פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



55
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
02/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 79
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (02 ביולי 2024), שעה 13:45

בחינת הצורך בעובדים זרים בענף הקמעונאות

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

שושנה שטראוס - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

ציון גואטה - מנהל תחום בכיר, משרד הכלכלה והתעשייה

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

יניב פרץ - ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

רמי לוי - מנכ"ל ובעלים רמי לוי שיווק השיקמה

ניסן דוידי - סמנכ"ל תפעול, רמי לוי שיווק השיקמה

נופר טל - עו"ד, יועצת משפטית, ויקטורי

יצחק יהודה נעמן - סמנכ"ל משאבי אנוס, מחסני השוק

אהרון קאופמן - סמנכ"ל ייעוץ משפטי, שופרסל

אייל כהן - מנהל במחלקת משאבי אנוש, כל בו חצי חינם

אלעד כהן ישר - מנהל מחלקת משאבי אנוש, כל בו חצי חינם

מרדכי קופרלי - בעלים ויו"ר כל בו חצי חינם

יניב יחזקאל - קב"ט ומנהל כל בו חצי חינם

שרון אייזנר בל - עו"ד, יועמ"ש אחראית תחום רגולציה, חברת מקס סטוק בע"מ

קרן בוחבוט - מנהלת משאבי אנוש מקס סטוק

איה מרקל זיסליס - עו"ד, יועצת משפטית קארפור

לירן אביטן - מנהל חטיבה, איגוד לשכות המסחר

יונתן יעקובוביץ' - עו"ד, מנהלת פעילות, המרכז למדיניות הגירה

אבישי דומוביץ - מנכ"ל ומייסד אואזיס כ"א, תקומה תאגיד לבנייה

יוספוב סלומון - דירקטור גלובוס שקד עובדים זרים

דיקלה טקו

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

בחינת הצורך בעובדים זרים בענף הקמעונאות

צהריים טובים וברוכים הבאים. אני מבקש לקבל את התנצלותכם על העיכוב, אנחנו בימים שהפעילות שלנו מתוחה מקצה עד קצה מסביב לשעון ועוברים בין הוועדות. היום בעיקר בנושאים שקשורים לעובדים זרים, שכן לא כל הדיונים מתקיימים כאן.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא בחינת הצורך בעובדים זרים בענף הקמעונאות. הדיון מתקיים בעקבות פניות מרובות שהופנו אליי ממנהלי רשתות שיווק, מסיורים שאני עורך בשטח ומעדכונים שוטפים שאני מקבל. הכול לאור המחסור החמור שקיים בענף הקמעונאות בעובדים. מחסור שהיה ידוע ומודגש טרם פרוץ הטבח, בוודאי שהחמיר מאז ה-7 באוקטובר. גם על ידי כניסת פלסטינאים בוודאי לא באופן מוסדר, גם על ידי עזיבת חלק מהעובדים הזרים ששהו כאן ומאז פרוץ המלחמה החליטו לעזוב מרצון וגם לאור נדידת עובדים לאור מצוקות בידיים עובדות. כך שהנזילות היא נזילות גבוהה שעוברת וכל המרבה במחיר ממקסם את פוטנציאל קליטת העובד. הואיל ובקמעונאות לא ניתן מה שנקרא להשתולל במחירים, כי יש קושי להשית אותם על הלקוח, להבדיל לדוגמה מענף הבניין שגם כמובן סובל ממחסור חמור. אבל קבלן יכול לגלגל את העלות ללקוח, קמעוני מוגבל הרבה יותר.

אני מבקש לומר לנוכחים וגם לציבור ולהבהיר שיש חשיבות מכרעת לדיוני הוועדה. אני שמח מאוד שהממשלה קשובה לצרכים העולים מהוועדה. אני מעדכן אתכם שבפגישתי שבוע שעבר עם ראש הממשלה שנסובה על תהליכים שאני מצפה לקדם 90% מהנושאים שעלו לנושא העובדים הזרים. בין היתר בקמעונאות. אני מודה מכאן לראש הממשלה שהיה קשוב וכבר הזמין אותי לישיבת המשך עם צוות מורחב, שכן הדיון בינינו היה ללא צוותים מורחבים בלשכתו.

אני מברך במעמד הזה על אישור 2,000 עובדים זרים לענף המסעדות והברים. צורך שעלה מהוועדה וקודם בוועדה והוסכם בוועדה ועכשיו גם כן מקבל ביטוי בוועדת המנכ"לים.

לגבי ענף הקמעונאות אני מכיר שוועדת המנכ"לים החליטה על הקצאת מכסה של עד 6,400 עובדים זרים לענף המסחר, התשתיות והשירותים, כולל לענף הניקיון שגם הוא צורך שעלה כאן בוועדה. במסגרת ההחלטה יפורסם קול קורא למעסיקים לפיו משרד הכלכלה יקבע מהי המכסה לכל ענף, כולל לרשתות השיווק ולענף הקמעונאות. אני מקבל דיווחים סותרים שמצד אחד החלוקה תהיה על פי צורך ומתוכם ענף הקמעונאות ומצד שני שיש איזה שהוא מנגנון שבענף הקמעונאות עסקים שהוכרזו כיעילים וחיוניים למשק ואמורים לתת שירות ומתן מענה לאוכלוסייה בשעת חירום הם אלה שמקבלים. אז אני אשמח לקבל את ההבהרות האלה.

נוסף לכך אני מבקש לדעת מה יהיה מנגנון גיוס העובדים, השמתם, קליטתם ואפיון המקצועות שאליהם יופנו. שכן חשוב שנבהיר שלצד הצורך שאנחנו מזהים, והוא צורך עצום, בידיים עובדות, בענף הקמעונאות, אנחנו חייבים לוודא שאנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי לקלוט קודם כל ידיים עובדות ישראליות. רק בלית ברירה, כשאין מספיק ידיים עובדות ישראליות באופן רציף שיכול לייצב את השוק, אז פונים לידיים זרות. תמיד עוסקים כך בכל תחום וענף. אני רוצה להניח שאתם מבינים שזה מה שאנחנו גם נצטרך לעבור כחלק מהתהליכים לצורך הקצאה.

אז אני מבקש לשמוע קודם כל ממשרד הכלכלה מהם הענפים הנכללים בתוך אותה מכסה שמוגדרת ב-6,400; מה המשמעות עד 6,400; האם יש מועד ב' לגיוס שאם מגיעים למיצוי אחוז מסוים אז האם מזהים צורך והצדקה ואז מותר יהיה לקלוט עובדים נוספים מעל 6,400; אני אבקש לדעת על פי מה תחולק המכסה; ולא פחות חשוב מזה, והנה אני אומר לכם, קמעונאים, אתם בדרך כלל לא מופיעים אצלי כאן, השאלה המרכזית שאני עכשיו מניתי אותה שלישית, אבל היא בראש ובראשונה: מהם לוחות הזמנים. כי יש איזה שהיא מחלה רעה שגם כשמקבלים החלטה אין דד-לוק.

לוח הזמנים אתמול. אתמול אם היית יכול להביא.

חד משמעית.

בכל הרשתות יש כבר עובדים שמחכים. יש מדינות שהעובדים כבר מחכים והרשתות שאני מייצגת ערוכות כבר לקלוט אותם. מאות עובדים.

אוקיי. אז לכן אני מבקש להבליט, אני שמח שאתם ערים לרגישות שלי לנושא. כי אני אומר לכם שבמנגנון יעיל עם פחות אגו ומרוכז יותר במתן שירות לצרכנים שבסוף זה מגיע לצרכני הקצה.

זה גם יטפל ביוקר המחייה, חד משמעית.

חד משמעית. אין שאלה בכלל. אני רק מבקש מכם לשמור את הערות הביניים לרשות דיבור שאני אתן בהתאם למה שנרשמתם וככל שהזמן יותיר לנו. אז אני מבהיר פה ואני מבקש את התייחסות המשרדים השונים בוודאי ובוודאי ללא שום קשר לסדר שבו העברתי את השאלות, להתייחס ולהתחייב ללוחות הזמנים ולמנגנונים.

בנוסף ובעקבות בקשת הוועדה מהדיונים על עובדים לא מיומנים שהגיעו לענף הבניין פרסמה רשות האוכלוסין, ואני מודה מכאן גם לראש מינהל עובדים זרים מר משה נקש, וגם לראש רשות האוכלוסין מר אייל סיסו, על הטיית האוזן והקשב והתהליכים היעילים של העבודה בינינו שהם מתקיימים לא רק בוועדה, ויאמר לזכותכם, גם בשעות לא שגרתיות שאנחנו מדברים, שנעניתם לבקשתי והצלחתם למצוא נוסחה יצירתית שתוכל לגשר חרף כל המגבלות להסב עובדים זרים שהגיעו לכאן לענף הבניין והם לא מיומנים, כדי שהם יופנו ישר לתת מענה לאותם ענפים שזכאים. וכך לא נצטרך לחכות למנגנוני גיוס, יישום והבאה שלהם.

אני יכול להגיד משהו בנושא?

אם תוכל בבקשה אדוני לרשום.

לא, זה חשוב.

הכול חשוב. אני בטוח שכל מה שאתם רוצים להגיד מגיע מקירות ליבכם ומדם ליבכם. אבל כדי שנוכל להתקדם, כשאני מסיים אני אקבל תשובות ואז תרשמו לכם הערות וכל אחד ברשות הדיבור שלו בזמן שנקציב לו יבטא את כל מה שכואב לו וקשה לו.

קודם כל מגיעה מילה טובה, שוב פעם, לרשות האוכלוסין, על ההחלטה האמיצה והמהירה. אני מצפה משאר המשרדים לפעול באותה יעילות ואני אבטא את הערכתי ככל ואכן הם יהיו קשובים ופרגמטיים. אני ארצה להבין האם ואילו רשתות שיווק נחשבות כמפעל חיוני, מי מגדיר את זה. לאחר מכן אנחנו נעבור לשאר המשרדים. יכול להיות שתוך כדי הדינמיקה אנחנו נחליט שאנחנו נעשה פינג פונג שפעם אחת עובר משרד ממשלתי ופעם אחת כל אחד על פי הסדר שנרשם מנציג הקמעונאים יבטא ואנחנו נוכל בעזרת השם לעשות פה פעולה והחלטה שבאמת תתגמש לידי יישום מיידי.

אז בבקשה, משרד הכלכלה.

שמי ציון גואטה, מאגף מסחר ושירותים, משרד הכלכלה. יש לנו חמש קבוצות שמחולקות מה שהחליטה הוועדה, ועדת מנכ"לים. נתנה עד 6,400 כתלות בקול קורא, כמו שאתה אמרת. אנחנו כרגע עובדים, אין לנו בעצם, כרגע אנחנו מייצרים את כל הפלטפורמות גם הדיגיטליות וגם כל מה שצריך בשביל שתהיה לנו אפשרות להוציא את הדברים האלה, כי זה פעם ראשונה שיש הקצאה של עובדים זרים במסחר ושירותים. הקול הקורא הראשוני הזה ייצא בקרוב.

מר גואטה, תעצור.

כן?

אני לא זוכר שהופעת אצלי בעבר.

לא. גם אני מופתע שאני הנציג היחיד, כן?

ממשרד הכלכלה?

כן.

בסדר. נעבור את זה ביחד. נצמח ביחד בעזרת השם, בסדר? אבל כדי שיהיה לנו קל להתקדם, המקבילים שלך מכירים קצת את ציפיות הוועדה. לא לדבר איתי בסיסמאות. גם אם אתה לא יודע בדיוק תאמר 'אני לא יודע, אני יוצא לבדוק', אבל לא לדבר בסיסמאות. לא בקרוב ולא עוד מעט ולא בזמן המתמשך. לגעת בתאריכים, בנקודות, שהוועדה תרשום ותעקוב ותנסה לסייע לכם לעמוד בה. בסדר?

כשאתה מדבר על דיגיטציה אני מבקש לדעת האם בחנתם אפשרות לעשות copy paste ממערכות מקבילות שלכם. מאותן מערכות, אבל מענפים מקבילים, כמו לדוגמה תעשייה. בסדר? אז בוא תתייחס לשני אלה ואז אנחנו נמשיך.

מבחינת לוחות זמנים השאיפה שלנו היא עד סוף השבוע הזה כבר לאשר אצל המנכ"ל את הקול קורא הראשוני. לשם אנחנו מוכוונים. מבחינת דיגיטציה, בדיוק מה שאתה אמרת. אנחנו לקחנו את הנוהל של תעשיות, מתאימים אותו לגבינו ואנחנו נעזרים בו.

יפה. אתה יודע לומר לי תוך כמה זמן תיישמו את התאמת הדיגיטציה מתעשייה לשירותים? זו שאלה ראשונה.

לא.

לא. אני אבקש שתוך כדי הדיון אדוני ייצא לבדוק ולחזור לוועדה.

שתיים, האם אתה יודע לומר לי אם בסוף השבוע בעזרת השם יוגש הנוסח של הקול קורא? קודם כל, ישר כוח עצום. יפה מאוד, זה זמן מכובד מאוד שאי אפשר להתעלם ממנו. כולי תקווה שגם מי שאמור לאשר אותו ולהפיץ אותו יעשה את זה באותה יעילות. אני שואל האם אתה יודע לומר לי כמה זמן יופיע לקול קורא והאם יש מזכר מקדים לתבחינים שאותם אתם תפרסמו לאותם מעסיקים?

לא. זה בעצם המהות של הקול הקורא הראשון הזה. שם יהיה מפורסם הפרטים. אנחנו נקבל את המידע מהשטח ואז אנחנו נוכל לעמוד בהוראת הוועדה לראות מה הצורך, כדי שנוכל לפרסם. לקבל את האישור הסופי ולפרסם את הקול הקורא השני.

אוקיי. האם אתם יודעים באמצעות מי תעסיקו? קול קורא זה כדי לאפיין את הצורך בזכאים המבקשים. אבל יש מערך מקביל לתהליכי גיוס, תהליכי השמה. לקבוע מה יהיו מנגנוני ההעסקה. האם את זה קבעתם כבר?

לא. אנחנו אתמול, לדוגמה, נפגשנו עם רשות האוכלוסין ועם כמה גורמים שכרגע גם יש להם את העבודה שלהם.

אין בעיה. קבעתם גאנט כזה?

תאריך?

כן.

לא. לא ידוע לי.

אוקיי. אז אני מצפה שתטכסו עצה ותקבעו גאנט תוך כמה זמן אתם מסיימים את הליכי האפיון של הגיוס, העסקה, הבאה, הסבה פה מתוך התחום. כי אם אנחנו לא נתמרכז ונתמקד בתאריכי יעד כשאיפה להגיע אליו זה חלילה יכול להתמסמס לנו כמו ענפים אחרים ואין לנו פריווילגיה למרוח, אפילו לא דקה מיותרת. לא יום או שעה, דקה.

אני רק מזכיר שהוועדה הוציאה את המכתב אתמול.

בסדר גמור. אני מה שאני אומר שהוועדה מצפה שכלל התהליכים המקבילים ינוהלו באופן מקביל. זאת אומרת שמבחינתי, גם אם אתם עוד לא יודעים למי אתם נותנים ובאיזה תבחינים, אתם יודעים מה הכמות, תתחילו לגייס אותם. לעובד שאמור לעבוד לא מעניין אם הוא עובד אצל ישראל או אצל שמוליק. לא מעניין אותו לדעת אם הוא מסדר סחורה או פורק אותה מהמשאית. בסדר? השיבוץ ייעשה תוך כדי. אבל תהליכי גיוס העובדים, קביעת המנגנון, היישום, אופן העסקה והתנאים עם כלל המשרדים חשוב שייעשה באופן מיידי. ולא לעבוד באופן טורי כמו שבדרך כלל משרדי ממשלה נוהגים לעבוד. בסדר?

אז אולי נעבור לאחד הגופים שמתכלל את הנושא הזה. נעבור לנציגי משרד ראש הממשלה. אתה כבר הופעת אצלי כמה פעמים. ברוך הבא, יפרח, נכון?

איטח. ברוכים הנמצאים.

ברוך הבא. אני מבקש לדעת מה עמד בבסיס ההחלטה של 6,400. מה המשמעות של עד 6,400. ואני מבקש לדעת מה מתוך אותה כמות מדוברת מיועדת באופן ייחודי לענף הקמעונאות. כי הדיון הזה הוא דיון שעוסק רק בענף הקמעונאות, שהוא חלק מאותו מכלול רחב של המון ענפים שהדיון היום לא מתקיים בעניינם. בסדר? זאת אומרת אם יהיה חסר עוזר למוסכניק זה כואב, זה מתסכל, זה משפיע. אבל פחות משפיע על ענף הקמעונאות, בוודאי ובוודאי אם חלילה נגיע למצב שבו בשל מערכה צבאית שאנחנו כה מייחלים לה תיפתח ואז תהיה חוסר תנועתיות וצורך במתן מענה מצד הקמעונאים שיהיה להם איך לתת את השירות שאנחנו כל כך מצפים לו.

קודם כל צהריים טובים. דניאל איטח, משרד ראש הממשלה.

למעשה הוועדה שמעה את משרד הכלכלה והתעשייה שהציג פירוט של מספר העובדים שעבדו בענף המסחר בשירותים, נסתכל לעל זה רגע מלמעלה, ערב המלחמה, בהתאם למתודולוגיה שהוועדה קבעה. מתודולוגיה הזמנית וכרגע הוועדה נצמדת אליה.

כמה עובדים בענף הקמעונאות עבדו טרם המלחמה?

אני לא יודע להגיד לך ספציפית על קטגוריית הקמעונאות, אני יודע להגיד לך על ענף מסחר ושירותים.

לא, אין לנו מנוס מיצירת בידול. מדובר במשפחה אחת גדולה ואנחנו עכשיו רוצים להתייחס לבן הבכור שלה. בסדר? אם לא נבודד אז יהיה סבוטאז'. אנחנו רוצים לדעת את השאלות הבאות: על פי אותה מתודולוגיה והבדיקות שאתם קיימתם, כמה מועסקים פלסטינאים ו/או זרים שכבר לא נמצאים בארץ, או בכלל, הועסקו בענף הקמעונאות. האם זה היה בחסר למה שהיה צריך? אם כן, כמה? לאיזה ענפים? והאם אתם מתכוונים להשלים רק את מה שהועסק כי אני מבקש להסב את תשומת ליבך שכמו בעוד ענפים כשהועסקו עובדים שלא היו מדווחים אז הם נתנו מענה. אבל כשהם לא נמצאים הם לא נספרים, עדיין צריך לתת להם מענה. לכן אני מבקש להסתכל על זה במעוף הציפור ולצלול לזה פנימה.

אז אני אתחיל רגע מהסוף. אדוני היו"ר, אני יכול תוך כמה דקות למצוא את המכתב של משרד הכלכלה שמשם הנתונים של רשות האוכלוסין ולהציג אותם. אין לי את המכתב מולי, אבל יש לי אותו במחשב.

אני מוכן לחכות. אני אעבור הלאה.

אין בעיה. אני מניח שגם משה וגם ציון יידעו להגיד את המספרים יותר טוב ממני, אבל אין לי שום בעיה להציג את המספרים האלה. בכל זאת רגע בשביל להסביר את ההחלטה של ועדת המנכ"לים, אם יורשה לי היו"ר, אני אשמח רגע להסביר מלמעלה על מסחר ושירותים, על אף ההסבר המאוד ברור.

אני מתנצל. מן ההגינות, כמו שאני נותן לכם כלי יישום להיות יעילים בוועדה אני צריך לתת גם לשאר האורחים. יש פה מדיניות. יותר מלהשתעל אף אחד לא יכול לעשות שום דבר בלי אישור שלי בוועדה. בסדר? כולנו מקשיבים לדובר כדי שנוכל להיות גם יעילים. אפשר להתכתב. בבקשה.

תודה. אז בעצם המתודולוגיה קובעת שבשלב זה אנחנו רוצים לתת חמצן למעסיקים. אנחנו ממירים בעצם את המכסות בגדול עם סטייה קלה למעלה ולמטה של מה שהיה ערב המלחמה.

איך אתם מאפיינים מה היה ערב המלחמה? זאת השאלה.

רגע, אני עונה אדוני. לפני המלחמה הועסקו 5,572 עובדים פלסטינים בענפי המסחר והשירותים. בכל ענפי המסחר והשירותים. והיה שם ערב רב של עיסוקים. זה היה המספר שהיה ערב המלחמה. למעשה דנה הוועדה בצורך, כרגע בגלל הדחיפות אנחנו לא עושים מה שנקרא חריש עמוק בצרכים של כל ענף וענף. אנחנו אומרים רגע הענפים שנפגעו הכי הרבה הם ענפים שהיו להם עובדים ערב המלחמה והיום אין להם שום דבר. ולכן ניקח את מה שהיה קודם, ניתן מענה ראשוני ואחרי זה בהמשך נוכל לדון על חשיבה לטווח ארוך. בסדר? החליטה הוועדה שיש פה צורך גדול יותר. אמרה אנחנו נותנים פה יותר עובדים ונקבה במספר 6,400. זה מה שהוועדה אישרה.

איך הגיעו למספר? למה לא 6,339? סתם, רק להבין. הגעתם ל-6,400, שהיא איזה אקסיומה.

אז באה הוועדה ואמרה שהיא נותנת בגדול 100% עם סטייה של 15% למעלה, למטה. וזה ה-15%.

נתת.

שאלת, עניתי.

מעולה.

בסדר גמור. כרגע מתוך הבנה שיש פה ענפים שלא התמלאו עם עובדים זרים שאינם פלסטינים או ירדנים צריך לתת זמן רגע לשוק לאותת ולהגיד מה הביקושים. לדוגמה דיברת על ענף הניקיון, יש פה ענפים אחרים גם. לכן ההחלטה בוועדת המנכ"לים הייתה לבוא ולאפשר למשרד הכלכלה לפרסם קול קורא שיציג מה המשק צריך. לאחר מכן יבוא מנכ"ל משרד הכלכלה וידון בדברים בבית שלו ויחליט איך הוא, מה החלוקה שהוא נותן בין הילדים שלו. הוועדה לא באה ואמרה אני נותנת לילד כזה ככה ולילד כזה אחר, אלא נתנה את הסמכות בעצם למנכ"ל משרד הכלכלה. כן ציינו בהחלטה הכתובה שהיה ויהיו שני מנכ"לים שירצו לדון בתמהיל שמנכ"ל כלכלה יציג, ידווח לוועדת המנכ"לים, אז יהיה אפשר לדון בתמהיל בתוך ועדת המנכ"לים. אני מקווה שעניתי לאדוני על השאלות.

קודם כל ענית המון. ענית המון, יש לי עוד כמה שאלות. בין היתר תולדה של מה שהסברת, אבל אני בינתיים אשאיר את זה.

אני רק אסכם, אם אני מבין נכון מדבריך אתה אומר once בכל מקרה פחות מ-6,400 לא יכול להיות שצריך אז קודם כל את זה מפרסמים. אבל אנחנו שולחים את הרפרנט שהוא משרד הכלכלה לפרסם את אותו קול קורא, כדי שיאפיין את הצורך הריאלי. זה מה שאתה אומר?

כן.

מעולה.

ואני אוסיף. יש ענפים שבהם היה נורא נורא ברור הצורך או הענף, לצורך העניין כשאנחנו מדברים על ענף הבניין, ניתן אותו רגע כדוגמה. נורא ברור מה צריך שם. בענף המסחר והשירותים לא כל כך ברור בדיוק מה צריך וכמה ואיך. אז אני לא יודע לבוא ולהגיד האם התמהיל שהיה ערב המלחמה, 5,572 הזה, היה ביקוש רגעי? היה שבוע שבו אחד כמו שקראת, אדוני היו"ר, אחד הילדים צרך יותר עובדים. אחד הילדים האחרים צרך קצת פחות עובדים. ולכן קשה לבוא ולהגיד אני לוקח אחד לאחד מה שהיה ערב המלחמה ועושה העתק הדבק בשפה פשוטה ונותן בחלוקה הזאת. זאת הסיבה.

אוקיי. כמו שאתה בוודאי יודע, כאשר מפרסמים קול קורא שואלים את המעסיקים כמה אתם זקוקים ולאיזה מקצועות. לאיזה תחומי עניין, לביצוע יותר מדויק. אבל כדי שיידעו המעסיקים לענות הם צריכים לדעת כמה זה הולך לעלות להם. כי יכול להיות שבעל סופר אומר אתה יודע מה? אני צריך 500 עובדים. אבל אם הם יהיו לי לא כלכליים אז אני אסגור סופר או שניים ולא אפתח עוד אחד-שניים. יהיה שירות פחות טוב, יעלה יותר כסף ללקוח, אבל אני אקלוט פחות עובדים. אני אקלוט רק 120, מה שאין לי ברירה. זה פחות טוב לכלכלה, פחות טוב לעסקים, פחות טוב לשירות לצרכן, אבל אין לי ברירה.

איך הוא ידע את זה? בכפיפה אחת לדעת מה תנאי ההעסקה והזמינות והעלויות. בין היתר מה שמרכיב את העלויות המצרפיות להעסקת עובד זה אגרות. ואני שואל האם הוועדה קבעה כבר דיון שתדון בגובה האגרות ודרך גבייתן? למה אני אומר דרך גבייתן? באופן לא מוסרי, לא הוגן, באופן שמרוויח היום לקופת המדינה סנט יותר, אבל מפסיק 100 דולר מחר, המדינה קבעה מנגנון לעניין העסקת עובדים זרים לצורך העניין בבניין, שאת האגרה שהם משלמים, משלמים אותה שנתית בהזמנת עובד, גם אם זה באוגוסט. ואז בן אדם שואל את עצמו אולי שווה לי לחכות לינואר, כך אני אשלם על שנה שאני גם איהנה בה.

אז השאלה אם קבעתם את אותה ישיבה שתתכלל את מתן המענה ההוליסטי לעניין האגרות?

ברשותך אדוני היו"ר, אני עושה שני צעדים אחורה. אבל אני אשמח שתרשה לי להשלים את המהלך ותקבל גם תשובה ספציפית לנקודה הזאת. בעצם אני חושב שאחד הדברים המרכזיים שהחלטת הממשלה קבעה היה להעביר את הסמכות לקביעת גובה המכסות מהממשלה לוועדת מנכ"לים. אני מדבר, אני בכוונה מדבר על מכסות. תודה לחברתי שתיקנה, אבל זו לא הייתה כוונתי. בעבר הממשלה קבעה האם לענף יהיה X עובדים זרים או Y עובדים זרים ובאה הממשלה עכשיו ואמרה מספיק, עכשיו תבוא ועדת מנכ"לים. זאת הצהרה או הסמכות המרכזית שלנו בהצהרה הראשונה שלנו שאנחנו מתמודדים איתה כרגע ועובדים מסביב לשעון. ואני מניח שאדוני יודע את זה.

זה נכון, יש לוועדה גם אמירה מאוד ברורה. יש גם סמכויות אחרות, אני לא נוגע בהן כרגע זה לא בשאלה של אדוני. יש לוועדה גם סמכות או הנחיה מטעם הממשלה לבוא ולדון בגובה הפחתת האגרות של העובדים הזרים.

בשביל להפחית אבל צריך לקבוע מהו. עוד לא יודעים מהו.

רגע, אני אענה לגבי זה. החוק בעצם קובע אגרת ברירת מחדל. יתקנו אותי פה החברים מרשות האוכלוסין אם אני טועה. חוק עובדים זרים קובע אגרת ברירת מחדל להבאה של עובדים זרים לישראל. לכן האירוע הזה לא שונה, יש תשובה. כתוב בחוק מספרים ואפשר לראות אותם שם. לעניין ההפחתה מתוקף הסמכויות של השרים האמונים על החוק להפחית את האגרות, אז שם צריכה לבוא ועדת המנכ"לים, לדון בנושא ולהחליט מה ההמלצה שלה.

אני כן אגיד עוד דבר, הממשלה כתבה בצורה מפורשת, אמרה בצורה מפורשת שתהיה הפחתה.

אין בעיה, אבל קודם כל צריכים להתכנס לטובת העניין ואני שואל אם קבעתם התכנסות?

טרם נקבעה התכנסות. כרגע מה שמטריד אותנו זה להמיר את המכסות שהיו קיימות לענפים השונים במכסות עדכניות חדשות, כדי שיוכלו להתחיל להביא עובדים.

כן, זה לעניין המכסות. אני שואל את אדוני לעניין האגרות. בן אדם צריך לשקלל ולכלכל את צעדיו. הוא יגיד זה העובד, פה הוא ישן, זה דואג לזה, מי משלם את הטיסה, כמה עולה להביא אותו, כמה שעות אני מחויב לו בחודש. איך בן אדם יענה לקול הקורא אם הוא לא יודע את הנתונים הבסיסיים?

אני מבין שקודם כל צריך להתחיל להניע ולגלגל וזה יפה. אבל לצד זאת צריך לקבוע מועד מיידי להתכנסות כדי לקבוע קודם כל את גובה האגרות.

אדוני צודק, אבל יש פה תעדוף. והתיעדוף אומר קודם כל נסיים לעבור על כל הענפים, נאפשר להם. יש ברירת מחדל בחוק, היא קיימת. זה לא שאותו מעסיק לא יודע.

ברירת המחדל תפורסם בקול קורא?

אפשר לשאול את משרד הכלכלה, אבל למיטב ידיעתי היא כתובה בחוק.

כמו שאתה יודע מר איטח, ענף שמעולם לא זכה לקבל הקצאה של עובדים זרים באופן מוסדר לא חשוף לכל ההתמודדויות והאתגרים שעומדים מולו. וחשוב שהוא יידע קודם כל לאן פניו פונות. הוא צריך לדעת כשמפרסמים לו קול קורא, הוא צריך לדעת שיש אגרות. בנוסף הוא צריך לדעת שיש ברירת מחדל והיא. עוד הוא צריך לדעת שבכוונת הממשלה לוודא הפחתת האגרות. כמה? תדונו. קודם כל לדעת בסיס. איך בן אדם יגיד מעוניין או לא מעוניין? זה לא חתול בשק. הוא מחויב.

אני בטוח שחברי ממשרד הכלכלה ייקח את המלצת היו"ר בשתי ידיים.

בסדר.

המכתב הזה לוועדה כבר נשלח היום. לקראת הדיון של ועדת המנכ"לים מחר ביקשנו לבצע הפחתות באגרות.

אני מעריך את זה מאוד. אני שואל כמו שמר איטח סבור שהמלצתי מקובלת עליכם ושאתם תיישמו אותה בתוך הקול קורא.

אני מניח שכן.

טוב. אנחנו נעבור לדובר הראשון שנרשם, מר רמי לוי, הבעלים של שיווק השיקמה, ברוך הבא אדוני.

שלום. קודם כל, אני מברך על הוועדה הזאת. זו ועדה מאוד חשובה. גם באמת בסופו של דבר לתת שירות וגם להילחם ביוקר המחיה. ברגע שיש חוסר של כוח אדם מה שקורה גם הפריון של העובד שיש אותו כרגע הוא הרבה יותר נמוך ממה שצריך. ובאופן אוטומטי אם צריך מחלקה מסוימת חמישה או עשרה עובדים אנחנו מעסיקים 20 עובדים. ובסוף מי שמשלם את זה בסוף - - -

למה?

כי הפריון שלו נמוך. זו הדוגמה. ברגע שיש פריון נמוך זה חלק מיוקר המחיה במדינת ישראל. אנשים לא מבינים את העניין.

הפריון נמוך כתוצאה משחיקה בעבודה, כתוצאה מחוסר בידיים עובדות? אני מנסה רגע שהוועדה תלמד.

כשיש חוסר בידיים עובדות, ברגע שבא עובד, אומר צריכים אותי.

לא. אם יש הרבה לאותה מחלקה זה מנוגד לטענה שיש חוסר בידיים עובדות. לכן אני מנסה רגע להבין.

נתתי דוגמה. שאותה מחלקה עם פריון רגיל ומלא אתה צריך להעסיק שם עשרה עובדים. מאחר והפריון שלו נמוך אתה צריך להעסיק שם 20 עובדים. סתם דוגמה.

מה גורם לפריון הנמוך?

חוסר כוח אדם. ברגע שיש חוסר כוח אדם.

לא, אבל אדוני מדבר על זה שיש לו פי שתיים כוח אדם.

אין פי שתיים, אני נותן לך סתם דוגמה.

נראה לי שאני מבין את מה שאדוני אומר ואני חושש שדבריו מוסברים באופן שמטעה ועושה שירות לא נכון למה שהוא רוצה לומר.

לא, לא, אני אסביר.

קח לך את הזמן.

אז אני אסביר. ברגע שאין עובדים אז בא עובד ועושה לך טובה שהוא עובד והוא לא עושה את מה שהוא צריך לעשות. זהו זה. וברגע שהוא לא עושה את מה שצריך לעשות אתה נמצא בבעיה וזה חלק מיוקר המחיה.

הבנתי. אתה אומר להבדיל להבדיל אני רוצה לקנות קילו משמשים. אני צריך קילו משמשים. בגלל שהאיכות שלהם כל כך ירודה אני קונה חמישה קילו, אולי מתוך זה אני אוציא קילו. זה בערך, זאת האנלוגיה?

נתת דוגמה פחות או יותר. אני אספר על איזה קוריוז. אני הבנתי שיש עובדים שבאו לעבוד בבניין וכשהגיעו לפה אז הם לא היו ראויים לעבוד בבניין. ואני רואה שנתנו להם אישור שהם יוכלו לעבוד אצלנו. אותם אנשים עושים סחר בהם ואנחנו, בגלל שיש לנו חוסר עובדים, האנשים ביקשו מאתנו 85 שקלים לשעה.

זה טירוף.

אתה יודע מה זה הטירוף הזה 85 שקלים לשעה? זאת אומרת שעושים גם סחר. הדבר הכי חשוב בסוף שאתם מאשרים לנו את העובדים אנחנו רוצים להביא אותם ישירות ולא דרך כל מיני תאגידים שבסופו של דבר זה רק עולה יותר יקר.

או לחילופין לקבוע תקרת השתכרות. נכון? זו גם אפשרות.

יכול להיות. זה כבר צריכים לעשות את זה עכשיו לאותם עובדים שלא מתאימים בענף הבנייה.

אז קודם כל אתה מספר לי שההחלטה לנייד עובדים שהם לא מותאמים שהגיעו לפה באופן לא מותאם לענף הבניין כבר מנוידים לענף הקמעונאות?

יש חלק שבאו אלינו. דווקא אתמול וכמעט סגרנו איתם. אני, ברגע שידעתי את המחיר ביטלתי את זה לחלוטין לא רק שביטלתי, גם התעצבנתי. אמרתי איך יכול להיות כזה דבר? אצלי במערכת, יודעים שחסר לנו כוח עבודה ואנחנו צריכים כוח עבודה בכל מחיר. אבל ברגע שראינו את המחיר הזה, וזה דבר שלא ייעשה.

שים רגע hold קטן. רשות האוכלוסין, האם ההחלטה לנייד עובדים שהגיעו לפה באופן לא נכון, נגדיר את זה בעדינות, לא נגלוש לנושא הדיון של שבוע שעבר, לענף הבניין, כבר מנוידים לענף הקמעונאות?

אנחנו פרסמנו את ההודעה בגלל שעלו הרבה שאלות בנושא, בין היתר גם בוועדה של אדוני יושב-הראש, לעניין תקופת הזמן, שלושה חודשים. אז אנחנו נוציא בימים הקרובים הבהרות, כולל התייחסות לסוגייה הזאת וגם עניינים טכניים איך מוגשות הבקשות.

אני שואל את אדוני האם ההחלטה הזאת כבר מיושמת הלכה למעשה?

ההחלטה יצאה. פשוט בשביל ליישם אותה הלכה למעשה צריכים הוראות ביצוע.

זאת אומרת שפעם ראשונה עכשיו אדוני שומע שמעסיק כבר קיבל הצעה לקבל עובדים מתאגיד לכוח אדם שמניידים אותם לענף הקמעונאות?

הודים.

זה מה שאני מנסה לדעת.

לא, אנחנו מכירים את הבקשות.

לא בקשות.

בקשות לנייד את העובדים לענף הקמעונאות.

קיבלתם כבר בקשות כאלה? אישרתם אותן?

עוד לא.

עוד לא. זאת אומרת שמי שעושה את זה עושה את זה ללא רשות וסמכות.

בעיקרון כן. יחד עם זאת אני אבהיר פה, אנחנו פרסמנו את החוזר ואנחנו עומדים מאחורי מה שפרסמנו.

בוודאי.

עניינים טכניים.

בוודאי בוודאי. לכן אני דיברתי בזעיר אנפין על הסיכום שלי איתך ועם מר אייל סיסו בעניין הזה ורציתי לתת לתהליכים להתקדם באופן נכון, יעיל ומסודר ומוסדר. אז קודם כל חשוב שתדעו שמי שמציע לכם עובדים היום עובר שתי עבירות: קודם כל הוא לא מוסרי. אבל אני יכול להבין אותו איפה שהוא. לא מצדיק, מבין. המדינה עשקה אותו. הוא מחפש לנסות לצמצם הפסדים. והוא מחפש את הפראייר שאין לו ברירה ויסכים לשלם בשבילו. שתיים, מציע לך אותו באופן לא חוקי. שלוש, הוא מבקש גם סכום לא סביר. זה לא אומר שאם זה המצב כרגע זה נכון לפנות להעסקה ישירה שלכם, אני אסביר למה.

משרד המשפטים פה? איפה עו"ד סאלם? אני אומר לכם, אם היא הייתה פה בערך כל השולחנות היו עכשיו עפים באוויר. מדינת ישראל עומדת בזכוכית מגדלת, תמיד בוודאי מאז פרוץ המלחמה, בנושא העסקת עובדים זרים, היחס אליהם והמניעה בסחר בבני אדם. אחד מהכלים להתמודד עם המלחמה בסחר בבני אדם היא שלא תהיה כבילה. שיהיה חוק חופש העיסוק. אם מי שמביא הוא המעסיק ורק אצלו הוא יכול להישאר אז א' זה מדומיין, כי הוא יברח ממך ואין מספיק אכיפה שתטפל בזה. ייצא מצב שאתה עובד על עובד שלושה חודשים, מאפיין אותו, מזמין אותו, עוזר לו בכרטיס, אני לא יודע, כל מה שאתה לא עושה. ברגע שהוא נוחת, בטרמינל, הבאת לו רכב יפה, בית, מקרר, עם מוצרי מזון, הכול. הוא לא עולה לאוטו שלך בכלל. הוא עולה לאוטו של מעסיק אחר. אולי בתחום אחר בכלל.

אני מספר לך את זה לא כי אני מדמיין את זה. כי אני מגיע לפשיטות לילה בטרמינל בשדה התעופה. ואני רואה עובדים שיורדים, לפעמים עוד לפני שהם קיבלו את ה-SIM ופתיחת החשבון. מאולם קבלת הפנים פשוט ממשיכים למעסיק שמחכה להם. הוא מזהה אותם, מעמיס אותם ונוסעים. אז אנחנו רוצים להיאבק בזה. להיאבק בזה זה ליצור פתרון נכון.

צריך לקבוע, אני בשאיפה כזאת, לכלל הענפים בעובדים זרים, תקרת השתכרות. קודם כל. ב', שיגיעו לפה מספיק עובדים זרים. כשיש היצע, שהוא לפחות משתווה לביקוש, המחירים לא יכולים להאמיר.

כן. מה שאתה אומר, אני מצדיק אותך, אבל זה קורה בפועל דווקא עם אלה שיש להם תאגידים, שהם מביאים את העובדים. אחרי זה הם עושים סחר בעובדים. אנחנו חברות ציבוריות, חברות בסופו של דבר שמעסיקים את העובדים על פי חוק. וברגע שאנחנו מפקחים עליהם הכול נעשה הכי טוב שיכול להיות בעולם. הכי טוב שיכול להיות בעולם. כי אנחנו לא נעשה עבירות. לא אני ולא כל החברים שלי שיושבים פה. ההיפך.

טוב. אז אנחנו נצטרך לבחון מנגנונים. יש לי כמה שאלות אליך אדוני.

אשמח.

כמה עובדים עבדו אצלך ערב פרוץ הטבח? כלל העובדים.

כלל העובדים ערב פרוץ הטבח היה חסר לי גם אז.

לא, לא. עזוב, זו שאלה, אל תבטל לי שאלות. כמה עובדים הוצאת להם תלוש כל חודש עד ה-5.7? גרוסו מודו.

אני סמנכ"ל התפעול של החברה, ניסן דוידי. אני אתן את המספרים ברשותך. ב-7 באוקטובר הועסקו בחברה 8,000 עובדים.

כמה מתוכם ישראלים?

800 פלסטינאים. כל היתר ישראלים עם תעודות זהות כחולות, ערבים או יהודים.

מה קורה עם אריתראים, סודנים?

היה לנו באזור 150-200. היום יש לנו יותר.

אין בעיה. אתה צריך למנות לי אותם.

7,000.

תכף אתה תבין למה אני שואל על אריתראים וסודנים, בסדר? תכף אתה תבין את זה. אתה אומר 8,000 כללי. מתוכם 7,000 ישראלים, 1,000 מחולקים כ-150 סודנים אריתראים ועוד 800 ומשהו פלסטינאים.

200 מעזה ועוד 600 מאיו"ש.

יופי. הנה יש לנו נתון. שאלה הבאה: כמה היו חסרים לכם ערב ה-7 באוקטובר?

באזור כל בוקר בין 400 ל-500.

הבנתי. מטורף.

ממש מטורף. אתה לא מבין מה זה שאנחנו צריכים לקום בבוקר, אנחנו משרתים 2.5 מיליון איש נכנסים אליי לרשת בחודש. תאר לעצמך ש-200,000 איש אני צריך לשרת אותם כל יום ואין לך כוח עבודה.

אוקיי. אז אנחנו היום בחוסר 800 פלסטינאים. מה קורה עם האריתראים סודנים?

הצלחנו לעלות כבר לאזור ה-400. אנחנו מעסיקים. בסניפים שיש לנו ביהודה ושומרון, יש לנו ארבעה סניפים כאלה, תחת אישורי שב"כ וצבא, אנחנו מכניסים רק עובדי לילה, פלסטינאים. אנחנו משלמים עליהם מאות אלפי שקלים אבטחה כדי להכניס אותם. גם הסעה. על כל שישה עובדים מאבטח חמוש שעלותו 16,000 שקלים בחודש שאנחנו משלמים אותם. אנחנו כבר עם 30 מאבטחים. אפשר לבדוק את המספרים האלה. רק כדי שהסניפים הללו לא נסגור אותם פשוט.

ולא לשכוח שאנחנו משק לשעת חירום. בסופו של דבר אנחנו חייבים לשרת בכל מחיר.

אז ככה, הגעתם ל-400. 400 זה אומר שמתוך ה-700 פלסטינאים החסרים, תכף נדבר על מה שנכנס מאיו"ש, יש פחות חוסר ב-250 שהם אריתראים סודנים. בסדר? וכמה עובדים מאיו"ש?

הכנסנו מאיו"ש עוד אזור של 80-100.

זה אומר 350. זאת אומרת שמתוך ה-700 שהם חוסר של פלסטינאים הצלחתם ליישם קליטת עובדים של 350. זאת אומרת שאתם במחסור של 450 פלוס ה-400 שהיה חסר לכם בכל מקרה לפני המלחמה.

בדיוק.

הבנתי.

אני רוצה עוד קומה, ברשותך. אנחנו כבר שלושה-ארבעה חודשים עוסקים עם משרד הכלכלה לחזית צפונית ולהיערך למלחמה בצפון.

רגע, סליחה, רציתי עוד משהו. בנושא הזה זה לא רק עובדים פלסטינאים. מה שקורה, לצערנו הרב גם יש הרבה עובדים שהם כרגע נמצאים במילואים. שאותם אני לא רוצה להחליף בשום פנים ואופן. אבל בינתיים אני צריך זמנית. אנחנו צריכים לתת שירותים לאנשים.

כמה כאלה יש לך?

במילואים? אולי איזה 200.

באזור ה-200.

מתוך ה-8,000 עובדים.

גם כשהם סיימו את המהלך העצים במלחמה הם עכשיו חוזרים והולכים, חוזרים והולכים. והם באים אליי, גם מנהלי סניפים, גם נהגים במרלו"ג שאומרים הנה קיבלתי צו לעוד חודש, אני הולך לעוד 30 ימים.

העובדים הזרים לא יכולים לתת להם מענה. נכון?

לא, לא. אני לא מחפש, אני רק נותן לך דוגמה על החוסר.

על עוד אתגר שנוסף.

על חוסר עובדים.

אני מבין.

on top על הדבר הזה שאנחנו משק לשעת חירום ואנחנו צריכים להכין את כל הסניפים שלנו למלחמה אם תיפתח בחזית הצפונית, אף אחד לא מקל עלינו. משרד הכלכלה דורש מאתנו, שמעתם את המושג כולם פה סניפי ברזל וסופרי ברזל, שאנחנו נהיה ערוכים לפתוח כמעט את כל הסניפים שלנו לציבור סביב השעון. מי יודע מתי המלחמה הזאת תתחיל? עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד שלושה? אנחנו ערוכים כבר, העברנו את כל הדיווחים שלנו. מה זה אומר לגבי העובדים? מי יחזיק את הסניפים הללו? הפער גם מתגלגל לשם.

אני לא מדבר על המחזור של החברה ואני לא מדבר על מה זה עושה לנו בנזקים הכלכליים, חברה ציבורית. נשים את זה רגע בצד, זו בעיה של רמי ושלי. אבל ברור לכם שזו בעיה גדולה מאוד.

זה הפנסיה של כולנו.

ברור שזו בעיה גדולה מאוד. אני רק צובע, שם את זה בצד.

מי גברתי?

עו"ד נופר טל.

את מי את מייצגת?

ויקטורי, יוחננוף ושוק העיר.

ברוכה הבאה. התאפקת, לא פשוט לך.

כן. אבל כשהיא מייצגת את שלושתם, תרשום שמותר לה. כי לפעמים אסור לה לייצג את שלושתם ביחד.

את מייצגת את ויקטורי ויוחננוף ושור העיר. ברוכה הבאה. בער לך לדבר.

כמו שאמרת, זה מדם ליבנו.

בבקשה.

אני רוצה לומר משהו. אחד, דיברתם פה על ערב המלחמה ועל אחרי הטבח והמלחמה הנוראית. אבל כמו שאמר רמי, הצורך הוא קיים עוד מלפני. זאת אומרת זה לא שהמלחמה יצרה את הצורך. לפני שלוש שנים היו כבר פגישות עם משרד הכלכלה ויושב פה אדון מוטי קופרלי, הבעלים של חצי חינם, שדיבר ואמר. ואז אמרו לו אנחנו נארגן לך עובדים פלסטינאים. אז בואו נגיד שהעובדים לא כל כך רצים. רמי נותן לך עכשיו את העלון מה הוא מציע לעובדים והעובדים לא באים.

יושב מולנו, אני לא יודעת אם זה רק הכותרת, אבל שירות התעסוקה. אז אפשר לדבר על שירות התעסוקה שמאפשר לאנשים לבוא, להגיד אני לא מתאים לי ולהמשיך לקבל כספי אבטלה. אז אם אנחנו רוצים להעסיק עובדים ישראלים, ואני מבטיחה לך שכולם פה, אדוני היו"ר, רוצים להעסיק עובדים ישראלים, זה מה שהוא מציע ומטורף. אבל שנייה, כי שירות התעסוקה, אני אשמח לשמוע תגובה שלו. למה הם ממשיכים לאפשר לאנשים לקבל דמי אבטלה כשהם מגיעים לסניפים, אומרים 'לא, זה לא מתאים לי. תחתום לי שאני לא מתאים'. והם ממשיכים לתת להם דמי אבטלה, לישראלים שלא רוצים לעבוד.

את גונבת לי את השאלות.

קלעתי לדעת חכמים וגדולים ממני.

קודם כל תרשמו לכם, כל מי שהוא ברשות דיבור והוא קמעוני, מתבקש להכין לי את הנתון הבא: כמה הזמנות ביצעתם האחרונה בחילוק לפני המלחמה ומפרוץ המלחמה לעובדים ישראלים, לכמה סניפים, לכמה עובדים. תכינו את זה אנחנו נעשה ישיבות מעקב. בסוף אני אצטרך להגיע אליך, מר פרץ. אני רוצה לתת להם גם לבטא. אתם לא תצטרכו להמתין לדיון הבא. אני אומר לכם שזה המבוא לעבודה שלנו. אם אתם רוצים באמת לקדם אני חייב את הנתונים האלה פלוס מה אחוזי היישום פלוס לכמה מהם חתמתם, אם חתמתם חוסר התאמה ולא השארתם אותו שיחזור עם טופס ריק להתמודד בשירות התעסוקה.

רק נמשיך אדוני עם עוד משהו. ביקשנו, הייתה הצעה שלנו שיאפשרו שהעבודה בקמעונאות מזון תהיה עבודה מועדפת. נכון? תורמים למשק, עסקים חיוניים, עבודה מועדפת. גם את זה ביטלו אותנו. זאת אומרת, אנחנו רוצים להעסיק עובדים ישראלים. העובדים הישראלים פחות רוצים לבוא ומשרדי הממשלה לא כל כך רוצים לתמרץ את זה. זה אחד.

הדבר הנוסף שדיברו פה על הצורך ועל הדרישות מאתנו. אז אם משרד הכלכלה פה אני יודעת שזאת לא הישיבה אדוני אבל אני מבקשת כן לדבר על זה. כמו שאמרו, יש פה מחסור במאות עובדים. אבל יש לנו כל מיני תקנות, אלפי, סליחה, לכל אחד מאתנו אדוני. ואני רוצה לומר, אנחנו מתמודדים, כולם מכירים את הדבר החביב הזה, וזה דווקא נולד ממשרד הקליטה ב-1992 כשהייתה עלייה המונית, קידוד המחירים. כולנו נתבעים. אין לנו עובדים שיקודדו את המחירים. בקושי יש לנו עובדים שיביאו את החלב למקרר ורוצים מאתנו לקודד כל מוצר ומוצר. אין פה רשת שלא נתבעה ייצוגית, קיבלה פנייה מוקדמת, קיבלה קנסות ממשרד הכלכלה. כשאין לנו עובדים.

יש דרך לבקש מהספקים, כמו שמדביקים את הסוכר.

אסור להם, חוק המזון. אסור להם על פי חוק.

אפשר לתקן את החוק, נכון? ואז תחסכו ידיים עובדות.

אנחנו נשמח שאדוני יתקן.

הדרך יותר קלה אדוני לתקן את החוק או לעסוק בעניינים?

אז אני אומרת, אדוני, זה אחד הדברים. ואז בעצם מה שקורה, אין פה אחד מאתנו שלא מתמודד אם נפל השלט בפיקוח או לא נפל השלט בפיקוח כשאנחנו עסוקים למלא את מדפי הביצים. אבל כן או לא. כאילו שהצרכן הישראלי לא יודע אם זה כן או זה לא ובאיזה צבע זה. זאת אומרת, אנחנו מתמודדים עם המחסור בעובדים הוא לא רק הבעיה הזאת, אלא גם הבעיה ביישום של כל מיני תקנות ורק מחפשים אותנו. רק מחפשים אותנו כל הזמן. וגם זה יוקר המחייה. ואז אומרים 'אבל איך בישראל הכי יקר?' אז בואו אני אסביר לכם. זה הרגולציה. אין לנו עובדים כדי לעשות רגולציה.

אדוני דיבר, ואני מנסה לצמצם, כי יש פה עוד אנשים. אז אני אומרת, גם לפטור אותנו מחובות שאין להם שום ערך לצרכן, ולא ישכנו אותי אחרת כשאנחנו המדינה היחידה בעולם חוץ מהפיליפינים שהחובות האלה קיימות בה. וכל פעם משרד הכלכלה אומר אנחנו יושבים על תוכנית ונתקן את החוק. נערה הייתי, זקנתי מאוד, אני יכולה להגיד שישבתי עם מר קופרלי ב-2012. שרי הכלכלה רק מתחלפים.

אני אגיד עכשיו משהו שהוא אולי לא יפה, אבל ב-2015 הייתה החלטת ממשלה על הפחתת נטל הרגולציה. מאז אנחנו רק רואים אותו עולה וגובר. החלטת ממשלה, ממשלת הליכוד הייתה בשלטון, ראש הממשלה היה מר בנימין נתניהו. הוא חתום עליה. זו החלטה אחת. מאז אנחנו רק רואים את זה.

אז איכשהו הכלכלה פה הופכת להיות מאוד שמאל ולא ימין. אין פה ליברלים, אלא רק רגולציה, רגולציה. אין לנו עובדים כדי ליישם את זה, וצריך לתת את הדעת. והדבר השני, העובדים מחכים. מה ששמעתי פה היום נוציא קול קורא, הם יישארו, נשב. כל אחד יכתוב את הצורך שלו. אנחנו נמלא את הקול קורא. עד שנמלא את הקול קורא 45 יום. עד שנגיש, עד שיבחנו, יתנו שאילתות. אדוני, אנחנו נשב פה עוד שנה. והנה, יש פה אנשי מקצוע, אני קטונתי. אנחנו נשב פה בעוד שנה באותו מצב.

אני חייבת לומר גם מילה אחת טובה. יש משרדי ממשלה שבאמת עובדים ובאמת חושבים על הציבור הישראלי. יושב פה מר משה נקש, שאני חושבת שזו פעם ראשונה שאני רואה אותו פנים מול פנים. אבל בעבודה מולו, ויש לי כבר עשור כזה, היא יעילה, היא מתקתקת. הוא גם אומר לי 'לא', אגב, יש לי תיעוד.

אז באה דרישה לשכפל אותו. או להביא עובדים זרים.

צריך להבין שכשאתה מביא עובד זר, אני מזכירה לאדוני, זה לא רק השכר, והרבה פעמים אומרים לנו טוב, אז תביא מומחה ותשלם לו כפול. זה השכר, זה התנאים. ולהגביל את העמלות. כי אם אדוני אומר העסקה באמצעות תאגידים, נניח, אז א' אולי שיאפשרו לקמעונאים, והנה רשות התחרות שלא יקפצו עליי. אולי שיאפשרו לקמעונאי המזון להתאגד כדי להביא עובדים זרים, במקום שיוקמו פה עכשיו עשרה תאגידים ועשרה מנכ"לים ועשרה וולוואים ומרצדסים וסמנכ"לים ויועצים משפטיים ועלויות. תאגיד אחד של קמעונאי המזון. שתשב רשות התחרות ותגיד אני מאפשרת לכם. כמובן לא תדברו על כלום. אבל יהיה לפחות את זה כדי לצמצם את המשכורות שצריך לממן ואת העמלות. כי מה זה תאגיד? תאגיד לוקח עמלה, כמו חברת כוח אדם. ואני יכולה להבטיח לאדוני שכל החברות שיושבות בשולחן הזה משלמות מקדמים פסיכיים.

ביצעתם הדמיית שכר לעובד זר אם הוא מגיע?

אני יכול לענות? אני לא ביצעתי, אבל אני מסתכל מה קורה במדינות מסביב אלינו.

לא, לא, אני מדבר על ישראל.

לא, בסדר. אבל אני אתן לך סתם דוגמה. בקפריסין עובד זר מקבל 1,200 יורו לחודש. בדובאי מקבל 400 יורו לחודש. תגיד לי, מה ההבדל בינינו לבין המדינות האלה? אני חושב שזה גם כן.

אתה באמת רוצה לדעת?

אין לי בעיה, אני מוכן לשלם.

אתה רוצה לדעת, אבל לא נצלול לעומק?

כן.

שם לא צריך רפורמה, פה צריכים רפורמה. נתקדם. בחסות בית המשפט, ההגנות והסעדים שמקבלים העובדים הזרים, מעבר לרגולציה. היא כזאת שהיום העובד מראיין את המעסיק ולא להיפך.

אתה כבר יודע הכול, יותר טוב מאתנו, תאמין לי.

אז כל זמן שהייצוג לעובדים זרים, אגב, הוועדה הזאת מהיום שהיא הוקמה עד היום שהקדוש ברוך הוא זיכה אותי לעמוד בראשה, היא ועדה שבמהות שלה היא ועדה שאמורה לדאוג לתנאים הסוציאליים ורווחת העובד הזר. אני הכרזתי בנאום הבחירה שלי שאני מגיע בגישה שונה בדיוק מהצד השני של הסקלה. לתת לו מה שמגיע לו. אבל קודם כל הוא העובד הזר ולא המעסיק. אתה רואה את זה כקמעונאי. חשוב, כואב, פוגע במשק. אני רואה את זה קודם כל אצל הסיעודיים.

אתה מספר לי? אין אחד שלא עובר את זה פה.

כשמטופל סיעודי שבאחוז מאוד גבוה מהזכאים לראשונה בחייהם שהם מעסיקים זה ברגע שהם עם טיטול. זה פעם ראשונה שהם מעסיקים. וכשהם דמנטיים. ואז הם צריכים להתמודד עם עובד זר שבוחר אותם ומראיין אותם ושולט ברגשותיהם וקובע את מדד איכות החיים ומשך החיים של אותו סיעודי .

לצערי הרב אני עובר את זה.

אני לא מאמין שיש בית בישראל שלא עובר את זה בהיקף כזה או אחר בזיקה כזו או אחרת.

אנחנו רוצים רגע להתקדם. קודם כל אני מבקש שאתם תבצעו הדמיית שכר כדי שתבחנו אם אתם באמת מעוניינים בעובדים הזרים, כי יש לזה משמעות. שנית, אני מבקש לדעת, אני שואל עכשיו את השאלה והראשון שאני אתן לו את רשות הדיבור שיענה, אבל השאר יצטרכו לענות לי. לאיזה מקצועות אתם חושבים שאתם מבקשים לקלוט עובדים זרים?

אני רוצה גם להתייחס לאמירה שלך על עדיפות קודם כל לעובדים מהארץ. אנחנו שמנו לנו את זה בחזון.

על זה דיברתי. אני צריך שתענו לי. לא, לא, היית ברשות דיבור. תהיה עוד מעט עוד פעם, תכף.

יש ארבעה תפקידים.

שנייה, אתה לא ברשות דיבור, שנייה. שאלתי כמה שאלות. אמרתי שהבא שאני אתן לו את רשות הדיבור יתבקש להתייחס ולענות, כי אז אני יש כמה שאלות שהעברתי לכולכם. אז מוטי קופרלי, ברוך הבא. אני מעדכן את הנוכחים כאן שאחת הפניות שהגיעה אליי היא מרשת חצי חינם. ששיתפה אותי במצוקותיה. יאמר לזכותם שכל משפט שלישי או רביעי שהם דיברו הם דיברו כנציגי כלל הקמעונאים. ואני רוצה לאחל לשאר המעסיקים במשק שתהיה ערבות הדדית כזאת, כמו שאת מייצגת צרכים של כלל ורמי של כלל ומוטי של כלל, ישר כוח עצום על זה. זה מסביר עד כמה המצוקה היא אמיתית ורוחבית ולא נקודתית של מעסיק כזה או אחר ועד כמה זה מתגלגל גם לכם כבעלי חברות פרטיות, ציבוריות וכהנה. ולאזרח הקטן בבית וכמובן הצורך במתן מענה למשק בשעת חירום שאנחנו נמצאים בתוכו. אבל כאמור, כנראה שבקרוב באופן עצים יותר.

אז בבקשה, בוא תתייחס לכלל השאלות שהועלו. תבטא את מה שאתה רוצה לומר ונתקדם.

תודה רבה על הישיבה שקיבלתם אותנו, אנחנו מברכים על זה. אבל אתם לא יודעים מה קורה במשק. אני בשטח, עובד עובד, סניף סניף. ואם יש לי 80 קצבים שאנחנו עושים מבצע 3 קילו טחון ב-110 שקלים, הלקוח עומד שעה וחצי בקצבייה ולא מקבל תור. הוא מתייאש והולך. זה ממש לא יאומן. אתם לא יודעים מה קורה. מה שרמי אומר, הרגע עובדים, לא מחר. זה מצב לשרת את הלקוח לקנות מזון. זה לקנות את מה שהוא רוצה, הוא לא יכול לקבל. בשבועות גבינות, מבצעים – לא יכולים לשרת את הלקוחות. אפילו תנובה הגדולה אין להם עובדים. שטראוס הגדולה אין להם ללקט את הסחורה ולהביא.

זה לא יתכן, המדינה הולכת ונופלת. אתם לא יודעים מה קורה. זה לא העיקר להביא עובדים. גם להביא את העובדים, צריך להביא להם מגורים. תנו לנו זמן. אני רוצה להביא להם מגורים, שיהיה להם הסעות, בגדים, לינה. זה לא כלב. עובד יבוא לפה, הוא לא כלב. הבאת 6,000 עובדים, איפה תשים? צריך לדאוג להם למגורים, תנו לנו צ'אנס, תנו לנו זמן.

אנחנו רוצים את זה היום, אני יודע לארגן עובדים. אנחנו מחזיקים 3,000 עובדים בשבעה סניפים. תבואו לראות, מזמין אתכם. אתם תבינו את המצוקה, את העניין. היום כל עובד אומר לך אני מקבל 38-40. הוא מנהל אותך כבר. 40 שקלים לא מתאים לו. לא מתאים לו. זה ממש אנחנו בקריסה. זה לא מלחמה, זה מזמן הקורונה. עוד לפני שהיה קורונה היו עובדים. כל העובדים הזרים ברחו. לא נתנו להם גם אגרות, לא נתנו להם להישאר. הבריחו. זה קרוב ל-200,000 עובדים זרים. לא אריתראים. אריתראים היו לנו 800 אריתראים, היום בקושי יש לנו 150. אין. וכל יום הם הולכים. כל יום יורד מטוס יוצא מישראל אריתראים לקנדה. אתם לא מבינים. תבואו לראות. תבואו, תרדו לעם, תראו מה קורה. תבינו.

יש לי סניף ברחובות, שמנו מלא כסף. רוצים לפתוח, אין עם מי לעבוד. איך אני אפתח? אני אומר לצוות שחסר לי היום 500 עובדים. היום. לא מחר, היום. יש לנו מפעל בשר, בואו תראו מה קורה. אנחנו מביאים עובדים מרהט, הם לא רוצים לעבוד. נהיו סטודנטים. אתה נוסע לחו"ל, הם נוסעים יותר מהישראלים לחו"ל כבר, הם נהיו דוקטורים. אתם לא מבינים מה נהיה.

אדוני יודע שאפשר לחתום אבטלה, לטוס ולקבל את האבטלה? אתה רק צריך לעבור פעם בשבוע בלשכת התעסוקה, לשים אצבע, מקבל - - - בין לבין אתה יכול להיות בדובאי. ועדיין, אין תקשורת עדיין בין משרד הפנים לרשות התעסוקה לביטוח לאומי.

חבל שהגברת משתמשת בנתונים שאין להם שום אחיזה במציאות.

נציג שירות התעסוקה.

קודם כל תודה לאדוני היו"ר. במסגרת דקה וחצי-שתיים, כמו שאתה מכיר אותי, קצר ותכליתי, אסקור נתונים גם על המחסור וגם על המענים שמתקבלים. אני יניב פרץ, משירות התעסוקה, מנהל אגף.

אז לפני שאני אתחיל, שני דברים חשובים. אחד, גילוי נאות, בעברי במשך עשור שנים שימשתי בתפקידים ניהוליים בחברת שופרסל. בגלל שהם נוכחים בשולחן אז אני חייב את זה גם שיירשם בפרוטוקול. מגוון תפקידים שונים. לכן חשוב גם שיירשם כדי שאני אוכל להציג נתונים בכובע הנוכחי שלי.

דבר שני, פגשנו כאן את כל ענפי המשק: בנייה, סיעוד, מסעדנות וכיוצא בזה. אני רוצה להתחיל בדברי שבח. הענף עם הקשר הכי טוב אלינו, לשירות התעסוקה, זה ענף הקמעונאות. ולמה אני מדגיש את זה אדוני היו"ר? כי היו"ר יודע שהגיעו כאן לדיונים לא מעט מנציגי הענפים השונים, אמרו שיש מחסור, הציגו נתונים שאין להם שום אחיזה במציאות ומספר הפניות שהם פנו אלינו לשירות התעסוקה היה כל כך קטן שגם אני תהיתי וגם אדוני היו"ר תהה למה בכלל הבקשות מגיעות לשולחן. אז רגע בדברי שבח, ענף הקמעונאות הוא הענף עם הכי הרבה ביקושים אצלנו. וגם הוא הענף שמקבל הכי הרבה מענה ותכף אני אציין גם כמה נתונים. זה היה חשוב להגיד.

אני מכיר את ענף הקמעונאות מצוין, אני יודע שיש בו מחסור. ואנחנו כולנו מחויבים לסייע לו. שירות התעסוקה עושה כל שלאל ידו כדי לסייע. במקרים מסוימים הוא מצליח יותר, במקרים אחרים פחות.

אנחנו קיבלנו בשנת 2023, כמו שהיו"ר יודע יש לי התפלגות ברמה חודשית, ברמת מקצוע, ברמת מעסיק, לרבות עשרת המעסיקים הגדולים שחלקם יושבים כאן בשולחן. אבל גם אלו שלא מיוצגים כאן. בשנת 2023 קיבלנו כ-6,800 בקשות לעובדים במגוון המקצועות. השמנו כ-1,700 השמות במהלך שנת 2023.

למה אדוני מתכוון בהשמות?

השמות זה עובדים שהתקבלו, נקלטו בחברות.

וכמה זמן נשארו?

אמרנו שבמשך זמן ההעסקה אנחנו לא יכולים לתת תשובות לוועדה גם בדיונים הקודמים. ממוצע של חודש.

ב-2023 קיבלתם 6,800 לכלל הסניפים?

לכלל המעסיקים בענף הקמעונאות.

לכלל הסניפים שלכם.

כן, כן, לכלל לשכות השירות.

בענף הקמעונאות. לאיזה מקצועות?

מגוון המקצועות: קופאית זה במקום הראשון עם כמעט 50% מהדרישה. סדרנים, עובדי מעדנייה, מנהלי ירקות, מוכרנים, מחסנאים. מגוון המקצועות. לעלה מ-40 מקצועות.

אתה יודע לפלח לי באחוזי היישום את המקצועות? אם הגיעו 6,800 בקשות, זאת אומרת שהגיעו בקשות ל-3,400 קופאיות. כמה באחוזים מהנקלטים הם לקופאיות? אני מניח שאחוזי ההשמה לקופאיות תהיה גבוהה יותר מאשר מחסנאים.

חד משמעית. אבל אפשר להגיד שבאופן קוהרנטי כשאני מסתכל על הנתונים בערך זה באופן ממוצע ביחס לדרישה. זאת אומרת אם נדרשו כ-3,300 קופאיות אנחנו רואים למעלה מ-780 קליטות, מתוך הסכום של ה-1,700 שציינתי. אותו דבר סדרנים, 560 וכיוצא בזה. עובדי מעדנייה, עובדי ירקות, מנהלים. כמובן שככל שרמת המקצועיות גדלה, מאידך מנהלים או תפקידים בכירים, יש יותר קושי. אבל באופן קוהרנטי כ-50% מהדרישות מקבלות מענה.

בוא, בוא, אין פה 50%. אני מצטער, קצת הלך לי לאיבוד. אני לא חזק במתמטיקה.

אז אני אדייק, רגע. אני אחדד ליו"ר. מתוך סך הדרישות של כ-6,800, אמרתי, השמנו בין 1,700 ל-1,800 שזה בערך 25%.

יופי.

רגע. אבל היו"ר שאל אותי במישור הספציפי.

50% מתוכם זה קופאיות. זאת אומרת שכמו שהנחתי עוד קודם קבלת הנתון, אחוז ההשמה של קופאיות גבוה יותר מאשר שאר הענפים. אני באמצעות זה רוצה לזקק את הצורך והמצוקה לשאר המקצועות בתוך ענף הקמעונאות. ואני שואל שאלה. 6,800 בקשות. כמה שלחתם כדי שייקלטו 1,700?

קרוב ל-19,000.

הבנתי. כמה מהם קיבלו שינוי סטטוס לזכאות בעקבות זה שהם לא נקלטו?

זה בדיוק מה שרציתי להשיב. 1,400 דורשי עבודה נשללה מהם הקצבה.

מתוך 19,000.

לא, לא, לא מתוך 19,000.

כן, כן, זה מתוך 19,000.

17,000 אדוני.

אוקיי. אז מתוך 17,000. 1,400 נשללה מהם הזכות.

אז מתוך 19,000 ועוד 600 נתנו להם ספייר, 2,000. 19,000 פחות 2,000 זה 17,000.

כן, כן, אין בעיה. מתוך 17,000.

לא, מתוך 19,000 שהם שלחו.

חברים, מתוך 19,000 שהם שלחו אליכם ל-1,400 נשללה הזכאות. מה-19,000 אתה צריך לגרוע 2,000 בערך. אתה מגיע לכמעט 10%. בסדר? אני רוצה לדעת מה קורה עם שאר ה-90%. זה 90% נטו, כי כבר הורדתי את האחוז של מי שנקלט. עוד לא דיברתי כמה זמן הוא נקלט. אבל אני רוצה לדעת מה קורה עם ה-90%?

בדיוק לשבוע.

הסברתי ליו"ר שהחשבונאות היא לא בדיוק באופן שבו אתה מבצע. 16,000 עובדים שהופנו למעסיקים ולא התקבלו מופנים גם לענפי משק, שירות התעסוקה נותן, רגע היו"ר.

לא התקבלו או סירבו? לא התקבלו זה אומר שנשמרה להם הזכות. הם רצו להתקבל ולא קיבלו אותם.

לגמרי.

אין כמעט.

חבר'ה, תקשיבו, אני מספר לכם. אני לא יודע איך זה עובד אצלכם, כי עוד לא למדתי את הנושא מספיק לעומק. יש ענפים שלמים שמגיעים עובדים, מגיעים עם הטופס 'תחתום לי בבקשה לא מתאים'.

זה כל ה-19,000.

זה מה שהם עושים אבל, אדוני.

יופי. ואני רוצה לדעת מה האחוז של חוסר הסכמה לשיתוף פעולה שלכם איתם.

אנחנו לא מסכימים.

את לא מייצגת את כולם. אני שואל את כולם.

אני אגיד לך משהו, אני באופן אישי לא פעם ולא פעמיים התקשרתי למשרדים וצעקתי והתעצבנתי על מה שקורה. ועד שהתייאשתי ואני לא צריך בסוף לטפל בזה. אני לא שוטר. בסוף אני לא שוטר. אני בקושי יכול לנהל את העסק שלי.

אני אסביר מר לוי. כאשר כל אחד מכם יידע שכאשר הוא לא חותם הוא גודע את שרשרת הסחטנות ומתחיל לעורר באמת - - -

זה לא עוזר.

תקשיבו, כל אחד מאתנו צריך לעשות את שלו. כשאת חותמת לבן אדם שהוא לא מתאים, למרות שהוא מתאים.

תשאל אותו שאלה פשוטה. אם אני לא חותם לו, אם הוא זכאי לקבל או לא זכאי? אפילו שאני לא חותם לו.

אבל זה מה ששאלתי אותו והתפרצתם. אני רוצה לדעת לכמה סירובי קליטה של העובד עצמו של המועמד לעבודה עצמו זכאי אותו מועמד ועדיין להיות זכאי לקבל את הקצבה. הבנת? זאת אומרת שיכול להיות שאומר לי מר פרץ על פי המדיניות, התקנון, החוק, מותר לו שלוש פעמים להגיד לא מתאים לי. בפעם הרביעית הפסקתי לו כבר את הגמלה. אני רוצה לדעת קודם כל כמה כאלה. כמה מתוך אלה שהגיעו ולא נקלטו אתם אמרתם אני לא חותם לכם כשהם באו ישר עם הטופס לחתום? כי אני קיבלתי עדויות מצולמות בווידיאו ממעסיקים שהגיע עובד, בווידיאו. פעם זה היה בשמע. אמרתי להם לא מספיק לי, אני רוצה וידיאו. באו עם וידיאו, הראו לי, שמגיע עובד 'שלום, אני לא מתאים לך. תחתום לי בבקשה'. הוא אומר לו 'שנייה, תן לי לראיין אותך'. 'אתה חותם לי או לא?' ככה זה ישר עולה לשלב הבא. ואז איום. יש כאלה שאין להם את היכולת לעמוד.

אדוני, ילדה בת 23 שאומרת אל תראי אותי ככה, אני עבדתי כל החיים שלי, מזכירה. רציתי מזכירה. לשלם 14,000 שקלים. נכון? נחמד, מ-8:30 עד 15:00.

מזכיר את מקבלת?

גם, גם, אין אפליה אצלי. ואז היא אומרת לי 'אל תראי אותי ככה', בת 23, 'אני עבדתי'. אני אומרת לה 'אבל יש לך אנגלית? 'אני עבדתי כל החיים שלי, מגיע לי לנוח עכשיו, לקבל אבטלה'. בת 23, מגיע לה. אני מגדלת ילדה לבד, אני לא נחה, אני משלמת מיסים כל חודש יפה למדינה. מגיע לי. אמרתי לה תקשיבי, צאי מהדלת הזאת ואני אגיד לאדוני את האמת. אני התייאשתי מלשלוח מכתבים. כי כמו אדוני, ויש לי תיעוד במייל.

אל תתייאשו, חבר'ה. רק ככה אנחנו נגרום לעקומה להשתנות.

אבל אני אומרת, זה מה שקורה. ואני מכירה את זה אדוני, אני רואה מה קורה. לשכת התעסוקה נמצאת מעל בית המשפט השלום בראשון. היא נמצאת שם, מה לעשות. יש שם גם את משרד הפנים. הן באות עם תיקים מקוריים, אני יודעת לזהות, של לואי ויטון, ושאנל, ועקבי לובוטון, והן חותמות אבטלה ויורדות לארומה ואוכלות ארוחת בוקר ומשם הן ממשיכות לגו אקטיב להתאמן, כשאני עובדת ואין לי זמן להתאמן, לצערי הרב. וזה מה שהן עושות. אז אני לא מאשימה את האדון.

אנחנו לא עוסקים בהאשמות. אנחנו רוצים להיות תכליתיים. תקשיבו, הערבות ההדדית של כל אחד מאתנו אמורה לסייע למשק. בסופו של יום אם אותו זכאי גמלה יידע שהדרך נגמרה לו והוא או נקלט, הוא בסוף ייקלט.

אתה ידוע מה קורה? אני אגיד לך מה קורה. יש לו שלוש פעמים. עד שהוא גומר את השלוש פעמים כבר נגמר חצי שנה שלו וזהו, גמרנו. מה חשבת?

אה, ואז הוא מקבל, אדוני. אתה יודע כמה הם רוצים לעבוד ולא לקבל? אדוני, אם אפשר לא להצהיר עליהם. כמה עובדים מגיעים ולא מבינים שחברה ציבורית לא יכולה לא להצהיר עליהם ולא למלא טופס ביטוח לאומי ומתחכמים. הנה, הוא מהנהן. למה? את יכולה למלא ביטוח לאומי אנונימי. סליחה? אדוני, גם זה קורה. הם נוהגים, הם יכולים לבוא לך מדהים. אני אומרת, מדהים.

אנחנו לא שוטרים. אנחנו למעשה בעסקים שלנו מספיק ביום יום יש לנו מה לעשות.

טוב, בבקשה. מי אתה?

אלעד, חצי חינם, כוח אדם. קודם כל תודה רבה לכם שהייתה לנו ככה את הזכות לדבר ועם החברים שלנו מענף הקמעונאות. קודם כל לפי דעתי המשרדים לצערי אני אומר את זה, עוד פעם, לא מבינים כנראה, אולי מבינים ולא יודעים לאיפה הגענו. הגענו למצב של תהום פה. התהום פה שנושא העובדים הוא ברמה של שפל. שפל. אני לא מדבר איתך בכלל על נושא, אני אתן דוגמה, אני אתן דוגמה קטנה אפילו לנושא רשות התעסוקה. קודם כל, המספרים שיש פה, אני לא יודע מאיפה המספרים האלה הגיעו. זה רחוק מאוד מהשטח. אני יכול לתת לכם פה עדות של מיילים, ואני לא מדבר על אחד שתיים, על ערמות. קצת עשינו שיעורי בית לפני שבאנו לפה למה שבדיוק שאלת, מה התשובות. יש פה התכתבויות עם לוגו של רשות התעסוקה, אני לא רוצה לציין את זה ולפגוע באופן אישי, אבל זה בכל האזורים.

זה לא אישי.

לא, לא, דבר, דבר.

בת ים, חולון, פתח תקווה, אשדוד. כל האזורים הגיאוגרפים האלה, שאנחנו דואגים, אני מדבר עכשיו מבחינת הרשת שלי ואני בטוח שגם הרשתות האחרות יודעות מזה. באופן אישי להביא את העובדים, להחזיר את העובדים. לעזור להם בכל דבר שיש. איך שמוטי כאן ציין ואמר, אצלנו עובד הוא כמו ילד. אנחנו לוקחים אותו, מרימים אותו ומה שצריך. ממוצע השכר שהם מקבלים הוא מטורף.

אתה גם התייחסת לזה ואני שמח שהתייחסת לזה, של נושא ראיון העבודה. ראיון העבודה הוא כבר הפוך, הוא מראיין אותי. אני, שאני קולט עובד ואני מכיר את כל העובדים אצלי ברשת, הוא מראיין אותי. הוא עושה איתי סחר. הוא עושה איתי סחר. הוא אומר לי תביא לי 50 שקלים והתנאים ככה וככה וככה. אין עובדים בענף. אני מת לראות את המספר של העובדים של הקצביות ששלחת לחצי חינם. אני רוצה לראות אם יש 5% אפילו. אתה לא תמצא, כי לא יהיה לך את זה בדפים. תבדוק טוב. לא יהיה לך שום דבר בדפים.

תהיה מופתע, הכינותי מראש.

אני מת להיות מופתע

יו"ר הוועדה מכיר אותי פה.

לא היינו נמצאים פה היום.

סליחה, סליחה, מר אלעד. תתייחס בבקשה למה שהוא אמר. בוא, אנחנו רוצים להתקדם.

ברמה העקרונית מיינתי את עשרת המעסיקים עם הביקושים הכי גדולים לפני שהגעתי לכאן, כי הם מהווים רק מחצית מהביקושים מסך ענף הקמעונאות. אז אני יודע להגיד על רמי לוי ו-ויקטורי ושופרסל וכל אחד כמה הוא קלט. אז גם אני הכינותי מראש. נכון, חצי חינם יחסית קיבלה את הכי פחות עובדים.

אחוזים, מה האחוזים.

לא, לא, בוא, שנייה. אני שואל פה.

אבל גם הביקושים שלה היו הכי קטנים. זאת אומרת שיעור הביקושים שהגיעו אלינו ביחס ל-140 עובדים נקלטו 15 עובדים. בסדר? אז אם רמי לוי ביקש 680 עובדים, נקלטו 138. כל עניין של יחס.

כמה בקשות הגיעו מחצי חינם? מכלל הסניפים?

אני השבתי רק על חצי חינם.

אני מדבר על חצי חינם.

אוקיי. ציינתי 140-145.

145 בקשות. וכמה נקלטו?

כ-15. ועוד 17 קיבלו סירובים.

הבנתי. מה זה סירובים?

סירובים נשללה מהם הקצבה.

מתוכם. נכון? יופי. האם אתם מכירים יותר מ-145 בקשות?

יש פה דפים, של טלפונים.

שמצביעים על יותר מ-150?

ברור.

שנייה. הוועדה מורה לנציגי חצי חינם להעביר את כל התיעוד להזמנות העובדים משירות התעסוקה לנציג שירות התעסוקה. אני אומר לכם באחריות, הוא מהפקידים הרציניים והיסודיים ביותר שאני מכיר בשירות הציבורי. הוא לא מורח, הוא יסודי. הוא מכין את עצמו והוא מוסר נפש, על כלל הענפים. בקמעונאות עוד לא עבדתי איתו, אבל הוא לא יעשה איפה ואיפה בין עיסוק לעיסוק.

אז יכול להיות שנפל פה משהו בין הכיסאות. ואני רוצה שאתה תעביר לו את כלל הבקשות שלכם, על כמה הן עומדות במה שמתועד לפחות אצלכם?

תראה, היום בעצם עובד שמגיע דרך לשכת התעסוקה.

לא, לא, שאלה קצרה, תשובה קצרה. כי זה מוביל אותי לשאלה הבאה.

אין בעיה.

בכמה בקשות אתה חושב שמסתכמות היקף הבקשות שלכם משירות התעסוקה?

שאנחנו מקבלים כאילו?

שאתם שלחתם בקשת הזמנת עובדים.

אנחנו פותחים, התהליך הוא מאוד קצר. פתיחת עובדים, פרסום המשרד ובעצם שליחה אלינו.

כמה כאלה?

לפי המספרים קיבלנו תוך כדי סיבובים שבכלל לא מגיעים אלינו 200-250 הגיעו אלינו אנשים כאלה. מסיבובים, אפילו להגיע לענף לא מוכנים לעבוד בסופר.

אוקיי, אתם קלטתם 15 עובדים?

כן. והם לא שרדו אפילו.

קלטתם 15 עובדים? כמה זמן הם נשארו אצלכם?

הממוצע שלהם נע חודש-חודש וחצי, חודשיים.

מה סיבת הנשירה?

קשה להם. הענף קשה, הכסף לא מספיק. אני לא יכול לעבוד בבשר, אני לא יכול לעבוד בזה. זה הסיבות.

הבנתי. זאת אומרת שהנתון, חשוב לי שנבין אותו. הנתון על אחוז הקליטה שהוא נמוך כשלעצמו הוא נתון לא נכון. כי אין לכם מעקב אחרי מי שנקלט אבל נפלט בדלת סיבובית. אני צריך לדעת מי באמת נקלט לאחר ניסיון כן ואמיתי להשתלב באותו מקום. כי אני רואה פה תנאים מדהימים. אני רוצה להניח שאתם מציעים תנאים.

התנאים דומים מאוד לתנאים האלה וכל נושא הלוגיסטיקה. אני לא נכנס נטו.

אנחנו מפרסמים בכל העולם. כוח אדם אנחנו עובדים עם לפחות 30 כוח אדם, ולכוח אדם הפרטי אין להם.

אדוני, אנחנו גם מוכנים כחברת חצי חינם לספק את כל התנאים הסוציאליים, הלוגיסטיים, מעבר לזה, לכל דבר שעובד דורש, מבקש, שאינו קשור לשכר. הומני, חברתי, אישי. אנחנו אצלנו בחברה על כל בקשה אישית, אם זה הלוואה, שיניים, בריאות, עובד מתגרש, עובד מתחתן, חס וחלילה טיפולים. טיפולים סיעודיים, שבעל הבית מוטי מממן מכיסו לעובדים. העובד אצלו הוא ילד, הוא תינוק. הוא חייב לגדל אותו.

ועם כל זאת אתם במחסור של מאות רבות.

ועם כל זה אנחנו במחסור של מאות. כי בסוף צריך להבין, אני חושב שקיים פה פער ב-DNA בין הרגולציה בינינו. ואיך אמר מוטי? צריך לרדת לעם כדי לראות. למה הפער הוא קיים? כי עבודת הקמעונאות היא עבודת כפיים. זה לא אינטרנט וזה לא מדיה וזה לא כמו שאומרים פה להסתובב בחנויות או משהו כזה. אני הולך לשנות ה-70 וה-80 אנחנו גדלנו בשוק. מילאנו בסטות, אנחנו יודעים מה זה עבודת כפיים. כאשר בגרנו ולמדנו והשגנו את התארים ואין מה לעשות, העולם מתקדם בקדמה שלו, היום הדור הצעיר לא רוצה את עבודת הכפיים. הוא רוצה לעבוד אחרת וקל. וכמה שיותר מהיר וזמין.

לכן בעבודת הכפיים הרגולציה לא תבין מה נדרש ב-DNA להסיע, למלא מדף, למיין. ואת כל התקנות והחוקים שנותנים לנו, אם זה משרד הבריאות ואם זה משרד הכלכלה שאנחנו מחויבים לעמוד בהם, אי אפשר אחרת לעשות את זה אם אתה לא עושה את זה פיזית. לכן אנחנו פה בוועדה.

לאיזה מקצועות הייתם רוצים לקלוט עובדים זרים?

קצביה, דגייה, אוכל מוכן, מפעל בשר. מגוון רחב של ענף. מחסנאים.

אצלנו יותר פשוט. סדרנים, מלקטים של און ליין, קופאים אי אפשר בגלל השפה.

גם קופאים. אנחנו נותנים הכשרה. תראה, אנחנו רוצים את כל המקצועות שבסופר. חסר לנו את כל המקצועות.

הבנתי. יש פה נציגים של עוד סופרים?

אנחנו עושים הכשרה.

יש פה נציגים של עוד סופרים? ויקטורי, כן? לאיזה מקצועות?

מחסנאים, מלקטים במרלו"ג, ניקיון, סדרנים, קופאיות.

קצבים, דגאים? גבינות?

יש לך שם את הרשימה, במה שנתתי לך במכתב, רשום שם את הכול.

אני רוצה להקשיב לכם, לכן לא קראתי. אוקיי. ואני שואל רגע את נציגי משרד ראש הממשלה.

משהו קטן. כל מה שבעצם ציינו פה החברים בנושא של חיילים או דברים כאלה, כן, לפתוח, כל הדבר הזה שכן אפשר לרוץ איתו.

הגדרה והכרה כעבודה מועדפת לטעמכם תתמרץ אנשים להיקלט?

אני חושב שכן, אדוני יושב-הראש, בהחלט. כי אם יהיה תמריץ לצעירים להגיע כעבודה מועדת יבואו ויעזרו לנו רבות. כי צריך להביא תמריץ, אחרת לא יהיה. בגלל זה אנחנו פונים פה לוועדה.

תודה רבה. אני אומר לך בכנות רבה.

אני חושב גם שאנחנו נהיה מוכנים להשתתף בזה אפילו. יושב-הראש, אתה רואה שם? יש שם עבודה מועדפת. אנחנו משלמים את זה מתקציב החברה, כי זה לא מוכר.

ופנינו גם לצה"ל, אותם חיילים שמשתחררים.

אני בוגר צבא. השתחררתי לפני שנתיים, חיברתי את כל הצבא אליי, עשינו קמפיינים, הבאנו את מחלקת פרישה ושחרור של חיילים סדירים אלינו. הראינו להם את הדבר הזה. לא מגיעים הרבה.

מה אחוז קליטת עובדים מוגבלים?

כל מי שרוצה לעבוד כמוגבל אצלנו לפחות יש כמה אחוזים טובים. אנחנו מעסיקים מאות של עובדים.

קרוב ל-250-300.

אני יכול להגיד שהענף שלנו, בקטע של עובדים עם מוגבלויות, הוא מהגבוהים שיש. ואפשר לבדוק את זה מול הענפים האחרים.

אתם יוצרים קשר עם הוסטלים?

מגיעים אלינו גם ממוסדות כמו נשים מוכות, ילדים בעלי מוגבלויות מסוימות. אני יכול לתת פה גם רשימה של חבר'ה - - -

יש חובה חוקית אדוני.

יש חובה חוקית.

אני שואל.

אנחנו הגדלנו אותה.

אנחנו מעל המכסה.

חבר'ה, מי שעושה רק את החובה החוקית.

לא, לא.

זה מה שאני שואל. חברים, זה מה שאני שואל.

אנחנו מעסיקים רבות וגם את הגיל השלישי. הגיל המבוגר השלישי גם אותם אנחנו מעסיקים, אין לנו מניעה. אני יכול להגיד לך שי שלנו עובדים מעל גיל 80. גם קליטת עולים חדשים, הם גם נמצאים ברשימה פה.

אוקיי. שאלה לנציג משרד ראש הממשלה. תכף אני צריך לשחרר את נציג משרד ראש הממשלה.

אדוני יושב-הראש, אנחנו צריכים ללכת. כל הכבוד, באמת, אני השתתפתי בהרבה ישיבות. ראיתי את הישיבה הזאת, שאפו, באמת.

תודה, מחמם את הלב לדעת. תודה.

איך מקבלים תשובות לפני החגים? אנחנו הולכים לקרוס.

אתה פשרן מידי. אם נחכה עד החגים זה אירוע בעייתי. שואל את נציג משרד ראש הממשלה האם אדוני מתכוון או יודע להשיב לי אם יש מקצועות מסוימים שבהם אתם מתכוונים לאפשר הקצאה או שזה פתוח על פי הצורך?

הממשלה מעולם לא דנה במשלחי היד בתוך החלטות הממשלה, עד כמה שאני יודע.

משרד הכלכלה?

רגע, רק אני אשלים את המשפט אדוני. וזאת גם הכוונה של הוועדה, לא לדון במשלחי היד, אלא בענפים ובצורך עצמו.

משרד הכלכלה?

איך מקבלים תשובות?

אני מבקש לתת את רשות הדיבור לנציג המרכז למדיניות הגירה, עו"ד יונתן יעקובוביץ', ברוך הבא.

צהריים טובים אדוני. תודה על הדיון הזה. אני רק רוצה להתייחס בקצרה לדברים שנאמרו. קודם כל, אין משהו ב-DNA היהודי שלא מוכן לעבוד. הכול עניין של תמריצים. וצודקים המעסיקים שאומרים שהממשלה יוצרת כשל בתחום שבעצם מתגמלת על אי עבודה.

אבל גם גם צריך להזכיר ופה אני רוצה לייצג פה את האינטרס הציבורי. ואתה גם התייחסת לזה אפרופו הרפורמה שאחוז העובדים הזרים שיוצאים בסוף הולך ויורד. והדבר הזה הוא גם פוגע במדיניות ההגירה של ישראל וגם יש לזה עלויות ובעצם המעסיקים מבקשים להשית את העלויות האלה על כלל החברה. בעצם מדובר בסוג של סבסוד גם אם עקיף. לכן אני אומר גם פה שצודקים ששווה לשקול שהסבסוד יהיה אחר. כי הסבסוד פה הוא מאוד מאוד גבוה ובאמת תגמול בצורה של חיילים משוחררים או דברים כאלה יהיה הרבה יותר יעיל למדינת ישראל.

אבל אסור לשכוח שבאמת אי אפשר לבוא בוואקום ולבוא ולדרוש ולא להתייחס לשאלה הזאת של איך אנחנו דואגים שהאנשים האלה לא משתקעים, כאשר באמת האחוז שהולכים ומשתקעים הולך ועולה. וחייבים כל החלטה להביא עוד עובדים חייב לכלול התייחסות לדבר הזה וכלים לעשות את זה. אני חושב, בגלל שעבדתי אני יכול להגיד שאני גם כרגע בעמותה, אבל גם הייתי יועץ למנכ"ל רשות ההגירה, אז אני מכיר את הדברים. אני חושב שככל שהמעסיקים עם הכוח שלהם יבואו ויתנו מענה למה שמפריע לשומרי הסף בעניין הזה ויקדמו כלים שיתנו מענה לדבר הזה, אז יהיה יותר סיכוי באמת להגיע לדרך האמצע ולייעל את הדברים האלה. בין היתר זה חובת פיקדון על העובד כדי להבטיח שהוא ייצא בסוף התקופה, למרות שמעסיקים לא אוהבים את זה. אבל הייתי אפילו אומר להחיל את זה באחוז מסוים, לפות 6% כמו מה שישראלי משלם לפנסיה, שייצא מכיס העובד, מה שלא קיים. זה דוגמה לכלי שלא מעלה. לא מעלה מחיר על המעסיקים. הוא יכול לייעל את אחוז האנשים שיוצאים ואז תהיה פחות התנגדות להביא אנשים.

אני גם כן צריך לומר שאני חושב שכן אין סיבה, אני חושב שבטווח הארוך כדי להחזיר עובדים פלסטינים. בסוף הם יחזרו. אני חושב שזה לא מן הנמנע שזה יקרה, אז להקדים את זה ולא למחוק את זה. זה יכול לתת מענה. ועוד כל מיני דברים כמו הכי בסיסיים, שלא יביאו אנשים ממדינות שאחר כך קשה להוציא. זאת אומרת לייצר איזה שהוא מנגנון שאם יש מדינה שאחוז הולך וגדל מגישים בקשות מקלט, לרוב פיקטיביות, ואין חוות דעת של משרד החוץ שאומרת שזו מדינה בטוחה, אז לא להמשיך להביא מהמדינות אלה. הדברים הבסיסיים.

הדבר האחרון, הכול פה ממש על רגל אחת. אבל גם שהמעסיקים צריכים לתמוך. במיוחד בתחומים ששולי רווח נמוכים זה להגביר את האכיפה. זאת אומרת בסוף הם מתחרים פה עם שאר התחומים ואם עובד זר יבוא אליהם אבל יכול להרוויח יותר באופן לא חוקי ואין כמעט אכיפה אז הוא פשוט יעזוב אותו. וכדי שתהיה אכיפה גם פה צריך שתהיה דרישה גם להחמרת הענישה כלפי מי שמפר את החוק וגם להגברת המשאבים שיש לרשות האוכלוסין כדי לאכוף. כל הדברים האלה הם באינטרס של המעסיקים שיהיה. ואנחנו רואים את זה שהם פשוט יעזבו מתחומים כמו חקלאות או אפילו קמעונאות וילכו לתחומים שישלמו יותר, שישלמו להם בשחור ולא חוקי. לכן גם זה צריך להיות אינטרס. ואני חושב שככל שהמגזר העסקי, ואנחנו ראינו את זה, אגב, לצערי רמי לוי עזב, אבל מעבר למגזר העסקי התגייס לצערי לכיוון השני. אבל כשהם התנגדו להרחקה למדינה שלישית, דברים כאלה. ואני חושב שאם המגזר העסקי יתגייס לטובת הדברים האלה, לתת מענה שגם יתייחס לאינטרסים של מדיניות ההגירה אז הם גם ימצאו אוזן קשבת הרבה יותר טובה וגם מצד המדינה ונוכל לתת לזה מענה הרבה יותר הוליסטי.

לכן גם הדברים האלה, כל דרישה להביא עובדים זרים חייבת להיות גם עם דרישה באמת להגביר את האכיפה, שזה אינטרס של כולם להגביר את הענישה ולייצר כלים שיבטיחו שאנשים באמת באים והולכים אחרי כמה זמן ולא נשחקים. תודה אדוני.

תודה רבה על דבריך. גישתך ידועה. באחוז לא מבוטל משתדכת עם גישתי. השאלה היא של ביצה ותרנגולת, מה קודם למה. השאלה אם אנחנו מתחילים עם אכיפה ואז מביאים עובדים על פי צורך, תוך ההקפדה של מה שדיברת בצדק רב. או שמביאים עובדים ואז לצד ההחמרה על העסקה לא חוקית כי כבר יהמה מענה להגעת עובדים, ואכיפה מוגברת, אנחנו אז מוציאים את הלא חוקיים. כי כוחות השוק הם כאלה שכאשר צריך מביאים. ואם לא מביאים באופן לגאלי ומוסדר אז מביאים מהיקב ומהגורן, אבל בסוף צריך להעסיק. ועם כל זה, זה בחוסר רב.

אני מסכים עם אדוני.

לעניין התנאים המועדפים, אני כמובן אשמח לקדם את זה. רק אני אומר שכאשר אני שומע ממעסיק שהוא מוכן לתמרץ ב-30,000 שקלים לימודים אקדמיים ולתת שעות עבודה שבהן העובד מקבל שכר, אבל לומד באוניברסיטה – זה כבונוס, והשלמת בגרויות להשתתפות ענפה ומענק התמדה ולחיילים משוחררים ועורך דין ופסיכולוג שמדבר מעסיק אחר ומסאז'יסט לעובד שכואב לו הגב ויועץ זוגי וחופשות וספא – אני לא יודע מי במשק היום מקבל כאלה הצעות רק בשביל לבוא לעבוד גם באופן בלתי מקצועי. בדרך כלל מי שמגיע, מגיע עובד שהוא פחות חזק. מגיע עובד שהוא פחות מוכשר בלימודים אקדמיים ומקצועות וותק. מגיע עובד שבשביל להרוויח את לחמו בצורה מכובדת, ביושר, בהתמדה, עם יציבות תעסוקתית אומרים לו רק תבוא. רק תגיד באופן סביר, שאני אוכל גם להחזיק אותך. ואני אסיע אותך הלוך ואני אסיע אותך חזור.

תשמעו, הצוות שלי, אני אומר לכם דוגרי, למזלי זכיתי בצוות שהם שליחי ציבור אמיתיים. שהם מגיעים במסירות נפש מתוך אידיאולוגיה לעזור לי להשפיע על המתרחש במדינה. כי אם לא, אני לא יודע איך לשכנע אותם להישאר אצלי ולא לעבור אליכם. אני לא יודע, אני כחבר כנסת לא יודע להציע להם 20% ממה שאתם מציעים להם. לא אומר לך 50, 20%. ועם רצף, זה לא עונתי. לא תבוא היום ומחר לא.

אומר לך בן אדם אני פותח כל בוקר כשחסרים לי 500. מה זאת אומרת? שגם התחלופה כל כך גדולה, אומר לך בן אדם אני רוצה לתת. אני רוצה למכור גבינה בשקל. עזוב אני שיווקי, עזוב אני מסחרי, עזוב הכול. אני רוצה לתת. אתה כלקוח נהנה מזה? כן. בוא נאפשר לבן אדם לתת ללקוח ליהנות. אין דרך. ולכן חייבים לשמור על איזון. פעם אחת להתחיל להזרים עובדים וזה נכון ממדינות ובמנגנונים שהם לא יבצעו פה השתקעות כי זה אחד הדברים שהכי בוערים בי. ומצד שני לבצע אכיפה ומוגברת.

אני אספר לכם שביום שישי אחר הצהריים יצאתי לעשות השלמות. היא עושה קניות ביום שלישי ומבצעת הזמנה ביום שלישי אחר הצהריים ומיום רביעי זה השלמות. אז אני רביעי חמישי לא בבית. ביום שישי היא משלימה לי פערים. עכשיו, אני לא בטוח שהיא באמת שוכחת והיא כל פעם אומרת לי גם את זה וגם את זה. או שהיא אומרת שמע, לא היית כל השבוע, תתחיל ללכת ולחזור. יום שישי אחר הצהריים אני מגיע ואני שואל עובד מאוד מאוד מנומס באחת מרשתות המזון על איזה שהוא מוצר אם הוא מחזיק את החברה הזאת, כי התביישתי כבר להתקשר לשאול אותה אם היא התכוונה לזה. ואני קולט את הבן אדם שלא יודע שום מילה בעברית. ואז אני שואל אותו, אני קולט שהתשובה שלו לא יודע מה אתה מדבר באנגלית. ואז אני ככה מנסה להתקשקש איתו. אני אומר לו כמה זמן אתה בארץ? הוא אומר לי עשרה חודשים.

אני כבר הבנתי שאין את אותו מוצר של אותה חברה, אבל שיחקתי אותה כאילו אני ממשיך לחפש, כדי שהוא לא יירתע ויברח. ואז אני ככה בחביבות שואל אותו וכמה זמן אתה עובד פה? הוא אומר לי שישה חודשים. ומה עשית ארבעה חודשים? עבדתי. ואני שואל אותו ולצורך מה הגעת לעבוד בארץ? אני לא יודע אנגלית. הוא יודע אנגלית, אני לא יודע 3% ממנו. אני לא מבין, מה לא מבין. תן לי את הוויזה שלך, אין לי ויזה. בא איתי למחסן. הלך, הביא לי אישור החרגה שמאפשרים לו להישאר כי הוא מבקש בקשת מקלט. ואז אני אומר לו באיזה נסיבות הגעת לפה? ואז אני מבין מאיפה הוא הגיע ואני יודע מה התקופה. ואני אומר לו אתה הגעת לעבוד בבניין. הוא אומר לי אני לא יודע מה זה. תשמע, ריצוף, אולי אתה לא רואה לזה בניין. לא יודע מה זה.

בקיצור, שאלתי אותו כמה שאלות. קיבלתי טלפון, עניתי. זו השנייה שבה הוא נעלם כשהנייר שלו אצלי ביד. מאותו רגע אני ביחד עם עמרני מנסים רגע ללמוד את הנושא ולראות איך לאכוף. אבל אני לא פונה בכלל למעסיק, כי אני מבין שהוא במצוקה כל כך גדולה. הבן אדם מותר לו לשהות באופן זמני. ואני מבין שהוא לא עובר עבירה. אבל מצד שני הוא נאלץ להעסיק את מי שהוא לא תכנן להעסיק, שהמדינה הביאה אותו לפה כדי לבצע משימה אחרת.

כל עוד שאנחנו לא מספקים לנצרכים כוח אדם זמין אנחנו לא נדע להיאבק במי שמעסיק את מי שהגיע למטרות אחרות ואז הוא או יישאר בענף שלשמו הוא הגיע, זאת התולדה פשוט. או פשוט לעזוב את הארץ. אני מכיר גם כאלה מקרים שאנשים אומרים וואלה, חשבתי לעשות פה סיבוב, לא הלך לי, אני עובר לפראיירים אחרים. וזו התשובה התייחסותית שלי אליך שמדברת על תנאים, שכר וכל מה שניתן. ואני עדיין, הגיע לפה נציג משרד הכלכלה, אני אשמח לדעת האם אתם מתכוונים לאפיין מקצועות מסוימים להעסקה בתחומים האלה, בדגש על קמעונאות או שעל פי צורך בהתאם למה שהם יודיעו ויעדכנו אתכם בקול קורא.

גם וגם. גם יש לנו אפיונים מסוימים שכבר אפיינו. בקול קורא הזה יהיה אותם וגם אפשרות לתת בקשה אחרת ממה שאפיינו כדי לראות אם יש דברים.

מה מופיע בקול קורא באפיון שלכם?

יש חמש קבוצות.

קמעונאות.

מסחר סיטונאי קמעוני, כולל הובלות ומוסכים. ניקיון, שירותים לבניין ואולמות אירועים.

שנייה. הובלות.

מסחר סיטונאי וקמעוני, כולל הובלות – קבוצה ראשונה.

קבוצה שנייה – מוסכים.

קודם כל, כל השאלות הראשונות שלי, בשביל לאפיין, הם לא ידעו עדיין. אבל אני מבקש רגע לדעת בקמעונאות מה המקצועות שאתם אפיינתם?

משלחי יד מה שנקרא.

תסביר לי.

אז יש ביחס לאלה יש סדרנים, סדרני סחורות וממלאי מדפים. מטפלים במטענים, סבלי מטען.

אוקיי. מה קורה עם קצב?

קצב כרגע אין לנו.

למה? איך אפיינתם את הצורך? כשאתה רוצה לתת מענה למשק אתה מאפיין את הצורך באמצעות בדיקה אובייקטיבית. מה זאת אומרת? אתה שואל קודם כל את המעסיק מה הוא צריך. ואז בהתאם למה שהוא אומר לך שהוא צריך אתה שואל אותו מה הניסיון הכן והאמיתי שהוא עשה בשביל לקלוט. אתה קולט שתנאי עבודה נאותים, שהשכר הוגן ומתגמל. שהוא פרסם את זה בקהלים הריכוזיים ששם יש פוטנציאלים. זאת אומרת צריך קצבים, אתה תצפה ממנו לשמוע אם הוא פנה למרכזים של עולים חדשים לדוגמה. בסדר? או למי שלמד בישול.

גם מטבחים.

חבר'ה, שנייה. אני יודע שאני צריך עזרה, אבל לא כזאת גדולה. תמתינו.

אנחנו כבר עם חבל. תקשור אותנו פה, לתלות אותנו.

בסדר, ואני באתי להשתעשע פה.

מתי מקבלים עובדים?

ואני באתי להשתעשע פה.

ראש השנה. מה?

מר קופרלי, סבלנות. עבודה צריכה להתבצע בצורה נכונה בוועדה, תוך כדי תהליך הבניה. אני שואל אותך נציג משרד הכלכלה, האם ביצעתם א' אפיון, ב' בדיקה לניסיון כן ואמיתי לגיוס? בין היתר בהסתייעות בלשכות התעסוקה. יש פה נציג נאמן שהוא בקיא מאוד. עכשיו, אם אומר לך בן אדם שמע, אני קיבלתי X פניות להעסיק קצב. ואחוז היישום נמוך. והתנאים הם באמת טובים. משמע אין בישראל כוח אדם ישראלי שבנוי ופנוי ומעוניין לעבוד, כי בוצעו כל הניסיונות הכנים והאמיתיים לקלוט אותם לענף הזה. לתת ענף הזה בתחום. האם אתם מתכוונים לעבור את התהליך הזה? כי לבוא ולפרסם משהו שעדיין לא ייתן את המענה, אז עוד פעם להחזיר אותם אחורה. כי אם יבוא עכשיו סדרן ומחסנאי, אבל לא יהיה לו למי לתת את הסחורה, כי אין קצב, אז אין מה לעשות עם זה. אין מה לעשות.

יכול להיות שיבוא מר פרץ ויגיד לך אדוני, הם הציעו לקצב 5,700 שקלים. ראינו את הקצביות. ללא ניקוז, ריח לא נעים. ממש בתנאים מינימליים, עובדים הרבה במקפיא, לא נותנים להם ביגוד ראוי. שמע, אני מבין למה הם לא נקלטים. אבל אם הוא אומר לך שמע, אני באמת בדקתי. ראיתי, עשו הכול מהכול ואין.

אז קודם כל אני שואל את משרד הכלכלה האם אתם מתכוונים לעבור את המסלול הזה? ואז לקבל את ההתייחסות של שירות התעסוקה.

תשובה: כן. מה שעבדנו לפיו כרגע זה רשימה של כל העובדים הפלסטינים שהיה להם כבר רישיון פילחנו אותם לפי מקצועות וזה המקצועות שאותם הכנסנו לקול קורא ששייכים כרגע לתחום.

אתה יודע להגיד לי שבהכרח כל סיווג של עובד פלסטינאי היה אקוויוולנטי לתחום העיסוק שלו באמת. הרי כשאתה הולך לסופר הרבה פעמים רושמים לך בקופה "כללי" וזה משהו אחר, כי הוא לא מצא לו עכשיו את ההתאמה. אבל הוא אומר הנה, חייבתי, דפקתי בקופה, קדימה.

נכון.

עד כמה אתה יודע לומר לי שאכן מה שהופיע אצלכם בסיווגים במת"ש אקוויוולנטי למה שהוא יושם באמת בפועל?

בסופו של דבר זה המדד הראשוני כמו שאמרת, האובייקטיבי.

זה אחד המדדים.

הראשוני האובייקטיבי. ולאחריו אנחנו גם בונים את הרובריקה של "אחר" בשביל לבדוק. אחר כך יש לנו עוד עבודה, כמו שעכשיו אמרת, לוודא במשק אם נתנו לזה מענה או לא.

אוקיי, אז אלה השלבים הבאים שלכם. אוקיי. מר פרץ?

היו"ר, לשאלתך, המקצוע קצב הוא בביקוש הכי נמוך.

איך אתה אומר את זה? בוא רד לעם.

רגע. אם תיתן לי לסיים.

תן לו לסיים, אולי לא הבנת אותו. תן לו לסיים.

כשעוצרים באמצע המשפט לפעמים מפספסים את העיקר. ואני מדבר גם בכובעי האחר, אז תאמין לי, אני יודע כמה הוא שחקן. אמרתי, לכאורה הביקוש ביחס לכלל המקצועות: קופאית, סדרן, מחסנאי – הוא הכי נמוך. הדרישה. מבחינתי דרישה היא ביקוש. הביקושים לקצבים הוא הכי נמוך מבין כל הביקושים שאנחנו מקבלים אותם ויש בזה גם היגיון. אמה מה? הוא שחקן הכי קריטי. למה? אני מדמיין את זה ולוקח את זה למגרש הכדורגל. כל שחקן יש שלושה מחליפים בחוץ בספסל. על כל תפקיד, מקשר עד בלם. שוער זה אחד התפקידים שהכי קשה להשיג אותם והם גם לכאורה הכי נדרשים, כי יש רק אחד או שניים מבין 22 שנמצאים על המגרש.

מה שאני רוצה להגיד שדווקא במקצוע הזה ההתערבות היא הכי נחוצה. אם אתה שואל אותי, הכי נחוצה. כי עם כל היתר אני יכול לסייע יותר, יכול לסייע פחות. בקצבים זה הכי קריטי.

יש מבקשי עבודה שעוסקים בתחום הקיצוב והדגייה?

יש מעטים מאוד. כל מי שנמצא נמצא כיום בתוך תעסוקה.

הבנתי. זאת אומרת שאין אבטלה בתחום.

נכון. לכן צריך לעזור להם.

אתה משתדך עם מה שהוא אמר?

הוא צודק שחסר קצבים.

אתה הבנת אבל שמה שהוא אמר הפוך ב-180 מעלות ממה שהנחת שהוא אומר? בסדר? אז הוא בא לייצג את הצורך שלכם. תאפשרו לו להתבטא.

וגם אם אפשר, היו"ר, משפט אחד, הקצב בדרך כלל אם אתה הולך לסניפים, הוא בעל שנות הוותק הכי גדולות בדרך כלל. זאת אומרת הוא מחזיק הכי הרבה שנות תעסוקה. זאת אומרת אם אתה פוגע ומשיג להם קצב זה קליעה בום, הוא לא יהיה בדלת המסתובבת שציינו כאן.

אבל הכמות שיש היום במשק היא אפילו לא בלבל הכי נמוך שיש במקצועות אחרים.

אמרתי, הכי צריך לעזור לכם בזה.

ישראלי היום לא ילך לעבוד בזה. לא ירצה לעבוד בזה. לא בזה ולא בענף של הדגייה ולא באוכל מוכן ובטוח גם לא בניקיון. זאת אומרת נוצר פה בור. הבור הזה, הישראלי לא ירצה לעבוד, גם אם תציע לו משכורת של 40-45. כי קשה לו ולא מתאים לו העבודה הזאת. והאופציה האחרונה שנשארה זה או לא לתת שירות, שאי אפשר לעשות את זה כיום כשיש את המלחמה, יש את החגים בפתח. אין. אני יכול, עוד פעם, אני מסתכל על המצב שלנו היום. שאני רואה את התורים המטורפים שיש. אותו לקוח עוזב את הכול והולך. ואנחנו נשארים עם העגלות האלה שם, מלאות, שהסחורה הזאת הולכת בסוף לזבל. ואז אותו מלקט, עובד או סדרן מה קורה לו? עובד כפול. זאת אומרת הוא צריך ללכת לפרק את העגלה. אז נוצר מצב שגם אנחנו בעצם את הסחורה זורקים לזבל, גם משלמים עוד שעות עבודה. זה גם חלק מהתהליך הזה. אני לא יכול גם לתת מחיר טוב בסוף.

תודה רבה.

היו"ר, לכן אתה לגמרי צודק. חייב לתת סדר עדיפויות ומתן מענה במקצועות האלה.

אני מצפה ממשרד הכלכלה לפעול באופן יעיל ולאפיין את הצרכים מהיום כדי שכאשר מפרסמים את הקול קורא יהיה להם כבר עם מה לצאת לדרך. זה חלק מיסודות הליך ההבניה.

נמצא פה מר אבישי דומוביץ, מנכ"ל חברת כוח אדם ותאגידי עובדים זרים.

קודם כל, לא תכננתי לדבר. פעם ראשונה שאני באיזה ועדה, אז הצטרפתי לשולחן.

ברוך הבא.

תודה. נעים מאוד. אני מחזיק באיזה כובע קצת ייחודי ואני בגדול באתי לפה קצת להריח לאיפה השוק הולך בענף הקמעונאות, כיוון שאני בבעלותי חברת כוח אדם לענף הקמעונאות. עבדתי עם חלק מהשחקנים שיושבים פה. ובכובעי השני אני גם בעלים של תאגיד ענף הבנייה. לחברת כוח אדם של ישראלים לענף הקמעונאות בעיקר קוראים אואזיס ולתאגיד קוראים תקומה. אז כך שאני מסתכל על הדברים קצת אחרת.

אני רוצה לבוא ולהגיד שבסוף הכול ביקוש והיצע. מציגים פה את העובדים לא פעם 'הם מראיינים אותי', 'הם מבקשים כל מיני דברים כאלה'. קודם כל, מותר להם, זכותם. הם יכולים להחליט אם הם רוצים לעבוד או לא רוצים לעבוד אצלכם.

אתה טועה.

אוקיי, זו דעתי האישית.

אתה טועה כתפיסה. בסדר? כמה זמן אתה בעלים של חברת כוח אדם זרים?

שמונה שנים.

עובדים זרים?

עובדים זרים ארבעה חודשים-חמישה חודשים.

אז בוא תתפור קצת קילומטרז' ואחרי זה תתבטא ככה. בסדר?

אני יכול לענות לגבי העובדים הזרים.

שנייה, אתה עוד לא ברשות דיבור.

דיברתם קודם על הבניה, אז תן לי שני משפטים.

אין בעיה. כשאתה מתייחס לעובדים זרים.

לא, לא, לא, אני דיברתי על העובדים הישראלים.

אז אמרת שאתה פה בשני כובעים והמשכת לעניין הבחירה של העובדים הזרים כבסיס. עובד זר שמגיע לעבודה בענף מסוים בתנאים מסוימים, הסכם העסקה שלו נחתם איתו ברצונו, בשפתו, בשפת האם שלו לפני שהוא עלה לארץ.

אני מכיר את זה, אני יודע.

לפני שהוא עלה על מטוס. בסדר?

אני יודע. יש לי 122 עובדים זרים בענף הבנייה ועוד 150 בדרך.

ברוך הבא.

וגם זה יאמר לזכות רשות האוכלוסין וההגירה. עושים עבודה מצוינת. אנחנו פתחנו תאגיד לפני משהו כמו חצי שנה, ממש בתחילת נובמבר. ואנחנו כבר עם 122 עובדים ועוד 100 ומשהו בדרך. יש מענה, יש זמינות, יש הלך רוח של עבודה ורצינות.

מאיפה העובדים מגיעים?

מהודו. ועוד 100 אוזבקים בדרך.

אלה שמגיעים מהודו הגיעו תחת הסכם בילטרלי או b2b?

חלקם דרך b2b וחלקם דרך g2g, הרוב b2b. היום אנחנו מראיינים את כולם מרחוק לפני שמישהו נוחת פה ב-b2b. ב-g2g אין לנו שליטה כמובן.

אבל ב-b2b אתה נסעת לבצע מיונים?

אני לא נסעתי.

שלחת?

ההתאחדות ביצעה.

לא. אבל איך הזמנת את אותו עובד? זאת השאלה.

דרך חברות כוח אדם שהגדירו שאפשר לעבוד איתן בהודו ואנחנו התקשרנו מולם ואנחנו עובדים מולם.

והם ביצעו את המיונים ואמרת אני רוצה כמות כזו וכזו.

בדיוק.

אני יכול להמר? אני לא חזק בהימורים, אבל אני יכול לנסות? אפשר? האם חברת כוח האדם במקרה קוראים לה דינמיק?

לא.

בינגו. שנייה.

לשמחתנו.

למה?

כי הרוב הזמינו משם, יצא שם איזה שהוא שם כזה שאני לא יודע מה קורה שם. אנחנו לא במשחק הזה.

אוקיי. אתה בר מזל קודם כל.

תודה.

נתקדם הלאה, ברשותך.

אדוני, אני רק רוצה לומר.

לא, לא, לא.

חברת כוח אדם ועוד חברה ועוד חברה ובינתיים אנחנו מדברים אחרי זה על העובדים שנמצאים בארץ.

אז תכף אני אתייחס גם לזה.

סליחה? תודה. זה לא קשור עכשיו לדיון שלכם. בסדר? לא באופן ישיר.

אלה שקיבלת ב-b2b מה רמת המקצועיות שלהם בענף?

אני יכול להגיד לך שמתוך 122 עובדים שכרגע בארץ, שרובם b2b החזרנו אחד להודו. כל מי שהבאנו לכל אחד מהלקוחות שלנו ממשיך לעבוד ומרוצים ממנו.

יש הבדל בין הרמה של אלו שהגיעו g2g ל-b2b?

בנגלה האחרונה של ה-g2g לפני משהו כמו שלושה שבועות-חודש הגיעו סדר גודל של 2,500 עובדים, אני חושב שכל יום נחתו משהו כמו 500 עובדים.

לא, אצלך.

אצלי נחתו כמויות מאוד קטנות. ורובם הרגישו שהביאו אותם מהרחוב.

אוקיי. זאת אומרת שאתה רואה הבחנה בין ה-b2b ל-g2g.

לא באופן גורף, אני מדבר על הנגלה האחרונה בעיקר.

אין בעיה. עוד שאלה אחרונה לסוגייה הזאת. כמה זמן עבר מאז שהעובדים שלך מוינו בהודו עד הרגע שהם הגיעו לארץ ב-b2b?

תוך שבוע וחצי הם יכולים להיות פה כבר.

תשמע, אתה תצטרך ללמוד לענות לי רק על מה שאני שואל. זה התנאים פה, מה לעשות? כמה זמן עבר מהרגע שהעובד - - -

מעולה. אז הם התמיינו לפני חודשיים וחצי.

b2b?

b2b.

אני לא מכיר חודשיים וחצי מיון.

אז אולי קצת יותר.

לא מכיר.

בינואר. אוקיי, סליחה.

אתה יודע כמה זמן עבר? יותר מחצי שנה. איך אתה אומר לי חודשיים?

נכון. אבל אנחנו שולטים על הקליטה שלהם ועל הכניסה שלהם.

כן, אבל זאת לא השאלה שלי.

אז סליחה.

כמה זמן עבר מהרגע שאותו עובד שלך ב-b2b מוין בהודו עד הרגע שהוא נחת בארץ. זו השאלה. היא פשוטה גם. כמה זמן עבר?

לשיקולי. אני מחליט מתי להביא אותו.

תוך כמה זמן יכולת להביא אותו?

הכי מהיר, הראשונים הגיעו באמצע אפריל.

זאת אומרת שלושה וחצי חודשים.

נכון.

הבנתי. תודה. בוא תתייחס עכשיו למה שמתממשק בין תחום העיסוק שלך לענף הקמעונאות.

אז אני אגיד ככה: בגדול דיברתי על העובדים הישראלים שבסוף דווקא לאור הדפים שרמי לוי הביא לך ואני מניח שגם התפנוקים שלכם – הם רק מוכיחים כמה לא משנה מה תיתן לעובדים הם פשוט לא רוצים לעבוד. זה לא משנה. תנסו להתווכח עם רשות התעסוקה ולהביא את החברה המובטלים ותנסו לתת להם מסאז'ים ופיצויים וסיפורים. זה לא מעניין אותם. בסוף סביבת העבודה היא סביבת עבודה קשה. לא נעים להיות שם. אין מה לעשות, זו סביבת עבודה קשה. עם מנהלי ביניים נקרא לזה לא מאוד מאוד מתוחכמים. והעובד הישראלי הממוצע לא משנה מה תיתן לו לא יעבוד שם. וזאת הנחת העבודה שצריך להבין אותה.

ולמה אני אומר את זה? גם דיברו פה קודם על מועדפת. אנחנו עובדים גם בענף המלונאות. בסדר? ושם יש מועדפת ושם משלמים יותר מהקמעונאות. ושם אף אחד לא רוצה לעבוד גם. אני אגיד לך יותר מזה, גם העובדים הזרים לא רוצים לעבוד שם. כי זה ענפים מאוד מאוד קשים. אני יכול להגיד לך שם שיש לי את הידע גם בענף הבנייה וגם בענף כוח האדם הישראלי – העלות הכי גבוהה של החבר'ה שיושבים שם זה התחלופה האדירה שיש. אני כמעט כל חודש מגייס את כל הצוות מחדש של עובדי השטח שלי ויש לי מאות רבות של כאלה. כמובן לא את כולם, אבל הרבה מאוד. זמן ההכשרה, אדמיניסטרציה, תעסוקה, כל מה שכרוך בפיטורים וכו' זה כסף, זה עלויות אדירות. ברגע שאתה מביא עובד הודי ולא משנה באיזה מסלול והוא נמצא לך באתר בנייה במשך שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש ואתה לא מתעסק כל הזמן בלהחליף עובדים – יש לזה עלות כלכלית אדירה שאתה חוסך.

לכן עצתי היא לא לנסות לפתור את הסוגיות שעומדות לפתח הוועדה עם העובדים הישראלים. לא דרך מענקים ולא דרך תפנוקים.

מה אתה חושב?

רק עובדים זרים. רגע, עוד משפט.

אם אתה המנגנון כמה אתה תבקש?

אז אני אגיד לך בדיוק.

אתה צריך לפחות לתת לי את השאלה. אבל הבנת.

הבנתי. עובד זר היום במדינת ישראל בענף הבנייה, בהנחה ואני משלם לו מינימום.

לא, לא, תקשיב.

אני עונה לך.

לא, לא, בוא נעצור פה. עונים רק על מה שאני שואל. ברור? פעם אחרונה אבל. אם היום מגיע אליך אחד מהמעסיקים האלה בענף הקמעונאות, אומר לך אדוני יש לך תאגיד, יש לך עובדים זמינים. בהנחה שיש קונסטרוקציה שאתה יכול להביא. לא כאלה שזולגים. בסדר? כמה כסף יעלה לנו לשעה עובד זר, לקמעונאות? אנחנו רוצים קבוע. ותגיד מה זה כולל, תגיד מה זה לא כולל? הנה, שני משפטים תן לנו.

מעולה. ההקבלה הכי קרובה שאני יכול לתת זה של ענף הבנייה. לי העובד עולה 55 ₪, כולל האגרות. מתוך ה-55 ₪ 10 ₪ הולך לאגרות חודשיות למדינה. זה העלויות. שקל לפה, שקל לשם. זה אומר שאם אני רוצה להתפרנס בכבוד.

מה כולל בזה?

כולל בזה הכול, כולל הכול, חוץ ממגורים והסעות. 55 ₪ יש את כל העלויות.

נאמר ולא היו אגרות זה 45 ₪?

נכון.

זה מה שאתה מבקש?

זה עלות של העובד. העלות הגולמית של העובד.

45 ₪? בלי אגרות. נאמר והמדינה לא רוצה אגרות.

נכון.

יופי. כמה דיור אתה מעריך לעובד? עזוב, אל תגיד לי כמה דיור. כמה אתה מבקש, תקומה?

אני ארצה להרוויח משהו בין 3 ל-5 ₪.

כלומר 4 ₪. נגיד 49 ₪.

נכון.

נאמר ולא היו אגרות.

נכון. רגע, זה בלי מגורים והסעות.

שנייה. תענה לי, הבנתי.

ארבעה שקלים לשעה אתה רוצה להרוויח?

הוא רוצה שאני ארוויח פחות?

חבר'ה, זה בסדר, שנייה. בין 3 ל-5 זה 4 ש"ח. אומר לך העובד עולה, עוד לא התחלנו לדבר, עולה 45 ש"ח, בלי אגרות והיטלים. 45 ש"ח. על זה צריך להוסיף דיור, על זה צריך להוסיף הסעה. ניתן לקזז חלק מהעלויות? ביטוחים כבר בפנים אני חושב.

הביטוחים בפנים.

כולל ביטוח בריאות?

כולל ביטוח בריאות, כן. אני מכיר את המספרים של הבנייה.

זה אותו דבר, תעצרו. אורח רוח, חבר'ה. אני כל הדיון הזה חיכה למתנה הזאת. שבן אדם יבוא ויספר פתוח, נקי. לכן אני אומר לכם, אני כבר עברתי לא מעט ענפים שמאוד מאוד רצו ובסוף מסתבר שזה לא ישים להם.

אומר לך בן אדם אני מבקש 48 ש"ח, 49 ש"ח לשעה, שזה עם רווח של בין 3 ל-4 ש"ח לשעה לעובד. זה כולל הכול, לא כולל אגרות. זה אירוע בצד, נדבר עליו. לא כולל מגורים והסעות. שמגורים והסעות ניתן לקזז איזה שהוא אחוז מסוים משכר העובד. בסדר?

נכון.

האם לכם, לענף שלכם, עם אחוז הרווחיות שלכם, כלכלי להעסיק עובד זר?

אתה יכול להחזיק עובד זר, אבל ישירות אלינו.

לא, הנה, עוד פעם. אתה אומר שה-3 ש"ח זה ההפרש?

זה גם העובד. הוא מתחיל ב-3 ש"ח, אחר כך יהיה 10 ש"ח.

חבר'ה, לא, יש חוזה התקשרות. אני שואל שאלה. תקשיבו, אני לא ראיתי את הבחור בחיים, אני לא מכיר אותו. אני מנסה רגע להבין. הנשיאות כבר שלחה לי הודעה, תכף אסור לי להמשיך לקיים את הדיון כי נפתחת המליאה.

השכר המדובר, אחוז הרווחיות שאתה מבקש, זה מה שאתה מבקש גם מתעשייה ובניין? האם אתה מבקש בין 3 ש"ח ל-5 ש"ח רווח לעובד לשעה גם בבניין?

נכון.

זהו, ענית לי. עכשיו אני פונה אליכם. אומר לכם עזבו רגע את התעריפים. בואו נאמר שמתעדכנות האגרות ומבקשים לבצע הפחתה של 40%-50%. בוא, נספר לעצמנו 90%, אבל בסוף יש מציאות. אני מנסה רגע לעשות אתכם הדמיית שכר, חברים. נאמר ועושים 50% הנחה. זה אומר שעלות ישירה לפני דיור והסעה עומדת על 60 ש"ח לשעה. זו העלות הישירה. זה כשיש לו 3 ש"ח רווח.

זה מטורף.

לכן אני אומר לבקש ולנהל דיונים ולהניע את כל המשק, אני מנסה להסביר לכם מה המשמעות. אני יודע להגיד לכם, להראות לכם את הצד השני. בסדר? עובד זר שנקלט כהלכה וכשאין מחסור כל כך גבוה בשוק, עובד מסור, הוא עובד שהוא לא מחבל לך בתוצרים שלך. אתה לא עולה לישון עם כאבי בטן האם בבוקר הוא קם לעבודה או חותך לך למקום אחר. הוא עם מוסר עבודה גבוה והפריון שלול גבוה. אבל שתדעו, קודם כל צריך להתחיל לשלם. רצית 100 עובדים, בוא קלקולטור, רק 100 עובדים. 230 שעות בחודש, זה 13,800 רק שכר. בלי עלות מעביד מה שנקרא. זה משהו שחייבים לשים אותו. זה אומר שמתחילים ל-100 עובדים, שאתה מחויב לו לאורך זמן. אתה לא אומר לו מחר אל תבוא, מחרתיים יש לך חצי יום עבודה. אתה מחויב לו ל-230 שעות. זה אומר של-100 עובדים 1,400,000 תשכיב כל חודש. בלי הוצאות מעביד.

והכשרה גם.

לא, אני חושב שהכשרה אין פה מה.

אתה לא מצליח לקבל ישר את התוצאות, לוקח פה זמן. גם זה צריך לקחת בחשבון. זה חלק מהדברים שאתה מקבל עובד פה.

אבל גם עובד ישראלי אתה תצטרך להגיד לו שאת אוסם הוא שם פה ואת ויטה הוא מוריד משם. אני מסביר לכם, אתם כל כך רוצים עובדים זרים. אני מכיר את המציאות הזאת מעוד ענפים. אני מסביר לכם משהו בבסיס. שחוקי מדינת ישראל וצווי הרחבה והתנאים הכול כך מחמירים שבחסות בית המשפט וארגוני זכויות דואגים להם עד כדי כך. אלה העלויות הראשוניות. חשוב שתדעו. למה אני מתעכב על זה? למה עם זה התחלתי את הדיון כששאלתי אם עשיתם הדמיית שכר? כדי שנדע אם אנחנו ממשיכים להניע את כל המערכת. אם יש לזה טעם והיתכנות. בשביל זה אני ביקשתי שיהיה פה מר רמי לוי. אבל הוא נאלץ ללכת, אני מקווה שיהיה מי שיתווך לו את הסיטואציה.

כאשר מדבר מעסיק שהוא לא מבקש משהו בשמיים. חשוב שתבינו, כשאתה אומר שאתה רוצה בין 3 ש"ח ל-5 ש"ח לשעה לעובד, תשמע, בן אדם השכיב מיליונים בשביל לפתוח חברה. עמד בכל כך הרבה תנאים. אחוזים גדולים לא זכו להגיע למעמד הנכסף הזה. הוא משלם עליו, מקסימום מחכים 48 שעות מהרגע שהוא נחת. הרבה פעמים העובד הזה נוחת ערב שבת או ערב חג ואז הוא משלם אותו, מלין אותו, מכלכל אותו, דואג לו כמו אמא מהרגע הראשון על חשבונו. לפעמים זה חמישה ימים ויותר. זה בהנחה שהוא יעיל והוא מצא מי שירצה להעסיק אותו לפני שהוא הגיע לארץ. זה לצד כל העלויות ומנהלים ומהנדסים ומשרדים ואני לא יודע מה.

לכן אתם צריכים רגע לעצור, לחשוב. אני מציע לכם לטכס עצה ולהגיע למסקנה האם לשם פניכם מועדים.

הוא הציע מחיר פה, הוא אמר משהו בסביבות ה-50 שקלים. ואנחנו מקבלים הצעות מהם בסדר גודל של 70 ו-80 ש"ח.

לא, לא, אז הנה אני אומר לך, תקשיב. הנה אני אומר. העלות של העובד היא 55 ש"ח לשעה כולל הכול, לא כולל הוצאות מעסיק, דיור והסעה. על זה הוא מבקש בין 3 ל-5 ש"ח. אני מניח שאם אתה רוצה עובד אחד לשנה זה יעלה לך יותר מאשר אתה רוצה 50 עובדים לשלוש שנים. אני מניח. זו ההשלכה על גודל העסקה.

יש לי הצעות מהם על 60 ומשהו שקלים וגם על 70.

מה זה מהם? הוא תאגיד עצמאי.

לא ממני ואתם גם לא משלמים את הסכומים האלה. העובדים רובם, מה שאני מכיר, מרוויחים קצת מעל המינימום בכל הרשתות.

היה לי חברה, מה אתה חושב?

היום. לא בנייה. בקמעונאות רוב העובדים מרוויחים טיפה מעל מינימום. עזוב, הם מרוויחים טיפה מעל המינימום. בקמעונאות.

כי למעלה אתם משנים את הכול. אפשר לקבל את זה ישירות?

אני אסביר לך. מוטי, ברשותך.

חברים, הוא לא בא להציע עכשיו.

נכון, אני ממש לא בא להציע שום דבר. אני רק בא להגיד דבר כזה פשוט. עובד לפני דיור, לפני הסעות, מתחיל לך ב-55 ₪. אם אתה הבאת אותו ואתה הצטרכת לבצע את כל הקונסטרוקציה של ההבאה עם כל המשמעויות וההשלכות.

יכול להיות הוא עובד יותר טוב משניים. הם עובדים טובים.

אבל לא כולם חצי חינם ורמי לוי. יש עוד המון סופרים קטנים.

אנחנו בלופ בלתי נגמר. אני רק מנסה להסביר לכם שאלה הם ההיקפים. אתם צריכים לבחון את עצמכם אם זה מה שאתם זקוקים לו וזה מה שנותן מענה. מי אתה אדוני?

אני סלומון.

סלומון, יש לך משהו לחדש שהוא לא אמר?

כן. אני רוצה לדבר לגבי העניין הזה של פליטים, הנושא הזה שדיברת. אנחנו בתור תאגידים ממשיכים לשלם על אותו פליט שעובד במקומות שמחזיקים אותו בצורה לא חוקית.

על פליט לא.

על פליט אנחנו משלמים.

לא, על פליט לא.

אני יכול להראות לך שאנחנו משלמים אגרות על אותו פליט שבורח מהתאגידים.

עו"ד אסרף, משרד העבודה. על איזה אגרות מדובר פה?

לא, אני אומרת, נראה לי יש טעות בהגדרה.

לא, יש אגרות שאנחנו משלמים על עובדים.

נראה לי שהוא מתכוון לברחן.

אתה מתכוון לברחן?

לא משנה. הוא בורח, אני משלם.

לא משנה, הוא לא נקרא פליט.

תקשיב אדוני, אתה בעל תאגיד. את הטרמינולוגיה הבסיסית אתה אמור להכיר. אתה מדבר על עובד זר שהגיע תחת המכסה שלך וברחן לך.

בדיוק.

זה לא זה, זה לא מה שמדובר.

זה לא מה שאנחנו מדברים והוא לא נקרא מהגר. אתה צודק שחופש התנועה שיש להם ועד שאוכפים אותם בינתיים הם יושבים על המכסה שלך ואתה משלם אותה וזה אירוע שצריך לטפל בו אבל הוא לא שייך לענף הקמעונאות. שאלתי אם יש משהו בעניין תאגיד בניין.

יצא מתווה לפני בערך ארבעה או חמישה חודשים שתאגידים יכולים לספק עובדים לקמעונאות. לקח לי זמן בתור בעל תאגיד לחתום עם אחת הרשתות הגדולות ברשת.

לא מכיר כזה דבר. מר נקש, יצא מתווה לפני חמישה חודשים שתאגיד שמביא לבניין יכול לשדך אותם לקמעונאות? להעסיק אותם בקמעונאות?

הייתה איזה הוראה ממש בתחילת המלחמה כשאתרי הבנייה היו סגורים. אז קודמתי הוציאה את ההוראה.

זו הייתה הוראת שעה ייחודית.

מפעלים חיוניים, כן.

למפעלים חיוניים, אוקיי.

ברגע שהתארגנתי לספק את הפועלים האלה יצאה הוראה שהמתווה הזה כבר נגמר. ואנחנו נשארנו גם עם הפועלים, גם עם הדירות.

זה היה רלוונטי כשהיו עובדים זרים ואתרי בנייה שהיו סגורים ולא היה להם עבודה באתרי בנייה והיה צורך במפעלים חיוניים אז זה היה רלוונטי. מן הסתם הרעיון הוא לא לקחת את עובדי הבניין, להוציא אותם מענף הבנייה ולהעביר אותם.

ברור. בוא תתמקד אדוני.

לפי שבוע יצא אותו מתווה לשלושה חודשים. קרי זה אומר שאני צריך עכשיו לבוא ולחתום הסכם עם חברה קמעונאית שזה לוקח זמן בדרך כלל.

בוא תעצור. יש לי פשוט עוד שתי דקות על פי הנשיאות לסיים. הבנתי את מה שאתה אומר. אני אומר לך שעניין השלושה חודשים מטופל ואני אומר לך שהמתווה שיצא שונה ממה שאתה מכיר. אבל יותר מאוחר יתפרסם ברשומות עניין המתווה והאורך שלו והמשך שלו ואני עובד על זה גם עם מר נקש וגם עם מר סיסו.

הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה והתעשייה להעביר לוועדה לוח זמנים לפרסום הקול קורא ותאריכי יעד לתהליכים ולאפיין את הצרכים כפי שעלו בדיון ואת המקצועות כשמפרסמים אותו; הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה, רשות האוכלוסין ומשרד העבודה, לקבל את מנגנון ההעסקה לעובדים הזרים בענף המסחר והשירותים. דרך הגיוס, אופן העסקה, אגרות ותנאי העסקה; הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה מהם אפיוני המקצועות;

הוועדה מבקשת מהקמעונאים לדעת כמה בקשות הגשתם לשירות התעסוקה על מנת לגייס עובדים ישראלים, מהו השכר הממוצע; הוועדה מבקשת מהקמעונאים ומשרד העבודה להכין סימולציות שכר לעובדים זרים כפי שעכשיו ביצענו. פחות או יותר זה רוב העבודה, אבל עדיין צריך לקיים את זה.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לשלוח לוועדה את ההבהרות שיפורסמו לנוהל שפורסם לאפשרות לניוד עובדים מענף הבניין כפי ששוחחנו. הוועדה תקיים בקרוב ישיבת מעקב המצפה לקבל את כל התשובות בהקדם.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:59.