פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
24/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 406
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח בסיון התשפ"ד (24 ביוני 2024), שעה 12:13

הצעה לדיון מהיר בנושא: "פגיעה קשה בענף הגגות הסולאריים בישראל כתוצאה מהיעדר ודאות במדיניות רשות החשמל" , של חה"כ חמד עמאר, חה"כ נאור שירי, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ אליהו ברוכי, חה"כ ארז מלול, חה"כ ששון ששי גואטה, חה"כ יאסר חוג'יראת, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ מתן כהנא

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
בועז טופורובסקי
שלי טל מירון

יאסר חוג'יראת
אחמד טיבי
מטי צרפתי הרכבי

רון אייפר - ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות

ד"ר ג'ניה גוטמן - מנהלת אגף אקלים, המשרד להגנת הסביבה

אמיר שביט - יו"ר, רשות החשמל

אלי אלישע - סגן מנהל אגף הנדסה וחלוקה, חברת החשמל

הילה אקרמן - מרכז השלטון האזורי

שלומי בוטבגה - ראש צוות ממשל, מחאת הנוער למען האקלים

ברוך גורביץ' - ראש תחום מדיניות ציבורית, מכון יסודות

איתן פרנס - מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

יוסף אברמוביץ - מנכ"ל אנרגיה גלובר

חן קדם מקטובי - מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, חברת EDF

אריאל ריבני - חברת EDF

גיא עציון - קבוצת תדיראן

הדסה לזר - אחות של החטוף שלמה מנצור, משפחות החטופים

אלון גת - אח של החטופה כרמל גת, משפחות החטופים

צביקה מור - אבא של החטוף איתן מור, משפחות החטופים

ד"ר עידית חנוכה

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

"פגיעה קשה בענף הגגות הסולאריים בישראל כתוצאה מהיעדר ודאות במדיניות רשות החשמל", של חה"כ חמד עמאר, נאור שירי, נעמה לזימי, אליהו ברוכי, ארז מלול, ששון ששי גואטה, יאסר חוג'יראת, אחמד טיבי, מתן כהנא (מס' 247).

אני פותח דיון מהיר בנושא פגיעה קשה בענף הגגות הסולאריים בישראל כתוצאה מהיעדר ודאות במדיניות רשות החשמל. הצעה של חברי הכנסת חמד עמאר, נאור שירי, נעמה לזימי, אליהו ברוכי, ארז מלול, ששון ששי גואטה, יאסר חוג'יראת, אחמד טיבי, מתן כהנא. זו הצעה לדיון מהיר.

אני מבין שיש פה משפחות שרוצות לדבר? בבקשה, תתחילי.

תשעה חודשים, לא יאומן. מחג שמחת תורה עד אחרי חג מתן תורה והעצב לא סר מעינינו. שלמה מנצור, אחי הבכור, בן 86. שלמה נחטף מביתו שהוא מבצרו בקיבוץ כיסופים כשהיה בן 85, היום הוא כבר בן 86, החטוף הכי מבוגר והיחיד מהקיבוץ.

שלום לכם, שמי הדסה לזר, אני אחותו הצעירה של שלמה, תושבת העיר מודיעין. תודה שנתתם לי את ההזדמנות לדבר עליו. שלמה אחי האהוב נולד בבגדד שבעיראק, וכבר בילדותו חווה את שואת הפרהוד, שואה שהתחוללה בעיראק ב-1 ביוני 1941, לפני 83 שנים, בחג השבועות. המוסלמים פרעו קשות בהשפעת הנאצים ביהודים ובמשפחתי שחייה שם. שלושה ימים של טבח, רצח, אונס, כריתת איברים, עריפת ראשים וביזה. זה היה ליל הבדולח של יהודי עיראק. שלמה אחי הילד ראה מראות מזעזעים שליוו אותו כל חייו.

ואם חשבנו אז, אחרי השואה ההיא, שלעולם לא עוד, בטח לא כשזכינו לחיות במדינה משלנו – הגיעה השבת הארורה, ושלמה חווה שואה נוספת בזקנתו. בבוקרו של חג שמחת תורה בשעה 07:30 שלמה עוד הספיק לומר לנו: יהיה בסדר. שלמה שלנו נחטף בשעה 07:31 על ידי מחבלי החמאס שפרצו אל ביתו ביריות, אזקו את ידיו, היכו אותו, עשו פוגרום בבית וחטפו אותו במכוניתו לעזה, ביחד עם אשתו שהצליחה לחמוק מהם לממ"ד של השכנה.

השמיים נפלו עלינו, החיים התהפכו. בימים אלו שלמה עובר שואה נוספת. דמיינו את סבא שלכם נמק בגיהינום, בלי אור, בלי מזון, בלי חמצן, בלי מים ובלי כרית מתחת לראשו, האם הוא יכול לשרוד כך? הזמן אזל ואני זועקת מכאן את זעקתו.

שלמה עלה לארץ בגיל 13 עם הוריי בשנת 1951 ועוד שלושה אחים קטנים. המדינה שיכנה אותם בצריף קטן במעברת תלפיות בירושלים. כשמלאו לו 15 החליט לעבור לקיבוץ כיסופים בהשפעת תנועות הנוער והיה ממייסדי הקיבוץ, שם הקים גם את משפחתו, הוא הפריח את השממה ותרם רבות לקיבוץ ולמדינה. בשבילנו המשפחה שלמה הקיבוצניק הוא מקור לגאווה. שלמה ומזל אשתו הם הורים לחמישה וסבים ל-12, ולאורך השנים הם היו הורים מאמצים לילדים חוץ ומתנדבים רבים שהגיעו לקיבוץ.

אחי הוא איש עם לב זה וידי זהב, הוא יוצר ויצירתי ומלא חמלה ודאגה לאחר ותמיד עם חיוך, איש של נתינה אינסופית, כמו שניתן לראות בתמונה. החיוך הרחב של שלמה והאור שקורן מעיניו שובה את הלב של כולם.

אתם יודעים, אני מדברת עליו כעת מולכם וליבי שותת דם, נקרע לגזרים, הבטן מתהפכת מדאגה והדמעות זולגות. אני מבקשת שוב, דמיינו את סבא שלכם שנחטף במשקל 57 קילוגרם; אנחנו חרדים לגורלו.

איפה מצוות פדיון שבויים? אני שוב זועקת את זעקתו. שלמה מנצור, אותו ילד שעבר שואה בילדותו והקים מאז בית לתפארת, חלוץ אמיתי ואוהב אדם. איך ייתכן שהוא עובר שוב טרגדיה שכזו? איך? אני מבקשת שתביטו בעיניו של שלמה ובעיני, אני מתחננת שתתגייסו לעזור להחזיר את שלמה שלנו מהתופת חי בריא ושלם למולדתו ולמשפחתו האהובה והאוהבת. הוא צריך לחיות את החיים שעוד נותרו לו מוקף באוהביו. את שלמה וכל שאר החטופות והחטופים, הם בסכנת מוות ממשית. אל תפקירו אותם שוב.

הבטחת שלחץ צבאי על חמאס יביא לשחרור יקירנו, הבטחת שמיטוט חמאס יביא לשחרור. בינתיים אנחנו אלו שמתמוטטים, אנחנו והמשפחות והחטופים היקרים שלנו. אמרת שאנחנו כפסע וניצחון, ואני ומשפחתי כפסע משיגעון. והנה שומעים שמר נתניהו נסוג מעסקת נתניהו. מדובר בהפקרת 120 חטופים ופגיעה בחובה המוסרית של המדינה כלפי אזרחיה. סיום הלחימה ברצועה ללא שחרור החטופים הוא כישלון לאומי חסר תקדים ואי עמידה במטרות המלחמה. האחריות והחובה להחזרת כל החטופים היא על ראש הממשלה. אין מבחן גדול מזה. תודה לכולכם.

שלום לכולם, אני אלון גת, אני אח של כרמל שחטופה בעזה. יש לי עוד כמה כובעים: אני גם נחטפתי ביחד עם הבת שלי, בת 3.5, אני והיא הצלחנו לברוח, אשתי שנחטפה איתנו – ירדן – נתפסה שוב אחרי שהיא העבירה את גפן אליי, והיא הייתה בשבי 54 ימים, ואמא שלי שנלקחה מאותו בית נרצחה 50 מטרים מהבית בבארי.

אנחנו מדברים פה על עסקה ותמיד אומרים שאנחנו בעד עסקה ומוכנים לעשות משהו בשביל להחזיר את החטופים, אנחנו בעד להחזיר את החטופים ויש עסקה על השולחן שאנחנו מחכים שחמאס – יהיה עליו מספיק לחץ בשביל לקבל אותה, ואז פתאום מגיע אתמול שראש הממשלה שלך דוד ביטן, ושל הקואליציה הזאת, וגם שלי, שכבר הוא זה שיזם את העסקה הזאת, פתאום יוצא בהצהרות שהוא לא מוכן לעסקה כוללת.

לא מוכן? הוא לא אמר את זה. אמרתי את זה גם בישיבה קודם. אני לא רוצה להתווכח איתכם.

לא מה שהוא התכוון, מה שהוא אמר.

מה שהוא התכוון לומר שהעסקה הראשונה, מכיוון שחמאס לא מסכים לה, ואף אחד לא חוזר בו מהעסקה, אם חמאס יסכים לעסקה גם הממשלה הזאת תסכים. והיה ולא, אז הוא אמר שהוא מוכן גם לאלטרנטיבה של משהו חלקי, זה לא שהוא חזר בו מהדבר. אני לא יודע איך הגעתם למסקנה הזאת.

אוקיי, אז המילים שלו היו: אני לא מוכן לעסקה מלאה שתעצור את הלחימה.

זה משהו אחר, גם בדבר הראשון זה היה ככה.

אני לא מוכן לעסקה מלאה, אני מוכן לעסקה חלקית. מה זה עסקה חלקית? חמאס לא הולך להסכים לעסקה חלקית. ואחותי כרמל היא הולכת להשתחרר בעסקה החלקית הזאת, ואני אומר לך שחמאס לא הולך להסכים לעסקה חלקית וכולם צריכים להשתחרר, כולם צריכים לחזור אלינו כי זה אנשים חיים.

אתה רואה פה עכשיו פוסטר, אבל זה לא פוסטר, זאת אישה בת 40 מרפאה בעיסוק, שסובלת שם ברגע הזה שאנחנו מדברים פה ועוד רגע יהיה פה דיון על לוחות סולאריים ועד כמה שהמשק הסולארי פגוע? נכון, זה חשוב. אבל יש פה אנשים שהבית בוער והם בפנים והם נשרפים ואנחנו לא מוכנים לשלם מספיק על המים בשביל להוציא אותם. זה המצב כרגע. תחשוב שהילדים שלך בפנים עכשיו ואתה רוצה להוציא אותם שלא יישרפו, זה המצב כרגע שלהם בעזה, הם לא ישרדו שם עוד. ויש אפשרות לעסקה, ונתניהו, שהוא זה שיזם את זה, פתאום הופך להיות ביבי שמתנגד לעסקה.

זה לא נכון אבל בוא לא ניכנס לזה.

זה מה שהוא אומר. והוא אומר: אנחנו נגדע את חמאס, אנחנו נהרוס אותו. והוא גם אמר, ציטוט שלו מדויק: האחריות שלי הייתה לגדוע את חמאס בשלושה מבצעים צבאיים פעלנו נגדם והרגנו אלפי מחבלים. גם אז, בשלושת המבצעים האלה גדענו אותם, נכון? אבל הנה, הם עוד פה. אנחנו בכל פעם גודעים אותם אבל הם פה. אז מה עכשיו, אנחנו קוצרים את הדשא? מה זה אומר? שעוד חיילים נשלח לשם והם שוב יהרגו שם? ונחזור לאותם מקומות והם שוב ייהרגו?

לארצות הברית לקח שנים לחסל את דאע"ש, וגם אז זה נמשך. מה זה אומר? הוא רק בעצם מתרץ למה הוא יכול להמשיך בלחימה שלא מובילה לשום מקום. אין שום פתרון, אין חלופה שלטונית, ואחותי שם והיא לא יוצאת כי אנחנו לא מגיעים לעסקה. ואם אתה ואם אתם בקואליציה תומכים במי שאומר דברים כאלה שהוא נגד עסקה זה אומר שאתם נגד החזרת אחותי לפה, זה מה שזה אומר, שאתם נגד החטופים שיגיעו למקום בטוח כי הם כרגע בני ערובה שהם נרצחים שם והם סובלים שם והם נאנסים שם יום-יום.

אם אתם תומכים בזה – בבקשה. אבל לא נראה לי הגיוני שאנשים נורמליים יתמכו בלא להחזיר חיים הביתה. זאת אישה שחיה עכשיו וסובלת והיא צריכה לחזור הביתה. היא הופקרה כבר פעם אחת כשהיא נלקחה מהבית שלה. היא צריכה לחזור עכשיו הביתה. את ירדן כבר קיבלתי, ותסתכלו על החיוך הזה ועל האושר הזה של לקבל אנשים הביתה מהשבי, אנחנו צריכים עוד מזה, ואנחנו צריכים לסיים עם זה. אנחנו יותר מידי זמן בדשדוש הזה שלא מוביל לשום מקום. כן עסקה ואז פתאום אומרים: לא, אנחנו לא בעד עסקה מלאה. ואז כן ואז לא. די כבר. אתם בקואליציה, זה אומר שאתם תומכים בזה. תודה.

רוצה לדבר, מור?

שלום, אז גם אני לא הבנתי למה התכוון ראש הממשלה אתמול, לא היה לי ברור בכלל. בכל אופן אפשר עדיין לתקן, אפשר עדיין לגרום לחמאס לדבר איתנו. ככל שאנחנו רודפים אחריו ככה הוא הולך יותר אחורה. לעומת זאת, אפשר עדיין לתקן, אפשר עדיין להורות לצבא לפעול יותר חזק כדי שחמאס יבוא אלינו ואז תהיה העסקה. ככל שאתה רודף אחרי חמאס עם העסקה הוא הולך אחורה כי הוא יודע שתשלם לו יותר, לכן אין ברירה אלא להפעיל יותר ויותר כוח.

העם בישראל הבין את הדבר הזה, ובממצאי סקר חרבות ברזל של INSS בשבוע שעבר, 59% מאזרחי ישראל היהודים אומרים שרק המשך הלחץ הצבאי יוביל לשחרור החטופים, ובאמירה הזאת עם ישראל אומר: אנחנו רוצים שחמאס ישלם את המחיר, אנחנו שילמנו מספיק, עכשיו התור שלהם לשלם. וככל שהלחץ יהיה יותר גדול ככה נשלם פחות. אז הלחץ מביא שני דברים, קודם כול הוא מביא לזה שתהיה בכלל עסקה, ודבר שני שעל העסקה אנחנו נשלם פחות. תודה.

עוד מישהו רוצה מהמשפחות? ברשותכם אני אמשיך את הישיבה. היוזמים?

אולי נמתין דקה אדוני, עד שמי שירצה לצאת – ייצא.

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת? תמיד אני טועה אז אני מתנצל מראש. אתה מהיוזמים?

אני מהיוזמים, צוהריים טובים לכולם. אני אדבר על הנושא של משק האנרגיה הסולארית. כמובן כולם יודעים ואנחנו יודעים את זה, התרומה של האנרגיה הסולארית, מעבר לתרומה שלה לאקלים אנרגיה ירוקה זה חשוב מאוד. אלפי צרכני חשמל גם משתתפים בייצור החשמל, זה נותן פרנסה לאלפי משפחות גם ביישובים כפריים, זה מחזק את השלטון המקומי והאזורי ביצירת פיתוח כלכלי ובעוד גורמי הכנסה לאותם יישובים במיוחד גם בפריפריה.

המתקנים דו שימושיים לאנרגיה סולארית, כולם יודעים, הכול בא מתוקף האסדרה של משרד האנרגיה ורשות החשמל, ותוקף האסדרה בוקע בינואר 2025, שזה אומר שזה נותן חוסר ודאות לכל מי שמתעסק באנרגיה הסולארית, אם זה לצרכנים פרטיים, אם זה ליישובים כפריים, אם זה למועצות מקומיות, אם זה למי שרוצה להקים עוד מתקנים דו שימושיים, ולכן הבקשה שלי לוועדה היא לדרוש מרשות החשמל ומשרד האנרגיה להאריך את תוקפה של האסדרה באופן מידי, אולי לעשות משהו שייתן ודאות ולא להאריך בכל שנה אלא לעשות משהו לתקופה סבירה, שאנשים יכולים גם לעבוד בצורה סבירה ולתכנן, כי כל חברה שרוצה להיכנס לזה או כל מי שרוצה להיכנס לזה לתכנון ולהשקיע, הוא צריך גם אופק מבחינת הזמן כדי להשקיע את הכסף שלו בשביל לתכנן. תודה.

חבר הכנסת גואטה, אתה גם מהיוזמים. אתה רוצה להגיד משהו?

תשמע, אין יותר מידי מה להוסיף, הוא אמר את הדברים הכי נכונים. אני בא מההתיישבות, מהמושבים, ואנחנו כשנכנסים להשקעות אלו השקעות של הרבה כסף, צריך אופק תכנוני. אני חושב שבכל שנה לעשות הערכה זה לא נכון, אני חושב – וזה מה שבאתי לדרוש פה בוועדה כמו שהוא אמר – שנאריך את זה לא בכל שנה, נאריך את זה לכמה שנים שגם הבנקים יוכלו לעזור לנו, שנוכל להתקדם. זה גם האינטרס של המדינה אנרגיה ירוקה, יותר נקי, יותר טוב. זהו, הגיע הזמן שבאמת נתחיל לטפל בנושא.

אדוני, גם אני אם אפשר?

חברת הכנסת הרכבי, כן.

תודה רבה.

רגע סליחה, הרבה ביקשו לדבר, לא נוכל לתת לכולם לדבר, אין לנו הרבה זמן לישיבה הזאת.

12% מייצור החשמל היום הוא מדו-שימוש. מדינת ישראל קבעה יעדי אנרגיה והעיכוב או היעדר אופק הסדרתי ליזמים בעצם מונע – אתה יודע גם כמה זמן לוקח לוועדות התכנון – הקמה. בינואר פג התוקף של האסדרה הקיימת ורשות החשמל חייבת להזדרז בפרסום, הארכת תוקף, כי גם פרסום ברשומות לוקח זמן עד שהם נכנסים לתוקף. מימון בנקאי, תכנון בכלל, כל הדברים האלה, אם אין אופק הסדרתי היזמים לא יקדמו את העמידה ביעדי האנרגיה, הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.

הביזור של מקורות האנרגיה לאורך משק החשמל, הרבה מאוד יתרונות יש בדו-שימוש הזה. אני חושבת שקל וחומר בעת מלחמה, כשאנחנו יודעים את הסכנות שאנחנו עומדים בהן, אז הביזור האנרגטי הוא מאוד חשוב, ולכן אני מצטרפת למה שאמר ששון גואטה שאנחנו צריכים לדרוש מרשות החשמל ומשרד האנרגיה להאריך את האסדרה, ולפרסם שימוע במהירות להערות הציבור.

הנושא של האנרגיה הסולארית – קיימנו שתיים או שלוש ישיבות בוועדה. זה לא רק הנושא של היישובים החקלאיים.

נכון, רק לומר לאדוני שמצד אחד משרד האנרגיה מקדם מדיניות של תאגידי אנרגיה ובתכלול בתוך הרשויות המקומיות, ומנגד את דו-השימוש שזה המהות, שזה קירוי, חניונים, גגות, לא רק חממות.

בטח, גם במפעלים, אנחנו מדברים על הכול. עיר, מושב, כפר, הכול. כל המפעלים, כל מה שיש, אנחנו מדברים על הכול.

במקרה הזה זה כל דו השימוש, אדוני.

גם אסור לנו לפגוע בתעריפים דרך אגב, העניין לשמור על התעריף זה כבר המינימום, אין רווחיות, נשחקת הרווחיות.

נכון, מגרשי ספורט, הכול.

אנחנו קיימנו דיונים על העניין הזה ללא קשר לבקשה לדיון מהיר, דיונים די מקיפים, ואמרנו שנמשיך מעקב אחרי הדיונים האלה. נכון, יושב-ראש רשות החשמל?

מאה אחוז.

אז בוא תעדכן אותנו.

אולי נשמע מה לגבי האסדרה?

מה שאני מתכוון זה שלא חיכינו להצעה לדיון מהיר, עשינו ישיבות בעניין הזה, די מקיפות. כן, בבקשה.

בוודאי. בסוף שנה שעברה התחייבתי שאנחנו נעלה את התעריפים ונאריך את האסדרה, ואז התחייבתי באוקטובר, בסוף זה קרה בדצמבר, הנסיבות ידועות. אנחנו העלנו את התעריפים ונתנו אופק לשנה הקרובה כדי להריץ את הכול. יש לנו גם את תהליך פתיחת הרשת כי זה לא מספיק האסדרה, צריך בסוף שגם תהיה רשת.

אבל מה היה במסגרת הדיונים שעשינו שהיית צריך להשלים כל מיני דברים?

עשיתי את הכול, הכול בוצע. בדצמבר, לא באוקטובר, זה נכון.

בסדר.

זה מה שהיה ואנחנו העלנו את התעריפים.

ומה לגבי הטענות של חברי הכנסת?

מה לגבי תוקף האסדרה?

רגע הלכתי אחורה, שניה. הכול בוצע ואנחנו גם עסוקים המון בעניין הרשת ובעניין שחרור הרשת. פרסמנו – בעקבות עבודה שעשתה חברת חשמל – הצעה לשימוע על פיתוח הרשת בצורה משמעותית, 22 מיליארד שקלים השקעות כדי שהרשת תוכל להתקדם.

לגבי הטענה שעלתה פה, אנחנו מתכוונים להאריך את האסדרה הזאת, אין פה שאלה בכלל מבחינתי ואתם מתפרצים לדלת פתוחה בעניין הזה. אנחנו מתכוונים להאריך אותה אבל לא רק. אחד זה, כמו כל אסדרה, אנחנו נבחן את התעריפים ואת המחירים שלה, סך כול מחירי הפאנלים ירדו משמעותית בשנה האחרונה והתשואות שם היום הן מאוד גבוהות, עיני לא צרה בזה.

תעשו הפרדה בין אלו שמפרידים את החדשים.

ברור, זה תמיד ככה, חבר הכנסת. אנחנו רק מסתכלים קדימה. מי שקיבל כבר אישור – מובטח לו התעריף ל-20 שנים קדימה בעניין הזה.

בתוקף האסדרה אתם מתכוונים מעבר לשנה? כאילו תעשו איזה משהו שיהיה ודאי כלכלי?

כן, יש לנו גם מעבר לשנה, בכל מקרה היא מעבר לשנה. כשאנחנו מאשרים שנה, מי שנכנס בתוכו מובטח לו תעריף ל-20 שנים קדימה, ככה האסדרה עובדת בכלל. בתוך האסדרה הקודמת של דצמבר הכנסנו גם אפשרות לשים אגירה בתוכו כדי להקל על בעיית החיבורים וכדי לייצר גם חלק מהביטחון האנרגטי שמטי דיברה עליו.

מעבר לזה, אנחנו מקדמים עם חברת חשמל עוד תחום ולזה אנחנו קוראים הגדלה משמעותית של המסלולים הירוקים. מסלולים ירוקים הם מסלולים שלא נדרשים לאישור חברת חשמל לרשת, אלא הם אוטומטיים. אז אנחנו פועלים עם חברת חשמל כדי שבשנה הקרובה, זאת אומרת במהלך 2024, אנחנו נרחיב בצורה משמעותית את המסלולים הירוקים כדי שבעיית החיבור.

תן דוגמה למה אתה מתכוון?

לדוגמה יש גג בתוך רשות מקומית שרוצה להקים 100 קילוואט. היום הוא נדרש לאישור בחברת חשמל, חברת חשמל בודקת האם יש מקום ברשת ההולכה? כל התהליך הזה הוא תהליך ארוך, הוא תהליך מורכב, והרבה מהם גם מקבלים תשובה שלילית, אין מקום ברשת. בתהליך הזה יש לא מעט כאלה ואנחנו רוצים את זה בשיתוף איתם כדי גם לא לפגוע ברשת, כי בסוף אי אפשר להעמיס עוד ועוד מתקנים ולייצר הפסקות חשמל בעקבות זה ובעיות תדרים ובעיות מתחים ולכן אנחנו עובדים איתם ביחד, שבאזורים שלמים ומוגדרים אפשר יהיה לעשות את זה בצורה אוטומטית. אתה נרשם, גם היום כל בית פרטי יכול להירשם, יש לו מסלול ירוק עד 15 קילוואט, הוא נרשם ומבצע. אין לו את כל התהליך של האישורים והתהליכים האלה ואנחנו מנסים בזה מאוד להקל.

אם אני מבין נכון, אתם עושים בדיקה מקדימה של אזור גיאוגרפי מסוים ואתם אומרים שעל הרשת הזאת כאן במרחב הזה אפשר להעמיס עוד 1,000 אז בוא ניתן 100, תתחילו.

נכון. ולכן אני אומר שבסוף שני דברים אמורים לקרות בתקופה הקרובה.

התקופה הקרובה, אנחנו עכשיו ביוני, צריך לפרסם, זה לוקח זמן.

אני יודע תאמיני לי, אני עובד בזה.

אז מתי זה יפורסם?

אנחנו מתכננים ברבעון הקרוב לעשות את כל הפרסומים של הדבר הזה, אנחנו מנסים לסכם את כל הפעילות הזאת ברבעון הקרוב כפי שהתחייבנו כשכתבנו את האסדרה.

מה זה, יולי, אוגוסט, ספטמבר? זה לא מאוחר מידי? אנחנו נכנסים לחופשת הקיץ, פגרה.

רגע, כשהם אומרים שאין ודאות במדיניות רשות החשמל, זה לא נכון.

זו טענה.

הם טוענים לאי ודאות, אני רוצה לברר.

הם לא כולם מכירים את כל מה שאנחנו עושים, אז זה טוב שהוועדה פה ואני אמור לדווח לה.

כשהם מתכוונים שהם אומרים אי ודאות, הם מדברים יותר על דו השימוש.

יש ודאות, כל מי שנכנס עכשיו יש לו ודאות ל-20 שנים מה יהיה התעריף שלו.

אבל אין ודאות שתאריכו, זה כל העניין. וגם אין ודאות לתעריף, אתה אמרת שיעודכנו התעריפים.

ולכן אמרתי שאנחנו ברבעון הקרוב נבצע תהליך של הערכה תוך בחינה של המחירים של התהליך הזה. מחירים רק לחדשים שייכנסו, לא למי שייכנס עד ינואר לתהליך הזה.

עוד שאלה אחת לפני שאתה עוזב, אני רוצה לשאול אותך שאלה על חלקי א' במושבים. הרי אנחנו נותנים בחלקי א' גם לעשות, נכון?

נכון.

מה מבקשים מהם? תסביר.

אותו דבר, אין הבדל. מבחינתנו החלנו עליהם את כל התעריפים.

וכמה זמן הם יכולים להגיש את הבקשה? כמה זמן הם צריכים בשביל ההיתר?

הם לא יספיקו להקים חלקה א' אחת.

מה זאת אומרת? תסביר לי למה. על מה מדברים? על שנה קדימה, לא? תסבירו לי חבר'ה אני רוצה להבין.

לא, זה שהוא בא לפה וכתב לך שאלה ועכשיו אתה שואל אותו, זה עליי לא מקובל. כשהוא יקבל זכות דיבור שידבר.

יושב-הראש רק עוד משפט אחרון. הייתה לי עוד חובה אחת שעזר לי בה מאוד חבר הכנסת דנינו וחבר הכנסת מרציאנו וזה לסכם את מחירי הקרקע עם רמ"י בעניין מתקני האגירה. אנחנו קרובים מאוד לסיכום עם רמ"י ברוח של מה שאתם אז קבעתם בישיבות המשותפות שהיו לנו, ואני מקווה שזה יתפרסם השבוע.

קח בחשבון שאני מתכוון לעשות. אני רק לחוץ עכשיו עם הצעות חוק, אבל בפגרה יהיה דיון המשך למה שהיה אז. תתכוננו לדיון הזה.

אדוני, רק להבין שהבנתי, ברבעון הקרוב - - -.

סליחה.

אחמד טיבי הוא מהיוזמים, גם הוא ביקש.

אני מהיוזמים, אני מתנצל כי אני עובר מכספים לפה ומפה לכספים. אני בטוח שחבריי שהקדימו אותי בדיוק העלו את הנקודות, אבל לפרוטוקול אני אומר שההמשכיות של ענף מתקני דו השימוש הכוללים קירוי גגות, חממות, מגרשי ספורט, חניונים גדולים ועוד – נמצאים בסכנה אם לא תוארך אסדרת התעריפים למתקני מתח נמוך שיפוג ב-31 בינואר 2025.

חלק מהשאלות שלנו נענו על ידי יושב-ראש רשות החשמל. המצב הנוכחי בלי ההארכה עלול לפגוע בביטחון האנרגטי בצמיחה כלכלית של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות, הדבר הזה הוא צעד מנוגד למדיניות משרד האנרגיה בעצמו לפיתוח והקמת תאגידי אנרגיה עירוניים, שילוב סוללות אגירה, מתן פרמיה עירונית, ייצור חשמל סולארי - צעדים שקודמו על ידי המשרד רק לאחרונה.

הבקשה שלנו היא לדרוש מרשות החשמל – שכבר שמעת אותם – או משרד האנרגיה, להאריך את האסדרה האמורה ולפרסם שימוע ציבורי להערות הציבור כבר בימים אלו. תודה.

אז אני עכשיו רוצה רק להבין שהבנתי נכון. עד ה-31 באוגוסט – כי אמרת הרבעון הנוכחי, לא גידרת את זה – יוארך תוקף האסדרה?

קודם כול שימוע.

כן, שימוע, אבל אני מפחדת שעד ינואר חלון הזמן יצטמצם.

אנחנו נעשה את זה עד ינואר. אנחנו מנסים כל הזמן לא להשאיר חלל הסברתי, זה מייצר לנו בעיות.

אוקיי, התוקף ייכנס לפני שפגה האסדרה הקודמת?

זאת הכוונה.

ועוד אמרת שכנראה יעודכנו התעריפים.

קדימה רק.

כן, קדימה, ועוד דבר שאמרת שכנראה הארכת התוקף תהיה ליותר משנה.

יש מצב.

הרכבי, יכולתם להגיש שאילתה, אני לא יודע בשביל מה צריך דיון בשביל לשאול שאלות את ראש רשות החשמל והוא משיב. זה אפשר להגיש בשאילתה דרך אגב, לא צריך דיון מהיר.

אני לא יזמתי.

לא משנה, באופן כללי אני אומר.

עוד בקשה נוספת, אני מבין שתהליך הרישוי לפעמים לוקח יותר משנה, והאם אתם יכולים להאריך את זה עד שנה וחצי?

על שטח א'. על שטח א' זה עד שנה, להגדיל עוד.

אני מכיר את השאלה טוב. יש לנו מתח בין זה שאנחנו רוצים לקדם כל הזמן - - - ללחוץ את היזמים לעשות מהר. אנחנו אפשרנו, בגלל בעיות של חברת חשמל, שבמקום שנה אפשר להקים את המתקן בתוך שלוש שנים בתהליך הזה.

כאשר יש בעיה לחברה, תשמע, אנחנו חושבים שיזם שמקים מתקן קטן צריך להיערך קודם כדי שכשהוא יקבל תשובה מחברת חשמל מהר מאוד יוקם המתקן, זה לא יהיה תלוי בהם, כי אנחנו צריכים לעמוד ביעדים כמה שיותר מהר.

אוקיי. אני מבקש דבר אחד מאוד פשוט. לנושא של הצעה לדיון מהיר אני צריך להוציא מסקנות. כל הנושא הזה של התאריכים וכל מה שאמרת תגיש לי את זה בכתב כדי שאני אכניס את זה לגוף המסקנות שלנו, בסדר?

מאה אחוז.

משרד האנרגיה, רוצה להגיד משהו? לא. חברת החשמל.

אלי אלישע, חברת חשמל, אני מנהל הנדסה וחלוקה. אנחנו בעצם לפי ההנחיה של המנכ"ל פועלים גם בנושא של ההגרלה. הייתה הגרלה ונרשמו כמעט 10,000 הזמנות, ואנחנו סיימנו לתת תשובות למעל 60% מהפונים, זה דבר אחד.

דבר שני זה הנושא של מסלולים ירוקים שאמיר ציין פה אז אנחנו יחד איתם עובדים ואנחנו רוצים בעיקר לתמרץ את היזמים שאני רואה שנמצאים פה לפנות למקומות שבאמת פנויים ברשת, לפחות כפתרון של גישור, וזה פחות או יותר הכיוון של המסלולים הירוקים, אנחנו מגבשים את כל הגורמים.

הדבר השלישי זה כמובן פיתוח הרשת, זה לפתרונות גישור וצריך לעשות את זה כמו שאמיר פה הזכיר, יש פה עשרות מיליארדים שצריך להשקיע וצריך לתת את המעטפת לכל הפיתוח הזה שבעצם לטווח ארוך הוא יאפשר לחבר ולעמוד ביעדים של ה-30%, וחברת חשמל מגויסת לנושא הזה.

אני לא הבנתי את ההגרלה, מה זאת אומרת הגרלה? זה אומר שיש יותר ביקוש מאשר מה שאפשר לתת?

כאשר אנחנו פתחנו את הרשת עשינו דאבל בוקינג ברישום. עשינו תפוסה כפולה ובבת אחת פתחנו היקפים מאוד משמעותיים, ונרשמו המון מתקנים או יזמים לתהליך הזה והיינו צריכים איכשהו לסדר ביניהם, בעצם זה מי שנרשם ראשון בודקים אותו ראשון אם יש מקום, ובעצם כשהתכנסו הרבה מתקנים בבת אחת הם כאילו הגישו באותה שניה, ולכן היינו צריכים לראות. ההגרלה היא מי הגיש ראשון ומי שני בעצם. אבל הם בודקים את זה לפי סדר שנקבע בצורה רגולטורית, היה על זה גם בג"ץ כמובן והצלחנו לחצות את המשוכה הזאת, והם בודקים לפי הסדר שנקבע את הבקשות. אם יש שניים על אותו קו והם תופסים את הקו – אז מי ראשון ומי שני.

לפי הנתונים, מה שאני יודע ב-2023 12% מהספקת החשמל הייתה דרך האנרגיה הסולארית. האם יש יעדים לחברת החשמל ובעצם בעוד כמה שנים האם יש יעד להגדיל את זה? נגיד ל-50-60 אחוזים?

כן. יש לנו יעד להגיד ל-20% ב-2025, ויעד להגיע ל-30% ב-2030.

זה המקסימום? היעד המקסימלי זה 30%?

כרגע היעד. עכשיו יש לנו תהליך שאנחנו חושבים על יעדים נוספים, משרד האנרגיה בוחן את היעדים.

אתה יודע פיזור זה פיזור סיכונים גם. כשיש לך יותר מקומות לייצר חשמל אז זה פיזור של סיכונים. כי אם יהיה עכשיו משהו מהצפון זה לא ישתק לנו את החשמל כפי שאתה אמרת, אני חושב, בזמנו.

לא, לא.

לא, זה מה שהוא אמר, אם תהיה מלחמה בצפון עלול לא להיות לנו כמה ימים חשמל. אז זה אומר שהאנרגיה הסולארית, ככול שאתה מעלה את זה אתה מפזר את הסיכונים, וזה טוב דווקא.

תודה. משרד האוצר רוצה להגיד משהו? לא. עוד משרד ממשלתי נמצא פה?

רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה. אני רק אענה לחבר הכנסת חוג'יראת. אנחנו כמובן בעד לקדם אנרגיות מתחדשות, המלחמה רק חידדה את החשיבות של אנרגיות מתחדשות, הן מבחינת ביזור, הן מבחינת גיוון, הן מבחינת חוסר אנרגטי גם ברמה המשקית וגם ברמת המבנה הבודד. אנחנו בהחלט מסתכלים גם מעבר ל-2030, אנחנו מבינים שגם מעבר לשם אנחנו צריכים לקבוע יעדים.

אוקיי, עכשיו בואו נעבור לציבור הרחב.

רגע, משרד ממשלתי, הגנת הסביבה.

למה את יושבת בצד הזה? משרדי ממשלה אצלנו יושבים בצד ימין.

בפעם הבאה.

אוקיי.

ד"ר ג'ניה גוטמן, ראש אגף אנרגיה. רק משפט אחד, דובר כאן על יעדים ל-2020-2030 לאנרגיה מתחדשת אבל אפשר גם לדבר על יעדים לאנרגיה מתחדשת בדו שימוש, שזו המטרה של הדיון. אנחנו מדברים על גגות וזה דו השימוש האמיתי.

לא, בין השאר מי שהעלתה את דו השימוש זו הרכבי. מטרת הדיון הייתה באופן כללי.

אוקיי, הכותרת שאנחנו ראינו על דו-שימוש, 60% מהאנרגיה המתחדשת שמותקנת כיום היא מותקנת בדו שימו ולכן זה אפיק סופר רלוונטי, כמובן תואם את היעדים של המשרד לשמירה על שטחים פתוחים ויצרנות חקלאית אבל החלטת ממשלה או קביעת יעדים בחוק האקלים שמדברת ספציפית על יעדים בדו שימוש היא צו השעה. תודה.

אוקיי. נוער, אתם רוצים להגיד משהו? כל מי שמדבר שידבר קצר.

שמי שלומי בוטבגה, בן 15, ממחאת הנוער למען האקלים. ביום חמישי האחרון בכנס עוטף כחול-לבן אמר שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה, שנסראללה יכול בקלות להפיל את משק החשמל בישראל ושמשק החשמל בישראל לא מוכן למלחמה. במקום להתמודד עם הבעיה שמדינת ישראל עומדת במצב של חוסר ביטחון ויציבות אנרגטית, שר האנרגיה נהג לחזור לעצמו על המנטרה שמדינת שראל לא תגיע למצב של עלטה.

עצימת העיניים הזאת היא חסרת אחריות. ייצור מקומי וביתי של חשמל באמצעות פאנלים סולאריים תורם משמעותית לחוסן האנרגטי. במקום להיות תלויים בתחנת הכוח אורות רבין שבכל רגע עלולה להיות נתונה למתקפת טילים, למה שלא ניתן לאזרחי ישראל את האפשרות ללכת לישון בידיעה שהביטחון האנרגטי שלהם לא תלוי ב- - -

נותנים, אבל זה לוקח זמן. מה, נוותר על חברת החשמל? נעשה את הכול דרך גגות סולאריים?

סבבה. אז ישראל צריכה לעבור לאנרגיות מתחדשות עוד היום. ההסתמכות על מקורות אנרגיה לא יציבים ומזהמים שייכת למאה הקודמת וטוב שתישאר שם. אנחנו כאן היום כדי להשמיע את קולו של דור העתיד במדינת ישראל שזכותו לחיים נרמסת על ידי אותן חברות נפט וגז שמזהמות ודואגות לחרב לנו את העתיד.

ייצור אנרגיה ממקורות לא מתחדשים הוא הגורם העיקרי לפליטות גזי חממה הגורמות למשבר האקלים להחריף ומעמידות את חיינו בסכנה. לפי מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, 79% מפליטות הפחמן הדו-חמצני שהוא גז החממה העיקרי שנפלט במדינה מגיעות מתחנות כוח של חברות החשמל ותחנות כוח פרטיות, ובנוסף, על פי דוח הערכת פוטנציאל הייצור הסולארי במרחב הבנוי של המשרד להגנת הסביבה, כ-80% מייצור החשמל הפוטנציאלי מניצול שטח גגות במדינה, נמצא בגגות מבני מגורים. משמע, עתיד ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת סולארית הוא במבני מגורים שאינם מסוגלים להתחבר לרשת החשמל מכיוון שחברת החשמל בוחרת להסתמך על תחנות כוח מיושנות ולא מתמקדת בחיבור בתים פרטיים ובנייני דירות לרשת החשמל.

אם עד עכשיו מישהו לא הבין שיצור חשמל מדלקים פוסיליים הוא אינו בטוח ופוגע בחוסן האנרגטי של מדינת ישראל, בבריאות של האזרחים, בכלכלה ובביטחון, אז מנכ"ל חברת נגה דאג להביא לנו את זה טוב מאוד.

דבר אחרון, אתם מדברים פה על אקלים, אבל אני רוצה לתת לכם אספקט של ראייה יותר רחבה.

לא, זהו סיימת.

נתתי לך בגלל שאתה מהנוער, נתתי לך זמן.

זה העתיד שלנו.

כן.

הגופים לבריאות הציבור פרסמו באתר שלהם דוח שאומר שבכל שנה מתים כ-330 אנשים מתנאי מזג אוויר קיצוניים בטרם עת. ודוח של המשרד להגנת הסביבה אומר ש-2,500 אנשים מתים בכל שנה על זיהום אוויר. כשאתם מדברים פה על אקלים וסביבה אל תשכחו שמדובר בחיי אדם, וחייהם של דור העתיד במדינת ישראל. כשאתם בוחרים לשרוף גז, נפט ופחם כדי לייצר אנרגיה במקום לייצר אנרגיה מאנרגיות מתחדשות, אתם בוחרים לשרוף לנו את העתיד, ושזה כל הזמן יהיה לנגד עיניכם.

אפשר שאלה ששכחתי לשאול?

לא, הרכבי, אחרת לא נסיים את זה בחיים. בסוף ניתן לך לשאול את השאלה, בסדר?

בסדר.

מי זה ברוך גורביץ'?

ממכון יסודות. אנחנו מדברים על הביטחון האנרגטי ואני רוצה להכניס לקונטקסט הזה עוד זווית, הקונטקסט של ביטחון המזון. קיימת כאן לא מעט דיונים על הצורך בהגדלת הייצור החקלאי בישראלי כדי שניתן יהיה לספק מזון טרי ומזין בישראל גם מחר וגם בעוד 30 שנים. אנחנו יודעים שקרקע חקלאית בישראל הולכת ופוחתת מדי שנה, יותר מכל סוג קרקע אחר, ועדיין מדיניות התמריצים פועלת כך שהיום כדאי לחקלאים לעשות דו שימוש וזה ברור.

אני רוצה כן להגיד שבמקביל לזה מדברים על חקלאות גגות, אנחנו יודעים שגם אם נמצה את כל הגגות של כל המבנים בישראל, לא נצליח להגיע ליותר מ-3% מהאספקה הנדרשת של מזון טרי, ולכן אנחנו סבורים שיש לתת תמריצים ולהגביר אותם ולטייב אותם כדי להפנות יצור חשמל לגגות מבנים כדי לפנות קרקע חקלאית ולא להיפך. תודה רבה.

מי זה יוסף אברמוביץ?

כבוד יושב-ראש, חברי הכנסת. יוסף אברמוביץ', אני המשקיע הראשון בשוק האנרגיה הסולארית במדינת ישראל, היזם הראשון שהקים את התחום והשדה הראשון. יש לי הרבה ניסיון ברחבי העולם בתחום הזה. באוסטרליה עכשיו כמעט שליש מהגגות הם סולאריים כי הם נותנים אופק וודאות למשקיעים וליזמים. ללכת שנה-שנה שאני שומע ככה מרשות החשמל זה לא רציני, זה לא נותן אופק וודאות. הלוואי, – ואולי כבוד יושב-הראש יכול להיות אחד מהממליצים – שעד 2030 נגיד ש-50% מהגגות יהיו גגות סולאריים וככה זה נותן בעיקר market signal, אין בארץ market signals, זה הפוך כי יש יותר מידי אי ודאות שנה לשנה.

נקודה שניה, צדק חלוקתי, לבית פרטי יש פטור ממס הכנסה, לבית משותף נגיד 20 דירות אין להן אותו זכות, אותו צ'ופר פי 20. איך זה יכול להיות? אנחנו קוראים לרשות המיסים ולמשרד האוצר, כל הגורמים, תפתרו את זה עכשיו כדי שזה יהיה כדאי. בלי הפטור ממס על מונה משותף בבית משותף זה לא כדאי, ואי אפשר לפתוח שוק. שוב, אם המשקיעים יראו שיש שוק, זה ילך מאוד מהר, אז תפתרו את זה היום. כבר 15 שנים אנחנו מעלים את זה בדיונים בוועדות כאלה ועד עכשיו הם לא הביאו את הפתרון. אז למען האקלים.

אתה יכול להסביר את הפטור הזה?

יש לך בית פרטי, כדאי לך לשים על הגג ויהיה לך פטור ממס הכנסה עד סכום מסוים.

איזה פטור? ממה? מהקניה?

לא, מההכנסה. אז כדאי לך לעשות.

אוקיי.

אבל מה? 80% מהאוכלוסייה הישראלית גרים בבתים משותפים, במיוחד the poor people.

אתה מציע את הסכום שאותו בלוק בבניין מגורים יחלק לכל האנשים?

כן, מונה משותף. יזם לא יכול לבוא ולהגיד שהוא משקיע על הגג, נותן כסף לוועד הבית לחלק, זה לא כדאי נגיד אם הבית עם 20 דירות, אין את אותו ה-benefit, זה מגוחך לגמרי. אז תפתרו ל-80% לאוכלוסייה ותראו איך אפשר להגיע ליעד של 50% מהגגות עד 2030. תודה.

לא יודע איך אפשר לעשות על גג משותף.

אני רק אגיד רגע כי עלה פה הרבה, יש מסלול ירוק לבתים פרטיים, גגות משותפים, אין צורך בלפנות לחברת חשמל לקבל חיבור, כל אחד יכול להקים חופשי. אנחנו נרחיב את זה, זה אחד.

הדבר השני, כל התחשיבים הכלכליים המחירים שאנחנו נותנים ל-15 קילוואט האלה הם מאוד גבוהים. אין אף תחשיב כלכלי שמישהו הראה לי שהוא לא מגיע לתשואה דו ספרתית לפני מימון בפעילות הזאת. זה לא קורה לא בגלל הכסף, זה כל העניין.

רק בגלל הכסף.

טוב, זה לא נושא הדיון שלי עכשיו פטור ממס או הנחות במס.

אבל אפשר להגיע ל-50%. בוא ניקח את היעד של הגגות ל-50% עד 2030.

רבותיי, זה לא נושא הדיון. אני נותן לכם לדבר ואתם מעלים כל מיני דברים, זה לא הולך. הילה אקרמן.

שלום, תודה רבה, הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי, אני מייצגת את כל המועצות האזוריות. אני רוצה לספר לכם שאתמול הייתי בפגישה משותפת של משרדי הממשלה על איך אנחנו מקדמים מרכזי קליטה והפעלה אם תיפתח חזית צפונית? מרכזי הפעלה במקרה שאין חשמל ותהיה לזה מערכת סולארית עם אגירה. כל המודל הכלכלי נשען על זה שיש אסדרה ואסדרה כדאית, אז אם אנחנו לא נאריך את האסדרה לא יהיו לנו מרכזי קליטה ולא יהיו לנו מרכזי הפעלה, זה קריטי, אני כבר אומרת לכם שבמצב היום בגגות גדולים של מבני ציבור בגלל שזה לא כלכלי לעשות גג גדול כי התעריף יורד אז אנחנו מוצאים מצב אבסורד שעושים כבר מערכת סולארית ולא מנצלים את כל הגג, וזה מצב שאנחנו חייבים להפסיק אותו.

בשבוע הבא ממש כאן בכנסת תתקיים ישיבה בוועדת הפנים על חוק האקלים, הכנה לקריאה שניה ושלישית. אם לא נקדם אנרגיה סולארית, אמרו את זה פה, לא נגיע ליעדים של צמצום פליטות ולא ליעדי אנרגיה מתחדשת. אני בשלטון אזורי עובדת כבר שנתיים גם עם שותפים רבים מהממשלה וגם עם גופים אחרים כדי לעשות תוכניות להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת. אם לא יהיה לי תעריף, אני יכולה פשוט למחוק את החלק הזה של אנרגיה מקיימת כי זה פשוט לא יתקדם.

תודה רבה.

דבר אחרון. אני רק רוצה להגיד שאחד החסמים מהשיחות שלי, לקדם את האסדרה התעריפית זה שיש הסתכלות על דו שימוש כאילו הוא יקר ביחס למערכות קרקעיות. אבל לא מביאים פה בחשבון לא את עלות הקרקע, לא את החשיבות של עצימות אנרגטית, לא את בריאות הציבור כפי שנאמר כאן, ולא את הנושא של ביטחון מזון. ולכן אנחנו מבקשים שתהיה אסדרה שתהיה גם כלכלית לרשויות וגם ארוכת טווח. אני כבר כמה שנים יושבת פה ולא ברור אם תהיה אסדרה חדשה, לא תהיה אסדרה חדשה? מה יהיה התעריף? וברשויות מקומיות אנחנו חייבים אופק.

ומה שהוא אמר בישיבה לא מספק אתכם? אני רוצה להבין.

אני לא יודעת לכמה זמן תהיה האסדרה הזאת.

הוא אמר, כל אחד חדש זה ל-20 שנים.

בסוף כשאני הולכת לראש רשות אני צריכה לשכנע אותו שאם הוא מתחיל תהליך הוא גם יכול לסיים אותו. תודה.

טוב. חן קדם, רצית להגיד משהו?

אבקש שאריאל יגיד.

אם אפשר קצר, יש לי 10 דקות אחרי ההארכה שעשיתי.

אריאל ריבני, חברת EDF. נאמרו פה הרבה דברים ולרובם אנחנו די מתחברים. הנושא הזה של זמני אסדרה. בגגות זמני תשובת המחלק הם שנה, אז במקרה וזה גג שלא צריך היתר זה מעולה, אבל במקומות שצריכים היתר זה פשוט לא ישים. נאמר פה שיש הארכה, אבל הארכה היא רק לחברת החשמל, במידה ולחח"י נדרשים עבודות אז מאריכים להם את הזמן, אבל במידה וליזם – היזם צריך היתר כגון בקירוי, כגון באם הוא רוצה לשלם מערכות אגירה – במקרים האלה אפשר להגיד שהאסדרה לא רלוונטית בכלל ובעצם לא קיימת אסדרה.

תרוץ, תוציא היתרים ורק אז תפנה לחברת החשמל זה נשמע לי קצת לא הגיוני, כי להשקיע משאבים ולאחר מכן לקבל תשובה שלילית זה לא נראה לי דבר נכון.

נכון, אנחנו כיזמים גם רואים את העבודה המרובה גם של הגופים, גם של רשות החשמל, גם של חברת החשמל, אבל אנחנו חושבים שצריך לעשות קצת יותר חיבור בין כל הפתרונות ביחד. עכשיו הייתה את ההגרלה של רשת ההולכה אבל זה לא נתן פתרון לרשת החלוקה. המתח הנמוך גם לא תמיד נותן פתרון, ומה שנאמר פה על המסלול הירוק, המסלול הירוק הוא טוב אבל יש הרבה יזמים שיגידו לנו שהמתקנים שלהם חוברו במסלול הירוק אבל לא בטוח שהם יכולים להזרים אנרגיה לרשת.

טוב, תודה. בבקשה, קצר אבל.

קודם כול אני מודה לוועדה. אני כן רוצה לדבר בשם איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אנחנו ארגון התעשייה של התחום כבר 15 שנים, 200 חברות. אדוני, אנחנו פוגשים את עם ישראל. מאות אלפי אנשים נוגעים היום באנרגיה הסולארית. מאות אלפי האנשים האלו יושבים היום מתחת לגג סולארי, אני מדבר על צו השעה, צו השעה הוא ביטחון אנרגטי ואגירה. ואני אומר לכם כאן בוועדה באחריות, רשות החשמל לא ממלאה את החוסר שיש היום בין היכולת של אדם לפנטז על סוללה, לבין היכולת ליישם אותה.

הנתונים מראים שאף אחד לא מקים סוללות במתקנים סולאריים בישראל, קודם כול. ולכן אני אומר דווקא בצורה טובה, בצורה בונה, מושיט יד לרשות החשמל ואומר להם כאן: אם אתם רוצים שבישראל יקומו מרכזי חוסן עירוניים, אם אתם רוצים שבישראל אדם ישים בבית שלו סוללה – ולא רק מי שיכול ומי שיש לו כסף לקנות מכונית יוקרה – עם ישראל שיש לו גג סולארי רוצה לשים סוללות שבשעת חירום הוא יוכל להתמודד עם הסיכונים.

אני אומר לכם, אמיר, תפתחו את האוזניים ואת הלב שלכם ותעשו משהו שאפשר לעשות מחר בבוקר. אתם יודעים שהאסדרות שלכם לא מאפשרות את זה, אתם יודעים שאתם לא נותנים לאנשים פרמיה על הסוללה שלהם, אתם כן נותנים את זה ליצרני חשמל לגז פרטי, אתם כן נותנים את זה למתקני אגירה תשובה, מגיע גם למי שיש לו סוללה תשלום עבור הזמינות של החשמל שיש לו בסוללה. קל מאוד לעשות את זה, ייקח לכם שנה ליישם את זה. אנחנו צריכים את זה דחוף SOS.

אדוני, אני חייב להגיד לך שהתחום לא בדעיכה. התחום הסולארי בישראל נמצא בקריסה וחבל כל-כך כי זה אחד התחומים היחידים שמאפשרים צמיחה כלכלית גם בשעת מלחמה. וכאן אני אומר לרשות החשמל הצעה קונסטרוקטיבית: תאריכו את האסדרה בלי פג תוקף, שתהיה תמיד אסדרה סולארית פעילה. אתם הרי תמיד יכולים לבוא חצי שנה לפני ולהגיד שאתם משנים את הכללים. למה ליצור מצב שחברות פה מגיעות לבנקים שלהן וצריכות לספר שרשות החשמל תאריך ושהן רשומות?

טוב תודה רבה, זהו, מספיק.

אני כאן באמת מנצל להגיד לך שהרשומות הורסות כל חלקה טובה שרשות החשמל מייצרת. כשרשות החשמל אמרה דצמבר, רק באפריל האסדרה נכנסה לתוקף.

חברת הכנסת שלי מירון, בבקשה.

אני רציתי שאלה, היא לדיון הבא. אני רציתי שאלה לגבי אנשים שנרשמו מקדמת דנא כי ציינת שיש עומס על הרשת, האם הם ייהנו מהתעריפים הקיימים?

מי שקיבל תשובה חיובית - - -

לא, מי שעמד בתור כי לא היה בעצם - - - .

לא, מי שקיבל תשובה חיובית או מוגבלת, ברגע שהוא קיבל תשובה, מתקבע לו התעריף ל-20 שנים קדימה.

ומי שלא הצליח להגיש בקשה בגלל שמראש דחו אותו?

אז הוא מגיש מחדש במכסה החדשה, בהיקפים החדשים. וגם אז הוא קונה פאנלים במחירים יותר זולים.

אחרון, מי רוצה לדבר?

גיא עציון, קבוצת תדיראן. אני אשמח לתת גם איזושהי הצעה פרטית אדוני יושב-הראש, אני יודע שאתה בן אדם פרקטי, אחנו מכירים שנים אחורה.

אני רוצה להסביר, זה דיון מהיר על נושא ספציפי.

אני רוצה לתרום לך למסקנות של הדיון המהיר.

אנחנו קיימנו דיונים על העניין, נמשיך לקיים דיונים. יהיו לכם הזדמנות בדיונים הבאים כשאנחנו נתייחס לדברים הכלליים, אבל הנושא הזה הצעה של חברי כנסת לדיון מיוחד על עניין ספציפי.

כמה משפטים קצרים. א', אני אגיד שתדיראן, אנחנו מגיעים להיות חברה מובילה ברשת בכל מה שקושר לייבוא ומכירה שלציוד לשוק האנרגיות המתחדשות בישראל. ב', מתחבר פה לכל מילה שנאמרה, שוק חייב ודאות. כשאני מייבא פאנלים או ממירים או קונסטרוקציה ושואלים אותי: גיא, כמה אנחנו צריכים שיהיו לנו במלאי ל-2025? ואני אומר שאני לא יודע, כי אני לא יודע אם תהיה אסדרה? איזו אסדרה תהיה? כמה אסדרה תהיה? אז זה חוסר ודאות. אתה יודע, אתה מבין יותר טוב בעסקים אולי ממני, בסוף יזם צריך לדעת כמה הוא קונה, כמה הוא מוכר, כמה להביא, כמה לא להביא, כרגע אין ודאות.

רציתי לצאת עם הצעה פרקטית כי נאמרו פה המון דברים. אמיר אמר – ויש לי המון כבוד ליושב-ראש רשות החשמל אמיר שביט – שבדצמבר, נכון? ינואר? הייתם צריכים באוקטובר עשיתם בינואר, אבל מה הוא לא סיפר? שכאשר עברה ההחלטה וחברת הכנסת הרכבי הזכירה פגרה וכנסת, זה לא קשור לפגרה וכנסת, רשות החשמל יכולה להתכנס בכל שלב, לא קשור לכנסת, ולקבל החלטות, אין להם פגרה. אבל מה, אחרי שהם מקבלים החלטות הן לא בתוקף כי יש דבר קטן כזה שנקרא רשומות. משרד המשפטים גם כשאתם מעבירים חוקים במליאה בשנייה שלישית – עבדתי עם לא מעט חברי כנסת – הם לא נכנסים לתוקף מיד – רשומות. לכו תראו מה המצב עכשיו במשרד המשפטים ביחד לרשומות. החלטות של רשות החשמל, חודשיים, שלוש, ארבע. זאת אומרת שגם בחצי השנה הזאת שהוא נתן לנו את האסדרה, תורידו מזה כמה חודשים עד שזה נכנס ברשומות לתוקף, אני אישית עבדתי מול משרד המשפטים לנסות לזרז את הדבר הזה.

אדוני יושב-הראש, הצעה פרקטית להחזיר את המצב לקדמותו כמו שהיה בעבר. בעבר החלטות של רשות החשמל היו פטורות מפרסום ברשומות. משרד המשפטים פטר, ומיד כשהרשות הייתה מקבלת החלטה היא הייתה נכנסת לתוקף באופן מידי. את זה אפשר בתיאום עם משרד המשפטים, הוועדה הזאת יכולה לטפל בזה בין-רגע, ורק על ידי זה אתה כבר הבאת לנו עוד חודשיים-שלושה שכל החלטה שהוא מעביר תהיה בתוקף, לא נצטרך להיגרר. זה פרקטי. הנה מסקנות לדיון מהיר משהו שאפשר לעשות מול משרד המשפטים עכשיו.

רשות החשמל, שמעתם את כל השאלות, שמעתם את הדברים בעיקר של חברי הכנסת. אם אפשר לתת לי נייר מסכם כדי שאני מזה אתן את ההודעה לכנסת, בסדר?

הישיבה הסתיימה, תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:09.