פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
39
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
04/07/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 78
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום חמישי, כ"ח בסיון התשפ"ד (04 ביולי 2024), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 04/07/2024
סיור הוועדה ברמת הגולן-מצב העסקים הקטנים בצל המלחמה
פרוטוקול
סדר היום
סיור הוועדה ברמת הגולן-מצב העסקים הקטנים בצל המלחמה
מוזמנים
¶
האני מרזוק - מנהל תחום בכיר בהסברה בערבית, משרד ראש הממשלה
שחף רונן - מנהל ענף אזורי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
סיגל בן עוז - מנהלת תחום השקעות ברחי הארץ, משרד התיירות
ישי רובין - מנהל אגף בכיר גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
רינת ראובן - ממונה פרויקטים בקח"ש, רשות המסים בישראל
יעל אסיף - יועצת משפטית, רשות המסים בישראל
אורי קלנר - ראש המועצה האזורית גולן
שמעון גלרון - מנכ"ל היישוב "עדי", מועצה אזורית עמק יזרעאל
לוטפי - קב"ט היישוב "עדי", מועצה אזורית עמק יזרעאל
יוסף אבו ג'איד - חבר מועצה, מועצה אזורית עמק יזרעאל
עמאש אנפה - קצין בטיחות, חבר מועצה, מועצה אזורית עמק יזרעאל
עביר אבו חמדה - מנהלת "מעוף" ירכא והיישובים הדרוזים בכרמל, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים
אלכס קודיש, - מנהל מטע, עין זיוון
עדי פרץ - בעלים של בית הקפה "מטרלו" בגולן
אבו עואד סאמח - רו"ח, חקלאים בבוקעאתא
מנג'ד - מנהל בית קירור
אבו עוואד - מנהל בית אריזה
סאמר אבו שיין - מנהלת בית מלון בצפון
עג'וואד אבו שאיד - קבלן נדל"ן בצפון
תייסיר אבו שאיד - חבר מועצה, בעל מוסך בצפון
ראני אביתאל - חברת הסעות בצפון
סובח תייסיר - בעל בית הארחה בצפון
מסעוד אבו עוואד - בעל מסעדה "98" בצפון
קאסם אבו שהיד - בעל חברת בלוני גז בצפון
עניה ואעבד - בעלת עסק לתפירה ולמכירת בגדים בצפון
מיכאל אלפסי - מייסד יקב "הר אודם"
יערה אלפסי ביאדגלין - שותפה בכירה וסמנכ"לית שיווק, יקב "הר אודם"
ישי אלפסי - הכורם הראשי, יקב "הר אדום"
טובה ופרנסיס מאיר - יקירי יקב "הר אדום"
רישום פרלמנטרי
¶
מיכל, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סיור הוועדה ברמת הגולן-מצב העסקים הקטנים בצל המלחמה
(סיור בעין זיוון – ישיבה בבית הקפה "מטרלו")
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בוקר טוב. באנו במיוחד לבקר את עדי, אנחנו מכירים אותו כבר מפגישות קודמות, וכל המטרה שלנו היא לנסות להציל את העסק הזה בכל דרך אפשרית. העסק הזה נופל בין הכיסאות. התיירות מקבלת איזושהי עזרה עכשיו, אבל מסעדנות לא מקבלת בגולן למרות שהיא מותקפת ומופצצת – זה ברמה של שלומיאליות ושל חוסר אחריות של קרובי המדיניות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
היעד שלי הוא שהמקום הזה לא ייסגר, וכדי שהוא לא ייסגר אני צריך שנביא לו בשורה. עד דצמבר המדינה עזרה פה קצת, אבל מינואר היא לא עזרה בכלל. מפה והלאה הוא מפסיד כסף והוא בן אדם אחראי והוא לא יחזיק מקום שמפסיד כסף, ולא יסכן את העובדים ואת המשפחה שלו. אני צריך להכליל אותו במסלול סיוע מיוחד של הממשלה בתוך שבוע מהיום – זה היעד שלי.
אני צריך עזרה של משרד התיירות ואני לא יודע מה "מעוף" יכול לעשות, אבל אם הוא יכול לקבל אפילו איזושהי הלוואה ראשונה עד שיגיעו מענקים, כדי שהוא יצליח לשרוד חודש ועד אז נילחם בעוד בירוקרטיות. עדי הוא לא בן אדם בכיין, אלא בן אדם ששם את כל הלב והנשמה והאהבה שלו במקום הזה, ואני משתגע מהמדינה שהרי תל אביבים באים לאכול פה. בכל הגולן אין אנשים, לא גרים פה ותל אביבים באים לאכול פה והמקום הזה ייסגר.
בשנים שהמקום הזה פעל, הוא שילם מיליונים של מסים למדינה, ואם הוא ייסגר – הוא לא ישלם מסים. לכן, באנו קודם כל כדי להיות איתך בלב ובנפש, ובלי הרבה מילים אנחנו רוצים לעשות מעשה ורוצים שתהיה תוצאה. אני אתן לראש העיר לומר מספר מילים, ולאחר מכן אתה תדבר. נציגי הממשלה אתנו לאורך כל היום. יש פה נציגי החקלאות, כי אמרת שאתה קונה את התירס מהחקלאים, ואם אתה יודע לעזור לו במשהו, גם אתה תבורך.
אורי, ראש העיר, בבקשה.
אורי קלנר
¶
שלום, אני ראש המועצה האזורית גולן. מיכאל, אני אגיד בעיקר לך שאני שמח ממש שוועדת נגב גליל מגיעה לגולן ובאה לראות את המצוקה של האדם הפרטי. המועצה האזורית גולן עם ההנהגה של היישובים החליטה החלטה אסטרטגית שלא מתפנים, אלא נשארים כאן בגולן עם מה שלא יהיה כי המדינה צריכה להגן עלינו.
חלק מהיכולת של אנשים כמו עדי לעזור להישאר במקום, לא מבחינה כלכלית, אלא זה שאתה רואה פה תנועה של אנשים ושהמקום פה מלא, זה מה שמאפשר לנו להישאר ולהיאחז בקרקע, זה מה שמאפשר למדינה פחות משני קילומטר מהגבול להחזיק פה את היישובים.
הסיוע הכלכלי שאנחנו מבקשים, הוא לא כתרומות. עדי עושה את הכול כדי להתפרנס, אבל המציאות של המלחמה פה גורמת לכך שאנשים מפחדים להגיע ולכן הכלכלה נפגעת ולכן ההתיישבות נפגעת. כדי להחזיק את ההתיישבות פה, המדינה צריכה להכניס את היד לכיס עוד יותר עמוק, כי היא הכניסה. משרד האוצר נתן פיצוי לכל העסקים התיירותיים והחקלאים, אבל ההגדרות המשפטיות של עסקים תיירותיים, לא מכניסות פנימה את ענף המסעדנות והאוכל.
אורי קלנר
¶
הדבר השני הוא גם שעדי מעסיק פה עשרות עובדים, ומחר בבוקר העובדים האלה יחזרו למעגלי האבטלה וזה מעגל כלכלי שלם של משפחות שמגיעים למסקנה שהן לא יכולות להישאר כאן כדי להתפרנס. ולכן, מדינת ישראל חייבת לסייע כי זאת ההתיישבות, זה הסיפור של המלחמה. חיזבאללה לא מנסה רק להילחם דרך הצבא, אלא שהוא מנסה גם שאנחנו נעזוב פה. ממשלת ישראל צריכה לתת סיוע, כדי שנוכל להישאר פה.
יש מספר לקונות ובהם אנחנו צריכים לטפל. אנשים לא מתבכיינים פה, עדי לא מבקש נדבות, אלא שהוא מבקש שהמדינה תעזור, כי העסק נמצא פה, אם הוא היה בתל אביב הוא היה מרוויח פי 100 ממה שהוא מקבל פה, והוא רוצה להישאר פה וזה מה שצריך.
משרד התיירות יכול ללחוץ על משרד האוצר, כדי להכליל את ההגדרה של מסעדנות ושל אוכל בכלל לתוך הגדרת הפיצויים. אני מזכיר שגם פה יש היום לכל העסקים את מסלול הוצאות מזכות, אבל הוא מסלול שלא נותן כמעט שום דבר. הוא עוזר קצת בארנונה, אבל הוא לא מפצה על הפער האדיר שבין מה שהייתה יכולת ההכנסה לבין מה שבפועל העסק מכניס כתוצאה מהירידה מאז המלחמה.
עדי פרץ
¶
אני אספר בקצרה. שמי עדי ואני נולדתי בעין זיוון. מלבד שלוש שנים שחייתי ביסוד המעלה, חייתי כאן בעין זיוון את כל חיי וכשהחלטתי לפתוח בית קפה, היה לי חשוב לפתוח אותו במקום שבו נולדתי, דווקא בגלל שאין פה כלום ודווקא בגלל שכלום לא שרד פה והרגשתי שאני חושב שזה לא נכון, זה לא אמור להיות ככה. כשפתחתי פה את המקום, הייתה פה חורבה לחלוטין. היה פה מוזנח.
עדי פרץ
¶
חמש וחצי שנים. אני יכול להגיד שכשפתחתי, קניתי סט באיקאה של 12 מזלגות ו-12 צלחות ובאירוע הפתיחה בשישי שבת היו פה 250 איש בכל אחד מהימים ומהר מאוד הבנתי שיש פה צורך לדבר הזה. המקום הלך והתפתח. התחלנו בחלל ההוא של 100 מ"ר וכעבור שנתיים הרגשתי צורך לגדול. היו לי שנתיים של מלחמות על המקום הזה, ובינואר 2023 למעשה לקחנו את זה ושיפצתי פה בכ-400,000 שקלים, כדי שנוכל באמת לתת פה מענה גדול יותר.
עדי פרץ
¶
בכל שנת 2023 הוצאתי מעל 40 משכורות בכל חודש – זה משהו שבחיים לא דמיינתי שיקרה. מבחינתי, לפרנס 40 אנשים זה היה איזושהי תקרה מטורפת שלא חלמתי להגיע אליה. יכולות ההכנסה פה והיכולות בקבלת קהל פה הן מטורפות, ומעבר לזה כפי שסיפרתי למיכאל ואני רוצה שגם נציג החקלאות ישמע – כל חודש סך ההוצאות לספקים שהם ברדיוס של חצי שעה נסיעה מעין זיוון, עומד בין 150,000 ל-200,000 שקלים כל חודש רק לספקים המקומיים, ואני חושב שזה גם יפגע בהם ברגע שנסגור.
יש ספק שמגדל ירקות ואת כל התוצרת שלו אני קונה, עוד ספק של פטריות שגם את כל התוצרת שלו אני קונה, יש בחור שיש לו קטיף עצמי שאנשים לא באים לקטוף את הפירות שלו ואין לו מה לעשות עם זה, אז אני קונה את כל מה שהוא קוטף. אני חושב שזה לא רק " מטרלו", אלא שמדובר במעגלים רחבים מאוד, ומחר בסוף היום כל העובדים האלה הולכים לאבד את העבודה שלהם.
עדי פרץ
¶
אני אמור להוציא אותם ביום ראשון לחל"ת. עורכת הדין אמרה לי לנסות כי גם היא לא יודעת מה יהיה. יש גם את מי שיצא לחל"ת בתחילת אוקטובר שהחל"ת נגמר לו למעשה. מדובר באימהות לילדים ואנשים שעברו מהמרכז לפה לעבוד.
סיגל בן עוז
¶
כן, אנחנו מציפים גם את נושא המסעדות מול קרן הפיצויים ומול האוצר אנחנו מנסים להרחיב את ההגדרה של האטרקציות ולהכליל לא רק מסעדות, אלא גם גלריות וכל העסקים תומכי התיירות שנפגעו.
סיגל בן עוז
¶
לוחצים אצלנו, ואני כבן אדם של עשייה, מבטיחה שמפה אני אוציא סיכום ובמשרד אצלי נדע איפה ללחוץ, כדי שזה יבוצע.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
צריך להסביר ש-40 עובדים הלכו, אטרקציה תיירותית הלכה, ספקים של חקלאות ושל תיירות חקלאית גם נעלמים – זה מעגל קסמים.
עדי פרץ
¶
אני יכול להגיד לך שבמשך כל חמש וחצי השנים האחרונות, האורחים פה הם 10% מקומיים ו-90% אנשים שמגיעים בנסיעה של לפחות חצי שעה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
האם יש לכם איזושהי דרך לעזור לו בכלים של משרד התיירות לחודש הזה, עד שישתנו ההגדרות?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הוא צריך מענק או הלוואה מידית של 100,000 או 200,000 שקלים עד שההגדרות ישתנו.
עדי פרץ
¶
ביום רביעי שעבר, ישבתי עם היועצת הכלכלית שלי, ומכיוון שאני השארתי את המקום פתוח בשיניים למען – העובדים, החיילים והחקלאים והעליתי בכוח פוסטים באינסטגרם לנסות להוכיח לאנשים שאין פה אזעקות ושהם יכולים לבוא, אבל היא אמרה לי שאם אני לא מביא עוד 100,000 שקלים כל חודש, אין לי מה להחזיק את זה ואין לי מאיפה להביא את הכסף. היום אני על 200,000 שקלים פחות מההכנסה שלי באופן רגיל.
סיגל בן עוז
¶
האם חשבת אולי בתקופה הזו עד שיעבור הזעם לנסות קצת לשנות מקום? יכול להיות שהמשרד ינסה לסייע לך בלאתר מקום או משהו כזה.
עדי פרץ
¶
אני הולך למקום שיציל את העסק שלי. הילדה שלי שואלת אותי למה אני סוגר, ואני אומר לכם שאם אני לא סוגר, אין לי כסף לאוכל להביא להם.
עדי פרץ
¶
אני יודע את התהליכים לניהול העסק, אבל אני לא יודע לשלוט היום במצב כזה. אני יכול לפתוח משלוחים לכל הארץ, אבל אני יודע שללקוח זה יגיע ב-50% מהאיכות, אני לא רוצה לפגוע לעצמי בשם ואני אעדיף לסגור. אני יכול להכניס, אבל אני רוצה להכניס את הכסף מלהגיש לאנשים אוכל במקום שהוא ברמה הכי גבוהה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הוא יכול להכניס 200,000 ו-250,000 שקלים מהפעילות, והוא ירד בחצי. הוא צריך בסביבות 100,000 שקלים כל חודש עד שהמלחמה תיגמר. הוא לא צריך שום דבר אחר, לא ייעוץ עסקי ולא כלום.
עביר אבו חמדה
¶
זה לא עניין של ייעוץ עסקי, כי יכול להיות שאנחנו יכולים לעזור לו מבחינת ניהול. הוא יכול לקבל פגישה עם איש מקצוע ללא עלות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל אין לו זמן. זה היה צריך להיות לפני ארבעה חודשים. השבוע הוא סוגר, הוא הודיע בעיתונות שהוא סוגר.
עדי פרץ
¶
העניין הוא כזה – כדי לפתוח בבוקר, אני צריך 10 עד 12 עובדים, וזה בין 5,000 ל-6,000 שקלים הוצאה שיש לי ב-08:00 עוד לפני שפתחתי את הדלת, וזה לפני הוצאות על האוכל, לפני חשמל, לפני שכר דירה ולפני הכול. ההוצאות האלה לא יורדות, מסים וארנונה נשארים כמות שהם. אני לא אומר את זה בזלזול, אבל לא יעזור לי כשיגידו לי להוריד עובדים, כי אם אני אוריד עובדים – הלקוח שיגיע הנה לא יקבל שירות טוב. זה עסק שהוא צעד בצעדי ענק להיות גדול, ואי אפשר להקטין אותו. זה לא קסם.
עביר אבו חמדה
¶
זה לא עניין של להקטין. אנחנו בתקופה שכולנו יודעים שזו לא השגרה, אנחנו בתקופה של מלחמה ויש ירידה בכל מקום, אפילו במקומות שהם לא קרובים לגבול, גם שם יש בעיות, אבל אני באופן אישי צריכה לבדוק - - -
עדי פרץ
¶
אני אגיד לך מה קורה פה כסדר יום – היום יום חמישי, את הבצק לצורך העניין התחלתי להכין ביום שלישי, וביום שלישי אני צריך לנחש כמה אנשים יבואו ביום חמישי, אני צריך להכין את כל הקרמים לכל המאפים וביום חמישי מה שלא נמכר – הולך לפח. אין לי יכולת לשמור את זה ליום שאחרי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני לא רוצה עכשיו לרדת לפרטים האלה, זה היה צריך להיות קודם. אם "מעוף" היה רוצה להציל את העסק הזה – הפגישה הזו לא הייתה מתקיימת עכשיו. "מעוף" היה צריך להיות פה, לפגוש אותו ולהציל אותו. וזה שהוא סוגר, זה התפרסם בעיתונות ולכן אנחנו פה, ואם יש לכם דרך להציל אותו, אז לא בשולחן הזה, אלא בפגישת עבודה.
הוא צריך כסף מהמדינה, העסקים לא צריכים ייעוץ עסקי. העסקים מקבלים כסף מהמדינה – המלונות מקבלים, עסקים אחרים מקבלים, אבל הוא לא מקבל ואין סיבה שהוא לא יקבל כסף מהמדינה. אם יש לכם דרך לתת לו כסף, מצוין.
משרד התיירות צריך לשנות את ההגדרות ולהכניס את המסעדות למתווה של סיוע. כל יום שעובר, וראינו את זה בנהריה ובוועדה, מסעדות גורמה נסגרות בכל הצפון, וזה גלגל כי יש להם ספקים, לא תהיה פה תיירות ויהיו פה מלונות בלי שום אפשרות לפעילות.
אני רוצה עצות איך להביא כסף, ולא עצות שלא רוצים אותן. עכשיו אין לנו זמן לשיטה הרגילה, זה היה צריך להיות חודשיים קודם – לחשוב חשיבה עסקית ולעשות תהליכים. הוא נסגר היום, ויש לנו שבוע על מנת להציל אותו. זו המשימה, ואולי לא נצליח, אבל אני באתי בשביל זה – תוך שבוע לתת לו את הוודאות, אפשר לחצי שנה או לחודש ובחודש הזה לחפש עוד פתרונות, אבל הוא לא צריך להפסיד כסף, הוא לא יכול להמשיך לפעול ולהפסיד 100,000 שקלים כל חודש כי זה המצב שהוא נמצא בו.
שחף רונן
¶
אני לא רוצה להכניס את הנעליים שלי עכשיו למקום שאני לא אמור לדרוך בו, אבל זו הייתה המחשבה שלי. במשרד החקלאות אין מסלול קיים, אנחנו לא מתעסקים במסעדות, אבל יש לנו אפשרות לעזור לעסקים קטנים שהמחזור העסקי שלהם בשנה הוא מיליון שקלים, ואם הם לא שם אין לנו פטנטים לדברים האלה.
עדי פרץ
¶
כפר נופש הוא 50% עסק פרטי ו-50% של הקיבוץ.
בקורונה מיד הורידו לכל העסקים את שכר הדירה לאפס כי ראו שאין פעילות, אבל היום הוא נשאר כמות שהוא. אני לא בא בטענות, אבל אני אומר שאף אחד לא דיבר איתי לא בכל התקופה הזו ולא עכשיו מאז שפרסמתי שאני סוגר. אולי זה בא להם טוב, אני לא יודע.
שחף רונן
¶
אני מניח שאתה חכם יותר ממני ומבין טוב יותר מה אתה צריך מאורח של חמש דקות כמוני. זו המחשבה הראשונה שהייתה לי. אם הקיבוץ מקבל סיוע לתיירות שנפגעת, וכל המתחם פה הוא חלק בלתי נפרד מהתיירות פה, אני חושב שזה משהו שאולי שווה לדבר ולחשוב עליו. אם הסיוע שהתיירות של הקיבוץ מקבל, וזה קשור בהכנסות ובמחזור העסקי, יכול להיות שאפשר יהיה לגלם את זה באיזושהי דרך, יכול להיות שאפשר אולי להיכנס תחת הכנפיים האלה של הקיבוץ.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני ממהר, אבל אם אתה יודע להביא את זה, קדימה. יועץ אסטרטגי אנחנו לא צריכים, אלא שאנחנו צריכים פתרונות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אם היה קיבוץ עם לב שרוצה להשקיע בו, היה משקיע בו. אני נמצא במספר קיבוצים והם בעצמם קורסים כלכלית במצב המלחמתי הזה, אז כל אחד דואג להישרדות של עצמו. ספק אם מישהו פה יגיד לו שהוא ישמור עליו כי הוא שומר על הכלכלה הקיבוצית שלו.
עדי פרץ
¶
בימים הטובים היו לי פה עשרה עובדים. מבחינת אורחים, יש תושבים ספציפיים שהם קבועים וכמעט כל יום פה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל מה הוא ילך לעשות עם זה? אם אתה יודע לפנות לקיבוץ למענו – תפנה. אנחנו באנו כל אחד פה להגיד מה הוא הולך לעשות, ולהסביר לו מה צריך לעשות זה לא כל כך רלוונטי. מה שהוא יודע לעשות למען עצמו זה נהדר, אבל אנחנו כממשלה מה אנחנו יכולים לעשות למענו. אם אתה, כמשרד החקלאות, יכול ללחוץ על הקיבוץ להתייחס אליו אחרת, הלוואי. זה לא פתרון שמישהו יעביר לקיבוץ מענק על תיירות והקיבוץ יגיד שידאגו גם לו. זה לא מעשי.
עדי פרץ
¶
עכשיו כבר נגמר הכול והשעה 10:00. מ-08:00 עד 10:00 עשיתי היום כמות של פעם והכל נגמר ב-10:00, שתבינו את הפוטנציאל.
עדי פרץ
¶
זה שקר. זה לא נכון ולא חכם מבחינה שיווקית בשבוע הקרוב. זה יהיה נכון להגיד בעוד שבוע שאני חוזר ואולי עוד שבועיים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בוא נחשוב על איזשהו תסריט ונגיד שאנחנו נצליח לגייס 50,000 או 100,000 שקלים וזה ייתן לך חיי מדף של חודש נוסף, השאלה אם אתה מוכן לעשות את זה?
עדי פרץ
¶
ברור ובקלות. אני לא מחסל פה תנורים וכו', אני לא תכננתי למכור ואני משאיר הכול ככה. אני גם מתכנן להמשיך לעבוד ולנסות לעשות אירועים או משהו כי אני צריך למכור משהו ולכסות את ההלוואות האלה. יש לי עדיין בבנק הלוואות של 400,000 שקלים להחזיר. צריך להחזיר אותן ממשהו.
עדי פרץ
¶
ברור והעובדים גם יודעים את זה. גם רשמתי בפוסט באינסטגרם שזה יכול לחזור תוך חודש, לא רשמתי שזה טוטאלי. אני חושב קדימה על כל דבר. אני לא החלטתי בבת אחת לחסל מפעל שבניתי פה. מחר הוא היום האחרון לפני שאני סוגר.
עדי פרץ
¶
זו לא החלטה מהירה, כי שיקפו לי את המציאות מול העיניים. חודש אפריל הפסדתי ככה וככה, חודש מאי הפסדתי, חודש יוני הפסדתי. כמה אני יכול להפסיד כסף? אין לי את מי להאשים. אם אני מסתכל על החדשות ויש מטח בקיבוץ יפתח שהוא 50 דקות נסיעה ממני, כשרושמים "הצפון בוער", הבן האדם שיושב בתל אביב יפחד, אין מה לעשות.
זו בעיה שהיא הרבה יותר רחבה מ"מטרלו" וצריך להבין את זה. צריך אולי לצעוק את זה שגם בתקשורת יתחילו לדבר נכון, כי כשיש מטח לאשדוד, אף אחד לא מפסיק את החיים שלו בתל אביב – ואלה המרחקים פה, אבל כשיש מטח לעוטף אף אחד מאשדוד לא ייסע לשם יותר.
אני לא מבין למה לדבר בהכללות האלו. אני אראה לך סרטון של מישהו שצילם את עצמו ליד שטח קטן של מדורה עם תיוג ענק "רמת הגולן", ומדבר על זה שזו שריפה מטילים של חיזבאללה באתר תיירות מבוקש מאוד בגלן.
עדי פרץ
¶
זה נזק קשה לכולנו וצריך לדבר על זה. צריך להפחית את הדברים האלה בתקשורת, כי זה מעבר לפיצויים ל"מטרלו" או לכל המסעדות. הנה עונת הדובדבן מאחוריך ואף אחד לא בא, השיחים והעצים נשרפים, ומי יודע אם יהיה דובדבן בשנה הבאה, מי יודע אם כל שיחי האוכמניות שכל הפרי עליהם עדיין יישארו. הבעיה היא הרבה יותר עמוקה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני מבקש לסכם. הוועדה לקידום ולחיזוק הנגב והגליל הגיעה היום לרמת הגולן, במיוחד כדי להתמקד בסוגיה של הפגיעה הרחבה בכל הכלכלה בצפון לאור המלחמה. הבוקר היו נפילות בגולן שהופצץ אחרי שנשלחו אליו כטב"מים. הגולן מאוים, ועדיין התושבים בחרו להישאר ולגור כאן והעסקים פועלים כאן.
אנחנו מבקרים בבית קפה "מטרלו" שהוכיח מצוינות במשך חמש וחצי שנים והראה שגם תל אביבים יכולים לעלות לגולן לבילוי איכותי – והעסק הזה הודיע על סגירה ביום ראשון. הסגירה הזו היא נזק ארוך טווח לכלכלה של הצפון. מדובר ב-40 עובדים שהולכים הביתה, ספקים של חקלאות ושל מוצרים שהתפרנסו מהעסק הזה, זו פעילות כספית של כחמישה מיליון שקלים בשנה שיורדת לטמיון.
כמו "מטרלו" יש עוד מאות עסקים בסכנה. הממשלה קיבלה החלטת ממשלה, אבל היא לא שלמה. היא סייעה לעסק הזה בנובמבר ובדצמבר והפסיקה לסייע לו, למרות שמצב הלחימה בצפון רק החמיר ורק התמיד. באופן לא הגיוני, הממשלה כללה סיוע למלונות ולא לעסקים שתומכים את המלונאות – המסעדות, עסקי פנאי ונופש. כל התשתית הזו, בלעדיה לא יהיה מלון. אם הוא נסגר, לא יהיה לאן לבוא כי בגולן אין סיבה לנשום פה.
אנחנו קוראים למשרד התיירות, למשרד אוצר ולרשות המסים, למצוא ערוץ תוך ימים בודדים כדי שהעסק הזה לא ייסגר וכן עסקים אחרים. אנחנו מבקשים לכלול את כל עסקי המסעדות, הפנאי והנופש בצפון שהוכיחו ירידה דרמטית בהכנסות, לכלול אותם במתווים לסיוע מידי. צריכה לקום על זה זעקה והדבר הזה צריך להיות מידי. צריך להגיע לוועדת כספים מידית, על מנת לשנות את ההגדרות.
אנחנו כוועדה, לוקחים יעד שהעסק הזה לא ייסגר, ודרך שינוי ההגדרות נוכל להציל עסקים נוספים בצפון. אני פונה לשר הכלכלה, לשר התיירות ולשר האוצר להיכנס לעובי הקורה מידית, להמשיך את המסלול האדום עבור כלל העסקים שירדה הכנסתם בצפון. ירידת התיירות בצפון היא 20 ו-30 ק"מ מהגבול, ולא קו הגבול שהגדירו. אנשים לא עולים לצפון בקיץ הזה.
עדי, אני רוצה להודות לך כמייסד של "מטרלו" על עסק מדהים ומצוין. אנחנו לא רק מתפללים שלא תסגור, אלא שנעשה כל מה שאנחנו יכולים ביחד איתך, על מנת שהחוויה המיוחדת שיש פה והאיכויות שיצרת בגולן, יישארו לשנים הקרובות. תודה שאירחת אותנו.
(סיור בצל חרמון – ישיבה בבית הארחה ביישוב עדי)
שמעון גלרון
¶
בוקר טוב. אדוני חבר הכנסת וכל החברים הנכבדים כאן, אנחנו מברכים אתכם שבאתם להתארח אצלנו פה ביישוב. אני המנכ"ל החדש של היישוב במשך שלושה ימים, אז תסלחו לי אם אני עדיין לא בקיא בכל. אנחנו הזמנו את אנשי העסקים שלנו אנשי היישוב להיפגש אתכם, כדי לשטוח את מה שיש להם ולשמוע את מה שהוועדה המכובדת הזו תוכל לסייע לנו ביישוב הזה, כדי לקדם את כל העניינים שדורשים קידום.
אנחנו יודעים שאנחנו במצב חירום והמצב הזה הוא קשה. אנחנו מברכים אתכם על הביקור הזה. נשב פה מספר דקות, ויש לנו מספר בעלי עסקים שגם יגידו את מה שיש להם להגיד, ואחרי כן נלך למלון ששם מתכנסים בעלי עסקים נוספים ואנחנו נשמע גם אותם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אני מבקש ממי שמדבר שיציג את עצמו ויסביר את האתגרים שנובעים מהמלחמה. יש לנו 25 דקות ואז יהיה מפגש נוסף. בואו ננצל את הזמן עם אנשי המקום, בבקשה.
אבו עואד סאמח
¶
שלום לכם, שמי סאמח, אני רו"ח ואני מייצג גם עסקים שחלקם עוסקים בחקלאות וחלקם עוסקים בתיירות. אולי הרגשתם בדרך לכאן שזה לא מה שאנחנו רגילים אליו ברמת הגולן. עסקי התיירות הם היום באפס פעילות ממש. אנחנו רואים את המקום היפה הזה ואין לו אורחים מאז 7 באוקטובר, אין אף אחד שמגיע.
אותו הדבר זה השליך גם על החקלאות. עכשיו נגמרה לנו עונת הדובדבן ואם בדרך כלל אנחנו מוכרים כמעט 40% מתוצרת הדובדבן שלנו לתיירות חקלאית בקטיף עצמי, והשנה זה לא היה. גם השיווק עצמו בגלל כל המצב השורר במדינה, היה גרוע. המחירים שהיו השנה, אפילו לא מכסים את העלות, ולחקלאים לא היה כדאי אפילו לקטוף. כדי לחסוך את עלויות הקטיף, חלק מהחקלאים אפילו לא קטפו.
זה משליך גם על בתי האריזה שאנחנו בנינו כאן בכפר שעלה לנו לא מעט כסף והם היו אמורים לאכסן את הפרי שלנו, כי ברגע שהחקלאי לא קטף אז גם בית האריזה לא עבד.
אבו עואד סאמח
¶
לא שווה לו לקטוף כי המחירים נמוכים, אין ביקוש ואין עובדים. בעונה הזו בגלל המצב השורר, העובדים לא הגיעו, וזה כל אחד שזה הוא ואשתו והמשפחה. אותו הדבר כמו שהיה לנו בתחילת המלחמה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אתה רו"ח שמייצג עסקים. האם לתיירות, למלונאות ולחקלאות, אתה ידעת להביא להם כסף לפי המסלולים?
אבו עואד סאמח
¶
אנחנו הגשנו את הבקשות, כפי שדיברנו עם הנציגים של מס רכוש, אני לא בא בטענות כלפיהם כי אני יודע שגם כמונו נפלה עליהם עבודה מעל ומעבר.
יעל אסיף
¶
היינו גם פה ברמת הגולן ועשינו פה כנס לעסקים ולמייצגים ובשבוע עשינו זום בדיוק לדברים האלה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הם ייקחו גם את המקרה הפרטני ויבדקו, אבל אתה במסלול של חקלאות ומלונאות אתה יודע - - -
אבו עואד סאמח
¶
במסלול של חקלאות, הבעיה שלנו כאן היא לתת תמיכה לעובדים, למי שמעסיק עובדים. רוב החקלאים אצלנו כאן, אנחנו לא קיבוצים שמעסיקים עובדים רבים. לכל חקלאי יש 10 או 15 דונם, ואת רוב העבודה המשפחה עושה בעצמה. ולכן, המענה של מסלול העובדים לא נתן מענה לאותם חקלאים.
יעל אסיף
¶
אנחנו מהרגע הראשון בדקנו מס רכוש וגם באוצר, וזיהינו את בוקעאתא כיישוב צפוני מאוד שלא היה מוכר כיישוב ספר, אבל אנחנו פעלנו והגדרנו אותו כיישוב ספר לשנה. אתם הייתם הרבה יותר צפוניים מיישובים אחרים שהוגדרו כיישובי ספר ואתם לא הייתם, אבל אנחנו שמנו לב לזה וזה תוקן. זה אומר שאתם יכולים כעת להגיש את כל סוגי התביעות, לרבות התביעה במסלול האדום. אתם לא חייבים להגיש את התביעה לפי עובדים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מה שהיא אומרת הוא שאתה עסק, החקלאי הוא עסק עם הכנסות והוצאות והוא ירד בהכנסות, ולכן הוא יכול להגיש במסלול האדום כמו כל עסק באזורים האלה. יש מצבים שההגדרות לא טובות בהם; ויש מצבים שהמידע לא הגיע, או שלא מקסמת ולא ניצלת במקסימום את הפוטנציאל של מה שאתה יכול.
אבו עואד סאמח
¶
אחרי שהם הוסיפו אותנו כיישוב ספר, הלכנו על מסלול מחזורים לחקלאים, ולחקלאי זה עסק שאי אפשר לחסוך בו עלויות, כי כל חיסכון בעלויות ישליך על המטע שלו מספר שנים קדימה.
יעל אסיף
¶
יש לכם אפשרות מסלול שהוא מסלול פתוח, שאתה תובע לפי מה הנזק שלך. אתה לא מוגבל או משהו. על זה בדיוק עשינו את הכנס.
אבו עואד סאמח
¶
אני אוסיף גם שהייתה לנו השלכה על בתי האריזה, שהוא הגוף החקלאי הכי גדול אצלנו בבתי קירור. רוב התוצרת החקלאית בארץ מאוחסנת בבתי קירור באריזה בצפון הארץ ובדרום, ובאוקטובר כשהתחילה המלחמה בדרום, כל הסוחרים שאחסנו בבתי האריזה ברמת הגולן, משכו את כל הסחורה שלהם תוך יומיים, זו סחורה שהיינו אמורים לאחסן וזה היה אמור לספק לנו הכנסה.
אבו עואד סאמח
¶
משכו אותם לשוק, כי נסגרו בתי האריזה בדרום והיה פחד שיהיה אותו הדבר גם ברמת הגולן. הפסדתי את ההכנסה לא רק של האריזה אלא גם של האחסון.
יעל אסיף
¶
ביום שהוגדרתם כיישוב ספר, זה פותר לכם את הבעיות. המסלול פתוח ואתם יכולים לתבוע ולהגיש את כל התביעות.
אבו עואד סאמח
¶
במקרה של בתי קירור, אני הגשתי את הבקשה. הבעיה שלנו היא שהם עשו לי התאמה למחזורים לפי התנודתיות, אבל הבעיה שלי זה לא רק תנודתיות בשנה הזו, אלא כל השנים. אנחנו בחודשים יוני, יולי, אוגוסט - - - מבחינה עונתית.
מאג'ד
¶
שמי מאג'ד ואני מנהל בית בית קירור. מספיק מה שאמר רואה החשבון שלנו, הוא הנציג שלנו והוא יטפל בנו.
אבו עוואד
¶
כן, אבל משכו את זה תוך יומיים. אנחנו מאחסנים עבור סוחרים ומפעלים. לדוגמה, אני מאחסן תפוחי אדמה לחברה מנהריה, שאני עובד אתם 13 שנים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז יש לכם זכאות על האובדן הזה, רק שצריך לממש את מה שמגיע לכם. נמצאים פה אנשי מקצוע הבכירים ביותר ברשות המסים שילוו אתכם באופן אישי.
קריאה
¶
כמו בכל הצפון, הפגיעה הייתה כמעט שווה לכולם. לבית אריזה בתחילת המלחמה משכו את כל הסחורה לאן. תוך יומיים משכו סחורה משני חדרים, המשאיות עמדו בתור. גם השנה היו אמורים לאחסן, אבל בגלל המשך המלחמה והאזעקות ביטלו את זה, ונגרם נזק שהוא לא היה צפוי. נשמח לקבל מענה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
בואו נלווה אתכם כדי שתקבלו את מה שמגיע לכם. איפה המנהלת של המלון פה? סאמר, בואי וספרי לנו על המקום ועל מה שקורה במלחמה.
סאמר אבו שיין
¶
שלום. שמי סאמר אבו שיין. מ-7 באוקטובר אף אחד לא בא, לא אורחים ולא כלום וגם אין עבודה בכלל. יש לנו בריכה שגם לא עובדת.
אבו עואד סאמח
¶
לבעלה יש שני עסקים – הוא גם עובד בבניין ויש לו גם את המתחם הזה. בבניין שהוא עובד במרכז, הוא עובד ולא הייתה לו פגיעה במחזור.
יעל אסיף
¶
אני שוב פעם אומרת, שברגע שהם מוגדרים כיישוב ספר, כל הבעיות האלו לא רלוונטיות. כל ירידה מזכה אותו.
יעל אסיף
¶
כן. אין מינימום. אם יש לו עסק שחלק במרכז וחלק פה, אז הוא מפצל, מגיש את התביעה ומסביר מה החלק שרלוונטי לפה.
אבו עואד סאמח
¶
במקרה דומה למקרה שלהם, יש לי לקוח שיש לו מסעדות ויש לו סניף בקריית שמונה והגשתי לו את זה דווקא לסניף של קריית שמונה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
היא אומרת לך שגם אם העסק שלהם בסך הכול עם הבנייה הפסיד רק 10%, הוא עדיין זכאי. דבר שני, אתה יכול להפריד את הפעילות ולהגיד שזו הפעילות כאן, ויש פעילות שם וזו הפסידה הרבה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל אפשר להפריד, למרות שזה עוסק אחד. היא אומרת לך שאתה יכול להפריד, אבל אתה אומר שזה מסורבל.
יעל אסיף
¶
נעביר לך מצגת ותראה שזה לא מסובך במסלול האדום. גם פתחנו מסלול של מקדמות שאתם יכולים להגיש תביעה לפני סוף המלחמה, ולקבל תוך חודשיים מקדמה.
סיגל בן עוז
¶
הלך הרוח של מי שבמסלול האדום, הוא שהוא כמעט ולא מצליח לקבל מקדמות. האם המקדמות במסלול האדום הוא משהו חדש?
יעל אסיף
¶
אנשים מתבלבלים ולא מבינים, ולכן בדיוק לפני שבוע עשינו זום לכל רמת הגולן, על מנת להסביר איך זה עובד עם המקדמות. פשוט צריכים להגיע לזום ולשמוע. עשינו מצגת מיוחדת ממש עם ציורים והסברים איך עושים את זה טכנית. אני אשלח לך את זה.
לוטפי
¶
בוקר טוב, שמי לוטפי ואני קב"ט היישוב וגם מנהל רישוי עסקים ביישוב. אין ספק שמ-7 באוקטובר כל היישוב נפגע ברמה קשה. רמת הגולן, כפי שידוע לכולם, זה מקום אסטרטגי נהדר לתיירים, ועכשיו זו העונה ודווקא בעונה לצערנו, אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר ונפתחה המלחמה, עכשיו 271 יום, אני לא רוצה ללכת לכיוון אחד מבחינת עסקים, ואני אדבר באופן כללי על כל העסקים כי גם מי שיש לו בסטה של לבנה וזעתר – נפגע.
יש לי שאלה אחת – ליישוב בוקעאתא אין מספר גוש וחלקה ואין תב"ע - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מה שקובע, זה מי ששילם מסים כדין ויש לו דוחות כספיים חוקיים – הוא יקבל. מי שהעלים מס – לא יקבל כלום.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הבאנו את האנשים הכי טובים שיש, והם יהיו אתכם בקשר גם למקרים הפרטניים, ואם צריך איזה זום של הדרכה ואולי גם בשפה הערבית להוסיף הסברים ולשלב את השפה, הם יעשו זאת ויתנו לאנשים את האפשרות לקבל את מה שמגיע להם.
שמעון גלרון
¶
אני המנכ"ל מטעם המועצה כמועצה. אמנם אני לא הגזבר של המועצה ועוד לא צללתי לנתונים הכספיים של המועצה ואם היא נפגעה או לא נפגעה כתוצאה מהמלחמה הזו, אבל - - -
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זו לא רשות המסים, אלא משרד הפנים. יש לכם מענקים שקיבלתם, המועצה קיבלה סיוע במלחמה, אבל אתה צריך לבדוק שקיבלת את כל מה שמגיע לך. שמעון, מה שאתה כן יכול ליזום, הוא את המפגש הזה בזום, מפגש של כל אנשי העסקים שלך עם רואי החשבון והילדים של אלה שעושים לבנה, שידעו מה להגיש.
עג'וואד אבו שאיד
¶
ברוכים הבאים למלון אוקס, ברוכים שבאתם בתקופה שהיא קשה מאוד ולא כולם מסכימים להגיע לכאן. הייתה לי במקרה חתונה של ילדה לפני כחודש, ומתוך מלא חברים, עובדים, אנשים ומכרים, בגלל הפחד הגיעו רק 30.
אני קבלן גם נדל"ן ועובד מעל 30 שנה במרכז. יום החלטתי להתחיל לפתח את האזור שלנו עם העדה שלנו, למרות שאני אוהב את כל העדות ואת כל הדתות. שמי עג'וואד אבו שאיד ואני נולדתי בבוקעאתא.
היה לי חלום לפתח תעסוקה כאן, לפתח עסק כדי שאני אוכל להביא תעסוקה לאזור ולילדים שלי. זה אזור רחוק, הוא כאילו בסוף העולם. אין לנו פה מסעדות ענקיות, זה לא המרכז, אבל בעשר השנים האחרונות הייתה כאן ברמת הגולן תיירות ותיירים היו מגיעים אלינו לכאן – מכאן עלתה לי המחשבה שמגיע לנו את הטוב והתחלתי ברעיון.
זה התחיל מאולם שמחות, ואנחנו עוד מעט ניכנס פנימה. זה התחיל מזה שאני ראיתי חתונות בכביש. כולנו זוכרים את התקופה של לפני 20 ו-30 שנה כשסוגרים את הכביש, העזים עברו, הבנות עברו, שוטפים קצת מים, שמים איזה אורז, שולחן ויושבים ביחד. זה לא נעים, אבל זה מה שהיה וזה בא לי בחלומות, שאני צריך לעשות איזה בית גדול כדי לאסוף את האנשים.
פיתחתי את הרעיון ועשיתי את אולם השמחות. כמו כל אדם שיש לו תקוות ואנחנו חושבים קדימה, העליתי את הרעיון של המלון. היה לי קשה מאוד, כי האזור הזה עם כל הכבוד למועצה שלנו, שבינתיים אתה המנכ"ל, למועצה שלנו אין מסחר ותיירות.
עג'וואד אבו שאיד
¶
אין ייעוד. היה פה אזור תעשייה וביחד עם תיאסיר הקמנו מוסך קטן ועוד מפעל פלסטיק, אבל זה לא עובד. אני בקשר עם סיגל שאני חושב שמלווה אותי חמש או שש שנים, ועם כל הבירוקרטיה אני לא מצליח לשנות לזה ייעוד. עכשיו קיבלתי ממנה אישור שהכול בסדר ושאני יכול לקבל את האישור.
עג'וואד אבו שאיד
¶
לא הפעלתי. אם היית רואה חדשות, לפני כחודשיים אודי סגל היה כאן וזו הייתה כתבה ארוכה מאוד בערוץ 13 במהדורה הראשית. היה ראיון אתנו ועם הבן שלי. המלון הזה תוכנן והופעל עם כל המערכות, ואני היום משלם כ-40,000 שקלים עבור מחשוב על מנת לפתוח ולהעלות אותו לענן. ב- באוקטובר כולנו יודעים את הסיפור, ומאז לא הייתה לי אפשרות לקבל פיצויים מפני שזה לא עבד.
עג'וואד אבו שאיד
¶
יש לי אישור זמני. עכשיו אנחנו רואים קומה שלמה של ספא ופנטזיות עם סאונות, ג'קוזי ועוד, והיום אין לי אפילו אורח אחד. עכשיו נעלה לקומה שנייה. כל החדרים הם VIP כולל חדרי הנכים.
שמעון גלרון
¶
חבר הכנסת, לוחות הזמנים הם שלך, אבל אני צריך שבעלי העסקים שלי יוכלו להגיד את מה שיש להם להגיד. כמה חדרים יש פה?
עג'וואד אבו שאיד
¶
50 עכשיו. יש את שלב ב' שאני לא אעשה עכשיו. למטה זו קבלת הפנים, ויש לי קומה למעלה שהיא קומה פרטית.
שמעון גלרון
¶
למי שעוד לא מכיר אותי, אני המנכ"ל החדש של היישוב. אנחנו עם הפמליה המכובדת הזו ברשות יו"ר הוועדה, חבר הכנסת מיכאל ביטון, שכבר פגשנו בצימרים צל חרמון. נמצאת פה פמליה מכובדת מאוד עם יו"ר הוועדה – רשות המסים, משרד התיירות, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה. סליחה שאני לא יודע להצביע על כל אחד ואחת מכם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אנחנו פה כדי לשמוע מהשטח. הסתובבנו, ראינו וכעת כל אחד שיציג את עצמו, איזה עסק יש לו, אילו אתגרים יש לו במלחמה והאם יש משהו שהוא פנה לגביו למדינה ולא קיבל עזרה – שיסביר קצר ולעניין.
ראני אביתאל
¶
אני ביקשתי מענקים לגבי כל החודשים שעברו, קיבלנו חלק קטן, אבל עד עכשיו לא קיבלנו את היתר.
סובח תייסיר
¶
שמי סובח תייסיר ואני בעל עסק קטן של חדרי אירוח. אני הייתי גם עושה כל מיני ארוחות אותנטיות והיו לי כל מיני קבוצות שהייתי לוקח אותן מהאזור לקטיף בזמן העונות. כמובן שכמו כל אחד, הכול ירד, למרות שאנחנו עדיין משלמים את הארנונה.
סובח תייסיר
¶
אני מתנהל מול הנהלת החשבונות שהם עושים את כל העבודה. אני מדבר כרגע על כל הירידה וגם על התשלומים הנוספים שאנחנו משלמים, כמו ארנונה כשהמקום סגור. צריך לפחות למצוא פתרון לארנונה שאני משלם עבור הצימרים כשהם לא עובדים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל אם המדינה מחזירה לך על אובדן ההכנסה, זה כולל ההוצאה של הארנונה, היא מכירה בזה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
לעצור תשלומי ארנונה לעסקים – עשו את זה בקורונה ולא עושים את זה עכשיו, אבל מכירים בהוצאה של הארנונה. כשאתה מדווח על הנפילה בהכנסות מול ההוצאות, ההוצאות של הארנונה מופיעות ואתה מקבל החזר יחסי על אובדן ההכנסה – רק תמלא את הטפסים של ינואר ופברואר.
נמצאים פה הבכירים ביותר של רשות המסים, כולל היועצת המשפטית של רשות המיסים, ואנחנו גם נעשה לבוקעאתא הדרכה עם המועצה, נעשה מפגש בזום ועביר תהיה שם ותעזור גם בערבית וגם בעברית, על מנת להסביר מה שלא יודעים כדי לקבל מה שמגיע לכם.
מסעוד אבו עוואד
¶
שמי מסעוד אבו עוואד ויש לי את מסעדת 98 שממוקמת מתחת לאיזו מלונית לא רחוק מכאן. אני פתחתי את המסעדה והתחלתי לעבוד וראיתי שזה לא זה, אז פיטרנו כוח אדם ובינתיים אנחנו סגורים.
עמאש אנפה
¶
אני גם קצין בטיחות בתעבורה, נותן שירות למשרד ההובלות. גם הלקוחות שלי בעלי משאיות נפגעו והם לא עובדים.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
המזל של בוקעאתא הוא שהכניסו אותה לאזור ספר. מסעדה בעין זיוון לא יכולה לקבל עזרה עכשיו, אבל בבוקעאתא בגלל שבהגדרה היא אזור ספר – כל העסקים פה יכולים לקבל עזרה וצריך לנצל את זה. ומה אתה עושה?
קאסם אבו שהיד
¶
בוקר טוב לכולם, שמי קאסם אבו שהיד, יש לי חברה פה של חלוקת בלוני גז בכל האזור. אני חברה בעצמי, כן אני זכיין. העבודה ירדה, אבל הבעיה השנייה שלי היא שאני נותן לאנשים בחוב בלי לשלם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אז מה שסיפרה לנו הנציגה מרשות המסים, הוא שגם על ה-30% אתה יכול לקבל החזר. האם הגשת את זה?
קאסם אבו שהיד
¶
עוד לא הגשתי, אבל מה שמפריע לי הוא שאני נותן לאנשים בלי לשלם כי אין להם. אנשים אומרים שהם צריכים לקבל מביטוח לאומי וכו'.
עביר אבו חמדה
¶
- - - אני עובדת חזק בגולן ולא הפסקתי להגיע לגולן. במיוחד בבוקעאתא אני עושה עבודה יפה לעסקים עם הרצאה שעשינו וגם למועצה. בקרוב יש מתווה חדש שמגיע גם סיוע מיוחד בגלל התקופה הזו, ואנחנו נדריך אותם ונחזק את הקשר בינהם ובין העסקים.
יש תקציבים נוספים לעסקים, אבל רק כשאני אקבל אור ירוק אז אני אשתף, אבל אני בקשר עם ראש הרשות וגם עם העסקים. אני לא הפסקתי להגיע לא רק מצד העבודה, אלא שהייתי בקטיף, הגעתי לחזק אותם, העליתי גם לסטורי את האנשים מפה וגם ממג'דל שמס וגם ממסעדה. אני מסתובבת בכל הכפרים, וחשוב לי לשמוע אתכם ולהיות בקשר אתכם.
אנחנו יכולים לעזור בכל מה שתצטרכו – אם זו הלוואה מדירה, ייעוץ עסקי מסובסד ביותר בתקופה הזו, כדי לתמוך בכם. זו הבטחה שאני מביאה את מיטב המרצים של משרד הכלכלה. אני מביאה אותם לפה, כדי לתת לכם הדרכות, אז תהיו איתי בקשר. בסוף הסיור אני אחלק לכם כרטיסי ביקור.
עביר אבו חמדה
¶
כן. לעניין רשות המסים, אצלנו גם באתר שלנו יש את כל הלינקים ואת כל ההסבר ויש מוקד שמסייע.
עביר אבו חמדה
¶
אנחנו מוכנים לעבוד בשיתוף פעולה. זה מה שאמרתי לך בהתחלה. אני בקשר עם ראשי הרשויות פה ואנחנו יכולים לעשות זאת.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אנשי רשות המסים ונציגי הממשלה, יש פעמים שהבעיה היא שההגדרות לא טובות, כמו שראינו ב"מטרלו", ששם ההגדרה לא עוזרת לנו לעזור לו. פה אני רואה תופעה הפוכה, שיש אפשרות לעזור, אבל אין ניצול של כל העזרה של המדינה כי אנשים פוחדים מטפסים ומבירוקרטיה.
אתה צריך להקים במועצה צוות מקומי עם הנציגים של "מעוף", זום עם רשות המסים ולעבור עסק עסק לראות שהוא מילא את הטפסים שלו. הוא צריך לקבל על ה-30% וההוא על החודשים שהוא כבר הגיש ולא קיבל וההוא שעוד לא הגיש. צריך למצות את הזכויות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל אם נכס למלונאות היה צריך להיפתח ב-20 באוקטובר כמועד הפתיחה, 7 באוקטובר מנע ממנו שנת פעילות – אז האם אין הכרה?
רינת ראובן
¶
יש הכרה, אבל זה שונה ומורכב יותר ממלון הרגיל וזה ישפיע על הפיצויים, אבל יש אפשרות בגלל שהוא במסלול אדום.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
הרואה חשבון שלך שיבוא לזום, וגם אם צריך ידברו איתך אישית באופן פרטי, בשביל זה אנחנו פה. אולי הם יוכלו לעזור ואולי לא, מה אכפת לך למלא מספר דפים.
רינת ראובן
¶
יש איזושהי דרך. זה אמנם לא יהיה כמו מלון שפועל כי אנחנו יודעים מה המחזור שלו שנה שעברה, אבל יש דרך.
עג'וואד אבו שאיד
¶
הנה מסעוד שהוא עד אתנו כאן שקיבל משכורת ממני במשך שלושה ארבעה חודשים כשהיינו בהרצה בשביל לפתוח את המקום.
עג'וואד אבו שאיד
¶
אבל כשראינו שהדברים מתמשכים, בנובמבר פיטרתי אותו כי אני לא יכול להמשיך ולשלם משכורת.
עג'וואד אבו שאיד
¶
לא ההוצאה מטרידה אותי, אלא מה יהיה קדימה, ההיקפים הגדולים יותר ממשכורות. הנה לדוגמה, מונהל שמוחזק פה כעובד במלון והוא מנהל המלון, ויש לי עוד מנהל מלון שהוא מנתניה ושילמתי גם 45,000 שקלים ו בסוף שחררתי אותו ואת האנשים כי אני לא יכול להחזיק אותם.
קאסם אבו שהיד
¶
אני רציתי להוסיף משהו שכל חברות הגז בישראל סמכו על טורקיה ועכשיו כשנסגר הייבוא, כולם בבעיה ואין מפעל בלונים ריקים בישראל. אני מתכוון לבלונים ריקים, בלוני מתכת. כולנו הזמינו משם.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
את זה בסיבוב הזה לא נצליח לפתור, זה עניין של משרד הכלכלה, אבל יש פה משהו כללי שאין ייצור בלוני גז בישראל. הקשר עם טורקיה נסגר, וזה נושא שהמשרד צריך לבדוק אותו.
עניה ואעבד
¶
שמי עניה ואעבד ויש לי עסק לתפירה ולמכירת בגדים. הכול בסדר, אבל עכשיו כשחזרנו כל האנשים הולכים למקומות אחרים בגלל המלחמה. וכן, ירדתי בהכנסות.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אם את לא יודעת אם הוא הגיש, צריך להגיש. אנחנו נעשה זום לכל העסקים. את זכאית לעזרה אם העסק שלך נפגע.
תייסיר אבו שאיד
¶
שמי תייסיר אבו שאיד ואני חבר מועצה ובעל מוסך. מבחינת העבודה וקצב בסדר, אבל רק בצד השני הגבייה ירדה בגדול, ולגבי זה הגשתי בקשה לאלוהים שיעזור.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
זו בעיה תזרימית. קח אותם לבית המשפט כי לי אין דרך לעזור. כעת משרדי הממשלה יגיבו. משרד התיירות בבקשה.
סיגל בן עוז
¶
אנחנו במשרד כבר הבנו שיש קושי בלהגיש טופסולוגיה וכו' לרשות המסים, ולכן כל העסקים שהם עסקי תיירות – יכולים לקבל מאתנו שעות ייעוץ עם חונך שילווה אותם בהגשת המסמכים המקוונים לרשות המסים.
יעל אסיף
¶
קודם כל, אנחנו מתרגשים להיות פה, כי ממש מהרגע הראשון זיהינו את בוקעאתא, וראינו שהיא יישוב צפוני שלא היה מוכר כיישוב ספר, למרות שיישובים הרבה יותר דרומיים היו מוכרים. אנחנו והאוצר פעלנו מהרגע הראשון, ואנחנו שמחים שהכירו בכם כעת כיישוב ספר, שזה אומר שעכשיו בענפי התיירות והחקלאות אפשר להגיש תביעות לכל סוגי הנזקים שיש, ולא רק אם יש ירידת מחזורים או לפי שכר, אלא כל חישוב של נזק ממשי שאתם מגישים.
בכנסים שאנחנו עורכים אנחנו לא כל כך רואים את הרשות הזו מגיעה, וחשוב לנו שאתם תהיו מעורים ואנחנו בשיתוף המועצה נעשה זום גם בעברית וגם בערבית ונסביר לכם לגבי כל מה שאתם זכאים וגם טכנית איך מגישים את זה. יש לכם זכויות שנלחמנו שיהיו לכם, ואנחנו רוצים שאתם תממשו אותן.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אבל יש פה מישהו של ההסברה של המשרד הממשלתי, שגם אתה תהיה מעורב למיצוי זכויות.
עביר אבו חמדה
¶
אני מבקשת מכל בעלי העסקים וגם מכל חברי המועצה ומכל גורם במועצה – ברגע שאתם מקבלים הזמנות לזום, הזמנות לוועדות והזמנות שונות, בבקשה תגיעו. אנחנו מביאים ממש את מיטב היועצים שנותנים הדרכה. האם הכנס שעשיתם היה פרונטלי או בזום?
שמעון גלרון
¶
אדוני חבר הכנסת, אני רוצה לדבר בשם המועצה, קודם כל שיש לנו פה שני חברי מועצה וגם בשם ראש המועצה שלצערנו הרב נבצר ממנו להגיע, כי רק אתמול הוא השתחרר מבית החולים, ולכן אנחנו מפה קודם כל נאחל לו בריאות והחלמה מהירה.
אני רוצה להודות לכם על הביקור הזה. אנחנו כמועצה נרכז את כל בעלי העסקים שלנו. כפי שלוטפי הקב"ט שלנו אמר, שהוא מתעסק גם בכל הנושא של העסקים, הוא ירכז את זה ביחד עם העוזרת שלי ושל ראש המועצה. אנחנו נרכז את הכול ונהיה בקשר עם כל המשרדים המכובדים שהגיעו לכאן מול כל האנשים הנכבדים, ונבקש מכם לקיים פגישת זום עם בעלי העסקים ועם כולנו.
בנוסף לזה, אנחנו גם נעודד את כל בעלי העסקים להגיש את הבקשות, על מנת שיוכלו למצות את כל הזכויות שלהם ולקבל את כל מה שמגיע להם ממה שהמדינה מעמידה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
שמעון, סיכום מעולה. אני רוצה גם להודות לנציגי הממשלה שבאו. אין תחליף למראה עיניים, לסיור בשטח ולמפגש עם האנשים. יש ביננו ערבות הדדית, כי אנחנו גם יודעים איך עזרתם לחיילים בתחילת המלחמה ואיך אנשים פתחו את הבית, את הלבבות ואת המסעדות שלהם. יש לנו פה אפשרות לבנות חיים משותפים.
עג'וואד, אני רוצה לגיד לך שיש לך פה מקום מדהים, ואני מתכוון לחזור לפה וליהנות מהמקום הזה. אני מתפלל ואנחנו נפעל שהמקום הזה ישגשג עם הרבה אורחים ועם הרבה תיירים ובכלל בוקעאתא תהיה יישוב צומח, מבוסס תיירות ומבוסס יזמות.
בעזרת השם אנחנו נתגבר גם על הימים של המלחמה, אבל אנחנו צריכים לעבור את התקופה הזו ביחד, ונעשה כל מה שאנחנו יכולים גם בכנסת וגם בוועדה שלנו, כדי לסייע לכם. אני חייב לרוץ כי אני הולך פה למשפחה שאיבדה את הבן שלה במלחמה. תודה רבה לכם.
(סיור באודם – ישיבה ביקב "הר אודם")
יערה אלפסי ביאדגלין
¶
שמי יערה ואני הבת של מיכאל המייסד והבעלים של יקב "הר אודם", אני סמנכ"לית השיווק ושותפה בכירה. אנחנו נתחיל את הסיבוב שלנו בכך שנגיד שיקב הוא לא רק תיירות, אלא הרבה מעבר לזה. יש לנו כאן למעשה את הסיפור של כל המשפחה שלנו שמתקיימת מהעסק הזה – החל מאבא ומאימא שלי שהם המייסדים של הדבר הזה, דרך אחי אדם שהוא היינן ולצערי לא יכול היה להצטרף אלינו, ישי אחי הוא הכורם שאחראי על תחילת הדרך של כל בקבוק יין.
בקיץ האחרון, אנחנו העברנו את רצפת הייצור שלנו מהמבנה הזה למבנה ההוא, משהו שהיה משמעותי מאוד. מבחינתנו, התיירות פה בגולן הייתה אבן משמעותית ויסודית מאוד בהתייחס לכושר ההתפרנסות שלנו והיכולת להתכלכל מהדבר הזה. אני אשמח מאוד שאנחנו נקפוץ רגע לשם ואחרי זה אנחנו נחזור ואני מבטיחה שיהיה יין.
ישי אלפסי
¶
חשוב להגיד שב-2003 העסק הזה קם, ואתר התיירות היחיד שהיה כאן היה "יער האיילים" השכן שלנו. בגדול, חשבו שאבא שלי השתגע כשהקים יקבע במרכז המבקרים בצפון הגולן. עשינו אז כ,7,000 בקבוקים, והיום אנחנו עושים כמעט 200,000 ומייצאים 25% בערך.
יערה אלפסי ביאדגלין
¶
התחלנו עם 7,000 בקבוקים בשנה, מתוך חלום ואהבה של ההורים שלנו לאנשים ולגולן. החקלאות זה משהו שזרם בעורקינו ואבא שלנו הנחיל לנו את האהבה לעשייה הזו. כשאנחנו התחלנו ב-2003, עשינו הכול מהכול – מקבלת האנשים במרכז המבקרים ועד כל הייצור וכל השיווק. היום, המתקן הזה מייצר כ-200,000 בקבוקים וזה עוד ילך ויגדל.
עד 6 באוקטובר במרכז המבקרים שלנו, עם חלוף השנים וצמיחת תעשיית היין של ישראל, הגענו לצוות של כ-20 עובדים כשכל הזמן היה כאן מלא, ששה ימים בשבוע, מיום ראשון ועד יום שישי, המקום היה מלא. היו לנו כאן הופעות כל הקיץ, כמו של דיויד ברוזה שפתח פה את סיבוב ההופעות שלו, מאור כהן, עומר יוסף ועוד. לא היה מישהו שלא אירח אותנו.
ב-8 באוקטובר סגרנו לתקופה של חודשיים, כשאני הייתי אז בהיריון בחודש החמישי. חלק מהעובדים שלנו התקדמו והלכו חזרה להורים כי הם היו סטודנטים; וחלק גויסו בצו שמונה. אנחנו עוד היינו בשיא תקופת הבציר ובלי ידיים עובדות. ולכן, כל המשפחה שוב חזרה לעשות כל מה שאפשר, כדי להחזיק את הדבר הזה.
אחרי שלושה חודשים, החלטנו שלא משנה מה, אנחנו פותחים כי אי אפשר לראות את המקום סגור יותר. צריך את האנרגיה וצריך להראות שאנחנו כאן. אם פיקוד העורף אומר שירו כאן, אז ירו כאן, ולפי זה אני החלטתי שאני מתקדמת וגייסתי צוות חדש, אנשים שמעולם לא פגשו את המקום שיש בו אנשים, שמעולם לא דיברו עם אנשים על יין, אבל אני אמרתי שזה שווה.
בהתחלה, המושב הפך לאיזשהו שטח צבאי, הייתה כאן מכונת קפה וכולם היו מבצעיים. הזמנתי אותם לשתות קפה, רק כדי שאני ארגיש שמישהו נכנס לכאן והמדפים לא מתמלאים באבק. לאט לאט התחלנו להרגיש קצת יותר זרימה, אבל כשאני אומרת קצת יותר אני מדברת על כ-100 איש מאוקטובר ועד עכשיו, לא כולל חיילים. זו כמות המבקרים שהייתה לנו מאוקטובר.
המתקן הזה הוא של מפעלי התסיסה, ושם בהמשך נמצאים חדרי החביות שלנו שלא ניכנס, אלא נעבור למקום שקט כדי שנוכל לשבת ולדבר. כעת נחזור למרכז המבקרים.
ישי אלפסי
¶
בשנה שעברה נטענו כ-80 דונם, ואנחנו מגדלים כבר 240 דונם שלנו, נטענו עם עוד שלושה מגדלים עוד 100 דונם, כשהמטרה היא להגיע בעוד שנתיים ל-400,000 בקבוקים מה-200 שאנחנו עושים היום.
ישי אלפסי
¶
תלוי במגדל, מה הוא רוצה ובכמה הוא מוכר. אנחנו מכוונים לטון לדונם, לכל 1.3 ק"מ עושים בקבוק. לגבי איזה בקבוק וכמה הוא עולה – הטווח אצלנו מתחיל ב-70 ומגיע ל-470. תיירות יין הוא תחום מדהים שנדבר עליו עוד רגע.
יערה אלפסי ביאדגלין
¶
אתם יושבים עכשיו באולם הייצור הישן שלנו. דמיינו שעד הבציר האחרון, הכול קרה על הרצפה הזו ממש, ואפשר אפילו עוד לראות חתכים שיש פה מהמלגזות שעבדו. בחודש נובמבר, אמרנו לעצמנו שאם תהיה מלחמה זה יהיה כמו בקורונה כשהיה סגר ועד בפברואר כשזה ייגמר – נעשה שיפוץ קטן כדי שיהיה לאנשים מקום נוסף לשבת, אבל אז הרמנו קיר והורדנו קצת מנורות והיה לנו עוד חדר אירוח, אבל קיבלנו את "הקיץ של אביה".
אנחנו לא מפסיקים לרגע לחשוב על איך להביא לכאן פעילות. כשאורי אמר לי שהוא רוצה שתבואו לכאן, אמרתי נהדר, אבל אני לא בצד של המתבכיינים ואף פעם לא הייתי.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כיף לנו לפגוש אנשים שהם לא מתבכיינים וגם טובה אמרה לנו שאתם לא מתבכיינים, ולכן אנחנו בסביבה טובה.
יערה אלפסי ביאדגלין
¶
מהצד השני, אני יכולה להגיד שאנחנו בסיטואציה שחוץ מהגמישות המחשבתית והיצירתיות, אנחנו נדרשים לסבלנות רבה ואורח נשימה כלכלית, שהולך ואוזל במיוחד לאור ההשקעות שעשינו שם ודיברנו עליהם.
לצד כל אלה, שמעתי שאתם הולכים לבקר את טובה ופרנסיס, והיה לי ברור שאנחנו נטעם ביחד יין שאנחנו החלטנו להוציא לזכרו של מתן אחרי שטובה ופרנסיס הסכימו. זה יין מיוחד מאוד מענבי קלרט, שזה זן צרפתי, והוא במהדורה מיוחדת מאוד וחד פעמית, ממש כמו האיש שמתן היה.
הפן האישי שלי על מתן, שבאפטר האחרון שלו הוא היה פה באודם עם הבעל שלי שהוא הרשב"צ כאן בערב של חברים אחד על אחד, לפני שהוא חזר לצבא. הם היו חברים טובים מאוד.
קריאה
¶
מהרטו זה קונצנזוס באודם. זה הייבוא הכי טוב שקרה לנו, ואני אומרת את זה באהבה גדולה. הוא באמת איש אהוב.
יערה אלפסי ביאדגלין
¶
החלטנו לקחת את היין הזה כדי לכבד דרכו את חיו. רצינו שאנשים ישתו, ייהנו ויזכרו בו במורשת שהוא השאיר של אהבת החיים, אהבה לאנשים ואהבה לגולן ולחקלאות דרך היין הזה. את התווית אימא שלי ציירה. לימים טובים יותר, נראה לי שכדאי שנרים כוסית.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
כן, אני רוצה להרים, ואני רוצה לומר לכם משהו בשם הכנסת ובשם עם ישראל – זה רגע מיוחד שיש בו גם כאב וגם תקווה, גם זיכרון וגם מבט אל העתיד, גם מחויבות למי שאיננו וגם מחויבות לחיים ולדורות הבאים, וזו זכות גדולה להיות גם עם משפחת מאיר וגם עם משפחת אלפסי, כאנשים עם שורשים בגולן שזרעו וקצרו ועוד יקצרו בגולן דורות, פירות, הישגים ויזמות. זה נותן לנו השראה לכל העשייה שלנו.
יערה אלפסי ביאדגלין
¶
אוסיף משהו קטן על היין הזה – עשרה שקלים מכל בקבוק שאנחנו מוכרים, אנחנו תורמים לעמותה של הפצועים והחללים, כשהרעיון מאחורי הוא לעזור לחברים של מתן שנפגעו איתו ביחד בפעולה ונשארו פצועים לנצח. כולם שם קטועי איברים, והיה לנו חשוב מאוד לתת משהו חזרה גם בעשייה הזו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
אתם לא בכיינים, אבל האם הייתה פגיעה דרמטית בפעילות העסקית השנה? האם מיציתם את הזכויות שלכם מול רשות המסים?
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
יש פה בכירים ברשות המסים, ואנחנו רוצים לוודא שכל עסק יודע למצות את הזכויות שלו.
מיכאל אלפסי
¶
ליקב יש יתרונות ויש חסרונות באירוע מהסוג הזה. כל מה שקשור ביצירת היין ובייצור היין, אנחנו לא יכולים לפגוע בו, אלא עושים כמו שחולבים פרות. אנחנו מוכרחים לעשות את העבודה, אין כאן באמצע כלום. מעבר לייצור היין, זה הכרמים והטיפול בהם חייב להימשך.
אנחנו נפלנו בשנה קשה ומורכבת מאוד בקטע של סדר גודל של השקעות כבד במיוחד, שזה אומר שעברנו מכאן לשם ועל המעבר היה עלינו לשנות את כל מה שאתם ראיתם. מה שראיתם שם, זה רק החלק הפשוט של העניין. בנינו שם עוד שלושה ארבעה חדרי יצירה ליין, שזה אומר חדר מלולקטית שזו התסיסה השנייה, חדר לתסיסה קרה שזה אומר שזה חדר בטמפרטורות נמוכות וחדר חביות ענק שאמור לשרת אותנו לפחות עד 2027 או 2028, ששם היקב אמור להגיע בחזון שלנו לכ-500,000 או 600,000 בקבוקים.
את כל זה בנינו מהר. החלטנו אתמול ועשינו מחר מקצה לקצה. היקב עמד על הרגליים והיה מוכן ב-12 באוגוסט בציר ראשון, קלטנו שם בתכנון קצר מאוד, עמוס מאוד ויקר מאוד, אבל זה עדיין זול יותר מאשר לבנות פה בניין בשני דונם. זה היה טוב יותר לשכור מאשר לבנות, אבל ההשקעות שעשינו שם היו בהחלט השקעות כבדות.
ההשקעות האלו ילוו אותנו במשך השנים קדימה, וכן הלוואות שהבנקים באמת תמכו, ואני מתכוון רק לבנק המזרחי שתמך. בנוסף, קרן "צפונה דרומה" תמכה מתוך אמונה במה שאנחנו עושים ומתוך מי שאנחנו.
כל הדבר הזה נע ונד, אבל הדבר היחיד שנעצר הוא המקום שאנחנו יושבים פה עכשיו, שגם בו ביצענו השקעות כדי להסב אותו משטח ייצור לשטח אירוח – והכל לשווא. במקום שזו תהיה אחת השנים היפות שלנו מבחינת הכנסות ופעילות, זה בדיוק היה ההפך ושם אנחנו סובלים מאוד. רגל אחת מתוך שלוש הרגליים שהיקב בנוי עליהן נגדעה. אין פה שום פעילות, למעט מספר חיילים שנכנסים ונהנים תחת כוס יין.
מיכאל אלפסי
¶
יש לנו זכאות, יש לנו זכויות וקיבלנו תמיכה שהיא לא מספקת, וכמובן שאנחנו לא יודעים מה זה מספקת, אבל כל מה שנתנו לקחנו. לחודשים האחרונים לא קיבלנו. אנחנו קיבלנו על נובמבר ודצמבר.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
היא היועצת המשפטית של רשות המסים. הבאנו את אנשי המקצוע, כי אנשים לא מכירים את הזכויות שלהם.
מיכאל אלפסי
¶
חשוב יותר ומעניין הרבה יותר לאן זה הולך. מה שמאחורי גבי כבר נגמר וזה לא מעניין אותי, אבל החלק החשוב הוא לאן זה הולך. אנחנו השארנו את מרכז המבקרים פתוח, והוא מפסיד כסף יום-יום, אבל המחיר שאנחנו משלמים זה להשאיר שהשולחן יהיה נקי מאבק ושהשולחן יהיה תמיד פנוי לכל חייל שנכנס או לכל נפש שחפצה להראות שהיא שותפה בעשייה בגולן או בלתת לגולן ולצפון הארץ כי לצערי הרגו לנו את הגליל והרגו לנו את הגולן.
אלה שני חבלי ארץ שאמנם אני מפריד ביניהם, אבל בסופו של דבר הם אחד והם נעלמים לנו. השהיה שלנו בגולן וההישארות שלנו בגולן, למרות שהמקום הזה היום ואתמול היה שמח מאוד, זה חשוב לכולנו לאין שיעור. חשוב לכולנו בארץ שזה ישרוד וימשיך להוציא מיני עשבים, ושלא העשבים יתגברו עלינו.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
מדברים על זה שיש מעין דעיכה וזליגה של הכלכלה של הגולן והגליל אחורה. לדוגמה בית הקפה "מטרלו" מתקיים בתל אביב אבל פה לא וזו בעיה, או עסקים שהיו בקו הגבול וזזים וכו'.
יערה אלפסי ביאדגלין
¶
ליקב האודם יש ספקים שהם לוקליים כי אנחנו מסתכלים על העסק שלנו כעל עסק לוקלי. הלחמים שיש כאן הם לוקלים, הקפה הוא מספק שהוא לוקלי, הגבינות, הזיתים, המתבלים והכל. כולם מקומיים.
יערה אלפסי ביאדגלין
¶
הכלכלה המקומית מקיימת ברמה הרבה יותר עמוקה ממה שהבן אדם הממוצע חושב. זה אומר שגם כש"מטרלו" סגר, לצורך העניין, גם אחותי שהיא קרמיקאית נפגעה כי את הצלחות הוא קונה ממנה, וכשהוא סוגר מעגל שלם נסגר.
גם אצלנו, אחד האתגרים הגדולים שעמד בפנינו כשהבנו שאנחנו רוצים להישאר פתוחים, היה איך אנחנו שומרים על המקומיות שלנו. אני יודעת שאם היום אנחנו סוגרים, אז גם הספקים שהם כולם יצרנים נפגעים.
מיכאל אלפסי
¶
אנחנו לא רואים ברשות המסים כמשהו שהוא נגדנו או כמשהו שאנחנו חייבים לו כל הזמן וצריך למלא את הבור הזה, אלא שאנחנו רואים בהם כרגל בועטת ממשיכה ליצירה הכללית של מה שנעשה בכל המקומות שאתם ביקרתם ואתם תראו ותתרשמו.
כמו שיערה אמרה – אין פה מקום של בכי, אלא מקום של בנייה, הקמה, שיקום ושל הערכה גם למי שעשה וגם למי שיעשה אחרינו כי חייבים לייצר את מי שיעשה אחרינו.
ישי אלפסי
¶
שלושתם הם נציגים שהגיעו לגולן בסוף שנות השבעים. המושב הזה היה מושבוצ, אחרי כן מושב שיתופי והיום מושב - - - , ובגדול היה פה רק חצץ ודברים כאלה עד לאמצע שנות התשעים. בסוף שנות התשעים, פתאום היה כביש וכבר היו שירותי בריאות וחינוך. בעשר השנים האחרונות היישוב הפך מכ-16 משפחות לכ-90 משפחות, תלוי באיזה יום אנחנו אומרים. יש פה חינוך שבמשך 15 שנה לא היה, עד שהדור של הילדים נכנס.
כשאנחנו מסתכלים על ה"שקט" שיש פה בגולן, אנחנו אומרים שזה בהחלט להבין שאם חבל ארץ כזה נכבה, את כל אודם משכנים בארבע קומות תחתונות של מגדל ואף אחד לא ירגיש. באודם היום כבר יש דור שני וקצת כי הבנים שלנו מתחילים לעזור בתוך החלקות, ובחקלאות מדובר על סדר גודל של 2,000 דונם, כשהמרחק של החלקה מהגדר בקצה הוא פחות מ-500 מ"ר. בעמק הבכא, למי שמכיר את הקרב המפורסם של קהלני, כל השטחים של אודם יושבים שם.
מיכאל אלפסי
¶
אני מקווה שהרקע הזה תורם לנו כדי להכיר אילו אנשים משוגעים חיים פה. אנשי הגולן הם אנשים מטורפים באיכותם, אין כאלה בשום חבל ארץ בארץ. מדובר באנשים מיוחדים מאוד שעשו את מה שהם עשו מתוך קשיים, והקושי הוא כיתרון ולא כחיסרון. כל זה חשוב שנדע למען ההיסטוריה, אבל אני מזמן הפסקתי להסתכל על ההיסטוריה. השיער שלי לבן ועוד מעט איננו ומה שמעניין אותי אלה הנכדים שלנו.
הילדים שלי עובדים עכשיו בשביל הנכדים שלנו, והנכדים שלנו כבר בשדות עושים את המלאכה. כשהם היו קטנים הם עשו זאת בעזרת חברים אחרים שלימדו אותם מה לעשות, ואני אספר גם על הדור השני לאירועים האלה.
הבנים של החברים פה, כמעט כולם לא 100% מהם, נשארו חקלאים ומגדלים בנחלות שלהם כבר דור שני שלהם, וזה היופי הכי משכנע שיש בעולם שהיישוב הזה פורח מתוך עצמו. קולטים פה גם אנשים מבחוץ, אבל עדיין הבסיס אלה אותם הילדים שיודעים לחיות במינוס חמש כשקר להם אבל נעים להם והם יודעים לחיות גם כשיש בוץ, למרות שהיום יש קצת פחות. זה היופי של היישוב הזה, ועם זה אנחנו רוצים לרוץ קדימה.
אתם, רשות המסים, הנגב והגליל, כשאתם רואים את התופעות האלו, זה הייחוד של פיתוח הפריפריה. אני יודע שגם בבארי, גם בנחל עוז וגם בזיקים התופעות הן דומות מאוד והחבר'ה לא יעזבו שם. החכמה שלנו היא לחזק אותם.
ישי אלפסי
¶
צריך להגיד לגבי החדשים, שמי שאין לו סבא וסבתא פה, המדינה חייבת לעזור לו. כדי לעלות מ-16 משפחות, בעשור האחרון הגיעו לפה אנשים שעובדים במשהו, אבל לבוא בתור חקלאים המדינה לא מסוגלת לתת שטח שאפשר להתפרנס ממנו. לצערנו הרב, ברגע שנחליף את שדות המוקשים בטורים טורים של כרמים, זה יהיה מעולה, אבל זה ייקח לנו איזה רגע.
עד אז, צריך לעזור לאנשים במקצועות חופשיים להגיע לפה, וזה אומר תקשורת, תחבורה ציבורית וכל עזרה לעסקים שעוברים לפה. אנחנו רואים את זה קיים, אבל זה צריך לשפוך על כל הפריפריה.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
סיפרתי שהאחיין שלי בא לגור פה באודם בהרחבה, הוא למד הנדסאי בתל חי, היה בבית הלל, התפנה, גר בקלע ויש לו פה מגרש.
קריאה
¶
אז אני גם אוסיף לזה, שהבן שלי בן 19 הוא גלינר פה בגולן בחלקה בחד נס, ואתמול בערב הוא אמר לי שהוא החליט להישאר בגולן.
היו"ר מיכאל מרדכי ביטון
¶
עכשיו אנחנו רוצים להספיק שני דברים – ללכת לראות את חלקת הקבר ובדרך לקנות קצת יין. מיכאל, אנחנו מודים לך. פרנסיס וטובה ולכלל בני המשפחות, תודה על המפגש המיוחד הזה, ואנחנו עוד נשוב לכאן. אני כבר הייתי כאן במלחמה עם שני האחים המבוגרים שלי, ואחרי כן עם הילדים שלי הייתי גם בחוות האיילים – אז לקוח חוזר. תודה רבה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 16:00.