פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
25/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 131
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 14:00

בירור תלונות מלחמת חרבות ברזל (דוח שנתי 50) - במסגרת יום נציב תלונות הציבור

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

ד"ר אסתר בן חיים - מנהלת נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה

רונית זנדברג - עו"ד, משנה למנהלת הנציבות, משרד מבקר המדינה

מיכל רונן - עו"ד מנהלת אגף בכירה, נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה

תדהר אופיר - עו"ד, מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

מיכל יניב - עו"ד מנהלת אגף בכירה, משרד מבקר המדינה

יונתן מרקוביץ' - עו"ד מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

רונן קרוואני - עו"ד מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

שרון ברשד - עו"ד מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

עידו דון יחיא - סגן מנהלת נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה

מרדכי לורברבוים - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

חגית ניסן - עו"ד, סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

קרן שיין - עו"ד, סגנית מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

גילה טוראל - עו"ד, סגנית מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

צפורה פיליפס - עו"ד, סגנית מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

מירב פוקס סובול - עו"ד, סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אלכסנדר נס - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אבישי פרי - עו"ד, סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

נדב צימרמן - סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

יעל אופן קולה - עו"ד, סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אלכסנדר מישקיטבליט - עו"ד, סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

אורלי גוז - סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

שי ספיר - סגן הדובר, משרד מבקר המדינה

ד"ר יהונתן פוני - ראש תחום הטמעה, משרד מבקר המדינה

עופר גלברט - עו"ד, עוזר בכיר למנהלת נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה

ציפורה בן עמי - רו"ח, עוזרת למנת"צ, משרד מבקר המדינה

רעות מורד - עו"ד, עוזרת בכירה למנהלת נציבות תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה

תומר גריצמן - עוזר למנהל הנציבות, משרד מבקר המדינה

שירלי צור - עו"ד, מנהלת לשכת לוד, משרד מבקר המדינה

מיכל שטרן - סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

רות דהן - סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

קרן מרדכי - משרד מבקר המדינה

גלעד ארליך - מנהל היחידה לפניות הציבור, משרד המשפטים

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, רשות המיסים

בנטי יעקוב - מנהל חמ"ל תיירות, משרד התיירות

עידן מועלם - מנהל רשות ארצית לתח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דוד יוסף - מנהל אגף פיקוח ובקרה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יהודית דובינקי - מנהל אגף ביקורת, רשות האוכלוסין וההגירה

תמי אזרזר - מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

נורית יצחק - מנהלת אגף פניות הציבור, המוסד לביטוח לאומי

הימת עאבד זועבי - מנהל תחום, רשות המים

אמיר בנבנישתי - מבקר עיריית טבריה

פלורינה הלמן לוין

אושרה עצידה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

בירור תלונות מלחמת חרבות ברזל (דוח שנתי 50) - במסגרת יום נציב תלונות הציבור

שלום לכולם. היום יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד. היום הוא היום ה-273 למלחמה, כש-120 חטופים, אזרחי מדינת ישראל, נמצאים בשבי מפלצות החמאס. נקווה ונתפלל שצה"ל יכריע את המלחמה הזו בקרוב, יסיים את המהלך ברפיח וישיב את אחינו אזרחי, מדינת ישראל, חזרה הביתה. שוו בנפשכם: 120 חטופים - להחליף אותם ב-120 חברי כנסת, או אם, חלילה, מישהו מבני משפחתם היה שם, ואיך הבית הזה ואיך הממשלה היתה מתנהגת אילו היוצרות היו מתהפכים. אילו היוצרות היו מתהפכים, הם כבר היו מזמן בבית. אני משתדל לא להיכנס לפוליטיקה, אני רק משדר את מה שאני חושב.

במעבר חד, ברוכים הבאים. אני לא אתחיל להגיד את שמות הנציגים למיניהם כי בטוח שאתבלבל, אז תסלחו לי. אנחנו מקבלים אתכם בברכה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה לעניין הדוח השנתי של נציב תלונות הציבור. הדוח עוסק בתלונות הציבור במלחמת חרבות ברזל. זהו הדוח השני בנושא תלונות הציבור מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, שעוסק בתלונות אשר התקבלו בנציבות, אשר נגעו למצב החירום, פערי המיגון, ליקויים בהתרעות, רישיונות לנשיאת נשק, קשיים בקבלת שירותי בריאות, חינוך, ועוד.

הדיון היום יתמקד בשיאני התלונות, אשר נציגיהם יושבים כאן היום. יסלחו לי הנציגים, אבל מה לעשות, בחרנו את אלה שקיבלו הכי הרבה תלונות. לגבי משרד התחבורה - עלייה ניכרת במספר התלונות על הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, בפרט בנושא השירות לציבור, וזהו דבר שבקלות אפשר לשפר, וכן, תלונות על איחורים של אוטובוסים או דילוגים על תחנות, מחסור של פקחים, ועוד. לגבי רשות האוכלוסין - הטיפול ברישומי מפונים. למשל, פערים בין הטיפול בלשכות השונות, בירוקרטיה ונוקשות בטיפול במפונים. לגבי משרד התיירות - מאז פרוץ המלחמה ועד היום התקבלו הרבה מאוד תלונות על משרד התיירות בקשר למענקי אכלוס למפונים. כמו כן, מקרים רבים של מחלוקות בין בתי מלון למשפחות המפונים. ראוי היה שבתווך הזה יהיה גורם ממשלתי כדי למנוע את החיכוך הזה. לגבי רשות המיסים - מענה לתושבים מפונים, פיצויים על נזקים שנגרמו עקב המלחמה. מהיכרותי את הנושא באופן אישי, העומסים בנושאים האלו על רשות המיסים הם אדירים. לגבי המוסד לביטוח לאומי - תלונות בסוגיות הנוגעות לנפגעי נובה בכל הארץ, אי-אחידות בשירות, כלים בשירות וכלים למוסד לטיפול באוכלוסייה, ועוד.

למרות ששמעתם אותה, אני אבקש מד"ר ועו"ד אסתר בן חיים, מנהלת נציבות תלונות הציבור, לתת סקירה קצרה. אחריה נשמע את הגופים המבוקרים. בהזדמנות זו, אני שוב רוצה להודות לד"ר אסתר בן חיים על שירותה בתפקיד. זהו תפקיד חשוב מאוד. אסתר, את יצקת לו בהחלט תוכן ואבני דרך. זהו הדוח האחרון שלך. כלומר, בפיקוחך ובניהולך. הנציבות עושה עבודה טובה וחשובה, ואני מבקש להודות לך ולצוות שלך על מסירותכם. אני מאחל לך באופן אישי הצלחה בסיבוב הבא של החיים. אני בטוח שלא תשבי בבית, ושתמשיכי להעניק למדינה ולחברה בישראל ממרצך וכישורייך. בהצלחה. בבקשה.

תודה רבה. קודם כול, לטובת אלה ששמעו אותי מדברת קודם, אני יכולה להבטיח לכם שזה ממש, אבל ממש, לא יהיה אותו דבר. בואו נצלול קצת. שוב, אנחנו נציג בהתחלה נתונים כלליים מתוך הדוח השנתי שלנו. לאחר מכן אנחנו נתמקד בתלונות שנוגעות לעיתות המלחמה, וכמובן שנדבר עליהן הרבה יותר בהרחבה מכפי שדיברתי על כך קודם. קודם כול, נתחיל בנתון המאוד מאוד החשוב שמראה לנו שהנציבות מצליחה להגשים את ייעודה, ואנחנו רואים את אמון הציבור בה, הוא הגידול המתמשך במספר התלונות שמגיעות אל הנציבות. אנחנו יכולים לראות שיא במספר התלונות. בשנת 2023 - מעל 22,000 תלונות שהתקבלו בנציבות. זהו גידול של 7% משנת 2022. ובאופן כללי, בין השנים 2019 לשנת 2023 יש גידול של 57% במספר מכתבי התלונה שהנציבות מקבלת.

לגבי נושאי התלונות - אתם יכולים לראות אותם כאן. אני לא ארחיב את הדיבור. כפי שאמרתי, אני רוצה לייחד את הדיון לעיתות המלחמה כי זה הנושא היותר חשוב. אני רק אומר דבר אחד לגבי נושא השירות לציבור. כמו תמיד, השירות לציבור הוא הנושא שעליו אנחנו מקבלים את מרבית התלונות. כמעט שליש מהתלונות לנציבות עוסקות בנושא השירות לציבור. ואני אומר נתון נוסף חשוב, והוא ששיעור התלונות המוצדקות בנושא הזה הוא מאוד גבוה, והוא יותר גבוה מהממוצע. אם הממוצע הוא 43%, אנחנו מדברים על כמעט 53% מהתלונות בנושא השירות שהן מוצדקות. אגב, זו הסיבה גם שבימים אלה הנציבות שוקדת על כתיבת דוח מיוחד בנושא השירות לציבור, שאנחנו נשמח גם אחר כך להציג אותו בוועדה לכשאנחנו נפרסם אותו.

מי הם הגופים שעליהם התקבל המספר הרב ביותר של מכתבי תלונה? אנחנו יכולים לראות שזהו משרד התחבורה. אגב, משרד התחבורה - למעשה, מספר התלונות עליו הולך וגדל. גם בשנים 2021 עד 2023 אנחנו רואים כל הזמן גידול. בשנת 2023 אנחנו רואים גידול של 28% לעומת התלונות בשנת 2022. אגב, מרבית התלונות עוסקות ברשות הארצית לתחבורה ציבורית ולאגף הרישוי. הגוף השני שאנחנו רואים הוא המוסד לביטוח לאומי, וגם אצלו יש גידול. אבל, למעשה, אפשר לומר שהגידול הזה הוא בעקבות תלונות שהתקבלו בגלל המלחמה.

מאחר ואנחנו גם בדוח שלנו שמנו זרקור על הגוף שעליו התקבלו הכי הרבה תלונות, וזה משרד התחבורה, אני רוצה לספר לכם שגם במשרד התחבורה, הנושא שעליו הנציבות קיבלה את מרבית התלונות היה השירות לציבור. בתוך זה אנחנו כוללים גם עיכוב בטיפול בפניות של הציבור, בהתנהגות של נהגים ופקחים. אגב, קיבלנו כ-400 תלונות בנושא הזה. ונתון עוד יותר מדהים הוא ש-65% מהתלונות נמצאו מוצדקות.

זה המון.

זה המון. כי, אני מזכירה, הממוצע הכללי הוא 43%. אני כן רוצה לומר שהנושא שעליו קיבלנו הרבה מאוד תלונות היה נושא התנהגות לא נאותה, לא אדיבה ולא מנומסת, של הפקחים כלפי הנוסעים. אגב, מדובר בחובה שמעוגנת בתקנות התעבורה, ומשרד התחבורה מוסמך להעמיד פקחים, אבל הוא גם צריך לראות שההתנהגות תהיה הולמת. קיבלנו בנציבות עשרות רבות של תלונות על פקחים שקיללו נוסעים, צעקו עליהם, עיכבו נוסעים, עצרו אוטובוסים, הורידו נוסעים מהאוטובוסים, והחרימו גם כרטיסי רב קו. בירור התלונות שלנו העלה גם כי במשך שנה מחלקת פניות הציבור ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, לא הקפידה להעביר את התלונות על התנהגות לא נאותה של הפקחים לבדיקה של יחידת התביעות על מנת לבחון אם יש מקום להעמיד את הפקחים האלה לדין.

הנציבות הסבה את תשומת לב הרשות הארצית לתחבורה ציבורית לליקוי הזה, ומדובר פה בליקוי שהוא ליקוי כללי, ולצורך לטפל בנושא. הרשות הודיעה לנציבות כי בהנחיות החדשות ייקבע, בין היתר, שהפקח ימסור את הדוח בצורה מכבדת. אסור לו לעכב את האוטובוס ולשבש את זמני ההגעה שלו. בנוסף על כך, מנהלת יחידת התביעות הנחתה את העובדים שמטפלים בפניות הציבור שכל תלונה שנוגעת להתנהגות פקחים תעבור אליה לבחינה בטרם תועבר לחקירה. כמו כן, היא הנחתה להעביר לבחינה שלה את כל התלונות בנושא שהתקבלו החל ממאי 2023, וכל זה בגלל, באמת, הבירור שהנציבות עשתה והעמידה על קבלת תשובות בנושא. אגב, אנחנו ממשיכים לעקוב אחר הנושא ואחרי קיום ההנחיה של מנהלת יחידת התביעות.

כמו שאנחנו רואים, תוצאות הטיפול בתלונות: אנחנו רואים ש-43% מהתלונות הן תלונות מוצדקות ותלונות שבאו על תיקונן. אני אומר בהקשר הזה לגבי תלונות שבאו על תיקונן – אנחנו לא בהכרח צריכים לסיים את הבירור. לא אחת פנייה שלנו לגוף עצמו, תוך שאנחנו מסבירים את הסיטואציה וכו' וכו', הגוף עצמו מתקן, ואנחנו מדווחים על זה כתלונה שבאה על תיקונה.

בגרף הבא נראה את הגופים ששיעור התלונות המוצדקות עליהם היה הגדול ביותר. אנחנו יכולים לראות כאן בדיוק מי השיאנים שלגביהם שיעור התלונות המוצדקות היה הגבוה ביותר. דבר נוסף חדש, שאנחנו שמנו בדוח, וחשוב שיושב-ראש הוועדה יכיר את זה, זהו נושא המשמעות הכספית של ההחלטות של הנציבות. מאוד חשוב לדעת כאן שהרבה פעמים תוך כדי הבירור שלנו, וכשאנחנו מסיימים את הטיפול, בעקבות הבירור שלנו, הרשות הציבורית מבטלת, למשל, חוב או חלק ממנו, או לפעמים אפילו מפצה את המתלונן.

33 מיליון זה החזרים?

זה החזרים – 33.4 מיליון.

מכובד מאוד.

זה מכובד ביותר, וחשוב מאוד לציין את זה.

אין חוכמות, זה מצביע על תוצרים. כלומר, לא רק אומרים: נו, נו, מה תעשה, תשפר, תתנהג יפה. זה מצביע תכלס על תוצרים.

אני רוצה להביא דוגמה אחת קטנה כדי שתבינו איך אנחנו מגיעים בסוף לסכום הזה, ובאמת יש סכומים יפים, ולטעמי, לא הייתי אומרת שזה אפילו כולל את הכול. למשל, קיבלנו תלונה ממתלוננת, שהועסקה במשרה חלקית בעיריית ירושלים, ופרשה מהעבודה שלה. לטענתה נפלה טעות בחישוב של ימי החופשה שהיא פדתה מהעירייה עם סיום עבודתה, והיא גם אמרה שהיא לא קיבלה מענה מספק לפניות שלה אל העירייה. הבירור שלנו, באמת, העלה שהחישוב שהעירייה ביצעה בעניין ימי החופשה שלה לא תואם את הוראת חוק חופשה שנתית, ושגם יש פער בין ההסבר שהעירייה נתנה למתלוננת על אופן החישוב לבין מה שניתן לה בפועל, ושהפניות של המתלוננת בעניין אופן החישוב לא באמת טופלו כראוי, ולכן הצפנו את זה בפני העירייה. לאחר הפנייה שלנו לעירייה, העירייה עשתה בדיקה חוזרת, והיא ראתה, באמת, שבחישוב ימי החופשה היא הביאה בחשבון נתונים שגויים. בחישוב המתוקן נמצא שהמתלוננת הזאת זכאית לסכום כפול מהסכום ששולם לה. נוכח הפער הזה שבין הסכום ששולם למתלוננת בהתחלה והסכום ששולם לה אחרי הבדיקה, העירייה עשתה לבקשת הנציבות בדיקה מערכתית. בבדיקה נמצא שבין השנים 2022 - 2023 נפלה טעות בחישוב ימי החופשה של עוד יותר מ-40 עובדים בעירייה שעבדו במשרה חלקית ופרשו מהעירייה. וכל זה, באמת, היה בגלל הגדרה שגויה בתוך המערכת לחישוב שכר. בעקבות הפנייה שלנו, העירייה עשתה חישוב מתוקן גם לעובדים האלה והודיעה להם שהם זכאים להפרשים, ושילמה להם הפרשים בסכומים של עשרות אלפי שקלים. הינה, הפניה של הנציבות הביאה לא רק לתיקון של ליקוי לאדם אחד שהתלונן, אלא לרבים אחרים שאפילו לא פנו. העירייה, אגב, הודיעה לנו שבעקבות מה שהנציבות הראתה לה, היא תיקנה את מערכת השכר שלה, והיום כבר החישובים לא יהיו מוטעים, וזו רק דוגמה אחת מיני רבות.

בואו נצלול עכשיו לדוגמאות של המלחמה כי אנחנו עוסקים בעיתות חירום. וכמו שאמרנו, נציבות תלונות הציבור עוסקת, גם בעיתות שגרה וגם בעיתות חירום, בבירור תלונות, ועל אחת כמה וכמה בעיתות חירום. מייד לאחר פרוץ המלחמה, הנציבות הבינה שנוכח התפקיד שלה, הניסיון המקצועי הרב שלה והיכולת שלה להגיע במהירות לכל הגופים הנילונים ולכל הנציבים והממונים שהם חלק מהקהילה של כל מי שעוסק בבירור תלונות, אנחנו צריכים לפעול בצורה מהירה וללא דיחוי לאוכלוסייה. ולא רק לחכות שהם יביאו לנו את התלונות, אלא לגרום לזה שאנחנו נבוא אליהם. ולכן, עשינו פעולות יזומות שאותן נוכל לראות בשקף שאתם רואים. קודם כול, חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה הקמנו קו חם. הקו הזה פעל 24/6. עובדים של הנציבות איישו את הקו הזה וביררו ונתנו מענים מיידיים תוך כדי השיחה. הנציבות, כמו שאמרתי, ניצלה את היידע הרב שיש לה. בהתחלה עסקנו באיסוף מידע. אנשים לא ידעו למי לפנות, לא ידעו מה מגיע להם, מה לא מגיע להם, ואנחנו היינו שם תוך כדי השיחות האלה כדי לתת להם את המענה. הקמנו ווטסאפ כדי שאנשים יוכלו לפנות אלינו גם באמצעים לא מקובלים. אגב, אני אציין שעל פי חוק אנחנו לא אמורים לטפל בפניות טלפוניות, אבל בגלל גודל השעה והכורח, אנחנו ראינו בזה שעת מצוקה וקיבלנו זאת.

אבל לא הסתפקנו בזה. אנחנו גם עשינו מפגשים יזומים שלנו במלונות. הלכנו למעל 90 מלונות מהצפון ועד הדרום, וראינו שם את המפונים. היינו שם גם לעיתים אוזן קשבת בשבילם. ישבנו שם, ולעיתים כל מה שהיינו צריכים זה לעשות את הקישורים בין הגופים. אנשים נפלו בין הכיסאות ולא ידעו מה לעשות, ואנחנו היינו שם. היינו שם גם לאותם אנשים שהאוריינות הדיגיטלית שלהם נמוכה ולא ידעו איך להגיש טפסים מקוונים, ואנחנו סייענו להם אפילו בהיבטים האלה. וכמובן שהבנו היטב שגם למילואימניקים שלנו ולמשפחות שלהם, מגיעה התייחסות מיוחדת. ולכן, הלכנו לשטחי כינוס של המילואימניקים וגם משם עזרנו להם וגבינו תלונות, ורבות מהן.

נעבור לשקף הבא. כמו שציינת גם אתה בדבריך באירוע קודם, מספר התלונות שקיבלנו, ואני מדברת מה-7 באוקטובר ועד סוף דצמבר 2023, היו 1,627 תלונות שקשורות למלחמה. אנחנו יכולים לראות ש-55% מהתלונות באו על תיקונן. היה לנו מאוד חשוב, וכאן חשוב לי לציין, שלא הלכנו בכלל לראות האם מוצדק או לא מוצדק. מה שהיה חשוב לנו זה למצוא פתרון כאן ועכשיו. וכן, עשינו זאת, ועשינו זאת במעל 50%, במעל מחצית, מהתלונות שפנו אלינו. וגם מה שלא היה בסמכות שלנו, ידענו להפנות את האנשים בדיוק למי לפנות, והרבה פעמים אנחנו יזמנו את הקשר. וכאן מילה טובה, באמת, לכל הנציבים והממונים שעמדו לצידנו. וכשפנינו זכינו, באמת, לאוזן קשבת. תודה לכם.

אנחנו יכולים לראות כאן את הגופים שבעניינם התקבל מספר התלונות הגדול ביותר בנושאים שקשורים למצב החירום: שוב כמובן המוסד לביטוח לאומי, אבל זה בעיקר תלונות על מענקי אכלוס, דמי אבטלה, תגמולים לנפגעי פעולות איבה, ברשות המיסים היו בעיקר תלונות על מענקי פיצוי, בעיריית אשקלון הן היו בעיקר בנושא מענקים בטיפול במפונים. שוב, עיריית אשקלון היתה, באמת, יוצאת דופן בהיבט הזה שהיא לא פונתה בשלב הראשוני. כמו כן, התלונות על משרד לביטחון לאומי, ובעיקר בנושא רישוי כלי ירייה, ובפיקוד העורף בעיקר תלונות שנוגעות למיגון מקלטים וממ"דים. כאן אנחנו יכולים לראות, באמת, את הנושאים העיקריים של התלונות. ושוב, אנחנו יכולים לראות גם את נושא המוקדים. אנשים לא ידעו למי לפנות. לא היה להם מענה. הם לא קיבלו שום עזרה, לפחות, בשלב הראשוני.

אני כאן רוצה להראות לכם שאנחנו ירדנו לשטח וקיבלנו תלונות מתוך המפונים. יש כאן דוגמה אחת לבאיזה מצבים אנשים מצאו את עצמם. ירדנו למלון, ושם הגיעה אלינו בחורה צעירה, שבאה וסיפרה לנו שהיא נמצאת במלון, אבל היא שוהה באותו חדר יחד עם אחיה שהוא עם לקויות ושהוא סובל ממוגבלויות שונות, ושזה מאוד מאוד קשה לה. בעקבות, באמת, ההתערבות שלנו, של הנציבות, הנערה הזאת קיבלה חדר נוסף במלון. זה מקרה אחד אישי, ואולי קטן, אבל הוא ממחיש, באמת, דברים שונים שעלו תוך כדי הביקורים שלנו בשטח.

אם נסתכל על היישובים המפונים, שמתושביהם התקבלו מרבית התלונות, אנחנו יכולים לראות שאלו היישובים. שוב לגבי אשקלון, נכון שהיא לא היתה ברשימת היישובים הזכאים לפינוי, אבל בגלל האיום המיידי שהיה על תושבים מאוכלוסיות מסוימות בעיר, כמו למשל, מחוסרי מיגון, קשישים, מחוסרי עורף משפחתי, היא היתה זכאית לשירותי הארחה, ולכן, כמו שאתם רואים, אנחנו קיבלנו הרבה תלונות.

אם אנחנו נסתכל שוב על הנושאים שבהם היתה עלייה, וכאן אנחנו יכולים לראות ואנחנו מאוד גאים בזה, שבסופו של דבר אנחנו רואים שהרבה מאוד תלונות קיבלנו ממחוזות שלא תמיד אנחנו רואים שאנחנו מקבלים מהם הרבה תלונות, ואלו מחוזות הדרום והצפון. זה בעיקר, באמת, בנושא המפונים. ושוב, זה הראה לנו שהנציבות עשתה משהו נכון. ה-Reaching out שלה, היציאה לשטח, וכל הפעולות שעשינו, הביאו לזה שאנשים שבאמת הכי היו צריכים אותנו הגיעו אלינו. אנחנו יכולים לראות את האחוזים הניכרים בעלייה בתלונות בנושאים השונים, אם זה בריאות הנפש, אם זה נושא גמלאות לנפגעי פעולות איבה, נושא הגנת העורף, שציינתי קודם, וגם, כמובן, המענקים והתמיכות.

אני יודעת שאתה תמיד אומר לי: אסתי, אני לא רוצה לדבר רק על העבר, אני רוצה לדבר על מה שכאן, עכשיו. תציפי לי מה לא נפתר, מה הבעיות עכשיו בשנת 2024. קודם כול, כפי שראית, אנחנו השקנו לראשונה היום, וכל הנוכחים כאן מוזמנים להיכנס אחר כך מהמחשב או מהסמארטפון למערכת החדשה שלנו, למערכת החצנת הנתונים. אתם תוכלו לראות בעצמכם את כל הנתונים המעודכנים. זו מערכת שהיא מתעדכנת כל הזמן, ומשקפת בדיוק מה קורה מבחינת התלונות בנציבות. אם אני מסתכלת, וכמובן נעזרתי במערכת, מהן הסוגיות שבאמת עולות, ושאנחנו רואים שעדיין קיימות ומתרחשות עכשיו, בשנת 2024, אנחנו יכולים לראות כאן את הסוגיות. אם זה לגבי רשות המסים, אנחנו יכולים לראות שזה נושא פיצוי למשכירי דירות שהשוכרים שלהם פונו. זה עלה גם בשיח, שבו לא היית. היה לנו בפאנל שעסק בסוגיות האלה, ובאמת דיברו על הסוגיה הזאת, והנושא של בקשות לפיצויים בגין נזק עקיף. שוב, במוסד לביטוח לאומי אנחנו רואים תלונות שנוגעות לוועדות רפואיות לנפגעי איבה, נושא מענקי אכלוס וכו'. שוב, זה מסודר לפי גופים. אם תראה שאתה רוצה אחר כך לפתח את הדיון, אנחנו נדבר על כך.

נעבור לשקף הבא. אני גם רוצה להציף בפניך לא רק לפי גופים אלא לפי נושאים. אנחנו רואים שעדיין בנושאי חינוך ורווחה, אנחנו מקבלים לא מעט תלונות. שוב, עכשיו, בשנת 2024, אנחנו יכולים לראות בקטע של החינוך את נושא מציאת מסגרת שתאחד את כל הקהילה בבית ספר אחד אליו הילדים ילכו, נושא הסעות לילדים מפונים, נושא סייעות לילדים מפונים.

כל נושא הרווחה הוא נושא מאוד קשה למפונים. אנחנו רואים שהם מרגישים שאין מספיק נגישות של עובדים סוציאליים, ודיברנו על המחסור. זה עלה גם בפאנל של הדיון שקיימנו קודם על המחסור בעובדים סוציאליים. וכן, נושא היעדר עזרה רווחתית, וכל הדברים האלה. ושוב, אם תרצה, אנחנו נפרט יותר בהיבטים האלה.

דיברנו על המערכת להחצנת נתונים לציבור. זוהי בשורה גדולה מאוד גם לציבור עצמו שיכול עכשיו להיכנס, להסתכל במערכת, ולראות ברגע אמת מה הן התלונות שאנחנו מקבלים, מאיזה גופים, בפילוחים שונים. אנחנו גם משתפים פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכך אנחנו יכולים לתת גם פילוחים שנוגעים למגדר, להשכלה, ועוד ועוד ועוד.

אני כאן רוצה לנצל את המעמד הזה בוועדה, ואני יודעת שגם הדיון הזה משודר, ולפנות לציבור ולהגיד לו שאנחנו מזמינים אותו לפנות אלינו. אגב, אנחנו הגמשנו את דרכי הגישה לנציבות. ניתן לפנות, באמת, בדרכים שונות, כפי שאתם יכולים גם לראות. חשוב לי להזכיר את הלשכות לקבלת קהל שנמצאות בפריפריה החברתית-גיאוגרפית, בנצרת, בלוד ובבאר שבע, ולהזמין את מי שצריך וזקוק לכך גם לפנות אל הלשכות לקבלת קהל, שבהן אנחנו מקבלים תלונות גם בעל פה וגם בכתב. כמובן שיש לנו את הפייסבוק, את הזום, את הווטסאפ, ועוד ועוד. הייתי אומרת שכל דרך מובילה לנציבות, ואני חושבת שזה מאוד חשוב. כי כפי שאתם רואים, תלונה אחת בודדת יכולה, באמת, להוביל לתיקונים של ליקויים מערכתיים.

תודה רבה.

ראשון הדוברים, משרד התחבורה. בבקשה.

שלום לכולם. קוראים לי עידן מועלם. אני ראש רשות תחבורה ציבורית במשרד התחבורה. אני גם מכיר כאן חלק מהאנשים. קודם כול, אנחנו רוצים להגיד שאנחנו מברכים על הביקורת. זוהי ביקורת, באמת, עניינית ומקצועית. שנית, אני מברך גם על התלונות. אנחנו, כרשות תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, מעודדים את התלונות כי זה כלי מס' 1 שעוזר לנו מול המפעילים, ואת כל ממשקי העבודה מול המפעילים אנחנו מנהלים ביחס לתלונות שאנחנו מקבלים.

אני רוצה להבהיר שתי נקודות, שאני לא יודע אם כולם כאן מבינים: ראשית, הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה נותנת שירות ל-900 מיליון איש בשנה. אני חוזר על המספר: 900 מיליון. זה אומר, 2.5 מיליון שקלים כל יום. לכן, חשוב מאוד לעשות קצת פרופורציה. שנית, לגבי בסיס הנתונים של הדוח שלכם, חשוב להדגיש גם שנכון שמשרד התחבורה במקום הראשון במספר התלונות, אך עם זאת, במספר התלונות המוצדקות הוא מקום אחרון.

הערה נכונה.

תודה. ועכשיו לבעיה. קודם כול, אנחנו מסכימים לגמרי שיש בעיה מהותית בעניין הפקחים. הרי התפקיד שלי ושל הרשות, ובטח של משרד התחבורה, ובמיוחד של הרשות, זה להעביר נוסעים מהתחבורה הפרטית לתחבורה הציבורית. לכן, המטרה שלנו היא להנעים לאזרח את האווירה בתחבורה הציבורית כדי שיהיה לו נוח, אמין וטוב להיות בתחבורה הציבורית. הנקודה השנייה לגבי הפקחים שחשוב להדגיש, כי נוצר רושם אחר, היא שהפקחים הם לא עובדים של הרשות לתחבורה הציבורית, לא בעקיפין ולא במישרין. הם עובדים של המפעילים: אגד, דן, מטרופולין. לצערי הרב, למרות שניסיתי כמה וכמה פעמים בישיבות סדורות עם כל המפעילים, ואני חוזר כרגע מישיבה עם כל המפעילים, וגם בנושא הזה, אני לא יכול להתערב במערכת יחסי העבודה בין המפעיל לבין הפקח.

האם גם הפקחים ברכבת הקלה בירושלים ותל אביב הם באחריות המפעיל?

גם באחריות המפעיל. אגב, אני חושב שזיהיתי את הבעיה הספציפית. אנחנו נגד מתן תמריץ לפקחים פר דוח. הפקח, שנותן דוח לנוסע, מקבל על זה תמריץ. ואנחנו איתם בישיבות, כי בסוף אני צריך את ההסכמה של המפעיל. אני לא יכול לעשות איזשהו משהו כדי לאכוף את זה באופן חד-צדדי. אני עושה איתם ישיבות, באמת, ברמה של אינטנסיביות מובהקת, כי אני מקבל את כל התלונות שאתם מקבלים. אגב, מן הסתם, אני מקבל פי כמה וכמה. יש לנו אגף שלם, שאותו מנהל דודו, שזה כל תפקידו הוא הפיקוח והבקרה. אני מנסה להגיע איתם לאיזשהו מנגנון ומנסה להוריד אותם, את המפעילים, מהעניין של מתן תמריץ לפקח פר מתן דוח

הייתי רוצה להדגיש נקודה נוספת. משרד התחבורה לא מקבל שקל אחד מהקנסות האלו. זאת אומרת, אין לנו איזשהו אינסנטיב לתת קנסות. אנחנו נגד זה. אני מדגיש: משרד התחבורה לא מקבל שקל מהקנסות. גם בקנסות שאני נותן, שהרשות נותנת, ומשרד התחבורה נותן את הקנסות, הכסף מגיע לאוצר. הוא לא מגיע לרשות תחבורה ציבורית. אבל בטח ובטח כשהפקח נותן את הקנס - מי שמקבל את הכסף על הקנס עצמו זה המפעיל, זה לא אנחנו.

הייתי רוצה להדגיש נקודה נוספת. אנחנו עושים גם הרבה ישיבות גם עם הוועדה לפניות הציבור בנושא הזה. זה נושא שהוא בראש מעיינינו. אנחנו מטפלים בו. יש נוהל שכתבנו, והיינו יכולים להפיץ אותו מזמן, אלא שיש חוסר הסכמה כלשהו עם אגף תקציבים. אבל אנחנו בעניין הזה. אנחנו התחייבנו לוועדה לפניות הציבור שתוך חודש ימים אנחנו נגיע למתווה מוסכם עם המפעילים, וחשוב להדגיש את זה.

תודה רבה. כמה שאלות: ראשית, למיטב ידיעתי, הכסף שגובה המפעיל, הולך ישירות למשרד התחבורה או לאוצר, ותבחר מה שאתה רוצה, ולא כרווח למפעיל עצמו. הוא מקבל על פי קילומטרים או נסיעות.

לא, אתה מדבר על התיקופים. אני דיברתי על הקנסות.

עזוב, יש לי שאלה מקדימה. אני הייתי שם.

אמרו לי להיזהר כי אתה מכיר את התחום.

בעוונותיי הרבים, יש עוד כמה תחומים שאני מכיר. ואם הכסף הולך לשם, אני לא מבין את התמריץ. זה איום ונורא בעיניי. ואם צריך, אנחנו נלך נגד המפעילים. תחשוב בכובע אחר שלי. הייתי פה ופה ובעוד כמה מקומות, כשהיינו נותנים לשוטרי התנועה תמריץ על מתן דוחות. אתה יודע מה היה קורה במדינה? נכון, הכסף לא הולך למשטרת ישראל אלא מוצא דרכו ישירות לאוצר. אבל התמריץ היה מגיע לשוטרים. לא מספיק שיש פקקים, היה לך פקק תנועה של מקבלי דוחות תנועה מירושלים לתל אביב. ולכן, אני לא מבין את ההיגיון. אם המפעיל לא מקבל את הכסף ישירות פר נסועה שלי או של כל אחד מהנוכחים פה, והוא הולך למשרד התחבורה או ישירות למשרד האוצר - ואני לא מכיר מה קורה היום, אבל אני חושב שזה מי שהחשב של משרד התחבורה מטפל בזה והוא מקבל את הכסף ומזרים אותו הלאה - והמדינה משלמת למפעיל על פי קילומטרים, יציאה ונסיעות. אז אני לא מבין את ההיגיון אם הכסף לא הולך אליו. למעשה, למדינה אכפת, ולכן אמורה להיות לך שליטה.

אחלק את זה לשניים. דודו יוסף, שיושב כאן לידי, הוא מנהל אגף פיקוח ובקרה. הוא נותן קנסות למפעילים. ישבתי למפעילים ואמרתי להם: דמיינו לעצמכם שהייתי עכשיו מתגמל את דודו יוסף על כל קנס שהוא נותן לכם. הוא נותן להם קנסות ב-170 מיליון שקלים. אני בטוח שזה היה מגיע לחצי מיליארד שקלים.

אני מבקש לחדד את מה שאמרתי. משרד התחבורה, המדינה, לא מקבלת את ההכנסות מהדוחות. אבל מהתיקופים. אם אתה עולה לאוטובוס ואתה משלם - - -

אני דיברתי על הנסיעה.

לא, לא. אם אתה עולה לאוטובוס ואתה משלם ומתקף, משרד התחבורה/המדינה מקבלת את הכסף ישירות - זה ברור. אני מניח שברור לכולם שההכנסות הן סדר גודל של בין 10% ל-15%. בסוף המדינה משלמת סובסידיה. משרד התחבורה נותן סובסידיה - - -

אין ויכוח. ולכן, אני לא מבין את ההיגיון שהמפעיל נותן להם תמריצים כי בסך הכול הכסף מהנסיעה לא הולך אליו.

המפעיל כן מרוויח על כמות התיקופים. כלומר, אם יש עכשיו כמות תיקופים של 20% והוא מעלה את זה ב-30%. אנחנו נותנים תמריץ למפעיל כי אנחנו רוצים בסוף שיהיו יותר נוסעים. אגב, זה לאו דווקא ברמה של תיקופים. אני הרי רוצה נוסעים, אני מעודד את זה שיהיו נוסעים בתחבורה הציבורית.

הבנתי. אני חוזר לסיפור של הדוחות. בעיני הוועדה זה נורא ואיום שהוא נותן תמריץ.

גם בעינינו.

אני מחר אבקש מראש אג"מ במשטרת ישראל תמריץ לכל שוטרי התנועה. אני אדאג לתקציב מהאוצר. הייתי גם שם, אני יודע איך זה הולך, ואנחנו ניתן תמריצים על מתן דוחות לאזרחים. לא מספיק שקשה להם לחיות פה, הם גם יקבלו דוחות תנועה כל שנייה וחצי. אתם חייבים לפתור את זה.

בנוסף, במכרז שלך אתה צריך להכניס סעיף אחד: אין תמריצים לפקחים. ובסעיף הזה אתה תכניס פעמיים בשנה מתן שירות לציבור, הדרכה. יש אנשי מקצוע שמלמדים איך, מה, מתי. אני מכיר כמה מהם. זה לא מופיע עכשיו - עצה כי אני מכיר גם את המכרזים גם מהצד של האוצר וגם מהצד של האוטובוסים של התחבורה הציבורית. ולכן אני אומר לך, בישיבה הבאה, והם מכירים אותי גם מהצד הזה, שאם זה יקרה, או שנוציא תקנה כדי לבטל את התמריצים האלה. אתם דופקים את הציבור. לא אתה באופן אישי, משרד התחבורה. המדינה הורגת את הציבור. גם כך מספיק קשה לציבור ולא צריך להוסיף להם גם את העניין הזה. לא שמעתי על תמריצים לפקחים על מתן דוחות. כמו שאמרתי לשוטרים. ומחר עיריות מקומיות או עיריית ירושלים תיתן לפקחים תמריצים על מתן דוחות חנייה. אני לא יודע אם זה קורה, אני צריך לבדוק - אותו סיפור. זה לא בסדר כשירות לציבור, ואתם צריכים לפתור את זה. ואני מבקש, מהיום.

לצערי, הכנסת יוצאת לפגרה, אבל הוועדה לא. אנחנו נמשיך לעבוד. לא יכול להיות שאנחנו נצא לפגרה כשמתנהלת מלחמה. הוועדה בראשותי תמשיך לעבוד. אני מבקש תשובה במייל לוועדה בתחילת ספטמבר האם הנושא הזה בא על פתרונו. אם החברות המפעילות לא יבינו שהכנסת מרוגזת על זה, נצטרך להוציא הוראת שעה. אני לא הולך לחקיקה כי זה לא ראוי, אבל בהוראת שעה אני יכול לאסור עליהן על מתן. אם רוצים לתת יותר פיצוי על שעות נוספות או להרים להם את השכר – קטונתי, בבקשה. אבל אנחנו, לא אתה, מענישים את הציבור, ולא אתן את ידי לזה. בסדר? סיכמנו?

בסדר גמור. סיכמנו.

האם החברות, למיטב ידיעתך, נותנות קורסים לאותם פקחים למתן שירות לקהל?

כן. אני דוד יוסף, ואני מנהל אגף פיקוח ובקרה ברשות. המפעילים עושים הכשרות לפקחים. בימים אלה התחלנו גם לעשות בקרות על ההכשרות האלו. כל סיפור התמריץ נמצא במחלקה המשפטית. כמו שאמרת, אנחנו מקווים שעד ה-1 בספטמבר נגיע לתוצאה.

תודה רבה לך.

אנחנו לא יכולים לענות על הכול מבחינה טכנולוגית. לדוגמה, אי-עצירה בתחנות. לגבי אי-עצירה בתחנות אנחנו מנסים כרגע. אין לנו כלי טכנולוגי שיודע למדוד האם האוטובוס עצר בתחנה או לא עצר בתחנה, ולכן אנחנו מתבססים נטו תלונות ציבור. ולכן, אנחנו מעודדים תלונות ציבור. אני חושב שלמדוד את משרד התחבורה על בסיס קבלת התלונות, יוצר איזשהו מעגל שוטה. כי, מצד אחד, אני, אישית, מעודד תלונות כי על בסיס זה אני יודע. התלונות הן הרי לא נגד הרשות לתחבורה הציבורית, התלונות הן נגד המפעילים. אני רגולטור, אני אמור לאכוף את זה. ולכן, אני מעודד את התלונות כי אין לי את הכלי הטכנולוגי לעשות, וחשוב להדגיש את זה. מבחינתי זו תהיה הצלחה אם יהיו כמה שיותר תלונות כי אני רוצה את החיבור הזה לציבור. שנית, עשינו מודל קנסות כי ראינו שיש, באמת, המון תלונות ציבור. עשינו מודל קנסות חדש והחתמנו את כל המפעילים בחודש האחרון. אנחנו באיזשהו פיילוט כדי לראות אם זה יעזור, באמת, למתן שירות לציבור. תוך חצי שנה אנחנו נוכל לבוא גם עם ממצאי הפיילוט, שאם כן, אנחנו נשנה את כל המנגנון.

אתה ראש רשות. זו טכנולוגיה מאד מאוד פשוטה למדידה אם האוטובוס עצר בתחנה או לא. תבדקו, תעבירו את זה לחלק הטכנולוגי של המשרד. כמו שהכול היום ממוחשב ויודעים מתי האוטובוס מגיע, אז מצלמה קטנה עם דיווח למחשב. היום מקבלים דוחות תנועה על מהירות כשבכלל לא עוצרים אותך, וזה עובר ישר למחשב המרכזי. אותו הדבר עם עצירה של אוטובוס. זה קל, קל.

הלוואי וזה כזה קל.

תעבוד על זה. אתה ראש הרשות.

אנחנו עובדים על זה, ועדיין לא מוצאים פתרון.

בהצלחה.

תודה.

קודם כול, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. אחוז התלונות המוצדקות ברשות הוא 31.7 - זה לא כזה נמוך.

לא אמרתי שהוא נמוך, אמרתי שאני מקום אחרון במצגת.

לא, אתה לא האחרון - ממש לא. קודם כול, יש 31.7 מוצדקות. כאשר אנחנו מסתכלים על מוצדקות, פלוס באו על תיקונן, שזה מה שאנחנו מראים, זה כבר קופץ ל-38.2, כאשר הממוצע, כפי שאמרנו, הוא 43%. בוא נגיד שאתה מאוד קרוב לממוצע. זה לא נמוך. אגב, הגוף שעליו אחוז התלונות המוצדקות הוא הנמוך ביותר, 8.7%, הוא המוסד לביטוח לאומי, וראוי לציין זאת.

זה באמת לא משנה אם התלונה מוצדקת או לא מוצדקת. עצם העובדה שהציבור מוצא לנכון לפנות, והוא הרי פונה אלינו אחרי שהוא פנה אליכם, זה אומר שמשהו פה לא תקין כול כך, ושווה לבדוק.

לא בטוח. הרבה פעמים יש כפילויות.

לא, אנחנו בודקים היטב שאין כפילויות, ואת זה אני יכולה להבטיח לך. אנחנו טכנולוגים.

ברשותך, אני רוצה לתת את רשות הדיבור לעו"ד רונן קרוואני, מנהל האגף שעוסק בתלונות על התחבורה הציבורית בנציבות.

אני מתנצל. תודה רבה לך. אני מאוד מודה לך על התשובות. תעשו מאמץ לטובת הציבור. הסיפור הזה הוא לא ראוי.

בסדר גמור.

אדוני, בבקשה.

קודם כול, צריך לזכור שהאנשים שנוסעים בתחבורה ציבורית הם הרבה פעמים האנשים הכי חלשים בחברה. אנחנו מקבלים תלונות מהמגזרים שנזקקים לתחבורה הציבורית? למשל, מהמגזר החרדי וממגזרים נוספים. חשוב מאוד לציין שמה שאמר עידן הוא נכון לגבי זה שמשרד התחבורה לא מקבל כסף מהדוחות. מי שמקבל את זה, זה החברות. והיא הנותנת. יושב-ראש הוועדה אתה מדבר על זה שהפקחים מקבלים את הכסף לחברות, למפעילים. מדובר ב-15 או 16 מפעילים שמקבלים את הכסף עבור הדוחות האלה. זה מגיע גם לסכומים גבוהים מאוד. אם אנחנו מדברים על נסיעה של 6 שקלים, שעליה מקבל אדם תעריף מוגדל של 100 שקל, ועל זה אחרי זה, אם הוא, נניח, לא שילם כי יש מקרים שהוא בכלל לא מקבל את הדוח, אז הוא צריך לשלם עוד 153 שקלים. אז תראה עם מה הוא יוצא הביתה. לפעמים אלו נכים, קשישים, בעלי מוגבלויות כמובן.

אמרתי שקשה לחיות פה, אז עוד לחטוף קנסות?

אז גם לאלה? בדיוק, על זה אנחנו מדברים. נכון, הרבה פעמים התלונות הן לאו דווקא רק על המפעילים אלא גם על הרשות. אנחנו כבר דיברנו על זה שהרשות חייבת לקחת את הפקחים, ובמיוחד היום, אחרי שאנחנו יודעים שהם מקבלים תמריצים, וזה עלה בוועדה אחרת פה בכנסת. הם מקבלים תמריצים, והם הודו. מספר מפעילים הודו במפורש שהפקחים מקבלים תמריצים.

הוא חייב לפתור את זה.

אמרנו את זה. אנחנו מבינים - זו הבעיה.

רשום אצלי. אני מהחבר'ה הישנים. החבר'ה שלי יודעים שאני רושם ת"ת.

אני יודע. היית במשטרה. אני גם עוסק במשטרה, ואני אומר לך שהשערות היו סומרות כשטענו כל הזמן נגד המשטרה שהשוטרים מקבלים תמריצים, והמשטרה נלחמת להראות שזה לא נכון. הם לא מקבלים תמריצים.

זה לא נכון, חד-משמעית.

אבל הציבור עדיין חושב ששוטרים מקבלים תמריצים. אבל פה? כשהכול גלוי וברור, אז בוודאי.

זה צף, ותודה רבה לכם שזה צף. יש כאן מגמה חיובית של משרד התחבורה לבוא ולפתור את זה. גם הם לא חיים עם זה בשלום. ואם לא תהיה ברירה והתשובה תהיה: אנחנו מרימים ידיים, אז אני אלך להוראת שעה שתאסור עליהם. אני לא אלך לחקיקה כי זה תהליך ארוך. תגידו את זה למפעילים. אני אקבל כמה טלפונים היום בלילה הביתה, אבל לא יעזור להם.

דבר נוסף הוא נושא תעריף לאנשים שלא תיקפו. מילא לאנשים שלא שילמו ונותנים להם קנס של 100 שקל, ונניח שזה סביר, אבל למה אדם שלא תיקף צריך לקבל תעריף כזה מוגדל? אנחנו מדברים הרבה פעמים בעלי הסדר תקופתי כמו חופשי-חודשי. הם שילמו על הנסיעה, אבל מסיבה כלשהי הם לא תיקפו, ובכל זאת הם מקבלים 100 שקלים. למה לא לעשות להם תעריף מופחת?

תיקוף – הכוונה היא לפעם הראשונה שזה טעון.

- - - במכשיר התיקוף.

יש לי שאלה טכנולוגית אליכם. האם הכנסת מכשיר תיקוף לאוטובוסים או לרכבות כרוכה בעלויות גבוהות?

לא, הוא מדבר על הקנס. הוא אומר שהקנס גבוה. גם אם מישהו נתפס, הקנס גבוה משמעותית. גם פה אנחנו, משרד התחבורה, מסכימים איתכם, וכבר התחלנו בתהליך שצריך להיגמר ברמה של שבועות בודדים, ואנחנו מפחיתים ב-50% את הקנס.

זו בהחלט בשורה.

זו בשורה.

יש כבר דוח RIA שמסתובב בין המחלקה המשפטית ובינינו שמנחה להפחית ב-50% את הקנס.

יפה, תבורכו. שוב, להרכיב מכשיר תיקוף באוטובוס. תפס אותך, תתקף, ושלום על ישראל.

הבעיה המשמעותית היא שלא מתקפים.

אני אומר שאם יהיה מכשיר תיקוף באוטובוס, ותפסת אותי והוא אומר לי: תתקף, בזה גמרתי עניין – אחלה חינוך.

יש הרבה שממתינים במידה ועולה בקר. הרי אין לנו בקרים ב-100% מהנסיעות. ממתינים, ואיך שמגיע בקר הם מתקפים.

הבנתי, מתחכמים. כשאתה נוסע ברכבת באירופה, לא מוותרים לך כהוא זה. זה גם שייך לחינוך. בכובע הקודם שלי, אני לא מסכים עם מי שמנסה לרמות.

זה אתגר משמעותי ליצור איזון מסוים, שמצד אחד, נפתח איזשהו כוח הרתעה שיתקפו לבין זה שזה מתפתח לאלימות בין נהגים ולשפה מילולית בעייתית. זה קו דק שעליו אנחנו עובדים מאוד קשה. דרך אגב, זה לא תמיד תשלום. לפעמים זה תיקוף ותשלום. יש כאלה שיש להם גם חופשי-חודשי והם לא מתקפים, וזו גם בעיה מבחינתנו.

אדוני היושב-ראש, לגבי נושא הבעיות טכנולוגיות, שעליו דיברת - לא ברור למה אי-אפשר לאתר ולנטר את אותם אוטובוסים שמדלגים או שלא עוצרים. עד כמה שידוע לנו, בכל אוטובוס יש GPS, וראינו שהם מסוגלים להגיד מרחוק איזה תקלה יש באוטובוס, והאם היא חשמלית או טכנית. כלומר, היכולת לנטר היום אוטובוסים היא מאוד גבוהה.

גם בעיניי זה שווה פתרון. אני מכיר מקרוב את העניין של עצירה של אוטובוסים בתחנות והדילוגים האלה. הם לא מספיקים. יש פקקים, הוא חוטף קנס. אני מכיר את זה, אבל אין ברירה כי זה שירות לציבור.

אנחנו עובדים על זה טכנולוגית. אל תשכחו שיש לנו 900 מיליון נסיעות בשנה. ולכן, אנחנו מנסים באמצעות כלי טכנולוגי כלשהו לנסות ולראות בתחנות שבהן לא עוצרים. אנחנו יודעים היום על תחנה ראשונה ועל תחנה אחרונה. אנחנו מקווים שבזמן הקרוב נמצא כלי טכנולוגי שכן יוכל לענות גם על אמצע המסלול.

אנחנו נשמח לדעת. האם אתם זוכרים את הכרטיסים הקטנים האלו עם גומיית האצבע שנתנו? עשו קפיצת מדרגה. יש באמת שיפור עצום, אבל אסור לעצור.

תודה רבה לכם, והמשך עשייה מבורכת.

המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

שלום. שמי נורית יצחק, ואני מנהלת את האגף לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי. אנחנו בעבר היינו שיאני התלונות, ובשנים האחרונות קצת פחות. אני לא יכולה להבטיח שמספר התלונות עלינו יירד. זה בהחלט נובע, לדעתנו, מהיקפי הפעילות של הביטוח הלאומי, ממספר הנזקקים לשירותינו, ממורכבות הטיפול שלנו, ממצבי החיים שבהם אנחנו צריכים לטפל, מהעובדה שמי שנזקק לנו הופך להיות לקוח שלנו לטווח ארוך. אנחנו מטפלים בקשישים, בקשישים סיעודיים, באלמנות, ביתומים ונכים, בנפגעי עבודה, נפגעי איבה, הורים לילדים נכים, עובדים שאיבדו את מקור התעסוקה שלהם, בין אם כתוצאה מאבטלה או כתוצאה מפשיטת רגל של מעסיק. אנחנו גם גובים תשלומים, וזה גם לא משהו כל כך נחמד. כל תושבי מדינת ישראל משלמים דמי ביטוח לביטוח הלאומי תמורת הזכויות שאנחנו מעניקים. כתוצאה מכך שהליכי הבדיקה בגמלאות רבות שלנו הם מאוד מאוד מורכבים, בעיקר בנפגעי עבודה, בנכים, נפגעי איבה, גמלאות ניידות, התהליך המורכב, והעובדה שאנשים נשענים עלינו כמקור מחיה עיקרי שלהם, כמעט 40% מהגמלאות שלנו הולכים לטובת הקשישים, לאזרחים בני הגיל השלישי, כתוצאה מכך, אני חושבת, שהציפייה של האזרח לכך שהמענה שיינתן לו באופן מיידי ומהיר היא כזו שהוא חש מצוקה מאוד גדולה שאנחנו לא מצליחים לעמוד בה, וזה בעיקר בגמלאות המורכבות שהן מצריכות הליכי טיפול מורכבים, ומכאן הפניות והתלונות הרבות שמגיעות על הביטוח הלאומי. אם כי, כפי שצוין קודם, רק אחוז מאוד קטן מהן נמצא מוצדק. במספרים מוחלטים בשנת 2023, בסך הכול, מתוך אלה שנבדקו עד תום, רק 49 תלונות על הביטוח הלאומי, שבבירור עד תום נמצאו מוצדקות.

לגבי השנה, 2023, וכל מה שקורה עכשיו - צריך גם לקחת בחשבון שנוספו לנו בבת אחת מה-7 באוקטובר, מאות אלפי אזרחים שאנחנו מטפלים בהם באופן שוטף, וזה על כל אלה שאנחנו צריכים להמשיך ולטפל בהם כבשגרה ולתת להם את הפתרונות והגמלאות תוך פרק זמן קצר. נוספו לנו כל נפגעי פעולות האיבה, והן אלה שנפגעו באופן פיזי, והכוונה לכל האזרחים, כמובן לא חיילים, והן כל אלה שנפגעו באופן נפשי, אלה שנמצאים בפוסט טראומה בעקבות הפגיעות, משפחות החטופים, משפחות הנעדרים - כל המשפחות האלה בנוסף למשפחות השכולות והפגועים עצמם - וכמובן המפונים בצפון ובדרום, שאנחנו צריכים לשלם להם מענקים, מענקי אכלוס לאלה שנמצאים באכלוס עצמאי, וגם לטפל בכל הזכויות של אלה שנמצאים בבתי המלון. אנחנו צריכים לתת להם זכויות כשהם רחוקים ממקום המגורים שלהם, ולהגיע אליהם. עשינו ביקורים בכל בתי המלון, ואנחנו ממשיכים לבקר בבתי המלון. עשינו כמעט 600 ביקורים בחודשים הראשונים, ואנחנו ממשיכים לתת שירותים ישירים למפונים בתוך בתי המלון. יש לנו קשר ישיר וטלפונים ניידים, ואנשים בקשר ישיר עם מזכירי היישובים וכל מי שמנהל את בתי החולים, בכל מגוון השירותים, וכמובן גורמי הרווחה, כדי להגיע אליהם ולא לדרוש מהם להגיע אלינו.

בנוסף, יש לנו את האדוות הנוספות של כל מאות האלפים של משרתי המילואים כשאנחנו צריכים לשלם תגמולי מילואים. ושם יצרנו מהפך בדמות מתן תגמולי מילואים בגובה הריאלי באופן מיידי מבלי לחכות לסיום התקופה. כבר בתחילת נובמבר שילמנו על אוקטובר, וככה אנחנו ממשיכים. גם שם יש בעיות: שכירים ועצמאים, אנשים שהפסיקו לעבוד לפני שיצאו לשירות. זאת אומרת, אנחנו נתקלים בהרבה מאוד מורכבויות, גם בתגמולי מילואים, גם בדמי אבטלה לכל אלה שאיבדו את מקום העבודה שלהם, וגם ביישום תיקוני החקיקה האין-סופיים שנעשים כדי להרחיב את הזכויות, והתאמת המערכות שלנו כדי שנוכל לשלם באופן מיידי את כל הגמלאות לכל מי שנזקקים לנו. וכל זה, כמו שאמרתי, במקביל למה שאנחנו צריכים לעשות כבשגרה ולהמשיך לטפל ביתומים, באלמנות, במי שנזקק לגמלאות ילד נכה, ולעבור ועדות רפואיות, וכל הנושאים האחרים שאנחנו צריכים לעבור ועל כל זה, אנחנו עדיין צריכים לתת שירות אחר לאלה שעכשיו נפגעו כתוצאה מהמלחמה. שירות אחר זה שירות אישי. שירות אחר - הכוונה לא לחכות שהם יגיעו, אלא להגיע אליהם בעצמנו. את זה אנחנו עושים באמצעות הקשרים שלנו עם הקהילה, באמצעות זה שאנחנו יוצאים לשטח, באמצעות זה שהקמנו מרכזים הוליסטיים לטיפול בנפגעי האיבה, הן בתחום קביעת הזכאות לגמלאות, והן בתחום השיקום המקצועי והשיקום הרווחתי שלהם. גם הטיפולי, חוות הטיפול, וכל מה שעשינו כדי לטפל גם נפשית בכל אלה שהוכרו. לצד זה יש לנו את הבעיות, כמובן, של אלה שלא מוכרים, ובהם אין לנו סמכות לטפל כי החוק לא מאפשר לנו לתת להם את הזכויות.

אז כן, יש הרבה מאוד תלונות כי המצוקה מאוד מאוד גדולה. אנחנו עושים הכול כדי להגיע אל כולם. אנחנו מברכים על כל תלונה ועל הקשר הטוב והמצוין שיש לנו עם הרפרנטים בנציבות תלונות הציבור. במהלך כל התקופה הראשונה של המלחמה, והיום זה קצת ירד, אבל בחודשים הראשונים, הם פשוט העבירו לידיעתנו לאורך כל הדרך כל מיני דברים שעלו מהשטח, וכתוצאה מכך אנחנו מייד שיפרנו, בעיקר במידעים שפרסמנו לציבור ודייקנו מידעים כדי שיוכלו למצות את הזכויות באופן יותר מהיר ויותר נגיש. אנחנו בהחלט מברכים, כמו שנאמר פה גם על ידי חברים אחרים, על כל תלונה ועל כל פנייה שמגיעה, כי אנחנו רוצים למצות זכויות. אנחנו רוצים לדעת על התלונות כדי לטפל בהן בזמן אמת, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים האחרים.

תודה רבה לך. אני רוצה לומר משהו, ואת יכולה להעביר אותו לראשי הביטוח הלאומי. היתה פעם אחת אישה חכמה במדינה שהיתה ראש ממשלה. הלוואי והיו כמוה עוד. הן יותר טובות וחדות מאיתנו. לצערי, היא האישה היחידה שהיתה בתפקיד ראש ממשלה. היא הגתה את הרעיון של הביטוח לאומי. לאישה הזו קראו גולדה מאיר. אני מבטיח לכם שאין מוסד כזה בעולם. יש בארצות הברית Social Security, אבל זה לא דומה. זה רק לצורך גמלאות ומתן סכום כלשהו לפנסיה. אין מוסד במדינה שמתמודד מול כול כך הרבה נושאים, גורמים ובעיות, אלפי אנשים ומיליארדי שקלים. במקום שאין מדינה, יש ביטוח לאומי. הייתי חבר בוועדת הקורונה, ואני זוכר שהמדינה לא הצליחה לשלם לחולי הקורונה ולבעלי העסקים. ומי שעשה את זה, למרות שזה לא היה בתחום שלו, זה היה הביטוח הלאומי. יש תקלות, אתם לא מושלמים. אבל לעומת הבעיות שנמצאות לפתחכם ולעומת המארג והמסובכות והשונות, צריך להסיר את הכובע בפני התפקוד שלכם. הרבה עובדים בביטוח הלאומי רואים בעצם עבודתם שליחות. נכון, צריך לשלם גם במכולת, אבל הם רואים בזה שליחות. תבורכו על כך. אני רוצה להגיד לכם תודה בשמי ובשם הוועדה לביקורת המדינה על כל העשייה. אין ארגון דומה לכם בעולם. אני יכול לייחד דיון שלם של כמה שעות, שבו אני גם לא אספיק הכול, לגבי נושא ביטוח לאומי. אחד הנושאים לדיון הוא כמה מדינת ישראל חייבת בכסף לביטוח הלאומי. הייתי גם סגן שר אוצר, ואני יודע בדיוק כמה כסף לוקחים, ואיך לא מחזירים וכו' וכו'. האם בשנת 32' הקופה תתרוקן או שאת לא יודעת? אל תעני.

36'.

אני זוכר משהו כמו 32'. המגמה מתהפכת, האקטואריה מתהפכת, ואני מאוד מאוד מודאג מזה. אני אייחד לזה דיונים אחרים, ואני אביא לכאן את האוצר כדי שייתנו תשובות לוועדה לביקורת המדינה לגבי השאלה מה יקרה. שוב, תודה רבה לכם.

רשות ההגירה והאוכלוסין, בבקשה.

יהודית דובינקי, המבקרת הפנימית. ראשית, אנחנו מברכים על הדוח ושמחים תמיד לעבוד בשיתוף פעולה עם המבקר. אנחנו באותו צד. המטרה שלנו היא שירות לציבור ושיפור השירות לציבור, וככך אנחנו עושים הכול. כמה שאנחנו שיאנים, אסור לשכוח שהטיפול שלנו הוא אולי לא כמו של הביטוח הלאומי, אבל הוא נוגע עדיין בכל האוכלוסייה מיום הלידה ועד יום הפטירה, וגם בתושבי חוץ. בכל בעיה במדינת ישראל מקבלים שירות. מדובר במאות אלפי שירותים בחודש ומיליוני שירותים בשנה. ומן הסתם, כל תלונה שתתקבל תיבדק. היא ראויה, ואנחנו שמחים על כל תלונה, ואנחנו למדים ממנה ופועלים כל הזמן לשיפור ותיקון הליקויים, וחלקם יחד עם המבקר.

התייחסתם לנושא שינוי כתובת למפרע. תמי תיכף תסביר זאת. אני רוצה להגיד שרשות האוכלוסין היתה אולי המשרד הראשון שהגיע למפונים עד המלונות למתן תעודות זהות, דרכונים, מסמכים חלופיים לכל מסמך שאבד להם, נשרף, נגנב וכו'. היינו שם ממש הראשונים בחזית, ועשינו שם פעולות מאוד יפות, ועד היום אנחנו עוזרים להם ותומכים. אנחנו דאגנו להגיע לחטופים האחרונים שחזרו מייד עם חזרתם ולתת להם מסמכים, ולהחזיר להם את החיים לפחות במסמכים. ושוב, כל הערה מתקבלת תמיד בברכה, ובשיתוף פעולה. יושב פה תדהר, והוא תמיד יודע שאנחנו ראשונים ושאנחנו עונים מייד ופועלים בכל עת.

קודם כול, תודה רבה. יש בהחלט שיפור עצום ורוח חדשה בשנה וחצי האחרונות. אנחנו זוכרים את הימים שחיכינו תשעה חודשים לדרכון ושישה חודשים לתעודות זהות, וכמה וכמה חודשים לאישורים לעובדים זרים במשרד האוכלוסין, ומה שאת רוצה.

אגב, גם היום אנחנו קיבלנו מהממשלה מטלה מאוד גדולה לגייס הרבה עובדים זרים בעקבות כל מה שקרה.

אל תדאגי, אין למדינה ברירה. יש שיפור עצום, ואני מברך על כך גם את מנהל הרשות, גם את הטכנולוגיה, וגם את שר הפנים, שבאמת פעל רבות וחשב מחוץ לקופסה איך לפתור את הבעיות. זכור לי איך הוא פתר את בעיית הדרכונים, אז שאפו ענק. גם אתם לא מושלמים, ואתם צריכים להמשיך להתאמץ.

לא מושלמים, אבל פועלים כל הזמן לשיפור.

עו"ד תדהר אופיר, מנהל האגף בנציבות שמטפל בתלונות בנושא.

בבקשה, אדוני.

אנחנו מטפלים, באמת, בהרבה מאוד תלונות על רשות האוכלוסין וההגירה בהרבה מאוד תחומים, וגם בשנת 2023. מאז תחילת המלחמה טיפלנו בתלונות של ניצולים ושל מפונים, והייתי רוצה לשים זרקור על נושא אחד של תלונות, שעדיין מעסיק אותנו, וזה העניין של שינוי כתובת למפרע. התלונות נולדו מההסכם שבין האוצר לביטוח לאומי בנוגע למענק אכלוס עצמאי, כשעל פי ההסכם תנאי סף לקבלת המענק זה שהמען שלך רשום ביישוב מפונה. אנחנו יודעים ומכירים את האוכלוסייה בישראל שהרבה פעמים לא טורחת לעדכן את המען כשהיא עוברת דירה, והיא נזכרת לעשות זאת בדיעבד.

אתה מדבר על הקלות המס.

אנחנו מדברים, בין היתר, על הקלות מס, אבל כאן אנחנו מדברים על מענק האכלוס העצמאי שקיבלו מפונים, וגם במקרה הזה הרבה מאוד, ודאי אלפים, של מפונים הגיעו בדיעבד ללשכות רשות האוכלוסין וביקשו לשנות את המען למפרע. אני חייב לציין שרשות האוכלוסין מאוד התגמשה בהקשר הזה, ובאמת תיקנה למפרע, מה שלא עושים בדרך כלל. בדרך כלל מיום ההודעה והלאה. הגיעו אלינו תלונות של אנשים שלא הצליחו לעשות את זה. ברוב המקרים הצלחנו לסייע, להנחות את האנשים איזה מסמכים הם צריכים להציג כדי לשכנע שהם אכן התגוררו במקום. אבל נותרנו עם שלוש קבוצות של אנשים שאין להם פתרון בהקשר הזה, ואת זה רציתם להציף כאן: בקבוצה אחת מדובר בסטודנטים שהתגוררו במעונות סטודנטים, בעיקר בסטודנטים שלמדו בתל חי ובספיר, ועל פי הנוהל של רשות האוכלוסין ככלל לא משנים מען רשום למעונות סטודנטים. בעניין הזה, הסטודנטים הגישו עתירה לבג"ץ, ולכן אנחנו יצאנו מהתמונה, ואנחנו רק עוקבים. יש שתי קבוצות נוספות: קבוצה אחת היא קבוצה של שוכרים ששוכרים נכסים ביישובים מפונים ולא שינו את המען. למעשה, הם לא הספיקו להתאכלס. זה בעיקר סטודנטים, שהרי כל המלחמה התחילה ממש קצת לפני תחילת שנת הלימודים. מדובר בסטודנטים ששכרו נכס בקריית שמונה, למשל, והתעתדו להיכנס אליו, וחלקם אפילו כבר העבירו לשם את חפציהם, אבל לא התאכלסו בגלל שהמלחמה פרצה. וכאן רשות האוכלוסין מסרבת לשנות את המען של הקבוצה הזאת. וקבוצה, שאני חושב שהמצב שלה הוא הכי קשה, זה אנשים שהם בעלי נכסים ביישובים המפונים, אבל הם לא גרו שם בעצמם, או שלא הספיקו להתאכלס כי בדיוק רכשו את הנכס והיו אמורים להתאכלס מייד אחרי החגים, או אנשים שהשכירו את הנכס לאחרים, ואותם שוכרים, שלא משלמים להם שכר דירה, מצד אחד, הם מקבלים במקומם את מענק המפונים, ובעלי הנכס, שהסתמכו על דמי השכירות האלה כדי לשלם את המשכנתה על הנכס הזה שהם רכשו, יצאו קרחים מכאן ומכאן. אלה קבוצות שחייבים לתת עליהן את הדעת ולמצוא להן פתרון. אני מניח שזה רובץ לפתחו של משרד האוצר למצוא פתרון, אם זה בדמות ועדת חריגים, או כל פתרון אחר, שיוכנס לתוך ההסכם עם ביטוח לאומי כדי לתת פתרון גם לאנשים האלה, שבמהות הם נפגעים כלכלית, וחלקם נפגעים מאוד קשה.

תודה. רשות האוכלוסין, האם יש תשובה? נכון, זה בבית משפט. לא הכול. אני נוהג בזהירות.

תמי אזרזר, מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה. ראשית, צריך לזכור שרשות האוכלוסין היא לא גוף מפצה. רשות האוכלוסין לא מפצה.

אבל עם האישור שלכם, הם מקבלים את הפיצוי.

נכון. רשות האוכלוסין היא לא גוף מפצה, ושינוי מען זה מען למי שמתגורר בפועל במען. אז מי שלא התגורר בפועל והחזיק נכסים ביישוב מפונה, אני בטח לא יכולה לשנות לו את המען למען כשהוא לא מתגורר שם. שינוי מען הוא מען למגורים. סטודנטים - זה מען ארעי. אנחנו לא משנים מען למען ארעי. העניין הזה מתברר בבג"ץ, ולכן אנחנו לא נרחיב פה את זה. אני כן יודעת להגיד שתקום ועדת חריגים במשרד האוצר, ובה יתבררו כל העניינים החריגים, והם יבררו לעניין מי זכאי לפיצוי זה או אחר.

תודה. אני סתם מהמר שאנחנו נפסיד בנושא הסטודנטים ושינוי מען בתל חי. יש לזה משמעות. אין עובדים, הם צריכים לקבל הקלות מס. יש בעיות, כי אם הם עוזבים באמצע, אז מי נותן? אפשר לפתור את זה בזה שהם ימציאו אישור כל שנת לימודים. אפשר, אבל אני מעריך שהמדינה תפסיד. את יודעת מה? אני מאחל למדינה להפסיד. אלו סטודנטים שלנו, והם אחר כך יוצאים לשוק העבודה, וביום פקודה הם אלו שמתגייסים, והמדינה יכולה לחשוב קצת מחוץ לקופסה. אבל זה בבית המשפט. אני חוזר בי מכל הדברים. גברתי, זה לא נגדך.

ברור שלא. שוב, אני רק אומרת שאני לא גוף מפצה.

בסדר, אבל את הגוף שאמור לתת לו את האישור.

אבל אני משנה מען למען קבוע. סטודנטים הם מען זמני, ארעי.

האם אפשר לקבל מען ארעי לשלוש שנים או כל פעם חידוש לשנה?

המען זה מען ארעי. אנחנו קיבלנו חוזים של תקופת לימודים בלבד. בסיום תקופת הלימודים, חוזה השכירות יסתיים, והסטודנטים האלה יחזרו לביתם.

את אומר ששלוש שנים אתם מקבלים את המען הארעי?

אנחנו לא משנים בכלל למעונות סטודנטים כי ההגדרה היא של מען ארעי, ואנחנו לא משנים למען ארעי.

שווה לשנות את החוק.

ואם המדינה תפסיד, ואם המדינה תחליט שהיא צריכה לפצות אותם, ואני לא נכנסת לזה, זה לא אני.

יש לנו הרי מכללה אחת או שתיים בסך הכול. האם מישהו יודע אם יש בצפת הקלות מס? לא חשוב. יש לנו, כנראה, בעיה רק עם המכללה בתל חי, ואולי משהו ברמת הגולן - אני לא יודע, אני לא בטוח. בסדר, בואו נחכה ונראה. אני אשמח לדעת, אפילו באופן פרטי, מהן תוצאות המשפט. תודה רבה לך.

רשות המיסים, בבקשה.

אמיר דהן מרשות המיסים. כמות התלונות בתחילת הלחימה היתה יותר גבוהה לגבי הטיפול שלנו. האירוע היה אירוע גדול במכה אחת, והיה מאוד קשה להתגבר על כל הדברים שהיינו צריכים לעשות. אני חושב שרואים שלאט-לאט התלונות טיפה יורדות, וגם יישמנו הרבה מהדברים שנעשו. אנחנו מרגישים את זה בשטח. זה כבר משהו שהתחיל אצלנו וגם מבקר האגף. אנחנו תמיד רצינו שהביקורת יהיו תוך כדי הלחימה. מצד אחד, זה הכי נכון כי אנחנו שקועים בתוך העשייה ולא תמיד אנחנו רואים את כל הדברים שיש מסביב, וזה נכון שמישהו מושך אותנו קצת החוצה להסתכל. והדבר, שמבחינתנו היה הכי חשוב, ואמרתי את זה היום בפאנל שהיה, שזה לא רק פניות הציבור או פניות רלוונטיות, יש לנו ביקורות בכל מיני דברים, אבל לא דורכים לנו על הרגליים תוך כדי העבודה. מנסים להיות שקופים תוך כדי ולא להפריע לנו לעבוד, כי אנחנו באמת נמצאים בשטח כל היום. והם נמצאים איתנו גם בשטח. מצד אחד, אנחנו רואים בביקורת חשיבות מאוד גדולה, ומצד שני, ואני לא אגיד את המילה "להציק", אבל לתת לנו לעבוד תוך כדי כי זה אירוע גדול. אנחנו כבר במעל ל-650,000 תביעות בכל המסלולים, אם זה מסלול נזק ישיר ועקיף. אנחנו נמצאים בשטח כל היום בכל היישובים שכולם אומרים שיגיעו אליהם משרדי ממשלה. המשרד שלנו נמצא בכל מקום, ממטולה, מנרה, לגבולות בדרום. היינו כבר ב-8 לאוקטובר ביישובים תוך כדי זה שהיו שם מחבלים. אנחנו נמצאים בשטח כמעט כל הזמן. אני, בעצמי, נמצא בחודש האחרון פעמיים בשבוע, לפחות, במטולה, קריית שמונה, מנרה - באזורים האלה.

אנחנו כן מיישמים כל הזמן, ותוך כדי זה שאני כאן, אני עכשיו עוד עונה תשובות לדברים שהגיעו אלינו. זהו, זו ההתייחסות שלי למה שראינו.

עו"ד שרון ברשד, מנהלת האגף שמטפל.

בבקשה, גברתי.

קודם כול, אני רוצה להודות לרשות המיסים על שיתוף הפעולה. בתחילת הדרך זה היה, באמת, מאוד מאתגר. אנחנו מודעים לקשיים הגדולים ולעומסים המטורפים שהם מתמודדים איתם. בשביל לא להציק, מה שנקרא, אנחנו נעזרנו במבקרת הפנים והממונה על פניות הציבור ברשות המיסים, שתיווכה בינינו לבין קרן הפיצויים. כרגע יש, באמת, ירידה בכמות התלונות. בהתחלה היו תלונות על נזק ישיר, ועכשיו פחות או יותר זה טפטופים של תלונות בנושא נזקים עקיפים. אנחנו ממשיכים בשיתופי פעולה. תודה.

תודה רבה. העומסים עליכם הם אדירים - אין בכלל ויכוח. אני מכיר את זה מקרוב כי הייתי פעם אחראי עליכם. אבל אנשים נפגעו, ולאנשים קשה, ואנשים נמצאים מחוץ לביתם.

אני אגיד דבר חשוב. בכל המלחמות בעבר אנחנו עשינו ימי עיון והרצאות לבעלי עסקים איך מגישים תביעות. בחודשיים האחרונים שינינו את הגישה לאור ביקורות שונות שקיבלנו, וגם דברים שראינו מהשטח. אנחנו בחודשיים האלה נמצאים. אתמול היינו במועצת מבואות חרמון. אנחנו לא באים רק להרצות, אלא אנחנו באים לשבת אחד על אחד עם אזרחים שיש להם בעיות. אנחנו מגיעים עם 15 עובדים שלנו. היינו בכפר בלום, בכברי, וברשימה ארוכה של אזורים. תוך כדי הלחימה שדרגנו את שיטת העבודה שלנו. האירוע הזה הוא ארוך, ובסוף זה מתקשר גם למה שדיברו כאן על כתובות. הכתובות זה לא רק מענק אכלוס. שר האוצר נתן, נדמה לי, שלוש פעמים מענק הסתגלות עד 5,000 שקל, וזה גם אוטומטי ולפי הכתובת שרשומה. גם אצלנו בפיצויים יש הבדל בין מסלולים אדומים למסלולים ירוקים לפי כתובת העסק. אנחנו רואים הרבה בעיות כמו: כתובות שלא מעודכנות. אבל לא רק בצד של המגורים, אלא גם בצד של העסקים. זה מקשה עלינו. אנחנו מגיעים לשטח עם המון מפקחים ורכזים במטרה. זה משבית לנו עבודה במשרד, אבל אני חושב שחשוב לעשות את זה כדי להבין אם יש תקלות ואם אנחנו יכולים לשפר.

אני חייב להגיד שב-15 מפגשים האחרונים, של החודשיים האחרונים, אנחנו רואים שיש תקלות אצלנו ואנחנו מנסים לשפר אותן, אבל יש הרבה בעיות שבהן היה נוח שנים לא לעדכן את הכתובת במע"מ, ולהיות עסק רשום בתל אביב, בראש פינה - מקומות שזכאים לפיצויים אחרים. וכרגע השינוי הזה נעשה. ואז זה לוקח קצת יותר זמן, ואז מקדמות משולמות יותר לאט. אנחנו צריכים לברר עם חוזי שכירות, ושהוא באמת משלם שכירות ושיש לו עסק באותו אזור. כן שידרגנו גם את הימים האלה, ועשינו כמעט 15 כאלה בתקופה האחרונה, ויש לנו עוד כמה בשבוע הבא.

גם בנושא החקלאות יש חשיבות להגיע ולהרגיש את האנשים בשטח, וזה כולל אותי. אני יושב, כמו כל אחד מהעובדים שלי, ומקבל בעלי העסקים.

כמה כסף? אם אתה יכול, תגיד.

שילמנו 1.5 מיליארד בנזק הישיר.

כמה כסף אתם אישרתם והמדינה שילמה, בנזק ישיר ועקיף?

1.5 בנזק הישיר, כשלהערכתנו זה ייגמר ב-2.5. אנחנו מנסים למפות את אזור הצפון עם רשות האכיפה ועם אופק צפוני. לצערי, רחפן שלנו עבר לצד השני ולקחו לנו אותו. אנחנו לא מצליחים למפות. העלינו רחפן לפני שבועיים, והרחפן לא חזר אלינו.

לא איבדתם הרבה סודות עם זה.

לא. אנחנו מנסים למפות את מטולה, מנרה, ומקומות שהם בקו הראשון שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם. המטרה העיקרית כרגע באזור הצפון היא להגיע למצב שאנחנו יודעים מה יקרה ביום שאחרי. כי אם יש בסוף 170 בתים מתוך 250 שנפגעו, אי-אפשר להחזיר גם את אלו שהבית שלהם לא נפגע כי התשתיות לא מוכנות. אנחנו כן מנסים היום באיזה פרויקט לתקן תשתיות, שגם אם יש סיכוי שהן ייפגעו עוד פעם נתקן בשביל היום שאחרי. אם הן ייפגעו פעם נוספת, אז נחשוב מה אנחנו עושים. אולי נוציא קצת יותר כסף, אבל שבעלי הדירות יוכלו לחזור לדירות שלהם ביום שאחרי. יש קצת בעיה עם המיפוי באזור הצפון, ואני חייב לומר שזה לא פשוט. אנחנו מנסים בדרכים שונות, בתיאום עם אופק צפוני, לעשות את הדברים האלה. מבחינתנו, זה נושא קריטי. בנזק העקיף שילמנו 14 מיליארד. וגם אם נעצור את המלחמה היום, בתיקים הפתוחים, ואנחנו רק במקדמות במסלולים האדומים, נעבור את ה-20 מיליארד. אני חושב שאנחנו נגיע בערך ל-22 – 23 מיליארד אם המלחמה נגמרת היום. ואם זה ממשיך בעצימות גבוהה, אז אני כבר לא - - -

סכומים דמיוניים. 22 מיליארד שקל.

כן, זו ההערכה שלנו. זו ההערכה שהיתה בתחילת המלחמה. בינתיים זה פלוס מינוס – זה המצב.

מדהים. שוב, תודה רבה על העשייה. גם אתם לא מושלמים, אבל אני חייב להגיד שאתם משתפרים.

משרד התיירות, בבקשה.

שלום, שמי בנטי יעקוב. כידוע לכם, זוהי לא הפעילות השוטפת של משרד התיירות. אנחנו התגייסנו למשימה הזו, והצלחנו להקים חמ"ל תוך 24 שעות, שעבד 24 שעות, ולאחר מכן, ותוך כדי תנועה, התחלנו ללמוד את השטח. קודם כול, ביום-יום, ולא רק בדוח זה, אנחנו מחבקים כל תלונה ובעיה שמגיעה אלינו. אנחנו לוקחים את זה באהבה ובחיבוק, ומנסים לעשות את המקסימום שאנחנו יכולים לעשות למפונים. אנחנו עמוד התווך בין המפונים למתקני אחסון, לדירות, ואנחנו מנסים לעשות את המקסימום שאנחנו יכולים לעשות ואת מה שאנחנו יודעים.

לגבי מענקי אכלוס - אני שמח להגיד לכם שאנחנו עכשיו נמצאים במתווה מול האוצר ובשיתוף פעולה עם ההתאחדות כדי שנגיע למתווה כלשהו ונסיים את המחלוקת שיש בין המפונים לבתי המלון. דבר נוסף, אנחנו עובדים כרגע על כמה שיותר לזרז את התשלומים של כוחות הביטחון וההצלה, ובעיקר אנחנו רוצים גם לעובדים חיוניים, חיילים. עובדים חיוניים יוצאים מבתי מלון בסופי השבוע וחוזרים. אנחנו מכירים את התלונות האלה ועונים עליהן. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. אנחנו שמחים לקבל את זה.

אבקש מעו"ד מיכל רונן, מנהלת האגף בנציבות. היא מטפלת בתלונות על משרד התיירות. בבקשה.

תודה. אני רציתי לשם זרקור על הנושא, שהזכיר כאן משרד התיירות, לגבי המחלוקת בין המלון למפונים בנוגע לתאריכי שהייה. יש לנו קבוצה מאוד גדולה, של כ-2,000 מפונים, שלא קיבלו מענק אכלוס, או קיבלו מענקי אכלוס חלקי, כי הם היו רשומים במלונות בזמן שהם לא שהו במלונות, ונבצר מהם לקבל את מענק האכלוס בנסיבות האלה. אנחנו מבררים תלונות כאלה בנציבות מתחילת המלחמה. לצערנו הרב, גם היום, בחלוף תשעה חודשים, על אף שאנחנו שומעים כאן שיש מתווה פשרה, עדיין האנשים לא קיבלו את מענק האכלוס שמגיע להם כי הדיווחים בבתי המלון לא תוקנו לגביהם. אנחנו מדברים גם על חיילים, חיילי מילואים וחיילי סדיר, שבזמן שהם משרתים בעוטף עזה הם רשומים במלון. המדינה שילמה כסף לבתי המלון עבור השהות שלהם, והם לא יכולים לקבל מענק אכלוס.

אבל אולי המשפחות שם?

המשפחות שם, אבל מגיע לחייל לקבל 200 שקל ליום מענק אכלוס על הימים כאשר הוא נמצא בבסיס. המשפחה שם, והוא מגיע פעם ב-, לפעמים פעם בחודש, לסוף שבוע. הוא עושה צ'ק-אין, וכשהוא יוצא הוא עושה צ'ק-אאוט. אבל זה לא עוזר. הוא עדיין רשום ברצף מה-7 באוקטובר כשוהה במלון. על כן, נבצר מהאנשים האלה.

כמה כאלה יש?

משרד התיירות אמר לנו שיש 2,000. בנציבות מוכרים לנו עשרות רבות. משרד התיירות אמר שנותרו 2,000 במחלוקת, והוא גם דיווח לנו לאחרונה, לפני שבועיים, - - -

ה-2,000 בוודאות משרתים במילואים.

לא, לא 2,000. 2,000 כולל אזרחים וחיילים. אולי משרד התיירות ירצה להשיב על זה.

אני לא מבין את ההבדל.

יש גם אנשים שחלק מהמשפחה שלהם פונתה מקריית שמונה למלון. אב המשפחה נאלץ במשך השבוע לצורך פרנסתו לנסוע ארבעה ימים בשבוע ושהה בקריית שמונה או בצפון בקרבת מקום עבודתו ולא ישן במלון. עשה צ'ק-אאוט, אחר כך עשה צ'ק-אין, אבל הוא עדיין רשום ברצף ולא יכול לקבל עבור הלילות שהוא לא שהה בהם במלון.

ברשותך, אנחנו צריכים את עזרת יושב-ראש הוועדה. אנחנו עוקבים אחרי הנושא הזה כבר חצי שנה, ונאמר שתהיה ועדת ערעורים כדי לבדוק כל מקרה. דרך אגב, כל תלונה שמתבררת בנציבות - יש לנו מסמכים לגבי כל האנשים האלה, איפה הם היו ומתי הם היו, ועל איזה תאריכים מדובר. אנחנו רוצים לראות את מתווה הפשרה שנציג משרד התיירות מדווח שהגיעו אליו. אנחנו יודעים שב-3 ביוני היתה ישיבה והגיעו למתווה פשרה עם משרד האוצר ומשרד התיירות. עדיין לא ראינו את המתווה הזה. היינו רוצים שלוש עזרות, בבקשה, ברשותך: האחת, לקבל את מתווה הפשרה. שתיים, לעזור ליישם את מתווה הפשרה, ושלישית, לקבוע לוח זמנים למשרד התיירות יחד עם משרד האוצר כדי שהם יקבלו, ולוודא שכל 2,000 המפונים שלא קיבלו, יהיו בפנים, כולל כל המתלוננים שפנו אלינו, לנציבות תלונות הציבור. ושוב אני מזכירה, מדובר במענק אכלוס שאמור לתת להם כסף למחייתם בזמן שהם עדיין שוהים במקומות עצמאיים מחוץ לבית.

תודה. אני אתחיל מהסוף. אם אתה לא יודע, אל תענה.

לא, אני אענה.

האם יש מתווה פשרה?

קודם כול, אני אענה. בואו לא נשכח שאנחנו מדברים פה על 130,000 מפונים.

אבל יש רק 2,000.

שנייה. יש רק 2,000, וזו המחלוקת. יש פה 2,000, ובואו נעשה קצת יחס ופרופורציה בעניין הזה. קודם כול, היו 9,000. אנחנו עשינו בדיקות. נשארו 2,000 - 2,500, ואל תתפסו אותי במילה. זה אומר שעד עכשיו החזרנו, פחות או יותר, כ-17 מיליון שקל: כ-7 מיליון שקלים למפונים, ו-10 מיליון שקלים למדינה. בעניין הזה של ההגשה, של הבירורים שעשינו, הקמנו צוות. יש לנו צוות שבודק את זה יום-יום. זו עבודה ממש לא פשוטה.

האם הצוות זה ועדת הערעורים?

אנחנו הקמנו צוות לבדיקת המחלוקת, ובמחלוקת הזו עד עכשיו, כמו שאמרתי, החזרנו כ-17 מיליון שקל מבתי המלון כשטפסים כבר יצאו, והחזרנו חזרה על יד כך שפנינו לבתי המלון וביקשנו מהם שייתנו זיכויים. אז חלק מהכסף כבר חזר. אנחנו נמצאים היום במחלוקת, כשהמחלוקת אומרת שבין המפונים למלונות יש פה ימי מחלוקת שאנחנו צריכים למצוא אותם. ברגע שאנחנו נמצא את זה, המתווה אומר: נגיד ואנחנו נמצא את ימי המחלוקת, אז חלק מהסכום יילך לבתי המלון וחלק מהסכום יילך למפונים. זה אומר 200 שקל לראש ו-300 שקל, פחות או יותר, לבית המלון. כרגע צריך לעבור רשומה-רשומה, ולהתקשר לכל מפונה ומפונה, ואני אחראי גם על החלק הזה של הדאטה, ולהזין את הנתונים. אני מקווה מאוד שבשבוע-שבועיים האלה יהיה לנו מספר מדויק בעניין הזה ונוכל להביא את המתווה הזה, גם לאוצר וגם להתאחדות בתי המלון, ואנחנו נסיים את הפרשה הזאת. אבל אני כן יכול להגיד לכם שזה באמת מזערי לעומת כל הפעילות שאנחנו מתעסקים בה.

אין ויכוח, מדובר בכסף ציבורי וראוי שתיזהרו. האם מסמך הפשרה בידכם? נא להעביר אותו למשרד מבקר המדינה, בבקשה. אם לא, תעבירו אותו לוועדה ואני אעביר, ואז אין שאלה שאתם חייבים.

קודם כול, אני לא ראיתי את המסמך. אני יודע שהיה דיון ויצא - - -

תחליפו בבקשה טלפונים ותדווחו לוועדה בשבוע ה - - -

אדוני היושב-ראש, ניסינו, פנינו הרבה הרבה פעמים ולא קיבלנו.

לא, גמרנו – יום שני. אני מחייב אותו. אני לא עובד אחרת. עד יום שני תשובה, בבקשה. זה בנפשנו, זה מפונים. בואו לא נשחק בהם. מדובר בכסף ציבורי וראוי שניזהר, ואני מכבד את מה שאתה אומר. מה תאריך היעד שבו אני יכול לעשות קו, ושבו הוועדה לביקורת המדינה יכולה להגיד שהנושא נפתר? תציע לי. אני שוכר עכשיו את השירותים שלך כי אני לא רוצה לקבוע תאריך יעד שרירותי.

מכיוון שיש פה, באמת, עבודה יסודית שצריך לעשות, מאוד קשה לי להתחייב פה על תאריך.

פלוס-מינוס.

וצריך לדייק בנתונים. אני, באמת, האחרון שרוצה לטעות.

שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים, עשר שנים.

אני מניח שתוך חודש כל הסיפור הזה - - -

מצוין. אני זורם איתך. אנחנו נצמצם את החודש הזה. אנחנו בראשון ליולי כרגע. זאת אומרת, אני מקבל תשובה עד ה-1 באוגוסט. אני זורם איתך ב-15 באוגוסט זה מופיע לי בת"ת שאני אמור לקבל תשובה. ואני אודה לך שתעביר תשובה גם אליה.

אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה.

אין לי בעיה, בסדר. אני רוצה שהיא תגיד לי: רגע, אני לא מסתפקת. לא עשו, לא סגרו. גם בוועדה אני מנסה לעשות גשרים, ולא להשאיר את הדוח על המדף.

הסכם הפשרה עד יום שני.

הסכם הפשרה – את המכתב עד יום שני. תחפשו את המכתב. מה הסיפור?

אני אחפש אם יש מסמך. ואם יש מסמך, אז כן.

תודיע לנו. מי היה אמור להוציא את המסמך?

סמנכ"ל משרד התיירות אמר לנו שמשרד האוצר אמור להוציא את המסמך הזה.

אז שמשרד האוצר יוציא את המסמך הזה - - -

מי ממשרד האוצר נמצא פה? לא הגיע.

אולי אפשר להזמין אותו לישיבת מעקב הבאה. כי בלי מעקב אנחנו לא רואים איך זה יקרה, כי אנחנו מחודש דצמבר אנחנו עם אותן תשובות: זה המון בבדיקות, זה המון דברים.

למדתם מהר? לא היה נהוג פה ישיבות מעקב.

אני רוצה לחדד את העניין. אני מנהל את החמ"ל ביום-יום, ואני מקבל, באמת, אלפי בקשות ותלונות, ואת כולן אני מקבל בחיבוק. אנחנו עובדים על המתווה הזה זמן רב, וכן הגענו לסוג של פשרות כי בהתחלה גם הפרקליטות היתה פה, חוץ ממשרד האוצר, והיה צורך למצוא מתווה כלשהו. לאחר שהפרקליטות נתנה את אישורה, היינו צריכים לגייס תקציב. שכנענו את האוצר. האוצר השתכנע, ואנחנו מקווים שנפתור את הבעיה הזו כי הסוגיה הזו, באמת, חשובה. ברמה האישית, גם אני פליט, ואני רואה כאילו אני עוזר לעצמי ולא רק למפונים. העניין הזה כן חשוב לי, ואני אומר לכם שאנחנו על זה.

אנחנו רשמנו. עד ל-15 באוגוסט תשובה. כשאתה חוזר היום למשרד, וכן, אתה היום עוד חוזר, לא גומרים לעבוד, - - -

אני עובד. אין לי שעות, תאמין לי.

אני משוכנע, ואני אומר זאת לזכותך. אבל, בבקשה, להעביר לסמנכ"ל מסר מהוועדה לביקורת המדינה: נא לטפל בנושא מכתב הפשרה הזה כדי שיהיה לנו יסוד להישען עליו. שידבר עם ראש אגף התקציבים או עם מנכ"ל האוצר. תנסו להעביר את זה לרשות במשרד מבקר המדינה. בסדר? אני מאוד מודה לכם. תודה רבה גם לכם על העשייה. ההתמודדות הזו מול משפחות מפונים עם כל הלחצים שבחדר היא לא פשוטה. גם אתם לא מושלמים.

לא, ואנחנו שמחים שכך.

גם לכם יש מקום לשיפור. תודה רבה גם לכם על העשייה.

הממונה על תלונות הציבור של טבריה מבקש זכות דיבור. אדוני, בבקשה.

אמיר, המבקר הפנימי של עיריית טבריה. התבקשתי על ידי מר מג'די, הממונה על תלונות הציבור של מחוז צפון, להציג בפניך את פעילות העירייה כי הרשות קולטת מפונים. זו קצת זווית אחרת של כל הדברים ששמענו היום, ואולי תהיה קצת נקודת אור. אני רק אגיד שאני לא יודע כלום מהאירוע הזה כי אני ב-8 באוקטובר גויסתי למילואים וחזרתי לעירייה אחרי ארבעה חודשים.

קודם כול, אתה מכיר את עיריית טבריה. גם נפגשנו פה בעבר.

נכון.

זה לא בדיוק רשות איתנה.

ועוד העמיסו על התשתיות שלכם. זה לא פשוט. כמה יש היום?

העמיסו גם על התשתיות. כיום יש כ-15,000 מפונים בעיר מקריית שמונה וממקומות אחרים. בעיר, עצמה, יש כ-50,000 תושבים. היו יותר מפונים בהתחלה. זה עומס כבד מאוד, והחל מפקקים, אבל לא רק. זה כמובן השימוש בתשתיות ובמלונות ובשאר התשתיות העירוניות. צריך לומר שגם מבקר המדינה היה בביקור. יושב-ראש הוועדה הממונה אז ביקש שאני אגיע. אני הגעתי מילואים, והייתי גם בביקור הזה.

צריך לומר שהעירייה הקצאתה שתי מנהלות: מנהלת אגף תיירות ומנהלת מחלקת הנוער, כדי לטפל בכל המפונים. אני רוצה לציין בפניך בסך הכול שני נושאים. יש הרבה יותר, אבל אני לא רוצה להאריך. בתחום החינוך יש קרוב ל-2,500 ילדים נוספים על מערכת החינוך. בכנס הקודם דיברה יושבת-ראש ועד העובדים הסוציאליים על הטיפול, אבל אני רוצה להתחיל במניעה, כשהמניעה זה חינוך. יש כ-2,500 ילדים נוספים במערכת החינוך. בן לילה הוקם בית ספר לילדי מפונים, ותוך פרק זמן מאוד מאוד קצר, במעורבות אישית של המנכ"ל מר שמעון פיניאן, שהשקיע את שבתותיו במקום, ועבדו שם ממש גם בשבת, ואגב, מול שכונה חרדית ואין פוצה פה ומצפצף, זה עבר בשלום. היתה הבנה ברורה בצורך והוקם בית ספר. אני הזמנתי את מר גד לינד, מנהל האגף, לבוא ולראות את זה, וליוויתי אותו בביקור בבית הספר. אני מזמין גם אותך, אדוני, לבוא ולראות את בית הספר. המהלך הזה הוא מאוד מרשים.

ביום ראשון אני עושה סיבוב בקו העימות, ואני לא בטוח שאני אספק לרדת.

אם תוכל. אני חושב שזה מאוד מרשים לבוא ולראות את בית הספר. אגב, הוא בית ספר מרשים גם פיזית. בתי הספר בטבריה נבנו בשנות החמישים והם לא עומדים בתקן של רעידות האדמה, ואנחנו ניפגש פה בדיון על רעידות אדמה. אבא שלי, זכרונו לברכה, קיבל את ניהול בית הספר תחכמוני בספטמבר 1960, והיה אחד ממנהלי בתי הספר הצעירים בארץ. כבר אז זה היה בית ספר שלא עמד ברעידות אדמה, והיום בוודאי שלא. אבל לא זה הנושא.

דבר שני, מלבד הקמת בית הספר, גם הקמת מתחם שנקרא "מתחם WOOOW". אגב, אני עושה ביקורת כרגע על הקמתו, אבל זה לא משנה, כי גם כשמקימים משהו צריך להקים אותו במינהל תקין. אבל לא זה העניין. העניין הוא הקמת מתחם רק לילדי מפונים, כולל עמדות בטיילת בלילות עם שתייה חמה ופופים ותורנות של ראש העיר ומנהלים בלילות כדי לנסות לשוחח ולפגוש את הנוער של המפונים שנמצא בטבריה עם כל הבעיות שיש, ויש. יש תוספת תקנים למחלקת הרווחה. כמובן שהם לא מספיקים. וצריך לומר שמחלקת הרווחה ואגף הרווחה בעירייה הוא על הקצה מבחינה זו, עם כל הסיוע של משרד הרווחה ועם כל השותפות עם העיריות, הרשויות האחרות, שפינו. העולמות האלה הם, באמת, עולמות מאוד, מאוד, מאוד, מורכבים ומאוד קשים. אני יודע שזה גם בא לידי ביטוי אצלכם בתלונות. התקיימה פעילות הפגתית רבה וכו'.

צריך לומר שגם איכשהו הנושא הזה של התלונות והפניות מוסדר. זאת אומרת, אני, כממונה תלונות, לא חש בשינוי, אבל שאר האגפים בעירייה בהחלט מועמסים בעוד כ-25% תושבים מכל הגוונים. אני, כנציב תלונות וכמבקר, נמצא היום גם בכל מכרזי כוח האדם, ופוגש מפונים שמגיעים לחפש עבודה בעיר. אני יכול לספר לך אנקדוטה אחת כשמפונה משלומי היתה אצלנו. אותה מפונה אמרה לנו: אני כבר עוברת לטבריה. אני כבר אהיה פה. אגב, קיבלנו אותה לעבודה כי היא היתה מאוד מוכשרת ומאוד מתאימה. אבל זה גם חלק מהעניין הזה.

ולסיום, העיר טבריה היא, באמת, עיר מורכבת. אבל בנקודה הזאת שאפו גדול לתושבים ולעובדי העירייה שפתחו את הלב. שוב, למרות שאני מבקר, אני יכול לפרגן להם כי לא הייתי. הייתי במילואים.

העיר טבריה היא לא בדיוק עיר חזקה, ואין ספק שזה לא פשוט להעמיס עליה עוד מספר עצום של מפונים, שחיים בתנאים לא טובים. כולם חושבים, אבל בית מלון הוא דבר טוב לבילוי במשך ארבעה ימים אבל לא ליותר זמן. שאפו עצום ותודה רבה לעירייה, לראש העיר. תמסור תודה רבה ושאפו ענק על העשייה וההתגייסות של תושבי טבריה לטובת המפונים.

משרד המשפטים, לא ידעתי שאתם פה. הייתי מבקש מכם להתערב בכל נושא משרד התיירות. באתם לי בדיוק כמו כפפה ליד. לגבי הדיון הקודם מול משרד התיירות – למרות, באמת, הגישה של אדוני ממשרד התיירות לפתור את הבעיה, יש פה צורך במעורבות שלכם. כי יש, כנראה, בין משרד התיירות למשרד האוצר איזשהו חוסר התאמה.

לא, אנחנו נמצאים כבר אחרי זה.

אם אתם לא רוצים את העזרה - בסדר. אז אני אצטרך מכם תוצרים. זה מה שהבטחת לי.

לפחות עזרה להוציא את המסמך.

לא, את זה הוא יעשה. לא צריך ייעוץ משפטי.

אדוני, בבקשה.

קודם כול, נעים מאוד. אני עו"ד גלעד ארליך, מנהל היחידה לפניות הציבור. אבל הוזמנו פה על ידי משרד המבקר בגלל הפעילות שלנו של מוקד ההכוונה המשפטית, שהיה לי חשוב להציג אותו, כי אני חושב שהוא תמונת ראי מלאה למה שמשרד המבקר רואה.

מאז תחילת המלחמה, משרד המשפטים מוריד צוותים של עורכי דין מתנדבים למרכזי המפונים בשני ראשים: בהתחלה הצוותים של הסיוע המשפטי למשפחות של חטופים ונרצחים, ובמקביל לזה, צוותים של הכוונה משפטית, כשהכוונה המשפטית היא, למעשה, התמודדות עם בירוקרטיה וסיטואציות בכל הנושאים שעלו פה: ביטוח לאומי, רשות מיסים, וכל השאלות שעלו. הצוותים האלה ירדו בהתחלה למלונות ולמרכזי מפונים, וכרגע, בגלל התמעטות אוכלוסיית המפונים, אנחנו חזרה ביישובים.

אני מנהל היום צוות שמגיע כבר שבעה חודשים לאופקים כל שבוע, כל יום חמישי, ואפילו כחלק מהשירותים העירוניים של אופקים. אותו דבר - יש לנו צוות שמגיע לשדרות וצוותים בכל המועצות של הנגב המערבי. אנחנו פעילים גם במועצה אזורית גליל עליון, והיינו גם במטה אשר ובמעלה יוסף. מלבד זאת, אנחנו מפעילים היום גם מערך שלם של שיחות זום למפונים, כשהם יכולים לקבוע תור עם עורכי הדין של משרד המשפטים חינם, אין כסף. אנחנו לא מייצגים, אבל אנחנו כן עוזרים לפשט ולהסביר את המצב החוקי. אנחנו עוזרים בפתרון בעיות. אנחנו יוצרים קשרים גם עם העמיתים שלנו, אם זה משרד מבקר המדינה, אם זה המוסד לביטוח לאומי, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד התיירות, ואנחנו מצליחים באמצעים האלה הרבה מאוד פעמים גם לסייע ולפתור בעיות שקורות.

היה לי חשוב להציג את זה כדי שתכירו את זה שהפעילות הזאת היא פעילות שהיא כולה נעשית בהתנדבות על ידי עורכי הדין של המשרד, שעושים את זה בנוסף לתפקיד השוטף הרגיל שלהם. אנחנו רואים בזה שליחות מאוד מאוד גדולה ומאוד מאוד חשובה. אנחנו גם מפעילים מתחילת המלחמה מענה טלפוני שפעיל כל יום. הוא זמין ב-6085* לכל מי שנזקק לו. וחשוב לי להדגיש דבר אחד: מה שעלה ממשרד מבקר המדינה, זה בדיוק אותם נושאים שאנחנו רואים, אותם קשיים שאנחנו חווים. אני חושב שיש צורך מאוד גדול בלפשט את הדרכים של ההגעה למיצוי זכויות - זה הקושי המרכזי שאנחנו רואים. יש מסלולי פיצוי במס רכוש, אבל הם צבועים בצבעים ומאוד קשה לאנשים להתמודד ולהבין איך הם עושים, ואיזה פעולה. אנחנו משתדלים להנגיש את השירותים. היה לי חשוב שפשוט תכירו את זה מבחינת העבודה.

לעניין הנושא השני, שאדוני הפנה אליו, זה באחריות מחלקת ייעוץ וחקיקה אצלנו. אני אעביר את הדברים הלאה - לטיפולם.

תודה רבה לך. האם יש עוד מישהו שרוצה לדבר? אין?

קודם כול, שוב, תודה רבה לך ד"ר אסתר בן חיים, מנהלת נציבות תלונות הציבור. תודה רבה על העשייה המאוד מאוד חשובה. לעיתים אתם פה ישיר של הציבור בצורה לא אמצעית כי הוא לא יכול להגיע לכל משרדי הממשלה ולכל פקידי הממשלה, ובפרט לא לבניין הזה, לצערי, למרות שהוא די פתוח ומזמין. הוא איננו הבית של חברי הכנסת, הוא הבית של העם, וכך הוא צריך להיות. הרשות המחוקקת ויושב-ראש הכנסת הם רק הנציגים של העם. זה לא כל כך ברור לעיתים, וזה די מטשטש. אני משתדל בלי פוליטיקה, אבל ב - - -. לא חשוב, לא אגיד. אמשיך להיזהר.

יש לך חסינות.

כן, יש לי חסינות. אני אומר הרבה דברים, אבל לא כשאני יושב-ראש.

עוד הפעם, תודה רבה לך ולאנשי צוותך. תודה רבה לכל מי שטורח, עומל ועושה בנושאים השונים לטובת ציבור אזרחי ישראל, וגם לאורחים שלנו היום. תודה רבה שבאתם. דרך צלחה וחזרה הביתה.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:40.