פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת העבודה והרווחה
25/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 238
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 14:10

הצעת צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה)(מס' 3), התשפ"ד–2024

חבר הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר


חברי הכנסת
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי
יצחק פינדרוס
גלעד קריב
אושר שקלים

דקלה חורש - עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

פאתן מנסור - מנהלת תחום מעסיקים, משרד העבודה

שרון כהן - מנהלת תחום בכיר, משרד העבודה

תמנע מזרחי חיים - מנהלת שירות, אגף חרבות ברזל, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שיר אבינועם - ראש תחום פרט, מילואים, אגף כוח אדם, משרד הביטחון

לוטם הכהן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הביטחון

גיל הכהן - אגף תקציבים, משרד האוצר

עילם שניר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה

איציק בן לולו - אביו של אוראל אבוחצירה, נרצח ב-7 באוקטובר

אסתר בוכשטב - אימו של יגב בוכשטב, חטוף בעזה

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה)(מס' 3), התשפ"ד–2024

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, י"ט בסיון תשפ"ד, 25.6.2024, הצעת צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה). מדובר פה בהוראת שעה שמגינה על עובדים שלא יוכלו להגיע לעבודה בגלל המלחמה, ומשום מה זה יסתיים ב-1 ביולי. אנחנו יכולים להאריך את זה עד ה-6 באוקטובר 2024, כי החוק אומר שזה לשנה, אז קודם כל לפני שאני אלך לדבר על הצו, אני חושב שמשרד העבודה צריך להיערך להגיש הצעת חוק כבר עכשיו. אנחנו לא חשבנו שמלחמת השחרור יכולה לחזור, שנה שלמה מלחמה. חשבנו שישה ימים, 50 ימים, אבל אנחנו רואים שזה נמשך תשעה חודשים, אז יכול להיות שאתם כבר צריכים להאריך עד אוקטובר, שיהיה לנו אפשרות להאריך לעוד שנה. לא נצטרך כל שלושה חודשים להאריך, אבל עכשיו אנחנו נדון על צו ההגנה על עובדים בשעת חירום.

אולי היועצת המשפטית, תקריאי את הצו.

הצו הוא קצר.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן – החוק), לאחר שנוכחתי כי הדבר נדרש עקב פעולות האיבה או פעולות המלחמה כאמור בסעיף 4 לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מצווה לאמור:

הארכת
תקופת
הוראת
השעה 1. תקופת הוראת השעה האמורה בסעיף 3 לחוק מוארכת בזה עד יום ד' בתשרי התשפ"ה (6 באוקטובר 2024).

זה למעשה ההארכה המקסימלית שאפשרית לפי החוק הקיים, עד 12 חודשים. סך הכול התקופה, היא יכולה להיות עד 12 חודשים.

משרד העבודה, בבקשה.

היועצת המשפטית של הוועדה בעצם הסבירה מה מתבקש. לגבי מה שאמרת בדברים שלך, אנחנו רק נגיד שאנחנו בהצעת החוק הממשלתית היינו פטורים מחובת הארכת השפעת רגולציה בגלל שזה צורך דחוף ויש לנו אפשרות בעצם לפטור מריא, ועכשיו אנחנו נעבוד על הארכת ההשפעה של החקיקה שהייתה, של הוראת השעה כדי לבחון את הצורך להאריך אותה בתקופה נוספת כפי שציינת, אז אנחנו כן בוחנים את ההארכה כבר מעכשיו לתקופות נוספות.

טוב. מי רוצה לפרט? למי זה נוגע?

האוכלוסיות המוגנות לפי הצו, האוכלוסייה של המפונים לפי רשימת היישובים, אולי תסבירו אם הרשימה עדיין תקפה. יש לנו אוכלוסייה של החטופים, האוכלוסייה של בני המשפחה של החטופים, ויש את בני זוג של החיילים. ההגדרה כללה גם את חיילי המילואים, גם החיילים בקבע וגם חיילים בסדיר, וכרגע בגלל תיקון שנעשה וקבע הגנה, בני זוג של חיילי מילואים, אז ההגדרה חלה רק על בני זוג של חייל בסדיר או חייל בקבע.

צריך להגיד מי לא נמצא בצו הזה, אדוני. משפחות הנרצחים לא נמצאות פה.

הראשון שביקש לדבר זה אתה. תגיד את השם שלך.

אני איציק, אבא של אוראל המלאך שאתה רואה פה. אתה מכיר אותו כבר. קשה לי להתחיל כי לפני דקה דיברתי גם עם נעה וגם עם הבנות ממשרד הרווחה שאין לי שום דבר אישי נגדכן באמת, מכיר אתכן פעם ראשונה, אבל תקשיב, ותקשיבו, וכל עם ישראל רואה את זה כי זה מוקלט, אז שכל עם ישראל יקשיב. בזכות הילדים שלנו שהיו שם, המדינה הזאת ניצלה. אם לא, 1,000 טנדרים נכנסים לתוך אופקים, שדרות, אשקלון, ואני בספק אם לא מגיעים עד באר שבע. זה שרצחו את הילדים שלנו, שחטו אותם, שרפו אותם, ירו להם כדורים בכל מקום בגוף, אני ראיתי 400 גופות בערך על משאיות של תנובה. את הבן שלי קיבלתי עם ארבעה כדורי קלץ' במצח. אני יכול לתת לכם לראות את זה. באהבה אני אתן לכם לראות את זה.

שמישהו פה כבר יזדעזע שאנחנו עוד מעט תשעה חודשים פה לא מוגנים בשום חקיקה, בשום תקנה, ועושים הבדל בין דם לדם, ושמעתי אותך מקודם, חבר הכנסת אייכלר, בנושא של מציל נפש. הילדים שלנו הצילו אלפים ואותנו קוברים עוד פעם ועוד פעם, ונותנים למעסיקים להתעמר במשפחות הנרצחים ולהתעלל בנו ולפטר אותנו כי בצו שכחו אותנו. איך שאומרים לנו ברווחה, צריך חקיקה. אני לא רוצה חקיקה. אני רוצה שלא יהיה תיקון צו בלי משפחות נרצחים כרגע, כי אם כן, אני אומר לכם, אנחנו לא צריכים לצאת להפגין אבל אני אעשה דבר מאוד ברור, אני לא אתן לדבר הזה לקרות.

בסופו של דבר אני לא פרלמנטר, אני לא מבין, אבל אם אתה מעביר את הצו הזה, אתה יודע מה אתה עושה פה? אתה עושה לי ולכל המשפחות קריעה שנייה. זה הקריעה השנייה שלנו. קרעו אותנו וימשיכו לקרוע אותנו, והמעסיקים מתעללים בנו ומתעמרים בנו, ואתם לא סופרים אותנו לא ברווחה ולא בעבודה, ואני מנסה ונלחם והסיפור שלי האישי הוא הכי מגעיל בעולם.

יש לי 62 משפחות בעמותה של ילדי האור שמפוטרים, אחים והורים. קראתי את כל הסיפורים. אני מכיר את כולם. יש לי אבא, 24 שנה עומד במקום. אשתו נרצחה. הוא צריך לטפל בשלושה ילדים והמעסיק אמר לו, אתה צריך משרת אם. אני 14 שנה כמעט במקום עבודה, מהמייסדים והמקימים של המקום. אני עובד בחברת יד 2, חברה מאוד גדולה בישראל, מרוויחה הרבה כסף. הבן שלי זה הנרצח היחיד. המעסיק שלי מתעמר בי, מתעלל בי מחודש דצמבר אחרי שהייתי במשלחת חטופים ברומניה. התחיל איתי הליך של לפטר אותי, ובסופו של דבר ב-23 במאי, כי החוק הזה לא מגן עליי, פיטר אותי, גרם לי צער עמוק, גרם לי אובדן הכנסה. שלושה חודשים לא פיטרו אותי כי היה לי 90 ימי מחלה, אז לא יכלו לפטר אותי, ואחרי זה, אחרי שהמנכ"ל כותב לי שאני משתמש ניצול ציני במוות של הבן שלי המאומץ, ככה הוא קרא לו, הבן שלי המאומץ. יושב פה חבר הכנסת שקלים שמכיר את הנספח הזה.

חברת יד 2 הגדולה שהיא אהבת חיי, המקום שאני והילדים שעובדים שם בנינו בידיים שלנו, מנכ"ל חדש שמגיע ככה מתעמר וככה פוגע בי אישית. הוא קרע אותי. אני בחודש מרץ הגשתי תביעה להלנת שכר על זה שלא שילמו לי, על זה שלקחו לי את המשכורת. בשעה 21:00 קיבלתי דפיקה בדלת ואחרי זה קיבלתי מכתב, זימון לשימוע לפני פיטורים. מאותו יום מה שהמעסיק הזה עושה, הוא רק מנסה לחפש כמה אני הייתי בחסות המנכ"ל הקודם עובד רע, עובד גרוע. אז לא, הייתי שש פעמים מצטיין מנכ"ל, ארבע פעמים מחלקה מצטיינת. יש לי תצהירים ממנכ"ל החברה ומשנה למנכ"ל, וכל הסיפורים שמנסים להמציא עלינו זה לא נכון.

אנחנו פה כי הילדים שלנו הצילו את המדינה. אם הילדים שלנו לא היו שם, לא היה קיים כל שדרות, כל אופקים, כל מה שקרה שם. איך אפשר להעביר חוק כזה בלעדינו? איך אפשר להאריך צו הגנה כזה בלעדינו? איך אני מקצבה של 8,000 שקל צריך לממן את המשפחה שלי? רק המשכנתא שלי 8,000 שקל. חבר'ה, תתעוררו על עצמכם, משרד הרווחה, משרד העבודה. אתם לא יכולים לעשות הפרדה בין דם לדם. מה שאתם עושים פה זה הפרדה בין דם לדם. הנה, יושבת פה אסתר, אימא של ילד חטוף שמלווה אותנו. כל פעם אנחנו מנסים לקבל ממנה טיפ איך עושים משהו במשכן החרא הזה, סליחה על הביטוי, כי אף אחד פה לא סופר אותי.

כל דבר זה חקיקה וחקיקה, והנה, יש פה את פינדרוס שמצטרף אלינו גם והוא יגיד לכם טוב מאוד מה אני מתחנן. עכשיו אני יושב פה עם נעה והיא אומרת לי, צריך לשנות את החוק. בחטופים ובמילואימניקים שום חוק לא שינו, ומי ששינה אותו, צריך לערוף לו את הראש. אתה יודע למה לערוף לו את הראש? כי זה מה שעשו לילדים שלנו. איך הוא שכח אותנו בכלל? איך אני יושב מולה והיא אומרת לי, יש את האוכלוסייה הקיימת שצריכה את זה. איפה אנחנו? אני לא צריך את זה? אשתי לא צריכה את זה? האחים, איפה הם? איפה המשפחות האחרות? איפה האימהות שעכשיו מגדלות פתאום עוד שלושה ילדים כי אח שלהם נרצח? איפה הסבתות ששני ההורים נרצחו ואפשר לפטר אותם? ופיטרו אותם. אתם רוצים שיפטרו אותנו? אין בעיה. מה נעשה? נהפוך להיות נתמכים על ידי ביטוח לאומי? אני לא רוצה להיות נתמך. אני רוצה לעבוד. אני רוצה לקום בבוקר לעבוד.

הבן שלי הגדול לא מסוגל לחזור לעבוד. פעמיים ניסה להתאבד. גם אם אני אחזור לעבוד, אז אשתי צריכה לשמור עליו בשלוותה. זה נראה לך הגיוני? ואתם מתעסקים לי פה בלהאריך צו או לא להאריך צו? שימו אותנו בחוק. שימו אותנו בצו. שימו אותנו, לא אכפת לי איפה. זה לא מעניין. אתם חייבים להתייחס אלינו. ברגע שאתם לא מסתכלים עלינו, אתם תקבלו אותנו בשקיות שחורות. זה מה שיקרה. אני מכיר שמונה כבר שהתאבדו. אתה רוצה שזה יהיה 80? זה יהיה, אתה יודע למה? כי לחץ כלכלי מביא למוות, ואנשים שאין להם מה לאכול בסוף קופצים. חבר הכנסת אייכלר, אני פונה אליך אישית כי ניסיתי כמה פעמים וזה לא הלך לי, אבל אני שמח שזה פה קורה. תדאג לתקן את החוק הזה אתמול.

תן לי עכשיו לעשות את זה, ברשות החברים.

משרד העבודה, קודם כל אני שואל איך באמת קרה שהאנשים האלו לא שם, אבל זה לא דיון תיאורטי. יש אפשרות להכליל בצו הזה סעיף שאומר שכולל גם את משפחות הנרצחים?

סעיף הסמכות שיש לנו מכוח המסמיך, הוא להאריך את ההגנה הקיימת היום בחוק בהוראת השעה.

קודם ביקשנו ואת הסכמת ואמרת את זה, שבחוק הזה שאתם הולכים לחוקק עכשיו - - -

בצו הכוונה, אדוני?

לא, בחוק הבא. אנחנו הרי הולכים להאריך עד ה-6 באוקטובר. בינתיים אמרתם שאתם תכינו חוק שתוכלו לשקול את ההארכה לשנה שלמה, שלא נצטרך כל שלושה חודשים להאריך. אני רוצה שבחוק הזה לפחות תכניסו את כל האנשים.

פיטרו אותנו. מה הוא יעזור לנו? יחזיר אותי המעסיק לעבוד?

אתם יכולים להכליל בחוק החדש. אתם יכולים להכליל את כולם?

בחקיקה חדשה אפשר לבחון כמובן הוספה של אוכלוסיות נוספות. כמו שאמרתי, המשרד יעשה את כל מה שהוא מחויב להארכת השפעת רגולציה ושיח מתחייב עם הצדדים ליחסי עבודה. אנחנו בדיון ציבורי. בוועדה לקידום מעמד האישה זה הוצף. זה מוצף עכשיו ואנחנו בהחלט - - -

ממש לא, זה שקר. יושב פה חבר הכנסת פינדרוס, יגיד לכם.

אני מבקש לאפשר. אני רוצה לשמוע התחייבות שהולכים להכניס לחוק.

ההתחייבות צריכה להיות עוד שבוע.

בהסדר שאנחנו שוקלים להביא לכנסת הנושא ייבחן.

שבעה ימים, לא יותר. שבעה ימים, למה יהיו פה עוד אנשים שימותו.

אולי יש עוד אוכלוסיות ששכחתם, שלא באו לפה?

כשעושים הצעת חוק ממשלתית, אז יש הפצה של תזכיר חוק. מקבלים הערות ציבור.

עובדה ששכחתם את האנשים האלה.

הנה, בבקשה. עשינו את כל התהליך ולא קיבלנו הערות שיש אוכלוסיות שלא.

את צריכה לקבל הערות? סליחה. את צריכה לפתוח את הטלוויזיה ולראות את הנרצחים האלה מול העיניים שלך. את לא צריכה לקבל הערות. אני לא כועס עלייך אישית, אבל את לא צריכה לקבל הערות. יושבים פה חמישה ח"כים שמכירים את הסיפור. יושב פה יושב-ראש ועדה שמכיר את הסיפור הזה. אתם מבינים שהאנשים האלה - - -

שהוצף הצורך - - -

הצורך הוצף בנובמבר. מנובמבר עד היום פוטרו 62 משפחות. זה לא אמיתי. אל תיקחו אותי סחור-סחור. אי אפשר לקחת אותי סחור-סחור. אני פה לבד כי לא הוזמנו לפה.

קודם כל אתה לא לבד. יש פה שישה חברי כנסת.

אני פה לבד, כי אם היו פה עוד משפחות נרצחים לא היית רואה רק את אוראל.

תקשיב רגע, אתה לא לבד כי שבעה חברי כנסת באו פה לתמוך בבקשה שלך.

שבעה חברי הכנסת האלה ישלמו לי משכנתא ב-10 בחודש? שבעה חברי הכנסת האלה ישלמו לי ארנונה? הם ייקחו את הבן שלי לפסיכיאטר? הם ייקחו אותו לפסיכולוג? הרי הורים שכולים, אין להם הטבות לאחים שכולים. אני צריך לטפל בילדים שלי מהכסף שלי. מאיפה יהיה לי כסף אם אין לי עבודה?

טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

תודה רבה. הדיון הוא מאוד חשוב. אני מסתכלת על ההארכה של הוראת השעה. באוכלוסיות שפורטו כאן לא נמצאת קבוצת אוכלוסייה מאוד חשובה. 1,200 אזרחים נרצחו ב-7 באוקטובר, וזה 1,200 משפחות, גם הורים, גם אחים שהוראת השעה לא מתייחסת אליהם. אני מכירה מקרוב את המשפחות השכולות. אי אפשר להמשיך לנהל חיים בשגרה, לעבוד כשאתה נמצא בשכול, וזה לא שכול אזרחי רגיל. זה אנשים שנרצחו על ידי האויב ואנחנו חייבים כמדינה להתייחס לאנשים האלה בצורה מיוחדת, להגיש להם את כל ההטבות ולהגן עליהם מפיטורים, כמו שקודם חוק למילואימניקים ולקבוצות אוכלוסייה אחרות. אפשר לקדם את זה דרך חקיקה ממשלתית, ממש להגיש חוק. אפשר לקבל פטור מהנחה שלא יחכה 45 יום, ואני בטוחה שכל חברי הכנסת, 120 ח"כים יתמכו ויצביעו בעד.

תודה רבה.

אושר שקלים, בבקשה.

תראה, אני מכיר את המקרה של איציק הרבה זמן, ואנחנו בקשר ממש קבוע. כמו עם איציק, גם משפחות של נרצחים. אנחנו ממש בקשר ברמה יום-יומית. כל אחד זה עולם ומלואו וזה קורע את הלב כל פעם מחדש לשמוע את זה. אני הכי מזדהה עם מה שנאמר כאן, וכן, זה דבר הכי מתבקש והכי בסיסי פשוט לעשות את זה. אני לא פרלמנטר ותיק.

אבל מוכשר.

תודה, אבל אני יחסית די חדש כאן. מה שאני רק רוצה לשאול, אם אנחנו כבר מחדשים איזשהו הליך פרוצדורלי בסופו של דבר, אז מה הבעיה להוסיף לתהליך הזה מי שנגרע מהחוק, רטרואקטיבית?

שאלתי את השאלה. היועצת המשפטית תענה לך.

אנחנו במסגרת של צו. צו הוא במסגרת הסמכות שניתנה - - -

אבל החוק כבר קיים.

זה לא בראשית.

הדילוג על הקבוצה החשובה הזאת הוא לא בצו, הוא בחקיקה הראשית. אי אפשר לתקן את הלקונה בחקיקה הראשית במסגרת של צו להארכת תקופה. צריך לטפל בזה בחקיקה הראשית.

גם בחקיקה הראשית לא היה חטופים. גם בחקיקה הראשית לא היה אלמנות או ניצולים.

אז צריך לתקן.

אני פה צועק שמונה חודשים לתקן.

השאלה איך אנחנו נותנים לאיציק ולחבר'ה נוספים, משפחות נוספות, אחים ואחיות שלנו, איך אנחנו נותנים להם את המענה עכשיו, המיידי? ספציפית אני מלווה אותו, יש לו סיפור מורכב. אני הייתי שם קצת מעורב, אבל מן הסתם יש עוד הרבה משפחות אחרות. לא רוצה להגיע למצב שחלילה גם הוא הגיע, והוא מחזיק את המשפחה שלו בציפורניים. איך אנחנו יכולים לתת לו מענה עכשיו מיידי?

אני חושב שאנחנו נצטרך כחברי כנסת, מלבד החקיקה הממשלתית שצריכה ללכת עם פרוצדורות, להגיש גם חקיקה פרטית ואז אפשר לשלב את הממשלתית ואת הפרטית ולזרז את זה כמו שעשינו הרבה חוקים בשנה האחרונה.

יצחק פינדרוס, בבקשה.

אני אתחיל מהסוף. נדלק לי פה נורה אדומה. אמרו משרד העבודה שהם גילו את הסיפור של איציק בוועדת מעמד האישה שהתקיים לפני כמה שבועות. היה דיון אצלי בהשתתפות משרד העבודה לפני שלושה חודשים עם איציק.

בוועדה לפניות הציבור.

כן. במסגרת הדיון הזה עם כל משפחות נובה. דרך אגב, לא רק הסיפור שלו. הוא צודק. הוא נמצא פה במקרה כי הוא הגיע, אבל יש עוד עשרות משפחות עם אותה בעיה, וזה עלה שם במלוא עוזו. בעקבות אותו דיון ובעקבות האמירה של משרדי הממשלה כולם, הגשתי הרי את אותה הצעת חוק. הממשלה אמרה שהיא עושה עבודת מטה והיא תגיש הצעת חוק ממשלתית, אז המתנו עם הצעת החוק שלי. הגשנו את הצעת החוק. אם אתה זוכר, הרב אייכלר, זה נמצא פה לפני קריאה ראשונה בדיוק מהסיבה הזאת שמשרדי הממשלה אמרו, אנחנו עושים עבודה. לבוא לפה היום ולהגיד, אנחנו הולכים לבדוק עכשיו, איך אמרת, בשביל החוק של אחרי ה-6 באוקטובר, משהו פה לא נכון. אנחנו צריכים לקחת את אותה הצעת חוק. כנראה שאין ברירה. עם כל האהבה שלי לעבודת מטה של משרדי ממשלה, אבל אם יושבת פה נציגת מדינה ואומרת, המדינה יודעת מזה לפני שבועיים-שלושה, כשאני יודע שכל נציגי מדינת ישראל ישבו לפני שלושה חודשים ושמעו על הבעיה הזאת.

הרב אייכלר, אני רוצה לחדד על מה מדובר. אני יודע שאני בשידור, אז אני נזהר בדבריי. אנשים שעד עכשיו עוד לא יודעים איפה ילדיהם קבורים, הם מנסים לחפש מה קברו ומה לא קברו ואיפה קברו. עד לרגע זה. אנשים נמצאים במצב נפשי בלתי רגיל. אתה מצפה מהם לקום בבוקר, ללכת לעבודה רגיל? מה אתה מצפה מהם? הרי זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אני לא באתי אפילו לומר את זה מראש כשנכנסתי לדלת, אבל כנראה שאין ברירה. צריך לקחת את הצעת החוק, להכניס את התיקונים הנדרשים האלו בוועדה אצלך או בוועדה אצלי או חברי כנסת אחרים, להכניס את זה כהערות ולהעלות את זה לקריאה ראשונה.

אני מזכיר לך, אתה, אדוני יושב-ראש הוועדה, באומץ הובלת פה שבעה חוקים לנושא של החטופים. האנשים האלה שהם 240 משפחות, מגיע להם כל דבר ואני באמת מפרגן להם, אבל מדובר פה במעל 400 משפחות שאין אפילו תקנה אחת. אני כבר לא מדבר על חקיקה. תקנה אחת, חוק אחד. כולם עסוקים בעבודות מטה שמנהל מנכ"ל משרד רוה"מ, ומשרד הרווחה קיבל אחריות כזאת, ומשרד העבודה אחריות כזאת, וביטוח לאומי. הדבר הזה חייב להיפסק. אני מסכים שכרגע בצו אי אפשר, אבל להביא השבוע את החוק הזה, להעלות אותו למליאה כי האנשים האלה לא יכולים לחכות. תודה רבה.

אומרת היועצת המשפטית שהצעת חוק שלך היא לא יכולה לפתור את זה?

הצעת חוק שלך דיברה על להקים ועדה - - -

להפריד אותה מהכול.

אני מדבר על הצעת חוק ספציפית.

לא, לא, אבל אנחנו כל הזמן ניפול בזה. הצעת חוק שלי באה לומר דבר אחד פשוט. אני מדבר ברציונל. בניסוח הוא היה להקים ועדה, כי לא יכולנו להיכנס לפירוט. החכמנו בשלושה חודשים האלה, נוכל להתייחס יותר בפרוטרוט.

אבל אפשר להציג עכשיו הצעת חוק שתהיה - - - ?

למה להתחיל בטרומית? תיקח אותה, תביא לקריאה ראשונה ותכתוב שבמסגרת - - -. נדייק את זה.

בעצם זאת הצעה שעוסקת רק בהגנה מפני פיטורים?

לא, ובנושאים האחרים, טיפול ממשלתי. להרחיב את זה פנימה. מה שהצלחנו לגלות, גילינו. נביא לך את המסקנות של מה שיש כרגע במשרדי הממשלה, תכניסו את זה פנימה. אנחנו נמצאים כבר שמונה חודשים באירוע.

מה הדברים הנדרשים?

גם יש לכם בוועדה שעשיתם עבודה. גם אני אעביר לכם ונעשה זה.

בסדר, אנחנו נשב.

אדוני, אני גם רוצה לציין שיש הצעות חוק פרטיות שכבר הוגשו, לאסור פיטורים בשנת השכול הראשונה. יש הצעות אבל הן עדיין לא על שולחן הוועדה.

למה הן לא?

הן הונחו על שולחן הכנסת והן לא עברו ועדה - - -

אדוני, סליחה שאני - - -

תגיד עוד פעם את השם שלך למרות שכולנו יודעים מי זה מלמד.

רן מלמד, נקודת מפנה. אומרים שחייבים להעביר את ההארכה כי אחרת פוגעים בקבוצות אחרות. יש שבוע ימים לפני שהצו נגמר. אולי אפילו אחר כך יהיו עוד יומיים או משהו כזה. אני מבקש ממך לא להעביר להאריך היום את הצו. משרד הרווחה פישל, משרד העבודה פישל, אנשים במערכת הממשלתית פישלו. לא צריך לחכות שחברי הכנסת יעשו את התיקון בהקשר הזה, אדוני. אני פונה אליך ומתחנן, אל תאריך היום את הצו. שלח את משרד העבודה לעשות מייד עבודה, לתקן את מה שצריך לתקן ותוך שבוע ימים לבוא עם מערכת מסודרת חדשה שמכניסה את משפחות הנרצחים פנימה.

חבר הכנסת קריב, אתה גם משפטן. אם אנחנו לא נאשר היום, במי אנחנו פוגעים?

לגבי ההחלטה אם מאשרים היום או שבוע הבא, זו החלטה שלך. אני חושב שגם אפשר בכל מקרה לקבוע דיון מעקב על הנושא הזה שבוע הבא, כי התשובה - נחשוב לקראת החקיקה הבאה היא לא מספקת.

אדוני, אני רוצה רגע הערה מקדימה על המקרים, ואז איזושהי מחשבה שהיא לא מגובשת עד הסוף, אבל לגבי סל הפתרונות. צריך רגע להבין מדוע הקבוצה הספציפית של נרצחי המסיבות, יש בה מאפיינים מיוחדים. ביום הנורא הזה נרצחו 1,200 אזרחים, כמה מאות מהם חיילי צה"ל, מאות מהם לצערנו ביישובי העוטף ומאות במסיבות. חיילי צה"ל מטופלים על ידי מערכת מאוד מגובשת של כללים שהם מעוגנים בחוק התגמולים ובמעטפת שלמה של הצבא. חלק גדול מהמשפחות של הנרצחים בעוטף, לא כולם, חשוב לומר, אבל חלק גדול מהמשפחות שספגו את הנורא מכל הם גם בתוך קבוצת משפחות המפונים. זה לא אחד לאחד. אנחנו מכירים הורים לנרצחים בעוטף שגרים במרכז הארץ, אבל חלק גדול מהמשפחות הקרובות של הנרצחים זוכים להגנה מפני פיטורים בגלל הסיפור הזה של משפחות המפונים, והקבוצה הזאת של משפחות נרצחי הנובה, בעצם בפועל כמעט כולם לא נמצאים תחת איזושהי הגנה מיוחדת מעבר לחוק הכללי של נפגעי פעולות איבה, לכן באמת חלק גדול מהמקרים המאוד קשים קשורים בקבוצה הזאת, ולכן גם צריך לה איזושהי התייחסות שאתה וחבר הכנסת פינדרוס וחברת הכנסת אלהרר, אתם עוסקים בזה.

המטרה שלנו היא לייצר כאן שני מהלכים. מהלך אחד שהוא פתרון מהיר ומהלך שני הוא פתרון אסטרטגי. הפתרון האסטרטגי, אני כבר אומר, הוא פתרון לא פשוט שצריך לחשוב עליו היטב כי הוא לא נוגע רק לאסון שמחת תורה. הוא בעצם נוגע לכל מצב של שכול על רקע שירות צבאי או על רקע פעולת איבה. בראיה לטווח ארוך צריך לקבל פה החלטה שהיא החלטת מדיניות לא פשוטה, האם כשם שאנחנו נותנים הגנה לאישה שחוזרת מחופשת לידה, ש-75 ימים אחרי חזרתה אי אפשר לפטר אותה. החוק אומר, לא רק שיש כמובן חופשת לידה שמשמרת גם אחרי 60 ימים, אבל המחוקק בא ואמר, יש תקופה מעבר לחופשה שאתה לא מפטר את הבן אדם.

היום בחוק הישראלי אין התייחסות מקבילה לאבלות. אדם שבנו נהרג בתאונת דרכים ועולמו חרב עליו, מעבר לשבעה ימים של אבלות ויום חופש באזכרת השלושים, המדינה לא מגינה על היכולת שלו לשקם את עצמו, והמדינה אומרת, אם הוא נפלט ממעגל התעסוקה, אז רשת הביטחון הסוציאלי מטפלת בו בדמי אבטלה. כשמדובר בשכול צבאי או בשכול על רקע טרור, אז יש אפילו חובה מוגברת על המדינה לתת איזשהו פתרון. זה לא קיים היום בחקיקה. אמרה היועצת המשפטית שלגבי חללי טרור וחללי צה"ל, המשפחה הגרעינית זוכה להגנה בתחום התעסוקה אם יש השמה מיוחדת בשיקום התעסוקתי או מעבר לגיל 67, לכן בפתרון המלא זאת לא תהיה חקיקה חפוזה, ואני מציע לא לסמוך על איזה שהן אמירות שתוך שבוע יביאו פה חקיקה אסטרטגית, כי יש פה סוגיה כבדת משקל שיושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה צריכים לדאוג שמטפלים בה. אי אפשר להשאיר את הנושא הזה של ההגנה התעסוקתית על הורים שכולים, על ילדים שכולים, על אחים שכולים ללא שום מענה. לכל הפחות היה צריך לצפות שיש איזשהו פרק זמן אחרי 30 ימי האבלות שאתה אומר, כן, גם מעסיק פרטי את האדם הזה לא מפטר. זה לא קיים ואת זה צריך לעשות.

בצד המענה האסטרטגי שייקח זמן, חייבים לבוא עכשיו עם מענים מיידים יותר מדויקים, והמענים הללו צריכים לבוא בפתרונות יצירתיים. אני אתן דוגמה. לצערי יש לנו כאן מקרה של אובדן מקום עבודה, אבל פה זה מקרה שבו המדינה צריכה לתת מענה מוגבר דרך רשת הביטחון הסוציאלי שבצידה יהיה כניסה מהירה לתהליך של השמת תעסוקתית במקום אחר במעורבות של המדינה. לא יכול להיות שמשפחות של נרצחי אסון שמחת תורה יגיעו לחרפת רעב או יאבדו את ביתם כי הם לא עומדים בתשלומי המשכנתא. כאן משרד העבודה שאחראי על הביטוח הלאומי צריך להציג באופן מיידי מה המסלולים לפתרון מהיר למצוקות כאלה, אם זה ועדת החריגים, אם זה מסלול השמה, ששבוע הבא מתחילים ללוות את האנשים הרלוונטיים להשמה, לרבות השמה מטעם המדינה, לרבות ההשמה בתפקיד בשירות הציבורי לפרק זמן מסוים עד שיהיה לנו פתרון מערכתי, אבל אי אפשר להתעלם מהבעיה.

אני חושב שאם אנחנו נבקש ממשרד העבודה ומשרד הרווחה, זה שני המשרדים הרלוונטיים, ומשרד הביטחון בהקשר של שכול צבאי, להציג עכשיו, ממש תוך ימים מה חבילת המענים הקיימת במסלולי ועדת החריגים בביטוח הלאומי לתמיכה כלכלית מוגברת במקרים מורכבים של התא המשפחתי האבל, איזה אופציות של השמה תעסוקתית מיידית, לא שיקום תעסוקתי בסדנאות. מה המדינה יודעת לעשות בהשמה תעסוקתית מהירה, אז יהיה לנו כמה חודשים באמת לעבוד עם משרדי הממשלה על הפתרון האסטרטגי. דבר אחד לא יכול להיות, שיבקשו מהקבוצה של המשפחות שגורלן היכה בהן, וזה באחריותנו. אי אפשר לומר להם, תחכו עכשיו חצי שנה לחקיקה ממשלתית. תביאו סל פתרונות מיידי, לרבות הגדלת התמיכה מהביטוח הלאומי במקרים המיוחדים, שיאפשרו איזהו פיצוי על אובדן התעסוקה, ובצד זה בואו נתחיל לעבוד על החוק. אם אתם יודעים להציג תזכיר ממשלתי, מה שאני לא חושב שאתם תצליחו לעשות תוך כמה שבועות, בבקשה. אם לא, נתארגן פה קבוצת חברי כנסת, נציג חקיקה פרטית שתהיה קטליזטור לתהליך הממשלתי.

רוב המשפחות שנופלות בין הכיסאות הן נרצחי נובה, בגלל שהרוב המכריע שלהן לא זוכות להגנה שזוכות משפחות המפונים, לכן בואו שני המשרדים, תציגו את סל הפתרונות של הביטוח הלאומי ושל שירות התעסוקה כפתרונות חירום מיידיים. הרי מדובר במה? בכמה עשרות משפחות שנמצאות במצב של אובדן מקומות העבודה. לא מדובר על מאות ואלפים. בואו תיבנו מסלול טיפול בלי חקיקה במשפחות הללו, ונדע שבשלושת החודשים הקרובים פתרתם את העניין. יתאמץ אולי להעביר בטרומית חקיקה ראשונה פרטית לפני סוף המושב, ואז אתה, אדוני היושב-ראש, גם בפגרה בהיתרים המיוחדים תוכל לקדם. יש כינוסי מליאה בתקופת פגרה, פה ושם. אפשר לקדם אבל זה המסלולים, מסלול חירום והפתרון האסטרטגי. אני לצערי חוזר לוועדת חוקה.

אני רק רוצה לעשות משהו של 30 שניות כדי שיכניס את כל מה שגלעד אמר, שאתם ברווחה, בעבודה, לא משנה מה, תקומו לאותו יום שיש לכם דיון ותזכרו בדיוק את הדבר הזה. זה הבן שלי אחרי שהוא לקח נשק מאחד הנרצחים. בבריחה הם כולם. תשמעו איך כולם קוראים לו שיציל אותם, ותישנו עם זה כל לילה. (השמעת הקלטה). הם צועקים, "אוראל, לאן?", אתם יודעים למה? כי הוא הלך לחפ"ק להוביל את אנדריי שחזר מהשבי שבוע שעבר, על אלונקה, לעשות לו אינפוזיה, להכניס אותו איתו לאוטו, לברוח איתו, ואז כשבאו המחבלים, בגלל שאנדריי דיבר רוסית עם אלכס, אז הם לקחו אותו ושמו אותו בצד, ואת הבן שלי, את ירין ואת עדן הם שחטו. תקומו עם זה ותזכרו את האוכלוסייה הזאת, ואת זה תגידו לחברים שלכם שם.

צו השעה זה האוכלוסייה הזו, 405 ילדים, מלאכים שהגנו על המדינה הזאת. איך אנחנו שקופים? במקרה הזה זה אסון. את באה ממשרד הרווחה, את באה ממשרד העבודה. אני אומר לך, אני רוצה לעבוד. לא רוצה להיות בבית. בקורונה השתמשתי בתג נכה של הבת שלי כדי לצאת מהרחוב. כמו שידעתם לחוקק בקורונה, תעשו את זה אתמול. תעשו צו שעה אתמול, לא היום. בבקשה, אנחנו מתחננים. אני מדבר פה בשם 1,000, לא בשם איציק.

איציק, תשמע רגע, קודם כל היה לך זכות גדולה שהעלית את הנושא למודעות, כי עובדה שזה לא היה במודעות ובזכותך כולם עכשיו מדברים על זה. אני מקבל את ההצעות של החברים שאנחנו בעזרת השם, חוץ ממה שפנינו למשרד העבודה להכין את החוק והכול, אנחנו גם נעשה חקיקה פרטית מהירה כדי לזרז. אולי נשלב את זה אחר כך במיזוג, אבל שזה יהיה חוק - - -

ברשותך, עכשיו נזכרתי בעוד משהו מאוד חשוב. אני ואשתי החלטנו שמלאך כמו אוראל צריך שיהיה עוד, אז הלכנו לטיפולי פוריות. בדצמבר החלטנו לעשות טיפולי פוריות כדי להביא עוד ילד לעולם. במהלך ההתעמרות של המעסיק שלי, הבאתי לו את אישור הפוריות והודעתי לו שאני מתחיל פוריות. איך אני יכול לעשות את הדבר הזה עם ההתעללות שאני עובר, עם המכתבים שאני מקבל כל יום, ועכשיו ב-23 במאי אחרי שהוא החליט שהוא מפטר אותי, הוא שולל ממני את הזכויות. הוא שולל ממני את חודש הודעה מוקדמת. הוא פונה לממונה על זכויות נשים שזה אתם, לפטר אותי. אתם מוכנים לעזור לי לדבר עם הממונה, להסביר לו שכל מה שעושים שם, שקר? אפשר? כי אני מסכן.

אני חושב שמה שאמרת נותן להם פתח לאפשר לא לפטר אותך.

הנושא נבחן. הוא בשיקול דעת של הגורם שמוסמך לבחון את החוקיות - - -

אתם יודעים מהדבר הזה?

אני מבינה שהוגשה בקשה.

המעסיק שלי הגיש את הבקשה, לא אני.

ברור לי לחלוטין.

אבל תהיה לך גם זכות שימוע, זאת אומרת שגם ישמעו אותך. אתה הוזמנת כבר לשימוע?

לא שמעו אותי.

זה חלק מההליך.

אבל בהליך הזה הוא שלח ספר של 15 שנה, כמה אני עובד חרא, והיא תסתכל על זה. היא לא תסתכל על זה שאני רוצה להביא עוד מלאך כמו אוראל. הילד הזה שלוש שנים שירת במג"ב בירושלים.

טוב, אני רוצה להמשיך במה שהתחלתי. אנחנו בלי נדר, בעזרת השם נעשה חקיקה פרטית. פינדרוס, אתה תיזום את זה?

אני אומר, תשמשו בזה. עבר טרומית, תתקדמו. רוצו קדימה.

אפשר להשתמש בחוק שלו?

כן.

אז אנחנו נשתמש בחוק שלך או נצרף עוד.

הרי מנכ"ל משרד רוה"מ הודיע במכתב שכל הדברים האלה שיעלו - - -

אנחנו נבדוק את זה. אנחנו הרי בשידור פומבי לא יכולים להיכנס לפרטים. אם החוק שלך קיים על השולחן ואם אפשר לשלב את הנושא הזה, אנחנו נשלב את זה.

כן, הוא צריך להגיד על מה התוכן.

אנחנו נדבר על זה. אנחנו נשב איתך אחר כך, היועצת המשפטית, ונראה איך עושים את זה. בכל אופן אנחנו בעזרת השם נרצה את שני הדברים, אלף, את העזרה הראשונה למשפחות הקיימות, בית, לטווח הארוך יותר. גימל, בחוק הזה שאתם מכינים אתם כוללים עכשיו את כל המשפחות. לא רק אלה, אלא תבדקו מי עוד נפל בצדדים.

אם כך, אנחנו נשאל את חברי הכנסת האם אפשר להגיע להצבעה לאשר?

אני לא יכול להצביע.

אתה לא יכול להצביע, אז אנחנו נגיש את הצעת צו ההגנה הזה בכל ההתניות שדיברנו פה, ובעזרת השם אנחנו נזדרז מאוד להביא את הדברים שאנחנו דיברנו עליהם.

מי בעד אישור צו ההגנה על עובדים בשעת חירום כמו שהוקרא על ידי היועצת המשפטית, נעה בן שבת? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר

אין מתנגדים, אין נמנעים. צו ההגנה אושר.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:54.