פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
ועדת הכספים
18/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 413
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 13:30

הצעה לדיון מהיר בנושא: "הסרת חסמי מס וחסמים בנקאיים בענף הקריפטו"

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
שרן מרים השכל
יצחק קרויזר

בועז טופורובסקי

מורן משה חנציס - סגנית הכלכלן הראשי, משרד האוצר

רוני גנוד - יועמ"ש אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר

נתנאל גוטליב - סטודנט באגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר

אוהד מרדכי - משרד האוצר

תומר גם זו לטובה - מנהל תחום בכיר שוק ההון, רשות המסים

הילה גרטי - מנהלת תחום רכזת בכירה שומת מס הכנסה, רשות המסים

נדב נגר - מנהל אגף בכיר מקצועית, רשות המסים

אלעד וידר - ראש האגף הבינלאומי, הרשות לאיסור הלבנת הון

מירי רוזנשטוק - מדיניות והסדרה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אילנית מדמוני - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אלעד יעקבי - מנהל יחידה בנקאות וכספים באגף החשבות, בנק ישראל

יעלה הראל - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

אביעד בן חורין - מנהל פעילות ציבורית - ישראל, איגוד הביטקוין הישראלי

עדי גרינבאום - מנהלת אגף יחב"ל וממשל, לשכת רואי החשבון בישראל

בני ברוך יונה - חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

אבי נוימן - יו"ר משותף ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל

יגואר אדווה גל - לשכת רואי החשבון בישראל

מיכל רז - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

אילן שטרק - מנכ"ל הורייזן נכסים דיגיטליים בע"מ

אורן רוזנפלד - מנהל כספים ראשי Fuse

שאול רג'ואן - מייסד שותף Masterkey VC

ששון קלידרמן - מייסד שותף Xplorisk

אוהד פיליפ - ראש תחום בלוקציין ציוני פירסדורף פיליפ עורכי דין

גיא סרוסי - מייסד שותף GSRS

מרק סמרגון - מנכ"ל Fuse

מקסים נירנברג - מנהל כספים ראשי Fireblocks

רועי כץ - מייסד שותף פיסטקוין בע"מ

ניר הירשמן רוב - מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין והווב3

טל דנברג - מייסדת שותפה פיסטוקויון בע"מ

עומרי דוניו - סמנכ"ל כספים ביטס אוף גולד

אדם בניון - מייסד שותף בקרן קוליידר

אלדד רודריג - סמנכ"ל מוצר ביטס אוף גולד

בן סמוחה - מנכ"ל Crypfojunle

עמית לוין - איגוד הקריפטו

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעה לדיון מהיר בנושא: "הסרת חסמי מס וחסמים בנקאיים בענף הקריפטו", של ח"כ ולדימיר בליאק, אוהד טל, דן אילוז, ינון אזולאי, יצחק קרויזר (מס' 246).

אנחנו דנים בדיון מהיר שהגישו חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אוהד טל, דן אילוז, ינון אזולאי, יצחק קרויזר בנושא: הסרת חסמי מס וחסמים בנקאיים בענף הקריפטו. ולדימיר בליאק, בקשה.

אחרי שיזמתי את הדיון קיבלתי כמה פניות מגופי תקשורת ששאלו אותי מה האינטרס שלי ביוזמה הזאת. אני מכריז שאין לי אינטרס ואני לא מושקע בביטקוין או בכל מטבע אחר.

אנחנו בעבר קיימנו על זה דיון.

אני יודע. התחום הזה של הקריפטו ושל המטבעות הדיגיטליים זה תחום מתפתח ומתרחב מיום ליום. היום אנחנו מדברים על 174 חברות, 3,800 עובדים, אבל אני מניח שזו רק ההתחלה. זה תחום מעניין שמשלב טכנולוגיה, ערך וכסף. ההתפתחות הזאת גם מזמינה אתגרים. רק היום בבוקר פורסם, אדוני היושב ראש, שהיקף ההשקעות הזרות בישראל ממשיך לרדת ומשקיעים ישראלים בורחים לחו"ל. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו בתחום הזה לא מבריחים משקיעים ולא מבריחים את הכסף מחוץ לגבולות ישראל, ואני מדבר על הסרת חסמים, על כפל מס וכל מגוון הסוגיות שקשורות להשקעות. אני מבין שיש הרבה מאוד קשיים לחברות שנפתחות בישראל ורוצות לפתוח חשבון בנק. הבנקים מערימים לא מעט קשיים בקבלת הכספים ובעבודה השוטפת עם המטבעות הדיגיטליים. אני מבין גם שעד עכשיו אי אפשר לשלם ניכויים במטבע זר, מה שיוצר לא מעט קשיים.

לפני שבועיים העברנו בוועדת כלכלה תקנות בתחום שירותים פיננסיים, כשהמטרה הייתה לשמור על כספים של אזרחים. מכיוון שמדובר בתחום שהוא גם מושך, גם מאתגר וגם בעל סיכונים לא מעטים, בואו נראה איך אנחנו מגינים על אזרחים שמשקיעים בכל מיני גופים שהם לפעמים מפוקפקים. יכול להיות שחסרה כאן רגולציה מבחינת המדינה, מבחינת גידור האירוע.

הרי בסופו של דבר יגידו שאין חשבונות בנקים, שלא מאפשרים להם בגלל שחושבים שאין פיקוח על הכספים. זו לא חוכמה להגיד מה לא, החוכמה היא למצוא פתרונות, ויש פתרונות. אני חושב שהגיע הזמן להושיט את היד לאלה שרוצים להשקיע פה, להגיד שאפשר להשקיע גם בקריפטו.

למה לא עושים את זה?

תבוא רשות המסים ויבואו הבנקים ויגידו שלא פותחים כי אין פיקוח על הכסף הזה, שיש פה כספי טרור, שיש פה כסף שחור. צריך שקודם כל יתנו לאותם משקיעים את האפשרות להגיע לפה, לעשות את הצעד הזה. אי אפשר להגיד שכל האנשים שיושבים פה הם גנבים ורמאים. בוא נשמע את הפתרונות, לאו דווקא את הבעיות שנמצאות.

אם לא יהיה הון לא יהיה גם הון שחור, זה יפתור את הבעיה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, ותודה רבה ליוזמי הדיון. דיון מאוד מאוד חשוב, בטח בתקופה כזו. אנחנו שומעים בוועדת כספים על איך שני מנועי הצמיחה העיקריים של מדינת ישראל לאט לאט דועכים, איך אנחנו נכנסים לגירעונות. אנחנו בתקופת מלחמה, תקופה שהיא על הידיים שלנו. כל עוד אין כלכלה יציבה ואין כסף שנכנס לא יהיה ביטחון, לא יהיה מי שיממן את המילואים, לא יהיה מי שיממן את הנשקים. המשימה שלנו בוועדת כספים היא לדאוג שכלכלת מדינת ישראל תהיה יציבה, אבל עד עכשיו לא עשינו את זה בהצלחה רבה. אנחנו רואים ששני מנועי הצמיחה נמצאים בשיתוק מוחלט, ואנחנו רואים שמשקיעים בענף ההייטק מתחילים להעביר חברות לחו"ל.

ענף הקריפטו הוא אפיק השקעה לישראלים שנמצאים במצוקה כלכלית, אפיק השקעה טוב. אני לא יודעת אם הוא אפיק השקעה בטוח, אבל הוא אפיק השקעה טוב, הוא מאפשר. אחד הדברים שבגללם הגעתי לדיון הזה הוא התחרות. יש כאן חברות שעומדות ברגולציה המטורפת של מדינת ישראל כדי להילחם בהון השחור, מגיעות למצב שבו המשקיעים שלהן באים ומשקיעים את הכסף, רק הבנק שואב את המידע ופונה אל הלקוחות באופן ישיר. פניתי לפני כמה חודשים לרשות התחרות, לדעתי יש פה הפרה בוטה של התחרות, אבל לא קיבלתי על זה תשובה. חייבים לקבל תשובה, כי לא יכול להיות שיקרה דבר כזה. אם רוצים להתחרות, נהדר, כמה שיותר תחרות זה מצוין, אבל אסור לאפשר לבנקים לא להפקיד את הכסף, שזה דבר שיוצר שליטה בהכנסות ובהוצאות של החברה, וגם לגנוב את הלקוחות של החברות.

מה הכוונה בכך שהם שולטים על הכסף? אם אני מפקיד את הכסף בבנק, אני לא יכול להוציא?

אתה מפקיד את הכסף בחברת הקריפטו. כשחברת הקריפטו מכניסה את זה לתוך חשבון הבנק, הבנק מתחיל לשאול מי העביר את הכסף, האם זה ארגון טרור. אחרי שהם מבינים מי המשקיע, הם לוקחים את הפרטים שלו ושולחים לו הודעה שאומרת שלא כדאי לו להשקיע בחברת הקריפטו, שזה מסוכן, שזה לא בטוח, שעדיף לו להשקיע אצלם. זו הפרה בוטה של התחרות. הגעתי לוועדה כדי להציף את הדבר הזה. עדיין תשובות לא קיבלתי.

הדבר השני שחשוב לי לברר פה זה העניין של תשלום המסים. אנחנו מעוניינים בהכנסות נוספות לאוצר המדינה. כשאותם משקיעים בקריפטו רוצים לשלם מסים על הרווחים, הם לא מקבלים את המסים האלה.

וגם לא מתחייבים בפניהם שלא יהיה כפל מס.

הופכים אותם לעבריינים בפועל. לא יכול להיות שצריך את הכסף הזה כי יש גירעון מטורף אבל משרד האוצר לא מקבל את הכסף הזה. יש פה כשל מטורף שאנחנו חייבים לדון בו, ואם לא, אנחנו צריכים יחד לדאוג לחקיקה בנושא הזה.

רשות המסים, בקשה.

אני מסכים עם כל מה שנאמר פה.

אם הם צודקים, מה אתם עושים?

אין ספק שהאינטרס שלנו זהה לאינטרס של קבוצת המשקיעים ואנחנו רוצים שתהיה כלכלה שנגבה ממנה מס. אני מסכים עם זה שבעצם זה שאנחנו לא מאפשרים את תשלומי המסים אנחנו הופכים אנשים נורמטיבים לעברייני מס. מה הבעיה? שהיכולת שלנו כרשות לשלוט באירוע היא טיפה מורכבת.

רשות המסים גובה את המס שלה באמצעות הבנקים המסחריים. נישום משלם את המס באמצעות בנק מסחרי שהוא מנהל בו את החשבון. אין בעיה עם העברה מבנק מסחרי לחשבון הבנק של רשות המסים, כי הכספים האלה נבדקים בהתאם להנחיות של רשל"ה ובהתאם להנחיות בנק ישראל. הבעיה היא עם ניהול הציות של הבנקים כשמדובר בקריפטו. בקריפטו, ממה שידוע לנו, התופעה של אי קבלת כספים על ידי הבנקים המסחריים גדולה יותר בגלל הפיקוח של הדבר הזה.

אולי תפרט, כי כולם חושבים שמגיעים לפה כספי טרור. כשלא יודעים חושבים את הגרוע ביותר, וזה לא נכון לחשוב ככה.

נכון. זאת החלטה של הבנקים המסחריים. בכל החשיפות של הבנק להלבנת הון הוא צריך לעשות את הבדיקות. ככל הנראה יש איזו בעיה של ניהול הבקרה, מה שגורם לכך שאותם אנשים לא יכולים לשלם את המס. אנחנו, רשות המסים, בגלל שיש לנו אינטרס והמס חייב להיות ניטרלי - -

מה הכוונה במס ניטרלי?

לא יכול להיות שתיפתח חברת קריפטו בחו"ל בגלל שהיא לא יכולה לשלם מסים בישראל, זה משהו שאתה לא רוצה, לכן אתה צריך לאפשר סביבה עסקית ורגולטורית לפעילות שאתה רוצה שתהיה פה. אם יש פעילות שאתה לא רוצה, הרגולציה תלך נגד הדבר הזה. באנו בהצעה שכספי המסים ישולמו לחשבון הבנק של רשות המסים. מכיוון שאנחנו צריכים לדאוג שישלמו את המס, עשינו תהליך מאוד ארוך.

מתי עשיתם את זה?

הוא הסתיים ב-2023. היה תהליך מאוד ארוך מול בנק ישראל, מול רשל"ה ומול משרד המשפטים, כשבסופו של דבר הגענו לנוהל מאוד מורכב. אנחנו רצינו שהכספים יעברו ישירות לחשבון הבנק בלי פרוצדורות מיותרות, אבל במהלך הדיון עלתה הטענה שכספים שייכנסו בלי בדיקה יפגעו בדירוג של מדינת ישראל. עמדתנו הייתה שמדובר בכספי מסים, שאף אחד לא יוכל להגיד שהמדינה מלבינה הון.

מי התנגד?

בנק ישראל, כמי שאמון על החשבון הזה. אחרי שלוש שנים הבנו שלא נוכל להכריע את הדבר הזה.

זה קצת מוזר שאתה אומר שלא תוכלו להכריע את הדבר הזה. אתה בא עם פתרון שהוא לא הדרך הישירה. הדרך הישירה הייתה דרך הבנק.

אני לא יודע ללחוץ על בנק מסחרי.

הפתרון שלך הוא לא הפתרון. זה אולי פלסטר, לא מעבר לזה.

אין ספק שדרך המלך הייתה אם בנק הפועלים היה אומר לנישום: אני רוצה לשלם את המס, תעביר אותו לחשבון הבנק של רשות המסים.

תגיד למה לא גובים את המס הזה.

הנוהל, אחרי ארבע שנים של דיונים, הוא נוהל די מסורבל.

למה לא להוציא שומה?

מסורבל זה לא דבר מהשמיים. מישהו עשה אותו מסורבל.

אם אני אקח את המשכורת שלי ואתחיל לסרבל אותה, לא תגבו ממני מס?

זה נוהל שלכם.

זה לא נוהל שלנו.

אני לא שבע רצון מהתשובה שלך.

הוא אומר שזה לא הוא, שזה הבנקים, והבנקים יגידו שזה לא הם, שזה הרשות לניירות ערך. כל אחד מסיר אחריות מעצמו.

אני לא חושב שהסרנו אחריות.

מה התכנית שלכם? מתי אתם תגבו מס? אם לא, מה אתה מציע לעשות? אנחנו לא נשתוק על זה. נפל לידנו דבר שיש יכולת לגבות ממנו כסף. איך פותרים את הבעיה הזאת? אנחנו לא נשתוק על הדבר הזה.

174 חברות שלא יכולות לשלם מס.

חשבון הבנק של רשות המסים מנוהל על ידי בנק ישראל. מי שמכתיב את המדיניות הוא בנק ישראל. יש רשימה מאוד מסורבלת של בדיקות שאנחנו צריכים לעשות.

בנק ישראל, אומר משרד האוצר שלא גובים מס בגללכם.

בגלל הנוהל המסורבל שלכם.

זה נוהל שנעשה במשותף, מתוך כוונה למצוא פתרון. כשהכסף נכנס לישראל, לחשבון של רשות המסים, צריכות להיעשות בדיקות מקדימות. החלטנו ביחד שהבדיקות ייעשו על ידי רשות המסים. אם רשות המסים עשתה את הבדיקה ומצאה שמקור הכסף תקין, הכסף יכול להיכנס לבנק ישראל.

גם מבחינתך הנוהל מסורבל?

לא.

כמה זמן לוקחת בדיקה?

ארבע שנים חלפו ועוד לא הסתיימה בדיקה אחת.

דרך המלך צריכה להיות דרך הבנקים המסחריים. במקרים שבהם בנקים לא רוצים ולא מוכנים בשום פנים ואופן, עוברים לנוהל הזה, ואפשר להפקיד אותו בבנק ישראל אחרי בדיקה של רשות המסים.

איזה בנקים כן מקבלים?

זה לא לפי בנקים, זה לפי נישום.

זה אינדיבידואלי כלפי האדם? חלק מהאנשים בבנק יכולים וחלק לא יכולים?

זה בדיקות של הבנקים.

הבנקים אומרים שאם זה לא כסף שמקורו בביטקוין אתריום, הם לא מקבלים את הכסף. אם זו חברה שהנפיקה טוקן, אפילו אם המשקיעים עברו KYC ו-AML מלא, הבנקים לא יקבלו את הטוקן.

אתם לא יכולים להוציא הנחיה לבנק לקבל את הכסף?

רשות המסים לא מנחה את הבנקים. אני מסתכל על מבחן התוצאה. הנוהל פורסם ב-1.1.2024, כשמאז הגיעה אלינו רק פנייה אחת. או שהנוהל מסורבל, מרתיע ואנשים לא מגיעים, או שרוב האוכלוסייה מסתדרת.

אם זה היה המצב, לא היית רואה כל כך הרבה אנשים כרגע. כמה זמן לוקחת הבדיקה שלכם?

כמה שבועות.

למה הבנקים לא גובים מהמשקיעים האלה?

לכל בנק יש את המדיניות שלו.

אני מדבר על המדיניות הכללית. אני רואה שבינתיים אתם לא עושים כלום בעניין הזה.

זה לא נכון. לכל אחד מהבנקים יש מדיניות שמפורסמת באתר הבנקים. המדיניות של הבנקים ברורה. זה נכון שהמדיניות צריכה לקחת בחשבון את הסיכון שלפעמים כרוך בפעילות הזאת. זו פעילות לגיטימית בכל מקום בעולם אבל גם פעילות שכרוכה בסיכון, ואת זה אומר משרד האוצר שהקים צוות, לא אני אומר.

האם הבנקים מקבלים את הכסף של המשקיעים האלה?

הבנקים מקבלים כסף, רק לא את כל הכסף, משום שיש בדיקות שהבנקים צריכים לעשות.

הייתה בדיקה שהסתיימה והכסף התקבל?

כן, הבנקים מקבלים כספים. המחוקק מטיל על המערכת הבנקאית תפקיד של שומר סף. התפקיד של להיות שומר סף הוא תפקיד כפוי טובה, תפקיד מורכב שיש בצדו עיצומים וקנסות שמוטלים עלינו. אחרי שאתם מחוקקים חוקים אתם אומרים לנו לשבור את הראש, אתם אומרים לנו שאנחנו אחראים. אז לא, אנחנו לא אחראים.

הרבה היו רוצים לשבור את הראש כמוכם ולהרוויח.

רשות המסים מאשימים את הבנקים, והבנקים מאשימים אותנו.

יש שיח בין התעשייה ובינינו.

ארבע שנים?

לא ארבע שנים. לכל אחד מהבנקים יש מדיניות שמפורסמת. הבנקים לומדים את התחום כל הזמן, זה תחום מורכב. כל הזמן יש תהליכים של שיפור.

מי לוקח אחריות שיהיה כאן ביזנס? כל אחד מאשים מישהו אחר והביזנס בינתיים בורח.

האם אפשר יהיה להתגבר על העניין הזה ומי שירצה להשקיע יוכל להשקיע בעניין הזה? האם יכול להיות דבר כזה?

כן. אני חושב שהתעשייה משתכללת. מכיוון שאנחנו מרוויחים מהתעשייה הזאת, אין לנו עניין - -

למה זה לא מתקדם?

אני חושב שזה מתקדם.

אני לא חושב. יש מישהו מהאורחים שיכול להגיד בעניין הזה?

ישראל הולכת לפספס את אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של ההייטק הישראלי, היא מגרשת אותו במחדלים מידי יום. יזמים קמים מידי בוקר ומזיעים כי הם רוצים לשלם מסים, אבל רשות המסים ביד אחת לא מוכנה לקבל את הכסף שלהם וביד שנייה מטילה עליהם קנסות. משקיעים זרים רוצים לשים כאן כסף על חברות הייטק, להשקיע בחברות הייטק, אבל רשות המסים לא מוכנה להתחייב שהם לא ישלמו כפל מס על ההשקעה שלהם. חברות מנסות למשוך טאלנטים ועובדים, אבל אומרים להן שהעובדים שלהן ישלמו כפול על האופציות שלהם. יש כאן 3,800 עובדים, 174 חברות, ארבעה מיליארד דולר בהשקעות זרות, שלושה יוניקורנים. בחברות שמפתחות את התשתית של התעשייה הזאת, שזה הגל השלישי של האינטרנט, היזמים לא יכולים לקום בבוקר ולהתחרות, הם מסובכים עד מעל הראש עם הנושאים האלה. גילוי מרצון לעברייני מס עושים, אבל חברות צייתניות שמדווחות, שרוצות לשלם ניכוי מס מבנקים זרים - זה לא.

כשישבנו עם רשות המסים, הם אמרו לנו שאין שום בעיה. מה גילינו? שמתבשל תזכיר חוק שלא רק ינציח את הבעיה, אלא יחייב שכל משקיע זר ששם כסף בחברה ישראלית ישלם כפל מס. ברגע האחרון ראש רשות המסים וראש המטה עצרו את זה, ועל זה אני באמת מודה להם, אבל בשלוש השנים האחרונות שאנחנו יושבים איתם כמעט כל חודש כלום לא התקדם.

ענף הקריפטו עובד במחזורים. אנחנו נמצאים בתקופה שבה המשקיעים העולמיים מחפשים צוותים וחברות. הם באים לישראל כדי לחפש חברות שמפתחות את הטכנולוגיה הבאה. כשבא אדם שהוא משקיע הון סיכון, הוא צריך להגיד למשקיעים שהם חייבים להוציא את החברה מישראל כי יהיה צריך לשלם כפל מס. את הדבר הזה חייבים לפתור. בארצות הברית העבירו עכשיו את פיט 21 בשביל לטפל בבעיות האלו. גם טראמפ וגם ביידן מתייחסים לנושא של קריפטו ווב 3 בתוך מערכות הבחירות שלהם. רק אנחנו מתנהגים כאילו יש לנו עודף משקיעים זרים, כאילו אנחנו יכולים לדחוף אותם החוצה ממדינת ישראל.

אני הצעתי למציעים לא להגיש הצעת סיכום. אני מבקש מבנק ישראל, מרשות המסים ומהבנקים להביא לנו בתוך שלושה שבועות הצעת סיכום, מה מציעים לנו לעשות. אנחנו לא נעבור על זה לסדר היום. המציאות היא שהמדינה משוועת להשקעות, מעוניינת שאנשים ישקיעו, גם ישראלים וגם כאלה שהם לא מתוך ישראל. אנחנו צריכים לקבל אותם בכבוד, לתת יחס כמו שצריך למי שמשקיע כאן, לא לבוא ולהגיד שזה מסובך, מסורבל. זה כמעט מראה על מדינת עולם שלישי. אנחנו לא מדינה כזאת, אנחנו מדינה שצריכה להתגבר על זה. רשות המסים, תהיו בקשר עם בנק ישראל ועם הבנקים. אני רוצה שתביאו לנו הצעת סיכום עם תאריכים שבהם יתחילו לשלם מסים ויפסיקו עם כל הדברים מסביב.

הבנקים לא אשמים, כי הם חוששים שהם יקבלו קנס מארגון ה-FATF של איזה 700 מיליון דולר. גם רשות המס לחלוטין לא אשמה. הבנקים חייבים לקבל הוראה חוקית, הוראת בית משפט או אישור בנק ישראל. מדוע? כי כשהם יחששו לקבל את ה-700 מיליון דולר קנס מארגון ה-FATF, הם יוכלו להתגונן ולומר שהם קיבלו הוראה מבנק ישראל או קיבלו הוראת חוק.

איזו הוראה חוקית למשל?

כמו הנחיות מדויקות לאמצעי זיהוי שהבנקים דרך מחלקות הציות שלהם יצטרכו לעשות. היום דורשים מהלקוחות חוות דעת מומחים שלוקחת כמה חודשים ועולה עשרות אלפי שקלים.

אני קודם רוצה שהם יביאו לנו פתרונות. לפי הפתרונות שהם יתנו נחליט אם זה עולה על דרך המלך או נצטרך לתקן את החוק.

רשויות המס אוהבות את עולם הקריפטו, אין להן בעיה איתו.

אבל יש בעיה עם הבנקים.

אבן הנגף היא בבנקים וברשות למניעת הלבנת הון.

מה לגבי כך שהבנקים מנצלים את זה שנותנים להם פרטים כדי ללכת לבדוק בחברות אחרות?

אני לא יודע על כך.

אני ראיתי את זה בעיניים שלי.

אני מבקש שתדבר עם חברת הכנסת שרן השכל, אני ארצה לדעת מהסיפור הזה.

למה המפקח על הבנקים לא מטפל בדבר כזה?

אני מבקש שלא יצא שום תזכיר בשלב שבו אנחנו ממתינים לשילוב הכוחות שהצעת.

איזה תזכיר?

דיבר ניר מקודם על תזכיר שקיים באוויר. הוא יכול להיות מחר באתר משרד המשפטים.

מי אמור להוציא תזכיר?

רשות המסים. אנחנו מבקשים לא להוציא כלום כרגע.

היה דוח של הכלכלנית במשרד האוצר, שירה גרינברג, כדי לאפשר את התעשייה של הקריפטו. ההמלצות האלו גובשו לידי תזכיר חקיקה. תזכיר החקיקה שלנו התפרסם לפני כמה ימים. איגוד הקריפטו העלה איזו שהיא נקודה שאנחנו מקבלים.

אני לא יודע להיכנס לזה. כדי להגיד אם לפרסם תזכיר או לא לפרסם תזכיר צריך ללמוד את העניין, צריך לעשות ישיבה רצינית. היה פה דיון לפני הרבה זמן בעניין הזה. נדב, אני מבקש שתהיה זהיר עם העניין. אתם צריכים להגיש לנו איזה שהוא סיכום. אם אתה יכול לחכות עם התזכיר, תחכה. לא יקרה שום דבר אם זה יידחה עד שתאמרו לנו את המסקנות שלכם.

זה תזכיר שהוא בהמשך להחלטת ממשלה שפורסמה, זו לא איזו החלטה ספורדית של רשות המסים.

אני לא רוצה לתת או לא לתת הכשר לתזכיר הזה. ביקשתי מכם קצת לחכות, אבל אם לא אז לא.

היה צריך לעשות את זה תוך 90 יום.

אני רוצה להציג את הבעיה של האזרח הקטן, שזו בעיה שמשפיעה על כולנו ברמת המסים. ביקשת מהאוצר להציג את החוליה החלשה. החוליה החלשה היא הבנקים.

אמרתי האוצר, בנק ישראל והבנקים.

אם אפשר לבקש מהבנקים להציג כמה כסף נכנס אליהם בקריפטו בחמש השנים האחרונות. יש החלטות של בית משפט, יגואר היא חלק מהן, ויש הנחיות ברורות בנוהל בנקאי 411 שמורות להם איך לנהל סיכונים. מה שקורה בעולם האמיתי פשוט לא מיושם. יש דוחות של חברות מחקר בינלאומיות, חלקן יושבות פה, ש-90% מהקריפטו נקי. לא יכול להיות שלמדינת ישראל, לבנקים ולרשות המסים נכנסים 0.0002%. הבעיה היא שמי שיושב על השלטר לא מקבל את הכסף. מי שיושב על השלטר זו לא רשות המסים, זה אך ורק הבנקים. שיציגו נתונים לפעם הבאה.

תודה רבה לכם, אנחנו נמשיך את הנושא הזה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.