פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



109
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 346
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 10:00

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023, של ח"כ ארז מלול.

חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
ארז מלול – מ"מ היו"ר
גלעד קריב – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר
טלי גוטליב
עמית הלוי
מתן כהנא
עופר כסיף
יוליה מלינובסקי
משה סעדה
יצחק פינדרוס

זאב אלקין
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
מירב בן ארי
אלי דלל
שרן מרים השכל
מאיר כהן
מירב כהן
רון כץ
יוראי להב הרצנו
ירון לוי
שלי טל מירון
שרון ניר
עודד פורר
יסמין פרידמן
אלעזר שטרן
מיכל שיר סגמן
נאור שירי

ירדנה קופ-יוסף בודנהימר - ע' ראשית, משפט עברי, משרד המשפטים

איגי פז - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יהודה אבידן - מנכ"ל, המשרד לשירותי דת

אליהו גרינבאום - יועץ, המשרד לשירותי דת

יהודה כהן - מנהל כללי, הרבנות הראשית לישראל

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר, מרכז השלטון המקומי

יריב פישר - ראש עיריית הרצליה, מרכז השלטון המקומי

תומר גלאם - ראש עיריית אשקלון, מרכז השלטון המקומי

קרן גרין - ראש המועצה המקומית קדימה צורן, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

בני ביטון - ראש עיריית דימונה, סגן מ"מ יו"ר, ויו"ר פורום ערי הפיתוח, מש"מ

ריקי שפירא רוזנברג - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

בתיה כהנא דרור - חברת וועדה דיני משפחה, לשכת עו"ד

אוהד וייגלר - מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, מכון עתים

ציפי לביא - מקדמת מדיניות

עילי דוד - אח של החטוף אביתר דוד

גיל דיקמן - בן דודה של החטופה כרמל גת

ד"ר גור בליי
אלעזר שטרן

אבירן יחזקאל

רונית רבי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת.
ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023, של ח"כ ארז מלול

היו"ר שמחה רוטמן:

רבנים, רבנים, רבנים, רבנים. כמה רבנים?

אבל אמרת שהוצאת את רבני השכונות.

זאת כותרת החוק, מה לעשות.

זאת גם מהות החוק.

אז בוא גם נשנה את הכותרת.

אני בהחלט פתוח להצעותייך.

תודה.

כמה רבנים? אתה יכול לחזור על הרשימה? הלוואי שהם היו ככה לוחמים כמו שיש להם רבנים.

חבר הכנסת שטרן, מאז ה-6 באוקטובר התרגלנו לתרבות דיון אחרת.

לכן הדיון הזה לא צריך להתקיים, בגלל ה-6 באוקטובר.

ולכן החלטנו לחזור ל-6 באוקטובר.

- - -

לכן אני אומר שאם יהיו התפרצויות אני אקרא קריאה ראשונה, שנייה, שלישית, בלי שום אזהרות.

לא יאומן, זה לא קרה בעבר.

נראה לי שגם אתה חוזר ללפני ה-6 באוקטובר, גם אתה לא למדת כלום.

שחר של יום חדש.

כי אנחנו לא ננהל פה שיח צעקות, נקודה, סוף פסוק. מי שיתפרץ – קריאה ראשונה, שנייה, שלישית, בלי שום סנטימנטים.

זה באמת חדש.

ממש לפני ה-6 באוקטובר.

סדר הדיון יהיה כך: ראשית, מאחר שהדיון הזה בפעם הקודמת שדנו בחוק הזה היה בחודש ספטמבר, והדיון הזה היה אמור להתנהל כמעט בצורה זהה, לא חלו שינויים מבחינתנו, היו התאמות נוסח, אבל הדיון הזה, דיון הקריאה וההצבעה היה אמור להתקיים באותו שבוע נורא של ה-7 באוקטובר. אני חושב שהתאריך שתואם לזה היה ה-8 או ה-9.

ה-8.

ואז זה נדחה מסיבות כמובן מובנות. לאחר מכן זה נדחה שוב. אז גם עקב הזמן שחלף, גם כדי להציג את השינויים שנעשו בחוק, וגם כדי שהדיון פה יהיה ענייני, סדר הדיון יהיה כזה: אני אפתח בדברים על החוק ועל השינויים שהוכנסו בו; הייעוץ המשפטי, שסייע רבות בהתאמות ובניסוחים ובלקיחת מה שעלה פה בדיוני הוועדה הרבים שנעשו בחוק הזה, ירחיב ויסביר פר שינוי מה נעשה ומה יהיה. כאשר הצגת החוק תסתיים, יש פה את חברי הכנסת שנרשמו לדבר, הם ידברו לפי סדר. אני אשתדל לא להגביל בזמן, אבל אם יהיה צורך כן נגביל בזמן.

אני מבקש שלפחות לדברי הפתיחה שלי – גם אם לחוק עצמו יש אי הסכמות, גם אם לקביעתו על סדר-היום יש אי הסכמות – אני כן מבקש. ואני לא עושה את זה הרבה, בדרך כלל גם כשיש הצהרות פתיחה, אני בדרך כלל נותן לח"כים להצהיר קודם, ואני מצהיר בסוף, אז אני לא עושה הצהרות פתיחה, זאת לא הצהרת פתיחה, זה נושא החוק עצמו.

יהיו הצבעות היום?

זה הסדר כרגע.

יהיו הצבעות?

אני מדבר עכשיו.

אני שואל עכשיו.

אני קורא אותך לסדר.

די, נו, שמחה, למה? זאת שאלה לגיטימית, באמת, למה?

זאת שאלה שקשורה לסדר הדיון.

חברים, אמרתי מה יהיה סדר הדיון.

בסדר, אבל אל תקרא לסדר, בשביל מה?

אני רוצה לדבר ולבקש שתקשיבו לי.

מקשיבים לך, אבל הוא שאל שאלה.

- - -

אבל אני עכשיו מדבר ואמרתי לא עכשיו, נא לא לקטוע אותי. תודה.

אדוני היושב-ראש, רק אלה שאמורים לממן את חוק הקומבינה הזה גם אמורים לדבר? או שלנו אסור לדבר?

אתם רק משלמים.

אנחנו רק משלמים.

זה כמו בקרן ארנונה, חיים.

אתה ברשות דיבור?

אני מבקש זכות דיבור.

אנחנו מבקשים זכות דיבור. לא באנו לפה – אם אתם חושבים שרק נשלם את השחיתויות, זה לא יקרה.

מר ביבס, נראה לי שזאת לא הפעם הראשונה שלך בוועדות הכנסת, אתה יודע איך נרשמים לדבר.

זאת פעם ראשונה שלי בוועדת החוקה, אז אנחנו מבקשים לדבר, גם ראש עיריית אשקלון וגם דימונה רוצים לדבר.

מר ביבס, אני לא מדבר ב-voiceover, סליחה.

מופע האימים של רוטמן חזר.

אתה רוצה להירשם לרשות דיבור, תירשם לזכות דיבור, ואתה גם תקבל אותה.

תודה.

אבל, אדוני היושב-ראש, כיוון שאמרת על סדר-היום - - -

חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני קורא אותך לסדר. לא, לא.

מה זה נקרא?

אתה בקריאה ראשונה, תודה. אתם תיתנו לי לדבר, מצטער. אתם תיתנו לי לדבר.

אתה אמרת שהיה 7 באוקטובר, אתה מתנהג כאילו לא היה 7 באוקטובר.

אני קורא אותך פעם שנייה, חבר הכנסת שטרן. הפנייה שלי היא לחבריי בקואליציה ולחבריי באופוזיציה, אנחנו מאז ה-7 באוקטובר דנים בהרבה מאוד מאוד נושאים, כולל נושאים שהם באופן אישי בדמי ובנפשי עוד הרבה לפני שאני בפוליטיקה, הרבה הרבה לפני. אני אתן דוגמה אחת או שתיים. אני זוכר את אותו לילה ללא שינה שהיה לכולנו במדינה, וכולנו התעוררנו בבוקר בתחושות מעורבות של שמחה אדירה, ושל חלק מהאנשים גם עצב של עסקת החטופים הראשונה. כולנו שמחנו לראות את החטופים חוזרים, וכולנו הצטערנו מאוד על זה ששחררו מחבלים, אני בטוח. אין בן אדם אחד ששמח על שחרור המחבלים, ואין בן אדם אחד שהצטער על שחרור החטופים. ולמרות שבנושא הזה העמדה עקבית, אני עוד עתרתי נגד שחרור המחבלים בעסקת שליט, נגד ניהול משא ומתן עם ארגוני טרור. אני חושב שהדרך לשחרר חטופים היא במבצע צבאי ולא בעסקה. כל הדברים נאמרו, אני לא צריך להרחיב עליהם. אבל בהתחלה הממשלה הלכה לכיוון אחר, בשלב יותר מאוחר אפילו חברי מפלגתי הלכו לכיוון אחר בנושא שהוא ציפור הנפש שלי, ואמרנו: אוקיי, בסדר, שאפשר להמשיך הלאה. יש אי הסכמות גם בתוך הקואליציה, גם בתוך האופוזיציה בנושאים הכי אקוטיים והכי קיצוניים, אפשר להקשיב להם, לשים אותם, להגיד את אשר על לבך. אם עמדתך מתקבלת מה טוב, אם עמדתך לא מתקבלת אתה פועל כחלק ממסגרת.

בסדר, על עסקת חטופים, אתה לא בממשלה, אתה לא הצבעת, זה לא עניינך, זה לא נגע לך. אתמול ממש במליאה, יושבת פה יוליה שיודעת, אני מקווה שטעית גם, כמה החוק שהעברנו אתמול במליאה בנושא החזקת מחבלי הנוחבה, יושבים פה עוד אנשים מסביב לשולחן, לא אזכיר אותם בשמותיהם, יודעים שזה הגיע לפעמים עד שיחת טלפון לראש הממשלה נגד עמדתי. אני חושב שמדינת ישראל עושה שם טעות קולוסלית. צלצלתי בכל הפעמונים האפשריים, אבל בסופו של דבר ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדתי. העברתי כאן בוועדה under protest, אבל העברתי, למה? כי אנחנו חלק מקבוצה.

ודבר אחד נוסף שהוא בעיני, עכשיו תגידו: בסדר, זה עניין מהות, עניין פוליטי. כולנו הולכים הרבה ללוויות, לשבעות, לניחומים, ואני אומר לכם בחוויה האישית שלי, אולי כל אחד חווה את זה גם אחרת, לפעמים משפחות על הקבר של הילד שלהם אומרים לי: איך אתם מסכימים – אני לא ממציא את הסיפור הזה, הוא כואב לי – איך אתם מסכימים שהילד שלי שהולך לקרב, אנחנו שבחרנו בכם, אתם לא בקבינט המלחמה. אומרים לי את זה על הקבר של הבן שלהם. ואני אומר להם: רבותיי, זאת דרישה פוליטית הזויה של שותפה קואליציונית שלא הייתה צריכה לעלות בשום פנים ואופן. אבל בשביל לשמר ממשלה מאוחדת בזמן מלחמה גם את המחיר ההזוי והמטורלל הזה אנחנו משלמים.

שמחה, הוא לא מכניס אתכם עכשיו, על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? עכשיו הוא לא מכניס אתכם.

חבר הכנסת מתן כהנא, אני קורא אותך לסדר.

עכשיו הוא לא מכניס אתכם.

חבר הכנסת מתן כהנא, אתה בקריאה ראשונה.

התעוררת על מכת"זית היום.

זאת תרבות הדיון.

הדברים האלו מאוד מהותיים, הם בנפשנו.

אני כמעט בקריאה רביעית.

וגם כשמתחנו וצעקנו וכעסנו, בסופו של דבר בספרות שונות של החלטה בתוך הממשלה, בתוך הקואליציה, בתוך הכנסת, ידענו לגדר את המחלוקות ולהמשיך הלאה. אני חושב שזאת תהיה בושה וחרפה, ואני פונה אליך, משה, ואני פונה אלייך, טלי, בושה וחרפה שמכל הנושאים – שלושה חודשים של דשדוש ברפיח ישבנו ושתקנו, שזה הפריע לכם, אני יודע שזה הפריע לכם כי אמרתם את זה – אבל על חוק הרבנים בוא נשבור את הכלים.

אמרנו את זה.

כי זה העיקר, כי זה הדבר הכי חשוב שעליו צריך לפוצץ את הכול.

- - -

שקט, בבקשה.

אין גבול לניתוק שלך. אתה חי במדינה הזאת?

הישרדות פוליטית מעל הכול. הוא לפחות מודה שההישרדות הפוליטית שלו מעל הכול, מעל המדינה, מעל החיילים.

יכולת לדחות את הדיון, יש לך דחייה של שבועיים.

חברים, תודה.

עד עכשיו זאת הייתה ההתייחסות העניינית לחוק? שנבין, כי אמרת.

מה זה הנהלת קואליציה.

זאת הייתה התייחסות שמבקשת – והסיבה היחידה שאני איבדתי קצת את שלוותי - - -

- - -

אתה יודע כמה סיבות לנו יש לאבד?

זה לא אופייני לך.

חברים, לא להפריע. זה בגלל שחוק - - -

בוא הנה, אתה או מכת"זית או חצצית, מה יש לך אתה?

מאיר, תודה.

לא, באמת, נו.

מאיר, לא לקטוע אותי.

הבנתי שאתה נגד.

מאיר, לא לקטוע אותי.

איך זה הולך פה הקריאות? לא הבנתי.

למאיר יש מעמד מיוחד.

למאיר יש מעמד אקסטריטוריאלי, אבל שלא ינצל אותו יותר מדיי.

אנחנו מאותו הכפר.

לגיטימי מאוד לנהל את הדיון הזה ולחלוק על החוק, ולחלוק גם על מועד החקיקה שלו, וגם על תכניו, הכול לגיטימי. כל מה שאני מבקש מכם זה טיפה אבל טיפה פרופורציות, זה הכול. זה מה שאני מבקש. ננהל את הדיון הזה עניינית, אבל בפרופורציות. ברוח האמירה הזאת - - -

ברוח הפייסנית הזאת.

ברוח האמירה הזאת אני מודיע שבאתי בדברים עם ראשי הקואליציה, והם באו גם בדברים איתי. ואני אמרתי להם: חברים, היו חוקים פי אלף יותר מורכבים, פי אלף יותר רגישים, שהצלחנו בסופו של דבר להגיע להסכמות, ריבענו את המעגל. ולכן הודעתי להם – מה זה הודעתי להם, הגענו בהסכמה, הודעתי להם והם הודיעו לי, שהחוק הזה, אני מקצה את הישיבה הזאת – את הדיונים המהותיים בו עשינו לאורך, לרוחב ובאלכסון – ואני מקווה לדיון ענייני. אם לא נגיע להסכמות כשהוא יעלה להצבעה בסוף הדיון הזה, הוא לא יעלה להצבעה בסוף הדיון הזה, ייקבע מועד אחר להצבעה. אני כן מקווה ומבקש שכל הנוכחים פה ינהלו את הדיון החשוב הזה באופן - - -

זה מה שביקשנו.

ביקשנו מלכתחילה.

ביקשנו דחייה של שבועיים מלכתחילה.

סליחה, סליחה, טלי. הוא ייקבע לדיון להצבעה במועד אחר.

וגם אז לא פה.

טלי, אני מדבר כעת.

מעולה. מה ביקשנו אתמול? שתדחו.

ביקשנו.

אני קורא אותך לסדר.

אין לכם בושה.

מסכנה, אין לה קול, אפילו זה אי-אפשר.

אז שלא תצעק.

איזה צועקת?

שתשמור על הקול שלה.

הכול טוב.

איך זה עובד עם הקריאות?

זה צועקת? שמחה, אתה לא מכיר את טלי צועקת?

המועד של ההצבעה ייקבע. אנחנו ננהל את הדיון הזה באופן ענייני ולגופו.

טלי לא יכולה לדבר, אז היא ביקשה ממני שהיא ביקשה דחייה, ולא נתנו לה. היא ביקשה דחייה ולא נתנו לה.

מי שרוצה לצעוק, מי שרוצה להפגין, אני לא חושב שזה המקום. אנחנו נעבור להצגת השינויים שנעשו בחוק.

אנחנו מבקשים דברי פתיחה.

לא.

אבל זה מה שאתה עשית, אדוני היושב-ראש. למה רק אדוני היושב-ראש?

היושב-ראש, לפחות לראשי הערים.

לא הבנתי, למה אני על שתי קריאות?

אדוני היושב-ראש, אתה לא דיברת על החוק לרגע, דיברת פוליטיקה, דיברת סגנון, אז תן גם לנו. למה?

מה לא? מה לא?

- - -

היושב-ראש, אני מבקש לראשי ערים, באמת, הם צריכים להיות הראשונים.

תן דקה לכל אחד. יש לי הצעה, אולי חברי הכנסת באמת - - -

רגע, קריב, תן מילה.

בבקשה. גדול ממני בתורה ובחכמה.

אני מבקש, ראשי הערים נושאים עליהם במלחמה הזאת - -

אין ספק.

- - משהו שאנחנו לא יודעים מה זה. הם הגיעו לכאן, אני מאוד מבקש לצאת מגדרנו ולתת להם לדבר ראשונים. תודה.

אני אשמח.

ואני נותן להם את זכות הדיבור שלי.

אם חברי הכנסת יסכימו.

אנחנו מסכימים, מסכימים.

מסכימים. אני נותן את זכות הדיבור שלי לחיים ביבס.

חברים, אם יסכימו, חברי הכנסת.

הינה, אנחנו מסכימים, מסכימים, נו.

תן לי להתקדם, די.

אבל כולם מסכימים.

שמעתי.

אבל הוא רוצה לומר את זה, אלי.

אז די להגיד את זה.

אנחנו מסכימים.

בואו נעבור להצבעה.

חברים, תודה. סדר הדיון יהיה כפי שאמרתי. כדי שהדיון יהיה ענייני גם מצד ראשי הערים וגם מצד חברי הכנסת, נציג את השינויים שהחוק עבר, שהם ידעו לדבר על מה שאל מול פנינו ולא אל מול הפייקינג והרעשים בתקשורת. יש נוסח, יש שינויים שהוכנסו, נסביר אותם, וראשוני הדוברים יהיו, כפי שביקשו חברי הכנסת, ואני מזהה פה הסכמה, יהיו ראשי הערים, ואחר כך חברי הכנסת. הכול בסדר. יש פה הרבה דוברים, אני רוצה לתת לכולם לדבר, אם יהיו הפרעות, אני באמת אאלץ לקרוא לסדר, מה שאני לא עושה כמעט בכלל.

תגיד, אתה עושה צחוק?

כל מי שנוכח בדיונים פה מה-7 באוקטובר יודע שזה המצב.

איך אני בקריאה שנייה אם אתה נותן לדבר?

רק כשבאים לפה לחרב דיונים, חבר הכנסת אלעזר שטרן.

אני באתי לחרב דיונים? לא נתת מילה.

יאללה, נו, כל הנאומים האלה.

יש לך אפליות, אני מכיר את זה מה-6 באוקטובר גם.

חבר הכנסת אלעזר שטרן, תודה. כאמור, החוק הזה נדון במס' יחסית רב של ישיבות, כמה ישיבות? חמש או שבע ישיבות.

אבל לא השלמנו את הדיון.

השלמנו את הדיון.

ממש לא. ממש ממש לא.

ממש לא השלמנו את הדיון.

לא השלמנו. יש לי הרגשה שלא מיצינו.

חברים, תוציאו את הפרוטוקולים. חברים, אני מדבר כעת.

אז מה, אי-אפשר - - -

אתה מדבר כבר חצי שעה.

אתה כל הזמן מדבר.

הוא מדבר כל הזמן.

אני מציג את השינויים שהחוק עבר. אתה לא רוצה להקשיב, אתה לא חייב. מהנוסח האחרון, בסופו של דבר הנוסח שנמצא אל מול פניכם משקף את מכלול השינויים שהחוק עבר בין הטרומית לראשונה, שינויים מקיפים מאוד. יש את ההדגשה שאנחנו קצת מדברים עליה טיפה בהרחבה עקב משך הזמן שעבר מאז ספטמבר, שהחומר לא רענן אצל אנשים בראש, ואנחנו מציגים את השינויים. ההצגה תיעשה כמו שאמרתי. אני אציג את זה ברמת הכותרת ומה נעשה, וברמת הנוסח, לא הקראה, אלא ברמת ההבהרה יעשה היועץ המשפטי.

על איזה מסמך אנחנו מסתכלים?

על הנוסח המעודכן לדיון, 18 ביוני 2024, שנמצא אל מול פניכם.

בסדר גמור.

בטבלט.

בטבלטים.

לא אמרנו שראשי הערים ידברו עכשיו?

אמרנו, אבל אחרי שנציג את השינויים בחוק.

למה?

אתה יודע כמה זמן זה ייקח?

אם תפריעו זה ייקח הרבה זמן.

גם ככה זה ייקח.

אם לא תפריעו אני מבטיח - - -

פשוט בניגוד להרבה שרים, לראשי הערים יש באמת עבודה, כדאי שהם יוכלו לחזור ולטפל באזרחים.

בואו נעשה סיכום, חברי הכנסת, אני יודע כמה זמן זה אמור לקחת לי, כולל הזמן של היועץ המשפטי.

כמה?

אני מעריך שבלא יותר מרבע שעה יוצגו כל השינויים שנעשו בנוסח. אם תפריעו זה יתארך. ואני מאוד מקווה שזה לא יתארך. אני מכבד את ראשי הערים שבאו ואת בקשת חברי הכנסת. ניתן להם להתייחס מייד אחרי שנציג את השינויים שנעשו בנוסח.

אתה לא ממש מכבד אותם.

שחלקם אגב נוגעים, הפלא ופלא, לראשי הערים ולרשויות המקומיות.

הפלא ופלא.

הכול נוגע אלינו.

זה אותו שינוי מאתמול או שזה שינוי חדש?

הנוסח הוא נוסח שאנחנו מציגים את השינויים.

מאתמול.

זה הנוסח שהופץ. לא השתנה הנוסח שהופץ.

זה מה שהופץ אתמול?

לא השתנה, לא משתנה.

מה השתנה מלפני שלושה חודשים?

לא שלושה חודשים, מספטמבר 2023.

אבל לפני שלושה חודשים הודעתם על הפסקה.

קארין, אני קורא לך לסדר.

הפיכת הבחירה - - -

למה אתה לא עונה לי?

הפיכת הבחירה ברבני יישוב או רבנים אזוריים להליך בחירה של אסיפה בוחרת.

באיזה עמוד אנחנו?

אני מציג את השינוי, תכף יפנה אתכם, אם תרצו, היועץ המשפטי לסעיף. אני מציג את השינוי קודם כול ברמת המהות. זה דבר שהתרחש פה בדיונים, בין היתר בעקבות טענות שעלו, שכאשר ממנים נציגים, הנציגים מחויבים למי שמינה אותם בהליכי הבחירה השונים, ולכן את אותה טענה שעולה גם ברשויות מקומיות, שאני בטוח - - -

אין לנו בעיה שימנו, שישלמו הם, למה אנחנו צריכים לשלם את הכסף? שהם ישלמו.

דקה, תחכה.

הם לא משלמים אצלך על מיגון, אז שישלמו על רבנים?

מי שיפריע, רבותיי, גם אם הוא ראש עיר, אני בצער רב אבקש ממנו לצאת.

אדוני היושב-ראש, חברי - - -

אתה יודע כמה אני מכבד אותך, תומר, לא.

אני יודע. רק עצה קטנה ליושב-ראש בתור חבר, בסדר? אתה יודע כמה אתה יקר לליבי, זה לא סוד.

תומר, תן לי בבקשה.

אני גם אומר את זה במקומות מסוימים. אני מבקש שנייה, אחרי זה תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

נו, איך אני יכול להגיד לך לא, תומר?

אין שום פוזיציה, אח שלי היקר, וחבריי חברי הכנסת, להעביר חוק שכזה, או לקדם חוק שכזה, במיוחד בעת הזו.

תומר, אבל בזמן שלך.

אח שלי היקר, כשאתם הייתם צריכים אותי, הייתי שם בשביל כולכם. ואני פה בשביל התושבים שלי, ואני פה בשביל רמת ההיגיון של רמת האחדות. בוא נשחרר את הרשויות ואת הכול. החוק הזה, אני אומר לך, הוא יוביל לפיזור הממשלה.

אבל, תומר, בוא נדבר על החוק.

דיברת 25 דקות, תן לו להגיד מילה.

אבל בוא נדבר על החוק.

תן לו להגיד מילה, אתה לא נותן לדבר.

סליחה, סליחה, אדוני.

חבר'ה, דקה, תנו.

תומר, אבל בבקשה, תקשיב.

אדוני היושב-ראש, אני מציע לך.

אבל אני מציע לך שתקשיב, מה דעתך? תקשיב. בבקשה. הפיכת הבחירה ברבני יישובים ורבנים אזוריים להליך בחירה של אסיפה בוחרת.

יותר חשוב לו לשמוע את עצמו מאשר לשמוע אותך.

הוא לקח זמן לחשבונות קואליציוניים. גלעד, זה נורא מפריע לי.

סליחה, סוגרים פה דילים פוליטיים.

דהיינו, שגם ברבנים יישוביים וגם ברבנים אזוריים לא תהיה ועדה בוחרת, שאז כביכול מאוד קל לדעת מה האדם שמונה על ידי גורם מסוים מצביע, אלא תהיה הצבעה בקלפי, וכך יצומצם החשש מלחצים פוליטיים. זה מצטרף כמובן לשינויים שנעשו שם, שהגדילו בצורה משמעותית את כוחם של היישובים והמועצות האזוריות.

ברבני ערים?

אני מדבר על יישובים ומועצות אזוריות כרגע, תן לי, בבקשה.

קארין הפריעה לי, בגלל זה לא שמעתי אותך.

תמיד אתה מאשים אותי, זה לא יאומן.

תכף יסביר את השינוי הזה קצת יותר בפרוטרוט. עורך הדין אלעזר שטרן היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

בנוסח המקורי - - -

כבר חשבתי אולי הפעם. אני רק בקריאה שנייה, שלישית, רביעית, חמישית.

נא לא להפריע.

שלא תתבלבל אם יש שתי קריאות.

תקשיב, ב-19 במרץ הודעתם שזו חקיקה שנויה במחלוקת.

קארין, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

איך שנייה? לא הייתה ראשונה.

מה שנייה?

את לא מפריעה לי, את מפריעה ליועץ המשפטי, די.

אולי ארז מלול יציג בתור מציע החוק?

כדי שנדע לכלכל את מעשינו, אני מבקש שתחברו את מערכת הרמזור לאחד המסכים.

נו, די.

שנדע אם יש לנו יכולת עוד לקרוא קריאת ביניים או לא. היא חשבה שאין לה קריאה, היא לא ידעה על הראשונה.

גלעד, די. אלעזר, בבקשה, תתחיל.

כפי שאמר יו"ר הוועדה, בנוסח המקורי של הצעת החוק הייתה הבחנה בין אופן הבחירה של רבני ערים לאופן הבחירה של רבני יישובים ורבנים אזוריים. כשהבחירה של רבני ערים הייתה באמצעות האסיפה הבוחרת, כמו שזה היום, ורבנים יישוביים ורבניים אזוריים נבחרו באמצעות ועדה בוחרת. כפי שהיו"ר אמר, בעקבות כל מיני הערות שעלו פה בדיון בוועדה, עלה בדיון האחרון הרעיון להפוך גם את אופן הבחירה של רבנים אזוריים ורבני יישוב לבחירה באמצעות אסיפה בוחרת, וזה מה שבעצם הוועדה החליטה.

איזה סעיף?

אפנה. נעשו שינויים והתאמות בנוסח בסעיפים 14, 17, 18, 19, 20 ו-23. כשבעצם מתאימים, ממש עושים אחד לאחד, כמובן בשינויים המתחייבים, מעבירים את כל המנגנון שהוועדה החליטה עליו לגבי בחירה באמצעות אסיפה בוחרת ברבני ערים לבחירה באמצעות אסיפה בוחרת גם לרבני יישובים וגם לרבנים אזוריים. ולכן יש שינויים.

אולי שם זה קלפי.

כן, באמצעות קלפי.

זאת אומרת שזה נבחר ציבור עכשיו. אחרי שזה קלפי זה נבחר ציבור, זאת המשמעות. צריך להבין שזה הבדל משמעותי.

נכון.

אני רוצה להבין.

מה המשמעות שזה נבחר ציבור?

אבל לא שיניתם את גודל האסיפה.

חברים, מדובר בסופו של דבר - - -

עברתם לקלפי, נו, בסדר.

מישהו יכול להסביר את ההבדל בין נבחר ציבור במקרה הזה? כי יש לזה משמעות.

נכון, בדיון המשמעתי.

עודד וגלעד, הדין המשמעתי זה סעיף אחר. תכף אנחנו מדברים על הדין המשמעתי, נתייחס לזה ישירות. הנושא השני שעבר התאמה בעקבות הדיון האחרון שהתקיים זאת סיטואציה שהוצאה – לדעתי אגב, הייתה לפחות בוועדה על דעת השלטון המקומי, גם במועצות האזוריות וגם בעיריות – הייתה סיטואציה שבה דנו בשאלה מה קורה כאשר יש עיר חדשה שעוד אין בה מנגנון. יש בה סוג של ועדה מקימה או ועדה קרואה, איך ממנים רב. לא רצינו לייצר מצב שגוף כזה ממנה רב, ובעצם תוקע את העיר אחר כך גם כשהיא בהקמה, יצרנו את המנגנון הזה בערים, זה הליך של מינוי מותנה, שפועל בזמן שהוועדה פועלת. יצרנו איזה מנגנון. עשינו את המנגנון המקביל הזה כאמור גם במועצות אזוריות או ביישובים שהוקמה להם ועדה קרואה בצורה דומה, שוב, האחדה של העניין. אלעזר, בבקשה.

אין לי מה להוסיף. אני רק אפנה לסעיף 16(ו), זה התיקון שהיו"ר דיבר עליו, שהוא בעצם ממש העתק של מילה במילה לסעיף המקביל לגבי רבני ערים.

מה שהיה בעיריות בעקבות השיח גם עם המועצות האזוריות.

שולי השוליים.

ראשי העיריות, אתם מבינים את ההבדל בין קלפי לבין ועדה?

הנושא הבא, שבגללו הנושא שלפחות בשיח הציבורי, אני חושב שהוא היה עיקר העניין והמתח, גם מול ראשי הרשויות המקומיות, זה הנושא של רבני שכונות. היו גם נושאים אחרים, אבל זה היה נושא שהיה סלע מחלוקת רציני. בהצעת החוק בנוסח הטרומי הייתה בעצם העתקה של המצב הקיים שמאפשר מינוי רבני שכונות, או לא מאפשר, תלוי בטקסט היבש או בפסיקות בג"ץ וכדומה. אפשר שהנוסח יועתק מהנוסח של חוזר מנכ"ל שהיה שם, או בכללים האלו. זה היה בקריאה הטרומית. בנוסח שנמצא אל מול פניכם המציעים, שזה ארז מלול ואני, קיבלנו את האמירה שזה בכלל לא בשל, זה לא מתאים לחוקק את זה. ולכן קבענו סעיף הסמכה שידרוש תקנות שיגיעו לאישור ועדת החוקה אם יהיה צריך, וכן קבענו - - -

אבל זה ברור שזה השר.

אני מדבר כעת.

עכשיו השר יקבע, והוא יחליט מה זה כל שכונה.

הגדרתם את הפרצה לגנב.

יציג אלעזר עוד שנייה את התיקון, תכף תבין. אבל למה לא יכולים לנהל דיון ענייני?

הגדרתם בחוק איך פורצים, איך גונבים את הסוסים מהאורווה.

אתה לא שם לב לאיפה ואיפה, נכון?

כי זה חוק לא ענייני.

עד לרגע הזה לא ניהלנו דיון.

אתה מסביר לנו איך אפשר לגנוב את הסוסים מהאורווה בהתאם לתקנות שאתה מגיש.

זה פתח לשר.

תגדיר לנו מה זמן - - -

אבל, שמחה, איזה דיון? 35 דקות אתה מדבר לבד.

תאפשרו לי לשמוע על מה - - -

- - -

אבל אתם מפריעים.

אפשר הצעה לסדר, אדוני היו"ר?

לא, לא.

לקחת את הזמן לעשות סדר בקואליציה.

אבל יש לי הצעה שתפתור את הבעיה, בישיבה הזאת אם תגדיר מה זמן השידור ומה זמן הקליטה. תגיד לנו שזה זמן שידור, שנדע.

הגדרתי בהתחלה, נראה לי שלא היית.

בינתיים אני רואה זמן שידור, זמן קליטה לא ראיתי.

בינתיים זה זמן הפרעה, ואני לא אתן לזה לקרות.

אלו שאלות עניינית על הדברים שאתה מציג.

תן לי לסיים את ההצגה, אתה מפריע לכולם.

אבל יש לנו שאלות תוך כדי.

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

לא יכול להיות שאנחנו שואלים שאלות ענייניות – זה לא מופע יחיד שלך כאן.

- - -

אז אני קורא אותך לסדר פעם שלישית, וצא.

די, נו, זה פרלמנט, אני יכול לשאול שאלות על דברים עניינים.

אתה רוצה להישאר ולשמוע? אתה רוצה לשמוע?

אני רוצה לשאול שאלות אם יש לי שאלות ענייניות. אני לא מצליח להבין אותך.

אתה לא תקטע אותי. אתה לא תקטע.

אני לא קוטע אותך, אני שואל שאלות.

צא בבקשה.

זה פשוט בלתי נסבל האירוע הזה, חזרת ל-6 באוקטובר, שמחה רוטמן.

צא בבקשה. צא. תודה.

בלתי נסבל. זה לא מופע יחיד שלך, יש גם חברי כנסת. באמת, זה בלתי נסבל.

צא בבקשה. אתה מפריע לי. אתה מפריע לקיום הדיון.

אתה מפריע. אתה מפריע.

אבל אתם עושים טעות, רבותיי, חברי הכנסת.

סליחה, סליחה.

אין מלחמה, אין מלחמה, שמחה, נכון? אין דברים יותר דחופים עכשיו.

יוראי, צא בבקשה. יוראי, צא. סדרנים, הוא מפריע לקיום הדיון.

אתה מפריע. אתה מפריע לקיום הדיון.

תודה. צא בבקשה. תודה.

(חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא את אולם הוועדה.).

סעיף ההסמכה, אני מפנה אתכם אם אתם רוצים - -

רוצים.

- - לראות בנוסח, סעיפים 25 ו-26 לנוסח שבהם קבענו את העקרונות שמהם התקנות לא יכולות לחרוג. הנושא האחד הוא נושא הכשירות, שהוא יחסית פשוט, והסעיף קובע שלצורך ביצוע הסעיף השר צריך לקבוע, באישור ועדת החוקה, תקנות בעניין אופן קביעת גבולות השכונה; סמכויותיו של רב השכונה והגדרת תפקידו; הרכב הוועדה הבוחרת או הגוף הבוחר וסדרי הבחירות; ומעמד הרשות המקומית בתהליך הבחירה. אני חושב שזה הנושא המרכזי, אגב, שלא הייתה עליו מחלוקת. כאן בוועדה דרשנו - - -

רק בבחירה.

כאן דרשנו שגם לא יהיה מצב שממנים רב שכונה לעיר ללא הסכמתה. זה היה כאשר חשבנו שאנחנו מחוקקים את הדבר הזה. בסופו של דבר אמרנו שהנושא הזה לא מתאים לחקיקה.

איפה הייתה הסכמה?

אנחנו לא רוצים רב לשכונה.

אבל למה אתה מתחיל בזה?

לא ימנו לך.

זה לא מה שכתוב.

כרגע לא כתוב בכלל.

לא, כתוב סעיף (א). אתה מתחיל מסעיף (ב) של ההסמכה. תקרא את סעיף (א), בידי מי הסמכות לקבוע שיש צורך במינוי רב שכונה. אנחנו יודעים לקרוא חוק. בכל זאת, אומנם אתה היחיד כאן שראוי להגדרה של גאון משפטי, אבל גם אנחנו.

תודה, זה מדלג עלינו. שמחה, הוא צודק מאה אחוז.

רק רגע. חברים, השאלה שוב, האם רוצים שהדיון הזה יהיה ענייני או שרוצים לצעוק?

אף אחד לא מדבר, איזה עניין? אתה רק מדבר.

גלעד צעק עכשיו.

אני מתנצל.

אתה לא נותן לאף אחד לדבר, באמת, יש שאלות.

אבל אני רוצה לסיים את ההצגה.

אמרת שאתה רוצה להגיע להסכמות. איך אפשר כך להגיע להסכמות?

חברים, נכון, כשצועקים אי-אפשר. תנו לסיים את הצגת השינויים.

כשרק אתה מדבר גם אי-אפשר להגיע להסכמות.

כשמשדרים בלי דיאלוג איך אפשר להגיע להסכמות?

בואו נהיה בבייסליין, מה השינויים, יציגו, ואז תדברו. אתם לא רוצים להגיע לרגע הזה, אתם רוצים לצעוק. אתם לא רוצים להגיע לרגע של שיחה.

אתה בינתיים מדבר 40 דקות. שמעת אותי צועק?

אתם לא רוצים להגיע לרגע של שיח והסכמות, כי באתם לריב.

אין שיח.

לא, ניסינו לדבר, קיבלנו קריאה שנייה.

איזה שיח? שיח זה כשלפחות שני אנשים מדברים, זה שיח, נכון?

אבל עוד לא הגענו לשלב הזה. קודם תנו להציג מה קרה, מה יש לכם?

אז מתי נגיע? בשתיים בצוהריים? בשלוש בצוהריים? מתי נגיע לרגע המיוחל הזה?

אתה ממהר?

אני לא.

אנחנו ממהרים, כן.

כן, ממהרים, יש לנו מלחמה לנהל.

אני רוצה לתת לכם לדבר, אולי שיפסיקו להפריע.

לקחת את הזמן לחנך את הקואליציה.

יאללה, בואו נתקדם.

אני רוצה לתת לכם לדבר. יש פה אנשים שנורא בוער להם לריב. כאשר סעיפי החוק נדונו לגופם, האמירה המאוד מאוד ברורה של הוועדה הייתה ששר לא יוכל לכפות על עיר מינוי רב שכונה. הדבר הזה להבנתי מוסכם. והשאלה שעלתה היא שאלה מורכבת, היא שאלת התקצוב ושאלת הצורך, ולשתיהן צריך לתת מענה, והחוק נותן להם מענה. שאלת התקצוב הופרדה, ועל זה נדבר עוד שנייה בהמשך. זה דבר שמאוד התעקשנו עליו בדיוני הוועדה, ונתעקש עליו גם אם יהיו הערות ענייניות בנושא הזה, נכניס אותם עוד לפני הקריאה הראשונה, בין הראשונה שנייה ושלישית. אנחנו נעמוד על זה, כי זו הייתה דרישה של הוועדה, שלא יהיה מצב שגורם אחד מקבל הכרעה וגורם שני משלם את החשבון. זה עיקרון שכולנו בוועדה הסכמנו עליו. לא יהיה מקובל, לא ברבנים מקומיים, לא ברבנים משכונות, לא ברבנים אזוריים. אנחנו עומדים על זה. ולכן אני אומר שהרבה מאוד מהרעש ומהכעס המוצדק ששמעתי מכיוון ראשי הרשויות, ולכן רציתי שתקשיבו לפני שאתם אומרים את שלכם, אנחנו אמרנו את זה כאן בוועדה, כולל בשיח עם נציגים של השלטון המקומי.

אתם הבאתם נוסח - - -

אם זה בניסוח לא בא לידי ביטוי.

זה לא בא לידי ביטוי.

אני חושב שזה בא חלקית. אתה חושב שזה דורש - - -

אני אשלם על זה בסוף, לא אתה. וזה לא בא לידי ביטוי.

אז תכף נגיע לסוגיית התשלום, תמתין. תכף נגיע לסוגיית התשלום.

תכף נדבר על הכול.

אבל קודם כל האמירה העקרונית של הוועדה, שעליה אנחנו אמרנו שנעמוד בלי מחלוקת,across the board, שלא יהיה מצב בנושא, לא של רבני שכונות, ולא של רבני יישובים, ולא של רבנים אזוריים, שמנחיתים על רשות מקומית את הצורך שיהיה רב, את המועמד, ואת התשלום. לא יקרה.

זה מה שכתוב בנוסח. הנוסח הזה - - -

אז אני אומר שוב - - -

לא יקרה, לא מוכנים - - -

בגלל זה ביקשנו דחייה, כדי לשנות את הנוסח.

אבל זה הנוסח שלפנינו.

שנייה.

שמחה, אז בואו נתפזר, תביאו נוסח חדש.

אבל המושג תביאו נוסח חדש - - -

דרעי מפחד שהממשלה תתפורר.

בשביל זה, חברים, עושים דיוני ועדה. מי שרוצה לנהל דיון, בא לוועדה ומדבר.

אבל אתה כיו"ר ועדה מביא נוסח ואומר: אני לא מסכים עם הנוסח של עצמי, אני אביא נוסח חדש. תביא נוסח חדש, נדבר עליו.

תביא נוסח תדבר עליו, זה לא שיח. תביא נוסח תדבר עליו פירוש: אנחנו רוצים לריב. אתה רוצה להעיר - - -

לא, אני מנסה להבין.

שמחה, יושבים פה אנשים שהעבירו איזה חוק או שניים בכנסת, עברנו את התהליך הזה.

לא, רק הוא יודע.

אני מנסה להבין מה עמדת שמחה רוטמן, מה שכתוב או מה שאני שומע.

חברי הכנסת.

כשיושב-ראש ועדה מציג חוק, זה החוק שלפנינו.

עודד, אני קורא אותך לסדר, די, מספיק. מה זה תחרות הצעקות הזאת? אתם לא יכולים לנהל שיח תרבותי? מה קרה?

זה לא שיח.

בינתיים מי שצועק זה רק אתה.

אבל שיח זה שני אנשים לפחות.

מספיק. אני שומע, ממשיך הלאה. בואו ניתן לאנשים לדבר. יש פה ראשי ערים. אני רוצה לדבר. כל הזמן, דו-שיח, דו-שיח.

אבל אם אתה נואם זה לא שיח.

אבל אני לא נואם, חברי כנסת צועקים.

אני לא צועק. אני צעקתי?

ולדי אף פעם לא צועק.

אני רק מדגיש ששיח זה שני אנשים.

חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אני קורא אותך לסדר.

תודה.

איזו קריאה? אתה צריך להכריז.

כבר לא יודע.

אתה צריך להכריז, שנדע.

רק אצלי הוא סופר.

איזו קריאה אתה לא יודע, איזה נוסח אתה רוצה להעביר אתה לא יודע.

חבר הכנסת אלקין, אני קורא אותך לסדר.

איזו קריאה?

חבר הכנסת אלקין, אני קורא אותך לסדר פעם נוספת.

אני גם יכול ליהנות מזה?

חבר הכנסת אלעזר שטרן, נראה לי שאתה בקריאה שלישית. החוצה. צא בבקשה.

מה? תגיד, אתה נורמלי?

זה כמו עליות לתורה, הנוסף, הנוסף.

- - -

אתם מוכנים להפסיק? אני יכול לדבר בלי הפסקה?

מסתבר שכן.

- - -

במה זכיתי?

די, מספיק, מה זאת תרבות הדיון הזוועתית הזאת?

תן לו לדבר בלי הפסקה.

ולכן אם אתם רוצים לראות, אתם יכולים לראות שאריות לנוסח שדובר על מי יהיה הגוף הבוחר, אבל זה שונה וזה ירד, ואת זה אנחנו לא נשאיר. אני כן אומר גם בדיון הזה וגם לדיונים הבאים בין ראשונה לשנייה ושלישית, העיקרון שאני אעמוד עליו, ואם אתם חושבים שהוא לא בא לידי ביטוי מספיק בנוסח וצורך חידוד, אני אשמח מאוד לעשות את זה, כי אני חושב שזה עיקרון נכון – לא יהיה מצב, ואם צריך להגביל את שיקול הדעת של השר בנושא הזה הוא יוגבל – לא יהיה מצב שבו שר יחליט לעיר: יש לכם רב שכונה, תכירו, זה רב השכונה החדש שלכם, תשלמו עליו. לא יהיה מצב. אני אעמוד על זה.

על איזה תקציב מדובר פה?

איפה זה כתוב בנוסח?

אנחנו עוד שנייה בסעיף התקציב.

מה זאת אומרת אם צריך?

אני חושב שכרגע נתנו מענה מספיק. אתם חושבים שצריך עידוד, תעירו, אתם פה. אנחנו יודעים לנהל דיוני חקיקה.

כשהשר ממנה את כל הנציגים שבוחרים אז השר קובע מי יהיה ממונה.

אבל השר לא ממנה, אין כרגע גוף בוחר. לא נקבע הרכב גוף בוחר. תודה. אתה רוצה להתייחס עוד קצת לנושא רבני שכונות, אלעזר?

מתי שאלות?

תחולת הוראה לגבי נציב תלונות. ביקשנו בישיבה האחרונה שהכללים שחלים על נציב התלונות על רבנים יועתקו בשינויים המחויבים, התנאים והסמכויות מנציב תלונות על שופטים. אגב, זה אחד מהבשורות בעיני הגדולות של החוק הזה, שהוא מייצר את הנציב וגם מייצר מנגנון. תכף נדבר על זה ברבני יישובים. כשרב לא מתפקיד או כשיש עליו תלונות, אני חושב שזאת דרישה חשובה שגם עלתה מהשטח, והוכנסה פה בחוק. הפניה לסעיף של זה, אלעזר?

בסעיף 27 פשוט נעשו התאמות אחרי בירורים בגלל שהחוק פה יוצר את נציב תלונות הציבור על הרבנים מצד אחד, מצד שני הוא מסתמך על חוק נציב תלונות הציבור על שופטים – היה צריך לעשות דיוקים והבהרות.

הנוסח נותן לשר לקבוע בדיוק מי - - -

אבל, אלעזר, מי ממנה את הנציב הזה?

הכול פה לא חדש.

רב אזורי.

מי שממנה את הנציב הזה זה השר בהסכמת הרבנים הראשיים. נעשו התאמות.

- - -

שר המשפטים ממנה עם נשיא העליון. אתה רוצה עם נשיא העליון?

חברים, סליחה, אנחנו ממשיכים. הנושא הבא שתוקן והוגדר בנוסח – שוב, כאמור, אני חושב שעלה הרבה גם מהשטח וגם מראשי הערים וגם מחברי הכנסת – זה נושא תקצוב המועצות הדתיות.

שאלתי מה עלות החוק.

אפס.

איך אפס, יהודה?

אפשר בבקשה? תודה. נושא חשוב מאוד שעלה פה, שוב, כדרישה מהשטח, מהמועצות האזוריות ומהסיטואציה שאנחנו מכירים לפעמים ברבני יישובים, שלא היה מנגנון להפסקת כהונה. והתוצאה הייתה הרבה מאוד פעמים פגיעה חמורה ביישובים, ששינו מאוד את הדמוגרפיה שלהם משלב א' לשלב ב', והרב שמונה בהתחלה לא התאים, כן התאים, הייתה מציאות בעייתית. ולכן הוצע מנגנון לסיום הכהונה של רב יישוב עם המלצה של הנציב בסיטואציה שבה יש אי התאמה, לא רק על סיטואציה של עבירות, אלא בסיטואציה של אי התאמה שבאמת יכולה להיות מאוד נוכחת באירועים של יישובים, בייחוד ביישובים קטנים. איזה סעיף זה, אלעזר?

יש בזה בעצם שני מופעים, מופע אחד הוא בסעיף 27 (י"ב), שזה בעצם חלק מסמכויות הנציב להמליץ על הפסקת כהונתו, גם כמו שהיו"ר אמר בשל אי התאמה למאפייני היישוב או בשל תפקוד לקוי של רב היישוב, וזה לפי הכללים שייקבעו; וזה גם מופיע בסעיף 29(ב)(7), שזה במסגרת הסעיף שמגדיר את משך הכהונה של רבנים שונים, אז מוגדר שם שרב יישוב יסיים את תפקידו אם עבר ההליך על פי המלצת הנציב על פי התקנות שייקבעו.

יוליה, תנו לי לסיים. אני באמת רוצה לסיים כדי לשמוע אתכם, כי אני חושב שהדיון הזה חשוב. בנוסף, וזה הלינקג' שדיברנו עליו בין בעל המאה ובעל הדעה בכל הנוגע למה שמכונה משב"קים, או שיש לזה כל מיני שמות פופולריים, שסיטואציה של תקצוב המועצות הדתיות - - -

מה זה משב"קים?

משמשים בקודש, זה ראשי תיבות.

רבני יישובים, רבנים אזוריים, רבניות.

לייצר את הלינקג' הזה בין ההחלטה שנדרש תקן לבין זה שזה לא ייפול על כתפי הרשות המקומית, שזה באמת אחד מהדברים שדרשנו, והוכנס הסעיף שהוא תיקון.

אפשר שאלת הבנה לגבי הנציב? הסתכלתי על הסעיף, יש לו הגבלת כהונה? לכמה זמן הוא מתמנה?

לא.

לא. זאת אומרת שאתם ממנים פעם אחת את הנציב, ונשארנו איתו עד הפנסיה.

ומה הדין המהותי שעל פיו הנציב דן?

שאלת אותי ואמרתי לך שאחרי הקריאה הראשונה.

זה היה החוק הטרומי שלך, חשבת שפה אולי זה מתוקן.

בסדר, אמרתי שאחרי הקריאה הראשונה - - -

לא אחרי קריאה ראשונה.

ממש לא.

חברים, חברים, חבר הכנסת אלקין, כמובן שידוע לך שאם זה מפריע לך, אנחנו יכולים לדבר על זה ולמצוא פתרונות להכול. פה שום דבר בחוק הזה הוא לא כזה ראה וקדש.

אתה חסיד גדול של הגבלת כהונה של כולם, דווקא פה על הנציב אתה מוותר על זה.

נכון, יכול להיות שזה רעיון טוב, הנושא הזה עלה לדיון.

שואל אותי כאן חבר הכנסת מלול, הוא שותף שלך לחוק, אני לא יכול לא לענות.

חבר הכנסת אלקין, אני עושה טעות בזה שאני מתייחס אליך.

את זה גם אשתי אומרת לי כל הזמן.

ברוך שכיוונתי לדעת גדולות.

איך הוא מגיע לרמה שלי שהוא יקבל קריאות ממוספרות?

זה שמור, היחס הזה רק לאלופים בדימוס.

באמת? זה לא נורמלי.

סעיף 34 עוסק בתקצוב מועצות דתיות. למעשה, מאחר שהזעקה של ראשי הערים, בלי קשר לחוק הזה, קיימת ונכונה, כי יש כבר היום מציאות שיש דרישות מהשטח שנופלות על כתפי הרשות המקומית בלי מקור תקציבי הולם. זה דבר נכון, זה המצב הקיים כבר היום. הוא קיים היום עם המשב"קים.

מה זה יהיה רשאי בהסכמת שר האוצר? שר האוצר יכול גם לא להסכים.

ולכן הוסף סעיף שבניגוד למודל התקצוב הרגיל של מועצות דתיות לטובת תפעול, בינוי, כל הדברים האלו שהם צרכים יחסית גמישים, בנוגע לשכר ותקנים של מה שמכונה המשב"קים הנורמטיביים, יש לזה כל מיני שמות מקצועיים, תהיה אפשרות לנשיאה ישירה של המשרד.

זאת רק אפשרות.

נכון, לכן צריך תמיד - - -

כי תמיד המשרד לוקח אחריות על הדברים האלה ומשלם.

והאוצר מתנדב לשלם. פשוט לא יאומן.

זה בא להסדיר מצב קיים.

ולכן המנגנון הזה הוסף לחוק. הדיון הזה שנקבע עכשיו בחוק הרבנים תוכנן מלכתחילה לחוק שעוסק רק בסעיף הזה. הנושא הזה הופרד בכל מקרה, כי זה צורך שעלה בלי קשר לחוק הרבנים. פשוט כשחצינו את חוק הרבנים חשבנו שיהיה חוק אחד שמסדיר את כלל הנושאים הללו, ולכן הסעיף הזה הוסף לפה. מאחר שראינו שחוק הרבנים מתעכב, חבר הכנסת ארז מלול הציע חוק שעוסק רק בסוגיה הזאת, שאגב הבנתי שכולם בירכו עליו כי הוא נכון. הסעיף הזה שנותן לו מענה, ורצו שהוא יקודם, גם מרכז השלטון המקומי. פה הוא נמצא בחוק ונותן את המענה.

למה כאפשרות? הוא לא.

הוא לא נותן מענה.

בעיני הוא נותן.

תקבע עיקרון שיהיו כולם עובדי מדינה.

נדבר על זה. הוא נותן.

ממש לא.

- - -

זה סעיף 34.

את מי הוא יתבע בבית הדין לעבודה על פיצויים? את מי? את המשרד או את הרשות?

אני כבר אומר שגם בנושא הסעיף הזה אם ירצו – גם השלטון המקומי היה מעורב כשדנו עליו, הנציגים שלו ישבו פה וליוו כל תג ותג בחוק בכל הדיונים שנעשו, אבל אם הם חושבים שזה לא מספיק או דורש מענה – אני יודע שאפשר להרחיב את המענה, להגדיר אותו, לעשות אותו בצורה יותר נכונה וטובה, אין בעיה. המטרה, כמו שאמרתי, והעיקרון שעליו הוועדה פה התעקשה זה שלא יהיה מצב שבן אדם אחד מקבל את ההחלטה ובין אדם אחר משלם עליה. את זה אנחנו לא נעשה. רק בצורה של שיח.

ולכן כולכם תשלמו.

אתה רוצה להסביר את זה? בבקשה.

אני אומר שכפי שהיו"ר אמר, זה היה אמור להיות היום נידון בהצעה של חבר הכנסת כנושא נפרד. זה נושא שמעורר מורכבויות שונות של מנגנונים תקציביים והיחס שלהם לחוק יסודות התקציב. זה נושא שהוועדה תצטרך לדון בו בצורה רצינית, יש את העיקרון, ויש את המנגנונים של איך בדיוק לעשות את זה. זה נושא מורכב שהוועדה תצטרך להרחיב עליו לקראת שנייה ושלישית.

למה שנייה ושלישית? הכול בקריאה ראשונה.

למה לא בקריאה ראשונה?

שמחה, תעשו חוק פשוט שתיתנו לכם 150 מינויים, תמנו את מי שאתם רוצים, תחלקו את זה ביניכם, ותעזבו אותנו מרבנים. - - - זאת התכלית של החוק הזה.

בדיוק.

- - -

יותר מזה, אדוני, איזה מן הסדר זה שאדם הוא עובד של רשות מקומית אבל כל התשלום מגיע מהמשרד הממשלתי? תעשו אותו עובד מדינה. זאת פרקטיקה לא חוקית. אני אבקש חוות דעת משפטית על החוקיות של הפרקטיקה הזו. איזה מן דבר זה? שיהיה עובד המשרד.

גלעד, אתה לא ברשות דיבור.

כבר 53 דקות.

אלעזר היה באמצע דיבור, קטעתם אותו.

הבנתי. לא, אתה.

אפילו לא אני דיברתי.

אתה אף פעם לא קוטע.

יש אלעזר אחר שאתה קטעת.

לא, אנחנו שאלנו, אדוני היושב-ראש. איך אפשר להחליט על קריאה ראשונה כשאומרים שהמנגנון - - -

תגיד לי, במה זכיתי? שתי קריאות. תגיד, איך אני קיבלתי ככה? לא להאמין.

אבל אלעזר עכשיו מדבר. חבר הכנסת אלקין, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

אבל אני מתייחס למה שהוא אמר.

אבל אלעזר עכשיו מדבר, אתה לא תקטע אותו.

איך זכיתי בשתי קריאות כל כך מהר?

גם הוא קיבל עכשיו שתי קריאות. בבקשה, אלעזר.

אלעזר, אתה מתפרץ לעצמך.

כפי שאמרתי, יש את העיקרון שרוצים לקבוע ויש את המנגנונים של איך קובעים את זה, והדבר הזה מעורר שאלות שהוועדה תצטרך לדון בהם, איך מכניסים את העיקרון שהיו"ר הציג למנגנונים שמקובלים יותר בהקשרים התקציביים. זה מעורר לא מעט שאלות. נצטרך לדון בהן.

זה מאוד בסיסי. באמת, תכינו מראש, ואז תביאו. אלו שני הנושאים הכי קריטיים.

תודה.

אפשר?

תן לי לסיים. אני רוצה לשחרר את רשות הדיבור. יש לי עוד להציג את מה שקרה בחוק, ולשמוע את ראשי הערים. תן לאנשים לדבר.

מה, עוד לא סיימת?

אגב, שימו לב, את כל השינויים הללו שאני חושב – אפשר להתווכח, חלקם השיגו את המטרות, לא השיגו את המטרות.

ממש לא השיגו.

אפשר לעשות יותר טוב או פחות טוב. כל השינויים האלו הם רק מהישיבה האחרונה שנעשתה בחוק הזה. בכל ישיבה וישיבה שהתקיימה בחוק הזה, בנוכחות כל הנציגים, נעשתה עבודה מאוד מאוד מאוד מקיפה עם כל נציג על כל סעיף מה מתאימים. אני חושב שלעקרונות היו הסכמות. אם בניסוח יש מחלוקת וראשי ערים או חברי כנסת חושבים שהניסוח לא, אז פותרים את זה כבעיה ניסוחית. מקום שיש בו מחלוקת מהותית, שמנו אותה על השולחן, דנו בה, ומכריעים בהצבעה. ככה זה עובד בכנסת.

אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אני יושב פה כמעט שעה.

תומר, תן לי לסיים.

אתה רוצה להוציא אותי, תוציא אותי, אין לי בעיה.

אני לא רוצה להוציא אותך.

אבל אתה חייב להבין דבר אחד.

תן לו לדבר, רוטמן.

אני מבקש ממך גם לא להפריע לי. אני רוצה לומר לכם, כולכם, שאתם צריכים להתבייש, אתם צריכים להתבייש בכלל, במקום לדון על איך לעבור לעיר אשקלון ואיך לקדם הצעת חוק של הקלות במס לעיר אשקלון.

נכון, מסכימה. מסכימה לגמרי.

ואיך להביא את אשקלון לידי ביטוי בזמן ש-30 נרצחים נרצחו לי בעיר, ואני מתמודד עם זה לבד. ואתה מושיב אותי פה שעה, עם כל הכבוד לי אליך, בזמן שאני צריך לנהל עיר שגם עכשיו היא תחת מלחמה, ואתה יודע בדיוק מה המצב. ואני יודע מה ההיכרות שלי איתך, גם אתה לא מאמין בחוק הזה. ואני מבין בקואליציות ומבין בהכול.

אין אחד כמוני שאוהב ומכבד רבנים. הלוואי שכל הסיעות החרדיות היו מכבדים כמוני רבנים, המדינה הייתה הרבה יותר מאוחדת. בזמן הזה, בעת הזו זה הזמן עכשיו להביא את החקיקה המטומטמת הזאת שתביא לפיזור הכנסת. מה ההיגיון? אין שום הגיון. תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

אני הייתי חייב לדבר ללבך. אני מכיר אותך שנים, אני יודע מי אתה. אני מכיר פה את כל חברי הכנסת, אף אחד מהם לא עושה טובה, וכולם לא עשו טובה לעיר אשקלון. כולם. אני מקושש שקלים כדי לגמור את השנה, אתם מסדרים לי עכשיו עוד ג'ובים? הם רוצים רבנים, שימנו רבנים הם, שישימו, שיהיה דרך משרד הדתות. למה? למה? ריבונו של עולם, למה?

תומר, תומר.

אתה, אחי, אתה, אני לא מצליח – אני יושב פה ואני מנסה להבין אותך. אני לא מצליח. באמת שאני לא מצליח.

תומר, כמו שאתה יודע, הנושא של מינוי רבנים ורבני הערים, הוא נושא, להבנתי, שכולם מבינים שהוא צריך להיעשות. כולם מבינים שצריך למנות רבני עיר. כולם מבינים שיש 40 ערים במדינת ישראל שאין בהם רב.

לא כולם.

43.

43, נכון, וצריך למנות.

יש סעיף אחד בלבד, כל הדיון מיותר.

סליחה.

מתי יתחיל הדיון, כבוד היושב-ראש? מתי יתחיל הדיון? רבע שעה עברה מזמן.

תודה.

רק תדעו, חברי הכנסת, ואני לא אומר את זה כאיום, מי שייתן יד לחקיקה כזאת בעת הזאת לפני שתטפלו באשקלון הוא לא יהיה גם חבר כנסת בפעם הבאה.

תודה, תומר.

גם אתה לא תהיה חבר כנסת. לא תהיה חבר כנסת.

- - -

אמרת דבר ענייני, מה זה קשור לעניין?

חברים, תומר, עמית.

אתה צריך להיות גאה ששמו אותך שם.

תומר, יקירי.

מה זה קשור לעניין?

בטח שזה קשור, אני האמנתי בך, אני האמנתי בך.

תומר, תומר.

אני האמנתי בהם, אני האמנתי בראש הממשלה.

- - -

תומר, מה אתה עושה?

לא אתה, לא אתה. אני האמנתי בהם.

אדוני ראש העיר אשקלון, אדוני ראש העיר אשקלון.

טוב שאמרת את דעתך. אני באופן אישי מתנגד לחוק הזה, ואין לי קשר - - -

אז תוריד את החוק.

- - -

ראשי הערים היקרים.

אתה מדבר שעה, והזמן שלנו יקר. אפשר להגיע בבקשה לדבר ולהצבעה? שעה שלמה. יש פה אנשים - - -

אבל אמרתי שאם לא תהיה הסכמה לא תהיה הצבעה היום. מה אתה רוצה? אמרתי את זה בתחילת הדיון.

אנחנו רוצים ללכת לעבוד.

אין הצבעה היום, אין לך רוב. זו הסיבה היחידה שאין הצבעה היום, כי אין לך רוב. אם היה לך רוב היית עושה פה מחטף. על ראשם של ראשי הערים היית עושה פה הצבעה.

חבר הכנסת גלעד קריב, אני קורא אותך לסדר.

בסדר גמור. אין לך רוב, זו הסיבה היחידה שאין פה הצבעה.

חבר הכנסת גלעד קריב, אני קורא אותך לסדר.

חיים, לא מתאים, קיימנו הרבה דיונים בנושא.

עובד עלינו. איפה הייתה הסכמה כשביקשנו ממך לא להעלות?

אבל אין פה דיון. יש פה שעה שבן אדם אחד מדבר. במועצה שלי זה לא עובד ככה. לא.

אדוני ראש העיר.

- - -

כבוד היושב-ראש, בוא נפתח את זה לדיון.

חברים, אני לא אתן - - -

אבל אף אחד לא מדבר, אנחנו מחכים בסבלנות.

אתם לא נותנים.

איך לא נותנים? אתה שעה מדבר.

אני לא מדבר שעה. במקרה הספציפי הזה קטעתם את היועץ המשפטי לרב-שיח.

שעה מדבר.

במקרה הזה כשקטעתם אני לא דיברתי. אנחנו מציגים. חברים, לא באנו לעשות פופוליזם פה, באנו לעשות עבודה מקצועית על החוק, לשמוע הערות ולקדם אותו. אתם רוצים פופוליזם, תעשו במקום אחר.

לפחות תן לראשי הערים לדבר.

- - -

כבוד היושב-ראש, בשעה הזאת - - -

אני קורא אותך לסדר.

פעם ראשונה.

נכון.

אשמח לסיים את המשפט.

אז אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. לא.

בשעה הזאת יכולנו לטפל בעניינים חשובים הרבה יותר, ולדבר על המהות.

אז אני קורא אותך לסדר פעם שלישית, לך לטפל בעניינים חשובים.

אתה מדבר על סעיפים כאלה ואחרים, בוא נדבר על מהות.

תודה. תודה רבה. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. צא בבקשה.

תגיד לי, אתה בסדר?

האם בשעה הזאת בזמן מלחמה חברי כנסת ושרים צריכים להתעסק בחוק ג'ובים?

צא בבקשה. לא, אתם לא צריכים, אתם הוצאתם את כל האירוע הזה מפרופורציה.

זה רק ג'ובים, זה כלום, אין כאן תוכן, אין כאן מהות. שמחה, זה לא פוליטי.

סליחה, צא בבקשה.

אני אצא.

אתם מביאים חוק ג'ובים, ואנחנו הוצאנו את זה מפרופורציה.

אין, אתה מבין?

שנייה, למה שאני אצא?

קראתי לך שלוש פעמים כי אתה המשכת לדבר.

אני שמעתי פעמיים.

אני לא מבין מה קורה פה, חברים.

נראה לי שאתה מבולבל.

אני לא מבין מה קורה פה. אתה ממשיך לדבר למיקרופון ולהפריע לי.

סיימתי.

התיקון הנוסף הוא תיקון עקיף לחוק הרבנות הראשית, נקודה שהוצעה במהלך הדיון הקודם, שבה הוספנו - - -

- - -

חברים, רק שתבינו, בדקתי כמה זמן ייקח לי להציג את זה בלי הפרעות, אני לא צחקתי.

מה, התאמנת?

מול המראה.

אני לא צחקתי. אתם הפרעתם נונסטופ. הנושא הנוסף הוא תיקון עקיף לחוק הרבנות הראשית, שזה בסעיף 35, הנושא הזה עלה היום בדיון האחרון, שבו הוא הפך להיות עוד יותר רלוונטי בין היתר בעקבות הבחירות לרבנות הראשית, שתקועות כרגע בגלל ההליך המשפטי שמגדיר רבנות לרבניות.

אה, בגלל ההליך? אין דבר שלא תפילו על בית המשפט.

ההגדרה שמבהירה שבשנייה שיש לנו חוק שלראשונה מגדיר מהם תנאי הכשירות לרב, מה שהוסדר היום בתקנות, אז צריך להגדיר שרב כהגדרתו של חוק הרבנות הראשית הוא בהתאם לתנאי הכשירות שמוגדרים בחוק רבני ערים, שכונות.

לא הבנתי.

יסביר את זה אלעזר.

אבל לא כתוב בשום מקום גבר, אז איך פתרת את הבעיה?

נכון, אם אישה תקבל הסמכה ברבנות הראשית היא תוכל להיות זכאית.

אה, גוף שלטוני, זה גם יגיע, אל תדאגו.

בוודאי.

אם רוצים להקים את הרבנות הראשית באיראן, תקימו.

גלעד, תודה.

אסביר. כתוב כיום בסעיף 7 לחוק הרבנות הראשית לישראל שכחלק מהגוף הבוחר, מאותם 150 אנשים שבוחרים את הרבנים הראשיים, יש עשרה רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל. היה הליך משפטי שהיה בפני בג"ץ, בינואר האחרון ניתן פסק דין בעניינו, והייתה השאלה האם נשים שיש להן השכלה תורנית יכולות להיחשב כרבנים לעניין הזה. בפסק הדין של בג"ץ נקבע שכן, שאפשר לפרש את זה בתור מישהו שיש לו השכלה תורנית גבוהה. והתיקון הזה בעצם מבהיר שמדובר רק על רבנים שהוסמכו על ידי מועצת הרבנות הראשית. זה סעיף 35(3)(ד), זה תיקון לסעיף 7, 8 לחוק הרבנות הראשית.

הרבנות הראשית קובעת את הכשירות?

מועצת הרבנות הראשית נותנת הכשר.

בנוסף, התווספו פה תיקונים עקיפים לחוק איסור הונאה בכשרות ולחוק חופש המידע, דברים שנדונו ארוכות בוועדה עם אי ההסכמות או הרפורמה של מתן אנחנו לא חוזרים על זה. ניתנו בנושא תיקונים מתאימים.

אבל מה תוקן עכשיו?

תיקוני התאמה. על העיקרון דיברנו בדיון הקודם.

העיקרון לא השתנה.

והיה צריך לתקן את זה בכמה דרכים.

פשוט המונחים השתנו. יש שם מונחים של רב קיבוץ וכל מיני דברים כאלה שאין אותם פה. פשוט יש התאמה.

כלומר פתיחת אזורי רישום לכשרות בוטלה בחוק הזה.

נכון, אבל זה כבר היה. זה לא היה בדיון האחרון. בדיון האחרון היו רק תיקוני התאמה, והוראות מעבר נוספות שעוסקות במשך הכהונה של רב עיר מלפני 1974; בהיקפי משרה והיתרים לעבודה נוספת שמשמרות מצב קיים; מגורי רבנים שמשמר מצב קיים, לרבנים מכהנים; ודין משמעתי שמאחד את הדין המשמעתי של כל הרבנים תחת אותו מנגנון - -

כמובן, שהם עובדי רשויות מקומיות.

- - של דין משמעתי אחוד, שעד היום זה היה איזה משמש - -

לא משמש.

- - שרבני ערים הם בדין משמעתי אחד, רבני מועצות אזוריות ביישובים הם בדין משמעתי אחר שלא מותאם לרבנים, כי הם חלקם של המועצות המקומיות, חלקם ארציים.

למה לא מותאם לרבנים? הם מורמים מעם? מה קרה? הם לא צריכים לעמוד בסטנדרטים של מנהל בית ספר מבחינת דין משמעתי?

כי אז הם לא היו בנבחרים בכלל.

לרבנים רפורמיים נעשה דין משמעתי מיוחד.

אתם עושים להם דין הרבה יותר ממשמעתי.

אלו התיקונים העקיפים שנוספו. אתה רוצה להוסיף משהו, אלעזר?

כן, אני אחדד. לגבי חוק חופש המידע, יש היום בחוק חופש המידע החרגה של נציב תלונות הציבור על שופטים ושל נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לגבי בירור התלונות, בשביל לאפשר לו לברר תלונות בצורה חופשית, ובדיוק אותה החרגה תהיה פה לנציב תלונות הציבור על רבנים.

רבנים הם לא דיינים.

רבנים אמרתי.

הבנתי.

אבל יש הבדל בין דיין ושופט, בין רב ושופט, זה משהו אחר.

כן, את צודקת, נכון.

ברגע שאת יוצרת נציב תלונות ציבור שמברר תלונות את רוצה שתהיה לו אפשרות - - -

לפי איזה דין מהותי?

איזה דין מהותי? על פי איזה דין הם נשפטים? איזה דין משמעתי?

לכל נציבי התלונות יש את הדין הזה, אבל נציב התלונות הוא לא דין משמעתי. נציב תלונות זה בנוסף לדין משמעתי.

אלו שני דברים שונים. יש את הדין המשמעתי, שיחול על רבנים, בשביל זה יש את הדין המשמעתי לרבני ערים; וחוץ מזה יש את ההקמה של נציב תלונות הציבור על הרבנים, שזה בירור תלונות לגבי אופן ההתנהגות שלו ואופן הפעילות שלו, כשהוא אמור לפעול כפי שפועל נציב תלונות הציבור על שופטים, ונציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

הבנתי.

לגבי הוראות המעבר, רק אחדד. הנושא נוסף בעצם בגלל שיש היסטוריה מורכבת וארוכה ומרובדת של דורות שונים של רבנים שמונו לפי תקנות שונות, אז בעצם ניתן מענה בהוראות המעבר לכל אחד מהדורות האלה של הרבנים, אלה שמונו לפני 1974, אלה שמונו אחרי 1974.

אלו דברים חדשים?

אלו לא דברים חדשים. הדבר היחיד שנוסף, שלא היה בנוסח הקודם ונמצא בנוסח הזה, זאת התייחסות לרבנים שמונו לפני 1974.

נקרא את כל הסעיפים האלה ונדון עליהם.

ברור, עוד לא התחלנו.

לא, סליחה, גלעד.

הדיון כללי? לא נעבור על הנוסח של השינויים ונקיים דיון פר סעיף?

לא.

אני מבקש חוות דעת של הייעוץ המשפטי של הוועדה.

הייעוץ המשפטי יתייחס לזה, אבל אתה עכשיו לא ברשות דיבור, גלעד.

מותר לי לבקש ייעוץ משפטי.

אפשר לשמוע את ביבס?

סליחה, חברים. תודה.

מה סליחה?

חברים, יש כלל בוועדה, כאשר נעשה דיון, וכתוצאה מהדיון מבקשים מהיועץ המשפטי לנסח, זה שהוא ניסח את תוצאות הדיון לא דנים מחדש בדיון על הניסוח. זה לא חדש בכנסת.

סליחה, אבל זה שינוי מהותי.

ממש לא. מקריאים את הנוסח ורואים האם זה באמת זה מתאים. מה זה הדבר הזה?

תודה רבה.

אתם חושבים שתגניבו לנו נוסחים?

תודה רבה. גלעד, אף אחד לא מגניב לך שום דבר, ואתה רק מפריע.

ממש כן.

גלעד, אתה רק מפריע.

אני יודע שאני מפריע לך. נשלחתי לכאן כדי להפריע, מה לעשות. לך.

תודה רבה. גלעד, אני קורא אותך לסדר. אני שמח שאמרת את זה בצורה גלויה וברורה.

נכון, נשלחתי לכאן כדי להפריע לחקיקה הגרועה, הדורסנית, הכוחנית והלא מתאימה שלך. ברוך הבא, זאת אופוזיציה.

והמיותרת במיוחד בזמן הזה.

אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. תודה.

בסדר. נקראתי כבר פעם שנייה? אני רוצה להבין כמה קריאות.

הוא לא מוציא אותך, הוא רק קרא אותך לסדר.

סליחה, בזמן הצעקות שלך - - -

סליחה, אתה צריך להכריז על הקריאות.

אז אני קורא אותך לסדר פעם שלישית נוספת. צא עכשיו.

החזרת אותנו ל-6 באוקטובר, בושה. בושה.

צא בבקשה. צא בבקשה.

בושה. והסיבה היחידה שאתה לא מצביע היא שגם חברי הקואליציה שלך מבינים איזו בושה.

סדרנים, אני לא מבין את הדבר הזה. תודה.

(חבר הכנסת גלעד קריב יוצא את אולם הוועדה.).

אני שמח שהיית מספיק הגון, גלעד, לבוא ולהגיד על השולחן: באתי להפריע.

הוא לא פה, עם מי אתה מדבר?

אבל מתי אנחנו נוכל לדבר?

ההצגה של תיקוני החוק שנעשו, כפי ששמתם לב, בכל אחד מהדיונים הייתה בערך רשימה בסדר גודל הזה של הערות שהוכנסו ותוקנו בהתאם לדיונים המאוד מקיפים שנעשו פה בחוק, כולל עם נציגי השלטון המקומי שישבו לכל אורך הדיונים.

לא השתנה כלום ממרץ.

אני מבין שנושא מועד הקידום של החוק ונושא האקלים התקשורתי והציבורי והפוליטי והמלחמה, הכול לגיטימי, אני רק אומר שאני לא חושב שהייתה בקשה אחת שלא התייחסנו אליה בשיא הרצינות, כולל מהשלטון המקומי, מה שהסכמנו הסכמנו, מה שהסכמנו על העיקרון הסכמנו על העיקרון, ויש מחלוקות על ניסוח שניסינו לפתור. אבל אני לא חושב שהייתה פה בשום שלב אמירה שאנחנו לא מקבלים את הטענות או את הבקשות של השלטון המקומי. אני מבקש ומתכבד לבקשת חברי הכנסת לשמוע את ראשי הערים.

או, תודה לאל.

אני מצטרף מאוד לאמירה שנאמרה פה, אנחנו יודעים שהנטל הוא עליכם. אני אומר בצורה מאוד מאוד ברורה, כל הערה עניינית שנראה לכם שהעיקרון שהצגתי, ושהוצג פה בדיונים, לא בא לידי ביטוי בנוסח, מירה הנאמנה מאוד של השלטון המקומי, אנחנו עובדים איתה על נוסחים, והיא יודעת שנמצא פתרונות. כל זמן שהעיקרון מקובל, אנחנו מתקדמים.

זה כבר לא עניין של נוסח.

בבקשה.

חברים, קודם כול בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, תודה רבה. תראו, חוק הרבנים, רבני ערים, רבני אזורים, רבני שכונות, רבני יישובים, כל החוק הזה, הדבר האחרון שהיה צריך לעשות זה בכלל לדון בו היום כשאנחנו נמצאים במלחמה, כשאנחנו נמצאים בשלב שבו הילדים שלנו יצאו לשמור על המדינה, יצאו לשמור על כל מי שנמצא פה, בין אם הוא משרת, לא משרת, תורם, לא תורם, יצאו מהרגע הראשון כדי להיות שם, ואנחנו יחד איתם מתחת לאלונקה, מהרגע הראשון. לממשלה לקח חודש וחצי להתעשת בכלל ולהבין. כשאני העברתי כבר את השקל הראשון כבר לתומר כדי שהוא יוכל להרים את הראש מעל המים, אף אחד מהם לא היה. אם הם היו נחושים כמו שהם נחושים בחוק הרבנים היינו כנראה מזמן אחרי רפיח ואחרי החיזבאללה. אבל לא, בשום פנים ואופן לא.

עכשיו, תראה, אנחנו יושבים, אתה יודע, לפעמים אני חי באיזו מציאות מדומה, כל מה שאתה אומר, אל"ף, הרוב לא כתוב, בי"ת, בסוף צריך לדבר קודם כול על העיקרון. דיברה על זה חברת הכנסת גוטליב, ואני מסכים איתה לחלוטין, בסוף הסמכות היא שלנו, עשה לך רב זה רב שלי. לא יכול להיות שבמודיעין, בדימונה, באשקלון יהיה רב מבני ברק שמגיע אליי, אין כזה דבר. תראה, כל העיקרון, כל הדיון הזה הוא על דבר אחד, מדברים על 40 מקומות שאין בהם רב.

43.

43 רשויות שאין בהם רב. במקום לבוא ולהגיד: רבותיי – הרי הבחירה היא שלנו, מועצת העיר, נבחרים שלנו, אנשים בעיר. בסוף, מי משתמש ברב? הם משתמשים, הציבור הדתי קודם כול.

לא רק.

הם משתמשים, לא אף אחד אחר.

אני מגיע הרבה למודיעין, אני משתמש. מה, אני לא משתמש?

אל תפריע לו.

ארז, באמת, בוא נשמע.

אבל מה קורה? עכשיו רוצים לעשות איזו קומבינה שלמעלה יבחרו את הרב. מה לעשות, בוא, אני אומר לך מה הדברים. יותר מזה, דרך אגב, להבדיל מפעמים קודמות בקרן ארנונה, בקרן ניקיון, בהרבה דברים, באנו עם ידיים נקיות, באנו למשרד הדתות וישבנו איתם. אמרתי: חבר'ה, אני מוכן לשים את הדברים כדי לראות איך אנחנו באמת מקדמים בחירה של רב, אבל רב שאנחנו בוחרים. אם אתם רוצים לבחור רב בעצמכם אתם לא צריכים אותנו. שימו את כל הרבנים, 43, במשרד הדתות, תשלמו להם ישירות, אתם לא צריכים אותנו. למה צריך את כל הדיון הזה? הרי רוצים אותנו בשביל הקופה, בשביל הכיס שלנו.

אני מסתכל, הרי היה פה דיון, הוציאו את זה. ניסו להעביר את זה במחטף בתקנות. עצרנו את זה מול היועצת המשפטית, ואז חזרו לפה, כי הבינו שזה לא יעבוד. הם יצטרכו להעביר את זה דרככם. לך אני אומר, חלק גדול, עוד יותר גדול מהציבור שלך, הרבה יותר פונה אליי מאשר אחרים, כי הם מבינים שעוד רגע גם הדבר הזה הולך להיעלם.

תראו, שלא נדבר על הציניות, על הדיון, על המחטף, על הג'ובים, על הקומבינות שיש פה כדי לייצר משרות של אנשים שייכנסו פנימה, ואני אומר לך שזה נכשל בגדול. פעם היה כזה דבר שנקרא, דיברת על זה, ועדה קרואה, היו פעם 30, 40 ועדות קרואות כל קדנציה של הרשויות המקומיות. הן נכשלו כישלון טוטלי. חוץ מלקבל משכורת, האנשים ישבו שם, כי הם היו מסונפים פוליטית, נכשלו כישלון טוטלי. אולי בודדים הצליחו. הרוב נכשל. ואז הבינו שצריך לעזור לרשות. לא להעיף את ראש הרשות כדי להביא מישהו מבחוץ. כי בסוף מה לעשות, אתה עוזר לרשות, הרשות מרימה את עצמה.

למה? בטבריה זה הצליח.

בוא, בוא, לא הצליח בשום מקום. הצליח במקומות בודדים. בודדים. בטבריה הצליח, עובדה שעכשיו נבחר ראש רשות אחר כי הבינו אחרי שהרסו את העיר הרבה מאוד שנים, אבל לא נדבר על טבריה.

תראה, למה אנחנו מתנגדים לחוק הרבנים? כי בסופו של דבר, אל"ף, אנחנו אלה שצריכים לבחור את הרב שלנו, לא אף אחד אחר. וזה לא יקרה, דרך אגב, זה לא יעזור, אם בצורה מסודרת או לא בצורה מסודרת, לא יכנס בשום עיר במדינת ישראל רב שלא נבחר על ידי ההנהגה המקומית, על ידי הרשות המקומית, על ידי הציבור. קח את העיר שלי, עיר פלורליסטית, יש גם קונסרבטיביים, גם אורתודוקסיים כולם, איפה הם בתוך התהליך?

אז דיברנו על כמה דברים. אחד זה על הייצוג של הוועדה עצמה, פנו אליי ממשרד הדתות, אמרתי: תראו, 50% בלאו הכי זה נבחרי הציבור. 25% - פעם זה היה 50% - לפחות צריכים להיות נציגי ציבור בתוך העיר שבאים ומייצגים את כלל הזרמים. 25% אתם רוצים לצורך מה שנקרא כאלה שיודעים לבחור רב ולהסמיך? וואלה. בסוף הבחירה שלנו, כי מה שאתם אמרתם זה דבר אחד, אין רב בעיר וצריך למנות. אני מסכים, במקום שאין רב, יש ציבור דתי, אי-אפשר להשאיר אותו בלי רב.

גם חילוני צריך.

אבל בין למנות רב לבין להפוך את זה לקומבינה ולהביא אנשים אחרים, זה בשום פנים ואופן לא קשור אחד לשני. הדבר השני, אנחנו מתנגדים להפחתה בייצוג של הנשים. בכלל, הייצוג של הנשים, שהוא 40%, צריך לעלות ל-50%.

יפה מאוד.

רוב הציבור אצלנו הוא בכלל נשים. אז מה, מורידים את זה ל-33%. כזה דבר הרי לא יעבור. אנשים שכחו מי הצילו את עם ישראל לאורך כל הדורות ממרים, דרך אסתר, דרך מרים החשמונאית, כולם, מי הציל? אז בסוף אומרים יאללה. אז גם זה לא יעבור.

דבר נוסף זאת הפרישה של רב. תשימו לב, מנהל בכיר בעירייה, מהנדס, יועץ משפטי, מנהל אגף שירותים חברתיים, יהיה מוכשר ככל שיהיה אני יכול להאריך לו משנה לשנה עד גיל 70. פה לא. אתה מקבל רב שלא מחתים כרטיס, אין לך מושג אם הוא מגיע או לא מגיע, חלקם גם לא מגיעים בכלל, אתה לא יודע בכלל אם הוא מגיע לעבודה, אבל אתה תקבל אותו עד גיל 75, ולא תוכל לשחרר אותו הביתה. טוב, לא טוב, הוא תמיד יישאר. דרך אגב, אם אני רוצה לבחור מנהל אגף אצלי בעירייה יש ועדה מאוד ברורה שהקים משרד הפנים. הוועדה הזאת יכולה לקבוע שאדם שעומד בכל התנאים, בכל הקריטריונים, לא ייבחר כי מישהו בתוך הוועדה החליט, ובמשרד הפנים החליטו אחרת. אבל פה אתה מקבל משהו, טוב, לא טוב, יישאר. זה דבר שלא יכול להיות, עם כל הכבוד. הוא בדיוק כמו כל מנהל אגף בעירייה, הוא צריך להחתים כרטיס, הוא צריך בסופו של דבר לתת דין וחשבון לרשות, הוא צריך בסופו של דבר בגיל 67 לפרוש. כי עם כל הכבוד, העיר משתנה, שכונות חדשות, הציבור החדש מבקש, רוצה לראות מישהו שהוא יותר עדכני לו מבחינה הלכתית, מכל הבחינות, אבל זה לא קורה. מה פתאום, אתה תקוע איתו. זה לא משנה, העיקר לשלם משכורת.

דבר נוסף זה רבני שכונות, בכלל רבני שכונות. אף אחד בכלל לא רוצה רבני שכונות. אף אחד לא. הגדילו עכשיו, בואו אנחנו ניתן לכם. בואו, רבותיי, זאת לא התנדבות ולא שום דבר, ברגע שיכניסו, יבואו לראש רשות – יש 67, אדוני היושב-ראש, רשויות עצמאיות במדינת ישראל. רוב הרשויות לא עצמאיות. בסופו של דבר משרד האוצר, משרד הדתות, אומרים לך: אדוני, אתה רוצה תקציב, תמנה לי את הרב של השכונה, אם לא תמנה אותו לא תקבל ממני כלום. הרמזור קיים לא רק במשרד התחבורה, הוא קיים גם במשרד הדתות ובהרבה מקומות.

זה היה יפה.

אם מישהו חושב שהוא קיים במקום אחד אתם טועים. אם מישהו חושב שההמצאה היא של משרד התחבורה, אז לא, ממש לא. זה קיים כי זאת תפיסת העולם.

חיים, זה לא יכול להיות קיים.

אני לא הפרעתי לך.

יהודה, יהודה.

רק מילה אחת. זה לא יכול להיות קיים, כי מי שמכיר את שיטת התקצוב יודע שאין כזה מושג.

תגיד, אתה חושב שכולם מטומטמים?

יהודה, תן לחיים.

יהודה, אתה יודע, כמי שגדל באשדוד והתחנך בעיריית אשדוד, אתה יודע בדיוק, לקחת את כל הדברים והבנת איך באים לרשות המקומית כדי להביא את זה למשרד הדתות. עכשיו הסברתי לך, אמרתי לך, אם אתם רוצים לדבר על העיקרון של למנות רב אני בעד. אני בעד למנות רב. אבל אם הרעיון הוא לסדר ג'וב זה לא יקרה, זה לא יהיה, זאת תהיה מלחמת עולם גם בכל מחיר.

אמר תומר, ואני מסכים איתו לחלוטין, הגיע הזמן לעצור את זה, רבותיי, אנחנו במלחמה, אני עיר שמובילה בגיוס לצבא הגנה לישראל, מיצוי לחימה, קצונה. רק שלשום קברנו עוד חייל. נמצאים כל היום או בבתי עלמין או אצל משפחות, מלווים את המשפחות. אני צריך להתעסק בדברים האלה? להתעסק באיזה קומבינה של איזה רב שיקבל עוד איזה ג'וב? זה מה שמעניין אתכם? זה מה שהמדינה צריכה להתעסק היום? אנחנו צריכים להתעסק רק בדבר אחד, משאבים, תקציבים. אתה מבין, כשמתקשר אליי ראש עיריית מטולה בוכה לי עם קריית שמונה, הוא מקבל חשבון של מיליונים לשלם למועצה דתית שבכלל לא עובדים. זה הדברים שאנחנו צריכים להתעסק בהם?

חיים, הוא גם אמר לך שזה נמחק לו? הוא גם אמר לך ששבוע אני מחפש אותו כדי להודיע לו את זה?

חבר'ה, בואו, עצם העובדה שמישהו לא מבין מלכתחילה.

אבל אתה יודע שזה לא קשור לזה.

למה זה יצא?

יש טעויות.

בטח שיש טעויות, הכול טעות.

יהודה היקר, עצם העובדה שמלכתחילה הם לא מבינים זה ניתוק לחלוטין.

הטעויות אצלכם הן חד-סיטריות.

לא טעויות.

אדוני היושב-ראש, הסעיף היחיד שהיה צריך לדון בו, לא לשנות פה שום דבר, זה סעיף אחד בלבד, שרשות מקומית שלא מינתה על פי הכללים את הוועדה כדי לבחור, ואין בה רב, ואין בה שום דבר, ואם היא מתעקשת לא להתכנס ולא למנות לציבור הדתי שיש לה בעיר, ובכלל לא למנות רב, או אז תוקם ועדת חריגים שהיא זו שתחליט, אותה רשות שמתעקשת לא למנות אף אחד. זה הסעיף היחיד. כל השאר צריך לזוז מסדר-היום. זה לא יקרה.

תראו, אני בן לשני רבנים, שאף אחד לא יספר. סבא שלי, שאני קרוי על שמו, היה מוהל בחינם. שקל לא היה לוקח. הוא היה מביא מתנות. עד היום – לפני שבועיים הייתי בשבעה של דוד לוי, באו אליי אנשים ללחוץ לי את היד, להגיד: כל הכבוד לסבא שלך. אמרתי: חבר'ה, תיקונים לא עליי. אבל את הכול בהתנדבות, הוא היה מביא להם מתנה.

רק תיקוני נוסח, חיים.

בדיוק. הוא היה מביא להם מתנה, והיה עושה את זה בהתנדבות מלאה. נהיה פה מצב שמישהו מסתכל כאילו יש איזו קופה וכולם רוצים לחטוף. לא, רבותיי.

למה, אולי ראש עיר גם יעשה ככה.

- - -

אבל רב שכונה הורדנו.

סליחה.

רב זאת שליחות רוחנית, זה לא עסק. דת זה לא עסק, זה רוחניות.

גם חבר כנסת, יוליה.

כשתהיי בהתנדבות גם כל הרבנים יהיו בהתנדבות.

מה אתה משווה? אני לא רבנית.

אני רוצה לשמוע את חיים, בבקשה, חברים, נא לשמור על השקט.

אדוני היושב-ראש, בחוק הזה היה צריך להיות סעיף אחד בלבד, עליו לדון, וזה מה שצריך לקיים. That's it, כל השאר לא. דרך אגב, גם אלה שדנים בזה איתך היום באו אליי והסכימו איתי, אבל כנראה שהייתה החלטה מלמעלה לא לקבל את הדבר הזה, כי מישהו מבין שאולי הממשלה הזאת כנראה אולי בעוד חצי שנה-שנה תלך לבחירות, ולכן הם רוצים להגיע להישגים כאלה ואחרים. אני מסתכל על זה אחרת, אני אומר: רבותיי, מה שהם גורמים זה בדיוק הפוך, הם גורמים לאנשים אפילו כמוני לעשות הכול כדי להגביל את הדת, כדי לסגור את הדלתות, לעשות הכול כדי שהם לא יוכלו להתרחב. כי בסוף אנשים מבינים שכשאתה מתעסק בדבר מהותי ומסביר במערכת החינוך למה אנחנו צריכים לתרום ולשרת ולעשות הכול, בצד שני יש כאלה שעסוקים בדבר אחד, בלמנות ג'וב אחד.

אני, אדוני היושב-ראש, אומר לך, הדבר הנכון קודם כל בעת הזאת בכלל הוא להעיף את זה מסדר-היום.

לקפל את האירוע.

אנחנו היום עסוקים בדבר אחד, להשלים את המשימה בשעת חירום. אם המלחמה נגמרה, תגידו, יש לנו דברים אחרים להתעסק בהם.

הדבר השני, אם רוצים לדון, יש בו סעיף אחד בלבד, זה הסעיף של רשות שלא מינתה רב, או אז להפעיל את המנגנון החלופי כדי שבסופו של דבר יתכנסו כולם ויבינו שצריך להתכנס. אלו הדברים שצריך לדון בהם, כל השאר, רבני שכונות, כן זה, לא זה, הכול צריך להסתלק. וכן, לא יכול להיות מצב בחיים שמנהל אגף שבא, למד, השכיל, עשה את כל הדברים, ועם ניסיון ועם הכול, אותו אני יכול להעלות לוועדת הדחה או לוועדת פיטורים, אבל רב שלא מגיע ולא כלום ולא פה ולא עושה אני לא יכול.

יש פה בחוק נציב תלונות, חיים.

חיים, ארצה להתייחס בסוף, אבל אני רוצה לשמוע את ראשי הערים. אני חושב שחלק גדול מהנקודות שהעלית עלו פה בהרחבה בדיונים וקיבלו מענה.

אבל לא קרה איתם כלום.

מה, הוא לא יודע לקרוא?

רב זה לא שופט.

אני רוצה לשמוע את ראשי הערים.

בוקר טוב לכולם, רצית לשמוע את המרוקאי, אז תשמעי אותו עכשיו, יוליה. תראה, מנכ"ל משרד הדתות פה? אדוני, אתה בטלפון. תקשיבו ותראו כמה העיר דימונה, ואדוני חבר הכנסת, תקשיב, מה היא נותנת לדת. אני ב-11 שנה על חשבון תקציב עיריית דימונה, לא משרד הדתות, בניתי שמונה בתי כנסת ובניתי שלושה מקוואות על חשבון תקציב עיריית דימונה. חוק נהרי, אצלי כולם שווים. מעל חוק נהרי, אתה יכול לשאול את הרב חמד בדימונה, אתה יכול לשאול את כולם, אין אחד שנתן – אני מכיר את כל 258 הרשויות במדינת ישראל – אין אחד שנתן.

שימו לב איזה קונצנזוס בין ארבעה ראשי ערים שמבינים את המהות כרגע. לא יהיה. הינה אני אומר לך, אנחנו לא ניתן לחוק הזה לעבור. ושלושתנו בליכוד. הינה אני אומר לך, ובני ביטון החבר הכי טוב של ביבי נתניהו, ואני מפרגן לראש הממשלה. ואני חושב שראש הממשלה ושלוחיו, ואני קורא פה קריאה נרגשת לחברי וידידי אריה דרעי, שהוא חבר שלי, אני חושב שזאת טעות חמורה בעידן של מלחמה.

חיים אומר פה כרגע שהוא העיר הראשונה בגיוס משמעותי לצה"ל, העיר הראשונה בגיוס משמעותי לצה"ל עד 100,000 תושבים. יושב פה ראש אכ"א והוא יודע, אני העיר שספגה, חוץ מאשר מודיעין, 22 חללים במלחמה על עיר של 43,000 תושבים. הלכתי קברתי את כולם, הייתי קצין נפגעים שלהם. אני צריך כרגע להתעסק במי יהיה לי רב או לא יהיה לי רב? אתה יודע מה אני השקעתי בבית העלמין שלי כרגע? המועצה הדתית, שקל אחד משרד הדתות לא נתן, הינה אני אומר את זה למנכ"ל משרד הדתות. בית תנחומים במיליון וחצי, אני קובר, אני עושה את הקברים. איפה המועצה הדתית? אני 11 שנה מכהן כראש עיריית דימונה, מ-1989, יותר ותיק מכולם בשלטון המקומי, נמצא בשלטון המקומי משנת 1989, לא נתנו שקל אחד. אני עושה הכול למען הדת בעיר הזאת.

ואני אומר לך חד וחלק, ואני קורא לכם, אם אתם רוצים להפיל את הממשלה זו המתכונת. ואני לא רוצה להפיל את הממשלה, ואני לא רוצה ללכת לבחירות. מה קרה כרגע בשלטון המקומי? ובאמת, בלי לפגוע בכם, חברי הכנסת, מהקורונה, מי שמנהל את המדינה הזאת אלו ראשי הרשויות.

וטוב שכך.

ראשי הרשויות מנהלים.

הם צריכים לקבל יותר סמכויות.

ואני אומר לחברי וידידי חיים ביבס – באמת החבר הכי טוב שלי, אני מכיר אותו מהיום הראשון שהוא השתחרר מצבא הגנה לישראל, הדוד שלו, עליו השלום, דוד לוי, הביא אותו לגבי ללוש, זיכרונו לברכה, ראש עיריית דימונה שעבד אצלנו בשלטון המקומי – אני סימנתי אותו וידעתי שהוא יגיע לגדולות.

גם שם סידרו ג'ובים?

לא סידרו ג'ובים.

שם זה היה על פי כישורים.

די, זה לא מכובד.

כישורים. זה לא מכובד, רבותיי. עזוב אותי, אני לא רוצה להתייחס לזה.

מה שלא מכובד זה החוק הבזוי הזה.

החוק הזה הוא ביזיון אחד גדול. עזבתי ובאתי לפה בצו 8 כרגע. אתמול חיים התקשר, אמרתי לו: אני מפנה את היומן. היומנים של כולנו מלאים, אנחנו עובדים קשה. מאז הקורונה, צוק איתן, שומר חומות, חרבות ברזל, אנחנו מנהלים לכם את המדינה. אנחנו. לא השרים, לא חברי הכנסת, לא כולם, אנחנו יודעים. שימו לב, במקום שנבוא ותגידו: איך אנחנו מעבירים ומאצילים את הסמכויות לראשי הערים, רוצים לתת להם – זאב אלקין, תקשיב, אתה התחלת במשרד לאיכות הסביבה, ואחרי זה במשרד השיכון בהאצלת הסמכויות. תאצילו לנו, תיתנו לנו, אנחנו מכירים את האנשים שלנו, אנחנו אצלם בבית, אנחנו עושים את הכול.

עכשיו אתם באים על הראש שלנו ורוצים להעביר את החוק הבזוי הזה. זה בזוי. הוא לא יצליח גם לעבור, החוק הזה. תשאירו אותו במתכונת. יש 43 רבני עיר שלא מינו אותם, אין בעיה, בואו נמנה אותם כמו שאנחנו ממנים עד היום. היום, אדוני מנכ"ל משרד הדתות, לא הצלחתם לעשות מועצה דתית, היום אני ממנה מועצה דתית בדימונה, איש של ש"ס. הינה אני אומר לך, בלי שום קשר. והם לא באו איתי בבחירות. איך אמרתי לו? לא מעניין אותי מי בא איתי, מי לא בא איתי, יש לי קונצנזוס.

שים לב מה קורה בשלטון, ובזה אני מסיים, אנחנו יודעים לעבוד בשלטון המקומי עם הערבים, עם הדרוזים, עם הצ'רקסים, פורום 15, פורום ערי פיתוח, יהודה ושומרון, עמית, עם כולם, חרדים ביחד. כולם אצלי בקואליציה מקצה לקצה.

אז אני אומר לכם, אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, ואני מבקש ממך בכל לשון של בקשה בשם 258 ראשי רשויות, תורידו את ההחלטה הזאת. אני רואה את חברי הכנסת מהליכוד, אני רואה את טלי, ואני רואה את אלי ואני רואה, עמית, אני לא מאיים על אף אחד, אנחנו נבצע את הדברים האלה, אנחנו רוצים. כמו שבאנו ותמכנו בכם והיה חשוב לנו, אני פונה אליכם, לחברי הליכוד, פנייה נרגשת, אל תהיו שותפים בחוק הבזוי הזה. זה ביזיון.

יישר כוח. תודה.

אני שוקל לעבור לדימונה, בני.

אתה תעבור, תשאל את החברים שלך, תשאל את הגורניקים החדשים שבאו.

אני לא גור.

רוטמן, אפשר לעצור פה.

אפרופו, איפה נציגי יהדות התורה? הם תמיד שולחים אחרים לחקיקה הבזויה שלהם.

גלעד, אתה לא ברשות דיבור. סליחה, אבל חברי הכנסת ביקשו שקודם ידברו ראשי הערים.

אם אפשר לומר לראשי הערים - - -

לא, לא. טלי, לא. לא כל אחד עכשיו יפתח שיח.

לא שומעים אותך, תצעקי.

די, תן לה. רחמנות.

סליחה, רבותיי, ראשי הערים, ראש עיריית דימונה, אל תתבלבל.

אני לא מתבלבל.

הוא מתבלבל?

נעים מאוד, אני ומשה נציגי הליכוד בוועדה הזאת. כבר הודענו שאנחנו מצביעים נגד החוק לא כי אתה מאיים עליי, לא כי תבחר אותי או לא תבחר אותי, כי זה לא מעניין אותי.

תודה.

לא הכרתי אותך עד היום. אני מצביעה נגד החוק הזה, כי אני חושבת עקרונית שראשי הרשויות יודעים להחליט עבור הרשות יותר טוב מהמשרדים. לא כי אתה אומר לי ככה. אני עד היום לא הכרתי לא את השם שלך ולא מי אתה.

את צודקת לגמרי, טלי.

כל הכבוד לך, טלי, גם אני לא מכיר אותך ולא דיברתי איתך.

כדאי לך, אדוני ראש העיר, זאת חוויה מיוחדת.

כדאי לה להכיר אותי.

חברים, תראו, סיימתי שירות מילואים ארוך, אנחנו יושבים כאן, ובזמן שאנחנו יושבים כאן אני מקבל את הווטסאפים של היחידה שלי שנכנסת עכשיו לעזה. ואני מתבייש להגיד להם איפה אני יושב כרגע. אני מתבייש להגיד להם שאני פה. אני לא מבין את זה בכלל.

גם אנחנו לא.

אנחנו מדברים על ערכים, מדברים על חינוך, מדברים על לעבוד ביחד, תסתכלו מי יושב מולכם, יש עתיד, ליכוד, אנחנו עובדים מעולה ביחד. תפיל עלינו את המשימה למנות 40, תוך שבוע יש לך את זה, אנחנו יודעים לעבוד. בהסכמה מלאה אנחנו נעשה את זה. אבל הקומבינה הזאת, ולהפיל עלינו את הג'ובים מאחורה, וזאת לא פעם ראשונה. אתם יודעים מה זה לאזן תקציב עם חוק המטרו הזה כשאין מטרו? אבל לך תאזן את התקציב הזה עם חוק המטרו, 23 מיליון שקל והטמנה. איפה אנחנו? תנו לנו לעבוד. אנחנו יודעים לעבוד ביחד. יושבים פה אנשים עם משפחות של נעדרים, חטופים, איפה אנחנו? מה בדיון? ואנחנו בשעה אחת-עשרה וחצי, אתה יודע מה יכולנו לעשות בשעה וחצי הזאת? תוריד את החוק הזה, אין צורך בחוק הזה, אין לכם רוב לחוק הזה, אנחנו נדע לעשות את זה לבד. די, מספיק עם זה. תעצרו את זה כאן עכשיו. כל דקה כאן חשובה לכולם, תנו לנו ללכת לעבוד. תודה.

אפשר לתת למשפחות החטופים?

תומר.

ממש. חייבים לתת להם לדבר.

חברים. תומר, בבקשה.

מתי אנחנו נהיה?

ביקשתם שראשי הערים ידברו קודם, עכשיו מה אתם רוצים?

אחרי ראשי הערים משפחות החטופים.

חברים, מה קורה פה? תומר עכשיו מדבר.

מור אבי, זיכרונו לברכה, לימד אותי שאם אתה עושה משהו שאתה מאמין בו והצלחת זה הולך איתך כל הזמן בטוב עד 120. אבל אם אתה עושה משהו שאתה לא מאמין בו והצלחת, אתה הולך איתו ברע עד 120. כל מי שיושב פה מחברי הכנסת מבין שהחוק הזה לא נכון. אני מכיר את כולם אישית, את רובם, 90% אישית, ואני יודע מה ההשקפות הפוליטיות והכול, ואני מבין גם את הקואליציה. אני מבין מאוד קואליציה. אני יודע כמה חייבים לשמור על הקואליציה, ולא משנה אם זה ימין או שמאל.

אבל אין שום היתכנות ושום הגיון להפיל את הנטל על הרשויות. למה? רוטמן, ישבנו שעות על הרבה נושאים, ואתה, וגם חברי הוועדה פה, הם אנשים אינטליגנטיים שאני מכיר. אני רוצה להגיד לכם, סעדה וטלי, בלי איומים, לא ליכוד, כן ליכוד, לכל חברי הסיעות מכל מקום שמגיעים, אני מבין גם דברים לפעמים שצריכים להביא לזה ביטוי כדי לשמור על הקואליציה, אבל אין שום היגיון.

אני נגד.

אני יודע, טלי.

נגד, נגד הכול, נגד ראש ממשלה שאומר לנו להצביע כן.

טלי.

טלי, כל הכבוד.

לא, זה לא קשור. זה לא בגללך או בגללכם, כי זה בגלל מה שנכון.

טלי, אני קורא אותך לסדר.

טלי, שוחחתי איתך גם בטלפון.

נכון.

ואני אומר לך גם בפורום הזה, ולא רק בטלפון, הלוואי וירבו כמוך חברי כנסת במדינת ישראל שהולכים עם הדעה שלהם, ולא עם הלחצים שמופעלים עליהם.

לטובת עם ישראל.

במיוחד בפרט במדינת ישראל. ואני לא אומר את זה כקלישאה. ואני לא אומר את זה בגלל שאת תומכת בחוק. אבל אנחנו מנהיגים, וכולנו פה זמניים.

נכון, בדיוק.

והקדוש ברוך הוא נתן לכל אחד מאיתנו בזכות אותם צדיקים ורבנים שאנחנו לא מתנגדים להם, אנחנו מאוד אוהבים אותם, אנחנו מאוד מאמינים בדרך שלהם, אני לפחות.

בדיוק.

אבל באותה נשימה, אין שום הגיון לעשות את זה בצורה שעושים את זה. דיברנו כשהלכנו לבחירות, אם זה בליכוד, ואם זה בימין, שאנחנו הולכים לעשות שינוי משמעותי, שינוי מהותי של שותפות, של ערבות הדדית. איבדנו את כל הערכים פתאום. משרד הדתות עוד יכול לבוא ולבקש? תשע שנים אני ראש עיר, שקל לא קיבלתי מהם. שקל לא קיבלתי מהם. היחיד שהלך ושינה את החוק, את החקיקה לטובת מינוי רבנים זה היה חבר הכנסת כהנא, בזמנו שר הדתות, שגם איתו היו לי מחלוקות, אני יודע. ואתה חושב שגם כשהוא שינה את החוק אתה יכול למנות? תקבל בג"ץ. גם מה שאתה עושה עכשיו, גם מה שיעשו עכשיו, תקבל בג"ץ על בג"ץ.

נכון, זאת בדיוק הבעיה.

- - -

ואני מודיע לכם שלא יהיו את ה-42. גם אם החוק הזה, חלילה, יעבור, זה לא יקרה, כי אין הסכמות. אי-אפשר לכפות על שום אדם, ולא משנה אם הוא פוליטיקאי, עורך דין או נוצרי או יהודי, אי-אפשר לכפות עליו את מי למנות ואיך למנות.

בדיוק.

ולכן אני מבקש ממך, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני יודע את הלחצים, מכיר גם קואליציה, אני גם פניתי לסמוטריץ', ואני אומר לכם פה, זאת טעות איומה להתקדם עם החוק הזה. אתם רוצים למצוא פתרון לערים, גם אני רוצה רב עיר בעיר שלי. אני גם מאוד רוצה רב עיר, אין לי רב עיר כבר קרוב לתשע-עשר שנים, אתה יודע למה? כי הם לא רוצים, הם רוצים רק מישהו שלהם. עכשיו מה אתה עושה? אתה נותן להם תעודת הכשר שהם ימנו רק מישהו שלהם.

לא.

כן, זה החוק, תקרא אותו. זאת סחיטה.

כן, חד-משמעית. אדוני חבר הכנסת רוטמן, אני אומר לך באחריות - - -

נשב לדבר.

אנחנו נשב על הכול ונדבר.

אז תעצור את הדיון.

חברים, אבל אמרתי שלא תהיה הצבעה היום אם לא נגיע להסכמה. אנחנו רק בראשונה.

ואני מבקש מכם, חברי הכנסת, גם של ש"ס, אחי היקר - - -

- - -

חיים, כמה אנחנו יושבים על כל מיני דברים, גם שקשורים למלחמה, גם לא.

אבל אתה לא יכול לצאת למלחמה ולהגיד לי: בוא לעשות שלום. תשבו איתנו.

תומר, יריב, אני אומר לכם שוב, אתם מכירים, ויושבת פה מאחורה מירה, היא תגיד לכם את זה, לא הייתה בקשה, דרישה, רמיזה של הרשויות המקומיות שלא דנו בה לגופה עניינית. לא הסכמנו להכול.

הינה, הם מבקשים, אז תעצור את הדיון. הינה, בקשה. שמחה, תעצור את הדיון.

יש גם הסכמה בבקשה הזאת מכולם, לדחות את הדיון.

חברים, יש דרך לנהל דיון. לא שכל מה שאמרתם הוסכם. היה הדיון, יש מחלוקות מהותיות, אפשר לדבר עליהן. דיברנו עליהן ארוכות, ואם צריך נמשיך לדבר ולדון גם בראשונה ושנייה ושלישית, ונכניס אולי עוד שינויים. הכול בסדר. אני רק אומר שלא היה דבר אחד שבו לא הקשבנו לשלטון המקומי, גם אם לא הסכמנו. הרבה מאוד שינויים הוכנסו פה לחוק לאורך כל הדרך.

הסכמתם, אבל זה לא נכנס.

מירה יודעת להגיד לכם בדיוק מאיפה הם באו. צריך לשבת לדבר.

אז תעצור את הדיון.

לכן אני אומר, לא תהיה הצבעה היום בלי שיח.

אבל הם מבקשים שתעצור את הדיון.

רוטמן, אין לך רוב, אומרים לך לעצור את זה.

- - -

חברים, אני מדבר. לא תהיה הצבעה היום בלי הסכמתכם בין ראשונה לשנייה ושלישית.

אבל אין הסכמה. תעצור.

לא שמעת מה אמרו לך?

אבל הם ביקשנו שתעצור את הדיון, זה מאוד פשוט.

אז הינה התשובה כמו שאמרתי בהתחלה, היום לא תהיה הצבעה. אני לא חושב שצריך לעצור דיון.

אבל הם אמרו לך.

אני חושב שתומר שנמצא פה, דיבר על אשקלון, דיבר על ערים אחרות שמחכות למינויים תקועים.

אתה אומר שאתה נענה לבקשות שלהם, זה מה שהם מבקשים. אתה הולך לבד עם ראש בקיר, איפה הקואליציה שלך?

יש פה אחדות דעים לעצירת הדיון. אופוזיציה וקואליציה אומרים לך שתעצור.

כמו במהפכה המשפטית, ראש בקיר, שתיחרב המדינה, אתה אלוף בזה, מה הבעיה.

שטרן, לא להפריע, בבקשה.

מה קרה? הפכת לקבלן משנה של ש"ס? זה מה שיש? מה קרה?

הוא שכח את הציונות הדתית בכלל כבר, הוא לא יודע מה זה.

אני מוכן לשבת עם כל אחד ואחד מכם. אני חושב שהמציאות הקיימת היום, כמו שאמרתם גם אחרי התקנות של מתן, בוודאי עם התקנות שהיו לפני התקנות של מתן - -

מתן ויוליה.

מתן ויוליה. - - המינויים תקועים. אתם אמרתם את זה נכון.

כהונה עשר שנים זה וואחד - - -

אתם אמרתם את זה נכון, צריך לפתור את הבעיה הזאת, איך פותרים? יושבים לדבר.

אז בבקשה תנסה לדבר עם חיים, תסגרו את זה לא פה.

בשמחה רבה. אין בעיה, אני אשב איתו.

אז קדימה.

בסדר גמור.

אז תעצור את הדיון.

משפט אחד, ואני מסיים, אדוני.

אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה אליך, יש כאן התחייבות שלך - - -

יש התחייבות שהכול ייעשה בשיח מול הרשויות המקומיות. זה תמיד נעשה ותמיד ייעשה.

אני רוצה לשאול ליתר דיוק, אדוני, שאלה קצרה. האם אתה אומר כאן לפרוטוקול, שהסכמת מרכז השלטון המקומי היא תנאי לאישור החקיקה?

לא, לא.

ברור שלא.

כן או לא?

לא.

לא. תודה. חשוב להבין. ראשי הרשויות, הבנתם?

גלעד, בוודאי, לא.

הם ימנו לכם אנשים, עובדים שלכם.

הבנתי, גלעד, אבל אני באמת סומך על חיים. תעביר את זה לחיים, אנחנו סומכים עליו.

רוטמן, למה הוועדה הזאת ממשיכה להחריב את המדינה?

אנחנו מדברים גם עם חיים וגם עם יריב, אם הוא רוצה, בוודאי שעם תומר.

אז תעצור את הדיון.

אם בחקיקה הזו אתם לא אומרים לפרוטוקול: הסכמה עם מרכז השלטון המקומי זה תנאי מקדים לאישור החקיקה, הבנו.

גלעד, תודה.

זה בדומה להסכמות שעשית על חוק ביטול עילת הסבירות.

למה עוד פעם דווקא הוועדה הזאת ממשיכה להחריב את המדינה כמו שהיא עשתה לפני ה-6 באוקטובר?

חבר הכנסת אלעזר שטרן, קריאה לסדר פעם שלישית, אנא צא.

בסדר, אני אצא. ואתה תמשיך להחריב את המדינה כאילו לא היה פה כלום. זה מה שאתה עושה.

אנא צא.

אני יוצא, אל תדאג.

שטרן, שעה ו-40 החזקת, שיא חדש שלך.

אז ההסכמה, עם מי דיברת, אדוני היושב-ראש? אדוני, אפשר להבין?

בגלל שאני אומר לו את האמת, שהוא מחריב את המדינה.

צא בבקשה.

- - -

אני מחדד את מה שאמרתי.

גם אני מחדד, אתה מחריב את המדינה, ואתה לא מפסיק עם ההחרבה. תעצור את הדיון הזה. תעצור אותו.

(חבר הכנסת אלעזר שטרן יוצא את אולם הוועדה.).

אני חושב שאפשר באופן עקרוני לדבר על שני סוגים של אנשים, אנשים שרוצים לנהל דיון, לנצח, להפסיד, להגיע להסכמות ולהגיע לפשרות.

זה לא אתה.

ואנשים שרוצים לעצור דיון. אני לא מקבל דרישות לעצור דיון.

הדיון הזה לא בזמן הנכון, מה אתה לא מבין? הדיון לא בזמן הנכון, זה לא בטיימינג הנכון.

ואני בא בדברים. אני חושב שהראיתי את זה רבות גם למרכז השלטון המקומי, גם לחברי האופוזיציה, וגם לחברי הקואליציה.

אבל אתה הכרזת, שמחה, אני מנסה להבין. אפשר להבין? אמרת בלי הסכמה עם מי?

אמרתי שבלי הסכמה של חברי הכנסת וגם של מרכז השלטון המקומי היום לא תהיה הצבעה.

ומחר?

אנחנו נקבע מועד להצבעה. אני מקווה שנגיע לכמה שיותר הסכמות רחבות.

הוא עוד לא קיבל אס-אם-אס מאריה דרעי, חכו.

אין שום תובנה.

תודה רבה.

רוטמן, אני יכול להגיד משפט? אני צריך ללכת לחוץ וביטחון.

זה לא רלוונטי, אנחנו פה על טיס אוטומטי, אין פה באמת חשיבה עצמאית.

- - -

ברור, זה לא שהיה את ה-7 באוקטובר, זה לא שיש דברים חשובים אחרים במדינה לעשות.

חברי הכנסת.

כולנו צריכים ללכת לחוץ וביטחון.

לא, את נשארת, קארין.

חברי הכנסת, לבקשתכם, ביקשתם את תחילת זמן הדיבור לראשי הרשויות, כיבדתי, אני חושב שזאת הייתה בקשה ראויה. אני בהחלט חושב שהם שחקנים מרכזיים באירוע הזה.

תקצר.

משפחות החטופים.

עכשיו אני אעבור לחברי הכנסת לפי הסדר שרשום לי פה.

רוטמן, מה עם משפחות החטופים?

פשוט לחטופים יש זמן, וגם למשפחות.

חברים, רק רגע, מה יש לכם?

מה יש לנו? אתה לא מגיב.

רק שנייה, הוא לא שם לב.

אולי פעם נסביר לך מה יש לנו.

בכל שבוע ביום שני אנחנו נותנים זמן למשפחות חטופים, זמן נרחב. הבנתי שהגיעו שני נציגים שרוצים לומר כמה דברים קצרים. אני כמובן, שוב בהסכמת חברי הכנסת, כי בסופו של דבר פרק הזמן לדיון הזה קצוב, הוא לא יימשך לנצח.

מסכימים.

הדיון הבא שלנו אמור להתחיל בשתיים-עשרה וחצי.

בסדר, כולנו רוצים לגשת לחוץ וביטחון.

ניתן גם להם לדבר. אני מבקש מחברי הכנסת להתייחס. כאמור, לא אגביל בזמן, תיקחו בחשבון שיש פה הרבה חברי כנסת שמעוניינים לדבר.

אין בעיה.

בבקשה, מי ממשפחות החטופים רוצה לדבר?

זה לא הזמן לצאת, חברי הכנסת.

יש חוץ וביטחון, הם יצאו לשם.

עילי, בבקשה.

אני בן 27, אח של אביתר דוד בן ה-23. אביתר נחטף מפסטיבל נובה ביחד עם חבר טוב שלו, עם גיא דלאל. אני רואה את הדיון הזה, אני יושב פה כבר 30 דקות, ואני חושב שהצלחתי להבין כבר מההתחלה שזה לא הדבר הכי חם שצריך להתעסק בו כרגע. אני כאן גם בשביל לתת לכם פרופורציות באיזשהו מקום, אנחנו כבר 256 יום עם 120 חטופים בעזה שעדיין לא חזרו הביתה, ביניהם אח שלי, וגיא דלאל חבר שלו. באתי לכאן עם בת דודה שלי, באמת מאוד קשה לי להגיע לבד, כי אני צריך את התמיכה הזאת.

בסרטון שקיבלנו ב-7 באוקטובר אביתר היה ביחד עם אלמוג מאיר ג'אן, אז אני רוצה לקחת אתכם רגע לשבת שעברה, דמיון מודרך, ברשותכם, חברי הכנסת. אביתר ליד אלמוג באותו סרטון, ואני מדמיין את אח שלי ואת אלמוג שוכבים באותו שיח כשהם בורחים מהמחבלים, מסתכלים אחד לשני בעיניים בפחד מוות, מובלים את כל הדרך הסיוטית הזאת פנימה, עד שמצלמים את הסרטון הזה, ומשלחים כל אחד לדרכו.

בואו ניזכר רגע בתחושת הניצחון שהייתה פה. התחושה הזאת האמיתית שהרגשנו כשהחטופים חוזרים הביתה. התקווה הזאת שיש כל כך הרבה חטופים חיים שעדיין מחכים שנציל אותם. וזה שהם חיים עכשיו זה לא אומר שהם יהיו חיים מחר, ואנחנו יכולים להציל אותם. וביניהם גם אח שלי, כמובן.

כל הזמן מדברים איתנו על ניצחון, ניצחון זה מה שאנחנו שומעים. כל אחד חושב שהניצחון הוא איזשהו משהו שאני לא יודע באמת מה הוא, ולי זה מאוד ברור מה זה הניצחון הזה. ואני חושב שלכל עם ישראל זה ברור, והרגשנו את זה גם טוב מאוד. ואני מאמין שגם רוב חברי הכנסת יודעים בדיוק על מה אני מדבר. התחושה הזאת שחטוף חוזר זה ניצחון, ולא איזשהו ראש ערוף של בכיר חמאס.

אנחנו רוצים לראות את החטופים בבית כדי שנוכל לחזור לנשום, כדי שנוכל להתחיל לחשוב בכלל על לתקן את המדינה הזאת, ובשביל זה אני פה, ובשביל זה בת דודה שלי פה, ובשביל זה שאר משפחות החטופים כאן.

עוד דבר אחד על החילוץ הזה שהיה. אני לא רוצה שמישהו יתבלבל במדינה הזאת, היה כאן נס. היה כאן נס, נס עלי אדמות. באמת, נס אמיתי. אבל נס זה סטטיסטיקה.

נס וגבורה.

גבורה עצומה.

השם ייקום דמו של רפ"ק זמורה.

עצומה, עצומה. ולצערי, המבצעים האלה עולים בחיי אדם, לצערי הגדול, ואלו חברים שלי שנלחמים שם בשביל להביא את אח שלי הביתה, וזה החטופים האחים שלי שנהרגים שם.

ויש לי בקשה אחת. אני חושב שכולנו מבינים שזה היה מקרה חריג, והמקרה הזה מסוכן. חילוצים הם מסוכנים. ויש רק דרך אחת להחזיר באמת את החטופים בחיים הביתה ואת החללים לקבורה, וזה בעסקה. תודה רבה לכם.

ועד שחמאס לא יסכים אז נמשיך לעשות הכול.

תודה.

טלי, די, די.

תומכים בכם שתעבירו את העסקה.

טלי, זה לא שיח.

כפי שאנחנו נוהגים בדרך כלל אחרי שמשפחות חטופים מדברים, אנחנו נצא לארבע דקות הפסקה. נשוב ונתכנס בשעה אחת-עשרה ו-50.

מה, למה?

אתה גם רוצה? סליחה, בבקשה.

סליחה.

תחזרו, בבקשה. מי עוד רצה? בבקשה, גיל.

בסוף אין הצבעות היום, נכון?

נכון, נאמר בהתחלה. אם כולם פה בוועדה יגידו: מצביעים, מסכימים לחוק, יהיה. אם לא, לא יהיה. בקיצור.

סליחה, בקצרה. שלום, אני בן דודה של כרמל גת. זה יהיה קצר, ואז תוכלו לחזור להתעסק בדברים החשובים שאתם מתעסקים בהם. אני רוצה לחזור על מה שעילי אמר, הוא דיבר על אלמוג מאיר ג'אן ששוחרר לפני שבוע וחצי. עילי סיפור על אלמוג מאיר ג'אן ששוחרר במבצע ההרואי ביום שבת, יחד איתו שוחררו גם נועה ארגמני, אנדריי קוזלוב, שלומי זיו.

אלמוג סיפר שהראו להם שם טלוויזיה, ושהוא ראה את העצרות ואת התפילות ואת ההפגנות ואת כל מי שרוצה לראות אותו בבית, ושזה חיזק אותו. זה היה הדבר שחיזק אותו בשבי. אני מדמיין עכשיו את בת דודה שלי כרמל יושבת בשבי, ואני מתפלל שלא מראים לה את ערוץ הכנסת, שהיא לא רואה שעכשיו מה שאתם מתעסקים בו זה ג'ובים, זה חוק רבנים, במקום להחזיר חטופים. זה לא ייאמן. אם יש דבר שיחזק אותה זה לראות שעם ישראל רוצה לראות אותה בבית. ואם יש דבר שישבור אותה זה לדעת שבכנסת עכשיו מתעסקים בזה, ויש פה מהומת אלוהים ופוליטיקה עד כל הקצוות, והיא נמצאת שם בעזה ויודעת שאף אחד לא דואג לה. דואגים לחוק הרבנים.

אני לא אבקש שתתביישו, כי כנראה שאתם לא תתביישו. אבל בבקשה תחשבו עליה, תחשבו על אביתר, תחשבו על עוד 118 חטופים שרואים אתכם, רואים את ערוץ הכנסת, רואים את כל הערוצים. הם צריכים לדעת שאנחנו עושים קודם כול ולפני הכול הכול כדי להחזיר אותם. קודם כול הכול כדי לקדם עסקה. לא מתעסקים בכל מיני חוקים שבאמת הם רק פוליטיקה מהסוג המלוכלך והנלוז ביותר. זה שראשי עירייה צריכים להגיע לכאן במקום לדאוג לערים שלהם, זה שאנחנו צריכים להגיע לכאן כדי להתחנן אליכם להתעסק בנושא של חטופים במקום בנושא הרבנים זאת באמת תעודת עניות למקום הזה. והלוואי הלוואי הלוואי שכרמל לא צופה בכם עכשיו. תודה.

הלוואי.

תודה על הדברים, גיל. נצא להפסקה עד השעה אחת-עשרה ו-55. תודה רבה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:49 ונתחדשה בשעה 11:55.)

אני מחדש את הדיון. חברים, חזרנו. אחרי ששמענו את הדברים, ובנימה אישית אחזור. לצערי נאלצתי להסכים שבאמת, ואמרתי את זה בהתחלה, את המחלוקות בנושא הזה, גם מול השלטון המקומי, גם מול חברי הכנסת, אפשר לנהל, אפשר לדבר עליהן. אני חושב שכל האירוע יצא הרבה מפרופורציה לכל הכיוונים.

לא.

ממש לא.

ואני חושב שהעובדה שאתמול – יוליה לא פה עכשיו – היה לנו את הדיון הזה, אגב, בין חברי קואליציה ואופוזיציה בוועדה, העובדה שישבנו אתמול על רוויזיה על נושא איך מחזיקים את הנוחבות, ובמפגש ישבנו פה רק יוליה ואני.

אה, אה.

אתה גם הגעת. מתן גם הגיע. סליחה, צודק. אבל היה פה חדר ריק, בלי אנרגיות, בלי כלום, בנושא שהוא פי אלף יותר מהותי לכל האנשים.

הבנו.

כי זה רלוונטי למלחמה. זה לא.

הרבה יותר מהותי, הרבה יותר קשה להגיע בו להסכמות, הרבה יותר מורכב, אבל עליו ישבתי פה לבד בחדר בכל החקיקה.

להזכיר לך שישבנו באותו זמן בוועדות אחרות. תפסיק כבר, אמת.

די, די לעשות פופוליזם.

וכשמדובר בנושאים שהם פוליטיקה, אז כולם מדליקים אש.

נכון, אתה צודק, זה באמת נושא שהוא פוליטיקה, אין פה כלום חוץ מפוליטיקה. אתה צודק, זה חוק פוליטי שנועד לרצות סחטנים בממשלה, שמרגישים שהם לא קטפו מספיק.

ההתנגדות והתמיכה – הכול פוליטי.

זה מה שאנחנו אומרים לך, מכיוון שזה פוליטי זה צריך לרדת מסדר-היום.

ארז, יש לי בקשה, תהיה ראשון הדוברים כי נרשמת ראשון, ואתה גם המציע. לאחר מכן אני צריך שתחליף אותי בניהול הוועדה לכמה דקות. ארז, בבקשה.

איך תמיד כשהח"כים מדברים אתה יוצא?

הוא לא רוצה לשמוע אותנו.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, ראש העיר, אני רואה בחוק הזה חוק טוב לאזרחי ישראל.

לש"ס.

יש 43 ערים בלי רב, יש מועצות אזוריות בלי רב, יישובים בלי רב.

תן להם שימנו.

והאזרח סובל. מדובר בחוק ללא עלות תקציבית.

מה?

ולא מדובר, כמו שאמרו חבריי אתמול בדמגוגיה זולה, שזה 1,000 מינויים. זה רחוק מ-1,000.

כמה?

זאת דוגמה מאוד לא נכונה.

כמה מינויים?

43 ערים זה לא 1,000.

אבל מה עם רבני יישובים?

הוא מדבר עכשיו, הוא ברשות דיבור. אני מבקש לא להפריע, חברים. אני מבקש לא להפריע לחברי הכנסת ברשות הדיבור שלהם. חברי הכנסת, בחוק הנדון אפשר לדבר לעניין בקצרה.

נא לא להפריע.

גלעד, אני לא הפרעתי לך, תהיה הוגן. אני מפנה אתכם לדוח מבקר המדינה שדן בנושא ב-2018, והעיר הערות מאוד חמורות. תחילה הוא הביא את המכתב של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, ידידי ארז קמיניץ, כשבנט היה שר הדתות, ואלי בן דהן סגן השר, והוא כתב מפורש, ואני מצטט: מצב שבו אין רב עיר כנדרש מביא לפגיעה בשירותי הדת ופוגע באזרח.

אין מחלוקת.

זה ארז קמיניץ, והוא לא ממפלגת ש"ס. דבר שני, דוח מבקר המדינה קבע שאחד החסמים העיקריים למינוי רבני עיר, ברגע שראש העיר צריך לאשר את יושב-ראש ועדת הבחירות יש ראשי ערים שלא רוצים רב. לא שרוצים מי, אלא שלא רוצים בכלל רב, הם לא מסכימים למינוי יושב-ראש ועדת הבחירות, וזה החסם העיקרי. ויש עוד כמה חסמים, לא ממנים מהאופוזיציה ראשי הערים, וכל מיני דברים שבאנו ויכולנו לתקן. מבקר המדינה המליץ לשנות את החוק. כה הוא אומר: על המשרד לשירותי דת לשנות את חוק הבחירה כך שלא יהיה חסם, שלא יהיה מישהו שיעצור את התהליך באמצע התהליך, או לא יקדם אותו. אז זה החוק שבא רק לעצור את התהליך.

אתה יכול להסביר רק את העניין התקציבי? איך אין תקציב?

רגע, אל תפריעי לי. אחרי זה אני אענה על שאלות.

לא עכשיו. עכשיו זה זמן התייחסות של חברי הכנסת.

החוק הזה לא משפיע על מהות מי יהיה רב העיר, אלא רק הצורך – החוק הזה בקיום הליך של בחירת ראשי ערים. הצעת החוק שלי מפחיתה - - -

ארז, התהליך לא משתנה?

לא להפריע לו, הוא מדבר, רשות הדיבור עכשיו שלו, לא מפריעים.

אני שואל אם התהליך לא משתנה.

הצעת החוק מפחיתה מכוחו של השר.

מה?

בהחלט.

נתנה כוח לחברי מועצת הרבנות הראשית, שהם הגורם המקצועי האמון על רבני ישראל. אין לשר שליטה על מועצת רבנות ישראל.

זה לא נכון.

זה לא קשור למשפחה.

כמו ששופטים, בהתאמה, חברים בוועדה למינוי השופטים, שהם אמונים על השופטים והם חלק מבתי המשפט, גם חברי המועצה צריכים להיות.

ארז, תשתדל לקצר.

עוד שתי נקודות ואני מסיים. חלק נוסף בחוק נוגע לרבני ההתיישבות, שם החוק מתנה מינוי רק כשהיישוב רוצה. אם היישוב לא רוצה רב או מועצה אזורית לא רוצה רב, היא לא תקבל.

אז תעשו העתק הדבק לכולם.

בזה אני לא יכול, בערים א-אפשר, האזרח קודם כול. יישוב לא כל כך צריך רב, רק אם הוא באמת רוצה. ביישוב יש כשרות, נישואין, וראש עיר לא ייקבע אם יהיה רב או לא.

אפשר לשאול שאלה?

לא, עכשיו התייחסויות הח"כים.

אני יודע מה אתה שואל. אתה יודע מה, אני שמח, תומר, אתה ראש עיר חדש, תומר יודע מה תפקידו של רב עיר.

כבר לא חדש, שמונה שנים.

לא, ראש עיר הרצליה.

אני 20 שנה חבר ועדה, דוחות ביקורת הכי חמורים היו על זה.

ועוד בשורה יש פה, שהרבנים לא כל כך אהבו, זה נציב תלונות הציבור. לאזרח תהיה כתובת למי לפנות. היום אין כתובת, וכמו שביבס אמר, אני תקוע איתו 75 שנה, נגמר הסיפור. רב שלא מתפקד, שלא מגיע, שיש תלונות בכשרות, יש סמכות לנציב תלונות הציבור להביא למועצת הרבנות עם המלצה מה לעשות עם התלונה. לפעמים זה גם תלונות סרק סתם מקנאה או בעיות לא יודע מה. אבל תלונה אמיתית תיבחן על ידי נציב עם כלים. כמו נציב תלונות השופטים, כך יהיה נציב תלונות. לסיום, עשינו פה כמה דיונים? עשר, 20 דיונים, היו פה כל הארגונים.

(היו"ר גלעד קריב, 12:02)

גלעד, בוא נצביע, יש לנו רוב.

גלעד, בוא נצביע.

היושב-ראש שמע אותם, הכנסנו פה הרבה תיקונים. מי שישווה את הנוסח שמופץ לנוסח שהוצע בהתחלה יראה שינוי שמיים וארץ.

הוא עדיין לא נותן מענה.

אפשר לעשות עדיין שינויים בין קריאה ראשונה לשנייה.

לא.

אפשר לשמוע, אפשר לשבת, אבל לא להיות פופוליסט, ולא לעשות סיבוב על גב אזרחי ישראל.

אתם עושים סיבוב על גב אזרחי מדינת ישראל.

- - -

אל תפריעו לי.

- - -

חברים. ארז, אתה מסיים?

החוק עצמו זה הפופוליזם.

תגיד לי, עד כמה אפשר להיות מנותק?

ארז, אנחנו רוצים לגשת להצבעה, אפשר לסיים?

הוא סיים, הוא סיים.

אזרחי ישראל - - -

התייעצות סיעתית.

יש לך רוב ואתה לא יודע לספור.

תפסיקו כבר, די. תפסיקו כבר עם ההומור הדבילי הזה בוועדות.

אזרחי ישראל זקוקים, כמו שהם זקוקים לשירות בחינוך מראש העיר, והם זקוקים לארנונה, לניקיון, להכול, הם זקוקים גם לשירות של מסורת, ובעיקר הציבור שצורך את הרב.

נכון, והם לא זקוקים לג'ובים.

וזה המשפט האחרון.

תודה.

זה הציבור המסורתי החילוני הרבה יותר מהם.

ארז, תודה.

אבל באותה נשימה אני אומר לך שגם, הינה פה, אתה יודע לעשות עסקים, בוא נמנה מחר רב לעיר אשקלון, בוא.

לוקח אותך מהרצליה, גם להרצליה, בוא.

בוא עכשיו להרצליה, בוא מחר.

בתקנות הקיימות.

בתקנות הקיימות, בוא תיתן לי למנות.

אדוני ראש העיר, אני מציע לך לא להציע אותו.

גם בתקנות הקיימות. תקרא לי לסדר בפעם הראשונה.

זה גלעד, הוא משלנו, אל תדאג, לא יקראו לך לסדר.

(היו"ר שמחה רוטמן, 12:04)

לא סגרתי את הישיבה, לא הצבעתי, תראה מה זה יושרה, מה זה אינטגריטי.

אדוני היושב-ראש, הוא רצה להעלות להצבעה.

אני רוצה להגיד שאחרי שגלעד קריב ניהל ישיבה על חוק הרבנים הכנסת הזאת ראתה כבר הכול. עכשיו אפשר להמשיך.

זה נכון.

החוקים הכי טובים בענייני דת ומדינה עברו תחת ממשלת השינוי כששמנו בצד את המסחרה הפוליטית.

חד-משמעית, חד-משמעית.

חוק השוויון בנטל.

את המסחרה הפוליטית.

את חוק השוויון בנטל העברתם, אנחנו איתכם. בסוף אנחנו משתכנעים.

ברגע שאתם חזרתם הפכתם את הדת והמסורת לחמור של הפוליטיקה.

גלעד, הייתה לך הזדמנות לנהל הצבעה ופספסת.

לא פספסתי. מבחינתי מסורת ישראל זאת יושרה, זה אינטגריטי, זה ניקיון כפיים. אני לא גונב סוסים, אתה מבין? מצאת חן לפני - .

סיימת? גלעד מכבד את ההסכמות שאמרנו שאם אין הסכמה זה לא עולה להצבעה. ארז, סיימת? בבקשה, משה. אני מקריא את סדר הדוברים כדי שתדעו מה מצפה: משה סעדה, קארין אלהרר, טלי גוטליב, מתן כהנא, יוליה מלינובסקי וגלעד קריב.

צריך להירשם? אפשר להירשם לדיבור?

אתה יכול לרשום אותי גם? שמחה, אתה יכול לרשום אותנו גם? אתה יכול לרשום אותי ואת נאור?

אני גם ביקשתי.

מירב, אני יכול לרשום את כולם, אני רק אומר שהישיבה הזאת תסתיים בעזרת השם בשעה שתיים-עשרה וחצי.

אז אתה אומר להתפרץ.

מי שידבר ידבר. הצבעה לא תהיה.

אין הצבעה.

אתה מגביל בזמן? איך תהיה לך הצבעה?

טלי, לא שמעתי, מה את אומרת? לא שומע.

אין הצבעה.

אמרתי שלא תהיה. נאור, אני קורא אותך לסדר.

מה, אתה רציני? לא, תחזור בך.

באהבה. אני חוזר בי.

אבל אני נרשמתי בתחילת הדיון.

מה קשור? תעשה הצבעה, אנחנו כאן. רגע, רשמת אותנו לדבר, אותי ואת נאור? כי הגענו עכשיו. אולי לא ראית אותנו.

מירב, הוא אומר שלא נספיק. לא נספיק, זה מה שהוא אמר. לא נספיק עד שתיים-עשרה ורבע.

- - -

לא תספיקו עד שתיים-עשרה וחצי. אנחנו פה כבר שלוש שעות.

לא הבנתי, אני פה מתחילת הדיון, אני פה מהרגע הראשון של הדיון.

לא נתת למירב לדבר.

חברים, יש פה רשימה, אני לא מבין מה אתם רוצים ממני.

אבל אני לא יודעת למה אתה לא מקריא אותי, נרשמתי.

הקראתי את תשעה הראשונים, יש פה עוד 17 ברשימה.

הגעתי בתחילת הדיון.

היא הייתה כאן מההתחלה.

מה את צועקת עליי? סליחה.

אני לא צועקת, אתה פשוט אמרת: אלה הרשומים.

את רוצה שאני אקרא אותך לסדר? מה זה הצעקות האלה?

תגיד, אתה בסדר בראש? מה קורה איתך?

מה קורה פה? אני קורא אותך לסדר.

מה קורה איתך?

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

אנחנו שואלים שאלה ואתה קורא לי לסדר? אתה מקריא את רשימת הדוברים, ואני שואלת אותך למה אני לא שם.

תפסיקי בבקשה להפריע. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית.

ויושבת בשקט, מנסה לכבד.

תודה, צאי.

לא, אני לא אצא.

רוטמן, היא מכבדת אותנו, היא פה ישבה מעשר, מחכה לדבר.

אני לא מבינה את זה.

תצאי. אני קראתי לך לסדר.

זה לא בסדר.

על מה? על מה?

היא פה מעשר מחכה לדבר.

על זה שהיא מפריעה כרגע למשה סעדה לדבר, על זה ספציפית.

היא שאלה למה היא לא רשומה.

גם לא אמרתי לה שהיא לא רשומה.

עוד שנה איתכם המדינה הלכה, אין מדינה, אתם סכנה ממשית למדינת ישראל.

צאי בבקשה, תודה רבה. משה.

עוד שנה והלכה המדינה. תמשיכו ככה הלכה המדינה. אתה בושה. אתה בושה למדינת ישראל.

שנה זה הרבה, את נותנת להם.

(חברת הכנסת מירב כהן יוצאת את אולם הוועדה.).

(היו"ר ארז מלול, 12:07)

מה קורה עם כל ההחלפות האלה?

אתה עושה לי סחרחורת, שמאל, ימין, איפה אתם עכשיו? שמאל או ימין, קשה לי עם זה.

תדבר, חבר הכנסת סעדה.

תדע שזאת כותרת עכשיו שהוא קורא לכם אם אתם שמאל או ימין, אלו קרעים בקואליציה.

ארז, כפי שאתה יודע, עולם הרבנות לא זר לי, ובאופן אישי אני מכבד אותו עד מאוד. אבא שלי, זיכרונו לברכה, הרב ניסים סעדה, נפטר בגיל 48, היה רב יישוב במועצה אזורית גזר. והמוטו שהוא גידל אותנו בחיים זה "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

איזה יישוב?

רמות מאיר, וקיבוץ נען, ובילו, וקיבוץ חולדה. וכשהוא נפטר, ואני מסתכל על תמונה של הקבר שלו, בגיל צעיר 48, היום אני מבין גם עד כמה זה צעיר, כתבנו על הקבר שלו: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". ואני מכבד את העולם התורני, ואני גם מרגיש חלק ממנו. וכשקיבלתי את הצעת החוק הזאת שאלתי את עצמי, האם זאת הצעת חוק של "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" בזמן הזה, בזמן מלחמה, כשאנחנו שומעים את החטופים שישבו פה לפני שנייה, האם אני יכול להסתכל לאבא שלי בעיניים, הרב ניסים סעדה, ולהגיד שאני עושה את הצוואה שלו? וכן, לא פשוט לי לצאת נגד הקואליציה, אני חלק מהמפלגה, חלק מהממשלה הטובה הזאת, וזה לא פשוט. אבל כשאני חושב על אבא שלי וחושב על מפעל הרבנות ועל הרבנות, אני אומר שהחוק הזה לא מביא שלום ולא מביא נועם.

את החוק הזה הביאו לפני למעלה משלושה חודשים. חברי כנסת מהליכוד פנו לראש הממשלה, וביקשנו לעצור אותו, אמרנו: זאת לא העת, זה לא הזמן, זה זמן מלחמה, זה זמן אחדות. ראש הממשלה, דרעי גם, חבר הכנסת דרעי, קיבלו את זה.

ראש הממשלה דרעי זאת עוד כותרת יפה.

קיבלו את העמדה שלנו, והוציאו הודעה לתקשורת שהוציא יושב-ראש הקואליציה: זאת עת מלחמה, זו עת אחדות, בוא נדחה את החוק הזה.

הם לא קיבלו. אם אנחנו יושבים פה היום הם לא קיבלו את הדעה שלך.

לא, הם התקפלו כי הם לא מצביעים, אין להם רוב.

אני מבקש שלא תפריעו.

די כבר, מה יש לכם? קרקס.

טלי, את יכולה להעביר פתק? תעבירי פתק.

ולצערי, באבחת ווטסאפ השבוע, מבלי שהיינו מודעים, מבלי שידענו בכלל, אף אחד גם לא דיבר איתנו, דברו, אף אחד לא דיבר, שלחו ווטסאפ שיש שינוי בסדר-היום. כשאני מתחיל להשוות מה השינוי כדי להבין – אני אומר, שנייה, אבל זה החוק שירד, לא יכול להיות. אני אומר לעוזר שלי: אולי יש פה תקלה, משהו פה לא הגיוני. ואז התברר שהחזירו את החוק הזה. טלי ואני אמרנו בוא נבקש דחייה כדי לדבר, כי אפשר לדבר.

שנבין בלילה.

צמד חמד.

כי אפשר לדבר. כי ברור לכולנו שהעיתוי לחוק בעייתי, וגם בחוק יש בעיות, ואפשר לתקן כל עוד הנר דולק. ביקשנו דחייה של שבוע, לא מעבר.

אחרי קריאה ראשונה יש דיונים.

מה החיפזון?

לא חיפזון.

החיפזון מן השטן.

אי-אפשר, מה שלא יהיה בפרוטוקול יהיה קשה להכניס, מה לעשות.

ברור לכולם שהעיתוי רע.

זה לא יעבור, עזוב, גמרנו.

לא להפריע לו.

זה שהעיתוי בעייתי זה ברור לכולם, כי אנחנו בעת מלחמה ובעת אחדות, והחוק הזה לא מוסיף לא נועם ולא שלום. אבל גם במהות החוק בעייתי. בסוף אנחנו רוצים שמי שיבחר את הרבנים שלו יהיה הציבור. בעיניי בתפיסה שלי, ככה אבא שלי גידל אותי, הרב ניסים סעדה, זיכרונו לברכה, רב הוא מעבר, זה לא ג'וב, זה מנהיג הציבור, הוא המנהיג, אחריו הציבור הולך. בכל מקום אתה צריך לבחור את המנהיג המתאים, המדויק לעיר, לכפר, למועצה, שמתאים למרקם החיים של אותו יישוב, של אותה עיר, של אותו כפר. ומי שאמון על זה ומי שיודע את זה זה הרשויות המקומיות. חבל שהם לא פה להקשיב, חלקם פה. ולכן, מהמקום הזה ברור לי שאתם צריכים להיות אלו שמובילים, ואסור לעשות את השינוי הזה.

אני גם רוצה לראות את הכוח שמוביל, את אותם חיילינו שמובילים בחזית היום, ומנהיגים בחזית, אותם קצינים שחלקם גם רבניים, אני רוצה לראות אותם חוזרים לערי ישראל, ומובילים גם בתפקידי רבנים. תפשטו מדי צבא, תעברו מהסיפא לספרא, אלו האנשים, אלו המנהיגים. ולצערי החוק הזה לא מביא את זה. החוק הזה יגרום לכך שבמקום שנראה מנהיגים, נראה עסקנים, וזאת לא דמות הרב.

תודה.

אני מסיים.

תתכנס לסיום.

כל עוד הנר דולק אפשר לתקן. ואני קורא לכם, חבריי מהציונות הדתית, חבריי מש"ס, זאת אחריות של כולנו, "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", אני חושב שכמוני כמוכם. ההצעה שלי, הצעתי את זה בתחילת השבוע, היא לא נשמעה, אבל עכשיו הראייה שדחינו את זה. כבוד המנכ"ל יהודה אבידן, ישבו פה ראשי ערים שזעקו את הזעקה שלהם, והיית קשוב לזעקה הזאת, ואני יודע שגם ארז קשוב לדברים האלה, אני אומר, ארז - - -

בוא, יש עוד רבע שעה.

עד שהוא פונה אליי.

בסדר, אני מסיים. בוא נשב בשולחן עגול מייד אחרי הדיון עד שיצא עשן לבן, ונראה מה נכון לעם ישראל, איך אנחנו מביאים לעם ישראל רבנים שמנהיגים.

יחד עם מרכז השלטון המקומי.

תודה רבה. חברת הכנסת קארין אלהרר. באמת, תתחשבו בחברים האחרים.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מבטיחה ממש בקצרה. תראו, קודם כל הייתי מייחלת לזה שלכל דיון שעוסק בצרכים של משפחות שכולות, של ניצולים, של חיילים, יסתובב נציג ראש הממשלה ויפרפר, כמו שהוא עשה כאן. איפה הוא בכל הנושאים האחרים? הנושאים ההם לא מתחזקים קואליציה, אז על זה לא משנה. איפה נבו בכל הדיונים האלה? למה הוא לא בא לוחש לאוזניים, ואומר: כן, ניתן לו תקציבים, כן נעשה?

עכשיו אני רוצה לקחת אותנו אחורה במכונת הזמן לעבר הלא מאוד רחוק – 19 במרץ 2024, לפני פחות משלושה חודשים, אני רוצה לחזור על הדברים של אופיר כץ: "לאחר שיחתי עם ראשי סיעות הקואליציה, וכן לאחר שיחה עם יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי, הוחלט כי בעת הזאת לא נכון לקדם חקיקה שנויה במחלוקת. על כן, הצעת חוק הרבנים תרד מסדר-היום. בימים האלו החובה היא לשאוף לאחדות בעם כמה שניתן". ואללה, מה קרה בינתיים? נגמרה המלחמה? פתרתם את כל בעיות העם? פתאום יחד ננצח זה מוגבל בזמן? מה קרה בינתיים? לא תיקנתם שום דבר בחוק, לא היה דיון, לא שום דבר, ואז מקבלים הודעה "הינה, מצביעים".

עכשיו אני אגיד לך, חבר הכנסת מלול, אתה יושב בראש הוועדה, אני מכבדת אותך, אבל הבאת חוק שכל המטרה שלו היא למנות אנשים שלכם. אומרים לך כמה ראשי רשויות: בוא היום, על פי המצב הקיים, אם אתה באמת דואג לצורך למנות רבנים – אני מאמינה לך, בוא תראה שפיך ולבך שווים, תמנו אותם היום, תגיעו להסכמה בתנאים הקיימים. למה אתה צריך חוק חדש? למה ללכת סחור סחור? צריך לראות את הדברים נכוחה. רוצים לדאוג באמת לצורך? תמנו.

אבל מה שאני מבינה, וגם מה שכתוב בחוק, למרות ההצהרות שלכם, אין פה שום דבר מלבד הג'וב. אין פה שום דבר מלבד לקיחת כוח מהרשות המקומית, בזבוז כספי ציבור, כשבעת הזאת הכול צריך להיות לצרכי המלחמה. ואני אומרת לך, יש לכם הזדמנות לעצור, לתת טיפה איזה מראית עין כאילו אכפת לכם ממה שקורה כאן. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

סליחה על הצרידות, אז תשתדלו להיות בשקט. תקשיבו, אני מדברת ברצינות. קודם כל שמחה רוטמן חייב לי התנצלות, לי ולמשה סעדה. הצביעות שלו עלתה לי עד לכאן, לומר לי פה בפתח הוועדה כדי ללחוץ עליי לא להתנגד, שאני לא יצאתי נגד דשדוש ברפיח. את כל כולי שמתי על השולחנות פה כדי להוביל את המלחמה הזאת ולדרוש מההנהגה לנצח. ואני אומרת לכם שאסור היה להביא את החוק הזה לדיון בזמן המלחמה, לא כי אני צודקת, ולא כי בהכרח אתם צודקים, או אני טועה ואתם טועים, זה פשוט לא זמן לבזבז את הדיונים. למראית עין זה נראה כל כך נורא, כל כך רע, כל כך זמן מבוטל. זה בראש ובראשונה.

למהות החוק, אני לא מוכנה לפגוע בראשי רשויות. יותר מורכב להיות ראש רשות מלהיות ראש ממשלה. להיות ראש רשות זה להתחשב בכל כך הרבה רעשי רקע, בכל כך הרבה קבוצות שאין להן פה, בכל כך הרבה דרישות עם תקציבים מוגבלים, ולהידרש לטובות עם משרדי ממשלה. אני כשלעצמי, תפיסת העולם שלי אומרת כמה שפחות לחוקק, כמה שפחות להתערב באוטונומיית הפרט, כמה שיותר לאפשר את המצב הקיים, ולהידרש אליו בכל מיני פתרונות כאלה ואחרים.

אני אומרת לכם פה, לתפיסתי שלי, לא בטוח שאני צודקת, ארז, לא בטוח, אבל גם לא בטוח שאתה צודק. ולא יכול להיות מצב שבזמן מלחמה אני אתווכח איתך אם אני מעדיפה את מה שאומר לי ראש העיר או את מה שאומר לי מנכ"ל משרד הדתות או שר הדתות. אבל, חבר'ה, אמרתי לכם אתמול, תדחו את הדיון, אמרתם לא.

תודה רבה.

הצעתם לי להחליף, שמישהו אחר יצביע במקומי. לא מעניין אותי המשחקים האלה, אתם כבר הבנתם את זה. אני לא פוליטיקאית כמו כולם, וגם לא רוצה להיות כמו כולם. אני רוצה את מה שנכון. מה שנכון כרגע זה לא החוק או אי החוק, זה השקט. שיהיה פה שקט, ולא ידונו בדברים שלא צריכים לדון בהם במלחמה. זה אחד.

איך יהיה שקט אם את צועקת? איך?

ובאשר לש"ס, אל תאיימו עלינו בהפלת ממשלה על חוק כזה, הצעת חוק פרטית שלא נמצאת בהסכם קואליציוני.

היא נמצאת, נמצאת, טלי, תסתכלי.

הצעת חוק פרטית. ואני אגיד לך יותר מזה, אדוני, אתה - - -

גם מועצת הגיל הרך נמצאת בהסכם הקואליציוני, אז מה, אתם עושים את זה?

נכון.

הורדת יוקר המחיה גם נמצא שם.

את כרטיסי המזון קיצצתם בחצי.

רגע. שקט רגע, שקט שנייה.

טלי, בסדר, גם את מעירה כל היום לכל חברי הכנסת.

יש גם בטח משהו על הביטחון האישי בהסכם הקואליציוני.

תן לה לדבר.

- - -

טלי, די, די.

סליחה, ואני אומרת לך משפט סיום, אנחנו נסתכל לחיילים שלנו בעיניים, אנחנו נסתכל למשפחות מתינו בעיניים, ולמשפחות חטופינו בעיניים, ויש דברים שלא צריך לדון בהם, ואנחנו לא נדון בהם.

תודה רבה.

לא יכול להיות מצב, כי אני נגד ומשה נגד, שנבוא לפה, ותודיעו לי ברגע האחרון שאין הצבעה.

תודה. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.

אדוני יושב-הראש, חבריי פה כולם, לצערי, העיסוק בחוק הזה, בטח בעת הזו, זה פשוט חילול השם נוראי, חילול השם נוראי. עם ישראל אוהב את היהדות, היהדות צריכה להיות הדבק שמחבר בינינו, אבל האופן שבו – מחילה, חבריי – אתם מתייחסים לחקיקה הזו גורמת לאנשים, גורמת ליהודים לברוח. כי כל העיסוק הזה פשוט מבריח אנשים.

אמרת שחסרים 43 רבנים, ואני הראשון שחושב שצריך למנות 43 רבני ערים בכל מקום שבו אין רב עיר. מה שהקראת מקמיניץ, אדוני היושב-ראש, רלוונטי ללפני שהייתי שר ולפני שיוליה חברתי הייתה יושבת-ראש הוועדה. תיקנו בקדנציה שלנו תקנות. היום למנות רב עיר זה קלי קלות, קלי קלות למנות רב עיר. ועובדה, איך שבשדרות ואיך שבמצפה רמון תוך חודש וחצי מונו שני רבני עיר. תאמין לי, אם זאת הייתה הבחירה שלי, לא בטוח שאלה היו הרבנים שהייתי בוחר ברמה האישית. אבל אלה הרבנים שראשי העיר רצו, ואלה הרבנים שנבחרו, והראשון לציון והרב הגאון לאו הגיעו להכתרה שלהם, והייתה מסיבה גדולה. אותי לא הזמינו, אבל נשים את זה בצד. הייתה מסיבה גדולה, כי נבחרו רבנים גדולים וחשובים לערים האלה.

מה שמסתבר זה שהתקנות האלה החדשות, שהן קלות מאוד למימוש, לא מספיקות לכם, אדוני, כי אתם רוצים רבנים שלכם, ואין כמו הדוגמא של מצפה רמון כדי להסביר את זה. בדקה על מצפה רמון. חברים, במצפה רמון היה רב 37 שנים, לא עלינו, הוא נהרג בתאונת דרכים.

הרב בר מוחא.

ראש העיר ביקש למנות רב חדש, אמרו לו: בוודאי שנמנה רב חדש, הינה הרב. ש"ס רצתה לכפות עליו רב. רצו לכפות עליו רב. הוא אמר: לא יהיה. עכשיו תגידו לעצמכם, במצפה רמון בוודאי יש הרבה מאוד מצביעים לש"ס, ראוי שש"ס תמנה שם את הרב. חבר'ה, בחמש מערכות בחירות האחרונות ש"ס לא עברו את 1.9% מצביעים בעיר. בחמש מערכות הבחירות האחרונות לא היו יותר מ-50 מצביעים לש"ס במצפה רמון. באיזה עולם בעיר עם 1.9% מצביעים ש"ס תקבע מי יהיה הרב? וכשאני הגעתי להיות שר, ואחרי שיוליה ואני העברנו את התקנות החדשות, העברנו 75% מכוח הבחירה לעיר עצמה. ובשתי הערים האלה אני העברתי גם את הכוח שלי, את ה-25% שיש בידיים של השר נתתי לראש העיר.

(היו"ר שמחה רוטמן, 12:22)

אמרתי לו: אדוני ראש העיר, את המינויים שלי אתה עושה. 100% מכוח הבחירה היו בידיים של העיר. נבחרו שני רבנים תוך חודש וחצי-חודשיים, שני רבנים שהרבנות הראשית לישראל קיבלה באהבה גדולה, וזה מה שצריך להיות. ממה אתם מפחדים? מה, מתן כהנא מסמיך רבני ערים? יוליה מלינובסקי מסמיכה רבני ערים? רבותי, הרבנות הראשית לישראל היא זו שקובעת מי יכול להיות רב של עיר. ומספיק כל הזמן עם זה שרק רבנים של ש"ס יכולים להיות.

דבר אחרון. את ש"ס אני מבין. באמת, יש פה מפעל ג'ובים מטורף, שזאת המהות, להשתלט על כל רבני הערים, רבני השכונות, מפעל ג'ובים. אבל, ידידי שמחה רוטמן, אתכם, את מפלגת so called "הציונות הדתית", איך אתם נותנים לזה יד? פעם אחרי פעם הם עובדים עליכם, פעם אחרי פעם הם משגעים אתכם עם הדילים ולא עומדים בהם, ואתם שוב פעם ושוב פעם נותנים להם את הדבר הזה. זה פשוט בלתי נתפס. חבר'ה, תחזירו לראשי הערים את הכוח לבחור את הרבנים שלהם, הם יעשו את זה יופי.

תודה רבה. יוליה; ואחריה – גלעד.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באופן לא מסורתי ישבתי היום בשקט, לא התפרצתי, הקשבתי לכל מילה, זה היה אירוע חד-פעמי. תראו את היום הזה היום, איכשהו באמת צחוק הגורל, כי כאשר אתה כנראה קבעת את הדיון להיום אתה לא לקחת בחשבון שהיום בקומה השנייה יש את הדיון על חוק השוויון בנטל או חוק ההשתמטות.

תלוי מי מצביע בעדו, כשאת מצביעה בעד זה שוויון בנטל, כשאני זה חוק ההשתמטות.

יצא באמת שבאותו יום, היום יום שלישי, שני דברים מאוד שנויים במחלוקת נדונים בכנסת – חוק מינוי הרבנים בשפה שלך, ובשלי ג'ובים, וחוק הגיוס, בשפה שלי חוק ההשתמטות, וזה התרכז ביום אחד. תחשבו על זה. ואלו שני דברים שמפלגים את העם, עושים קרע מטורף, אלו נושאים במחלוקת בצורה בלתי רגילה, והכול התרכז להיום. תחשבו, אתם מאמינים בדת, באלוהים, בניסים, בסימנים, אולי זה סימן שמשהו פה לא בסדר, אז אולי כדאי לעצור ולעשות חושבים מחדש.

מה שמאוד כואב לי זה שאתם הופכים את נושא הרבנים לעסק. אני גדלתי וחונכתי שרב הוא דמות, הוא מישהו שאתה רוחש אליו כבוד, זה משהו שהוא לא חומרי. וזה הפך להיות עסק לכל דבר ועניין, לג'ובים, למינויים. אתם מלכלכים את הדת, את הדבר הטוב הזה, אתם הופכים את זה, אתם מרחיקים אנשים מזה. אנשים שיושבים עכשיו בבית ורואים את הדיון הזה על כל המינויים האלה, את כל הקומבינות האלו, מישהו יאמין לרב הזה אחר כך? אפשר לתת לזה אמון בכלל? פעם הרבנים לא היו מקבלים משכורת. הרבנים פעם זה היה משהו שהוא - - -

לא שמעתי על דבר כזה.

סבא שלי היה ככה. סבא שלי היה בבת ים, הוא היה הרב של בית הכנסת. הוא עבד בסולל בונה, הוא היה רב, והוא לא הרוויח שקל מזה. אז רב שכונה לא צריך להרוויח כסף.

בית כנסת, לא רב עיר.

גם אני רב בית כנסת.

רב שכונה לא צריך להרוויח כסף. בלי הג'ובים שלכם.

לא צריך רב שכונה. מי צריך רב שכונה?

- - -

3,000 שנה של יהדות, תאמין לי, אתם לא הייתם צריכים לקבל את הג'ובים האלה בשביל שיהיו רבנים. תפסיקו להמציא פה קונצים.

סליחה, נאור.

היום הפכתם את זה וזה התלכלך, אז איך אתם רוצים שאזרחים יאמינו לזה? תנו לזה אמון, באמת, תתייעצו עם הרבנים, יקבלו מזה איזושהי סמכות, איזושהי שלווה לנפש, שהאיש הזה שאתה מתייעץ איתו ובא אליו הוא באמת חכם, הוא מבין, הוא מוסרי. כי כשאנחנו פותחים את דוחות מבקר המדינה על ההתנהלות של רבני עיר, וואו, תקשיבו, זאת בושה וחרפה. כפי שאתה אמרת, הם באים לא באים, נוסעים לחו"ל, מסדרים עניינים.

את מוציאה לעג וזה לא יפה. יש רבנים שנותנים את הנשמה, וזה לא יפה, זאת הסתה. זה גובל בהסתה, ואנשים נותנים את החיים שלהם.

דקה, אני יכולה להשלים?

ארז, אתה מפריע לה.

ביבס, בהלוויות - - -

ארז, אתה מפריע לה.

אז למה אתם מביאים את זה עכשיו בשביל לדבר, לעשות את הקרע הזה?

שרן, את מפריעה לה. שרן, אל תכריחי אותי לקרוא לסדר.

למה ליצור את הדיון הזה עכשיו עם הקרע? אלו ככה ואלו ככה, מה צריך את זה עכשיו בתקופת מלחמה?

- - -

אתה כזה חבר כנסת סבבה, איך הגעת למצב שנגררת לפה ואתה מנהל את הדיון הזה.

מירב, אתחיל קריאות לסדר.

סגור את זה כבר. כמו הרפורמה, אותו דבר.

אני יכולה להשלים?

כל פעם אתה השליח.

מירב, אבל אני רוצה לשמוע את יוליה.

הקבלן למשימות גרועות. לא ראיתי דבר כזה.

אבל הוא לא יכול, הוא לא קיבל הוראה מלמעלה, אין לו פה דעה חופשית.

אפשר להשלים משפט?

אבל, מירב, אני רוצה לשמוע את יוליה.

זאת ועדה מיותרת.

מיכל, אני קורא אותך לסדר. אני רוצה לשמוע את יוליה, מה קורה?

גם אני, אבל זה מביא לי עצבים. מתעצבנת.

אז תתמודדי.

אז תשתי כוס מים. אני לא מעלילה עלילות, אבל אתה יודע, טיפה אחת של רעל יכולה ללכלך לך דלי שלם של מים.

רק תחתרי לסיום.

אגיד לך יותר מזה, רוב חברי הכנסת עובדים, עוזרים, משקיעים, מוסרים את נשמותינו, אבל יש כמה שמתנהגים בצורה לא ראויה וגורמים נזק לכולנו. ככה העולם בנוי. אז גם זאת דוגמה שאני יכולה לתת לך.

החוק הזה מזהם את כל הממסד הרבני, את כל הטיפה הטובה שעדיין אולי נשארה בעם. ואל תשכחו שממסד הרבנות לא משרת את האורתודוקסים, ולא משרת את גור, ולא משרת את ויז'ניץ', הוא משרת בגדול או מסורתיים או חילוניים. כי להם יש רבנים משלהם, ואת הרבנים האלה לא סופרים בכלל. אז צריך להבין לאיזה ציבור זה בכלל.

עוד משהו, אני לא אספר פה סוד, אבל אנחנו נמצאים גם במקום פוליטי. ישבתי פה שעתיים בשקט, זה דיל בין אריה דרעי לבצלאל סמוטריץ' כדי לחלק את העוגה, וזאת האמת, וזאת אמת מכוערת. ואגב, אני לא רואה פה נציגים של בן גביר, שאתמול איימו שהם יצביעו נגד, אבל היום הם לא הגיעו.

הוא בבית המשפט עכשיו, הוא רב עם השופטים.

יוליה, תחתרי לסיום.

הוא סתם עציץ, מה את מצפה?

יכול להיות שבן גביר יקבל את חלקת האלוהים הקטנה שלו בדמוי כמה מינויים, והוא גם כן יסכים.

חבל שהוא לא עציץ, זה היה פחות מזיק.

החוק הזה הוא נולד בחטא בגלל שיש בעיה עם מינוי הגוף הבוחר לרב הראשי, וזאת הסיבה שהיה דחוף להביא את החוק הזה. ומי שמעוניין, אני יכולה לספר את זה קצת בהרחבה.

תודה, יוליה.

ואתה יודע, רב העיר, רב אזור, רב שכונה, יאללה, רב בניין. אצלי בבניין יש 40 או 50 דירות.

יוליה, אנחנו צריכים לסיים.

הצעה טובה, נכון? זה כמו יישוב קטן. לאן נגיע ככה? רב הוא לא שופט, ואסור לעשות את ההשוואות האלו.

יוליה, אל תיתני להם רעיונות.

יוליה, תודה.

כי שמעתי את חבר הכנסת מלול משווה בין רב לשופט, וזאת השוואה לא נכונה במהות.

יוליה. תודה רבה, יוליה.

במושב הבא בכנסת זה החוק שנקבל.

גלעד.

ההצבעה מחר או שאני מדמיינת?

סליחה.

את לא מדמיינת, טלי.

מה, ההצבעה מחר?

גלעד, בבקשה.

תגיד לנו את האמת עכשיו. אם ההצבעה מחר תגיד לנו את האמת.

ברור, אסור לשקר בתורה. לא לשקר, זה ידוע.

איך תעשה הצבעה? אין לך רוב.

טלי, אני נדהמת שאת מופתעת ממנו.

תהיה ישר איתנו.

חברים, גלעד ידבר, והוא יהיה אחרון הדוברים להיום. תודה.

אבל מה איתנו?

גם מחר נתנגד.

מה לעשות, יש לנו עוד דיונים בלו"ז.

מה יש לך עוד לעשות?

גלעד. גלעד, בבקשה.

יש פה אנשי ציבור וגם חברי כנסת שיושבים פה הרבה זמן והם רוצים לדבר.

זה מקרה שאתה עוצר שנייה לפניי? ישבתי פה מעשר ואתה עוצר רגע לפניי.

מה לעשות, זמן הדיון שפורסם כבר חרג בהרבה, ביטלתי ישיבה.

- - -

אז אם תיתן עוד חמש דקות?

סליחה, חברים.

מה סליחה, דיברת שעה. אני יושב פה כבר שעתיים וחצי, ואתה לא נותן לי זכות דיבור, מה זה הדבר הזה.

חבר הכנסת ולדימיר בליאק, סליחה.

- - -

חברים, סליחה.

בזבזת פה את כל הזמן על הדיבורים שלך.

חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אני קורא אותך לסדר. אתה רוצה תשובה?

כן. אני רוצה תשובה כי אני יושב פה שעתיים וחצי, ואתה לא נותן לי לדבר. חוצפן.

יופי, כל הכבוד.

אז תיתן לי. אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

- - -

עוד שנייה אתה בשלישית.

אל תאיים עליי.

אני מבקש שולדי ידבר.

בבקשה לא להפריע. הצגתי את סדר הדיון. חברי הכנסת, אתם ביקשתם, אתם דרשתם, ונעניתי לבקשתכם ודרישתכם שראשי הערים - - -

כן, אבל כמה זמן בזבזנו.

סליחה. שראשי הערים - - -

אמרת שייקח רבע שעה ולקח שעה.

סליחה, לא להפריע לי, בבקשה. נכון, כי הפרעתם לכל אורך הדרך. לא אתה. הפרעתם לכל אורך הדרך, והצגת חוק שהייתה אמורה לקחת 20 דקות, חצי שעה בלחץ, לקחה שעה בגלל הפרעות שלכם. אחר כך ביקשתם שראשי הערים ידברו, דיברו, ב"ה. אני לא בא בטענות, אני חושב שאמרו דברים חשובים, גם קיבלו תשובות חשובות או בהסכמות או ללא הסכמות, אבל קיבלו. אחר כך ביקשתם, וגם בצדק, שמשפחות חטופים ידברו. ועכשיו אתם רוצים – עם כל הכבוד, גלעד אחרון הדוברים. יש פה בקשה ספציפית של ראש עיר שמבקש שולדי ידבר, אני אשקול לכבד אותה ככל שייוותר זמן. לא נקיים את הדיון הזה עד אין קץ. גלעד, בבקשה, בהתאם ללוחות הזמנים.

לא עד אין קץ, אבל יש פה אנשים שיושבים שעות, מה זה? חוצפה.

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, תודה. אתה אחרון הנרשמים לדבר, עופר, רק שתדע. אחרון.

זה שלא רשמת זה לא אומר שלא הייתי פה.

אני לא רשמתי בכלל. חבר הכנסת קריב, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני אשתדל לקצר. הסיבה היחידה שלא הצבעת היום ולא השלמת את המחטף שתכננת ביחד עם נתניהו, דרעי וסמוטריץ', זה כי אין לך רוב. לא עשית כאן שום טובה, ולא נהגת בשום בדל כבוד, לא כלפי חברי הכנסת, לא כלפי ראשי הערים, לא כלפי הרבנים. פשוט לא היה לך רוב. אם היה לך רוב היית מצביע.

הדבר השני, יש קשר הדוק בין החזרה בסגנון הדיון ובאופן הניהול שלו לימים שלפני שמחת תורה, שלפני אסון שמחת תורה, לבין מהות החוק.

אין ספק.

לא רק סגנון הדיון הזכיר לנו את דרך ההתנהלות או הניהול של הוועדה הזאת עד לשמחת תורה, אלא גם מהות החוק. החוק הזה שייך לימים שלפני אסון שמחת תורה. והניסיון לקדם אותו בעיצומה של המלחמה זו התעלמות גסה ממה שהציבור הישראלי כולו, על כל קהליו וקהילותיו, עובר ב-255 הימים האחרונים.

החוק הזה וההבאה שלו היום להצבעה קשורה בדבר אחד, בתסכול העמוק של חבר הכנסת אריה דרעי, בתחושה שלו שכל אחד ממרכיבי הקואליציה חוטף ככל יכולתו, וגם הוא צריך לחטוף. רק שבמקום להתעקש על כרטיסי המזון, שעליהם הוא עשה את הקמפיין, הוא מתעקש על חוק הג'ובים. את התקציב לכרטיסי המזון קיצצו בחצי, על זה הוא לא מדבר, אבל לחטוף את חוק הג'ובים של הרבנים - זה חשוב לו, כי כל הזמן הוא עסוק בלבדוק מה קיבל סמוטריץ', מה קיבל בן גביר, מה מקבלים השרים של הליכוד.

צדק חלוקתי.

החוק הזה קשור בתסכול שלו מהמצב של הבחירות לרבנות הראשית. הוא צריך לפתור את התסבוכת שלו על ידי מינויים של רבני הערים כדי לנסות לרבע את המעגל שהוא נכנס אליו. וזה גם קשור בחוש הפוליטי שלו, שאומר ששעון החול של הממשלה והקואליציה אוזל. ולכן הניסיון למחטף הזה כגנבים בלילה.

אנחנו לא נתייחס כמובן לכל השינויים שהציג היועץ המשפטי, ושאתה הצגת, אדוני היושב-ראש, אני אתייחס רק לאחד בקצרה, אבל שיהיה כאן דבר אחד ברור, אנחנו לא נאפשר קרקס. אם אתם חושבים שאתם תבואו ותציגו כאן בהצגה, שהפריעו לה או לא הפריעו לה, ארבעה-חמישה שינויים, ואנחנו לא נקיים כאן דיון על כל אחד מהשינויים, נקרא את כל הסעיפים, נצלול אליהם באותו עומק שצללנו אליהם בדיונים הקודמים – ואני מזכיר שעברו כמה שבועות מאז הדיון האחרון – מציגים פה מצג כאילו שלשום עשינו דיון, ועכשיו הכניסו הערות שדיברנו בהם שלשום. מתי היה הדיון האחרון? אתם חושבים שתעשו פה מחטף? לא נאפשר לכם לעשות פה נחטף. כל אחד מהנושאים שהעליתם יזכה כאן לדיון ממצה.