פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



67
ועדת הבריאות
25/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 215
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 10:15

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
ירון לוי – מ"מ היו"ר

שר הבריאות אריאל בוסו
משה בר סימן טוב - מנכ"ל משרד הבריאות

אסף עבדה - מנהל אגף בכיר, רגולציה כלכלית, משרד הבריאות

אורטל שטיינגרט - מנהלת המחלקה לתמרוקים, משרד הבריאות

אינג' רותי אלגוזי - מנהלת היחידה לתנאי ייצור נאותים בתמרוקים, משרד הבריאות

אור אלדר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

לי-אור אבינועם - יועץ מנכ"ל משרד הבריאות

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שי סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יואב סטשבסקי - רפרנט בריאות, משרד המשפטים

טיראן ששון - יועץ מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

ליאור לוי - מנהל איגוד מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים

אורן הרמבם - מנהל איגוד תעשיות מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים

מי-טל פרי - עו"ד, מנהלת בכירה, קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

דנה ריבנפלד - ראש תחום תמרוקים, התאחדות התעשיינים

צביקה גושן - מנהל חטיבה ענפית, איגוד לשכות המסחר

רחל גור - עו"ד, לובי 99

טל קירשהיימר - שותף, מייסד ורוקח ראשי, חברת תרופות

אילי אטיאס - מנכ"לית Clearilly תמרוקים

גלי עמיר כהן - יועצת רגולטורית, חברת גלי עמיר כהן

יואב כהן - גלי עמיר כהן

משי חבני - גלי עמיר כהן

אילן בר - סמנכ"ל סיסטם מעבדות

ענת מימון

מיכל דיבנר כרמל

אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024, מ/1760

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד-2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

כפי שאנחנו נוהגים תמיד, גם את ישיבת הוועדה הזו אנחנו פותחים בתפילה לרפואתם השלמה שלכל פצועי המלחמה הקשה הזו וכמובן תפילה כנה שלי ושלכם להשבתם הביתה במהרה של כל החטופים והחטופות שנמצאים בשבי. אנחנו נוהגים גם להזכיר בפתח הישיבה, בתקווה שלא נצטרך יותר, את שמות החללים שפורסמו. אתמול פורסמה הידיעה על הירצחו של הגשש מוחמד אלאטרש בן 29 מהיישוב סעווה שבנגב. הוא נחטף לעזה ב-7 באוקטובר וכנראה גם נרצח באותו יום. אנחנו מוסרים מכאן תנחומים למשפחה.

אני מקדם בברכה את כבוד שר הבריאות אוריאל בוסו יחד עם מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב. למותר לציין, זה בא לכאן הרבה פעמים לידי ביטוי, את המשמעות הכול כך חשובה שיש למשרד הבריאות בתקופה הזאת. אני חושב שיש שתי רגליים מרכזיות שעומדות בתקופה הזאת בבסיס החוסן של מדינת ישראל וזה הביטחון והבריאות. אלה שתי רגליים עליהן אנחנו נשענים ומתפללים תמיד לקדוש ברוך הוא שינחה אותנו בעצה טובה וברוך השם רואים היטב איך המערכת הזאת הוכיחה את עצמה ב-7 באוקטובר ואיך עד היום המערכת הזאת מתקדמת בצעדי ענק ונמצאת כדי לתת ולהנגיש פתרונות שבסוף תורמים גם לחוסן האזרחי של אזרחי מדינת ישראל. בהזדמנות הזאת אני מבקש להודות לכם.

בשבועות האחרונים ועדת הבריאות דנה באופן אינטנסיבי בנושא רפורמת המזון שהמשרד הביא כאשר המטרה שלה בסופו של דבר היא גם צמצום רגולציה והסרת חסמים אבל מאידך גם שמירה על בריאות הציבור. אנחנו עסוקים בוועדה בנושא הזה הרבה מאוד שעות ואני מוכרח לומר שההתקדמות היא התקדמות – הייתי קורא לזה התקדמות פיירית – יחד עם כל הגורמים ואני מתכוון גם להוביל הלאה את הרפורמה הזאת בשיח מלא עם כלל הגורמים ולהגיע להסכמות. זאת הדרך שלי וכך אני מאמין שאני אצליח להגיע.

רפורמת התמרוקים המונחת כעת על שולחן הוועדה מבקשת גם היא להסיר חסמים בירוקרטיים כדי להקל על יבוא. כמובן שנעשה את הכול יחד עם אחריות אמיתית לשלום הציבור ושלא תהיינה חס ושלום, חלילה, פגיעה בבריאותו.

אני מבקש לכבד את כבוד השר בפתיחת הדיונים על הרפורמה המשמעותית הזאת. כבוד השר, בכבוד.

שלום, בוקר טוב לכולם. מכובדי יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יונתן מישרקי החרוץ והמעשי ופרקטי. אני רואה אותך בדיונים, הן בוועדה והן במליאת הכנסת ורואה את התוצאות. אני חושב שוועדת הבריאות הטביעה חותם בהמון תחומים חשובים וכעת גם בנושא הרפורמה. תודה לך ולצוות הוועדה המקצועי, למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית ולכולם. מכובדי מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב וכל הנוכחים המכובדים שנמצאים כאן מהארגונים.

כפי שאמרנו, אני שמח ולא פעם ראשונה להופיע בפני ועדת הבריאות. אני יודע כמה חשיבות יש לנושא. אנשים לא לגמרי מעריכים את גודל השעה אבל בדיוק הראו קודם שפורסם היום באחד מעיתוני הכלכלה החשובים שמכל הרפורמות שדיברו עליהן, בסוף יש רק שתי רפורמות שמנוהלות בידי ועדת הבריאות ומשרד הבריאות שהן הרפורמות היחידות שכנראה יטביעו חותם על המלחמה במאבק ביוקר המחיה.

בפתח הדברים כמובן שאני מצטרף לדברי יושב-ראש הוועדה ומשתתף בצערם של המשפחות. לצערנו זאת הפכה לשגרה יומית שצריך לפתוח בה כל דיון וכל ישיבה, זו חובה, כולל הזכרת החטופים ששבויים בידי החמאס שנעשה הכול על ידי ממשלת ישראל, חיים ואינם חיים, להשיב אותם לכאן הביתה למשפחותיהם. זו החובה שלנו כממשלה, כמדינה. חובה מוסרית כחברה שהפצע הזה יהיה חייב להגליד כי אחרת זה לא יהיה שלם. החלמה לפצועים. ועדת הבריאות שותפה למה שקורה לנו במערכת הבריאות, בבתי החולים, כאשר השגרה שלנו היא שגרת חירום במובנים רבים. אלה מספרים שמדינת ישראל מעולם לא ידעה. מחלוקת האשפוז, שיקום וכמובן בריאות הנפש. אתם כאן בוועדה מובילים אין ספור דיונים חשובים שבסוף נוגעים לכל אזרח ואזרח ותודה רבה לכם.

הגעתי לכאן הבוקר להציג את תיקון פקודת הרוקחים מס' 37, התשפ"ג-2024 שמוכרת יותר כרפורמת תמרוקים, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. כמובן שאני, המשרד, הממשלה ובהחלט גם ראש הממשלה באופן אישי מייחסים להצעת החוק הזו ולמהלך כולו חשיבות רבה מאוד. זה גובש על ידי ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה שאני שותף בה, ביום 29 בפברואר, וזה בהמשך למדיניות הממשלה להסרת חסמים רגולטוריים והורדת יוקר המחיה של מוצרי הצריכה לטובת אזרחי מדינת ישראל. זה חלק ממהלך כולל ושלם. יש כאן רצון אמץ את הדין האירופאי שנמצא כרגע במהלך של דיונים נוספים גם ברפורמה שנקראת רפורמת המזון. יושב-ראש הוועדה ואנכי נפגשנו אפילו לפני מספר ימים עם שגריר ארצות הברית שביקש לשמוע וללמוד את המהלך כאשר מדברים ואומרים דין אירופאי, היכן נמצא הדין האמריקאי וכמובן שהוא שמע את הדברים ואף בירך וכמובן הוסרו והורדו החששות. קיווינו שאנחנו מנהלים כאן דיאלוג כאשר המטרה היא בסופו של דבר לגרום לכך שיהיה טוב לכולם.

יוקר המחיה הוא מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה. אנחנו לא טומנים את ראשינו בחול ומתעלמים מכך אבל מחובתו של כל אחד ואחד לראות מה הוא עושה בתחום. אני חושב שבכובעי לא כשר הבריאות אלא כאיש ציבור הרבה שנים, גם בכנסת וגם בממשלה, היא ביקשה לכמת ולקחת – ויש היום מספרים אפילו ישירים, ספורדיים – מה המשמעות של שתי הרפורמות הללו שכאן בוועדה מובילים אותן. תהיה השלכה ישירה על כיסו של כל אזרח ואזרח וזה בין מאות לאלפי שקלים בחודש ובשנה בוודאי למשפחות מכל העשירונים ופרט לעשירונים הנמוכים. נתנו דוגמאות אותן אפשר לראות ברפורמה שאני העברתי עת הייתי יושב-ראש הוועדה ברגולציות הראשונות בחלק הראשון של התמרוקים.

לכן הגעתי לכאן באופן אישי. אנחנו בקשר ישיר עם יושב-ראש הוועדה ואני מודה לך שאתה מקצה לזה זמן רב ומשאבים. לא רק אתה אלא אתה והצוות המקצועי שחייב ללוות אותך ולהתקדם כי הוא שם לעצמו כיעד בעזרת השם במהלך כנס הקיץ לסיים את הרפורמות הללו ולהביאן לקריאה שנייה ושלישית כדי שיתקדמו, כדי שאזרחי ישראל יבינו שלא מדובר בעוד משהו שנשאר על הנייר משנת 2016 אלא משהו שמתקדם. זו החשיבות של ההצעה הזאת.

לגופה של ההצעה. אני לא אפרט אלא תכף המנכ"ל יציג מצגת מסודרת וידבר עליה. משנת 1973 משרד הבריאות מפקח על ייצור ושיווק תמרוקים באמצעות מתן רישיון לכלל היבואנים ולישראלים שנוגעים לייצור תמרוקים וכן רישיון לכל תמרוק מסוים. בשנת 2016 בוצעו תיקונים ובשנת 2021 בפקודת הרוקחים והמטרה היא לייצר מסלולים מוסדרים ומותאמים למקומות נוספים. בוודאי תשמעו גם כאן במהלך הדיונים – ליושב-ראש הוועדה היה חלק בדברים - שזאת לא אך ורק השלכת אחריות, לא הורדת אחריות אלא תוך תהליך מאוד מאוד מובנה שמקובל בעולם, תהליך פיקוחי נכון עם שרשרת נכונה כדי שבסופו של דבר נדע עד כמה שניתן לוודא שכאשר מגיע לאזרח, זה נמצא וגם לאחר שזה הגיע למדפים, עדיין תהיה לנו מקסימום השליטה, הבקרה והפיקוח ונדע על אותם מוצרים שיגיעו למדינת ישראל.

יש לנו אחריות בכל השרשרת הזו עליה דיברתי וזה חלק מובנה מתהליך החוק כפי שיוצג כאן. אנחנו מעוניינים תמיד לעבוד בתיאום, בשיח כנה עם איגוד לשכות המסחר ועם התאחדות התעשיינים, בהם אנחנו רואים שותפים. אין ספק שהם שותפים גם אם לפעמים יש לנו אי אילו אי-הסכמות או חילוקי דעות. זה לא בא רק במהות אלא באופן כללי. אני חושב שכפי שנהגתי כאן בעבר, גם היום בכובעי כשר אנחנו קשובים ורגישים להערות שבסוף מגיעות לידי ביטוי בתוצר הסופי שיוצא מהוועדה בהסכמה כללית וזה חשוב.

לכל תהליך יש גם תקופת מעבר ביניים, תקופת למידה, דבר שהוא נורמלי. במשרד, בלי כל קשר לנושא הזה - כפי שעברה כאן בוועדה הרפורמה של העברת שיקום ניידות ממשרד הבריאות לקופות החולים, - יש תקופת מעבר, יש אי הבנות ואנחנו לומדים וכל חודש עושים ישיבת מעקב איך מתקדמים הנושאים ושומעים את ההערות תוך כדי נסיעה ואנחנו מטפלים בהן וכך צריך להיות.

לכן אני אומר שההצעה הזאת שמונחת כאן היום היא חשובה מאוד מאוד לאזרחי מדינת ישראל. אני מקווה שתהיה השתתפות של חברי כנסת מכלל הסיעות, קואליציה ואופוזיציה שיבינו את גודל השעה ויהיו ערניים לכך.

תודה רבה לכם ולך יושב-ראש הוועדה על האירוח ועל הטיפול בנושא.

תודה רבה מכובדי השר. אני מוכרח לומר שהתקלת אותי כי אני לא אמרתי תודה לצוות אבל מגיע ליועצת המשפטית של הוועדה באמת שאפו גדול וכך גם לכל הצוות. תודה ליועצת המשפטית, לצוות הוועדה שבאמת מוסר נפש בשעות לא שעות, לפעמים גם לתוך הלילה בהקשר הזה של הובלת הרפורמות הגדולות של המשרד.

זה אותו צוות שלי ושלך. עדיין אני מרגיש צוות.

אחר כך יגידו לי הפרדת רשויות. בוא לא ניכנס לזה. הזכרת גם את נושא התעשיינים ולשכות המסחר. כשהזכרתי אותם התכוונתי לכל הגופים וכאשר נגיע להסכמות, נעשה את זה בשיתוף פעולה עם כולם. אני מכיר את ההערות. ישבתי גם עם חלק מאלה שנוכחים כאן ואולי גם עם חלק שלא נוכח כאן. שמענו הערות ואנחנו כמובן נוביל ביחד. עצם הנוכחות שלך מכובדי השר ושל המנכ"ל מורה על גודל חשיבות האירוע.

אני מתכבד להעביר את רשות הדיבור למנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב. בבקשה.

תודה רבה. מכובדי השר והיושב-ראש. ראשית, תודה לך על היכולת לעשות את הרבה מאוד דיונים במהלך המושב כדי שבאמת נספיק להביא כמה שיותר רפורמות כבשורה עבור הציבור.

הרפורמה שאנחנו נציג בפניכם היום היא רפורמת אחות או רפורמה משלימה לרפורמה שנדונה כאן במסגרת חוק המזון. הפעם היא עוסקת בעולם התמרוקים שהוא גם משק גדול ונכבד. העקרונות שנציג כאן הם עקרונות דומים לעקרונות המזון בשינויים מתחייבים שנובעים מהשונות במוצרים.

אנחנו מציגים כאן הצעת חוק כאשר כבר בדיונים המקדימים, גם אתה אמרת את זה, בהנחיה של השר, אנחנו מדברים כמובן גם עם התעשיינים וגם עם היבואנים. יש התאמות שאנחנו חושבים שיהיה מקום לעשות אותן ויש התאמות שלא, אבל אנחנו כמובן נעבוד עם הוועדה, עם הצוות ועם כולם.

אני רוצה לומר אמירה עקרונית על מה אנחנו עושים כאן. כמשרד הבריאות האחריות העליונה שלנו היא על בריאות הציבור ואנחנו צריכים להבטיח את הדבר הזה בכל התחומים שבאחריותנו, גם במוצרי צריכה, גם במזון, גם בתרופות וציוד רפואי ובכל הדברים ברישוי עסקים וכולי. אנחנו לא מתכוונים לייצר כאן איזושהי פשרה על בריאות הציבור. אנחנו מתכוונים לייצר שיווי משקל אחר שמצד אחד יאפשר סחר יותר חופשי, שאגב, בתורו, ככל שהשוק יותר מגוון ויותר משוכלל, הוא יכול גם להפיץ סיכונים גם בעולמות בריאות הציבור אבל גם לשנות ולייצר כללים אחרים לניהול סיכונים. היום הכלל שדרכו אנחנו מנהלים סיכונים דה פקטו הוא שכ-80 אחוזים לצורך העניין, 80-75 אחוזים מהמוצרים עוברים אישור מקדים של משרד הבריאות. יש לנו את כל המידע, יש לנו את התיקים וכולי ולכאורה אנחנו נמצאים באיזושהי תחושה של שליטה על השוק.

השיטה הזאת היא לא מתאימה לכלכלה גדולה ומודרנית כמו הכלכלה הישראלית וגם האפקטיביות שלה בסוף במשק כל כך גדול, גם ברמה של ניהול סיכונים ובריאות הציבור, פוחתת.

לישראל יש חסכונות מובנים ואנחנו מודעים לזה. לצערנו ישראל היא לא חלק מגוש סחר גדול. אנחנו מדינה בכלכלה שהולכת וגדלה, 10 מיליון תושבים, למעלה מ-2 טריליון תוצר אבל עדיין אנחנו מדינה קטנה ואף אחד לא עושה עבורנו התאמות מצד אחד, ומצד שני לצערנו הרב אנחנו לא שותפים במנגנוני ניהול הסיכונים של הגוש האירופי או הגוש האמריקאי או הגוש הפסיפיק. אנחנו בסוף צריכים למצוא איזושהי דרך ביניים שבה אנחנו מנהלים את הסיכונים. אין לשר הבריאות לצורך העניין או לנו כדרג מקצועי את היכולת להיות חשופים לכל המידע שהעמיתים שלנו במדינות אחרות בגוש האירופי חשופים אליו. אין לנו גם את היכולת להרים להם טלפון ולומר שיבצעו אכיפה כי ראינו הפרה שמקורה באיזושהי מדינה אצלם. לכן אנחנו מייצרים כאן מצד אחד איזושהי התאמה מלאה, הרמוניזציה לסטנדרט האירופי, ויחד עם זה דורשים מה שנדרש באירופה, כאשר גם מנגנוני ניהול סיכונים שעוסקים בתחום יצטרכו לעשות.

הצגת את הדברים שטוענים מתנגדי הרפורמה הגדולים. אני שמח שאתה מניח את זה על השולחן אבל יחד עם זאת הייתי רוצה לשמוע מה כן. מה לא, אני מבין. אנחנו לא חלק מגוש הסחר, אנחנו לא יודעים להצביע להם ולהרים להם דגלים אבל מה כן יש לנו? זה כן הייתי שתשים כאן על השולחן.

כניהול סיכונים.

כן, כניהול סיכונים.

ניהול סיכונים שלנו, דבר ראשון – ונגיע לזה בהמשך - הוא שכל דבר שייכנס לכאן יצטרך לעמוד בתקינה האירופית ולהיות משווק כדין באירופה. זאת החובה שתהיה מכל עוסק בתמרוקים. לכן לצורך העניין אנחנו נדע שהמוצר, תמרוק שנכנס לישראל, יהיה מוצר שעומד בסטנדרט האירופי.

הדבר השני, ובהמשך נגיע אליו בצורה יותר מפורטת, יותר מנגנוני ניהול סיכונים שמבצע עוסק במזון. נרצה שהוא יהיה מחובר למערכת ההתרעות הפומבית שנמצאת באיחוד האירופי ואז אם הוא נדרש לעשות ריקול או איזושהי פעולה מתקנת אחרת - - -

הוא ידע בזמן אמת.

הוא יהיה צריך לדעת בזמן אמת. בהסכם שלו – תכף נראה את זה גם במצגת וגם בדברי החקיקה - הוא צריך לדעת ולבצע את הפעולה המתקנת.

עוד מנגנון שלקחנו. אנחנו לא מכניסים לכאן את כל התמרוקים. בגדול יש שתי קבוצות של תמרוקים שאנחנו פרטנו אותן לשלוש קבוצות. קבוצה אחת היא תמרוקים שנקרא להם הלא רגישים. זה יכול להיות שמפו ודברים מהסוג הזה. קבוצה שנייה היא הקבוצה הרגישה יותר שיש בה ממוצרים לתינוקות ולנשים מיניקות ויש גם את מוצרי חלל הפה. אנחנו קיבלנו החלטה להכליל ברפורמה הזאת גם את מוצרי חלל הפה שהם יותר רגישים כיוון שהריריות בחלל הפה הן סופגות בצורה יותר מהירה ויותר יעילה חומרים ולכן יש בזה סיכון יותר גדול. מצד שני בגלל שלקחנו על עצמנו את הסיכון הזה, אנחנו דורשים ממי שעוסק, ממי שמייבא ויעסוק בתחום הזה במוצרי חלל הפה, הוא יצטרך לבצע תוכנית ניהול סיכונים בעניין הזה ואנחנו נפרט את זה.

אני אומר בשורה התחתונה שאנחנו כמשרד בריאות שמתסכל על המכלול השלם, אנחנו שלמים עם שיווי המשקל החדש שיצרנו. כלומר, מבחינתנו זה לא שוויתרנו כאן וויתרו שם אלא ויתרנו פה וויתרו שם אבל הטלנו חובה פה והטלנו חובה שם כדי להגיע לשיווי משקל מסוים שבו יש איזשהו צינור מרכזי שדרכו הכול עובר במשרד הבריאות, משהו שהוא הרבה יותר פתוח ויצטרך לחייב אותנו גם לשנות את מנגנוני הפיקוח והבקרה שלנו על השוק. אנחנו נצטרך לראות שכל העוסקים באמת מקיימים תוכניות לניהול סיכונים שתואמות את רמות הסיכון. לצורך העניין, שהוא יודע לנתח מהיכן נוצרים הסיכונים, הוא מייצר מנגנון איתו מתמודדים בדיוק כמו במזון. גם במזון עשינו את אותו הדבר וגם בתחומים אחרים אנחנו עושים אותו הדבר. אם כן, מצד אחד לעשות תוכניות ניהול סיכונים ומצד שני כמובן פיקוח ודרכי השיווק.

לפני שנצלול למצגת אני אומר עוד כמה עקרונות שחשוב לי לומר אותם. אנחנו כאן הולכים להפסיק את שיטת הרישיונות. אין שתי מערכות רגולציה. אנחנו כאמור עוברים משיווי משקל אחד לשיווי משקל שני. אין גם וגם. אני לא יודע גם לקיים את כל המדיניות הזאת, ניהול סיכונים, פיקוח בשווקים וגם לקיים משטר של רישיונות. בכך אני גם מכוון לכך שאני חושב שהשיטה שאנחנו מנהלים בה היום את הסיכונים במשרד הבריאות היא לא שיטה יעילה במובן הזה שלכאורה יש לנו הרבה מאוד סמכות אבל הכלים שיש לנו בסוף דה פקטו לממש את הסמכות הזאת לא מספיק טובים ואז נוצרו כל מיני כבישים עוקפים כמו יצרן פרטי ודברים מהסוג הזה שאני חושב שבסוף הם לא מספיק טובים גם לניהול הסיכונים שלנו. לכן אני חושב שבסוף, כשאני מסתכל על התוצאה השלמה שאנחנו מביאים כאן בפני הוועדה, שיטה שהיא נכונה יותר וגם מתאימה יותר למאפיינים הכלכליים.

מה יש היום. זו רפורמה שעברה לא מזמן. יש מסלול נוטיפיקציה. שוב, לא מסלול של רישיון מראש אלא מעין הודעה עבורנו שמוגבלת בכל מיני תנאים. אנחנו קיווינו שהדבר הזה יביא בשורה משמעותית. אנחנו לא מבטלים אל המסלול הזה, הוא ימשיך להיות לדוגמה עבור המוצרים הרגישים ואולי גם עבור מוצרים אחרים. אנחנו מבינים שהחיסרון שיש כאן הוא לא חסרון שנובע ממערכת הבריאות אלא הוא חיסרון שפשוט דורש קשר עם היצרן. בסוף היבואנים החדשים שקיווינו שייכנסו לשוק, לא הצליחו לייצר קשר ישיר עם היצרן ולהביא את תיק התמרוק - אלה דברים שאפשר להביא רק כתוצאה מקשר ישיר – בגלל מאפיינים כלכליים שבעיניי הם פסולים. נוצרו איזשהם קשרים, לא רוצה להשתמש במילה שאסור לי להשתמש בה, אבל בפועל נוצרה הגבלה בכניסה של שחקנים חדשים לשוק בגלל הצורך להגיע לאותם מסמכים ולאותו תיק תמרוק.

כאמור, יש מסלול של רישיון אותו אנחנו מתעתדים לבטל. יהיו כאן איזשהן הוראות מעבר שאנחנו נדבר עליהן. יש את היבוא מקביל שכמו שלצערנו גילינו הוא גם מסלול מאוד מוגבל. מה אומר יבוא מקביל, גם את הדבר הזה אנחנו נבטל. אם למשל אדם מייבא מים ואדם אחר יכול להגיד שהוא מייבא את אותם מים ואז הוא צריך באמת לייבא את אותם מים ושנית, כנראה שמאחורי הקלעים המידע הזה זרם בכל הערוצים ויצר חוסר אפקטיביות גם של המסלול הזה.

כאמור, אנחנו עוברים משיטה של פיקוח מראש לפיקוח על תהליכי ניהול סיכונים ופיקוח בדרכי השיווק. כאמור, בסוף פיקוח שהוא פיקוח רישיוני מראש, יש לו צוואר בקבוק והוא מייצר בהגדרה צוואר בקבוק ולא משנה אם נגביל או נגדיל אותו מדי פעם בעוד מספר תקנים כי בסוף ייווצר צוואר בקבוק של תור המתנה לתמרוקים שצריכים לקבל רישיון ואנחנו חושבים שהדבר הזה לא נכון. כאמור, כמו שאמרתי, הוא נותן יותר משקל על לפני ופחות משקל על אחרי והוא גם קצת מסיר אחריות מאותם אנשים שעוסקים בתמרוקים. אגב, שוק המזון, השוק המקביל - ואנחנו יודעים שהרבה מאוד מהעוסקים במזון עוסקים גם בתמרוקים, כולנו רואים בסופרמרקטים כי אנחנו הרי קונים גם וגם – אנחנו רואים שהשוק איזושהי התבגרות במהלך השנים במזון ועכשיו כתוצאה הרפורמה אצלך כאן יעבור התבגרות מואצת. אנחנו מצפים מאותם עוסקים ליישם את הניסיון שלהם גם בשוק הזה.

אם כן, מה הם העקרונו של החוק. אנחנו אומרים שמה שמגיע מהאיחוד האירופי, ולצורך העניין לאיחוד האירופי צירפנו שתי מדינות – בריטניה שהייתה עד לא מזמן חברה מלאה באיחוד האירופי וברגולציה שלה היא בעצם שימרה את הרגולציה של כמו שהייתה באיחוד האירופי, ושוויץ שתמיד הייתה מדינה כמו באיחוד האירופי עם קשרים מלאים עם האיחוד. אנחנו יוצרים עבורן מסלול ייחודי ואנחנו מוותרים על החובה להחזיק בתיק תמרוק שזה משהו שנתן לנו לצורך העניין את הקומפורט אבל יצר מגבלה אפקטיבית על כניסה של יבואנים חדשים. אנחנו ניתן את זה ליבואן נאות ותכף נפרט מה הוא אותו יבואן נאות. הוא יצטרך לו הערכת בטיחות וכאמור הוא יצטרך לעשות תוכנית לניהול סיכונים. כמו שציינתי, תהיה לו גישה לכל פעולה מתקנת או ריקול שצריך לעשות. זה דבר שהוא אפשרי. אנחנו מייצרים כאן מנגנון התאמה לדין האירופי כמו שאנחנו עושים אצלך כאן במזון.

הכוונה היא שאין הוראות עתידיות?

כן. גם לזה. שוב, יש כאן שיטה חדשנית מודרנית מתבקשת. אם אנחנו רוצים להיות בהלימה לדין האירופי, אנחנו לא רוצים לייצר מסלול מורכב שנדרש כל פעם שכאשר שם מתבצע שינוי, נבצע את השינוי גם כאן בארץ כי אז אנחנו כל פעם מייצרים דה פקטו בין הדין הישראלי הנוהג לדין האירופי הנוהג. אנחנו רוצים לבטל את הפער הזה באמצעות מנגנון אימוץ אחר שהזכרת אותו. כדי להיות חלק ממרשם העוסקים לא צריך רישום אלא הדבר יהיה באמצעות הצהרה. כמו שאמרתי, ביטול שיטת הרישיונות.

אלה הם התנאים ליבואן נאות. בסך הכול התנאים הם בסיסיים כמו שאמרנו. הוא צריך להצהיר שהתמרוק משווק כדין ושהוא רק בקטגוריות שאנחנו מאשרים לייבא. כלומר, לא לתינוקות וילדים, לא לנשים בהריון או נשים מיניקות ולא להגנה משמש או החלקת שיער. אלה הקטגוריות שאנחנו תופסים אותן כקטגוריות המסוכנות ביותר ולגביהן אנחנו נשאיר את המשטר של הנוטיפיקציה. כאמור, תוכנית בקרת איכות. התמרוק משווק באירופה אבל אנחנו נתנו ליצרן או לספק להיות חבר לא רק באירופה אלא בעוד מדינות מעבר לאירופה כמו ארצות הברית, יפן, נורבגיה וקנדה. כלומר, התמרוק צריך להיות משווק כדין מאירופה אבל אפשר לקנות אותו גם מגורם, בין אם הוא יצרן ובין אם הוא ספק, שהוא לא באירופה אלא בעוד מדינות שאנחנו מעריכים שהרגולציה שלהם היא ברמה איכותית.

שעומדים בתקן האירופאי.

המוצר עומד בתקן האירופאי ואותו יצרן פועל בסביבה רגולטורית שהיא לא אירופאית אבל היא סביבה רגולטורית נאותה מבחינתנו ולכן אנחנו סומכים על הסביבה הזאת. כמו שאמרתי, הוא יהיה חייב שבקשר שלו, בין אם זה יצרן ובין אם זה ספק, הוא יתחייב למסור לו את המידע - וזה גם משהו שאנחנו כמובן נאכוף ונבדוק – על כל ריקול, פעולה מתקנת או דברים אחרים שיש.

תשאלו כאן מהי תוכנית בקרה ואיכות ומהי תוכנית ניהול סיכונים. בתחילת יוני אנחנו כבר פרסמנו טיוטה להערות. כמובן נשמע ונהיה בקשר עם השטח בעניין הזה. סקר הסיכונים צריך להיות מותאם לסוג התמרוק. אני תמיד נותן את הדוגמה במזון שהיא רלוונטית ואפשר ממנה להקיש גם על זה. לצורך העניין תוכנית ניהול סיכונים לדגים או לסלט חומוס בסופרמרקט היא שונה מתוכנית לפסטה כי לדוגמה החומוס שיורד ממשאית הקירור, אתה צריך לוודא בניהול הסיכונים שלך שתוך שתי דקות הו א נכנס למחסן קירור אצלך כי אתה אומר שיש לך כאן נקודה שבה המוצר יכול להתקלקל ברגע שהוא יורד מהמשאית ויושב בשמש ולכן אתה צריך לראות שהוא נכנס כמה שיותר מהר למחסן. פסטה לא צריכה את הדבר הזה. לפסטה יש סיכונים אחרים. אותו דבר לגבי תמרוקים. יצטרכו לראות שמתאימים את תוכנית ניהול הסיכונים לסוג הסיכון.

אני אומר עוד הבדל בין מזון לבין תמרוקים. אין בתמרוקים תקינה למה הוא המוצר. באיחוד האירופי יש הגדרה למה היא פסטה, מה זאת ריבה כאשר ריבה תכלול כך וכך אחוזי פרי וכך וכך אחוזי סוכר. זאת ההגדרה שלה וזאת ההגדרה של גלידה. אין תקנים כאלה בתמרוקים אבל אנחנו מבחינתנו אומרים שהעיסוק שלנו כמשרד בריאות הוא בבטיחות ואכן זה גם מעביר חובה לצרכנים ולא רק ליצרנים לראות את המוצרים שהם קונים במקום ראוי. החובה שלנו היא לדאוג שהם בטוחים והחובה שלהם היא לראות שהם קונים ממקום שהוא ראוי, ושנית, בשיקולי איכות הם יעשו את שיקולי איכות שלהם.

זאת המצגת שלנו.

תודה רבה.

תוך כדי שדיברנו, האוצר הביא לכאן את הנייר ובו דוגמאות כדי שהציבור יבין. יש כאן השוואה אפילו עם מחירי אמזון, למשל ג'ילט, הבדל בין 50 שקלים ל-45 שקלים. ספיד סטיק, 37 שקלים לעומת 21 שקלים שאפשר לקנות באמזון. משחת קולגייט מסוימת או ב-30 שקלים או ב-11 שקלים באמזון. בחלק מסוגי השמפו יש פערים בגובה של 240 אחוזים וכך גם במשחות מסוימות. לכן אני חושב שמדובר ביום בשורה אמיתי למאבק ביוקר המחיה וסיוע לאזרחי מדינת ישראל.

תוך כדי שמירה על בריאות הציבור. תודה רבה מכובדי השר ותודה רבה על הדברים של המנכ"ל. המנכ"ל, שאלה קטנה לפני שאני מאפשר לנציג משרד האוצר להתייחס. אתם ערוכים מבחינת אכיפה ופיקוח של הדברים שהסברת?

אנחנו בשיח עם משרד האוצר אותו נשלים עם משרד האוצר כדי לראות שאנחנו באמת נהיה ערוכים לכך. אנחנו בהליך היערכות לכך. החוק ייכנס לתוקף בתחילת שנה הבאה ועד אז בסיוע משרד האוצר אנחנו נהיה ערוכים.

השאלה שלי היא האם התקציב שנדרש עבור הפיקוח והאכיפה, זה מנגנון יקר כל כך?

העברת מסר ברור לנציג משרד האוצר. הם לא תמיד מבינים סאב-טקסט אבל אני חושב שהפעם כן.

אם כן, רשות הדיבור לנציג משרד האוצר.

אגף התקציבים. כמובן שכל רפורמה כזאת וכל ניהול הסיכונים מתלווה גם תקציב. אני בטוח שיהיו כל המשאבים הנדרשים גם במזון וגם בתמרוקים כדי להבטיח את בטיחות הציבור.

אני אתייחס מאוד בקצרה. התמרוקים הם אמנם שוק יותר קטן מהמזון אבל פערי המחירים בו, כמו הציג כרגע שר הבריאות, הם עצומים. אנחנו מדברים על פערים של בין עשרות למאות אחוזים על מותגים שהצרכנים הכי רוצים לרכוש. אלה לא מותגים של התעשייה המקומית אלא בעיקר מותגים מיובאים של יבואנים בלעדיים שכבר שנים נמנעים כאן מתחרות בגלל שלאורך השנים לא התאפשר יבוא מקביל. הרפורמה שמציג כאן משרד הבריאות לראשונה מאפשרת את הדבר הזה. אני מעריך שההשפעות שלה, במיוחד במקומות האלה שפערי המחירים ששר הבריאות הציג, יוכלו להיות מאוד מאוד גדולות למוצרים שהציבור הכי רוצה וכבר שנים נתקל בפערי מחירים עצומים על המדף. אנחנו רואים את זה בכל נסיעה שלנו, אם לאירופה ואם לחוץ לארץ בכלל. הצעד שמשרד הבריאות עושה, אני מעריך שהוא יהיה מאוד משמעותי בהיבט הזה אל מול ניהול הסיכונים שבאמת מעביר את האחריות ליבואן, מכריח אותו לנהל סיכונים אבל מאפשר מגוון הרבה יותר גדול של מוצרים ומנתק את הקשר עם היצרן.

אין יותר יבוא מקביל.

בדיוק. כמו שאומר מנכ"ל משרד הבריאות המושג הזה יותר לא רלוונטי. אם עד היום הייתי צריך להסתכל מה יש בארץ ולהביא בדיוק את אותו מוצר מאותו מפעל ומאותו פס ייצור, אם מחר אני לא נדרש לדבר הזה יותר, אני צריך להביא מוצר שמשווק באירופה – זה יכול להיות כל סוג של קולגייט שיש על המדף וכל סוג של ספיד סטיק שיש על המדף באירופה שמבחינתנו הוא יהיה מספיק טוב ואני לא אצטרך להיצמד לדגמים הייחודיים של מדינת ישראל.

אם כן, מבחינתנו יש כאן בשורה מאוד גדולה ואנחנו מאמינים שהפעם ברצף הרפורמות זה גם יעבוד.

תודה רבה. גם אנחנו מקווים. אמרתי ואני מכיר את הביקורת שיש סביב הנושא של אימוץ רגולציות, אנחנו מדינה ייחודית ויש לנו את הדברים שלנו וכולי וכולי, אבל אני אומר שהאפשרות שלנו היא בין לעשות או לא לעשות. לא עשו הרבה מאוד שנים וראינו להיכן הגענו. יוקר המחיה הוא מהגבוהים בעולם. האפשרות שלנו היא לעשות. אנחנו תמיד מתפללים שלא תצא תקלה תחת ידינו ומשתדלים לקיים כאן דיונים עמוקים ולשמוע את כל הצדדים כדי להגיע בסופו של דבר לתוצר המדויק ביותר. תודה רבה גל.

יועץ מנכ"ל משרד הכלכלה, טיראן ששון, בבקשה.

אני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו כאן. לנוכח לוחות הזמנים הקצרים שיש לנו בכנסת, אני הפעם אוותר.

תודה. התאחדות התעשיינים. ברוך הבא ליאור לוי.

ברוך הנמצא אדוני היושב-ראש. מכובדי שר הבריאות, מכובדי מנכ"ל משרד הבריאות, מכובדיי כולם. כידוע לך אדוני היושב-ראש אני בן 59 והדור השלישי של חברה משפחתית, מפעל מזון בינוני, מפעל תמרוקים קטן, כאשר הדור הרביעי כבר עובד בחברה למעלה משש שנים. אני כאן כנציג כלל מפעלי התמרוקים בישראל ש-99 אחוזים מהם הם קטנים ובינוניים, רובם נמצאים כמובן בפריפריה.

תיקון החקיקה הנוכחי משלים רפורמה שהתחילה כבר לפני למעלה מעשור ואומר מיד את הברור מאליו. התעשייה הייתה, הווה ותהיה בעד כל רפורמה, גם זאת, המצמצמת בירוקרטיה, פותחת שערים ומקדמת תחרות הוגנת ובלבד שדין יצרן ישראלי לא חלילה נחות בעיני המדינה מדין יצרן זר.

בהקשר זה אנו כמובן נתעקש כי המדינה תכבד את שהוסכם רק לפני זמן קצר יחסית ואף חוקק על ידי הכנסת. אבל אדוני בתיקון החקיקה הנוכחי יש בשורה משמעותית והקלה לתעשיית התמרוקים הישראלית. ביטול החובה ברישיון יצרן מטעם משרד הבריאות, רישיון תמרוקים, פריט בירוקרטי שהתאים לעבר ולא מתאים לימים אלה. אני מקווה ומאמין כי הוועדה בראשותך תמצא את האומץ ליישם שינוי זה גם בתחום המזון, תחום בו הוועדה דנה בימים אלו שכן סהדי במרומים ראיתי בעיניי שלי את החשיבות הרבה שמייחסת הוועדה לתעשייה המקומית.

נכבדיי, מאז 2011, ימי המחאה החברתית, רבות נאמר על יוקר המחיה וגם עכשיו על ידי כבוד השר ומנכ"ל המשרד. אז, לפני עשור וחצי, יצא העם לרחוב כדי לזעוק כנגד מחירי הנדל"ן, הרפואה, התרבות, הבנקאות, הביטוח, הפנאי, וכן, גם מחירי הסופר. למרבה הצער מאז ועד היום בחרה המדינה לעסוק מבוקר ועד ערב בעיקר ביוקר מחירי הסופר ומצאה פתרון קסם אחד – ייבוא יפתור הכול ולאחרונה אף נוספה סיסמה נוספת והיא מה שטוב לאירופה טוב לישראל. ובכן, נכבדיי, בתחום התמרוקים פתיחת השוק לייבוא לא פתרה דבר וחצי דבר שהרי ממה נפשכם? כיום 70 אחוזים מהמוצרים שהצרכן הישראלי צורך הם מוצרי ייבוא. אני כאן כתמיד כדי להזכיר למי שליבו חפץ ופתוח לשמוע שהפתרון ליוקר מחירי הסופר בכלל ויוקר התמרוקים בפרט הוא לא עוד הקלה כזאת או אחרת על ייבוא. הייבוא לישראל בתחום מוצרי צריכה קל. הפתרון הוא גם הקלה רגולטורית בכלל, בין השאר על ייבוא אבל בעיקר, ממש בעיקר, עידוד תעשייה מקומית ובעיקר קטנה ובינונית וקידומה בכל דרך אפשרית. זאת הדרך האמיתית להורדת יוקר מחירי הסופר.

תעשיית התמרוקים הישראלית בתהליך התאמה לאירופה כבר זמן מה, רובה ככולה מיישמת תנאי ייצוג נאותים, עובדת לפיהם ומבוססת על איזו 22716 שהוא בליבת העניין. בתום תקופת ההתארגנות המוסכמת בינה לבין המדינה, היא אירופאית לחלוטין. רוב רובה של תעשיית התמרוקים הישראלית מצליחה למצוא את דרכה למדפי הסופר בעולם אבל למרבה הצער רק חלקה הקטן מצליח למצוא את דרכו למדפי הסופר הישראליים. נקודה למחשבה.

תחום התמרוקים היום מראה בדיוק מה קורה כאשר אנו חושבים שיש פתרון קסם כלשהו ששמו הדשא האירופאי ושוכחים לבחון דברים אחרים. לכן לאורך העשור האחרון נסגרו מפעלי תמרוקים מפוארים כמו קרליין, לוריאל, אמיליה קוסמטיקס, חלבים וגם אחרים. הנה כי כן אנו מאבדים תעשייה מקומית לטובת ייצור בחוץ לארץ וממש לא מורידים כך את מחיר המוצרים. אבל ישראל שלאחר היום הארור והמקולל ההוא ב-7 באוקטובר שנה שעברה, היא ישראל אחרת. כעת על ישראל לוודא בכל מחיר שהתעשיות שלה רק הולכות ומתחזקות וחלילה וחס לא נפגעות. זאת האסטרטגיה היחידה המתאימה לישראל בימים אלה. אין הדבר אומר שהצרכן הישראלי חייב לשלם יותר בסופר. האמת כאן היא פשוטה, כולנו יודעים שכאשר אנו מסתובבים בין מדפי הסופר ניתקל במגוון מחירים ובמגוון מוצרים לרוב מחירי מוצרי היצרן הישראלי הקטן, אם הוא הצליח להגיע למדף, יהיו נמוכים יותר.

אני מבקש לסיים בהבטחה. אנו תעשייני ישראל נמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי להמשיך להיות חלק מחומת המגן הכלכלית של ישראל כאשר לנגד עינינו טובת המדינה וטובת הצרכנים. תודה רבה.

תודה רבה ליאור. כמובן שאנחנו נדבר גם יותר אופרטיבית אבל רוח הדברים שלך אכן מקובלת עלי ובטוח גם על השר והמנכ"ל. שמירה על התעשייה הישראלית היא אבן דרך שאנחנו לא נדלג מעליה.

איגוד לשכות המסחר, עורך דין צביקה גושן, בבקשה.

שלום לכולם. באופן כללי רציתי לומר כמה מילים כלליות. אנחנו שמחים על המהלך, אנחנו מברכים עליו, אנחנו חושבים שרפורמה מהסוג הזה שמפנה ישירות לרגולציה האירופית ונסמכת עליה, היא מהלך חיובי וטוב, מהלך שקיווינו שיצא לפועל כבר לפני שנה אבל זה קורה עכשיו וזה מהלך חיובי. הגשנו לוועדה נייר עמדה ויש שם כמה הערות קונקרטיות על נוסחים בחוק, על מספר סעיפים שאולי היינו שמחים שלא יהיו כמו למשל הנושא של תעודת פרי-סייל שאנחנו חושבים שאין לזה מקום ברפורמה הזאת. ודאי נדון על זה ככל שהדיונים יתקדמו במהלך ההקראה. ככלל אנחנו חושבים שהרפורמה הזאת היא מהלך מבורך וטוב שבוודאי ישפר את היצע המוצרים שניתן יהיה להציע לצרכן הישראלי. תודה.

תודה רבה. כמובן בזה פתחתי את הדברים ואמרתי שאנחנו נשמע ונדון תוך כדי ההתקדמות בחקיקה ואתם כמובן תמיד מוזמנים להעיר את הערותיכם. נקדם את החקיקה בעזרת השם בצורה מוסכמת ככל הניתן.

חברת קלירלי, חברה לרגולציה לתמרוקים. אני מדברת כאן בשם הרגולציה. אני עוסקת בתחום הרגולציה משנת 2009. עברו תחתיי לא מספר תיקים אלא מספר תיקים גבוה, תיקים שאני עוברת עליהם ביום יום. לצערי הרב אין לי בשורה כי התיקים שמשווקים באירופה באמת כולם עומדים תחת התקינה המחמירה עליה מדברים באירופה. יש לא מעט מוצרים שמשווקים היום עם רכיבים אסורים לשימוש באירופה ללא תנאי איזו או GMP או שהם עם רכיבים שהם חורגים מהמותר. אם כן, האמרה שהתקינה באירופה היא המחמירה והבטוחה לשימוש, היא לא תמיד נכונה. נוסיף את היבט הכלכלה, את עלות העובד בישראל, אנחנו מדברים על הורדת יוקר המחיה אבל עלות עובד בישראל היא עלות שהיא מאוד מאוד יקרה. נוסיף על זה מערכת ניהול סיכונים שמצריכה מהיבואן אולי להעסיק עוד עובד או שניים. כל זה לא באמת יוביל להורדת יוקר המחיה. אני לא בטוחה שהמוצרים שישווקו בישראל באופן הזה יהיו הבטוחים לשימוש אם אנחנו לא באמת עוברים על כל תיק המוצר ובודקים שמתקיים מה שאנחנו רוצים להבטיח לתושב בישראל שזה מוצר בטוח לשימוש.

זה אחרי שעברת למערכת הבקרה העצמית שצריך להוביל אותו היבואן? עדיין את חושבת שבאמת אי אפשר יהיה לעמוד בכללי בטיחות כאלה?

אני חושבת שלוקחים מוצר ועל בסיס המוצר והיבואן, או בטח הספק, אנחנו נוכל להבטיח כי המוצר בטוח לשימוש. אני כאשת רגולציה שמסתכלת על רשימת שמרכיבים במוצר, אני מכירה את רוב המרכיבים ויודעת - גם אם אני לא מסתכלת על התקינה - האם הרכיבים מותרים או אסורים לשימוש. היום נמכרים באירופה מוצרים עם רכיבים אסורים לשימוש. מוצרים שירדו מהמדפים בישראל לפני מספר שנים עדיין באופן חופשי נמכרים באירופה. אני פונה ליצרן ושואלת כיצד והוא אומר בסדר, אין כאן אכיפה, אנחנו עדיין ממשיכים למכור את מה שיש לנו או במחסן או על המדף, נוסיף על זה מוצרי נאנו שצריך ממש לבדוק את כל ההיבט של המוצר ושל הרכיבים. אנחנו רוצים לבדוק שזה באמת עומד בתקינה וזה לא תמיד קורה. אני שמחה לראות שמוצרי שמש הוחרגו, אבל לדעתי צריך להכניס לתחום הזה גם מוצרים מהיגיינת הפה. אני רואה היום שיש מוצרים להיגיינת הפה שנמכרים עם אחוזים הם לא מותרים לשימוש בשוק והם נמכרים באירופה.

את עוסקת ברגולציה.

כן. אני נותנת שירות ליבואנים וליצרנים.

את בעד? את נגד? בגדול, כשאנחנו שואלים בסוף, את בעד או נגד?

זה מורכב.

את רוצה שתישאר רגולציה?

באיזושהי מידה צריכה להישאר רגולציה. כן. צריכה להישאר רגולציה כי בסופו של דבר לא כל מה שנמכר באירופה בטוח לשימוש.

אני מבקש מהמנכ"ל להגיב לדברים האלה.

אני אומר שוב שאנחנו עשינו את חישובי הסיכונים שלנו וההחלטה שלנו להסתמך על מה שמשווק באירופה. הגבלנו את המוצרים שהגבלנו.

האם צריך להחריג מוצרים של היגיינת הפה?

אני אומר שעשינו על זה דיון ער במשרד. בכוונה ציינתי את זה כאן כי אמרתי שזאת קטגוריה שלגביה הייתה לנו התלבטות וההחלטה שלנו היא להכניס אותם לרפורמה הזאת תוך קביעה שיידרש לגביהם מנגנון ניהול סיכונים ייעודי חמור יותר מצד העוסקים בכך. כלומר, אנחנו חושבים שניתן לפצות על הסיכון העודף באמצעות מנגנון ניהול סיכונים ייעודי.

אני אומר משהו אחר. כאשר אנחנו היינו מאוד קטנים באותו צינור שהכול צריך לעבור דרכנו, ראינו שכתוצאה מכך נוצרו גם כל מיני כבישים עוקפים והכבישים העוקפים האלה הם לפעמים רישיון פרטי שבסוף קשה לנו לעקוב אחריו ולצערנו לפעמים יש גם זיופים והברחות שמגיעים לשוק וראינו גם את הדבר הזה. כאשר נוצר כל כך הרבה לחץ בנקודה אחת, לפעמים הדברים זורמים מנתיבים אחרים. לכן הכוונה שלנו היא להקל כדי לאפשר לכמה שיותר שחקנים להיכנס בדרך הזאת ולחסום את הנתיבים האחרים. לכן כאמור אנחנו שלמים עם ההחלטה להכניס גם את המוצרים לחלל הפה.

יש דברים שהמשרד הבין שהם דרגה מעל.

כמי שעוסקת בקידום תיקים וברגולציה, את בטח יודעת להגיד לנו כמה זמן לוקח למשרד עד שהוא מגיב, כמה זמן אורכות הבדיקות האלה וכמה זה מקשה או למעשה חוסם ייבוא.

ברשותך היושב-ראש, אני אומר משהו. השוק צריך להשתנות. השוק והעוסקים בו על כל הרצף שלהם, גם מי שמייבא, גם מי שמייצר וגם מי שנותן שירותי ייעוץ רגולטורי. כולם יצטרכו להשתנות. זאת המטרה של השוק. כולם יצטרכו להתאים את עצמם ואת העיסוקים שלהם לעולם החדש הזה ובאמת לא מעט גורמים נוח להם המצב הנוכחי וזה בסדר גמור. זה כמובן לא נאמר בביקורת כלפי אף אחד אבל בסוף התוצאה שנוצרה בשוק היא תוצאה שאנחנו חושבים שהיא לא תוצאה אופטימלית שניתן להגיע אליה ולכן אנחנו משנים. אני בטוח שבסוף כולם ידעו לייצר את השינוי שהם נדרשים לייצר. אגב, זה דורש שינוי גם מאיתנו במנגנוני הפיקוח, האכיפה והבקרה שלנו ודיברנו על זה.

תודה רבה. שי סומך, בבקשה.

רציתי לומר כמה מילים על הבדיקות המדגמיות. אני מטפל גם בתחום המזון והרפורמה בתחום המזון מקדימה את הרפורמה בתחום התמרוקים. אחד הכלים החשובים של הפיקוח הוא הבדיקות המדגמיות. זאת אומרת, המזון עובר דרך תחנת הסגר, יש חובה של בדיקות מדגמיות והבדיקות האלה הן מאוד מרגיעות. שאלתי את פנינה אם הם מוכנים להקלה הזאת והזאת, היא אמרה שלא אדאג, יש בדיקות מדגמיות ואז בודקים פחות פסטה אבל בודקים יותר מוצרים קפואים כי יש שם יותר סיכונים או דברים אחרים. בודקים לפי הסיכון של כל מוצר ומוצר.

מה שעשינו בחוק הזה יחד עם משרד הבריאות, עם הלשכה המשפטית שלו, הוא לוודא שיש את הכלים גם לבדיקות מדגמיות בתחום התמרוקים. אני מבין שזה דבר שלא קיים עד היום בפועל אבל זה אחד מהדברים שחשוב שיקרו. זה קצת יותר קשה בתמרוקים כי במזון הכול עובר דרך תחנת ההסגר ובתמרוקים אין דבר כזה אבל עדיין יש אפשרות לעשות בדיקות מדגמיות לפי דרישה של משרד הבריאות.

גם במזון שינינו את ההגדרה לגבי מה זה מזון רגיש ונתנו ליבואן נאות להכניס בלי שליטה.

ברור. עדיין יש חובה של חמישה אחוזים.

נכון.

אלה לא אותן בדיקות לגבי כל מוצר ומוצר.

גם אוכל שמגיע לנמל לא הכול עובר בדיקה. זה דיגום וזה צריך להיות באחוזים. תוכנית דיגום צריכה להיות מאוד ברורה.

נכון.

גם של העוסקים. גם העוסקים יצטרכו לעשות תוכנית דיגום ולא רק אנחנו.

נכון. בחוק הקיים, בהצעת החוק הממשלתית, דאגנו למשל שמשרד הבריאות יקבל את המידע שמצביע על סיכון כזה או אחר שיכול להיות שמחייב בדיקות מדגמיות בהיקף יותר גדול או להפך, בהיקף יותר קטן. הם יודעים את השיקולים המקצועיים ובאמת חשוב שעכשיו בכנסת צריך יהיה לוודא שהמנגנונים האלה קיימים כדי לדאוג שיהיה ניהול סיכונים חכם מטעם משרד הבריאות ותהיה הפחתה של הסיכונים שהרפורמה הזאת, שכמובן מתואמת איתנו לגמרי, תפעל בצורה מאוזנת.

רציתי להתייחס למה שאמרה הגברת מהרגולציה ולהאיר נקודה מסוימת שמתייחסת לפער שבין תמרוקים ומזון. מזון בהגדרתו הוא דבר חיובי מהרגע שהוגדר כמזון. מזון הוא דבר שאתה יכול לצרוך אותו מהרגע שהוא מזון. אני לא נכנס לתזונה, האם זה משמין או לא משמין, האם זה בריא או לא בריא, אבל בעקרון מזון מהרגע שהוא הוכרז כמזון והוכר כמזון, הוא דבר חיובי והוא דבר שאפשר לצרוך אותו ללא הגבלה.

מה ללא הגבלה? אני אגיד לך למה התכוונת. אמרת שאתה יכול לצרוך אותו ללא הגבלה אבל לשתות אותו עם סוכרזית.

תודה אדוני, אתה צודק. הערה טובה. מזון - מים, חלב, לחם - הוא לא דבר מוגבל בהגדרה. תמרוקים כהגדרה זאת תערובת של כימיקלים. זאת לא תערובת של מזונות אלא תערובת של כימיקלים שבהגדרה עלולה להיות להם הגבלה. למשל הגבלה מקצועית, הגבלה של רעלנים כמו למשל מי חמצן. לכן יש הבדל משמעותי בין עולם התמרוקים לעולם המזון ואת זה צריך לזכור. כאשר אמרה הגברת קודם שיש באירופה מקומות - אולי אמרה, הייתי בחוץ לדקה אבל אני אומר את זה בשם עצמי ולא בשם מישהו אחר - שמייבאים מסין באלק, ממלאים בתוך המוצרים וכותבים על זה מיוצר באירופה. אז מה, זה אומר שזה בסדר? לכן לנושא הזה יש משמעות לא קטנה בכלל.

אפשר לחשוב לעשות טרקינג על הדבר הזה יותר טוב מאשר האירופים.

אני לא אמרתי שיש. אדוני המנכ"ל, אני לא אמרתי. אני בסך הכול ביקשתי להאיר את עיני הוועדה בנושא שיש הבדל משמעותי. לא בכדי לאורך השנים - כבר כמעט עשור וחצי אני עוסק בנושא הזה – ההתעקשות והקפדנות והרצון להקפיד על רישיון פרטני והרצון להיצמד לתיק המוצר בתמורה לוויתור על הרישיון הפרטני, וזה צעד חשוב. ויתור על רישיון פרטני הוא צעד חשוב אבל התמורה בצד השני של היצמדות לקפדנות במעקב אחרי תיק מוצר היא לא הייתה סתם כך אלא היה לה הגיון מסוים.

אני לא אומר שאני נגד או בעד. אני בשלב הזה בסך הכול ביקשתי להאיר את עיניכם.

אני יועצת רגולטורית ועושה משהו מאוד דומה למה שאילי עושה. אני עובדת כבר 20 שנים עם משרד הבריאות. רשמתי גם תרופות. יש לי הרבה ניסיון ואני גם עוסקת במזון. יש לי שאלה לגבי השאלה ששאלת את פנינה. לגבי היבואן נאות, זה חל כבר במזון. אני שוחחתי ושאלתי כמה אנשים איך זה הולך וגם דיברתי עם מישהי ממשרד הבריאות שהיא מפקחת ובאופן כללי במזון יש כבר מפקחים תמיד כך שכבר הייתה להם האפשרות הזאת לעשות פיקוח. שוחחתי עם גברת מישל רופא, אחת המפקחות במחוז, והיא אמרה לי ש-50 אחוזים מהיבואנים הנאותים אין להם מושג מה הם עושים, מישהו הביא להם נהלים, רשמו את עצמם, אין להם בקרה, אין להם עובדים, אי אפשר לעקוב אחרי זה. מאוד חשוב לראות ולבדוק בשטח. שוחחתי איתה והיא המליצה לדבר עם עוד מישהו.

בשונה מתמרוקים, במזון כבר המשרד נערך מבעוד מועד וקיבל תקציב עבור פיקוח ואכיפה שלו ממשרד האוצר כבר בתחילת השנה. הם כבר ערוכים לכך. לגבי התמרוקים, שמענו התחייבות של האוצר ושל המשרד. הם ישבו על זה וישיגו את התקציב הנדרש כדי שיהיה פיקוח ואכיפה על אותם יבואנים נאותים. אם במזון היה עד עכשיו, הרי שהמשרד כבר ערוך לפקח עליכם בצורה אפקטיבית.

בזמן הפיקוח, היא אמרה ש-50 אחוזים מהיבואנים, אין להם מושג מה הם עושים.

גם על זה אנחנו נדאג לעקוב. תודה רבה.

עורכת דין רחל גור, לובי 99, בבקשה.

תודה רבה יושב-ראש הוועדה. הגיעו לכאן כמה יועצי רגולציה ואני מבקשת לשאול מי הלקוחות העיקריים שלכם. כמובן שיועץ רגולציה זה תפקיד שאם הרפורמה תיכנס, זה יהיה תפקיד פחות חיוני. אנחנו נכנסים מההיבט הכלכלי. אנחנו לא מאמינים בזכויות אלא באינטרסים ואני אשמח לדעת את מי אתם מייצגים.

אני חייבת לומר שיש לנו מוצרים רבים בהתאם לרפורמה. הרבה מאוד מוצרים. אני מייצגת את סופר פארם, את דלתא, הרבה חברות גדולות. הצוות שלי ואני בדקנו מעל 700 תיקים. לא בכולם אני נציגה אחראית. נכנסים הרבה מותגים. שינוי ברפורמה כפי שהיא קיימת, יש כמה שינויים ואפשר להתקדם עם זה. אני לא י ודעת אם יבואן נאות – אני מאחלת לכם בהצלחה – איך שפורסם יבואן נאות, התקשרו אלי כמה יבואנים מסוגים שונים, אני גם מאשרת יבוא מקביל, ואמרו לי שהולכים להביא המון דברים בלי שיהיה להם ניהול סיכונים ובלי להבין. הוא מבחינתו הולך להביא מחר הכול ואחר כך יהיו לנו ריקולים ותלונות.

שאלת המשך. את מקבלת תמורה או שווה כסף עבור ההופעה כאן?

לא.

רחל, השאלה ברורה.

שיהיה ברור וגלוי.

אני גם ממליצה על דברים שפוגעים בי כספית. אני בן אדם ישר.

זה לא אישי. זה התקנון של הכנסת.

אל תדאגי.

מצוין. לגופו של עניין. אני רוצה לברך את משרד הבריאות, את השר ואת המנכ"ל. אני רוצה לברך אתכם כי יש כאן תפנית מאוד מאוד משמעותית. נפגשנו בפורום 2021 והמשרד לא היה מגויס לנושא של יוקר המחיה באותה רמה. עשיתם מהפך. הוכחתם שזה אפשרי, שבאמת אפשר להחליף דיסקט ואני חושבת שיש כאן יום היסטורי בטיפול ביוקר המחיה בעצם זה שלראשונה מציעים לבטל את ההבדל בין יבואן רשמי ללא רשמי. זה דבר שיחסוך - בפוטנציה ואני חושבת שגם במציאות – מאות אם לא אלפי שקלים לכל משפחה בעת המשבר הזה. אנחנו מברכים על כך.

גם אנחנו מברכים. תודה. טל קירשהיימר, בבקשה.

ככל שנמצאים כאן שדלנים, נא לומר מראש כי כך קובע תקנון הכנסת.

פעם ראשונה שאני בוועדה בכנסת. אני רוקח, בעלים של בית מרקחת פרטי, ממייסדי קבוצה של 55 בתי מרקחת פרטיים שנקראת בית הרוקחים וביחד עושה קניינות ושיווק מסוים. אני כאן תחת הכובע של שותף מקומי של רשת פארם בינלאומית עולמית, כמיסטרי וורהאוס, רשת אוסטרלית שהיא בבעלות ובשליטה של יהודי חם בשם ג'ק גאנץ. מאוד מאוד מעוניינים להיכנס לישראל. היו דיונים רציניים על מיקום עד ה-7 באוקטובר וב-7 באוקטובר הכול כמובן קצת נעצר. גם קיבלו פוסטרים של נאצה על סניפים באירלנד ובאוסטרליה ומאוד נבהלו. כאשר שמעו שרפורמת התמרוקים מתקדמת ג'ק הרים טלפון ואמר שחוזרים לשולחן ושנאמר לו שיכולים להתחיל לייבא לישראל את המוצרים שיש להם באוסטרליה. אמרתי לו שאני מקווה מאוד אבל אני חושש שלא.

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות מאוד מאוד רציניות ברפורמה הזאת שהיא מבורכת מאוד מאוד אבל יש לי כמה חששות שאני מקווה שיובנו כאן. קודם כל, מה זה מוצר זהה. נמצאות כאן מומחיות לרגולציה ונמצא כאן רוקח, אותו ברקוד, אותה אצווה, אותו גודל אריזה, אותו ריח או לא אותו ריח. הנקודה של מוצר זהה יכולה ליפול בפרטים הקטנים.

בחוק אין חובה למוצר זהה.

צריך להוכיח שמשווק באירופה.

צריך שיהיה משווק באירופה.

אם באירופה משווק ליסטרין בצבע ירוק.

אם גם הכחול משווק באירופה, אתה יכול להביא אותו לישראל. כל מה שמשווק כדין באירופה, יכול להיכנס לישראל. החברה שלכם, לפחות לפי מה שאמרתם לנו באיזשהן שיחות איתכם, יש לה סניפים באיחוד האירופי.

נכון.

כל מה שאתם משווקים באיחוד האירופי כדין, אני מניח שכל מה שאתם משווקים לאיחוד האירופי הוא כדין, יכול להיכנס כדין לישראל במנגנוני ניהול סיכונים וכולי.

מצוין. הרפורמה היא בפרטים הקטנים. אם באירופה יביאו גודל מסוים ואני מחזיק באוסטרליה גודל אחר של אותה אריזה?

תביא לכאן את מה שאתה מביא לאירופה. מה שאתה משווק באירופה תביא לכאן.

זה חסם גדול מאוד לכניסה שלנו לישראל. ככל שהכנסתם את שוויץ וארצות הברית כדי שנוכל להביא בצורה מהירה, יעילה וזולה, אנחנו צריכים - - -

גם מה שאתה מביא לשוויץ אתה יכול להביא לישראל.

זה מצוין. כאזרח שוויצרי כמו ישראלי זה משמח אותי מאוד אבל הבייס שלנו הוא אוסטרלי. לגבי אוסטרליה, אנחנו מפצירים להתייחס לאוסטרליה כאל מדינת ייחוס. זה חשוב מאוד.

אני מאמין שגם באוסטרליה, הרי הגוש האירופאי הוא גוש גדול של 500 מיליון תושבים. אותו דבר עת דיברו איתנו על התקינה האמריקאית. הרי אף אחד לא הולך להתעלם מאמריקה ומצב שני מסתבר שגם בארצות הברית מאמצים תקינה אירופאית. אתה לא יכול להיות כמדינת אי. אנחנו בסוף נמצאים בחלק מגוש אחד, אנחנו לא חלק מאירופה אבל בסוף זה ייבוא וייצוא למקומות תואמים. אני מאמין שגם באוסטרליה משווקים לאירופה. אין ספק. היא לא מתקיימת רק בזכות עצמה לדברים מסוימים. גם שוויץ שהיא לא חלק מהאיחוד.

ביקשת גם מאירלנד אפשרות להביא דברים שלא עומדים בסטנדרט האירופאי אבל עומדים בסטנדרט האוסטרלי?

אירלנד היא חלק מאירופה.

מה שאתה מביא לאירלנד, תביא לישראל. נגמר הדיון.

אם נגמר הדיון, אני אעצור כאן.

מה שאתה מביא לאירלנד, תביא לישראל. בזה זה מסתכם.

אני אשמח להעיר לגבי כל ייבוא דיסקונט. כמיסטרי וורהאוס היא יבואן דיסקונט, אחד הרוכשים הכי גדולים בעולם. כדי להביא מאוד מאוד בזול, מאוד מאוד מהר, אתה צריך מנגנון מהיר ופשוט עם בקרה מעולה כמו שיש לנו וכמו שאנחנו בדיונים מעולים איתכם אבל צריך להיות מאוד מאוד פשוט. ברגע שיש לך חסמים, העניין מתחיל להסתבך ונהיה יותר יקר. יש עוד דיונים נוספים. כדי שכמיסטרי ייכנסו לישראל, אנחנו צריכים גם את אוסטרליה.

אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת והיא קרמי החתלה וקרמי הגנה מהשמש. אני מבין שישראל היא מדינה מאוד מיוחדת, יש פה באמת גם עניין של קרינה מאוד מאוד גבוהה אבל כרוקח שעדיין עובד בדלפק ועדיין גם מוכר לצרכנים, צריכים להבין שגם מחיר גבוה הוא סיכון. אנחנו רואים יום יום אנשים, צרכנים שמוותרים על מוצרים כמו קרם הגנה מהשמש, כמו קרם החתלה, בגלל שזה יקר להם. באיזון סיכונים בין רגולציה גבוהה לבין מחיר זול, אנחנו מאמינים שהרפורמה הזאת חייבת להתחיל גם עם כל מה שקשור לתינוקות ולהגנה מהשמש וזאת משתי סיבות. ראשית, יש כאן חסם אמיתי. הורים לילדים קטנים הם צרכנים טיפה פחות נבונים, במיוחד בילד ראשון, והם קונים מה שנראה להם הכי טוב והכי יקר. קרם החתלה צהוב של גלדה עולה בישראל כ-40 שקלים עם רווח גולמי של 15 אחוזים לקמעונאי והוא עולה באירלנד ארבעה יורו. אלה הבדלים מטורפים. הוא עולה לקמעונאי הרבה יותר ממה שהוא עולה לצרכן בישראל.

קרמי הגנה בישראל הם מהיקרים בעולם למרות שאנחנו מדינה שטופת שמש. כדי שהרפורמה תהיה אמיתית, אלה גם המוצרים היותר יקרים בסל התמרוקים, חייבת להתחיל הרפורמה גם עם קרמי ההגנה מהשמש וגם עם כל מה שקשור בעולם התינוקות אחרת כמיסטרי וורהאוס לא תוכל להיכנס לישראל ואני לא חושב שיש כאן רפורמה מלאה.

אתה חושב שאנחנו ערוכים להכניס חומרים רגישים לכאן עם המנגנונים שרק עכשיו אנחנו מקימים? אנחנו יכולים לדבר על זה בעתיד, אבל עכשיו?

אני מאוד מקווה. אני באמת לא יודע.

נכון לייצר מנגנון עתידי כזה שיאפשר גם הכנסת חומרים אחרי שתהיה מערכת קיימת?

לגבי קרם הגנה, היא כלולה ברפורמה?

הרפורמה לא כוללת ואני גם אסביר למה.

הם מחריגים את זה.

אחרי כל הטענות שנשמעו כאן נעשה סדר. בסוף אנחנו לקחנו את אירופה כעוגן. הסיבה שלקחנו את אירופה היא כי היא שותפה גדולה של ישראל בסחר והיא כיום גוש סחר ענקי בפני עצמו שבו לא רק מיוצרים הרבה מאוד דברים אלא מיוצרים עבורו הרבה מאוד דברים. לראיה, ראינו שמאוסטרליה מייצרים או מייבאים, משווקים דברים גם לאירופה וכך גם ממדינות אחרות. לכן העוגן שלנו היא אירופה. הרחבנו אותו במדינות ההסתמכות לרשימה שאמרנו קודם לכן. לראיה, כל מי שמשווק באירופה יוכל לשווק גם בישראל את המוצרים שהוא משווק באירופה. הבהירו לי כאן שיש פרקטיקות מקובלות למה זה מוצר זהה שמשווק באירופה וישווק בישראל.

לגבי אותם מוצרים שאנחנו החרגנו. מי שמשווק באירופה, גם יש לו תיק תמרוק. הוא לא משווק באירופה בלי תיק תמרוק ובמובן הזה אנחנו מקלים עליו יותר מאשר האירלנדים, במה שהאירים דורשים ממנו. האירים דורשים ממנו תיק תמרוק ואנחנו לא נדרוש את זה ממנו אלא נסתפק בכך שהוא יצהיר שזה משווק כדין באירופה.

כאמור מנגנוני בטיחות שיש למוצרים באירופה הם משופרים לעומת המנגנונים שיש לנו ברמה של תיק תמרוק. לנו אין תיק תמרוק. זה חסרון שאנחנו לוקחים על עצמנו שאין אותו באירלנד ואני מניח שגם לא באוסטרליה אבל אני לא יודע פרטים. באירופה אין דבר כזה שיש מוצר שנכנס לאירופה שאין לו תיק תמרוק. אנחנו ויתרנו על זה, ויתרנו על קשר עם היצרן ואלה דברים מאוד משמעותיים. לכן אמרנו בקבוצות מוצרים שאנחנו חושבים שהם מאוד מסוכנות כי בסוף אנחנו יודעים על מקרים אפרופו תינוקות וילדים שמשפיעים על הגדילה ואנחנו לא רוצים לקחת את הסיכון הזה. אגב, בארצות הברית שמש היא מדיקל גריין, מוצר רפואי ודווקא מכיוון שישראל היא מדינה כל כך עתירת קרינה, אנחנו רוצים להבטיח שמה שנכנס לכאן באמת עומד בסטנדרטים.

מן הסתם משתמשים כאן יותר מאשר בארצות הברית.

כן. אגב, באוסטרליה לא משתמשים מספיק. הם מובילים את הטבלה של מלנומה וכולי. אנחנו רוצים בהיבט הזה לשמור על בריאות הציבור.

רק אמירה עקרונית. ככל שהמערכות של הבקרה העצמית יהיו מערכות משופשפות, יהיה ניתן בהמשך אולי ליצור איזשהו מנגנון שהוא מכניס גם את המוצרים הללו.

אני לא יודע. כרגע אנחנו בונים כאן אופרציה מאוד גדולה ואנחנו עושים הכול כדי שהיא תפעל כמו שצריך עבור המוצרים.

שאלה לגבי קרם ההגנה. אני מתעכב על קרם הגנה כי בתפקידי הקודם הייתי בוועדת מכרזים. תמיד היה מגיע אלינו מכרז לגבי קרם הגנה. יש פטור ממכרז בכל רשות החוף ואלה מיליוני שקלים ובסופו של דבר אין כאן תחרות. לא הבנתי למה לא פותחים את השוק גם למוצרים האלה כדי שגם הציבור הרחב יוכל לרכוש אותם.

אולי לא היית בתחילת הדיון אבל אני אסביר שוב. אנחנו מייצרים כאן רפורמה שמנסה לחקות את אירופה בלי הכלים שיש לרגולטור האירופי. המקביל של שר הבריאות בישראל באירופה והדרג המקצועי בישראל באירופה, יש להם תיק תמרוק ויכולת אכיפה בין מדינות. אלה הם שני דברים שלנו אין אותם. זה אומר שאין לנו תיק תמרוק, אנחנו לא יודעים את ההרכב המלא של כל מוצר שנכנס לארץ ובאירופה יודעים אותו. הדבר השני, אנחנו לא יכולים לבקש מהעמיתים שלנו באירופה לבצע פעולות אכיפה עבורנו במקרה שראינו הפרה. כלומר, עוצמת ההרתעה שיש לנו וגם עוצמת ההתרעה שיש לנו הן פחותות מאשר אלה שיש באירופה. במובן הזה אנחנו לוקחים סיכון על בריאות הציבור ואנחנו פירטנו כאן את המנגנונים שבהם אנחנו מפחיתים את עוצמת הסיכון על בריאות הציבור שאחד מהם הוא לצמצם את המוצרים שאנחנו חושבים שהם הכי מועדים לסיכון או הערך שלהם הוא ערך שהוא לא רק לצורכי טיפוח ויופי כמו שמפו או איפור אלא גם ערך שיש לו ממש ערך בריאותי חיוני מאוד כמו הגנה מפני השמש. זה האיזון שאנחנו בנינו כאן והבאנו לוועדה.

ירון, קודם כל אנשים לא לגמרי מודעים לכך שצבע לשיער הוא מסוכן ברמה כזאת או אחרת ובהחלט יכול לגרום לאי ספיקת לב. אנחנו צריכים להיות ערניים. הרפורמה היא רפורמה מאוד משמעותית. ללא ספק אנחנו עושים כאן צעד מאוד מאוד גדול, קפיצה של משרד הבריאות אבל שים לב שהחוק הזה מובל על ידי משרד הבריאות ונדון בוועדת הבריאות עם כל הרצון להוריד רגולציות ולגרום להוזלה ביוקר המחיה ותוך כדי שמירה על בריאות הציבור ועדיין המשרד ואנשי הצוות חושבים שבשלב הזה לפחות כשאנחנו כרגע עושים תהליך חדש, שנדע. ללא ספק כאשר יתחיל התהליך ובעוד כמה שנים נראו שמנגנון אכיפה ופיקוח ומנגנון הבקרה שלנו הוא כל כך טוב ותהיה לנו שליטה על מה שנעשה באירופה באופן ישיר לכאן, אנחנו נוסיף גם מוצרים נוספים. לפני כמה שנים התחלנו עם מספר דברים קטנים ועכשיו אנחנו מתקדמים. בוודאי שהדברים האלה ייבחנו בכל עת אבל כשיש ריקול למוצר היום במדינת ישראל במקום מסוים, אחרי שעה אתה יודע על כך וכולם יודעים על כך. כרגע זה מול אירופה ואז אנחנו מטילים את זה על היבואן. אני אומר שככל שאנחנו נתחיל וזה יתחיל לנוע ונראה שהנושא הזה עובד, נתקדם.

נראה שהיבואנים אכן יבואנים נאותים וכל התוכניות שהם ינהלו סיכונים אכן מתממשות ומנהלים סיכונים, יש להם הערכות בטיחות והם עושים את כל המנגנונים, תמיד אפשר ליזום תיקון חקיקה ולבוא לכאן. אני חושב שאנחנו מכסים למעלה מ-90 ומשהו אחוזים משוק התמרוקים כאן. צריך גם לקחת את זה בהקשר הנכון.

גם יבואן נאות קודם שאלו כאן. יבואן נאות, זה לא שבן אדם מקבל את זה בסופרמרקט אלא מדובר בתהליך שבסוף יהיה בן אדם שעבר סוג של הכשרה וטיקט שהוא ידע לנהל ולעשות. הוא בנה מערך אמיתי בשרשור שאנחנו יודעים שכרגע אפשר להעביר אליו את האחריות. אלה דברים שכרגע נדונים במקביל לדיוני הוועדה ולהעברת החוק.

תודה רבה. טל, אתה רוצה להשלים את הדברים?

כן. רציתי לומר שאנחנו רואים כאן שינוי משמעותי מאוד. גם מנהלת האגף גברת רינת בכר בדיאלוג מעולה איתנו על מה אנחנו יכולים לתת כדי להבטיח את בריאות הציבור ומה לא יכולים לתת. אנחנו באמת מאוד מברכים על הרפורמה הזאת אבל הנקודה המשמעותית כדי שנוכל לעשות כאן חוק שיש בו שינוי אמיתי עבור הציבור הישראלי ולהעביר בזול מאוד מוצרי פארם רבים, אנחנו צריכים באמת להתייחס למה לאוסטרליה כמדינת ייחוס ולסל גדול יותר של מוצרים. מכל התמרוקים, קרמי הגנה, קרמי פנים, תמרוקים לתינוקות, הם היקרים יותר. אולי בברקודים או במספר מוצרים אנחנו מכסים המון עם שמפו ומשחות שיניים אבל בשווי סל מוצר אנחנו כרגע מחריגים את היקרים ביותר שחשוב לנו מאוד להביא אותם בצורה בטוחה, זולה ומהירה לישראל.

תודה רבה. מישהו נוסף רוצה לדבר על הדיון העקרוני או שאני יכול להתקדם? לא. אם כן, מכובדי השר ומכובדי המנכ"ל, אנחנו נעבור ונצלול לעומק הדיון.

הצוות המקצועי כאן.

לפני השר עוזב, אפשר מילה ברשותך כבוד היושב-ראש?

כן.

זה לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. זה אמור גם לגבי מנכ"ל המשרד. כל פעם שאנחנו נפגשים כאן בוועדה, אנחנו בעיקר תוקפים ואני חושב שזה התפקיד, להעביר ביקורת על התנהלות הממשלה אבל בשבוע שעבר הייתה לי התקשרות מאוד טובה עם השר בנושא הקנאביס ומכון מור, על הבעיה שהם לא קיבלו המלצות של רופאים והיו עשרות פניות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ומחלות כאלה ואחרות. דיברנו ברמה האישית עם כבוד השר וגם דיברתי על זה במליאה, אבל חשוב לי שוב לומר לכבוד השר תודה כי בסופו של דבר כל הביקורת שאני משמיע כלפיך וכלפי המנכ"ל והמשרד, ויש לי עוד הרבה ביקורת ועוד הרבה דברים, אבל יש רגעים שצריך לעצור ולומר תודה כי המהירות שאתה סידרת את הדבר הזה השפיעה על עשרות אלפי ילדים וחולים ולכן תודה רבה.

תודה. אני לא שומע ממך כל כך הרבה ביקורת.

כבוד היושב-ראש יכול להעיד על כך.

תנסה את המשרד בעוד דברים רבים. בצניעות אבל לא בצניעות אלא בגאווה אמיתית אני יכול לומר שהמשרד, ודאי בתקופה הזאת שכולם ראו, הוא אחד המשרדים היותר משמעותיים ומקצוענים שלא גלשו אליו כל רוחות אחרות, למשרד בראשות המנכ"ל וכל הצוות המקצועי. זה לא רק המנכ"ל והצוות הניהולי אלא זה ממשיך הלאה ומחלחל לרופאים, לאחים, לאחיות, לכל מי שנמצא בשדרה למטה והוא מהמצוינים שיש לא רק במדינת ישראל אלא בעולם. הם מקור לגאווה וזאת גאווה לא רק לי אלא גאווה לך ולכל מי שנמצא כאן בחדר וזה אמור לגבי כל התחומים. אנחנו מטפלים בו זמנית באין ספור מערכים במקביל לחירום ולשגרה. על כך כל גאוותנו. כל מה שאתה צריך, אתה יכול לפנות ולא רק אתה כחבר כנסת אלא כל מי שנמצא כאן. תמיד בשמחה. המטרה היא לעזור לאזרח. אתה במקרה פנית לגבי מי שיש להם בעיות אמיתיות ומצוקה של יום יום של אימא שצריכה לתת פתרון לילד שלה שכואב לו והנושא הזה נפתר וכך צריך להיות.

אדוני השר, אתה יודע שהיום זה יום מיוחד לפניות הציבור. אנחנו מציינים בכנסת את היום הזה, גם במליאה וגם בחלק מהוועדות. זה ממש יצא טוב. חוץ מזה שאני מכיר את השר למעלה מעשור ובאמת יש לו אוזן קשבת אבל לא רק אוזן קשבת, לא רק לשמוע אלא הוא גם מבצע באופן מיידי. זה בא לידי ביטוי במקרה של הפנייה האישית שלך אבל אנחנו מכירים את זה תקופות ארוכות מאוד.

יש לנו היום דיון נוסף בוועדת הבריאות בנושא יום הנגב.

כן, יום הנגב שגם זה נושא שמציינים היום בכנסת. תודה רבה כבוד השר, תודה רבה מכובדי המנכ"ל על הצגת הדברים. אנחנו נתקדם.

גברתי היועצת המשפטית, אני מציע שנתחיל את הקראת הסעיפים. כולם מוזמנים להעיר הערות. כמובן שנשמור כאן על תרבות הדיון. לכן תרגישו בנוח כמו שאנחנו עושים בדיונים אחרים. נתחיל הקראה ומי שיש לו הערה, מוזמן להעיר אותה וככל הנדרש נתקן.

למעשה אנחנו נמצאים בתיקון לפקודת הרוקחים שם יש את הפרק שמסדיר את נושא התמרוקים ואני אתחיל להקריא אותו.

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37) התשפ"ד-2024

1. תיקון סעיף 55א

בפקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981 (להלן – הפקודה), בסעיף 55א –

(1) אחרי ההגדרה "דרישות חוקיות הייבוא של האיחוד האירופי" יבוא:

""ההוראות המאומצות" – כהגדרתן בסעיף 55א12טז(ב)".

(2) אחרי ההגדרה "חוק רישוי עסקים" יבוא:

""יבואן נאות" – מי שנרשם במרשם היבואנים הנאותים כמשמעותו בסעיף 55א12ז.

"יבוא תמרוק במסלול האירופי" – יבוא תמרוק לפי סימן ג'2.

"מדינה מוכרת" – מדינה המנויה בחלק א' לתוספת רביעית ב'.

"מדינת הסתמכות" – מדינה המנויה בחלק ב' תוספת רביעית ב'".

(3) ההגדרה "רישיון תמרוקים" -תימחק.

למעשה אלה הגדרות שאנחנו נעשה בהן שימוש בהמשך. אני מציעה שכאשר נגיע לסעיפים המהותיים באמת נצלול ונבין יותר לעומק מה זה כל אחד מהביטויים האלה.

על מה מדבר סעיף 55א1?

סעיף 55א1 זה הסעיף שהיום קובע את הדרך להירשם במרשם העוסקים בתמרוקים. כמו שהבנו ממה שהוצג, גם בדבר הזה מבקשים לעשות שינוי, במקום להגיש בקשה לרישום, תהיה הצהרה והזכות להירשם. אם אתה רוצה, המשרד יכול להציג את התיקון הזה.

אני חושב שכן. על מה מדבר סעיף 55א1.

הלשכה המשפטית, משרד הבריאות. פקודת הרוקחים קובעת היום בסעיף 55א1 שכדי לעסוק בתמרוקים במגוון של תפקידים בהם ייצור וייבוא של תמרוקים, נדרש להירשם במרשם העוסקים בתמרוקים. היום יש מספר חלופות לרישום הזה. אפשר להירשם או על בסיס הצהרה או על בסיס תעודה ממכון... או על בסיס רישיון תמרוקים שניתן עד היום על ידי משרד הבריאות או על ידי הרוקח המחוזי שגם הוא במשרד הבריאות.

מה אנחנו מבקשים לשנות?

מה שאנחנו יוצרים כאן, אנחנו יוצרים איזשהו הליך ייעול. לא נדרש יותר לקבל תעודה ולא נדרש יותר לקבל רישיון אלא אפשר להירשם במרשם העוסקים רק על בסיס הצהרה של אותו עוסק ועמידתו בתקן איזו 22716 שהוא עוסק בייצור תמרוקים בתנאים נאותים. בנוסף לכך יש כאן תיקון נוסף שהופך את הרישום במרשם לרישום אוטומטי ולא נדרש יותר להמתין 10 ימים וממש לאחר ההצהרה והגשת כל המסמכים והפרטים שנדרשים להגיש, אותו עוסק מקבל אישור על הרישום שלו.

עכשיו שאלה עקרונית. אתמול שאלו אותי התעשיינים האם אפשר להשתמש בהקלה הזו גם בנושא של רישיון עסק. אני לא בטוח שזה מונח על שולחנכם אבל כן הייתי רוצה לשמוע את ההתייחסות העקרונית שלכם.

אנחנו שוחחנו גם עם היבואנים וגם עם היצרנים. אנחנו כרגע בוחנים איך ניתן להקל גם על הנושא של רישיונות עסק. זה פחות רלוונטי להצעת החוק הזאת אבל זה בהחלט נושא שאנחנו מטפלים.

מי הסמכות בעניין הזה, משרד הכלכלה? לצורך רישיון עסק.

רישיונות עסק מוסדרים לפי חוק רישוי עסקים. הרשות המקומית היא זאת שמפקחת בפועל על העסקים אבל צו רישוי עסקים הוא צו בסמכות שר הפנים.

ככל שאנחנו מסתמכים על ה-איזו הקיים שמקיים אותו התעשיין, אולי אם צריך אנחנו ניזום פנייה. קודם כל, מה תפיסת העולם שלכם? האם נכון יהיה להסתמך על זה עד כדי רישיון עסק?

יועץ מנכ"ל משרד הבריאות. הטענה כפי שאנחנו מבינים אותה היא שברישיון הספציפי לייצוא נרשמים תנאים נוספים. אם המפעל, אם בית העסק פועל לפי איזו, זה אומר שאין צורך להוסיף תנאים נוספים. את זה אנחנו בודקים. אנחנו נמצא לזה פתרון.

זה נכון, זו הקלה משמעותית. אני רוצה להעיר הערה קטנה לנושא הזה. בחקיקה הנוכחית מכון התקנים שמסמיך ל-22716, משום מה מוחרג מהיכולת להסמיך ל-22716 בזווית הראייה של החקיקה. בחקיקה הנוכחית זה לא מתוקן כרגע. מי שמותר לו להסמיך ל-22716 זה פלוני אלמוני אבל שיש לו הסמכה מגוף מסוים אבל למכון התקנים את ההסמכה הזאת. הייתי מבקש אם אפשר להגדיר שמכון התקנים הישראלי שמסמיך את רוב רובה של התעשייה ל-22716 ייחשב כאחד שמסמיך ל-22716. אני מבין שמה שאמרתי נשמע קצת מוזר אבל אלה הם פני הדברים.

אני אסביר. מחלקת תמרוקים, משרד הבריאות. החקיקה עכשיו, השינוי שאנחנו עושים הוא שהרישום במרשם יהיה רק על בסיס הצהרה עצמית. אם אתה רוצה לעשות התעדה ואחרי כן לבוא להצהיר אצלי באופן עצמי, אין שום בעיה. אני לא דורשת ממך התעדה.

נכון אבל לצורך הנושא של רישוי עסקים האם זה לא בעייתי?

כרגע הצורך של רישוי עסקים לא בתיקון בפקודה כי זה תיקון אחר. כמו שדיברנו אתמול, אנחנו התחלנו לעשות עבודת מטה ואנחנו נמשיך לעשות עבודת מטה ביחד איתכם בנושא הזה ונגיע לפתרון.

סבבה. אני רק הערתי את זה לפרוטוקול כדי שנזכור את זה.

תודה רבה. באמת הייתי שמח לשמוע אם יהיו בשורות טובות בעניין. עד סיום החקיקה זו תהיה בשורה גדולה מאוד לתעשיינים.

2. תיקון סעיף 55א1

בסעיף 55א1 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (ד) -

(1) במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) הצהרה כי מתקיימים לגבי המבקש התנאים המתאימים לפי העניין לעיסוקו והמפורטים בתקן המנוי בתוספת רביעית א', או בתקנים או בהנחיות מקצועיות בין-לאומיים אחרים שהמנהל מצא שהם שווי ערך לפחות לתקן האמור ופרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות".

למעשה כרגע התקן שמנוי בתוספת הוא התקן שדובר עליו, 22716. השאלה אם יש איזשהו צפי, יש בעתיד תקנים נוספים?

כרגע לא. זה גם התקן שאומץ באיחוד האירופי.

מה הוא צריך להצהיר?

שהוא עומד בתקן.

שהוא עומד בדרישות התקן שרלוונטיות עבורו. לפי עיסוקו.

סליחה על הבורות. התקן כולל סוגים לפי סיווגים של מוצרים?

לא. התקן מדבר על עיצוב אבל יש בו פרקים לגבי אחסון, תיעוד, ניהול מלאי, קבלת תלונות ולכן במסגרת חוק ההסדרים 2021 לא רצינו להמציא תקן ייעודי ליבואן, תקן ייעודי למפיץ ואמרנו שכל עוסק ייקח את התקן ולפי הייצוג שלו יבין באיזה סעיפים מתוך התקן הוא צריך לעמוד בהם.

היום למעשה כבר יש רישום לפי התקן הזה. היום יש שלוש אופציות לרישום. יש רישום שנעשה לפי התקן הזה וזה עובד כמו שצריך.

חשוב לציין עוד איזשהו פרט חשוב. מי שקיבל היום, בעצם יש לו רישיון תמרוקים לפי הנוסח היום, הרישיון שלו ימשיך להיות בתוקף עד מועד הפקיעה שלו או תוך 21 ימים הוא יידרש להצהיר שוב על העמידה שלו בתקן. אנחנו לא מבטלים רישיונות קיימים והם ימשיכו להיות בתוקף.

לא משנה מכוח מה הם ייתנו, לפי איזה פסקה.

נכון.

התאחדות התעשיינים. אני רוצה להתייחס לסוגייה של רישוי עסקים. אני מודה לך אדוני היושב-ראש שהעלית את הנושא. אנחנו העברנו למשרד הבריאות, במסגרת ניירות העמדה שלנו, נוסח לתיקון חקיקה בפקודת הרוקחים - כלומר, לא בצו רישוי עסקים – שבעצם יאפשר את אימוץ הרעיון שלנו במסגרתו לכל חברה שיש איזו 22716, יראו בה ככזו שמשרד הבריאות נתן לה את האישור.

אמרנו שהם בוחנים את זה. זו תשובה שהיא מספיקה לי.

חשוב שיהיה ברור שיש דרך.

יש דרך במסגרת פקודת הרוקחים.

זה לא הדיון האחרון במסגרת הרפורמה הזו. שמנו את זה על השולחן וניתן להם לעשות את העבודה שלהם.

(2) בפסקה (4), בפסקת משנה (ג), במקום "רישיון תמרוקים של המבקש או רישום שלו" יבוא "רישום של המבקש".

למעשה פסקה (4) מדברת על הצהרה שהוא צריך להגיש ואחד הסעיפים מדבר על כך שלא בוטל הרישום או הרישיון ומכיוון שאנחנו מבטלים כרגע את הרישיון, אנחנו מייחדים את הפסקה ומדברים רק על שלא בוטל הרישום שלו, שזה אחד התנאים שהוא צריך להצהיר עליהם.

(2) בסעיף קטן (ה), הסיפה החל במילים "בתוך עשרה ימי עבודה" ועד הסוף - תימחק.

הסעיף היום אומר שאם אדם הגיש בקשה, צריך לרשום אותו בתוך עשרה ימים אלא אם כן לא התקיימו התנאים שפורטו או מתקיימות נסיבות מיוחדות. כרגע למעשה הרישום הופך להיות אוטומטי. ברגע שהוא הצהיר את ההצהרות על העמידה בתנאים, הוא מגיש את הבקשה והוא נרשם ואתם מבקשים להוריד גם את מספר הימים כי אני מניחה שהרישום ייעשה ממש באותו מועד וגם אתם מבקשים להוריד את הסמכות לא לרשום.

לא לרשום ולא לסרב לחדש. פרק הזמן שניתן לנו כאן בפקודה של עשרה ימים, הוא לא פרק זמן שמספיק כדי לסרב לבקשות. אנחנו סבורים שיש לאפשר את הרישום וככל שיתעוררו בעיות, בין היתר אחרי שייערכו בקרות ופעולות פיקוח באותם עסקים, במידה ונמצא צורך, יש לנו סמכות לבטל רישום, להתלות אותו, לקבוע תנאים ברישום.

(3) סעיף קטן (ו) – יימחק.

הסעיף מדבר על הנסיבות בשלן לא ירשום המנהל, וכבר אמרנו שזה לא רלוונטי.

היות ואין רישום, לא צריך את הסעיף.

זה אוטומטי ולכן אנחנו מבקשים למחוק את סעיף קטן (ו) שלמעשה הוא לא רלוונטי.

בגלל שאנחנו נמצאים בסעיף קיים, הרישום גם כאן יהיה תקף לחמש שנים ואנחנו בעצם מתלבשים על ההוראות וגם המרשם יהיה מפורסם באתר האינטרנט. כל ההוראות האלה עומדות על כנן.

3. ביטול סעיף 55א1א

סעיף 55א1א לפקודה – בטל.

זה הסעיף של רישיון תמרוקים. זה חלק מרכזי ברפורמה. אתם באים ואומרים שאתם נותנים כאן מסלול נוסף, המסלול של הרישיון הקיים מבחינתכם לא קיים.

בטל. ממתי?

זה לא הרישיון לתמרוק. זה אותו רישיון לעסוק בתחום.

אם כן, גם זה לא רלוונטי והסעיף נמחק.

4. תיקון סעיף 55א2

בסעיף 55א2 לפקודה, במקום "בתמרוקים או בבקשה לקבלת רישיון תמרוקים או לחידושם" יבוא "בתמרוקים או לחידושו", והמילים "או בעל הרישיון לפי העניין" – יימחקו.

זה סעיף שמבקש דיווח על שינוי בפרטים. גם כאן אנחנו מתאימים את זה להצהרה על ידי זה שאין בקשה.

מורידים את המילה רישיון כי אין רישיון.

אנחנו מתקנים כאן סעיפים קיימים. אני אקריא את סעיף 55א2 אחרי התיקונים:

"חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בבקשה לרישום במרשם העוסקים בתמרוקים או לחידושו או במסמכים שצורפו לה, ידווח מי שרשום במרשם העוסקים בתמרוקים למנהל על השינוי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד השינוי".

5. תיקון סעיף 55א3

הסעיף מדבר על הסמכות להגביל רישיון, לבטל אותו, להתלות או לסרב ועכשיו מתאימים אותו על הגבלה על הרישום במרשם, התליה או ביטול בלי האפשרות לסרב לחדש אותו, כמו שהציגה אור שזאת כבר אופציה שלא קיימת.

בסעיף 55א3 לפקודה –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "הגבלת רישום במרשם העוסקים בתמרוקים, התלייתו או ביטולו".

כמו שאמרתי, הסעיף הזה דיבר קודם על הגבלת רישיון.

(2) בסעיף קטן (א) -

(1) ברישה, המילים "או לסרב לחדשו" - יימחקו.

ולכן גם החידוש, כמו הרישום היום, הוא אוטומטי.

אין מנגנון סירוב?

לא.

מאחר והרישום הוא אוטומטי, אין לי הזדמנות לסרב.

ולבטל?

לבטל נשאר. אחרי הרישום אני יכולה לערוך הליך מינהלי של שמיעת טענות.

איפה זה מופיע?

בסעיף הזה.

אני מחזירה אתכם למה שליאור אמר, אם אפשר להשאיר שתי אופציות, גם הצהרה וגם למי שיש איזו ממכון התקנים. אני חושבת שאלה שתי אופציות שיעזרו לכם.

אני רוצה להבין. אם הוא עומד באיזו לפי מכון התקנים והוא מצהיר על כך.

נכון. אין שום מניעה שגוף שמבקש לקבל תעודה ממכון התקנים יצהיר לאחר מכן על העמידה שלו על בסיס אותה תעודה.

ודי בזה.

מבחינתנו די בזה. אני רוצה עוד לציין שלפי הנוסח הקיים היום בפקודה - - -

הנושא הזה לא קיים.

נכון, כי זה לא הגוף.

עדיין אין אקרדיטציה בינלאומית. לכן עולה שאלה לגבי התעודות האלה. אנחנו חייבים לומר שבעניין הזה באיחוד האירופי בתיק התמרוק נדרשת הצהרה עצמית והרגולטור לא בא ואומר תלכו ותעשו התעדה אלא הוא אומר תצהירו בעצמכם. אם יש גוף בישראל או עוסק שרוצה קודם לכן לעשות התעדה כדי להרגיש טוב עם זה ואחר כך לבוא ולהצהיר, החוק לא מונע את זה.

הצהרה זה מסלול קצר וקל יותר.

לא. זה להוסיף אפשרות.

למה? תסבירי לי.

אני אומרת את זה בשביל משרד הבריאות...

הם לא רוצים.

אנחנו מסתפקים בנוסח הזה.

לא הבנתי את ההתעקשות. אם יש סיבה לכך תאמרי לי אותה. אני לא מצליח להבין. הפוך, זה מסלול קצר.

זה בסדר. זה טוב. זה מעולה. פשוט היצרניים ירצו לעשות איזו וירצו לבקר את עצמםך כי יש להם את האופציה הזאת.

אין מניעה שהם יעשו את זה גם ללא האופציה הזאת. גם אם ניתנת תעודה ממכון התקנים, זה לא מייתר את הבקרה שלי בדיעבד. אני עדיין אגיע לאותו עסק ואעשה את אותה בדיקה. מבחינתנו זה חשוב וטוב, אבל זה לא משפיע על הרישום.

מי שיש לו את זה ממכון התקנים, מבחינתכם הוא לא בקבוצת סיכון שונה לגבי הביקורת שאתם עושים?

זה נכון.

אם כן, למה אתם רוצים לדעת את זה?

(היו"ר ירון לוי, 11:58)

מבחינתנו אין משמעות. אנחנו לא עושים ניהול סיכונים אחר אם יש לך תעודה של מכון התקנים. על לפיסטין לדוגמה, לא רק מכון התקנים. כלומר, יש עוד גופי התעדה בישראל ואנחנו לא מפלים ולא חושבים שאחד טוב יותר מהשני. אנחנו באים ואומרים, בדיוק כמו באיחוד האירופי שהיצרן צריך להיות מסוגל להצהיר על עצמו שהוא עומד בדרישות התקן. מי יותר טוב מהיצרן?

בין אם זה על בסיס בדיקה של גוף חיצוני. אין שום בעיה עם זה. להפך, אנחנו מברכים. אנחנו פשוט לא דורשים את זה.

אני רוצה להעיר משהו. אני חושב שיש כאן נקודה להבנה, גברתי היועצת המשפטית, אדוני היושב-ראש. אמרה עכשיו רותי או אור שכשהם יבואו לפקח, הם יבחנו את זה ואת זה. אני אצהיר או יש לי תעודה, זה לא משנה. אבל כאן שורש הבעיה כי כאשר יש לי תעודה מוסמכת שאני 22716 ואני יצרן נאות, זה לא כל כך קל לבוא אלי ולומר אתה לא בסדר, אתה כן בסדר. כשאני מצהיר בעצמי, כמובן שהסמכות היא אחרת. זאת הסיבה שביקשנו ש-22716, ההתעדה תהיה בחוק כדי שהוא יהווה מסמך בביקורת. אני מזכיר שמשרד הבריאות מפקח על יצרנים מקומיים. הוא לא מפקח על יצרנים בחוץ לארץ, שם הם מצהירים, מותעדים, זה באמת לא משנה, שיעשו מה שהם רוצים עם ההסמכה והביקורת בחוץ לארץ. אבל כאן, אני מזכיר לכם שאנחנו חשופים לביקורת שלהם. יבוא המפקח או מי שיבוא ויגיד שלא נראה לו, שאזיז את הדוד ימינה או את הספסל שמאלה או תשנה את הברז, ואז מה אני אעשה? מה אני אגיד? סבבה? אחרי שעשיתי את כל התהליך של בניית המפעל וניהולו? אם יש לי תעודה מוסמכת ותעודה ברורה, עומדת לזכותו הזכות שזה הדבר שמסמיך אותי.

אבל זה לא נותן לך חסינות מביקורת.

חס וחלילה. חלילה וחס.

לכן אני לא מבינה מה ההבדל אם יש הצהרה, הם באים לביקורת ואתה מציג להם.

הרצון הוא מצידנו. זה נכון שסמכותם היא מוחלטת. ברור שהם יכולים בסוף לעשות מה שהם רוצים אבל יש משמעות רבה לעובדה שיש תעודת הסמכה של צד ג' רשמי שאומר שאתה עומד בתקנות האלה שהן בסיס הביקורת. לכן אנחנו דיברנו על כך. אני מקווה שהבהרתי את הנושא.

אשמח להתייחסות משרד הבריאות.

זה בדיוק העניין. אין אקרדיטציה לתקן הזה, מה שאומר שבאופן תיאורטי גם אני מחר יכולה להחליט שאני מציעה להכניס מפעלים לאיזו 22716. אני לא אומרת חלילה שום דבר רע על המכונים הקיימים היום בישראל אבל גם ראינו במהלך הביקורות שלנו מפעלים שמחזיקים בתעודות ולא עומדים בדרישות התקן. התעודה הזאת היא לא שמיכה לשום דבר. יצרן בישראל צריך לעמוד בדרישות התקן.

אבל אין לכם איזשהו מפרט אחיד שאומר זה בדיוק.

יש לי מפרט. אני קוראת לו איזו 22716. אם איזו 22716 דורש נהלים ולך את הנהלים האלה, בין אם יש לך תעודה על הקיר ובין אם אין לך תעודה על הקיר, אתה לא עומד בדרישות. לכן אני אומרת שאין משמעות לתעודה הזאת כי אף אחד לא לימד את גופי ההתעדה במדינת ישראל מה נחשב עמידה בדרישותה תקן.

זה לא נכון.

מי הסמיך אותם לתת את התעודה?

אנחנו, אני עצמי והקולגות שלי, מוסמכים על ידי מכון התקנים חדשות לבקרים.

בסדר, ומי הסמיך את מכון התקנים לתת את התעודה הזאת?

המוסד שמסמיך את מכון התקנים.

זה לא נכון.

אולי את יכולה להסביר.

נבדוק את זה.

זה תקן. יש תקנים שמכון התקנים מוסמך על ידי גוף בינלאומי לתת את התעודה.

הוא מוסמך על ידי איזו.

אבל לא לתקן הזה. לתקן הזה אין כרגע אקרדיטציה בינלאומית. זו הבעיה שלכם. זה בעצם מה שאתם אומרים. זאת הטענה שלכם לגבי נוסח הסעיף כיום. היום הסעיף אומר אישור התעדה על ידי גוף שהוסמך על ידי אינטרנשיונל אקרדיטיישן פורום. אתם בעצמכם באתם ואמרתם לנו שאין גוף כזה במדינת ישראל.

לא, אין גוף כה שמוסמך על ידו.

אני מגלה לך שכרגע עדיין אין גוף כזה בעולם כי אין אקרדיטציה. אם הייתה היום אקרדיטציה, השיח כמובן היה שונה. אני מבחינתי לא מבינה איך יצרן במדינת ישראל יכול לבוא ולהגיד עכשיו שהוא רוצה תעודה והוא לא רוצה להצהיר בעצמו.

לא. אם הבנת את זה מדבריי, חלילה וחס. הבעיה היא לא הרצון שלי לקחת אחריות. כל יצרן במדינת ישראל, יצרן נאות, לוקח אחריות. זה עניינו וזה בכלל לא קשור. הבעיה היא לא הרצון של היצרן לקחת אחריות ולהצהיר על אחריותו. זה ברור. הבעיה היא אחרת. הבעיה היא מה קורה, כמו שאמרתי קודם, כאשר בא הפיקוח ובעצם אין איזו אסמכתה צד ג' שנותנת לו סוג של אקרדיטציה, סוג של הכרה, סוג של תיעוד כי ברגע שבא הפיקוח - - -

לדעתי הלקונה שאתה מצביע עליה עכשיו גם לא תעזור לך באמצעות תעודה.

זה לא נוגע לסעיף ההצהרה. אתה כבר מדבר על שלב אחר. יכול להיות שבאמת יש כאן בעיה.

ניסיתי להסביר. אולי לא הצלחתי.

אני חושבת שמה שאתה מנסה להציג, אלה לקונות של פיקוח ולא לקונה של האם לקבל את התעודה הזאת.

התכוונתי לעולם של הפיקוח.

אבל הפתרון המוצע הוא לא הפתרון.

רותי, אם אלה שתי האפשרויות, אם את ממילא נותנת שתי אפשרויות - - -

אני לא נותנת.

מה הבעיה לתת את שתי האפשרויות? מי שרוצה להצהיר, שיצהיר, ומי שרוצה שתהיה לו תעודה, תהיה.

ואם יש לו תעודה ואין עמידה בדרישות התקן? אני אומרת הכי פשוט. מבחינתי אל תלכו להתעדה ואם אתם רוצים ללכת להתעדה, בשמחה. אני לא רוצה לחייב אתכם רגולטורית ללכת להתעדה. אני אומרת הכי פשוט, אני סומכת עליכם שתצהירו במרשם. אני אפילו לא מבינה את ההתנגדות.

עכשיו זה מובן שאם עשית ביקורת וראית שהם לא עומדים בתקן למרות שיש להם איזו - - -

לצערי זה המבחן שראינו.

אני שמחה לשמוע את זה. אני פשוט אנחה את היצרנים.

נעבור לסעיף הבא. אנחנו עדיין באותו סעיף של ביטול הרישיון. אני קוראת את סעיף קטן (ב).

(2) בפסקה (1), בסופה יבוא "או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים. לעניין זה, "מסמכים" - לרבות הצהרה כאמור בסעיף 55א1(ד)(3)".

אנחנו אומרים שאלה העילות בגינן אפשר לבטל את הרישום ואחת העילות היא הרישום במרשם העוסקים בתמרוקים נעשה על יסוד מידע כוזב וכאן מבקשים להוסיף "או שגוי לרבות במסמכים כוזבים או שגויים, לעניין זה "מסמכים"", כולל ההצהרה.

העילות האחרות נותרות ללא שינוי.

(3) בפסקה (4) המילים "מתנאי הרישיון" – יימחקו.

אם הוא הפר תנאי מתנאי הרישיון וכאמור זה לא רלוונטי.

(4) בפסקה (6) במקום "לא יבטלו ולא יסרב לחדשו" יבוא "ולא יבטלו".

כאמור, בגלל הורדת האופציה לסרב לחדש.

(5) בפסקה (7), במקום בסעיף 55א1(ד)(3)(א) או (ב), יבוא "בסעיף 55א1(ד)(3) -

זה מה שהוא צריך להמציא כדי להירשם. מכיוון שיש רק את האופציה של (ד)(3) ואחריה תבוא פסקה (8).

(8) הוא נרשם מחדש כעוסק בתמרוקים לאחר שרישומו במרשם העוסקים בוטל לפי הוראות סעיף זה ולא חלפו 12 חודשים מיום הביטול או התקופה שקבע המנהל כאמור בסעיף קטן (ח), לפי העניין".

אם אתם יכולים להסביר כי אתם מוסיפים כאן עילה נוספת.

נכון. מדובר בעילה חדשה לביטול רישום. למנהל יש סמכות לבטל רישום של עוסק בתמרוקים ולקבוע גם איזושהי תקופה מסוימת עד שנה שבה אותו עוסק לא יהיה רשאי להירשם במרשם. העילה שאנחנו מוסיפים היא עילת ביטול במידה ואותו עוסק נרשם למרות שבוטל רישומו ולא חלפה אותה תקופה.

כלומר, כבר היום הייתה הסמכות להורות.

נכון. בכל מקרה אנחנו פשוט חשבנו שכדאי להבהיר את זה. זה גם נהוג בחקיקה אחרת, גם בחוק המזון, וחשבנו שנכון להוסיף את זה גם כאן.

מישהו רוצה להתייחס? אפשר להמשיך.

6. תיקון סעיף 55א5

סעיף 55א5 עוסק בנציג האחראי, תפקידיו וחובותיו.

בסעיף 55א5 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "או 55ג1(א1) ו-(ז)" יבוא "או 55ג1(ז)".

זה בעצם הסעיף שמחקנו לגבי תמרוק עם רישיון. אנחנו רק משאירים את האופציה של הייבוא המקביל ברישיון שזאת אופציה שעדיין תעמוד בתוקף למרות שביטלנו את הרישיונות? את היבוא המקביל ברישיון?

כרגע כן. זה נותר ללא שינוי.

מה נותר ללא שינוי?

האפשרות לתת רישיון לייבוא מקביל.

אבל אתם מבטלים את זה לתעשייה המקומית.

בהמשך נגיע לסעיף הזה.

החלק הזה הוא תיקון טכני.

(היו"ר יונתן מישרקי, 12:00)

אנחנו כמובן נדבר על זה ברגע שנגיע לסעיף. מוחקים אופציה ומשאירים אופציה אחת. כמובן נגיע לזה בהמשך.

(2) בסעיף קטן (ב) -

(1) בפסקה (4), במקום "סעיף 55א11" יבוא "סעיפים 55א11, 55א12ה(ג) או 55א12יג, לפי העניין".

זאת בעצם הודעה על שיווק. הסעיף שהיה קיים הוא ההודעה על שיווק הרגילה במסלול הנוטיפיקציה שאנחנו מכירים. כאן אנחנו מאפשרים הודעה על שיווק במסלול הירוק שזה המסלול החדש אלא שאנחנו רק מתאימים את הסעיפים וזה אחד התפקידים הנוספים של הנציג האחראי לגבי המסלול הזה.

(2) בפסקה (5), בסופה יבוא "או כפי שנקבע בהוראות המאומצות".

אני אקריא את פסקה (5). "הנציג האחראי יוודא כי אין בתמרוק חומרים שנעצרו או הוגבלו ולו בשיווק כפי שקבע שר הבריאות בתקנות שהותקנו לפי סעיף 55ב או כפי שנקבע בהוראות המאומצות".

למה משאירים את השר? כי יש לנו סעיף שנותן לשר אפשרות לקבוע?

יש לנו סעיף שמאפשר לשר לקבוע חומרים שהם אסורים או מוגבלים בשימוש בתמרוקים. חשוב לי מאוד להבהיר שבהמשך ההצעה יש לנו כמובן מנגנון שמדבר על אימוץ הוראות מהאיחוד האירופי. ההוראות שאנחנו מאמצים נוגעות לחומרים אסורים בתמרוקים. אנחנו קודם כל נביא – אני מקווה ממש בקרוב – תקנות שיבטלו את ההוראות הקודמות שקבע השר בעניין הזה רק כדי לא לייצר סתירה ובכל מקרה גם בהצעת החוק מובהר שככל שקיימת סתירה בין התקנות ובין ההוראות המאומצות, ההוראות המאומצות גוברות.

כאשר נדבר על האימוץ, בעתיד אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מסדרים את זה. כשנגיע לסעיף, נדבר.

אבל אתם משאירים את האופציה לקבוע בתקנות חומרים אסורים נוספים על ההוראות המאומצות? כלומר, למה נשארת הסמכות הזאת?

הסמכות הזאת לא בטלה. קודם כל, מכיוון שהסמכות הזאת היא לא רק נוגעת לתמרוקים אלא גם למוצרי צריכה אחרים, ייתכנו מקרים שבהם נצטרך לקבוע הגבלות על חומרים אחרים. כמובן שזה יהיה בהליך חקיקה וגם באישור ועדת הבריאות.

מתי אנחנו מגיעים לזה, לנושא של הוראות שקובע השר?

זאת סמכות שקיימת היום.

הוא גם עשה בה שימוש.

נכון.

אני רוצה להבין מה מנגנון הפיקוח שלנו ככנסת על הוראות כאלה שהשר יקבע.

אישור.

אישור ועדה

כן.

זה כבר קבוע בחוק?

כן.

גם אם זה סותר את אירופה, זה צריך לעבור לפני כן ועדת חריגים ולהגיע לכנסת. יש כאן מנגנון פיקוח מאוד רחב.

(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), על נציג אחראי של תמרוק המיובא בייבוא מקביל לפי סימן ג' ועל נציג אחראי של תמרוק המיובא במסלול האירופי לPי סימן ג'2 לא יחולו החובות הקבועות בפסקאות (2) עד (3א) ו-(5א) באותו סעיף קטן".

הסעיף הקטן שדיברנו עליו מונה את החובות של נציג אחראי וכאן אתם אומרים שיש סל חובות מצומצם יותר שיחול במסלולים של הייבוא המקביל ושל הייבוא במסלול האירופי.

נכון.

את רוצה להסביר איזה חובות לא יחולו ?

גם נציג אחראי של תמרוק המיובא בייבוא מקביל וגם של תמרוק המיובא במסלול האירופי, אין לו קשר ישיר עם היצרן ולכן הגישה שלו למסמכים מהיצרן מוגבלת. כיום קבוע בסעיף שהנציג האחראי צריך לוודא שיש תיק תמרוק, הערכת בטיחות והוא גם צריך להנגיש מידע בדבר רכיבים של התמרו ק. מכיוון שאין לאותם נציגים אחראים גישה למידע הזה, אנחנו לא מחילים את החובות האלה על אותם נציגים אחראים.

מה כן?

לזה נגיע בהמשך אבל כמובן שיש מערכת הסכמית שהם צריכים לנהל עם ספק התמרוק או היצרן שלו.

אל תשכחו שאנחנו נשענים על עבודה שנעשית באירופה. זה לא שהוא בא משום מקום. הוא מביא לך מוצר שכבר עבר את הבקרות של אירופה. זה בבסיס החוק. על זה דיברנו.

הוא מחויב לקיים תוכנית לניהול סיכונים.

וגם לדוגמה לוודא לגבי החומרים. משאירים את כל החובות האחרות.

לא יכולים לוודא בלי תיק מוצר.

אנחנו למעשה משאירים את פסקה (5).

מכיוון שאותם חומרים הם חומרים שאסורים לשימוש באירופה, מכיוון שאנחנו מאמצים את ההוראות באיחוד האירופי, חזקה שמוצר שמשווק באיחוד האירופי לא מכיל את החומרים האסורים.

כלומר, הוא לא צריך לוודא אלא הוא צריך לדעת שבאירופה אין לו בעיה מבחינת השיווק של המוצר הזה, מבחינת חומר מסוכן שקיים בו.

נכון.

במציאות כיום משווקים באירופה מוצרים עם חומרים מסוכנים שאסור לאנשים להשתמש בהם.

אבל אנחנו ועוסקים בבריאות הציבור ולא בתיאוריות.

לכן יש אכיפה ופיקוח של המשרד בהשקעה גדולה של תקציב. על זה דיברנו בפתח הדיון.

הנחת היסוד של כל הרפורמות האלה היא שבאירופה בריא. אם באירופה לא בריא, אולי נפסיק לקנות שם תמרוקים.

איך ייראה הסעיף אחרי התיקון?

הסעיף של הנציג האחראי? הוא ימשיך לעמוד כמו שהוא היה. הוא כולל את כל החובות של הנציג האחראי ואת החובה למנות נציג אחראי.

אם כן, מה אני מוריד?

לא מורידים. מחדדים את החובה לעניין החומרים המסוכנים והוספנו את סעיף קטן (ג) שאומר שלעניין שני מסלולים של ייבוא שבהם באמת הקשר ליצרן מוגבל.

יבוא מקביל והדין האירופי.

בדיוק. יבוא מקביל הוא מסלול שכבר קיים היום. הדין האירופי הוא מה שאנחנו עושים בהצעת החוק שלנו.

לא יחולו החובות הקבועות. הבנתי. בסדר. אם כן, לא יחולו החובות כפי שדיברנו קודם.

7. תיקון סעיף 55א10

זה הסעיף שמדבר על הערכת הבטיחות ותיק התמרוק.

בסעיף 55א10 לפקודה, בסעיף קטן (א) בסופו יבוא "ואולם, הוראות סעיף זה לא יחולו על יבואן נאות שמייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא, לעניין אותו תמרוק".

סעיף 55א10 שנחקק במסגרת הרפורמה הקודמת קבע שאחת החובות במסלול הנוטיפיקציה היא שצריך לעשות הערכת בטיחות לתמרוק. עכשיו אנחנו מוסיפים את המסלול של הייבוא במסלול האירופי ושם אנחנו אומרים שלא תיעשה הערכת בטיחות. יש שם את התוכנית של הערכת הסיכונים שנגיע אליה אבל כרגע אנחנו רק מחריגים את זה לגבי זה.

אני אדייק. אנחנו לא מוותרים על הערכת הבטיחות. באיחוד האירופי יש חובה לערוך הערכת בטיחות לכל תמרוק. אני לא רוצה להשתמש במילה מוותרים אבל אנחנו בעצם אומרים שיבואן נאות שמודיע על ייבוא התמרוק במסלול האירופי, לא נדרש שיהיה לו את הערכת הבטיחות הזאת, אבל כמובן כפועל יוצא מזה שהתמרוק משווק באיחוד האירופי יש לו כבר הערכת בטיחות.

הוא צריך לוודא שיש לו את הערכת הבטיחות?

הוא צריך לוודא שהתמרוק משווק באיחוד האירופי.

אם הוא משווק כדין, משמע שיש לו גם הערכת בטיחות.

בדיוק.

אני חייבת להגיד מה הפרקטיקה באירופה. מה שקורה באירופה, ואפילו היה כאן אחד היבואנים הגדולים, שלמישהו יש 1,000 מוצרים, אני מדברת על מותגים גדולים, הם לא עושים דוח בטיחות, אין תיק תמרוק מלא, אין להם את הספטי אססמנט המלא, יש להם הערכות עם יציבות, יש להם את כל המידע במערכות ואז באירופה מי שבא לעשות בדיקה מודיע להם מינימום 72 שעות מראש ואומר להם שהוא בא לעשות בדיקה של חמישה מוצרים. הם באים ומכינים את התיק תוך 72 שעות. אפילו יש לי מעריכת בטיחות שיש לה נוהל 72 שעות והיא מכינה את התיק. הם מכינים את התיק באותו רגע. זאת הבעיה כאן. הבעיה היא שבאירופה אין להם באמת תיק לכל המוצרים. היה כאן מישהו, אחד הבעלים של אלקליל שהוא משווק. קליניק ו-מק, וזה מה שהוא אמר לכם. הוא הסביר את זה כאן לפני שלוש שנים, ב-2016. מה שקורה לנו עכשיו עם מותגים גדולים, הם משווקים באירופה, הם לא יכולים להביא לי את התיק, הם לא יכולים להראות לי את דוח הבטיחות המלא.

זה בדיוק הסעיף שפותר לך את הבעיה.

זה במותגים גדולים, אבל מה קורה עם מותגים יותר קטנים?

אני אנסה להסביר את הטענה ולהבהיר אותה.

לא הצלחנו להבין את הטענה.

אם אני מבין נכון, בפועל היה לך חסם ייבוא ועכשיו פותרים לך אותו.

היא דווקא דיברה על הנושא של הבטיחות ואני אנסה להוסיף לדבריה ולהסביר.

את אומרת שעד היום דרשנו בישראל הערכת בטיחות שלא דרשו באירופה.

נכון.

היא גם מסכימה שזה מקל אבל היא אומרת שאתה מקל בלי לדעת שיש לו מנגנון בטיחות.

אדוני, אנחנו מקלים בהינתן שמישהו באירופה עומד בכללים של אירופה.

ועדיין חזרנו לסיסמה.

לדבריה הכלים של אירופה שונים והם כלים לא מספיק קשוחים כדי לשמור על איכות ובטיחות התמרוק.

גם ועוד משהו.

היא אומרת שהפרקטיקה הנהוגה שם היא שהוא לא מחזיק באמת את תיק התמרוק. מודיעים לו 72 שעות לפני שיכין ואז הוא מכין את זה.

ועדיין אנחנו מרגישים מאוד בנוח לקנות תמרוקים באירופה.

אני רוצה להעיר שזה לא משהו שהוא רלוונטי רק למסלול האירופי כי הרי גם היום אנחנו בעצם דורשים בחוק, בפקודה, שלתמרוק יהיה תיק תמרוק והערכת בטיחות. למשה מה שגלי אומרת לנו זה שאנחנו לא מקיימים את הוראות החוק, שאין לנו תיק תמרוק ואין לנו הערכת בטיחות.

זה לא מה שהיא אמרה.

דה פקטו כן.

לא, גם לא דה פקטו.

אני שומעת כאן שאין הערכת בטיחות. או שיש הערכת בטיחות או שאין הערכת בטיחות.

את יוצאת מנקודת הנחה שכל מה שמונח על המדף באירופה, נכנסת לשם, יש לו הערכת בטיחות. אני קיבלתי סדרה של 20 מוצרים, אמרתי לו שיביא לי את היציבות או שיסביר מה היציבות – לא הייתה יציבות והמוצר התפרק לי במדף. זה משווק בספרד.

והיא אומרת שהיא עצרה את זה בפרקטיקה הקיימת. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף משהו. אני רוצה להסביר לך מה המשמעות של תיק מוצר בכלל והערכת בטיחות בפרט ומהיכן זה בא. באירופה, היות והנושאים הם הצהרה עצמית והיות ורוצים לשווק מהר, היצרן בעצם מחויב לבדוק את בטיחות המוצר טרם הצגתו לשוק. הוא לא יכול להציג לשוק מוצר שלא עבר הערכת בטיחות. בעיקר עסקינן במוצרים חדשים כי הרי מוצרים ישנים, סבון נוזלי או קרם לפנים שכבר 20 שנים משתמשים בו, מה תעזור הערכת הבטיחות? כבר 20 שנים משתמשים בו ואז או שהוא בטוח או שהוא לא בטוח. משם בא האירוע של תיק בטיחות, של הערכת בטיחות, של ספטי אססמנט של מוצרים חדשים.

מה שקורה באירופה זה בדיוק מה שהיא תיארה. אנשים רוצים להשיק, חברות רציניות לפחות, הם מכינים את תיק הבטיחות, יודעים שהמוצר בטוח ומשיקים אותו. אבל יש לא מעט חברות באירופה – אירופה זה כמו שאמר מנכ"ל משרד הבריאות, 400 מיליון אנשים וביניהם יש גם 20,000 יצרנים ואולי עוד 100,000 משווקים. אז לא כולם באמת ישרים באירופה. גם בשוויץ, לא כולם שוויצרים.

גם בישראל.

אני מכיר בישראל רק אנשים ישרים.

מלבד ההצהרה הזאת שעליה אנחנו נסמכים, המשרד אומר לך שהוא מתכוון להשקיע משאבים גדולים מאוד בפיקוח ובקרה, בכל מיני טסטים שנעשה כאן במהלך הזמן.

אבל בתוך עמנו אנחנו חיים. למפעל שלי או למפעלים בישראל יכולים לבוא כל יום. הם מוזמנים והם יכולים לבוא ולבדוק ולהסתכל בעין.

גם את המשלוח הם יכול לבדוק כל יום.

לדגום אותו.

לדגום אותו. לבדוק אותו אחד-אחד, איך שהוא יחליט לעשות.

אבל מה יקרה בדגימה? דגימה ותיק בטיחות אלה שני דברים שונים.

באירופה לא עושים פיקוח ובקרה?

הרבה פחות.

אבל מסננת ועוד מסננת ועוד מסננת. אתה בונה כאן איזושהי פלטפורמה.

קטונתי. אני ניסיתי להסביר את הטיעון.

אני מתנצלת, הדברים שנאמרים כאן לא מתאימים לנוסח של הרגולציה האירופית.

מותר להם להגיד, מותר להם לשאול וזה בסדר.

יש נהלים וזה רשום בנהלים ואת יכולה לשאול חברות.

אולי נהלים של חברות. אני עורכת דין ולכן מה שאותי מנחה זה הדין. לפי הדין לפני התמרוק מונח על המדפים יש צורך לבצע הערכת בטיחות.

אנחנו הרי רוצים להקל. מה שיש עכשיו, מה שקיים בנוטיפיקציות, תאמרו 72 שעות מראש שאתם באים.

אתמול בישיבה אמרת שלוקח שלושה חודשים לעשות הערכת בטיחות.

אני אומרת שמי שמכין, הוא מכין את עצמו מראש. אמרתי שיש מערכות שיש להן כבר יציבות במערכת אחת והם עושים את זה מראש. הם רק עושים את דוח הבטיחות. זה מתקיים בחברות גדולות ובינוניות. אני יכולה לתת לכם רשימה.

אני חייבת לומר שאילנה מלוריאל לא נמצאת כאן והיא בדיוק באותה דעה כמוני. חבל שהיא לא כאן.

המנגנון הזה שקיים באירופה של החובה להכין תיק תוך 72 שעות.

זה נוהל.

זאת לא חובה. זה נוהל פנימי.

במסגרת הפיקוח שלנו על תמרוקים אנחנו נדרשים גם להכין נהלי אכיפה ונהלי פיקוח. אלה דברים שאנחנו נדון בהם במסגרת הזאת. זה פחות רלוונטי להצעת החוק.

לגבי איך ייראה תהליך הפיקוח?

נכון.

נמשיך בהקראה.

8. תיקון סעיף 55א11

זה הסעיף שמדבר על הודעה על שיווק.

בסעיף 55א11 לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ואולם, הוראות סעיף זה לא יחולו על יבואן נאות שמייבא תמרוק שמסר לגביו הודעה לפי סעיף 55א12יא, לעניין אותו תמרוק".

מה אומר הסעיף הזה?

הודעה על שיווק זה גם נדבך מאוד חשוב בנוטיפיקציה. זה אומר שעוסק בתמרוקים שרוצה להתחיל לשווק לישראל תמרוק, צריך למסור הודעה על שיווק והנוסח הקיים כולל מה צריכה לכלול אותה הודעה. כאן למעשה מה שאנחנו מבקשים להוסיף, זה להחריג גם כאן את המסלול החדש ולהגיע שמי שמייבא, יבואן נאות שמייבא במסלול האירופי, לא צריך למסור הודעה על שיווק אבל חלה עליו הודעה אחרת שנגיע אליה בהמשך בסעיף 55א12יא.

(2) בסעיף קטן (א3), במקום "בנספחים 3 עד 5" יבוא "בנספחים 3 עד 6".

זה לעניין ה-נאנו. אתם רוצים להסביר את זה?

כן. מדובר בטעות סופר בחוק 1221 שאנחנו פשוט מתקנים אותה היום. הסעיף הזה מאפשר לנו להכניס גם תמרוקים שמכילים חומרי נאנו שלא אושרו באירופה. לא ציינו נכון את הנספחים הנכונים.

אנחנו עובדים לתיקון סעיף 55א12ג. זה הסעיף של ועדת החריגים, מנגנון שנקבע בתיקון הקודם שנעשה לפקודה. מנגנון שנקבע גם בפקודת הייבוא והייצוא, גם במזון, גם בתמרוקים.

לפני כן אני רוצה הסבר על איך זה עובד היום ומה אנחנו מתקנים.

לגבי ועדת חריגים?

כן.

היום מה שקבוע בפקודה זה שכל הוראה, למעט הוראות מאוד מאוד ספציפיות וטכניות של השר בעניין תמרוקים שבעצם מחמירות על מה שקיים היום באיחוד האירופי, נדרש לקבל המלצה של ועדת חריגים שזו ועדה שהוקמה בפקודת הייבוא והייצוא. היא כוללת בעיקר נציגים של משרדי הכלכלה, האוצר ומשרד ראש הממשלה. כוללת נציגים רבים וגם כמובן של המשרד הרלוונטי, מבחינתנו משרד הבריאות. הוועדה הזאת אמורה לתת המלצה על בסיס בקשה וחוות דעת שמוגשת על ידי שר הבריאות. ככל שהיא לא ניתנת, יש לנו גם מנגנון של ערעור לממשלה. מה שאנחנו מבקשים לקבוע כאן זה גם כל הנושא של אימוץ הוראות האיחוד האירופי, גם יהיה בסמכות ועדת החריגים במידה ואנחנו רוצים לסטות מהוראות האיחוד או לא להחיל עדכון בהוראות האלה.

לפני האימוץ נעשה שימוש בוועדה?

לא נעשה שימוש.

מי אמור לבקש את הבקשה מהמשרד לכנס את הוועדה? התעשיין חושב למשל על אימוץ מסוים של דין, הוא פונה אליכם ואומר לכם אנא תחריגו ואז אתם דנים בהחרגה? של מי האינטרס להחריג?

אנחנו נגיע לזה בהמשך בסעיפים של האימוץ אבל בעיקרון כאשר השר רוצה להחיל או לא להחיל עדכון בשינוי שנערך - - -

לא, להחיל זה אוטומטי.

זה אוטומטי בהודעה. בכל מקרה אני קודם כל מפרסמת הודעה להערות הציבור על כך שיש לי רצון לאמץ או לא לאמץ עדכון כלשהו. לתעשייה תינתן תקופה של 14 ימים להעיר. הם יכולים להעיר, אנחנו לא חושבים שכדאי לאמץ או אנחנו כן חושבים ואנחנו נצטרך לבחון את זה במסגרת הבחינה הממשלתית שאנחנו מחויבים לעשות ובהתאם לזה או לפנות לוועדת חריגים או לקבל את השינוי כמו שהוא.

9. תיקון סעיף 55א12ג

בסעיף 55א12ג לפקודה –

(1) בסעיף קטן (א), בפסקה (3),]אחרי "(בפרק זה – דרישה מחמירה מדרישות חוקיות הייבוא)", יבוא "ובכלל זה אי החלת עדכון של שינוי שחל בהוראות המאומצות, כולו או חלקו, או החלתו בתנאים או בהחרגות כאמור בסעיף 55א12טז ותיקון התוספת הרביעית ב'3 בהתאם לכך לפי הוראות הסעיף האמור וכן הוספה של תנאים או החרגות לטור 2 לתוספת כאמור".

כמו שאמרנו, אלה תפקידים של ועדת החריגים. היא קובעת סוגי תמרוקים להם צריך רישיון, היא גורעת תמרוקים מהתוספת הרביעית ב'3 שזה לעניין הייבוא והיא קובעת הוראה מחמירה יותר מזו של חוקיות הייבוא ואנחנו מוסיפים לה עכשיו שבתוך זה אם בהוראות המאומצות רוצים לחרוג, צריך לבוא לוועדת החריגים לקבל את האישור.

זה בעצם זהה לחלוטין למזון.

כן.

התוספת שם קובעת את ההוראות המאומצות.

נכון. התוספת הרביעית ב'3 קובעת את ההוראות המאומצות.

להזכיר לך מי ביקש להוסיף את זה במזון?

זה היה במזון. במקרה הממשלה הציעה מראש.

אנחנו בעצם מוסיפים מקרה נוסף שצריך לפנות לוועדת החריגים.

(2) בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא "השר יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות הודעה על פנייה לוועדת החריגים".

כלומר, המנגנון.

כבר קיים, לפנות לועדת החריגים ופה אנחנו מוסיפים את החובה לפרסם שהוא פנה לוועדת החריגים.

נכון. זה נועד לאותת לתעשייה על הלך הרוח של השר, האם הוא רוצה לקבל את השינוי או לא רוצה לקבל אותו.

אני ביקשתי אם אפשר להוסיף תו ך 14 ימים מהפנייה כדי שלא ייווצר מצב שהפרסום ייעשה כבר כשזה לא כל כך רלוונטי.

אין מניעה.

אם אין לך מניעה, אנחנו נוסיף את זה.

אני חושב שזה קורה בפנייה. 14 ימים דווקא יעכבו.

זה יהיה צמוד. זה מיד עם הפנייה.

מבחינתי אין בעיה.

כי אחרת הנוסח היום מאפשר לפרסם את זה גם בדיעבד.

המציאות מראה שכל פעם שהם פונים ומפרסמים - - -

אין לנו בעיה לכתוב את זה שעם הגשת הפנייה.

ואת ההחלטה של ועדת החריגים, הוועדה עצמה מפרסמת?

כן. זה מפורסם באתר של רשות ההסדרה.

זה קבוע בפקודת הייבוא והייצוא.

סליחה גברתי היועצת המשפטית. אני אמנם לא עורך דין – עורך הדין שלנו ב-זום - אבל אני מבקש לשאול משהו. יש לנו הערה לנושא הזה של ההתרעה והאימוץ. אני לא בטוח שזה המקום הנכון ולכן אני מבקש להאיר את הדברים ואם זה לא המקום הנכון, אני מתנצל מראש. אני לא עורך דין, רק מעצם העובדה שאני כאן אני כבר קצת מבין.

איפה עורכת דין רוית ארבל?

היא שייכת למזון. בתמרוקים יש עורך דין לב ברנס ומסיבות אישיות לא היה יכול להגיע היום. אנחנו מתנצלים. בנושא הזה של האימוץ וההודעה של מה שקורה באירופה, השיטה היום היא שיטה מסוימת. משרד הבריאות מעדכן ואז יש תהליך מסוים ואז בסופו של דבר זה בא לאישור הוועדה. זה לא קשור לוועדת החריגים. ועדת החריגים היא ועדה רב משרדית שצריכה לאשר או לא לאשר. אם אני מבין נכון את התמונה כרגע, התמונה כרגע היא שהמנגנון הזה משתנה ומשרד הבריאות מודיע את ההודעה שהוא מודיע, נותן 14 ימים ואז הוא שוקל את הצעות הציבור ומודיע את ההחלטה. זאת תמונת המצב החדשה.

מה שלנו חשוב זה שפרק הזמן שעובר בין ההודעה לביצוע, יהיה פרק זמן שניתן באירופה ואומר למה כוונתי. כוונתי היא שאם באירופה יצאה הודעה שאומרת שיש שנתיים התארגנות, שנתיים יינתנו גם לתעשייה המקומית. אני מקווה שהערתי במקום הנכון ואם לא, איתכם הסליחה.

אני אשיב. זה לא המקום הנכון אבל כפי שאמרנו לכם אתמול, אנחנו מקבלים את ההערה. זה בסדר, כבר חסכת לנו לעתיד. אנחנו נגיע לזה ואנחנו נביא נוסח בהמשך.

כלומר, זו הכוונה.

כן. נכון.

האימוץ יהיה זהה לפרק הזמן של ההתארגנות.

נכון.

10. תיקון סעיף 55א12ה

זה הסעיף שמדבר על ייבוא מקביל של תמרוק על בסיס אישור התאמה לתמרוק ייחוס. זה מסלול שנקבע ב-2021 ברפורמה, כמו שהמנכ"ל הציג. כדי להביא ייבוא לא בייבוא רשמי, היה צריך להראות זהות לתמרוק שהומצא בארץ ועכשיו אנחנו מבקשים בסעיף הזה, בסעיף קטן (ב) בפסקה (1), פסקת משנה (ה) תימחק.

(1) בסעיף קטן (ב), בפסקה (1) -

(1) פסקת משנה (ה) – תימחק.

פסקת משנה (ה) דרשה זהות מבחינת המירקם והצבע של התמרוק למה שמשווק כאן בארץ.

מדויק. שיהיה אחד על אחד.

מירקם מאותו צבע ועכשיו אתם מקלים ואומרים שאפשר יהיה ייבוא מקביל גם בלי מירקם וצבע זהים.

העיקר שהמוצר יהיה משווק באירופה כדין.

נכון. רק להבין, מירקם הכוונה?

סבון מוס לעומת סבון נוזלי, או אדום רוז' ואדום תפוח.

(2) בפסקת משנה (ו), במקום "סוג האריזה והוראות" יבוא "הוראות".

הדרישה הייתה שתהיה זהות גם מבחינת סוג האריזה והוראות השימוש. גם כאן אתם מקלים ואומרים די בזהות מבחינת הוראות השימוש.

מה זה אומר?

לדוגמה, יש תמרוקים שמגיעים בבקבוק ספורט ויש תמרוקים שמגיעים בשפופרת. אני לא דורשת זהות באריזה עצמה.

בסדר, אבל מה זה הוראות זהות? אסור למאכל?

לא. הוראות שימוש זה לדוגמה למרוח את הקרם על הפנים ולשטוף.

אבל אם אין זהות במוצר, לא בהכרח שגם ההוראות יהיו זהות. אתה אומר לי תשאיר את אותן הוראות שלא בטוח שהן זהות.

אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאם מדובר באותו מוצר, הוראות השימוש צריכות להיות זהות כי אחרת לא מדובר באותו מוצר.

אני אעשה סדר. אני רואה שיש כאן בלבול. יש שני פרקים. זה פרק שעוסק ספציפית בייבוא מקביל מרפורמה קודמת. יש כאן גם דרישה לשיווק באירופה. זה מסלול שדרש עוד דברים. עוד מעט יהיה לנו את המסלול של הייבוא האירופי.

הבנתי אבל אתה אומר שהמוצר הוא לא זהה ואתה אומר לו תשאיר את ההוראות זהות.

במסלול הזה הוא כן צריך זהה.

לא.

זה לא להשאיר אלא זה לבדוק.

ברכיבים משמעותיים זה כן צריך.

מה זה רכיבים משמעותיים?

אולי אני אסביר יותר לעומק את הסעיף הזה. כאן מדובר על מסלול שאנחנו הבאנו ב-2021 לייבוא תמרוקים.

ייבוא מקביל.

ייבוא מקביל. אתה צריך לבדוק שהתמרוק שאתה מייבא מתאים לתמרוק שמשווק בישראל.

הזהות הייתה צריכה להיות 100 אחוזים, 100 על 100.

לא בדיוק 100 אחוזים אבל 80 אחוזים.

עכשיו אתה אומר שהוא לא חייב להיות זהה 100 על 100.

נכון. זה יכול להיות ירוק וזה אדום. מבחינת הוראות השימוש שלי, אני רוצה שאם זה חומר שמיועד להשאיר אותו על השיער וההוא חומר שאתה צריך לשטוף אותו מהשיער, אני יוצאת מנקודת הנחה שהתמרוקים האלה הם לא מתאימים, הם לא אותם תמרוקים וזה בעצם לא ייבוא מקביל אלא ייבוא חדש.

ההוראה לצורך העניין באותה דוגמה שהבאת לשטוף את השיער או לא לשטוף אותו, היא לא תהיה הוראה זהה.

לא, היא כן. אני משאירה את הוראות השימוש. אני רק מבטלת את ההתאמה בסוג האריזה.

זה לא אותו מוצר. זה תמרוק ייחוס בישראל. זה לא לאירופה, זה לא מה שאמר קודם המנכ"ל על אירופה. יש תמרוק בישראל ואתה צריך להיות זהה לתמרוק שכבר קיים בישראל.

איך אתה משאיר את ההוראות אם אתה משנה את המוצר?

אני אתן דוגמה שאולי היא לא מאותו עולם אבל יש כאן סודה באריזה כזאת וסודה באריזה כזאת. נניח שהיה מדובר באותו דבר.

רק הייעוד משתנה.

האריזה היא שונה אבל בשניהם אתה אמור לשתות את הסודה. זאת הכוונה.

בפרפראזה, לא מעניין אותי מה סוג האריזה ובתנאי שהוראות השימוש יהיו אותן הוראות.

והיצרן.

היצרן כמובן.

למעשה המסלול הזה מתבטל עם הזמן. זאת אומרת, אין לו שום משמעות כרגע למסלול הזה כי אם ניתן לפנות למסלול האירופאי ולהביא - - -

יכול להיות אבל זה לא רלוונטי.

חשוב לנו להבהיר שהתמרוקים שיובאו במסלול האירופי הם לא ייחשבו לתמרוקי ייחוס. זאת אומרת, אי אפשר יהיה להביא בייבוא מקביל בדיוק לתמרוק במסלול האירופי כי אז אנחנו יוצרים כאן טלאי על טלאי והגישה שלי כרגולטור למידע על התמרוק הזה כבר תהיה באמת מאוד רחוקה ולא תאפשר לנו לפקח כמו שצריך.

גם המסלול של הייבוא המקביל למעשה נשען על רישיונות קיימים. רישיונות של משרד הבריאות.

או נוטיפיקציה.

עדיין אנחנו מדברים כאן על משהו שלאט לכאורה מתאדה ולא מתקיים כי אם אנחנו הולכים למסלול האירופאי, מה המשמעות של הייבוא המקביל?

חשוב להשאיר את המסלול הזה כי אם למשל יש ייבואן קטן שהוא לא רוצה לעשות את כל היבואן הנאות. יש כאן כמה בעיות. כשעושים את זה בפועל, לכל אצווה צריך ומגיעה מכולה ויש שם שלוש-ארבע אצוות. זה מתייחס לכל אצווה. צריך קצת לשנות את זה כי זה כך שזה לא יתייחס לכל אצווה.

אני לא כל כך יודעת אבל אני מציעה שנשוחח אחר כך ותסבירי לי.

מגיעה מכולה של סבונים והוא אומר לי שיש לו שם שלוש אצוות והוא מעדיף לעשות מסלול רגיל וברישיון של הייבוא המקביל הרגיל - - -

כי הוא לא רוצה לקחת אחריות?

הוא אומר שיש לו כאן כמה אצוות. במסלול הזה, הוא יכול להיות ממש טוב אם למשל הוא לא יהיה לפי אצווה מסוימת. מקבלים את האישור עם מספר אצווה. זאת אומרת שעכשיו הוא מגיע למכס ומבקש לשחרר לו, אבל אומרים לו שזאת לא אותה אצווה. שוב הוא צריך לפרק את הכול ולבקש.

למה בפועל זה לא קורה? טרם הדיון הזה הציגו לי נתונים של המשרד שבפועל אנשים משתמשים יותר ברישיונות ולא במסלול של הייבוא המקביל. למה זה קורה בפועל?

ייבוא מקביל הוא נושא של כלכלה. כשאתה רוצה להביא תמרוק בייבוא מקביל, אתה מתבסס על סחורות בשוק באירופה. אתה לא יכול לבסס את העסק שלך על בסיס ייבוא מקביל בלבד כי לא תמיד יהיה פלמוליב מאותו סוג זמין בשוק במכולה שאתה יכול להביא לארץ במחיר שמשתלם לך. תוסיף על זה את עלות ההובלה, תוסיף על זה את עלות השחרור מהמכס של עמילות המכס, המחיר שיוצא לך ליחידה הוא - - -

לדעתי אדוני היושב-ראש התייחס להבדל בין רישיונות אל מול נוטיפיקציה.

לא. לא לזה הוא התייחס. כשאתה עושה רישיון לתמרוק, נגיד אתה עושה עכשיו רישיון לפלמוליב, אתה עושה אותו לחמש שנים. אתה לא מתבסס על אצווה מסוימת. אתה מבסס איזושהי תוכנית כלכלית קדימה על בסיס הרישיון הזה לחמש שנים. כשאתה עושה ייבוא מקביל, אתה בעצם לא קונה את זה ישירות מהיבואן אלא אתה קונה את זה מאיזשהו דילר באירופה. לדילר הזה לא תמיד יש סחורות זמינות. פעם אחת יש לו על הרצפה פלמוליב מסוג מסוים ופעם שנייה יש לו פלמוליב מסוג אחר ולכן אתה לא יכול לבסס על זה עסק, על בסיס הזמינות של הסחורה של הדילר. כשאתה יבואן ישיר, ישירות מהיבואן, מהיצרן או מאיזשהו ספק שיש לו זמינות תמידית של אותה סחורה, אתה יכול לעשות איזושהי היתכנות כלכלית מתאימה. יבואן מקביל, אין לו היתכנות כלכלית קדימה. אתה מתבסס על סחורה זמינה איפה שהוא שם וזה צריך להיות במחיר מאוד מאוד כדאי לבית.

יש פה בעייתיות ואם אפשר לפתוח את זה. יש כאן את העניין של פר אצווה. מגיעה מכולה, יש לו שלוש אצוות, הרבה פעמים הוא אומר שהוא יוותר, הוא עכשיו צריך לפרק. כאן העניין של פר אצווה באישור שמכון התקנים הסמיכו אותו לתת את האישור, הוא מביא לנו את האישור אבל הוא פר אצווה. זאת הבעיה הראשונה כאן.

אבל הגישה לאותה אצווה, ממה היא נובעת? זה לא קיים היום בחוק שצריכה להיות אותה אצווה.

לכן אני מציעה שנשוחח אחר כך.

אז הוא לא יכול לשחרר אותו מהמכס. הוא אומר שאין לו את האצווה הזאת.

גלי, בואי נשוחח אחר כך ונראה במה מדובר. כרגע קשה לי לענות על משהו שאני לא מכירה.

נראה לי בעיה טכנית ולא חוקית כי החוק לא מפרט את זה.

החוק לא דורש מספר אצווה.

בתוך הרישיון, בתוך האישור של מכון התקנים ובתוך האישור של משרד הבריאות, יש שם מספר אצווה. כשהוא מגיע למכס, הוא אומר לו לא, החזיר את המכולה והוא לא עושה יותר את המסלול הזה.

תנהלו דיון ביניכם.

יש כאן את האיחוד האירופאי והשאלה היא למה לא לעשות גם מארצות הברית. יש המון מוצרים כמו ספיד סטיק. אם פתחתם כבר את רוב המוצרים, יש מוצרים כמו ספיד סטיק שאפשר להביא אותם מארצות הברית.

אין בעיה להביא אותם מארצות הברית אבל שיעמדו בתקן האירופאי.

אבל אם כבר יש לו רישיון או שיש לו נוטיפיקציה, אני יכולה לעשות את זה במסלול הזה. הוא לא חייב לעמוד לפי אירופה.

את בעצם רוצה לאפשר לו במסלול של הייבוא המקביל?

כן.

המסלול שעכשיו אנחנו מתייחסים אליו.

כן. למה רק מאירופה? למה לא גם מארצות הברית?

אנחנו פותחים את זה.

פתחנו את זה גם למדינות אחרות.

אני עכשיו מקריאה את זה.

(3) בפסקה (2)(א)(1), במקום "ממדינות האיחוד האירופי או בבריטניה" יבוא "מוכרת" והסיפה החל במילים "לעניין קביעת מדינות" – תימחק.

למעשה בזמנו הייתה רשימה של מדינות מהן אפשר להביא ייבוא מקביל ועכשיו אתם מבקשים לומר שכל המדינות המוכרות יהיו מדינות שאפשר יהיה להביא מהן בייבוא מקביל וזה כולל גם את ארצות הברית.

אגב, מה זאת מדינה מוכרת? יש רשימה סגורה?

רשימה סגורה. יכול להיות מארצות הברית, קנדה, יפן, אוסטרליה, ניו זילנד, נורבגיה.

מה בנוגע להגדלת מספר פריטים שניתן להביא בייבוא מקביל?

הגדילו את זה.

לא, לא הגדילו.

חשוב לציין שכאשר עשו את הרפורמה של הייבוא המקביל, קבענו בתוספת רשימה של מוצרים שרק אותם אפשר להביא בייבוא מקביל.

רוב הייבוא המקביל קורה בדיאודורנטים. אם אפשר להוסיף למסלול הזה משחו שיניים ודיאודורנטים.

אני לא אעשה את זה בצורה אגבית, אבל כן הייתי שמח לשמוע התייחסות שלכם לגבי רשימת המוצרים שאפשר להביא בייבוא מקביל.

אני צריך לבדוק את זה.

סליחה שאני אומרת את זה, אבל פשוט המסלול הזה מאוד חשוב. אם המסלול הזה יהיה נכון ופתוח, אנשים שהם יבואנים מקבילים לא יהיו יבואן נאות ויעשו שמות ובלגן כי הרבה פעמים יבואן מקביל קרא את הנוהל של יבואן נאות והוא אומר שיביא הכול. אולי המסלול הזה לעצור את מה שיכול לעשות בלגן, לעשות נכון את המסלול הזה.

את מתנגשת בטעות עם האינטרס של הובלת הרפורמה הזאת.

לא, כשאני מדברת על ייבוא מקביל - - -

את אומרת בוא תעבה את היבואן המקביל ותשחרר את הרפורמה שרוצים בה.

לא. זה ליבואנים גדולים יכול להיות מאוד מתאים.

תשקלו במשרד את ההרחבה.

זה גם עניין של איפור שלא צריך לכל גוון. לא כל גוון צריך לעבור בדיקה כי זה מה שמכון התקנים ביקש ואז לא יכולים להביא איפור.

גלי, יש לך את המייל שלי ויש לך את המייל של רינת ושל רותי, יש לך גם את מספרי הטלפונים, דברי איתנו.

(2) סעיף קטן (ז) – בטל.

מה אומר הסעיף?

הסעיף הזה מדבר על סמכות שר הבריאות לקבוע שאפשר לייבא בייבוא מקביל ממדינות נוספות. מכיוון שכבר עשינו שימוש בסמכות הזאת במסגרת הצעת החוק, הסמכות הזאת מתייתרת ואנחנו מוחקים אותה.

אולי פתאום תהיה מדינה שכדאי?

לא, כבר קבענו בחוק עצמו שאפשר להביא את זה מכל מדינה מוכרת ויש לנו סמכות במקום אחר לשנות את התוספת.

נעבור להוספת סימנים ג'1 עד ג'3 בפרק ז'1, זה הנושא של היבואן הנאות.

איך נראה היבואן הנאות.

זה המסלול החדש.

11. הוספת סימנים ג'1 עד ג'3 בפרק ז'1.

55א12ז רישום יבואן במרשם היבואנים הנאותים

(1) מסר יבואן, המבקש להירשם במרשם היבואנים הנאותים, התחייבות כאמור בסעיף 55א12י למנהל, יונפק לו אישור אוטומטי על רישומו במרשם היבואנים הנאותים.

(2) המנהל ינהל מרשם יבואנים נאותים לפי סעיף זה (בסעיף, זה – מרשם היבואנים הנאותים) ויפרסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

(3) רישום במרשם היבואנים הנאותים יהיה תקף ליתרת תקופת תוקפו של הרישום של אותו יבואן במרשם העוסקים בתמרוקים.

כמה זמן זה בדרך כלל?

העוסקים בתמרוקים זה חמש שנים.

נכון. אם למשל מדובר ביבואן שנשארו לו שלוש שנים לרישום, התוקף יהיה בהתאמה לשלוש שנים ואחר כך הוא יצטרך לחדש.

בעצם אלה יהיו שני מרשמים נפרדים? או אם אני אפתח את מרשם העוסקים בתמרוקים אני אדע אם אותו עוסק הוא גם יבואן נאות או לא?

יש הצהרות של מרשם העוסקים שכל עוסק צריך ואז יש הצהרות ייחודיותך ליבואן נאות. בעצם אנחנו מוסיפים עוד אפשרות בעניין של השלוש מול חמש שנים וזה כדי שיבואנים קיימים לא יצטרכו להירשם עוד פעם אלא רק לצרף הצהרות כפי שנדרש בחוק.

55א12ח דיווח על שינוי בפרטים

חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בבקשה לרישום במרשם היבואנים הנאותים או לחידושם או במסמכים שצורפו לה, ידווח מי שרשום במרשם היבואנים הנאותים למנהל על השינוי בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד השינוי.

איזה סוג של שינויים?

כאן זה יכול להיות שינוי טכני. זה מצב תיאורטי שאני מודה שאני לא חושבת שהוא יתכן.

לדוגמה עובד מטעמו. שוב, מצב תיאורטי שפתאום יודיעו לי שאין לו תוכנית. שוב, אני לא חושבת שזה מצב שהוא אפשרי אבל עדיין כללנו כאן את האפשרות.

אם זה מהותי, למה עד 14 ימים? אם זה לא מהותי, אין לי בעיה. אני לא יודע אם צריך את זה. אם זה מהותי, אני רוצה לדעת מיד אם יש לו תוכנית בטיחות, השתנה אצלך משהו – אתה לא יכול לייבא.

הוא צריך לדווח על השינוי תוך 14 ימים.

אם השינוי הוא שינוי מהותי, הייתי רוצה שלא יהיו לו 14 ימים.

אני צריכה לבחון את זה.

אם כן, נשאיר את זה בסימן שאלה?

כן.

בסדר. לדיון הבא.

אני רוצה לשאול. יבואן שבא להירשם כיבואן נאות, אתם בודקים שיש לו היתכנות לייבא או שמבחינתכם, אם זה לא פר מוצר מסוים שהוא רוצה לייבא או סוג מוצר מסוים - - -

הרישום הוא פעם אחת אבל התוכנית עצמה היא איזשהו מסמך חי. נניח שפתאום אותו יבואן רוצה לייבא תמרוק אחר מסוג אחר שהוא לא ייבא קודם, הוא צריך לעדכן את התוכנית שלו שהיא תתאים לתמרוק החדש.

לא במרשם.

זה לא במרשם.

זאת הודעה שהוא מוסר לכם.

נכון.

כלומר, המרשם הוא כללי, כל מי שרוצה להיחשב יבואן נאות נרשם בלי קשר למוצרים שהוא מתכנן לייבא וגם בלי קשר לאם הוא ייבא בפועל או לא.

נכון.

יכול להיות שהוא סתם יירשם.

נכון.

55א12ט הגבלת רישום במרשם היבואנים הנאותים, התלייתו, ביטולו או מחיקתו מן המרשם לתקופה קצובה

(1) המנהל רשאי להגביל רישום במרשם היבואנים הנאותים, להתלותו או לבטלו, אם מצא כי התקיימה עילה מהעילות הקבועות בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף 55א3(א) לעניין מרשם העוסקים בתמרוקים, בשינויים המחויבים.

למעשה זה מסר פרטים לא נכונים. אתם רוצים שנגיד את העילות שם?

אלה הפרות חמורות? איך עובד המנגנון הזה?

כל המנגנון הזה קיים ב-55א3.

יש כמובן זכות שימוע, אנחנו צריכים לשמוע את העוסק לפני שאנחנו מוציאים את ההחלטה, יש עילות מאוד ספציפיות בהן אפשר לבטל רישום, בין היתר אם הרישום היה על בסיס מסמכים כוזבים.

מה מוסיף כאן הסעיף?

הסעיף מחיל הוראות ממרשם העוסקים על הרישום של היבואן הנאות.

שוב, אם הוא מסר פרט לא נכון, אם המרשם היה על יסוד מידע חלקי, חדל להתקיים תנאי. גם כאן תהיה סמכות למנהל להגביל או להתלות.

אני רק אעיר שהמשמעות של ביטול רישום של יבואן במרשם היבואנים הנאותים היא ביטול האפשרות שלו לייבא במסלול האירופי אבל אנחנו לא מבטלים לו את האפשרות לייבא באופן כללי. זאת אומרת במסלול הרגיל של הנוטיפיקציה. אם היה איזשהו פגם ברישום שלו, אנחנו לוקחים ממנו את המתנה הזאת של המסלול האירופי אבל לא פוגעים לו באופן אקוטי בחופש העיסוק.

אלא אם הפגם שזיהיתם משליך גם כמובן על התנאים לרישום הכללי.

עכשיו נקריא את הסעיף.

הערה כללית על הסעיפים האלה. אין התייחסות למקרים בהם הטעות או השגיאה נעשתה בתום לב.

כי כל החלטה מינהלית מחויבת להיות סבירה, מידתית ומן הסתם אם יש איזושהי טעות שנעשתה בתום לב, זה אחד הדברים שאנחנו נצטרך לשקול.

בטענות שיש לו זכות להשמיע כשהוא יבוא.

נכון.

אם כן, מה הבעיה? זה קיים במנגנונים אחרים. אני מכיר את זה מחקיקות אחרות.

זה קיים אבל למען הסר ספק היה נכון לתת איזשהו ביטוי גם בכתובים.

למה לא מחילים את ההוראות מפורשות מ-55א3? כי אתם מחילים רק את העילות אבל צריך להחיל גם את סעיף קטן (ב) שקובע שצריך לתת לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

בסעיף קטן (ג), על הגבלת רישום יחולו הוראות סעיף 55א3(ב) עד (ז).

נכון.

(2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי לקבוע כי יבואן נאות הוא מפר אמון, ולמוחקו ממרשם היבואנים הנאותים לתקופה שיקבע ולא תעלה על שלוש שנים, ואם נקבע לגבי היבואן הנאות בעבר כי הוא מפר אמון – למוחקו מן המרשם כאמור תקופה שיקבע ושלא תעלה על חמש שנים (בסעיף זה – מחיקה ממרשם לתקופה קצובה), אם נוכח שהתקיים לגביו אחד מאלה:

למה הגבלנו בשנים?

כאן אנחנו קובעים סנקציה שהיא קצת יותר חמורה מביטול רישום, מהגבלת רישום. יבואן שהפר את האמון שאנחנו נתנו לו, אנחנו קובעים שהוא לתקופה של עד שלוש שנים לא יוכל.

מה זה שלוש ומה זה חמש? למה המספרים האלה?

בתזכיר המקורי נאמר עד שנה.

נכון וגם בחוק המזון המנגנון הזה מוגבל לשנה. זאת איזושהי קביעה שבאה לאזן.

מה ההבדל מהמזון מבחינת המפר אמון?

המחשבה שלנו נסובה סביב זה שלמזון יש פג תוקף מאוד קצר ביחס לתמרוקים. כלומר, אם אנחנו נגרע מישהו לשנה, הוא יכול לחזור אחרי כן ולשווק את אותו מוצר כי יש לו אורך חיי מדף הרבה יותר ארוך בתמרוקים. זה לא אומר שכולם יהיו מפירי אמון לשלוש או חמש שנים.

עד שלוש שנים.

כן, בוודאי.

מה אומר אדוני מלשכות המסחר?

אנחנו כמובן מעוניינים לחזור לנוסח המקורי.

זו טענה שנשמעה. היא אומרת שזה שונה ממזון וחיי המדף של מוצר כזה ארוכים הרבה יותר ממזון ולכן חשבו לתת סמכות עד שלוש שנים או עד חמש שנים בהפרה חמורה.

אני לא לגמרי מבין את הקשר בין הנושא הזה.

אם הוא מייבא את אותו מוצר אבל הפעם יעמוד בתנאים כמו שצריך, למה זה משנה לכם?

המוצרים יישארו אצלו במחסן.

ואז הוא יעמוד בכל התנאים וימציא את כל מה שצריך.

יישאר אותו מוצר שלגביו הוא לא עמד בהבטחות שלו.

הוא ייקח את אותו דיאודורנט שהוא בעייתי.

זה לא המוצר שהוא בעייתי אלא המידע שהוא הביא.

היבואן הוא הבעיה לצורך העניין. לא משנה באיזה מוצר מדובר.

היבואן הופך להיות בעיה ברגע שהמוצר לו בעייתי.

אבל מה הקשר לתוקף המוצר לפג תוקף, לחיי המדף שלו?

מה שהוא מוסר לגביו הוא כוזב. ההצהרה שלו, ההודעה שהוא מוסר היא לא נכונה.

איך עליתי על זה? כי המוצר בעייתי.

לא בהכרח. את באה ורואה שתוכנית הערכת הבטיחות שלו לא נכונה. גם על סמך זה את יכולה לפסול. יכול להיות שהמוצר עצמו הוא בסדר גמור אלא שפשוט הוא לא עומד בתנאים של המסלול כדי להביא אותו במסלול הזה. השאלה למה אין מניעה להביא אותו בהמשך אם הוא כן עומד בתנאים האלה.

אף אחד לא אמר.

לא, זו הסיבה שאתם אומרים שאתם רוצים פרק זמן ארוך.

לא.

פרק הזמן הארוך הוא גם איזון אל מול היכולת שלנו לוודא שהיבואנים הנאותים הם אכן נאותים ושהיבואן שנכנס למסלול הזה, היות והמסלול שמסתמך גם על שיווק בפועל, על אמות מידה, על ה-בסט פרקטיס, אנחנו רוצים לוודא שכאשר הוא מפר אמון, הסנקציה כלפיו תהיה משמעותית.

בוא נראה מה סוגי ההפרות עליהן אנחנו מדברים ואז נבחן האם באמת אלה סוגי הפרות שמתאימים לטווחים האלה.

למעשה המנהל רשאי לקבוע שהוא מפר אמון אם נוכח שהתקיים לגביו אחד מאלה

(1) הוא ייבא תמרוק או ביקש לייבא תמרוק על יסוד מידע כוזב או שגוי, לרבות באמצעות מסמכים כוזבים או שגויים. לעניין זה, "מסמכים" – לרבות התחייבות והצהרה כאמור בסעיף 55א12יג(א)(14).

במקרה כזה הייתי מוריד לו לתמיד. גם הבסיס הנפשי שלו, הוא יודע שהכול שקר ורמאות, הייתי אומר לו שזה רמאי, לך, תעזוב אותי, לא רוצה להתעסק איתך.

על יסוד אותו הגיון גם להרתיע, לוודא שיבואנים נאותים שנכנסים למסלול הזה הם יבואנים נאותים ולכן קבענו תקופות ארוכות יותר למקרה של הפרה חוזרת.

בואו נמשיך.

(2) הוא הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי פקודה זו.

(3) מתנהל נגדו הליך שיפוטי או מינהלי בשל הפרת הוראה מההוראות לפי פקודה זו בעניין ייבוא של תמרוק והמנהל סבר כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש יסוד סביר לקבוע כי הוא מפר אמון. לעניין פסקה זו, "הליך שיפוטי או מינהלי" – הליך שיפוטי או מינהלי לפי דין, ובכלל זה הטלת עיצום כספי או התראה מינהלית לפי פרק ח'2.

אגב, הליך שיפוטי או מינהלי, זה בנוגע להוראות כאן. נכון?

נכון. בעניין ייבוא של תמרוק.

גם יש לו דברים אחרים שהוא מתעסק איתם, זה לא רלוונטי.

אם יש לו עניינים בנושא אחר, זה לא מעניין אותי.

הליך משפטי, גם פרטי.

כן. לפי דין.

יבוא עכשיו מתחרה של מישהו ויפתח נגדו הליך משפטי והוא יבקש מהמנהל להתלות אותו.

בכל מקרה המנהל צריך לבדוק והוא סבור שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של ההפרה.

נכון. זו גם החלטה מינהלית שצריכה להיות סבירה. אם הוגשה נגדו תביעה נזיקית.

זה סעיף שמקובל בחקיקות?

כן.

זה לקוח גם מהמזון.

אם כן, אלה העילות.

(3) על הגבלת רישום במרשם היבואנים הנאותים, התלייתו או ביטולו לפי סעיף קטן (א), ועל מחיקה ממרשם לתקופה קצובה לפי סעיף קטן (ב), יחולו הוראות סעיף 55א3(ב) עד (ז), בשינויים המחויבים, ולעניין סעיף קטן (ז) – במקום "בסעיף 55א1(ח)" יקראו "בסעיף 55א12ט(ד)".

מודה שלא הבנתי את זה. למה אתה צוחק? אתה הבנת את זה?

לא. ההפניות הן תמיד מסובכות. אני מחייך בהבנה.

אנחנו אומרים שכאשר מדובר על מרשם היבואנים הנאותים יחולו ההוראות המינהליות שצריך לשמוע אותו לפני שמוחקים אותו, שאם יש צורך דחוף אפשר לעשות את זה מיידי ורק אחר כך לתת לו לטעון את טענותיו, שההוראה הזאת צריכה להיות לתקופה מסוימת של ההתליה. כל ההוראות המינהליות הרגילות שיש בסעיף 55א3 שקודם שאלתי לגביהן.

אני רוצה לחזור לדיון העקרוני לגבי שלוש וחמש שנים. אני לא יודע למה. למה המספר הזה ולא מספר אחר. אני עוד לא השתכנעתי בעניין הזה.

אנחנו סבורים שאדם שהייתה עילה לקבוע שהוא מפר אמון, הוא לא צריך לייבא תמרוק שהמסלול כולו מבוסס על אמון. אנחנו חושבים ששנה, לפחות במובן של תמרוקים, זאת לא תקופה שהיא מספיקה כדי להרתיע. אנחנו רוצים להרתיע יבואנים מלהפר את הוראות הפקודה.

בהקשר הזה אין הבדל כל כך גדול בין מזון לבין תמרוקים. אנחנו מדברים על הפרה. המוצר הוא פחות רלוונטי כאן.

אדוני, סליחה שאני מתפרץ, כל האירוע כאן מבוסס על הצהרה של פלוני. הכול עומד על האמון.

גם ביצרן.

אין בעיה. בסדר גמור. אבל אתה כאן. אתם בפיקוח ואתם צריכים לבוא לבקר. כל האירוע מבוסס על דבר אחד והוא אני היבואן מצהיר. אני רק צריך להצהיר שאני בסדר ועכשיו האם הדיון הוא מה יהיה העונש של היבואן שהפר את האמון? גם אם יצרן מפר אמון, הוא לא בסדר. זה ברור כשמש אבל אנחנו לא מדברים על זה. אם הכול מבוסס על אמון ומישהו מפר את האמון ואין לו אסמכתאות למה הוא הפר את האמון - - -

אני רק שאלתי מה ההבדל בין מזון לתמרוק.

אני לא חושב שיש הבדל.

למה שם זאת שנה וכאן שלוש או חמש שנים?

צריך לבדוק.

נדגיש גם שבמזון אין דבר כזה המפר חוזר. כלומר, יש מפר אמון לשנה.

הייתי רוצה שתעשו חשיבה נוספת לגבי השנים ואם יש לכם משהו לחדד לנו, תחדדו. אם לא, אנחנו נעשה את זה בהתאמה למזון. גל, אתה מהנהן כאילו אתה לא מרוצה.

הפוך. אני הופתעתי מהפער בין זה לבין מזון. אני מסכים איתך שכדאי להתאים למזון.

(4) קבע המנהל כי יבואן נאות הוא מפר אמון לפי סעיף קטן (ב), יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות הודעה על כך ועל התקופה הקצובה שקבע לעניין מחיקתו ממרשם היבואנים הנאותים.

(5) הורה המנהל על הגבלה, התליה או ביטול רישום (בסעיף קטן זה – הגבלה) במרשם העוסקים בתמרוקים לפי סעיף 55א3, תחול הגבלה כאמור גם לגבי רישום במרשם היבואנים הנאותים.

כלומר, אם יש איזושהי בעיה ברישום שלו במרשם הכללי של העוסקים בתמרוקים, זה יחול גם פה ולא להפך.

תנאי לרישום במרשם היבואנים הנאותים זה רישום במרשם העוסקים. לכן אם יש שם איזושהי הגבלה, זה יחול בהתאמה על המרשם של היבואנים הנאותים.

נכון. נדגיש שזה לא הפוך. כלומר, אם הוא נמחק ממרשם היבואנים הנאותים, הוא עדיין, כמו שאמרת, יכול להיות רשום כעוסק בתמרוקים.

נכון.

55א12י התחייבת יבואן המבקש להירשם במרשם היבואנים הנאותים

המבקש להירשם במרשם היבואנים הנאותים יגיש למנהל התחייבות ולפיה –

(1) לא ייבא תמרוק במסלול האירופי, אלא אם כן יש בידיו תוכנית בקרת איכות ובטיחות בעבור אותו סוג תמרוק, כמפורט בסעיף 55א12יד.

(2) יישם את התוכנית כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של תמרוק שהוא מייבא במסלול האירופי.

(3) יאחסן ויוביל אתה תמרוק בהתאם להוראות היצרן, אם ישנן.

אחד התנאים הוא שהוא לא צריך להמציא, הוא צריך שתהיה לו תוכנית בקרת איכות של בטיחות.

איפה נראה אותה מוצגת?

בסעיף 55א12יד. היא אמורה להיות אצלו. רק אם יגיעו לפקח ויבקשו ממנו להמציא ולראות, כשיגיעו, הוא יצטרך להראות אותה.

הם יגיעו ויבקשו.

אז הוא יצטרך להראות אותה ואז יבחנו שהתוכנית מתאימה. אנחנו נגיע לסעיף של התוכנית.

התוכנית, בסעיף קטן (2), צריכה להיות עבור כל תמרוק? תוכנית בפני עצמה? זאת לא תוכנית אחת?

זאת תוכנית אחת שהיא מותאמת. לדוגמה, אני מייבאת משחות שיניים, או מוצרים לחלל הפה, צריכה להיות לי התייחסות בתוכנית למשחות שיניים. אני מייבאת מוצרים לשיער, צריכה להיות לי התייחסות למוצרים לשיער.

יכולה להיות גם וגם ועדיין תוכנית אחת שיהיו בה פרקים שונים.

נכון. כמו שאמרתי, זה מסמך נושם. הוא משתנה ומתעדכן בהתאם למוצרים.

סעיף קטן (3), יאחסן ויוביל את התמרוק, זה לא חלק מתוכנית הבטיחות שלו?

גם זה אמור להיות בתוכנית הבטיחות שלו אבל במידה וליצרן יש הוראות מיוחדות, אני צריכה לפעול על פיהן.

לגבי זה אני רוצה לשאול. אנחנו נגיע לזה בהמשך. אתם בעצם מבקשים ממנו רק מכאן ולהבא שמה שבאחריות שלו, אבל מה שהיה באירופה, איך שאחסנו והובילו, על זה הוא לא יכול לקחת אחריות.

אנחנו נגיע לזה בהמשך אבל במסגרת ההסכמית שלו עם הספק או עם היצרן, הוא צריך לוודא שהם הובילו ואחסנו כיאות.

גם מה שקדם לזה שהמוצר הגיע אליו.

כן.

איך זה מתכתב עם הניתוק של הקשר מהיצרן? אם יש הנחיות אחסון, הנחיות העברה והנחיות טמפרטורה, איך זה מתכתב עם הרצון שלכם לנתק את הקשר?

הספק צריך לספק לו גם את ההנחיות הללו.

אין סיבה שלא תהיה לו גישה לסוגייה הזאת.

אם יש.

במידה ויש הוראות שינוע ואחסון ספציפיות, אין סיבה שלא תהיה לו גישה אליהן, בוודאי לספק שלו.

לספק שאיננו היצרן.

נכון. הוא מחויב כלפיו.

מר גושן, זה דבר שהוא בעייתי לפי הבנתכם? אתם עוסקים בייבוא. אתם יודעים לומר אם זה דבר שאפשר יהיה לקבל אותו מהיצרן?

זה תלוי באופי היבואן. יש יבואנים שהם יבואנים ישירים והן חברות רב לאומיות שקיימות בישראל ופועלות בישראל. להן לא תהיה בעיה. דווקא היבואנים הקטנים יותר, תחשוב על סיטואציה שיבואן קונה סחורה מאיזשהו ספק אירופי שקונה אותה מהיצרן. בסופו של דבר, למי יפנה היבואן? הוא כנראה יפנה לאותו ספק אבל צריך להוכיח שבין הספק האירופי ליצרן יש איזשהו קשר חוזי, הסכמי, שמחייב את היצרן להעביר אינפורמציה במידת הצורך לספק שבעת הצורך יעביר אותה ליבואן. צריך כאן איזשהו מנגנון שמבטיח את המעבר של המידע כי אחרת אנחנו בבעיה.

יש סעיף של הגבלה.

יש סעיף של הסכם.

כשנגיע לסעיף, נדבר על כך. זאת אחת ההערות שלנו.

איזה סוג מסמך זה? אני כותבת שאני מתחייבת? ההתחייבות היא הצהרה?

ההתחייבות של הספק?

כתבתם שהמבקש להירשם במרשם היבואנים, יגיש למנהל התחייבות ולפיה. אני שואלת אם זה תואם להצהרה שבתוספת. מה זה התחייבות? מה אתם מצפים, שאני אקח פתק ואכתוב שאני מתחייבת כי?

יהיה לנו במערכת כמו תנאים לשימוש.

שאני חותמת עליהם?

כן.

זה בעצם כמו הצהרה? למה פעם אחת את רוצה הצהרה על דברים מסוימים ופעם אחת התחייבות?

אני לא זוכרת אם הייתה איזושהי דקות שנכנסנו אליה בדיוני הנוסח.

אפשר יהיה לבדוק מה ההבדל.

מבחינתנו זאת גם יכולה להיות הצהרה והתחייבות.

וגם למה זה לא חלק מההצהרה שנגיע אליה בהמשך.

ההצהרה אליה נגיע בהמשך נוגעת ממש להודעה בדבר שיווק התמרוק הספציפי. זה לא רלוונטי.

זה כללי יותר.

מכיוון שיש כאן איזושהי התחייבות עתידית, זאת כן אמורה להיות התחייבות אבל השאלה אם צריך להוסיף גם הצהרה.

שאלה. בהתאם לתוכנית כאמור בפסקה (1) בעבור כל משלוח של תמרוק. במידה ויש משלוח ויש בו מספר אצוות והוא לקח ודגם אחת מהאצוות, זה תקין או לא תקין?

אנחנו לא מכתיבים את התוכנית של היבואן.

ואם במידה ובתוך המשלוח יהיו לו שתי אצוות והן יהיו שונות?

אנחנו בודקים שהיא סבירה.

לאצווה צריך לעשות ניהול סיכונים.

רבותיי, עד כאן להיום. בשבוע הבא נמשיך את הדיון. היו כמה שאלות שעלו כאן במהלך הדיון ואני מבקש שהמשרד ישתדל לבוא עם תשובות. הכי חשוב זה לנהל את השיח.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:02.