פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
109
ועדת החוקה, חוק ומשפט
18/06/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 346
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 18/06/2024
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר-היום
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023, של ח"כ ארז מלול.
נכחו
¶
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
ארז מלול – מ"מ היו"ר
גלעד קריב – מ"מ היו"ר
קארין אלהרר
טלי גוטליב
עמית הלוי
מתן כהנא
עופר כסיף
יוליה מלינובסקי
משה סעדה
יצחק פינדרוס
חברי הכנסת
¶
זאב אלקין
מיכאל מרדכי ביטון
ולדימיר בליאק
מירב בן ארי
אלי דלל
שרן מרים השכל
מאיר כהן
מירב כהן
רון כץ
יוראי להב הרצנו
ירון לוי
שלי טל מירון
שרון ניר
עודד פורר
יסמין פרידמן
אלעזר שטרן
מיכל שיר סגמן
נאור שירי
מוזמנים
¶
ירדנה קופ-יוסף בודנהימר - ע' ראשית, משפט עברי, משרד המשפטים
איגי פז - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יהודה אבידן - מנכ"ל, המשרד לשירותי דת
אליהו גרינבאום - יועץ, המשרד לשירותי דת
יהודה כהן - מנהל כללי, הרבנות הראשית לישראל
חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר, מרכז השלטון המקומי
יריב פישר - ראש עיריית הרצליה, מרכז השלטון המקומי
תומר גלאם - ראש עיריית אשקלון, מרכז השלטון המקומי
קרן גרין - ראש המועצה המקומית קדימה צורן, מרכז השלטון המקומי
מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
בני ביטון - ראש עיריית דימונה, סגן מ"מ יו"ר, ויו"ר פורום ערי הפיתוח, מש"מ
ריקי שפירא רוזנברג - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
בתיה כהנא דרור - חברת וועדה דיני משפחה, לשכת עו"ד
אוהד וייגלר - מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, מכון עתים
ציפי לביא - מקדמת מדיניות
עילי דוד - אח של החטוף אביתר דוד
גיל דיקמן - בן דודה של החטופה כרמל גת
רישום פרלמנטרי
¶
רונית רבי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת.
ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג–2023, של ח"כ ארז מלול
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
כמה רבנים? אתה יכול לחזור על הרשימה? הלוואי שהם היו ככה לוחמים כמו שיש להם רבנים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן אני אומר שאם יהיו התפרצויות אני אקרא קריאה ראשונה, שנייה, שלישית, בלי שום אזהרות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כי אנחנו לא ננהל פה שיח צעקות, נקודה, סוף פסוק. מי שיתפרץ – קריאה ראשונה, שנייה, שלישית, בלי שום סנטימנטים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סדר הדיון יהיה כך: ראשית, מאחר שהדיון הזה בפעם הקודמת שדנו בחוק הזה היה בחודש ספטמבר, והדיון הזה היה אמור להתנהל כמעט בצורה זהה, לא חלו שינויים מבחינתנו, היו התאמות נוסח, אבל הדיון הזה, דיון הקריאה וההצבעה היה אמור להתקיים באותו שבוע נורא של ה-7 באוקטובר. אני חושב שהתאריך שתואם לזה היה ה-8 או ה-9.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ואז זה נדחה מסיבות כמובן מובנות. לאחר מכן זה נדחה שוב. אז גם עקב הזמן שחלף, גם כדי להציג את השינויים שנעשו בחוק, וגם כדי שהדיון פה יהיה ענייני, סדר הדיון יהיה כזה: אני אפתח בדברים על החוק ועל השינויים שהוכנסו בו; הייעוץ המשפטי, שסייע רבות בהתאמות ובניסוחים ובלקיחת מה שעלה פה בדיוני הוועדה הרבים שנעשו בחוק הזה, ירחיב ויסביר פר שינוי מה נעשה ומה יהיה. כאשר הצגת החוק תסתיים, יש פה את חברי הכנסת שנרשמו לדבר, הם ידברו לפי סדר. אני אשתדל לא להגביל בזמן, אבל אם יהיה צורך כן נגביל בזמן.
אני מבקש שלפחות לדברי הפתיחה שלי – גם אם לחוק עצמו יש אי הסכמות, גם אם לקביעתו על סדר-היום יש אי הסכמות – אני כן מבקש. ואני לא עושה את זה הרבה, בדרך כלל גם כשיש הצהרות פתיחה, אני בדרך כלל נותן לח"כים להצהיר קודם, ואני מצהיר בסוף, אז אני לא עושה הצהרות פתיחה, זאת לא הצהרת פתיחה, זה נושא החוק עצמו.
חיים ביבס
¶
אדוני היושב-ראש, רק אלה שאמורים לממן את חוק הקומבינה הזה גם אמורים לדבר? או שלנו אסור לדבר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מר ביבס, נראה לי שזאת לא הפעם הראשונה שלך בוועדות הכנסת, אתה יודע איך נרשמים לדבר.
חיים ביבס
¶
זאת פעם ראשונה שלי בוועדת החוקה, אז אנחנו מבקשים לדבר, גם ראש עיריית אשקלון וגם דימונה רוצים לדבר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קורא אותך פעם שנייה, חבר הכנסת שטרן. הפנייה שלי היא לחבריי בקואליציה ולחבריי באופוזיציה, אנחנו מאז ה-7 באוקטובר דנים בהרבה מאוד מאוד נושאים, כולל נושאים שהם באופן אישי בדמי ובנפשי עוד הרבה לפני שאני בפוליטיקה, הרבה הרבה לפני. אני אתן דוגמה אחת או שתיים. אני זוכר את אותו לילה ללא שינה שהיה לכולנו במדינה, וכולנו התעוררנו בבוקר בתחושות מעורבות של שמחה אדירה, ושל חלק מהאנשים גם עצב של עסקת החטופים הראשונה. כולנו שמחנו לראות את החטופים חוזרים, וכולנו הצטערנו מאוד על זה ששחררו מחבלים, אני בטוח. אין בן אדם אחד ששמח על שחרור המחבלים, ואין בן אדם אחד שהצטער על שחרור החטופים. ולמרות שבנושא הזה העמדה עקבית, אני עוד עתרתי נגד שחרור המחבלים בעסקת שליט, נגד ניהול משא ומתן עם ארגוני טרור. אני חושב שהדרך לשחרר חטופים היא במבצע צבאי ולא בעסקה. כל הדברים נאמרו, אני לא צריך להרחיב עליהם. אבל בהתחלה הממשלה הלכה לכיוון אחר, בשלב יותר מאוחר אפילו חברי מפלגתי הלכו לכיוון אחר בנושא שהוא ציפור הנפש שלי, ואמרנו: אוקיי, בסדר, שאפשר להמשיך הלאה. יש אי הסכמות גם בתוך הקואליציה, גם בתוך האופוזיציה בנושאים הכי אקוטיים והכי קיצוניים, אפשר להקשיב להם, לשים אותם, להגיד את אשר על לבך. אם עמדתך מתקבלת מה טוב, אם עמדתך לא מתקבלת אתה פועל כחלק ממסגרת.
עכשיו, תגידו
¶
בסדר, על עסקת חטופים, אתה לא בממשלה, אתה לא הצבעת, זה לא עניינך, זה לא נגע לך. אתמול ממש במליאה, יושבת פה יוליה שיודעת, אני מקווה שטעית גם, כמה החוק שהעברנו אתמול במליאה בנושא החזקת מחבלי הנוחבה, יושבים פה עוד אנשים מסביב לשולחן, לא אזכיר אותם בשמותיהם, יודעים שזה הגיע לפעמים עד שיחת טלפון לראש הממשלה נגד עמדתי. אני חושב שמדינת ישראל עושה שם טעות קולוסלית. צלצלתי בכל הפעמונים האפשריים, אבל בסופו של דבר ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדתי. העברתי כאן בוועדה under protest, אבל העברתי, למה? כי אנחנו חלק מקבוצה.
ודבר אחד נוסף שהוא בעיני, עכשיו תגידו: בסדר, זה עניין מהות, עניין פוליטי. כולנו הולכים הרבה ללוויות, לשבעות, לניחומים, ואני אומר לכם בחוויה האישית שלי, אולי כל אחד חווה את זה גם אחרת, לפעמים משפחות על הקבר של הילד שלהם אומרים לי: איך אתם מסכימים – אני לא ממציא את הסיפור הזה, הוא כואב לי – איך אתם מסכימים שהילד שלי שהולך לקרב, אנחנו שבחרנו בכם, אתם לא בקבינט המלחמה. אומרים לי את זה על הקבר של הבן שלהם. ואני אומר להם: רבותיי, זאת דרישה פוליטית הזויה של שותפה קואליציונית שלא הייתה צריכה לעלות בשום פנים ואופן. אבל בשביל לשמר ממשלה מאוחדת בזמן מלחמה גם את המחיר ההזוי והמטורלל הזה אנחנו משלמים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
שמחה, הוא לא מכניס אתכם עכשיו, על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? עכשיו הוא לא מכניס אתכם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
וגם כשמתחנו וצעקנו וכעסנו, בסופו של דבר בספרות שונות של החלטה בתוך הממשלה, בתוך הקואליציה, בתוך הכנסת, ידענו לגדר את המחלוקות ולהמשיך הלאה. אני חושב שזאת תהיה בושה וחרפה, ואני פונה אליך, משה, ואני פונה אלייך, טלי, בושה וחרפה שמכל הנושאים – שלושה חודשים של דשדוש ברפיח ישבנו ושתקנו, שזה הפריע לכם, אני יודע שזה הפריע לכם כי אמרתם את זה – אבל על חוק הרבנים בוא נשבור את הכלים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד)
¶
הישרדות פוליטית מעל הכול. הוא לפחות מודה שההישרדות הפוליטית שלו מעל הכול, מעל המדינה, מעל החיילים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לגיטימי מאוד לנהל את הדיון הזה ולחלוק על החוק, ולחלוק גם על מועד החקיקה שלו, וגם על תכניו, הכול לגיטימי. כל מה שאני מבקש מכם זה טיפה אבל טיפה פרופורציות, זה הכול. זה מה שאני מבקש. ננהל את הדיון הזה עניינית, אבל בפרופורציות. ברוח האמירה הזאת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ברוח האמירה הזאת אני מודיע שבאתי בדברים עם ראשי הקואליציה, והם באו גם בדברים איתי. ואני אמרתי להם: חברים, היו חוקים פי אלף יותר מורכבים, פי אלף יותר רגישים, שהצלחנו בסופו של דבר להגיע להסכמות, ריבענו את המעגל. ולכן הודעתי להם – מה זה הודעתי להם, הגענו בהסכמה, הודעתי להם והם הודיעו לי, שהחוק הזה, אני מקצה את הישיבה הזאת – את הדיונים המהותיים בו עשינו לאורך, לרוחב ובאלכסון – ואני מקווה לדיון ענייני. אם לא נגיע להסכמות כשהוא יעלה להצבעה בסוף הדיון הזה, הוא לא יעלה להצבעה בסוף הדיון הזה, ייקבע מועד אחר להצבעה. אני כן מקווה ומבקש שכל הנוכחים פה ינהלו את הדיון החשוב הזה באופן - - -
אלי דלל (הליכוד)
¶
טלי לא יכולה לדבר, אז היא ביקשה ממני שהיא ביקשה דחייה, ולא נתנו לה. היא ביקשה דחייה ולא נתנו לה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי שרוצה לצעוק, מי שרוצה להפגין, אני לא חושב שזה המקום. אנחנו נעבור להצגת השינויים שנעשו בחוק.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני היושב-ראש, אתה לא דיברת על החוק לרגע, דיברת פוליטיקה, דיברת סגנון, אז תן גם לנו. למה?
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
- - משהו שאנחנו לא יודעים מה זה. הם הגיעו לכאן, אני מאוד מבקש לצאת מגדרנו ולתת להם לדבר ראשונים. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, תודה. סדר הדיון יהיה כפי שאמרתי. כדי שהדיון יהיה ענייני גם מצד ראשי הערים וגם מצד חברי הכנסת, נציג את השינויים שהחוק עבר, שהם ידעו לדבר על מה שאל מול פנינו ולא אל מול הפייקינג והרעשים בתקשורת. יש נוסח, יש שינויים שהוכנסו, נסביר אותם, וראשוני הדוברים יהיו, כפי שביקשו חברי הכנסת, ואני מזהה פה הסכמה, יהיו ראשי הערים, ואחר כך חברי הכנסת. הכול בסדר. יש פה הרבה דוברים, אני רוצה לתת לכולם לדבר, אם יהיו הפרעות, אני באמת אאלץ לקרוא לסדר, מה שאני לא עושה כמעט בכלל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חבר הכנסת אלעזר שטרן, תודה. כאמור, החוק הזה נדון במס' יחסית רב של ישיבות, כמה ישיבות? חמש או שבע ישיבות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מציג את השינויים שהחוק עבר. אתה לא רוצה להקשיב, אתה לא חייב. מהנוסח האחרון, בסופו של דבר הנוסח שנמצא אל מול פניכם משקף את מכלול השינויים שהחוק עבר בין הטרומית לראשונה, שינויים מקיפים מאוד. יש את ההדגשה שאנחנו קצת מדברים עליה טיפה בהרחבה עקב משך הזמן שעבר מאז ספטמבר, שהחומר לא רענן אצל אנשים בראש, ואנחנו מציגים את השינויים. ההצגה תיעשה כמו שאמרתי. אני אציג את זה ברמת הכותרת ומה נעשה, וברמת הנוסח, לא הקראה, אלא ברמת ההבהרה יעשה היועץ המשפטי.
גלעד קריב (העבודה)
¶
פשוט בניגוד להרבה שרים, לראשי הערים יש באמת עבודה, כדאי שהם יוכלו לחזור ולטפל באזרחים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בואו נעשה סיכום, חברי הכנסת, אני יודע כמה זמן זה אמור לקחת לי, כולל הזמן של היועץ המשפטי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מעריך שבלא יותר מרבע שעה יוצגו כל השינויים שנעשו בנוסח. אם תפריעו זה יתארך. ואני מאוד מקווה שזה לא יתארך. אני מכבד את ראשי הערים שבאו ואת בקשת חברי הכנסת. ניתן להם להתייחס מייד אחרי שנציג את השינויים שנעשו בנוסח.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מציג את השינוי, תכף יפנה אתכם, אם תרצו, היועץ המשפטי לסעיף. אני מציג את השינוי קודם כול ברמת המהות. זה דבר שהתרחש פה בדיונים, בין היתר בעקבות טענות שעלו, שכאשר ממנים נציגים, הנציגים מחויבים למי שמינה אותם בהליכי הבחירה השונים, ולכן את אותה טענה שעולה גם ברשויות מקומיות, שאני בטוח - - -
תומר גלאם
¶
אין שום פוזיציה, אח שלי היקר, וחבריי חברי הכנסת, להעביר חוק שכזה, או לקדם חוק שכזה, במיוחד בעת הזו.
תומר גלאם
¶
אח שלי היקר, כשאתם הייתם צריכים אותי, הייתי שם בשביל כולכם. ואני פה בשביל התושבים שלי, ואני פה בשביל רמת ההיגיון של רמת האחדות. בוא נשחרר את הרשויות ואת הכול. החוק הזה, אני אומר לך, הוא יוביל לפיזור הממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אני מציע לך שתקשיב, מה דעתך? תקשיב. בבקשה. הפיכת הבחירה ברבני יישובים ורבנים אזוריים להליך בחירה של אסיפה בוחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
דהיינו, שגם ברבנים יישוביים וגם ברבנים אזוריים לא תהיה ועדה בוחרת, שאז כביכול מאוד קל לדעת מה האדם שמונה על ידי גורם מסוים מצביע, אלא תהיה הצבעה בקלפי, וכך יצומצם החשש מלחצים פוליטיים. זה מצטרף כמובן לשינויים שנעשו שם, שהגדילו בצורה משמעותית את כוחם של היישובים והמועצות האזוריות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תכף יסביר את השינוי הזה קצת יותר בפרוטרוט. עורך הדין אלעזר שטרן היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
שנדע אם יש לנו יכולת עוד לקרוא קריאת ביניים או לא. היא חשבה שאין לה קריאה, היא לא ידעה על הראשונה.
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
כפי שאמר יו"ר הוועדה, בנוסח המקורי של הצעת החוק הייתה הבחנה בין אופן הבחירה של רבני ערים לאופן הבחירה של רבני יישובים ורבנים אזוריים. כשהבחירה של רבני ערים הייתה באמצעות האסיפה הבוחרת, כמו שזה היום, ורבנים יישוביים ורבניים אזוריים נבחרו באמצעות ועדה בוחרת. כפי שהיו"ר אמר, בעקבות כל מיני הערות שעלו פה בדיון בוועדה, עלה בדיון האחרון הרעיון להפוך גם את אופן הבחירה של רבנים אזוריים ורבני יישוב לבחירה באמצעות אסיפה בוחרת, וזה מה שבעצם הוועדה החליטה.
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
אפנה. נעשו שינויים והתאמות בנוסח בסעיפים 14, 17, 18, 19, 20 ו-23. כשבעצם מתאימים, ממש עושים אחד לאחד, כמובן בשינויים המתחייבים, מעבירים את כל המנגנון שהוועדה החליטה עליו לגבי בחירה באמצעות אסיפה בוחרת ברבני ערים לבחירה באמצעות אסיפה בוחרת גם לרבני יישובים וגם לרבנים אזוריים. ולכן יש שינויים.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
זאת אומרת שזה נבחר ציבור עכשיו. אחרי שזה קלפי זה נבחר ציבור, זאת המשמעות. צריך להבין שזה הבדל משמעותי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עודד וגלעד, הדין המשמעתי זה סעיף אחר. תכף אנחנו מדברים על הדין המשמעתי, נתייחס לזה ישירות. הנושא השני שעבר התאמה בעקבות הדיון האחרון שהתקיים זאת סיטואציה שהוצאה – לדעתי אגב, הייתה לפחות בוועדה על דעת השלטון המקומי, גם במועצות האזוריות וגם בעיריות – הייתה סיטואציה שבה דנו בשאלה מה קורה כאשר יש עיר חדשה שעוד אין בה מנגנון. יש בה סוג של ועדה מקימה או ועדה קרואה, איך ממנים רב. לא רצינו לייצר מצב שגוף כזה ממנה רב, ובעצם תוקע את העיר אחר כך גם כשהיא בהקמה, יצרנו את המנגנון הזה בערים, זה הליך של מינוי מותנה, שפועל בזמן שהוועדה פועלת. יצרנו איזה מנגנון. עשינו את המנגנון המקביל הזה כאמור גם במועצות אזוריות או ביישובים שהוקמה להם ועדה קרואה בצורה דומה, שוב, האחדה של העניין. אלעזר, בבקשה.
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
אין לי מה להוסיף. אני רק אפנה לסעיף 16(ו), זה התיקון שהיו"ר דיבר עליו, שהוא בעצם ממש העתק של מילה במילה לסעיף המקביל לגבי רבני ערים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הנושא הבא, שבגללו הנושא שלפחות בשיח הציבורי, אני חושב שהוא היה עיקר העניין והמתח, גם מול ראשי הרשויות המקומיות, זה הנושא של רבני שכונות. היו גם נושאים אחרים, אבל זה היה נושא שהיה סלע מחלוקת רציני. בהצעת החוק בנוסח הטרומי הייתה בעצם העתקה של המצב הקיים שמאפשר מינוי רבני שכונות, או לא מאפשר, תלוי בטקסט היבש או בפסיקות בג"ץ וכדומה. אפשר שהנוסח יועתק מהנוסח של חוזר מנכ"ל שהיה שם, או בכללים האלו. זה היה בקריאה הטרומית. בנוסח שנמצא אל מול פניכם המציעים, שזה ארז מלול ואני, קיבלנו את האמירה שזה בכלל לא בשל, זה לא מתאים לחוקק את זה. ולכן קבענו סעיף הסמכה שידרוש תקנות שיגיעו לאישור ועדת החוקה אם יהיה צריך, וכן קבענו - - -
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
אבל יש לי הצעה שתפתור את הבעיה, בישיבה הזאת אם תגדיר מה זמן השידור ומה זמן הקליטה. תגיד לנו שזה זמן שידור, שנדע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - לראות בנוסח, סעיפים 25 ו-26 לנוסח שבהם קבענו את העקרונות שמהם התקנות לא יכולות לחרוג. הנושא האחד הוא נושא הכשירות, שהוא יחסית פשוט, והסעיף קובע שלצורך ביצוע הסעיף השר צריך לקבוע, באישור ועדת החוקה, תקנות בעניין אופן קביעת גבולות השכונה; סמכויותיו של רב השכונה והגדרת תפקידו; הרכב הוועדה הבוחרת או הגוף הבוחר וסדרי הבחירות; ומעמד הרשות המקומית בתהליך הבחירה. אני חושב שזה הנושא המרכזי, אגב, שלא הייתה עליו מחלוקת. כאן בוועדה דרשנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כאן דרשנו שגם לא יהיה מצב שממנים רב שכונה לעיר ללא הסכמתה. זה היה כאשר חשבנו שאנחנו מחוקקים את הדבר הזה. בסופו של דבר אמרנו שהנושא הזה לא מתאים לחקיקה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, כתוב סעיף (א). אתה מתחיל מסעיף (ב) של ההסמכה. תקרא את סעיף (א), בידי מי הסמכות לקבוע שיש צורך במינוי רב שכונה. אנחנו יודעים לקרוא חוק. בכל זאת, אומנם אתה היחיד כאן שראוי להגדרה של גאון משפטי, אבל גם אנחנו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בואו נהיה בבייסליין, מה השינויים, יציגו, ואז תדברו. אתם לא רוצים להגיע לרגע הזה, אתם רוצים לצעוק. אתם לא רוצים להגיע לרגע של שיחה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רוצה לתת לכם לדבר. יש פה אנשים שנורא בוער להם לריב. כאשר סעיפי החוק נדונו לגופם, האמירה המאוד מאוד ברורה של הוועדה הייתה ששר לא יוכל לכפות על עיר מינוי רב שכונה. הדבר הזה להבנתי מוסכם. והשאלה שעלתה היא שאלה מורכבת, היא שאלת התקצוב ושאלת הצורך, ולשתיהן צריך לתת מענה, והחוק נותן להם מענה. שאלת התקצוב הופרדה, ועל זה נדבר עוד שנייה בהמשך. זה דבר שמאוד התעקשנו עליו בדיוני הוועדה, ונתעקש עליו גם אם יהיו הערות ענייניות בנושא הזה, נכניס אותם עוד לפני הקריאה הראשונה, בין הראשונה שנייה ושלישית. אנחנו נעמוד על זה, כי זו הייתה דרישה של הוועדה, שלא יהיה מצב שגורם אחד מקבל הכרעה וגורם שני משלם את החשבון. זה עיקרון שכולנו בוועדה הסכמנו עליו. לא יהיה מקובל, לא ברבנים מקומיים, לא ברבנים משכונות, לא ברבנים אזוריים. אנחנו עומדים על זה. ולכן אני אומר שהרבה מאוד מהרעש ומהכעס המוצדק ששמעתי מכיוון ראשי הרשויות, ולכן רציתי שתקשיבו לפני שאתם אומרים את שלכם, אנחנו אמרנו את זה כאן בוועדה, כולל בשיח עם נציגים של השלטון המקומי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל קודם כל האמירה העקרונית של הוועדה, שעליה אנחנו אמרנו שנעמוד בלי מחלוקת,across the board, שלא יהיה מצב בנושא, לא של רבני שכונות, ולא של רבני יישובים, ולא של רבנים אזוריים, שמנחיתים על רשות מקומית את הצורך שיהיה רב, את המועמד, ואת התשלום. לא יקרה.
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
אבל אתה כיו"ר ועדה מביא נוסח ואומר: אני לא מסכים עם הנוסח של עצמי, אני אביא נוסח חדש. תביא נוסח חדש, נדבר עליו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תביא נוסח תדבר עליו, זה לא שיח. תביא נוסח תדבר עליו פירוש: אנחנו רוצים לריב. אתה רוצה להעיר - - -
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
שמחה, יושבים פה אנשים שהעבירו איזה חוק או שניים בכנסת, עברנו את התהליך הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עודד, אני קורא אותך לסדר, די, מספיק. מה זה תחרות הצעקות הזאת? אתם לא יכולים לנהל שיח תרבותי? מה קרה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מספיק. אני שומע, ממשיך הלאה. בואו ניתן לאנשים לדבר. יש פה ראשי ערים. אני רוצה לדבר. כל הזמן, דו-שיח, דו-שיח.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ולכן אם אתם רוצים לראות, אתם יכולים לראות שאריות לנוסח שדובר על מי יהיה הגוף הבוחר, אבל זה שונה וזה ירד, ואת זה אנחנו לא נשאיר. אני כן אומר גם בדיון הזה וגם לדיונים הבאים בין ראשונה לשנייה ושלישית, העיקרון שאני אעמוד עליו, ואם אתם חושבים שהוא לא בא לידי ביטוי מספיק בנוסח וצורך חידוד, אני אשמח מאוד לעשות את זה, כי אני חושב שזה עיקרון נכון – לא יהיה מצב, ואם צריך להגביל את שיקול הדעת של השר בנושא הזה הוא יוגבל – לא יהיה מצב שבו שר יחליט לעיר: יש לכם רב שכונה, תכירו, זה רב השכונה החדש שלכם, תשלמו עליו. לא יהיה מצב. אני אעמוד על זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב שכרגע נתנו מענה מספיק. אתם חושבים שצריך עידוד, תעירו, אתם פה. אנחנו יודעים לנהל דיוני חקיקה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל השר לא ממנה, אין כרגע גוף בוחר. לא נקבע הרכב גוף בוחר. תודה. אתה רוצה להתייחס עוד קצת לנושא רבני שכונות, אלעזר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תחולת הוראה לגבי נציב תלונות. ביקשנו בישיבה האחרונה שהכללים שחלים על נציב התלונות על רבנים יועתקו בשינויים המחויבים, התנאים והסמכויות מנציב תלונות על שופטים. אגב, זה אחד מהבשורות בעיני הגדולות של החוק הזה, שהוא מייצר את הנציב וגם מייצר מנגנון. תכף נדבר על זה ברבני יישובים. כשרב לא מתפקיד או כשיש עליו תלונות, אני חושב שזאת דרישה חשובה שגם עלתה מהשטח, והוכנסה פה בחוק. הפניה לסעיף של זה, אלעזר?
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
בסעיף 27 פשוט נעשו התאמות אחרי בירורים בגלל שהחוק פה יוצר את נציב תלונות הציבור על הרבנים מצד אחד, מצד שני הוא מסתמך על חוק נציב תלונות הציבור על שופטים – היה צריך לעשות דיוקים והבהרות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, סליחה, אנחנו ממשיכים. הנושא הבא שתוקן והוגדר בנוסח – שוב, כאמור, אני חושב שעלה הרבה גם מהשטח וגם מראשי הערים וגם מחברי הכנסת – זה נושא תקצוב המועצות הדתיות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אפשר בבקשה? תודה. נושא חשוב מאוד שעלה פה, שוב, כדרישה מהשטח, מהמועצות האזוריות ומהסיטואציה שאנחנו מכירים לפעמים ברבני יישובים, שלא היה מנגנון להפסקת כהונה. והתוצאה הייתה הרבה מאוד פעמים פגיעה חמורה ביישובים, ששינו מאוד את הדמוגרפיה שלהם משלב א' לשלב ב', והרב שמונה בהתחלה לא התאים, כן התאים, הייתה מציאות בעייתית. ולכן הוצע מנגנון לסיום הכהונה של רב יישוב עם המלצה של הנציב בסיטואציה שבה יש אי התאמה, לא רק על סיטואציה של עבירות, אלא בסיטואציה של אי התאמה שבאמת יכולה להיות מאוד נוכחת באירועים של יישובים, בייחוד ביישובים קטנים. איזה סעיף זה, אלעזר?
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
יש בזה בעצם שני מופעים, מופע אחד הוא בסעיף 27 (י"ב), שזה בעצם חלק מסמכויות הנציב להמליץ על הפסקת כהונתו, גם כמו שהיו"ר אמר בשל אי התאמה למאפייני היישוב או בשל תפקוד לקוי של רב היישוב, וזה לפי הכללים שייקבעו; וזה גם מופיע בסעיף 29(ב)(7), שזה במסגרת הסעיף שמגדיר את משך הכהונה של רבנים שונים, אז מוגדר שם שרב יישוב יסיים את תפקידו אם עבר ההליך על פי המלצת הנציב על פי התקנות שייקבעו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יוליה, תנו לי לסיים. אני באמת רוצה לסיים כדי לשמוע אתכם, כי אני חושב שהדיון הזה חשוב. בנוסף, וזה הלינקג' שדיברנו עליו בין בעל המאה ובעל הדעה בכל הנוגע למה שמכונה משב"קים, או שיש לזה כל מיני שמות פופולריים, שסיטואציה של תקצוב המועצות הדתיות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לייצר את הלינקג' הזה בין ההחלטה שנדרש תקן לבין זה שזה לא ייפול על כתפי הרשות המקומית, שזה באמת אחד מהדברים שדרשנו, והוכנס הסעיף שהוא תיקון.
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
אפשר שאלת הבנה לגבי הנציב? הסתכלתי על הסעיף, יש לו הגבלת כהונה? לכמה זמן הוא מתמנה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, חברים, חבר הכנסת אלקין, כמובן שידוע לך שאם זה מפריע לך, אנחנו יכולים לדבר על זה ולמצוא פתרונות להכול. פה שום דבר בחוק הזה הוא לא כזה ראה וקדש.
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
אתה חסיד גדול של הגבלת כהונה של כולם, דווקא פה על הנציב אתה מוותר על זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סעיף 34 עוסק בתקצוב מועצות דתיות. למעשה, מאחר שהזעקה של ראשי הערים, בלי קשר לחוק הזה, קיימת ונכונה, כי יש כבר היום מציאות שיש דרישות מהשטח שנופלות על כתפי הרשות המקומית בלי מקור תקציבי הולם. זה דבר נכון, זה המצב הקיים כבר היום. הוא קיים היום עם המשב"קים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ולכן הוסף סעיף שבניגוד למודל התקצוב הרגיל של מועצות דתיות לטובת תפעול, בינוי, כל הדברים האלו שהם צרכים יחסית גמישים, בנוגע לשכר ותקנים של מה שמכונה המשב"קים הנורמטיביים, יש לזה כל מיני שמות מקצועיים, תהיה אפשרות לנשיאה ישירה של המשרד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ולכן המנגנון הזה הוסף לחוק. הדיון הזה שנקבע עכשיו בחוק הרבנים תוכנן מלכתחילה לחוק שעוסק רק בסעיף הזה. הנושא הזה הופרד בכל מקרה, כי זה צורך שעלה בלי קשר לחוק הרבנים. פשוט כשחצינו את חוק הרבנים חשבנו שיהיה חוק אחד שמסדיר את כלל הנושאים הללו, ולכן הסעיף הזה הוסף לפה. מאחר שראינו שחוק הרבנים מתעכב, חבר הכנסת ארז מלול הציע חוק שעוסק רק בסוגיה הזאת, שאגב הבנתי שכולם בירכו עליו כי הוא נכון. הסעיף הזה שנותן לו מענה, ורצו שהוא יקודם, גם מרכז השלטון המקומי. פה הוא נמצא בחוק ונותן את המענה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני כבר אומר שגם בנושא הסעיף הזה אם ירצו – גם השלטון המקומי היה מעורב כשדנו עליו, הנציגים שלו ישבו פה וליוו כל תג ותג בחוק בכל הדיונים שנעשו, אבל אם הם חושבים שזה לא מספיק או דורש מענה – אני יודע שאפשר להרחיב את המענה, להגדיר אותו, לעשות אותו בצורה יותר נכונה וטובה, אין בעיה. המטרה, כמו שאמרתי, והעיקרון שעליו הוועדה פה התעקשה זה שלא יהיה מצב שבן אדם אחד מקבל את ההחלטה ובין אדם אחר משלם עליה. את זה אנחנו לא נעשה. רק בצורה של שיח.
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
אני אומר שכפי שהיו"ר אמר, זה היה אמור להיות היום נידון בהצעה של חבר הכנסת כנושא נפרד. זה נושא שמעורר מורכבויות שונות של מנגנונים תקציביים והיחס שלהם לחוק יסודות התקציב. זה נושא שהוועדה תצטרך לדון בו בצורה רצינית, יש את העיקרון, ויש את המנגנונים של איך בדיוק לעשות את זה. זה נושא מורכב שהוועדה תצטרך להרחיב עליו לקראת שנייה ושלישית.
עודד פורר (ישראל ביתנו)
¶
שמחה, תעשו חוק פשוט שתיתנו לכם 150 מינויים, תמנו את מי שאתם רוצים, תחלקו את זה ביניכם, ותעזבו אותנו מרבנים. - - - זאת התכלית של החוק הזה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
יותר מזה, אדוני, איזה מן הסדר זה שאדם הוא עובד של רשות מקומית אבל כל התשלום מגיע מהמשרד הממשלתי? תעשו אותו עובד מדינה. זאת פרקטיקה לא חוקית. אני אבקש חוות דעת משפטית על החוקיות של הפרקטיקה הזו. איזה מן דבר זה? שיהיה עובד המשרד.
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
לא, אנחנו שאלנו, אדוני היושב-ראש. איך אפשר להחליט על קריאה ראשונה כשאומרים שהמנגנון - - -
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
כפי שאמרתי, יש את העיקרון שרוצים לקבוע ויש את המנגנונים של איך קובעים את זה, והדבר הזה מעורר שאלות שהוועדה תצטרך לדון בהם, איך מכניסים את העיקרון שהיו"ר הציג למנגנונים שמקובלים יותר בהקשרים התקציביים. זה מעורר לא מעט שאלות. נצטרך לדון בהן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תן לי לסיים. אני רוצה לשחרר את רשות הדיבור. יש לי עוד להציג את מה שקרה בחוק, ולשמוע את ראשי הערים. תן לאנשים לדבר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אגב, שימו לב, את כל השינויים הללו שאני חושב – אפשר להתווכח, חלקם השיגו את המטרות, לא השיגו את המטרות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אפשר לעשות יותר טוב או פחות טוב. כל השינויים האלו הם רק מהישיבה האחרונה שנעשתה בחוק הזה. בכל ישיבה וישיבה שהתקיימה בחוק הזה, בנוכחות כל הנציגים, נעשתה עבודה מאוד מאוד מאוד מקיפה עם כל נציג על כל סעיף מה מתאימים. אני חושב שלעקרונות היו הסכמות. אם בניסוח יש מחלוקת וראשי ערים או חברי כנסת חושבים שהניסוח לא, אז פותרים את זה כבעיה ניסוחית. מקום שיש בו מחלוקת מהותית, שמנו אותה על השולחן, דנו בה, ומכריעים בהצבעה. ככה זה עובד בכנסת.
תומר גלאם
¶
אני מבקש ממך גם לא להפריע לי. אני רוצה לומר לכם, כולכם, שאתם צריכים להתבייש, אתם צריכים להתבייש בכלל, במקום לדון על איך לעבור לעיר אשקלון ואיך לקדם הצעת חוק של הקלות במס לעיר אשקלון.
תומר גלאם
¶
ואיך להביא את אשקלון לידי ביטוי בזמן ש-30 נרצחים נרצחו לי בעיר, ואני מתמודד עם זה לבד. ואתה מושיב אותי פה שעה, עם כל הכבוד לי אליך, בזמן שאני צריך לנהל עיר שגם עכשיו היא תחת מלחמה, ואתה יודע בדיוק מה המצב. ואני יודע מה ההיכרות שלי איתך, גם אתה לא מאמין בחוק הזה. ואני מבין בקואליציות ומבין בהכול.
אין אחד כמוני שאוהב ומכבד רבנים. הלוואי שכל הסיעות החרדיות היו מכבדים כמוני רבנים, המדינה הייתה הרבה יותר מאוחדת. בזמן הזה, בעת הזו זה הזמן עכשיו להביא את החקיקה המטומטמת הזאת שתביא לפיזור הכנסת. מה ההיגיון? אין שום הגיון. תעשה עם זה מה שאתה רוצה.
אני הייתי חייב לדבר ללבך. אני מכיר אותך שנים, אני יודע מי אתה. אני מכיר פה את כל חברי הכנסת, אף אחד מהם לא עושה טובה, וכולם לא עשו טובה לעיר אשקלון. כולם. אני מקושש שקלים כדי לגמור את השנה, אתם מסדרים לי עכשיו עוד ג'ובים? הם רוצים רבנים, שימנו רבנים הם, שישימו, שיהיה דרך משרד הדתות. למה? למה? ריבונו של עולם, למה?
תומר גלאם
¶
אתה, אחי, אתה, אני לא מצליח – אני יושב פה ואני מנסה להבין אותך. אני לא מצליח. באמת שאני לא מצליח.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תומר, כמו שאתה יודע, הנושא של מינוי רבנים ורבני הערים, הוא נושא, להבנתי, שכולם מבינים שהוא צריך להיעשות. כולם מבינים שצריך למנות רבני עיר. כולם מבינים שיש 40 ערים במדינת ישראל שאין בהם רב.
תומר גלאם
¶
רק תדעו, חברי הכנסת, ואני לא אומר את זה כאיום, מי שייתן יד לחקיקה כזאת בעת הזאת לפני שתטפלו באשקלון הוא לא יהיה גם חבר כנסת בפעם הבאה.
יריב פישר
¶
אתה מדבר שעה, והזמן שלנו יקר. אפשר להגיע בבקשה לדבר ולהצבעה? שעה שלמה. יש פה אנשים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל אמרתי שאם לא תהיה הסכמה לא תהיה הצבעה היום. מה אתה רוצה? אמרתי את זה בתחילת הדיון.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אין הצבעה היום, אין לך רוב. זו הסיבה היחידה שאין הצבעה היום, כי אין לך רוב. אם היה לך רוב היית עושה פה מחטף. על ראשם של ראשי הערים היית עושה פה הצבעה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
במקרה הזה כשקטעתם אני לא דיברתי. אנחנו מציגים. חברים, לא באנו לעשות פופוליזם פה, באנו לעשות עבודה מקצועית על החוק, לשמוע הערות ולקדם אותו. אתם רוצים פופוליזם, תעשו במקום אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
התיקון הנוסף הוא תיקון עקיף לחוק הרבנות הראשית, נקודה שהוצעה במהלך הדיון הקודם, שבה הוספנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא צחקתי. אתם הפרעתם נונסטופ. הנושא הנוסף הוא תיקון עקיף לחוק הרבנות הראשית, שזה בסעיף 35, הנושא הזה עלה היום בדיון האחרון, שבו הוא הפך להיות עוד יותר רלוונטי בין היתר בעקבות הבחירות לרבנות הראשית, שתקועות כרגע בגלל ההליך המשפטי שמגדיר רבנות לרבניות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההגדרה שמבהירה שבשנייה שיש לנו חוק שלראשונה מגדיר מהם תנאי הכשירות לרב, מה שהוסדר היום בתקנות, אז צריך להגדיר שרב כהגדרתו של חוק הרבנות הראשית הוא בהתאם לתנאי הכשירות שמוגדרים בחוק רבני ערים, שכונות.
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
אסביר. כתוב כיום בסעיף 7 לחוק הרבנות הראשית לישראל שכחלק מהגוף הבוחר, מאותם 150 אנשים שבוחרים את הרבנים הראשיים, יש עשרה רבנים שימנו הרבנים הראשיים לישראל. היה הליך משפטי שהיה בפני בג"ץ, בינואר האחרון ניתן פסק דין בעניינו, והייתה השאלה האם נשים שיש להן השכלה תורנית יכולות להיחשב כרבנים לעניין הזה. בפסק הדין של בג"ץ נקבע שכן, שאפשר לפרש את זה בתור מישהו שיש לו השכלה תורנית גבוהה. והתיקון הזה בעצם מבהיר שמדובר רק על רבנים שהוסמכו על ידי מועצת הרבנות הראשית. זה סעיף 35(3)(ד), זה תיקון לסעיף 7, 8 לחוק הרבנות הראשית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בנוסף, התווספו פה תיקונים עקיפים לחוק איסור הונאה בכשרות ולחוק חופש המידע, דברים שנדונו ארוכות בוועדה עם אי ההסכמות או הרפורמה של מתן אנחנו לא חוזרים על זה. ניתנו בנושא תיקונים מתאימים.
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
פשוט המונחים השתנו. יש שם מונחים של רב קיבוץ וכל מיני דברים כאלה שאין אותם פה. פשוט יש התאמה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון, אבל זה כבר היה. זה לא היה בדיון האחרון. בדיון האחרון היו רק תיקוני התאמה, והוראות מעבר נוספות שעוסקות במשך הכהונה של רב עיר מלפני 1974; בהיקפי משרה והיתרים לעבודה נוספת שמשמרות מצב קיים; מגורי רבנים שמשמר מצב קיים, לרבנים מכהנים; ודין משמעתי שמאחד את הדין המשמעתי של כל הרבנים תחת אותו מנגנון - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
- - שרבני ערים הם בדין משמעתי אחד, רבני מועצות אזוריות ביישובים הם בדין משמעתי אחר שלא מותאם לרבנים, כי הם חלקם של המועצות המקומיות, חלקם ארציים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
למה לא מותאם לרבנים? הם מורמים מעם? מה קרה? הם לא צריכים לעמוד בסטנדרטים של מנהל בית ספר מבחינת דין משמעתי?
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
כן, אני אחדד. לגבי חוק חופש המידע, יש היום בחוק חופש המידע החרגה של נציב תלונות הציבור על שופטים ושל נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לגבי בירור התלונות, בשביל לאפשר לו לברר תלונות בצורה חופשית, ובדיוק אותה החרגה תהיה פה לנציב תלונות הציבור על רבנים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכל נציבי התלונות יש את הדין הזה, אבל נציב התלונות הוא לא דין משמעתי. נציב תלונות זה בנוסף לדין משמעתי.
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
אלו שני דברים שונים. יש את הדין המשמעתי, שיחול על רבנים, בשביל זה יש את הדין המשמעתי לרבני ערים; וחוץ מזה יש את ההקמה של נציב תלונות הציבור על הרבנים, שזה בירור תלונות לגבי אופן ההתנהגות שלו ואופן הפעילות שלו, כשהוא אמור לפעול כפי שפועל נציב תלונות הציבור על שופטים, ונציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
לגבי הוראות המעבר, רק אחדד. הנושא נוסף בעצם בגלל שיש היסטוריה מורכבת וארוכה ומרובדת של דורות שונים של רבנים שמונו לפי תקנות שונות, אז בעצם ניתן מענה בהוראות המעבר לכל אחד מהדורות האלה של הרבנים, אלה שמונו לפני 1974, אלה שמונו אחרי 1974.
אלעזר שטרן (יועמ"ש)
¶
אלו לא דברים חדשים. הדבר היחיד שנוסף, שלא היה בנוסח הקודם ונמצא בנוסח הזה, זאת התייחסות לרבנים שמונו לפני 1974.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, יש כלל בוועדה, כאשר נעשה דיון, וכתוצאה מהדיון מבקשים מהיועץ המשפטי לנסח, זה שהוא ניסח את תוצאות הדיון לא דנים מחדש בדיון על הניסוח. זה לא חדש בכנסת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
נכון, נשלחתי לכאן כדי להפריע לחקיקה הגרועה, הדורסנית, הכוחנית והלא מתאימה שלך. ברוך הבא, זאת אופוזיציה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
סדרנים, אני לא מבין את הדבר הזה. תודה.
(חבר הכנסת גלעד קריב יוצא את אולם הוועדה.).
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההצגה של תיקוני החוק שנעשו, כפי ששמתם לב, בכל אחד מהדיונים הייתה בערך רשימה בסדר גודל הזה של הערות שהוכנסו ותוקנו בהתאם לדיונים המאוד מקיפים שנעשו פה בחוק, כולל עם נציגי השלטון המקומי שישבו לכל אורך הדיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מבין שנושא מועד הקידום של החוק ונושא האקלים התקשורתי והציבורי והפוליטי והמלחמה, הכול לגיטימי, אני רק אומר שאני לא חושב שהייתה בקשה אחת שלא התייחסנו אליה בשיא הרצינות, כולל מהשלטון המקומי, מה שהסכמנו הסכמנו, מה שהסכמנו על העיקרון הסכמנו על העיקרון, ויש מחלוקות על ניסוח שניסינו לפתור. אבל אני לא חושב שהייתה פה בשום שלב אמירה שאנחנו לא מקבלים את הטענות או את הבקשות של השלטון המקומי. אני מבקש ומתכבד לבקשת חברי הכנסת לשמוע את ראשי הערים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מצטרף מאוד לאמירה שנאמרה פה, אנחנו יודעים שהנטל הוא עליכם. אני אומר בצורה מאוד מאוד ברורה, כל הערה עניינית שנראה לכם שהעיקרון שהצגתי, ושהוצג פה בדיונים, לא בא לידי ביטוי בנוסח, מירה הנאמנה מאוד של השלטון המקומי, אנחנו עובדים איתה על נוסחים, והיא יודעת שנמצא פתרונות. כל זמן שהעיקרון מקובל, אנחנו מתקדמים.
חיים ביבס
¶
חברים, קודם כול בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, תודה רבה. תראו, חוק הרבנים, רבני ערים, רבני אזורים, רבני שכונות, רבני יישובים, כל החוק הזה, הדבר האחרון שהיה צריך לעשות זה בכלל לדון בו היום כשאנחנו נמצאים במלחמה, כשאנחנו נמצאים בשלב שבו הילדים שלנו יצאו לשמור על המדינה, יצאו לשמור על כל מי שנמצא פה, בין אם הוא משרת, לא משרת, תורם, לא תורם, יצאו מהרגע הראשון כדי להיות שם, ואנחנו יחד איתם מתחת לאלונקה, מהרגע הראשון. לממשלה לקח חודש וחצי להתעשת בכלל ולהבין. כשאני העברתי כבר את השקל הראשון כבר לתומר כדי שהוא יוכל להרים את הראש מעל המים, אף אחד מהם לא היה. אם הם היו נחושים כמו שהם נחושים בחוק הרבנים היינו כנראה מזמן אחרי רפיח ואחרי החיזבאללה. אבל לא, בשום פנים ואופן לא.
עכשיו, תראה, אנחנו יושבים, אתה יודע, לפעמים אני חי באיזו מציאות מדומה, כל מה שאתה אומר, אל"ף, הרוב לא כתוב, בי"ת, בסוף צריך לדבר קודם כול על העיקרון. דיברה על זה חברת הכנסת גוטליב, ואני מסכים איתה לחלוטין, בסוף הסמכות היא שלנו, עשה לך רב זה רב שלי. לא יכול להיות שבמודיעין, בדימונה, באשקלון יהיה רב מבני ברק שמגיע אליי, אין כזה דבר. תראה, כל העיקרון, כל הדיון הזה הוא על דבר אחד, מדברים על 40 מקומות שאין בהם רב.
חיים ביבס
¶
43 רשויות שאין בהם רב. במקום לבוא ולהגיד: רבותיי – הרי הבחירה היא שלנו, מועצת העיר, נבחרים שלנו, אנשים בעיר. בסוף, מי משתמש ברב? הם משתמשים, הציבור הדתי קודם כול.
חיים ביבס
¶
אבל מה קורה? עכשיו רוצים לעשות איזו קומבינה שלמעלה יבחרו את הרב. מה לעשות, בוא, אני אומר לך מה הדברים. יותר מזה, דרך אגב, להבדיל מפעמים קודמות בקרן ארנונה, בקרן ניקיון, בהרבה דברים, באנו עם ידיים נקיות, באנו למשרד הדתות וישבנו איתם. אמרתי: חבר'ה, אני מוכן לשים את הדברים כדי לראות איך אנחנו באמת מקדמים בחירה של רב, אבל רב שאנחנו בוחרים. אם אתם רוצים לבחור רב בעצמכם אתם לא צריכים אותנו. שימו את כל הרבנים, 43, במשרד הדתות, תשלמו להם ישירות, אתם לא צריכים אותנו. למה צריך את כל הדיון הזה? הרי רוצים אותנו בשביל הקופה, בשביל הכיס שלנו.
אני מסתכל, הרי היה פה דיון, הוציאו את זה. ניסו להעביר את זה במחטף בתקנות. עצרנו את זה מול היועצת המשפטית, ואז חזרו לפה, כי הבינו שזה לא יעבוד. הם יצטרכו להעביר את זה דרככם. לך אני אומר, חלק גדול, עוד יותר גדול מהציבור שלך, הרבה יותר פונה אליי מאשר אחרים, כי הם מבינים שעוד רגע גם הדבר הזה הולך להיעלם.
תראו, שלא נדבר על הציניות, על הדיון, על המחטף, על הג'ובים, על הקומבינות שיש פה כדי לייצר משרות של אנשים שייכנסו פנימה, ואני אומר לך שזה נכשל בגדול. פעם היה כזה דבר שנקרא, דיברת על זה, ועדה קרואה, היו פעם 30, 40 ועדות קרואות כל קדנציה של הרשויות המקומיות. הן נכשלו כישלון טוטלי. חוץ מלקבל משכורת, האנשים ישבו שם, כי הם היו מסונפים פוליטית, נכשלו כישלון טוטלי. אולי בודדים הצליחו. הרוב נכשל. ואז הבינו שצריך לעזור לרשות. לא להעיף את ראש הרשות כדי להביא מישהו מבחוץ. כי בסוף מה לעשות, אתה עוזר לרשות, הרשות מרימה את עצמה.
חיים ביבס
¶
בוא, בוא, לא הצליח בשום מקום. הצליח במקומות בודדים. בודדים. בטבריה הצליח, עובדה שעכשיו נבחר ראש רשות אחר כי הבינו אחרי שהרסו את העיר הרבה מאוד שנים, אבל לא נדבר על טבריה.
תראה, למה אנחנו מתנגדים לחוק הרבנים? כי בסופו של דבר, אל"ף, אנחנו אלה שצריכים לבחור את הרב שלנו, לא אף אחד אחר. וזה לא יקרה, דרך אגב, זה לא יעזור, אם בצורה מסודרת או לא בצורה מסודרת, לא יכנס בשום עיר במדינת ישראל רב שלא נבחר על ידי ההנהגה המקומית, על ידי הרשות המקומית, על ידי הציבור. קח את העיר שלי, עיר פלורליסטית, יש גם קונסרבטיביים, גם אורתודוקסיים כולם, איפה הם בתוך התהליך?
אז דיברנו על כמה דברים. אחד זה על הייצוג של הוועדה עצמה, פנו אליי ממשרד הדתות, אמרתי: תראו, 50% בלאו הכי זה נבחרי הציבור. 25% - פעם זה היה 50% - לפחות צריכים להיות נציגי ציבור בתוך העיר שבאים ומייצגים את כלל הזרמים. 25% אתם רוצים לצורך מה שנקרא כאלה שיודעים לבחור רב ולהסמיך? וואלה. בסוף הבחירה שלנו, כי מה שאתם אמרתם זה דבר אחד, אין רב בעיר וצריך למנות. אני מסכים, במקום שאין רב, יש ציבור דתי, אי-אפשר להשאיר אותו בלי רב.
חיים ביבס
¶
אבל בין למנות רב לבין להפוך את זה לקומבינה ולהביא אנשים אחרים, זה בשום פנים ואופן לא קשור אחד לשני. הדבר השני, אנחנו מתנגדים להפחתה בייצוג של הנשים. בכלל, הייצוג של הנשים, שהוא 40%, צריך לעלות ל-50%.
חיים ביבס
¶
רוב הציבור אצלנו הוא בכלל נשים. אז מה, מורידים את זה ל-33%. כזה דבר הרי לא יעבור. אנשים שכחו מי הצילו את עם ישראל לאורך כל הדורות ממרים, דרך אסתר, דרך מרים החשמונאית, כולם, מי הציל? אז בסוף אומרים יאללה. אז גם זה לא יעבור.
דבר נוסף זאת הפרישה של רב. תשימו לב, מנהל בכיר בעירייה, מהנדס, יועץ משפטי, מנהל אגף שירותים חברתיים, יהיה מוכשר ככל שיהיה אני יכול להאריך לו משנה לשנה עד גיל 70. פה לא. אתה מקבל רב שלא מחתים כרטיס, אין לך מושג אם הוא מגיע או לא מגיע, חלקם גם לא מגיעים בכלל, אתה לא יודע בכלל אם הוא מגיע לעבודה, אבל אתה תקבל אותו עד גיל 75, ולא תוכל לשחרר אותו הביתה. טוב, לא טוב, הוא תמיד יישאר. דרך אגב, אם אני רוצה לבחור מנהל אגף אצלי בעירייה יש ועדה מאוד ברורה שהקים משרד הפנים. הוועדה הזאת יכולה לקבוע שאדם שעומד בכל התנאים, בכל הקריטריונים, לא ייבחר כי מישהו בתוך הוועדה החליט, ובמשרד הפנים החליטו אחרת. אבל פה אתה מקבל משהו, טוב, לא טוב, יישאר. זה דבר שלא יכול להיות, עם כל הכבוד. הוא בדיוק כמו כל מנהל אגף בעירייה, הוא צריך להחתים כרטיס, הוא צריך בסופו של דבר לתת דין וחשבון לרשות, הוא צריך בסופו של דבר בגיל 67 לפרוש. כי עם כל הכבוד, העיר משתנה, שכונות חדשות, הציבור החדש מבקש, רוצה לראות מישהו שהוא יותר עדכני לו מבחינה הלכתית, מכל הבחינות, אבל זה לא קורה. מה פתאום, אתה תקוע איתו. זה לא משנה, העיקר לשלם משכורת.
דבר נוסף זה רבני שכונות, בכלל רבני שכונות. אף אחד בכלל לא רוצה רבני שכונות. אף אחד לא. הגדילו עכשיו, בואו אנחנו ניתן לכם. בואו, רבותיי, זאת לא התנדבות ולא שום דבר, ברגע שיכניסו, יבואו לראש רשות – יש 67, אדוני היושב-ראש, רשויות עצמאיות במדינת ישראל. רוב הרשויות לא עצמאיות. בסופו של דבר משרד האוצר, משרד הדתות, אומרים לך: אדוני, אתה רוצה תקציב, תמנה לי את הרב של השכונה, אם לא תמנה אותו לא תקבל ממני כלום. הרמזור קיים לא רק במשרד התחבורה, הוא קיים גם במשרד הדתות ובהרבה מקומות.
חיים ביבס
¶
אם מישהו חושב שהוא קיים במקום אחד אתם טועים. אם מישהו חושב שההמצאה היא של משרד התחבורה, אז לא, ממש לא. זה קיים כי זאת תפיסת העולם.
חיים ביבס
¶
יהודה, אתה יודע, כמי שגדל באשדוד והתחנך בעיריית אשדוד, אתה יודע בדיוק, לקחת את כל הדברים והבנת איך באים לרשות המקומית כדי להביא את זה למשרד הדתות. עכשיו הסברתי לך, אמרתי לך, אם אתם רוצים לדבר על העיקרון של למנות רב אני בעד. אני בעד למנות רב. אבל אם הרעיון הוא לסדר ג'וב זה לא יקרה, זה לא יהיה, זאת תהיה מלחמת עולם גם בכל מחיר.
אמר תומר, ואני מסכים איתו לחלוטין, הגיע הזמן לעצור את זה, רבותיי, אנחנו במלחמה, אני עיר שמובילה בגיוס לצבא הגנה לישראל, מיצוי לחימה, קצונה. רק שלשום קברנו עוד חייל. נמצאים כל היום או בבתי עלמין או אצל משפחות, מלווים את המשפחות. אני צריך להתעסק בדברים האלה? להתעסק באיזה קומבינה של איזה רב שיקבל עוד איזה ג'וב? זה מה שמעניין אתכם? זה מה שהמדינה צריכה להתעסק היום? אנחנו צריכים להתעסק רק בדבר אחד, משאבים, תקציבים. אתה מבין, כשמתקשר אליי ראש עיריית מטולה בוכה לי עם קריית שמונה, הוא מקבל חשבון של מיליונים לשלם למועצה דתית שבכלל לא עובדים. זה הדברים שאנחנו צריכים להתעסק בהם?
יהודה אבידן
¶
חיים, הוא גם אמר לך שזה נמחק לו? הוא גם אמר לך ששבוע אני מחפש אותו כדי להודיע לו את זה?
חיים ביבס
¶
אדוני היושב-ראש, הסעיף היחיד שהיה צריך לדון בו, לא לשנות פה שום דבר, זה סעיף אחד בלבד, שרשות מקומית שלא מינתה על פי הכללים את הוועדה כדי לבחור, ואין בה רב, ואין בה שום דבר, ואם היא מתעקשת לא להתכנס ולא למנות לציבור הדתי שיש לה בעיר, ובכלל לא למנות רב, או אז תוקם ועדת חריגים שהיא זו שתחליט, אותה רשות שמתעקשת לא למנות אף אחד. זה הסעיף היחיד. כל השאר צריך לזוז מסדר-היום. זה לא יקרה.
תראו, אני בן לשני רבנים, שאף אחד לא יספר. סבא שלי, שאני קרוי על שמו, היה מוהל בחינם. שקל לא היה לוקח. הוא היה מביא מתנות. עד היום – לפני שבועיים הייתי בשבעה של דוד לוי, באו אליי אנשים ללחוץ לי את היד, להגיד: כל הכבוד לסבא שלך. אמרתי: חבר'ה, תיקונים לא עליי. אבל את הכול בהתנדבות, הוא היה מביא להם מתנה.
חיים ביבס
¶
בדיוק. הוא היה מביא להם מתנה, והיה עושה את זה בהתנדבות מלאה. נהיה פה מצב שמישהו מסתכל כאילו יש איזו קופה וכולם רוצים לחטוף. לא, רבותיי.
חיים ביבס
¶
אדוני היושב-ראש, בחוק הזה היה צריך להיות סעיף אחד בלבד, עליו לדון, וזה מה שצריך לקיים. That's it, כל השאר לא. דרך אגב, גם אלה שדנים בזה איתך היום באו אליי והסכימו איתי, אבל כנראה שהייתה החלטה מלמעלה לא לקבל את הדבר הזה, כי מישהו מבין שאולי הממשלה הזאת כנראה אולי בעוד חצי שנה-שנה תלך לבחירות, ולכן הם רוצים להגיע להישגים כאלה ואחרים. אני מסתכל על זה אחרת, אני אומר: רבותיי, מה שהם גורמים זה בדיוק הפוך, הם גורמים לאנשים אפילו כמוני לעשות הכול כדי להגביל את הדת, כדי לסגור את הדלתות, לעשות הכול כדי שהם לא יוכלו להתרחב. כי בסוף אנשים מבינים שכשאתה מתעסק בדבר מהותי ומסביר במערכת החינוך למה אנחנו צריכים לתרום ולשרת ולעשות הכול, בצד שני יש כאלה שעסוקים בדבר אחד, בלמנות ג'וב אחד.
אני, אדוני היושב-ראש, אומר לך, הדבר הנכון קודם כל בעת הזאת בכלל הוא להעיף את זה מסדר-היום.
חיים ביבס
¶
אנחנו היום עסוקים בדבר אחד, להשלים את המשימה בשעת חירום. אם המלחמה נגמרה, תגידו, יש לנו דברים אחרים להתעסק בהם.
הדבר השני, אם רוצים לדון, יש בו סעיף אחד בלבד, זה הסעיף של רשות שלא מינתה רב, או אז להפעיל את המנגנון החלופי כדי שבסופו של דבר יתכנסו כולם ויבינו שצריך להתכנס. אלו הדברים שצריך לדון בהם, כל השאר, רבני שכונות, כן זה, לא זה, הכול צריך להסתלק. וכן, לא יכול להיות מצב בחיים שמנהל אגף שבא, למד, השכיל, עשה את כל הדברים, ועם ניסיון ועם הכול, אותו אני יכול להעלות לוועדת הדחה או לוועדת פיטורים, אבל רב שלא מגיע ולא כלום ולא פה ולא עושה אני לא יכול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חיים, ארצה להתייחס בסוף, אבל אני רוצה לשמוע את ראשי הערים. אני חושב שחלק גדול מהנקודות שהעלית עלו פה בהרחבה בדיונים וקיבלו מענה.
בני ביטון
¶
בוקר טוב לכולם, רצית לשמוע את המרוקאי, אז תשמעי אותו עכשיו, יוליה. תראה, מנכ"ל משרד הדתות פה? אדוני, אתה בטלפון. תקשיבו ותראו כמה העיר דימונה, ואדוני חבר הכנסת, תקשיב, מה היא נותנת לדת. אני ב-11 שנה על חשבון תקציב עיריית דימונה, לא משרד הדתות, בניתי שמונה בתי כנסת ובניתי שלושה מקוואות על חשבון תקציב עיריית דימונה. חוק נהרי, אצלי כולם שווים. מעל חוק נהרי, אתה יכול לשאול את הרב חמד בדימונה, אתה יכול לשאול את כולם, אין אחד שנתן – אני מכיר את כל 258 הרשויות במדינת ישראל – אין אחד שנתן.
שימו לב איזה קונצנזוס בין ארבעה ראשי ערים שמבינים את המהות כרגע. לא יהיה. הינה אני אומר לך, אנחנו לא ניתן לחוק הזה לעבור. ושלושתנו בליכוד. הינה אני אומר לך, ובני ביטון החבר הכי טוב של ביבי נתניהו, ואני מפרגן לראש הממשלה. ואני חושב שראש הממשלה ושלוחיו, ואני קורא פה קריאה נרגשת לחברי וידידי אריה דרעי, שהוא חבר שלי, אני חושב שזאת טעות חמורה בעידן של מלחמה.
חיים אומר פה כרגע שהוא העיר הראשונה בגיוס משמעותי לצה"ל, העיר הראשונה בגיוס משמעותי לצה"ל עד 100,000 תושבים. יושב פה ראש אכ"א והוא יודע, אני העיר שספגה, חוץ מאשר מודיעין, 22 חללים במלחמה על עיר של 43,000 תושבים. הלכתי קברתי את כולם, הייתי קצין נפגעים שלהם. אני צריך כרגע להתעסק במי יהיה לי רב או לא יהיה לי רב? אתה יודע מה אני השקעתי בבית העלמין שלי כרגע? המועצה הדתית, שקל אחד משרד הדתות לא נתן, הינה אני אומר את זה למנכ"ל משרד הדתות. בית תנחומים במיליון וחצי, אני קובר, אני עושה את הקברים. איפה המועצה הדתית? אני 11 שנה מכהן כראש עיריית דימונה, מ-1989, יותר ותיק מכולם בשלטון המקומי, נמצא בשלטון המקומי משנת 1989, לא נתנו שקל אחד. אני עושה הכול למען הדת בעיר הזאת.
ואני אומר לך חד וחלק, ואני קורא לכם, אם אתם רוצים להפיל את הממשלה זו המתכונת. ואני לא רוצה להפיל את הממשלה, ואני לא רוצה ללכת לבחירות. מה קרה כרגע בשלטון המקומי? ובאמת, בלי לפגוע בכם, חברי הכנסת, מהקורונה, מי שמנהל את המדינה הזאת אלו ראשי הרשויות.
בני ביטון
¶
ואני אומר לחברי וידידי חיים ביבס – באמת החבר הכי טוב שלי, אני מכיר אותו מהיום הראשון שהוא השתחרר מצבא הגנה לישראל, הדוד שלו, עליו השלום, דוד לוי, הביא אותו לגבי ללוש, זיכרונו לברכה, ראש עיריית דימונה שעבד אצלנו בשלטון המקומי – אני סימנתי אותו וידעתי שהוא יגיע לגדולות.
בני ביטון
¶
החוק הזה הוא ביזיון אחד גדול. עזבתי ובאתי לפה בצו 8 כרגע. אתמול חיים התקשר, אמרתי לו: אני מפנה את היומן. היומנים של כולנו מלאים, אנחנו עובדים קשה. מאז הקורונה, צוק איתן, שומר חומות, חרבות ברזל, אנחנו מנהלים לכם את המדינה. אנחנו. לא השרים, לא חברי הכנסת, לא כולם, אנחנו יודעים. שימו לב, במקום שנבוא ותגידו: איך אנחנו מעבירים ומאצילים את הסמכויות לראשי הערים, רוצים לתת להם – זאב אלקין, תקשיב, אתה התחלת במשרד לאיכות הסביבה, ואחרי זה במשרד השיכון בהאצלת הסמכויות. תאצילו לנו, תיתנו לנו, אנחנו מכירים את האנשים שלנו, אנחנו אצלם בבית, אנחנו עושים את הכול.
עכשיו אתם באים על הראש שלנו ורוצים להעביר את החוק הבזוי הזה. זה בזוי. הוא לא יצליח גם לעבור, החוק הזה. תשאירו אותו במתכונת. יש 43 רבני עיר שלא מינו אותם, אין בעיה, בואו נמנה אותם כמו שאנחנו ממנים עד היום. היום, אדוני מנכ"ל משרד הדתות, לא הצלחתם לעשות מועצה דתית, היום אני ממנה מועצה דתית בדימונה, איש של ש"ס. הינה אני אומר לך, בלי שום קשר. והם לא באו איתי בבחירות. איך אמרתי לו? לא מעניין אותי מי בא איתי, מי לא בא איתי, יש לי קונצנזוס.
שים לב מה קורה בשלטון, ובזה אני מסיים, אנחנו יודעים לעבוד בשלטון המקומי עם הערבים, עם הדרוזים, עם הצ'רקסים, פורום 15, פורום ערי פיתוח, יהודה ושומרון, עמית, עם כולם, חרדים ביחד. כולם אצלי בקואליציה מקצה לקצה.
אז אני אומר לכם, אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, ואני מבקש ממך בכל לשון של בקשה בשם 258 ראשי רשויות, תורידו את ההחלטה הזאת. אני רואה את חברי הכנסת מהליכוד, אני רואה את טלי, ואני רואה את אלי ואני רואה, עמית, אני לא מאיים על אף אחד, אנחנו נבצע את הדברים האלה, אנחנו רוצים. כמו שבאנו ותמכנו בכם והיה חשוב לנו, אני פונה אליכם, לחברי הליכוד, פנייה נרגשת, אל תהיו שותפים בחוק הבזוי הזה. זה ביזיון.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
נעים מאוד, אני ומשה נציגי הליכוד בוועדה הזאת. כבר הודענו שאנחנו מצביעים נגד החוק לא כי אתה מאיים עליי, לא כי תבחר אותי או לא תבחר אותי, כי זה לא מעניין אותי.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
לא הכרתי אותך עד היום. אני מצביעה נגד החוק הזה, כי אני חושבת עקרונית שראשי הרשויות יודעים להחליט עבור הרשות יותר טוב מהמשרדים. לא כי אתה אומר לי ככה. אני עד היום לא הכרתי לא את השם שלך ולא מי אתה.
יריב פישר
¶
חברים, תראו, סיימתי שירות מילואים ארוך, אנחנו יושבים כאן, ובזמן שאנחנו יושבים כאן אני מקבל את הווטסאפים של היחידה שלי שנכנסת עכשיו לעזה. ואני מתבייש להגיד להם איפה אני יושב כרגע. אני מתבייש להגיד להם שאני פה. אני לא מבין את זה בכלל.
יריב פישר
¶
אנחנו מדברים על ערכים, מדברים על חינוך, מדברים על לעבוד ביחד, תסתכלו מי יושב מולכם, יש עתיד, ליכוד, אנחנו עובדים מעולה ביחד. תפיל עלינו את המשימה למנות 40, תוך שבוע יש לך את זה, אנחנו יודעים לעבוד. בהסכמה מלאה אנחנו נעשה את זה. אבל הקומבינה הזאת, ולהפיל עלינו את הג'ובים מאחורה, וזאת לא פעם ראשונה. אתם יודעים מה זה לאזן תקציב עם חוק המטרו הזה כשאין מטרו? אבל לך תאזן את התקציב הזה עם חוק המטרו, 23 מיליון שקל והטמנה. איפה אנחנו? תנו לנו לעבוד. אנחנו יודעים לעבוד ביחד. יושבים פה אנשים עם משפחות של נעדרים, חטופים, איפה אנחנו? מה בדיון? ואנחנו בשעה אחת-עשרה וחצי, אתה יודע מה יכולנו לעשות בשעה וחצי הזאת? תוריד את החוק הזה, אין צורך בחוק הזה, אין לכם רוב לחוק הזה, אנחנו נדע לעשות את זה לבד. די, מספיק עם זה. תעצרו את זה כאן עכשיו. כל דקה כאן חשובה לכולם, תנו לנו ללכת לעבוד. תודה.
תומר גלאם
¶
מור אבי, זיכרונו לברכה, לימד אותי שאם אתה עושה משהו שאתה מאמין בו והצלחת זה הולך איתך כל הזמן בטוב עד 120. אבל אם אתה עושה משהו שאתה לא מאמין בו והצלחת, אתה הולך איתו ברע עד 120. כל מי שיושב פה מחברי הכנסת מבין שהחוק הזה לא נכון. אני מכיר את כולם אישית, את רובם, 90% אישית, ואני יודע מה ההשקפות הפוליטיות והכול, ואני מבין גם את הקואליציה. אני מבין מאוד קואליציה. אני יודע כמה חייבים לשמור על הקואליציה, ולא משנה אם זה ימין או שמאל.
אבל אין שום היתכנות ושום הגיון להפיל את הנטל על הרשויות. למה? רוטמן, ישבנו שעות על הרבה נושאים, ואתה, וגם חברי הוועדה פה, הם אנשים אינטליגנטיים שאני מכיר. אני רוצה להגיד לכם, סעדה וטלי, בלי איומים, לא ליכוד, כן ליכוד, לכל חברי הסיעות מכל מקום שמגיעים, אני מבין גם דברים לפעמים שצריכים להביא לזה ביטוי כדי לשמור על הקואליציה, אבל אין שום היגיון.
תומר גלאם
¶
ואני אומר לך גם בפורום הזה, ולא רק בטלפון, הלוואי וירבו כמוך חברי כנסת במדינת ישראל שהולכים עם הדעה שלהם, ולא עם הלחצים שמופעלים עליהם.
תומר גלאם
¶
במיוחד בפרט במדינת ישראל. ואני לא אומר את זה כקלישאה. ואני לא אומר את זה בגלל שאת תומכת בחוק. אבל אנחנו מנהיגים, וכולנו פה זמניים.
תומר גלאם
¶
והקדוש ברוך הוא נתן לכל אחד מאיתנו בזכות אותם צדיקים ורבנים שאנחנו לא מתנגדים להם, אנחנו מאוד אוהבים אותם, אנחנו מאוד מאמינים בדרך שלהם, אני לפחות.
תומר גלאם
¶
אבל באותה נשימה, אין שום הגיון לעשות את זה בצורה שעושים את זה. דיברנו כשהלכנו לבחירות, אם זה בליכוד, ואם זה בימין, שאנחנו הולכים לעשות שינוי משמעותי, שינוי מהותי של שותפות, של ערבות הדדית. איבדנו את כל הערכים פתאום. משרד הדתות עוד יכול לבוא ולבקש? תשע שנים אני ראש עיר, שקל לא קיבלתי מהם. שקל לא קיבלתי מהם. היחיד שהלך ושינה את החוק, את החקיקה לטובת מינוי רבנים זה היה חבר הכנסת כהנא, בזמנו שר הדתות, שגם איתו היו לי מחלוקות, אני יודע. ואתה חושב שגם כשהוא שינה את החוק אתה יכול למנות? תקבל בג"ץ. גם מה שאתה עושה עכשיו, גם מה שיעשו עכשיו, תקבל בג"ץ על בג"ץ.
תומר גלאם
¶
ואני מודיע לכם שלא יהיו את ה-42. גם אם החוק הזה, חלילה, יעבור, זה לא יקרה, כי אין הסכמות. אי-אפשר לכפות על שום אדם, ולא משנה אם הוא פוליטיקאי, עורך דין או נוצרי או יהודי, אי-אפשר לכפות עליו את מי למנות ואיך למנות.
תומר גלאם
¶
ולכן אני מבקש ממך, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני יודע את הלחצים, מכיר גם קואליציה, אני גם פניתי לסמוטריץ', ואני אומר לכם פה, זאת טעות איומה להתקדם עם החוק הזה. אתם רוצים למצוא פתרון לערים, גם אני רוצה רב עיר בעיר שלי. אני גם מאוד רוצה רב עיר, אין לי רב עיר כבר קרוב לתשע-עשר שנים, אתה יודע למה? כי הם לא רוצים, הם רוצים רק מישהו שלהם. עכשיו מה אתה עושה? אתה נותן להם תעודת הכשר שהם ימנו רק מישהו שלהם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תומר, יריב, אני אומר לכם שוב, אתם מכירים, ויושבת פה מאחורה מירה, היא תגיד לכם את זה, לא הייתה בקשה, דרישה, רמיזה של הרשויות המקומיות שלא דנו בה לגופה עניינית. לא הסכמנו להכול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברים, יש דרך לנהל דיון. לא שכל מה שאמרתם הוסכם. היה הדיון, יש מחלוקות מהותיות, אפשר לדבר עליהן. דיברנו עליהן ארוכות, ואם צריך נמשיך לדבר ולדון גם בראשונה ושנייה ושלישית, ונכניס אולי עוד שינויים. הכול בסדר. אני רק אומר שלא היה דבר אחד שבו לא הקשבנו לשלטון המקומי, גם אם לא הסכמנו. הרבה מאוד שינויים הוכנסו פה לחוק לאורך כל הדרך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז הינה התשובה כמו שאמרתי בהתחלה, היום לא תהיה הצבעה. אני לא חושב שצריך לעצור דיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב שתומר שנמצא פה, דיבר על אשקלון, דיבר על ערים אחרות שמחכות למינויים תקועים.
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
אתה אומר שאתה נענה לבקשות שלהם, זה מה שהם מבקשים. אתה הולך לבד עם ראש בקיר, איפה הקואליציה שלך?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מוכן לשבת עם כל אחד ואחד מכם. אני חושב שהמציאות הקיימת היום, כמו שאמרתם גם אחרי התקנות של מתן, בוודאי עם התקנות שהיו לפני התקנות של מתן - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני רוצה לשאול ליתר דיוק, אדוני, שאלה קצרה. האם אתה אומר כאן לפרוטוקול, שהסכמת מרכז השלטון המקומי היא תנאי לאישור החקיקה?
גלעד קריב (העבודה)
¶
אם בחקיקה הזו אתם לא אומרים לפרוטוקול: הסכמה עם מרכז השלטון המקומי זה תנאי מקדים לאישור החקיקה, הבנו.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
למה עוד פעם דווקא הוועדה הזאת ממשיכה להחריב את המדינה כמו שהיא עשתה לפני ה-6 באוקטובר?
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
בסדר, אני אצא. ואתה תמשיך להחריב את המדינה כאילו לא היה פה כלום. זה מה שאתה עושה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
גם אני מחדד, אתה מחריב את המדינה, ואתה לא מפסיק עם ההחרבה. תעצור את הדיון הזה. תעצור אותו.
(חבר הכנסת אלעזר שטרן יוצא את אולם הוועדה.).
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חושב שאפשר באופן עקרוני לדבר על שני סוגים של אנשים, אנשים שרוצים לנהל דיון, לנצח, להפסיד, להגיע להסכמות ולהגיע לפשרות.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
הדיון הזה לא בזמן הנכון, מה אתה לא מבין? הדיון לא בזמן הנכון, זה לא בטיימינג הנכון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ואני בא בדברים. אני חושב שהראיתי את זה רבות גם למרכז השלטון המקומי, גם לחברי האופוזיציה, וגם לחברי הקואליציה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
ברור, זה לא שהיה את ה-7 באוקטובר, זה לא שיש דברים חשובים אחרים במדינה לעשות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חברי הכנסת, לבקשתכם, ביקשתם את תחילת זמן הדיבור לראשי הרשויות, כיבדתי, אני חושב שזאת הייתה בקשה ראויה. אני בהחלט חושב שהם שחקנים מרכזיים באירוע הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בכל שבוע ביום שני אנחנו נותנים זמן למשפחות חטופים, זמן נרחב. הבנתי שהגיעו שני נציגים שרוצים לומר כמה דברים קצרים. אני כמובן, שוב בהסכמת חברי הכנסת, כי בסופו של דבר פרק הזמן לדיון הזה קצוב, הוא לא יימשך לנצח.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ניתן גם להם לדבר. אני מבקש מחברי הכנסת להתייחס. כאמור, לא אגביל בזמן, תיקחו בחשבון שיש פה הרבה חברי כנסת שמעוניינים לדבר.
עילי דוד
¶
אני בן 27, אח של אביתר דוד בן ה-23. אביתר נחטף מפסטיבל נובה ביחד עם חבר טוב שלו, עם גיא דלאל. אני רואה את הדיון הזה, אני יושב פה כבר 30 דקות, ואני חושב שהצלחתי להבין כבר מההתחלה שזה לא הדבר הכי חם שצריך להתעסק בו כרגע. אני כאן גם בשביל לתת לכם פרופורציות באיזשהו מקום, אנחנו כבר 256 יום עם 120 חטופים בעזה שעדיין לא חזרו הביתה, ביניהם אח שלי, וגיא דלאל חבר שלו. באתי לכאן עם בת דודה שלי, באמת מאוד קשה לי להגיע לבד, כי אני צריך את התמיכה הזאת.
בסרטון שקיבלנו ב-7 באוקטובר אביתר היה ביחד עם אלמוג מאיר ג'אן, אז אני רוצה לקחת אתכם רגע לשבת שעברה, דמיון מודרך, ברשותכם, חברי הכנסת. אביתר ליד אלמוג באותו סרטון, ואני מדמיין את אח שלי ואת אלמוג שוכבים באותו שיח כשהם בורחים מהמחבלים, מסתכלים אחד לשני בעיניים בפחד מוות, מובלים את כל הדרך הסיוטית הזאת פנימה, עד שמצלמים את הסרטון הזה, ומשלחים כל אחד לדרכו.
בואו ניזכר רגע בתחושת הניצחון שהייתה פה. התחושה הזאת האמיתית שהרגשנו כשהחטופים חוזרים הביתה. התקווה הזאת שיש כל כך הרבה חטופים חיים שעדיין מחכים שנציל אותם. וזה שהם חיים עכשיו זה לא אומר שהם יהיו חיים מחר, ואנחנו יכולים להציל אותם. וביניהם גם אח שלי, כמובן.
כל הזמן מדברים איתנו על ניצחון, ניצחון זה מה שאנחנו שומעים. כל אחד חושב שהניצחון הוא איזשהו משהו שאני לא יודע באמת מה הוא, ולי זה מאוד ברור מה זה הניצחון הזה. ואני חושב שלכל עם ישראל זה ברור, והרגשנו את זה גם טוב מאוד. ואני מאמין שגם רוב חברי הכנסת יודעים בדיוק על מה אני מדבר. התחושה הזאת שחטוף חוזר זה ניצחון, ולא איזשהו ראש ערוף של בכיר חמאס.
אנחנו רוצים לראות את החטופים בבית כדי שנוכל לחזור לנשום, כדי שנוכל להתחיל לחשוב בכלל על לתקן את המדינה הזאת, ובשביל זה אני פה, ובשביל זה בת דודה שלי פה, ובשביל זה שאר משפחות החטופים כאן.
עוד דבר אחד על החילוץ הזה שהיה. אני לא רוצה שמישהו יתבלבל במדינה הזאת, היה כאן נס. היה כאן נס, נס עלי אדמות. באמת, נס אמיתי. אבל נס זה סטטיסטיקה.
עילי דוד
¶
עצומה, עצומה. ולצערי, המבצעים האלה עולים בחיי אדם, לצערי הגדול, ואלו חברים שלי שנלחמים שם בשביל להביא את אח שלי הביתה, וזה החטופים האחים שלי שנהרגים שם.
ויש לי בקשה אחת. אני חושב שכולנו מבינים שזה היה מקרה חריג, והמקרה הזה מסוכן. חילוצים הם מסוכנים. ויש רק דרך אחת להחזיר באמת את החטופים בחיים הביתה ואת החללים לקבורה, וזה בעסקה. תודה רבה לכם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כפי שאנחנו נוהגים בדרך כלל אחרי שמשפחות חטופים מדברים, אנחנו נצא לארבע דקות הפסקה. נשוב ונתכנס בשעה אחת-עשרה ו-50.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון, נאמר בהתחלה. אם כולם פה בוועדה יגידו: מצביעים, מסכימים לחוק, יהיה. אם לא, לא יהיה. בקיצור.
גיל דיקמן
¶
סליחה, בקצרה. שלום, אני בן דודה של כרמל גת. זה יהיה קצר, ואז תוכלו לחזור להתעסק בדברים החשובים שאתם מתעסקים בהם. אני רוצה לחזור על מה שעילי אמר, הוא דיבר על אלמוג מאיר ג'אן ששוחרר לפני שבוע וחצי. עילי סיפור על אלמוג מאיר ג'אן ששוחרר במבצע ההרואי ביום שבת, יחד איתו שוחררו גם נועה ארגמני, אנדריי קוזלוב, שלומי זיו.
אלמוג סיפר שהראו להם שם טלוויזיה, ושהוא ראה את העצרות ואת התפילות ואת ההפגנות ואת כל מי שרוצה לראות אותו בבית, ושזה חיזק אותו. זה היה הדבר שחיזק אותו בשבי. אני מדמיין עכשיו את בת דודה שלי כרמל יושבת בשבי, ואני מתפלל שלא מראים לה את ערוץ הכנסת, שהיא לא רואה שעכשיו מה שאתם מתעסקים בו זה ג'ובים, זה חוק רבנים, במקום להחזיר חטופים. זה לא ייאמן. אם יש דבר שיחזק אותה זה לראות שעם ישראל רוצה לראות אותה בבית. ואם יש דבר שישבור אותה זה לדעת שבכנסת עכשיו מתעסקים בזה, ויש פה מהומת אלוהים ופוליטיקה עד כל הקצוות, והיא נמצאת שם בעזה ויודעת שאף אחד לא דואג לה. דואגים לחוק הרבנים.
אני לא אבקש שתתביישו, כי כנראה שאתם לא תתביישו. אבל בבקשה תחשבו עליה, תחשבו על אביתר, תחשבו על עוד 118 חטופים שרואים אתכם, רואים את ערוץ הכנסת, רואים את כל הערוצים. הם צריכים לדעת שאנחנו עושים קודם כול ולפני הכול הכול כדי להחזיר אותם. קודם כול הכול כדי לקדם עסקה. לא מתעסקים בכל מיני חוקים שבאמת הם רק פוליטיקה מהסוג המלוכלך והנלוז ביותר. זה שראשי עירייה צריכים להגיע לכאן במקום לדאוג לערים שלהם, זה שאנחנו צריכים להגיע לכאן כדי להתחנן אליכם להתעסק בנושא של חטופים במקום בנושא הרבנים זאת באמת תעודת עניות למקום הזה. והלוואי הלוואי הלוואי שכרמל לא צופה בכם עכשיו. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה על הדברים, גיל. נצא להפסקה עד השעה אחת-עשרה ו-55. תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:49 ונתחדשה בשעה 11:55.)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מחדש את הדיון. חברים, חזרנו. אחרי ששמענו את הדברים, ובנימה אישית אחזור. לצערי נאלצתי להסכים שבאמת, ואמרתי את זה בהתחלה, את המחלוקות בנושא הזה, גם מול השלטון המקומי, גם מול חברי הכנסת, אפשר לנהל, אפשר לדבר עליהן. אני חושב שכל האירוע יצא הרבה מפרופורציה לכל הכיוונים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ואני חושב שהעובדה שאתמול – יוליה לא פה עכשיו – היה לנו את הדיון הזה, אגב, בין חברי קואליציה ואופוזיציה בוועדה, העובדה שישבנו אתמול על רוויזיה על נושא איך מחזיקים את הנוחבות, ובמפגש ישבנו פה רק יוליה ואני.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה גם הגעת. מתן גם הגיע. סליחה, צודק. אבל היה פה חדר ריק, בלי אנרגיות, בלי כלום, בנושא שהוא פי אלף יותר מהותי לכל האנשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הרבה יותר מהותי, הרבה יותר קשה להגיע בו להסכמות, הרבה יותר מורכב, אבל עליו ישבתי פה לבד בחדר בכל החקיקה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
נכון, אתה צודק, זה באמת נושא שהוא פוליטיקה, אין פה כלום חוץ מפוליטיקה. אתה צודק, זה חוק פוליטי שנועד לרצות סחטנים בממשלה, שמרגישים שהם לא קטפו מספיק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ארז, יש לי בקשה, תהיה ראשון הדוברים כי נרשמת ראשון, ואתה גם המציע. לאחר מכן אני צריך שתחליף אותי בניהול הוועדה לכמה דקות. ארז, בבקשה.
ארז מלול (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, ראש העיר, אני רואה בחוק הזה חוק טוב לאזרחי ישראל.
ארז מלול (ש"ס)
¶
ולא מדובר, כמו שאמרו חבריי אתמול בדמגוגיה זולה, שזה 1,000 מינויים. זה רחוק מ-1,000.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הוא מדבר עכשיו, הוא ברשות דיבור. אני מבקש לא להפריע, חברים. אני מבקש לא להפריע לחברי הכנסת ברשות הדיבור שלהם. חברי הכנסת, בחוק הנדון אפשר לדבר לעניין בקצרה.
ארז מלול (ש"ס)
¶
גלעד, אני לא הפרעתי לך, תהיה הוגן. אני מפנה אתכם לדוח מבקר המדינה שדן בנושא ב-2018, והעיר הערות מאוד חמורות. תחילה הוא הביא את המכתב של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, ידידי ארז קמיניץ, כשבנט היה שר הדתות, ואלי בן דהן סגן השר, והוא כתב מפורש, ואני מצטט: מצב שבו אין רב עיר כנדרש מביא לפגיעה בשירותי הדת ופוגע באזרח.
ארז מלול (ש"ס)
¶
זה ארז קמיניץ, והוא לא ממפלגת ש"ס. דבר שני, דוח מבקר המדינה קבע שאחד החסמים העיקריים למינוי רבני עיר, ברגע שראש העיר צריך לאשר את יושב-ראש ועדת הבחירות יש ראשי ערים שלא רוצים רב. לא שרוצים מי, אלא שלא רוצים בכלל רב, הם לא מסכימים למינוי יושב-ראש ועדת הבחירות, וזה החסם העיקרי. ויש עוד כמה חסמים, לא ממנים מהאופוזיציה ראשי הערים, וכל מיני דברים שבאנו ויכולנו לתקן. מבקר המדינה המליץ לשנות את החוק. כה הוא אומר: על המשרד לשירותי דת לשנות את חוק הבחירה כך שלא יהיה חסם, שלא יהיה מישהו שיעצור את התהליך באמצע התהליך, או לא יקדם אותו. אז זה החוק שבא רק לעצור את התהליך.
ארז מלול (ש"ס)
¶
החוק הזה לא משפיע על מהות מי יהיה רב העיר, אלא רק הצורך – החוק הזה בקיום הליך של בחירת ראשי ערים. הצעת החוק שלי מפחיתה - - -
ארז מלול (ש"ס)
¶
נתנה כוח לחברי מועצת הרבנות הראשית, שהם הגורם המקצועי האמון על רבני ישראל. אין לשר שליטה על מועצת רבנות ישראל.
ארז מלול (ש"ס)
¶
כמו ששופטים, בהתאמה, חברים בוועדה למינוי השופטים, שהם אמונים על השופטים והם חלק מבתי המשפט, גם חברי המועצה צריכים להיות.
ארז מלול (ש"ס)
¶
עוד שתי נקודות ואני מסיים. חלק נוסף בחוק נוגע לרבני ההתיישבות, שם החוק מתנה מינוי רק כשהיישוב רוצה. אם היישוב לא רוצה רב או מועצה אזורית לא רוצה רב, היא לא תקבל.
ארז מלול (ש"ס)
¶
בזה אני לא יכול, בערים א-אפשר, האזרח קודם כול. יישוב לא כל כך צריך רב, רק אם הוא באמת רוצה. ביישוב יש כשרות, נישואין, וראש עיר לא ייקבע אם יהיה רב או לא.
ארז מלול (ש"ס)
¶
אני יודע מה אתה שואל. אתה יודע מה, אני שמח, תומר, אתה ראש עיר חדש, תומר יודע מה תפקידו של רב עיר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ועוד בשורה יש פה, שהרבנים לא כל כך אהבו, זה נציב תלונות הציבור. לאזרח תהיה כתובת למי לפנות. היום אין כתובת, וכמו שביבס אמר, אני תקוע איתו 75 שנה, נגמר הסיפור. רב שלא מתפקד, שלא מגיע, שיש תלונות בכשרות, יש סמכות לנציב תלונות הציבור להביא למועצת הרבנות עם המלצה מה לעשות עם התלונה. לפעמים זה גם תלונות סרק סתם מקנאה או בעיות לא יודע מה. אבל תלונה אמיתית תיבחן על ידי נציב עם כלים. כמו נציב תלונות השופטים, כך יהיה נציב תלונות. לסיום, עשינו פה כמה דיונים? עשר, 20 דיונים, היו פה כל הארגונים.
(היו"ר גלעד קריב, 12:02)
ארז מלול (ש"ס)
¶
היושב-ראש שמע אותם, הכנסנו פה הרבה תיקונים. מי שישווה את הנוסח שמופץ לנוסח שהוצע בהתחלה יראה שינוי שמיים וארץ.
ארז מלול (ש"ס)
¶
אזרחי ישראל זקוקים, כמו שהם זקוקים לשירות בחינוך מראש העיר, והם זקוקים לארנונה, לניקיון, להכול, הם זקוקים גם לשירות של מסורת, ובעיקר הציבור שצורך את הרב.
תומר גלאם
¶
אבל באותה נשימה אני אומר לך שגם, הינה פה, אתה יודע לעשות עסקים, בוא נמנה מחר רב לעיר אשקלון, בוא.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רוצה להגיד שאחרי שגלעד קריב ניהל ישיבה על חוק הרבנים הכנסת הזאת ראתה כבר הכול. עכשיו אפשר להמשיך.
גלעד קריב (העבודה)
¶
החוקים הכי טובים בענייני דת ומדינה עברו תחת ממשלת השינוי כששמנו בצד את המסחרה הפוליטית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את חוק השוויון בנטל העברתם, אנחנו איתכם. בסוף אנחנו משתכנעים.