פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
הוועדה לביטחון לאומי
26/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 222
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, כ' בסיון התשפ"ד (26 ביוני 2024), שעה 9:35

1. הצעה לדיון מהיר בנושא: "מערך כיבוי האש באזורי הלחימה בצפון" של חברי הכנסת עופר כסיף, גלעד קריב, ארז מלול, מירב בן ארי, מיכאל מרדכי ביטון, יצחק פינדרוס, עודד פורר
2. מערך הכיבוי באזורי לחימה - דיון בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת - לבקשתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, נאור שירי, אריאל קלנר, גלעד קריב, חאמד עמאר, משה סעדה, סימון מושיאשווילי

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
סימון מושיאשוילי
גלעד קריב

שלי טל מירון
עודד פורר

טפסר חיים תמם - סגן נציב כבאות והצלה, המשרד לביטחון לאומי

טפסר ניסים טויטו - ראש אג"מ, כבאות והצלה, המשרד לביטחון לאומי

טפסר משנה שאולי שמעון - קצין אג"מ צפון, כבאות והצלה, המשרד לביטחון לאומי

תת טפסר עודד ברוק - עו"ד, היועץ המשפטי, כבאות והצלה, המשרד לביטחון לאומי

רב רשף עידו בן שושן - מ"מ רע"ן תכנון, כבאות והצלה, המשרד לביטחון לאומי

נצ"מ אלון כלפון - ראש תחום מבצעים, מזכירות ביטחונית, המשרד לביטחון לאומי

חנמאל דורפמן - ראש מטה השר לביטחון לאומי

תנ"צ אפרת אלטהולץ מרום - ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד לביטחון לאומי

גיל דיין - עו"ד, עוזר משפטי ליועץ המשפטי, המשרד לביטחון לאומי

ספי אוסטר - אגף התקציבים, המשרד לביטחון לאומי

ד"ר מיכל גולדנברג - מ"מ רמ"ח מרחב אזרחי, המטה לביטחון לאומי

סא"ל אשר בנישתי - קמב"ץ פיקוד העורף, משרד הביטחון

רס"ן כרמלה טעמנה - רמ"ד בט"ש, משרד הביטחון

קרן דהרי בן נון - עו"ד, ממונה טיפול בפשיעה בחברה הערבית, משרד המשפטים

רשא אגבאריה - מתמחה, משרד המשפטים

ד"ר נלי כפיר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אלון ביטון - ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי

ישי עפרוני - קב"ט מועצה אזורית מטה אשר

לאה גופר

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

"מערך כיבוי האש באזורי הלחימה בצפון", של חה"כ עופר כסיף, גלעד קריב, ארז מלול, מירב בן ארי, מיכאל מרדכי ביטון, יצחק פינדרוס, עודד פורר (מס' 256).

מערך הכיבוי באזורי לחימה - דיון בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת - לבקשתם של חברי הכנסת מירב בן ארי, נאור שירי, אריאל קלנר, גלעד קריב, חאמד עמאר, משה סעדה, סימון מושיאשווילי

מכובדיי, בוקר טוב. אני מתנצל בשם כולנו על העיכוב. אנחנו ביום ה-264 לחרבות ברזל. גם אם לפעמים נדמה שהסוף לא מתקרב, כי אנחנו שוכחים שכאשר זה התחיל אמרנו שזה ייקח בין שנה לשנתיים, אני עדיין חושב, ואני שמח שנמצאים כאן חלק מכוחות הביטחון, גם צה"ל וגם כיבוי והצלה, ומי שלא נמצא כאן, שב"כ ושירות בתי הסוהר, זאת הזדמנות לומר לכולכם תודה. אנחנו יודעים להעריך את המאמץ הלא מובן מאליו שמושקע במלחמה הרב-זירתית הזאת, עם כל כך הרבה מאפיינים שעל חלקם נדבר כאן היום. אני מקווה שאני מייצג לא רק את חברי הכנסת אלא גם את ישראל ולומר לכם תודה ותמשיכו. אנחנו יחד איתכם, אנחנו חלק מהאחדות ששומרת עליכם בלחימה.

נתכנסנו כאן לדיון מהיר, כך זה מכונה בשפה של המשכן, בעקבות בקשה של שבעה חברי כנסת לקיים דיון על מערך כיבוי האש באזורי הלחימה בצפון. קודם כל, אני מודה לאותם חברי כנסת, בראשותה של מירב בן ארי, שהגישו את הבקשה הזאת שהיא חשובה וטוב שאנחנו מקיימים את הדיון הזה למרות שבשבוע הבא אני הולך לקיים דיון על כל ההיערכות של כל הכוחות למלחמה בצפון, כל כוחות הביטחון הלאומי. הדיון כאן הוא חשוב כי הוא דיון בפני עצמו. כמי שגר במקום שמכל ארבע הכנפות, לא חשוב איזו רוח יש, הבית שלי הוא במרכז העשן ואני בהחלט מרגיש אותו אם זה מצפון או מדרום או ממזרח או ממערב. אני מניח שאני לא מחדש למישהו אם אני אומר שהשילוב המסוכן הזה של טילים, רקטות, מזג אוויר וקצת יובש שתפס את חלק מהקרקעות בגולן ובגליל, זה מייצר אש קטלנית.

השילוב הבלתי אפשרי הזה מייצר אש קטלנית. מערך הכיבוי – אני חייב לומר לצערי – רכש ניסיון רב בשנים האחרונות בהתמודדות עם אש קטלנית. אני אומר לצערי כי הייתי מעדיף שזה לא יקרה אבל אני שמח שזה כבר כן קרה, הניסיון שנרכש ומערך הכיבוי יודע היום להתמודד עם שריפות ענק שנגרמות או מהצתות או מחוסר זהירות או מכל סיבה אחרת.

מסתבר שאני לא היחיד שחושב שזה מספיק חשוב לדון בזה, לא רק חברי הכנסת, אלא אני מסתכל כאן על הנוכחות ורואה שנמצא סגן הנציב טפסר חיים תמם וראש אגף המבצעים טפסר ניסים טויטו שמצאו לנכון להגיע לדיון הזה. זה לא משהו שאנחנו בדרך כלל רואים כאן, שאנשים ברמות האלה מגיעים להיות שותפים לדאגה שלנו ולדון יחד איתנו בנושאים האלה.

במהלך השנים לפני שהגעתי לכאן כמפקד יחידת חילוץ גולן למדתי שלתגובה המהירה ולכלים הנכונים, אם יש לך אותם – יש סיכוי למנוע אסון גם בנפש וגם ברכוש. נדמה לי שעיקרו של הדיון הזה יהיה על התגובה המהירה ועל הציוד המתאים כדי שנוכל לתת לזה מענה.

אני כמובן אתן למירב בן ארי לפתוח את הדיון הזה בדברים שלה. אני רק רוצה לומר לכולנו שבשעה 10:50 אני חייב לסיים את הדיון כי ב-11:00 מתחילה המליאה ואין קיום של ועדה במקביל למליאה. בואו נהיה תכליתיים וממוקדים.

חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש חבר הכנסת פוגל על הדיון הזה ותודה לכל צוות הכבאות, חיים תמם, ניסים טויטו וכל צוות כבאות והצלה שאני מכירה אותם ויודעת שהם עושים עבודה מדהימה. לפני הכול צריך להגיד תודה ללוחמי האש שמוצאים את עצמם, בעיקר בצפון, בתקופה מאוד מאוד קשה ומאתגרת. לפני הכול אני מודה לכם על מה שאתם עושים.

הייתי בצפון פעמיים. נכנסתי גם לתחנת כבאות והצלה בקרית שמונה ופגשתי רבש"צים שנמצאים בסמוכי גדר אבל נדבר גם לא על סמוכי גדר אלא גם על ישוב כמו אליפלט שאתה מכיר מצוין שגם הוא חוטף את האש. אני יודעת שכרגע יש קרוב ל-45,000 דונם שכבר נשרפו, לפחות לפי מה שאנחנו יודעים, בעקבות ירי הטילים מלבנון ומעל 60,000 דונם מתחילת השנה. הנזק הכי גדול נגרם לגליל ולגולן, 30,000 דונם בגליל העליון ו-22,000 דונם ברמת הגולן, ועוד לא התחלנו את הקיץ. עוד לא התחלנו את יולי-אוגוסט ואנחנו כבר באירועי שריפה. הסתובבתי שם וראיתי בעצמי.

שלושה דברים עיקריים שהייתי רוצה לדעת. האחד הוא לגבי החלטת ממשלה, לדעתי 49 מיליון שקלים, האם היא מיושמת והאם יש ציוד. יש החלטה. הממשלה החליטה. המשרד לביטחון לאומי, אני רואה שחנמאל כאן, האם ההחלטה מיושמת וכיצד היא מיושמת. יש לי שאלות ממש תכל'ס. אני לא באה לעשות כאן פופוליזם כי באמת חשוב לי שהם יהיו מצוידים כראוי ויילחמו באש. אם כן, קודם כל אני שואלת לגבי יישום החלטת הממשלה.

הדבר השני הוא לגבי החיבור – על זה נראה לי שאתם תענו כי פגשתי את הממ"ז – בין לוחמי האש לבין הרבש"צים. בסוף הרבש"ץ בקיבוץ יראון, חניתה, דן, הוא מקבל את האש ואני שואלת האם כיתת הכוננות, כמו שצוידה בנשק, האם היא מצוידת בציוד כבאות והצלה. אני יודעת שהייתה הדרכה של ממ"ז צפון והשאלה היא האם יש לו ציוד. יופי שהוא יודע אבל האם יש לו ציוד? הם דיברו על דברים הכי פשוטים כמו צינורות. אתם לא תצטרכו לממן את זה כי עם כל הכבוד זו בעיה של המדינה ולא שלכם. גם כך התקציב של קריית שמונה קטן, אז עכשיו הם יצטרכו גם לממן ציוד לרבש"צים? אגב, קיבלתי גם תמונות על ציוד שנתנו כבאות והצלה אבל הם לא אמורים לעשות את זה. הוא צריך לדאוג לכבאים שלו. הרבש"צים וכיתות הכוננות הם באחריות המדינה. נראה לי שעל זה המשרד יוכל לענות.

הדבר השלישי הוא לגבי ההכנות לקיץ. אנחנו ביוני. יולי ואוגוסט בפתח. מה ההכנות שעושים? אני לא רוצה להיכנס עכשיו להחלטת ממשלה לגבי קווי חיץ, אבל גם קווי החיץ מצילים חיים. זו החלטה שלדעתי נגררת כבר שלוש וחצי שנים ואולי יותר. קווי חיץ זה בסוף דבר שמציל חיים כי זה מאפשר לתושבים להתפנות. השאלה היא איך אנחנו מתכוננים לקיץ.

אלה שלושת הנקודות העיקריות שהיו לי. התחלתי בתודה ואני מסיימת בתודה. אני רואה שלא נמצא כאן נציג של קרן קיימת לישראל ולדעתי הם חשובים.

בוודאי.

הייתה לי שיחה עם קרן קיימת לישראל ואני יודעת שהם מעורבים ושהם גם השיגו תרומה. חבל שהם לא כאן. בכל מקרה אני קבעתי לשבת גם עם יושב-ראש קרן קיימת לישראל כי הבנתי שהם השיגו תרומה וחבל שהם לא כאן כדי להציג. תודה.

תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי שלאורך השנים היא עוסקת בנושא זה לא מעט.

חברת הכנסת שלי טל מירון, תרצי לומר משהו?

כן. קודם כל, תודה רבה על הדיון. במקרה כשראיתי שהציעו את הדיון הזה הייתי בסיור, אמנם לא בצפון, ביישובי קו התפר והבעיה היא בעיה שלצערנו קיימת בעוד אזורים. עשיתי סיור עם הרבש"צים, ממש בג'יפ, על קו התפר והנושא של קרן קיימת לישראל, של הייעור, הוא שאין חציצה. יש בתים ממש בתוך היער. הם הציגו לנו את החשש המאוד מאוד כבד שלהם גם מפני הצתות מכוונות וגם מפני הקיץ שיכול להביא איתו שריפות גדולות. זאת בעיה. כמובן שהצפון הוא נשוא בפני עצמו אבל זו בעיה שהיא בעוד אזורים בארץ שחייבים להתייחס אליה, לפתור אותה, לתקצב אותה. אלה ממש בתים בתוך היער וזה מסוכן מאוד. לכן באתי לדיון, כי חשוב לי לשמוע מה מתכוונים לעשות.

נהדר. אני שמח שיש חברי כנסת שמצטרפים גם אם הם לא חברי ועדה כי הם רואים שהנושא חשוב. תודה חברת הכנסת שלי טל מירון.

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לניסים; אבל תחילה אדוני, אתה רוצה לומר כמה מילים? בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ליושב-ראש, לחברי הכנסת. למעשה עלו כאן שלושה נושאים – קווי חיץ, כיתות הכוננות ואמצעים וציוד.

לגבי קווי החיץ, יש את החלטת הממשלה, ביצוע של 65 מיליון שקלים בחמש שנים, 15 מיליון שקלים בשנה. אפרת נמצאת כאן והיא זו שמובילה את הפרויקט הזה יחד איתנו. אנחנו דירגנו את היישובי, יצאו מכרזים, התחילו בביצוע וכרגע אזורים שבסיכון הכי גבוה בשלבי ביצוע. יש תוכנית ואנחנו מתקדמים שם. יש 20 ישובים שאמורים להיכנס לתוכנית. כרגע מבצעים בשבע שכונות באזור חיפה ונמשיך בנשר. יש רשימה מסודרת.

קיבלנו את הנתונים מכם לגבי היישובים שנמצאים בתחום של בין אפס לחמישה קילומטרים ובין חמישה לתשע קילומטרים. עברנו עליהם, דירגנו אותם, ראינו איזה יישובים נמצאים בסיכון ואיזה לא. לפי הנתונים שלנו 46 מתוכם הם לא סמוכי יער וחורש, 42 הם כן סמוכי יער וחורש.

ה-86 האלה, הם 50 ו-36.

50 זה בין אפס לחמש, ו-36 – מצאנו עוד יישובים בתחום הזה. יש לנו ניתוח גיאוגרפי, GIS וכן הלאה, וראינו שאבירים, מסעדה ונווה אטי"ב שהם בתחומים האלה, הם לא נמצאים שם.

לגבי כיתות הכוננות. אנחנו כמובן רואים בכיתות הכוננות חשיבות מאוד גדולה. אלה אנשים שנמצאים במקום, יכולים לפעול מיד עם פרוץ האירוע, יכולים להגיב ולתת את המענה המיידי. הם מכירים את המקום וגם זמן התגובה הוא קצר עד שכוחות הכיבוי יגיעו ואז הם יסייעו להם לסיים את האירוע. יש את הנושא של האמצעים והציוד וניסים ירחיב עליו.

תודה לסגן הנציב טפסר חיים תמם. הצטרף אלינו חבר הכנסת עודד פורר שהוא אחד המציעים, יושב-ראש ועדת הקליטה והעלייה שאני גם חבר בה.

אנחנו לא מצליחים להגיע אחד לדיונים של השני כי אנחנו מנהלים את הדיונים במקביל.

תודה שהגעת. בבקשה חבר הכנסת עודד פורר.

בקצרה. מערך הכיבוי בכלל במדינת ישראל פרוס עכשיו לאורך ולרוחב ובטח במה שקורה בצפון שגם לא מאפשר להפעיל את כל האמצעים, אמצעים אוויריים למשל על כיבוי ודברים כאלה כשאתה הופך להיות מאוד מאוד מוגבל.

אנחנו נמצאים באירוע לחימה שגם צריך להכין אותנו לאירוע לחימה הרבה יותר רחב שעלול להתרגש עלינו או בטווח הזמן המיידי או בטווח הזמן הקרוב של השנים הקרובות. זה אומר שמערך הכיבוי צריך לגדול באופן דרמטי. אי אפשר למתוח אותו מכל הכיוונים. מעבר לכל הדיונים על איך אנחנו מחלקים את העוגה הנוכחית, חייבים כאן לייצר – וזה נכון לגבי כל כוחות הביטחון, בדיוק כמו שצריך לגייס עוד שלוש-ארבע אוגדות לצה"ל – ואתה חייב להגדיל באופן משמעותי את מערך הכיבוי, כמו שאתה חייב להגדיל באופן משמעותי מערכים אחרים. לכן אני חושב שזה אולי איזושהי אמירה שחשוב שתיאמר כאן אדוני היושב-ראש בסיכום ישיבת הוועדה ותהיה קריאה לממשלה.

אני כן אומר במאמר מוסגר שחוק אחר שנדון בוועדת חוץ וביטחון, חוק הגיוס, אני חושב שבמהלך כזה של גיוס לכולם חלק מהמערך צריך להיות גיוס גם למערך הכבאות. הצרכים הם צרכים שהם לא רק צרכים של מערכת הביטחון אלא יש גם צרכים של המערכות הביטחוניות שהן לא בהכרח צה"ל.

זה מה שהיה חשוב לי לומר בהיבט הזה.

אגב, בביקור רואים כמה ערבים ודרוזיות שמתגייסות לכבאות והצלה.

גיוס לכולם וגם לכבאות והצלה.

לחלוטין. דברים מאוד חשובים. אני שמח שמצאת את הרגע הנכון להיכנס ולומר אותם.

טפסר ניסים טויטו.

אנחנו ניתן לחנמאל ואחר כך אני אתייחס.

אני אתייחס להחלטת הממשלה, לביצוע, כי אני מתכלל אותה. גם מול המשרד וגם מול הכבאות. החלטת ממשלה דיברה על תוספת תקציבית של כ-50 מיליון שקלים עבור רכש של ציוד כיבוי. זה לא בהחלטת ממשלה אבל התוכנית היא לקנות 40 טנדרים לכיבוי ובאזור ה-150 או 160 טרקטורונים. על הרכבים האלה יותקן קיט שמאפשר כיבוי, גם מערכת משאבת אוויר, גם מערכת מים.

אלה רכבים וטרקטורונים יישוביים.

כן. לכוננות ביישובים. גם כל נושא הציוד האישי למיגון כמו חליפות, קסדות, נעליים, בגדים. כל הדבר הזה ביחס לארבעה מתנדבים בכל צוות.

אגב, סליחה, בהקשר הזה. עוד חוק אחר שהוא חוק הרבש"צים, לגבי המעמד של כל החבר'ה האלה שרצים כדי לעשות עבודה ביטחונית לכל דבר ועניין.

עכשיו אתה מתחיל לדרוך לי על היבלות.

אני יודע שאנחנו רואים עין בעין את הדברים.

ניסיתי לעסוק בזה אבל אין מקום שלא חטפתי בעיטה כשניסיתי לגעת בנושא הזה.

אותם טנדרים ייתנו מענה מרחבי גם לשטחים הפתוחים באמצעות השאלה של עשרה טנדרים לרט"ג, שגם זה סוכם מול מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ביחס לשטחים הפתוחים.

יש איזשהו צפי מתי הדברים האלה יגיעו?

כן. 40 טנדרים נמצאים בארץ וגם 79 טרקטורונים נמצאים בארץ דרך ספק של מינהל הרכב. יש קצת מחלוקות בתוך משרד האוצר בין אגף התקציבים לחשב הכללי ביחס לתקציב הרגיל של מינהל הרכב ולכן ההזמנה הזאת לצערי עוד לא יצאה. אתמול אמרו לנו שזה סודר. בפועל ההזמנה עוד לא יצאה ואני מאמין שהיא תצא בימים הקרובים. בעיניי גם חשוב שתצא קריאה מהוועדה למשרד האוצר לפתור את הבעיות ביניהם. בסוף החלטת ממשלה עברה, פנייה נחתמה על ידי אגף תקציבים, נמצאת במערכת, זה אמנם לא עלה לוועדת כספים אבל אפשר להשיג את זה וצריך לדעת להחריג את זה. זה שמינהל הרכב נמצא במינוס אחר, אני מאמין שיודעים להתגבר על זה. הכבאות פתחה הזמנה לאותם 40 טנדרים ו-79 טרקטורונים, פתחו שורות, עבדו על זה מאוד קשה וזה עניין של לחיצת כפתור. ביחס ל-70 ומשהו טרקטורונים נוספים, זה בהליכי רכש. הם יירכשו דרך חברה בתיאום עם האוצר.

יש כאן מישהו מהאוצר? אושר הכסף, תוקצב, אלא טכנית הוא תקוע?

תקוע טכנית בגלל שאני מבין שיש בעיה כבר כמה שנים במינהל הרכב שהתקציב שלהם לא הוסדר. מכיוון שזה רכש מסיבי של רכבים, בעצם אין כסף בחשבון של מינהל הרכב. כדי להזרים כסף הם צריכים איזושהי החרגה. לא הצלחתי להבין עד הסוף. אני לא מהאוצר. אני יודע שהם כן עבדו על זה קשה בימים האחרונים כדי למצוא פתרון מול הנהלת משרד האוצר. אתמול דווח לי שנמצא פתרון. בפועל ההזמנה עוד לא יצאה ואני מאמין שהיא תצא היום. מבחינתנו גם הכסף של המשרד שהוקצה בתוכנית הוא הוקצה.

אני אומר עוד משפט. יש רכש שבוצע על ידי הכבאות, גם ה-קיטים. בוצעה הזמנה וזה מגיע במנות. אם נצטרך, נסייע לספקים להביא את זה מחוץ לארץ באמצעות קידום באל על. עשינו את זה עם ציוד למשטרה בתחילת הלחימה ונדע לעשות את זה גם עכשיו, מספרד ומעוד כל מיני מקומות. גם נרכשו חליפות, קסדות, נעליים, כל הדברים האלה. חלק יצאו ממלאי החירום של כבאות וכאשר יגיע הציוד הוא ישב במחסנים, וחלק מגיע מכל מיני מקומות בעולם.

נקודה אחת. אמרת שבימים האחרונים הם עבדו קשה, אולי גם בגלל הדיון, כדי למצוא פתרון. אתה עוקב אחרי זה כדי שבסוף יהיה להם את הרכש?

אני עוקב אחרי זה. בסוף צריך החרגה של החשב הכללי בתיאום עם אגף התקציבים וזה צריך להיעשות במשרד האוצר. גם השר לביטחון לאומי פנה בעניין לשר האוצר ולראש הממשלה כדי שזה ייפתר ואני מקווה שזה ייפתר.

הציוד של מערך האש הם קיבלו. זה לא קשור לרכש.

הציוד של מערך האש זה ציוד שנקנה על ידי כבאות דרך ספקים. יש להם הזמנות פתוחות לרוב הספקים ופשוט מזמינים עוד.

אלה הטרקטורונים.

כן, אבל זה משמעותי. צריך גם לדעת שהטרקטורונים האלה לא מחכים לנו וכל יום יורד מהמלאי כי אנשים קונים טרקטורונים פרטיים וכל מיני רשויות בכל הארץ. זה מלאי שהולך ופוחת. אנחנו כבר שבועיים בדיונים האלה.

גם אנחנו נפנה מכאן למשרד האוצר. ניסים, בבקשה.

תודה. תודה לפורום. אני אחראי גם על הפעלת הכוח וגם על התהליכים האסטרטגיים לבניין הכוח של כבאות והצלה, כך שנוכל להתייחס לשני הדברים.

בפתח הדברים, לגבי מה שאמרתם. תרחיש הייחוס לא זר לנו, הוא עולה בקנה אחד עם המודיעין שלנו כפי שניתחנו אותו ואליו גם נערכנו. מדובר בשילוב של תנאי מזג אוויר קשים כמובן לצד אש שמוצתת על ידי נפילת יירוטים. מקבץ גדול של אירועים רב-זירתיים, רב-מוקדיים שמכלים שטח עצום. בסוף הביטוי האופרטיבי לעניין הזה הוא איום על נכסים אסטרטגיים, תשתיות לאומיות ויישובים. צריך לומר כאן ביושר אל מול תרחיש הייחוס – ואני אומר את זה בצורה מאוד ברורה, חברת הכנסת מירב בן ארי שליוותה אותנו הרבה זמן מכירה את זה ואתה אדוני היושב-ראש מכיר את זה היטב מהמחקר של מרכז המחקר והמידע שהנחית – לעמוד על יכולות כבאות והצלה אל מול תרחיש הייחוס. אני לא אפתח אלא רק אומר רק במשפט אחד שאנחנו בפער. זה פער שיצטרכו לדון בו בתום המלחמה ולראות איך מיישרים קו ומאפשרים לנו לתת מענה לציבור אל מול תרחיש הייחוס.

לגבי המענה. צריך לומר בצורה ברורה שהמציאות במסגרת הפעולה של הכבאות השתנתה באופן מהותי. זו פעם ראשונה שלוחמי אש נלחמים באש בזירת מלחמה. זו פעם ראשונה, ואני שמח שמבינים, שהאש הפכה להיות איום מלחמתי. זה לא איום שבשגרה, זה לא איום של רשלנות אלא זה איום מלחמתי על כל המשתמע מכך וכך אנחנו מבינים.

אנחנו פועלים בשלושה מאמצים וצריך להבין אותם. הדבר הראשון הוא המניעה שמקפל בתוכו את קווי החיץ ואת החלטות הממשלה. צריך לומר עוד דבר אחד. אנחנו גם פועלים בפריסת קווי חיץ מזדמנים עם צה"ל. מה שאני אומר עכשיו לא זר לך. את העומק בהגנה מרוויחים דרך קווי חיץ. כך מייצרים זמן אלטרנטיבי, כך מייצרים עומק, כך מאפשרים החלת המרחב ויכולת הגנה טובה יותר.

הדבר השני הוא הגנה והיערכות מבוזרת מאוד. אנחנו פועלים מחוץ לתחנות בפריסה רחבה מאוד עם סד"כ מתוגבר באופן משמעותי כדי לקצר את זמן התגובה מרגע שמתחולל אירוע ולהכריע אותו מהר.

הדבר השלישי הוא ריכוז מאמץ בזירה מרגע שמתחולל אירוע, וכאן יש שני מרכיבים: האחד מערך לחימה קרקעי, והשני – אווירי. לגבי האווירי ברור לנו ולכולנו שבחלק מהמרחב הפעילות מוגבלת ולא נרחיב למה אבל אנחנו כאן תלויים בזמן אמת של חיל האוויר וגם תלויים במעטפת המבצעית שהוא מתיר לנו או מאפשר לנו כדי לפעול במרחבים הללו להגנה על המרחבים.

יחד עם זאת אנחנו עשינו עוד כמה פעולות יחד עם המשרד לביטחון לאומי שדחף במלוא הכוח ואנחנו הרחבנו את היכולות לחירום במקרה של אירוע רב-זירתי. יש לנו הסכם נצור עם חברת כימניר. טייסים בוגרי חיל האוויר, בוגרי הטייסת הקודמת, יודעים לבצע את המשימות הללו ואם נידרש ונתמודד עם הרחבת המערכה באירועים רב-זירתיים, יש לנו עוד מטוסים תחת איגום המשאבים הלאומיים כשאנחנו מבינים שלא יהיה פה סיוע בינלאומי.

בעניין הזה אני רוצה אחר כך את ההתייחסות של משרד הביטחון לשיתוף הפעולה הזה בין חיל האוויר לכבאות.

אני אעמוד גם על זה.

גם על הכתומים.

כן. גם על זה אני אעמוד. לגבי חיל האוויר, גם הוא נכנס לתמונה ואנחנו אחרי תיאום עם משולבים וחיל האוויר לרבות מבצע ייחודי שאני לא ארחיב עליו באישור מח"ע ובתיאום עם הנציב. יש לנו גם יכולות של חיל האוויר לכיבוי בלילה, משהו ייחודי בעולם וזה כבר ברמה מבצעית להפעלה. בעניין הזה עמד על זה השר בדיון האחרון, גם על מדיניות ההפעלה, מתוך כוונה לאפשר מדיניות הפעלה ככל שניתן. גם בעניין הזה לא נרחיב אבל תדעו שזה קורה.

הנושא הבא, סוגיות כיתות הכוננות. אנחנו רואים אותן חלק בלתי נפרד מאיתנו, מהמענה, ויש לעניין הזה משמעות לתגובה הראשונה של כיתות הכוננות שמחוילות בחלקן עם צווי 8. הנציב כאן נקט בצעד חריג והקצה אמצעים של הכבאות, אמצעים חדשים לחלוטין, לחלק מהכיתות. במאמץ משותף עם משרד לביטחון לאומי תחת החלטת ממשלה יש עבודת מטה שהיא בתהליך בזק כדי להתעצם מהר ולאפשר הצטיידות של יתר כיתות הכוננות שאנחנו סבורים על פי סיווג שאנחנו קבענו שהן תחת איום מיידי וישיר כדי לאפשר את המענה.

בסוף אני רוצה לומר מה העקרון שמוביל אותנו. אדוני היושב-ראש, שמעתי גם בדברי ההסבר וגם קראתי וצריך לומר לציבור ביושר שאנחנו פועלים במרחב לחימה. כל משימה שאנחנו מוזנקים אליה היא נבחנת כל הזמן אל מול ערכיות המשימה. צריך להבין את זה. היא נבחנת אל מול ערכיות המשימה וככל שמדובר בהצלת חיים, אנחנו נחרף נפש. ככל שמדובר באתרים ונכסים אסטרטגיים, אנחנו נעשה הכול כדי להציל אבל בסוף צריך להבין שרכוש אפשר להשיב, טבע אפשר לשקם, חיים – אנחנו נחרף נפש. כך צריך להבין את הסיפור הזה. אל מול האירועים הרב-זירתיים אנחנו נצטרך לסווג ולהגדיר מה סדרי הקדימויות ובמה הולכים לטפל לאור הפערים שלא נעמוד עליהם כרגע.

אני כן רוצה שנעמוד עליהם כרגע. אתה ראש אגף המבצעים ואני מניח שבסימולציות השונות ואל מול התרחישים, שאני לא אבקש שתפרט אותם כאן, אתם יודעים לאפיין את הפערים. גם אם זה לא במספרים מדויקים, גם אם אנחנו לא רוצים לחשוף הכול, הייתי רוצה לדעת איפה אתה רוצה אותנו חברי הוועדה יוצאים מכאן אחרי זה והופכים שולחן.

אם אפשר, עוד שאלה. האם כל כיתות הכוננות סמוכי גדר או נגיד תשעה קילומטרים, לא רק אפס עד חמש, הן עתידים לפעול מול אש? תגיד לנו אם יש פערים.

אני אתייחס לכיתות הכוננות כי כיתות הכוננות הן צבאיות. הכשירות של כיתת כוננות מורכבת מלא מעט דברים כאשר כבאות הוא מרכיב אחד מתוך כל הדברים שאנחנו מצפים מכיתת הכוננות. הבסיס של כיתת הכוננות הוא הגנה. אנחנו רוצים שקודם כל היא תגן על היישוב.

הדיון הוא על כבאות. אין לי ספק שיש עוד הרבה דברים שעושה כיתת כוננות. כאשר היושב-ראש דיבר על פערים, שאלתי האם הם עברו סוג של הדרכה.

אנחנו נשמע גם מניסים וגם מאשר. אני גם ארצה לשמוע את אלון ביטון. חשוב לשמוע גם אותך מנקודת המבט של הצרכן, גם ב-ח' וגם ב-כ'.

כיתות כוננות, בוודאי אנחנו ביקשנו להרחיב את היכולות ואנחנו בתהליך הכשרה מואץ של הכיתות הללו. חלק כבר מוכשרות. מחוז צפון כבר הספיק להכשיר, כמה? 3,000?

קצין אג"ם מחוז צפון. אנחנו פעלנו במסגרת ההיערכות שלנו לקיץ להכשרה של שומרי בית, זה פרויקט ייחודי שבנינו במחוז, מתוך הבנה שלא נוכל להיות בכל מקום. ברחבי המחוז, ב-192 יישובים, הכשרנו את האזרחים למענה ראשוני של שמירה על הבית שלהם. הכשרנו 3,000 תושבים לסיוע. זה ברחבי המחוז.

לשאלת הקו אפס עד חמש. בנינו תוכנית ל-17 יישובים, תוכנית הכשרה סדורה של 25 שעות מקצועיות של הכשרה ותוכנית לשמירת כשירות של הכתות.

התוכנית הזאת בוצעה?

היא בוצעה. זו הייתה תוכנית המשי עליה דיברנו בזמנו. היא בוצעה. בשלושה יישובים קיימים רכבים מסד"כ הכבאות שכבר פועלים, עוד שני יישובים שיש להם רכבים שהתקבלו מקרן קיימת לישראל וגם שם הכשרנו את הצוותים ושומרים על הכשירות שלהם מעבר למענה המבצעי היום-יומי שהם נותנים. הכשרנו עוד חמש יחידות. סך הכול במחוז הצפון הכשרנו 11 יישובים בהכשרה נרחבת של 25 שעות ומחר בבוקר, כאשר מגיעים הטרקטורונים שהמשרד תקצב במאמצים רבים, היחידות האלה מבצעיות לחלוטין. כלומר, הרבש"צים שעושים עבודת קודש בכלל ההיבטים שלהם והמשימות, מוכנים וערוכים לקבל את הטרקטורונים האלה ולהיות מכפיל כוח בקו אפס-חמש.

אני חייב להכניס כאן שאלה. אני מבין מה ניסים אמר קודם על סדרי העדיפויות וזה בסדר גמור. דיברתי בתחילת הדיון הזה על הניסיון שכבר רכשתם. לא ציינתי, אבל אני אציין את זה עכשיו, שרכשתם גם ניסיון במלחמה הנוכחית ביישובי עוטף עזה. מה מהניסיון הזה משפיע עכשיו על ההיערכות?

קודם כל, במערך ביצענו תחקיר מקיף על הפעילות שלנו בעוטף עזה. אני חושב שכרגע התרחיש הוא לא אותו תרחיש. שם האיום של פשיטה, כאן האיום של פגיעה ב-נ"ט ובכלים מדויקים. בנינו שיטת הפעלה שונה לחלוטין. אתמול שאל אותי מפקד המחוז מה המשפט היחידי בו אני רוצה לפתוח כשאני מציג את הצפון ללוחמים, עניתי לו: תשכחו את כל מה שהכרתם.

אתה מזכיר לי את סיום הקורס הראשון שלי.

אם לוחם אש רגיל מקבל פעמון לעלות על הרכב ולטוס קדימה, אם הוא יעשה את זה, הוא לא יחזור הביתה. היום אנחנו עובדים בשיטת הפעלה מתואמת בכל זמן נתון עם פיקוד צפון. יש לנו נציג קבוע בפיקוד צפון שעל כל אירוע ועל כל שריפה אנחנו מתאמים את כניסת הכוחות. אם צריך להפעיל את הטייסת כאשר מדובר על הטייסת, זה דורש מעטפת הגנה ומעטיפת של מיסוכים עד כדי שאת המטוסים ילווה מסק"ר של חיל האוויר. זה מורכב ואנחנו פועלים בתוך זה ואני חושב שאנחנו מגיעים לתוצאות טובות. היחידות הן מכפילות כוח, הן לא ראי הכול אבל אנחנו עושים הכול כדי שבאמת גם המענה יהיה כמו שצריך וגם בצד השני – דיברת על הלקוח – הלקוח ידע שאנחנו שם איתו.

חברת הכנסת דיברה על יראון ועל אילן שהוא הרבש"ץ הנפלא של יראון. איגמנו מתוך הציוד שיש לנו שלא משתמשים בו, 10 תיקי ציוד לכל יישוב שחשבנו שאין לו.

אתה מבין? גם כך השמיכה שלהם קצרה אבל הם נותנים. זה מדהים כי הממ"ז בעצמו הלך אבל אנחנו צריכים לתת פתרון שלא על חשבונם.

לשאלה שלך, אני אומר ארבעה מרכיבים של הלקחים.

לפני שאתה אומר, גם אתה וגם אני ישבנו ושמענו חלק מאותם אנשים שעסקו בכיבוי ביישובים של עוטף עזה שהיו בהם שריפות. הם דיברו גם על נושא ההכשרה שלהם.

לגבי נושא ההכשרה, אנחנו בתהליך מאוד מסודר ומובנה ואנחנו נשלים אותו בתהליך בזק בשבועיים הקרובים ככל שניתן.

לגבי הלקחים מהזירה הדרומית. אנחנו עוסקים כל הזמן בתהליך למידה והפקת לקחים ואני אציין. בהיבט התפיסתי אנחנו שינינו את כל ארגון מרחב הלחימה בצפון. הדבר הראשון הוא מרחבי משנה שמאפשרים שליטה הרבה יותר טובה ומיצוי סד"כ הרבה יותר טוב. הדבר השני הוא חיזוק המודיעין ובעניין הזה עם תיאום הדוק עם חיל האוויר. אני יודע לקבל גם חו"זים ממשטרת ישראל וגם מצה"ל ולקבל תמונת מצב מהימנה ושלמה הרבה יותר מהר, שמוזרקת מיד לכוחות שפועלים למטה בזירות. הדבר השלישי הוא התיאום עם צה"ל שהוא הרבה יותר הדוק בפעילות במרחבים. הוא מתחייב מטבע המציאות מכיוון שמדובר במרחבים מאוימים ואנחנו זוכים לתנאים שמאפשרים לפעול. הדבר האחרון הוא סוגיית כיתות הכוננות שהפכו להיות מרכיב אורגני שלנו במענה וגם אם המענה בנוי ממספר מדרגים, זה המדרג הראשון עם השלמה של פק"לי הפעלה של כוחות לוחמים וזה רק מקצת הדברים. הייתי אומר עוד דבר אחד והוא בהיבט הפיקודי הרחבת סמכויות עד הדרג הזוטר כדי לסיים אירועים בשונה מהשגרה.

מה אנחנו מבקשים לטווח המיידי. לעזור לנו עם המשרד לביטחון לאומי, להתעצם מהר בכיתות הכוננות באמצעים ובציוד ואני חושב שזה הדבר הכי חשוב וזה שובר שוויון. הדבר הבא שהוא לטווח הרחוק, לדון בבניין הכוח של מערך הכבאות ברמה הלאומית ואולי הגיעה העת סוף סוף לשנות את המעמד שלו שיהיה חלק מהמארג הביטחוני של המדינה. תודה.

בהחלט. זו הזדמנות טובה. אני כל כך שמח לשמוע על הרכבים ועל הטרקטורונים כי אני מזכיר שאחד הלקחים העיקריים, ואני אשמח גם לשמוע אחר כך את אשר בעניין הזה, שהיו בעוטף עזה היה שכאשר נגמר ה-גרור והוא לא הצליח לעבוד יותר, אי אפשר היה להכניס את כבאות והצלה כי הרכב הענק הזה בולט לכל מקום ואפשר לפגוע בו מכל מקום. כל הרעיון של הרכבים הקטנים והטרקטורונים הוא בדיוק כדי לתת לזה מענה אם כי יכול להיות שלא נצטרך רק שיתוף פעולה אווירי אלא גם שיתוף פעולה קרקעי. אני אשמח לשמוע אותך אחר כך.

שאולי, ניסים, עוד משהו? אפרת?

לגבי קווי החיץ, לגבי הסטטוס של החלטת ממשלה 1091. למעשה ההחלטה הזאת התקבלה על רקע ההתמודדות הממשלה, המדינה, עם ההתחממות הגלובלית אבל כמובן שכוחה יפה גם בהקשר של המלחמה. ההחלטה הזאת התקבלה ב-2022, באותה שנה הצלחנו לאגם משאבים מכל משרדי הממשלה השותפים – משרד הפנים, הגנת הסביבה, חקלאות – ולמעשה האיגום הזה אפשר לנו להתחיל, רק השנה התחלנו בגלל סיבות רבות, את חיפה שזה המקום עם הסיכון הגבוה ביותר. זו באמת בשורה חשובה שלמעשה קווי החיץ בחיפה ממש נמצאים בעיצומה של עבודה. למעשה כמחצית מהאזורים ששורטטו שם כבר מבוצעים.

היה לנו קושי מאוד גדול לאגם את המשאבים של שנת 2023 ו-2024. למעשה עדיין לא קיבלנו אותם מהמשרדים השותפים. כאן אני אומר שאנחנו נשמח לסיוע של הוועדה גם בהקשר הזה.

אנחנו לא יכולים להתחיל לעשות את יתר היישובים עד שלא נאגם משאבים. יש לנו חריג אחד שהצלחנו לקבל אישור בתוך המשרד לגבי נשר כאשר מתקציבים שלנו אנחנו נתחיל בקרוב את נשר אבל זה חריג. את היתר לא נצליח לעשות ללא איגום המשאבים גם כעקרון שאומר שהחלטת הממשלה הזאת, גם אם יש חלק מהתקציב, אי אפשר "לוותר" למשרדים אחרים. אנחנו חייבים לראות שכל התקציבים מאוגמים ואז נוכל להמשיך.

מבחינת הצפון יש לנו את קריית טבעון שהיא הבאה בתור. למעשה ברשימת 20 הרשויות שכבר אושרו על ידי ועדת ההיגוי שמלווה את הפרויקט הזה, יש עוד לא מעט יישובים בחוף וצפון ולכן מאוד מאוד חשוב לנו לאגם כמה שיותר מהר את המשאבים ואנחנו נוכל להתחיל ללכת למהלך של חתימה על הסכמים עם הרשויות וביצוע מהיר של הדבר הזה.

אנחנו גם באיזשהו שיח עם המטה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה ספציפית לגבי הצפון. אם יתקבלו משאבים, יש תעדוף מסודר של הכבאות לגבי היישובים בטווח של אפס עד חמש ואפס עד תשע. גם כאן, אם יהיו משאבים, נשמח להוציא לפועל את התוכנית הזאת.

אני אציין עוד לגבי כיתות הכוננות. יש גם מהלך מול כיתות הכוננות המשטרתיות, להכשיר אותן הכשרה בסיסית להתמודדות עם שריפות והרס. גם הדבר הזה קורה למעשה עם כיתות הכוננות המשטרתיות.

להבנתי אין טווח אפס-חמש.

נכון. בכל הארץ עשרות כיתות כוננות של המשטרה הוכשרו הכשרה בסיסית גם בסיטואציה של שריפות כתוצאה מטילים. זה מהלך משלים לכיתות הכוננות שראש אג"ם כבאות והצלה דיבר עליהן.

אלה הדברים המרכזיים. תודה רבה.

תודה. מרכז המחקר והמידע.

כבוד היושב-ראש, תודה רבה. אני אתייחס לנקודה של קווי החיץ, לפערים, עם דגש על מחוז צפון כי זה נושא שעלה כאן היום מכמה זוויות.

אולי רק לעשות סדר מבחינת הנתונים, המידע שאנחנו קיבלנו וארגנו במסמך שיצא מוקדם יותר, בחודש יולי בשנה שעברה. הפער העיקרי עליו הצביע המסמך נגע לנושא של הסכמה על מקור תקציבי לטובת הרשויות המקומיות, לטובת הקמת קווי החיץ. בהחלטת הממשלה 1091, החלטה שתיקנה אותה החלטה 1884, היקצו 65 מיליון שקלים שזה בערך שליש מהעלות של הקמת קווי חיץ בכלל ברשויות המקומיות וכ-13 מיליון שקלים בשנה לחמש שנים. מתוך 583 יישובים ברמות סיכון שונות שלטובתם הוקצו 65 מיליון השקלים, 118 יישובים במחוז צפון. זאת אומרת, 20 אחוזים מהיישובים שהוגדרו ברמות סיכון שונות נמצאים במחוז צפון.

פריפריה.

כן. המחוז בעל המספר הרב ביותר של יישובים בדירוג בסיכון גבוה, גם הוא מחוז צפון, 103 יישובים. אנחנו באמת רואים כאן דומיננטיות.

צפון וחוף.

צפון וחוף. נכון. מבחינת עלות ההקמה, מחוז צפון נמצא במקום השני אחרי מחוז חוף בעלות הקמה של קווי חיץ שעומדת על 60 מיליון שקלים.

זה קצת לעשות סדר בנושא של קווי החיץ עם דגש על מחוז צפון ועל הפערים. כאמור הפער הוא במימון שניתן לרשויות המקומיות. לפי מה שנמסר לנו הפיילוט בחיפה אמור להסתיים במהלך 2024 אבל כאמור יש עוד 118 יישובים במחוז צפון שהוגדרו ברמות סיכון.

תודה. קווי חיץ כוללים גם מתקנים אסטרטגיים?

קווי חיץ, לפי החלטה 1091, אלה רק רשויות מקומיות. למעשה הן אלה שמבצעות את זה. אנחנו חותמים הסכם עם רשות מקומית והיא זו שמתכננת והיא זאת שמבצעת. זה המנגנון.

מי נותן מענה למתקנים החיוניים, האסטרטגיים?

למתקנים החיוניים, צריך להגיד ביושר, ראשית, אפשר לדרוש את זה מהמתקנים עצמם, מהמשרדים עצמם. בסוף זה מרחב מתוחם לא גדול. שנית, חלק מהמתקנים – אפשר להראות לך אחר כך בהפסקה – אנחנו עושים באופן יזום בתיאום איתם, מפזרים מעכב קרקעי.

ניסים, אני לא סתם שואל את השאלות. חלק מהמידע אני יודע. אני פשוט מרים לכם כדי שתרימו את זה ותדברו על זה.

כבר נאמרו כאן מרבית הסוגיות שאנחנו שותפים ורוצים לסייע למשרד לביטחון לאומי ולכבאות והצלה.

עכשיו את צריכה להתחיל לעזור גם לנו. לוועדה.

בסדר. בשמחה. אני רוצה למסגר כמה מהפעולות שאנחנו מסייעים ומקדמים. הוזכרה כאן החלטת הממשלה והתקציבים שהוקצו. בין היתר אנחנו בהסתכלות קדימה, הסתכלות ארוכת טווח, התוכנית שצריכה להיות מוגשת תוך 45 ימים, אנחנו פועלים מול משרד ראש הממשלה ביחד עם משרד לביטחון לאומי וכבאות כדי להכניס אלמנטים של התמודדות עם שריפות. בכלל זה גם הסוגייה של אזורי חיץ כאשר המטרה היא להכניס שם תקצוב מלא עבור הטווח שבין אפס לתשעה קילומטרים.

הוזכר כאן איגום משאבים והמל"ל מסייע בכל מה שקשור לאיגום משאבים בהתאם להחלטת ממשלה 1091.

הוזכרה כאן איזושהי הפעלה מבצעית שהוכשרה וקיימת וניתן לממש אותה בהתאם לצורך, וזה חשוב מאוד. המל"ל כמובן מסייע בכל מה שקשור להכשרה של כיתות כוננות בהקשר של היערכות.

מה אתם עושים כדי להכשיר את כיתות הכוננות?

אנחנו מסייעים לכבאות והצלה בהתאם לבקשה שלהם.

מה שמטריד אותי כאן זה שבינתיים הם עושים את זה לבד.

למה לבד?

גם נושא קווי החיץ כבר שלוש וחצי שנים מתקדם בקצב של צב. הנה, מושב כמו כסלון הוא מושב שלתושבים אין לאן לברוח אם מחר יש שם שריפה.

לגמרי. כמי שפיקד על ירושלים, אני יודע.

למה אתם מפחדים? תגידו. הוא יושב-ראש הוועדה והוא צריך לדעת על זה.

אין דרכי מילוט, אין שום דבר.

אין דרכי מילוט למי שגר היום ביישוב הזה. אגב, במקרה בכסלון גם ביקרנו אבל יש עוד כמה יישובים. קווי חיץ תקוע. אני שמחה שציינתם היכן זה תקוע. אני לא מאשימה את המשרד בנושא הכסף אבל צריך לשחרר כאן. בסוף אתה פוגש את הרבש"ץ ביראון והממ"ז נוסע אליו ומוסר לו את הבגדים שלו. סליחה שאני מתפרצת. את עוזרת, אבל במה את עוזרת? נותנת להם כסף? הוא עוזר, נותן. תנו להם כלים. החורש נשרף ואין להם זמן עכשיו לזה שההוא חותם או לא חותם.

דבר אחרון. בתחילת יוני קיימנו מטה מול מטה עם כבאות והצלה כדי לראות מה האתגרים בהקשרי שריפות שעומדים לפתחנו ושבסופו של דבר המל"ל יכול לתת את האינפוט שלו כדי לקדם את הסוגיות האלה. אנחנו גם שותפים לפורום שנפגש לאחרונה.

מיכל, לא סתם ביקשתי ממך להתייחס.

היחידים שעוזרים לכבאים הם אלה הכתומים מפיקוד העורף.

תודה. אני רוצה להמשיך עם מיכל. אנחנו חייבים להוריד את הכפפות. כשאני אומר אנחנו, זה אומר הוועדה שאני חלק ממנה והמטה לביטחון לאומי. משרד האוצר, כמו שאת מבינה כמוני, תוקע לנו הרבה מאוד תהליכים. משרד האוצר התרגל לתת פיצויים. אנחנו צריכים להתחיל להרגיל אותו לשלם כדי שלא נגיע למעמד של הפיצויים. אם הכוחות כאן לא ייערכו כמו שצריך, הפיצויים כבר מתחילים להיות לא רק על רכוש אלא גם על חיי אדם. כדאי מאוד שמשרד האוצר – ואני מקווה מאוד שמישהו שם כן רואה את השידור הזה – יבין שהוא חלק מהמאמץ הזה להצלת חיי אדם.

יותר מעניין אותם התל"ג.

תודה על ההערה. לכן המטה לביטחון לאומי יחד עם הוועדה צריכים לשים יד ביד וללכת לעשות את המלחמה הזאת. מיכל, אסור לנו להשאיר את זה בחוץ.

לא משאירים ושותפים מלאים.

בסופו של דבר לא יהיה לנו על מה להגן.

אני תכף אתן לחברי הכנסת שהגיעו לומר את דברם. אני רוצה קודם לשמוע את מי שנמצא איתנו בזום, יוחאי ממרכז השלטון המקומי. לא נמצא. ישי, קב"ט מועצה אזורית מטה אשר.

שלום וברכה לכם. אני חייב לומר תודה ששמתם את הסוגייה הבוערת הזאת על השולחן.

בוערת תרתי משמע.

הדבר השני. אני חייב לומר תודה למערך הכיבוי איתו אנחנו עובדים שכם אל שכם. יש אמרה שאומרת שמי שטורח בערב שבת אוכל בשבת. אנחנו כבר שמונה שנים יחד עם מערך הכיבוי בזבולון והמערך כולו, מכינים את הצוותים, את מחלקות ההגנה. כיתות הכוננות זה בעורף. בצבא יש מחלקות, מחלקות ההגנה. כולם מצוידים ב- - - כיבוי אחד או שניים. לנו במטה אשר יש גם שבעה צוותי כיבוי עם כבאיות של כבאות והצלה ובעצם אנשים יכולים להתלונן אבל מי שרוצה, שיתחיל לעשות. אנחנו יכולים לבוא ולסייע בהדרכות. עושים עם מה שיש.

עכשיו אני אומר מה באמת צריך לעשות, ראשית בטווח הקצר ובמיידי. טרקטורונים זה נחמד, זה 300 ליטר מים, בשריפה האחרונה שהקפצנו מטוסים במצובה – דרך אגב, יישום לקחי קריית שמונה – 45 דקות במקביל עבודה שלנו מול הצבא ומול הכיבוי, הצינורות שלו, מטוס ראשון הגיע. יש גם דברים טובים שקורים בעיסוקים בדברים האלה.

הטווח המיידי. אי אפשר לחכות עד שטרקטורוני כיבוי עם 500 או 300 ליטר מים יגיעו. בשריפה האחרונה מילאתי חמש פעמים, חמש פעמים שפכתי ועוד היד נטויה.

דילול של חורש יעזרו לנו לעשות את אזורי החיץ. אנחנו עושים בפנים. אני לא יכול להפעיל אפילו טרקטור שקיבלתי בסיוע מהצבא מטר מהגדר. חנית, תישרף. אם לא נפזר עכשיו חומר מונע בעירה שכולם – דדי שמחי הניצב הקודם, חזי לוי מפקד המחוז הקודם – אומרים תפזרו. אני קניתי ב-30,000 שקלים לקוב. זה עושה מה שנקרא כלום. אם לא נפזר עכשיו חומר מונע בעירה ביישובים המסוכנים, כי זה המיידי, החומר הזה מחזיק לשנה, אנחנו נפסיד אותם ולא יעזור כמה אשל וכמה לווייתן נביא. כשיער חניתה המחטני יידלק, זה יהיה קריית שמונה שתיים ולחניתה לא נוכל להביא מטוסים.

הדבר הנוסף. תנו לנו תקציב ונעבוד. אני מפעיל טרקטורונים שאני מגרד מפה ומשם כדי לנקות את היישובים. אני יכול לשלוח לכם תמונות וסרטונים למכביר אבל זה בטל בשישים. אנחנו חייבים סיוע לרשויות ובסוף בסוף הרשויות עובדות בסיוע הצבא והכיבוי. כמו שאמרתי, חייבים לומר את המילים הטובות בדבר הזה.

ציוד. דיברו כאן על תיקי ציוד. תיק ציוד כזה עולה 300-200 שקלים עם צינור. תנו לנו תקציב. אני עכשיו עשיתי ועדת רכישה עם 300,000 שקלים שקיבלתי ממשרד הביטחון. לכל יישוב יהיו 20 צינורות, יהיו זרנוקים טורבויים, יהיו תיקים, יהיו מפוחים. הרשויות יודעות לעבוד אבל שחררו לנו ציוד. אנחנו נעזור. אמרתי, אנחנו עובדים שכם אל שכם עם מערך הכיבוי ורק מילים טובות לומר על הדבר הזה.

אם כן, טרקטורונים זה מוחרתיים. יש בירוקרטיה. הרכבים הנוספים הקטנים זה מוחרתיים אבל להגן על חניתה, להגן על יחיעם שבכלל לא נמצא ברשימה או יישובים נוספים, זה לחצי השנה הקרובה אבל אנחנו יודעים ששם אנחנו שקטים.

(החיבור לזום התנתק).

ישי, משהו קרה אצלך. אנחנו לא שומעים אותך. לא שמענו את המשפטים האחרונים.

אני אומר שתעזרו לנו בשחרור התקציבים בעיקר. אני לא יכול לעבוד מעבר לגדר שלי. שלחתי לכם שתי תמונות ממצובה. עשינו אתמול 40-30 מטרים אבל בצד השני של הגדר הטרקטוריסט אומר שהוא לא נכנס לשם. גם הצבא. צריך שרט"ג וקק"ל יירתמו לנושא. עשיתי איתם סיור בחניתה. תנו לנו אישור, אנחנו נביא את הקבלנים, אנחנו נביא את הגוזמים ונעשה את זה.

כמו שאמרתי, הרשויות יכולות לפעול. אנחנו עובדים ביחד עם תחנת זבולון ועם כל הכבאים בגזרה ועם הצבא. זאת רק בעיה של תקציבים ופלונטר משפטי אם מותר לעבוד ביער קק"ל או לא. תודה רבה לכם.

ישי, כרגיל כיף לשמוע אותך. אתה מדביק אותנו בקצת אופטימיות בעקבות היכולות שלכם כן לעשות והרצון שלכם לעשות.

אלון, תשלים את הנושא של השלטון המקומי.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני מנהל החירום והביטחון של מרכז שלטון אזורי, הגוף שמאגד את המועצות האזוריות. אני חושב שישי אמר את הדברים כהווייתם. אני רוצה להצטרף לדבריו ולומר ששיתוף הפעולה בין שירותי הכבאות והמועצות האזוריות קפץ לא ברמה אחת אלא ב-10 רמות. רמת שיתוף הפעולה היא גבוהה מאוד והיא מגיעה ישירות מהנציב שקורא לנו לדיונים עיתיים ואני רוצה לומר להם דבר ראשון יישר כוח ויישר כוח לכל הכבאים שבאמת מסכנים את החיים שלהם יחד עם שאר כוחות הביטחון והאזרחים.

נקרא להם לוחמי אש.

לגמרי לוחמי אש ואני לגמרי אשמח שהם יהיו חלק ממערך הביטחון של ישראל. הם הרוויחו את זה ביושר.

אני רוצה להתייחס מלמעלה למטה. כאשר חברת הכנסת מירב בן ארי הייתה יושבת-ראש ועדת הביטחון הזאת, היא עשתה סיורים רבים כדי לגבש החלטה 1091 שהמל"ל הובילו. הייתי בצוות ועשינו ישיבות רבות וסיורים.

ועדיין אני רואה שרק אחד - - -

זה בדיוק העניין. זה בדיוק מה שאני רוצה לומר. זה לב ליבה של האמירה. מדינת ישראל הגדולה, המל"ל, משרד ראש הממשלה, חברי כנסת, הוועדה המכובדת הזאת, כל שירותי הכיבוי, מי שאתם לא רוצים היה שותף שם, כל מי שאתה רוצה אדוני היושב-ראש היה שותף בוועדה הזאת, נכון שמה שאישרו, לעשות קווי חיץ, זה המעט של המעט ואני אפתח סוגריים ואומר שזה שאתה עושה קו חיץ, זה לא אומר שיש לך קו שהרכבים ייסעו וזה לא אומר שיש לך קווי גראנט למלא מים וזה לא אומר כלום. זה אומר שיש לך אולי קצת הפרדה. כבר אז זה היה בטל בששים. סליחה שאני אומר את זה כך אבל זאת דעתי.

זה המינימום של המינימום.

זה המינימום האולימפי הנדרש. אנחנו היום שלוש וחצי-ארבע שנים אחרי, חיפה עשו עם זה משהו? אולי עשו, יגמרו פיילוט עד סוף שנה, אשר יגורנו בא לנו. אנחנו רצינו להדביק את המלחמה והמלחמה כאן.

מה שאמרו גדולים ממני זה שבעת הזאת, בין הדברים של ישי היה אפשר להבין את זה, צריך להוריד את הכף של ה-D-9 הצה"לי כמו שעשינו בזעיר אנפין אחרי שמבוא מודיעין נשרפה ואני צרוב מהאירוע הזה של מבוא מודיעין. אז זה היה משהו מיוחד, יישוב של פונה ולא היה יותר יישוב אבל היום זה חזון נפרץ. את מבוא מודיעין לקח חמש שנים לשפץ. 90 מיליון שקלים, החלטת ממשלה, הרבה מאוד תקציבים, משאבים. אם אנחנו לא רוצים את זה כפול לא יודע כמה, אנחנו חייבים לשנות את הדיסקט הזה, שהצבא ייקח את ה-D-9 שלו יחד עם קק"ל ורט"ג, שכל אחד יהיה על הכנף של ה-D-9 ויעשו את הדבר הזה. הם חייבים לעשות את זה. הייתי במטה אשר, השקיעו שם 500,000 שקלים בחשיפת היישובים עצמם. היישובים מפונים. אין יישובים. היה חורף בלי גשמים. קו החיץ ישרוף את היישוב, את הקיבוצים כאילו כלום. בשנייה. המקבילה זה רק נשק בלתי קונבנציונאלי. זה לא טיל שהורס בית. זה לא מטען שהתפוצץ. לא יהיה יישוב.

ישי אמר את זה ואני אומר לך שדיברתי שם עם הרבש"צים והקב"טים ועם חברי כיתות כוננות, שרופים, צרובים בחזה, צרובים בידיים. זה היה בתקופה שלכבאות עדיין לא את ההסדר הזה שהם עולים לכל אירוע. אני מסכים עם מה שאמר כאן ניסים. לא צריך לסכן כבאית וזו גם פגיעה מורלית לראות כבאית חוטפת נ"ט. אני לגמרי מסכים עם זה אבל אי אפשר להפקיר את היישוב ולכן הוא נתן גם את התשובה ועכשיו צריך רק לנעול את זה. אנחנו שנים צועקים כאן הרשות המקומית היא לבנת היסוד וכולם חושבים שאנחנו רוצים את הסמכויות ורוצים להיות שוטרים. ממש לא. אנחנו רוצים לתת את המענה כדי שתהיה לנו אפשרות אחר כך לחזור לבתים, כדי שקו הגבול יהיה קו הגבול ולא אזור חיץ של חמישה קילומטרים. צריך להבין את זה.

מה ביקש כאן ישי או דותן מגליל עליון או כל מי שמתעסק בזה? מה הם ביקשו? ציוד כיבוי, ציוד תקיפה כדי שלא יישרפו לגמרי. דרך אגב, יש גם גבול לקניבליזם, סליחה שאני אומר את זה כך. הם שחוקים. הרבש"צים, ואני לא הנציג שלהם, אני אומר לכם שהמדינה הפקירה אותם. 430 אנשים שעובדים 24/7 בשכר זעום ועושים הכול, מכבים שריפות, ינכשו עשבים, הם יעשו הכול, מה שתגידו להם. יהרגו מחבלים, יטפלו בפצועים, הכול; אבל צריך לעזור להם. באמת, אי אפשר שאותם אנשים יעשו כל הזמן הכול. אי אפשר. זה לא אפשרי. יש אש, יכול להיות גם אירוע משולב. צריך להרחיב את המארג הזה.

דרך אגב, זה לא דיכוטומי שאם אני לוחם כיתת כוננות, אני זה שאהיה הכי טוב לכבות שריפה. זה לא בטוח. מהניסיון שלנו אנחנו אומרים שזה לא כך. אדוני, אתה מכיר את זה היטב. אולי החקלאי בן ה-60 שיש לו טרקטור והוא מדגניה יכבה אש יותר טוב מלוחם כיתת הכוננות בן ה-22 שהיה במטכ"ל והשתחרר אתמול. אני אומר לכם שזה יקרה.

לחלוטין.

לכן זה לא נכון להלביש את המודלים האלה בצורה מאוד סכמתית ולרוץ עם זה. יש לנו אחריות, יש קב"ט של המועצה, יש ראש מועצה, יש אנשים שמבינים בתחום הזה, תנו גם להם סמכות וגם אחריות. אנחנו לא רוצים לגנוב לאף אחד את האחריות שלו. אנחנו רוצים לעזור, לתת את הכתף בצורה מקצועית.

אנחנו ביחד בסיפור הזה וזה לא שאנחנו עובדים קשה והכבאות לא עובדים או המשטרה לא עובדת או הצבא לא עובד. זאת מקשה אחת. אנחנו רואים את זה. כל מי שיעזוב את אזור המרכז שעדיין אין בו טילים ובעזרת השם גם כך יישאר ויגיע לאזורי הספר והחיץ, יראה שכולם באותה סירה. לא מעניין אותך כלום. ברגע שאתה או נשרף או חוטף אז, זה לא משנה. כולם עובדים שכם אל שכם. אנחנו רק מבקשים תנו לנו כלים לעזור ולטפל באנשים שלנו. כמו שדאגתם ובצדק ומן הדין ללוחמי כיבוי האש וצריך לדאוג להם עוד, כך צריך לדאוג לכל בעלי התפקידים האזרחיים במרחב הזה. זה לא דבר שייגמר מחר. לא יהיה לנו כאן 20,000 או 100,000 כבאים או 100,000 שוטרים, זה משהו שהמדינה צריכה לבנות גם בקו התפר ובכל המדינה. התפיסה הזאת היסודית ביכולת שלנו כמדינה לתת מענה משלים. אנחנו מענה משלים לשירותי ההצלה, הכיבוי והביטחון הלאומיים של המדינה. זו הקריאה שלי מכאן. תודה רבה.

תודה אלון. דברים חשובים.

למה האנשים האלה צריכים להגיע לכאן ולהתחנן? זאת בושה. אני מתבייש. למה? נחתנו מהירח? לא היינו כאן שמונה חודשים? למה הדיון הזה? אני לא מבין.

שאלה מצוינת. הדיון הזה קודם כל מכיוון שחברי כנסת ביקשו לקיים את הדיון הזה.

הם עושים שם עבודת קודש, אתה שומע אותם, אתה מתבייש.

טוב שלפעמים אנחנו מעלים נושאים על השולחן גם כשלא נוח לנו, כדי שנוכל להתמקד ונצא מכאן ונהפוך את השולחנות שצריך במשרדי הממשלה השונים כדי שכן ישרתו את הכוחות האלה היקרים שנמצאים בשטח. לא כיף, לא נעים, אני מבין מה אתה אומר אבל טוב שלפעמים מישהו כאן מצלצל לנו בפעמון ולפעמים זה חלק מאיתנו ולא רק הם.

צה"ל, אשר, בבקשה.

קמב"ץ פיקוד העורף. יחד איתי כרמלה שהיא רמ"ד בט"ש באגף מבצעים. אני אומר בפתיח שצה"ל מנהל לחימה במספר חזיתות. אנחנו בדיון פתוח ולכן לא ניכנס כאן לכל מה שצה"ל עושה. הצבא פרוס ומתוח מהקצה הדרומי ועד הקצה הצפוני והסד"כ והמשאבים של צה"ל נתון וידוע. השמיכה קצרה לכולם. לכן משקיעים את הכלים ואת האמצעים הצבאיים היכן שצריך אותם במיקום הכי משמעותי.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם כבאות והצלה לאורך כל הדרך, עוד הרבה לפני תחילת המלחמה ועוד הרבה לפני השריפות האלה. עוד מאסון הכרמל ולפני. יש שיתוף פעולה מלא בין פיקוד העורף לכבאות והצלה וזה תהליך שרק הולך ומתחזק כל הזמן, השתלמויות, כנסים משותפים, כל מה שאתם רוצים. רק השבוע ביום ראשון הייתה ועדה אצל נציב כבאות והצלה, ובה אנחנו שותפים מלאים לטובת הדבר הזה, על המוכנות לקיץ ולשריפות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא.

יש גם סיוע קבוע גם נצור וגם פתוח כמו מעין צ'ק כזה של כבאות שברגע שנדרש, הם מפעילים אותו. יש מכליות בכוננות, מכליות מים שנמצאות בכוננות בשלושת האזורים של הארץ – צפון, מרכז, דרום – שבעת הינתן שריפה וצריך תגבור של מכליות מים, יש מכליות צבאיות שנועדו לדבר הזה. צמ"ה, כנ"ל. קצב הצמ"ה וקצב ה-D-9 שעובד, הוא לא יכול לכסות את הקצב שאנחנו מדברים עליו. נגעתי קודם בפיזור של האמצעים הצה"ליים, מרבית ה-צמ"ה כרגע מושקע בדרום, יש פעילות במרכז, יש פעילות בצפון, ה-צמ"ה שנועד כדי לחשוף שטחים ולייצר את פסי האש הוא במדרג סדרי עדיפויות נמצא במקומו הטבעי. קודם כל יש משימות שצריך לעשות בהגנה.

גייסנו מלפני יותר מחודש 65 אנשי כבאים כתומים. אנשי כבאות. גם זה פתוח. אם נדרש יותר ואם צריך יותר, גם את זה אנחנו יודעים לעשות.

תוך כמה זמן מוכשר כבאי כתום כזה?

אני מגייס לפי תקנים. אני גם לא יכול לשחוק את אנשי המילואים. אם בן אדם עובד בעבודה אזרחית הוא לא יכול להיות גם מגויס למערך הכבאות עד הנצח. יש 65 תקנים יומיים. זאת אומרת שכל יום אפשר להביא מישהו אחר מאותו גדוד. זה עובד במתכונת של גדודים.

ארצי.

לא. רק למחוז צפון וחוף. זה אומר שכל יום אפשר להביא 65 אנשים אחרים.

תגדיר את זה אחרת, יהיה יותר קל. בכל יום נתון יש 65 אנשים.

יש 65 אנשים.

בשני המחוזות הללו.

בשני המחוזות הללו. אגב, הם עובדים תחת כבאות והצלה באופן מלא.

במציאות הזו, אם תתרחב המערכה, כמובן שיתגייסו מסגרות הרבה יותר גדולות.

יש לנו אנשים במלאי?

כן. אפשר לגייס יותר. זה בהתאם לצרכים ולמשימות. אני לא מפעיל הכוח אלא אני מגייס את הכוח.

יש לנו 1,100 כבאים כתומים שהם במערך המילואים. כלל ארצי אבל תמיד אפשר לרכז מאמץ היכן שצריך. אין בעיה לגייס מסגרות של מחוז ירושלים או מרכז ולהעתיק אותם צפונה.

אם כבאות והצלה ישראל מודע לזה ויודע לעבוד מול אשר ולגייס את האנשים האלה, אני יותר רגוע.

לגמרי.

השאלה כרגע האם קיים איזשהו מחסום סביב נושא התקנים. לאור זה שאתם מרגישים שאותם 65 תקנים שמוקצים יומית באופן מתמשך, די בהם כדי להתמודד עם האתגר. יש איזושהי בעיה תקציבית בירוקרטית או עומס על אנשי מילואים שמונע את ההכפלה מ-65 ל-120 ואז היינו במצב יותר טוב?

אין שום בעיה. המספר הזה, כ-70 לוחמי אש, הוא תוצר של הערכת מצב נוכח המציאות המבצעית של המשוואה כפי שהיא מתנהלת כרגע.

ניסים, זה מה שרצינו לשמוע.

אין מגבלה, לא צבאית ולא תקציבית לגייס את האנשים האלה. זה תלוי הערכת מצב. אמרתי בפתיח שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. במידה ויידרש יותר, נדע גם לגייס יותר. יש מספיק אנשי מילואים שיודעים לעשות את המשימות האלה. כמו שאמרתי, אנחנו מסדרים את זה כמו שצריך.

אני אומר מילה על ההתייחסות לסיפור של מטוסי הכיבוי. שוב, אנחנו בוועדה פתוחה ואי אפשר לדבר כאן על הכול אבל מטוס כיבוי, כדי לעלות לאוויר, צריך מעטפת. הוא לא יכול לטוס לבד. יש מעטפת של קודים. לא משנה המעטפת המבצעית שהוא מקבל, אבל הוא מחייב מעטפת מבצעית. בהינתן שאנחנו לא יכולים לספק את המעטפת המבצעית, מטוס לא יעלה לאוויר עם כל הצער שבדבר, עם כל הרצון שלנו לפתור את האירוע הזה במטוס כיבוי אחד ששופך את הכול. אנחנו משתדלים לתת את המענה הכי טוב ויש שיח מתואם ומשותף. אנחנו לא עוצרים ואין פקקים בדרך, בין מערך הכבאות למדור משולבים בחיל האוויר. אנחנו יודעים לדבר גם באופן ישיר. הם לא צריכים אותנו כמתווכים באמצע. אנחנו כן מסיטים אמצעים מגזרות אחרות. כבר לפני חודש הייתה הסטה של גוררי כיבוי מגזרות אחרות. זה בא על חשבון דברים אחרים.

מאיפה?

מהדרום. מרחב הדרום. זה אל מול האירועים השונים אבל עדיין יש הסטה של אמצעים. שוב, זה לא מה שייתן את המענה אבל זה איזשהו פלסטר זמני כרגע. אנחנו מבינים שיש פחות שריפות בדרום ויותר שריפות בצפון ולכן ניתנו מספר גוררים מהדרום לצפון כדי שייתנו את המענה הזה, בינתיים, לטובת הדבר הזה.

כל האירוע הזה ביניכם הוא דבר חדש?

לא. האירוע הזה הוא כבר הרבה שנים והוא הולך ומתעצם. אנחנו כל הזמן בשיתוף פעולה. יש נציג שלנו בכבאות, יש נציג שלהם אצלנו. אנחנו יודעים לדבר בטלפונים ישירים והשיח הוא שיח כמעט יום יומי.

המצב המשפטי גם מחייב אותנו. אנחנו גוף עזר של פיקוד העורף מרגע שיש כאן הכרזה על מלחמה.

מצב מיוחד בעורף כרגע מוכרז רק בצפון ובדרום והוא לא מוכרז בכל הארץ. הוא השתנה משפטית לפני כחודש בערך ואנחנו רק באזור קו העימות. הסמכויות של צה"ל ופיקוד העורף הן רק בקו העימות, בצפון ובדרום. בכל מקרה, מתוקף הסמכות המשפטית הזאת אנחנו בשיתוף פעולה מלא.

אני אומר מילה על כיתת הכוננות כי מה שאלון אמר כאן זו נקודה סופר חשובה. לקחת כיתת כוננות שמונה 12 חברי יישוב ומגויסת במילואים ולשים עליה את כל משימות היישוב, מגננות ועד כיבוי שריפות, והעיקר שלה הוא בכלל להגנה, ראינו מה קרה ב-7 באוקטובר, העיקר שלה והמיקוד שלה הוא בהגנה, היא צריכה להיות מאומנת בהגנה, היא צריכה לעבוד בהגנה, היא צריכה להתעסק איך להגן על היישוב. נגזרות של זה יכול להיות הכיבוי, יכול להיות גם מתן עזרה ראשונה רפואית, יכול להיות הרבה דברים שמה שנקרא נדרשים ביישוב, אבל אנחנו לא רוצים שתהיה הסטת קשב ואנחנו לא רוצים לשחוק את היכולות של הכיתה הזאת. אני צריך אותם כדי שאם חס וחלילה מחר בבוקר יש איזושהי פשיטה אחרת, אני רוצה קודם כל את כיתת הכוננות בהגנה. אני לא רוצה אותם צמודים עם קשיי נשימה, לא רוצה שייפגעו וזה מה שקורה כרגע. אנחנו שוחקים אותם על אלף משימות אחרות.

תביא עוד אנשים. היישוב ריק. אי אפשר לשים בו אזרחים.

אי אפשר גם לשים את כל היישוב ככיתת כוננות, כי אז לא עשינו בזה כלום.

מה שאמרתם על כיתות כוננות, זה ברור. בהינתן מה שאלון אמר, לא כדאי לחשוב על איזשהו צוות שיכול להיות שהמסלול לגיוסו זה ימי מילואים או פתרון אחר אבל שיהיה איזשהו צוות מועצתי, מעין נקרא לזה כיתת כוננות עודפת שהיא ברמה על-יישובית, שהיא נעה למשימות והיא לא בט"ש הגנה על היישוב.

היא לא תגיע לאירועים.

הגנה מרחבית יש גם של כבאות.

לא לטובת הגנה על היישוב אלא לטובת משימות אחרות.

הגנה מאש.

הכבאות יודעת לתת הגנה מרחבית מאש לכל האזור. היא לא יודעת לתת לפעמים הגנה ביישוב ספציפי מתחת ליישוב שהיא לא הצליחה להגיע אליו. אם הם שחוקים, תוסיפו עוד ארבעה אנשים בכל יישוב. אם הבעיה היא עם המילואים, אנחנו נשלם את ימי המילואים.

אנחנו יודעים, גם מהניסיון שרכשנו בעוטף עזה, שם בחלק מהיישובים אנשי הכיבוי לאו דווקא היו אנשי כיתת הכוננות. אנחנו יודעים את זה.

נכון. העדיפות היא למי שלא נמצא בכיתת כוננות במידת האפשר.

האם לא היה נכון לייצר איזשהו דגם שנקרא כיתת כוננות לכיבוי אש עם האנשים המתאימים?

אנחנו בעד אבל ביישובים מפונים יש רק כיתת כוננות ואין אנשים אחרים.

זה גם לא דרך הצבא. זאת לא משימה צבאית. אני לא יכול לגייס אותם למילואים ולשים אותם עכשיו בכיתת כוננות מועצתית.

יש לנו שתי אופציות. אין יש מאין. אין אחרת. זה או שמרחיבים מאוד את כיתת הכוננות הצה"לית ומעבירים משאבים וכוח אדם ועוברים את המשוכה של הצבא שיסכימו לזה ואז יש לך כוח אחד שהוא שיודע לעשות גם וגם. זאת אופציה ראשונה. אופציה שנייה היא לעשות כיתת כוננות ייעודית של הכבאות, לתקצב אותה בימ"מ של משרד לביטחון פנים. לא יודע איך אתם עושים את זה וזה מורכב מאוד, אבל שיהיה כוח בזמן ומרחב רלוונטי ביישובים המאוימים האלה שאנחנו מדברים עליהם יקבל חשיפה ושאי אפשר לנסוע בזמן אמת וכולי.

מה שאומר חנמאל וזאת נקודה נכונה זה שביישובים המפונים ממילא אין אנשים והדבר היחיד שנשאר שם זאת כיתת הכוננות. זה לא לגמרי נכון כי יש אנשים שכן החליטו שהם רוצים להישאר.

כמה חקלאים.

זה לא אירוע מערכתי. יש כאן שניים ופה שלושה. אי אפשר לבסס על זה מערך של כיתת כוננות.

אנחנו מבצעים תהליך של גיוס הכיתה הזאת. זאת לא כיתת הכוננות אלא זו יחידת מתנדבים יישובית. אנחנו קולטים אותם כמתנדבים בכבאות על כל המשמעויות. הם נרשמים בתוך המערכות שלנו. מי שהיישוב יציע כיחידה, אלה האנשים שיירשמו בקצה. כלומר, במידה והיישוב כותב שחברי כיתת הכוננות הם אלה שייתנו את המענה, אנחנו נכשיר אותם. בסוף זה לא מנדט שלנו, בסוף אנחנו נותנים לכל יישוב את היכולת לקבל את ההחלטות איך הוא מנהל את החירום שלו. אנחנו נותנים לו את הכלים לעשות את זה, מכשירים אותו מבחינה מקצועית ומבצעים את המעקב על שמירת הכשירות שלו. בסוף זה של היישוב בלבד.

מכובדיי, הזמן שלנו הולך ומסתיים. אני מבין את גודל הפער. בשבוע הבא אני אמור לקיים דיון על ההיערכות בצפון של כלל כוחות ביטחון לאומי למלחמה, ואז אנחנו נמשיך לדון בעניין הזה מהנקודה שבה אנחנו מפסיקים כאן עם הפעולות שנצטרך לעשות.

אני רוצה לשאול שאלה וגם אם התשובה תינתן לי בדיון הבא, זה בסדר. אני חושב שבסופו של דבר אנחנו צריכים לשמוע מכם, מגורמי הכיבוי, מה דגם הפעולה שהוא הכי מתאים היום בהינתן גם המצב המבצעי, למשל היכולת לנייד בגזרה הזאת כוחות ממקום מרכזי ליישובי.

עכשיו נגעת במגבלה העיקרית.

אם אתם הייתם באים ואומרים שנקודת המוצא שלכם, הטוב ביותר היה שבכל אחד מהיישובים המאוימים בגזרה הזו יש צוות של שלושה-ארבעה אנשים שהוא למשימות כיבוי והצלה, אז זאת הייתה נקודת המוצא. אז היינו צריכים לשאול האם האנשים האלה יכולים לשבת על ימ"מ כמו שבני המקום ישבו על הימ"מ, מי נותן להם את הציוד, אבל השאלה שלי היא מה הדגם המיטבי כי ברור שיש כאן מעין הפעלת מתנדבים. אלה לא כבאים בשגרה. מה הדגם המיטבי והאם זה ברמה יישובית, כמה אנשים להערכתכם זו היחידה המינימלית.

העבודה דיברה על שלושה-ארבעה אנשים.

אם לישיבה הבאה יש איזשהו מסמך שאתם הייתם רוצים להגיע אליו, הוועדה יכולה להתחיל לסייע בחיבור הקצוות גם בעניין של ימ"מ וגם בעניין של ציוד, אבל אתם חייבים לבוא עם תוכנית מיטבית שכמובן צריכה להיות מגובשת בשיתוף עם המועצות האזוריות ועם פיקוד העורף. תאמרו לנו מה הדגם הכי מוצלח לעת הזאת.

קודם כל תודה על הדיון. אני מקווה שבאמת ביום ראשון תעשה מעקב. לצערי לא אהיה כי ביום ראשון יש סיור של ועדת חוץ וביטחון וביקורת המדינה בצפון, גם ביישובים. אני אשמח להיות איתך בדיון החשוב הזה אבל תדע שעולים לצפון גם חברי כנסת. אני מניחה שגם שם מי שנפגוש, נדבר איתו גם על הנושא הזה.

אני לא יצאתי מכאן רגועה כי תקוע הכסף של משרד לביטחון לאומי. אולי אתה תחליט להוציא מכתב פנייה לחשב לשחרר את הכסף מה שנראה לי הכי חשוב. דבר שני לגבי קווי החיץ. כבר הרבה זמן אנחנו מלווים את האירוע הבעייתי הזה. בסוף הדבר הכי חשוב כרגע זה לתגבר אותם. גם כשהיינו בקריית שמונה ופגשתי את הכתומים שלכם, ראינו – אגב, היו שם עוד מתנדבים – שכוח אדם יש. האמת שאפשר לומר שזה ממש השתפר. באמת, נכנסתי לתחנת כיבוי אש וראיתי גם את שלכם וכולם מאוד עם מוטיבציה אבל הציוד, הרכב הלבן המדהים הזה, הוא אמר שיש אחד. אני אראה לך את הרכב בתמונה.

בארץ יש ארבעה כאלה.

תראה, זה הרכב. אני מרגישה שאנחנו כובלים את הידיים. לפני כן היה לך בעיה של כוח אדם, עכשיו אין בעיה אלא יש כוח אדם אבל מה עם הטרקטורונים וציוד מתאים? תודה.

אנשים טובים, קודם כל תודה רבה. אני מתנצל שלא אפשרתי לכולם לדבר. אני מקווה שבאמת נשלים את החסר ואני אשמח מאוד, אשר, אם כן תצליחו להגיע לדיון ביום ראשון כי הוא באיזשהו מקום דיון המשך לחלק מהעניין שנדון בו. אני מניח שכולם כאן מבינים שהמפתח בסופו של דבר לתת איזשהו מענה ראוי, זו תגובה מהירה ואמצעים יעילים. זאת אומרת, אם יש לך תגובה מהירה ויש לך אמצעים יעילים, חלק מהאמצעים זה כוח אדם, יש סיכוי שנמנע את אותו אסון או בנפש או ברכוש, ודרך אגב, תרשו לי לגלות לכם משהו, בסוף הוא יותר יקר מלהשקיע בו בהתחלה. אין לי שום ספק בכך. לכן יש לי הרגשה שכל מיני פקידים באוצר צריכים מדי פעם שמישהו יזכיר להם את זה. לכן משרדי הממשלה מחויבים לזה.

אנחנו נצא מכאן עם בקשה בשם הוועדה לקרוא להחלטת ממשלה דחופה שתיתן מענה גם לקווי החיץ, גם ליישובים בהם דרושים קווי חיץ, יישובים סמוכי גדר וכל המתכונות האלה.

חבר הכנסת גלעד קריב העלה כאן נקודה שאנחנו כן נצטרך לתת לה מענה, אם לא בכל היישובים סמוכי גדר, אז ליישובים הקצת יותר מרוחקים שלא כיתת הכוננות עושה הכול. כמפקד יחידת חילוץ גולן לשעבר אני יכול לומר לכם שבחלק מיישובי רמת הגולן כך זה מתבצע. אותו צוות שמכבה שריפות הוא לא חלק מכיתת הכוננות. יודעים להכין את זה ואז גם המיומנות יותר גבוהה. דרך אגב הם גם עשו הפרדה עם הצוות הרפואי כך שאנחנו יודעים לעשות את זה.

את הדיון הזה נמשיך בדיון הבא. אני מבקש לזמן לדיון הבא גם את המשרדים הנוגעים לעניין הזה כמו שיכון, חקלאות, ביטחון, פנים, ביטחון לאומי, הגנת הסביבה.

אפשר לזמן גם את קרן קיימת לישראל.

כן. את קרן קיימת לישראל.

מילות הסיכום שלי הן מאוד ברורות והן כנראה יהיו גם מילות הסיכום לדיון הבא. מדינת ישראל חייבת להבין שכל מערכת הביטחון שלה לא מותאמת לאיומים. אני אומר את זה כחבר בקואליציה, חלק מהממשלה. זאת בעיה לאורך הרבה מאוד שנים שאנחנו לא מבינים באמת מול איזה איומים אנחנו צריכים להתמודד, דרך אגב, במקביל ולא בדירוג ולתת לזה מענה. אם נצליח בהזדמנות הזאת גם לקחת את כבאות והצלה ולעשות מהם גורם ביטחוני, נצליח לקדם עוד משהו.

אין ספק שבעלות תועלת – התועלת עולה עשרות מונים על העלות של ההשקעה הן בכיתות הכוננות והן בקווי החיץ. לכן חשוב לתת לזה את העדיפות ואת המשאבים, כדי לקדם את זה ולמנוע פגיעה בחיי אדם ורכוש.

תודה רבה. ניפגש בשמחות.


הישיבה ננעלה בשעה 10:50.