פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
26/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 180
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ' בסיון התשפ"ד (26 ביוני 2024), שעה 10:01

השתלבות והשכלת יתר של עולים בשוק העבודה הישראלי – מחקר חדש של פורום ארלוזורוב וההסתדרות הכללית

חבר הוועדה: עודד פורר – היו"ר

טטיאנה מזרסקי

קלאודיה כץ - מנהלת אגף תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

אייה טרלצקי - מרכזת קליטת רופאים ופרויקטים תעסוקתיים, משרד העלייה והקליטה

זאלו אדיסו עזריאלי - מנהלת תחום גיוס, נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה

ליאור עובדיה - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אלכס מילר - יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות הכללית החדשה

בועז גור - עו"ד, מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב

יוני בן בשט - מנהל מחלקת המחקר, פורום ארלוזורוב

ד"ר אייל בר חיים - חוקר, פורום ארלוזורוב

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל, איגום

נטליה פישמן - מנהלת פרויקטים וכוח אדם, איגום

ענת סחרטוב - יועצת תעסוקה - עולים, נפש בנפש

שלומית אבינח

ליאור ידידיה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



השתלבות והשכלת יתר של עולים בשוק העבודה הישראלי – מחקר חדש של פורום ארלוזורוב וההסתדרות הכללית

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. היום ה-26 ביוני 2024, כ' בסיון תשפ"ד. הנושא הוא השתלבות והשכלת יתר של עולים בשוק העבודה הישראלי – מחקר חדש של פורום ארלוזורוב וההסתדרות הכללית. המחקר הזה הועבר אליי, וחשבתי שיהיה נכון להציג אותו כאן בוועדה.

פרמטרים עיקריים לקליטת עלייה מוצלחת הם תעסוקה ודיור. במחקר הזה של פורום ארלוזורוב בשיתוף אגף העובד העולה בהסתדרות העובדים החדשה, אנחנו רואים על השכלת יתר בקרב העולים ועליית הפער בין השכלה לעיסוק. זה אחד הדברים שחייבים לנסות להימנע מהם ככל האפשר. השכלת הפרט גבוהה משמעותית מההשכלה הממוצעת בעיסוק שבו הוא עובד, והבעיה הזו קיימת יותר בקרב העולים החדשים שעלו בעשורים האחרונים, ואז הם גם מקבלים תגמול נמוך יותר על השכלתם.

מחקרים שנערכו במקומות שונים בעולם הראו שמהגרים נוטים לסבול מקשיים בהמרת השכלתם לעיסוק בשכר הולם – בין אם היא נרכשה בארץ מוצאם ובין אם נרכשה במדינת היעד. אנחנו עשינו כאן לא מעט ישיבות בנושא של תעסוקת עולים, הכרה בהשכלה שלהם וההקלה בסבך הבירוקרטי.

בהודעה של מזכיר הממשלה, בתום ישיבת ממשלה ב-15 במאי, נקבע יעד ממשלתי, לפיו היקף העולים בשירות המדינה לא יפחת מ-3% במהלך שבע השנים הקרובות. עם זאת, מעבר להצהרה עצמה בלבד – לא ראינו איך תיושם ההחלטה ואיך יבצעו מעקב ואכיפה. אלא דברים שאנחנו עוד נעקוב אחריהם, כמובן.

מי מציג את המחקר? אתה רוצה להגיד כמה מילים קודם?

כן, ברשותך. תודה, אדוני היושב-ראש. אלכס מילר, יו"ר אגף העובד העולה בהסתדרות הכללית החדשה. פורום ארלוזורוב הוא גוף מחקרי שעושה מחקרים רבים, ואני מאמין שאתם יכולים לראות את התוצאות של המחקרים האלה בתקשורת, כאן, בדיונים שונים בכנסת, וגם באקדמיה, כמובן.

בשנתיים האחרונות, כמישהו שמוביל את הנושא הזה בהסתדרות, רציתי לבדוק – ולא רק מהניסיון שהיה לי – והתחושות הן קשות. כעולה וכבן למורה שלימדה כאן, בארץ, ונמצאת היום בפנסיה, רציתי לבדוק עד כמה יש מספרים וסטטיסטיקה שעומדים מאחורי התחושות האלה, ועד כמה הדברים האלה השתנו בשנים האחרונות.

ראינו את המחקרים בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, וחשבנו שהדברים השתנו. לפעמים לומדים מטעויות, מסתכלים ומנסים לראות איך משפרים; בסופו של דבר, כל אדם שיש לו יכולת לתרום לחיזוק ולעיצוב המדינה, איפה שהוא נמצא – הגיוני שהוא ינצל זאת, נכון, אדוני היושב-ראש?

הרי, אם אתה מקבל איזה שהוא כלי שאמור לעזור לך – גם בתחום העסקי, אם אתה מקבל איזו שהיא אפשרות לפתח ולשפר את העסק שלך כך שהוא יתחיל להכניס יותר כסף – ואתה אומר "זה לא מעניין" – זה לא חכם. משום מה, כאשר אנחנו מדברים על הפעילות של המדינה – זה שונה לחלוטין. פה, אנחנו מתמודדים, ונתמודד, כמובן, עם בעיות הרבה יותר קשות.

קודם כול, כמו שבטח תראו במחקר שהוצג על ידי פורום ארלוזורוב – ואני מברך את כל החוקרים שעשו את העבודה על העניין הזה במשך חודשים – האפליה קיימת – בתחום של השכלת יתר, בתחום של השכר וגם בתחום של השילוב.

תחשוב על בן אדם שמגיע היום, בעלייה האחרונה, ויש לו תואר ראשון או שני בתחומים שיכולים להיות מעניינים לא רק בישראל אלא במקומות אחרים. עם כל מה שקורה כאן, בארץ, אנחנו יודעים שרבים מהעולים הגיעו למקומות בצפון ובדרום ופונו לאחר מספר חודשים, ועד עכשיו – אין שום אופק.

בסוף, כשמסתכלים על אפשרויות שיש במקומות אחרים בעולם, אנחנו נתמודד – ויכול להיות שאנחנו מתמודדים כבר היום, ואפילו לא מרגישים את זה – עם בריחת מוחות דווקא מתחום העלייה, כשחשבנו שדווקא שם – זה יקרה פחות.

יש אנשים שמגייסים את כל המומחים במדעים מדויקים: בתחומי ההנדסה, ההייטק ואפילו לימודי מתמטיקה; אבל כשבן אדם יודע מראש שהפרש השכר יהיה 8,000, 10,000 או 15,000 שקלים – תכף יציגו את זה במחקר – בשביל מה להתאמץ?

זה נכון שיש את העניין של ציונות ואידיאולוגיה, אבל כשאתה שומע, למשל, שמבטלים פה את סעיף הנכד ודוחפים אותך החוצה – בסוף, אתה מתמודד לא רק עם העניין הזה; לא רק שלא מחבקים אותך ונותנים לך כתף קרה – גם משלמים לך פחות. לעומת זאת, במקום אחר אומרים לך: "בוא, נשלם לך יותר ונעשה את הכול בשביל שתשתלב".

אדוני היושב-ראש, אני נמצא אצלך לא מעט, גם בדיונים שקשורים לתעסוקה, ואנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים לעשות. אולי, בסופו של דבר – כמו שהיו אומרים פעם – ייפול האסימון. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה. בבקשה, מי מציג?

אני אציג. שמי יוני בן בשט, מנהל מחלקת המחקר בפורום ארלוזורוב. תודה רבה על הבמה ועל הדיון הזה.

(הצגת מצגת)
למי שלא מכיר, פורום ארלוזורוב הוא מכון מחקר עצמאי לעיצוב מדיניות כלכלית-חברתית מבית ההסתדרות. אנחנו מנסים להביא את האקדמיה לשולחנות האלה בדיוק ולעשות את החיבור הזה, וזו באמת הזדמנות כזו. אני אתן את הרקע למחקר, ואפנה את הבמה לד"ר אייל בר חיים, שערך את המחקר.

עיקר המחקר הוא לבחון את ההשתלבות של עולי העשורים האחרונים – בפרט עולי העשור וחצי האחרונים – בשוק העבודה, כדי לזהות את הבעיות והקשיים הייחודיים שלהם. אנחנו עושים את זה באמצעות כך שאנחנו מסתכלים עליהם וגם משווים אותם לעולים של העלייה הגדולה של 1995, בפרט, שעמדו בפני שוק עבודה ישראלי מסוים.

העולים האלה עובדים, וגם עומדים בפני שוק עבודה אחר. אנחנו בוחנים איך הם נראים אחד מול השני, כדי לנסות ולהגיד במה הם דומים או שונים מהניסיון שלנו ומהבעיות שאנחנו כבר מכירים ממה שהיה אז. קחו את זה כנקודה מרכזית בראש – אנחנו עושים את ההשוואה ביניהם כל הזמן. זה קצת מורכב לפעמים, אז תדעו שזה מה שקורה.

אלכס הרים את הכפפה, ואמר לנו: "תנסו לעשות את הדבר הזה. אני רואה שיש כאן איזה שהוא עניין ואין על זה מחקרים". תודה על זה, כי זו הזמנות. זה משמעותי, וגם ראינו שהתוצאות הן משמעותיות. אייל, אליך.

תודה רבה. כמו שיוני אמר, נקודת המוצא היא השוואה בין גל העלייה הגדול של 1990-1995 לעולי העשורים האחרונים – 2008 עד היום. כשאנחנו משווים את שתי הקבוצות האלה, במיוחד בהשוואה שלהן לוותיקים – כלומר, אנשים שנולדו בישראל - - -

חשוב לציין שכשאומרים "ותיקים" – מדובר על צברים, ולא על עולים ותיקים.

כן. לא עולים ותיקים, אלא אנשים שנולדו בישראל. אנחנו רואים שהמאפיינים עצמם היו שונים באותה תקופה. כלומר, אם תסתכלו על ההשכלה האקדמית של עולי 1990-1995 – היא הייתה גבוהה: בערך 30% היו עם השכלה אקדמית לעומת 14% מהוותיקים. אם נסתכל על עולי העשורים האחרונים – אנחנו מדברים על 43% שהם בעלי השכלה אקדמית, אבל שוק העבודה בישראל נראה אחרת, כיוון ש-30% מילידי הארץ הם כבר בעלי השכלה גבוהה.

כשאנחנו מסתכלים על ההישגים של העולים בשוק העבודה, אנחנו רואים שגם עולי 1990-1995 וגם עולי 2008 ואילך – עולי העשורים האחרונים – לא הצליחו לתרגם את ההשכלה שלהם ליוקרה עיסוקית גבוהה. כלומר, הפעם ביניהם לבין הוותיקים הוא עדיין גבוה, ואפילו גבוה יותר היום מאשר בעבר. זה מה שהביא אותנו לבדיקת השאלה: האם אכן מתקיימת השכלת יתר?

אנחנו קוראים לזה "השכלת יתר", אבל בעצם היינו צריכים לקרוא לזה "תעסוקת חסר". כלומר, מצב שבו אדם עובד בעיסוק שלא הולם את השכלתו. יש איזה שהוא פער בין רמת ההשכלה שלו לבין יוקרת העיסוק, או ההשכלה הממוצעת באותו עיסוק. ההגדרה שאנחנו משתמשים בה היא ההגדרה המקובלת, שבה שנות הלימוד של הפרט גבוהות בסטיית תקן אחת מהממוצע של ההשכלה שמקובלת באותו עיסוק – זה מה שמוגדר כהשכלת יתר.

זו בעיה לא רק ברמת הפרט, אבל גם ברמת הפרט. ברמת שוק העבודה, מדובר על בזבוז הון אנושי. יש לנו כאן אנשים שהיו יכולים להיות מועסקים בעבודות שהרבה יותר מתאימות להשכלה שלהם, והם עובדים במשהו אחר. ברמת הפרט, הם השקיעו בהשכלה וזה יורד לטמיון – כלומר, זה הפסד כלכלי שלהם. בהקשר של עולים, באופן ספציפי, זו עדות ברורה מאוד לחוסר השתלבות בשוק העבודה. כלומר, הם לא משתלבים איפה שהם היו צריכים להשתלב בהתאם להשקעה שלהם בהשכלה.

כשאנחנו מסתכלים על ההבדל בין עולי העשורים האחרונים לבין ותיקים מבחינת השכלת יתר – אנחנו רואים ש-14% מהעולים סובלים מהשכלת יתר, לפי ההגדרה שהצגנו קודם, לעומת 8.7% בלבד מהוותיקים. כלומר, זו בעיה שקיימת גם אצל ותיקים, אבל לא באותה הרמה.

כשאנחנו מסתכלים בחלוקה לגברים ונשים, אנחנו רואים שגברים סובלים מזה הרבה יותר מאשר נשים - - -

בהשוואה לוותיקים, שם נשים נמצאות בנחיתות.

נכון. באופן כללי, נשים סובלות פחות מהשכלת יתר. אם משווים בין אישה עולה לגבר עולה – הגברים סובלים יותר, אבל אם משווים ביחס לוותיקים – זו הנקודה כאן – רואים שאצל נשים יש פער גדול יותר בין עולים לוותיקים. זו הנקודה.

כשאנחנו משווים את הסיכוי להשכלת יתר היום לעומת גל העלייה הגדול של שנות ה-90, אנחנו רואים שהסיכוי להשכלת יתר אצל עולי העולים העשורים גבוה הרבה יותר ממה שהיה בעבר. אנחנו מדברים על פער של יותר מ-10 נקודות האחוז.

החלק המרכזי של הסיפור הוא שהם פשוט נמצאים בשוק עבודה אחר; שוק העבודה הישראלי של היום הוא הרבה יותר תחרותי – אייל הראה את זה מקודם מבחינת שיעורי ההשכלה. זאת אומרת, הם עובדים בפני שוק שיש בו שיעורי השכלה הרבה יותר גדולים בשאר האוכלוסייה. לכן, זה מייצר אתגר יותר גדול, כי התחרות היא יותר גדולה, ואז לעולים של העשורים האחרונים יש סיכוי גדול יותר מאשר בעבר להשכלת יתר.

אבל הם גם משכילים יותר, לפי הנתונים.

נכון, אבל גם הוותיקים הם יותר משכילים היום, ולכן התחרות יותר גדולה. היום, הפער בין הוותיקים לעולים הצטמצם, והסיפור הגדול הוא ההשכלה בארץ המוצא. כלומר, מי שהכי מתקשה למצוא עבודה שמתאימה להשכלתו הוא מי שקיבל את ההשכלה שלו במדינת המוצא ממנה הוא הגיע.

העולים האלה נמצאים בתחרות כפולה – יש אנשים עם השכלה דומה לשלהם שמתחרים איתם על אותם עיסוקים, וההשכלה שלהם, כביכול, יותר מתאימה לישראל מכיוון שהם קיבלו אותה בישראל. כשאנחנו מסתכלים, לדוגמה, על אנשים שקיבלו השכלה בארץ – אנחנו רואים שהפערים כמעט ולא השתנו בין 1990-1995 לבין 2008 ואילך. המצב התגרע כל כך, כמו שראינו קודם, רק בקרב אלה שקיבלו את השכלתם בארץ המוצא.

זה מוביל אותנו גם להבדלים בשכר. יש פערי שכר משמעותיים בין עולי העשורים האחרונים לבין הוותיקים. אם אנחנו מסתכלים על סקר ההוצאות של הלמ"ס, עולים מרוויחים בממוצע 8,523 שקלים לחודש, לעומת ותיקים, שמרוויחים 12,848 שקלים.

כשאנחנו מנסים לפרק את זה לשאלה: "מה מסביר את פערי השכר?" – האם מדובר במאפיינים – נגיד, אנחנו יודעים שבקרב העולים יש יותר נשים, הם נשואים פחות וכד' – או שאלה הבדלים בתגמולים – כלומר, כמה הם מקבלים על ההשכלה שלהם, על ותק בעבודה וכד' – אנחנו רואים שהפער המשמעותי הוא לא בהבדלים במאפיינים אלא בהבדלים בתגמולים, ובהבדלים בתגמולים להשכלה. כלומר, עולה מקבל פחות שכר, בממוצע, על השכלתו, מה שמסביר חלק ניכר מפערי השכר בין עולים לוותיקים.

כלומר, על אותה השכלה – הם מקבלים פחות כסף. זה הסיפור המרכזי כאן.

מה ניתן לעשות? דבר ראשון, צריך לחשוב שוב על הכשרות מקצועיות לאקדמאים עולים: גם הסבה של אקדמאים עולים למקצועות שלא נדרשים, לעבודות שדורשות הון אנושי כללי – שדורשות השכלה אקדמית, אבל לא בהכרח את ההשכלה האקדמית הספציפית של אותם עולים – וגם מחשבה על כישורים רכים.

מחקרים שעשינו לא על ישראל מראים שכישורים רכים משפיעים מאוד על היכולת של עולים - - -

מה הכוונה ב-"כישורים רכים"?

בין השאר, שיפור היכולת השפתית – Communication skills – בהקשר רב-תרבותי וכד'. מצאנו בעבר שכל הדברים האלה משפיעים מאוד על היכולת לצמצם השכלת יתר בקרב מהגרים. לא בדקנו את זה על ישראל, אבל אין סיבה שזה לא יעבוד גם פה.

מנגנוני הסמכה – אתם ציינתם את זה בעבר: קידום מנגנון לליווי עולים בתהליך הסמכה למקצועות שדורשים אותה. נדמה לי שיש משהו כמו 40 מקצועות בישראל שדורשים הסכמה מעבר לתואר עצמו; מתן אפשרות להתחיל את תהליך ההסמכה לפני ההכרה בתואר על ידי האגף להכרה בתארי חו"ל – גם זו בעיה שהעולים נתקלים בה הרבה; תמיכה ישירה בקליטת עולים במקומות עבודה – אנחנו מכירים את זה באקדמיה, נגיד, אבל גם בהקשרים אחרים של מו"פ - - -

קידום העסקה.

קידום העסקה. והגדלת הביקוש לעובדים בעלי השכלה. זה כבר לא קשור לעולים בהכרח, אבל זה יצמצם בהכרח את בעיית השכלת היתר של העולים. אם אנחנו נגדיל את המחקר ואת הפיתוח, ונגדיל את הביקוש – כמו שעשינו בשנות ה-90 על ידי Skill-biased technological change, שינוי טכנולוגי מוטה כישורים – נגדיל את הביקוש לבעלי השכלה גבוהה, ובתוכם גם העולים בעלי ההשכלה הגבוהה.

לסיכום, השכלת יתר היא תופעה שכיחה בקרב מהגרים ועולים, ודווקא מאלה שמגיעים ממדינות מפותחות. רוב עולי העשורים האחרונים מגיעים ממדינות מפותחות, מה שמגביר את בעיית השכלת היתר. אלה שרכשו את ההשכלה שלהם בארץ המוצא חשופים עוד יותר להשכלת היתר ולא מצליחים לתרגם אותה לעיסוק מתאים, מה שפוגע גם בשכר.

בשנות ה-90, שוק העבודה לא היה רווי בבעלי השכלה אקדמית, מכיוון שלא היה אחוז כל כך ניכר של ותיקים בעלי השכלה גבוהה, מה שאפשר גם לעולים עם השכלה שהגיעה מחו"ל להשתלב ולהתחרות בהצלחה על משרות מתאימות. זה לא המצב היום.

עם ההתרחבות – התחרות נעשתה קשה יותר, והעולים מוצאים את עצמם מאחור. על כן, הם מתקשים להשתלב בשוק העבודה במשרה מתאימה – בעיקר אלה שרכשו אותה בארץ מוצאם. זה דורש פתרון מערכתי שיכלול את כל הגופים במשק – המדינה, המעסיקים וההסתדרות – על מנת לפתח מענים, לשפר את מערכי ההכשרות וגם את מערכי ההסמכות. תודה רבה.

תודה רבה.

הממצאים הפתיעו גם אותנו. זאת אומרת, עצם העובדה שאנחנו רואים כאן הבדל משמעותי מגל העלייה הגדול הקודם - - -

יש כאן פילוח לפי מדינות? כלומר, עשיתם גל עלייה, אבל יש לכם פילוח מברית המועצות - - -

כן. רוב העלייה בעשור האחרון מגיעה משם, ורוב התצפיות הן על עולים משם. אייל, אתה זוכר את החלוקה?

בדקתם רק את יוצאי רוסיה, או גם את יוצאי צרפת, ארגנטינה ואחרים?

כל העולים נכללו בתוך הסיפור. כלומר, הנתונים שראיתם כאן הם על כל העולים.

כן הפרדנו ביניהם.

נכון. לגבי הנקודה האחרונה שאייל העלה כאן – הסיפור של להצליח לעשות את זה בדיאלוג חברתי – ברמה העקרונית, אנחנו רואים שכששיתוף הפעולה הזה, במשולש שבין מעסיקים, עובדים ומדינה, מצליח לקרות טוב – הוא עושה שינוי דרמטי.

במיוחד במקרה הזה – שהוא אתגר גדול; אנחנו לא מתיימרים להגיד שאפשר לפתור את זה בקלות – הכרחי שיהיה כאן שיתוף פעולה של כל הגורמים, במשהו שיהיה מושכל ומבוסס על ניסיון, כדי להצליח למצוא לזה פתרון. אני מקווה שנצליח לייצר כאן את ההזדמנות להתמודד עם הסוגייה הספציפית הזו, בוועדה הזו או בכלל. תודה.

אלכס.

בשנה האחרונה, עשינו כמה פעילויות בשנה האחרונה, כגון ירידי תעסוקה בחיפה ובראשון לציון שהיו מדהימים. אנחנו רואים שיש רצון להשתלב במקומות העבודה, וגם יש מעסיקים. אני מקווה שגם אותן המשרות שהיו באותם הירידים ישתפרו עם הזמן.

לגבי הפרויקט שאנחנו מכינים עכשיו, אנחנו רוצים לתת את המענה לסוגייה של השפה. לעשות קורס – זו לא בעיה, אבל זה עוזר למצוא את המענה למעסיקים שרוצים שתהיה להם יכולת תקשורת הרבה יותר טובה, וזה עוזר לעובדים בתוך מקום העבודה ומול המעסיקים.

אני חושב שהסיוע שאנחנו יכולים לקבל ממשרד החינוך הוא שאותם הקורסים ייחשבו כגמול השתלמות, וגם סבסוד של הקורסים האלה, כמובן; לא כל אחד יכול להרשות לעצמו את לימודי הקורס, גם אם זה מתוגמל וגם אם זה ישפר לו את השכר, בסופו של דבר.

בסופו של עניין, ברגע שבן אדם מגיע למקום עבודה ויש לו שפה חזקה – הוא יכול להשתלב הרבה יותר טוב, לדעת מה מגיע לו ואיך לדרוש את מה שמגיע לו. מבחינתנו, כהסתדרות, חשוב לנו מאוד שאנשים ידעו את זה; לא רק אלה שמאורגנים אצלנו – ששם אנחנו נותנים מענה היטב – אלא גם אלה שלא נמצאים אצלנו, כך שהם ידעו מה מגיע להם ויוכלו לדרוש את זה בשפה שגם המעסיק יכול להבין.

תודה. קלאודיה.

קודם כול, אני חושבת שהמחקר חשוב מאוד ונכון מאוד. זו בעיה שמלווה את כל המדינות לאורך השנים, וגם אותנו. אנחנו, במשרד, עושים את מה שאפשר. אני רוצה לחדד: לא מדובר על השמה אלא על שכר. כל פעילויות ההשמה שאנחנו עושים – ירידי תעסוקה או כל פעולה אחרת שהיא מפגש בין מעסיק לעולה – אין לך שליטה ברמת השכר כאשר אתה לא מתערב בשכר.

אילו סדנאות אתם עושים לכישורים רכים?

סדנאות לחיפוש עבודה, שכרגע הן בהפסקה בשל בעיה תקציבית. עשינו את זה במשך שנים, וזו פעולה בסיסית ונדרשת מאוד. גם עברית. הבעיה כאן היא אחרת, לדעתי: קודם כול, יש לנו שליטה בשכר; אנחנו יודעים לראות את זה במרכזי תעסוקה, שבהם אנחנו משלמים לחברות אחוז משכר העולה, וגם בקידום העסקה, כשאתה יודע מה העולה מקבל.

הנושא של הנשים שסובלות פחות העציב אותי, כי הן מופלות גם כך, אבל אני חושבת שבגלל שמדובר בבעיית השכר – יש כאן נקודות שניתנות לפתרון ברמה גבוהה יותר. קודם כול, כידוע, כל השוק הפרטי התרגל, במשך שנים, לקבל שקילת תארים ממשרד החינוך. הם לא נועדו לכך ולא יכולים לטפל – יש עכשיו תור של 11,000 איש. אתה יודע את הבעיה, העלית אותה כאן וגם מצאת פתרונות לגבי מקצועות רישוי.

איזה תור של 11,000 איש?

לשקילת תארים באגף.

אנחנו יודעים שיש בעיה, אבל לא ידעתי שמדובר ב-11,000 איש שממתינים לשקילת תארים.

קודם כול, אתה פתרת בעיות של רישוי של מהנדסים, רופאים, אחיות ופסיכולוגים בתואר מתקדם, אבל הבעיה כאן היא חוסר הבנה. יש לנו פניות של עולים, שהם בעלי תואר, ולא מקבלים תוספת שכר של 1,000 שקלים או יותר בחברות טובות בגלל שאין להם שקילת תארים, אבל הם לא צריכים את זה.

מדובר ב-11,000 ממתינים שהגישו בקשה?

כן, ולא כולם צריכים את זה. אנחנו עשינו הרבה מאוד הדרכות ביחד ואנחנו עובדים על זה, אבל כל מי שמגיע – מגיש אוטומטית, למרות שביקשנו להגיד לעולים, וגם אנחנו אומרים, לא להגיש אוטומטית כי לא כולם צריכים. הם עוסקים רק בשכר במדינה, אבל המעסיקים הפרטיים התרגלו והם מחכים לאותו עולה שיביא שקילת תארים.

יש לי פניות של אנשים שאומרים: "המעסיק לא נותן לי שקילה". אם יש איזה שהוא גוף - - -

אנחנו נעשה על זה דיון ספציפי.

כבר לא צריך להגיש למשרד החינוך.

זה נכון שלא צריך, אבל המעסיקים דורשים.

המעסיק הפרטי אומר לו: "אתה הבאת לי תואר שאני לא יודע מאיפה הוא. אני רוצה לראות שקילה".

השאלה היא אם יועבר איזה שהוא חוק שיגיד שתארים מחו"ל הם מספיק מכובדים - - -

לא צריך חוק בשביל זה; אפשר שתהיה החלטת ממשלה וזהו.

יתכן.

את צריכה להנחות את האגף לשקילת תארים לעשות גם את זה, לתת - - - נתונים ולגמור עניין.

אם המדינה תכיר בתארים מחו"ל – לא יהיה צריך שקילה. למה בן אדם שמגיע מצרפת, ממוסקבה או מבואנוס איירס עם תעודה - - -

תעודה של מה?

יש לי תעודה מאוניברסיטה במוסקבה או בבואנוס איירס שאני בעלת תואר שני. כשהאוניברסיטה קיימת – יש מאגר, ואפשר לראות אותו במקום להושיב את האגף לעשות את הבדיקה של המסמכים לעומק.

הדבר האחרון הוא הכרה בניסיון מחו"ל; למשל, אם מגיע מהנדס ויש לו שנות ניסיון מחו"ל. בחריקה, פה ושם, מכירים בניסיון שלי כמרצה באוניברסיטה – אני לא צריכה את זה כמנהלת אגף תעסוקה – אבל זה לא מוכר בשוק הפרטי. מפה – נובעת גם בעיית השכר.

אני חושב שדווקא בשוק הפרטי זה מוכר יותר מאשר בשוק הציבורי. אם אני צריך מתכנת לחברה, ומגיע מתכנת שאומר לי: "הייתי מתכנת בחברה הזו והזו", ואני רואה שיש לו ניסיון – זה גם בקבלה לעבודה.

אתה צודק לגבי מתכנתים במיליון אחוזים.

הסיפור הוא רק בשירות המדינה, כי רק בשירות המדינה יש לוותק הזה משמעות. עוד מישהו רוצה להתייחס בקצרה?

אני אתייחס. זאלו אדיסו, נציבות שירות המדינה. מי שעוסק בהכשרות וכו' זה אגף בחינות ומכרזים. אנחנו אגף גיוון תעסוקתי, ואנחנו מטפלים בחמש אוכלוסיות גיוון, ביניהן העולים החדשים, שזכאים להעדפה מתקנת לקבלה למשרות בשירות המדינה. מה שלא היה קיים זה כל הנושא של משרות ייעודיות לעולים חדשים, מכיוון שלא היה יעד ייצוג לעולים החדשים.

היום יש.

כן. במאי 2024, החלטה 1750 קבעה יעד ייצוג של 3%, ואז הם זכאים גם למשרות ייעודיות בשירות המדינה.

כמה משרות ייעודיות פורסמו או יפורסמו?

טרם פורסמו משרות ייעודיות, כי אנחנו צריכים לעשות עבודה רוחבית, לדבר עם כלל המשרדים הממשלתיים ולעדכן אותם בעובדה שיש יעדים.

תודה. אתה רוצה להגיד משהו?

רק לגבי מורים עולים. היום הקליטה של מורים עולים היא הרבה יותר טובה מאשר פעם, אבל בשנות ה-90 היה Matching, כאשר חצי משרה - - -

זה עדיין קיים היום.

לא.

כן.

במשרד החינוך?

במשרד הקליטה.

אני מדבר על משרד החינוך, ספציפית למורים עולים. היום, אי-אפשר לקבל עבודה מיד במשרד החינוך בלי תעודת הוראה, וחסר Matching – גם בגני ילדים.

אם משרד הקליטה יתן תקציב – יהיה.

אני רוצה להודות לפורום ארלוזורוב על המחקר. אני חושב שזה מחקר חשוב שראוי שגם המדינה תיעזר בו. אני רוצה לקבל את המחקר כולו, כולל אפשרויות לפילוח, ואז אפשר יהיה להעביר אותו גם לאגף של קלאודיה; אין לי ספק שהיא תוכל להשתמש בו.

אני מסכים שכדי לפתור את הבעיות, כמו שאמר אלכס מילר – אנחנו צריכים את המשולש של המעסיקים, ההסתדרות, שמייצגת את העובדים, והמדינה, ביחד. אני חושב שנכון היה שמנכ"ל משרד העלייה והקליטה היה מקים איזה שהוא פורום משותף להסתדרות, ללשכת הארגונים העסקיים ולמשרד העלייה והקליטה כדי לנסות ולמפות בעיות ופתרונות שאפשר לייצר.

אם יורשה לי להוסיף משהו קטן אחד – אנחנו נעביר את המסמך, מן הסתם, אבל אגיד יותר מזה: תראו אותו ותקראו אותו, וככל שתרצו עיבוד נוסף לנתונים – אנחנו נשמח לעשות את זה. זאת אומרת, נוכל לעמוד לשירותכם כדי להמשיך את זה.

מצוין. לגבי קידום העסקה, אני חושב שזו אחת הדרכים הטובות ביותר לסייע לעולים להיקלט במקום עבודה; נותנים את זה לחצי שנה בזמן שמעסיקים שנה. אז, בדרך כלל – נתנו את האפשרות להתגבר על כל הפערים האחרים שקיימים.

יחד עם זאת, קלאודיה, הנושא של כישורים רכים, שעלה כאן, מוקפא אצלכם כי אין תקציב; אין תקציב לחיפוש עבודה, אבל כישורים רכים הם לא רק חיפוש עבודה. גם ההיבט של שכר הוא חלק מהכישורים – לדעת איך לבקש תוספת שכר ולדעת איך הדבר הזה עובד. יש פה גם עניין של כישורים תרבותיים – הסיפור של תוספות שכר הוא שונה בין מדינות, כי יש תרבות של איך מבקשים ומתי. זה משהו שבהחלט צריך ללמד את העולים.

יש את הנושא של החשבת קורסים כגמול השתלמות, שאתה תיארת. אם ההסתדרות תעביר לי קורסים שלא מוכרים כגמול השתלמות אבל שאתם חושבים שנכון להכיר בהם – אני אפעל בעניין הזה. אני לא יודע אם קורסים של שפה מוכרים או לא – אני לא מבין בזה.

הדבר האחרון הוא הנושא של שקילת תארים. אני לא הכרתי את המספר 11,000; תמיד ידעתי שיש בעיה בשקילת תארים, אבל לא ידעתי שיש 11,000 בקשות שממתינות. אני רוצה לקיים דיון ספציפי רק על הנושא של שקילת התארים ואיך מייצרים לכך פתרונות. זה נכון שאגף שקילת התארים מיועד לשירות המדינה, אבל צריך להבין שהוא משמש גם בשוק הפרטי, ואם המדינה משתמשת בזה – היא צריכה לתת.

ההחלטה התקבלה במאי. אני מעריך שאנחנו נצטרך לראות רשימה של משרות ייעודיות באזור חודש ספטמבר.

המלחמה משפיעה על פרסום המשרות החדשות בשירות המדינה, אבל אנחנו נעשה את העבודה הזו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:32.