פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



47
ועדת הכלכלה
03/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 426
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ז בסיון התשפ"ד (03 ביולי 2024), שעה 9:46

הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון - הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג-2023, של ח"כ יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו
רון כץ
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון

אושר שקלים

הווארד פולינר - עו"ד, ממונה בכיר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אילת פלדמן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, אזרחי, משרד המשפטים

אריאל שטיינר - מנהל תחום בכיר רגולציה, מינהל כלכלה, משרד התקשורת

אדווה בר שלום - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

יובל וורגן - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

טוני גרינמן - מרכז השלטון המקומי

נורית פיקובסקי - עו"ד, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ד"ר רבקה שוויקי - מנהלת שירות הרשאות וזכויות יוצרים, הספרייה הלאומית

נעמי אלדובי - עו"ד, יועצת משפטית, ארכיון המדינה

מרסיה צוגמן - עו"ד, היועצת המשפטית, כאן תאגיד השידור הישראלי

אייל שגיא - עו"ד, יעוץ משפטי, כאן - תאגיד השידור הישראלי

טל בנד - עו"ד, יו"ר ועדת קניין רוחני ארצית, לשכת עורכי הדין

חגית פלד הניג - עו"ד, לשכת עורכי הדין

פרופ' מרים מרקוביץ - הפקולטה למשפטים, אונייברסיטת בר אילן

ד"ר דלית קן-דרור פלדמן - מנהלת הקליניקה למשפט לטכנולוגיה ולסייבר, אוניברסיטת חיפה

ניר בוסקילה - מנכ"ל הפדרציה הישראלית למוסיקה ים תיכונית

איל פרייס - עו"ד, יועץ משפטי, הפדרציה הישראלית לתקליטים והקלטות

אבי שמש - מנכ"ל תל"י, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה

אבי בן הלל - מנכ"ל שח"ם, איגוד שחקני המסך

אדיר וישניה - מנכ"ל עילם, עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים

אורי רשטיק - מנכ"ל אשכולות

ברק בר שלום - עו"ד, יועץ משפטי, אשכולות

ערן פריאון - עילם, מוסיקאי ומבצע

איל באיער - אמ"י, ארגון אמני ישראל

יואל ליבה - אמ"י, ארגון אמני ישראל

ברוך שניר - מנהל מחלקת כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

עמירם בן זקן - סגן יו"ר ארגון מעצבי השיער, התאחדות המלאכה והתעשייה

ניר קפלן - סמנכ"ל רגולציה, התאחדות המלונות בישראל

אבירם אלון - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

תמיר אפורי - עו"ד, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

נעמה דניאל

יפעת לוי ישראל

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון - הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג-2023, פ/3177/25

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג-2023 של חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו.

בתיאום גם עם המציע המרכזי, עם חבר הכנסת יוסף טייב, עשינו לא מעט תיקונים בהצעת החוק וגם עם הייעוץ המשפטי. דיברתם גם עם משרדי הממשלה?

כן.

כמובן זאת רק הצעה ואנחנו עוד נצטרך לקרוא ולשמוע את האנשים.

במובנים רבים הצעת החוק הייתה רחבה מדיי והיא גם לא תואמת את מה שקורה בעולם. לכן אם אנחנו רוצים להסדיר את זה, צריך להסדיר את זה בצורה הוגנת.

פרסמתם את זה לאנשים?

כן. זה פורסם באתר הוועדה יחד עם נוסח משולב של החוק העיקרי.

לפני שנתחיל לקרוא מישהו רוצה לומר משהו?

אני אשמח. משרד התקשורת. לא התייחסנו בישיבה שעברה ואני אשמח להציג בקצרה את עמדת משרד התקשורת. אנחנו תומכים במתן תמלוג ראוי למבצעים אבל חשוב לנו שההסדר שמוצע לא ייצור מציאות בה זה יהיה לא אפשרי ליטול הסכמה מכלל המבצעים והיוצרים לפני השימוש ביצירה, גם בווידאו וגם במוזיקה.

לא הבנתי. איזו הסכמה?

הסכמה מהמבצעים והיוצרים לפני השימוש ביצירה. אנחנו מבקשים לוודא שהצעת החוק מתמודדת עם החשש מיצירת עלויות עסקה גבוהות יותר ושהיא לא תשבש את ההתנהלות הכוללת של השוק. זו הנקודה הראשונה.

הנקודה השנייה. אנחנו מודאגים מהמשמעות של ההצעה בהיבט הכלכלי כי בסופו של דבר העלויות האלה יכולות להביא פחות תוכן ישראלי למסך או לרדיו וחשוב לבחון את הדברים בהסתכלות כוללת על ההסדרים שייקבעו כאן בוועדה.

כאשר נקרא את הסעיפים הרלוונטיים בהצעת החוק, תתייחסו.

אני רוצה לומר משהו.

אבל אם אפשר לא לחזור על מה שנאמר בישיבה הקודמת. אנחנו לא נחזור אחורה ונתחיל הכול מאפס.

לא הייתי בדיון הקודם.

המלונות דיברו, אבל בסדר, דבר.

האולמות דיברו. לא המלונות. אני אומר ממש בקצרה. אנחנו כמובן בעד שהתמלוגים והתשלומים לאומנים יהיה משהו שהוא סביר והולם. אני רוצה לומר ליושב-ראש שעשינו השוואה במדינת ישראל בתי המלון, עלויות התמלוגים שלנו גבוהות פי 10 בממוצע מאשר בעולם המערבי.

זה לא קשור לחוק הנוכחי.

כרקע.

אתה רוצה לנהל את השיבה? הבנו שאתה בעד כי אתה מייצג אותם אבל לאט לאט.

החוק בישראל מחייב לשלם, החוק בישראל לא מגביל ולמעשה היום בישראל אין גוף שמגביל את גובה התמלוגים.

אנחנו בעד שיהיה גוף אחד שיחלק את הכסף לכולם ויגבה מכולם. זה שמתעסקים עם גופים רבים, זה לא בסדר. אבל זה לא לעניין. כל עוד אין גוף אחד, מה שיש יש. אם החוק הזה יעבור ויהיה גוף אחד, הם ייכנסו פנימה.

כבוד היושב-ראש, זה לא רק העניין הזה אלא זה גם העניין של התמלוג הסביר. בכל העולם יש מה שנקרא טריבונל או בית דין לתמלוגים שמורכב משופטים, מכלכלנים ומאנשי מקצוע והוא קובע מה הגובה הראוי.

זה אתה יכול לעשות לגבי כולם ולאו דווקא לגבי היוצרים והזמרים.

נכון. לכן ביקשנו מכבוד היושב-ראש וגם מחבר הכנסת הנכבד שהניח את הצעת החוק לקשור את הצעת החוק של חבר הכנסת דן אילוז שמדברת על הקמת בית דין לתמלוגים עם הגדלת היקף הזכויות.

הוא הגיש את ההצעה הזאת?

כן.

אני עדיין לא ראיתי אותה.

אם כבר עושים הגדלה והרחבה של היקף הזכויות, משהו שגם יאפשר להם לגבות יותר.

כרגע מבחינה עקרונית, הנושא הזה של הזמרים, שחקנים, אני לא מוכן מכל מיני סיבות. לפעמים אין להם מה לאכול וזה דבר שעלי לא מקובל. לכן אני אומר שמגיע להם. כמובן שהצעת החוק הייתה רחבה מדיי, בעייתית מדיי, זה לא מקובל בעולם ועשינו בה תיקונים. גם כאשר נותנים משהו חדש, לא צריכים להגזים במה שנותנים. אם כן, אם הגישו את ההצעה, הגישו, אבל בגדול אנחנו בעד לתת למבצעים גם אם אין את זה בעולם ואז אנחנו נהיה הראשונים בעולם. זה שאין את זה בעולם, זה לא אומר שלא מגיע. כמובן שהמחיר צריך להיות סביר והוגן. על זה אין ויכוח.

לגבי כל הטענות שלכם – בית דין, לזה שצריך להיות משהו אחיד – זה לא רק לגביהם אלא זה לגבי כל הפדרציות. ברגע שיהיה, הם ייכנסו לתוך העניין. ברור שאם יהיה בחוק סעיף שאומר שלמבצעים מגיע ויש להם את הגוף שלהם, ברגע שאתה עושה גוף אחד על כולם, גם הגוף הזה שקבעת בחוק הזה ייכנס פנימה אבל הכנסת צריכה לדון בזה. שמישהו ייקח את הדבר הזה, יגיש הצעת חוק כי אני לא ראיתי את הממשלה מגישה הצעת חוק ואם ההצעה הזאת תעבור בטרומית, אנחנו נדון בה.

אם אפשר אדוני היושב-ראש, הערה קצרה. מנכ"ל עילם. אנחנו בחוק זכויות מבצעים, עילם ואשכולות, הקמנו תאגיד שגובה. עשינו רגולציה עצמית.

בסדר. אני לא מקבל את העניין שבאים לכאן מספרות, האולמות וכולי, רבותיי, יש לכם שתי אופציות, אתם לא רוצים לשלם – אל תשמיעו. אתם לא יכולים להשמיע ואחר כך לומר שאתם לא רוצים לשלם. עלי זה לא מקובל.

אתה אומר דברים שלא מבקשים.

שמעתי.

אתה יכול לשמוע. אנחנו רוצים לשלם לגוף אחד

אבל כרגע אין חוק כזה.

אנחנו לא פרה חולבת. אי אפשר כל הזמן לחלוב את העסקים הקטנים. זה לא עובד כך.

אתם לא פרה חולבת אבל גם המבצעים לא פרה חולבת שלכם.

כרגע אין חוק כזה.

אם כן, שבחוק תהיה החרגה לעסקים הקטנים.

אני לא יכול לעכב את החוק עד שיהיה אחיד, מה שיכול לקחת עוד שנה.

אתה רוצה להוסיף להם עוד אחד?

כן, אני אוסיף להם עוד אחד.

החוק לא קשור אליהם. אנחנו יכולים לגבות מהם. החוק הזה לא משנה במאומה כלפיהם. אנחנו כבר גובים מהם.

לא הבנתי מה זאת הטענה הזאת. כמו שהם אומרים שלוקחים להם כסף, מצד שני הם משתמשים במבצעים כדי להשמיע את השירים. הם משלמים רק ליוצרים.

כבוד היושב-ראש, מה שאתה אומר עכשיו זה לירות לעצמנו ברגל. ברגע שאתה בא ואומר שאם אתם לא רוצים, אל תשמיעו, אתה יורה לעצמך ברגל

לא, זו טענה כללית אליכם. אתם משמיעים. אני באמת רוצה לראות את אולמות החתונה שלא משמיעים. עם כל הכבוד, הספרים יכולים לא להשמיע אבל אולמות חתונה יכולים לא להשמיע?

אם אנחנו לא נשמיע, הם לא יקבלו כסף.

אתם משלמים לנו היום תחת הסכם. אין שום שינוי בחוק הזה לא כלפי אולמות אירועים, לא כלפי מספרות ולא כלפי מלונות. אין שינוי ואין כאן פגיעה נוספת בכם אלא להפך.

לא לתת למבצעים סלח לי, עם כל הכבוד, בגלל שספרים מתנגדים או אולמות מתנגדים? תגיש הצעת חוק יחד עם עוד חברי כנסת לאחד.

העסקים הקטנים מתנגדים. זה לא רק אנחנו מתנגדים אלא כל המגזר העסקי מתנגד. עורכי דין מתנגדים.

זאת לא סיבה לעכב.

בתי המלון גם כך קורסים, אז ניתן להם עוד קנס?

לא, הם לא קורסים.

אני אומר לך שהם קורסים.

מספיק עם ההפחדות האלה.

אדוני היושב-ראש, אנחנו עסקים עצמאיים במדינת ישראל, משלמים מיסים ומשלמים את כל מה שצריך ואתה רוצה להפיל עלינו עוד גוף ועוד גוף ועוד גוף.

בינתיים אנחנו עוזרים הרבה לעסקים.

אנחנו לא רואים את זה.

אתה לא רואה כלום.

אתה עצמאי? בוא תהיה עצמאי ותעבוד יום אחד איתנו.

מספיק ודי לרכב על אומנים ותיקים.

גם האומנים עצמאיים.

החוק הזה לא קשור במאומה לעסקים הקטנים. הוא לא נוגע בעסקים הקטנים.

אם כן, בואו נחריג אותו.

אף אחד לא יחריג אותך כי זה המצב היום.

תפסיקו לשכב על אומנים ותיקים.

צא החוצה לחמש דקות. לא רוצה לשמוע. צאו החוצה. אתה ואתה. צאו. תחזרו אחרי חמש דקות. אתם נמצאים כאן בוויכוח פרטי? הזהרתי אתכם בפעם הקודמת. אני לא מוכן לשמוע את העניין. אנחנו כל הזמן עוזרים לעסקים ומתחשבים בהם, גם במלחמה, גם בכל מצב, אז לבוא ולומר שבגלל שהם צריכים לשלם עוד 2,000 שקלים בשנה אתם הולכים לקרוס – זה לטעון טענה דמגוגית פשוטה.

זה לא נכון. הם משלמים עוד 2,000 ועוד 2,000 ועוד 2,000 שקלים.

תגיש הצעת חוק שמאחדת את הכול.

ובינתיים אנחנו עם ההצעה הזאת.

ההצעה הזאת תעבור. יהיו בה תיקונים.

ההצעה הזאת היא לא רלוונטית.

תסתכל כמה תיקונים כבר עשינו בוועדה. זה לא יעבור כפי שזה אבל העקרון אומר שלמבצעים גם מגיע ולא רק ליוצרים.

אתה יודע את מי אתה צריך לחייב לשלם להם? את מי שהיום כבר גובים את התשלומים, שישלמו להם. למה לא משלמים להם? היום כבר גובים. יש לך 100 גופים שהיום כבר לוקחים כסף. למה הם לא משלמים להם?

אני לא מבין את השאלה.

זה לא קשור אליהם.

חוץ מחברי הכנסת יש עוד משיהו שרוצה לומר משהו? לא על העקרון שהוא מקובל. תתווכחו על דברים אחרים. אני לא אומר שלא צריך לתקן ואני לא אומר שזה לא מוגזם. צריך לעבור ולאזן בין האינטרסים השונים ואנחנו נעשה את זה.

אני רק רוצה שמישהו יסביר כאן לכמה גופים הוא משלם היום והאם הגופים האלה מעבירים שקל לאותם אנשים שאתה רוצה לדאוג להם וגם אני רוצה לדאוג להם.

בממוצע חמישה גופים בשנה, בין 50,000 ל-80,000 שקלים.

זה מה שהיום משלם כל מי שיש לו איזשהו בית קפה.

מלון.

יש הבדל בין אולם חתונות שמשלם יותר לבין עסק קטן שלא משלם הרבה.

גם בית קפה משלם אותו הדבר.

זה לא נכון מה שאתה אומר. בית קפה לא משלם אותו הדבר.

אנחנו נצא מכאן ביחד ונדבר עם אותו אחד שפנה אלי, הוא כאן בקניון מלחה, ואני אראה לך את החשבונות שהוא משלם.

אם הוא רשת בתי קפה.

כן, הוא רשת בתי קפה. אז צריך לדפוק אותו עוד יותר?

אבל זה לא רלוונטי לדיון הזה.

אתה מבין מה הבעיה? אתם ממשלה שמדברת על הורדת יוקר המחיה וכל היום מטילים על העצמאים. מספיק עם זה. תמצאו פתרונות אמיתיים. יש היום חמישה שלוקחים עמלות, קרא להם אליך ותגיד להם שהם יעבירו את התשלום למי שצריך להעביר אליו את התשלום. אל תיקח כסף עוד פעם מבעלי העסקים כי זה הכי קל.

אמרתי. אני חוזר ואומר שאלה טענות דמגוגיות כיוון שזה לא אומר שלא צריכים לתת אחריות על כל מיני דברים. זה שאתה רוצה לעזור לעסקים, גם אני רוצה. זה לא אומר שצריך לפטור אותם מכל מיני דברים.

אבל כבר היום הם משלמים.

יש בית קפה שקונה אוכל כדי לתת לסועדים, הוא משלם על האוכל? גם מוזיקה זה חלק מזה.

אבל הוא משלם גם היום. הוא משלם על המוזיקה, הוא משלם על הצפייה, הוא משלם על כל דבר שזז ואתה רוצה לתת לו עוד קנס.

אתה בא לפאב ויושב בו, יש משחק כדורגל יורו 2024 ובגללו אנשים יושבים בפאב.

אתה אומר שגם כך הוא משלם על ה-יורו, גם כך הוא משלם על המוזיקה, גם כך משלם על הזיתים, אז שישלם גם על החרצן.

יש שאלה אחת רלוונטית. האם מגיע למבצעים תשלום על מה שהם עושים.

השאלה האם היום יש מהיכן לקחת ואלה לא בעלי העסקים והתשובה היא כן.

זה לא ישנה מאומה.

אני בעד לאחד את הדברים אבל תגישו הצעת חוק בעניין הזה.

אדוני היושב-ראש, השינוי היחידי שהחוק הזה יעשה, הוא יכפיף את גופי השידור הבינלאומיים, ענקי השידור הבינלאומיים, כדוגמת נטפליקס, דיסני, אמזון.

שגם היום הם לא משלמים אבל הם מנצלים את זה שבעל פאב טוען טענות לגבי ה-1,000 שקלים שהוא משלם. גם הגופים הגדולים לא משלמים. שקודם כל הם ישלמו. החוק הזה מתייחס קודם כל לזה ואחר כך נדבר גם על האחרים. יחד עם זאת בגלל 1,000 שקלים שהפאב צריך לשלם אני לא אתן למבצעים את הכסף, אני לא מקבל את זה.

אני רק רוצה לומר לך כי אני מעריך אותך ויודע שאתה יודע ללחוץ - - -

תאמין לי שלוחצים אותי חזק מאוד בחוק הזה. פונים אלי הרבה מאוד, גם פדרציות וגם אחרים. אני אומר שקודם כל הבסיס הוא שמגיע למבצעים. עכשיו בואו נמשיך.

אצלך בוועדת הכלכלה תקועה הצעת חוק בדיוק כזו שמאחדת את כל הגופים. הצעת חוק של דן אילוז ושלא תחשוב שיש לי איזשהו אינטרס לקדם אותה. הצעת החוק של דן אילוז מאחדת את כל גופי הגבייה יחד. אז במקום להטיל עוד מיסים על עצמאים, בוא ניקח את ההצעה הזאת.

את מכירה את זה?

לא. צריך לבדוק.

אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר.

אני אומר לך שהצעה כזו קיימת.

הנציגים שלי בוועדה לא אמרו לי שיש הצעת חוק כזאת.

הנה, אני אומר לך שיש.

יוצא חבר הכנסת נגד האומנים ונגד המוזיקאים. גם המוזיקאים עצמאיים.

ההצעה אפילו לא עוברת ועדת שרים. אני רוצה לומר לכם, לכל מי שיושב כאן סביב השולחן, שאני לוקח את זה כמטרה, כפרויקט אישי שלי שאומנים יקבלו מה שמגיע להם ונאחד את כל מיליון החברות שגוזלות היום את בעלי העסקים. אני לוקח את זה כמטרה שלי. אנחנו נביא את זה לוועדה הזאת במושב הבא. אין בעיה. אני מחתים היום את כל הבית.

תחתים את מי שאתה רוצה. אני אומר לך שאני בעד לאחד.

קודם כל אני מחתים אותך.

לא ראיתי את ההצעה. אני בעד לאחד. אם יש הצעת חוק כזאת, נדון בה בפגרה. היא לא הגיעה לוועדה.

היא תקועה בוועדת שרים. גם יש תזכיר חוק ממשלתי שמאוקטובר 2021 תקוע.

אבל עדיין זה לא בוועדה. אתה האשמת אותי שזה בוועדה ואני לא מקדם אותה.

בוועדת שרים.

אם כן, קודם כל תחזור בך.

אני חוזר בי. זאת לא ועדת הכלכלה אלא ההצעה תקועה בוועדת שרים. אני מפציר בך לעשות חוק של ועדת הכלכלה בנושא.

אין קשר לחוק המדובר ולכן לדעתי אפשר להתקדם.

נאחד את כולם. אפשר לא להיות חצוף כי זה לא ייגמר טוב איתי.

זה מרגיש מאיים.

לא. אני לא מאיים. בסוף מה שיש לי להגיד, אני אגיד אם תשב כאן או לא תשב כאן. בקצב שאתה מתקדם, אתה לא תשב כאן. זה ברור? מצחיק אותך?

זאת מלחמה נגד האומנים? נגד המוזיקה?

לא, זאת מלחמה למען העצמאים.

גם האומנים הם עצמאים.

יש היום חמישה גופים שגובים ואני לא אתן שיהיה גוף שישי.

גם האומנים הם עצמאים.

מצוין. אז תלכו לחברות שכבר היום גובות כסף מהעצמאים ותגיעו איתן להסכם כמו בני אדם נורמליים ולא תטילו על עצמאי עוד קנס. עוד קנס על העצמאים עם הממשלה ההזויה הזאת שרק מעלה את יוקר המחיה.

סליחה, אפשר לדבר בכבוד אחד לשני?

רבותיי, מספיק. אנחנו לא נחזור על עצמנו. זה גם היה בישיבה הקודמת. אנחנו נתחיל לקרוא את החוק וכל מי שיש לו הערה לנושא מסוים, יאמר. לגבי איחוד או לא איחוד, כאשר תובא הצעת החוק – נדון בה. זה לא יעצור את הצעת החוק הזאת.

אני אחתום לך. תביא את ההצעה.

היום. היא כבר מוכנה. נחתים אותו שוב. נעשה עוד אחת שלנו, של ועדת הכלכלה ונבקש מיריב לוין שמי שלוחץ אותו יירגע ויעביר לנו את זה.

אני לא יודע מי לוחץ עליו.

גם אני לא יודע.

אני רוצה לומר משפט. ישבתי בשקט ונתתי לכם להתקוטט אבל אני רוצה לומר משהו. כמובן שאני מבינה ורוצה לשמור ולעזור לבעלי העסקים ואני איתך בעניין הזה אבל אני חייבת לומר, כי גם הייתי כאן בדיון הקודם, שאנחנו צריכים לטפל בנושא של האומנים, השחקנים, המבצעים. המצב שלהם - באמת אני אומרת – הוא בכי רע וגם מהם נגזל.

נכון. מצבם של הרוב הוא בכי רע. יש כאלה שמצבם הוא לא כזה.

בפעם הקודמת ישבו כאן האומנים ודיברו עובדתית על מה שקורה.

תקראו בעיתון. אנשים הגיעו לגיל זקנה ואין להם איך להתקיים.

הם הגיעו לפת לחם. זה צודק ומוסרי שהם יתפרנסו מעבודתם. במקרים רבים באמת הם לא מקבלים את מה שמגיע להם. תאגידי ענק כמו נטפליקס ואחרים יכולים לתרום את החלק שלהם בפרנסה של האומנים. חשוב להגיד גם את זה.

נכון. את חוזרת על מה שאני אמרתי.

נכון אבל אני אומרת את זה כי חשוב לי להגיד את זה.

שלחתי לך את ההצעה. היא אצלך. שלחתי לך גם את ההצעה שתקועה בוועדת שרים ועכשיו גם הבנתי למה היא תקועה שם.

למה?

אני לא אומר את זה לפרוטוקול אבל זה קשור ליהלומים. לרמזור.

ביטן, אתה צריך שנגיד לך?

אחר כך אני אפתור את הבעיה הזאת כי ביהלומים אנחנו מבינים.

אבל אין יהלומים. זה לא יהלום אלא זה רמזור.

אני לא יודע איך יריב מגדיר את השיטה שלו.

נתחיל בהקראה.

לפרוטוקול. אני לא חושב שלשר יריב לוין יש איזה רמזור.

אין עליך דנינו.

אני דוחה את הדברים שלך.

לא אמרתי שיש לו רמזור. אמרתי שאני לא יודע איזה שיטה הוא ממיין.

איזו שיטה יש לו.

איזו שיטה יש לו. לכולם יש שיטה. לך אין שיטה?

לא.

אין לך שיטה?

לא. רק האינטרס הציבורי מנחה אותי.

מצוין. אז הנה, יש לי הצעת חוק שאתה חייב לקדם.

עדיין זה לא משנה את העקרון שלאומנים מגיע תשלום לאורך שנים על מה שהם עושים.

אני מסכים עם זה במאה אחוזים. אני רק אומר שהדרך לקבל את התשלום לא צריכה להיות עוד קנס שבעלי העסקים ישלמו. גם העסקים אומרים את זה, רק אל תיקח את זה מהם אלא קח מהמדינה, קח ממי שגובה גם היום, למה תמיד לקחת מבעלי העסקים במדינת ישראל? מעמד הביניים הזה שלא קורס אלא כבר קרס. גם בלי לשאול אני מניח ש-50 אחוזים מהם הם מילואימניקים שכבר עשו סיבוב שלישי במילואים.

כבוד היושב-ראש, אני יכול לדבר? אני מוזיקאי.

שמענו אתכם בפעם הקודמת. עזוב. אני לא חוזר על הדברים.

רק דבר אחד קטן.

בדיון הקודם דיברו אומנים. אני לא צריך לשמוע אותם שוב מדברים על אותו הדבר. אתה רואה שאנחנו מתווכחים בשבילכם ולכן למה אתה צריך להגיד משהו? רק כדי להגיד?

הדיון כאן הוא לא לגבי מקומות אלא לגבי חברות ענק.

אני מסכים איתך. אני עונה לו.

לא נתתי לו לדבר, אז אתה כבר עונה לו? דיברת מספיק. עזוב.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו. אני לא אומנית. אני מארכיון המדינה.

מה שייך ארכיון המדינה? ארכיון המדינה גם צריך לשלם כאן משהו?

הוא הוזמן לדיון ויש לכך סיבה. אני אסביר. ארכיון המדינה מנגיש לציבור חומרים שהופקדו בו. היום הוא מנגיש אותם באמצעות האינטרנט. רוב החומרים שהארכיון מנגיש הם חומרים ממלכתיים של המדינה ואין איתם בעיה אבל בתוכם יש גם חומרים אחרים שהגיעו למוסדות המדינה בכל מיני דרכים.

יש כאן סעיף שקשור אליכם? כשנגיע לסעיף תתייחסי.

למה אף אחד ממציעי החוק לא נמצא כאן?

הוא יושב-ראש ועדת חינוך ועכשיו הוא מנהל ישיבת ועדה. הוא כתב לי. הוא היה כאן בישיבה הקודמת. הבנתי שאתם אחראים על הנוכחות של חברי הכנסת.

לא. כשמציע החוק לא נמצא, נהוג לדלג על ההצעה שלו.

לא נכון. ברגע שההצעה מונחת בפניי, מציע החוק הוא רק אחד ואנחנו לא מחויבים לשום דבר, לא להסכמות שלו ולא לשום דבר אחר. לשם כך יש ועדה והיא סוברנית להחליט. על איזה סעיף את מדברת?

אני אומר עניין עקרוני. אנחנו כיום פועלים לפי חוק זכויות יוצרים ומקפידים עליו. חוק זכויות מבצעים לא חל עלינו והתיקון שמתייחס להעמדה לרשות הציבור יטיל את החוק עלינו וזה בסדר. אנחנו מבינים את הצורך. כן חשוב לנו שייכנסו לחוק הגנות - ואני רואה בנוסח שנשלח לאחרונה שזה הוכנס – שקיימות בחוק זכויות יוצרים.

כשנגיע לסעיף, תאמרי את הדברים.

זה מצוי בנוסח שהונח על השולחן.

וזה על דעתך?

היא אומרת שזה בנוסח החדש.

אם כן, אין לכם בעיה עם זה.

אם זה יתקבל בנוסח שראינו.

בסדר, נדבר. הוא אמר שיש 10,000 הסתייגויות.

אתגרת אותו עכשיו. עידן היועץ שלי בלחץ. אמרת קודם 2,000 הסתייגויות והוא שלח לי סימן שאלה לגבי ה-2,000 ועכשיו אתה אומר 10,000.

היום יש תוכנה להסתייגויות.

לא, לנו אין. אנחנו מכינים אחת-אחת.

אצלי אני מעדיף שיגישו הסתייגויות ענייניות. כל הסתייגויות עניינית, אני מוכן לקבל. לא צריך להגיש לי 10,000 הסתייגויות אלא מספיק אם תגישו שש-שבע הסתייגויות.

יש לי רק הסתייגות אחת והיא לגבי מקור המימון. אבל נגבה אותה בעוד 1,999.

בסדר. אתה הצבעת. אתה רוצה לחדש לנו משהו?

עורך הדין של הפדרציות לתקליטים. בישיבה הקודמת לא דיברנו. לפני שנתחיל לקרוא אני רוצה לומר רק כפתיח שהפדרציה תומכת בזכויות המבצעים וחשוב לשמור על זכויות המבצעים למרות כל הדברים שנשמעו כאן. צריך לזכור, וזה אני אומר משום שיש גם מבצעים שהם מפיקי תקליטים, שגם הם עסקים קטנים וצריך לשמור גם על העסקים הקטנים האלה וגם על העסקים הקטנים האלה.

דבר שני אדוני. אתה ציינת בצדק שאנחנו מציעים כאן הסדר שהוא חדשני והוא לא קיים בעולם. אין הסדר כזה. אפשר ללכת גם להסדרים כאלה. ישראל יכולה מובילה בהסדרים כאלה אבל בסיטואציה כזאת אנחנו צריכים לשמור ולהקפיד שאנחנו עושים את הדברים בצורה שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים ואומר למה כוונתי.

בישיבה הקודמת דובר על כך שרוצים לחייב פלטפורמות זרות לשלם כספים אבל צריך לזכור שבמקביל צריך לדאוג שהצעת החוק החדשה לא תיפול על גופים מקומיים, על מפיקי תקליטים פרטיים, על יוצרים מקומיים שגם הם יאלצו לשלם כספים ולא רק פלטפורמות זרות. צריך להבטיח שגם גופים משדרים, החל מגופים משדרים הכי קטנים שיש כמו תחנות רדיו אזוריות ועד הגדולים ביותר, לא יעמדו בפני מצב שהם נמצאים בפני אפיקי חיוב חדשים שלא קיימים בניגוד לפלטפורמות הזרות.

כן, אבל זה לא חוק.

נכון. אני חושב שזה צריך להיות נר לרגלינו כאשר אנחנו נמצאים בחקיקה כי בסוף צריך לזכור דבר אחד והוא שזכויות מבצעים בישראל אין על מוזיקה זרה אלא יש רק על מוזיקה עברית. מבצעים זרים אפשר להשמיע בישראל ללא תמלוג וללא תשלום. תמיד אנחנו צריכים להיזהר שלא נגיע למצב שעסקים מקומיים לא ירצו להשמיע מוזיקה עברית אלא מוזיקה זרה.

אתה רוצה שישלמו גם להם?

כאשר נחוקק ונעבור כאן על הסעיפים, צריך לשמור על האיזונים האלה כדי לשמור על המוזיקה העברית.

עם כל הכבוד, מכיוון שהוא משלם, הוא יכול להחליט מה הוא משמיע ומה הוא לא משמיע. אני לא יכול לחייב אותו מה להשמיע. אם אני משלם ואני לא רוצה להשמיע, זאת זכותי.

זה מה שיקרה. יעברו לקלטת בינלאומית.

יכול להיות. אין לי פתרון לדבר הזה. אתה רוצה לומר עוד משהו?

כן. להשמיע מוזיקה עברית או לא מוזיקה עברית, זה לא ישפיע רק על המבצעים אלא זה ישפיע גם על היוצרים של המוזיקה.

אתה אומר דבר והיפוכו. מצד אחד אתה תומך ומצד שני אתה אומר אל תעשה את החוק כי אז זה יפגע בהם. אי אפשר לטעון דבר והיפוכו.

אנחנו תומכים בהצעת החוק המתוקנת שהוגשה לפני יומיים כבסיס נכון לדיון. אנחנו בעד הדבר הזה.

בסדר, אמרת את שלך. אמרתי מהתחלה שתיקנו וכבר עשינו תיקון ראשוני. נשמע את האנשים ואם צריך, נעשה עוד תיקון. אתה לא יכול להגיד דבר והיפוכו. אני תומך בזה אבל אם תעשה את החוק, אז לא ישמיעו את המוזיקה הישראלית. אם זה כך, לפי השיטה שלך לא צריך חוק.

אתה יכול לבוא עם הצעה שאם המחירים יהיו נמוכים, התגמולים יהיו נמוכים יותר, אולי ישמיעו יותר אבל עם זה השוק יתמודד.

מכיוון שמדובר בעסק שצריך לשלם, זכותו גם, אם זה עושה לו נזק כספי, להחליט מה שהוא רוצה. אני לא יכול להכריח אותו להשמיע מוזיקה כזאת או אחרת. יכול להיות שאלה פתרונות אחרים במסגרת ההצעה אבל לא יותר מזה. אני יכול להכריח את הבחור שהוצאתי עכשיו שיש לו עסק לספרות להשמיע או לא להשמיע? אני לא יכול להכריח אותו. מה גם שהיום הפדרציות וכולי מחייבות גם אם הוא לא משמיע או כן משמיע כי אף אחד לא יכול לפקח עליו.

כבודו, הפדרציה מפוקחת על ידי רשות התחרות. מפוקחים במסרקות ברזל.

לרשות התחרות אין מספיק מפקחים כדי לפקח על כל הדברים. שתפקח על הדברים החשובים ולא על הדברים שהם פחות חשובים.

נקריא. אל תדאגו, לא מצביעים היום.

אני רק אסביר בשתי מילים היכן אנחנו נמצאים בעולם הזה של קניין רוחני. כמו שזה עלה כאן, ואנחנו גם פרסמנו באתר הוועדה מסמך שקוראים לו חלוקת תמלוגים לבעלי זכויות בתחום המוזיקה, שם זה מפורט יותר באופן מדוקדק. כאשר מדברים על שיר, יש כל מיני זכויות שיש בשיר הזה, המילים והלחן מוגנים באמצעות דיני זכות היוצרים, גם מפיק התקליט מקבל זכויות ומה שאנחנו עוסקים בו אלה בעצם המבצעים, הזמרים, הנגנים, שהם מבצעים את היצירה בעצמם.

אני אתחיל לקרוא.

הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון - הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ד-2024

1. תיקון סעיף 1

בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –

(1) אחרי ההגדרה "מבצע", יבוא:

""יצירה ספרותית", "יצירה אמנותית" ו"יצירה דרמטית" – כהגדרתן בחוק זכות יוצרים.

מה הגדרתן בחוק?

תכף אומר. אני כן אומר שנמחקה ההתייחסות ליצירה מוזיקלית כי בעצם ליצירה מוזיקלית אין הגדרה בחוק זכויות יוצרים ולכן זה לא רלוונטי להגדיר אותה בהתאם לחוק.

אני יכולה להקריא מתוך חוק זכויות היוצרים.

אפשר להציע הצעה לסעיף הזה?

קודם נקריא ואחר כך תציעו הצעות.

"יצירה ספרותית כהגדרתה לפי חוק זכות יוצרים היא לרבות יצירה המבוססת על הרצאה, טבלה, לקט וכן תוכנת מחשב". כאן אפשר לחשוב למשל על... שהוא יצירה ספרותית והשחקן מבצע אותה.

איפה נכנס כאן שיר?

גם מילים של שיר.

שיר נקרא יצירה ספרותית?

המילים שלו.

מה זה יצירה אומנותית?

"יצירה אומנותית לרבות רישום, פיסול, תחריט, ליתוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירה אומנותית. יצירה דרמטית לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית ומוזיקלית, יצירת מחול".

מההגדרה הזאת את מבינה שזה גם על השמעת מוזיקה?

כן. אני אקריא את הגדרת מבצע מתוך החוק הקיים. אנחנו לא מציעים לגעת בה. "מבצע הוא אדם המבצע במשחק, שירה, נגינה, מחול או בדרך אחרת יצירה ספרותית, אומנותית, דרמטית או מוזיקלית". ההגדרה של יצירה מוזיקלית בגלל שהיא לא נמצאת בחוק זכות יוצרים, אין מה להגדיר אותה כהגדרתה בחוק זכויות יוצרים. יכול להיות שהיא תהיה כמשמעותה בחוק זכויות יוצרים. מההקשר אני חושבת שברור מה זה אומר יצירה מוזיקלית וגם בחוק זכויות יוצרים אין לה הגדרה.

אם זה ברור לך, בסדר. מה שאת אומרת.

אם יש לך הסתייגות, תגיש.

כן. הסתייגות מספר אחת.

אפשר להוסיף אחרי היצירות יצירה מוזיקלית כמשמעותה בחוק זכויות יוצרים. אם הסעיף נשאר כך, זה נראה כאילו יצירה ספרותית אומנותית. אם זה נשאר כך, יכולה להיות פרשנות יצירתית שתבוא ותגיד שיצירה מוזיקלית אולי זה לא כמשמעותה.

זה מה שאני מבין מזה.

אם זה מקובל על הוועדה, אפשר להוסיף את זה.

אין בעיה.

יצירה מוזיקלית, כמשמעותה בחוק זכויות יוצרים.

נושא חדש.

הסתייגות?

לא. נושא חדש.

זה לא נושא חדש.

עוד לא הגענו. אני בונה את זה בראש שלי.

זה מהנוסח של החוק. זה לא נושא חדש. עזוב.

לא, זה חדש לגמרי. לא דיברנו על יצירה של השמעה.

משרד המשפטים. ההערה היא של נוסח אבל צריך לשים לב שליצירה מוזיקלית יש הגדרה ספציפית בתוך סעיף מסוים בחוק זכויות יוצרים, בסעיף 32, ואנחנו נצטרך למצוא את הדרך לנסות את זה.

אם משרד המשפטים רוצה להציע נוסח, בבקשה.

נעבוד על זה ביחד עם הוועדה.

בסדר. אנחנו לא מצביעים על כלום. את הניסוח תעשו אחר כך.

אני ממשיכה בהקראה.

"חוק זכות יוצרים" - חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007".

(2) אחרי ההגדרה "ביצוע" יבוא:

""ביצוע חי" – ביצוע בזמן אמת.

כאן בהגדרת ביצוע הייתה תוספת שנמחקה כי בעצם היא מופיעה בהגדרה ביצוע שנשאבת לתוך ההגדרה הזאת. ההגדרה הזאת אומרת: "ביצוע – ביצוע של יצירה ספרותית, אומנותית, דרמטית או מוזיקלית על ידי מבצע בזמן אמת". אם תסתכל בנוסח המשולב, תראה את ההגדרה של ביצוע.

במקום כל מה שהיה כתוב, כתוב עכשיו ביצוע בזמן אמת.

מה זה ביצוע בזמן אמת? ואם זה משהו מוקלט, זה נחשב לזמן אמת?

לא, זה לא בזמן אמת. זה פשוט מטופל בצורה שונה.

אם כן, זה לא חל עליו?

ודאי שזה חל עליו. יש לנו הגדרה של ביצוע והיא הגדרה כללית. "ביצוע של יצירה ספרותית, אומנותית, דרמטית או מוזיקלית על ידי מבצע". יש ביצוע שהוא ביצוע חי והוא בזמן אמת ויש הקלטות ועותקים של ההקלטות האלה שמטופלות במסגרת הזכות של המבצע.

כאן אנחנו רוצים שהמס יהיה גם על ביצוע בזמן אמת וגם על הקלטה

אנחנו עוד לא הגענו לדיון בשאלה.

אבל מה שמדובר כאן זה גם על מי שמבצע לייב וגם על מי שמוקלט. כלומר, מישהו מגיע עם גיטרה ומנגן.

יש זכויות שונות שחלות.

אבל באותו חוק. כלומר, גם אם מישהו מגיע עם גיטרה ומנגן וגם אם מישהו משמיע את זה במערכת השמעה.

נכון.

אני חושב על זה כי אם מישהו מגיע עם גיטרה ומנגן, משלמים לו. אז פעמיים משלמים לו?

כשנגיע לסעיף, נדבר על זה.

זה הסעיף. עכשיו.

לא. אלה ההגדרות.

אבל גם בהגדרות, כשאתה אומר ביצוע חי, תחשוב מה זה אומר. אתה מגיע עם גיטרה ומנגן כי אני יודע שאתה אוהב לנגן ומשלמים לך פלוס משלמים גם למה שמגדירים כאן עכשיו כקנס החדש.

אם אני מופיע ומקבל כסף עבור ההופעה, אני לא יכול לקבל גם וגם. אז הוא לא מושמע במקומות אחרים.

לפי מה שרשום כאן עכשיו, לפי איך שהסעיף הזה מנוסח, ביצוע חי בזמן אמת, זה אומר שגם אם אתה מגיע עם גיטרה, עכשיו תקבל כסף ששילמו לך כדי להגיע פלוס כסף נוסף.

זה נכון מה שהוא אומר?

זה תלוי איך שתוגדר הזכות.

אם אני מופיע וקיבלתי על זה כסף, ודאי שלא מגיע לי עוד כסף על ההופעה הספציפית הזאת. אם הופעתי עכשיו וצילמו אותי ואחר כך הקרינו את זה בערוץ 12, על זה כן מגיע לי. זו הכוונה שלך?

אנחנו קופצים כאן לסעיף של הזכויות הבלעדיות.

תסבירי. אנחנו רוצים לדעת. על עצם ההופעה אתה לא מקבל, אבל אם צילמו את ההופעה וזה הוקרן במקום אחר, שם תקבל.

אבל כפי שזה רשום עכשיו בחוק, אתה מקבל גם על עצם ההופעה פעמיים.

לא.

לגבי ביצוע חי, הזכות הבלעדית היא על טביעה - - -

על השמעות.

זו הכוונה.

על השידור.

תדגישי את זה, שלא מדובר כאן על תשלום בגין שידור חי אלא על עצם השימוש בפלטפורמות אחרות.

מה שיש כרגע בחוק, על הטביעה, על השידור של הביצוע החי ועל שידור משנה של ביצוע חי.

לא על הביצוע החי עצמו.

לגבי ההשמעה בציבור, אנחנו נגיע לזה בסעיף של החריגים ושם זאת שאלה.

אם הם מקבלים כסף על ההופעה, הם לא צריכים לקבל על זה עוד פעם.

חד משמעית. אין כפל. הם לא מקבלים את זה.

לא יודע. זה לא מנוסח כך.

שחקנים בתיאטרון הבימה לא מקבלים תמלוגים מהבימה.

לפי איך שכתוב כאן עכשיו, זה יהיה פעמיים.

לא.

מה זה לא? היועצת המשפטית אומרת שבנוסח הזה יש לנו בעיה וצריך להתייחס לזה.

לא בעיה אבל אולי צריך לחדד משהו.

בסדר, תחדדי. לא מדובר כאן על תשלום פעמיים.

אני מייצג כאן את מרכז השלטון המקומי. העניין הזה בסעיף 3(א), מה שאתם מתקנים, בעצם התמלוג, השמעה בציבור והצגה בציבור של ביצוע או סוג של ביצוע מותרת בכפוף לתמלוגים. שם העניין הזה.

נכון. עוד לא הגענו לסעיף.

עוד לא הגענו לסעיפים. אלה רק ההגדרות. בגדול על עצם שימוש בפלטפורמה אחרת, על זה מגיע לו ולא על ההופעה עצמה. תעשו בניסוחים מה שאתם צריכים.

אני ממשיכה בהקראה.

הגדרת שידור חי נמחקה כי אין שימוש במונח הזה בחוק או בהצעת החוק.

"זכות מוסרית" – כמשמעותה בסעיף 4א".

מה זה אומר זכות מוסרית?

יש בעצם שני סוגים של זכויות ליוצרים, למבצעים. אגד אחד של זכויות, אנחנו קוראים לו הזכות הכלכלית, זו הזכות למשל למנוע העתקה של היצירה או של הביצוע שלך, למנוע השמעה שלה בפומבי, למנוע העמדה לרשות הציבור. האגד השני של הזכויות או הסוג השני של הזכויות נקרא זכויות מוסריות והן בדרך כלל מורכבות משני סוגים – אחד על זכות הקרדיט שמבטאת את הקשר האישי בין היוצר ליצירה שלו, והראש השני שלה הוא הזכות למנוע סיבוב בצורה שפוגעת בשמו ובכבודו של המבצע או של היוצר. זאת זכות מוסרית.

(3) בהגדרה "שעתוק" המילים "או של חלק ניכר ממנה" – יימחקו.

למה זה נמחק?

משום שהמקום הנכון לטפל בעניין הזה הוא בסעיף המהותי של מה כוללת הזכות.

הוצע למחוק את ההגדרה שידור משנה אבל יש בה שימוש בחוק הזה. לכן החלפנו את זה ל"אחרי".

(4) אחרי ההגדרה "שידור משנה" יבוא:

"העמדה לרשות הציבור" – עשיית פעולה בטביעה של ביצוע או בשעתוק שלה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליו לטביעה או לשעתוק כאמור ממקום ובמועד לפי בחירתם".

אני אסביר. ההגדרה נסמכת על הגדרה שמצויה בחוק זכות יוצרים. זאת זכות חדשה שמוצע להוסיף כאן שלא הייתה קיימת לגבי מבצעים אבל היא קיימת לגבי יוצרים. זכות העמדה לרשות הציבור אומרת שליוצר או למבצע יש זכות למנוע את הלקיחה של היצירה והעלאה שלה דה פקטו לאינטרנט באופן שאדם מהציבור יכול לגשת אליה בכל מקום ובכל מועד.

לא הבנתי. מה זה אומר?

זה בעצם VOD או כל מה שיש באינטרנט. מה שאתה יכול להיכנס אליו באינטרנט הפתוח ו/או שרכשת מנוי לנטפליקס ואתה יכול לצפות בו בזמן שאתה בוחר. זה לא שידור שאתה מקבל באופן ישיר מהמשדר.

כלומר, על מה שרכשת החוק הזה לא חל?

הוא חל. זאת הזכות המרכזית שנוספת כאן בהצעת החוק הזאת למבצעים. היום היא חלה לגבי יוצרים ולא חלה לגבי מבצעים. אני רק אדגיש כאן משום שהדבר כבר עלה שהיא לא חלה על שידור חי, מה שנקרא בעגה. כלומר, זאת רק הקלטה של הביצוע.

בטביעה של ביצוע, זה אומר הצילום שלה או ההקלטה שלה או בשעתוק.

לא יותר קל לכתוב בהקלטה או בצילום?

זה יותר קל ואנחנו דנו בזה שנים רבות. בעברי עבדתי במשרד המשפטים. משום שמה שמונח על שולחן הוועדה כרגע זאת הצעת חוק פרטית, לא מצאנו לנכון לתקן את כל המונחים שיש בחוק, מונחים שכבר בשימוש הרבה שנים.

בגדול מה שהוספנו כאן עכשיו זה שגם אם יש לך מנוי, אתה עדיין תשלם את הקנס הזה.

תכף נראה על מי זה חל.

זה מה שזה אומר.

אתה כמנוי רוכש מנוי למשל מנטפליקס ונטפליקס תצטרך לשלם.

אני מדבר עכשיו על בית הקפה.

מה יש לך עם בית הקפה? בינתיים החברות הגדולות לא משלמות.

אני אומר בית מלון.

רון, אני אתן לך דוגמה. ישבה כאן בישיבה קודמת שחקנית ודיברה. אם למשל היא עשתה סדרת ילדים שמלמדת מתמטיקה וזה משודר ב-יוטיוב ויש לזה מיליוני צפיות – היא לא מקבלת על זה שקל אחד. זאת המהות של הדבר.

כי היא העלתה את זה לשם?

לא היא העלתה. יוטיוב העלו את זה.

מי העלה את זה ל-יוטיוב? יש לה זכויות יוצרים על היצירה שלה.

אין לה.

אין לה. זה יוצר מול מבצע. אלה שני דברים שונים.

למה אין לה?

היום זה לא מוגדר בחוק.

כשמישהו מצלם אותך, אף אחד לא יכול לצלם אותך עושה איזשהו משהו ולהשתמש בזה.

יש את היוצר ויש את המבצע. כאן זה בא לתגמל את המבצע כי בסוף מרוויחים על הגב שלו והוא לא מקבל.

אני בעד. אני רק אומר שמקור המימון לא צריך להיות בעלי העסקים.

אנחנו מדברים על יוטיוב, על נטפליקס וחברות כאלה.

לגבי יוטיוב ונטפליקס אין שום בעיה. כאן מי שישלם בסוף אלה בתי קפה, מסעדות ואולמות אירועים.

תן לי לחדד נקודה אחת כי זאת נקודה חשובה. הזכות להעמדה לרשות הציבור היא לא רלוונטית לגבי בתי קפה, מספרות וכולי.

זה לא קשור לעסקים.

הם לא עושים את זה. הם לא מעלים.

בית מלון עושה את זה?

בית מלון לא עושה את זה.

הוא משתמש בפלטפורמה של יוטיוב למשל ואז יוטיוב צריכים לשלם.

יוטיוב משלם.

זה סעיף אחר בחוק.

אתה לא שומע את הצד שהולך לשלם את זה.

אני מסביר לך. בסעיף הזה שהיא הקריאה מדובר על החברות הגדולות.

עזוב את הסעיף הזה ספציפית.

הוא לא רוצה שתהיה פרצה בחוק שתפגע בעסקים.

זה מה שיקרה.

עסק שצריך לשלם 1,000 שקלים, זאת לא פגיעה בו. מספיק עם הטיעון הזה.

אני לא רואה מכאן את הדרגות, אבל בוא נקשיב למילואימניקים.

תפסיקו עם טענות שהן לא רציניות.

למה לא רציניות? בוא נשמע אותו.

שמעתי אותו. אני לא אשמע אותו שוב.

אבל אני לא שמעתי אותו.

אני לא חוזר על זה.

אני יכול לשמוע אותו?

אנחנו מדברים רק על הסעיפים שמקריאים עכשיו.

מרגיש שאתה מזלזל בעסקים הקטנים. חשוב לי להגיד את זה. כך זה מרגיש לי.

דאגתי לך הרבה יותר ממה שאתה חושב. אתם לא מעריכים כלום. כל הזמן אתם רוצים את הכול. אין דבר כזה את הכול.

כל הכלכלה עלינו.

אנחנו מזיעים על הכסף הזה. עוד 1,000 שקלים, עוד 3,000 שקלים.

צא החוצה. לא רוצה לראות אותך.

מה זאת אומרת?

צא החוצה.

מה זה כאן, סתימת פה?

כן, סתימת פה.

משטר דיקטטורי?

כן. צא החוצה בבקשה.

באמת כואב להם. בסוף הם צריכים לשלם את זה.

באמת מספיק, לבוא ולהגיד שלא עזרנו לאף עסק, זאת בושה וחרפה.

אני יודע שעזרת.

די כבר עם הטענות האלה. צא החוצה.

הנה, אני אומר כאן, אני יודע שאתה עוזר אבל בסוף הם דואגים לסוף החודש שלהם ולהביא אוכל לילדים שלהם.

והם לא דואגים?

ברור שהם דואגים.

המבצעים לא דואגים שיהיה אוכל לילדים? רק הם דואגים?

כולנו כאן באותו צד.

יש כאן איזון בין אינטרסים.

כולנו באותו צד. מדובר על מקורות מימון.

באיזון הראוי והנכון צריכים לעזור לאלה ולראות מה קורה, אבל בינתיים חברות גדולות לא משלמות.

צריך לדבר על מקור המימון. מקור המימון הוא הבעיה. זה לא צריך להיות רק על בעלי העסקים.

חבר הכנסת רון כץ, הדבר היחיד שהחוק הזה משפיע עליו זה – אני רואה שאתה עושה כאן עבודה מדהימה - כביכול עסקים קטנים לא יושפעו מהחוק.

אני באתי לכנסת בשביל עסקים קטנים והנה, הם יושבים מולך ואומרים שהם כן יושפעו.

אתה יורה למטרה הלא נכונה.

אני רוצה לעשות לך את החיים קלים. תשכנע אותם ואני איתך.

לא צריך לשכנע אף אחד.

ברור שלא. הוא לא יכול.

הוא צריך לשכנע אותך ולא אותם.

הם משתמשים בפלטפורמה הזאת כדי לנסות לקדם חוק אחר ואתה הולך אחריהם. תקשיב, החוק הזה לא ישפיע עליהם כלום. היחידים שזה ישפיע עליהם אלה גופי הסקרימינג הבינלאומיים.

אני מוכן להקשיב למה שאתה אומר, אם אתה תקשיב למה שהם אומרים.

אני מקשיב. אני הייתי כאן בדיון הקודם. אגב, להבדיל, אני כן הייתי בדיון הקודם ושמעתי כל אחד מהם ואני אומר לך פעם אחר פעם והם גם יודעים את זה שהחוק הזה לא רלוונטי אליהם. הוא לא משמעותי עבורם. הוא לא משמעותי עבורם.

הם מנסים עכשיו לאחד בין כולם. זה לא קשור לחוק הזה.

אבי, אתה משקר במצח נחושה. אתה אומר דברים שהם לא נכונים.

אתה לא היית בדיון הקודם. אתה לא יודע על מה דובר.

ברור שהוא לא היה כי הוא נלחם בשבילנו. בטח שהוא לא היה בדיון הקודם כי הוא נלחם בשבילנו. קצת כבוד למי שיושב כאן בשולחן ועושה את זה. קצת כבוד. עכשיו אני רוצה לשמוע אותו.

אבל עם כל הכבוד כבר שמענו אותו.

הבן אדם יוצא ממילואים כדי להילחם על הפרנסה שלו, תן לו את הדקה. אני אתן לו את הדקה שלי. אני רוצה לשמוע מה יש לו להגיד.

קרא לו לחדר שלך ותשמע את הדברים.

אין בעיה. גם את זה אני אעשה.

איתי הוא כבר דיבר בוועדה.

אז מה? אלה האנשים הכי טובים שיש.

אני לא חושב שהוא צריך להמשיך ולהגיד כל הזמן את אותו טיעון.

רבותיי, תעצרו. לא רוצה לשמוע.

אני לא יודע מה העסק שלו. אנחנו אפילו לא מכירים אבל אני רואה מדים ודרגות ואני רוצה לשמוע אותו.

אני לא רוצה לשמוע אף אחד. גם לא חברי כנסת. מספיק. אתם לא יכולים לחזור על אותן טענות כל הזמן.

נמשיך בהקראה. אתם חוזרים על עצמכם. מספיק.

עורך הדין רוצה להתייחס.

עם כל הניסיון שלו, דווקא נשמח לשמוע אותו.

קודם כל עצרתי את כולם. נמשיך בהקראה, נחזור בחזרה ואז הוא ידבר.

זו בעיה משפטית לא לתת לו לדבר.

בינתיים אתה מפריע לכולם. מה אתה רוצה עכשיו? אתה לוקח את הזמן של כולם.

אני עוזר לך. משפטית צריך לתת לו לדבר. תשאל את היועצת המשפטית, היא תגיד לך שצריך לתת לו לדבר.

תגיש על זה הסתייגות.

נעמה, נכון שצריך לתת לו לדבר?

תמשיכי לקרוא בבקשה. אני אחזור אליו אחר כך.

רק כי זה אתה, אני לא עושה מזה עניין.

מה אתה יכול לעשות? נניח זה לא אני, מה תעשה?

צריך לעצור את הוועדה. היועצת המשפטית נותנת חוות דעת. זה ללכת על הראש של היועצת המשפטית אבל לך אני לא אומר מילים כאלה.

בבקשה, תמשיכי לקרוא.

2. החלפת סעיף 2

במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:

אני רק אומר שסעיף 2 הוא הסעיף שמעגן את הזכויות הבלעדיות של המבצע, כלומר, מה מותר לו לומר שהוא לא מסכים שיעשו בכלל עם הביצוע שלו.

מה זאת אומרת?

אני אקריא את הסעיף ואני אסביר אותו.

"2. זכויות המבצע

זכות מבצעים בביצוע היא הזכות הבלעדית לעשות בביצוע, בטביעה של ביצוע, או בשעתוק שלה, לפי העניין, או בחלק מהותי מהם, פעולה אחת או יותר כמפורט להלן:

(1) בביצוע חי –

(1) טביעה.

(2) שידור.

(3) שידור משנה.

(2) בטביעה של ביצוע -

השאלה אם צריך להוסיף כאן או שעתוק של טביעה לפי העניין.

אי אפשר לרשום את זה בעברית? באמת אני שואל. טביעה.

אתה לא מומחה לזכויות יוצרים.

בדיוק. כן. גם מי שיקרא את החוק הזה אחר כך לא יבין.

גם אני לא מומחה לזכויות יוצרים.

אחר כך תסבירי לנו.

טביעה, אמרנו שזה צילום.

כן. צילום, הקלטה, תלוי ביצירה. אם זה שיר, זו הקלטה.

מה עם ציור?

ציור הוא לא ביצוע.

(1) שעתוק, אלא אם כן התקיימו שני אלה:

(1) הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע.

(2) השעתוק נעשה לאותה מטרה שלמענה ניתנה הסכמת המבצע.

(2) שידור, אלא אם כן מדובר בשידור שנעשה על ידי תאגיד השידור הישראלי או גלי צה"ל של טביעה שנעשתה בהסכמת המבצע, וקיים הסכם בין תאגיד השידור הישראלי או גלי צה"ל, לפי העניין, לבין המטביע, לעניין השידור כאמור.

(3) שידור משנה.

(4) העמדה לרשות הציבור, אלא אם כן מדובר בהעמדה לרשות הציבור שנעשתה על ידי תאגיד השידור הישראלי או גלי צה"ל של טביעה שנעשתה בהסכמת המבצע, וקיים הסכם בין תאגיד השידור הישראלי או גלי צה"ל, לפי העניין, לבין המטביע, לעניין ההעמדה לרשות הציבור כאמור.

(3) מכירה, השאלה, השכרה, הפצה, יבוא או החזקה של טביעה או של שעתוק שלה, שנעשו ללא הסכמת המבצע, לשם מסחר והכול אם מי שביצע את הפעולה ידע או היה עליו לדעת, בעת ביצוע הפעולה, כי הטביעה או השעתוק שלה כאמור נעשו ללא הסכמת המבצע".

אני אסביר את הסעיף הזה.

דיברתי קודם על הזכות הכלכלית מול הזכות המוסרית. זה על הזכויות הכלכליות של המבצע והוא מסביר מהי הזכות הבלעדית של המבצע. כלומר, איזה שימושים מותר לו לבצע, בכלל למנוע. אז יש כאן הבחנה בין שני סוגים של ביצועים כאשר האחד הוא ביצוע חי, כלומר, כמו שדיברנו קודם, זמר שעולה להופיע וכולי. לגבי ביצוע חי ניתנת למבצע הזכות למנוע או להסכים לטביעה, כלומר להקלטה או לצילום של הביצוע שלו, לשידור וכמו שאמרנו זה לא VOD אלא זה שידור של הביצוע שהוא עושה, ושידור משנה של אותו שידור.

לגבי טביעה של ביצוע, כלומר, הוא כבר נתן את ההסכמה והביצוע הוקלט, ניתנות לו הזכויות הבאות: האחת, העתקה של אותה טביעה של הצילום. כלומר, אם רוצים להוציא עותקים נוספים של הביצוע בקונסטלציות כאלה ואחרות, צריך לבקש את ההסכמה שלו. זה כפוף לחריג שאם הטביעה נעשתה בהסכמת המבצע והעותקים שלה - - -

רק לשם הדיון כאן, את יכולה לומר צילום? טביעה מזכירה לי כל פעם מציל.

אם ההעתקה של אותו צילום נעשתה לאותה מטרה, בעצם אין לו זכות וטו.

מי אמור לבקש את ההסכמה? זה כבר משודר.

אם למשל נדבר על תקליטים - ונמצא ארגון מפיקי התקליטים ואם תרצו הוא יכול להרחיב – המפיק מכנס את כל הזמרים והוא בעצם מקבל את ההסכמה שלהם להקליט את הביצוע שלהם.

זה קיים כבר כיום. זה לא חדש.

נכון.

אם כן, מה השינוי?

אם אותו מפיק בשלב כלשהו רוצה להוציא עוד עותקים - - -

היום צריך לבקש מהם אישור?

היום צריך לבקש אישור.

ואז לאן מכניסים את זה?

אני אומרת. כרגע החריג שאני מדברת עליו הוא אם רוצים לעשות עותקים נוספים מאותה הקלטה ולא צריך לבקש את הסכמת המבצע שוב. אפשר להעתיק את אותה הקלטה.

זה לא באמת מעתיק. סתם דוגמה, נטפליקס לא מעתיק.

לזה אני אגיע עוד רגע. הזכות בטביעה חלה גם לגבי שידור למעט לגבי שידור של תאגיד השידור הישראלי או גלי צה"ל, אם יש הסכם והטביעה נעשתה בהסכמת המבצע. שידור משנה הוא עוד זכות שיש למבצע. כאן נכנסת השאלה שלך. למבצע יש זכות למנוע העמדה לרשות הציבור של הביצוע שלו. כלומר, העלאה לפלטפורמות של סקרימינג, העלאה לאינטרנט.

אבל זה לא ברור? היום זה לא קורה?

לא.

היום זה לא קבוע. אני חושבת שזה ההבדל המרכזי בין זכויות היוצר לבין זכויות המבצע. ליוצרים יש זכות למנוע את ההעלאה של היצירות שלהם לאינטרנט, את השימוש שלהם ב-VOD ולמבצעים אין את הזכות הזאת. זה בעצם סעיף קטן (ד) וגם לו יש חריג לגבי תאגיד השידור הישראלי וגלי צה"ל.

אני אשלים בקצרה לגבי פסקה (3). זה נוסח שברובו מצוי בחוק היום והתאמנו אותו גם לחוק זכות יוצרים. זאת בעצם הפרה עקיפה של זכויות המבצע והיא מדברת על מכירה, השכרה, הפצה של עותקים שנעשו שלא בהסכמת המבצע, אם ידעת או היה עליך לדעת על כך. כלומר, אם ידעת שההקלטה של המבצע נעשתה שלא בהסכמתו ועכשיו אתה מוכר את הדיסקים האלה לציבור.

אם את מתרגמת את זה למצב האמיתי שיקרה היום, איזה מצב זה מתאר?

ההפרה העקיפה? זה בעצם כל מצב שידעת או שהיית צריך לדעת שהמבצע לא הסכים להקלטה שלו ואתה עדיין ממשיך להפיץ את העותקים.

איפה זה יכול לקרות?

בעבר זה היה קורה לגבי תקליטים פיזיים שהיו עותקים מפירים והיו ממשיכים להפיץ אותם בציבור.

גם DVD.

אבל היום זה סתם סעיף שלא מדבר על המצב של היום. זה מה שהיה פעם אבל היום זה כבר לא רלוונטי.

אם מישהו חושב שצריך למחוק אותו, אפשר למחוק אותו.

לפי מה שאת אומרת, היום זה כבר לא יכול לקרות.

אני חושבת שעדיין יש שימוש.

בדיסק און קי.

עדיין יש שימוש בכל מיני קהילות.

אתם אומרים שזה חוק שמדבר על נטפליקס ואז אנחנו יורדים לרזולוציה שמעתיקים משהו בדיסק און קי ומעבירים אחד לשני?

זה נוסח שקיים היום בחוק. הוא קיים אפילו בצורה יותר רחבה.

יש את זה בחוק. זה לא דבר חדש. מעבירים את זה מהיוצרים. עושים השוואה.

אין לי בעיה אבל זה לא יקרה.

דווקא היום התקליטים חזרו.

משרד המשפטים. אנחנו תומכים בתיקונים שהוועדה מציעה לסעיף הזה ויש לנו שלוש הערות לסעיף הזה. לפני שאעיר את ההערות, אני אשיב לחבר הכנסת רון כץ על השאלה לעניין הסעיף האחרון. יכול להיות שבמציאות בפועל אין כל כך את השימושים האלה אבל זו בדיוק הסיבה לשמר את הסעיף הזה. אנחנו מחויבים לרמת הגנה. אנחנו לא רוצים לפגוע ברמת הגנה.

אין לי בעיה. אני פשוט פרקטי. לא שיש לי התנגדות לסעיף הזה. אני חושב שהחוק צריך להיות מותאם לזמנו.

אנחנו חושבים שחשוב לשמר את רמת ההגנה שיש היום ולא לרדת ממנה.

אני אעיר שלוש הערות לסעיף. מפאת קוצר הזמן אני לא אסביר למה אנחנו תומכים בתיקונים של הוועדה. נעמה הסבירה היטב את כל התיקונים. אני רק אתמקד בהערות. אם מישהו יבקש שנרחיב על התיקונים שכבר נעמה הסבירה, אפשר.

הערה אחת שאנחנו רוצים להעיר היא לעניין שידור משנה. היום בחוק זכויות מבצעים ומשדרים יש סייג לזכות הבלעדית לשידור משנה שהיא אלא אם כן המשדר המקורי - - -

איפה זה?

זה בחוק שיש היום. זה בעצם סייג שמוצע להוריד אותו.

זה בסעיף 2(3). אצלך זה מחוק. יש לך את הנוסח המשולב?

שידור משנה הוא שידור שנניח ערוץ מסוים עולה על פלטפורמה שמעבירה אותו כפי שזה בזמן אמת בשידור ליניארי ובעצם הסייג הזה הוא מקל על הקלירנס של הזכויות.

איפה דבר כזה קורה?

זה יכול להיות למשל בפלטפורמות הרב ערוציות שמעבירות. נניח סלקום מעבירה את רשת בפלטפורמה הרב ערוצית שלה. זאת דוגמה. זאת דוגמה אקראית לחלוטין. היום משדר המשנה, מספיק שהוא מתקשר עם המשדר המקורי, עם הערוץ. היום המשדר המקורי עושה את הקלירנס עבור משדר המשנה.

את רוצה כאן תיקון מסוים? אי אפשר להעיר הערות כלליות. תגידי אם את רוצה תיקון בנוסח או להוסיף משהו או לגרוע.

פתחתי בהצעה שאומרת להוסיף את הסייג שיש היום אלא אם כן המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה.

גם לגבי ביצוע אחראי וגם לגבי הטביעה של ביצוע?

לדעתנו התוספת הזאת חשובה במיוחד בשידור החי כי אנחנו מדברים כאן על יכולת לעשות קלירנס בזמן אמת. אנחנו לא מתנגדם להוסיף את זה גם בטביעה של ביצוע אבל אנחנו נשמח לשמוע מהגופים השונים.

אני אעבור לעוד שתי הערות קטנות. הערה ראשונה, הערת נוסח, היא שהפתיחה של סעיף קטן (2) בטביעה של ביצוע יוצרת איזושהי כפילות. בגלל ההגדרה של טביעה האמירה טביעה של ביצוע יוצרת כפילות בנוסח. אני מציעה שנטפל בזה בקריאה שנייה ושלישית, אבל רציתי להעיר את זה עכשיו.

זאת הערת נוסח. אני לא חושבת שאפילו צריך לרשום את זה בדברי ההסבר.

לא צריך אפילו בדברי ההסבר. אני מסכימה.

לא נורא. לא נגיע לקריאה שנייה ושלישית.

מי אמר שלא נגיע.

הרגשה.

אני הסתכלתי ולא השתכנעתי שיש כפילות אבל אפשר לדבר על זה.

בסדר. דברו על זה.

הערה אחרונה, בסעיף קטן (3), ברשימת הפעולות של ההפרות העקיפות מופיעה המילה השאלה. בעינינו אין כזה דבר השאלה לשם מסחר. השאלה היא בהגדרה ולא לשם מסחר ואפשר למחוק את המילה השאלה. אמנם היא קיימת היום בסעיף המקביל בחוק זכויות מבצעים ומשדרים אבל זאת כנראה טעות ולא הגיוני שזה שם.

את מציעה למחוק את זה מהנוסח המשולב?

למחוק את המילה השאלה. כן.

אני גם בעד להחליף את המילה טביעה בצילום או משהו.

אין בעיה. אנחנו נמחק את המילה השאלה.

אם זה מקובל עליך, תמחקי.

אפשר גם את המילה טביעה להחליף בצילום? אף אחד לא מבין מה זה טביעה.

אני מבין שזה מונח בחוק.

זה מונח בחוק.

העתקה. לשנות מטביעה להעתקה.

זה המונח בחוק. לא נשנה את זה.

אני חושב שכדאי להתאים את החוק לעידן שלנו.

אני חושב שהמקור של זה הוא "קליימס". של תובעים.

לא, תביעה זה ב-ת', כאן זה ב-ט'. הטבעה.

זה להעתיק.

יש כאן טביעה ויש שעתוק. שעתוק הוא הקופי, ההעתק, והטביעה היא בעצם ההקלטה הראשונית.

אנחנו כאילו משמרים את העבר הלא ברור.

זה לא שזה לא ברור אלא זה המונח המשפטי.

העתקה זה אותו דבר כמו קופי?

שעתוק והעתקה, זה המונח שיותר משמש בחוק.

שעתוק וטביעה הם שני מונחים שונים.

שלי, שבי איתו אחר כך ותסבירי לו.

בסוף אף אחד לא מבין מה זה אומר.

אני רק רוצה לחזור להערה. אלא אם המשדר המקורי הסכים לשידור המשנה.

אם זה מקובל עליה, זה מקובל עלי. אני מדבר בעקרונות כלליים ופחות על הניסוח כי אני לא מתמצא בחוק הזה. אם היועצת המשפטית שלי שהיא מומחית לעניין הזה, באמת מומחית, מקבלת את מה שאת אומרת, גם אני מקבל זאת.

לעניין השאלה, קיבלנו את זה.

אני לא רוצה לכפות את הקול שלי על הדיון המרתק הזה.

אני מאפשר לך. גם אתה מומחה, דבר.

קודם כל בוקר טוב ותודה על רשות הדיבור. אני מייצג כאן ארגון שנקרא מושן פיקצ'רס אסוסיישן שהוא ארגון שמייצג את חברות הסרטים האמריקאיות. את כל הרשימה נתתי בדיון הקודם ולא אחזור עליה.

בדיון הזה עלו כמה פעמים אמירות שאני חייב להתייחס אליהן כי אני פשוט לא יכול להשאיר אותן ללא מענה. גם אמרתי בדיון הקודם ש-מושן פיקצ'רס אסושיישן לא מתנגד בכלל להוספה של זכות חדשה שלא הייתה עד היום, זה בסדר גמור, זכות העמדה לרשות ציבור מקובלת בהרבה מדינות.

רק להבין, תן לנו דוגמה למי שאתה מייצג אותו. לא רשימה אלא דוגמאות מהגדולים.

שש חברות. נטפליקס, דיסני, יוניברסל - -

תודה. רק רציתי שזה יהיה בפרוטוקול. אני חושבת שזה חשוב.

הלוואי והיו עוד 30 כמו דוד ביטן והיינו מסודרים בליכוד.

אחרי שתקפת אותי.

אני תקפתי אותך? חס ושלום. אף פעם לא. אני רק אומר שלא צריכים למצוא מקור מימון בדמות עסקים קטנים.

אם העסקים הקטנים צריכים לממן משהו, הם יממנו. זה לא אומר שלא צריך לפתור להם קשיים אחרים אבל באיזון של האינטרסים גם הם צריכים להיות.

אנחנו נאגד כאן את כל הדברים האלה ביחד.

אבל למה אתה מחזיר אותנו לזה?

אתה החזרת. אני החמאתי לך ואתה לקחת אותי אחורה.

סוף סוף מדבר זה שמדבר על נטפליקס. בואו נשמע אותו.

הוא דיבר גם בישיבה הקודמת.

נכון, אבל זה חשוב.

תודה רבה על זכות הדיבור. אני רוצה לשוב ולומר שהחברות שאני מייצג לא מתנגדות, ואפילו תומכות, בהוספה של הזכות החדשה, את ההעמדה לרשות הציבור.

אני רוצה שתי דקות מזמנה של הוועדה.

את מי אתה מייצג? שמעתי נטפליקס. את מי עוד?

הוא כבר אמר.

הוא אמר חברות. מאיזה משרד אתה?

שמי עורך דין תמיר אפורי, אני ממשרד שיבולת.

אני אומר שוב שאין שום בעיה להוסיף זכות שלא הייתה קיימת עד היום, זכות העמדה לרשות הציבור וזה בסדר גמור. אני רוצה להתייחס למשהו מהותי בתפיסה שלדעתי לא הוסבר או שלא הובן על ידי חלק מהדוברים והוא קשור להבחנה בין זכות קניין לבין תשלום. כאשר חוקקנו את חוק זכות יוצרים, ואני מרשה לעצמי לומר חוקקנו כי הייתי חלק מהתהליך, הקדשנו דיונים רבים וסבוכים כדי להסביר את מושגי היסוד וכאן משום שלפחות חלק מהאנשים לא מכירים את הנושא, אני חושב שחשוב להבהיר.

זכות אקסלוסיבית כפי שמוצע כאן בסעיף 2 היא זכות קניין. המשמעות שלה היא שהיא יוצרת נכס והנכס הזה ניתן להעברה בדיוק זכות יוצרים, יש לו בעלים, הוא יכול לעבור מיד ליד וכך קורה גם בעולם המציאות. במציאות ה-... מועברות בהסכמים ממבצעים למי שרכשו מהם את הזכות. לכן אני רוצה להתייחס עניינית לנוסח. אני חושב שבדומה להגדרה בחוק זכות יוצרים, של הזכויות הכלכליות בסעיף 11, אני חושב שגם כאן, בסעיף 2, צריך לדבר על מושגים של זכות קניין, יצירה חקיקתית של נכס ולא להתייחס פרסונלית לאדם שיש לו זכות כזו או אחרת משום שזה לא המצב. הזכות הזו יכולה לעבור. למשל כאשר יש יחסי עובד ומעביד, הזכות שייכת למעביד. כאשר יש יצירה מוזמנת, אני מתייחס לרגע לחוק זכויות יוצרים, וסוכם בין המזמין לבין היוצר שזכויות היוצרים שייכות למזמין, המושג זכות יוצרים היא נכס שנמצא בידי בעליו כאשר הבעלים הוא לא בהכרח הבן אדם שיצר.

לאיזה חלק בנוסח מתייחסת ההערה שלך? לכותרת השוליים.

לרישה.

הרישה אומרת זכות מבצעים בביצוע היא הזכות הבלעדית לעשות בביצוע בטביעה של ביצוע וכולי או בחלק מהותי מהם, פעולה אחת או יותר. זה נוסח שתואם לנוסח בחוק זכות יוצרים.

ברשותך אני אשלים את ההסבר. כאן בדיון עלו אמירות, ולכן אני מבקש להתייחס לזה, כאילו שיש גופים נוראיים מרחבי העולם שלא משלמים אבל זאת לא המציאות. זאת הצגה שגויה של המציאות.

לא קראנו להם גופים נוראיים. אמרנו שישלמו. למה זה הופך אותם לנוראיים?

יש בעיה עובדתית עם ה-ישלמו.

ממה שאתה מכיר ואתה גם מייצג אותם, אתה מכיר כזה שלא משלמים?

אני יכול להשלים את המשפט?

כן, אבל אני רוצה לשאול שאלה תוך כדי.

אני מייצג אותם.

בגלל שאתה מייצג אותם, אתה מכיר תביעות כאלה שלא משלמים ומתעלמים?

אני רוצה להסביר בדיוק את המצב. זכות קניין, כשמה כן היא, היא הזכות של מישהו לתת או לא לתת רשות. הרשות ניתנה ותמורה עליה שולמה. אין אפילו פיסה אחת של ביצוע שמועמד לרשות הציבור. עד היום לא הייתה זכות כזאת ואם מחר תהיה זכות כזו, גם זה לטובה. אין אפילו פיסה אחת של ביצוע שנמצאת בפלטפורמות שהיא לא בהסכמת המבצע ובתשלום למבצע. אין אפילו שנייה אחת שזה לא המצב.

זה לא נכון. יש לי דוגמה חוזרת עם נטפליקס.

הוא מייצג אותם. הוא מכיר אותם.

גם אני מכיר. יש לי כאן חוזה שנטפליקס צריכה לשלם תמלוגים והיא לא משלמת.

זה מעניין. אולי תפתרו את זה ביניכם.

רבותיי, אני חייב לסיים את הישיבה. אני חשבתי שאתה רוצה להתייחס ספציפית לסעיף.

אני רוצה להתייחס.

התחלת את הנושא העקרוני. חזרת לזה. בוא נגיד שבגלל שאם יהיה תשלום אתה תישא ברוב הנטל, אני אאפשר לך בישיבה הבאה לדבר בהתחלה ואם יש לך התייחסות כללית שקשורה לעקרונות, אנחנו נשמע אותה.

דבר שני. החוק הזה הוא לא פשוט ולא נראה לי שנסיים אותו בסוף המושב. יכול להיות שניכנס לפגרה ובפגרה נצטרך להמשיך ולדון בו. בפגרה גם יהיה לנו יותר זמן ולא יהיה לנו את הלחץ לסיים כל מיני חקיקות לקראת סוף המושב. אז הקריאה הראשונה תהיה אחרי הפגרה, כלומר בערך באוקטובר-נובמבר. לא נראה לי שנספיק לעשות זאת קודם לכן.

מה שכן, עשינו הרבה תיקונים ואנחנו נעשה עוד תיקונים, אם צריך.

יש כאן התייחסות לסעיפים האלה, לנוסחים.

בסדר. לא סיימנו. אני צריך לסיים את הישיבה.

חשוב שייאמר כי ההערות יישמעו בישיבה הבאה.

בכנסת יש כללים. בישיבה הבאה תאמרו את הדברים. אין בעיה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:59.