פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת העבודה והרווחה
24/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 234
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י"ח בסיון התשפ"ד (24 ביוני 2024), שעה 13:50

הצעת תקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט) (תיקון), התשפ"ד-2024

חבר הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

אליהו אבישר - המינהל למתן רישיונות חשמל, משרד העבודה

ריקי קייט - מינהל הבטיחות, משרד העבודה

רובי מושייב - מינהל הבטיחות, משרד העבודה

יוחאי תירוש - מנהל תחום תכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

איגור סטפנסקי - מנהל מינהל החשמל, רשות החשמל

ידידיה שטכלברג - עו"ד, מחלקה משפטית, רשות החשמל

אלכסנדר רודיאק - מדריך ארצי לבטיחות בחשמל, המוסד לבטיחות ולגהות

נעה בן שבת
מיכאל קוסאשוילי‏

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת תקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט) (תיקון), התשפ"ד-2024

ברוכים הבאים לוועדת העבודה והרווחה, היום י"ח בסיון תשפ"ד, 24.06.2024. אנחנו בנושא מאוד טכני, מאוד חשוב, הצעת תקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט), ועושים תיקון על החוק הזה. יסביר לנו עו"ד מיכאל קוסאשוילי קודם כל על מה הנושא.

משרד האנרגיה ורשות החשמל הגישו קובץ תקנות בפני הוועדה, שהמטרה שלו לבוא ולעדכן את כל מערכות החשמל בחצרות חקלאיות, וגם להוסיף עוד היבט שמתייחס למתקנים פוטו-וולטאיים בשטחים חקלאיים. הם ערכו כמה שינויים בתקנות.

מי יציג את זה?

ידידיה שטכלברג.

אתה מוכר לנו בוועדה. כבר עשית כמה דברים פה פעם.

כן. יש לנו כמה שינויים. אולי לפרטים ניכנס כשנקריא.

אבל תסבירו, בגדול.

ברור, אני אסביר, בגדול. אני רק אומר שאני לא אכנס עכשיו לכל הפרטים. יש כאן קודם כל תיקון שנועד להצמיד את התקנות האלה לתקן הבין-לאומי, תקן IEC שהתקנות מתבססות עליו, אז יש פה כמה שינויים שעושים את התקנות יותר דומות לתקן הבין-לאומי. במקרה שלנו הם גם מוסיפים עוד אפשרות של שיטת הגנה, וגם מוציאים מההגדרה של חצרים חקלאיים גידולי שדה. שדות, מטעים ופרדסים היו כלולים בהגדרה של חצר חקלאית, אבל בתקן הבין-לאומי זה לא קיים ואין סיבה שאנחנו נסטה מהתקן הבין-לאומי בעניין הזה, לכן יש כאן הגדרה חדשה שבעצם ממעטת שטחים שמשמשים לגידולי שדה, מטעים ופרדסים.

בנוסף, התקנות באות לתת מענה למתקני פוטו-וולטאיים שמקימים אותם היום הרבה בשטחים חקלאיים ונועדו לתת פתרון לכל מיני בעיות של זליגה, לאפשר שיטות הגנה, מגדירות מחדש את מפסק הפחת והערכים שלו וגם נותנות אפשרות להגן שלא באמצעות מפסק פחת כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. זה המהות של השינויים, בגדול.

אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי שלנו למה דברים כאלה שנראים לי טכניים והיו אמורים להיות מקצועיים, צריכים להגיע לחקיקה ולתקנות?

אולי רק נסביר את זה ואחר כך נפנה עוד שאלה לרשות החשמל. קודם כל בגלל שמדובר פה בתקנות שמותקנות מכוח חוק החשמל, ובחוק החשמל יש הוראה שאומרת שכל הוראה שתותקן מכוח החוק הזה, היא גם חלק מובנה באותו החוק. ההוראות האלה גם הרבה מאוד פעמים כוללות סנקציות פליליות, זאת אומרת יש פה גם היבט פלילי לתקנות האלה, כפי שגם נציג רשות החשמל יוכל להסביר בהמשך. סעיף 2(ב) לחוק העונשין אומר שכל פעם שיש חקיקת משנה שיש לה היבטים פליליים, היא צריכה לעבור אישור ועדה מהוועדות של הכנסת. בגלל זה בעצם אנחנו פה.

אולי הגוף המקצועי יוסיף עוד הסבר בנוגע למתקנים פוטו-וולטאיים כדי שהוועדה תבין וגם כדי שהציבור יבין, וגם להסביר מה הייחוד של חצר חקלאית, זאת אומרת מה המאפיין שלה.

ברגע שאומר לי היועץ המשפטי שעל פי החוק צריכה הוועדה לאשר, אני מבין שיש פה עניין לציבור, זאת אומרת עניין של סכנה, מניעת סכנה, בטיחות, לכן אני מבין שאני צריך להתקין תקנות. אני רוצה להבין את הסכנות. אתה אמרת לי דברים שאני לא הבנתי איפה פה הסכנה ואיפה ההטבה, איפה פה הקושי שאתם שמים על האדם.

אתה מוכן לדבר, איגור סטפנסקי?

כן. קודם כל אני רוצה להוסיף למה שמיכאל אמר. חוק החשמל אומר שהשר רשאי להתקין תקנות ותשימו לב על ביצוע עבודות חשמל, זאת אומרת אנחנו פה מדברים על ביצוע עבודות חשמל. לא מוצרים – ביצוע עבודות חשמל. מי שמבצע עבודות חשמל זה אנשים. זה לגבי הציבור וציבור חשמלאים בעלי רישיון, זאת אומרת זה ממש קשור לוועדת עבודה ורווחה.

אני מ-1999 במשרד האנרגיה. כל השנים עם תקנות החשמל, עם חוק החשמל אנחנו באים לוועדת העבודה והרווחה ולא לוועדה אחרת. פעם רצו להעביר אותנו לוועדת כלכלה, ואנחנו הסברנו שזה לא המקום. המקום הוא ועדת העבודה והרווחה. ביצוע עבודות חשמל צריכים להיות פה.

כי זה ביצוע עבודות, פשוט מאוד.

ביצוע עבודות חשמל, כן.

יש פה איזה סכנה?

קודם כל באופן כללי מובן שהחשמל הוא הורג, אז זה כבר סכנה, ואם מיתקן לא תקין ולא בטיחותי או מותקן לא בטיחותי ולא בהתאם למה שנדרש באותן תקנות החשמל, בכללי ביצוע עבודות חשמל, הכללים המקובלים, אז בוודאי יש סכנה לציבור, סכנה למשתמשים, סכנה למי שמתחזק וכו', אז יש סכנה באופן כללי, סכנה בביצוע עבודות חשמל.

תקנות החשמל אמורות להגיע למצב המינימום הנדרש. אני אומר המינימום הנדרש מכיוון שתמיד יש החמרות על החמרות על מי שאפשר לעשות. כמו שאומרים, תמיד יש את האפשרות לעשות חוץ מחגורה גם שלייקס, אבל אנחנו מדברים על המינימום הנדרש בכדי להגיע לבטיחות הנדרשת למשתמשים במיתקני חשמל ולצרכנים ולציבור הרחב.

לגבי מיתקן חשמל בחצר חקלאי, כולם מבינים שחצר חקלאי זה חצר שיש כל מיני סכנות מיוחדות, למשל לחות, למשל זה בסביבה אגרסיבית של כל מיני חומרים כימיקלים, מים. זה תקנות שכבר קיימות משנת 1991. אנחנו עכשיו עושים את התיקון, להתאים יותר לחקיקה ולתקינה הבין-לאומית הקיימת. מ-1991 החליטו שצריכים להתקין תקנות מיוחדות לחצרים חקלאיים בגלל שזה אתר עם סכנה מוגברת.

יש לנו גם תקנות חשמל למיתקן חשמל באתר בנייה, שזה גם אתר מיוחד, לא רגיל, או למשל מיתקן חשמל באתר רפואי, בתי חולים. זה גם לא מיתקן רגיל, אז ב-1991 החליטו ופה עכשיו כמו שידידיה אמר, אנחנו עושים כמה דברים. אחד מהדברים, מצמידים אותנו לתקינה בין-לאומית IEC. דבר שני, ב-1991 הגדירו שחצר חקלאי זה גם מטע זיתים או שדה עם עגבניות, כי בתקן הבין-לאומי זה לא. חממה, רפת, דיר צאן זה כן, אבל לא מטעים או פרדסים. למה זה חשוב בשבילנו להיום? מכיוון שכמו שאתם יודעים, היום מתחיל להיות יותר ויותר מתקנים אגרו-וולטאיים. עושים מיתקן PV מעל אבוקדו, מעל שדה עגבניות. חקיקה עושים דו-שימושי.

PV, הכוונה נגיד לוחות סולריים?

כן.

חשמל סולרי, חשמל שמייצרים מהשמש.

רואים את זה אפילו בעמודי חשמל היום.

נכון. בוודאי שהתקנות מ-1991, אף אחד לא חשב על זה, אז יש כמה דברים שמקשים להתקנת מתקנים באנרגיות מתחדשות בחצרים חקלאיים.

שאלתי את השאלה הזאת כי גם הציבור צופה בנו וגם צריך לדעת. גם אני, חבר ועדה, יושב-ראש ועדה.

אני רק אוסיף שלפני ארבע שנים, שלושה בחורים שנכנסו לבריכת דגים קיפחו את חייהם. זה בגלל שהיה שם כל מיני בעיות של חשמל.

המגע בין מים לחשמל. מה השם שלך והתפקיד?

אליהו אבישר, משרד העבודה.

בבקשה, בוא נתחיל לקרוא.

בגלל שיש לתקנות האלה גם היבט פלילי, יש חשיבות בכל שינוי ובכל תקנה להגדיר על מי חלה האחריות הפלילית, בהתאם לתפקיד שלו. אולי בגלל שהתקנות מקצועיות, אז משרד העבודה יתחיל.

שטכלברג, הוא עשה את זה מאוד יפה בפעם הקודמת. בבקשה.

תקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט (תיקון), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק החשמל, התשי"ד-1954, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון
תקנה 1 1. בתקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –

(1) במקום ההגדרה "איפוס" או "TN-C-S" יבוא:

"איפוס" – כהגדרתו בתקנות הארקות ואמצעי הגנה";

(2) במקום ההגדרה "הארקת הגנה" או "TT" יבוא:

"הארקת הגנה" – כהגדרתה בתקנות הארקות ואמצעי הגנה";

(3) אחרי ההגדרה "הארקת הגנה" יבוא:

"זרם פחת" (residual current) – סכום וקטורי של הזרמים במוליכים חיים של מעגל בנקודה כלשהי שבו";

(4) במקום ההגדרה "חצרים חקלאיים" יבוא:

"חצרים חקלאיים" – מקום המשמש לצרכים חקלאיים, ובכלל זה מבנה המשמש לגידול בעלי חיים ולטיפול בהם, או לאחסון ולעיבוד של מזון לבעלי חיים או של דשנים, חממה ובריכת מדגה, ולמעט שטחים המשמשים לגידולי שדה, מטעים ופרדסים";

אם אפשר לשאול רק, אדוני. הסברתם שזה לא נכלל בתקן ולכן אתם מורידים את גידולי שדה ומטעים ופרדסים, אבל בעיות של טרקטור שבא וחופר ופוגע בקו יכולים להיות בעייתיים.

הבעיות בעניין חפירה לא מבוקרת זה לא כל כך שייך לביצוע עבודות חשמל, זה שייך לחוק משק החשמל ששם אני מאשר את תוכניות החשמל של אותה חברת החשמל, ולכל כבל כזה צריך להיות תוואי. חוץ מזה יש לנו גם תקנות החשמל, התקנת כבלים במתח נמוך או התקנה במתח גבוה. יש שם התקנת כבלים תת-קרקעיים ושם יש כמה צריך להיות עומק, איזה הגנה, איזה סימנים. הכול זה בתקנות אחרות.

רק אולי נבהיר כאן שתקנות החשמל הן חלות במקביל, כלומר אם יש תקנות מוליכים או תקנות הארקות, הן חלות על כל מיתקן חשמלי. אם המיתקן הוא בחצרים חקלאיים, אז חל עליו גם הדרישות שבחצרים חקלאיים.

גם הרציונל שמתקנים חקלאיים שמפורטים פה הם יחסית מצומצמים בגודל שלהם ביחס לשדות, מטעים וכו'.

אני רוצה ברשותך להתייחס. רובי מושייב, מינהל הבטיחות. בסוגיה הזאת שאתה מעלה, זה נכון שמבחינת חצרים חקלאיים הם קטנים יותר ביחס לעיר, אבל מבחינת האחזקה שלה היא בצורה גרועה מאוד ואנחנו במינהל הבטיחות עושים ריכוז מאמץ של פיקוח מרוכז למול כל מיני מושבים או יישובים חקלאיים. המצב הוא רע מאוד ולכן האמירה שלך שאתה אומר שהם קטנים, היא נכונה אבל מבחינת - - -

הפיקוח צריך להיות חזק.

פעם אחת, הפיקוח צריך להיות חזק, ופעם שנייה, הבהירות בחוק הזה, בתיקון של הדבר הזה, לפחות אנחנו מבקשים להוסיף שם בסוגיות של תחזוקה ובסוגיות של בדיקות, כמו למשל במקומות מסוכנים אחרים כמו שהזכיר פה האדון, לגבי בדיקות כמו באתרי בנייה למשל. אנחנו יודעים שהסיכון שם הוא גבוה, לכן יש שם טבלה מאוד מסודרת, פעם בשלושה חודשים מי מגיע ובודק ומה הוא צריך לבדוק. כל דבר כזה אנחנו חושבים שגם בחוק הזה צריך להיות.

לנו במינהל הבטיחות יש נוהל בדיוק לסוגיה הזאת, לפער הזה שהיה משנת 2014. כתבנו נוהל ודרשנו בו בדיקה פעם בחמש שנים של בודק מוסמך, ובדיקה פעם בשנה של חשמלאי לפי רישיון שנדרש בפיקוח של המקום. בריכות דגים למשל, כמו שאליהו הזכיר פה ששלושה חבר'ה צעירים נהרגו מהתחשמלות. אנחנו רואים את זה בבדיקות שלנו, בפיקוחים שלנו על ימין ועל שמאל.

הדברים מופיעים בתקנות?

בתיקון הזה זה לא מופיע.

ואתם רוצים שנוסיף את זה?

אנחנו מעוניינים שזה יוסיף למרות שזה מופיע בתקנות חשמל. כמו שבתקנות הבנייה זה מופיע, אז גם כאן לעניות דעתי, כשבן אדם בא וקורא את ההנחיות בחצרים חקלאיים, הוא צריך להסתכל על התקנה הזאת ולהסתכל מה הוא צריך לעשות.

אפשר לענות?

בבקשה.

פה מדובר על בדיקה תקופתית, אז אנחנו עשינו תיקון קטן.

כשנגיע לסעיף 19 - - -

אנחנו מבקשים אישור שינוי בסעיף הבדיקות, שתהיה בדיקה תקופתית כל חמש שנים של מיתקן חשמל שמותקן בחצר חקלאי. זה לגבי בדיקה תקופתית.

לגבי טבלה שהוזכרה פה בתקנות החשמל, מיתקן חשמל באתר בנייה, יש מפסק פחת כמו אצלכם בבית, מי צריך ללחוץ ומתי, ומה צריך לבדוק במפסק פחת, כמה זמן אתה צריך לבדוק עם מכשיר. פה בתקנות האלה אנחנו לא נכנסנו לפירוט כזה, אבל פה בתקנות חשמל יש בתקנה 18 תחזוקה.

זה לא מופיע בתיקון.

זה לא מופיע בתיקון, זה בתקנות. כתוב מאוד מפורש שמיתקן החשמל בחצרים חקלאיים יתוחזק במצב תקין ויעיל. נתגלו ליקויים במיתקן, יופסק המיתקן הלקוי או חלק מהלקוי על תקינתו, זאת אומרת יש את החובה לאותו בעל מיתקן או מחזיק מיתקן לתחזק את המיתקן באופן תקין.

אם יהיה לנו בדיקה לפני הפעלה ראשונה, אחר כך בדיקה על ידי חשמלאי בודק כל חמש שנים, ויש את תקנת תחזוקה שמחייבת לתחזק מיתקן כמו שצריך, זאת אומרת שהוא יהיה תקין, אז אין צורך לפרט יותר מכיוון שכמו שעכשיו גם אמרו, אם אני בעל המיתקן, אני יכול להחליט. אני רוצה שהתחזוקה תהיה, שכל חצי שנה יהיה לי פה בדיקה או איזה שהן מדידות.

ברשותך, מה שאתה אומר, זה שהוא יכול לעשות, הוא גם יכול לעשות כל יום, זה בסדר. למשל בבית שלך תעשה חמש שנים, זה בסדר. אני לא דורש עוד בדיקה אחרי שנה, אבל אני אומר שבמקומות סיכון כמו בריכות דגים למשל, בדגה, שאנחנו יודעים שאנשים נהרגו שם, אנחנו יודעים שהאחזקה שם כמו שכתוב בסעיף 18, היא לא מתבצעת בכלל, והפיקוח שלנו הוא לא כזה אגרסיבי כי אין לנו כוח אדם מבחינת הפיקוח, לכן אני אומר, זה לא יגרע אם אנחנו נוסיף עוד סעיף בסעיף 18 בדיוק בתחזוקה, שאומר שהוא יבצע כל שנה בדיקה של חשמלאי, לא חשמלאי מוסמך. חשמלאי שיבוא ויבדוק את זה, שיבדוק את הקורוזיה. בגלל שמדובר פה במים ודברים שצפים על המים. אנחנו מכירים את זה, יש לחות ויש קורוזיה.

אוקיי, הוויכוח לא כל כך גדול. אנחנו נגיע לסעיף, נראה איך מנסחים את זה. בבקשה.

אולי רק נעיר בהמשך לקריאה של התקנות, שלבקשת רשות החשמל הכנסנו גם שינויים בתקנות. כל פעם שיש שינוי מהנוסח שנמצא בפני הוועדה, אז כמובן שנעדכן וגם נקריא את הנוסח העדכני. למשל השינוי בנוגע לבדיקה של פעם בחמש שנים, זה משהו שהוא לא מופיע בקובץ שבפני הוועדה אבל נקריא אותו בהמשך.

בבקשה.

(5) אחרי ההגדרה "IPXXX" יבוא:

"מפסק פחת" – מפסק המיועד לנתק אוטומטית מיתקן חשמלי המוגן על ידו ממקור הזינה במקרה של הופעת זרום פחת כתוצאה מקצר לאדמה";

(6) אחרי ההגדרה "מתח נמוך מאוד" יבוא:

"קו" – מעגל המחבר לוח חשמל בזרם חילופין למקום אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ואפשר במיתקנים כמפורט להלן שיחבר גם לחלק המיתקן המפורט לצידם:

(1) במיתקן ייצור, לרבות מיתקן "פוטו-וולטאי – למהפך או לממיר;

(2) במיתקן אגירה – לממיר;

(3) במיתקן מסוים אחר שאישר המנהל – בהתאם לתנאים שיקבע המנהל לגבי אותו מיתקן;

בגלל שהכנסנו עדכון בנוסח, נקריא את הנוסח שוב.

יש לנו שתי הערות, אחת זה שלא ברור מה זה ה"אפשר" במיתקנים כאלה, כי אנחנו כרגע בהגדרה של קו ולא באיזו הוראה שמרשה, לכן חשבנו שצריך להגיד – מעגל שמחבר לוח חשמל בזרם חילופין, כמו שהצעתם, למקור אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ובמיתקנים כמפורט להלן יחבר גם לחלק המיתקן המפורט לצידם. ה"אפשר", לא כל כך ברור מה הוא מאפשר. זה דבר אחד שלא ברור.

אחרי זה בהמשך, "במיתקן מסוים", אנחנו צריכים להגיד לאיזה חלק הוא מחובר, כי אנחנו כרגע בהגדרה "קו", אז אם אנחנו רוצים להגיד קו, אנחנו צריכים להגיד בין מה למה הוא.

אז במקום "ואפשר" את רוצה "וכן במיתקנים"?

ובמיתקנים כמפורט להלן יחבר גם לחלק המיתקן המפורט לצידם.

המילה "אפשר" מפריעה לך, אז תוציאו את זה.

אז שלא תהיה.

בסדר, "ובמיתקנים כמפורט להלן" וכו'.

גם חלק המיתקן המפורט לצידם, זאת אומרת הוא מחבר את לוח החשמל בזרם חילופין למיתקן המפורט בצידם. אם זה למשל המיתקן הפוטו-וולטאי, הוא יכול למהפך או לממיר. ב-(3) גם צריך להגיד לאיזה חלק. "במיתקן מסוים שאישר המנהל", לאיזה חלק הוא מתחבר.

זה בהתאם לתנאים שייקבעו, כי אנחנו לא יודעים עוד איזה חלק יש שם.

מה שמאשר המנהל במיתקן המסוים הזה, הוא יאשר לחלק שיקבע המנהל לגבי אותו מיתקן בהתאם לתנאים שיקבע לגביו.

אפשר, במיתקן מסוים אחר שיאשר המנהל, לחלק שאישר המנהל ובהתאם לתנאים.

אוקיי.

רק נקריא שוב את הנוסח.

"קו" – מעגל המחבר לוח חשמל בזרם חילופין למקום אספקה או מקור זינה, ישירות או דרך מבטח, ובמיתקנים כמפורט להלן גם לחלק המיתקן המפורט לצידם:

(1) במיתקן ייצור, לרבות מיתקן "פוטו-וולטאי – למהפך או לממיר;

(2) במיתקן אגירה – לממיר;

(3) במיתקן מסוים אחר שאישר המנהל – לחלק שאישר המנהל לגבי אותו מיתקן ובהתאם לתנאים שיקבע לגביו;

בסדר.

"תקנות הארקות ואמצעי הגנה" – תקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה מפני חישמול במתח עד 1000 וולט), התשנ"א- 1991.

תיקון
תקנה 2 2. בתקנה 2 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) לא יתקין אדם מיתקן חשמלי בחצרים חקלאיים אלא לפי תוכנית שתוכננה על ידי ממתכנן המיתקן (להלן – התוכנית)."

רק נסביר שהתקנות עכשיו נותנות יותר חופש למתכנן לבחור בין שיטות הגנה, ולכן זה סעיף מבהיר שמבהיר שהאחריות על כך היא של המתכנן, ומתקין המיתקן צריך לפעול לפי אותה תוכנית.

תיקון
תקנה 3 3. בתקנה 3 לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א) –

(1) במקום פסקה (1) יבוא:

"(1) המיתקן יהיה מוגן באמצעי הגנה מפני חישמול באחת משיטות ההגנה האלה: איפוס, הארקת הגנה או מתח נמוך מאוד, בהתאם לקבוע בתוכנית; במיתקן המוגן באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה, יותקן מפסק פחת אחד או יותר, בהתאם לקבוע בתוכנית, עם זרם הפעלה מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:


(1) 0.03 אמפר להגנה על מעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב עד 32 אמפר;

(2) 0.1 אמפר להגנה על מעגלים סופיים המזינים בתי תקע לזרם נקוב מעל 32 אמפר;

(3) 0.3 אמפר להגנה על קו ללוחות חשמל; לעניין זה, ייחשב המהפך במיתקן פוטו-וולטאי וממיר במיתקן אגירת אנרגיה, כלוח חשמל";

(2) בפסקה (2), במקום "באמצעי הגנה TN-C-S או TT" יבוא "באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה";

(2) אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), קו שבין הלוח הראשי של המיתקן לבין הלוח לזרם חילופין של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה, אפשר שלא יוגן באמצעות מפסק פחת;

כאן אנחנו מוסיפים, זה לא נמצא בפני הוועדה – באישור בעל רישיון חשמלאי מהנדס ובהתקיים כל התנאים האלה:

(1) סך זרמי הזליגה מהמהפכים במיתקן פוטו-וולטאי או מהממירים במיתקן אגירה בעבודה תקינה, עולה על 0.3 אמפר;

(2) הקו יוטמן באדמה או יותקן בתעלת כבלים נפרדת משאר המעגלים של המיתקן;

(3) אם הקו מותקן בתעלת כבלים נפרדת לפי פסקה (2), יתקיימו גם שני אלה:

(1) תעלת הכבלים הנפרדת תוגן בפני פגיעות מכניות בהתאם לאמור בתקנה 5 לתקנות החשמל (התקנת מובלים והתיול שבהם במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2002;

(2) התקנת הכבל בתוך תעלת הכבלים הנפרדת תהיה בהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות החשמל (התקנת כבלים במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התש"ס-2000".

רק שאלה בנוגע לתחילת סעיף 2 שהקראת. הקראת "(א1 על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), קו שבין הלוח הראשי של המיתקן לבין הלוח לזרם חילופין של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה". תירצה בהתאם להגדרה הקודמת להוסיף גם - - -

לחלק שאישר המנהל כאמור בפסקה (3) להגדרת "קו".

אז נקריא - על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), קו שבין הלוח הראשי של המיתקן לבין הלוח לזרם חילופין של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן אגירה, או לחלק שאישר המנהל כאמור בפסקה (3) להגדרה "קו", אפשר שלא יוגן באמצעות מפסק פחת, ובלבד שבעל רישיון חשמלאי מהנדס אישר זאת, ובהתקיים כל התנאים האלה. זו התוספת.

בסדר.

ברשותך, יש לנו שאלה. כשאתה קורא יבוא "באמצעי הגנה איפוס או הארקת הגנה", למה לא מופיע TNS גם?

בגלל ששינינו את ההגדרה איפוס כהגדרתו בהגדרה, שכולל גם TNS וגם TN-C-S.

אפשר להמשיך.

הבעיה במיתקן פוטו-וולטאי היא גם שיש עוד שיטת הגנה של זינה צפה בפנלים עצמם, אז אין התייחסות לזה.

מטרת השינוי היא לאפשר למתכנן לבחור את שיטת האיפוס, או TN-C-S או TNS. בוודאי שיש עוד הגנות. יש את רשימת ההגנות בתקנות הארקות ואמצעי הגנה.

הכוונה שלא במיתקן הפוטו-וולטאי עצמו.

מיתקן פוטו-וולטאי, יש לי היום הנחיות. זה מתעסק עם מתקן פוטו-וולטאי ועכשיו אנחנו עוסקים במיתקן חשמלי.

(3) בתקנת משנה (ג), במקום "תקנה זו" יבוא "תקנת משנה (א) ו-(א1)";

(4) בסופה יבוא:

"(ד) מתכנן מיתקן יתכננו בהתאם להוראות תקנה זו, מתקין מיתקן יתקינו בהתאם להוראות תקנה זו, ובודק המיתקן יבדוק בעת בדיקה שהוא מבצע לפי תקנה 19 כי המיתקן עומד בהוראות תקנה זו."

יש פה הסדר שלא מופיע בהרבה תקנות אחרות. אולי תפרטו.

אני אתן טיפה רקע. בתקנות החשמל עד 2014, הן כתובות בלשון סביל. המיתקן, יהיה בו ככה, יהיה בו ככה, יחובר ככה, ייעשה ככה, ואז יש סעיף אחריות כללי, בתקנות שלנו זה סעיף 20, שאומר, האחריות לכל האמור בתקנות מוטלת על המתכנן, הבודק, הבעלים, המחזיק, לפי העניין, והכול כאשר אין כוונה אחרת משתמעת. זה לא נמצא בפניכם, זה נמצא בסעיף 20.

מכיוון שהתקנות הן פליליות, משרד המשפטים ובפרט המחלקה הפלילית במשרד המשפטים חושבים שהדרך שצריך לכתוב תקנות, היא שברור על מי האחריות לכל - - -

חובת גברא זה נקרא.

בדיוק. גם מקודם זה היה חובת גברא. זה מנוסח כחפצא אבל בעצם גם מקודם הייתה חובת גברא, רק שאמרו, הגברא, צריך לדעת לפי העניין מתי זה החובה שלו, וכאן בתקנות, לדוגמה תקנות מאגר מים שהבאנו לוועדה לפני חצי שנה זה כבר מנוסח אחרת – מתכנן המתקן יתכנן כך ש - - - ומתקין יעשה כך ש - - - . אם זה מנוסח בסביל, אז יש אחר כך סעיף שמפרט בדיוק. כאן לא ביטלנו את הסעיף הישן כי אנחנו לא תיקנו פה עכשיו את כל סט התקנות, אבל לגבי השינוי הספציפי שעשינו בתקנה 3, שזה השינוי העיקרי שאומר שאפשר לתכנן קצת אחרת וצריך לבצע, הוסף הסעיף בהתאם לדרישה של משרד המשפטים, שמבהיר מי בדיוק אחראי על מה.

אבל זה לא הסדר שלילי לעומת ההוראות האחרות.

זה לא הסדר שלילי. סעיף 20 ממשיך להתקיים לגבי התקנות האחרות.

בנוסח שנמצא בפני הוועדה עוברים ל-4. היינו רוצים להוסיף פה 4 חדש לתקנה 19, ומה שעכשיו 4 ו-5 שיהפוך ל-5 ו-6.

זה בעצם ההסדר של הבקשה בנוגע לבדיקה התקופתית.

בדיקה תקופתית, כן.

נקריא נוסח. יבוא עכשיו 4 חדש.

בתקנה 19 לתקנות העיקריות אחרי המילים "לפני הפעלתו הראשונה" יבוא "ואחת לחמש שנים מאותו מועד בידי בעל רישיון חשמלאי בודק המתאים לגודל המיתקן".

זה בעצם הנוסח.

ואיפה שינוי מהותי? צריך להיות באמצע, אחרי הפעלה ראשונה, שינוי מהותי.

יהיה כתוב – מתקן בחצרים חקלאיים, זה יהיה 19 החדש, ייבדק לפני הפעלתו הראשונה ואחת לחמש שנים מאותו מועד בידי בעל רישיון חשמלאי בודק המתאים לגודל המיתקן, וכן ייבדק כל שינוי יסודי בו. זה יישאר כמו שהיה.

פשוט לא היה מוזכר. בגלל זה שאלתי.

אתה רוצה שגם השינוי היסודי ייבדק על ידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי?

אפשר להעביר את החשמלאי בודק אחרי כולם, שיכלול את כולם.

בסדר.

בנקודה הזאת ביקשנו להוסיף את הטבלה של השנה הזאת, של בדיקת חשמלאי.

אני רק רוצה להגיד שלקחתם דוגמה אחת של תקנות באתר בנייה, ששם יש טבלה מפורטת, אבל יש לנו עוד תקנות שיש בהן גם מאגר מים שהעברנו לפני חצי שנה, וגם עוד תקנות של מקומות ספציפיים, שזה לא עד כדי כך מפורט בהם. פשוט יש חובת בדיקה תקופתית אחת לכך וכך שנים.

לגבי בדיקות וטבלאות, תסלחו לי אבל הציבור נוהג לפרש את זה איך שנוח לו. עדיף שבתקנה ספציפית יהיה גם כן טבלה ספציפית, כי אחרת אנשים לא יידעו.

תשמעו חברים, אנחנו בקונספט להגיד לכל בעל מקצוע מה הוא צריך לעשות בדיוק, ולשלוט בכל אלקטרוליט. אני חושב כמו שאמרתי מהתחלה, שאנחנו צריכים לדרוש את המינימום הנדרש. בכל התקנות כמעט כתוב שהאחריות מוטלת על מתכנן המתקן, בעל המתקן, הכול לפי העניין, מחזיק מתקן וכו', אז פה בתקנות יש לנו כמה דברים. יש לנו תקנה שדורשת שמתקן חשמל באתר חקלאי צריך להיות מתוחזק ולהיות תקין ויעיל.

זו תקנה 18.

18. יש לנו תקנה שכתוב אחריות, שהאחריות מוטלת לכל מיני, יש שם גם בעלי מקצוע. זה בתקנות, זה לא בתיקון. גם בעלי מקצוע וגם בעל המתקן, מחזיק המתקן.

סעיף 20 בתקנות.

כן. יש לנו גם בדיקה תקופתית כל חמש שנים, אז לדעתי אין צורך עכשיו להגיד כל שנה, למה? אם אנחנו מדברים על מיתקן כמו שחברנו אמר לגבי מיתקן חשמלי באתר בנייה, אנחנו מדברים על טבלה. בטבלה יש כמה סעיפים שאומרים שבשלושה החודשים הראשונים כל אחד יכול לבוא וללחוץ על מפסק פחת שהוא יקפוץ. אחר כך עם מכשיר לבדוק. אנחנו לא מדברים שם על בדיקה של מיתקן חשמלי בכל אתר בנייה. פה אנחנו מדברים על מיתקן חשמלי בחצר חקלאי, זאת אומרת אנחנו לא רוצים להפיל על הציבור עוד תוספת בדיקות, עוד תוספת בוודאי כלכלי, לא כל שנה להזמין מישהו לבדוק.

לא מדובר על תוספת. בתקנה לאתר בנייה כתוב מנותק מתקנות אחרות שצריך לבדוק את הפחת פעם בשבוע. זה מנותק ממקום אחר, אבל פשוט מרוכז באותה תקנה של אתר בנייה. זה העניין, שאנשים קוראים את התקנה ששייכת רק לעסק או לעיסוק שלהם ולא מסתכלים על החוק עצמו. אני פשוט מתעסק עם הסברה לאנשים וכולם מפתיעים, 'זה לא כתוב בתקנה שלי', לדוגמה, אתר בנייה. זה כתוב אי שם בחוק? אז אני לא חייב. כדי להקל על הציבור להבין מה הוא צריך לעשות למען הבטיחות, אולי כדאי.

תקנות החשמל זה לא ספר לימוד. תקנות החשמל זה כללי ביצוע עבודות חשמל. מי שמתעסק בתקנות צריכים להיות חשמלאים בעלי רישיונות. אם בעל רישיון חשמלאי שיש לו אסמכתה שהוא בעל רישיון חשמלי, לא יודע מה זאת אומרת לבדוק או מה זה לבקר או מה זה למדוד נושא פחת ואיך לבדוק נושא פחת, אז סליחה, ככה הוא - - - . אני יכול לדרוש מכל אחד לעשות פעולות מינימליות. חוץ ממפסק פחת אפשר למצוא עוד כל מיני דברים שצריך לבדוק וצריך לבקש וצריך למדוד.

איגור, ברשותך, מה שאנחנו מבקשים זה דבר מאוד פשוט. תחשוב שמחמש שנים עד חמש שנים אף אחד לא בא לבדוק את המערכת שם.

זה לא נכון.

עובדה. תוכיח אחרת. אנחנו באים בפיקוח ומה אנחנו רואים? שלושה חבר'ה צעירים מתו. אם היה שם חשמלאי בבריכת הדגים הזאת שבוע קודם, זה לא היה קורה. בצווי בטיחות שאנחנו נותנים, ויש פה צו בטיחות לכל בריכות הדגה, למה זה נוצר? בגלל הסיבה הזאת. לא עושים. יש הזנחה.

אני חושב שאתה מדבר מאוד לעניין והם מדברים מאוד לעניין. אני רוצה להכריע.

אנחנו סגרנו בתקנות החשמל פעם שעברה לגבי מאגר מים.

שהן חלות על המדגה בנוסף לתקנות האלה?

כן.

אתה אומר שזה כבר מכוסה, מה שהם מעלים פה את הבעיה?

לגבי בריכות, כן.

איפה עוד יש לכם בעיה חוץ מבריכות?

אני אסביר, ברשותך. היכן שיש מקומות סיכון, למשל בתי חולים, במקומות של אתרי בנייה - - -

אתה אומר שחמש שנים זה לא זמן.

חמש שנים מבדיקה לבדיקה, ברור לך שהאנשים האלה שהם בסכנה - - -

והוא אומר שכל שנה זה עוד ביורוקרטיה.

זה לא ביורוקרטיה מהסיבה הפשוטה, כי החשמלאי - - -

אני אומר שכן, אז בוא נעשה חצי, לא חמש שנים שזה נראה יובל, ולא כל שנה שזה נראה טרחה.

אנחנו פה מערבבים בין שני דברים. יש בדיקה תחזוקתית ויש בדיקה של בודק חשמל.

אליהו, אין הגדרה כזאת בדיקה תקופתית.

אין הגדרה, נכון, אבל אני רוצה להסביר את המהות. כל מיתקן חשמלי, חייב להיות איזשהו חשמלאי שמתחזק אותו ובוודאי בבריכות. יש חשמלאי שמתחזק אותו אם קורית תקלה.

כל כמה זמן צריך לבדוק?

חמש ואז שלוש.

הבדיקה שאנחנו מדברים עליה זה בדיקה שגרתית של תקינות, שזה עושה חשמלאי רגיל. הבדיקה שצריכה להיות זה בדיקה של בודק כל חמש שנים.

מה אתם מבקשים, שכל חשמלאי יוכל לבדוק את זה?

אנחנו מבקשים שאחת לשנה חשמלאי פשוט יבדוק את התקינות של המערכות.

אליהו הוא אחראי על תקנות רישיונות. לפי תקנות רישיונות, חשמלאי, לא מותר לו לבדוק.

הוא לא עושה בדיקה של בודק, הוא עושה בדיקת תקינות. בדיקה תחזוקתית.

אבל תחזוקה כתוב. אפשר בסעיף 18 לגבי תחזוקה, להוסיף שתחזוקה צריכה להתבצע על ידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי - - -

השאלה אם אפשר להגיד את הדבר הזה - חוץ מזה שמתקן החשמל בחצרים חשמליים יוחזק במצב תקין ויעיל, נתגלו ליקויים במיתקן, יופסק המיתקן הלקוי או החלק הלקוי - - - . הם אומרים שהתחזוקה תיבדק על ידי חשמלאי, אני לא יודעת איזה חשמלאי, אחת לשנה.

מה שעשינו במאגרי מים, אגב, זה משהו דומה. אמרנו שיש חובת תחזוקה אחת לשנה על ידי חשמלאי ראשי, ובדיקה כל חמש שנים. אתם רוצים שנעתיק משם לפה?

להעתיק את זה, כן.

חברים, זה מקובל לגמרי בגלל שבכל מקרה אני רוצה שהמיתקן יהיה מתוחזק.

אם זה מקובל על כולכם, למה אנחנו צריכים להתערב? תכניסו את זה ושלום.

רק נבהיר, רוצים להכניס 4 נוסף ולתקן את תקנה 18 ולחייב בדיקה.

לא בדיקה, תחזוקה אחת לשנה שמתבצעת על ידי חשמלאי.

חשמלאי המתאים לגודל המיתקן. זה הנוסח.

חברים, יש פה מולי את הנוסח של תקנות חדשות, מתקן חשמל על מאגר מים. כתוב – "עבודות תחזוקה במיתקן יתבצעו לכל הפחות אחת לשנה בידי בעל רישיון חשמלי ראשי לפחות. על מחזיק המיתקן לוודא את ביצוע התחזוקה כאמור. יתגלה מיתקן לקוי ופגם, יתוקנו בהקדם האפשרי." זה בדיוק מה שרצו. אפשר להעתיק את זה מפה.

אפשר להעתיק ואפשר להוציא את הראשי, כי גודל המיתקן זה יותר נכון. חשמלאי ברישיון בהתאם לגודל המיתקן.

בעל רישיון חשמלאי לפי גודל המיתקן.

אתם רוצים להחליף את תקנה 18 בנוסח שמופיע בתקנות החדשות, אם אני מבין נכון.

כן, אפשר.

יש סייג. ב-18(ב) היום כתוב ש"לא תחול חובת ההפסקה כשהתקנה אינה מהווה סכנה לנפש, לרבות לבעלי חיים ולרכוש."

גם את זה אפשר להעביר.

זה מכוסה שם. אפשר להחליף כי יש כתוב – "התגלה ליקוי או פגם, יתוקנו בהקדם האפשרי. התגלה ליקוי או פגם המהווה סכנה מיידית לנפש או לרכוש, ינותק המיתקן." זה נוסח שהסכמנו עליו לפני חצי שנה.

אם זה נוסח טוב שם וזה מקובל עליכם, תעשו את זה גם וזהו.

בסדר גמור, אז אנחנו נעתיק את הנוסח מהתקנות שעוסקות - - -

מאגרי מים.

בדיוק, מתקנה 15 כאן, וזה יהיה 4 החדש. התקנה שהקראנו בנוגע לבדיקה התקופתית אחת לחמש שנים, זאת תהיה תקנה 5 החדשה.

והיא תחליף את תקנה 18.

מה זה ראשי?

גודל המגרש.

לפי הגודל, אבל לא להגביל חשמלאים רגילים.

זה לא מגביל. גם ככה יש תקנות שהן מגדירות מה כל חשמלאי יכול לעשות.

אוקיי, אז שלא יהיה הכבדה נוספת.

זה יהיה תואם לזה.

אז חשמלאי ראשי ולא חשמלאי המתאים לגודל המבנה?

חשמלאי המתאים לגודל המיתקן.

חשמלאי בעל רישיון המתאים לגודל המיתקן.

בבקשה, אפשר להמשיך?

בעצם 4 עכשיו הופך ל-6 אם אני מבין נכון.

כן.

תחילה 6. תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה).

7. תקנות 1 עד 3 לתקנות העיקריות, כתיקונן בתקנות אלה, יחולו לגבי מיתקן בחצרים חקלאיים שתכנונו החל ביום התחילה או לאחריו.

האם התיקונים שמחייבים בדיקה ומחייבים תחזוקה, זה חל גם על מיתקנים קיימים?

כן.

אז אולי צריך להגיד ממתי מתחילים לספור את החמש שנים?

נכון.

מיום התקנתם.

לא, אבל יש מיתקן שכבר הותקן לפני 15 שנה, אז מתי התאריך הקובע שלו?

מתחולת החוק, חמש שנים.

אז צריך לנסח את זה.

בסדר, אז אני יכול להצביע?

רק עוד שאלה אחת. אם יש מיתקן שעבר שינוי יסודי, אני מניחה שגם השינוי היסודי מחייב תכנון, אז זה גם מחייב בדיקה מחדש?

זה מחויב לפי תקנות אחרות.

לא הבנתי.

אתם אומרים שתקנות 1 עד 3 לתקנות העיקריות, שזה נגיד - - -

הספירה מתחילה משינוי יסודי. שינוי מחויב לבדיקה.

זה לא רק מיתקן שתכנונו החל ביום התחילה, אלא גם שהתכנון של שינוי יסודי בו מיום - - -

מרגע שעשו את השינוי, אחרי זה חייבים לעשות בדיקה. מזה ספירה חמש שנים.

לא, אתה מדבר על הבדיקה.

כן.

אני שואלת עכשיו על התקנות עצמן. נגיד תקנה 3 שאומרת שצריך לשים את זה בתעלת כבלים נפרדת, אז זה חל על משהו שתתחילו לתכנן מיום התחילה ואילך, מתקן חדש.

נכון.

נניח שעושים שינוי במיתקן, שינוי יסודי.

כל שינוי במתקן את חייבת להביא בודק מוסמך.

השאלה, אם עכשיו עושים את השינוי היסודי, עכשיו צריך גם לדאוג שהכבלים יעברו בתעלה נפרדת או יוטמנו.

מחויב בודק.

אם בעניין התיקון הזה עושים שינוי יסודי, בוודאי שהוא צריך - - -

אוקיי, אז צריך להגיד שתקנות 1 עד 3 יחולו לגבי מיתקן בחצרים חקלאיים שתכנונו או תכנון שינוי יסודי בו החל ביום התחילה או לאחריו. חוץ מהסעיף של הבדיקה, אנחנו נגיד שהתאריכים לבדיקה יתחילו מיום התחילה ואילך.

אם הכול מוסכם, אז אין שום בעיה.

מי בעד אישור תקנות החשמל (מיתקני חשמל בחצרים חקלאיים במתח עד 1000 וולט) (תיקון), לפי מה שהקריאו פה עו"ד ידידיה שטכלברג, עו"ד מיכאל קוסאשוילי ועו"ד נעה בן שבת, גם את הוספת איזה סעיף. מי בעד אישור התקנות לפי הנוסחים האלה? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

אושר

אין מתנגדים, אין נמנעים. התקנות אושרו. שיהיה בהצלחה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:36.