פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



57
ועדת הכלכלה
01/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 420
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ה בסיון התשפ"ד (01 ביולי 2024), שעה 12:40

הצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, של ח"כ אריאל קלנר

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו
שלי טל מירון

שר התקשורת שלמה קרעי
אלעד זמיר - רמ''ט השר, משרד התקשורת

זיו גלעדי - סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת

אלעד מקדסי - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת

עינבל משש - מנכ"לית משרד התקשורת, משרד התקשורת

אריאל שטיינר - מרכז בכיר רגולציה, אגף הכלכלה, משרד התקשורת

דניאל חדד - יועצת שר התקשורת, משרד התקשורת

עדי אטון - יועצת למנכ"לית, משרד התקשורת

עדי ליברוס - עו"ד, משרד המשפטים

נועם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

מיכל גרוס - עו"ד בלשכה המשפטית ויו"ר ועד העובדים, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

אופיר ביתן - יועמ"ש, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

שולמית סקעת - סמנכ"ל כספים ומינהל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

מישל קרמרמן - מנכ"ל, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

מיכל ששתיאל - ראש מטה, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו

נחום פרקש - שדלן חברת יס, חברת יס

מודי שרפסקי - מנהל אגף רגולציה, חברת יס

מרסיה צוגמן - היועצת המשפטית, כאן - תאגיד השידור הישראלי

בילי סגל גזליוס - מנהלת ארכיון, כאן - תאגיד השידור הישראלי

אילה מזרחי - מנהלת אגף רגולציה ופרויקטים, כאן - תאגיד השידור הישראלי

גולן יוכפז - מנכ"ל, כאן - תאגיד השידור הישראלי

אדוה גלנטי - ראש מטה מנכ"ל, כאן - תאגיד השידור הישראלי

אודליה וסרמן - מנהלת חטיבת הכספים, כאן - תאגיד השידור הישראלי

יעל קוברובסקי - עו"ד קשת ורשת, שידורי קשת

נגה רובינשטיין - עו"ד, שידורי קשת

יורי קגנוביץ - מנכ"ל, ערוץ 9

לידור דויטש - לובי 99

נטע דגן - עו"ד, לובי 99

עינת עובדיה - מנכ"לית מכון זולת

רונן ריינגולד - יועץ מדיניות בכיר מכון זולת לשוויון וזכויות אדם

אבי בן הלל אבנון - מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

רוני אבולעפיה - חברת הנהלה פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים



עדי גולד - אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד הבמאיות והבמאים בישראל, ארגוני יוצרים ומבצעים

לימור פנחסוב - יו"ר איגוד הבמאיות והבמאים בישראל, ארגוני יוצרים ומבצעים

גיורא ואלה - מנכ"ל אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

צביקה גוטליב - מנכ"ל איגוד מפיקי קולנוע וטלויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

ליאור תמאם - מנכ"ל איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים

דני רובין - מוזמנים שונים

טל הלל - מקדמת מדיניות מכון זולת, מוזמנים שונים

אילת פלר מימון - ממובילות תנועת המובילות בחזית,

קמחי דבורה - יועצת משפטית, ערוץ ישראל 10

מירי נאור אליאס - מנהלת רגולציה, הוט

דני אלגרט - משפחות החטופים

יהודה כהן - משפחות החטופים

אלון גת - משפחות החטופים

אורי גורן - משפחות החטופים

טלי ליברמן - משפחות החללים

חנה גיאת - אמהות הלוחמים

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

אליחי כנפו



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הגברת התחרות בשוק השידורים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, של ח"כ אריאל קלנר

הצעת חוק השידורים (תיקוני חקיקה) התשפ"ג-2023 של חבר הכנסת אריאל קלנר. לפני שאני פותח את הדיון יש כאן נציגים של משפחות החטופים וגם של פורום הגבורה. אתם רוצים לדבר?

כן.

בבקשה.

כן. אדוני היושב ראש - - -

שניה דני.

תן לי להתחיל אני צריך ללכת.

אבל גם אנחנו. אנחנו מבקשים - -

לא צריך לריב, חברה.

יש לנו הצהרה קצרה כמו שעשינו בשבוע שעבר. ברשותך דקה וחצי.

אנחנו משפחות שכולות, משפחות חטופים, חלקן גם הן משפחות שכולות, המחכות כבר 269 ימים לחזרתם הביתה של יקירינו, אימהות לוחמים וחיילי מילואים, רוצים לחלוק אתכם שאתמול נסענו כולנו – כל הקבוצה הזו, לסיור בדרום, לגעת בכאב שלנו. היינו בניר עוז, בבארי, באתר הנובה ובמרכז החוסן בשדרות לעבד את החוויה.

בביקור שלנו נגענו במקומות הכואבים לכולנו כיחידים וכעם והבנו שאנחנו כולנו אחים לכאב ולדאגה לעתיד המדינה. חילוקי דעות היו ועודם בינינו, אבל יש עוד הרבה נושאים בהם אנחנו תמימי דעים. אחים אנחנו כולנו, ואנחנו רואים באחדות ערך אסטרטגי למדינת ישראל וסוד קיומו של העם היהודי. רגע מרגש במיוחד היה כששרנו כולנו את התקווה בקיבוץ בארי בבית השרוף בו נפל אלחנן קלמנזון זכרו לברכה, לאחר שחילץ עשרות מתושבי הקיבוץ ושילם בחייו.

זה מה שנקרא - - -

רגע, דני.

לא, אני עכשיו אדבר.

דני, לא סיימנו, רגע בבקשה.

חברי הכנסת, אתם רגילים לראות אותנו מדברים בוועדות זה אחרי זה, נושאים בפינו מסרים שונים לחלוטין. אנו קוראים לאחדות – לא לאחידות, וממשיכים להפציר בכם חברי הכנסת: עשו הכול כדי לקדם את ערך האחדות גם בפגרה הממשמשת ובאה; גנו כל סוג של אלימות ונסו לראות את המשותף גם עם מי שבעיניכם הוא בר פלוגתא עקשן ומר. ועכשיו, אחרי שאנחנו הראינו שהאחדות היא אפשרית, אנו כולנו קוראים לכם להפעיל את כל מנופי הלחץ להשגת מטרות המלחמה, להשיב את כל החטופים ולהשיב את הביטחון למדינת ישראל. נסיים בתקווה שהחטופים יגיעו בקרוב לאיחוד עם בני משפחתם, הנרצחים יובאו לקבורה באדמת ישראל, ושמדינת ישראל תפעל למיגור כל אויביה, כי אין לנו ארץ אחרת. עם ישראל חי.

אנחנו נפגשים כבר ארבעה חודשים – משפחות מכל גווני הקשת – גם הפוליטית וגם המגזרית, מה שאנחנו ראינו זה שכשאנחנו מדברים על מה אנחנו מסכימים, נוצר איחוד בלבבות ויורדות המחיצות, וגילינו שיש הרבה יותר דברים שאנחנו מסכימים עליהם מאשר כאלה שאנחנו חלוקים בהם. רק מתוך האחדות הזאת נוכל באמת להחזיר את החטופים ולשמור על ביטחון המדינה. תודה רבה.

אני יהודה כהן, אבא של החייל החטוף נמרוד כהן. אני רוצה לבוא בקטע חיובי. בוא נדבר מתוך אינטרסים – בסוף אנשים עובדים מתוך אינטרסים. עסקה כוללת לשחרור כל החטופים במסגרת הפסקת אש היא אינטרס לאומי, לא רק אינטרס אגואיסטי שלנו – משפחות החטופים, שאנחנו רוצים את היקירים שלנו חטופים.

אינטרס לאומי כי זה גם יסיים את הלחימה – חיילים יפסיקו להיהרג, להיפצע – יוכלו לחזור הבייתה, אימהות יפסיקו לדאוג, אזרחים יוכלו לחזור לבתיהם בצפון ובדרום, הכלכלה – אנחנו בוועדת הכלכלה, תוכל לחזור להיות כלכלה של מדינה נורמלית לא מדינה במלחמה – זאת אומרת שתקציבים וכספים יוכלו לחזור לעניינים אזרחים דחופים ולא רק לפצצות והרוגים. אם נסתכל על זה במעגל היותר רחב, בסוף הפסקת אש היא זו שתביא לבניית הקואליציה האזורית עם ערב הסעודית, עם איחוד האמירויות, ירדן, מצרים וזה יהיה הבלוק החוסם נגד איראן. כי בעצם, נגיד שאנחנו כפשע מלנצח את חמאס –תוך שנתיים שלוש או עשר, לנצח את החיזבאללה אין סיכוי – היום קיבלנו 20 טילים מהג'יהאד האסלאמי, מי זוכר את הג'יהאד האסלאמי, הוא עדיין חי ובועט, אנחנו ממש שמנו אותם על הברכיים כפשע מניצחון. הבעיה האמתית שלנו היא איראן, איראן מחכה בצד כשאנחנו לאט-לאט נחלשים על ידי ארגוני הטרור. לכן הדבר היחידי שיביא לעצירת ההידרדרות שאנחנו חווים באותם תשעה חודשים, וגם יחזיר את הבן שלי הביתה באותה הזדמנות זה הפסקת אש. הפסקת אש תבוא במסגרת עסקה כוללת. זה הדבר היחידי שאנחנו מבקשים מתוך אינטרס של המדינה – גם האינטרס של חברי הכנסת, גם האינטרס של השרים – אם אתם רוצים להישאר שרים שיהיה לכם על מה להיות שרים, אם יישאר משהו מהמדינה הזאת היא צריכה לשרוד. וכדי שהיא תשרוד אנחנו צריכים להסיר את האיום עלינו, והאיום הוא איראן, כולל הפרוקסי שלה ארגוני המחבלים. אני חוזר פעם אחרונה לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לדני. עסקה כוללת של שחרור כל החטופים במסגרת הפסקת אש זה אינטרס לאומי. תודה.

צהריים טובים לכולם. גם ביהדות יש מה שנקרא נוסח אשכנז ונוסח ספרד, אז אתם תחליטו אחר כך איזה נוסח שמעתם עד עכשיו. אני הולך לדבר אתכם לא בצור כללית אלא אישית – אחד-אחד. שמי דני אלגרט אח של איציק אלגרט, חטוף בעזה. היום 1 ביולי זה יום ההולדת שלו, בואו נגיד לו מזל טוב. אתה לא רוצה להגיד לו מזל טוב ביתן? תגיד לו מזל טוב, מה יעלה לך, בריאות?

זה לא עולה לי בבריאות, פשוט מזל טוב לאדם שנמצא במנהרות עדיף שאני לא אגיד.

האנרגיות יגיעו או משהו.

אתמול בלילה נסעתי לראיון אצל שרקי ואברי, ובדרך הרדיו עבד במונית ושמעתי סיפור ואני אספר לכם אותו: יחידה מיוחדת של צה"ל עמדה לצאת לאחד המבצעים המאוד קשים ומורכבים שלה; ותוך כדי ההתארגנות התברר שהסיכוי לא כל כך גדול והתחילו להיות שם שמועות שהולכת להיות קטסטרופה, והרבה חברה לא יחזרו מהמבצע הזה.

המפקד של היחידה הבין שיש לו ברוך שם, לקח את החברה, הכניס אותם לחדר, שעה דיבר אתם. אחרי שעה יצאו מהחדר אריות, שדים עם מוטיבציה בשמיים, מחובקים אחד עם השני, רעל בעיניים ללכת למבצע ולהצליח.

יצאו למבצע, המבצע היה אחת ההצלחות הכי גדולות של צה"ל עד היום – מבצע מטורף. המפקד שלהם לא חזר, נהרג במבצע – רק הוא.

אתם יודעים מי ספר את הסיפור הזה אתמול? מי שספר הוא דוקטור עידו נתניהו. הוא ספר את הסיפור ברדיו, אני שמעתי, אנחנו יודעים מי זה יוני נתניהו – גיבור תנכי, גיבור ישראל. איך הוא הצליח בשעה לקחת את כל החברה של מטכ"ל, להגיד להם אל תדאגו מבצע אנטבה יהיה מבצע טוב – נצליח, נוביל, ננצח, תהיו ביחד. אני אתפנה עד שביתן יקשיב לי כי לא נעים לי, אני מדבר אל יושב ראש הוועדה.

שומע.

אותה תכונה של יוני נתניהו, גיבור גדול כזה שהצליח להגיע עד אנטבה, להביא את כל החטופים וגם בסופו של דבר, לצערנו למסור את נפשו.

ואז חלפה לי מחשבה בראש – אמרתי וואלה, אם ד"ר עידו נתניהו עכשיו צריך לכתוב משהו על אחיו השני שהוא כבר 15 שנה ראש ממשלה, איזה אירוע הוא ייקח? על מה הוא יכתוב לו? איזה ספר אפשר יהיה לכתוב על ביבי נתניהו, על אחת מהפעולות שלו? יש למישהו פה המלצה? אני לא הצלחתי למצוא. יש למישהו פה המלצה על מה אפשר לכתוב ספר על ביבי נתניהו, נגיד בסדרי גודל לא של יוני, בסדר לא נלך רחוק? אין לכם המלצה – כי אין כלום חברה, אי אפשר לכתוב עליו שום דבר, אלא אם כן עידו נתניהו יחליט לכתוב ספרים. אם הוא יחליט לכתוב על מדע בדיוני, נניח שהוא יוכל לתפור לביבי איזה אירוע שאפשר יהיה להתפאר בו.

יושבים פה חברי כנסת, ומתחילים לדבר על - - - לא יודע על מה תדברו, זה בטח חשוב פה למישהו מאוד, ובעזה הולכת ומתפתחת קהילה של 120 ישראלים. עוד מעט סביר להניח שהם ירצו גם לשנות את הכתובת, הם יושבים שם בעזה, הם גרים שם. אח שלי גר בניר עוז, היום הוא כבר תשעה חודשים תושב עזה, אין לו אופק. קהילה שם בעזה הולכת להתרחב, חברים. לפי השמועות הולכות ללדת שם חטופות בהריון ילדים, יהודים אגב. חבר הכנסת קרעי, ילדים יהודים, נכון האימא יהודייה – הילד יהודי, אה הוא שר, במחילה מכבודך. ילדים יהודים, תהיה שם ברית? מה אתם חושבים? לא יודע. איך יעשו להם שם ברית? אני מאמין שסינואר ידאג להם, כמו שהוא דואג להם עכשיו – הוא מאכיל אותם, הוא שומר עליהם, הם נכס בשבילו, אם הם ימותו המחיר שלהם ירד, הוא לא רוצה, הוא רוצה שיהיה לו מחיר גבוה. ככל שהחטוף חי המחיר שלו גבוה, נכון? זה מה שקבעו אמרו לא בכל מחיר, כאילו שמו תגי מחיר על החטופים, הם לא מבינים שאנחנו משלמים את המחיר על המחדל של 7 באוקטובר בכלל, לא על החטופים, מה יש מחיר ל-130 אנשים? כמו שלא היה מחיר לגלעד שליט, הרי הוא לא הוציא את גלעד שליט בשביל 1,027, הוא לא שלם על גלעד שליט, הוא שלם על קמפיין הבחירות 1,027. הוא ידע שאם יהיה קמפיין בחירות, אם גלעד שליט יבוא, הוא יביא אותו. הוא לא שלח מטוס לקולומביה, או אני לא יודע מה, להביא משם את סוחרת הסמים, זה היה לפני בחירות היה חשוב לו. אם היו בחירות עוד שלושה חודשים הם היו פה, נכון ביתן? את האמת, מה אתה מאמין? עוד שלושה חודשים בחירות הם באים או לא?

אני עונה לך שאני לא מתכוון להתווכח אתך.

לא, לא להתווכח.

גם אם אני לא מסכים לדברים שאתה אומר, אני לא מתווכח אתך.

אבל מה אתה חושב?

אבל, אני מבקש - - -

החיוך שלך הסגיר אותך.

לא, בסדר, עזוב.

אני רוצה להגיד לכם מה שקרה ב-7 באוקטובר, הוא שביבי לא איבד אזרחים, הם לא חטפו לו אזרחים, מה חטפו לו ביתן? מנדטים, חטפו לו מנדטים ב-7 באוקטובר. הוא היה עם 32 בערך, ירד תוך יום ל-15, 12, 17. הוא עושה הכול, הכול אבל, כדי להחזיר את המנדטים.

אני אומר לכם שאם היו לא היום 32 מנדטים אז החטופים היו פה. הוא היה שם פס על בן גביר ועל כולם, אבל הוא יודע שאין לו. דיברו על עסקה, יש לך עסקה, יש לך ניסיון, יותר מופקרת מהעסקה הזאת? שישבו בחדר בן גביר וביבי, וביבי נתן לו להיות השר. אלה שלוש המילים שאני אומר לך: "השר לביטחון לאומי" איתמר בן גביר. אני אגיד לכם את זה חברה, אתם אולי לא הפנמתם את זה עד היום, שהשר לביטחון לאומי הוא איתמר בן גביר. ישב סינואר, ראה את הבדיחה הזאת, אמר ביבי לא יכול להגיע יותר לתחתית מזה – זו התחתית הכי גדולה שביבי יכול להגיע, עכשיו הוא הכי חלש. אם הוא מינה את איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי הוא הכי חלש, לא יכול להיות יותר חלש מזה, והוא תקף והצליח.

נכון נכנסתם לפה ואמרתם ניתן להם לדבר שילכו ונמשיך? זה היה ה-STATE OF MIND שלכם? בואו ניתן להם את הכמה דקות שלהם שלא יבלבלו לנו את השכל ושיצאו מפה ואנחנו נמשיך? זו החשיבה, אני יודע, אני מכיר את זה. אתמול נתנו לי לחכות בערוץ שתיים שעה וחצי מחוץ לאולפן עד שהכניסו אותי, אתה מבין. פה נהיה נורמאלי, נורמאלי חטופים, אם הייתי אומר לך ביתן לפני שנה, שיהיו 120 חטופים היום, היית מאשפז אותי בכפייה, היית אומר – זה בן אדם מטורף, בן אדם לא נורמאלי.

שלא נדבר על מה שקורה בצפון ובדרום, אבדתם גם את המדינה. אתם צריכים לעשות לעצמכם חשבון נפש טוב-טוב. אתם החלטתם, לא יודע מאיפה – דבקה בכם המגפה הזו של הביביזים, של ללכת אחריו עיוורים לתוך המים ולטבוע, והוא רק יושב ומחלל בחליל, ואתם רצים לתוך המים וטובעים, כמו העכברים בסיפור של החלילן מהמלין. הוא יושב ומחלל ואתם רצים וטובעים, ועושים מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה. מה זה משפחת פשע? הבן אדם רוצה אבטחה 24/7 לכל החיים על ידי שב"כ, לאבטח את הבן שלו 24/7 במיאמי על ידי שב"כ, הילדים שלנו מאובטחים על ידי יחיא סינואר במנהרות. ואתם סוגדים למולך. כמה קורבנות ניתן למולך הזה? כמה קורבנות המולך מבקש כדי שיואיל לפתור אותנו מהבעיה הזאת, ביתן, כמה ניתן לו? לא נתנו מספיק? כמה המולך הזה רוצה קורבנות? לא מספיק כל כך הרבה חיילים, כל כך הרבה ישובים, כל כך הרבה אזרחים, לא מספיק אירוע ברמות של מגה עולמי, וראש הממשלה יושב כאילו הוא לא אחראי לאירוע וכאילו זה לא קשור אליו. והוא רוצה לתקן עם אותן ואותה דרך הוא רוצה להגיע לתוצאות אחרות. לספר לסינואר שהוא רוצה 30 חטופים ואחר כך הוא יוריד לו את הראש. חברה, אני מתיש אתכם, אבל אין דבר תקשיבו.

אני מכבד אותך ואני יודע שאתה מדבר מתוך כאב, אבל אתה צריך לסיים.

אז אני אסיים, אתה שומע אותי מתוך כאב?

שומע אותך, תאמין לי שאני שומע אותך.

זה חשוב - - -

אני מבקש אם אתה יכול לסיים

לדבר מכאב לכאב זה חשוב, כי לפעמים מאבדים את זה. מה שאני מבקש מכם, שמעתי שאתם יוצאים לפגרה, אפשר לחשוב שעד עכשיו עשיתם משהו למען - - - מה עשית ביתן עד היום לטובת שחרור החטופים? דבר אחד תגיד לי.

אחר כך תדבר אתי, אני אגיד לך.

למה אחר כך? אולי אתה מתבייש? אולי עשית משהו טוב שכולם ישמעו.

אני לא מתכוון להתווכח אתך.

אני לא מתווכח, אני שאלתי שאלה.

אז אני עונה לך.

כל אחד מכם שיחשוב מה הוא עשה כדי לקדם את העניין הזה שחטופים יבואו. דבר אחד קטן. שאלתי את בן גביר מה עשית, הוא אמר אמרתי לא להכניס דלק, חתיכת עשייה, לא? נשבע, הוא אמר לא להכניס דלק, לפחות בן גביר עשה משהו.

מה שאני מבקש מכם, חברה, בבוקר מי שמתגלח או לא, אבל אתם בטח מסתכלים על עצמכם במראה פעם ביום, עשו לי טובה תשאלו את עצמכם ותסתכלו לעצמכם בלבן של העיניים ותגידו: מה עשינו היום כדי לשחרר את החטופים, ואיך הבאנו את החטופים, כי אם אתם תמשיכו לתמוך בביבי, הרי אין לנו מדינה שיש לה ראש ממשלה, נכון? אנחנו ראש ממשלה שיש לו מדינה. פעם בכמה זמן בחירות, ואז בין הבחירות דיקטטורה. זה מה שיש – יש בחירות ודיקטטורה באמצע, זה הסנדוויץ' שלנו. הוא היום הדיקטטור שלכם ואתם השפוטים שלו. לא נדבר עליך ביתן, מה שהוא עשה לך, זרק אותך לקרשים ואתה עדיין - - - לא יודע מאיפה יש לך סבלנות לסבול אותו, אבל תהיה בריא. חברה תעשו מעשה, תהיו גיבורי ישראל, תצטרפו ליוני נתניהו, לא לאח שלו, לערכים של יוני, שמה, תאמינו לי, תרגישו הרבה יותר טוב, התחברתם לאח הלא נכון. תודה.

עוד מישהו רוצה לדבר מהמשפחות?

כן, אני אשמח.

אם אפשר בקיצור. בבקשה.

שלום לכולם, אני אלון גת, אח של כרמל גת שנחטפה לעזה, כרגע בת ערובה שם, גם אמא שלנו – כנרת, נחטפה מאותו בית, קצת לפני כרמל, ונרצחה 50 מטר מהבית. אני, אשתי ירדן הבת שלנו גפן, שהייתה אז בת שלוש וחצי, נחטפנו גם אנחנו. כשאני יצאתי החוצה מהבית, וראיתי את כמויות המחבלים בחוץ, כשהוציאו מהבית. כשלקחו אותי ברכב ועברו אתנו בפרצה ממנה הם נכנסו, ראינו את כל מאות העזתים שנכנסים ויוצאים מהקיבוץ ועושים בו כרצונם. בסוף אני וגפן הצלחנו לברוח, אחרי שירדן העבירה את גפן אליי, וירדן נתפסה והייתה בשבי 54 ימים, עד ששוחררה בעסקה.

כשכרמל הייתה עם גפן ועם כולנו בממ"ד היא הקריאה לגפן סיפורים וטיפלה בה. כרמל היא מרפאה בעיסוק, היא מטפלת באנשים, וזה גם מה שהיא עשתה בממ"ד – עזרה לנו.

אתם יכולים לראות את גפן עם האצבעות על האוזניים נגד הפיצוצים שהיו בחוץ, ועדיין מקשיבה לסיפור שכרמל מספרת לה. וגפן קיבלה - - - היא ידעה שאימא ודודה כרמל הלכו לאיבוד, ואחרי אחרי 54 ימים היא קיבלה את אימא חזרה.

היא קיבלה את אימא שלה חזרה, ועכשיו המצב הוא שאנחנו כבר כמעט תשעה חודשים תקועים במקום, ואין פתרון, שבעה חודשים מהעסקה הקודמת, ואין כרגע פתרון. אנחנו ממשיכים לדרוך במקום. בעזה אנחנו חוזרים לאותם מקומות, אין חלופה שלטונית שמחליפה את חמאס במקומות מהם אנחנו יוצאים, זה אמנם בתהליך אבל זה עוד לא קורה. אין מספיק לחץ לעשות חלופה אחרת, ומה שקורה זה שאנחנו עומדים במקום מבחינת העסקה, מבחינת ההתקדמות, מבחינת מטרות הלחימה, ושום דבר לא זז. אפילו היום היו 20 טילים ישר לעוטף ממקומות שונים. מה זה אומר? שאנחנו מצליחים למגר את חמאס? אם נהיה שם עוד חצי שנה זה יעזור? משהו לא עובד כמו שצריך, וזה תקוע, והמדינה הזאת תקועה, והממשלה הזאת תקועה, עובדה תשעה חודשים ואנחנו בסיוט הזה.

במקרה חזרתי יום למחרת עם גפן, והיו שם חיילים שטיפלו בנו, במקרה אתמול דיברתי עם שניים מהחיילים האלה, מפלס"ר שריון, והם אמרו לי שמאז שהם פגשו אותי שם ב-8 באוקטובר הם בעזה – הם דיברו אתי מתוך עזה. והם שם, והם תקועים, הם נלחמים וחוזרים לאותם מקומות, ושום דבר לא משתנה, אנחנו באותו מקום. רק שנהרגים לנו החטופים ונהרגים לנו חיילים ואין פתרון.

הממשלה הזאת לא מצליחה למצוא פתרון, ואם היא לא מוצאת פתרון איך אתם יושבים בממשלה הזו שלא עושה כלום בעניין הזה? 99% זה לא מספיק, צריך 100%, עד עכשיו אין פתרון, או שתזוזו הצידה או שתיזמו פתרון, אבל אי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא, כי יהיה לגפן עוד 20 שנה סיפור, זה יכול להיות סיפור כזה: יש לי את אימא, אבל את דודה שלי כרמל השאירו בעזה. נרצחה בעזה, נהרגה בעזה, אבל השאירו בעזה; או יש לי אימא ויש לה גם דודה ושהיא יכולה להגיד שגם דודה שלה חזרה בעסקה שהצילה גם אותה, וגם יהיה חיבוק כזה עם כרמל. וזה אפשרי, ראינו את זה קורה, וזה עולם ומלואו, כל בן אדם. להגיע לפתרון בבקשה, אני דורש את זה, תעשו משהו כדי שיהיה פתרון כבר, לא לעמוד במקום. אם עושים משהו, לעשות עד הסוף. תודה.

ברשותכם אני אמשיך את הישיבה. נתתי כמעט על מנת להגיע להסכמות, שלושה חודשים להגיע להסכמות בין הצדדים, והגיע הזמן שנסיים את העניין. ביחס לארכיון, אני מוריד את זה, אנחנו לא נדון בזה. אני מצפה שאם אתם מעבירים הצעת חוק ממשלתית, תתייחסו לזה בהצעת חוק ממשלתית.

זה יבוא, חוק השידורים. אתה יכול לפצל או לא לפצל את זה אם אתה רוצה.

בסדר, כרגע זה ירד מהצעת החוק לגמרי, אני לא דן בזה בכלל, ואני מבקש מאנשים לא להתייחס לעניין הזה

סעיף שתיים להצעת החוק.

לגבי עידן פלוס, זו ההתייחסות שלנו.

מציע החוק לא פה, אגב?

אנחנו לא אחראים עליו, את יודעת.

מוזר.

אנחנו לא בבית ספר שהוא צריך להביא לנו פתק אם הוא לא היה. האוצר פה?

כן.

הרשות השנייה פה? כן השר: אתה רוצה להגיד כמה מלים?

כן, תודה, אדוני יושב הראש.

תתכוון היום לסיים את הדיון, ביום רביעי 8:30 בבוקר, אני מתכוון להצביע בקריאה ראשונה רק על הנושא של עידן פלוס, את הארכיון הורדתי. בבקשה.

תודה, אדוני יושב הראש. הדיונים בוועדה חשובים מאוד כדי להגיע בנושא הזה שכל כך חשוב לציבור גדול בישראל, לקבל חדשות ואקטואליה, ודברים נוספים דרך המערך של המדינה באופן חינמי. מה שייקרה לגבי סעיף שתיים – לגבי הארכיון, זה ייכנס כחלק מחוק השידורים. חוק השידורים נמצא עכשיו בנסחות של משרד המשפטים בישורת האחרונה שלנו, וזה יגיע בעזרת השם אחרי הפגרה.
לגבי עידן פלוס, אני יכול לומר לכם - - -

משרד המשפטים מנענע בראש.

זה בשיח לקראת נסחות, אנחנו מצפים לסיים את הנסחות של משרד המשפטים, כי משרד המשפטים בקש נסחות של חודשיים, לכן לא לחצנו לסיים את השיח כבר עכשיו בימים אלה, אלא להתמקד ולסיים עם הסיפור של עידן פלוס, כי גם ככה חודשיים ייקח אותנו לאחרי הפגרה.

החוק של עידן פלוס, אני יכול לבשר לך, אדוני יושב הראש, כמו שעדכנתי אותך קודם, ולכל המשתתפים, שאנחנו בשיח מתקדם מאוד, משרד האוצר אמנם לא היה מוכן לשתף פעולה כמעט בשום דבר, ובסופו של דבר אנחנו מתקדמי כנראה בלעדיו.

כי הם חושבים שלא צריכים כנראה את עידן פלוס.

בסדר, זכותם לחשוב ככה, הם לא קובעים מדיניות בתחום התקשורת. אני יכול לומר לך שהתאגיד, עם הרצון הטוב, שהוא מבין שזה גם ייעל לציבור את המערך, וגם יחסוך הרבה כסף לציבור. יפנה משאבים שיש היום. עלות המערך כיום היא למעלה מ-40 מיליון שקלים בשנה, ולאחר סגירת המערך, שחשבנו שזה יקרה תוך שלוש שנים ובהידברות עם התאגיד כנראה נקדים את זה, בתנאי שהאפליקציה –אותו יישומון יוקם במהרה ויוטמע בקרב הציבור, ואפשר גם להקדים את העניין הזה. אז התאגיד - - -

השאלה אם תקנו לציבור טלוויזיות חכמות.

מי שלא תהיה לו טלוויזיה חכמה, גם זה נכנס לתוך המסגרת של החלפה של הממירים לסטרימרים שיאפשרו לקלוט.

מה הקשר לעניין, אתה רוצה - - - אתם רוצים לעשות את הדיון ענייני או לעשות חוכא ואטלולא.

לא נתייחס לפרטים כי תזכיר חקיקה ממשלתי יפורסם היום או מחר, שם תוכלו לראות את ההסדר המלא שכולל גם את ההחלפה של ממירים לסטרימרים שיוכלו להתחבר לטלוויזיות רגילות שאינן חכמות ולקלוט את שידורי היישומון של עידן פלוס, וגם כל יתר ההסדרים יפורסמו מחר בתזכיר.

אנחנו מצפים שהתזכיר יגיע ב-14 בחודש, בעוד שבועיים, לוועדת שרים לחקיקה ולמחרת לחקיקה, ואז הקריאה הראשונה שתהיה כאן בוועדה ביום רביעי של החוק הפרטי, תמוזג יחד עם תזכיר החקיקה הממשלתי, ונשלים את מלאכת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית עד סוף המושב הזה בסוף יולי.

אני רוצה ברשותך, אדוני יושב הראש, לתת למנכ"לית, לסמנכ"ל כלכלה אצלי להציג את המתווה בקווים כלליים, את היעילות שלו ואת הבשורה שיש כאן.

חשוב לי לפרגן ולומר מילה טובה לאנשי הרגולציה, למנכ"ל התאגיד שישבו עם צוותי המקצוע שלי בשבועות האחרונים והגיעו להסכמה כמעט מלאה. עוד לא קיבלנו אישור רשמי, אבל אנחנו עובדים גם על זה, הם צריכים לקבל אישור של המועצה, שעוד לא הביעה את הסכמתה וכו', אבל בדברים קטנים, על הדברים הכלכליים, על זה שזה שווה לתאגיד ושווה לציבור חיסכון של עשרות מיליונים בשנה מאז שנסגור את המערך שיבואו לטובת הפקות מקור נוספות, לטובת פעילות אחרת לטובת הציבור. אני חושב שכולם יוצאים נשכרים מהמהלך הזה – הציבור שיוכל לקבל יישומון שעל גביו יוכלו לעלות ערוצים נוספים, תהיה איזו מגבלה של הוצאה שאנחנו נקבע, אבל זה כמעט ללא מגבלה ביחס למערך הקיים היום. יהיה יותר מגוון, הרבה יותר אקטואליה חדשות וערוצים נוספים, וגם הקצאה של הכסף הפנוי לדברים טובים לטובת הציבור. ברשותך, אדוני יושב הראש, ענבל.

אחרי שנסיים דברו אתם, אם אתם רוצים. האוצר.

גולן, תהיה חיובי.

אין מצב שאתם לא תשתתפו בעניין הזה.

בסך הכול מה ביקשנו מהם – לוותר על אגרות תדרים בשנתיים שלוש האלה של סגירת המאגר, זה הכול.

אין לכם תרומה לעניין הזה?

והם חוסכים –האוצר חוסך חמישה מיליון שקל בשנה עשרות שנים קדימה. הוא מממן היום את הערוצים 12 ו-12, אבל בגלל החשיבות של העניין לא אכפת לי, אם האוצר לא רוצה, אם אתה יכול לכפות עליהם מה טוב.

אני אכפה עליהם בשנייה ושלישית - -

אין בעיה.

- - כרגע בראשונה אנחנו לא ניכנס לפרטי פרטים.

אני תומך בעניין.

רק הליך בהליך החקיקה, מה שקובע זה שנייה ושלישית, כי אין ספק שיש פה חיסכון גדול מאוד לציבור, והתאגיד כיוון שהוא ממומן על ידי מדינה.

ממומן, כן.

לא ממומן, אז הציבור רוצה שהוא ייצג אותו.

בעניין הזה.

בעניינים האלה, כן.

אני רק אדבר במשפטים בודדים על התהליך, ואני אתן לאלעד –סמנכ"ל כלכלה אצלנו להתייחס לדברים האחרים. רק אגיד שהיו דיונים משותפים יחד עם התאגיד והרשות, כמובן בהובלת השר, ואחר כך הייתה התנהלות - - -

סליחה, מילה טובה לרשות השנייה. מישל וצוות הרשות השנייה שתפו פעולה, ועשו סיורים במקום המערך של עידן פלוס, ותהיה חפיפה מאוד מסודרת. לכולם מגיעה מילה טובה, חוץ מהאוצר כולם בסדר.

אין לאוצר בעיה שיתקפו אותו, זו העבודה שלהם לקבל התקפות.

התיק ביד שלו, דוד ביתן, אז הוא מחלק למי שבא לו.

אומר שהיה תהליך מאפריל ועד היום לבחינת הנושא שהתאגיד כמובן יקלוט את המערך. כמובן שיש פה היבטים כלכליים, טכניים, וכמובן אחרים, שנדונו ביחד בין הצוותים. אמר השר שמגיעה מילה טובה על העבודה הטובה שנעשתה, ואני אתן לאלעד להתייחס להיבטי החיסכון ולעלויות.

בקווים כלליים.

אני אתייחס ברמה הכללית. מה שיש לנו היום זה מערך עידן פלוס, שעלות התחזוקה שלו מתקרבת ל-50 מיליון שקלים בשנה. כשנעבור לאפליקציה, עלות התחזוקה תהיה נמוכה משמעותית בעשרות מיליוני שקלים של חיסכון. לעומת זאת, אם מסתכלים על צד התועלת, היום עם הטכנולוגיה המתקדמת והיכולת להעביר שידורים באינטרנט, נוכל לספק מוצר ציבורי טוב יותר, שייתן תועלת רבה יותר ללקוחות בפחות כסף. החיסכון פה ברור, הוא בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים בשנה - -

תקשיב.

אני מקשיב.

- - והפרטים כמו, שהשר והמנכ"לית אמרו, ייסגרו ויביאו את זה לכדי ביטוי בשטח, זה יאפשר גם חלוקה של סטרימרים, ועדיין החיסכון יהיה גדול מאוד.

התאגיד בבקשה.

שלום, גולן יוכפז מנכ"ל התאגיד. ישבנו ועבדנו במשך חודשים על מתווה אפשרי שמבחינתנו הבסיס שלו הוא לסגור את עידן פלוס בצורה מהירה ולשרת את הציבור באספקת תוכן באמצעות אפליקציה מודרנית.

יישומון, אתה תאגיד השידור הישראלי.

יישמון, נכון.

אתה אומר שברגע שיהיה יישומון כזה, כבר לא צריך את עידן פלוס, נכנסים לאינטרנט?

נכון. הכוונה היא ליישומון שניתן יהיה לצפות בו בערוצים המרכזיים בישראל ויחליף את המערך המיושן של עידן פלוס. לסיפור הזה - - -

זקנים יודעים להשתמש ביישומון הזה?

סליחה?

תהיה החלפה של ממירים.

זה בעייתי, לא כולם מסוגלים להיכנס למחשבים.

זה לא מחשב, זה בטלוויזיה, במקום ממיר יהיה מכשיר אחר.

אתה לא לוחץ ומקבל - -

אתה לוחץ ומקבל.

- - אתה צריך להתעסק בזה.

זה יישומון בתוך הממיר עצמו.

זה מאוד פשוט.

בתוך הממיר, זה כמו ממיר.

אתם הצעירים לא נחשבים, עידן פלוס לא מיועד לצעירים רק לקשישים.

זה יעבוד אוטומטית.

אגב זה לא נכון, בסקר שלנו על עידן פלוס יש התפלגות של הגילים – צעירים, סטודנטים, מבוגרים, פריפריה, מרכז.

בסדר, זה אלה שלא רוצים לשלם להוט וליס.

המבחן זה אמא שלי.

אמא שלו.

היא יודעת להשתמש?

אבא שלך פה, אני יכולה להעביר אותו מבחן.

אני לא יודע להשתמש, אז היא יודעת? כל הכבוד לה.

כינסנו אתמול את מועצת התאגיד, שהיא הגוף המפקח על ההנהלה בתאגיד, כדי שידון במתווה. במהלך הימים האחרונים הבנו שיש עוד נקודות לא סגורות, לכן מועצת התאגיד לא יכולה לקבל החלטה בלי שיש לה נתונים, ברגע שנדע מה הנתונים המדויקים - - -

זה לא מפריע, אנחנו נעביר קריאה ראשונה והם יקבלו אחר כך את - - -

תזכיר החקיקה יהיה כבר היום או מחר, יהיו בו כל הנתונים, והוא גם יהיה כפוף לשינויים במסגרת קריאה שנייה או שלישית במידה ויש עוד - -

לא הבנתם אותי. אני מעדיף להעביר קריאה שנייה ושלישית עוד במושב הזה, אותי לא מעניין לחכות לתזכיר החקיקה שלך ולמועצה שלו. אני מעדיף שהכול ייסגר בהסכמות - -

מצוין.

אז תעבדו על זה, זה הכול. אני אעביר כרגע קריאה ראשונה, תמשיכו בהסכמות, אין לי כוונה לפגוע בתאגיד, אני רוצה שיהיו הסכמות. אמנם האוצר הרגיז אותי, אבל סיימנו את העניין.

לא ניכנס לזה עכשיו, אבל יש פערים שצריך לסגור.

יש סיכון תקציבי, אין ספק שאתם חוסכים הרבה מאוד כסף בטווח הארוך יותר, אולי אתם משקיעים יותר עכשיו, אבל תכלס אתם חוסכים כסף, וזה טוב באופן כללי.

הם מודעים לזה, אדוני הם יודעים - - -

אתה ממומן על ידי הציבור, לא על ידי משקיעים פרטיים, מה שיישאר לך מהכסף נשאר לדברים אחרים.

אני רק אומר דבר חשוב, שמקובל גם על משרד התקשורת, ואמרתי גם בכינוס הקודם: הפתיחה של האפליקציה חייבת להיות קשורה לסגירת המרבבים ולסגירת ה - - -

ברור.

תהיה תקופה של חפיפה.

אבל יש את הראשון והשני.

הראשון באופן בעייתי.

אין לי שום בעיה עם זה.

לא, הראשון לא מותנה, הוא מותנה גם כן בפתיחה?

לא, הראשון מונה ברגע שהאפליקציה עולה לאוויר.

אבל אתם אמרתם זמנים שהתברר בסוף שאינם נכונים, אמרתם שאפשר מיד, אחר כך חצי שנה, אחר כך שנה.

אנחנו כבר אחרי זה, דוד.

אנחנו מנהלים דיונים ושומעים גם את הקולות.

אדוני יושב הראש, אנחנו כבר אחרי זה, התאגיד לוקח לעצמו מיד את התהליך. הוא יקבע מתי הוא סוגר את המרבב הראשון, כמובן אחרי שהאפליקציה עולה, זה יהיה בסדר גודל של שנתיים עד סגירת המערך.

כשאתם עושים את האפליקציה תעשו אותה פשוטה, שקשיש יוכל להיכנס במהירות בלי להיות פרופסור למחשבים, אחרת לא עשינו כלום. אני לא צריך לדאוג לצעירים שלא רוצים לשלם להוט או יס, או סלקום שלא יתבעו אותנו, או פרטנר, הם עושים את זה משיקולים של כסף שלהם. הם לא צריכים דברים אחרים, נכנסים לנטפליקס, לא צריכים לא את הוט ולא את יס, אבל לקשישים אין לא כסף ולצערי הרב לא ידע במחשבים כדי להיכנס - - -

בסדר, זהו, אפשר לסכם.

נגה רובינשטיין בשם הערוצים המסחריים קשת ורשת. כמו שעלה בפעם הקודמת - - -

אבל אתם נהנים מזה, לא תשלמו כל שנה את הכסף.

מאה אחוז אבל זה צריך להיות בנוסח, מכיוון שאין נוסח מעודכן והנושא שעלה אתמול.

אני לא החלטתי עוד אם בשלב של השנתיים הבאות לא תשלמו כלום.

למה? איזה סיבה יש - - -

מכיוון שהיום - - -

אבל היום גם הערוצים שנמצאים - - -

זה כן חלק - - -

החוק לא קיים, אז מה? לא תשלמו? תשלמו כל שנה. היום הסיטואציה לא חוקית. ההנחיה שניתנה לרשות השנייה אינה חוקית.

יכולים להשתתף בוועדה.

אדוני יושב הראש, שמ-7 באוקטובר אף אחד מהערוצים המסחריים לא משלם, זה חלק מהסיכומים.

בסדר גמור.

עכשיו היא מרוצה.

כן, זה חשוב.

אבל צריך לעגן את זה.

אתם לא צריכים להשתתף במאמץ?

במאמץ? אנחנו משתתפים במאמץ – כולם צריכים להשתתף או לא להשתתף אותו דבר.

אבל נכון להיום אתם לבד משתתפים.

זה מה שאמרנו.

אני מכיר את זה.

צריך להבהיר את זה בנוסח.

זה אגב כבר נמצא בנוסח שלפנייך.

לא בנוסח שלפניי, אתה בנוסח המתקדם כנראה.

לא, זה נמצא שכאן בטאבלט.

מצוין.

של הוועדה, לא שלי.

מי עוד רוצה לומר משהו.

אני רק אומר שצריך להסדיר את העניין של אגרת התדרים כי זה גם כן חלק מהניסוח, וזה חייב להיות בפנים.

הבנו, זה ברור.

גולן, אנחנו לא רוצים להיכנס לפרטים עכשיו, אבל אתמול ישבו על זה כל היום צוותי המקצוע והגיע - -

לא ראיתי.

אני רוצה נוסח עד מחר בבוקר כדי לפרסם אותו.

הגיעו להסכמה שמכסה גם במידה ולא נצליח לכפות - - - על אגרת התדרים - - -

שהנוסח יכלול את כל ההסכמות עם ה - - -

באיזו תקופה? באיזה פרק זמן?

מה שקשור לעידן פלוס.

במקום שלוש שתיים.

יש פה נציג משרד האוצר? אפשר לשמוע אותו?

הנה, מולך.

אשמח לדעת למה הם מתנגדים.

משרד האוצר מתנגד לוותר על אגרות התדרים, לזה הוא מתנגד.

בואו נשמע אותם.

בסדר, אין בעיה, אבל אתה לא כותב המרבב בסוף?

סגירת מרבב זה לא ענייני אפליקציה.

אפליקציה זה החוק הממשלתי, אין בעיה, את זה הבנתי, שהנוסח שאתם מביאים יכלול את ההסכמות, גם אם עדיין לא אושרו על ידי מועצת - - -

ברור. הנוסח כולל את ההסכמות, עכשיו ברגעים אלה יושב היועץ המשפטי אצלי במשרד ומנסח. מקווים שכבר היום זה כבר יגיע.

כל עוד זה במסגרת הצעת החוק הפרטית, לא מדובר על תיקון רוחבי בחוק.

אתה תיקח מהחוק הממשלתי מה שאתה יכול במסגרת המגבלות החדשות בכנסת שנכנסו מאז שנהייתי שר שאסור פה ואסור שם. פעם היינו מה שאנחנו רוצים בחקיקה פרטית בוועדה, אבל מאז שהחלטתם להחיל מגבולות על הכנסת, לא מספיק שלא סופרים אתכם - - -

אנחנו שומרים על הליך החקיקה שיהיה תקין.

להיפך, איפה מציע החוק, דווקא הייתי שמחה לשמוע אותו, מוזר שהוא לא כאן.

לא סופרים את הממשלה, אז החלטנו שלא יספרו את הכנסת.

אבל אתה תיקח מהחקיקה הממשלתית את מה שמותר להכניס בחקיקה הפרטית ובסופו של דבר הכול יהיה מוזן - - -

מכיוון שאני יודע שאתה הולך להגיד שום דבר, אז למה אני צריך להיכנס לזה, על מה הוויכוח, אם אני יודע שאני לעניינים להמשיך, אז אני - - -

לא, הוא אומר שמחר.

עד מחר בבוקר.

מחר יתפרסם ב-14 - - -

לא אני לא צריך, כי הם מביאים, מה אכפת לי, מה אני צריך?

נכון.

לא, אתה צריך. קריאה ראשונה שלך תעביר.

אם לא היה, והייתי חושב שאפשר להכניס משהו, הייתי מכניס.

בסדר.

כרגע אין צורך בזה. זה ויכוח סתמי.

ביתן, אני אשמח גם להגיד משהו.

זה לא סתמי, זה למקרה, לתוכנית מגרה.

לא הבנתי, משתמשים בחברי הכנסת להביא חקיקה פרטית כי הממשלה לא יודעת להעביר את החקיקה?

למה את חושבת שאנחנו משתמשים בחברי הכנסת?

ככה זה נראה, אפילו מציע החוק אפילו לא פה לדבר על החוק שלו.

לא, שלי כל הכבוד - - -

את יודעת למה הוא לא נמצא פה, דברת אתו?

רגע, אל תענה לה - -

קצת מוזר, אם היה לי חוק שלי כנראה הייתי מגיעה לדיון עליו. אני אומרת אם כבר מהמקפצה אז בואו נהיה שקופים.

שלי, שלי, כל הזמן, זה לא דבר חדש, כל הזמן ח"כים מציעים הצעות חוק פרטיות ומסייעים לשרים שלא יכולים ולוקח להם שנתיים להעביר החלטת חוק. זה לא דבר חדש. זה לא קלנר - - -

זה שזה לא דבר חדש לא הופך את זה לדבר נכון, צודק וראוי.

מאז שאני בכנסת זה היה, תמיד זה היה, אז בואי לא נגלגל עיניים למעלה. תמיד זה היה, אני יכול להביא לך מיליון הצעות חוק כאלה.

זה לא אומר שזה בסדר, זה לא אומר שזה טוב, זה לא אומר שזה תהליך נכון.

אבל סליחה, במקרה הזה איך זה מסייע לי? אני מביא חקיקה ממשלתית איך זה מסייע לי בדיוק?

גם כשלפיד ובנט היו ראשי ממשלה היה דבר כזה.

הוא לא עובד אצלי.

כל הזמן לפיד ובנט.

נכון שזה לא הליך תקין במובן של התקינות העילאית, אבל זה קורה.

תודה שאתה אומר את זה, אם כבר בואו נהיה - - -

אבל אדוני יושב הראש זה לא מה שקורה כאן - -

לא משנה.

זה לא המקרה, כאן יש חקיקה ממשלתית.

טוב.

אני אשמח להוסיף משהו, מישל קרמרמן מנכ"לית הרשות השנייה. אני לא יודעת באיזה שלב הדברים אמורים, אנחנו דיברנו, הדברים משתנים, אני שומעת על התקופה, על המשך. כן חשוב לי לציין שמטרת המערך של עידן פלוס - - - היו לו שתי כוונות, שתי מטרות. אחת הייתה לחירום שזה יהיה אלחוטי – שזה אכן יקר, כולנו מסכימים שזה מערך מיושן, זו החלטה שאנחנו כמובן מכבדים אותה אם היא מצדיקה את עצמה או לא.

בכדי שהמערך הזה יוכל לתפעל דיברנו בשיח האחרון על תקופת מערך ועל הפעלת המערך AS IS על כל מחויבויותיו, כולל העובדים וכולל הרבה מאוד דברים בתוך העברת המקל הזו. אני מקווה שהם עדיין קיימים בתוך המתווה, אני לא יודעת במאה אחוז.

זה חלק מההסדר.

חשוב לציין את זה.

תראי את התזכיר שיפורסם, אם יש משהו שעדיין לא בסדר, הוא יהיה פה בדיון בוועדה, ואנחנו נתקן.

רק רציתי לדבר על המערך של עידן פלוש שעליו אנחנו נלחמים, שהיו לו שתי מטרות: אחת לחירום ואחת לאפשר לציבור חבילה צרה של ערוצים מרכזיים ללא עלות, וזה לא באינטרנט, אבל אני מתייחסת למעבר כדי לא לפגוע בציבור.

אנחנו עובדים מאוד קשה, כדי לעבות את מערך החירום, גם של הקליטה הסלולארית – השקענו עכשיו 40 מיליון שקל בצפון לעיבוי אנרגטי לאנטנות סלולאריות גם אם תהיה נפילה. גם סיבים אופטיים, שבעוד שנתיים כבר יגיעו לכל בית ברחבי הארץ, שגם זה אינטרנט שמאפשר, לכן אנחנו חושבים שהצר לא שוה בנזק המלך, המערך המיושן היה נכון, כשלא היו אותם סיבים אופטיים, ושלא הייתה תקשורת מתקדמת עליה אנחנו עובדים מאוד קשה, גם זה לא בשיתוף פעולה מי יודע מה עם האוצר, בלשון המעטה, אבל נתגבר על זה בשנתיים הקרובות בעזרת השם, ויהיה את התשתית שמספיק טובה גם לחירום.

בסדר, תודה.

כבוד היו"ר.

שומע. מי שרוצה לדבר שידבר.

יש את הנוסח המעודכן כאן? תוכל להיות הקראה של הנוסח המעודכן?

היום רביעי, עוד אין לי נוסח.

שנדע על מה - - -

אין לי נוסח, הנוסח יפורסם, ואז תתייחסו.

אני רק רוצה להבין שזה חל על כולם באותה נקודת זמן.

אבל דיברת על זה.

דיברתי, אבל אתה יודע, מניסיון החיים.

קודם כל, אני לא חייב את הבקשה שלך, נתחיל בזה. את רוצה להבין. פה הולכים לקראתכם, שאתם לא משלמים והתאגיד סופג את הכול בגלל החיסכון העתידי. אז לאט-לאט, לא צריך גם לקבל וגם להתלונן על מה שקבלת. יהיה נוסח, תראו את הנוסח, אין בעיה. דברו, יש לנו עד שתיים.

עורכת דין לידור דויטש, מנכ"לית לובי 99. אני רואה שיש פה הסכמות, רק שלא ברור לי איפה הציבור בהסכמות האלה? לא מבינה - - -

הציבור בוחר חברי כנסת, והכנסת בוחרת את הממשל, גברתי.

שנייה, אני רוצה להבין, אני הקשבתי.

מה זאת אומרת הציבור?

יהיו הערות ציבור, כשמתפרסם תזכיר יש הערות ציבור.

תנו לשאול את השאלה, ואז תדעו מה לענות, לפני שאתם מתנפלים. השאלה שלי כדלקמן: האם בסופו של דבר, אתם מדברים פה שנתיים, בעצם הציבור, אתה מדבר על התאגיד שממומן מכספי ציבור, מסבסד את הערוצים המסחריים שלא יצטרכו לשלם, והציבור צריך לספוג את זה בזמן מלחמה, בזמן צפי גירעון של 8% בשנה הבאה. אין כסף לשום דבר, אבל יש כסף לזה? אני לא מצליחה להבין את ההיגיון. אתה רוצה לסגור, עוד שנתיים כשתסיימו את התהליך, תסגרו את התאריך תסגרו את המרבבים ותעבירו את הכסף, למה צריך עכשיו. לא הבנתי את הלחץ של לעשות את זה עכשיו כשהציבור צריך לממן את ערוץ 12 וערוץ 13.

אני חושב שאת לא הבנת כל כך את הקונספט.

אז אני אשמח שתסביר לי, כבוד השר, כי אני יושבת עם הנוסח הקיים, ואתה מעביר נוסח שעוד לא ראינו.

כל המהלך הזה הולך לחסוך לציבור עשרות מיליונים בשנה – כסף שיופנה להשקעה בהפקות מקור, כסף שערוץ הכנסת לא יצטרך יותר לשלם את אותם חמישה מיליון שקל בשנה, שיופנה לדברים טובים אחרים שיוכל לעשות - -

אבל זה תאורטי כרגע.

ועוד חמישה מיליון שקל שהאוצר היום מממן את הערוצים 12 ו-13, והוא לא יצטרך להשקיע את הכסף הזה, ויוכל להפנות אותו למטרות יותר טובות.

יש פה חיסכון גדול מאוד לציבור.

אז על מה את מדברת?

איפה, עוד שנתיים, עכשיו הכסף יוצא, מאיפה זה יוצא. אתה מעביר מכיס אחד לכיס שני - -

אנחנו מתכננים לימים? מתכננים לדורות.

אתה מעביר מכיס אחד לכיס שני והכול בסוף על חשבון הציבור.

לא נכון.

אתה מדבר אתי על כסף על המים – על נייר על המים, על הבטחות עתידיות. כשתסיים את התהליך תעשה את זה בינתיים אתה מורח את הציבור. בסוף אנחנו משלמים. אנחנו נממן בסוף את משפחת ורטהיים, למה הציבור צריך לממן את זה, אני לא מצליחה להבין?

תכתבי את ההערות שלך בתזכיר שנפרסם. את מוזמנת לכתוב את ההערות שלך בתזכיר שיפורסם.

אני הגבתי לתזכיר.

אבל התזכיר עוד לא פורסם.

אנחנו פה בדיון על תזכיר שלא פורסם, הנה עוד אחת מהבעיות.

בסדר, הוא יפורסם עד מחר בבוקר ויש לך זכות להגיב.

אני אגיב כמובן. לנהל דיון על תזכיר עתידי שיתפרסם מחר זה לא ניהול תקין של הכנסת אני מצטערת. אני פה לא יום ולא יומיים, אתם מדברים אתי על נוסח שעוד לא ראינו. אני מדברת אתכם על מהות, ומהותית מבחינה כלכלית, אני לא מצליחה להבין איך בזמן מלחמה זה מה שאתם עושים.

לובי 99 עם כל הכבוד, יש חיסכון ציבורי, לא בודקים חיסכון כל חודש – בודקים את זה - - -

זה שאומרים ששחור זה לבן לא עושה את זה נכון יש אמת ויש לא אמת.

יש חיסכון ציבורי, וגם התשלומים, זה שתקפתי אותה לא אומר שהיא לא צודקת. הנושא שערוץ 12 ו-13 משלמים כסף על מנת שערוצים אחרים יוכלו לשדר זה לא תקין, וגם אם הם צודקים הם צודקים, צריך לכבד גם את זה, זה הכול .

ובטח גופים מסחריים לא נועדו לממן מטרות ציבוריות, זה נשמע מאוד הגיוני שהתאגיד - -

סליחה, הם - - -

סליחה, אל תפריעי לי - - -

- - -

סליחה, תהיי בשקט שניה אחת. מה זו התוקפנות הזאת?

זו לא תוקפנות, אני מתייחסת - - -

בוודאי שזו תוקפנות.

אני מתייחסת - - - זו לא תוקפנות.

עכשיו הגופים המסחריים האלה של 12 ו-13 גם במצב של מלחמה וקשה להם תקציבית - - -

13, 12 מרוויחים טוב דווקא.

הם מקבלים כסף מפרסומות - - -

הם גופים פרטיים והם לא צריכים לממן באופן עקרוני משימות חברתיות.

למה אני צריכה לממן - - -פרסומות - - - - למה אני צריכה לממן את זה.

את לא נתת לו לדבר. זה לא ויכוח, זה יהיה, אם את רוצה תלכי לבג"ץ, למה אנחנו מממנים את 12 או מוותרים ל-12 ו-13.

בסדר.

אוקיי, אין בעיה, אז חבל על הוויכוחים, כן, מי עוד רוצה לדבר?

שלום, עורך דין רונן ריינגולד - - -

אנחנו לא חושבים כמוך, אז מתקדמים הלאה, זה הכול, לא חייבים לקבל את העמדה.

עורך דין רונן ריינגולד, מטעם מכון זולת.

מאיפה אתה?

מכון זולת.

איזה מכון זה, שה משהו חדש?

לא כל כך, קודם כל נקודת המוצא - - -

במה עוסק המכון הזה? תסביר לנו, אנחנו לא מכירים את המכון.

נמצאת פה המנכ"לית של מכון זולת, אני חושב שהדבר הכי נכון פה שהיא תציג את המכון, אם זו השאלה.

רק תגיד שתי מילים, במה עוסק המכון.

מכון זולת הוא מכון מחקר למחקרי מדיניות, לשוויון ולזכויות אדם. אנחנו פעילים כבר ארבע שנים, גם בפעילות ציבורית, וגם בפעילות מול מקבלי החלטות. אין זו הפעם הראשונה שאנחנו מופיעים בוועדה שלך.

זה קשור לזכויות אדם, עידן פלוס?

חד משמעית, ולשוויון.

שוויון אולי, אבל לא לזכויות אדם.

אבל אנחנו מכון שהוא גם לשוויון וגם לזכויות אדם.

בואו נשמע, תחכים אותנו בעניין.

אנחנו לטובת כלל הציבור וזו העמדה שאנחנו רוצים להביע: קודם כל, אנחנו צריכים לזכור את נקודת המוצא של כל החקיקה הזו – היא נועדה, ואני חושב שקצת נשכח פה בוועדה, נועדה בעצם למטרה - - -

אלה המתחרים שלכם.

אין לנו מתחרים, אנחנו לא מתחרים באף אחד, אנחנו דואגים אך ורק לציבור, ואנחנו שמחים על כל עמותה שדואגת גם לציבור.

להמשיך?

תמשיך. סתם מעניין אותי, יש לנו זמן עד שתיים.

אני אהיה קצר. נקודת המוצא שלנו, ונדמה שהיא קצת נשכחה מהשולחן הזה, היא שהחוק הזה בא למטרה ספציפית אחת קונקרטית, לעזור לערוץ 14, אז רוצים לעזור לערוץ 14 שיש לו כבר היום חובות?

מי אמר? ערוץ 14 לא בפנים, על מה אתה מדבר? באמת.

אדוני, היושב-ראש - - -

עם כל הכבוד, אני לא מוכן לשמוע את הדברים האלה. ערוץ 14 היה בהצעת החוק המקורית, והורדנו את זה – והורדנו אותם. מצדי שערוץ שתיים יעשה את מה שהוא מבין בעניין הזה.

אדוני היושב-ראש, אם תיתן לי להגיד הודעה מלאה - - -

אבל זה לא נכון, אתה מתייחס להצעת החוק המקורית, בישיבה הקודמת הודעתי שאני מבטל את הסעיף הזה.

אז אני אענה - - -

כולל את כולם, מה זה שייך לערוץ 14?

בסדר גמור, אז אני אענה באופן ספציפי לשאלתו של היושב-ראש.

לא, שמעתי את הטענה וגם קבלתי מכתב, זה כמכתב שקיבלנו?

מארגון זולת?

זה ארגון אחר, לא קשור אליהם.

את מי אתה מייצג?

זולת.

זולת. קבלנו מכתב מיושבת-הראש שלכם, שטוענת את הטענה לפיה אולי היא לא קראה את החוק, כי החוק היום לא כולל את ערוץ 14 - - -

הוא לא כולל את חובות העבר של ערוץ 14.

והרשות השנייה הגישה תביעה נגד ערוץ 14 ושתחליט מה היא רוצה.

אדוני היושב-ראש, יכול להיות שאנחנו לא מדברים על אותו חוק, אבל - -

מדברים על אותו חוק, תראה לי איפה כתוב ערוץ 14 בנוסח של היום.

יש לי הרגשה שאתה לא נותן לי את רשות הדיבור.

אל תטען טענות כדי להיות אחר כך בוואלה ו-YNET- -

אז אני אסביר.

- - תגיד לי איפה זה כתוב בחוק? תראה לי בנוסח איפה כתוב ערוץ 14 היום, בנוסח שקיבלת היום. מה זה סתם טענות? כדי לקבל - - -

אני יכול לקרוא ואני אראה לך.

אז תפסיק לדבר, אתה לא יכול לדבר יותר, עוד מישהו רוצה לדבר?

סליחה אדוני.

אתה תראה לי את הנוסח, אין פה - - -

הוא מקריא לך מהנוסח, זה פורסם.

אתה לא יכול לדבר.

הוא מקריא מהנוסח המפורסם.

סליחה, אדוני היושב-ראש, ניסיתי להקריא את הנוסח, אני מנסה לתת תשובה קונקרטית - - -

זה לא כולל חובות עבר.

שישלמו את החוב שלהם.

נדמה לי שאתה חוסם את האפשרות שלי לענות לשאלה.

אז אני חוסם. תראה לי איפה יש ערוץ 14?

אני יכול להגיד לך.

אני אתן לך זמן להסתכל, קודם כל בהצעת - -

אני לא צריך זמן להסתכל, אני מכיר את זה מצוין.

- - בהצעת החוק המקורית היה ערוץ 14 בקשר לחובות, ביטלתי את זה בישיבה הקודמת, זה לא מופיע כבר.

החוק שאתם מנסים להעלות חל באופן רטרואקטיבי החל ה-7 באוקטובר על כל המשדרים כולל ערוץ 14.

אבל החוב הוא חוב, תבעו אותו על החוב, אם לא רוצים לא צריך.

רגע, ההסדר הרטרואקטיבי - - -

יש חוב? הרשות השנייה תבעה אותו?

חוב ישן לא מ-7 באוקטובר.

חוב ישן, תבעו אותו, מה אתר רוצה?

לא, עכשיו נוצר עוד חוב, זה לא - - -

אין חוב, לא נוצר שום חוב. ההנחיה של שר התקשור להעלות את כל הערוצים הזעירים לטובת הציבור. כואב לך ערוץ 14? תעקם את אף, לא יקרה כלום.

נכבדי השר, אני מנסה להסביר את העמדה שלנו ואתם מונעים ממני לעשות את זה.

איזה כאב, איזה רוע, ערוץ 14 כואב לכם בלב, אז הוא יעלה גם עם כל הערוצים על עידן פלוס. מה זה, אתם מתייחסים לערוץ 14, בושה וחרפה.

אתם מתייחסים לא בשוויון, גם לאנשי הימין מגיע לראות טלוויזיה איך שהם רוצים.

אדוני היושב ראש, אני יכול להמשיך?

תגיד לזהבה גלאון.

אני יכול להמשיך?

אבל תתנו לו להשיב, הוא לא מצליח להוציא משפט מהפה, אם אתם שואלים אותו תנו לו להגיד משפט.

בסדר, אבל שיתייחס לעניין.

אבל תנו לו. הוא לא ממצליח להשחיל מילה.

מה אנחנו בדיבייט?

אם יש לו זכות דיבור אז תתנו לו, אם אין לו זה משהו אחר, אבל תנו לו להתבטא.

זכות דיבור לעניין.

אני רוצה להקשיב למה שיש לו להגיד.

רק לגבי חברי כנסת אני לא יכול לומר לכם מה להגיד.

חד משמעית.

אבל עם כל הכבוד, כל השאר יתייחסו לעניין שאנחנו דנים בו.

ביתן, אני כחברת כנסת מאוד רוצה לשמוע אותם מדברים.

בסדר, אז את רוצה, אבל אני לא מעוניין לשמוע משהו שלא קשור.

אתה לא חייב, אבל אני רוצה לשמוע אותם מאוד, אני אשמח לשמוע.

אז כשתנהלי את הוועדה תשמעי כמה שאת רוצה.

יכול להיות שזה יקרה, לך תדע.

יכול להיות שבקדנציה הבאה את תנהלי את הוועדה.

יכול להיות מאוד.

ואני לא יודע אם אני אשב בצד ואצעק, זה גם יכול להיות, זה לא אומר שלא, הכול יכול להיות בבחירות.

זה כבר קרה.

רגע, לפני זה, משרד המשפטים, מה רצית להגיד, ראיתי שאת מסמנת.

עורכת דין עדי ליברוס, משרד המשפטים. אני רק רוצה לדייק את הדברים. יש שתי תקופות מובחנות. לערוץ 14 ספציפית יש חוב עבר שמתנהל בעניינו הליך משפטי - -

נכון, בגלל זה תבעו אותו.

- - הצעת החוק לא עוסקת בזה, כן חשוב להגיד - -

ביטלתי את זה מהצעת החוק המקורית, את יודעת את זה.

אני יודעת, ולכן חשוב לי לחדד, אדוני הוריד את זה וזה לא חלק מהצעת החוק. מה שהצעת החוק מציעה כרגע הוא לממן את כל הערוצים - -

כל הערוצים ביחד.

רטרואקטיבית, חברים צריך לזכור את זה, אנחנו מדברים על מימון רטרואקטיבי.

מ-7 באוקטובר, מה זה רטרואקטיבי?

אנחנו מדברים על מימון רטרואקטיבי מ-7 באוקטובר כולל ערוץ 14.

זה כולל ערוץ 12, 13, כולל כולם, אז מה הבעיה עם זה?

9, 24, הלא טי.וי.

כולם ביחד, כולל הערוץ הערבי, כולם ממומנים באותה מידה, זה שוויון או לא?

אדוני היושב-ראש, אבל על מי אתה מעמיס את זה?

לערוץ 14 לא מגיע שוויון? מגיע לו גם שוויון.

ועל מי אתה מעמיס את זה? אתה מעמיס את זה על התאגיד.

לא נכון, אני לא מעמיס, התאגיד - - - תקשיב טוב. אתה יודע מה? אם ככה לא שמעת, כנראה, את ההתחלה.

אני מכיר מצוין את המספרים ומכיר מצוין את ההסברים.

בסדר, אז אנחנו לא מקבלים את הטענה. אותה טענה כמו 99 אנחנו לא מקבלים את הטיעון הזה, זה הכול.

איזה טיעון?

אתה רוצה להתייחס לזה? אז סיימת, נתתי לך מספיק זמן.

אנחנו שמחים לשמוע שמתגבש מתווה, אנחנו לא מכירים אותו - -

אתם תראו אותו בוודאי. נפרסם אותו מחבר בבוקר. אני מעדיף כל מה שבהסכמה, במיוחד כשמדובר בתקשורת. רק האוצר עושה בעיות, זה משהו אחר.

אני אשמח.

זה לא שניים מדברים כאותו בן אדם.

אני לא מרגיש שקיבלתי זכות דיבור, אדוני שיושב-ראש.

יש לך דקה וחצי תגיד מה שאתה רוצה. בבקשה.

מודה לאדוני.

מאה אחוז.

הייתה פה השתלשלות אירועים מאוד ברורה, זה התחיל עם ערוץ 14 וערוצים זעירים אחרים. מישהו חש באי חוקיות שמרחפת מעל החוק הזה, הוסיף גם את רשת וקשת, והנה כולם מוסדרים. אבל על חשבון מי? על הציבור. כי בסוף יש פה משחק סכום אפס – הסכומים הולכים על חשבון התאגיד. זה נכון שיש פה חיסכון, אבל החיסכון יתחיל רק בעוד שנתיים.

מה רע בזה?

שנה-שנתיים, אין לנו את המספרים, כי אף אחד לא הציג אותם. חברי הוועדה שעומדים להצביע לא קיבלו את המספרים. איזה חיסכון? אלו עלויות? מתי יחול החוק? אתם הולכים להצביע בלי שאתם מכירים את הנתונים. זו עובדה.

היית בישיבה הקודמת?

אני הייתי , אני מכיר - - -

אתה לא היית בישיבה, אני לא זוכר אותך.

אתה לא זוכר אותי, אבל המספרים מוכרים לי היטב, אני לא בטוח שחברי הכנסת מכירים כרגע, כי לא הוצגו בפניהם.

בסדר.

אבל כרגע, העובדה היא שאתם מעמיסים רטרואקטיבית על חשבון התאגיד את הסכומים. עד שלא ייסגר המרבב הראשון, המשמעות היא שהתאגיד הוא זה שמשלם את כלל העלויות. אם מישהו יציג נתונים אחרים, חברי הכנסת, אני אשמח לשמוע אותם, אבל זו העובדה, וממילא הכוונה היא להשיק אפליקציה, שזו כוונה מבורכת, ואנחנו חושבים שזו כוונה נכונה. אבל עד שתושק האפליקציה, אין שום היגיון ציבורי להוריד את העלויות מרשת וקשת ויתר המשדרים על חשבון התאגיד.

זו אותה טענה שלה, בסדר.

אדוני יושב הראש. רק כדי למנוע מהפרוטוקול לסבול את השקר הזה, אני אחזור עוד פעם על התשובה. תאגיד השידור הציבורי מממן מקומות ריקים במערך. עד 7 באוקטובר תאגיד השידור הציבורי מימן מספיק מקומות ריקים במערך עידן פלוס – הוא מימן את כולם. התשלום של התאגיד לא השתנה בשקל. מה שהוא מימן עד 7 באוקטובר הוא התחיל לממן החל מ-7 באוקטובר. לא הושת שקל נוסף על הציבור. מה שקרה כאן, הוא שאני כשר התקשורת באתי ואמרתי: זמן מלחמה, אנשים יושבים במקלטים – מגיע להם ערוץ בערבית, ברוסית, כל הערוצים הזעירים ברישיון הרשון השנייה יעלו על המערך בלי שהציבור צריך לשלם שקל.

לפני כן הרוסי והערבי עלו?

לא היו, כי לא רצו לשלם, אבל התאגיד שילם לפני כן.

אבל ה - -

הציבור שילם, והציבור המשיך לשלם. המתווה הזה חוסך עשרות מיליונים לציבור - -

שומעת שלי?

- - החל מעוד שנתיים.

אני עדיין לא - - -

למה לא לסגור קודם את המרבב?

אני רוצה לשמוע קודם את התאגיד.

צריך לדייק - - -

כן, תסגרן את המרבב, ואז - - -

אין שום קשר לסגירת המרבב.

חבר הכנסת, קיבלתם כבר החלטה שהדבר הזה יצא לפועל רק אחרי סגירת המרבב הראשון. למה יש עכשיו חזרה לנוסח הראשון שלא לוקח בחשבון את סגירת המרבב קודם כתנאי?

משתי סיבות? א. התאגיד עשה את התחשיבים שלו ורואה שהוא כן חוסך, לא בטווח של שנה אבל בטווח יותר ארוך וזה משתלם לו – אם הוא מסכים גם אני מסכים. ב. לא שחררתי את האוצר משום דבר עדיין, ואמרתי לאוצר שנדבר אתו על זה בקריאה בשנייה ושלישית, וגם הוא יצטרך לממן משהו, לא את הכול, אבל יממן.

שתי הערות: אנחנו שילמנו על המקומות הריקים במובן הזה שברגע שנכנסו ערוצים זעירים בהוראת השר, שילמנו פחות - - -

אבל אתם חלטתם בעצמכם לשלם פחות - -

לפי היעוץ המשפטי.

- - בניגוד - - - לפי היעוץ המשפטי שלך - - -

כלומר לא שילמנו על הערוצים - - -

בניגוד להנחיה של - - -

רגע, השר קרעי, תן לי רק לסיים.

הוא מתקן אותך טיפה, מה הבעיה.

לא שילמנו על הערוצים שנכנסו בהוראה עם פתיחת המלחמה, שהם הערוצים הזעירים. לגבי הסכמות, אין בפנינו את כח המספרים, ברגע שנקבל - - -

אמרת שזה הגיע למועצה ויש כמה הערות. קודם כל כשיהיה הנוסח תראה אותו. לגבי - - -

תדבר עם איילה, היא בקיאה יותר בפרטים.

תבינו, קריאה ראשונה זה הליך בחקיקה, זה לא מחייב שום דבר.

אבל גם ההליך הזה היה עקום, כי צריך להצמיד הצעת חוק ממשלתית לפרטית. כל ההליך פה הוא הפוך.

אני לא נתתי לך רשות דיבור.

ההליך עצמו הוא פסול.

צאי החוצה בבקשה, חמש דקות תחזרי.

תודה.

את לא יכולה לקבל רשות דיבור בגלל שאת רוצה לקבל. קודם כל אני יכול לשנות את דעתי תמיד עד ההצבעה. גם אחרי ההצבעה, אבל גם לפני.

הנושא הזה של ערוצים 12 ו-13 – כל מה שנעשה בעבר שהם מימנו את עידן פלוס לא היה תקין בהרבה מובנים.

נכון.

מה שקרה לא פייר, ואנחנו צריכים את זה. במכלול בו אנחנו עושים שינוי אנחנו מתקנים את זה. כעסתי על עורכת הדין שלהם במובן זה שהיא לא יכולה להגיד לנו מה לעשות כתנאי. אבל אני חושב שהם צודקים בטיעון. נתנו להם והם חוסכים גם ככה. ערוץ 12 מרוויח הרבה, אבל ערוץ 13 בבעיות גדולות מאוד, פעם כשזה היה ערוץ עשר הלכו מאוד לקראתו, לכן אני חושב שאם הולכים לקראת ערוץ 14 בתשלומים אין עם זה בעיה, וכשערוץ עשר היה עם חובות אדירים פה בכנסת, והכנסת והממשלה הלכו לקראתו בצורה די רצינית בנושא התשלום. היו תקדימים לזה, אבל שמה זה לא היה ערוץ 14, שזה של הימין. אז אם רוצים שוויון שיהיה גם מול ערוץ 14.

אבל אין התנהלות כזאת עכשיו, אנחנו לא מוחלים לו על חובותיו.

אני אומר שזו לא סמכות שלנו, אלא של הרשות השנייה, היא הגישה תביעה ונראה מה שיהיה. לגבי יתר, כל הערוצים מקבלים מ-7 באוקטובר, לפי החלטת השר, אז אנחנו מטפלים בזה. אני נקווה שנצליח לסיים את זה בחקיקה ולסיים את העניין הזה.

אין לי בעיה שתטענו טענות, אבל לא לטעון טענות בשביל פייסבוק ורשתות חברתיות. פה ברור שהדברים צריכים תיקון, וגם ההתייחסות כמו של הרשות השנייה, ערוץ קבל הטבות למרות שהיו לו חובות מפה להונולולו, לא ראיתי התנגדות של משרד המשפטים ואף עמותה לא התנגדה, כולם תמכו. גם לסגור ערוץ טלוויזיה זה לא בסדר, כשאתה סוגר ערוץ טלוויזיה שהציבור רוצה לראות בגלל עניין כספי זה גם כן לא בסדר.

אדוני יושב הראש, שהציבור יבין למה נציגי העמותות הציבוריות האלה מתנגדים – 99 וזולת מתנגדים למתווה שיביא יישומון חדשני יותר, עם הרבה יותר חדשני יותר עם הרבה יותר - - -

זה הם בעד, הם רק אומרים - - -

אדוני השר - - -

אין בעד, אי אפשר להיות בעד דבר אחד ונגד כל זה מתווה כולל

לא- - -

לא, אתם מתנגדים - -

לא, זה לא נכון.

- - כי אתם מנסים לתקוע מקלות בגלגלים של מתווה שכולל בתוכו מתווה הרמני אתם מתווה הרמוני - -

אנחנו בעד היישומון.

אדוני השר, יכול להיות - - -

- - סגירה באופן הדרגתי ופתיחת יישומון לטובות הציבור.

אתם עכשיו, 99 וזולת - -

אתם באים עכשיו נגד הציבור.

- - אתם לא צודקים הפעם, תדעו לכם, אתם סתם מתפרצים לדלת פתוחה. קבלתי מכתב מהיושב ראש שלכם על ערוץ - - לא צריך לדון בכלל, איפה ערוץ 14, ריבונו של עולם? אני לא מבין את זה, מחקתי אותם מהצעת החוק הראשונה, העפתי אותם ישר בדיון הראשון אמרתי שזה לא רלוונטי להצעת החוק.

אם לא הינו ברורים אנחנו בעד אפליקציה, אנחנו נגד השתת העלויות על התאגיד ועל הציבור.

אבל הוא חוסך אחר כך, התאגיד טוב לו ללכת, על זה יהיה לו חיסכון.

אז תחיל את החוק לא באופן רטרואקטיבי.

אז מי יממן את זה, אני?

זה ההסדר שקיים היום.

האוצר.

אז בואו נפתור את זה - - -

בסדר, דיברנו, נתנו לכם את האפשרות, אתה לא יכול להגיד שלא שמעתי אתכם, מספיק.

אני לא מבין אתכם, מה אתם לא חלק מהמדינה? מה הבעיה? אתם צריכים להשתתף במימון של השנתיים הראשונות.

הם חוסכים חמישה מיליון שקל כל שנה.

אתם יודעים מה אתם גורמים לי? תגרמו לי בסוף שבשנתיים הקרובות כן אחייב את 12 ו-13 למרות שלא מגיע שאני אחייב אותם, למה?

אתה לא תחייב אותם.

מה, מי אמר את זה?

אני.

כמו אשתי נהיית.

נכון, ואני שמח.

גם אני מאיים סתם אתה לא צריך להגיד לי שאני מאיים סתם.

אבל אתה בעלי השני.

אתם צריכים להשתתף בעניין הזה, רבותי. תחשבו טוב-טוב ותנו לי תשובה עד יום רביעי, זה לא מצב שאתם לא תשתתפו בזה, גם למראית עין.

אני אסביר למה - - -

אני לא אכתוב עכשיו השתתפות של האוצר, בקריאה ראשונה לא, אבל בשנייה ושלישית תעשו את זה, זה לא הגיוני שהם לא ייכנסו לעניין.

אתה רוצה שנסביר?

בבקשה תסביר.

ההסדר הנוכחי כמו שאנחנו מבינים אותו, נועם שרלו בריגה, אגב תודה רבה על קבלת הפנים החמה, חזרתי ממילואים של ארבעה חודשים.

ברוך הבא.

מה, אמרתי משהו?

לא, הרגשתי ששמחים בחזרתי.

קודם כל אני אהיה שמח מאוד, אני אהיה שמח עוד יותר אם התשובה תהיה חיובית.

יפה. ההסדר הנוכחי כמו שאנחנו מבינים אותו, הוא הסדר במסגרתו בשנתיים מועמסת עלות התאגיד, ולאחר מכן, אחרי כשנתיים התאגיד חוסך תקציב משמעותי, כשהחיסכון הזה אמור להיות בסוף להיות מושקע בהפקות מקור.

אז יש לי הצעה בשבילך: תן להם את הכסף בשנתיים הראשונות, וכשהמרבב ייסגר, הם יחזירו לך את זה – מעין מענק עומד, אתה מוכן לזה?

אני אסביר: מבחינת - - -

אז שהם יחסכו את ה-30 מיליון ותנו לך - -

הלוואת גישור.

- - שישה-שבעה מיליון האלה חזרה, נראה לך? כבוד המנכ"ל?

ומה עם המפונים?

אתה צריך את זה?

כן, הוא מממן גם את ה-30, תבין, בשנתיים הראשונות הוא מממן עם את ה-30 וגם עוד שישה-שבעה מיליון כדי לטפל בסגירה ובפתיחה, זה עולה לו והוא בונה על זה, אז תן לו את זה עכשיו והוא יחזיר את זה אחר כך.

בוודאי שעולה לא, אבל הוא זה שחוסך מזה - - -

הוא יחזיר לך, מה אתה רוצה?

אוצר המדינה לא מרוויח מהמהלך.

למה לא מרוויח? אתה חוסך כל שנה חמישה מיליון שקל, אתה מממן היום את 12, ו-13.

אני מפסיד גם הכנסות של 10 מיליון, אני לא מרוויח.

אתה מפסיד אם אני סוגר את המערך בלי יישומון, אתה מפסיד בכל מקרה.

נכון, אבל בסוף מבחינה הגירעון מהמדינה אני לא מרוויח מהמהלך.

מבחינת גירעון אתה לא מרוויח, נכון.

אתה כרגע מבקש ממני - -

כמה דברים אתה מממן בלי להרוויח.

- - להגדיל את הגירעון על מנת לעשור לתאגיד לממן את ההפצה של הגופים הפרטיים, יש פה שני צדדים - -

לא, לעזור להקים את היישומון, לא לעזור לממן את ההפצה, תממן אתה ההקמה של היישומון – השקעה, עזוב את ההפצה של הערוצים הפרטיים. ההקמה של היישומון, החלוקה של הסטרימרים.

מה, זה לא עולה כסף?

על מה אתה משקיע עכשיו, גולן, שישה-שבעה מיליון, עזוב את ה-30? בהקמת היישומון, נכון?

בהקמת היישומון.

אתם לא צריכים להשתתף בזה, זו העלות שלו?

עד שישה מיליון שקל הקצבנו לחלוקה של סטרימרים לאוכלוסיות.

אני אומר עזוב – תן לו עכשיו את המיליונים האלה, אז גם לא תהיה שום טענה ל-99 וזולת, תעזרו לו לממן את זה ועוד חמש שנים - -

עוד שנתיים.

עוד שנתיים שלוש, עד פעם אתם לא עומדים בזמנים.

זה יהיה בחוק, זה התאגיד, זה לא אנחנו.

דוד, זה גם כן כסף ציבורי.

הוא יחזיר, במקום לחסוך 30 מיליון בשנתיים הראשונות הוא יחסוך סביב חמישה מיליון.

הוא יעשה את זה עוד קודם.

וכסף מהאוצר זה לא כסף ציבורי?

למה אתם לא יכולים?

אני לא מבין מה היתרונות.

הכסף מהאוצר זה לא כסף ציבורי?

לא משנה, אבל זה לא הגיוני שכל העלות תהיה עלינו.

כבוד היושב-ראש, אני לא מבין מה היתרון של ההצעה הזאת מבחינתך, הרי בסוף - -

הכול זה כסף ציבורי.

- - מדינת ישראל גם לא במצב כלכלי מזהיר כרגע, ולהגדיל את הגירעון בשביל הדבר הזה, אני לא בטוח שיש בכך תועלת.

לא, אבל יש עניין להקים את היישומון הזה.

אבל יש פה הסדר שבו התאגיד משקיע.

אבל משקיעים בהרבה דברים, מה משקיעים סתם? יש עניין.

התאגיד מרוויח, לכן התאגיד הוא זה שישקיע, זה גם מקובל עליו.

אני אגיד לך מה התועלת שיש, אדוני יושב הראש, התועלת בהשתתפות האוצר היא אם המערך ימשיך לפעול שנתיים או שלוש, האם ניתן להטמעה בציבור זמן עד שבאמת זה ייכנס לכל מקום ואנשים יחליפו את הממירים שלהם לסטרימרים על פני שלוש שנים, או שמלחיצים אותם בתוך שנתיים כולל הקמה של היישומון. אם תוותרו על אגרות תדרים, נעשה את זה שלציבור יהיה קל יותר עם זה, אם לא, התאגיד אומר שהוא רוצה לצמצם את הזמן כדי לחסוך בעלויות, ואני בלית ברירה נאלץ להסכים אתם. זה תלוי בכם אם יהיה לציבור יותר נוח או לא.

תחשוב על זה עד יום רביעי.

אני רק אומר שהציבור לקראת - - -

אתם רוצים לנהל לי איך להלחיץ את האוצר? לא הבנתי את העניין הזה.

תלחיץ.

אתם בקושי יכולים לדבר אתו בממשלה, ואתם באים לעשות אבו עלי עלי?

היום, אתמול נפגשנו.

או תשובה חיובית או שהוא חוזר למילואים, דוד.

לא, זה לא, לא מאחל לאף אחד לחזור למילואים.

אנחנו מעריכים ומגבים ותומכים בלוחמים הגיבורים שלנו.

תשמע, שב עם התאגיד ומשרד התקשורת וסגור את הבעיה הזאת.

אני אשב, אני רק אומר שבמצב הכלכלי הנוכחי של מדינת ישראל יש מקום לסיוע הזה.

זה לא נכון שאתה לא תשתתף בעניין הזה.

לא, הוא השתתף בדיונים.

רק להשתתף בדיונים זה לא מספיק.

הוא רק משתתף בדיונים, לא בכסף.

הוא היה במילואים עכשיו, נכון?

באתי עם נשק ללשכת השר.

נכון.

נראה לך הגיוני שלא תשתתפו בזה?

בכנות אני אומר שכן, זה נראה לי מאוד הגיוני.

אז תשתתף.

לא, נשמע לי מאוד הגיוני שלא נשתתף.

לא, אתה צריך להשתתף בגלל היישומון, בהרבה דברים המדינה משקיעה כסף והציבור כולו משתתף.

כרגע המדינה מחפשת איפה לקצץ.

זה בסדר, אני יודע שאתה מחפש, אני לא מדבר על התקציב של השנה אלא של 2025.

כמה שנים חלמתם שמישהו יסכים לסגור את המערך הזה, נתתי לכם מתנה, 50 מיליון שקל בשנה נחסכים לציבור והולכים למטרות טובות יותר. אתה לא יכול לוותר על אגרות תדרים לשנתיים?

אני מסכים לכל מה שאתה אומר, זה נחסך לציבור, אבל לא בקופת תקציב המדינה, זה נחסך בתקציב 2025.

מה זה משנה?

לכן את ההשקעה אני מוציא מתקציב התאגיד ולא מתקציב המדינה.

נועם, התקציב של 2024 נגמר, 2026-2025 תשים.

ב-2028-2027 כשייסגר, הוא יחזיר את החמישה מיליון האלה, וב-2029 כל ה-30 כבר יהיו שלו, זה הכול. מה אתה רוצה? לא הבנתי? באמת הגזמתם.

האמת היא שלא חסר כסף לתאגיד.

לא משנה, זה עניין של עיקרון.

עד כאן.

יש להם עודפים, הם יכולים - - -

אין לנו עודפים.

זה לא בסדר שהאוצר לא ישתתף, אבל זה לא שאי אפשר להתמודד עם זה. אתם חזקים.

אתם גמרתם את 2023 ביתרות תקציביות.

זה לא יתרות תקציביות, אלא יתרות ששמנו בצד בשביל המלחמה, זה הסיפור.

בסדר, מה אתה רוצה?

קרעי יודע את זה אבל אומר את זה עוד פעם. שקר שמספרים כמה פעמים?

73 מיליון שקל יתרה עודפים?

נמצאת פה סמנכ"לית כספים, אתה רוצה לשמוע את ההסבר?

אני קבלתי את הדוח.

אז אולי פעם נשמע את ההסבר כדי שתפסיק להגיד את זה.

נו.

אין לנו יתרות.

אז מה היתרות?

אז מה זה באמת, אולי תסבירי?

רק להציג שם בבקשה.

זאת החשבת?

סמנכ"לית כספים.

היא סמנכ"לית עודפים.

מה זאת אומרת? יש לך סמנכ"לית או מנכ"לית, אתה המנכ"ל.

אני המנכ"ל והיא לי סמנכ"לית.

שמעתי מנכ"לית.

לא, יש סמנכ"ל הכנסות, וסמנכ"ל עודפים.

חשבתי שכמו לאוצר יש לכם שמונה או תשעה מנכ"לים.

אבל אין להם אחת כזאת.

זה נכון.

נעים מאוד, אודליה וסרמן, סמנכ"לית כספים ותפעול של התאגיד. רגע אסביר את ההפרכה שיש לנו 73 מיליון עודפים, זה נכון, מר קרעי יודע והוא רואה חשבון, שבאמת בדוחות הכספיים אכן - -

אתה רואה חשבון, קרעי? אתה דוקטור.

גם רואה חשבון.

הבנתי.

בעוונותיו - - אכן רואים 73 מיליון שקלים, אבל כשנכנסים ורואים - - - יש דוח מלווה למה הם מיועדים: ראשית – יש לנו קרנות בהן אני צריכה לשמור כסף, כי יש שינוי בין חשבונאי רגיל כמו שאנחנו מכירים לבין תקינה ממשלתית, לכן יש כספים שחייבים לייעד כמו רכוש קבוע, שבתקציב רכוש קבוע נחשב מהיום הראשון, ויש את הפחת, אז אני צריכה – אני מדברת במושגים חשבוניים, כי אתה מבין, אני חייבת את הכספים האלה לטובת הדברים האלה, אז יש כספים - - -

סליחה, איזה כסף, שמים לטובת פחת?

כשאתה קונה רכוש קבוע, בדוחות הכספיים זה הולך לפי פחת, ובתקציב זה פעם אחת, אז צריך להתאים בין החשבונאות לבין התקציב. יש סוג של התאמה, לכן רואים עודפים, כי הכסף עוד לא ירד בפחת, אבל צריך לשמור אותו - - - בסוף אני בחשבונאות - - -

את אומרת שזה עודף.

אני לא שומע. זה עובד ההיפך, זה פחת שאת מקבלת עליו זיכוי.

זה כסף שיצא כבר.

בדוח החשבונאי אתה לא רואה את כל הכסף.

בדוח החשבונאי את רואה את הוצאות הפחת של אותה שנה, זה ההיפך, זה לא כסף שיצא בכלל.

נכון, בגלל זה יש גבוהים יותר לכאורה.

למה?

ב-PNL לא הפחתתי את הכול, בתקציב לקחתי את הכול.

אבל בתקציב לקחת את זה כבר בשנים קודמות כשהשקעת באותו רכוש קבוע.

אז באותה שנה אני עושה התאמה, אני מדברת על אותה שנה. אני חייבת להתאים את זה בין הפחת שעל פני השנים נראה כאילו לא עוד הוצאתי אותו, לבין, אתה צודק, והתקציב כבר יצא – הכסף הזה כבר יצא, ואני צריכה להתאים. אתה מסתכל על דוח חשבוני לא על דוח תקציב.

כשאני בונה תקציבים, אני בונה את התקציב בנובמבר, לצורך העניין, אני לא יודעת עדיין מה המדד, אני צריכה לשמור כספים למדד. בסוף העודפים האלה ממנים אותי לשנת התקציב הבאה לדברים שלא ידעתי שיצאו מראש, כמו - - -

אבל התקציב צמוד למדד, בשנת הכספים הבאה התקציב שלך צמוד למדד.

אבל כשאני עושה את זה בנובמבר, אני עדיין לא יודעת מה המדד.

את לא צריכה לדעת התקציב צמוד למדד.

כן, אבל אני מכינה תקציב אפס.

חברה, את הדיון הפנימי הזה תעשו אחר כך.

אז אני אראה לך - - -

אני אשמח שתגיעו לדיון אליי על הדוחות הכספיים שלכם.

שני רואי חשבון ביחד ותבינו את המספרים.

מאוד מפורט, כי גם אני כמוך - - -

גולן, אני אשמח שתגיעו אלי לדיון על הדוחות הכספיים שלכם.

אחרי שאני שומע את הסמנכ"לית, אם נבדוק את המאזן, אז העודפים הם מעל 73.

תאמין לי שממש לא, בדיוק הפוך.

למכון התקנים היו עודפים של מעל 100 מיליון, באו במלחמה, ולקחו לו את הכסף, תגיד תודה שלא לקחו לך את הכסף.

בכל מקרה, אדוני יושב הראש עיני לא צרה שלתאגיד יהיו עודפים אם ישקיעו אותם בהפקות טובות וביצירה ישראלית, זה בסדר גמור, ולכן אני לא אומר לאוצר שיגרעו להם מהתקציב את החיסכון של 30-20 מיליון שקל לשנה, שישאירו להם ושישקיעו את זה בדברים טובים. אבל עכשיו בתהליך ההקמה כן צריך שהאוצר ישים יד, לא יקרה לו כלום.

רק שתדע שאשתי עברה לערוץ אחת.

זה הכי חשוב.

זה הדבר הכי חשוב בדיון, במה היא צופה?

לא יודע, יש לכם סדרות טובות, זה מה שהיא אומרת.

נראה לי שאפשר לסגור את הדיון.

אין לי זמן לצפות לא בזה ולא בזה.

בתוכניות המצוירות של הילדים.

דרמות בטח.

אתה רואה תכניות לילדים?

רק ילדים, בערוץ 11 רק ילדים.

יש חינוכית, על חינוכית אתה מדבר.

בחינוכית.

יש לכם דברים שאי אפשר למדוד ברייטינג. משרד המשפטים, מה רצית לומר.

זהו.

אין לך מה לומר? במקום בכשירים תגידי עכשיו. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? בבקשה.

אני עורכת הדיו מיכל גרוס מהרשות השנייה. המנכ"לית שלנו כבר הזכירה את עניין העובדים, והשר אמר שזה אכן חלק מההסדר. אני שמחה לשמוע את זה. אנחנו אולי רותמים את העגלה לפני הסוסים, כי עדיין תזכיר, אבל המילים הסדר ושלקחו בחשבון את העובדים, הן יפות וחשובות, אבל אנחנו נרצה באמת לראות את פרטי הפרטים, ושההסדר ייתן מענה לכל העובדים שלנו בעידן פלוס, במרכז השידור והבקרה וכמובן שיעשה הכול בשיתוף פעולה ובפיקוח.

את עורכת הדין שם, נכון? מה המצב עם ערוץ 14?

מאיזו בחינה?

יש להם את החוב, הגשתם תביעה?

היום, אני אדגיש, אני בכובע של יו"ר ועד העובדים כאן ולא - - -

לא משנה, אני רוצה לשמוע הסבר על זה.

אז יש לנו את היועץ המשפטי של הרשות ואת המנכ"לית, הם יוכלו להרחיב על זה.

הוגשה תביעה על חוב עבר.

על איזה סכום?

6.5 מיליון.

שישה וחצי?

מיליון. על חובות עבר ללא קשר לכל מה שקורה עכשיו בהנחיות חירום. אנחנו עושים הפרדה מוחלטת. חובת העבר הם חובות עבר, אנחנו תבענו אותם, ונאבק על החוב הזה. לא קשור ומופרד לחלוטין הסוגיה שונה לחלוטין - -

מאז תחילת המלחמה.

- - מהערוצים שעלו עכשיו בזמן החירום בגלל המלחמה - -

זה חל על כולם, אם יתנו לכולם יתנו להם.

- - שכל הערוצים עלו ביחד באופן שוויוני.

מה מצה התביעה? מתי הגשתם אותה?

לפני כמה חודשים, לא זוכרת את התאריך המדויק.

אוקיי. שמעתם, בסדר?

זאת לא הטענה שלנו.

לא, זה חלק מהטענה.

לא, זאת לא הטענה, יש פה השתלשלות של העניינים בהיסטוריה שלא מביאים אותה בחשבון.

זה לא קשור אחד לשני.

זה קשור בהחלט, השר - - -

אני רוצה - - - תבדקי את הפרוטוקולים לגבי ערוץ עשר, אמנם לא הייתם קיימים אז, אבל תבדקי. אז פה לא עושים להם שום הנחה, הם תבעו אותם על הכסף, מה את רוצה?

אנחנו לא היינו קיימים, אבל הייתי בכנסת בתקופת ערוץ עשר. השר קבע ללא סמכות שהוא פוטר את ערוץ 14 ואת הערוצים והערוצים הקטנים, שאין מה להשוות ביניהם בכלל – לא מבחינת התפוצה ולא מבחינת הגיוון וההגוונה. הוא פטר אותם מתשלום ועכשיו הוא מכשיר את זה רטרואקטיבית, וזה הדבר הפסול בכל הסיפור הזה.

לא, יש הרשאות.

לא, הוא מכשיר את זה רטרואקטיבית, וההיסטוריה של החוק ערוץ 12 וערוץ 13 לא היו שם - -

תודה אדוני יושב הראש.

- - וכדי להכשיר את זה הכניסו אותם פנימה להסדר, ואי אפשר לעבוד על הציבור כל הזמן, כי זו הייתה השתלשלות הדברים.

בסדר. תמסרו ד"ש לזהבה גלאון ממני, הכול בסדר.

אתה יכול למסור לה בעצמך, היא מקשיבה לדיון, היא שומעת אותך.

טוב, הפעם אתם לא צודקים.

אנחנו בדרך כלל צודקים.

בדרך כלל, אבל הפעם לא, על הבדרך כלל אני לא רוצה לדבר, אבל הפעם אתם לא צודקים.

אי אפשר להגיד שאנחנו לא צודקים, כי זו הייתה השתלשלות הדברים על פי הצעת החוק שהוגשה.

רק לגבי דבר אחד: שבאמת השר ב-7 באוקטובר קבל החלטה.

אבל היא הייתה ללא סמכות. את זה אמר גם הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים. זו הייתה החלטה בלי סמכות, עכשיו מכשירים אותה רטרואקטיבית.

אז הרמטכ"לים לשעבר נתנו פנסיה, זכויות פנסיה גדולות לכל אנשי הקבע בעשרות מיליארדים, ומאשרים את זה רטרואקטיבית, את יודעת את זה? אז תפסיקו לבוא על כל דבר. יש תקדימים לכל דבר. במצב מלחמה לפעמים מחליטים החלטות ומאשרים אחר כך. הישיבה הסתיימה תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.