פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת הבריאות
17/06/2024



מושב שני

פרוטוקול מס' 208
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, י"א בסיון התשפ"ד (17 ביוני 2024), שעה 12:15

הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד-2024, של ח"כ יונתן מישרקי, של חה"כ יונתן מישרקי, חה"כ רון כץ, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ ארז מלול

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
רון כץ
לימור סון הר מלך
משה רוט

אסתי שלי - מנהלת בריאות דיגיטלית, משרד הבריאות

יואל בן אור - מנהל תחום רגולציה, אגף בריאות דיגיטלית, משרד הבריאות

רן רידניק - ראש חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות, משרד הבריאות

טל פלדמן - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

עידן בוק - יועצת לראש חטיבת רגולציה, משרד הבריאות

תמר צ'ין - רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

עמית יוסוב עמיר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

קרן גלאון - סגנית בכירה ליועמ"ש, מערך הסייבר הלאומי

ניר גרסון - ס' ראש מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה, הרשות להגנת הפרטיות

יוסף קליימן - עו"ד בכיר, מכבי שירותי בריאות

שלמה עמבר - CTO חטיבת טכנולוגיות, מכבי שירותי בריאות

סער נרי - ממונה קשרי תוכן, מכבי שירותי בריאות

שיר כהן - סמנכ"לית מכבי שירותי בריאות

מוריס דורפמן - משנה למנכ"לית, ראש חטיבת כספים ובתי חולים, מכבי שירותי בריאות

שירה גרינפלד - מנהלת מערך מדיקל אינפורמטיקס, מכבי שירותי בריאות

ורד זליכה - שותפה וראש תחום סייבר ובינה מלאכותית, שירותי בריאות כללית

ליאורה שכטר - סמנכ"לית מערכות מידע ודיגיטל, שירותי בריאות כללית

איתי קלטניק - ראש אגף תקציבים ורגולציה, קופת חולים מאוחדת

חן לוי - מנהל רגולציה, קופת חולים מאוחדת

גנאדי זסלבסקי - מנהל תחום פיתוח מערכות מידע, לאומית שירותי בריאות

סער רוסמן - עו"ד, עוסק בתחום

אילת וולברג

מיכל דיבנר כרמל

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד-2024, פ/956/25

אני מחדש את דיון ועדת הבריאות בנושא הצעת חוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד-2024. אנחנו נמצאים בסעיף 24.

אני רוצה להגיד עוד פעם, כמו שאמרתי בפתח הישיבה הקודמת, יישר כוח לייעוץ המשפטי של הוועדה שעשה פה גם דיון ארוך ומשמעותי, אבל גם עבודה מאחורי הקלעים מאוד מאוד מסורה, כמובן לצוות הוועדה על מציאת הפתרון הטכני לקיום הישיבה הזאת עכשיו תוך כדי תהליך. יישר כוח על כך.

תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי
24.
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994, אחרי סעיף 12 יבוא:



הצגת כלל המידע הרפואי אודות המבוטח
12א.
קופת חולים תאפשר למבוטח שירות של הצגת כלל המידע הרפואי הקיים אודותיו אצל -במקור זה היה- נותני שירותי הבריאות כהגדרתם בחוק ניוד מידע רפואי, התשפ"ד-2024 באופן מקוון באזור האישי של המבוטח באתר האינטרנט של הקופה.



התיקון המוצע פה לנוסח לקריאה הטרומית הוא לבקשת משרד הבריאות. משרד הבריאות מבקשים שקופות החולים יציגו רק את המידע הרפואי שקיים אצל רשימת מקורות המידע שתנוהל במערכת לניהול הרשאות גישה כאמור בסעיף 14(ד).

איך תציג?

אז השאלה האם כשקופת החולים מציגה למבוטח את כלל המידע היא פונה לכל הגורמים הרלוונטיים, לגבי כל נותני שירות הבריאות שיכול לגביהם מידע ואוספת את המידע, או שהיא פונה רק לרשימת מקורות המידע שגם לא כל כך ברור איך היא תגיע לקופות החולים? זאת אומרת מנהל הרשאות הגישה ישתף עם קופות החולים את רשימת מקורות המידע ואז הם ייפנו למקורות המידע? האם לא יתפספס מידע כלשהו?

אחד מהשירותים שהחוק הזה מאפשר ובעצם מחייב את הקופה להציע למבוטחים, אופן הצגת השירות הוא כמו כל שירות אחר שהיה גם לצורכי טיפול, זאת אומרת בסוף הקופה מבקשת את הסכמת המבוטח וההסכמה ניתנת אצל מנהל הרשאות הגישה ואז מנהל הרשאות הגישה מציג לקופה את רשימת מקורות המידע הקיימת שאותה הוא מנהל, כאמור, דיברנו על זה, ואת המידע שקיים אצל אותה רשימה הקופה חייבת להציג.

מה שהחידוד בא להגיד, שהקופה לא חייבת לחפש בעצמה איפה קיים מידע ואותו להציג, אלא את אותו מידע שיש עליו תיעוד שקיים אצלם לפי מערכת ניהול הרשאות הגישה, רק אותו הקופות מחויבות להציג למבוטחים.

הכוונה למידע עצמו או רק להרשאה?

המידע עצמו.

הבקשה בחוק היא למידע עצמו. הדרך שבה זה יבוצע זה אנחנו נלך ונשאל למי ניתנה הרשאת גישה מהמשרד, מאותה מערכת, ניקח את זה ונאסוף את המידע עם מי שנתן את הרשאתו. התוקף של החוק זה בהעברת מידע בהסכמה ולכן אנחנו נלך לרשימה וכל מי שנתן את הסכמתו אנחנו נאסוף ונציג. אני רוצה לחדד שזה המידע שמוגדר בסלים, כי מה שלא מוגדר בסלים לא עובר במערכת.

ושהועבר לקופת החולים ובאופן שהועבר.

מה שחסר לי פה בהסדר, אולי אפשר לקראת שנייה ושלישית, היום מקבל מידע פונה למקור מידע בבקשה לקבל מידע ואז בדרך הוא עובר דרך מנהל הרשאות הגישה או המערכת לניהול הרשאות גישה בשביל לקבל את ההסכמה. כאן יש הסכמה - - -

אותו דבר בדיוק.

פשוט הקופה כאן היא מקבל המידע.

הקופה כמקבלת מידע תפנה למי?

הקופה כמקבלת מידע, בשביל תפקידה או התכלית שמוגדרת פה בחוק של הצגת המידע הרפואי אודות המטופל, היא תפנה למערכת לניהול הרשאות הגישה.

זו החוליה החסרה לנו בהסדר. כיום בבקשה לקבלת מידע פונים רק למקור מידע, לא פונים למנהל הרשאות גישה, רק לגבי מתן הסכמה.

הבקשה לקבל מידע בסעיפים הקודמים שהקראנו מוצגת למטופל על ידי מנהל הרשאות הגישה. את תיכנסי לאפליקציה של הקופה, יגידו: את רוצה לראות את כל המידע? בתשובה תגידי כן, תועברי למנהל הרשאות הגישה, שם הקופה מציגה באמצעות המנהל: האם את נותנת הסכמה לי, לקופה, לשאוב את כל המידע הרלוונטי מכלל מקורות המידע? את אומרת למנהל הרשאות הגישה כן, אז הקופה מקבלת את אותו - - -

כלומר הפנייה למנהל הרשאות הגישה, למערכת לניהול הרשאות הגישה, תהיה במסגרת קבלת ההסכמה של המטופל לקבלת המידע ואז המידע יבוקש בהתאם למקורות מידע, כמו שקורה כרגיל בבקשה ש - - -

אני אשמח להתייחס. יש כאן בקשה מקופה לגשת ולהציג מגוון מידעים בתוך מערכת הבריאות, בתוך המקורות שהגדירו בתוך מערכת הבריאות. יש תפקיד חדש לקופה שמטיל הרבה אחריות, אני מדבר גם על אחריות רפואית, כי זה הצגה דיגיטלית של המידע, והשאלה שאני רוצה לשאול, למה זה על הקופה? למה הקופה צריכה לעשות את זה? למה לא חושבים על איזה שהוא גוף אחד, אולי כמו מסלקת בריאות, שתדע לפנות לכל מקורות המידע ולהציג מידע למבוטח?

לפני כמה שעות הועלתה כאן גם מחשבה שזה יהיה במסגרת השירות הדיגיטליים לאזרח, כמו שיש שירותים פיננסיים. למה לא חושבים על גוף אחד שבמקום שהוא יפותח בארבע הקופות והוא ירכז את ההצגה של המידע הזה, גם תוך ראייה עתידית?

זה עוד לא בשל, אבל בבקשה.

גנאדי פעם היה במשרד הבריאות ואז הוא אמר בוא נעביר לקופות, עכשיו הוא בקופות, הוא אומר בוא נחזיר למשרד. אבל מתגעגעים אליו.

אני חושב שהדרך הנכונה כאן היא דרך הקופות. היו על זה שנה וחצי של דיונים ועבודות ורגולציה מסביב לראות את הממשקים הנכונים. אנחנו לוקחים על עצמנו תפקיד של הרשאות גישה שהוא לא טריוויאלי. היה גם דיון האם לאפשר להאציל את זה כסמכות לקופות, הדבר הזה ירד מהצעת החוק כרגע, אבל דרך האפליקציה של המבוטח, בממשקים הרגילים אליו ולא לפתח משהו חדש דרך משרד הבריאות. אני חושב שזו הדרך הנכונה לשמור על דרך המלך של הקופה, זה שהוא עובד מולה. דיברת מקודם על כך שהמבטח הוא הגורם הדומיננטי באספקת השירותים ובשמירה ובשימוש במידע רפואי וזה נכון שזה יהיה דרך שם.

רק לחדד, היום הקופות מציגות את המידע בצורה אחרת, עכשיו לשנות את כל האפליקציה של מכבי לצורך העניין, זו המשמעות, האפליקציה של מכבי עלתה עשרות מיליוני שקלים לפתח אותה, יש לזה משמעות.

שזה גם משמעות משפטית מבחינת אחריות, למה הקופות צריכות להציג מידע שנמצא בידי גופים אחרים? פתאום הופכים את קופות החולים למרכז מידע בריאות כללי וכלל-ארצי? זה לא התפקיד של קופות החולים.

אתם קצת יורים לעצמכם ברגל בהקשר הזה. בסופו של דבר מצד אחד אנחנו מחזיקים בזכותה של הקופה להחזיק הרשאת גישה ממושכת כי היא הגוף שאחראי על בריאות המטופלים לאורך כל הזמן שבו הם מבוטחים בקופה. אנחנו מדברים על החובה של מידע שיגיע לקופת החולים כי היא זו שמתכללת את הטיפול הרפואי במטופל, ואז כשזה מגיע לנקודה שבה זכותו גם של המטופל שיהיה מקום שבו הוא יכול לראות את המידע שקיים אודותיו במערכת הבריאות אז הקופה קצת – אני חושבת שזה לא נכון שזה יגיע למקום אחר.

אני אגיד גם, עלה פה הנושא של מנהל הרשאות הגישה או המערכת לניהול הרשאות הגישה, אנחנו מצמצמים את המידע שנמצא בידי המדינה, חשוב שהמידע שיהיה בידי המדינה הוא רק המידע אודות המקורות וההרשאות ולא המידע הרפואי עצמו. אני חושבת שהמידע הרפואי עצמו, נכון שיהיה בידי גופי הבריאות ולא בידי גורמים אחרים בהקשר הזה. אני חושבת שזכותו של האדם לראות את המידע הרפואי שקיים אודותיו והמקום הטבעי שאליו הוא הולך, אני יכולה להגיד שזה מה שאני עושה כמבוטחת, המקום הטבעי שאני הולכת אליו הוא לקופה ולא לגורם צד שלישי אחר שאולי יכול להציג את המידע.

השאלה היא האם הקופה תציג למבוטח את כל המידע שנמצא אצל הקופה שהגיע אליה במסגרת הממשק המדובר ממקורות אחרים. אם בית חולים למבוטח X ביקש מידע על כל נושא אחר, אבל המידע הזה לא נמצא אצל הקופה, כי הקופה לא ביקשה אותו, הניסוח פה הוא לכאורה ניסוח כללי מאוד שאומר שהקופה צריכה לאפשר - - -

לא, מכיוון שיש עלויות תפעול מסביב, זה נובע גם מזה, שהוא מציג את כל המידע הרלוונטי.

כל המידע הרלוונטי במערכת הכללית? זאת אומרת אם בית חולים, בלי קשר לקופה, ביקש מידע על מבוטח X אז קופת החולים שלו צריכה לדעת ל - - -

מתוך סלי המידע הרלוונטיים.

כלל המידע הרפואי הקיים אודותיו אצל רשימת מקורות המידע שתנוהל. זאת אומרת הקופה הופכת להיות רכזת מידע של כלל הטרנזקציות שיש במערכת הזאת.

היא בכל מקרה רכזת מידע.

כן, אבל אם הקופה לא ביקשה מידע, לצורך העניין בית חולים X ביקש מבית חולים Y מידע כלשהו על מבוטח, למה אני צריך לנהל את זה? אני לא ביקשתי את המידע הזה.

קיים שם מידע רפואי לגבי המטופל. השאלה פה היא לא מי ביקש מידע לגבי מה, השאלה היא איפה קיים מידע רפואי לגבי המטופל. מה שאמרה קודם אסתי זה שלמטופל יש זכות לגשת למידע הרפואי שלו והמקום המתאים ביותר שחשבו לגביו הוא קופות החולים.

אבל אתם גם מטילים עליי אחריות, המידע הזה קיים בקופה, איזה שהיא טרנזקציה בין שני בתי חולים שהקופה לא מעורבת. אם המידע הזה קיים אצלי אז חזקה ש - - -

מה קשור לקשר בין שני בתי החולים? את זה לא הבנתי.

אני יכול להבין מצב שבו קופת החולים מבקשת מידע מבית חולים אחד או שניים על המבוטח, אז שתציג את המידע אודות המבוטח, כי היא קיבלה אותו, אבל אם יש במערכת מידע שזז בין שני גופים אחרים, לא קשור לקופה, לפי הנוסח שמופיע פה - - -

זה מידע רפואי לגבי המטופל שהוא מבוטח בקופה?

כן, אבל עדיין, אני לא מעורב בתהליך הזה, אני לא ביקשתי את המידע.

מה זה לא מעורב? אתה המבטח. תפיסת העולם של משרד הבריאות בהקשר הזה היא ברורה, תפיסת העולם של משרד הבריאות כלפי הקופות היא שהוא מי שמנהל את התיק הרפואי של בן אדם במהלך חייו כל זמן שהוא מבוטח זה הקופה. היות שכך, כל מידע רפואי שקשור אליו, כולל גם קשרים שאינם קשורים לקופה, קשרים בין בתי חולים כמו שאתה מציג, לגבי המידע הרפואי שלו, תפיסת העולם שלהם אומרת שכן. נשמע לי שאתה קצת מתפלא, אבל לי זה נראה ברור.

זה עוד יותר, כבוד היושב ראש, המבוטח שילם לקופה בין היתר על השירות הזה. קופת החולים אחראית עכשיו לנהל עבורו את המידע ולספק את המידע למי שצריך לטובת המבוטח. המבוטח שילם בדיוק על הדבר הזה.

ברמה העקרונית מה שאסתי הסבירה הוא נכון לגבי האחריות שלנו כמבטחים, אני רוצה לתת לכם דוגמה. נניח בן אדם הלך לבית חולים ציבורי כלשהו ועשה שם בדיקות דם באופן פרטי, לא דרך קופות חולים, בדיקות דם שהוא אפילו לא רוצה שקופת חולים תדע, עכשיו הוא הולך לבית חולים אחר ובית החולים האחר מבקש את המידע כי הוא מספר לו שהוא עשה בדיקות דם, אני בכלל לא יודע שזה קרה, לא שילמתי, זה לא ציבורי. מחר בגלל שבית חולים אחר ביקש את האישור למידע הזה אני בין היתר מקבל את המידע הזה, נכון, אסתי?

בגלל זה השירות הזה הוא בהסכמה, לא התבקשתם להציג מידע אוטומטית באתר. אם המטופל רוצה לצפות בכל המידע שקיים אתה צריך לקבל את הסכמתו ואז אתה פונה לכלל מקורות המידע, שואל אותם מה המידע שקיים אצלכם.

לא, המידע הזה על הבדיקה הפרטית שנעשתה בבית חולים א' מוצגת אצלי, ואז אני מודע אליה וזה כאילו נכנס - - -

אתם חייבים לדייק את זה. בסוף או שאנחנו מקבלים את כל המידע אוטומטית ולא צריך הסכמה, או שפה תגידו רק מה שיש לקופה, מה שהועבר וקיים בקופה. זה אחד משני אלה.

בן אדם בחר לעשות בדיקה פרטית, אולי הוא לא רצה שקופת חולים תדע בכלל שהוא עשה את זה, יש עולם שלם של בריאות הנפש שאנשים בכוונה עושים את הבדיקות האלה בחוץ, כדי שזה לא יירשם בתיק, בכוונה, ויש דברים נוספים שמשיקולים כאלה ואחרים הם לא רוצים שאנחנו נדע.

אז הוא לא ייתן הסכמה.

לא, הוא לא נתן לי אישור, הוא עשה בשיבא ועכשיו הוא רוצה שאיכילוב יידע והסיכון פה, אני לא יודע איך לפתור את זה, מה שקורה זה שעל הדרך קופת החולים, שהוא לא התכוון שהיא תדע בכלל, מקבלת את המידע הזה.

הוא מאשר, הוא מאפשר את הסל הרלוונטי, את סל האבחנות הרלוונטי.

לאיכילוב, לא למכבי.

לא, גם לך.

השאלה אם יהיה לו אחרי זה איזה שהוא קונטרול. נגיד שזה נכון, אני מסכים להיגיון שבדברים, כי זה לטובת המטופל, המטופל לא רוצה שקופת חולים יידעו, בפרט כשזה שכונתי וכאלה, הוא לא רוצה שאנשים יידעו שיש לו נקודה נפשית, השאלה אם ניתן להפריד בין הדברים.

אני חוזרת אחורנית לעניין של ההסכמה של המטופל, זה לא היה בדיון הקודם, אלא קודם קודם, לגבי האפשרות של מטופל לתת הסכמה להעברת המידע באופן חלקי, הסכמה לגבי חלק מסלי המידע. זה יכול לפתור את זה כי אז כשהמטופל נותן את ההסכמה שלו להצגת כלל המידע לגביו בקופת החולים הוא יכול לבקש, לדוגמה, נתנו דוגמה של פסיכיאטריה, אז מידע פסיכיאטרי, סלי המידע שנוגעים למידע פסיכיאטרי או פריטים בתוך סל המידע, שמתן ההסכמה שלו היא לא לגבי זה ואז זה גם לא יופיע באזור האישי שלו בקופת החולים. זו הוראה שלא קיימת היום בחוק, היום ההסכמה היא להכול או כלום.

לחדד את השאלה לגבי כלל המידע, השאלה היא האם הצעת החוק מכוונת למידע שעבר במסגרת סלי המידע, זאת אומרת רק אותו מידע שלגביו ניתנו ההרשאות ושעבר, או שהיא כוללת מידע הרבה יותר רחב. יכול להיות שעברתי לפני שנתיים בדיקה בבילינסון, נתתי עכשיו הרשאה ספציפית לבילינסון לצורך משהו, אבל עברתי לפני שנתיים בדיקה אחרת שלא קשורה להרשאות שנתתי. אני חושבת שזו השאלה כאן, האם הכוונה לכל מידע באשר הוא.

איך היא לא קשורה להרשאות?

גם יכול להיות שלא נתתי הרשאה, שיש איזה שהוא מידע בבית חולים כלשהו ולצורך אחר נתתי עכשיו הרשאה לאותו מוסד. אני חושבת שהשאלה שצריכה להישאל וחשוב לחדד בנוסח, האם הכוונה למידע שעובר במסגרת סלי המידע בחוק?

יש שני דברים. לדוגמה אם קובעים שסלי המידע קובעים רק בדיקות דם ובדיקות מעבדה, סתם בתור דוגמה, אז זה רק מידע שנוגע לבדיקות דם ובדיקות מעבדה. האם זאת השאלה או השאלה שלך אם מידע שבמסגרת החוק התבקש ועבר במסגרת הרשאות הגישה והחוק, רק מידע כזה יוצג, ומידע היסטורי שהיה לפני חמש שנים אבל כן כולל את סלי המידע הרלוונטיים לפי החוק הזה לא יהיה צריך להיות כלול באזור האישי? את מבינה את השאלה שלי?

נחדד. מה שאנחנו חושבים שנכון שיהיה, זה אחת, מידע שהוא בהסכמה, זאת אומרת הייתה פה הסכמת מטופל להעביר את המידע, לא משנה, גם מהקופה לבית החולים ואז בחזרה, ושתיים, שזה סלי המידע שהוגדרו, כי זה מה שהממשק גם יודע להעביר, מעבר לזה המערכת לא יודעת להעביר.

זה נראה לי ברור שכן. כמו שאין יכולת ולא מדובר פה גם לגבי ממשקים אחרים ומתן הרשאות אחרות להעברת מידע, שאי אפשר יהיה להעביר מידע שלא חל בתוך החוק הזה, אז בוודאי גם השימוש הזה או תכלית השימוש שאנחנו רואים כאן בסעיף הזה היא באותם כללים. אנחנו כן שומעים את האמירה שעלתה בוועדה והזכרת אותה, אילת, גם היום, לגבי היכולת לעשות את המידע חלקי. אנחנו נכניס את זה, נחשוב איפה זה צריך לקבל ביטוי.

כן נדגיש שאנחנו חושבים שברירת המחדל שצריכה להיות המידע שנדרש, אופט אאוט ולא אופט אין. זאת אומרת שאם המידע נדרש לקבלת אותו שירות רפואי, סתם לדוגמה, הם סלי מידע בדיקות מעבדה וביקורים ואבחנות, זה כבר יהיה מסומן למטופל ובמידה שהוא ירצה הוא יוכל לא לסמן או להסיר סימון מחלק מהסלים וכן ליידע את הצד השני שהמטופל הסיר סימון. כי אני כן חושבת שבסוף הגורם המטפל בצד השני צריך לדעת שהמטופל בחר לא להעביר חלק מהמידע ולא שהמידע לא קיים.

הסינון הזה חשוב מאוד, אבל צריך לקחת בחשבון את העניין הפרקטי והמעשי של רופא שרוצה לראות, כשהוא נותן איזה שהיא תרופה, הוא חייב לדעת אם האדם הזה מקבל תרופה נוספת שבכלל לא מופיעה בקופת החולים במידע. כמו שהעלית בדוגמה, עניין נפשי של בן אדם או מה שלא יהיה, בן אדם לוקח תרופה והרופא לא יודע, כשהוא רוצה לתת תרופה הוא רוצה לדעת אם יש פה איזה שהיא בעיה. הסינון הזה חשוב אבל זה קצת טריקי כזה, הנקודה הזאת.

יכול להיות שאפשר לחשוב, אם זה לצורך טיפול רפואי, הרד קור הטיפול הרפואי, צריך להעביר את כל המידע, אבל זה למטרות לדוגמה של הצגת כלל המידע הרפואי, או - - -

כל עוד שאין לו את המידע הרופא לא יודע.

אולי אפשר לתת אפשרות להעברת חלק מהמידע. בהיבט הזה גם צריך לחשוב אם עכשיו מוסיפים מטרות של קידום בריאות, שם בוודאי שצריך לתת אפשרות למטופל לא להעביר את כל המידע.

אני אתן דוגמה ודגש שמחזק את מה שאת אומרת, שיכול מאוד להיות שלמטרה של הצגת כלל המידע הרפואי אודות המבוטח, אני יכולה לשתף שגם בהנחיות לגבי הצגת מידע מתחום בריאות הנפש באזור האישי באפליקציה כרגע ההנחיה לקופות, זה בתהליך מימוש, לאפשר למטופל לבחור אם להציג או לא להציג את המידע מהתחום הזה באזור האישי באפליקציה ולא לקבוע בצורה חד צדדית אם יוצג או לא יוצג. זאת אומרת כן בהתאם להעדפות המטופל. אז אני מחזקת את מה שאת אומרת ואני חושבת שבוודאי לגבי הסעיף או לגבי תכלית השימוש של הצגת המידע למבוטח צריך לאפשר לו את תתי הבחירות בתוך זה.

אני רוצה להבין, מידע הוא מידע שיושב בתיק ויכול להיות שאנחנו לא מציגים החוצה הכול, זו הדוגמה שנתת. פה עבר מידע, הוא לא יושב בתיק, הגיע לקופת חולים מידע, ברגע שאני מציג אותו אני לא יכול להתעלם ממידע רפואי. זאת אומרת כל פעם שתגיע טרנזקציה אני חייב שרופא המשפחה של אותו מבוטח, אנחנו בכלל לא ביקשנו את המידע, יסתכל עליו, יחליט אם הוא רלוונטי, יחליט אם להכניס לתיק.

חשוב להדגיש שאסור לכם אפילו לעשות את זה. יכול להיות מטופל שלא הסכים בכלל שתקבלו את המידע לתכלית של טיפול רפואי או שירות רפואי כלשהו שאתם נותנים, אלא אני רק רוצה שתציגו לי את המידע הרפואי. זה מה שאתם צריכים לעשות עם המידע, אתם לא יכולים עכשיו לעשות בו שימושים אחרים לטיפולים רפואיים שהמטופל לא הסכים.

זה לא ברור למטופל, המטופל חושב שעכשיו נטפל בזה.

מבחינת המטופל הוא נכנס למכבי, רואה במכבי מידע רפואי, מבחינתו הקופה יודעת את המידע הזה, כי הוא ראה את זה במכבי.

היום אתם לא מציגים סיכומי אשפוז מבתי חולים.

אנחנו מסתכלים על זה.

כל סיכום אשפוז שמגיע מבית חולים רופא ראה לפני שהוא מוצג באפליקציה?

הכול בתיק.

והרופא עבר על כל זה לפני שזה הוצג?

זו האחריות שלו. יואל, אם הוא לא עבר בפועל זו בעיה, זו אחריות שלנו.

כבר היום להבנתי באפליקציה של הקופות מוצגים סיכומי אשפוז בלי שרופא ראה אותם, זו המציאות.

הם בתיק. זו אחריות שלנו, זה בתיק. פה זה לא באחריות שלנו.

צריך לחדד פה בסעיף גם שזה רק מידע שהועבר, גם בפורמט שהועבר וגם לסייג את האחריות המשפטית של הקופות על הדבר הזה, שזה רק לצורך הצגה.

אם הוא לוחץ על בדיקות אז הוא יקבל רשימה של 25 גורמי בריאות שהוא עשה בדיקת דם אצלם כל השנים אחורה?

זה אותן הוראות כמו לגבי סלי המידע. אם למשל מוגדר שבדיקות המעבדה זה שנה אחורה או חמש שנים אחורה, או לא משנה איזה תקופת זמן, זה אותו דבר. אנחנו לא נתחיל להחיל פה את כל - - -

אפשר לחדד בנוסח לגבי סלי המידע, כי אני מבינה שזה עניין מהותי שמוסכם על כולם, אפשר להגיד שהצגת כלל המידע הרפואי אודותיו לפי סלי המידע שנקבעו בתוספת.

כתוב בהתחלה 'כהגדרתם בחוק ניוד מידע רפואי', זאת אומרת אנחנו בהכרח מדברים על מה שיש פה.

אבל זה צריך להיות לפי מה שהועבר בפועל על ידי הגורמים.

זה משהו אחר.

אם בית חולים בסוף לא העביר לי את המידע הרפואי, מכל סיבה שהיא, הייתה אצלו פרצה - - -

לא, אתה פונה למנהל ההרשאות.

אני פונה למנהל ההרשאות לצורך העניין לקבל את מקורות המידע, ובסופו של דבר בית החולים מחויב להעביר לי את המידע. אם בבית החולים לצורך העניין הייתה פגיעת סייבר, הוא עכשיו לא יכול להעביר, סגר את המערכת, יש אצלו מידע שאני לא יכול לקבל, לא עבר אליי.

זה כבר משהו אחר. אם אין לך את המידע אז אתה לא מציג אותו למבוטח, ברור.

זה מה שצריך להיות מחודד.

אבל זה ברור.

ברור לחלוטין וצריך להיות מחודד שהועבר בפועל.

ברור שאם הקופה לא קיבלה את האינפורמציה מאיזה שהיא סיבה, אז היא לא מחויבת להעביר, כי אין לה.

זה מה שאנחנו מבקשים שיהיה בנוסח.

הנוסח מתייחס לכלל המידע שהועבר במערכת, לא שהגיע לקופה. זו בדיוק הנקודה.

אנחנו יכולים לחדד את הנושא הזה? אני חושב שגם הם מסכימים.

אתם רוצים שהקופה תנהל את הצגת כלל המידע הקיים במערכת.

הבנתי, יש לכם איזה שהוא רעיון?

קופת החולים תאפשר למבוטח שירות של הצגת כלל המידע הרפואי הקיים אודותיו אצל מקורות המידע, או במקום 'הקיים אודותיו אצל מקורות המידע' נגיד 'שהתקבל ממקורות המידע'.

התקבל בקופה.

ודאי, איפה התקבל?

איפה עוד הוא יכול להתקבל, יוסי?

הצגת כלל המידע הרפואי אודותיו שהתקבל אצל קופת החולים מאת רשימת מקורות המידע. אחרי זה אפשר לחדד.

ובאופן שהתקבל.

צריך לחשוב אם זה לא - - -

מה זה האופן? האופן דיברנו, כל מהות החוק זה האופן.

קופת החולים קיבלה - - -

לא, קיבלת ב-PDF, זה לא פה.

יש אפשרות גם ב-FHIR לקבל ב-PDF.

אבל זה לא החוק הזה שאנחנו מדברים עליו עכשיו.

גם דרך החוק הזה. יואל, אני טועה? גם דרך החוק הזה יש אפשרות לקבל ב-PDF.

החוק הזה מדבר על נורמה מסוימת שבה יצטרכו כולם לעבוד.

אני חוזרת בי מהנוסח כי יכול להשתמע בו שקופת החולים תציג רק מידע שהיא כבר קיבלה מרשימת מקורות המידע בעבר והכוונה היא לא, כשהיא מציגה את כלל המידע היא פונה לשם המטרה הזאת, לשם הצגת כלל המידע הרפואי אודות המבוטח, והיא צריכה לפנות לרשימת מקורות המידע ולקבל את המידע.

אילת, אני מסמיך אותך לכתוב את החוק בצורה כזו שיובן שאנחנו מדברים עכשיו על משהו שהוא חובה של הקופה לבקש כרגע שוב את מקורות המידע וזה מה שהיא תצטרך להציג עם ההתניות שכתבת.

אני מציעה להיצמד לנוסח שקיים עכשיו, שהוא בפני כולם וכולם יכולים לראות אותו, אין כוונה שקופת חולים תצטרך להציג מידע אם היא לא קיבלה אותו. הרי איזה חובה תחול עליה להציג מידע כזה?

הם מבקשים חידוד, מה הבעיה למצוא נוסח שיחדד את זה?

אני אגיד לך למה, בסופו של דבר אם זה יגרום למצב שבו הקופה תציג רק מידע שהיא כבר קיבלה ממקורות המידע זה מצמצם מאוד את מה ש - - -

אין בעיה. תמצאי נוסח, לא עכשיו. אנחנו יודעים מה הרציונל, אנחנו מבקשים על מידע לא שהוא קיבל בעבר, תמצאי את הנוסח המתאים ותעשי את זה.

בסדר גמור. ורק להשלים את העניין של הסכמה למידע חלקי. אפשר אולי כבר בנוסח עכשיו לקבוע לגבי ההסכמה שאם ההסכמה היא למטרת הצגת כלל המידע הרפואי אודות המבוטח אז המבוטח יוכל לתת הסכמה לחלק מסלי המידע, לסלי המידע לפי בחירה שלו. נוסיף את זה בפרק ההסכמה ולקראת שנייה ושלישית נבחן האם צריך גם לתת אפשרות –

הסכמה להרשאה חלקית.

זה יותר מורכב לגבי טיפול רפואי.

הבנתי, כבר דיברנו על זה אז. כך ייראה הנוסח בגדול, כמובן שתחדדי את זה, אילת, לקראת ההצבעה במליאה.

שאלת הבהרה אחרונה לגבי הסעיף הזה, לקופות החולים יש הרשאת גישה מתמשכת, האם במקרה של הצגת כלל המידע הרפואי אודות המבוטח הם יפנו לקבל הסכמה פעם נוספת או שכחלק מהרשאת הגישה המתמשכת שיש להם הם יכולים לפנות כל הזמן לקבל את כל המידע?

כרגע, לפי הנוסח, אם פעם אחת הם פנו למטופל והציעו לו להציג את כל המידע והוא נתן הרשאה זה יכול להיות גם הרשאה מתמשכת בכפוף להסכמת המטופל.

אני עוברת לעמוד 14, התוספת כרגע נשארת ריקה, דנו בזה קודם. סעיף התחילה.

תחילה
25.
(א) תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשפ"ט (1 בינואר 2029).



(ב) שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור בסעיף קטן (א) בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת מהן.

למה (א)? למה כל כך הרבה? למה חמש שנים?

אני מזמינה את הקופות פה להתייחס כי אני חושבת שהם יפרטו יותר טוב. בסופו של דבר מדובר פה בלא מעט עבודה וכמו שאתם רואים גם מהתגובות של הקופות - - -

הוצאתם טיוטה של מבחן תמיכה, איך זה מסתדר עם זה?

כי בסוף יש פה תהליכי עומק מאוד משמעותיים שהארגונים צריכים לעשות וזה עבודה רבה. בצורה הכי פשוטה, הכי ישירה, מדובר פה בהרבה מאוד עבודה מצידם ואני אתן לקופות להתייחס.

זה בנוי על אבני דרך?

אפשר לנסות לחלק את זה לפי אבני דרך ואז לפרוס את זה בצורה קצת יותר - - -

חמש שנים? בחמש שנים בנו את כיפת ברזל.

גם חמש שנים עוברות במערכת הבריאות.

בעוד חמש שנים יעבדו על שיטות אחרות בכלל.

אנחנו עובדים על הרבה מהתהליכים האלה כבר מ - - -

החוק, מה שהוא מגדיר זה אחת, הגדרה של תקינה, שהיא מוגדרת על ידי המשרד בסיוע כל הקופות, תקינה שרק התחילה. יש פה התבססות על טכנולוגיה שהיא חדשה לחלוטין, היא עדיין לא בשלה, יש פה היבטים של הגנה, של תקנות שלא הוגדרו, וגם ספציפית לטכנולוגיה הזאת כרגע אין פתרונות.

עד שהן לא יוגדרו לא תהיו מחויבים להתחיל?

לא, ברור, רק מתארים את הקושי.

אני מבין את הקושי.

ואז צריך לבנות כולל ממשקים לכל המערכות לכל המאגרים שלנו, לכל סל מידע שיוגדר, ולעשות בדיקות מול כל גורם וגורם כי המערכת מבוזרת.

זה נראה לי המון המון זמן.

זאת אומרת התכוונת ארבעה חודשים. סליחה, אני מתפלא לשמוע חמש שנים, אני מכיר איך עובדות מערכות טכנולוגיות.

חברים, ברשותכם, זה גם חמש שנים וגם שר הבריאות יכול להאריך את זה בעוד שנתיים, כלומר זה שבע שנים. זה לא יכול להיות ריאלי בשום סיטואציה. אין מערכת טכנולוגית שהבניין הזה אישר לכל כך הרבה זמן קדימה כולל מערכות מאוד מאוד מורכבות. אני רוצה להזכיר שאני גם חבר ועדת חוץ וביטחון, חמש שנים זה לא הגיוני. כדאי שנחשוב על מספר אחר שאתם תגידו, מספר שאתם חושבים שאפשר לעמוד בו ולא אנחנו נחליט במקומכם, כי לי יש מספר אחר בראש, הרבה יותר קצר.

קודם כל אם אני מבין נכון, ההוראות הראשונות פה שאמורות להיות חלק מהותי מהדבר הזה שמתחיל ייקבעו בתוך שנה מיום הפרסום, אז זה כבר לא חמש שנים, למרות שאנחנו חושבים שזה לפחות חמש שנים. גם תמר, שהייתה פה מהאוצר, אמרה שזה הרבה תלוי בתקציב.

תקציב יהיה.

הערכת העלות אל מול התקציב.

זה לא קשור, אל תחבר בין הדברים. תגיד כמה אתם לוקחים רק זמן טכנולוגי, עזוב את התקציב, עם התקציב נסתדר.

אז אנחנו אומרים שזה לפחות חמש שנים.

למה חמש שנים?

כי זה להקים תשתית חדשה במערכת.

זה מזכיר לי את הבנקים. היה לנו בדיוק אותו דבר, ואז הגיע להם הדד ליין, אמרו לא יכולים לא יכולים לא יכולים, עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה, עד שאמרנו: טוב, קנסות מהיום הראשון, תוך חודש הייתה מערכת. זו אותה סיטואציה.

חשוב להבין שזה גם נכנס לפס של כל הפיתוחים של קופת חולים שעובדת בשוטף וצריכה - - -

מעולה. קופת חולים זה גוף כלכלי, אני סומך עליכם, אתם גוף טוב, יעיל, חזק.

אני מכירה את תוכניות העבודה של הקופה - - -

תודה. רון, אתה מנהל פה שיח על זה, שנייה רגע. רן, בבקשה.

ברורה המורכבות כאן, גם העולם של ישימות, יש לנו כמה דברים שאנחנו צריכים לסגור, על איזה סלים זה בדיוק יחול ומתי, התקציב שתמר דיברה מקודם, שהוא גם רלוונטי לעולמות האלה וצריכים לראות הוא מתאים. הרצון של הוועדה ברור לגבי לוחות זמנים כמה שיותר קצרים.

אני כבר מציע, ניקח על עצמנו כמשרד משהו, יש לנו כרגע שנה בחוק לקבוע הוראות, אנחנו ננסה לקצר את זה לחצי שנה, זה טיפה יקצר הליכים לכולם, זה טיפה נטל עלינו אבל יותר ודאות לקופות עצמן שיתקדמו. אני מציע שלקראת קריאה שנייה ושלישית ננסה להגיע עם לו"ז עם אבני דרך כבר יותר הדוק מבחינתכם. ביחד עם הקופות, ביחד עם האוצר, ביחד עם משרד המשפטים וביחד - - -

אם זה עם אבני דרך, אז לכל הפחות אפשר לראות אותן.

נקרא את סעיף 26 כדי להבין על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הוראות ראשונות.

הוראות ראשונות
26.
הוראות ראשונות לפי סעיפים 3(ד), 10, 15 ו-18(א) ייקבעו בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.

חצי שנה.

הוראות ראשונות, יש כל מיני הוראות שהמנהל צריך לקבוע.

לצורך העניין משרד הבריאות צריך להכין כל מיני מערכות.

לדוגמה הוראות איך מגישים בקשה, לדוגמה הוראות של אבטחת מידע. חצי השנה הזאת היא לא נספרת, היא חלק מתוך חמש השנים.

חצי שנה?

כן. אני לא יודע אם עקבת אחרי כל החקיקה, זו חקיקה גדולה שיש בה המון מטלות על משרד הבריאות לצורך ההתארגנות וגם לצורך הטלת כללים על הקופות איך להתנהל ומה לעשות, המון המון דברים הטלנו על המנהל, על משרד הבריאות. לכן נדרש לו זמן.

זה יכלול פיילוט אולי.

וגם חשוב שהמנהל יתייעץ ויפרסם כטיוטות והגופים יוכלו להתייחס ולענות ושזה לא יקרה בצורה חד צדדית ברגע האחרון.

כן, זה לוקח זמן.

לכאורה אם באמת ההוראות האלה ייקבעו בתוך חצי שנה יש עוד ארבע וחצי שנים עד תחילת החוק.

לא, אנחנו כנראה לא נשאיר את זה כל כך הרבה זמן.

אני רק אומרת שיש פה פער מאוד גדול בין ה - - -

נכון, המנהל יכין את מה שהוא צריך להכין כדי שיהיה ברור יותר לקופות מה הם צריכים לעשות ובהתאם לזה אנחנו גם נצמצם את הזמן לקראת שנייה ושלישית. אנחנו כמובן נעשה את זה בשיח, אנחנו מבינים שיש פה מורכבות, אבל כך הם פני הדברים. לכן אנחנו משאירים את סעיף 25 כמו שהוא, את 26 קיצרנו לחצי שנה וזהו.

מאחר שלכל אחד מהגופים יש את הקצב שלו האירוע הזה יכול להתקיים רק לפי מתי שהאחרון עולה. לצורך העניין נניח אני סיימתי תוך שנה, אין לזה שום משמעות עד ש - - -

זה זמן סביר, נגיד.

אבל אני רק אגיד את הסייג, אין לזה שום משמעות עד אחרון הגופים. לכן אנחנו מבקשים להוסיף שהמערכת תעלה כשהאחרון מוכן. אני יודע מה יהיה בפועל, אין לזה משמעות אם חלק מהגופים עולים כל אחד - - -

לך יש חובה חוקית ולאחרים, אתה תעמוד בחובה החוקית שלך, אחרים לא יעמדו, זה –

אני לא יכול לעלות אם לא כולם עולים.

אני לא לכל חוק או לכל סעיף קובע שאם מישהו לא עמד בו אז בסעיף הבא אני לא מכניס בגלל שלא עמדו. אתה מבין?

אבל אתה מבין שאין שום משמעות למישהו שעולה לבד.

הוא אומר שתקבע לו"ז ריאלי שגם האחרון יוכל לעמוד בו.

לא, להיפך, הוא אומר תקבע סנקציות. הוא צודק, אולי צריך להכניס סנקציות.

לא אמרתי סנקציות. אגב לא אכפת לי סנקציות כי אני בטוח שאנחנו לא נהיה אחרונים, אבל אין שום משמעות עד שכל המערכת לא עובדת.

אבל למה אין משמעות? לדוגמה אם יש שני גופים שיכולים להעביר ביניהם מידע, למה אין לזה משמעות?

כי מבקשים ממני מכל מקורות המידע.

לא, אבל אמרנו רק מה שיש לך.

למבוטח, תחשבו מה יקרה למבוטח. הוא הלך לבית חולים X, אז בית החולים יגיד לו אה רגע, אני לא מוכן, הקופה מוכנה, או ההיפך. זה ייצור קצת בלגן.

כשקובעים חוק זו המשמעות של חוק, אם אני אכניס כל הזמן סייגים לאם לא יקוים החוק אז – זו המשמעות של חוק.

אני מציעה שלקראת שנייה ושלישית נחשוב על אמצעי אכיפה נוספים.

בסדר גמור.

אפשר הערה אחת? היא מהותית לנו לכללית והיא לא במהות של החוק. יש את הנושא של מערכת הקידוד, בסעיף 10(ג)(1). יש פה בניסוח שתי רמות של הכנסת הקידוד, אחת, בתיק הרפואי, שתיים, בממשקים. בממשקים זה מה שעובר מאחד לשני וזה מקובל עלינו שהמשרד יגדיר את הקידוד בממשקים.

ההערה הזו לגבי התיקים הרפואיים הושמעה כבר.

אני יודעת, תני לי דקה אחת. אנחנו עשינו הערכה אצלנו בקופה, רק לתת לכם סדר גודל, להכניס קידוד כמו למשל SNOMED שהמשרד מבקש לתיקים הרפואיים, מדובר ב-100 מיליון שקל, שלא להגיד על איפה זה מסיט אותנו בפיתוחים. זה לא בליבת החוק. בממשקים אנחנו נעביר מה שצריך, אבל להכניס פה משהו שהוא לא בליבת החוק, שזו המשמעות שלו, להבנתנו זה סתם מכשול, זה פשוט יכשיל את המהלך. חשוב לי להבהיר, שתבינו את הסוגיה.

אני רוצה להבין, אולי ממשרד הבריאות, את מציעה להוציא את העניין של התיקים הרפואיים.

נכון.

אם מוציאים את התיקים הרפואיים והמידע לא נשמר בתיק הרפואי באופן מקודד, איך יעבירו אותו?

הוא תמיד מקודד.

את אומרת שזה לא הליבה של החוק, להבנתי לפחות הלא מקצועית בריאותית זה כן חלק מהחוק.

אני אסביר. יש היום שמירה מקודדת, יש תקנים שהוגדרו שהם טיפה יותר ICD9,7 וכו', זה נשמר בקידוד, עכשיו מבקשים להכניס שיטת קידוד חדשה. זה מבחינתנו ניתוח לב פתוח בכל ליבת המערכות הרפואיות אצלנו והיא השקעה שהיא לא בליבה. אנחנו נעביר את האבחנות, מדובר על אבחנות, אנחנו נעביר אותן בממשקים כפי שיידרש, רק לא נשנה את שיטת הקידוד הקיימת, נעשה המרות, זה הכול.

גם אני אשמח לחזק כאן את מה שליאורה אומרת. זו פעולה מאוד מאוד אינטנסיבית, יש שוני מהותי בין קידוד בתוך מערכות הליבה לבין הקידוד של התווך, של הממשק.

אני לא מתכוון לפתוח פה דיון מחדש, אבל משרד הבריאות, תגיבו ואנחנו נתקדם.

קודם כל זה נכון שזה דורש תפעול משמעותי, לכן גם הזמן ולכן כל המשאבים והסוגיות שדיברנו עליהם. החוק דרך אגב לא קובע את זה, החוק יוצר מסגרת נורמטיבית שבה המנהל יקבע את הסטנדרטים הנדרשים גם לעניין הזה. הוא לא קובע ICD7 או SNOMED, זה המנהל קובע אחרי זה במסגרת דיון מסודר ביחד עם הגורמים הרלוונטיים, ביחד עם התקציב והכול. אנחנו כן חושבים שזה מהותי ליישום של הדבר כמו שצריך, אנחנו מתכוונים ללכת קדימה ולא להישאר ב-1970, אני חושב שגם כללית בעצמה רוצה להיות שם, זה רק שאלה של הקצב, אבל זו סוגיה טכנית שנשאיר לאחרי זה לעולם היישום מסביב. החוק קובע מסגרת שתאפשר את הדבר הזה.

בסדר גמור, תודה. סיימנו הקראה בשעה טובה ומוצלחת. היו שחשבו שזה חוק שיאללה בוא, מעבירים תיקים וזה, נעשה את זה, בקטנה, מה יכול להיות? זה נכון שזה נשמע טריוויאלי, אבל ככל שצללנו יותר לעומק הסוגיות, וגם עכשיו לא סיימנו למעשה, יש הרבה דברים שנשארו פתוחים לקריאה שנייה ושלישית.

תראה איזה יופי, בזמן הדיונים שלך קידמת שר מבריאות לפנים.

יש עדיין נקודות שנשארו פתוחות לקראת הדיון בשנייה ושלישית, אבל בכל זאת אני חושב שהתקדמנו בצעדים משמעותיים מאוד בהצעת החוק הזו.

שוב, אני מוכרח ורוצה להודות, כי נעשתה פה עבודה באמת גדולה מאוד גם, אולי בעיקר, אפשר לומר, מאחורי הקלעים בשביל להביא את החוק הזה למה שהוא כרגע וראויים לשבח ולציון לטובה שיתופי הפעולה בין משרד הבריאות, משפטים, אוצר והקופות ועל כולנה היועצת המשפטית של הוועדה שבאמת התמסרה לטובת העניין הזה והושיבה את כולם והצליחה לחבר בין כולם ולקיים שיח ענייני ומכבד עם תוצאות כפי שראינו שבאו לפתחנו. אז יישר כוח לעוסקים במלאכה.

לא סיימנו אז אנחנו לא נודה לכולם, כמובן המציעים איתי, חבר הכנסת רון כץ שהוא מיוזמי החוק המקורי, יישר כוח גם לך, אולי בעיקר לך, בסדר? שלא תגיד לי אחרי זה – לא, זה עניינים פוליטיים, זה לא קשור.

רק שהחוק הזה יעבור וכולם ייקחו את הקרדיט.

אם כך אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הצעת החוק כפי שהקריאה היועצת המשפטית?

הצבעה
אושר.

פה אחד אושר. נעלה את זה בעזרת ה' לדיון במליאה.

תודה רבה לכולם על שיתוף הפעולה.

יוני, תודה רבה לך, באמת לא מובן מאליו, יישר כוח גדול לך ולצוות הוועדה.

עד כאן להיום, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:07.