועדת החינוך על המשרד למורשת לגבי השימור, נאמר לנו שיש שלושה משרדים שמתמודדים על עניין השימור.
אולגה בקשי
¶
יש בהחלטת הממשלה של מינהלת תקומה סעיף שמדבר על כל הנושא של השימור והשחזור, כשהחלק הזה שייך למשרד למורשת ובאחריותו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
בואי אני אגיד לך מה פירוט התקציב של זהות יהודית במשרד שלך. לטובת הקמת וקידום מיזמים בתחום המורשת הלאומית והמקומית והנחלת המורשת היהודית – 72 מיליון. תיעוד התיישבות, פרויקטי פיתוח ברשות העתיקות, הקמת תשתיות מורשת – כל זה החלק של זהות יהודית. יכול להיות שאתם משתמשים במילים "זהות יהודית" לגבי דברים אחרים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זה לא סוד שאני חושב שהמשרד הזה מיותר וצריך לסגור אותו, אבל אני רוצה לפרגן על החלטת ממשלה בנוגע להקמת מרכז מורשת יהודי ברית המועצות. מה לוח הזמנים להקמת המרכז? מה התקציב להקמת המרכז? מתי הוא יקום?
דוריה גנות
¶
סך העודפים המחויבים במשרד להתיישבות - כ-302,373,000 שקלים. העודפים נוצרו בגין תמיכות חוצות שנה עבור גרעינים משימתיים המשולמים בהתאם לביצוע בפועל, פרויקטים רב שנתיים של החטיבה להתיישבות, התקשרויות במינהלת לזהות יהודית שמשולמות לספקים רק לאחר הביצוע ויצאו בסוף שנת 2023, והוצאות תפעול חוצות שנה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה לקבל פירוט על ה-302 מיליון שקל, לדעת בדיוק לאן כל שקל ושקל הולך. אני רוצה לדעת מה היה הבסיס של 2022, מה היה הבסיס של 2023, מה היה הבסיס של 2024, וכמה מתוך כל התקציב של 2023 ו-2024 היה כסף קואליציוני.
דוריה גנות
¶
רוב העודפים מועברים לשתי תכליות. יש 158 מיליון שקל שמועברים לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כמה חוזים נחתמו בחצי השנה הזאת? האם הם נחתמו על בסיס ה-300 שהיה בתקציב, או על בסיס הידיעה שיהיו עוד 300?
דוריה גנות
¶
המשרד לא יכול לחתום חוזים חדשים על בסיס הכסף הזה. מדובר בכסף מחויב שמיועד לפעילויות שכבר נחתם בגינן חוזה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
סך כל הכסף במשרד להתיישבות, למיטב ידיעתי, היה 700 מיליון שקלים, לא 321. למה אני שואל כמה מתוך זה כספים קואליציוניים? כי אמר שר האוצר שהוא קיצץ 75% מהכספים הקואליציוניים. אם אתה מוריד 75% מ-331 פלוס 321, זה לא מתכנס.
דוריה גנות
¶
היה קיצוץ בכספים הקואליציוניים שהוקצו בשנת 2023. מה שאתם רואים כרגע זה כסף אחרי הקיצוץ שהוקצה למשרד להתיישבות.
נציג המשרד להתיישבות
¶
יש 30% גרעינים חרדיים, 20% גרעינים דתיים, 30% גרעינים חילוניים, ו-20% גרעינים של מיעוטים מכל הסוגים.
נציג המשרד להתיישבות
¶
גרעין משימתי חרדי זה גרעין שמופעל על ידי ארגון שנראה כחרדי. זו קבוצת אנשים שחיה בתוך קהילה ופועלת למען הקהילה במגוון פעולות.
נציג המשרד להתיישבות
¶
מינהלת זהות יהודית הוקמה בהחלטת ממשלה ביוני 2013. היא פועלת עם עשרות ספקים במכרזים פומביים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אותי מעניין מתי נחתם ההסכם עם הספקים. למה זה מעניין אותי? כי אני חושש, כמו שחבר הכנסת בליאק אמר בתחילת הדיון, שאצה למישהו הדרך לחתום מהר עם הספקים.
נציג המשרד להתיישבות
¶
רוב ההסכמים רצים למשך חמש שנים. מינהלת זהות יהודית עובדת כבר שלוש או ארבע שנים עם אותם ספקים. אין פה כמעט אף ספק חדש.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות זה לא בדיוק משרד ממשלתי, כי 80% או 90% מהמשרד זו הקופה הקטנה של מפלגת הציונות הדתית. 302 מיליון שקל זה סכום חריג לעודפים. הסכום שהועבר בעודפים מ-2022 היה רק 95 מיליון שקל. איך זה שהשנה אנחנו מעבירים פי שלוש מהסכום הזה? אתמול השרה סטרוק טענה שאנחנו בולמים את העברה ופוגעים במכינות. כמה מתוך 302 מיליון השקלים הולך למכינות? אני לא מצליח להבין במה עוסקת מינהלת לזהות יהודית. אתה אומר שיש הרבה ספקים, שיש התקשרויות של ארבע וחמש שנים. מה לכל הרוחות המינהלת הזאת עושה עם עשרות מיליוני שקלים? לפני כמה ימים שר האוצר טען שהמשרד להתיישבות עוסק, בין היתר, בשיקום אתרים בכפר עזה, בניר עוז, בבארי, אבל אז ראיתי שהשיקום הזה מתבצע דרך החטיבה להתיישבות שהיא הזרוע הביצועית של מינהלת תקומה. האם אני צודק?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
האם התקציב לשיקום מגיע מתקציב המשרד להתיישבות או מתקציב מינהלת תקומה? קראתי שבתחילת שנת 2023 השרה שינתה את הקריטריונים לתמיכה בגרעינים כדי להטות את התמיכה לטובת הגרעינים התורניים. כמה מתוך הגרעינים במשרד הם גרעינים תורניים?
נציג המשרד להתיישבות
¶
מרבית העודפים, כפי שפירטה נציגת משרד האוצר, הם בחטיבה להתיישבות, בגלל שמדובר בפרויקטים של תשתיות שמתמשכים על מספר שנים. היקף התקציב של החטיבה להתיישבות התרחב. תכנית העבודה של החטיבה להתיישבות עודכנה במהלך הרבעון האחרון של שנת 2023 באופן שהיום - -
נציג המשרד להתיישבות
¶
החטיבה להתיישבות עוסקת גם בהקמת אתרים חלופיים ליישובים שפונו מהעוטף, אבל זה מגיע מתקציבי תקומה.
נציג המשרד להתיישבות
¶
תכנית העבודה של החטיבה להתיישבות עברה עדכון, והתקציב המקורי של החטיבה להתיישבות הוסט.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
המשרד להתיישבות הוא גם המשרד למשימות לאומיות, והמשימה הלאומית החדשה היא שיקום.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
שר האוצר אמר שהמשרד להתיישבות משקם מהתקציב שלו. תגיד לנו כמה הולך לשיקום מתקציב המשרד להתיישבות וכמה מתקציב מינהלת תקומה.
נציג המשרד להתיישבות
¶
החטיבה להתיישבות היא תחת האחריות הכוללת של המשרד להתיישבות. גם התקציב שהועבר על ידי מינהלת תקומה - -
נציג המשרד להתיישבות
¶
ועדה בראשות דינה זילבר דנה לפני מספר שנים באופן ההתנהלות של החטיבה להתיישבות. ההחלטה המרכזית שהחליטה הוועדה זה שהחטיבה להתיישבות לא תפעל יותר ללא בקרה של משרד ממשלתי אחד שידע מא' ועד ת' ויאשר מא' ועד ת' את כלל הפעולות ואת כלל התקציבים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
האם שיקום האתרים בעוטף עזה מתבצע מתקציב המשרד להתיישבות או מתקציב מינהלת התקומה?
נציג המשרד להתיישבות
¶
לחטיבה להתיישבות יש פעולות מתקציב תקומה ופעולות מתקציבה המקורי תחת המשרד להתיישבות. כלל הפעולות היום עברו עדכון ומוסטות ליישובי העוטף.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
שר האוצר טען ששיקום האתרים ביישובי עזה מתבצע מתקציב המשרד להתיישבות. אני טוען שזה מתקציב מינהלת תקומה. אתה יכול לתת לי מספרים, להגיד לי אם זה נכון או לא נכון?
נציג המשרד להתיישבות
¶
גם התקציב שהוקצה על ידי מינהלת תקומה, שמגיע לקרוב למיליארד שקלים שמבוצעים היום על ידי החטיבה להתיישבות - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זה חלק מתקציב המשרד להתיישבות? זה לא חלק מתקציב המשרד להתיישבות. העבודות האלו הן מתקציב מינהלת תקומה, לא מתקציב המשרד להתיישבות, לכן שר האוצר שיקר.
נציג המשרד להתיישבות
¶
לחטיבה להתיישבות יש שלושה קולות קוראים שעוסקים בחוסן קהילתי ובטיפול נקודתי ביישובים במשבר. כל יישובי העוטף קיבלו עדיפות. החטיבה תומכת ברשויות מקומיות ביישובי העוטף ומסייעת להם.
נציג המשרד להתיישבות
¶
יש שלושה קולות קוראים - אפשר לראות אותם באתר של החטיבה להתיישבות - שעוסקים בחיזוק החוסן הקהילתי ביישובים בנגב ובגליל בעיקר. זה לא מרכזי החוסן שנותן משרד הרווחה, זה פעולות שהרשות מקבלת עבורן תקציב.
נציג המשרד להתיישבות
¶
המכינות הקדם הצבאיות לוקחות צעירים לפני צבא ומכשירות אותם כדי שיבואו מוכנים לצבא. הזהות היהודית לוקחת חבר'ה אחרי צבא ובונה אצלם יכולת להמשך החיים כאזרחים שמחויבים למדינה ועסוקים במפעלים ובמשימות שעוזרות לחברה ולקהילה. כלל הפרויקטים בזהות היהודית משלבים לימוד שמביא למעשה.
נציג המשרד להתיישבות
¶
זה מביא להתנדבות ופעילות למען החברה והקהילה. אנחנו מחברים בין הלימוד והתוכן לבין המחויבות לחברה ולקהילה.
נציג המשרד להתיישבות
¶
בשנה האחרונה היה דגש על סיוע באזורים שבהם יש יותר צורך, אבל הקונספט קיים כבר למעלה מ-10 שנים.
רון כץ (יש עתיד)
¶
אני מבין שנשארו 302 מיליון בעודפים. עלתה השרה לפני כמה ימים ואמרה שהרוב הגדול מיועד כדי לחזק את המכינות. איזה מכינות הולכים לחזק? כמה מתוך ה-302 מיליון שקלים האלה הולכים לחזק את המכינות?
רון כץ (יש עתיד)
¶
השרה הנכבדה עלתה וצרחה על האופוזיציה שמעבירים שישה מיליון שמחולקים בין 60 מכינות - זה יוצא 70,000 שקל למכינה. היא בלבלה את המוח בזמן שחיילים לא קיבלו אתמול מענקים.
מירב בן ארי (יש עתיד)
¶
מה ששמעתי עד עכשיו זה שהמשרד למורשת יוצר קשר עם ההורים של הנרצחים מהנובה תשעה חודשים אחרי, ושהמכינות מקבלות כל אחת 70,000 שקל.
דן נמני
¶
תכנית 045215 של מערך הדיגיטל הלאומי – 69,699,000 ₪. העודפים המרכזיים נובעים מהתקשרויות לאספקת תשתיות טכנולוגיות ומהתקשרויות לנותני שירותים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
איך מחולקים 69 מיליון השקלים? מה היה הבסיס של התקציב למערך הדיגיטל בשנת 2023, וכמה הוא היה בסוף השנה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
למה אתם לא כותבים את זה בתקציב? אם אתם יודעים שיש התחייבות, למה אתם מעבירים 80 ולא כוללים את ה-140? למה זה עודף? זה אמור להיות בתקציב.
מלסה ווסה
¶
כן, אנחנו משתפים איתם פעולה. יש עוד 36 מיליון, שזה התקשרויות של המערך לשרתים, לנותני שירותים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
כמה אנשים מועסקים במערך הדיגיטל הלאומי, ומה תכנית העבודה שלכם ל-2024, ל-2025? מה היעדים? לאן אתם רוצים להגיע? יש פרויקטים גדולים?
מלסה ווסה
¶
יש תכנית 04, שזה תפעול באותם משרדים, ויש תכנית 83, שזו התכנית של הפרויקטים, של ההשקעה, ושם אנחנו מוציאים את ההרשאה, מתחייבים לפרויקטים ארוכי שנים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אחת הבעיות זה שאנחנו לא יודעים איפה נהיה בעוד חמש שנים. אנחנו אמורים לדעת.
רון כץ (יש עתיד)
¶
האם אתם עושים פרויקטים חיצוניים, מעסיקים יועצים חיצוניים? האם יש איזה תקציב ייעודי? האם יש תכניות ל-2024 ו-2025, ואם כן, איזה פרויקטים אתם עושים ומה התקציב שלהם?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה הסבר קצר על הסעיף של 51 מיליון ללשכה לסטטיסטיקה, לדעת בדיוק מה אתם עושים. מה בסיס התקציב שלכם? מה מהות העברה הזאת? לאיזה נושאים ה-51 מיליון שקל עוברים? האם בתוך 51 מיליון השקלים יש כסף קואליציוני? האם מתבצעים סקרים פוליטיים? כמה סקרים ביקשתם, דרשתם, ואיזה סוג סקרים? כמה עולה סקר? כמה מקציבה המדינה בשנה לסקרים? מי מחליט איזה סקר לעשות?
מה היה בסיס התקציב של המשרד לשוויון חברתי בשנת 2022, ומה הוא היה ב-2023 ו-2024? כמה הסתיים התקציב בשנים האלו? אני רוצה לשמוע על מהות העברה של 94 מיליון למשרד לשוויון חברתי, לדעת כל שקל לאן הוא עובר. כמה כסף קואליציוני יש במשרד לשוויון חברתי?
אחד המשרדים הטובים זה פיתוח הנגב והגליל. למשרד הזה צריך לתת כמה שיותר תקציבים. אני לא מבין למה אנחנו צריכים להביא אחראים לשיקום הנגב. המשרד הזה יכול לעשות עבודה מעולה, הוא מכיר את כל הנושאים. מה בסיס התקציב של משרד נגב וגליל, ומה מהות העברה של 23?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בין הסעיפים של תקציב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש סעיף של שיפוץ המבנה והתאמתו לצורכי הסוקרים. מה תקציב השיפוץ, איפה המבנה הזה נמצא, ומה הצרכים של הסוקרים שצריך להתאים את המבנה? מה תקציב הסקרים בשנת 2023,2024? האם הוא משתנה?
כיצד השתנה התקציב של המשרד לשוויון חברתי בין 2022 ל-2024? מה תחומי הפעילות של המשרד? כשאני מסתכל על הפירוט של הפנייה, משום מה מתוך 94 מיליון השקלים בחרו לציין בתים פתוחים ללהט"בים. מה הסכום מתוך 94 מיליון השקלים שהולך לבתים פתוחים ללהט"בים?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כמה התקציב של מחשב לכל ילד היה ב-2023, כמה ב-2024, ומה קצב חלוקת המחשבים לכל הילדים? ממתי התחיל פרויקט מחשב לכל ילד?
המשרד לשוויון חברתי היה גם המשרד למאבק בתפוצות ואנטישמיות בעת שהעבירו את התקציב. מתי בוצעו ההתקשרויות האלו? מה הפילוג של 94 מיליון השקלים?
ריקי כדורי
¶
תפקיד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא לספק מידע נכון ואמין למקבלי ההחלטות, לקובעי המדיניות ולאזרח בקצה, וזה בהתאם להנחיות בינלאומיות ולמדריכים בינלאומיים. בפרויקטים חוצי שנים ושדרוג מערכות המידע של הלמ"ס יש סכום של כ-25 מיליון שקלים - מדובר בפרויקטים טכנולוגיים, ביניהם פרויקט סקירת הוצאות, שזה פרויקט שאמור לתת מענה ותחליף לאיסוף הנתונים על ידי שאלונים בנייר, בעצם למחשב את כל המערך הזה. אגף מקרו כלכלה הוא אגף שאחראי על התוצר של כל המערך שצריך למחשב אותו. שבעה מיליון שקלים עבור נותני שירותים ואספקת תשתיות טכנולוגיות זו דרישה של הספקים. שיפוץ מבנה והתאמתו לסוקרים – סדר גודל של שני מיליון שקלים.
ריקי כדורי
¶
בסיס התקציב בשנת 2022 עמד על 240 מיליון שקלים, ב-2023 עמד על 270 מיליון שקלים, וב-2024 עמד על 285 מיליון שקלים.
ריקי כדורי
¶
בשנת 2023 עמדנו על 530 מיליון שקלים, ובשנת 2024 עמדנו על כ-475 מיליון שקלים. התקציב ירד כתוצאה מסיום תקציב מפקד האוכלוסין בשנת 2022. הלשכה מלווה על ידי המועצה הלאומית לסטטיסטיקה, כשכל סקר שעתיד להיות בהלמ"ס מלווה בוועדות היגוי שחברים בהן נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנשים מהאקדמיה ואנשי ממשלה ומקבלי החלטות.
אוהד מרדכי
¶
תקציב המשרד לשוויון חברתי לשנת 2024 עומד על 92,170,000 שקלים. בשנת 2023 התקציב היה 124,361,000.
סופי כהן
¶
ב-2022 היה מעבר של היחידות הבאות למשרדים שונים: רשות החרדים, ניצולי שואה, רשות הצעירים, רשות הבדואים ואזרחים ותיקים.
סופי כהן
¶
רשות החרדים היא תחת משרד ראש הממשלה. אין כספים קואליציוניים אצלנו. יש את התכנית של בתים פתוחים ל-98 רשויות מקומיות בעלות של שמונה מיליון ש"ח, כשהמטרה זה מיפוי צרכים, סדנאות, הדרכות, הקמת קבוצות חברתיות.
אלה בן עמי
¶
כמה מתוך כל המיליונים שאתם לא מפסיקים לצעוק עליהם פה הולכים לטובת השיקום של אבא שלי שיחזור הביתה ולטובת אימא שלי שאין לה איפה לגור עכשיו ולא יוצאת מחדר השינה? כמה מהכספים האלה הולכים כדי לתמוך בנו, במשפחות? אין לנו כסף, אנחנו לא עובדים. אני לא מסוגלת לישון בלילה כשאבא שלי בעזה במנהרות. כמה כסף מכל היתרות המטורפות האלו שמדברים עליהן פה הולך אלינו? לא שמעתי מילה, לא שמעתי על זה מילה. כשאבא שלי יגיע הוא יצטרך להשתקם. מישהו חושב פה על זה? שאלתם כמה יתרה הולכת להיות לשיקום שלו ושל אימא שלי? אני פשוט יושבת פה ומתביישת. זאת כבר הוועדה השנייה שאני צריכה לעורר אנשים. יש אנשים בעזה, יש אנשים במנהרות ובשבי שאין להם מים. כולם יושבים פה עם בקבוקי מים ומתלוננים על המזגן. תגידו לי, השתגעתם? כמעט תשעה חודשים שאני מגיעה לכאן פעם בשבוע. אף פעם לא הגעתי לכאן וראיתי כזה גנון. אני לא אמורה לשבת פה ולבקש מכם שתדברו על החטופים, זה אמור לבוא מכם לבד. אני מבקשת שכשאתם יוצאים להפסקה תחשבו על זה שאין להם הפסקה, שאין להם הפסקה מהמחבל שיושב עליהם עם הנשק מכוון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ראשית, לא עושים מספיק. יחד עם זאת, יושבים פה כל חברי הכנסת ששותפים לחוקים שמטפלים במשפחות החטופים. כבר דיון רביעי או חמישי בוועדת חוקה אנחנו מתמקדים רק במשפחות החטופים והשבים.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
יש כאן תקציבים שעוברים לשירות בתי הסוהר, למשטרה, לתקומה, לגופים שמסייעים, לרשויות. יש פה עכשיו תקציב שהולך לעבור בשביל קנייה של מערכות כיבוי אש לרשויות המקומיות. אני מגיע לגולן שמשוועת כבר לתקציב הזה שיעבור כי השדות נשרפים מכל כטב"ם וכל רקטה שנופלת.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
בשיתוף פעולה של אופוזיציה וקואליציה בוועדת חוקה העברנו תיקון לחוק של פדויי שבי, תיקון שעשה חסד גם עם השבויים ממלחמות עבר ויעשה חסד גם עם אבא שלך שבעזרת השם יחזור.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
נכון, זה לא מספיק, אבל יש המון כסף שמגיע. אני לא מדבר על כסף בהכרח, כי כסף זה לא מה שיחזיר לך את מה שנלקח ממך ומה שאבד לך. זה גם לא יחזיר לאבא שלך את התקופה שהוא ישב שם.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
יש כאן כסף שעבר לתקומה עבור הקיבוצים ועבור קיבוצים שהבתים בהם נהרסו. יש עדיין המון בעיות בגלל המורכבויות, בטח בתוך קיבוצים עם החלוקה ועם השותפויות. יש, כמו שאמר ינון, עוד מה לעשות, אבל זה לא שאין פה התייחסות או שהנושא של החטופים הוא פוליטי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אלה, את מכירה את החוק. תבואי את ועוד משפחות ותאירו את עינינו. לא טוב הטלאי על טלאי הזה, צריך משהו גדול שעד עכשיו לא השכילו להביא. הדלת שלי פתוחה לכל דבר ועניין. זה שעוברים פה עודפים לא אמור לעניין אתכם כי לכם מגיע לא משנה מה עובר פה. אף אחד פה לא רק שלא רוצה להיות דקה במנהרה, הוא בכלל לא רוצה לעבור את הגבול. אתם יודעים עד כמה אנחנו באמת מבינים לליבכם, רוצים להיות איתכם בכל דבר. אם תבואו ותאירו את עיני, אני מבטיח לעשות כל השתדלות על מנת לעזור ולסייע. מגיע לכם את זה בזכות ולא בחסד כי היה פה כישלון של הממשלה, של המדינה. אסור שזה ימשיך ואתם צריכים לקבל את מה שמגיע לכם.
היו"ר משה גפני
¶
כשבאו לפה משפחות חטופים לא בדקתי את עניין הקרבה, נתתי לכולם. מתי שביקשו נתתי, ונתתי גם לך. אני מתחייב בשם כל חברי הוועדה כאן שנעשה את כל מה שאנחנו יכולים, וזה לא עניין של קואליציה, אופוזיציה או סיעה כזאת ואחרת, על מנת לפצות ולעשות. אנחנו מתפללים שיחזרו כולם וניתן להם את השיקום שמגיע להם, שהמדינה חייבת להם. את זה נעשה כאן. לכל אחד מאיתנו יש חוק בעניין הזה, לכל אחד מאיתנו יש את העשייה שלו. אני מודה לך על זה שהגעת לכאן.
מירב בן ארי (יש עתיד)
¶
מה מתוך ה-75 מיליון הולך לנושא של המלחמה? האם יש לכם תכניות לקשישים, למפונים, למשפחות חטופים?
מירב בן ארי (יש עתיד)
¶
זאת אומרת, בתוך ה-75 מיליון אין שום דבר שקשור למלחמה. זה פשוט מדהים מה שקורה כאן.
מירב בן ארי (יש עתיד)
¶
אם הייתי שרה הדבר הראשון שהייתי שמה זה לאוכלוסייה שנפגעה מהמלחמה. אנשים הולכים לדיור מוגן ולא מסוגלים לחזור לקיבוץ.
גולן בדיחי
¶
הפנייה מבקשת להעביר סך של 218,580,000 בהוצאה וסך של 196 מיליון בהרשאה להתחייב עבור משרד התרבות והספורט לתכניות מינהל התרבות, מינהל הספורט ותשתיות ספורט, בהתאם לפירוט הבא: התכנית של מינהל התרבות – 173.5 מיליון ₪ בהוצאה ו-150,447,000 בהרשאה להתחייב; מינהל הספורט – 45 מיליון בהוצאה ו-5,100,000 בהרשאה להתחייב; מתקני ספורט – 40.8 מיליון ₪.
גולן בדיחי
¶
במינהל התרבות, כפי שמפורט בפנייה, חלק מהכספים מיועדים לביצוע תכנית החומש למיעוטים - זאת החלטה 550 - וחלק לפעילויות שוטפות של המשרד, השלמת מודלים לתמיכה בתמיכות השונות של מינהל התרבות, אם זה מוזיאונים, ארכיונים, פסטיבלים וכו', תמיכה בהתאם לחוק הקולנוע ומזומן בגין הרשאות בחוק הקולנוע.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
השר מיקי זוהר הצהיר שלמרות ההחלטה על קיצוצים הוא לא מקצץ בתקציבי החברה הערבית. האם הדברים האלה מתבטאים בהעברות?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
לכל תקציבי החברה הערבית. האם יש קיצוץ בתקציבים של החברה הערבית בתחום תרבות וספורט?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
זה ה-5%.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו מדברים על ה-15%.
רבקה ברנשטיין
¶
הקיצוץ אמור לחול גם על החלק של המשרד וגם על החלק של ההוצאה, אבל בכוונת משרד התרבות והספורט לא לקצץ ממקורות המשרד.
רבקה ברנשטיין
¶
יש החלטת ממשלה על קיצוץ של 15% מתוך החלק של האוצר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מה החלק של המשרד?
רבקה ברנשטיין
¶
החלק של המשרד הוא סדר גודל של 70 מיליון שקלים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כמה זה באחוזים?
צח בסל
¶
הבקשה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2023 לשנת 2024 בסך של 34,640,000 ₪ בהוצאה, לפי תכניות התקציב הבאות: בתכנית 391101 של פעילות משרד התקשורת – עודפים של 26,136,000 ₪. במסגרת התכנית הזאת מתוקצבים תשלומי השכר והפעילות השוטפת של משרד התקשורת, כשההתקשרויות חוצות שנת התקציב שנוגעות לתפעול המשרד ולמכרזי הייעוץ יצרו את העודפים האלה. בתכנית 391105 של המועצה לשידורי כבלים ולוויין יש 8,504,000 ₪. במסגרת התכנית הזאת מתוקצבות הפעילויות של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, והסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו העודפים הן השידורים בשפה האמהרית והפקות מקור של שפה זרה שלפעמים ההתקשרויות בגינם לוקחות כמה שנים על פני ביצוע התקציב.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה תקציב המשרד ב-2023 ו-2024? מה מצבת כוח האדם של המשרד? האם יש לכם עוד עודפים? האם היה קיצוץ בעודפים? האם היקף העודפים הזה דומה לשנים הקודמות? האם יש שידורים בשפה הרוסית?
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
הובטח שבתחילת השנה הזאת יצא מכרז או קול קורא לשידורים בשפה האמהרית והטיגרית. האם יצא מכרז כזה? האם תוקן הקול קורא מפעמים קודמות כדי שיאפשר גם לדוברי אמהרית וגם לדוברי טיגרית לגשת למכרז הזה?
אליאנה רובנוביץ
¶
לא היו תוספות תקציב. לגבי שידורים באמהרית וטיגרית עוד לא פורסם קול קורא כי מחכים לאישור של הקריטריונים לקול קורא.
אליאנה רובנוביץ
¶
לפני כעשור, לדעתי, עבר חוק שמקצה 4.8 מיליון כל שנה לטובת השידורים באמהרית ותיגרינית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זאת אומרת, אם מחר אין תקציב, זה חייב להמשיך בשפה האמהרית בגלל שחוקק חוק על אמהרית.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה היקף ההטבות הרגולטוריות שניתנו על ידי משרד התקשורת בשנים 2023 ו-2024 לערוץ 14?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מאיזה תקציב זה יצא? יש הקלות רגולטוריות שיוצאות ממשרד התקשורת לערוצים בברודקאסט?
אליאנה רובנוביץ
¶
כשרוצים לקבל תמיכה בנושא של שידורים באמהרית, פונים למשרד ואומרים שרוצים להפעיל סוג של סרט.
אליאנה רובנוביץ
¶
אלו התחייבות כלפי אלה שאושרה להם התמיכה. תכניות מורכבות וסוגיות מורכבות מחולקות על פני שלוש שנים. לחברה שרוצה להפיק סרט יותר מורכב משלמים על סמך הקבלות שהיא מגישה במהלך שלוש שנים מיום האישור.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
שמעתי את שר התקשורת מתבטא לא פעם שיש בכוונתו לסגור את מועצת הכבלים והלוויין. האם יש את זה בתכנית העבודה ל-2024,2025? האם יש כוונה לסגור את המועצה?
אוריאל דביר
¶
הפנייה נועדה להעביר עודפי תקציב משנת 2023 לשנת 2024 בסכום של 237,037,000 ₪, מתוכם עודפים המיועדים להתמודדות עם מלחמת חרבות ברזל בהתאם לפירוט הבא: תכנית 301102 – 75,079,000, תכנית 301204 – 91,217,000, תכנית 301202 – 54,083,000, תכנית 301208 – 38,364,000 ₪, ותכנית 301201 – 7,782,000 ₪.
תאיר כץ
¶
העודפים כולם הם עודפים מחויבים. רובם של העודפים הם כל מיני תשלומים שקשורים לתפעול ולפעילות של משרד הקליטה. כמובן שהסיבה להיווצרות העודפים האלה היא התקשרויות חוצות שנה.
אריק אוזן
¶
בתכנית של מינהל ואמרכלות יש עודפים מחויבים שהם בעיקרם לצורכי תפעול של המשרד, הוצאות ביטחון, הוצאות מחשוב והעסקת כוח אדם.
אריק אוזן
¶
64 מיליון שקל. זו תכנית תקציבית שלאורך שנים מתוקצבת בחסר. ככל שיש יתרות שנשארות בתכניות אחרות אנחנו מעבירים.
אריק אוזן
¶
ב-2023 שילמנו כ-100 מיליון שקל בתכנית הזאת, כאשר חלקם הגדול הגיע מעודפים שקיבלנו מ-2022 ל-2023.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כמה עודפים היו לך מ-2022? אם יש לך עודפים מ-2022, למה אתה לא מכניס אותם לבסיס התקציב?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זו לא תשובה. כשאתם רואים דבר כזה שחוזר על עצמו כל שנה – אגב, זה לא רק במשרד הזה, זה בכל המשרדים – למה אתם לא לוקחים ואומרים, "רגע, אנחנו צריכים לעשות איזו שהיא השלמה"? תמליצו להוריד תכנית, או לא יודע מה, אבל לא יכול להיות שכל שנה זה חוזר על עצמו ואתם באים ואומרים שמשרד הקליטה מתעדף.
תאיר כץ
¶
ליבת הפעילות של משרד הקליטה היא לתת שירות לעולים חדשים, לא רק לתפעל את המערכות שלו. כמובן שצריך גם לבצע את כל פעילות התפעול, אבל זה אחרון בסדר העדיפויות. משרד הקליטה עושה מאמצים בסוף שנה להסיט לשם את היתרות.
אריק אוזן
¶
בתכנית 301204 – חטיבת רשויות לארגונים וקהילה – מדובר בהתחייבות לפעולות לימוד ליסודי ולעל יסודי. התקשרנו עבור שנת הלימודים תשפ"ד שהסתיימה, דהיינו התקשרות שהתחילה מספטמבר עד יוני, לכן יש עודף שמועבר. יש גם יתרות של תמיכות של המשרד ברשויות מקומיות עבור שנת 2023, דוחות ביצוע שעדיין לא שולמו.
אריק אוזן
¶
חלק מדוחות הביצוע של סוף השנה עדיין לא הגיעו, לכן אלה דברים שמשולמים במהלך השנה העוקבת. בנוסף, יש פעולות רווחה לעולים שהמשרד מבצע. יש פעולות של ליווי לעולים במצבי מצוקה, וגם מוקד מענה טלפוני לסיוע נפשי בשפות שהמשרד מפעיל והוגבר החל מתחילת המלחמה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
כמה עולים עלו ארצה בשנה האחרונה? האם היקף העודפים הוא היקף רגיל, או שמדובר בעודפים חריגים? האם היה קיצוץ בעודפים השנה? האם יש לכם עוד עודפים? איך התכנית של עידוד העלייה מחולקת לפי מדינות? היכן מרוכז היום המאמץ העיקרי של המשרד מבחינת עידוד עלייה? האם היה השנה קיצוץ בתכניות הדיור של המשרד לטובת עולים?
אריק אוזן
¶
שנת 2022 הייתה שנת שיא עם כ-75,000 עולים. בשנת 2023, אם אני זוכר טוב, היינו סביב 45,000 עולים. מינואר עד 30 ליוני אנחנו עומדים על בערך 16,000 עולים.
אריק אוזן
¶
יש ירידה, כי אנחנו לפני חודשי השיא של הקיץ. זה לא מתחלק שווה בשווה על פני השנה. אנחנו במאמצים כבר מספר שנים לצמצם את העודפים. ביחס לשנה שעברה צמצמנו סך הכל ב-60 מיליון שקל.
אריק אוזן
¶
הקיצוץ עדיין לא נמצא כאן, כי אנחנו מקבלים רק 75% מהעודפים. הקיצוץ יהיה לקראת סוף שנה, מה שאומר שלא נקבל את כל היתרה כמו כל המשרדים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם אתם יודעים שהקיצוץ הוא אחיד מידי שנה, למה אתם מראש לא מביאים את הקיצוץ של 15%?
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
איך עידוד העלייה מתבצע? איך נקבעים המקומות שבהם מרכזים את עידוד העלייה? האם יש רשימת מקומות מוגדרים כל שנה? האם אני יכול לקבל את המקומות האלה?
אריק אוזן
¶
הפעולות לעידוד עלייה מבוצעות באמצעות תמיכה בארגונים שפועלים בחו"ל, למשל קול קורא לתמיכה במוסדות ציבור שהמשרד מחויב לפרסם. לרוב מדובר במספר ארגונים די מצומצם שמקבל תמיכה.
אריק אוזן
¶
יש ארגון נפש בנפש שפועל בעיקר בארצות הברית, קנדה ואנגליה, יש ארגון שפועל בצרפת, יש ארגון שפועל בדרום אפריקה, יש ארגון שפועל בדרום אמריקה. האפיק השני של עידוד עלייה זה פעילות של החברה לתועלת הציבור שהוקמה בעקבות החלטת ממשלה, חברת אופק ישראלי, שתכנית העבודה השנתית שלה מאושרת כל שנה על ידי המשרד. החל משנה שעברה, לאור הירידה הממש דרסטית בעלייה מארצות המערב, הוחלט שעיקר התקציב ילך לפעולות של עידוד במדינות אלו. בנוסף, המשרד כל הזמן בחשיבה כדי לראות מה החסמים מבחינת העולים מהמדינות האלו. אנחנו מתחילים לשנות את האופן שבו אנחנו מלווים את העולים האלה, לראות איך אנחנו מגשרים בין טרום העלייה לשלב של אחרי הנחיתה בארץ.
אריק אוזן
¶
העולים מרוב המדינות זכאים לסיוע במהלך 10 השנים הראשונות. יש עולים ממדינות מסוימות, כמו אתיופיה, שזכאים לסיוע במהלך 15 שנים.
היו"ר משה גפני
¶
פנייה 20 - הוצאות חירום אזרחיות - מענה לאיום בלתי קונבנציונאלי, גילוי וזיהוי, הקמה ואחזקת מרכיבי ביטחון.
שנהב
¶
תכנית 161303 - מענה לאיום בלתי קונבנציונאלי, גילוי וזיהוי – 5,200,340,000 ₪ בהוצאה נטו ו-6,440,000 בהרשאה להתחייב. תקציב זה נועד להגדלת תכנית העבודה למענה לאיומים בלתי קונבנציונאליים. תכנית זו עודכנה בעקבות מלחמת חרבות ברזל והוגדלה, בין השאר, גם באמצעות השתתפות של משרד הביטחון לצורך היערכות לתרחיש עלטה. ההרשאה בתכנית זו נועדה לאפשר התקשרות רב שנתית בתכניות העבודה.
עדי פרלמוטר
¶
בדיון בוועדה המשותפת של תקציב הביטחון דנים בסעיף 15, בהשתתפויות שנמצאות שם, בכל הסעיפים התקציביים שיש שם. פה מדובר בשינוי שנעשה בחלק של סעיף 16.
נציגת משרד הביטחון
¶
הסעיף מטפל בשימור קווי ייצור של מסכות אב"כ, שזה רוב הכסף. יש נתח קטן בתוך התכנית של תרופות וחיסונים שבגלל הסיווג מעבירים אותם בהשתתפות.
נציגת משרד הביטחון
¶
אנחנו נשמח לדון איתך על זה אחרי זה. אנחנו מתגברים את התכנית הזאת בגלל מה שציינת. אנחנו כרגע שומרים שני מפעלים שמייצרים לנו, לא אחד.
שנהב
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים מחויבים משנת התקציב 2023, לשימוש בשנת התקציב 2024 בסך של 321,053,000 ₪ במזומן לתכניות התקציב הבאות: 161303 – מענה לאיום בלתי קונבנציונאלי - -
נציגת משרד הביטחון
¶
יש גבולות גזרה בין משטרת ישראל לצה"ל. אנחנו נותנים מענה לכל היישובים שבגבולות הגזרה של הפיקודים המרחביים. פיקוד צפון זה אפס עד תשע קילומטר.
אוריאל
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת 2023 לשנת 2024 בסעיף 08 בסך של 380 מיליוני שקלים ו-161 אלפי ₪. הסעיף מתקצב את משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות האכיפה והגבייה. יש לציין שמדובר בגופי מטה עם התקשרויות רבות חוצות גופים וחוצות שנים. יש פה עניין של מכרזי רכש, אבטחה, ניקיון ותשלומים שוטפים שההתחייבויות בגינם נוצרות בסוף השנה, לכן התשלום מתבצע בשנה שלאחר מכן.
עדי פרלמוטר
¶
העברת סכום של 599,926,000. הבקשה היא העברת עודפים משנת כספים 2023 לשנת הכספים 2024. תכנית 055101 - מטה משרד האוצר – 94 מיליוני שקלים. מטה המשרד אחראי על התפעול השוטף. הסיבות העיקריות זה התקשרויות חוצות שנה שנוגעות להוצאות התפעול ומערכות המידע של המשרד. בתכנית 055102 - אגף תקציבים – מדובר בעודפים של שני מיליון להתקשרויות חוצות שנה הנוגעות לשירותי ייעוץ עבור האגף.
לי
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2023 לשנת התקציב 2024 בסך של 1,402,414,000 לתכניות הבאות: 261101 – תפעול ושכר – מדובר בעודפים בסך 14,049,000 ₪, 261201 – פעולות יחידות המשרד – מדובר ב-108,528,000, 261301 – הקרן לשמירת הניקיון – מדובר בעודפים בסך 1,177,602,000 ₪.
לי
¶
הפנייה הזאת מפרטת את התכניות של העודפים המחויבים של המשרד ואת הכסף שהצטבר בקרן הניקיון. בקרנות עובר כל הסכום שהצטבר בשנים קודמות. הפרויקטים שהקרן מבצעת הם פרויקטים תשתיתיים וארוכי טווח.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מה שנאמר לנו כשהכנו את תקציב 2024 זה שלא השתמשו בקרן עד עכשיו, שייעדתם את הקרן לתקציב, שהמדינה לקחה את כל הקרן כהלוואה.
קרן יצחקי פרוכטמן
¶
יש לנו התחייבויות בסך של 1.7 מיליארד - אלה תקציבים שהתחייבנו לרשויות ולמתקנים לטיפול בפסולת. יש שם עוד מיליארד וחצי פנויים שמיועדים להקמת תשתית לטיפול בפסולת.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
באיזה רשויות הפרויקטים הסביבתיים מושקעים, וכמה מתוכן הן רשויות בפריפריה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רואה פה רכישת ספינות לטיפול בזיהום ים ובניית תחנות בנמלי הים. כמה סך כל הסעיף הזה מתוקצב?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה היקף הקרן של צער בעלי חיים? איך ההיקף משתנה בין השנים? מה מיקוד העיסוק?
קרן יצחקי פרוכטמן
¶
אני לא זוכרת שיש איזה שהוא הבדל בין פריפריה למרכז. במקום שהרשות המקומית פחות פועלת הפעילות של העמותה תהיה גדולה יותר.
קרן יצחקי פרוכטמן
¶
המטרה העיקרית היא מניעת הטמנה והקמת מתקנים. עושים את זה דרך הרשות או דרך קול קורא.
היו"ר משה גפני
¶
הפנייה אושרה. אנחנו נמשיך את הפניות בישיבה הבאה. אנחנו עוברים לרביזיות. 19003 – מדע, חדשנות וטכנולוגיה. מי בעד הרביזיה? מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הרביזיה לא אושרה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
הגשנו את הרביזיה, מכיוון שאנחנו מבקשים להקצות שני מיליון שקל למיגון גני ילדים בצפון במקום לשנות את השם של משרד החקלאות.
היו"ר משה גפני
¶
הרביזיה לא התקבלה. 01001 – נשיא המדינה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הרביזיה לא אושרה.
היו"ר משה גפני
¶
הרביזיה נדחתה. 39001 – משרד התקשורת. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הרביזיה לא אושרה.
היו"ר משה גפני
¶
הרביזיה נדחתה. 30001 –משרד העלייה והקליטה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הרביזיה לא אושרה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יש שם, להערכתי, מאות מיליוני שקלים – זה כולל 302 מיליון שקל למשרד להתיישבות – למשרדים מיותרים ומומצאים. אומרים לנו שזה עודפים מחויבים ואנחנו חייבים להעביר אותם, אבל אני לא מסכים. אני חושב שמכיוון שאנחנו נמצאים בנסיבות חריגות של המלחמה, יש מקום לשקול את זה מחדש. אנחנו יכולים לקצץ יותר מ-12% בעודפים המחויבים ולהשתמש בתקציב השוטף של המשרדים - את רובם הגדול היה צריך לסגור, בטח בעת המלחמה. צריך להפסיק עם הכספים הקואליציוניים, להפסיק עם הכספים הפוליטיים, להפסיק לבזבז כספי ציבור. צריך להפנות את הכסף לאנשים שצריכים אותו – למפונים, לעסקים הקטנים, למשפחות החטופים, לכל הצרכים הדחופים של המלחמה. אני פונה אליכם, חברי הקואליציה, אל תצביעו אוטומטית, בואו נשקול את זה מחדש, בואו נעביר כל שקל היום לצורכי החזית והעורף.
היו"ר משה גפני
¶
הרביזיה לא התקבלה. 30-32 – משרד התרבות. מי בעד הרביזיה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע?
הצבעה
הרביזיה לא אושרה.