פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת החינוך, התרבות והספורט
25/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 9:00

הצעת צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות)(תיקון), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר

שחר פרלמוטר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הפנים

חוה מונדרוביץ - ראש אגף בכיר רישוי עסקים, משרד הפנים

הילי אנושי בתרון - רפרנטית רישוי עסקים, משרד המשפטים

איתן טימן - מנהל אגף חברתי קהילתי ברשויות המקומיות, משרד החינוך

ערן יעקב הוליץ - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגום, ארגון מורים עולים

שלומי קסטרו - מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער

אלה בן עמי - הבת של אוהד בן עמי שחטוף בעזה

לי - תושב בארי

רותם בכר - שכל את אימו ואחיו ב-7 באוקטובר בקיבוץ בארי

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

נועה בן אריה - עו"ד, יועמ"ש מרכז השלטון האזורי

צח בן יהודה

יהודית גידלי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות)(תיקון), התשפ"ד-2024

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, י"ט בסיון התשפ"ד, 25 ביוני 2024, בנושא הצעת צו רישוי עסקים (פטור מחובת רישוי לקייטנות)(תיקון), התשפ"ד-2024.

אין פה משפחות, חבל. צח, בבקשה.

בוקר טוב, תודה יושב-הראש. אנחנו פה היום בצו רישוי עסקים (תיקון). קצת רקע קצר: השילוב של חוק קייטנות וחוק רישוי עסקים קובעים מהי קייטנה ושקייטנה חייבת ברישיון לפי חוק רישוי עסקים. ובחוק רישוי עסקים נקבע שלא יינתן רישיון לקייטנה אלא אם כן גם שר החינוך הכיר. "לא יינתן רישיון לפי חוק זה לקייטנה אלא אם כן ניתן אישור לכך גם משר החינוך והתרבות או מי שהסמיך אותו לכך". וששר הפנים, שהוא ממונה על חוק רישוי עסקים, רשאי לתת פטור לקייטנות מסוגים מסוימים. צו רישוי עסקים מדבר על קייטנות המשך, שזה קייטנה שמנהל ארגון או גוף שמפורטים בצו, שהפעילות מתקיימת בהמשך לפעילות חינוכית שהתקיימה על ידי הארגון או הגוף במשך כל השנה. והצו הקיים שעודכן כבר לפני אי אילו שנים מפרט רשימה של גופים שהלכה וגדלה לאורך השנים, שזכאים לפטור מרישוי עסקים לצורך הקייטנה שלהם בלבד.

לפני כשנתיים הוועדה אישרה הוראת שעה לגבי גוף שמפעיל צהרון כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים בבית ספר או בגן ילדים. גוף שהפעיל צהרון במשך שתי שנות הלימודים הקודמות במסגרת תוכנית ניצנים של משרד הבריאות גם קיבלו פטור מרישוי עסקים לצורך קייטנת המשך בבית כהוראת שעה לשנתיים האלה.

כרגע מונח בפנינו צו תיקון שהופך את הוראת השעה להוראת קבע. הוועדה מוסמכת לדון בצו ובסופו של דבר או לאשר או לא לאשר את הצו כפי שהוא הונח בפנינו.

טוב. בוקר טוב. אז אני רק רוצה לפני שאנחנו מתחילים לגלוש. איתן, בוא תן לי מהצד שלכם, משרד החינוך, מה ההגדרות ומה הקריטריונים כדי שבסוף גוף כזה או אחר יוכל אכן לקבל פטור גורף מרישוי עסקים.

אפשר, משרד הפנים? כיוון שזה צו של שר הפנים שאני אסביר רגע?

אוקיי, חוה, בבקשה.

אני חוה מונדרוביץ, מנהלת אגף בכיר רישוי עסקים במשרד הפנים. לצידי גם שחר פרלמוטר מהלשכה המשפטית.

כמו שאמר היועץ המשפטי קייטנה טעונה רישוי לפי חוק רישוי עסקים. בצד רישוי עסקים מופיע פריט 7(8)(א) שבעצם נדרשים לתת פה אישורים גם משרד הבריאות, לצורך המטרה של הבטחת תנאי תברואה נאותים. גם הכבאות לצורך המטרה של קיום דיני הכבאות. גם כמובן עמידה בתכליות דיני התכנון והבנייה ובנוסף אישור פדגוגי של משרד החינוך. בעצם יש פה ארבעה אישורים לצורך רישיון עסק של קייטנה. ותכליתם כמובן שמירה על האינטרס הציבורי על הקייטנה ועל המשתתפים בה.

ניתנה בחוק סמכות לשר הפנים לתת פטור לקייטנת המשך, כמו שאמר קודם צח. אחרי בדיקה שהוא נוכח באמת להבין שאנחנו בדקנו וראינו שאותו גוף או ארגון מפוקח על ידי משרד החינוך כפיקוח שווה ערך לרישיון העסק. לאותו תהליך שעובר רישיון העסק שהוא בודק את כל אותן מטרות שהזכרתי. לא הכוונה סתם שהוא מתקצב. כי בקרה של תקצוב היא פיקוח שונה מאשר הפיקוח שעובר גוף שנדרש להוציא רישיון עסק. זה תהליך שהוא המטרות שלו הן לפעמים שונות.

באמת משרד החינוך הגיש בקשה אלינו לפטור את אותם צהרונים שהופכים לקייטנות בחופשים, שהם מתוקצבים או מפוקחים על ידי תוכנית ניצנים של משרד החינוך. וישבנו בוועדה בין משרדית לפטור מרישוי קייטנות שכוללת גם את משרד הפנים, גם את משרד החינוך, גם את משרד הבריאות, שכמו שאמרתי הוא נותן אישור ברישיון העסק של קייטנה. וישבנו ובחנו את הדברים לעומק ולראות שהפיקוח והבקרה של משרד החינוך, כפי שהוא הציג בפנינו, הם שווי ערך לתהליך של רישיון עסק. ונוכחנו אחרי ששמענו אותם שאכן זה כך. והעברנו את הממצאים והמסקנות שלנו לשר הפנים שהחליט לפי אותן מסקנות וממצאים שבדקנו, אכן לאשר את הפטור הזה של התוכנית ניצנים, כפי שמופיע בצו בנוסח.

כמה זמן לוקחת הבדיקה הזאת שעשיתם מול ניצנים או כל גוף, לא משנה.

תראה, זה די תלוי איזה גוף מגיש. אבל פה במקרה הזה הייתה היכרות עמוקה של משרד החינוך עם אותו גוף גם בהתחשב בזה גם הוראת שעה שאפשר היה לבחון אותה לשנתיים האלה. אז יחסית עשינו את זה מהר. התכנסנו, עשינו את הבדיקה, שמענו מהם.

חוה, אני אוהב את התשובות שלכם, אבל זה לא מה ששאלתי. שאלתי כמה זמן לקח?

מה, עד שקבענו פגישה?

לא. מרגע הבקשה של ניצנים ועד זה שאישרתם.

הפנייה הראשונה ממשרד החינוך הגיעה בחודש אפריל.

אפריל האחרון.

כן. עד אז אנחנו לא ביקשנו.

זו הייתה שאלתי.

בעקבות זה התכנסנו.

בסדר גמור. אתה רוצה להוסיף משהו שחר?

לא.

לפני שאני שומע את משרד החינוך, נכנסו אלינו משפחות החטופים. בבקשה.

תודה על רשות הדיבור. בוקר טוב לכולם, אם אפשר להגיד בוקר טוב בימים האלה. אתמול התפרסם סרטון של שלושה חטופים צעירים שנחטפים באכזריות מהבית שלהם. ממדינת ישראל. הם נלקחו מהבית שלהם של מדינת ישראל, אבל בתכלס הם באו לחגוג ולרקוד. אנחנו רואים שאחד מהם, הרש, הוא קטוע יד. וגם קיבלנו ממנו סרטון לאחרונה. ואנחנו פשוט לא יכולים לסבול יותר אמירות קשות בתקשורת ולשמוע מימין ומשמאל ומשם ומפה את כל הדעות על הקשת, כאשר בסוף מדובר בחיי אדם. מדובר באנשים, מדובר באבא שלי. מדובר בחברים שלנו. מדובר באנשים שחיו את החיים שלהם כרגיל עד הבוקר של ה-7 באוקטובר. הם קמו בבוקר של ה-7 באוקטובר ונכנסו לגיהינום והם לא מצליחים לצאת ממנו 264 ימים.

אנחנו חייבים לסיים את הסיוט הזה, אני רוצה את אבא שלי בבית. אמא שלי צריכה את אבא שלי בבית. אנחנו חייבים למצוא לזה פתרון וכמה שיותר מהר, כי בינתיים אנשים רק מתים שם. אנחנו חייבים להחזיר את כולם, גם את החיים וגם את הגופות לקבורה, את הנרצחים. כי אנחנו חייבים דרך לסגור מעגל.

אני אגיד שאני נמצאת פה היום עם חברים שלי מקיבוץ בארי מעוטף עזה. אנחנו החלטנו להתאחד ביחד צעירי משפחות החטופים וצעירי העוטף, למען החזרת החטופים. אני אשמח לתת להם גם רשות דיבור.

אני לי, מקיבוץ בארי כמובן. באותו בוקר של השבת השחורה קמתי בדיוק כמו כולם פה לאותו יום שבת רגיל ובעצם נכנס לממ"ד. אבל במקום שאלה פה עומדת ומחפשת, רוצה שאבא שלה יחזור זה יכול היה להיות אני, או אני חטוף. בדיוק באותה צורה. יש לי אפילו תמונה של כל המחבלים מחוץ לביתי, שבוא נגיד אני לא רוצה לדעת מה הם רצו לעשות לי באותו יום. ומזל שמישהו הגן עליי מלמעלה.

כל האנשים שפה בתמונות אלה אנשים שאני מכיר. זה סער, הוא בן כיתה שלי. הוא נרצח בשבי. לא נראה לי שלחץ צבאי החזיר אותו עד עכשיו. וזהו, אנחנו באנו פה בעצם לתמוך באלה, כי זה יכול היה להיות כל אחד מאתנו באותו יום. זהו.

אני רותם. אני שכלתי את אמא שלי ואת אח שלי ב-7 באוקטובר בתוך הממ"ד. אבא שלי זה אבידע בכר, הכרות רגל, הקטוע, מי שמכיר מהאינסטגרם ומהחדשות. מולי, מול הבית שלי נרצחו משפחת שרעבי, יעל שרעבי, נויה וליאה. אלי שרעבי נחטף מול הבית של ההורים שלי. הסיכוי שזה היה אחד מהמשפחה שלי הוא כנראה אותו סיכוי שאלי ייחטף. וצריך כבר להחזיר אותם הביתה. זה לא עוזר. המהלך הצבאי הזה הוא יפה מאוד לתקשורת, אבל בסוף הבנו שבעסקאות זה עובד יותר טוב. אז יאללה, מספיק עם הדברים האלה, בואו נחזיר אותם הביתה.

תודה רבה על הזמן.

תודה אלה. ואנחנו מחזקים אותך.

תודה.

ומקווים ומתפללים ופועלים כל אחד בדרכו להחזיר את כלל החטופים. לא חלק, לא בפעימות. שכולם יחזרו הביתה כמה שיותר מהר.

תודה רבה.

משרד החינוך, איתן בבקשה. ערן, אוקיי.

בוקר טוב. תודה אדוני. ערן הוליץ, לשכה משפטית, משרד החינוך. אני רק אדייק כמה נקודות, בהמשך למה שנאמר. הפטור מדבר על גופים שבמהלך השנה מפעילים תוכנית צהרונים במסגרת תוכנית ניצנים עבור רשויות מקומיות. ככל שגוף כזה ממשיך בחופשות לקיים קייטנת המשך, כלומר באותו מבנה, בגדול אותה קבוצת תלמידים, כמו הגדרה שיש בצו. מכאן הייתה בקשתנו ומקרה כזה אנחנו יכולים לומר אנחנו מכירים את הגוף, מכירים את המבנה ואפשר לתת את הפטור מרישוי עסקים כמו שהוועדה הבין משרדית המליצה.

זה לגבי ניצנים. לגבי שאר הגופים שקיבלו את הפטור בעבר? תנועות נוער, כל הרשימה.

לגבי תנועות נוער היה הליך שהוביל אותו אשר גרינר שהיה קודמה של חוה. ובמהלכו היה הליך של כל תנועה הופיעה, הייתה ועדה מתואמת שמשרד הפנים הוביל אותה. כל תנועה הופיעה, קיבלה את האישור ולאחר שבדקו את כל האישורים אישרו לתנועות הנוער והכניסו את זה לצו ב-2005 ומאז הוא קיים. לכן שעולה הנושא של הארגונים כל השאלה היא רק ההליך. לא השוויוניות. אני חושב שאין מחלוקת שצריכה להיעשות. השאלה מה.

האמת שיש.

לא, אני אגיד, תראו, במשרד החינוך יש תקנת ארגוני נוער, שהיא תקנה שיש לה שלושה קריטריונים: אחד, הארגון מוכר על ידי המשרד. שתיים, הוא מתוקצב והוא מפוקח. ויש לו תקנה ויש לו מחלקה שאחראית עליהם. זה אין לנו בעיה אם וכאשר יתחיל ההליך להעביר את זה במיידי.

מבחינה תקציבית?

כן, כן. כלומר יש לו שלושה דרים. אם אתה יכול להיכנס לאינטרנט תראה יש תקנת ארגוני הנוער. כל הקריטריונים. לא יכול לגשת מי שלא עומד בקריטריונים. הוא ניגש והוא עובר הליך של אישור. אחרי שהוא מאושר הוא מוכר על ידי המשרד. הוא מתוקצב.

שכמה זמן לוקח היום ההליך הזה?

לגוף חדש?

כן.

לגוף חדש זה יכול לקחת די הרבה זמן עד שהוא נכנס. אבל אתה מדבר על גופים קיימים.

לא, אני בכוונה שואל כדי לחדד את זה לשחר.

זה לוקח עד ארבע שנים מיום שהוא מגיש בקשה עד שהוא מגיע לסטטוס שאנחנו מאשרים אותו סופית. למה? כי יש שנתיים של עמותה חדשה ויש לנו את הבדיקה של מאזנים. ואנחנו גם בהליכים התקציביים, גם הפדגוגיים וגם הכמותית. נוכל לעמוד בקריטריונים כמותיים, פריסה ארצית, עמידה בכל נוהל רישום עמותה ובכל מה שמשרד החינוך קבע דרך המערכות המשפטיות. בממוצע ארבע שנים מיום הגשת הבקשה.

אתה קפצת ישר עוד לפני שכבר דיברת איתי. דיברנו מאחורי הקלעים. אבל כן, אני אגיד, אני כשהגיע אליי הצו, מיד אמרתי, היינו פה בישיבת צוות ואמרתי ליועצת המשפטית של הוועדה שבגלל שאני מגיע מארגוני הנוער, אני שם את זה על השולחן. אני בא מהבלתי פורמלי בגלגולי הקודם ואני עדיין מחובר לבלתי פורמלי. לא משנה אם זה תנועות הנוער, ארגוני הנוער. אני חושב שהבלתי פורמלי יש לו תרומה אדירה לחברה הישראלית ולנוער בפרט.

ואז אני ביקשתי לדעת האם ארגוני נוער נמצאים בצו, ואם לא, למה? התחלנו איזה שיח וגלגול. אני מבין את הטענה שמשרד הפנים אומר אני לא מכיר את האירוע. אבל חשוב לי כן לבוא ולהגיד, וזה חשוב שאתה בעצם בא ומחדד ואומר שבסוף ארגון נוער, כמובן אני לא מדבר על ארגון נוער שאתמול נרשם ועכשיו רוצה להפעיל קייטנת קיץ. לא על זה מדברים. מדברים על ארגון נוער מוכר, מתוקצב, מפוקח, מוכר בתקנה. עובר את הפיקוח הפדגוגי של המשרד. אנשים שלא נשלחו להשתלמויות בטיחות. יש פה תהליך אמיתי, לדעתי מקביל, לתנועות.

כן, כן.

וזה אירוע. ולכן בקשתי הייתה להכניס לצו הזה גם את ארגוני הנוער.

האם אותו פיקוח הוא שווה ערך לפיקוח של רישיון עסק?

זו השאלה. אין לנו התנגדות, אין לנו אג'נדה לא לתת פטורים למי שזכאי לכך. השאלה האם הוא אכן ראוי. השאלה העיקרית אליכם, הואיל ואתם הגורם המקצועי בהקשר הזה וגם הגורם הנטען שעושה את הפיקוח. כל הפיקוח שלכם חייב להיות מלווה באמירה שזה פיקוח שווה ערך לחוק רישוי עסקים. זה לא כמותי, זה איכותי. האם אתם מצהירים על זה? זו השאלה, זה הכול.

בסדר גמור. הבהרת את זה בצורה הטובה ביותר. כן ערן?

אז היקף הפיקוח והבקרה שיש לנו דרך מבחני התמיכה הוא קיים. כמובן שיש פיקוח ובקרה. אבל אנחנו כן צריכים לעשות בחינה יותר מעמיקה ויותר מפורטת כדי לראות שאנחנו באמת מכסים את ההיבטים האלה שמכוסים על ידי רישיון עסק בצורה טובה, כך שנוכל לומר שיש פה איזה רגולציה חלופית. כרגע אין לנו עדיין עמדה בזה, כי זה פשוט צריך לקיים בחינה מעמיקה.

אוקיי. יו"ר מועצת ארגוני הנוער, שלומי קסטרו, בבקשה.

שלום רב כבוד יושב-הראש, שלום לחברים. אנחנו מחברים פרצופים לשמות והתכתבויות. תודה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה רגע להגיד משהו בזירות החינוכיות ואז להתייחס גם לפרוצדורה, ברשותכם.

אז ראשית, אני חושב שאנחנו לקראת הקיץ אולי הכי חשוב שיעבור על בני הנוער והילדים במדינת ישראל. אומר את זה ראש מינהל ונוער בצורה מאוד בולטת ואמר את זה שר החינוך בכנס שקיימנו לפתיחת הקיץ. סך הכול משרד החינוך, בשונה מהקורונה, החזיק את המערכות, הפעיל את המסגרות הבית ספריות. וזה אומר שהילדים בסך הכול עוד היו מוחזקים עם צוותים טובים, עם סיוע רגשי ונפשי. ועכשיו לראשונה מאז ה-7 באוקטובר החבר'ה האלו יוצאים לחופש. וזה אומר שהרבה דברים יכולים לקרות. בדיוק עכשיו הם לא יהיו מוחזקים.

אני חושב שהמשימה הגדולה של כולנו, מערכת החינוך, גופי החברה האזרחית, תנועות נוער, ארגוני נוער, כולם, היא בעצם לראות איך הקיץ הזה לא רק שהוא לא הופך להיות משברי ומסוכן, אלא הוא הופך להיות ההזדמנות הכי גדולה שלנו להטות את הכף. ולאותו דור שאנחנו קוראים לו דור ניצחון, לעזור להם להתעצם, לעבור קיץ משמעותי, חזק, טוב. לעזור להם לטפל בחוסן. הדרך לעשות את זה היא מענים חינוכיים. יוציא אותם למחנות, לטיולים, לקייטנות, לסמינרים.

אנחנו סיימנו ישיבת הנהלה שבוע שעבר ואני יודע שבמקביל גם בהנהלת משרד החינוך מדברים ודורשים את זה מאתנו. השנה הזאת אין חופשים לאנשי החינוך הבלתי פורמלי. אין אירוע כזה. כולם יוצאים לפעולה. זה דירקטיבה ממנהלת תקומה, זה דירקטיבה משר החינוך, זה דירקטיבה פנימית אישית שלנו, מצפונית. אין חופשים. כולם כאן, כולם בכל הכוח.

לגבי העניין הפרוצדורלי אני רוצה רגע להגיד, ארגוני הילדים והנוער זו פלטפורמה תקציבית שנבנתה בשנת 2010 כתקנה ממשלתית מעוגנת ומסודרת. עיקרה היא copy paste מהפלטפורמה של תנועות הנוער. סיבתה גם, אני משתף את החברים, את עו"ד פרלמוטר, את שחר וחוה, היא בכלל פוליטית. ברמה המהותית אנחנו כפופים לחוזר מנכ"ל משרד החינוך. אנחנו כפופים לחדר מצב. אנחנו עוברים את אותם הליכים, אותו מסדרון כניסה ואותה בקרה שוטפת. בקרות עומק ובקרות ברשויות המקומיות ובפיקוח על ידי מינהל חברה ונוער. זה חשוב להגיד. חוזר מנכ"ל משרד החינוך כפי שתראו אותו הוא חוזר מנכ"ל משרד החינוך לפעילות חוץ, תנועות וארגוני נוער בישראל. זה דבר אחד.

דבר שני, הנושא הזה נמצא על סדר יומו, הוא מכיר את זה יו"ר ועדת חינוך היטב. בכלל לא היינו צריכים לפנות אליו. הוא, כמו שהוא אמר, הדבר הזה עלה מכיוון שהנושא הזה נמצא בדיונים כבר שבע שנים אנחנו נמצאים בתוך האירוע הזה. זה לא איזה הליך חדש שהבאנו אותו לסדר היום. נמצא כאן איתן טימן, מנהל אגף חברתי קהילתי שהיה ממקימי התקנה. הוא מכיר את האירוע הזה כאן.

ארגוני הנוער במובן הזה, בזהה לתנועות הנוער, בתהליך שנקבע עוד ב-2005, מבקשים את אותו דבר, את אותו תהליך. הדירקטיבה של הוועדה הבין משרדית, אלא אם היא השתנתה מאז, הייתה, וברשותכם אני מקריא לכם אותה כאן, היא שהצו הזה, אני מקריא לכם ממידע שהובא לוועדת החינוך ב-2005, 31 במאי. שיו"ר הוועדה הבין משרדית מר אשר גרונר הביא הפטור המוצע בצו שעליו הוא נדון, הוא פרוצדורלי בלבד. שכן תנועת נוער, אז דובר על הדבר הזה, כגוף, אינה חייבת ברישוי עסק. ואתרי קבע אשר אין בהם אכסנייה כגון מבנה קבע של תנועות נוער. זה המקרה של ארגוני הנוער. אינם מחויבים בבדיקות מכוח חוק רישוי עסקים. על זה יש הסכמה.

לדבריו סביר שהפיקוח השוטף על תנועות הנוער, שמשרד החינוך והרשויות המקומיות מקיימים, ימשיך להתקיים גם לגבי הקייטנות. בלא תלות בצו הפטור. כלומר, הוא אינו מדבר על בני עקיבא או על האיחוד החקלאי. הוא מדבר על תנועות הנוער כגוף מוכר ומפוקח שעובר תהליך. זה לא היה כאן דיון לגופו של גוף. אם זה היכלי העונג או הנוער העובד והלומד או הצופים. זו הדירקטיבה שנגזרה מתוך דיון מהותי שהתקיים בדיוק כמו השאלה ששחר שאל, שהיא הייתה מאוד מדויקת. בואו תגידו לי מה הפיקוח שאתם עושים. והתשובה כאן, אגב, ערן, אינני מבין אותה, היא תשובה מאוד פשוטה וברורה. אותו דבר מה שנעשה לתנועות הנוער, ואף יותר, אגב, בחלקים מסוימים, נעשה על ארגוני הנוער.

דבר שני, אנחנו פנינו כיוון שאנחנו יודעים שהקיץ הזה הוא קיץ קריטי למדינת ישראל. פנינו לוועדה, לגב' חוה. זאת אומרת, פנינו עוד לפני שישה חודשים בנושא הזה. ובפנייה שלנו, אגב, רושמים לנו, לכן אני מופתע שאתם שואלים מה זה ארגון נוער עכשיו. חבר'ה, החזרתם לי תשובה. יש לי תשובה שלכם, מסודרת, מאורגנת, שבה אתם מתייחסים לתנועות הנוער וארגוני נוער.

אני מבקשת אחר כך לענות, כי זה לא מדויק.

בסדר, התשובה נמצאת כאן לידי.

בסדר שלומי. ואם תוכל אחרי זה גם להעביר לי את התשובה.

כן, כן. אני מבין, אני רק אומר, בפנייה עצמה פשוט נאמר לנו שכל ארגון נוער יבוא, יעבור את התהליך ואחרי זה נדבר איתו. ואני אומר רגע לעניין הזה, האם הדירקטיבה של הוועדה השתנתה? שכן אנחנו שני מקרים: אחד המקרה הישן שהוא מ-2005.

אז למה לא פנית שוב ואמרת?

שחר, אני אתן לך להגיב, הכול בסדר.

שחר, עוד מילה אחת תן לי להשלים.

אין פה השתלחויות אישיות, אנחנו רוצים להבין את האירוע. הכול בסדר.

לא, לא, חלילה. אז זו הדירקטיבה של 2005. אבל אז אני בא לכאן. כשאני ראיתי את העניין. הדירקטיבה הזאת בעצם ממשיכה. כי הרי מה אומרים לנו כאן בחוק המובא? וחלילה אין עיני צרה בצהרונים. לא בדקתם הרי כל גוף וגוף נפרד שמפעיל צהרונים. אתם מדברים פה על תוכנית ניצנים שמשרד החינוך מפעיל אותה כתוכנית שבה יהיו, אני מניח, מאות צהרונים שיפעילו. האם כל אחד מהצהרונים הזה הגיע לוועדה, יגיע לוועדה הבין משרדית? זה לא מתקבל על הדעת, זה לא נשמע הגיוני. וגם לא צריך לקרות. חלילה, שוב, עיני אינה צרה בזה.

לכן אנחנו סבורים שבהתחשב בנסיבות ובהתחשב בפלטפורמה הקיימת במשרד החינוך, מבחן התמיכה, ורמות הפיקוח. יש מחלקה שלמה שזה תפקידה. מחלקת תנועות, ארגוני נוער ושנות שירות, זו מחלקה שלמה שעוסקת בדבר הזה. הנושא צריך להיות מובא כבר ביחד באותו סל בצו הקיים כדי לאפשר לארגוני הנוער לקיים מענים חינוכיים ולהכניס אותם בזהה לתנועות הנוער פנימה לתוך הצו. תודה.

משרד הפנים, בבקשה חוה.

כן. קיבלתי פנייה מלשכת השר, את הפנייה של מר שלומי קסטרו על כך שהוא מבקש להשוות את ארגוני הנוער לתנועות הנוער ושגם הם יקבלו פטור. במכתב התשובה הבהרתי שכל מי שמופיע היום ברשימה של פטור עבר, וזו לא פרוצדורה, זו מהות, תהליך שבו אנחנו בודקים את המהות האם הפיקוח עלה ממשרד החינוך שווה ערך לרישיון עסק. כמו שאמרתי קודם, זה לגמרי לא פרוצדורה.

חוה, השאלה האם בדקתם.

אני רוצה להבין, האם בדקתם כל גוף שהולך להפעיל מתוך תוכנית ניצנים או שיצאתם על משהו ברמת המקרו. יש תוכנית שקוראים לה ניצנים, יש לכם פיקוח א', ב', ג'. הוא תואם לרישום העסקים ולכן אני נותן את האישור.

רגע. אני שמה רגע את תוכנית ניצנים בצד, כי זה כרגע כטיעון עליו.

אני לקחתי את תוכנית ניצנים, אפשר לקחת את תנועות הנוער.

לא, זהו, זה לא תנועת נוער. הוא ביקש להשוות לתנועות הנוער. ותנועות הנוער ממש מפורטות אחד אחד בצו. בתוספת לצו של הפטור מפורטות הצופים, בני עקיבא, השומר הצעיר. כל אחד מהם. אגב, גם יש שם במקרה כן שני ארגונים שקשורים לארגוני נוער שזה צבאות השם ופרחי הדגל, שגם הם עברו את אותה פרוצדורה מהותית.

כי הם היו בתנועות. אני במקרה מבין בסוגייה.

הם לא עברו, הם היו בתנועות הנוער ולכן הם היו באותה רשימה של משרד החינוך ונכנסו.

שלומי, בסדר, לא צריך להסביר לי.

בכל מקרה, עברו אחד אחד, כל אחד מהם. וכנ"ל גם גופים שלא קשורים לו ולו. למשל בית הגלגלים או אלו"ט. כל אחד מהם עבר את אותה בדיקה מהותית שאנחנו עושים. ולכן גם במכתב שלי הצעתי הנה, זה המייל. זה הסעיף בחוזר מנכ"ל המשותף של משרד החינוך ומשרד הפנים שמראה מה אתה צריך להנגיש כדי שנעשה את אותה בדיקה וקדימה. וזה היה כבר לפני כשלושה חודשים. וחבל שלא פנית והיינו עושים את זה בדרך המלך. הנה, אומר עכשיו ערן הבדיקה שלנו לא מעמיקה כל כך.

זו טענתך, שהבדיקה שלך לא מעמיקה כלפי ארגוני הנוער?

אז את אותה בדיקה מעמיקה, את אותה דרך המלך. עובדה שיש 28 גופים ברשימה. זאת אומרת זה משהו שנתן לעשות. הוא לא קריעת ים סוף, הוא ניתן לעשות.

אבל אני רוצה לקחת את זה שלב אחד קדימה.

חבל שלא פנית.

חוה, אני רוצה לשאול. בואו נעמיד בצד את תנועות הנוער ונעמיד כל גוף שקיבל פטור במקומו מונח וחשוב ואני מחזק וברור שהוא צריך לקבל פטור. בסדר? גם תוכנית ניצנים. אני רוצה רק להבין את ההבדל, למה בתוכנית ניצנים לא בדקתם מפעיל מפעיל ובתנועות, עזבי את הארגונים, הארגונים לא באירוע כרגע. ואני הולך עם המהלך שלכם. בתנועות אתם ביקשתם לבדוק תנועת נוער ולרשום תנועות נוער בצו.

זה עניין של שיקול דעת.

שתף אותי בשיקול דעת.

ההצעה של משרד החינוך, זו הייתה הצעת משרד החינוך. היא שכנעה אותנו. אנחנו לא פוסלים על הסף מבחינה משפטית שהפטור יינתן לקבוצה מסוימת שאפשר להבין מה הקבוצה ומה היא כוללת ואפשר לומר על הקבוצה הזאת שהפיקוח עליה הוא שווה ערך. זה לא עניין של נוסח. אפשר שיהיה סעיף ארגון נוער שעומד באחת, שתיים, שלוש. זה לא זה, השאלה היא מהותית האם נכון.

יש הבדל אחד. לתנועות נוער יש עצמאות מלאה. זה אומר שהם עצמאיים בחסות עירונית. הצהרונים מופעלים דרך אגף החינוך ברשות המקומית. הוא הבעלות. יש לנו פה סוכן שכל כולו אמור 24 שעות לתת פיקוח הנחיה. כלומר, אנחנו דורשים מהם בקריטריונים, בתבחינים שקבענו, את הבדיקה. כלומר, לא צריך לחכות לוועדה ולפטור. אנחנו פוסלים אותם והם מערך פנימי ברשויות המקומיות. ולכן זה שונה לחלוטין, כי אנחנו נשמור בקנאות על עצמאות התנועות והארגונים.

הפיקוח שהמשרד נותן על צהרונים הוא שווה ערך לפיקוח שהמשרד נותן לתנועות ולארגונים?

הפיקוח לתנועות וארגונים נחשב מבחינתנו רזה אנחנו קוראים לו. המילה רזה זה אומר שיש לנו הרבה יותר אוטונומיה להם ופיקוח רזה. על צהרונים הוא הרבה הרבה יותר כבד. כי ההורים הרבה יותר בעייתיים, הסיכון הרבה יותר גבוה.

אין הורים בעייתיים, מאתגרים. מאתגרים.

הורים מאתגרים. אנחנו כעיקרון עוד בתפיסתו של דני רוזנר שהיה מנהל מינהל חברה ונוער, קבענו שפיקוח על תנועות וארגונים הוא יהיה רזה, בשביל לאפשר להם בעבודה משותפת אוטונומיה מלאה.

כן ערן, בבקשה.

לא, כמו שאיתן אומר, בגלל שאנחנו צריכים להעמיק ולבחון. את הצהרונים בחנו לפי הפרוצדורה, לפי המינהל התקין, לפי הנהלים שקבועים שצריך לעבור את הוועדה.

אוקיי.

גם כאן אנחנו לא פוסלים על הסף, אבל צריך לבדוק. צריך לבחון ולבדוק. הוצאנו דוח RIA ביחס לפטור שמובא היום. גם כאן צריך להוציא דוח RIA לקראת קביעה בצו. ומכאן הצורך בבחינה ובדיקה נוספת.

אוקיי. משרד המשפטים, בבקשה. יש לכם הערות?

באופן עקרוני הצו המוצע, כמו שהוא, אין לנו הערות. באמת את הסיפור של ארגוני הנוער אנחנו לא ממש מכירים מעבר למה שנאמר כאן בהמשך לשאלות של משרד הפנים. אם ההליך התקין בבדיקה אז צריכה להיות גם בדיקה לגבי הארגונים.

אוקיי. נמצאת איתנו בזום מיכל מינקס, סמנכ"לית חינוך וחברה בשלטון המקומי.

בוקר טוב. קודם כל, אני מבקשת להודות לך יושב-הראש על הדיון הזה ועל הדיון בעת הזו. ועל העובדה שהעלית את ארגוני הנוער. אני רוצה רק לסבר את האוזן. ארגוני הנוער לא נולדו אתמול. ההכרה הממשלתית בהם לא קרתה אתמול. התקצוב שלהם, אני מכירה אישית את התהליך, הייתי שותפה גם לשמחה של ההכרה הזאת. ואני שותפה לעבודה שהם עושים 364 ימים בשנה. הרשויות המקומיות הן זירת הפעולה. הכול קורה שם: צהרוני ניצנים, פעולות תנועות הנוער, פעולות ארגוני הנוער. בין אם באמצעות מנהל יחידת הנוער שהוא תפקיד סטטוטורי שאחראי על כל העבודה הבלתי פורמלית ובין אם על ידי אגף החינוך וזכיינים מטעם הרשות המקומית להפעלה.

אנחנו נמצאים בשעה קריטית. אני מבינה לגמרי שצריך להסדיר את כל הפרוצדורות ואת כל הנהלים ועל כן בירכתי. אבל אני לא בטוחה שיש פה איזה שהיא הבנה שאנחנו מדברים על אותם מבנים ואותם מתקנים, כולם בתוך הרשות המקומית. התלמידים מבוקר עד ערב או לומדים במתקנים האלה, ואני לא מצליחה להבין מה ההבדל בין פעולה שנעשית על ידי ארגון למשל נוער מתנדב מד"א ב-29 ביוני למול הפעולה שהוא יעשה ב-2 ביולי.

לא רק זאת. אנחנו נמצאים כרגע בהחלטת ממשלה שצריך לברך עליה, של תוספת תקציבים ואפשור של הפעלת התלמידים, הילדים ובני הנוער, המפונים בצפון ובדרום, עד ל-15 באוגוסט. הגופים שיפעילו הם ארגוני הנוער, הם תנועות הנוער, הם זכיינים נוספים שיעברו פרוצדורות כפי שנדרש מהם בוודאי. אבל אם מותר ואם אפשר לחשוב רגע על הדיון הזה ולצערי אם נראה שאנחנו צריכים להסביר מהם ארגוני הנוער, למה הם חשובים, מהי פעילות בלתי פורמלית, איפה היא קורית, איזה בקרות יש, וישנן – אז אני ממש מקווה שטיפה הרחבתי את התמונה.

אני ממש אודה אם אפשר להעביר את רשות הדיבור לעו"ד נועה בן אריה, שגם היא נמצאת בזום.

כמובן. רק מיכל, לפני שנועה עולה, אם אני מבין נכון וזה גם שלומי יוכל להגיד, ארגון נוער לצורך העניין שיפעל במקום שהוא לא מבנה ציבור ואין לו איזה פיקוח עירוני.

אין חיה כזאת. אין חיה כזאת. מבחינתי זה פעילות מוסדרת. הרשות המקומית מכירה את ארגוני הנוער, הם בקשר איתה, הם מופעלים בדרך כלל על ידי יחידת הנוער או מי מטעם הרשות וכמובן על פי כל הכללים. בסוף בסוף הילדים הם הילדים של כולנו. לא רק שהם חשובים למשרדי הממשלה, הם חשובים לארגוני הנוער והם חשובים לרשויות המקומיות. אין לנו שום כוונה לסכן את חייהם. נהפוכו. אנחנו רוצים להיטיב איתם. ופעולות החוסן ופעולות המוסדרות והמבוקרות, פעולות ההתנדבות, חינוך לערכים פר סה. אין פה מה לומר. במקום שבני הנוער ישוטטו ולצערי ידרדרו או יש סיכון כזה בשעות מבוטלות של בלי מעש.

טוב, האמירה שלך הייתה חשובה. ואני מבין, משרד הפנים, אתם שמעתם את זה בעצמכם, גם משרד החינוך. בסוף פעילות ארגוני הנוער או תנועות הנוער או ניצנים, הם פועלים במבני ציבור. מבני ציבור שהם פועלים שם למשך כל השנה ויש להם את הבדיקות והם עומדים בתקנים ועומדים בבטיחות ובפיקוח, לא משנה אם זה פיקוח הדוק של הרשות המקומית במקרה של ניצנים ופיקוח של משרד החינוך בנושא של ארגונים ותנועות הנוער.

יש גם לתנועות ולארגונים תמיכות רשותיות שמחייבות אותם את כל הבדיקות האלה, מעבר לרמה הממלכתית. הן פעמיים נתמכות. פעם אחת הם נתמכים על ידי המדינה ופעם על ידי הרשות המקומית. אנחנו תומכים, יש קריטריונים שונים. המדינה תומכת רק בארגונים, היא קובעת למה. לרשות המקומית שקל אנחנו לא מעבירים. כלומר זה הוויכוח תמיד איפה, למה המדינה לא תומכת בפעילות של הצופים בפתח תקווה. היא תומכת בצופים ברמה הארצית, שיוכלו לעשות מחנות, סמינרים, שיהיה תשתית, שיהיה פיקוח, הכול ברמה ארצית. הרשויות תומכות בהם ולכן יש פעמיים.

ברמה המקומית יותר.

אין חולק על חשיבות של ערכים. ברור שזה חשוב והשנה יותר מתמיד. הדגש שלנו הוא על נושא של הפיקוח דרך רישיון העסק או שבערך לא. זה לא פחות חשוב מערכים.

בסדר. נקבל את ההתייחסות המשפטית של משרד החינוך ואנחנו לפי זה ניקח את ההחלטה. נועה, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה. אני רוצה רק לעמוד על דגש אחד. אני חושבת שאם הדיון היום עוסק בהארכת התוקף של הוראת השעה אז אני חושבת שכמעט לא הייתה כאן שאלה האם בעת הנוכחית אנחנו צריכים להתייחס גם לארגונים כמי שצריך להיכלל במסגרת התייחסות אותו פטור. כי היינו בעצם מאריכים בעוד שנה והיינו מדגישים ביתר שאת את החשיבות של השנה הנוכחית ועד כמה הפעילות שלנו הולכת להיות בעצימות שהיא הרבה יותר גבוהה כדי לתת מענה לאוכלוסיות המפונות בעיקר, בהינתן תוכנית שפורסמה על ידי משרד החינוך בשבוע שעבר שקוראת לנו להפעיל את הפעילויות הבלתי פורמליות שיהיו מורכבות גם מהיבטים לימודיים חינוכיים וגם מהיבטים חברתיים והפגתיים. אז ברור שהיינו כמעט על אוטומט מסתכלים על הוראת השעה הזאת וכוללים בתוכה גם את הארגונים.

אני חושבת שבגלל שאנחנו מסתכלים פה על הוראת הקבע אז אולי היכולת להכליל בצורה שהיא יותר מהירה את הארגונים אולי היא מה שמקשה כאן על משרד הפנים אולי להסתכל על הדברים בהיבט הזה.

לא, משרד הפנים לא הביע דעה לגבי או חילק בין הוראת קבע להוראת שעה. אנחנו עוד לפני. אנחנו מדברים עקרונית, קודם כל בכלל האם זה עומד בסף של מה שצריך לעבור בשביל לקבל רישיון עסק. אני לא בטוח שאם עכשיו אני אומר למשרד הפנים ומשרד החינוך בואו נעביר את הארגונים בהוראת שעה ונעביר את הצו כפי שהוא ונפתור את הנושא הזה של ניצנים שייכנסו סוף סוף להוראת קבע, לא בטוח שזה פותר את הבעיה כרגע.

קודם כל אני הייתי רוצה לקוות שאילו זה היה האפשרות לייצר את הפתרון כאן ועכשיו, אז שהייתה נכונות לקבל את הדבר הזה. בעיקר משום שמדובר באותם ארגונים. שכולם יודעים איך הם מפוקחים, איפה הם פועלים. באיזה היבטים הם עוסקים, באיזה אופן הם מאושרים, באיזה אופן הם מקבלים את ההכרה. אבל זה דבר אחד.

הדבר השני שחייבים להדגיש אותו שהפעילויות השנה יותר מתמיד הולכות להתקיים כמעט בכל מקום אפשרי בשטחן של הרשויות המקומיות. אנחנו צריכים להיות ערים לדבר הזה. בעצם אנחנו צריכים להידרש להפעלת מערכת עד מחצית אוגוסט, שזה אירוע שהוא הרבה יותר רחב ממה שאנחנו מכירים משנים קודמות. אנחנו לא עוסקים יותר במסגרות שאנחנו צריכים להפעיל אותן עד ה-21 ביולי, אנחנו גם עוסקים באוכלוסייה שאנחנו קולטים אותה ברשויות שקלטו רשויות מפונות ומפוזרות בכל מקום כמעט בטווח מרכז הארץ ופריפריה קרובה. ואנחנו צריכים לספק להם מענה. ואת המענה הזה אנחנו נספק גם במוסדות החינוך וגם באשכולות הגנים וגם במבני הציבור. כולם יצטרכו להתגייס ולהירתם כדי להתאים את כל המבנים שאפשר כדי לקיים את הפעילויות האלה.

לכן מצידה של הרשות המקומית אנחנו נערכים לבצע את זה ומצידה של הרשות המקומית אנחנו צריכים כוח של ארגונים ושל מפעילים שיוכל לעזור לנו לבצע את זה. אם לא תהיה להם האפשרות לרוץ על מסלולים ירוקים ולהפעיל עבור הרשויות המקומיות, המשמעות היא שהם לא יציעו את מרכולתם במסגרת הפנייה של הרשויות המקומיות להסתייעות בגופים נוספים. ולנו לא יהיה פתרון.

אז זה נחמד לייצר תוכניות שמבקשות להיטיב עם הציבור של המפונים בעיקר ועם הנוער בישראל שנמצא השנה במצב שהוא במצוקה אמיתית וזקוק לטיפול. אבל אם אנחנו לא מאפשרים לו את ארגז הכלים כדי לבצע את זה ואנחנו הגורמים שנצטרך לבצע את זה בשטח. אנחנו לא נוכל להתקדם. התוכנית הזאת תישאר כמו אמירה מאוד מאוד יפה שלא נוכל להתקדם איתה. אז בשלב ראשון, וזה יושב על כמה דברים אנחנו צריכים לאפשר במסגרת צו, במסגרת הפטור כאן את ההרחבה גם לארגונים. זה דבר ראשון. ובהיבט האחר, היישומי של הדאגה למפונים במסגרת התוכניות עד ה-15 באוגוסט אנחנו שוחחנו אתמול עם משרד החינוך, אנחנו סיכמנו שאנחנו נלמד היטב את כל הפרטים שאנחנו צריכים לקיים על מנת להוציא לפועל את התוכנית הזאת. ובהתאם אנחנו גם נבקש לייצר בהוראות מנכ"ל אם צריך לבוא ולדבר כאן גם בפני הוועדה כאן. כל מה שצריך לעשות כדי לאפשר לנו מסלולים מהירים, ירוקים ויעילים, כדי שנוכל לקיים את התוכניות האלה בכל מבני הציבור, לא רק במוסדות החינוך. בכל מקום שבו ניתן יהיה לקיים אותם אז אנחנו נבקש שימצאו את כל הדרכים כדי לאפשר את זה. וזה מתחיל כאן. זה מתחיל בנושא של צו הרישוי וזה ימשיך בכל הוראות המנכ"ל או בכל הנהלים ליישום התוכנית לטיפול במפונים במהלך הקיץ הקרוב.

נועה, אם אני מבין נכון, פגה הוראת הקבע ב-7.7 נכון? מתי אתם מתחילים להפעיל את הקייטנות?

מה-1 ביולי עד 15 באוגוסט. מופעלים ברצף למפונים.

לא רק למפונים.

צו רישוי עסקים, עסקים טיעוני רישוי, התיקון שנעשה לפני שנתיים, הוראת השעה שנקבעה בו לעניין פרט 28 נקבעה לתוקף שנתיים מיום הפרסום או התחילה. זה אומר שנתיים מה-7 ביולי 2022. לכן היא בתוקף עד ה-7 ביולי 2024.

אז אתה חוזר על מה שאמרתי.

לכן גם בצו המוצע הזה סעיף התחילה הוא ה-8 ביולי 2024 על מנת לייצר המשכיות.

שחר, אתה חוזר על מה שאמרתי, זה בדיוק מה שאמרתי.

נכון, אבל אחרים לא דייקו.

אה, טוב. אז נועה, אני חוזר שוב, כדי לחזק עכשיו את דברי שחר. 7.7.2024 פגה לכם הוראת השעה. מתי הקייטנות מתחילות לעבוד?

ב-1 ביולי. הווה אומר שאני צריך, הדד ליין, כרגע אין הוראת שעה.

לא. הארגונים.

לא, סליחה, ניצנים. אני מדבר על ניצנים. זה אומר שהדד ליין שלי להעביר את הצו כהוראה קבע הוא ה-6.7, משהו כזה. נכון?

6 ביולי עד חצות.

טוב. נועה הביאה לי איזה שהוא רעיון. אם אני מכניס עכשיו את הארגונים כהוראת שעה, יש התנגדות למשרד שנעביר את זה עכשיו, למשרדים? או שאתם מעדיפים להמתין עם זה?

עדיין, הבדיקה צריכה להיעשות. גם להוראת שעה.

טוב, אז לקחתי את ההצעה שלי חזרה. נמצא איתנו קונסטנטין, בבקשה.

אני רוצה רק להבהיר, הצו הוא צו של שר הפנים. ככל שתהיה הסכמה, השר צריך להגיש לנו למעשה צו מתוקן.

אני מצטער, שמי קונסטנטין שוויביש, אני מנהל רשת איגום. חמש דקות אני מבקש. זה דיסוננס, כי אני לא שייך לא לניצנים ולא לתנועות נוער ולא לארגוני נוער. אנחנו קיימים 33 שנים, ולפני 31 שנים הקמנו גני ילדים. אני רוצה להזכיר לכולם, אז גני ילדים זה היה מסגרת שפועלת מ-7:50 עד 12:30. אנחנו לא ידענו את זה, כי היינו עולים חדשים. ואז הקמנו מסגרת שעובדת מ-7:00 עד 19:00.

כמו בחו"ל.

כן, כמו שצריך. ואז הסתבר שזה גן ילדים. בסדר, קיבלנו בשמחה רישיונות של גן ילדים. כעבור כמה שנים אנחנו כמו אותו קבצן אצל מולייר, הבנו שזה פרוזה. מכיוון שהסתבר שאנחנו מפעילים צהרון. לא ידענו שזה צהרון. ידענו שזה גן ילדים. אחר כך הסתבר לפני מספר שנים, שאנחנו מפעילים קייטנה, כי אנחנו עבדנו כל השנה, הסתבר שזה קייטנה.

ואז יותר ויותר רישיונות ואישורים ודיווחים, בסדר, מדינה כרגיל, במקום לעזור רוצה לפקח. בסדר, התרגלנו לזה, אנני רוב הזמן מתמודד עם מדינה. אבל אני רוצה להבין רק דבר אחד: למה שמפעל, גן ילדים, ברישוי משרד החינוך, אשר פועל מ-1 בספטמבר עד 15 באוגוסט ועד 30 ביוני הוא ברישיון, כלומר מתוקצב על ידי משרד החינוך ופועל לפי רישיון, למה פעילות שלו ביולי אוגוסט זה לא המשך פעילות? אנחנו צריכים לבקש ולהוכיח שזה המשך פעילות. באחת מההוכחות אנחנו צריכים להפעיל גננת. באותם דברי הסבר שמונחים פה רשום אם אותם ילדים, זה בדיוק אותם ילדים ואין שום אזכור, אנחנו עובדים עם אותו צוות. למה עוד גננת? גננת לפי תקנות משרד החינוך חודשיים האלה היא בחופשה. אז אנחנו על מנת לספק, דרך אגב, מי שמטפל ברישיונות להמשך פעילות זה לא אגף מוכר שאינו רשמי שמטפל בנו. לא אותן מדריכות, לא אותן מפקחות שמפקחות עלינו במשך כל השנה. זה אגף ח"ן, שהוא לא קשור אלינו בשום פנים ואופן. הוא לא מכיר אותנו, לא יודע מה קורה. פתאום אנחנו, איך אמר, מאמא שלנו שזה היה חינוך - - -

מאימא ביולוגית לאימא החורגת.

לאימא חורגת. ואימא חורגת לא מכירה אותנו, כי 10 חודשים בשנה היא לא מכירה אותנו. אז אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו כן טובים. יתרה מכך, אנחנו כשקיבלנו מעמד של צהרון כמו ילדים טובים מירושלים ומכל האר, נרשמו כצהרונים בתמ"ת, כי הייתה דרישה. אז אנחנו גם צהרון של תמ"ת, אנחנו גם גן ילדים. ובכל זאת, אנחנו צריכים כל שנה באמצע מאי להתחיל להתעורר ולהפעיל פעילות, יש לי עובדת אחת שעוסקת רק בזה. היא צריכה בכל 14 כיתות גן שלנו, שאנחנו דרך אגב, הרשת הכי גדולה לא דתית, לא חרדית, באגף מוכר שאינו רשמי. היינו. אנחנו מקטינים את זה, כי מדינת ישראל, כמו שאני כל הזמן טוען, כל הזמן חונקת את האגף הזה והיא כבר רצחה אותו לגמרי. אבל לא זה העניין.

אז אני לא יכול להבין למה אני צריך לקחת לחודשיים האלה עוד גננת, לשלם לה כפול. כי היא מקבלת גם דמי חופשה וגם שכר, על מנת לספק פרוצדורליות של משרד החינוך שלא מכיר אותנו, אגף ח"ן כמו אגף מוכר שאינו רשמי.

או שתתנו לנו המשך פעילות, אם זה אותם ילדים והורים מסכימים, אנחנו מחתימים אותם, שהורים יודעים שזה המשך פעילות וזהו. אנחנו לעומת גנים רגילים, גנים מוניציפליים, אין לנו גננת וסייעת. יש לנו גננת, סייעת, גננת משלימה, עוד צוות שפועל במשך היום. כלומר, זה אותו צוות לעומת גננת אחת. אם זה אותו צוות באותו מקום, עם אותם ילדים, תחת אותה שמש ואותה רשות מקומית, אין שום היגיון לא לקבל פטור, באמת פטור ולא פטור בצורת דיווח ומילוי טפסים אין ספור.

קונסטנטין, יש לי שאלה אליך בקצרה. למה אתה לא פועל בקיץ דרך תוכנית ניצנים?

אנחנו הערים שאנחנו פועלים בהם זה באר שבע עם תוכנית ניצנים. כל היתר לא. דרך אגב, אנחנו לפני שנה או שנתיים הפעלנו דרך המתנ"סים, שיתוף פעולה עם השלטון המקומי. אנחנו הגשנו לשמות, העברנו כסף שאנחנו גובים מההורים. מתי הם העבירו שכר לגננת, שאנחנו יכולים בעצמנו לעשות זאת. הובטח לנו כסף נוסף לציוד ולכל מיני תוספות, עדיין לא קיבלנו.

אוקיי, לא ניכנס לעצם העניין.

לא, לא קיבלנו גרוש. לא משם ולא משם.

אני רוצה להגיד לכם, אני שומע פה דברי טעם. באמת, אין היגיון. בן אדם שפועל כל השנה, במסגרת אחר הצהריים, זה באמת נשמע פה קצת אבסורד.

גם לפני צהריים, גם אחרי צהריים.

אני מציע, קונסטנטין, אני אקח את הפרטים שלך. אני מציע שאנחנו ננהל דיון פה בוועדה עם המשרד. דיון רוחבי באמת על כל הסיפור הזה של מי שפועל במשך השנה בשעות אחר הצהריים מגיע 1 ביולי הופך להיות פה מערך שלם גם פיקוח אחר, גם הוא צריך להתחיל להתעורר שלושה ארבעה חודשים לפני ולהתחיל להפעיל את עצמו ולרוץ. וזה נשמע לי משהו קצת אבסורד האמת. יכול להיות שאתם צריכים לעשות ועדה מהירה שבודקת פעל במשך כל השנה יש לו פיקוח, הוא בעצם זה המשך פעילות שלו. דוך, לא צריך לקבל.

המשך דעתה של מפקחת. יש מפקחת של מוכר שאינו רשמי.

לא נכנס למנגנון, אבל אני בגדול אני קורא למשרד לבוא ולעשות שיעורי בית סביב הנושא הזה. באמת, נאמרו פה דברי חוכמה ואני לא, זה באמת נשמע לי קצת אבסורד. שלומי, בקצרה.

כן, בקצרה. בהמשך רגע לדברים שנאמרו, צריך להגיד – בעצם הדבר שמכיל את הדברים האלו הוא חוק הקייטנות שיצא משליטה. אגב, מונח כאן חה"כ אליהו רביבו הניח באמת הצעה לטפל באירוע הזה באופן מערכתי ולתקן את חוק הקייטנות, שכן בעצם מה שקורה הוא סוגיית הפיקוח נעה בעצם בנקודה מסוימת פתאום עוברת לאיזה שהוא רגע למחלקת רישוי עסקים.

לגופו של עניין, בנושא שאנחנו עוסקים, כשאני מסתכל על מהו רישוי עסקים בעצם הוא אמור לשמור על אינטרס הציבורי. מהו האינטרס הציבורי? האינטרס הציבורי הזה הוא בסוף שהאירוע יהיה בטוח מבחינה תברואתית וכו'. בעצם בכל השנה ארגוני הנוער נמצאים על ידי משרד החינוך שמפקח עליהם ושומר על האינטרס הציבורי ואז יש פתאום איזה רגע שאנחנו עומדים בתור רק כדי להבין את האבסורד, עם דוכן נקניקיות, מעשית. אנחנו עומדים, בעל דוכן נקניקיות ומזכ"ל תנועת נוער של 20,000 חניכים, עומד באותו תור בחוץ, יושב על הספסל במחלקת רישוי עסקים, כדי לבקש ממנו אישור להפעיל קייטנה שכל עניינה היא המשך הפעילות שלו.

אנחנו הרי מדברים, וזה חשוב להדגיש, האירוע כאן הוא מאוד מאוד צר. זה לא איזה אירוע שמקל בבטיחות. הוא מדייק את הרגולציה. ההיפך, במקום שהמזכ"ל הזה יישב בתור ביחד עם דוכן הנקניקיות שהכול בסדר, הוא ילך ויעסוק בבטיחות, ילך ויישב עם משרד החינוך. ואני גם רוצה להדגיש ולסיים בזה, צריך להבין שלמשרד החינוך יש מפקח על קייטנות בכל מחוז ומחוז. והם האנשים שאיתם אנחנו עוברים אישור פדגוגי, אישור חינוכי, מניעת עיסוק של אנשים עם עבר מין. זאת אומרת כל התהליכים האלה, חשוב להגיד, הם לא יוצאים החוצה. הם עדיין הוקפדו והם עדיין יחודדו ואנחנו נעבור את האישור הזה על ידי המחוזות של משרד החינוך.

מבחינתכם זה המשך פעילות שנתית. זה שזה נופל ביולי, אז במקרה יש גם חודש יולי בשנה.

אני בסדר עם זה גם שזה בסדר שב-1 ביולי יהיה פיקוח נוסף שמתרחש בעולם הקייטנות על ידי משרד החינוך. אבל האירוע הזה של לשבת עם דוכן הנקניקיות ולבקש אישור כדי להפעיל את אותו דבר הוא אירוע שצריך לפתור אותו. וכרגע אנחנו מדברים על סגמנט מאוד מאוד מסוים. על גופים מפוקחים ומוכרים, כמו ארגוני הנוער.

לאור האירוע אני לא רוצה לאשר היום את הצו. ואני מבין יחד עם זאת שאני צריך לאשר אותו עד ה-6 לחודש הכי מאוחר, 6 לחודש נופל בשבת. הווה אומר משרד החינוך, משרד הפנים, כמובן צח ואני, אם צריך בשמחה אנחנו פה נעשה עבודה משותפת כדי שהכי מאוחר ב-4 לחודש, ביום חמישי הבא, לאשר את הצו. תביאו לפני נאשר את זה לפני. הוועדה תמצא זמן ונשבץ את זה בלוח הוועדה בצורה כזו או אחרת כדי לאשר את הצו.

אני לוקח בחשבון את ההצעה של נועה. ואני לא מבטל אותה לגמרי. אני לא אוהב את זה, כי אני מבחינתי הם לא, ארגוני הנוער נמצאים באותו זה של התנועות מבחינתי. וגם של ניצנים. שמענו גם את השלטון המקומי שבא ואומר שהם פועלים במבני ציבור, פועלים במשך כל השנה. סך הכול זה המשך פעילות שלהם. בנוסף לזאת שעכשיו אנחנו בזמן מלחמה וסביר להניח שאותם ארגונים לא ייצאו עכשיו לפעילויות שדה בצפון ביערות ועוד, לצערי. סביר להניח שהם ימשיכו לפעול בסניפים הקיימים שלהם. ולכן אני לא רואה למה לא לאפשר אותם, לא לאשר אותם בצורה כזו או אחרת בצו.

אבל אני גם מניח על השולחן את הנושא של הוראת השעה. לא אוהב את זה, אבל אם לא תהיה ברירה, נאשר את זה בהוראת שעה. שחר, בסדר? ערן? חוה, איתן?

לרגע הלכתי לאיבוד. רק רציתי להבהיר, הצו הזה עדיין על השולחן שלכם.

כן. אני מבקש להוסיף לצו גם את ארגוני הנוער.

רשמנו את הצעתכם ואני שב וחוזר ומפנה את הדברים למשרד החינוך לבחינה מקצועית ומשם אנחנו נעדכן.

מעולה. ברשותכם אני נועל את הדיון.

אם אפשר עוד, הרשויות המקומיות עומדות בפני הוצאות רישיון. אז אם נגיע לרגע האחרון זה קצת כאילו, כמה שיותר מוקדם, זה מה שחשוב. כי מבחינתם הם כאילו לא יודעים כן או לא, להוציא רישיון או לא.

אז בואי אני אגיד לך. בסדר, את אומרת אמירה חשובה. נאשר את ניצנים בכל מקרה. בסדר? את הצו שהגיע נאשר אותו, עם תוספת או של הוראת קבע או הוראת שעה לגבי ארגוני הנוער. זאת אומרת גם אתם רואים ברגע האחרון שאם לא מצליחים להביא את זה כהוראת קבע מכל מיני סיבות, בסדר? שהוועדה תקבל ותבין שבאמת יש היגיון במה שאתם אומרים, אז הוועדה תתעקש להעביר את הצו עם תוספת של הארגונים כהוראת שעה. בסדר?

אפשר בבקשה גם לבקש לגבי חובת גננת?

זה לא נובע מרישוי עסקים, אלא מאמות מידה.

אני אגיד לכם, יש פה אירוע, אירוע רוחבי. אני אומר, אני לא רוצה להתחיל להיכנס עכשיו לאירוע שאני צריך לאשר כל גוף או גן בצורה כזו או אחרת. קודם כל, כי לא נעמוד בדד ליין שיש לנו לגבי הבדיקה שנצטרך לעשות, מההיקף של הגנים. אני שמעתי את הדברים. אמרת דברי טעם. הוועדה תתכנס ללא קשר לצו כדי שאני מקווה בשנה הבאה כבר תוכלו להיכנס לצו בצורה כזו או אחרת, או כמו שאמר שלומי, יש הצעת חוק של חה"כ אלי רביבו שבאה באמת לסדר את הנושא הזה של חוק הקייטנות. ואם נצטרך לקדם את זה אני אשב גם עם רביבו ונקדם את זה מול המשרדים.

אדוני, רק חשוב לומר, אם נאשר את הצו בשבוע הבא, הקייטנות מתחילות ב-1 ביולי. גופים שלא נמצאים בצו כרגע צריכים להמשיך לנהוג כאילו אין להם רישיון ולפעול להוצאתו. כל הליך שהם התחילו מראש. אי אפשר להניח בתווך שבין ה-1 ביולי עד שנאשר את הצו עם תוספת או בלי תוספת שהגופים האלה יפעלו ללא רישיון.

אז תנסו לפעול עד יום חמישי בזה. אם תצליחו ביומיים האלה, אם כן אז ביום חמישי ונאשר את זה.

ברשותכם אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.