פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 348
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 15:00

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023, של חה"כ ארז מלול, חה"כ שמחה רוטמן

חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
קארין אלהרר
גלעד קריב

אלעזר שטרן

יהודה אבידן - מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

עדי כהן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מירה סלומון - מרכז השלטון המקומי

שי גליק - מנכ"ל, בצלמו

אלעזר שטרן

אבירן יחזקאל

הילה לוי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023, של ח"כ ארז מלול

תכבו משהו, יש צפצופים בלתי פוסקים. תנמיכו בכל מקרה.

זה סימן שהדיון לא צריך להתקיים.

מאיפה זה מגיע? ממש מציק.

אלוהים, זה הורג אותי. איזה עוד סימן אתה צריך?

אני פותח את ישיבת הוועדה בנוגע להצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות). מוקדם יותר שמענו את חברי הכנסת ארז מלול, משה סעדה, קארין אלהרר, טלי גוטליב, מתן כהנא, יוליה מלינובסקי, גלעד קריב וולדימיר בליאק. נרשמו לדבר גם אלעזר שטרן, אלי דלל, עודד פורר, יוראי להב הרצנו, מירב כהן, מאיר כהן, שרון ניר, מיכאל ביטון, מירב בן ארי, נאור שירי ועופר כסיף. ככל שהם יגיעו אנחנו נשמח לתת להם לדבר. גם למי שלא נרשם נשמח לתת לדבר.

בכל מקרה, קארין, אני שמח שבאת כי אני באמת רוצה לפנות ללב שלך. אין כמו לפנות ללב של קארין.

כשאתה לא מוציא אותי, אתה פונה ללב שלי.

מזמן לא הוצאתי אותך. אני באמת ובתמים חושב, ואני לא זוכר כמה ישיבות של הוועדה היו במהלך כנס אני חושב שנקודה שעלתה גם על ידי ראשי הערים וגם על ידי אחרים, שהיא באמת ליבת המחלוקת על החוק הזה. כל השאר גם פתיר וגם ברוב הדברים נתנו מענה נאה. בלי קשר לשאלת פיתוי ופיתול החוק. אמר פה קודם חבר הכנסת ולדימיר בליאק, שהוא מסתובב ואף אחד לא מדבר איתו על זה. אני מאמין לו, ואני לא חושב שהוא אומר משהו לא נכון, אבל כשאני מסתובב, כן מדברים איתי על זה; וכשהנציגים של ש"ס מסתובבים, כן מדברים איתם על זה.

אני לא כופרת בצורך למנות רבנים.

יש פה מחלוקת אחת יסודית ושורשית, שדיברנו עליה ארוכות בדיוני הוועדה, והיא על השאלה האם רב מקומי, רב עיר – בניגוד לרב יישוב. ברב יישוב, קיבלנו את - - - באופן מלא, ונתנו את הבכורה לגורמים המקומיים.

הצפצוף הזה הורג אותי. מה נעשה?

ברב שכונה, אני אומר שוב הכי על השולחן שיש, שאם אני אשתכנע שצריך – מה זה אני? הקואליציה תשתכנע וכולנו נשתכנע שצריך להגדיר את הסמכות בתקנות, להגיד שהסמכות של השר להחליט על רב שכונה כפופה לאישור, להתייעצות, למנגנון – צריך לתת איזשהו מענה לסיטואציה שיש בה שכונה דתית קטנה בעיר גדולה, שלא מקבלת מענה. אני חשבתי שכדאי להשאיר את זה בתקנות, אבל אני בוודאי לא מסכים שימנו לשכונה רב בניגוד לעמדת - - - והגוף הבוחר של רבני שכונה חייב להיות - - - צריך לתת לזה מענה בסיפה, וזה לא מה שמפריע. אני גם לא זיהיתי שזה מפריע לאף אחד מהגורמים שלפנינו.

הסוגיה המרכזית שעומדת על הפרק היא הסוגיה האם רב עיר שייך רק לעיר ולאנשי העיר, או שהוא דמות דו-מהותית או תלת-מהותית בהקשר הזה. הוא נבחר ציבור, שיש לו אלמנט ארצי. בסופו של דבר, כשרות היא עניין ארצי, וגם כשרות מקומית היא עניין ארצי. כשיש מפעל בתל אביב שמייצר לכל הארץ, כולנו צריכים לדעת שהכשרות בתל אביב מתקיימת כמו שצריך. זה לא משהו נקודתי רק לתושבי תל אביב. כשפתחנו את אזורי - - - מהלך מבורך - - - שהיה - - - לא עניין לוקלי של רב זה או אחר, אלא רב - - - בכל הארץ ואחראי לכל הארץ. סוגיית - - - שנוגעת הרבה פעמים לערים רבות, ולכן, להגיד: זה רק שלי, אל תיגעו בי, זאת אמירה קצת קשה וצריך לתת לה מענה.

שנית, צריך להשוות את המצב למצב הקיים. כשאמרנו את זה בדיון הקודם, היו כאלה שקצת גיחכו ואמרו: מה פתאום? אנחנו לא אומרים שאנחנו לוקחים כוח מש"ס, אנחנו לוקחים כוח ממשרד הדתות, ואמרו: מה פתאום? על הנייר יש גוף בוחר ואפשר להסתכל, ובפועל, ואמרו את זה ביושר גם ראשי הערים, השליטה היום היא מאה אחוזים בידיים של משרד הדתות, גם כאשר הגוף הבוחר הוא בידיים של העיר. השליטה הזאת נעשית בצורה של משחקי וטו, במקום של איזון כוחות. אפשר לעשות איזון יותר טוב? אפשר להגיע להסכמות? אני הראשון שיברך על כך, ואני לא נהרג על הדבר הזה. אני פשוט חושב שהוואקום והתוצאה הזאת, שנמתחה עליה ביקורת גם ממבקר המדינה וגם מאחרים, הצורך במינוי הוא חשוב.

אני חושב שהחוק הזה, ברוב הנושאים שנוגעים למינוי רבנים, משפר את המצב הקיים.

לשיטתך.

לא רק לשיטתי. כולנו נסכים שנציב תלונות זה משהו שטוב שיהיה. לא היה, וטוב שיהיה.

אתה נתפס על נציב תלונות, ואת כל היתר לא שינית?

לא. כולנו מסכימים שברבני יישובים, יותר טוב שהעניין יוסדר בחקיקה ולא באיזה חוזר מנכ"ל, שמחר בבוקר קם והולך, ושנית, שתקן לא ילך לאיבוד ליישוב כי הרב שלהם נפטר כי זה לא הגיוני. כל הדברים האלה הם תיקונים שהוכנסו כבר בחוק. יש מנגנון אחד שעליו יש מחלוקת עיקרית, ובסופו של דבר צריך לומר את האמת, הוא ויכוח על השאלה מי ממנה.

מי ימנה ומי יממן.

זה בסדר. אני דווקא חולק עליך במימון.

הפתרון שנתתם ממש לא מספק.

בסדר. אני אשמח לשמוע את דעתך, למרות שכבר הייתה לך זכות דיבור. אני אשמח לדבר איתך, כי אני באמת אומר שהייתה נטייה – גם ברפורמה עשו את זה, אבל זה לא משנה. עזבי, מה שהיה – היה. הייתה איזו נטייה לטעון שהקואליציה לא מוכנה לדבר על כלום, והכול רצים עם ראש בקיר, והכול קדוש וכו'. אני חושב שהחוק הזה, ואגב, רובו נוהל בזמן הרפורמה – החוק הזה, כל מי שמסתכל איפה הוא היה בטרומית ואיפה הוא היום בקריאה ראשונה, יודע שבחוק הזה, זה לא נכון. היו נכונות ופתיחות רבה להמון הערות שנאמרו פה מסביב לשולחן.

לכן אני אומר שגם אם בסופו של דבר על חלק מהדברים לא מסכימים, מגיעים להצבעה וקואליציה-אופוזיציה וזה לגיטימי – חבר'ה, פרופורציות.

אפשר משפט?

לא משפט. קחי כמה זמן שאת רוצה.

אני אגיד משפט. אני לא רוצה להיכנס לחוק גופא. היום בבוקר היה דיון, אגב, דיון מאוד יצרי ואתה גם מבין למה.

אני לא מבין.

אני בטוחה שאתה מבין, כי אתה אדם מאוד מאוד נבון.

הכול היה שווה בשביל המשפט הזה, קארין.

אתה לא, חלילה, אדם לא נבון. אני אומרת לך, אנשים ביקשו לדבר וסגרת את הישיבה. אמרת: לא יהיה היום.

לא תהיה הצבעה.

רוטמן, אמרת: לא יהיה היום. אפשר לעשות מניפולציה ולהגיד: לא תהיה היום הצבעה.

לא, זה מה שאמרתי.

אבל אמרת: לא יהיה היום. הינה, חברי גלעד קריב מגיע.

גם הוא דיבר.

גם הוא דיבר. אנחנו חברי ועדה ואנחנו קיבלנו הודעה על קיומו של הדיון בזמינות מאוד גבוהה בווטסאפ. יש הרבה מאוד אנשים שהם לא חברי ועדה, ביקשו לדבר, ואני בטוחה שהם לא קיבלו את ההודעה. אני חושבת שמן ההגינות שייקבע דיון מסודר.

כולם קיבלו במייל.

לא הבנתי, אתה המזכיר שלו?

אני מביא את העובדות.

שלום, אלעזר. בדיון הקודם אמרתי שמבחינתי, חברי הכנסת יהיו הראשונים לדבר. הייתה בקשה שנאמרה על ידי כל חברי הכנסת שנכחו, למרות שאמרתי להם שזמן הישיבה מוגבל וזה יפגע בזמן הדיבור של אחרים, כולם אמרו: תנו לראשי הערים. נתתי לראשי הערים.

ראשי הערים הם דמויות מאוד חשובות.

אני חושב שהם מאוד חשובים.

אי-אפשר לעשות חוק כזה בלי לשאול אותם.

לכן, מרכז השלטון המקומי נכח פה לאורך כל הדיונים.

ככה אמור להתקיים הדיון.

אלעזר, רשות הדיבור שלך.

גם אחרי ששמענו את ראשי הרשויות, אני חושב שאת הטענות שלהם אפשר לחלק לשני חלקים. לא שאני עושה סיכום, הם לא צריכים את הסיכום שלי. הטענה המרכזית הייתה על עצם - - -

על הרכב הגוף הבוחר ועל העיתוי.

אני לא חושב שעל ההרכב כמו שלא הם אלה שמחליטים על כל מה שקשור במסגרת האצלת הסמכויות. אני חושב שזאת צריכה להיות מגמה גם כלקחים מהקורונה וגם כלקחים מהמצב הזה, של השלטון המקומי מול השלטון המרכזי.

אי-אפשר להתעלם מהעובדה, וגם מה שאתה אמרת, שאתה לא תהיה פה ואנחנו לא נהיה פה כל זמן שנצטרך לפרוע את השטרות של מה שמסתתר מאחורי ההרכבים שאנחנו מחליטים.

אמרתי את זה?

לא. על כמה דברים אמרת: זה לא יהיה, זה כן יהיה. הם נתנו להבין שהתרבות של ג'ובים הפכה לחלק מהעניינים של השלטון, ולא משנה לאורך כמה שנים.

אני לא רוצה להיכנס בין השורות, ואם צריך אני אכנס. ראיתי, למשל, שבמינוי של חלק מהרבנים – אולי רבני שכונות – צריך הסכמה והכול, אבל אם אין, בחצי משרה - - -

לא, לא. אני אבהיר. תפנה אותי לסעיף.

אין לי את זה כרגע, אבל רשמתי לי את ההערות האלה. תראה איפה מדובר בחצי משרה.

אתה מדבר על הוראת המעבר?

לא, על החוק שבפנינו.

אוקיי, על רבני ערים.

כתוב שאם אין הסכמה, השלטון המרכזי יכול למנות בחצי משרה.

לא השלטון המרכזי.

אני אומר שהשלטון המרכזי. המונחים שלי. אבל גם בניגוד לדעת ראשי ערים, אפשר למנות בחצי משרה.

באופן עקרוני, אפשר ביותר ואפשר בפחות. אפשר ברבע, אפשר בשלושה רבעים ואפשר בחצי. הבחירה היא בהסכמה. אנחנו דנים בשאלה מה קורה בהיעדר הסכמה, ותמיד כשאתה קובע מנגנון הסכמה – אני מחכה לתשובתך, גלעד, מה קורה במנגנוני הכרעה בהיעדר הסכמה – אתה תמיד צריך לייצר איזושהי בררת מחדל מסיבה מאוד פשוטה, אחרת בהיעדר הסכמה, כולם תלויים באוויר. זאת לא מציאות שאתה צריך.

הנחת העבודה היא שיש שיח בין ראש הרשות לבין השר. הבחירה של הדמות היא בכל מקרה בגוף שאפשר להתווכח על המינון שלו, אבל זה לא השר לבד ממנה רבנים. זאת לא סיטואציה שקיימת. לכן, צריך לבחור רב. מה היקף המשרה שלו? נשב ונדבר. האינטרס דווקא של השר יכול להיות הרבה פעמים לעשות רבע משרה. למה? כי אם יש לו כמה רשויות קטנות, הוא ירצה שרב אחד יישב על ארבע ערים, והוא יבחר כל אחד לרבע. זה האינטרס של השר. או מישהו שמכהן כרב אזורי, ויעשה נוסף על תפקידו. כל מיני דברים כאלה. אבל זה לא בהכרח שהוא רוצה חצי. יכול להיות יותר ויכול להיות שהוא רוצה פחות. מה אתה מציע, שלא תהיה בררת מחדל?

מה הבעיה הכי קשה שלנו בכל החוק הזה? הכוח שניתן לרבנות/המשרד לשירותי דת, וזה אותו הדבר.

זאת הנחת עבודה לא מוסכמת, אבל בסדר.

מהניסיון ארוך השנים שלי מול שני המשרדים האלה, אני יכול להגיד לך שהם אותו הדבר. אחד עובד אצל השני, ובדרך כלל, הרבנים הראשיים עובדים אצל הפוליטיקאים, בטח כשמדובר על משרד הדתות. אם תרצה, אני אביא לך הוכחות שחור על גבי לבן, לא בערך.

אני דווקא זוכר ממשלה ממש לא מזמן, ולא נראה לי שהרבנות הראשית והשר לשירותי דת היו ב - - -

בגלל שלא הוא מינה אותם. להפך.

השר לשירותי דת והרבנים הראשיים לא עבדו יפה ביחד.

זה מה שאני אומר לך, היא הנותנת.

אז הם לא ביחד.

היא הנותנת.

אלעזר, אני רוצה לדבר איתך עניינית. כשאנחנו מחוקקים, הרי אנחנו מחוקקים מאחורי מסך בערות. נניח שהחוק הזה היה נחקק בכנסת/בממשלה בין 2015 ל-2019. והייתה קמה אותה צעקה. מי היה השר לשירותי דת אז?

מתן כהנא.

לא, בין 2015 ל-2019.

מישהו מש"ס.

דוד אזולאי.

דוד אזולאי, עליו השלום.

הוא נפטר כשהוא היה שר.

לא משנה, תגיד אריה דרעי.

ש"ס, עזבו משחקים. ש"ס.

לא משנה מי הבובה שם.

היה שר דתות מש"ס והוא היה מחוקק את החוק הזה. הייתם באים ואומרים: אתה מחוקק את החוק הזה ואתה מייצר גוף בוחר, שחציו הרשות המקומית, 25% ממנו ממונים על ידי השר בהתייעצות עם ראש הרשות, ו-25% מועצת הרבנות הראשית, וכולם בכיס שלכם. היו מחוקקים את החוק הזה, הייתה קמה ממשלה שלכם, ממשלה שקראתם לה ממשלת השינוי, ולא משנה אם זה נכון או לא נכון, והרכב הגוף הבוחר אוטומטית - - -

כבר היו ממנים את כולם. קבעת פה בחוק הזה מנגנון, שההשפעה של השר כהנא בשנה וחצי שואפת לאפס.

למה?

עד גיל 75, ואיך מדיחים רב.

אבל זה היה המצב - - -

לא, לא, הם היו מאיישים.

אלעזר, אלה היו התקנות אז. התקנות אז היו ללא עשר שנים. עשר שנים היו חידוש של מתן כהנא. מ-2015 עד 2019 המצב החוקי היה שממנים על פי תקנות עד גיל 75. אני הייתי מחוקק את החוק ואומר: חבר'ה, את גיל המינוי אני משאיר אותו הדבר, ואת הליך המינוי אני מחוקק. היית אומר לי: הם בכיס אחד של השני. שנייה אחר כך, מתן כהנא - - -

תן לי להגיד לך משהו. חלק מהתקלה שקרתה כשהיינו בשלטון שנה וחצי, הייתה שעכשיו נשארה עוד שנה, ימנו עשרות או מאות רבנים, שאי-אפשר יהיה לגעת בהם גם כשתעזבו את השלטון.

אין מאות רבנים.

יש, יש מאות.

אין שום מאות בחוק הזה. יש 43 רשויות שבהן אין רב.

מאות.

דבר אחד, יש כאן מאות רבנים. דבר שני, אני אזכיר לך שגם מעשרות או ממאות הרבנים הקיימים, רובם המוחלט גם הם כבר קבע אותם אריה דרעי. לכן, זה לא משנה כמה תמנה עכשיו, אתה נותן בחוק הזה, אתה מקבע בחוק הזה את הדברים שהוא כבר כתב בעבר.

הציונות הדתית הפכה לאסקופה נדרסת. תקרא את מאמר המערכת בעיתון של השותפות שלך ביתד נאמן. הכיפה שלך עם נעץ מחוברת - - -

תכף אני אגיע לזה.

אני רק שמח על הגילוי שגלעד קריב עוקב אחרי מאמרי המערכת של יתד נאמן. היום הזה הולך ומשתפר. קודם היא אמרה שאני אדם מאוד נבון, אתה אומר שאתה קורא יתד נאמן, רק חסר לגלות עוד כמה דברים וסגרנו סרייה.

נקודה נוספת. יש חברה שנקראת אלביט, חברה לתעשייה ביטחונית. יש לי קרוב שלא היה לו תואר ראשון, ובגלל שזאת חברה גדולה, אמרו לו: אתה צריך לעזוב כי אין לך תואר ראשון. המנהלים שלו אמרו לו: אתה מעולה. אחרי זה הוא הלך להייטק למקום אחר, והרוויח פה שמונה. הם אמרו לו: אנחנו מצטערים, יש לנו חוקים. בחוק שאתה מביא היום אין חוקים. יש ועדה שיכולה לאשר מועמדות גם כשאין תנאי סף. אלעזר, אני צודק?

אלעזר.

אני שואל את אלעזר.

לא, לא. אני אגיד לך שאתה צודק. אתה רוצה שאלעזר יגיד לך? הוא גם יגיד לך שאתה צודק. אלעזר, אני אגיד לך שני דברים: 1. הסעיף הזה – אני יכול לשאול את אלעזר, אבל אני אגיד בעצמי. אני לא מתחבא מאחורי אף אחד אחר – הסעיף הזה קיים בתקנות שהתקין מתן כהנא דה-נובו לפני שנתיים. הסעיף הזה מועתק, לא מילה במילה. צמצמנו אותו והקשינו עליו. זאת אומרת, לקחתי את הסעיף מהתקנות של מתן כהנא, ואני אגיד לך גם למה הוא מיועד. אתה תסכים איתי שצריך אותו. אחד מהרבנים שהיו יכולים להשתמש בסעיף הזה, ולדעתי אפילו השתמשו בסעיף הזה – אחד מהרבנים שאני חושב ששנינו מעריכים ומכבדים עד מאוד – אני לא יודע אם הוא השתמש בסעיף הזה. אני לא רוצה להגיד את שמו שהוא השתמש. יכול להיות שהוא עשה משהו אחר. הרב ריסקין, למשל, עולה לארץ עם קהילתו. אומרים לו: אדוני היקר, לא עשית מבחני רבנות. גש עכשיו למבחנים, אחרי שאתה כבר רב קהילה בארצות הברית במשך הרבה שנים

אני מכיר את זה.

אתה רוצה אפשרות להכיר.

לא, אני לא רוצה.

לכן אנחנו צמצמנו את האפשרות הזאת יחסית למה שקבוע היום בתקנות, וקבענו שאם שוכנעה מועצת הרבנות הראשית – איך היה הנוסח בתקנות קודם, אלעזר? היה כתוב: שוכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד - - - אנחנו הוספנו שיהיה כתוב: תלמיד חכם, מובהק וגדול בתורה, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות הנוגעות למילוי תפקיד רב עיר. קודם היה תלמיד חכם מובהק. זה היה כתוב בתקנות פעם?

בתקנה 5ב: השתכנעה מועצת הרבנות הראשית כי אדם הוא תלמיד חכם מובהק, הבקיא, בין השאר, בכל פרטי ההלכות.

הוספנו והבהרנו לפרוטוקול שאנחנו רוצים את הסעיף הזה באמת לסיטואציות של אנשים כדוגמתו של הרב ריסקין, אנשים כדוגמתו של הרב משאש.

אין ספק, מועצת הרבנות הראשית הייתה מאשרת היום את הרב ריסקין.

רק להעיר לפרוטוקול, שהסעיף הזה לא מיושם היום, מכיוון שבמסגרת עתירה של נאמני תורה ועבודה לבג"ץ, עלה שמשתמשים בסעיף הזה וצריך לקבוע לו קריטריונים. אתה לא יכול לרב פלוני כן ולרב אלמוני לא. הייתה התחייבות של המדינה שעד שמועצת הרבנות הראשית לא תקבע, לא תגדיר קריטריונים לדבר הזה, לא משתמשים בסעיף הזה.

ואנחנו חיזקנו את זה.

לא חיזקנו. ההפך.

אנחנו אמרנו, וזה נאמר פה בדיון, שיש חובה לקבוע קריטריונים, כשהקריטריונים בהכנה ושלא יעשו שימוש לא הוגן - - -

הקימו ועדה - - -

תראה כמה זמן עבר.

מתי הוקמה הוועדה?

לפני כמה שנים. כרגע זה לא מיושם.

מתן כהנא קבע את זה בתקנות, אחרי שהוא - - -

שמחה, אני לא חסיד התקופה של מתן כהנא כשר לשירותי דת. אני רוצה שתדע לפרוטוקול שאין לי בעיה. אני לא חסיד, ואני חושב שמרוב הכבוד שהוא נתן לרבנים, לא עשינו כלום.

אתה אומר שהוא כיבד יותר מדיי את הרבנים.

לא עשינו כלום. אין לי ספק. כלום. לא בגיור, לא בפשרת הכותל, לא בכשרות. בכלום. לכן אני לא חסיד.

אין ספק שהבעיה של הממשלה הקודמת היא כבוד לדת ולרבנים. עודף, עודף בכבוד לדת ולרבנים.

הרוח של מתן כהנא הייתה נכונה, תפיסת העולם שלו – אני פחות או יותר בעדה, אבל לצערי הרב, כחבר שלי וכמי שחולק איתו הרבה מאוד עמדות, אני לא קושר כתרים לתקופה שלו במשרד לשירותי דת, ואני אומר את זה באנדרסטייטמנט.

מה הבעיה שלי ושל חברים רבים בציונות הדתית? נניח שאתה מדבר איתי על מועצת הרבנות הראשית. הרי בינינו, זה גוף מושחת. אני אומר את זה, לא אתה. אתה לא צריך לאשר. אם הרב הראשי לישראל קורא לרדת מהארץ אם יוחל, אתה רוצה שאני אתן לו איזשהו כוח במדינה הזאת? איך אני יכול לתת לו משהו? אם בעידן כזה, זה מה שהוא אומר, ומועצת הרבנות שותקת. אני כבר לא מדבר איתך על גיוס נשים.

טוב שאתה לא מדבר על זה.

ברור. אחרי שאנחנו רואים את הגבורה שלהן.

מזל.

גם עכשיו, רוטמן?

טוב שאתה לא מדבר על זה.

גם עכשיו?

לא הבנתי.

מה לא הבנתי?

מי שלא אוהב את העובדה שיש למדינת ישראל רבנות ראשית או את הרבנים הראשיים הנוכחיים, אני לא בא אליו בטענות. אני לא מסכים איתו, אבל אני לא בא אליו בטענות.

אני חושב שמועצת הרבנות הראשית, וגם במה שאנחנו רואים עכשיו – בן ימנה אב, אב ימנה בן, בן ימנה אח, אח ימנה אח, ולא לפי גדלות בתורה. דרך אגב, גם בנושא המבחנים, ואני לא רוצה לפתוח את זה כאן עכשיו, אפילו שלהם עצמם.

רק צריך למנות את האישה - - - כמו בבית המשפט העליון.

אתה יודע את זה.

תגיד, אתה לא מפספס הזדמנות?

אתה משווה?

לא.

ראית את טבלאות הנפוטיזם בשושלות הרבנים הביזנטיות שלכם?

אתה רוצה שנקרין את הסרטון של הביזנטיות של בית המשפט? יש לי סרטון כזה, שהכנתי.

בוא נראה את ההשוואה בין מה שקורה בבתי הדין הרבניים.

רוטמן, זה ממש לא לעניין.

שלח להם את הסרטון של - - -

רוטמן, שנאתך מעבירה אותך על דעתך.

ממש לא לעניין. אתה לא מפספס הזדמנות. לא מפספס הזדמנות.

אני אקצר מאוד. רוב מוחלט בציבור שאני פוגש בבתי הכנסיות או בבתי האבלים שאני הולך אליהם, זה לא סיפור שמסתכל על הרבנות הראשית כראשית צמיחת גאולתנו, אלא על כאיזו רכבת שירדה מהמסילה וכבר מזמן הולכת למקומות אחרים. וגם אלה שהם ממלכתיים וחושבים שצריך לקדש את הרבנות, יודעים שהמצב שלה הוא מצב של חילול השם, וצריך לראות איך מצילים אותה ולא איך מחזקים אותה.

אחרי שאמרתי את זה והתייחסתי לכוח או לפרטי החוק, אני רוצה לדבר על הטיימינג שדיברו עליו ראשי הערים.

תשתדל בקצרה, כי אני באמת רוצה לשמוע את כולם.

אוקיי. שמחה, אני אומר לך, אני באמת לא מבין. נראה לי שלא הפנימו בוועדה שום דבר מה-6 באוקטובר. כשהלכתם בדורסנות לאירועים הכי קיצוניים, לחוסר הקשבה, העברתם חוק שאמרנו לכם שזה חוק שיביא עלינו חורבן, כי ראינו גם מה קורה בתוך העם. גם כאן, באים אליך ראשי רשויות מהליכוד, ומה שנקרא, אני מזמן לא שמעתי פה קולות מדם ליבם. מה שהם מבקשים ממך זה לעצור את זה. יכול להיות שאנחנו משרתים פה את ראש הממשלה, ואני נותן לו קצת קרדיט, שגם הוא מבין שצריך לעצור את זה. ואולי גם אתה מבין. אבל אתה לא יכול בגלל הסכם קואליציוני מלפני ה-7 באוקטובר, ואתה מבין שהאנשים שדוחפים אותו, חלקם הגדול לא עובר עליו מה שעובר עלינו. הוא מנותק ממה שעובר עלינו. הוא חי, יושב, אין לו את הלילות שיש לנו. אם היה להם, כמו שיש לראשי הערים של הליכוד, הם היו עוצרים את זה מזמן, אלא אם כן הם צריכים – אני לא יודע מה להגיד לך – ג'ובים לרבנים, שחלקם הגדול יחנך לא לשרת ולרדת מהארץ.

אלעזר, אלעזר.

זה המשפט אחרון.

אל תוציא את דיבתם - - -

ולכן אני חושב שמה שאתה צריך לעשות, זה לעצור את זה. ועוד לא דיברנו שהרבנים שאלה ימנו, למה הם יחנכו ואיזה פסקי הלכה הם ייתנו.

אלעזר, אני רק רוצה להגיד, ושוב, יש פה הרבה פייק שהופץ מסביב לחוק הזה. באמת הרבה פייק.

אבל זה לא משנה, זאת האווירה. מספיק שזאת האווירה אצל ראשי הערים. אצלם זה לא פייק. ראשי הערים – ראית – הם בפרטים.

המשרד לשירותי דת, אתה יודע כמה הליכי בחירות התנעתם? אולי מרכז השלטון המקומי יודע. הותנעו עכשיו, באחרונה, שמונה הליכי בחירות לרבנים על פי הדין הקיים. גם מתן כהנא וגם בכנסת הזאת אנחנו מינינו רבנים לפי הדין הקיים. לעצור את החוק לא ימנע מינוי רבנים כי זה יוצא לדרך. הדבר שקורה הוא שגם כאשר יש רצון, קודם כול יש הטיה פוליטית בסיסית שאתה מתניע איפה שקל לך, ואז ממילא ברשות שבה השר, כמו השר כהנא – לא שינה שום דבר – יודע שבהרכב הנוכחי של המועצה שהם הגוף הבוחר, לפי התקנות הקיימות הוא יקבל את התוצאה שטובה לו, הוא משחרר ובמקומות אחרים הוא פחות משחרר. בוא, אף אחד לא המציא את השיטה הזאת. יש לי תחושה ששמעת אותי עכשיו ולא נפלת מהכיסא, אלעזר. אתה מכיר את האירוע.

שדרות ומצפה רמון – זה היה בניגוד - - -

אני סומך יותר על השיקולים של כהנא מאשר על השיקולים של דרעי, מי יהיו הרבנים ומה הם - - -

אבל מה שקורה כרגע זה שכל זמן שאתה לא משנה את ההרכב, לשיטתך, המשרד לשירותי דת יקדם תהליכים במקומות שנוח לו, לפי החוק הקיים; לא יקדם תהליכים איפה שלא נוח לו, ואתה שוב תמצא את עצמך בסיטואציה שממונים רק רבנים שנוחים לשר הדתות, ולא משנה מי הוא – מתן כהנא או דרעי. זה לא משנה. או במקומות שאין שחקני וטו, ראש העיר חפץ ביקרו של מועמד מסוים. הסיטואציה שלכולם יש וטו הובילה אותנו למציאות ארוכת שנים, שלא משנה באיזו שיטה בחרת – בשיטה של הרבנים, בשיטה של מתן כהנא, בשיטה של נציגי בתי כנסת, בשיטה של 1974 או בשיטה של זה, סופו של דבר זה היה, כמו שאתה אומר, בכולם השר לשירותי דת מכריע.

החוק הזה, לראשונה, פתח את הפקקים ואמר שברגע שמתפנה תפקיד של רב, צריך להתניע תהליך.

אבל מי שולט בתהליך?

התהליך הוא אוטומטי.

לא, זה לא.

כן, התהליך הוא אוטומטי. הרכב הגוף הבוחר יותר מאוזן מהסיבות שדיברתי עליהן. האם רב הוא רק ישות של הרשות המקומית או שהוא ישות שיש לו גם תפקיד ארצי וכדומה – דיברנו על זה. הדברים האלה נאמרו.

חברים, שום דבר לא קדוש. באמת, שום דבר לא קדוש. לצערי, גילינו היום עוד יותר עד כמה שום דבר לא קדוש.

אתה צודק, לדרככם שום דבר לא קדוש.

גררו לתוך דיון שהוא בסופו של דבר האם ימונו כאלה שפוליטיקאי ברשות המקומית חפץ ביקרם או פוליטיקאי שבשלטון המרכזי חפץ ביקרם, או בשיתוף אינטרסים.

היושב-ראש, לא קבעת את הדיון הנוסף כדי שהח"כים ידברו?

אני לא ח"כ?

אתה דיברת שעה וארבעים דקות מתחילת הדיון.

אני הצגתי את החוק, עכשיו אני מדבר.

אין לו גבולות.

הוא מציג את החוק דרך האף.

אתה גם דיברת, לא הבנתי.

אתה רוצה להשוות?

אתה זימנת לדיון.

גלעד, חסרות לי שעות דיבור איתך.

אני אזמין אותך, לא במוצ"ש כי אנחנו בקפלן.

יותר מכול חסר לי קולה הצלול של מירה, שאני אשמח לשמוע.

מכיוון שמחכה לי קבוצה, מירה, ברשותך. אמרו כבר חבריי את מה שאמרו לגבי נהלי הדיון. זה חוסר כבוד לחברי הוועדה לקבוע דיון המשך. יש עוד דיונים בוועדות אחרות.

היום בבוקר - - -

רוצים דיון ואז מתלוננים.

מבקשים דיון ומתלוננים על הדרך שזה נעשה.

דיי, רוטמן, אל תעשה זילות.

על העובדה שעד עכשיו אתה לא מסוגל לתת תשובה ברורה מה קורה מחר בבוקר עם החוק הזה. מה לעשות? מה שמריח כמו מחטף ומתנהג כמו מחטף, כנראה שמו כולל את האותיות מ"מ, חי"ת, טי"ת ו-פ"ה סופית. בסדר? מה לעשות. אתם כאילו הולכים עם שלט: פה מחטף. אתם רוצים דיון רציני, תפרסמו את המועד. לא, לא עובדים ככה, ואדוני היושב-ראש יודע את זה בעצמו, אז חבל להרחיב.

בעקבות הנושאים שהעליתם היום והתייחסתם אליהם, אני רוצה לומר מספר דברים שעלו לי. אני עדיין חושב שבחלוף הזמן מה-20 בספטמבר, המועד של הדיון האחרון עד עכשיו, מחייב שלא נסתפק רק באיזשהו דיון כללי אלא רק על הנושאים שאתה הצגת. צריך לרדת לנוסח הדברים, לקרוא אותם, לדבר עליהם ולא קרה שום דבר גם אם יש שנייה ושלישית – דיון נוסף. מכיוון שהעלית את ארבעת הנושאים והדיון היה היום כללי - - -

איזה ארבעה נושאים?

אתה העלית היום ארבע נקודות.

לא, מה פתאום?

טוב, שלוש.

העליתי ניסוח - - -

הכול בסדר. הדיון האחרון היה ב-20 בספטמבר, ובעיניי, חברים, גם כשדנים ומביאים נוסח, קוראים אותו, מסתכלים עליו, רואים האם הנוסח מכסה את כל הנושאים שהועלו על ידי הדברים. לא אצה כאן הדרך, לא כפיליבסטר. תכבדו את עצמכם, תכבדו את הוועדה.

גלעד, אני רק לומר, אני לא חשדתי בך שאתה עושה פיליבסטר. חלילה.

בסדר גמור. אני רוצה לומר שחוות הדעת של היועצת המשפטית של הכנסת, אדוני היועץ המשפטי, שהתייחסה לסוגיית דין הרציפות בחוק אחר לגמרי, אבל אמרה מה המשמעות של שינוי נסיבות להליך החקיקה, היא בשינויים מתבקשים. מבחינתי היא רלוונטית גם לכאן. עברנו בתקופה הזאת שני עדכוני תקציב מאוד דרמטיים. חברים בקואליציה וחברים באופוזיציה העידו על ההשפעה של הנסיבות החדשות על החקיקה הזאת, ולכן היה ראוי לכבודו של הבית הזה, לכבודה של הוועדה הזאת שהדיון לא ייעשה כדיון - - -

אבל אין כאן עלות תקציבית.

אתה לא יכול להגיד את זה בכל פעם. דיי, יהודה, זה לא לעניין.

האמירה הזאת היא כשלעצמה - - -

יהודה, זה נאמר כאן עשרות פעמים.

זה לא עניין של עלות תקציבית. אני לא הזכרתי את המילים עלות תקציבית.

רק חצי מילה.

יהודה, תעזוב.

את יודעת כחברת כנסת וכמחוקקת שנים רבות שאם היה לזה עלות תקציבית, זה היה דיון אחר.

אתה יודע טוב כמוני שבממשלה הזאת הכול יכול לקרות. הכול יכול לקרות. כמה פעמים הביאו הצעות חוק לממשלה, שיש להן משמעות תקציבית ואומרים שאין משמעות כלכלית. תבדוק את זה, יהודה.

לא אני העליתי את עניין העלות התקציבית ולא טענתי לכניסה בגדרי חקיקה פרטית בעיית עלות תקציבית, אבל אני כן מזכיר שאנחנו בדיונים ביקשנו – תפתחו את הפרוטוקולים – לא עלות אלא ניתוח תקציבי, אומדנים.

תיאורטיים.

יהודה, דיי.

יהודה, באנו ואמרנו שחברי הוועדה צריכים להבין מה המשמעות התקציבית של מינוי אותם 43 רבני ערים, שהחוק הזה אמור לשחרר את הפקק במינויים. הרי בסופו של דבר ניתן לבצע אומדן, טווח להערכת המשרד, של איזו תוספת בקרב רבני יישובים החוק הזה מכוון. לא צריך מספר נקוב, אבל בסופו של דבר יודעים כמה מושבים יש במדינת ישראל. אפשר לקבל אומדן של איזה טווח אפשרויות יש להערכתכם. את זה ביקשנו ולא קיבלנו. לא קיבלנו אפילו עלות מה המשמעות של רב יישוב, בצורה מסודרת.

עכשיו לגבי הנושאים שעלו היום, אדוני. אני מבקש להתייחס לארבע נקודות, שכולן נסקרו בדברים שלך, ואני אתחיל עם האמירה שאני לא מבין את הנפקויות המשפטיות של המעבר בין הצבעה בוועדה בהצבעה גלויה להצבעה בקלפי. אני מבין למה זאת הצבעה יותר חופשית והיא מנטרלת חלק מהחששות להשפעה. אבל מכיוון שנציגי משרד, ואני חושב שגם אדוני היושב-ראש, אמרו שעצם המעבר מהצבעה גלויה להצבעה חשאית משנה את הגדרת נושא המשרה אל עבר הגדרה של נבחר ציבור, אני מבקש הבהרה מהייעוץ המשפטי בדיון שמקבלים עליו הודעה ראויה לחברי הכנסת שהם חברי הוועדה לפחות, מה המשמעות של המעבר הזה. מה הנפקויות המשפטיות. זאת נקודה אחת. אני לא מבקש עכשיו תשובה, כי אני חושב שזאת תשובה שדורשת מכם לבדוק את העניין. תבדקו אותה.

הדבר השני שאני מבקש להעלות כאן נוגע לסוגיה של נציב התלונות. כשאני העליתי כאן את סוגיית הדין המשמעתי, אמרו לי: אנחנו לא מדברים כרגע על הדין המשמעתי; אנחנו מדברים על פונקציה של נציב תלונות. אז אני מבקש להבין מהייעוץ המשפטי של הוועדה, ואולי טוב לשמוע את זה גם ממשרד המשפטים, מה בין שתי המערכות הללו. מה בין המערכת של נציב התלונות על הרבנים.

גלעד, אני רק אגיד שכמעט כל גוף שיש לו נציב תלונות, יש לו גם מערך משפט. אין סתירה בין הדברים ואין קשר בין הדברים.

אני פחות בקיא מאדוני.

ככה זה אצל שופטים, ככה זה אצל פרקליטים.

הכול בסדר. לאדוני יש יכולת למידה פנומנלית.

אמרנו שהוא נבון.

חבר'ה, תקשיבו, אפשר לסגור את הישיבה.

אתה פשוט לא הבנת. אני רציתי לומר שיש לך יכולת למידה פנומנלית, ואתה משקיע אותה בכיוונים לא נכונים. אתה לומד את הדברים הלא נכונים, אבל יש לך יכולת. אני לא זוכר בעל-פה, כנראה לכן אני לא כתבתי סדרת ספרונים מרשימה.

ספרונים? מה ההקטנה הזאת?

ספרים עבי כרס, ספרים בעלי משקל.

רבי מכר.

רבי מכר – את זה אני יודע. רבני מכר.

אני אומר שוב, ועכשיו ברצינות, יכול להיות שהמצב שהיושב-ראש מתאר הוא המצב הנכון. אני רוצה להבין מה ההשלכות של הנציבות על נושא הדין המשמעתי, בייחוד כאשר יש לנו מורכבות מאוד גדולה עם הדין המשמעתי. יש פה מוסד חדש שמקימים.

דבר שלישי שאני מבקש להציף נוגע להערה המאוד תמוהה שלך, אדוני היושב-ראש, שבעקבות פסיקת בג"ץ דוחפים פה לחקיקה איזשהו תיקון.

לא, הפוך. פסיקת בג"ץ באה אחרי שכתבנו את זה.

לא.

כן.

אז אני לא מצליח להבין מה הקשר. אתה הצגת היום במסגרת התיקונים, אלא אם אני הבנתי לא נכון, שאחד מהדברים שיש בנוסח הזה מכוונים כדי לייצר בהירות.

מענה לבג"ץ.

זה עוד לפני פסיקת בג"ץ.

זה מה שאני אומר.

נדונו כאן בוועדה ונכתבו לפני פסיקת בג"ץ.

זה בסדר במסגרת יכולותיו. זה בסדר, וזה דווקא מתכתב עם מאמר חז"ל שאחרי חורבן הבית הנבואה ניתנה לסוג מסוים של אנשים.

היית חייב לעשות את זה, יהודה?

אני לא מפספס הזדמנות לדיאלוג תורני עם יהודה אבידן.

הייתי אומר יותר מזה, גלעד, כל דיאלוג תורני שלך עם יהודה אבידן הוא פספוס הזדמנות.

זה נכון, וזה רק מחזק את הדברים שלי. אם אנחנו נמצאים במצב שהייתה עתירה תלויה ועומדת, אתה הכנסת איזשהו סעיף צופה פני פסיקה, התקבלה פסיקה, זה הדין הנוכחי, אני מבקש שיתקיים דיון מחודש בעקבות הפסיקה.

בקשה לגיטימית.

נכון, אני פונה פה ליועץ המשפטי. אם באמת הדיון הקודם על העניין הזה התקיים לפני פסיקת בג"ץ, אני מבקש שבין אם מחר את ההזדמנות לדבר ולעסוק בפסיקת בג"ץ. אני מבקש גם את חוות הדעת של משרד המשפטים האם פסיקת בג"ץ צריכה לשנות את אופן הניסוח של הסעיף הזה; האם למדנו משהו מפסיקת בג"ץ. בכל זאת, בית משפט עליון במדינת ישראל פסק בעתירה.

אני רק רוצה - - -

רגע, אדוני. נקודה אחרונה. אני צריך ללכת לקבוצה שממתינה לי וגם יש את מרכז השלטון המקומי. גם לא נמצה היום את הדיון. אני רק משרטט ארבעה נושאים שאני מצפה מהייעוץ המשפטי לקבל עליהם תשובה ברורה.

מאחר והדיון כבר מוצה עוד לפני - - -

דיי, רוטמן, הוא ממש לא מוצה.

אי-אפשר למצות דיון בפסיקת בג"ץ לפני שהיא ניתנה.

ככה אתה רוצה להגיע להסכמות? גלעד, אתה יודע מה נראה לי? נראה לי שהם הפכו את טלי ואת סעדה, והם רוצים לבוא מחר להצבעות.

לא, לא נראה לי. הלילה עוד ארוך. אתמול היה פה דוד שרן, היה פה הבוקר נבו. בטח היום בערב יוסי שלי ייכנס לעניין, כי הרי הוא לא מטפל בענייני הצפון.

אין לך קבוצה שמחכה לך?

כן, אז תן לי לסיים.

אתה יודע מה מדהים? שבעת ובעונה אחת אתה מושך אליך שני סוגים של קבוצות – יש קבוצה שמחכה לך, ויש קבוצה שמחכה שתלך. בעת ובעונה אחת.

ומה שיפה, שאני מיטיב לבחור בקבוצה שרוצה שאני אלך. גם את חוש ההומור שלך אפשר לשבח. כבר 18 חודשים אנחנו צוחקים ונהנים מההומור שלך.

למה? יותר. גם כשהייתי חבר ועדה אצלך נהנית וגם כשלא הייתי חבר.

הנקודה האחרונה נוגעת לרבני השכונות. בסיבוב הקודם כבר אמרתי שיש פה אחיזת עיניים. אתם מציגים את הורדת כל ההסדרים המהותיים לרמה של חקיקת משנה, כאיזושהי חתירה להסכמה.

כולל ועדת החוקה.

תקנות באישור הוועדה, א גרויסע מציאה. אני רוצה לומר למשרד המשפטים וגם לייעוץ המשפטי של הוועדה, שאני מבקש בדיון הבא לקבל את ההתייחסות שלכם למהלך שבו בחוק אחד אותם הסדרים, מטעמים פוליטיים גרידא, נקבעים בחלקם לחקיקה ראשית, ובחלקם לחקיקת משנה. אני רוצה להסביר, זה בסדר גמור שמתקיים דיון בוועדה מה ראוי שיהיה בחקיקה ראשית ומה ראוי שיהיה בחקיקת משנה, אבל אם אתה רואה שכאשר מדובר ברבני יישובים, ההסדר הוא בחקיקה ראשית, ובאותו מהלך, כשמדובר ברבני שכונות, ההסדר הוא בחקיקת משנה.

גלעד, אני עונה לך.

אל תענה לי.

ההסבר לזה ידוע לך, והעלית את הנקודה.

לא, את הנקודה הזאת לא העליתי.

אתה כבר העלית אותה.

שמחה, למה אתה מפריע? אני מבטיח לך לסיים תוך שלוש דקות.

אני פשוט כבר הפסקתי להאמין.

אל תענה, בסדר גמור. תן לי לסיים תוך שלוש דקות, ואני גם לא מצפה לתשובה ממך. אני מבקש את התשובה.

אני יודע שאתה שואל את השאלה ולא מחכה לתשובה.

תשובה, אבל לא ממך.

אני מבקש תשובה מהייעוץ המשפטי לוועדה וממשרד המשפטים, איך באותו מהלך של חקיקה, במסגרת דיון ענייני, הסדרים שדומים במהותם, מערכת אחת נקבעת בחקיקה ראשית והמערכת השנייה בחקיקת משנה. ברור שהסיבה היחידה להפחתת המדרגה הנורמטיבית של ההסדרים בחלקם היא סיבה פוליטית ולא עניינית. אני לא מצפה כרגע לתשובה, ואני מבקש שתחשבו על זה. זה לא היה בדיון הקודם.

מעבר לזה, אני רוצה להזכיר - - -

גלעד, דיי. אני לא מאמין לך.

שמחה, תן לי, נקודה אחרונה. רק חלק מהדברים הורדתם לתקנה, ואת הקביעה הנורמטיבית בשני דברים השארתם בחקיקה ראשית. האחת, שמי שקובע את הצורך זה השר. אולי בתקנות תוסיפו. הדבר השני, ודיברתי עליו רק שלא קיבלתי עליו תשובה, והוא הקביעה שרב שכונה זה אדם שצריך לקבל כשירות מהרבנות הראשית, וזה דבר חדש. לגבי רבני שכונות, בחקיקה.

גם ככה כל ההסדר של רבני שכונות הוא חדש.

לא, לא. יש דברים שכבר קבועים בחוק, למשל לגבי רבני ערים ורבני יישובים. שם, כשיש בטבורה של המשרה קשר לדיני נישואין, לדיני כשרות שמעוגנים בחקיקה, אפשר להבין. לגבי רבני שכונות שאין להם קשר אימננטי בהגדרת המשרה לעניין הזה, הרי אתם אלה שקובעים שתפקידיהם יוגדרו בתקנות, אז אין הגדרה. איך אפשר לקבל את זה שבמקצוע של רבני שכונות יש הגדרה שהכשירות ניתנת רק על ידי מועצת הרבנות הראשית, שמופקדת בחוק על היבטים של כשרות ושל נישואין, אבל לא על היבטים אחרים. הדבר הזה סותר את חוקי היסוד, והוא לא עולה בקנה אחד עם הסדר חוקתי. אני ביקשתי ולא קיבלתי ניתוח חוקתי של ההסדר הזה לגבי רבני שכונות. אני מבקש, ואני עומד על זה, שהייעוץ המשפטי של הוועדה ייתן ניתוח חוקתי מלא של ההיבט הזה. שגם משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של משרד הדתות, שתומך בחקיקה הזאת, יתייחס לסוגיה הזאת. הדבר לא עולה בקנה אחד עם חוק-יסוד: חופש העיסוק, ועם עקרונות נוספים. ואת כל הדברים הללו אני מצפה לקבל לפני הקריאה הראשונה. תודה ויום טוב.

תודה רבה, גלעד. אני רוצה לשבח אותך מאוד על העקביות.

גלעד, אתה לא רוצה לשמוע אותי?

לא, הוא לא רוצה.

אני רוצה, אבל לא עלה בידי. אני פשוט כפסע מאיחור דרמטי.

תודה, גלעד. אני אשבח אותך שלא בנוכחותך.

אני בטוח שליושב-ראש יש המון תשובות לשאלות, רק לא שאלתי אותו. שאלתי את היועץ המשפטי ואת משרד המשפטים.

לא הבנתי. קמת, אתה הולך או לא?

אני הולך, להתראות.

יהיה לי הרבה יותר קל לשבח אותך שלא בפניך. כידוע, ההלכה מכבדת אותנו לא לומר את מלוא שבחו של אדם בפניו.

תן למירה לדבר, עוד מעט ארבע.

דיברתם, הכול בסדר. מירה, חשבתי שהיא כבר פה, היא טרחה ויהיה נחמד כי כבר שמענו אותה הרבה. אני רק אגיד, ובזה אני אחתום את הישיבה - - -

מה, לא תיתן לה לדבר?

לא, לא צריך. אמרתי לה שהיא פה ומאוד נחמד לי יהיה לשמוע אותה כדי שהיא אולי תוכל להתייחס לחלק מהנקודות שלכם, אבל מאחר וכל הדברים – גלעד, אני חייב לשבח אותו על העקביות. באמת. אני כמעט זוכר מילה במילה.

לא הבנתי, אני נשארתי עד סוף הדיון.

כן, את תלמידה מצטיינת. הגיעה ראשונה, הולכת אחרונה.

מה האירוע הזה?

אני יכול לשבח גם אותך, קארין?

לא. אין צורך, אין צורך.

אני רק אומר שמילה במילה כמעט, וזאת באמת יכולת פנומנלית. כשמישהו מדבר בקצרה, הוא מדבר ב-sound bites, והוא זוכר משפט פה, משפט שם. הוא אומר: אתה הראש, אתה אשם. אתה אומר שלזכור ארבע מילים זה לא קשה. אתה אומר: ייתנו – יקבלו; לא ייתנו – לא יקבלו. זה קל לזכור ולחזור על זה. כל הטענות וכל השאלות, לרבות הדרישה לניתוח חוקתי מלא של השאלה מדוע הרבנות הראשית תעסוק - - -

שמחה, זה לא לעניין הסתלבט הזה. לא, לא לעניין.

הכול מכול כל, נאמר בדיון בספטמבר.

לגבי סעיף 34, לגבי הסיפור של תקצוב הרבנים, חשוב לי להדגיש דבר אחד שאולי לא נאמר, שזאת הסדרת מצב שקיים 60 שנה, שנולד כתוצאה מלפני שלוש שנים כשהאוצר ומשרד המשפטים חשבו שיש לקונה בחוק, וביקשו להסדיר את זה. לא השתנה שום דבר.

יהודה, הדברים האלה נאמרו בדיון הראשון. עסקנו בהם. לצערי, אנחנו עסוקים בהררי פייק, וצריך לתת מענה לבעיות האמיתיות שעולות מהשטח. נשתדל לעשות את זה גם בין הראשונה לשנייה והשלישית.

לא, לא. זה לא עובד ככה.

תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.