פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
26/06/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 83
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, כ' בסיון התשפ"ד (26 ביוני 2024), שעה 10:00

ישיבה לזכרה של חכ"ל יעל דיין ז"ל ממקימות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ומי שעמדה בראשה

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
שלי טל מירון
יואב סגלוביץ'

קארין אלהרר
דבי ביטון
אחמד טיבי
נעמה לזימי
מרב מיכאלי
עודד פורר
עאידה תומא סלימאן

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל
עליזה לביא - חברת כנסת לשעבר

נעמי בלומנטל - חברת כנסת לשעבר

רמה ענב - יו"ר קידום מעמד האישה, ויצו עולמית

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמת

טל הוכמן - קשרי ממשל, מנכ"לית שדולת הנשים

מאיה אברבאום - איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

רונית לב-ארי - מנהלת מרכז ידע, עמותת בית רות בישראל

לילי הלפרין - ראש מרכז אמת לסובלנות

רחלי שיאון-שריד - בתה של חה"כ יעל דיין ז"ל

ישי שריד - בן זוגה של רחלי שיאון-שריד

בועז שריד - נכד של חכ"ל יעל דיין ז"ל

עלמה שריד - נכדה של חכ"ל יעל דיין ז"ל

יסמין שריד - נכדה של חכ"ל יעל דיין ז"ל

דלית אזולאי

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

ישיבה לזכרה של חכ"ל יעל דיין ז"ל ממקימות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ומי שעמדה בראשה

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה לזכרה של חברת הכנסת לשעבר ויושבת ראש הוועדה, ממקימות הוועדה, יעל דיין זכרה לברכה. אני רוצה גם לברך את המשפחה שהגעתם לכאן, היה מאוד חשוב לנו לפנות את הזמן לישיבה מיוחדת. אני גם רוצה להודות לחברת הכנסת נעמה לזימי כמי שהייתה שותפה בחשיבה שנכון לציין את זה בישיבה בוועדה הזאת שהייתה כל כך חשובה ליעל.

אני רוצה לברך את חברי הכנסת וגם את יושבי הראש לשעבר של הוועדה, יושבת הראש חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא, כמובן חברת הכנסת נעמי בלומנטל, שאת היית שותפה גם להקמה ולכל כך הרבה מהלכים למען נשים. אני תמיד אומרת שאנחנו, מי שנמצאות בעת הזאת בכנסת ישראל וגם מי שנמצאות בממשלה, תמיד צריכות לזכור שאם אנחנו נמצאות בעוד קומה אחת למעלה ומצליחות להשקיף לרחוק זה בזכות נשים ענקיות שפילסו את הדרך בתקופות שהיו לא פשוטות ומורכבות.

יש בידי פרוטוקול שהיועץ שלי הוציא לי מ-12.12.1995, בקשה שהוגשה לוועדת הכנסת להפוך את הוועדה הזאת לוועדה סטטוטורית, אנחנו זוכרים שמ-1992 עד 1995 הוועדה עוד לא הייתה סטטוטורית. זה מרתק לקרוא את הבקשה של חברת הכנסת לשעבר יעל דיין שחלק מהדברים שהיא אמרה אני רוצה להקריא לכם.

"חברת הכנסת דיין העומדת בראש הוועדה למעמד האישה בכנסת הגישה לנו בקשה חתומה על ידי כל חברי הוועדה". לדעתי אז היו רק נשים מכל סיעות הבית. "במסגרת הבקשה שלה היא מבקשת להפוך את הוועדה שהיא עומדת בראשה לוועדה קבועה, קרי ועדה בסטטוס זהה לסטטוס של שאר ועדות הכנסת. אני מציע שחברת הכנסת דיין תציג את הנושא", והוא מפנה אליה כמובן שהיא תגיד את דבריה.

אני מדלגת קצת, ואז יעל אומרת: "ההיסטוריה של הוועדה ידועה לכולם, היא הוקמה בקדנציה הזאת. אני חושבת שלא רק שאין מה להתבייש", שתבינו באיזה סיטואציה הייתם באותה תקופה, הייתם צריכים להסביר לחברי כנסת למה לא צריך להתבייש, "אלא הכנסת הזאת, ואני אומרת בכוונה הכנסת, לא הממשלה, יכולה להיות מאוד גאה ולהתברך בפעילות של הוועדה לקידום מעמד האישה. זה איננו יצור זר בפרלמנטים, יושב ראש הכנסת ודאי יודע זאת ואנחנו גם יכולים לספק לוועדה חומר מארצות אחרות שבהן הוועדה לקידום מעמד האישה היא ועדה סטטוטורית".

"בהרבה פרלמנטים יש מיניסטריון לענייני מעמד האישה, אנחנו היינו רוצים שתיעשה כאן הפרדה. באמת הרשות המבצעת עוסקת בנושא מכל מיני היבטים. אני מודעת לעובדה שיש התנגדויות", היו התנגדויות להקמה, היום אנחנו לא נמצא אף חבר כנסת – אני אסייג את דבריי, אני מקווה שאין, והיא אומרת "וגם דיברתי עם הרבה אנשים על כך שנושא מעמד האישה הוא נושא בין-תחומי. אפשר להגיד לי שוועדת העבודה והרווחה תדון בשכר" וכיוצא בכך, אבל בסופו של דבר היא אומרת שהוועדה הזאת היא כבוד לכנסת וכמה שהיא צדקה.

אנחנו נתחיל בסרטונים ואז גם נעבור לדיון ונאפשר לכולם. הסרטון הוא על ההקמה של הוועדה. אחד הדברים שתפסו אותי זה, באחד מהריאיונות שלה אומרת יעל שהיה שלב שאחרי שהם חוקקו את החוק למניעת הטרדה מינית ב-1998 היו גברים שאמרו: תיזהר, יעל דיין תתפוס אותך. היא אומרת שם שהיו זמנים שנשים לא ידעו שהן מוטרדות ומטרידים לא ידעו שהם מטרידים.

שלום לשרה גילה גמליאל, מי שהייתה גם יושבת ראש של הוועדה וגם הייתה השרה לשוויון חברתי, אנחנו שמחים שאת כאן.

אז אנחנו נעבור לסרטון, בבקשה. (הקרנת סרטון).

יעל זכרה לברכה גם זכתה בפרסים רבים, בין היתר בפרס מפעל חיים על ידי המשרד לשוויון חברתי שגם את, גילה, עמדת בראשו תקופה, אנחנו תיכף ניתן לך לדבר.

רחלי, את רוצה לדבר עכשיו? אנחנו נשמח שתפתחי בדברים. רחלי שיאון שריד, הבת של חברת הכנסת יעל דיין. אנחנו קודם כל משתתפים בצערכם, לא פשוט להיפרד אף פעם מאמא, מסבתא כזאת, בטח מישהי שהיא כל כך נוכחת ועשתה רבות. אז אנחנו רצינו מאוד שתדעו שאנחנו מעריכים גם ברמה הלאומית, אבל גם להשתתף בצערכם ברמה הפרטית.

תודה רבה. אני אקרא. אני מודה לכן על האירוע שאתן עורכות לזכרה של אמא, אני בטוחה שהיא הייתה מאוד שמחה על כך והייתה מאוד שמחה להיות כאן. שמי רחלי שיאון-שריד, אני רופאה, מנהלת מחלקה של טיפול נמרץ ילדים בבית חולים וולפסון וגם הבת של יעל ואמא של עלמה, יסמין ובועז שנמצאים כאן היום ובת הזוג של ישי.

אמא נבחרה לכנסת בפעם הראשונה שהייתה בת למעלה מ-50, למעשה בגילי היום, והיו כבר מאחוריה חיים שלמים ועשירים ועתירי הישגים, אבל כשהיא הגיעה לכאן היא התייחסה לזה כאל משימת חייה, היא ידעה שניתנה לה הזדמנות מוגבלת בזמן להטביע חותם ולהשפיע לטובה על חיים של אנשים והיא לקחה את ההזדמנות הזו בשתי ידיים.

לפני כמה שנים המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה מירב כהן הציע את אמא לפרס ישראל וכשסייענו להם להכין את הטפסים עברנו באופן מפורט על הדברים שאמא עשתה כחברת כנסת וכיושבת ראש הוועדה למעמד האישה. זו רשימה ממש מדהימה, מספר עצום של חוקים, תיקוני חקיקה, תקנות, שינויי נהלים שאמא יזמה וקידמה בזמן ששירתה כאן את הציבור.

אמא לא רק דיברה אלא קבעה עובדות בשטח שיצרו מהפכה של ממש בתחום זכויות הנשים וזכויות הקהילה הגאה והמאבק באלימות מינית וזכויות אדם בכלל. מה שאמא ראתה לנגד עיניה זה קודם כל אנשים, אנשים שסובלים מקיפוח ומאפליה ומצרות החיים והיא ראתה את התפקיד כחברת כנסת לא כתפקיד של שררה אלא כנציגה של האנשים האלה שתפקידה לעזור להם ולסייע להם ולעשות איתם צדק, בין אם הצביעו עבורה ובין אם לא.

היא הייתה פטריוטית ישראלית, כך גם חינכה אותנו, אבל שנאה סיסמאות חלולות וגדולות מהחיים וחשבה שהתפקיד של המדינה הוא קודם כל לנהוג בהגינות ובצדק עם אזרחיה ולאפשר להם חיים טובים וחופשיים.

אמא לא פסלה אף אדם בגלל אמונותיו או דעותיו, היא העריכה וכיבדה כל אדם ובלבד שבא ברצון טוב. בדרך הזו היא הצליחה ליצור בריתות ושיתופי פעולה שחצו מחנות פוליטיים כדי לקדם את המטרות שהיא הציבה. היא הייתה נואמת יוצאת דופן, אבל אף פעם לא דיברה מתוך שנאה.

השורשים של אמא היו נטועים עמוק בארץ הזאת, היא הכירה בה כל פינה ואהבה אותה מאוד, אבל היא הבינה שיש עוד עם ששורשיו נטועים כאן וכדי שהמדינה הזאת תתקיים לדורי דורות ותהיה מקום טוב לחיות בו צריך לעשות כל מאמץ כדי להגיע לשלום. אמא לא הייתה תמימה, זאת הייתה השקפת עולם עמוקה ומאוד מפוקחת.

לסיום אני רוצה לומר גם בשמה של אמא שחובתנו היא לעשות כל מה שאנו יכולים כדי להחזיר את החטופות והחטופים שנמצאים בגיהינום בעזה, להיות מעשיים ונחושים במשימה הזו ולהאמין שכבוד האדם וחירותו הם הערכים הכי חשובים שמחזיקים אותנו כאן, זה מה שאמא האמינה ולשם כך פעלה. תודה רבה לכם.

תודה, רחלי, על הדברים המרגשים והמדויקים. אנחנו גם נקיים במליאה, בהובלה של חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, דיון לזכרה. בבקשה, השרה גילה גמליאל.

אני רוצה לברך על היוזמה של יושבת ראש הוועדה, אני חושבת שהיא מאוד חשובה ונכונה.

ושל מנהלות הוועדה ועוד חברות כנסת.

אני רוצה לומר שיעל דיין ז"ל, למרות שעל הרבה דברים לא הסכמנו מבחינה אידיאולוגית, אבל היא מבחינתי הייתה סמל ליופי שהיה פה בכנסת בזמן שאני נכנסתי בפעם הראשונה בשנת 2003. כשנכנסתי לכנסת חברתי שנמצאת כאן, סגנית השר לשעבר וחברת הכנסת נעמי בלומנטל, זה היה המודל שלי, לראות את חברות הכנסת עובדות ביחד וזה לא משנה כרגע מאיזה מפלגה הן. הן היו פשוט ברגע שהיה צריך יודעות להתגייס כולן. זה היה מבחינתי המודל כשנכנסתי לכנסת בשנת 2003.

בכהונה הראשונה שלי אני ביקשתי להיות יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ה-16, יעל הייתה בכנסת ה-15, אני הייתי בכנסת ה-16 וגם אימצתי את כל הנושא של טיפול בלהט"בים בתוך הוועדה. לי זה היה נראה ברור מאליו שהזכויות, גם של הנשים וגם של הלהט"בים, זה דבר שהוא מובנה בתוך הוועדה והייתה לי גם הזכות שדלית בדיוק נכנסה בתקופה שלי לנהל את הוועדה והדברים האלה היו כאן ממש בצורה מובהקת.

אני לא עכשיו אומר את כל מה שאני חושבת על מה שקרה לכנסת מאז 2003, אבל אני בהחלט רוצה לומר - - -

את פשוט צריכה לעשות מעשה, את לא צריכה להגיד.

אני בהחלט רוצה לומר שלדעתי עדיין, למרות שיש הרבה מורכבויות כאן והכנסת הזו די נשלטת על ידי מספר גברים, יושבי ראש סיעות שמנהלים פה את כל העניינים, זה בטח היה חלק מהזעקות שיעל הייתה כאן דופקת על השולחן.

צריך לציין שעם הפתק הזה של הוועדה לקידום מעמד האישה עד הרגע האחרון שעוד היא כיהנה בוועדה היא הייתה צריכה להילחם על עצם קיומה ואלה דברים שבסופו של דבר יצרו פה את הבמה הזאת לשינויים מאוד מאוד מרחיקי לכת של הרבה מאוד חקיקה והרבה מאוד זכויות לנשים וללהט"ב בוועדה.

אנחנו לפעמים כל כך עסוקים בלריב במקום לראות את התוצרים וזה חלק מהדברים שמאוד מאוד לדעתי - - -

אני רק אומר לך שבוועדה הזאת יש שיתופי פעולה.

לזה התכוונתי, למה הוועדה הזאת כל כך חשובה. היא גם הגדירה את זה שתמיד היא הייתה נראית כאילו הוועדה הכי פחות חשובה מבין כל הוועדה, אבל זו הוועדה החשובה בכנסת. לטעמי היום היא בין הוועדות הבודדות שבתוכה יש שיח מכבד, שיח שרואה את הצרכים והמטרות שלשמם באמת מעלים כאן את הנושאים על סדר היום.

אז אין לי אלא רק להוקיר את זכרה ולומר למשפחה היקרה שהייתה לכם סבתא מדהימה ואמא שעשתה המון למען הזכויות של נשים וזכויות להט"בים במדינת ישראל ויהי זכרה ברוך. באתי לכאן על מנת באמת להוקיר את זכרה.

תודה, השרה גמליאל. גם הייתה לנו זכות לפני שנה וחצי להעניק לה אות הוקרה על פועלה למען נשים.

חברת הכנסת לשעבר, וסגנית השר, זה לא ידעתי, נעמי בלומנטל, ושרה בפועל, גם יושבת ראש הוועדה לשעבר וממקימות הוועדה, בבקשה. אני מאוד מודה לך שהגעת.

אני לא אאריך. אני רוצה לומר יושבת ראש הוועדה, פנינה תמנו שטה, כל הכבוד שיזמת את הישיבה הזאת לזכר יעל.

זה היה כולנו.

וגם לכל המשפחה, אני שמחה לראות אתכם, כי איך שהוא יצא שלא נפגשנו, אבל עם אמא היינו הרבה מאוד ביחד. באמת ההתחלה הייתה ממש חלוצית במידה רבה. קודם כל חלקנו ועדות משנה וכל אחת מה זה פרגנה לשנייה, הוועדה לענייני עבודה והוועדה למאבק באלימות נגד נשים, והיו ענת מאור ותמר גוז'נסקי, אני יכולה להעלות המון זיכרונות מהתקופה הראשונה, אבל הפרגון ההדדי היה עצום.

יעל, נדמה לי, הייתה הראשונה כיושבת ראש הוועדה או לימור ואחר כך חלקנו שנה שנה, היינו פעם אני, פעם לימור, פעם יעל, ובאמת שיתוף הפעולה היה יוצא מן הכלל.

אני רק אולי אספר לחברי הכנסת החדשים, אני הייתי יחסית די טירונית, באתי מהשטח, ואז אני מאוד גאה, אני יושבת ראש ועדת משנה לנושא אלימות נגד נשים, לצערנו, נגיד נרצחה אמא, אני מכירה את כל המקרים שהיו אז עם שוקי בסו ואני ישר כשקורה מקרה כזה נוסעת, שואלת את ראש העיר, בדרך כלל ראש עיר, מה ניתן לעשות, איך אפשר לעזור למשפחה וכו', מה זה מסורה, חבל על הזמן. ואז יום אחד יעל ולימור, וזה אני אומרת לחברות כנסת חדשות ללמוד - - -

אנחנו לומדות מדלית ואריאלה שהן ותיקות הוועדה.

אבל איזה תרגיל עשו לי. יעל ולימור ישבו יחד והודיעו שהן מקימות ועדת חקירה ממלכתית לנושא אלימות נגד נשים. אז אני עושה את כל העבודה השחורה ורצה ומציעה חוקים, אני לא אגיד את החוקים שקידמתי, ופתאום מה זה תרגיל? רק מראיינים אותן על אלימות נגד נשים. זה לחדשים ללמוד. ליזום ועדת חקירה ממלכתית? אני הייתי באופוזיציה.

גם אז היו תרגילים כמו היום.

על כל פנים ניסינו לקדם נשים במגזר הערבי. אני אתן לכם דוגמה, באנו לאחד היישובים, תמר גוז'נסקי יושבת ראש ועדת המשנה, ואנחנו יושבות רואות איך הפועלות הערביות עובדות קשה בשעות ואנחנו בודקות אם יש להן אוכל ויש מים וכל הדברים האלה והזכויות ורוצות לקדם, בסוף הן באו אלינו יעני בשקט בשקט ואמרו: בבקשה, אל תיגעו בנו, אנחנו פוחדות שיפטרו אותנו אם נבקש יותר מדי, עזבו אותנו בשקט, אנחנו רוצות לעבוד.

זה רק אנקדוטה אחת, היו רבות אחרות. אני רוצה לומר שיעל באמת הייתה מיוחדת, נהדרת, אידיאליסטית מכף רגל ועד ראש וכיבדנו כולנו אחת את השנייה גם כשהעמדות שלנו היו מאוד מאוד שונות. מעל בימת הכנסת מה זה צעקנו אחת על השנייה, אבל בוועדה היינו חברות הכי טובות. אז תודה ויהי זכרה של יעל ברוך.

יפה, נעמי, תודה רבה. אני מעבירה את רשות הדיבור לחברת הכנסת מרב מיכאלי, לשעבר יושבת ראש מפלגת העבודה.

יו"ר הרשימה בכנסת.

קודם כל תודה, פנינה, על הישיבה המיוחדת והראויה הזאת ותודה למשפחה. אני שמעתי אתכם בהלוויה, אני הזלתי דמעות מהאופן שבו דיברת, גם את וגם אתה, ישי, וגם הנכדות והנכדים. זה מרגש לדעת כי לפעמים יש פער מאוד גדול בין הדמות הציבורית לבין הדמות בבית וזה היה מאוד מרגש לגלות שלא, שממש אחד פה ואחד בלב ואחד בחוץ ואחד בפנים הוא אותו אחד, אותה אחת.

לי הייתה זכות ממש לשתף פעולה עם יעל הרבה לפני שהייתי בפוליטיקה. אני גם תמיד נשאתי אליה עיניים בתור פמיניסטית, בתור מי שבאמת נלחמת על אותם דברים והיא הייתה בשבילי מודל, אני חושבת שהיא הייתה מודל לרבות מאוד מאיתנו שהלכו בדרכים שהיא סללה ולאור הדברים שהיא העלתה על סדר היום. כשהתחלתי ב-1996 וב-1997 את הקמפיין הציבורי הראשון נגד פגיעה מינית ונגד הטרדה מינית הזמנתי את יעל דיין ואת לימור לבנת, שהייתה אז שרת התקשורת בממשלת נתניהו הטרייה, וזאת הייתה הפעם הראשונה שבאו בעצם מה שבאמריקה קוראים from both sides of the aisle, מהימין והשמאל ביחד. זאת הייתה פעם ראשונה שהיה סוג כזה של שיתוף פעולה פוליטי והוא היה מדהים.

הזמנתי אותן להצטרף לקבוצה שהקמנו שקראו לה 'עזרת נשים' שעשתה באמת מהפך בתודעה הציבורית לגבי פגיעה מינית והטרדה מינית, דבר שהלכנו איתו קדימה, ואחר כך גם הייתה לנו זכות לעזור ליעל לקדם את הדבר הכל כך דרמטי הזה של החוק למניעת הטרדה מינית שהיא העבירה, הובילה את ההעברה שלו, ב-1998.

ביקשתי מהצוות שלי שיוציא לי את כל הדברים ויש סיכומים של מה שהוועדה עשתה בשנים של יעל ופשוט אי אפשר להאמין. פנינה, אני ממליצה גם לך להפיץ לחברות וחברי הוועדה את מה שעשתה הוועדה לקידום מעמד האישה בשנים האלה כי זה מדהים, זה פשוט מדהים, זה שינוי מציאות.

גם הקראתי את הפרוטוקול. אני לא יודעת אם היית פה כשהקראתי את הפרוטוקול כשביקשו מוועדת הכנסת להקים את הוועדה ולהכיר בה כסטטוטורית. זה מדהים לקרוא את זה, באיזה זמנים היינו.

נכון, אבל הדברים שהוועדה הצליחה לעשות בפועל, במציאות.

המון חקיקה.

לא רק דיונים. אמרה השרה גמליאל, הדברים שקרו לכנסת בשנים מאז 2003 ועד היום, בוודאי, על אחת כמה וכמה מאז 1992 ועד היום, הדברים הרעים שקרו בכנסת והדברים הרעים שקרו גם בקשר לקידום זכויות נשים ומעמד נשים.

וגם קידום זכויות הוועדה הזאת שלא נותנים לה מספיק חקיקה.

לכן אני אומרת, הפיצי את מה שעשתה הוועדה בכנסות ה-15, 16, 17, וה-13 וה-14, בשביל לתת - - -

ב-19 ו-20 גם חוקקנו.

מרב, זה הפרויקט הבא שלך יחד איתי.

אני ממש לא ממעיטה ממה שעושה או עשתה אף אחת אחרת, אבל צריך להגיד עוד דבר, השנים האלה, מ-1992, ממשלת רבין, קודם כל זו ממשלה שבאמת אפשר היה לעשות בה מהפכות ועשתה מהפכות ואלה היו שנות הפריחה הגדולה של הפמיניזם בישראל. יעל ולחברותיה, הן היו חלק מעידן שהיה פשוט פריחה ופריצה מטורפת של הבנה של האפליה כלפי נשים ומסוגלות ונכונות לעשות שינויים בדבר הזה.

זה באמת היה תור הזהב. זה קשור גם לשיתוף הפעולה מנשים מכל קצוות הקשת, זה קשור לדבר הזה שפתאום התקשורת הייתה מסוגלת ופנויה לשמוע על זה. אגב כשאת חושבת על זה בדיעבד את חושבת שבעצם שנות ה-90 זה היה העשור הראשון בישראל שלא הייתה מלחמה משמעותית, למרבה הצער מאז הידרדרנו שוב למלחמות חמורות, אבל אז פתאום היה עשור ראשון שלא הייתה בו מלחמת יום כיפור או מלחמת לבנון או מלחמת ששת הימים ואפשר היה פתאום לחשוב ולדבר על חיים, באמת על חיים ונשים זה חיים. ויעל הייתה באמת הראשונה להבין את הדבר הזה וליישם אותו ולמלל אותו בכל דרך אפשרית.

אני רוצה להגיד לה בפעם האלף, כי אמרתי לה בחייה ואני אומרת ואמרתי מאז שהיא נפטרה, תודה רבה רבה על מה שהיא נתנה לנו ועשתה בשבילנו וזה נשאר כאן. וזה לא משנה שהרבה מאוד לא יידעו שהיא זאת שהעבירה או היא זאת שעשתה או הובילה, זה לא משנה, היא עשתה והיא הובילה והיא הפכה דברים למציאות ומציאות שבשלב מסוים היא הייתה טובה ביותר, במידה מסוימת היא עדיין טובה ביותר, במידה אחרת היא הרבה פחות טובה ממה שהיא כבר הייתה, וזה האתגר שלנו מהמקום הכל כך נמוך שלא רק ישראל נמצאת בו אלא נשים בישראל נמצאות בו היום, וצריך להגיד שגם נשים בעולם נאבקות מול הישגים שכבר הושגו ומוסגים עכשיו אחורנית.

המקום המאוד נמוך שנשים נמצאות בו, אנחנו צריכות להסתכל אחורנית, להסתכל על יעל דיין, חברת הכנסת לשעבר והפעילה והפמיניסטית והאישה האמיצה ומעוררת ההשראה הזאת, ולקבל מזה אומץ ותקווה והשראה להמשיך את המאבק הזה בכל הכוח עד שבאמת נגיע לשוויון והשלום המיוחלים.

בגלל שזה יום רביעי אנחנו כולנו נקצר כי אנחנו גם רוצים להגיע לכל הארגונים שבאו לכבד ויושבי ראש לשעבר של הוועדה. חברת הכנסת קארין אלהרר, בבקשה.

תודה רבה. רציתי להגיד לשרה גמליאל שאני קצת מקנאה בך שהיית באותה קדנציה עם יעל דיין ונעמי.

אתן מקסימות, שלא תטעו. ולחשוב שמרב היא אחרונת יושבות ראש הסיעות בכנסת.

מה פתאום? מפלגות יש.

פנינה עובדת על זה.

היא לא תהיה האחרונה. רחלי, רוצה לעזוב את הרפואה?

אני מנסה לשכנע אותה, דרך אגב, אבל בינתיים ללא הצלחה.

לא, זה מעניין כי הבת שלי כל הזמן אומרת: פוליטיקה? בחיים אני לא אלך לפוליטיקה, אז אמרתי אם היא תהיה רופאה זה כבר קיבלתי תקווה, זה בסדר.

יעל דיין עליה השלום הייתה חלוצה אמיתית בכל מה שנוגע לזכויות אדם וליברליות, היא הכניסה את השוויון המגדרי למשהו שלא רק מדובר, אלא עושים אותו בחקיקה. בימים שבהם הייצוג הנשי היה מאוד מועט בכנסת היא הצליחה לייצר קואליציות משני צדי המתרס, שזה היום נראה כמו חלום שאני מקווה שעוד נגשים.

הצעד די פורץ הדרך, כפי שאת, גברתי, ציטטת מפרוטוקול הוועדה, הוא בעצם הקמת הוועדה כוועדה סטטוטורית, מה שנראה בזמנו דבר שלא ייעשה נעשה וזה לא דבר של מה בכך. מהלך מבריק. היא העבירה גם את הצעת החוק להטרדה מינית ובאותו יום גם עשתה כנס, אירוע דיפלומטי מתוקשר כדי שאי אפשר יהיה להצביע נגד החוק. בסוף צריך לדעת לעבוד.

בתקופה שלה באמת נעשתה עבודה פרלמנטרית שמהווה תשתית עד היום לקידום זכויות נשים בישראל. היא לא נרתעה מלעלות על דוכן הכנסת ועם נושאים מאוד קשים, אלימות במשפחה, דברים שהיו רק פנימה ומי מדבר עליהם? פגיעות מיניות. אנחנו חייבים לה הרבה מאוד. היא הייתה גם פורצת דרך בנושא הלהט"ב, הראשונה שהצטרפה למצעדי הגאווה.

ועשתה כנס בפעם הראשונה כאן בכנסת.

מדהים, מי דיבר על זה קודם? היא הקימה את ועדת המשנה למניעת אפליה על רקע העדפה מינית, דיברה בפה מלא על הצורך בשוויון, שווים בני שווים. והיא באמת סללה את הדרך לישראל שוויונית יותר, עשייה שתהדהד עוד שנים רבות. אני חושבת שאם יש משהו שאפשר לעשות כדי לכבד את זכרה הוא פשוט להמשיך את פועלה. תודה לכם, משפחה יקרה, ויהי זכרה ברוך.

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי.

תודה, יושבת ראש הוועדה. קודם כל שלום למשפחה, טוב לראות אתכם כאן.

שלום לחבר הכנסת עודד פורר, הוא גם היה יושב ראש הוועדה. תודה שעצרת את הדיון שלך והגעת לכאן במיוחד.

כשפניתי לפנינה לפני כמה שבועות ואמרתי לה שאולי נעשה איזה שהוא כנס בכנסת להוקיר את פועלה של יעל דיין זכרה לברכה ופנינה אמרה, בצדק אני חושבת, שיעל הייתה יושבת ראש הוועדה למעמד האישה, הקימה אותה, וזה נכון שנוקיר בוועדה את פועלה, במקום הזה שהוא באמת אחת מאבני הדרך פה, אמרתי לה: את צודקת, זה דבר ראוי יותר כי זו המורשת שהיא משאירה לנו ואפשר להגיד גם הצוואה שהיא משאירה לנו, מה שצריך לעשות.

וזה גם נכנס לפרוטוקול, רציתי שזה ייכנס לדברי ההיסטוריה.

את צודקת, זה להראות איך אפשר לעשות פה גם מהפכות ולא רק לנאום נאומים במליאה. מעמד הכנסת נשחק עד דק ולהזכיר שהמעמד של הכנסת היה אחר לחלוטין ונשים פה עשו מהפכות.

אני רוצה להזכיר שפמיניזם זה לכולן ולכולם ואני חושבת שיעל הבינה את זה באופן מלא. היכולת שלה לשלב את המאבק על זכויות ושוויון, זכויות ליברליות עם מעמד וזכויות אדם זה בדיוק העניין, ההבנה היא שיש תקרות זכוכית לפרוץ ורצפת בטון לנפץ והדבר הזה הוא השילוב הנכון של איך שמייצרים שינוי שמסתכל על כלל חלקי החברה, יודע להסתכל גם על המקומות המודרים, אלה שהם לא נראים לנו, השקופים, על כל הספקטרום, וגם להסתכל איך אנחנו רואות קדימה, ואנחנו בהחלט על כתפיה הענקיות של יעל. אמרת, פנינה, בהתחלה, זה בהחלט כך.

נעמי, אני מתרגשת שגם את כאן, אני חושבת שהתקופה שלכן הייתה תקופה שידענו שעם כל חילוקי הדעות אפשר לעשות כאן מהפכות של ממש. לצערי, אני רוצה להגיד את זה כאן, היום לא פעם חלק מהשותפות שלנו, וכמובן השותפים, הם רוצים להסיג את הזכויות שלנו לאחור ולא לייצר מהפכות משותפות. אז אני רוצה לקרוא לשחזור הימים הללו שהבנו שבריתות פוליטיות נועדו כדי לשרת את כלל הציבור וכדי לייצר כאן שינויים ותמורות בחברה ולא כדי לפגוע בכלל הציבור ולרסק את ההגנות והזכויות שלנו. נזכיר שהשינויים המדהימים שנעשו כאן הם לא בטאבו ואנחנו צריכים לשמור עליהם וגם לשמור על המורשת.

משפט אחרון אני כן רוצה להגיד כי אני מרגישה שאני חייבת לומר את זה, מעבר לחקיקה יעל ז"ל הייתה גם פרלמנטרית מכוננת שהבינה שהמקום הזה הוא גם מקום של פיקוח פרלמנטרי, של שינויים סיזיפיים בתקנות, בהתעקשות, בעבודה מאחורי הקלעים, לא רק החוקים הגדולים שיש להעביר, אלא העבודה השיטתית בוועדות, היום יומית, שהיא מובילה שינויים לא פחות. אז תודה, תודה ליעל, תודה לכל מי שכאן, תודה למשפחה.

תודה. חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא.

(היו"ר שלי טל מירון)

תודה, גברתי יושבת הראש. אני מצטרפת לכל התודות, גם לחברות שיזמו את הדיון הזה, יושבת ראש הוועדה, וגם לכם למשפחה חיבוק גדול, זכיתם. וגם אנחנו.

אני במעט זמן שיש לי רוצה להסתכל קדימה וגם להביט אחורה, זה מה שכולנו למדנו מיעל. כשהגעתי לכאן לוועדה ביקשתי לשנות את שם הוועדה מהוועדה למעמד האישה, בפרלמנטרים גדולים בעולם ואחרים השם של הוועדה זה הוועדה לשוויון מגדרי, זה לא הוועדה לקידום מעמד האישה. חשבתי שזה לא משקף מספיק את הרצון שלנו כאן לשנות והתייעצתי איתה.

אנחנו באות מעולמות תוכן אחרים, אבל שיתפנו פעולה הרבה לאורך השנים, גם בכל מה שקשור להטרדות המיניות במרחב הדתי, עשינו שם עבודה מאוד מאוד גדולה, ובאמת הגעתי למסקנה אחרי התייעצות, גם איתה אבל הרבה איתה, להרחיב את שם הוועדה, לא לשנות אותו, הוועדה לקידום מעמד האישה אבל להוסיף את הוועדה לשוויון מגדרי, כלומר הוועדה הורחבה בסמכויות שלה ועשינו את זה גם בוועדת המשנה, הוספנו את הזנות. מתוך הבנה שצריך גם וגם במדינת ישראל, גם קידום נשים, אי אפשר שלא, אבל בטח שוויון מגדרי.

הרבה פעמים בחיים אנחנו עושים דברים, ודובר כבר על ההיחלשות של הכנסת ושל הוועדה בהיבט של התפקידים שלה, של החקיקה. חוק הסרטונים למשל, חוק שחברתי חברת הכנסת לשעבר יפעת קריב ביקשה להביא לעולם, חוק פורץ דרך, את החוק הזה ועדת חוקה לא הסכימה לחוקק, הייתה התנגדות עזה של משרד המשפטים. חוק מאוד מאוד חשוב שעשה פה עבודה מאוד גדולה ובזכות החוק של אמא שלכם שחוקק כאן בוועדה הצלחתי למשוך את החוק, להביא אותו לכאן ולחוקק אותו כאן בוועדה.

אז המקום הזה שאנחנו הרבה פעמים עושים ויש לו השלכות ונתינה, ואחרי כמה שנים אני שומעת את סגן פרקליט המדינה נותן הרצאה באוניברסיטת תל אביב שמנסה להסביר למה חוק הסרטונים הוא דווקא תחת – הוא פירש את זה לכיוון מסוים, אני ידעתי שזאת מצוקה והעוגן היחידי שהיה זה ללכת לוועדה שבה חוקק החוק כדי להשלים את ההיבטים הנוספים. אני אומרת את זה כי אני רוצה להצטרף לקריאה שלך, גברתי יושבת הראש, הוועדה הזאת חייבת לקבל את הסמכויות שלה בחזרה ולחוקק.

(היו"ר פנינה תמנו)

הקואליציה לא מוכנה להעביר לפה, חוץ מכמה חוקים בוועדות משותפות שהצלחנו גם במאבק משותף. אני מסכימה שהחקיקה היא סופר משמעותית בבית הזה, אבל אני חייבת לומר בכל זאת וביושר, ונכון, אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אני לא מדברת עליי אלא על הוועדה ועל הצוות, אני חושבת שזאת אחת הוועדות הכי משמעותיות בתקופה הזאת.

חד משמעית.

ואני מקווה מאוד שזה גם בולט לעיני הציבור בצל האירועים הקשים. היינו מעדיפים לוותר על התקופה הזאת מן הסתם כולנו ועדיין יש פה משמעותיות רבה שגם ארגוני החברה האזרחית מכירים בכך.

אני אסיים רק ברשותך במשפט שאם יעל הייתה עכשיו נכנסת לכאן היא הייתה שואלת מי לא נמצאת בחדר וזה משהו שצריך להדהד.

או שהיא הייתה אומרת שיקפצו לי. אני חושבת שזה ממש מכובד ויפה ויש פה ייצוג של כל הסיעות. בבקשה, חבר הכנסת עודד פורר.

אני אדבר בקצרה. אני מסתכל על הנוכחות והנוכחים, הסיפור הזה של קידום מעמד האישה, אמרתי את זה כשאני מוניתי ליושב ראש והותקפתי על רקע מגדרי, שמה פתאום גבר נבחר להיות יושב ראש ועדה לקידום מעמד האישה, אמרתי שהנושא הזה הוא לא עניינן של נשים בלבד אלא של החברה הישראלית כולה.

גם פה אני חייב לומר, אני חושב שעם חברת הכנסת לשעבר יעל דיין ז"ל לא הסכמתי על שום נושא ברמה המדינית, הביטחונית, בהרבה מאוד דברים, אבל כפעילת ציבור וכאשת ציבור אני חושב שהיא יכולה להיות דוגמה גם במה שהיא עשתה אחרי שהיא עזבה את הכנסת וכשהיא המשיכה בפעילות הציבורית שלה.

הוועדה הזאת, ואני אומר את זה גם לך, בהקשר של מה שנאמר פה על חקיקה, כשאני הייתי יושב ראש ועדה מהאופוזיציה והצלחנו להביא לפה את החוק של האפוטרופסות, אם לא היו חברות כנסת בקואליציה שעזרו לי בוועדת הכנסת, חברת הכנסת קרן ברק ואחרות, כדי להעביר את זה לוועדה, כי הקואליציה התנגדה להעביר את זה לוועדה, זה לא היה מגיע לוועדה וכנראה שגם החוק לא היה מושלם כי הוא לא היה מסתיים בוועדה אחרת.

אני אומר את זה כי אני מסתכל ככה על איזה שהוא אירוע שהוא אירוע טקסי של כבוד, אני לא רואה פה נציגות מהקואליציה.

הייתה פה השרה גמליאל.

אז סליחה. כי זו לא שאלה של קואליציה ואופוזיציה, זו לא שאלה של עמדות מדיניות, יש פה שאלה אחת שהיא קידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, זה חלק מתפיסת העולם של איך החברה הישראלית צריכה להיראות ואת כל שאר הוויכוחים נמשיך ונעשה במקומות אחרים. אז תודה רבה על הדיון החשוב וכשתחוקקו פה, פנינה, אני אעזור לכם.

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

קודם כל אני משתתף בצער המשפחה. אני לא הכרתי באופן אישי את יעל דיין ז"ל ואני אגיד משהו כללי, אני מכיר את הדמות ואת העשייה שלה ואחר כך נעזרתי בחקיקה שלה בתפקידים קודמים. אני אדבר דווקא על משהו יותר רחב, שהוא הדמות שניבטת למישהו לא מכיר ואני לא הכרתי, לא הייתי אז עדיין בכנסת, זה ההבדל שאני יכול לשים אותו בין אנשים, יש הרבה מאוד אנשים שעושים עבודה מצוינת, אבל זה ההבדל בין אנשים שעושים עבודה לבין אנשים שמגשימים ייעוד.

אני חושב שזה תמצית ההבדל גם על התפיסה הציבורית של אנשים ועובדה היא שאני לא הכרתי ואני ראיתי, הרגשתי, שיש שם מישהי שמגשימה ייעוד. זה פער שאני יכול להגיד לכם כחוצן, כמי שלא הכיר אבל הכיר את הדמות הציבורית, שהאמא והסבתא שלכם היא אדם שהגשים ייעוד ולא רבים זוכים. יש הרבה אנשים מצוינים שעושים תפקידים נהדר, אבל מעטים מגשימים ייעוד. ושוב, משתתף בצערכם.

תודה, יואב. חברת הכנסת אעידה תומא סלימאן, שהולכת להצביע על חוק שהולך להגן על נשים על זכויות קנייניות.

חוק משותף שלי ושל פנינה על דירת המגורים ליתומים של עבירת המתה, כאשר בן הזוג רוצח את בת הזוג. הדיון מתקיים עכשיו בוועדת חוקה ושתינו נמצאות פה ולכו תדעו מה רוטמן יעשה.

לא, הוא קידם. ייאמר לזכותו שהוא קידם, ונמצאת פה גם חברת הכנסת דבי ביטון, ההשלמה של החוק הזה זה גם שלילת הירושה. מי היה מאמין שבשנת 2024 גבר שרצח את זוגתו יורש את ההון שלה.

חוצפה, אבל זה נגמר.

קודם כל כמובן משתתפת בצערכם. למרות שאני לא ישבתי עם יעל בכנסת, אבל אני לא יכולה לשכוח את ההגעות שלי לוועדה כשהיא ניהלה אותה. משנת 1993 התחלתי להגיע לוועדה להופיע בפני הוועדה כדי לקדם את הנושאים של הנשים הערביות.

אני חייבת להגיד שלמרות שאנחנו לא שייכות לאותה מפלגה, שלושה דברים יכולנו לחלוק ביחד. כמובן את הפמיניזם, הפמיניזם שהוא לא הפמיניזם הלבן הליברלי. תמיד תמיד כשנכחתי בישיבה, ושתבינו, אני נכחתי כנציגת ארגון, יעל פתחה את הדיונים, אחר כך העבירה את זכות הדיבור אליי ותמיד אמרה, נציגת הנשים הערביות חייבת לקחת - - -

הייתה ערה למיעוטים.

והיא נאבקה והיא עזרה לנו המון גם בנושא של הקמת המקלטים אז. בזמנו הייתה היא ותמר גוז'נסקי ועוד חברות כנסת שמאוד תרמו וביססו את העובדה.

דבר שאף אחד לא דיבר, או שאמרו ואני לא הייתי, אני לא אשכח את העמדה שלה בנושא השלום, בנושא פתרון מדיני. יעל השתתפה איתנו בהפגנות שהובלנו קבוצות נשים ואני מאוד מאוד הערכתי את העמידה האיתנה שלה לשחות נגד הזרם, להיות בולטת במאבקים שהם לא מובנים מאליהם. אנחנו לא שייכות לאותה אידיאולוגיה יכול להיות מבחינה פוליטית, אבל בטוח שהמשותף הוא לדאוג לנשים, לדאוג לבני אדם והנכונות לשחות נגד הזרם. ראיתי בה רול מודל.

תודה.

ואני מתנצלת שלא נכחתי מהתחלה עד הסוף, אבל חייבים לרוץ לחוק. תודה לכם.

זה מרגש מאוד מה שאמרת, כי בסוף גם בתוך הפמיניזם צריך סולידריות. דיברת על פמיניזם לבן, שחור, בדרך כלל מי שמרגישות את זה אלה נשים שבכל זאת פועלות למען זכויות נשים ומגיעות מאוכלוסיות שהן לא מיוצגות או שהפריבילגיה שלהן לפעול היא פריבילגיה הרבה יותר קשה להשגה. אני חושבת שהדברים שאמרת, עאידה, הם מאוד מעניינים, שהיא בחרה כל פעם לתת לך להיות הראשונה לדבר כדי שתרגישי גם שאת חלק נכבד ואני משערת שהיית הבודדה שם בתוך הפורומים האלה.

אני לא יודעת אם היא ידעה כאשר היא עשתה את זה, היא רצתה לתת במה לקול של הנשים הערביות, אבל תוצר לוואי היה שהיא חיזקה והיא ממש עשתה העצמה, לי באופן אישי אבל גם לנושא. תודה.

תודה. חברת הכנסת שלי מירון.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש, אני מצטערת ממש שאני חייבת לדבר ולצאת. קודם כל תודה רבה על הדיון הזה, אני ממש התרגשתי להקשיב לכם, אנחנו לא מכירים באופן אישי, אני אחת מחברות הכנסת היחסית צעירות במשכן, שנה וחצי, אז הקשבתי בקשב רב לוותיקות שבינינו.

ועדיין פעילה נמרצת למען זכויות נשים כאן.

משתדלת מאוד, כן. אני תמיד אומרת בכל פורום שאני נמצאת בו שהוועדה לקידום מעמד האישה, זה מרגיש לי כמו הבייבי והשליחות הכי גדולה ואני חייבת להגיד שיעל ז"ל היא דמות ממש השראה. כשאני מסתכלת עליה, על פועלה ועל מה שהיא עשתה אני ממש עם יראת כבוד מאוד מאוד גדולה.

אני חושבת שהיא אישה שעשתה היסטוריה, לא פחות מזה, במדינת ישראל, ואנחנו חוות לה הרבה מאוד, הנשים במדינת ישראל, אבל לא רק הנשים כי בסוף שוויון מגדרי וכל הנושאים שאנחנו עוסקים בהם הם עניין חברתי, זה לא רק עניין נשי והוא צריך לעניין את כולם בחברה ומכאן החשיבות של מה שהיא עשתה.

אני גם תושבת תל אביב ואני חייבת לציין במילה את העשייה הרבה שלה מאוד בעיר תל אביב. שם דבר, חברת מועצת העיר, סגנית ראש העיר לשעבר, עשתה המון דברים בעיר תל אביב וגם שם שמה הולך לפניה. היה חשוב לי להגיד גם את זה.

ואני חושבת שגם ברגעים הקשים שאנחנו מצויים בהם כעת במדינה שלנו וגם ברגעים שאנחנו מרגישים שיש איזה שהיא רגרסיה בכל מה שקשור בשוויון מגדרי ובאלימות נגד נשים וכו', חשוב מאוד מאוד רגע לחשוב על המקורות, על מי הרים את הדגל הזה ראשון, מי הובילה את המאבק הזה ראשונה, מי הייתה האמיצה הראשונה שעשתה את זה ואנחנו באמת רוצים להודות על זה.

ורק אני רוצה להגיד מילה, קודם כל אני גאה מאוד כרגע לקדם חוק שהוא חוק שלה במקור, החוק להטרדות מיניות במקום עבודה, חברת הכנסת מרב מיכאלי ואני עובדות ביחד על החוק הזה.

אוה, זה החוק היחיד שנתנו לנו להעביר.

הוא עבר לפני שבועיים בקריאה ראשונה במליאה ואנחנו משתדלות מאוד לקדם אותו כמה שיותר מהר, אולי אולי הלוואי גם ממש בכנס הזה נצליח להעביר אותו. ותודה לכם וסליחה שאני צריכה לצאת.

תודה רבה. אני אעבור לרשימה מכובדת של ארגונים. רונית לב-ארי, תודה שאת כאן, יקרה, רמה ענב יו"ר ועדה לקידום מעמד האישה בוויצו עולמית, כמובן טל הוכמן מנכ"לית שדולת הנשים, מאיה אברבאום, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, שמכירות היטב כולן את פועלה של יעל. אלה ארגונים שהיו בקשר, אני משערת, צמוד עם פעילותה.

חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.

תודה, כבוד היושבת ראש, על הדיון החשוב, תודה לכם, בני המשפחה. אני לא מכירה את יעל, אבל אני, דבורה ביטון, תושבת שדרות, בית מזרחי, בית ימני, שאתמול חגגה 59 וכילדה וגם כבוגרת, מי שמכיר את הבתים המזרחיים - -

אפשר להבין מאיפה האנרגיות בגיל 59.

- - התפקיד העיקרי של האישה באמת בסוף מסתכם בלגדל ילדים, משק בית.

אני קובלת על דברייך, אבל בסדר.

בת כמה את? נזכור.

יש לי גם אמא.

בילדותי אז הייתה גולדה מאיר שתמיד הסתכלתי ואמרתי ואללק, אישה, ולימים גדלתי צמחתי וראיתי נשים ועוד נשים בכנסת. גדלנו לצידה של סבתא וכו' ואתה מבין שהעולם שלהם הכי כיף, הבית נקי ויש אוכל וזה, אבל זה כל העולם שלהן.

לא, דבי, את לא יכולה להגיד את זה.

אני יכולה לומר את זה.

זו החוויה שלה.

חוויה פרטית, אבל לא סוציולוגית ולא רחבה.

זה הבית שאני גדלתי בשדרות וכך הכרתי נשים.

לא, אמרת בית מזרחי, אז להגיד הבית שלך.

בסדר, כשתגורי בשדרות ובטבריה - - -

אני גרתי במגדל העמק.

אנחנו לא בוויכוח עכשיו.

טוב, יקרות, כל אחת והחוויה שלה.

הרעיון הוא שנשים כמו יעל ונשים נוספות נתנו את האפשרות להבין שאנחנו יכולים גם לצאת מהמערכת הרגילה. לא שכפו עליה, אנחנו פשוט לא ידענו, יש מגזרים נוספים שלא יודעים.

רק, דבי, נעמה אומרת, ולדעתי אתם תסכימו על זה, אי אפשר להכליל את כל הבתים המזרחיים כי זו לא החוויה שלה כמזרחית.

אנחנו לא מכלילים, אבל יש היום גם מגזרים שממשיכים להתנהל כמו אז. הרעיון הוא להגיד שזה לא כל הבתים המזרחיים, אבל זה הדפוס, ככה גדלנו וזה בסדר, זה בתים מצוינים, זה בתים משפחתיים.

אני חייבת - - -

נעמה, כשתרצי להגיד תגידי מה שתרצי.

אני חייבת לסייג. זה לא דפוס מזרחי, זה גזעני להגיד דבר כזה. מצטערת, דבי, אז אני אעצור את זה.

נעמה, אני לא אכנס לזה, אבל מה לעשות שגם את ביתך האישי מעבר אני גם מכירה. לא את הבית הפרטי שלך.

בואי ניתן לה להמשיך.

אבל על מה הוויכוח? אני רוצה להגיד, למה את מונעת בעדי? אני לא מבינה. זה לא הדבר היחיד שאני רוצה להגיד.

יקרות, בואו נכבד את הדיון שהיה דיון מאוד מכבד. בבקשה, רק לסכם.

בדיוק, אנחנו לא פה בוויכוח ואף אחד לא הכליל את כל והבאתי מציאות שאני ראיתי ולא צריך להתבייש בה.

מה שחשוב כאן להגיד, שאני הערצתי אותה כאישה, היא נגעה בנושאים שהיה עליהם טאבו, זה לא סוד. יש גם היום מגזרים שיש נושאים שיש עליהם טאבו ואנחנו יודעים שגם הם באיזה שהוא שלב ייצאו מזה וכנשים זה בדיוק מה שרציתי. ככה גדלתי, על כל חברות הכנסת, בכל פעם שראיתי, בטח ובטח כשהיא הייתה בוועדה, וזה מה שאני רוצה להחדיר ולחנך ואני שמחה שבנותיי ואני מניחה נשים רבות היום נמצאות במקום אחר. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת ביטון.

אני רוצה גם להודות למאירה בסוק שמלווה את הוועדה כל הזמן ונמצאת כאן וכמובן לילי הלפרין חברתי, ראש מרכז אמת לסובלנות.

אני רוצה לאפשר לרמה ענב, יו"ר קידום מעמד האישה ויצו העולמית ולאחר מכן לרונית לב-ארי, מנהלת מרכז ידע עמותת בית רות, לשעבר מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה ותמיד פועלת למען נשים. בבקשה, רמה.

ראשית באמת תנחומיי, שנה זה עובר כרגע. אני רוצה לדבר בתור ויצו. ויצו מובילה עשייה חברתית למען נשים מתוך שותפות עם הממשלה ועם ארגוני החברה האזרחית ובכך יעל הייתה לנו במשך שנים לדגל ולשותפה חשובה ומשמעותית, היא הייתה חלוצה שהלכה לפני המחנה, מנהיגה פמיניסטית דעתנית וחכמה.

יעל דיין הייתה מודל לשליחת ציבור שהציבה את נושא מעמד האישה על ראש סדר יומה וסדר יומו של העם הזה למעשה ולא כעיסוק צדדי או בעל חשיבות משנית ובכך היא סללה את הדרך גם למנהיגות אחרות, רבות מהן ישבו כאן היום.

קולה החזק והאמיץ הביא לתודעה הציבורית את נושא מעמד האישה בישראל בעת מאבק הקהילה הלהט"בית, דיברנו על זה כאן, ועל כך היא זכתה בפרס מפעל חיים מטעם המשרד לשוויון חברתי. את חותמה היא הטביעה בין השאר בהקמת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת וכיהנה כיושבת ראש הוועדה בשלוש קדנציות שונות.

במשפט אחד, המסירות הזאת, העקביות ואומץ הלב הציבורי נותנים לה מקום של כבוד בין המנהיגות הפמיניסטיות הגדולות בישראל וכמי שהצליחה בפועל באישיותה לשנות את העולם.

תודה. רונית, בבקשה.

אני אגיד שאני משתתפת בצער המשפחה ואני חושבת שלא הרבה משפחות זוכות לשמוע, בנסיבות עצובות אבל זו גאווה גדולה.

גם כתל אביבית וגם כמנהלת הרשות לקידום מעמד האישה עבדתי בצמוד עם יעל ז"ל ואני רוצה להזכיר פה את חוק היועצות. ב-1998 נחקק חוק היועצות, כל ראש רשות חייב על פי חוק למנות יועצת למעמד האישה ברשות המקומית. אז לא דובר על תקציב, אבל יעל אמרה לי: בואי נשים רגל, והיא צדקה, משום שהיום הרבה רשויות מקצות משאבים והיא הביאה לפריסה ארצית בכל הנושא של מעמד האישה. היועצות פעילות, מנגישות, וזה דבר גדול שנעשה. כמובן שאני מצטרפת לכל מה שנאמר.

תודה, רונית, תודה לכל פועלך. טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש, ותודה למשפחה. אני בטוחה שיש הרבה מחירים משפחתיים בזמן שאמא עושה דברים כאלה מדהימים.

אני מן הסתם הדור האחר והיותר צעיר, אנחנו ממש עומדות על כתפיה שלה ושל נשים נוספות כמו חברת הכנסת נעמי בלומנטל ונוספות שעשו בעיניי היסטוריה, מלבד השינוי של החקיקה. דווקא שיתוף הפעולה והיכולת של לשים את כל הנושאים האחרים שאין הסכמה עליהם ולשתף דברים ביחד, זה בעיניי משהו שאנחנו צריכות לעשות הרבה יותר, השדה הפמיניסטי יודע להוביל מאבקים ביחד וככה גם צריך להיות בבית הזה.

תודה. ד"ר לילי הלפרין.

שלום לכם. אני נורא מתרגשת לראות אתכם. אני עוסקת בחמלה שהיא התרופה לגזענות ושנאה, יעל גם בשפת הגוף שלה ובדברים שהיא כתבה היא הייתה סמל לחמלה. חמלה אפשר ללמוד גם מצפייה מאחרים ותמיד כשראיתי את אימכם וסבתכם הלב התרחב לי, איזה מודל נפלא היא, וזכיתם גם לסבתא, אנחנו לפוליטיקאית נפלאה, יהי זכרה ברוך.

תודה, קצר וקולע. ואני חושבת שהחמלה מגלמת כל כך הרבה. מאירה, בבקשה.

בתור ארגון נשים אנחנו מעלים את פועלה על נס, תודה רבה למשפחה. אני באופן אישי עשיתי עבודה סמינריונית על החוק למניעת הטרדה מינית. כמו שהיא עבדה על החוק הזה, אני חושבת שזה אחד החוקים הכי חשובים שקיבלו בשנת 1998 ויש עליו הרבה מקורות בספרות המקצועית ואני חושבת שזה היה פתח לחוקים אחרים שבאו ושעזרו לנשים. אני ממש משתתפת בצערכם, אני יודעת בתור סבתא ובתור אמא שזו אבדה קשה, תודה רבה לכם.

אני רק אגיד, כמו שאמרו פה, יעל הייתה ממובילות החוק למניעת הטרדה מינית, היום זה נחשב מובן מאליו והראיה ש-21% מהפניות למרכזי הסיוע זה מכוח החוק הזה. ועל כך אני רוצה להגיד לכם תודה. בתקופה שזה נחקק זה בכלל לא היה מובן מאליו.

רציתי להקריא משפט מאחד הפרוטוקולים, אני אוותר, אני רק אגיד שמה שהיה פורץ דרך בחוק הזה זה שזו מציאות שיצרה חוק. הייתה תופעה שהבינו אותה, הכירו אותה ועשו את החוק בהתאם וזה היה ממש פורץ דרך. תודה.

תודה רבה, משפחת דיין, תודה לכל חברות הכנסת, לכל הארגונים שהשתתפו, אני חושבת שהייתה ישיבה חשובה ואולי כדאי שנאמץ אותה באמת לגבי דמויות פורצות דרך בכנסת.


הישיבה ננעלה בשעה 11:04.