פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



53
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
07/07/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 87
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום ראשון, א' בתמוז התשפ"ד (07 ביולי 2024), שעה 11:00

ביקור במנהלת החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה - מעטפת וסיוע לחטופות ששבו משבי החמאס

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
מירב בן ארי
אלי דלל
שלי טל מירון
מטי צרפתי הרכבי

אור צוברי - מנהלת אגף חרבות ברזל, משרד הרווחה והביטחון החברתי

גלית דאדי - נציגת משרד החינוך, שפ"י, משרד החינוך

ד"ר נעה טייך פייר - מדריכה ארצית במינהלת חטופים ונעדרים, שפ"י, משרד החינוך

שרון רוטשילד - מנהלת תחום בכיר, תעסוקה בקהילה, אגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות

ליאת זיסקינד - אגף השיקום, המוסד לביטוח לאומי

ירון כהן - ראש מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים

יעל גורן חזקיה - ר' אגף מדיניות ממשל וקש"ח, מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים

בר הוד - רמ"ט מנהלת, מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים

אושרה גדרון - ר' תחום ממשל, מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים

ורדה פומרנץ - ראש אגף משפחות, מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים

רונית לב - סגנית ראש אגף משפחות, מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים

ג'וש לוסון - ראש דסק בריאות זרים, מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים

טל הוכמן - מנכ"לית שדולת הנשים

הודיה מויאל - מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים

אסתר בוכשטב - משפחות חטופים, אמא של חטוף

מירב רביב - משפחות חטופים, משפחת מונדר

איציק סלמה - עוזר פרלמנטרי לחה"כ שלי טל מירון

יערה - דוברת חה"כ מטי צרפתי הרכבי

מיכאל - המזכיר של יושבת-ראש הוועדה פנינה תמנו

נוי - יועצת של חה"כ שלי טל מירון

דלית אזולאי

דניאל ג', איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

ביקור במנהלת החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה - מעטפת וסיוע לחטופות ששבו משבי החמאס

בוקר טוב. לפני שאנחנו מתחילים, חשוב לי לומר, יש פה את הפרוטוקול ולכן כל אחד צריך לומר את השם המלא שלו ואת התפקיד לצורך הפרוטוקול הרשמי של הכנסת.

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים למנהלת החטופים, הנעדרים והשבים. אני ירון כהן, ראש המנהלת.

יעל גורן חזקיה, ראש אגף מדיניות ממשל וקשרי חוץ במנהלת.

אושרה, ראש תחום ממשל במנהלת.

שלי, חברת כנסת ויושבת ראש השדולה למען החטופים.

אני בר, ראש מטה במנהלת.

אלי דלל, חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד.

טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים.

הודיה מויאל, מנהלת קשרי ממשל של שדולת הנשים.

מטי צרפתי הרכבי, חברת כנסת וחברה בוועדה.

מירב רביב, מהמשפחות. בעל כורחנו התחלקנו לתפקידים וכל אחד נמשך לתחום שהוא טוב בו ויכול לעזור. אני בתפקידי סמנכ"ל משאבי אנוש, באתי ועזרתי בכל הנושא של קידום זכויות ומיצוי זכויות של החטופים, משפחות חטופים והשבים. אנחנו רוצים לעזור ולקדם דברים, וזה לא כל כך משנה לנו מי עושה מה, העיקר שדברים יתבצעו. לכן אנחנו כאן.

דוד שלי עדיין חטוף, דודה שלי, בת דודה שלי ובנה, אוהד בן ה-9, נחטפו וחזרו בפעימה הראשונה ב-24 בנובמבר אחרי 49 ימים. כל המשפחה נעלמה, זאת הייתה משפחה קטנה – אבא, אמא, בן, בת ונכד. הבן נרצח וכל האחרים נחטפו. ב-7 באוקטובר נעלמה משפחה שלמה ומאז אני מגויסת.

אני אסתר בוכשטב, אמא של יוגב, חטוף בעזה. רימון אשתו חזרה במתווה הראשון. יוגב עדיין שם. אני בצוות של מיצוי זכויות מההתחלה.

שמי ורדה פומרנץ, ואני ראש אגף המשפחות והמנהלת.

דלית אזולאי, מנהלת הוועדה.

נעים מאוד, אני רונית לב. אני סגניתה של ורדה של אגף המשפחות.

ליאת זיסקינד מאגף השיקום במוסד לביטוח לאומי.

גלית דאדי, נציגה של משרד החינוך.

שרון רוטשילד, נציגת משרד הבריאות.

אור צוברי, נציגה של משרד הרווחה.

יערה - - - הדוברת של מטי.

ג'וש לוסון, ראש דסק בריאות לזרים, - - -

מיכאל - - - המזכיר של יושבת-ראש הוועדה.

נוי - - - היועצת של חברת הכנסת שלי טל מירון.

איציק סלמה, עוזר פרלמנטרי לחברת הכנסת שלי טל מירון.

פנינה תמנו שטה, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. מודה לכם שאתם מארחים אותנו כאן היום. ירון, אתה תפתח ואז אני אצלול לעניינים. ומי את?

אני הרל"שית, יעל.

בוקר טוב. כמו שאמרנו נציג לכם קצת מה זו המנהלת ועל בסיס מה היא קמה ובמה היא עוסקת. ככל שיהיו שאלות, אני מציע שאפשר לשאול תוך כדי בשיח פתוח. אני מזכיר שגם בלוחות הזמנים אחרי שאנחנו מסיימים פה יש מפגש ושיח עם אנשים שבאים במגע עם המשפחות באופן ישיר, שזה ראשי הצוותים, מנהלי התיקים והצוות של האופרטיבי, שיח יותר חופשי - - - עשייה.

אנחנו מודים על כך שאתם מארחים אותנו כאן היום. נכון שזה חלק ממסגרת תפקידנו לפקח על עבודת הממשלה ובין היתר מחוץ לכותלי כנסת ישראל. אני חושבת, ויסכים איתי גם חבר הכנסת דלל, שהוא בעצמו יושב-ראש ונוהג לבצע הרבה מאוד סיורים, שהמפגשים הבלתי אמצעיים, הם עדיין פורמליים אבל עדיין הם בלתי אמצעיים מחוץ לכנסת, בעיניי יש בהם כדי להפרות, כדי אפילו לפרוץ דרך בהרבה מאוד סוגיות שבכנסת, בתוך סיר הלחץ, לא תמיד אנחנו מצליחים לפתור אותם.

אני חושבת שמבחינתנו יש לזה ערך מוסף גדול מאוד שהגענו לכאן כדי לפגוש גם את הצוות, גם אחר כך אנשים שעוסקים בזה יומיום, ובוודאי גם להודות למירב ואסתר, שהיה ברור לי מלכתחילה שאתן תהיו כאן, שדולת הנשים, והנוכחות הנכבדה של נציגי המשרדים, שהיא גם משמעותית, כי הרבה פעמים אנחנו מרגישים בתוך הדיונים בתוך הכנסת.

יכול להיות שאנחנו לא מקבלים את מלוא התמונה ואנחנו מנסים גם להחזיק בהרבה מאוד דברים, אז יוצא שאנחנו מחזיקים בנושא אחד ומצליחים לפתור, אבל התחושה היא לא אחת שהדברים לא מתוכללים באופן מלא, ויכול להיות שאנחנו טועים.

היינו במנהלת תקומה, וגם שם התרשמנו והצלחנו אפילו שם לשים זרקור על התקציבים המגדריים והסיוע שיינתן לנשים בכל מה שקשור לתקומה וחבל עוטף ישראל בדרום. אני חושבת שגם כאן יתכן או שנופתע או שנפרה אחד את השני. בסוף מדובר פה בכשעתיים, שהן יקרות מפז, כשהמטרה שלנו זה לצאת עם תוכנית עבודה משותפת לוועדה ואולי גם שלא צריך, יכול להיות שאתם עושים כבר את הכל. אז בבקשה.

אפשר להתחיל בלי שלציין שהיום 7 ביולי, תשעה חודשים לאירועי חרבות ברזל, 275 ימים בשבי. היום הזה הוא גם סימבולי והעובדה שאנחנו פה ביום הזה. המנהלת עוסקת ב-121 חטופים, 120 מתוכם זה חטופי חרבות ברזל ועוד חטופה אחת שלא קשורה לחרבות ברזל, איתה אנחנו עוסקים בנפרד.

מי החטופה שלא קשורה לחרבות ברזל?

אליזבת צורקוב.

אבל גם אורון ועוד ארבעה.

זה נכון. זה 116 חטופי חרבות ברזל וארבעה חטופי עבר בעזה, מתוכם 44 חטופים חללים. אנחנו מדברים על 88 אזרחים ו-32 חיילים חטופים. גם באזרחים חטופים מדובר על שני חטופי עבר ושני חטופי עבר. אנחנו מדברים על הישאם א-סייד ואברה מנגיסטו כחטופי עבר אזרחים, ואורון שאול והדר גולדין ז"ל כחטופי עבר חיילים לפי הפירוט. יש לנו 44 חטופים חללים, כפי שציינתי, האחרון שהצטרף לצערנו זה מוחמד אלאטרש בשבוע שעבר.

מבחינת שבים, סך הכל חזרו עד היום 135 שבים, חמישה חיילים ו-130 אזרחים. מתוך האזרחים 15 חזרו כשאינם בחיים, ואלה שבחיים חזרו או דרך פעימות ראשונות של פעימות הומניטריות, שזה בעיקר נטלי, יהודית, יוכבד ונורית. סך הכל שישה שחולצו, שניים בחילוץ הראשון של פרננדו ולואיס, ועוד ארבעה בחילוץ במבצע ארנון. עוד חיילת אחת, אורי מגידיש, חולצה גם היא במבצע. כל השאר, אלה שחזרו בחיים, חזרו במסגרת פעימה, כשהפירוט מופיע פה. אנחנו מדברים על 24 זרים ו-81 ישראלים. כל השאר שחזרו, שאינם בין החיים, חזרו דרך תהליכי חילוץ.

קצת שנבין איך המנהלת הזאת קמה ומה הייעוד שלה. צריך לזכור מאיפה התחלנו, 7 באוקטובר, אירוע שתופס את מדינת ישראל בהמון היבטים כלא מוכנה, אבל גם בהקשר של התמודדות עם כמות גדולה של אזרחים חטופים, זה לא שלא היו עד עכשיו אזרחים חטופים, אבל בגלל שהמספר שלהם היה בבודדים, נתנו לצה"ל לטפל בהם במסגרת אכ"א שו"נ, שזה אכ"א שבים ונעדרים שאחראי על הליווי של משפחות החטופים הצה"ליות.

ב-7 באוקטובר למעשה לא מעט גופים מתחילים להיכנס פנימה כתהליכי טיפול במשפחות בליווי. זה מתחיל בזה שצה"ל, אכ"א, מצמיד קציני קשר למשפחות כבר ב-7 באוקטובר. יום למחרת ממונה גל הירש כממונה על תחום השבים והנעדרים, משרדי הממשלה מתחילים להיכנס פנימה.

הוא ממונה מטעם משרד רוה"מ?

הוא ממונה מטעם ראש הממשלה כממונה על נושא השבויים והנעדרים. במקביל, צריך להגיד, חלק מהצוות שיושב פה מהמנהלת זה צוות של אנשים שלמעשה היו חברים בצוות הממונה כאנשי מילואים, ואנחנו מיד ביום הראשון כבר מבינים שהעיסוק המרכזי שלנו הוא בלתת מענה להמון המון משפחות שנפגשות ומנסות להבין מה גורל יקיריהם.

בשבוע הראשון היינו סביב 3,200 נעדרים, שלא הבנו עדיין מה קורה איתם. לכן מחליטים להקים מוקד טלפוני, כי עד אז השיחות הגיעו לטלפונים שלנו, סרטונים, הקלטות קוליות, אנשים שמחפשים - - -

118 אז הוקם, נכון? או 105 - - -

105 זה אחרי זה, אבל בכלל אז היה - - -

כן, 105 והמוקד של משטרת ישראל, נכון, אבל מגיעים טלפונים שקשורים לאנשים שמדווחים בדיעבד דיווחים כפולים. גם הדוד מדווח, גם המשפחה מדווחת.

ופרסמנו מספר. היה מספר שאליו אפשר לצלצל.

נכון. ולכן כבר בשבוע הראשון הקמנו בקפלן צוות של טלפניות ראשוני, שאחד יוכל לקבל מענה, ובמקביל מקימים ברמלה על בסיס מפקדת אלון של הקורונה את משל"ט מהלב. בסוף השבוע כבר עומדים 180 אנשים, שתפקידם זה לפתוח מוקד לקבלת פניות, ולנסות להבין כל משפחה מה הסטטוס שלה. - - - גל פונה לאלוף מאיר כליפי, ומבקש ממנו להצמיד גוף של אנשים אזרחיים שיהיו מלווי המשפחות בפן האזרחי. בפן הצבאי הרי תפקידו ללוות את המשפחות בהקשר של מידע מודיעיני - - - מי ומה, אבל יש תהליך ליווי אזרחי שאנחנו מבינים מהר מאוד של צרכים אזרחיים שעולים, זה מערך שנקרא "אתכם".

צריך להגיד, משרדי הממשלה נכנסים גם הם כבר במקביל, ביטוח לאומי, הרווחה, משרד הבריאות וכדומה, וגם עמותות – יש לא מעט עמותות, לדוגמה עמותת לב אחד, אנשים טובים שבאו לעשות מעשה ולנסות לסייע, אם זו עמותה שיש לה יכולות בזיהוי תווי פנים, ולנסות להבין מי ומה, ופיתוח אקסלים וכדומה – כל הדבר הזה קורה במקביל. יש כאן מערכת שאנחנו קוראים לה מערכת כאוטית, כי יש כאן איזשהו כאוס שמתמשך.

יש הבנה שנכון - - - את האירוע הזה להסדיר תחת איזושהי מנהלת אחת, ב-12 בנובמבר, - - - להקים את מנהלת החטופים, הנעדרים והשבים שתכלול לתוכה את כלל הגופים שציינתי עד עכשיו.

בהחלטת ממשלה, כן?

כן, ב-12 בנובמבר, ולצדם את צה"ל אכ"א שמלווה את המשפחות בפן המודיעיני מבצעי, כפי שאמרתי.

שהיא גם מסגירה את פעילות המשל"ט מהלב עד השלב שבו תוקם המנהלת באופן רשמי. כלומר זה היה של ביניים די ארוך אמנם אבל הוא כבר באופן הדרגתי עבר למנהלת.

אפשר לראות את זה גם על ציר הזמן, את כל התהליכים שקורים טרום הקמת המנהלת. ב-12 בנובמבר יש את החלטת הממשלה וב-22 בנובמבר מתחילה כבר הפעימה הראשונה של דלתות שמיים, של העסקה. למעשה בינואר מגבשים את תפיסת העבודה ושל המנהלת. אני מזכיר ששוחררו לפני כן ליפשיץ, רענן, יהודית ונטלי וגם אורי מגידיש, הם מחולצים לפני כן.

בינואר מתבצע למעשה גיבוש של תפיסת העבודה של המנהלת, ב-18 בינואר אני מתמנה להתחיל להקים את המנהלת ולמעשה המנהלת ב-1 במרס תופסת אחריות אחרי שהיא מאגמת לתוך האגם את המשל"ט שנמצא ברמלה, גם את מערך "אתכם" של המלווים האזרחיים, גם את סגירת העמותות הפרטיות שעובדות ונכנסות פנימה לתוך עבודת המנהלת מתוך כוונה שיהיה גוף אחד ממשלתי שמסתכל על - - -

מה קרה מנובמבר עד ינואר?

צריך להגיד קודם כל שהפעימה ותהליך השבים עשה איזושהי הקפאה מכיוון שכל הגופים היו עסוקים בתהליך של הפעימה. עד ינואר מגבשים את התפיסה של המנהלת, צריך להתחיל לגייס כוח אדם, מכרזים, ולכן מינואר למרס זה התהליך של גמר האיוש והעברת המקל, וב-1 במרס המנהלת מתחילה לעבוד.

החלטת הממשלה מדברת על שלושה תפקידים מרכזיים. השלישי היה הסגירה של המשל"ט והעברתו, הראשון זה ריכוז הקשר למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים ארצה, ליווי שוטף למשפחות ולשבים ארצה וגם שיקוף תקופת המצב ביחס למאמצי השבתם ארצה.

הדבר השני זה ריכוז המענים שניתנים למשפחות החטופים, ההבנה שכל משרד נותן סיוע למשפחות אבל בציר משלו ללא הסתכלות על המענה הכולל, ללא הסתכלות על כפילויות, ללא הסתכלות על צורך אחד מרכזי על עבודה מול משפחה וגם ההבנה שהמשפחות בסופו של דבר אל מול כל הכאוס הזה מצטרף אליהן גם - - - רב של בעלי תפקידים שנכנסים, לא ברור מי עושה מה וכו'. אני כבר לא מדבר על אנשים שנכנסנו כמתנדבים, כעמותות, כאנשים רצו לתרום וכו'.

זה יצר איזשהו אי הבנה של האחריות. לכן גם למפות פערים ולגבש פתרונות בהיבטים שהם קשורים. אני חייב לציין, המנהלת לא עוסקת במשא ומתן להשבת החטופים.

זה משהו שכדאי להבהיר, כי זה יצר בלבול בין המנהלת שהיא אחראית על התחום ההוליסטי, הטיפולי, המעטפת, לבין המנהלת של גל הירש, ככה אנחנו זוכרים את זה בראש, ובסוף אני מבינה שזה לא נפרד, רק שאתם אחראיים על המעטפת.

אנחנו אחראיים על הטיפול האזרחי. גל הירש היום הוא מתאם השו"נ, כפי שהיה מתאם השו"נ בעבר, ומי שעוסק במשא ומתן השבת החטופים זה ראש המוסד, ראש הממשלה, הקבינט. המנהלת לא מתעסקת במשא ומתן. תפקיד המנהלת לשקף למשפחות את תמונת המצב בהקשר של מה עם מאמצי ההשבה, המנהלת עוסקת בעיקר במעטפת האזרחית.

לגבי התפקידים – אחד זה קשר המשפחות, ליווי שוטף של משפחות החטופים ולשבים ארצה, ורדה שהיא ראש אגף משפחות תרחיב אחרי זה על התהליך של ליווי המשפחות. דבר שני זה ריכוז המענים בהקשר של מהם הפערים ומהם הפתרונות שניתן לתת להם. צריך לזכור שאנחנו מדברים על מענים וצרכים שפעם אחת הם ברמת פרט ופעם אחת הם ברמת כלל. יש פה צרכים שהם פרטניים למשפחה ויש פה צרכים של צרכי רוחב שהם רלוונטיים לכולם.

פתרונות חקיקה – יעל, ראש אגף ממשל וחקיקה תפרט אחרי זה על איך הולכים תהליכי החקיקה. אנחנו אחראיים על ניהול ועדכון מאגר המידע. יש לנו מערכת שעליה יושבים למעשה כל הנתונים שקשורים למשפחות החטופים. זה אומר הצרכים שענו, המענה שניתן, הטיפול, עץ המשפחה וכדומה.

הסברה לאומית ובינלאומית – אנחנו אחראיים על כל תהליכי הסיפור של המשלחות, הסברה לחו"ל מטעם המשפחות, והסברה בתוך הארץ.

עד הרגע לא ידעתי שזה תחתכם.

אבל שולי היא משרד החוץ.

אנחנו עובדים איתה לגמרי ביחד.

מי משלם למשל את כל ההוצאות? כי אז היה את המטה אל מולכם.

המטה, ככל שהוא רוצה, כגוף אזרחי להוציא משלחת כזו או אחרת, אנחנו לא מונעים עליו. אנחנו לגמרי נותנים את האופציה, כי על פי חוק מגיע למשפחות מימון נסיעות לחו"ל, כולל הוצאות - - -

פשוט לקח זמן עד שזה נכנס, אני זוכרת כי הייתי בקשר צמוד עם המטה.

זה קרה גם לפני. אנחנו נדבר על זה.

יעל, אני אומרת לך באופן חד וחלק, בהתחלה עד שהחזירו החזרים והובטח למטה - - - בסדר, יכול להיות שעכשיו זה עובד אחרי תשעה חודשים.

לא יכולים - - - למטה המשפחות. נדבר על זה אחרי זה.

- - -

אני ב-17 באוקטובר כבר הייתי בחו"ל, ב-25 באוקטובר הייתי במדריד עם - - -

אין מה להתווכח על זה. בהתחלה לקח זמן. אין צורך להתווכח על זה כי אנחנו יודעים מה הייתה המציאות ויושבות פה משפחות שהיו בחו"ל. לפעמים לוקח זמן.

כבר עכשיו משהו לסוגיית מטה המשפחות, לזכותו של מטה המשפחות יאמר שב-7 באוקטובר או ב-8 באוקטובר הוא התחיל לעבוד.

כמו הרבה דברים אזרחיים, אם לומר את האמת.

וטוב שהיו אנשים שקמו ועשו מעשה. אחרי סדר גודל של כ-5-6 שבועות עד שהנושא הוסדר, משלחות היום יוצאות כמשלחות מטעם המדינה של המשפחות או במימון המדינה על פי חוק, זו לא טובה שעושים. יחד עם זאת, ככל שמשלחת רוצה לצאת כשאין לה הקשרים של הסברה היא יכולה לצאת למשלחת לגיוס כספים וכו'. כל אחד יכול להוציא. רק לפני שלושה שבועות חזרה משלחת משותפת של המנהלת יחד עם מטה המשפחות מניו יורק - - -

היום זה עובד הרבה יותר טוב. זה מה שבשורה התחתונה.

גם שיתוף הפעולה בכללי.

נכון. באופן כללי שיתוף הפעולה עם נציגי המשפחות, מטה המשפחות, בהמון היבטים. הוא לא רק בהיבטים של משלחות, הוא בהיבטים של הסברה, חקיקה, נעשה מול מטה המשפחות. אנחנו - - - דרך אגב עם כל נציגי המשפחות, אנחנו נפגשים עם פורום תקווה עם מטה המשפחות, אבל אין ספק שמטה המשפחות בהקשר הזה מרכז תחתיו כמות גדולה של משפחות וגם לא מעט עשייה שהיא עשייה משותפת יחד איתנו, וגם כל סוגיה של תיעוד והנצחה צריך להגיד - - -

יש היום חוק שעולה לוועדת שרים, של קרויזר ושל כל יושבי ראש הסיעות. זה למכסה שלנו שמנו את זה. היום זה יעבור בוועדת שרים.

וגם הסוגיה של למשל איך חוגגים את יום הזיכרון ויום העצמאות. אני רוצה להגיד שאנחנו הלכנו למפגש של מטה המשפחות, היו שם 60 נציגי משפחות בשיח על איך הם היו רוצים מתוך הבנה שהמדינה תציין את הימים האלה איך נכון לציין אותם ביחס לזה ועם זה הלכנו לבית הנשיא - - - וליושב ראש הכנסת כדי לוודא שהתהליכים - - -

אבל זה מוזר שנותנים לכם את התפקיד הזה, כי למשל אני אם קודם כל אני פוטרת אותך מלהתעסק בכל הדברים, אני רוצה רק ריכוז מעני אזרחי טיפולי, בין אם זה ברמת הרוחב ובין אם זה ברמת הפרט.

זה - - - חברי הכנסת. אני חייב לומר לך, בזמנו אמרתי שכל חבר כנסת יאמץ משפחה אחת או שתיים ולצערי אני חייב לומר, אני אימצתי, אבל אני לא בקשר עם חלק גדול ממשפחות החטופים, אלא רק בוועדות, או בוועדה שלי שאני נותן להם זכות דיבור וכך הלאה, ושאר הוועדות שאנחנו מקשיבים וכמעט ולא מגיבים, אבל אני מרגיש שאני מפספס משפחות שאני מכיר או שמכירים אותי ואני לא מגיע אליהן כי אין לי קשר בשום צורה. זאת אומרת אני לא יכול להשיג טלפון - - -

אנחנו תכף ניגע בזה.

אני הייתי מאוד שמח אם לפחות חלק מחברי הכנסת או דרך איזשהו מישהו לקבל מספרי טלפון של משפחות שכן רוצות לדבר איתנו וכן היו רוצים לשמוע ולא להשיג את זה בדרך ספורדית. שתיים, איזושהי משפחה הגיעה אליי, שמה פתאום שאני במשך שלושה או ארבעה חודשים לא יצרתי קשר עם אותה משפחה כשנודע שהבן שלהם הוא חלל שנחטף ונמצא בעזה. אז יכול להיות שטעיתי, יכול להיות שלא שמתי לב. לא משנה מה הסיבה, לא משנה לחלוטין. עצם זה שהמשפחה הרגישה שהייתי צריך להתקשר ולא התקשרתי, זה לא בסדר.

אתה לא צריך להרגיש לא בסדר. היה לנו חמ"ל, הוקם חמ"ל לדעתי ב-8 באוקטובר של כל חברי הכנסת. במקרה אני גם תכללתי את צוותי המשימה. ביקשתי מהיועצת המשפטית שתביא לנו רשימות מסודרות מהמנהלת. אתה עוד לא היית בתפקיד.

לא הייתה אז מנהלת.

היה את גל הירש מבחינתנו. ואני אגיד לך, התשובה הייתה מאוד ברורה, היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, הוציאה, וקיבלנו סירוב. אמרנו שלא יכול להיות שכל פעם הסטטוס משתנה באותה תקופה, אנחנו לא רצינו להיות במצב שאני מתקשרת למשפחה של נעדר כי בכלל זה כבר הפך להיות מצב - - -

לא לאסוף תרומות, לא לתת תרומות, לא להיות בקשר. שמו עלינו הרבה מאוד גזירות, זה לא הגיוני.

נכון, אבל זה לא לך. זה מופנה לגל הירש, הוא לא פה, הוא לא יכול להגן על עצמו.

זה היה בגלל בעיות של רגישות המידע.

זה לא משנה. הם נבחרי ציבור - - -

אז מהצד שלנו, אנחנו באיזשהו שלב שהיו 240 חטופים, 240 לחלק לשניים זה 120, עשינו "אמץ ח"כ". במקום שהח"כ יאמץ חטוף, אנחנו עשינו אמץ ח"כ, וכל אחד מאיתנו לקח שני חברי כנסת. הייתה לנו קבוצה, עכשיו חיפשתי בשביל לראות ממתי זה היה - - -

אבל מירב, למשל לי לא אמרו אף פעם.

שנייה, אני רק אספר לכם. הייתה לנו קבוצת פעולה, מה אומרים, טבלת אקסל, פניתי לחבר כנסת, אמרתי לו ככה, וכו'. זה התמוסס. עכשיו יש לנו קבוצה, אנחנו עכשיו פועלים אחרת. כל הזמן צחקנו ואמרנו, לדעתי אני גם התראיינתי על זה בתקשורת, אמרתי אם חברי הכנסת לא מאמצים אותנו אנחנו לא נאמץ אותם, ועכשיו יש לנו פרויקט של עוטף שר, כל כמה משפחות יש לנו עוטף שר על עוטף עזה ואנחנו נפגשים איתם בצורה אחד על אחד בלי תקשורת - - -

טוב, תודה מירב, אבל - - -

ברור, אני רק מספרת לכם שכל הדברים שחשבו עליהם, אנחנו חשבנו עליהם צעד אחד קדימה.

חבר הכנסת דלל אני אענה לך. אחת הסיבות שאני חושב שיש חשיבות לעובדה שאתם פה זו העובדה שאנשים צריכים גם לדעת מה יש במנהלת. צריך להגיד שהמנהלת עד מרס גם מבחינה משפטית לא היה כאן גוף שהוא גוף מוסמך משפטית מדינית. ההחלטה של הקמת המנהלת מסדירה לא מעט דברים גם בהיבט המשפטי, ולכן העובדה שיש כאן היום מנהלת שהיא מנהלת שאמורה לתת מענה למשפחות ואל מול זה גם לנבחרי הציבור - - -

מה זאת אומרת לא הוסדר משפטית?

אני אתן דוגמה. אם יעל עכשיו היא ראש אגף ממשל וחקיקה, כשהיא צריכה לעשות שולחן עגול עם משרדי ממשלה, להוביל תהליך חקיקה - - -

אין לה סמכות.

לא היה, היום יש לי. עשיתי את זה, אבל דרך משרד המשפטים בעקיפין.

לכן הקמת המנהלת הסדירה גם את העובדה שיש גורמים שהם גורמים שמוסמכים על פי דין להוציא מידע החוצה וכו'. אנחנו נשמח מאוד שחברי הכנסת ייקחו פעילות כמה שיותר רחבה מול המשפחות, המידע נמצא פה. צריך להגיד אנחנו לא שולחים מידע לחבר כנסת אלמלא אנחנו פונים למשפחות קודם כל ומבקשים את אישורן.

מצוין. אז יש גם את אביבית יבלונקה שהרימה את הכפפה מבחינת המודעות הציבורית על חברי כנסת שלא נמצאים בקשר, זה נושא אחד מיני רבים, שאולי אפילו לא באנו לעסוק בהם למרות שזה חשוב ואפשר אסתר שתגייסו אותה בעניין הזה. אני כן אומר, הממשלה לא פעלה מהיר, ואנחנו לא פה רק בשביל לבקר, בסוף אנחנו רוצים תוצאות. אבל כמישהי שקלטה תחת משמרת שלי 70,000 פליטים מאוקריאנה, לא אדם אחד, אנשים שבאו בלי כלום, בסוף אם ממשלה לא יודעת לקחת קבינט מסוים שדן רק בזה ונותן להם את הכלים, את הסמכות, את העזרה המשפטית, עד מרס זה חצי שנה שהיא מבוזבזת אז כנראה במובן הזה קשה מאוד לבוא בטענות אליכם. ועדיין לא מאוחר, כי יש כנגד 120 חברי כנסת 120 חטופים.

דרך אגב אמרתי במליאה מעל הדוכן שכל חבר כנסת יאמץ אחד או שניים. זה הכי פשוט.

נכון.

בעיניי זה מאוד חשוב. אני מהמשפחות שמגיעה לכנסת כל שבוע, זה דבר שאני עושה מהחודש הראשון. אני יודעת שאני יכולה לפנות ישירות. אבל חלק גדול מהמשפחות לא מגיעות וגם חלק מהמשפחות לא מגיעות למטה והן לא בציבור ואני חושבת שמה שאפשר לעשות, ירון, יש את קבוצת הווטסאפ של המשפחות, אפשר לשלוח "מי לא מעוניין שלא יצרו איתו קשר" ומי שלא מעוניין, לא חושבת שיהיו כאלה, אבל נניח - - -

סליחה שאני אומר את זה אבל חווינו חבר כנסת ושר שפנו למשפחות ונענו בטריקת טלפון ובכעס. לכן אני אומר שאנחנו - - -

עדיף את זה מאשר שתהיה משפחה שחודשים לא מקבלת טלפון.

אני אומרת את זה לחברי הכנסת ולשרים, אתם בתפקיד הציבורי, מה אתם מפחדים מטריקת טלפון?

אני לא מפחד מטריקת טלפון.

אני אפילו לא מגיע לטלפון. אני לא מצליח להגיע.

רגע, אני רוצה לעשות סדר.

בואו נעשה סדר. זה נושא חשוב, אבל לא לשמו התכנסנו.

אבל זה נושא חשוב כי יש משפחות רבות שמרגישות כאב שלא פונים אליהן.

יש שרים רבים וחברי כנסת שמאז שקמה המנהלת התחילו לפנות. אנחנו לא יכולים להוציא טלפונים של משפחות - - - אני אגיד את הפתרון מאוד קצר. בסיום הדברים אני אגיד שגם יכול להיות, וזה משהו שאנחנו צריכים לעשות, להיות פרואקטיביים בעניין.

אם אתם לא מסוגלים כמנהלת לעשות את זה כי אתם לא מבינים שאנחנו שליחי המדינה - - -

רגע, לא אמרתי שאנחנו לא מסוגלים לעשות. עוד לא סיימתי את הדברים שלי. אמרתי שאנחנו מוציאים טלפון של כל מלווה משפחה דרכו הקשר הראשוני למשפחה, ומרגע שהמשפחה מאשרת כבר נוצר קשר בלתי אמצעי מול חברי כנסת ושרים וזו האג'נדה שלנו, אני מאוד מאמינה בה. אנחנו נוציא את זה גם כמשהו פרואקטיבי וגם - - -

זה נושא חשוב שאנחנו בסוף היום הזה נשב אסתר ונראה איך עושים את זה. אביבית יבלונקה אמרה "מה אתם צריכים את המנהלת? אני מוכנה לשאול", הרי יש לכם קבוצה, תסבירו לנו, אתם יכולים להביא לנו רשימה שהיא קוהרנטית יותר לגבי מי לא רוצה, כי זה קל יותר, ואז אנחנו נעשה את השיבוץ.

אבל יש פתרון.

אבל אם אני רוצה את הטלפונים של כולם, תתחילו לכולם, לכל חבר כנסת? יש בזה משהו לא הגיוני, בתהליך.

אנחנו נשב על זה אחרי, יש דרך נורא פרקטית.

אנחנו מתקדמים. אני רוצה להגיע למענים.

לי זה חשוב. שבוע שעבר הייתה לי שיחה מאוד מאוד קשה עם אבא של חטוף, שציפה שאני אתקשר. את זה אני רוצה למנוע. מי שמכיר אותי יודע - - -

שיש לך לב ענק.

זה לא עניין של "לב ענק". אני חיפשתי ורציתי, ובמקרה פספסתי מישהו שהוא באיזשהו מעגל מסוים ולא הגעתי אליו. ואז אני הולך לקבוע איתו פגישה השבוע וכך הלאה, אבל לי זה הפריע. אני חייב לומר שאחרי שיחה כזאת לא ישנתי טוב כי הרגשתי משהו לא בסדר.

אז אנחנו נקדיש לזה רבע שעה בסוף היום לראות איך אנחנו מתקדמים עם הדבר הזה כי זה באמת מביש. בסוף אנחנו לא צריכים לשמוע שיש משפחה שתשעה חודשים לא קיבלה טלפון מנבחרי ציבור וזה יכול לעשות את כל ההבדל.

דרך אגב, במאמר מוסגר, נשיא המדינה התקשר. אני לא יודעת איך לנשיא המדינה יש טלפונים, אז כנראה - - - כנראה שאין לו בעיה לקבל את הרשימה.

בסדר, עוד פעם, - - - אני שמח וזה בסדר גמור ונשיא הוא נשיא.

אלי. אני נאלצת לעצור את כולם בעניין הזה. אני אומרת לכם, תתמקדו. כרגע לא להתפזר לנושאים אחרים, כי בסוף היתרון שלנו פה זה על המענים. יש משפחות שצריכות מענים. אני אישית בעצמי התערבתי בחלק מהמשפחות ואנחנו עדיין צריכים להתערב, במיוחד יש נושא שהוא משמעותי מאוד, ודיברתי עם מירב על זה בחוץ, אימהות מבוגרות, שזה דור שלא יודע לבקש כלום ולא יודע לדרוש כלום, וכנ"ל לגבי אבות, ועדיין הם הורים שבגיל של זקנה הם נמצאים במצב בריאותי שמדרדר ואנחנו צריכים לוודא שאנחנו נותנים להם את המעטפת.

הייתי רוצה לראות בריכוז כל המענים, שתעשה לי וויש כדי שאנחנו נראה מה אנחנו פוגשים בכנסת ביומיום כשאנחנו פוגשים משפחות אל מול המענים שניתנים, כולל למשל שיעל הגיעה אלינו לוועדה ואמרנו שהתזכיר תקוע ואתם פעלתם מאוד מהר ושבוע אחרי זה לדעתי כבר התזכיר של פדויי שבי, התיקון של התעריפים טופל, כולל משפחות שגם ברמה הפרטנית, בין הרוחבית לפרטנית - - -

ולא רק תעריפים, צריך להגיד.

למשל שבה שחזרה מהשבי, היא לא מסוגלת לנקות, היא לא מסוגלת בכלל לתפקד, ואז נתתם שעות סיוע מביטוח לאומי שנמצאים פה. אני רוצה לראות שכל הדבר הזה מתנקז למירב המענים שהמדינה יכולה לתת. בבקשה.

כדי שנבין איך המנהלת בנויה, היא בנויה משני אגפים מרכזיים – אגף משפחות – ורדה פומרנץ, אגף מדיניות ממשל וקש"ח – יעל גורן. למעשה למנהלת יש גוף של דוברות, מטה, ויש תחום משפחות, תחום שבים, התמחות בכל אחת מהאוכלוסיות מכיוון שהשבים זו אוכלוסייה אחת שמצריכה טיפול לבד ומשפחות החטופים זו סוגיה אחרת.

שהרבה פעמים זו אותה משפחה גם.

בוודאי. יכולה להיות משפחה שיש בה נרצח, שב וחטוף.

שעכשיו בה גם נכנס לתמונה הסיפור הזה שמפסיקים את הקצבאות ואז אני רואה משפחות של חטופים ונרצחים שנאלצות לזוז ממקום למקום בזמן שהן לא רוצות. מענקי האכלוס משתנים, ואז מי נופל?

חכה, אמרת גם חטופים, גם נרצחים - - -

מירב, אני קוראת לך לסדר. היום אני לא עושה לך הנחות. אני אומרת שההתייחסות למשפחה של חטוף ונרצח חייבת להיות בזום אין. לא יכול להיות שמה שחל על הכלל במענקי פינוי דיור לא נתחשב - - -

יש. חטופים מקבלים. משפחות החטופים. יש החלטה על החטופים.

אז אני אומרת לכם, יש אנשים שנאלצו לעבור דירה, והם פנו אליי ואמרו לי "אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לעבור דירה לעוטף בזמן שאנחנו לא רוצים". זה משהו שחייב להיות פתיר. אז אמרו לי שהחליטו על איזו החלטת ממשלה להקים ועדה. אולי עם הוועדה הזאת, כמו שאתה אמרת רק במרס התחילה, אז אולי עוד חצי שנה אחרי שכבר הנזקים נגרמו, הם יקבלו מענה. אני חושבת שפה אתם יכולים להוביל בעניין הזה ולעשות זום אין כדי שלא ייווצר מצב שמטלטלים משפחה של חטופים ונרצחים.

חוק פדויי שבי הוא לא רק מעטפת כלכלית, אלא הוא מעטפת שלמה. נציגי משרדי הממשלה יושבים פה קבוע במנהלת, זאת אומרת שלושת משרדי הממשלה המרכזיים והביטוח הלאומי, שזה רווחה, חינוך ובריאות, יש לנו בכל משרד גם POC, זאת אומרת תיירות, תחבורה. POC שהמשרד הגדיר שהוא נותן לנו מענה בהקשרים של צורך. אחרי זה נסביר בדיוק איך הולך התהליך.

כשאנחנו מסתכלים על משפחה במרכז, אנחנו צריכים להבין באילו צרכים אנחנו מטפלים. יש צרכים פונקציונליים, שזה סיוע כלכלי, פתרון למגורים, סיוע מול כל גורם ממשלתי כזה ואחר, צורך מסוים מול רשות מקומית וסיוע מזדמן על בעיה שהיא בעיה פרטנית.

מצד שני יש לא מעט צרכים רגשיים, אחד איך אני יכול לדעת מידע, תעבירו לי מידע, אני רוצה לקבל אותו באופן רשמי ולא להיות מטולטל על ידי הודעת תקשורת כזאת או אחרת. השפעה – איך אני יכול לדבר עם מקבלי החלטות כדי שדעתי תישמע ושאני אוכל להשפיע. זה יכול להיות מפגשים עם בכירים בארץ, ערים, חברי קבינט, חברי כנסת, בחו"ל כמובן וכדומה, היכולת להגיע לתקשורת המונים, אמון וביטחון לדעת שהדבר הזה נשאר בראש סדר העדיפויות ולדעת שאני עושה הכל.

כל הדברים האלה זה דברים שאנחנו פוגשים ביומיום, שיח מול המשפחות, כשאנחנו מבינים שאלה בערך הצרכים שבהם אנחנו מטפלים כמנהלת.

סליחה, בהגדרת משפחה?

המנהלת מלווה בהגדרה קרבה ראשונה. יחד עם זאת, אנחנו מבינים - - -

סבא וסבתא שכולה - - -

או בני דודים שאנחנו יודעים שהם מאוד מעורבים.

נקודתית יש הרחבת המעגל?

יש משפחות שלצערנו החברה הראשונה איננה בנמצא. או שהיא נרצחה, או שהיא לא הייתה קיימת כבר לפני כן. אז אנחנו צריכים להתייחס לקרבה השנייה כקרבה ראשונה. מעבר לזה אנחנו מבינים שאירוע כזה לא נגמר בקרבה הראשונה. יחד עם זאת, צריך להגיד, המנהלת כמנהלת יודעת לתת מעטפת מלווה לקרבה הראשונה, וככל שיש צרכים בקרבה שנייה או שלישית - - -

מרחיבה.

- - - המנהלת יודעת לתת מענה חריג כזה או אחר. צריך להגיד שמבחינת מה שהמדינה מאפשרת מבחינת תגמולים וכדומה הוא בקרבה ראשונה.

בחוק תגמולים של משפחות חטופים הייתה הרחבה למה היא הגדרת משפחה גרעינית – אחים וילדים נכללים כשמדברים על חוק משפחות וחטופים, והם אינם נכללים כשמדברים על נפגעי איבה, לפני 7 באוקטובר, וחשוב לומר שפה הייתה הרחבה. אחים של הרוג מפיגוע בדיזינגוף אינו מקבל שום מענקים, ומה שאנחנו צריכים למשפחות החטופים הרחבנו את זה. אתייחס לזה תכף.

לכל משפחת חטוף יש קצין קשר מטעם צה"ל, - - - קצין קשר מטעם צה"ל מסיים את תפקידו כי כבר לא קשור, אין יותר את העניין של היבט מודיעני מבצעי - - - יש לאזרח מלווה מטעם המנהלת ולכל משפחה יש מנהל תיק משפחה שיושב פה. זה בן אדם שהתפקיד שלו זה לתכלל את כלל - - -

בשכר?

כן, בשכר. גם האזרחים המלווים, דרך אגב, שעד עכשיו היו בהתנדבות, אנחנו אפשרנו לכולם לחתום על הסכם שכר, חלקם זה אנשים שמתעקשים להמשיך בהתנדבות, הם אומרים "זאת התרומה שלי, אני לא מוכן לקבל שכר". אז גם להם יצרנו מעטפת מינימלית שאומרת פיתוח, דמי כלכלה ונסיעות.

אז יש מנהל תיק, אזרח מלווה, שהוא ספציפית על משפחה אחת או על כמה משפחות?

לא. בדרך כלל זה על משפחה אחת. יש לנו אזרח שמלווה 2-3 משפחות.

מנהל תיק משפחה כמה משפחות?

בין 7-8 משפחות.

עורך דין זה של סיוע משפטי?

נכון, עו"ס שיקום של ביטוח לאומי.

איפה הרווחה?

אחות מלווה זה לא עובד בכלל, אני רוצה להגיד לך - - -

רגע, אחות מלווה זה רק לשבים, והדיון לוועדת הבריאות, מה שקופות החולים אמרו, זה שהם עכשיו יצרפו מבחינתם אחות מלווה גם למשפחות החטופים, אבל לשב כשהוא חוזר כרגע בהגדרה, לכל שב שחוזר ביציאה מבית החולים יש מעבר ל-POC אחות מטעם קופת החולים שאחראית על המשך - - -

ירון, כשעשינו דיון, האמת שזה לא היה על השבים, יותר על משפחות הנופלים, ומשם אני יכולה - - - ואמרנו מי יצר קשר אקטיבית, והדבר היחיד שיצרו קשר אקטיבית זה היה הסיוע המשפטי. נכון שביטוח לאומי כל הזמן - - -

באזרחים - - -

נשות הנופלים, החיילים שנפלו בקרב בעזה.

של החיילים?

כן.

שזה היבט אחר ממה שעלה.

אבל זה לא משנה, זה מלמד הרבה על - - -

בסדר, אני רק רוצה להבין על מי מדובר.

כן, הנופלים. ואני אומרת, כל אלה, חוץ מקצין הקשר שיוצא מהתמונה כשאתה אומר שהחטוף שב, אלא אם כן בטח זו משפחה אם יש לה שני חטופים.

אם יש עדיין חטוף אז הוא ממשיך.

אני הייתי רוצה לדעת מה נוהל יצירת קשר. יכול להיות שהם יגידו כל אחד ואנחנו רוצים לדעת באמת שזה קורה. אסתר ומירב יעירו את עיננו אם זה לא באמת קורה.

מכיוון שאת פוגשת היום בשעה שאחרי זה גם את הנציגים של שני אזרחים מלווים וגם שני מנהלי תיקי משפחה, אז תוכלו לשאול אותם. נציגי משרדי הממשלה פה יכולים להגיד לך מה נוהל יצירת הקשר שלהם באופן פרו-אקטיבי מול המשפחה, ויש גם את התהליך שבו אנחנו עושים מפגשים של כל הצוות - - -בחדר ליד לצורך העניין רק שתדעו עכשיו מתבצע מפגש מולקולה של משפחת - - - אז כל המשפחה שם עם כל הצוות. זה חלק מהתהליך. כל אחד מבעלי התפקידים האלה גם פוגש את המשפחה לאו דווקא דרך מפגש קבוצתי - - -

פגעת בנקודה. הם באמת כל הזמן ביקשו את הסיפור של המולקולה. הסיפור של המולקולה עלה פעם אחר פעם כדי שהמשפחה לא תיכנס גם לאיזה - - - ריבוי גורמים לבלבול למי צריך לפנות, למרות שיש מנהל תיק ואזרח מלווה. איך אתם חווים את זה?

אני אמרתי לארגון וליעל שאני מבקשת להיות המשפחה האחרונה שתהיה במולקולות כי אני בתור אחת שעוסקת במיצוי זכויות אני רוצה לראות שכולם יקבלו את הטיפול הזה. אני חושבת שזה נורא חשוב. יש משהו בכך שמשפחה יושבת ורואה את כל האנשים שמטפלים בתיק שלה ויכולים לעלות כל מיני צרכים שהם גם חשבו עליהם וגם לא חשבו עליהם. זו ההזדמנות הכי טובה לעשות את זה.

אני פשוט ביקשתי לגבי עצמי, המשפחה שלנו, אמרתי שאנחנו נהיה אחרונים. יש בזה משהו מאוד חשוב שזה יסתדר כמה שיותר מהר. אני לא יודעת מתי זה יקרה, 120 המקום שלנו. יש בזה חשיבות מאוד גדולה להבין את המשפחה לא רק דרך המקשר, כי המקשר, גם אם יש מקשר מקסים ומעולה - - -

המקשר זה האזרח המלווה?

כן. אבל אני אומרת, יש משהו במתווך שמעביר מסר ממשפחה. פעם אחת המשפחה צריכה לראות את כל מי שמטפל בה ולדבר, כי סתם אם ישאלו אותי - - - "למה אני צריכה נציג משרד החינוך?", אבל בנציג משרד החינוך, אני יכולה לדבר על האחיין שלי, האחיינית שלי, האחיינית שכבר יצאה ממשרד החינוך לפני חודש, אבל יש בזה משהו, בלהעלות צרכים שאתה לא חושב עליהם שאתה כן צריך עזרה. זה מאוד חשוב לעשות את המפגש הזה.

כמה אנשים יש במנהלת ישירים? כמה עובדים במנהלת באופן ישיר?

120 עובדים במנהלת שכוללים את האזרחים המלווים - - - מנהלי תיקי המשפחה, הצוות האופרטיבי.

הבנתי, זאת אומרת אלה ישירים. יש כמובן את העקיפים שזה נציגי משרד - - -

נציגי משרדים, צה"ל וכדומה. רק הדבר הזה שדיברה עליו אסתר, ואצלנו הלך והתבהר עם הזמן, שמשפחות לא פנויות אפילו להציף בעצמן את הצרכים שלהן.

נכון. זה בדיוק העניין.

אז זה התהליך שבמפגש המולקולה - - -

השאלה היא אם זה טורי או שזה - - -

לא. במקביל.

אני אעדכן תכף. ביקשתי לקבל את הנתון - - - של כמה משפחות עוד לא תואמו, שזה בודדות, והפניה כבר הייתה לרוב, אבל אני לא אוהבת לדבר ברוב כשמדובר באנשים, אז תוך כדי זה מה שכתבתי ואני עוד מעט אגיד את זה במספר מדויק.

נכון מאוד. אני רוצה לחזק את זה. לדעתי זה מתנהל בעצלתיים. אנחנו כבר תשעה חודשים, כפי שאמרת בהתחלה. בעיניי זה הפתרון, ויעל יודעת שאני כל הזמן דוחפת לזה. כי כל משפחה יש לה צרכים אינדיבידואליים אחרים. וזה גם כל כך מעט. זה אקסל. זה 240 משפחות. לא, 240 חטופים, זה פחות משפחות.

יותר, כי אנחנו מטפלים במשפחות בכמה בתי אב לאותה משפחה.

בסדר, אז אמרת 300 בתי אב. גם 300 זה לא כזה בשמיים. זה לא אלפים, וזה אפשרי לעשות את זה, וזה יפתור לנו חצי. לדעת מה הבעיות ומה הצרכים זה כבר חצי מהפתרון. לבוא למשפחה ולהגיד "מה אתם צריכים" תאמין לי - - -

"אם תחזירי לנו את הילד אנחנו נגיד".

לא, גם חוויתי בחיים האישיים שלי איזשהו משבר שאומרים לך "כל מה שאתה צריך, תבקש", אתה לא יודע מה לבקש, ואחר כך אתה מבקש ואומרים לך "לך תביא, תחזור". זה לא שם. זה צריך "אתה יכול 1, 2, 3, 4". אני רוצה לציין שגם לנו יש מישהי מדהימה ומכירים אותה פה שהיא יודעת איך באמת להכליל את הכל ולהגיד "ניקח מפה, נעשה ככה, נלך לשם" - - - למשפחה בכלל אין שמץ של מושג, שלא לדבר על בירוקרטיות ולמלא טפסים.

בשבוע שעבר נסענו לראות בעיניים את מה שקרה בעוטף ונפגשנו עם הבת של גדי מוזס בניר עוז. היא אמרה לנו משפט שאומר "האנשים פה זה לא אנשים שרגילים להגיד מה הם צריכים. זה אנשים שמסתדרים לבד כל החיים, והתחושה של להסביר" - - -

זה בדיוק האימהות שאני מדברת עליהן.

אמא שלי בת 83 מהיום הראשון היא לא יכלה לבשל, לא כלום, ואבא שלי הוא אח של חטוף והוא בן 86, סידרתי לה - - - אלטרנטיבה כל יום הביאו להם אוכל חם. אחרי כמה זמן היא אומרת לי "מירב, לא נעים לי". אני אומרת לה "אמא, את שנים התנדבת, אז עכשיו יש עוד אנשים שרוצים לתת". זה אנשים שלא מוכנים לקבל, אני אומרת לכם.

הסיפור של המולקולה כן פותר משהו ונותן ראיה טיפה יותר כוללת וזום אין על משפחה.

קודם כל היא מבהירה למשפחה, גם למי שעוד לא הספיק להכיר, מי זה הצוות שמלווה אותה. שתיים, היא באה באופן יזום להביא צרכים, דרך אגב לא רק בקרבה ראשונה, בעיקר צרכים בקרבה שנייה ושלישית, צריך להגיד שהקרבה הראשונה בהיבטים הכלכליים מטופלים.

לא נכון. לא בהכרח.

רגע, קרבה ראשונה בהיבטים הכלכליים, חוק התגמולים נותן מענה. הבעיות שלנו הרבה פעמים עולות בקרבה שנייה ושלישית, ששם אין מעטפת מלווה צמודה, ושתיים פתאום עולים שם צרכים. למשל האחיינים של אסתר - - -

אני לא מסכימה איתך, כי גם אני בקשר עם משפחות, ויודעות את זה החברות היקרות שנמצאות כאן, אני רואה את הצרכים שעולים. יכול להיות שזה לא הסיפור של הכסף, ושזה הסיפור של התיעול, המענה לצורך הנכון.

לדוגמה כשרז בן עמי הגיע לוועדה, אחרי כמה מפגשים הגיעה בת - - - סיפרה שהבית מוזנח, האמא לא מתפקדת. מין הסתם שהיא לא, היא חזרה מהשבי. אנחנו מצפים ממנה להתעסק בכלים ובשטיפת רצפות כשבן הזוג שלה נמצא בשבי, והיא חולה. ורק אז בהתערבות של ביטוח לאומי תוך זמן קצר זה נפתר, יום אחרי הדיון, שהביאו לה 12-13 שעות בשבוע של סיוע. זה דברים פשוטים אבל מחייבי המציאות. לכן אני לא חושבת שזה הסיפור לא שומעת הדרגה השנייה, הדרגה הראשונה גם לא מטופלת.

יש לי עוד סיפור של אישה בת 80, עוברת ניתוח כי הבן שלה נמצא בשבי. אומרים לה "את לא יכולה ללכת למועדון. אם תלכי למועדון, תקבלי את שעות הסיוע. את לא צריכה סיעוד". שיגעו אותה. מה זאת אומרת? אם היא צריכה מטפלת קבועה, נביא לה מטפלת קבועה, ואם היא צריכה עובדת זרה אז נביא לה עובדת זרה. יכול להיות שאתם לא מודעים לצורך הזה, אבל צריך לעשות פילוח אפילו גילאי של הדרגה הראשונה.

ירון, מדברים פה גם על מספר מצומצם. מדינה יכולה להתמקד בכמות מצומצמת כזאת של אנשים בטיפול עוטף ורגשי כי אנחנו רואים את זה שכל מי שפונה זה בעיקר הנושא הרגשי. עכשיו כשטיפלנו בכל הנושא הכספי באיזושהי צורה, לפחות במעגל הראשון, אבל הצד הרגשי של ההתייחסות, של הראיה, לא יודע אם להגיד ביקורי בית, אבל זה חייב להיות, זאת אומרת אני מרגיש בקטע הזה שהנושא הרגשי, ההתייחסות היא הרבה יותר חשובה מכל דבר אחר.

אני חושבת שחלק מהבעיה, אצל חלק מהמשפחות זה חוסר המודעות מה מגיע ומה לא מגיע, והרבה פעמים ההתפשטות היא בתוך עצמם. אני יכולה להגיד, אנחנו בינינו כשאנחנו מדברים הרבה פעמים אני אומרת למשפחה בואו, והנה המקרה של עובדת זרה לאותה משפחה, אתמול ישבתי עם הנכדה ואמרתי לה "בואי תוציאי מכתב כזה וכזה ואני אעזור לכם להוציא את זה" - - -

ומסכנה אותה נכדה, צריכה לגרוס כל הזמן על הדבר הזה.

אבל הם לא העלו את זה למעלה. אני אמרתי להם "בואו נשב", עכשיו - - -

העלו. אסתר המלווה דיברה איתי, היא מדברת איתי מחו"ל. הם העלו ואמרו להם שאם היא לא יוצאת מהמועדון היא לא תקבל עזרה.

אז אני הסברתי לה איך פותרים את זה אתמול, אבל לא משנה, אני לא רוצה לקחת את הדוגמה שלהם אישית. אני רק אומרת שהפגישה של המולקולה היא תעזור לפתור את הדברים האלה, כי ברגע שהדברים האלה יצופו בצורה מסודרת שכולם יושבים ושומעים וינסו לחשוב איך פותרים את הדברים, כי הרבה דברים יכולים להיפתר ולא - - -

אפשר להגיד שהכוונה של מפגשי מולקולה היא להיות - - -

אבל ברגע שהם עוד לא היו, אז מבחינה כזאת מתחילה להתבשל, והדברים הרבה פעמים יוצאים מפרופורציות כי הם היו יכולים להיפתר בהרבה פחות אנרגיה אם היו מגיעים למקום הנכון, לבן אדם הנכון.

אני רוצה להסביר על התהליך, אבל ככל שעולה צורך במשפחה, הוא עולה לאזרח המלווה במשפחה, ומועבר למנהל תיק המשפחה שיושב פה. מנהל תיק המשפחה פותר אותו מול נציגי משרדי הממשלה, מוציא לו תשובה. ככל שזו בעיה שהיא מורכבת, זאת אומרת בעיה שאין לה פתרון בצינורות המקובלים, מועבר לדסקים האופרטיביים שלנו למציאת פתרונות של פתרונות חריגים.

מי מנהלי התיק של משפחה? מה הפרופיל שלהם? מה ההכשרה שהם עוברים? כמה הם מכירים את עולם הרווחה?

א', אתם תפגשו כאן כאלה. ב', יש להם מנחה ראש תחום שעובדת איתם בצמוד עם מנהלי תיקי המשפחה, וכל בעיה שלא נפתרת עוברת לאופרטיבי שלנו, שזה קוסמים במושגים שלי, שגם אתם אם הייתם רואים מה פותרים, הייתם מסכימים שהם קוסמים, ועדיין נוצר מצב שמשהו לא נפתר כי הוא לא תואם את החוק. אנחנו הרי בסוף נשארנו, אם רצינו או לא רצינו, במדינת חוק שחוקקה חוקים ואנחנו לא יכולים לנהוג אחרת, ואז את החריג של החריגים קיבלתי אפילו מינוי מיוחד, הם מגיעים אליי. אין כזה דבר שאנחנו יודעים ולא נלחמים.

אגב, אני אגיד כאן, לא תמיד לרצון השותפים שלנו של המטה האזרחי אנחנו נלחמים על זה שהמדינה תיתן ולא נשיג תרומה. זאת אומרת אם אני צריכה לפתור בעיה של משפחה ותרומה, אני לא יכולה לישון בלילה.

זאת אומרת האחריות.

האחריות היא עלינו כמדינה.

אם הגענו למסקנה שהצורך הוא צורך שהוא נכון - - -

גם חוקים אפשר לשנות, שיהיה ברור. בשביל זה אנחנו פה.

רגע, הרי מה קורה כשלא הצלחנו, זאת אומרת שיש משהו שגילינו אותו דרך צורך של משפחה? אני מסכימה עם מה שאומרת אסתר, הבעיה, ולכן גם נוצרו המולקולות האלה, היא כמשפחה – א' לא יודעת מה היא צריכה, ב' חלק גדול מהאוכלוסייה הזאת בכלל לא מוכנה "לפשוט יד" או להגיד "קשה לי". "מה זה 'קשה לי'? אני יכולה הכל. מה פתאום שאני אגיד ש'קשה לי'?"

יש לנו הרגשה שהקוסמים זה כשאת מהטלפון.

לא. א' זה לא אני. הקוסם שלי זה - - -

את זה לא כולם, גברת פומרנץ.

רגע. למשפחות מאוד קשה, וזאת נקודת המוצא שלנו, שאנחנו צריכים להנגיש להם ככל שאנחנו יכולים - - -

ורדה, ברשותך, להבדיל אלפי הבדלות, אני באה מתחומי העלייה והקליטה, יש ידע, תיקחו כלים. אתם יודעים מה זה לקלוט משפחה? זו בדיוק המולקולה שצריך. זה נשים בלי שפה, הרבה פעמים באות בלי כלום, תלוי מאיזו מדינה עם פערי תרבות. התחושה היא שאם מצליחים להשתלט על אלפי משפחות בשנה, יש ידע מצטבר.

התחושה היא שה-300, מצד אחד יש פה עבודה נפלאה, רואים שהתקדמנו. אנחנו כנבחרי ציבור הרבה פעמים מרגישים שהקצב הוא עדיין איטי, אבל אני אתן לך להמשיך. אמרת ש-50% - - -

אמרתי שלהערכתי כבר 50% מהמשפחות עברו כבר מפגשי מולקולה ומרבית השאר כבר מתואמים לתאריכים. אבל בהמשך למה שוורדה אמרה, כל צורך שאנחנו מתרשמים שהוא צורך מוצדק, אנחנו נילחם שהוא יקבל מענה מוסדר.

ורוחבי.

ולפעמים אנחנו מתרשמים שהצורך - - - הוא לא חייב להיות רוחבי, הוא יכול להיות פרטני. אני אתן לדוגמה. אם שב חזר עכשיו והוא לא יכול לחזור חזרה לביתו כי אין לו ממ"ד והוא לא מסוגל לגור בה בלי ממ"ד, אז אנחנו נייצר ממ"ד.

סליחה, באמת?

ומה עם משפחת - - -

אצלנו - - - ועיריית כפר סבא.

והביטוח הלאומי יצטרף.

לא, הנה, בבקשה, נציגת ביטוח לאומי שלנו.

ג'וש אחרי זה יסביר את הממ"ד שהראינו עכשיו ללואיס.

בואו נעשה זום אין בעניין הזה. עכשיו יש בעיה אקוטית, שהיא ההפסקה של מענקי האכלוס. אני מבקשת, ירון, שתיתן לנו תמונת מצב, ואם אין, אז לפחות שנקיים על זה דיון נוסף. אבל זה זום אין שלנו. לפעמים זה גם יתרון לעשות זום אין על בעיה. מה קורה עם משפחות הנרצחים והחטופים שלא רוצים לחזור לעוטף, שלא רוצים לעזוב את מקום הביניים שנתנו להם? אני חושבת שהם, להבדיל מהאחרים, צריכים לקבל מענה.

יש באסדרה בין מנהלת תקומה למנהלת החטופים והנעדרים. מנהלת תקומה אחראית על המענים של מענה הביניים ליישובים המפונים, ולאחר מכן למענה הקבע. ככל שיש משפחה שלא רוצה לעבור עם הקהילה שלה למענה הביניים, יש לה אפשרות לזכאי נבדק. ככל שיש משפחה שרוצה להתנתק מהקהילה, ואומרת "חברים, אני לא חוזרת לקהילה. תנו לי עכשיו מענה חלופי", כרגע אין מענה מדינתי חלופי עם משפחה שאומרת "אני רוצה לעזוב את הקהילה" - - -

רגע, אז מה ההבדל בין מענה נבדל לבין זה?

הזכאי נבדל זה אומר המשפחה עכשיו מניר עוז עברה לכרמי גת - - -

ולא רוצים לחזור לניר עוז.

פנינה, הקיבוץ הבא מבאר שבע - - -

והיא במרכז.

איזה מרכז? יותר דרומה. אנחנו רצינו להישאר בקיבוץ של אח שלי, לאן שהגענו ביום שהתפנינו. אז אנחנו מקבלים דרך הקיבוץ מענק כל חודש של שכר דירה ומענק שנקרא זכאי נבדל. מי שגר - - - לא מקבל את הסכום הזה, הוא מקבל - - -

הוא מקבל סכום כלכלי אחר. אם אתם רוצים לעשות את זה מסודר, אז אני אציג את הכל מסודר, את כל המענים, גם של הדיור, כי בסוף יש משפחות חטופים שלא מפונות, ולכן להן יש מענה אחר שחשוב לי גם להסביר אותו, אבל כשתגיד שנעבור הלאה אז נעבור הלאה.

יעל, היינו בתקומה. שם אין טעם לחזור.

אבל תקומה - - -

- - -

תקומה זה המענה למשפחות המפונים.

דגנית הייתה המנכ"לית שלי לשעבר. דגנית אמרה שאין לנו מענה, בדיוק כמו שאתה אמרת, ביושר, לאלה שלא חוזרים כי יש להם טראומה, כי בן המשפחה שלהם נרצח, או כמה בני משפחה, ויש להם מישהו חטוף בשבי

והמשמעות היא של לעזוב, אם הם בוחרים לעזוב בכלל, יש לזה השלכות על כל מה שהם עשו עד היום.

בעיניי משפחה שעוזבת את פתח תקווה והיא לא מסוגלת לחזור לעוטף ומכריחים אותה לחזור לעוטף כשיש להם חטוף ונרצחו להם אנשים, אני חושבת שזה בלתי מתקבל על הדעת. זו איזו אכזריות מסוימת שלנו - - -

אבל המקרה הספציפי הזה, ואני יודעת על מה מדובר, זה לא לחזור לעוטף. זה היישובים שהמדינה על פי חוק, אין מניעה בטחונית לחזור אליהם, ואינם מפונים מלכתחילה. זה אגב לא משפחות מפונים, הם משפחות חטופים, ולכן הם נופלים בהחלטת ממשלה אחרת, שהיום גם הוארכה, שאנחנו כן נותנים להם מענה. בהתחלה זה היה מענה - - -

כן? הם עזבו את הבית שהם היו בו. הם לא רצו לעזוב. זו אישה בת 80 שנאלצת בתשעה חודשים לעקור עוד הפעם, אני לא מצליחה להבין. זה לא מתקבל על הדעת. שום הפרש של כספים, שזה כמה אלפי שקלים בודדים בחודש. זה לא הגיוני. אם תגידי "זו לא החלטה שלנו, של הממשלה" אני עוד מוכנה לקבל את התשובה הזאת, אבל להגיד לי שזה לא יישוב מאוים? למה לטרטר אישה בגיל 80?

אחת הבעיות שלנו, ואני מהעוטף, אני מכירה, רובנו יישובי הגדר, יישובי הגבול הקרוב, אנחנו משפחות מפונות בחוק. כל המשפחות שגרות מעבר לשני של הכביש של 232 מרגישות את האיום. המלחמה הזאת פגעה בכולם. החלטת המדינה היא החלטה מאוד מוזרה.

אני יכולה להגיד כאחת שמעולם לא התפנתה מנירים, המלחמה הזאת עשתה משהו אחר, וכשמשפחה של חטוף שהיא גרה בצוחר, צוחר זה מעבר לכביש, זה לא רחוק, זה מרחקים מצחיקים, אני יכולה להבין שהחלטת הממשלה הייתה על ישובים לא שומעת שני קילומטרים מהגבול, זה הגיוני לגמרי, אבל משפחה של חטופים שגרה בצוחר, שזה מעט קילומטרים מהגדר, היה צריך להתייחס לזה אחרת, כי זה לא אותו דבר כמו משפחה שמחליטה - - - הרבה חברים שלי - - -

אני יודעת לעזור להם אם הם היו במלון. אני לא יודעת לעזור להם כשהם שכרו בית פרטי. זה אני אומרת כמדינה. כי יש משפחות חטופים שאינם מפונים מגבולות כמו צוחר והם במלון ואני יודעת לתת להם את זה.

אני יודעת. אבל אני אומרת יש משהו - - - מאוד בעייתיים - - - עכשיו אני מודה, ברגע שאמרו לנו על פינוי למלון, ואמרו גם אילת, אז אמרתי "תודה רבה", אמרתי לבעל שלי "אנחנו הולכים לגור אצל אח שלי בבית. עדיף לי לגור בתוך בית של משפחה - - - "

נכון, שתקבל את הקצבה. אני בכלל חושבת - - -

- - - העוטף הוא לא רק לקיבוצי העוטף, הגדר. אנחנו - - -

זה ברור. בגלל זה עשינו את החלטת הממשלה על משפחות החטופים כי הרחבנו את המענה, אבל בבתי המלון.

יעל, עדיין לא מאוחר. זרקו את זה לאיזו ועדה, לא ברור איזו, שתטפל בנושא הזה. תביאו החלטת ממשלה שאומרת שכל משפחה של חטוף ונרצח, צריך לראות מה ההגדרה הכי מדויקת, שהם יבחרו איפה להיות, איפה שנותן להם הכי הרבה ביטחון במקום שגם ככה כל הביטחון שלהם מרוסק והחיים שלהם מרוסקים. זה מה שהמדינה צריכה לעשות.

מה אכפת להם אם הם בפתח תקווה או בכפר סבא? שיהיו איפה שהם רוצים ושהמדינה תממן את זה, אבל אף אחד לא יעשה את זה מהשרים. אם אתם חושבים שמישהו מהשרים קם בבוקר וזה מטריד אותו, בצער אני אומרת לכם – זה לא מטריד אף אחד. ולכן אנחנו פה.

אני חושבת שהיצירתיות או שיקוף המצב צריך לבוא מכם. אם תהיה בעיה עם הממשלה, תביאו אלינו, אנחנו יודעים לעשות, אופוזיציה, קואליציה, יודעים להעביר יפה מאוד את הדברים.

בלי להתייחס למקרה הספציפי הזה, אני רוצה להגיד משהו, ואני אומר אותו דווקא בגלל שנציגי המשפחות - - - צריך לזכור שחוק התגמולים שמאפשר תגמול - - - פעולות - - - של החטוף, ככה הוא מוגדר בחוק, למעשה נותן סכום כסף שמאפשר לממן פעולות, חלקן יכולות להיות פעולות של מגורים.

צריך לזכור שכמעט כל המעטפת מסביב – זה אומר השכר שהחטוף ממשיך לקבל, זה אומר התגמול לנפגע פעולות איבה שמקבלות משפחות החטופים וכדומה – מעבר לזה יש את חוק התגמולים למימון פעולות להשבתו של החטוף.

אני אומר שחלק מהדברים הן באמת בעיות מוצדקות. חלק מהדברים הם דברים שצריכים להיפתר דרך השימוש בכספים שנועדו לדבר הזה. זה לא, הרי, כשנותנים תגמול - - -

כזה שכבר קיים אתה אומר.

שנכנס כל רבעון, לא קיים. הוא מתחדש כל רבעון מחדש, שתכליתו בחוק היא ממון פעולות להשבתו של החטוף. הרי כשמישהו מקבל שכר, לא משנה מה היקף השכר, אם מישהי מקבלת תגמול על העובדה שבנה נחטף, ואצלה בוודאות באופן ספציפי הכסף הזה מיועד למימון. אם מישהי מחליטה שהיא רוצה לגור דווקא במרכז מסיבות כאלה ואחרות, לכאורה המדינה אומרת "חברים, נתנו סכום כסף שנכנס כל רבעון לתת לזה". האם הכסף הזה באמת צריך לשמש לזה או לדברים אחרים? זו סוגיה אחרת. אבל כרגע, בחוק רשום על הכסף הזה "מימון פעולות להשבתו של החטוף".

אבל הוא גם מוגבל, לא?

לא, הוא לא צבוע לכלום.

אבל יכול להיות שהיא - - - את זה לטיפולים פסיכולוגיים או - - -

לגבי המענק, אני מבינה את משמעות המענק ואני מודה ואני אומרת לכם את זה תמיד, שאני יודעת שזה נועד לא לחיים שלי בשוטף, זה נועד למאבק של הבן שלי. אבל בגלל שיש החזרי מענקי אכלוס לחלק מהמשפחות, אז הבלבול מאוד גדול. אני חושבת שחלק מזה גם בתוך משפחות זה יצר המון קונפליקטים מי מקבל וכמה מקבלים. אני יכולה לחשוב על המשפחה של מירב שאבא שלה קיבל את הכסף ולא היא כי היא לא קרבה ראשונה. ה-90,000 התחלק בינה לבין המשפחה של דוד שלה.

אבא שלה במקרה הבין, והם העבירו לה כי היא במאבק, אבל בחלק מהמשפחות זה יוצר המון אי בהירות למי מגיע ועל מה, ונורא קשה לקחת ולמשוך, ובמיוחד שמענקי אכלוס הם ברקע, כי היו מענקי אכלוס למשפחות. יש עם זה בעייתיות. יכול להיות - - -

אני מסכים. רק רציתי להאיר את העובדה שיש דבר כזה שנקרא - - - מימון פעולות להשבתו של החטוף וזה - - -

אני יודעת, אבל זה מורכב מאוד - - -

אבל פנינה, את ציינת נקודה שלפתחכם שכל משפחה צריכה לקבל שיפוי על כל מקום שהיא רוצה לגור בו בארץ.

במיוחד למשפחה של חטוף ונרצחים וכל כך הרבה דברים במקביל.

אבל על כל משפחה של חטוף, כל משפחה צריכה לקבל יתרון מלא והוליסטי - - -

היא תגיע גם למבוגרים. אני רוצה גם לדעת מה קורה עם האימהות.

ברור, זה בכמה מעגלים, אבל היום יש לקונה מסוימת בהגדרה כתוצאה מכל מיני דברים. מדובר פה על מקרים ספציפיים מאוד, אחוז קטן מתוך התמהיל של המשפחות, אז צריך למצוא להם פתרון באופן נקודתי ולא להגיד להם "תלכו לקופה הזאת, תלכו לקופה הזאת".

לגבי המולקולות, יש לנו 30 משפחות מתוך 250. יש לנו 120 משפחות אמנם, אבל אתם מכירים כמוני את המשמעויות. מתוך 250 משפחות עם 30 משפחות בלבד, וזה המון אבל אני מסבירה למה אני אומרת "בלבד", נמצאים כרגע בתהליך של תיאום. כל היתר או שכבר היו או שתואמו.

מה? אין מצב.

אז את מדברת כבר על מלמעלה מ-50%, קרוב ל-80%.

רגע. לא רציתי עכשיו, אבל ברגע שביקשת שתהיי אחרונה, אני יכולה להציג את זה, זה הנתון ש-30 - - -

בסדר. כרגע את עומדת מאחורי הנתון הזה, ש-30 משפחות, שזה קרוב בערך ל-70% או יותר - - -

לא, ל-30 עוד לא נעשה תיאום. שעוד לא תיאמו איתם.

אז מעל כ-80% מהמשפחות כבר תיאמתם ועשיתם להם את המפגש?

לא. תיאמנו. לא עשו. גם לנו תואם וזה עוד לא התקיים.

ורדה, אנחנו אנשים מאוד מבינים עניין. זה שתיאמת לעוד שנה זה לא אומר שהוא - - -

לא, זה לא לעוד שנה. התיאומים - - -

אני רוצה לדעת עם כמה משפחות נפגשו.

אני אענה לך עוד דקה עם כמה כבר נפגשו.

מעניין אותנו כמה נפגשו, אבל כך או כך אנחנו העברנו את הנקודה. הנקודה היא שאני חושבת שלאלמנט הזמן יש השפעה מכרעת ביכולת לטפל, ולכן אנחנו מבקשים, אדוני יושב-ראש המנהלת, תזרזו את הנושא הזה, כי זה דיני נפשות וזה יכול להציל.

אני מודה לך שאת אומרת את זה. אני אעבור להתייחס לפן שאני מטפל בו החל מ-9 באוקטובר. לפני המצגת, אני רוצה לומר, וביושר, ודווקא בגלל שאנחנו יושבים פה בוועדת כנסת, ודווקא בגלל שאני רק 20 שנה גם כן מסתובבת - - - הכנסת בתפקידים כאלה ואחרים בכל מיני תחומים, בסוף כמו שוורדה אמרה אנחנו עובדים על פי חוק, אנחנו מנסים להגמיש אותו.

הגמישות המחשבתית שמגלים בעיקר חברותיי פה למשרדי הממשלה, בכלל משרדי הממשלה, והיצירתיות שבה אפילו גוף כמו ביטוח לאומי שהוא הגוף הכי מרובע שהכרתי בחיי, מגלה שהוא יוצא דופן.

תדעי לך שביטוח לאומי גם בקורונה הכי פרודוקטיבי.

אז אני מודה. נהפוך הוא. אני מודה שהגוף הזה דווקא בעתות משבר מגלה יצירתיות יוצאת דופן, אגב הרבה פעמים לפנים משורת הדין. מחובתי לומר שהאירוע של הטיפול במשפחות לא התחיל כשהוקמה המנהלת, אלא הוא התחיל עוד לפני, דרך משל"ט מהלב, ודרך האזרחים המלווים שליוו את המשפחות.

נכון, לא היו מפגשי מולקולה, אבל תמיד היה מי שנגע במשפחות ומיפה את הצרכים וניסה לתת פתרונות יצירתיים ביותר. לא סתם קוראים לביטוח לאומי אופרטיבי-אופרטיבי, כי הוא כאילו כוח המחץ הזה שמגיע ולוקח את כל נציגות הממשלה שיושבות פה, שאגב גם הן מ-11 באוקטובר במשל"ט מהלב, אותן נשים, את מלוא היצירתיות לפנים משורת הדין, ועדיין לא אמרתי את כל זה, ובסוף אנחנו פועלים על פי חוק, שלפעמים החוק הזה אגב גם קובל אותנו, ואני מודה, ואתה צודק, ואני אומרת, פנינה, וביושר, אנחנו צריכים אתכם הרבה פעמים.

אז תגידו לנו איפה יש בעיה בחוק ונתקן את זה.

אגב את חוק פדויי השבי, החטופים ששוחררו, עשינו בשיתוף יוצא דופן עם צוות מדיניות מטה המשפחות ועם חברי הכנסת, אופוזיציה קואליציה – גלעד קריב, קרויזר, בליאק – כולל ועדת חוקה, ואני מברכת על זה שאתם פה, הוועדה החשובה הזאת, כדי לייצר את שיתופי הפעולה ואת ההשפעה. בסוף, אני מהעיניים שלי, לא רואה באמת, ונראה לי שגם אתם לא רואים בזה אופוזיציה-קואליציה, ואני מכירה את הכנסת – כשיש נושא שהוא חשוב, אנחנו מטפלים בו ולא רואים את הפוליטיקה הקטנה שבאירוע הזה.

אגב, אני מבקשת מכם, בחדר הסגור הזה – אני צריכה את הרוח הגבית של הוועדה ושל חברי הכנסת, וגם תעיד על זה אסתר, כי כשאנחנו יושבים בכנסת ולפעמים מתווכחים, למרות שמגלים דברים טובים מזה, זה אפילו בסוף פוגע בעקיפין במשפחות. אנחנו נמצאים שם בשבילן, ואני שמחה שמציפים בעיות - - -

אני לא חושב שיש ויכוחים בוועדה.

לא, הייתה פעם אחת שהיה מידע - - - מדויק. אנחנו לא שופטים משפחות.

גם בוועדת החינוך היה.

- - -

לא, ברור. לפעמים דברים שעולים בוועדות, רוב המקרים, אנחנו פה כדי להשתפר, תמיד כדי לשפר כמה שיותר את המענה. לכן אני אומרת, אני פועלת על פי חוק, וככל שניתן אנחנו גם עושים את כל המאמצים לעשות את זה מעבר לזה, וזה חשוב לומר.

בתחילת המלחמה מה שעשינו, הסדרנו בכלל את המסגרת החוקית של משפחות החטופים. לא היה אירוע כזה. לכן מה שעשינו זה שבהחלטת ממשלה השווינו את מעמד משפחות החטופים למעמד משפחות חללי איבה או חללי צה"ל, לפי העניין. ככל שזה חיילי צה"ל שחטופים, ככל שזה אזרחים שחטופים.

זה אומר - - - הם קיבלו את כל הזכויות שלהן זכאיות משפחות חללים. עזבו את הכסף, שזו הקצבה החודשית שמגיעה למשפחת חלל, וגם כלל הזכאויות שמגיעות מביטוח לאומי אגף איבה למשפחות איבה, שזה טיפולים נפשיים ועזרה בשכר דירה וסיוע בלימודים ובשיקום תעסוקתי וכדומה, שזה דברים שמגיעים להם, שעובדות השיקום של ביטוח לאומי ניסו ככל שניתן למצות את כלל הזכויות.

שזה היה בהחלטה 982?

נכון. ההחלטה הזאת קבעה גם שאנחנו נחוקק את זה. ואז היה הסכם של ביטוח לאומי והאוצר שנתן את המענק הראשוני לכל המשפחות. ב-6 בנובמבר חוקק חוק תגמולי משפחות החטופים, והחוק הזה הגדיר מה זה חטוף, מה היא משפחת חטוף, כלומר מה המעגל המשפחתי של החטוף, ופה הרחבנו את המעגל המשפחתי מעבר למה שמוכר כמשפחת איבה אם עכשיו זה היה טרום 7 באוקטובר, ובהחלטה החלטנו לתת מענה, גם פה בעזרת הכנסת, ועדת העבודה והרווחה, הגדלנו את המענקים שהמדינה בהתחלה רצתה לתת. זו חקיקה יוצאת דופן שנותנת סיוע כספי ללא בחינת אובדן הכנסה או לא. זה אומר שמשפחת חטוף, הורה ובן/בת זוג של חטוף מקבלים 90,000 שקלים לרבעון.

בן זוג מוכר בחוק. זאת אומרת אם הם לא ידועים בציבור אז לא מגיע לבני הזוג כלום.

אבל ידועים בציבור כן. מה זה לא ידוע בציבור? מה, יסתתרו?

לא. יש מקרים. אני לא רוצה להיכנס פה באופן פרטני, אבל יש מקרים.

אם יש מקרה נדיר שלא ידועים בציבור - - -

שרק עברו לגור ביחד שבוע לפני והם לא מוכרים.

הנה, אני אומרת, פה יש - - -

אגב, ידוע בציבור לא חייב לגור ביחד בעיניי. יש כבר התפתחות של הפסיקה.

יש התפתחות - - - פה אני כבולה על פי חוק. לא יכולתי להגיד "כל בן/בת זוג" כי אז תבוא חברה שהכירה אותו שבוע לפני - - - היו גם דברים כאלה.

ראינו דברים כאלה, כן.

אגב, יכול להיות שמגיע להם וצריך למצוא לזה הסדר. אני מודה, פה אני צריכה את עזרת המחוקק.

וגם פה נכנס המענה החריג של המנהלת. אנחנו נותנים מענה בדיוק למה שאת מדברת עליו.

זהו, ותכף אני אגע במענה החריג. סליחה שאני מדברת בתשוקה, זה באמת בדמי מהיום הראשון.

כי נלחמתם על זה. אני יודעת.

נכון. הרחבנו את המעגל המשפחתי. לא שאני אומרת שלא מגיע, מגיע לכולם, האירוע הזה יוצא דופן, אבל עשינו לפנים משורת הדין. לכן בן/בת זוג של חטוף והורה מקבלים 90,000 שקלים. ככל שיש גם בן/בת זוג וגם הורה, אז זה מתחלק ב-45,000 ו-45,000. הורים גרושים נתקן.

רגע. הורים גרושים הולך להיות מתוקן – כמה זמן?

זה עניין של להסדיר עוד סוגיה של נכים וילדים, שתכף אגע בה. זה יהיה רטרואקטיבית. ילדים ואחים מקבלים 21,000 שקלים לרבעון. לא בודקים אם עובדים או לא עובדים, אם זקוקים ולא זקוקים. זה ניתן כדי לתת מרווח לנשום. לאחר מכן הבנו במעלה הדרך שהחטוף עצמו השתכר לפני ערב החטיפה, והוא אמנם המשיך להשתכר כי המעסיק – לפעמים זה מחווה של רצון טוב, לפעמים זה חובה כי הוא עסק של מפונים – עסקים שהם מפונים או עובד שעבד בעוטף, המדינה משפה את המעביד שלו, ויש לו חובות שיורדים וכדומה.

לכן עשינו החלטת ממשלה של חלף שכר לחטוף. זה אומר שכל חטוף שנמצא בשבי עד היום שבו קבעו שהוא כבר לא בין החיים מקבל את שכרו שהרוויח טרם החטיפה, ואם הוא לא השתכר, אגב פנסיונרים, קשישים או סטודנטים מקבלים את המינימום שנותן החוק, וזה גם ב-7,000 שקלים, שזה גם סכום שאינו יסולא בפז.

אתם יודעים שהם "אסירי ציון", פניתם למשרד הקליטה שיכניס קצת יד לכיס?

באמת? זה נחשב "אסירי ציון"?

בוודאי. כל יהודי שנמצא בשבי או - - - שהם גם יחשבו מחוץ לקופסה כי בדרך כלל נותנים את זה רק אחרי - - - החוזה, אתה מוכר לכל החיים. לא יודעת מה עם הרוגי מלכות, אבל אני יודעת ששווה לדבר עם השופטת שולמית דותן, אם תרצו, שהיא אחראית על כל הרשות, וזה תחת השר אופיר סופר, זו קצבה חודשית - - -

אני אבדוק את זה. אם ברגע שהגדרנו אותם חטופים ששוחררו ופדויי שבי, האם זה יכול להיות כפל – נבדוק את זה.

אני אחזור. עשינו החלטת ממשלה. אגב, היום החוק עצמו עולה לוועדת שרים. אנחנו גם נחוקק את זה. כרגע זה עד אוקטובר 2024, ובהערכה של שר האוצר ושר העבודה יוארך ככל שצריך. אני מקווה שעד אז כולם יחזרו ולא יזדקקו. זה התחיל בהוראת שעה עם החלטת שעה והסכם לפי סעיף 9 של הביטוח הלאומי והאוצר, והיום זה עולה לחקיקה, בהבטחה בהחלטת ממשלה שאנחנו גם נחוקק את זה. זה עתיד להגיע לכנסת. זה כבר ניתן.

במקביל מה שעשינו זה שלקחנו את המענים של המדינה לאוכלוסיית המפונים, לקחנו החלטות ממשלה שחלו על משפחות מפונים ועשינו מאמץ כביר מול משרדי הממשלה להחיל אותם על משפחות החטופים, כמו החלטת משרד התחבורה לרב קו ולטיסות לאילת למפונים, החלנו את זה על משפחות החטופים, כמו אגב החלטת הממשלה לפינוי למלונות, ועם התנגדות לא פשוטה של האוצר להשלכות רוחב בהקשר הזה, אבל הצלחנו ונתנו להם את היכולת לגשת להתארח במלונות ככל שעולה הצורך לטיפולים רפואיים, להגיע לפעילות במרכז וכדומה, כדי לתת להם את האופציה. וזה שוב על אף המענקים שניתנים, והאוצר אמר "רגע, אבל ניתנו מענקים גדולים - - - השתמשו בזה" בכל זאת נתנו את זה, הגם שהם אינם מפונים על פי חוק אז עשינו את זה, והיום זה גם מאורך יחד עם החלטת הממשלה של פינוי הצפון והדרום. גם ההחלטה הזאת מאורכת. היה על זה דין ודברים, לא היה כזה פשוט, אבל הארכנו את זה.

מי שהלך לפתרון עצמאי ולא דרך המלונות ולא דרך Airbnb של משרד התיירות והלך לפתרון כי הוא קיבל מענק אכלוס מהמדינה, מדינת ישראל החליטה שהיישובים שאליהם ניתן לחזור ואין מניעה ביטחונית, מענק האכלוס יתקבל כמענק שיבה והם יצטרכו לחזור ליישובים. נכון, יש לנו מעט בודד של משפחות שהם אינם מפונים, אבל הם כן משפחות חטופים, ולכן הם היו צריכים לחזור ליישוב שלהם עד 7 ביולי, שזה היום.

ומי שלא רוצה?

מי שלא רצה הצענו להם פתרונות חלופיים של דברים אחרים, אבל הם רצו להישאר באותה הדירה. אני מודה, לא תמיד היו לנו פתרונות במסגרת החוק. לכן בהקשר הזה אנחנו מנסים לעשות איזשהו תהליך של ועדת חריגים שיודע לאפשר את זה. ניתן להם מענק שיבה שהוא בסכום לא מבוטל של מענק אכלוס שגם הוא סכום של כסף לדיור. אז בהקשרים האלה אנחנו יודעים להגיש לוועדת - - -

כן, אבל הוא אקוויוולנטי לשלושה חודשים בערך.

נכון, אבל זה מענק שמכסה - - -

אבל אם מדובר על קבועי זמן ארוכים.

אני לא מדברת על מפונים. למפונים יש מסלול אחר דרך תקומה שאם יש ישוב שנותנים להם אז הם גרים ביישוב הזה, ואם הם בוחרים לא, אז הם זכאי נבדל והם מקבלים שכר דירה.

אני מדברת על המענק - - -

ואם הם עוד לא בפתרון קבע - - -

למשפחת אלגרט היה סיפור.

הם לא מפונים.

מונדר, אולי? ירון. ירון, שבא כל הזמן לכנסת. שהם לא מוכנים לחזור.

ירון מאור. אבל סידרנו אותם. ברשותכם, אני מעדיפה לא להיכנס למקרים פרטניים.

לא, לא נפתח את זה - - - היא מדברת על אנשים שדיברו על זה גם בכנסת. זו נקודת המוצא שלי.

הוא חתן של חטופה. הבת של דנצינג היא אשתו של ירון מאור.

הם לא מוכנים לחזור למשל ולא קיבלו - - -

קיבלו, קיבלו.

זה נפתר כבר עוד לפני. היא מפונה והיא מקבלת מענק אכלוס עד הרגע שבו ישוב שבו היא מפונה עבר לכרמי גת. ברגע שהם עוברים ליישוב אז הם הופכים להיות זכאים נבדלים. בזכאים נבדלים, נכון, מענק האכלוס קצת פוחת. מענק האכלוס היום, גם הוא, מאוד נדיב. חברים, 200 שקלים לאדם מבוגר, 100 שקלים לילד, משפחה עם ארבעה ילדים מקבלת מעל 24,000 שקלים בחודש. לכן כשכבר עברו לפתרון הקבע הזמני, כמו כרמי גת, המדינה החליטה שהיא נותנת את עלות שכר הדירה הממוצע במשק למשפחה כזאת, כולל מענק הצטיידות, כולל סיוע כלכלי לחודש, כולל הנחות בארנונה.

אז הם ממשיכים לקבל סיוע.

פנינה, זה פחות למה שהיה ב-200 שקלים ליום, אבל אני אומרת ביושר, אנחנו, כזוג, מקבלים כשבעת אלפים ומשהו שקלים בחודש.

לשכר דירה, כולל הוצאות.

יעל, מה עם כאלה שלא חוזרים ליישוב למשל?

מי שבוחר היום לא לחזור, הרי היום אף אחד מהיישובים האדומים, ישובי תקומה המשוקמים, לא יכול לחזור ליישוב שלו. לכן אנחנו לא נותנים, כרגע אני לא מציבה בפני אסתר דוגמה כי היא פה "אסתר, את תגידי לי היום אם את חוזרת לנירים או לא", אני לא אומרת לה את זה. אני אומרת לה היום "בחרת לא ללכת לכרמי גת? אין בעיה. מובן ומקובל. את מקבלת את מה שאת מקבלת עד הרגע שבו יגידו לנירים שאפשר לחזור, הכל משוקם והכל טוב". אם אסתר תחליט שהיא לא חוזרת זה כבר יהיה מהלך שלה מול הקיבוץ. המדינה תשפה את הקיבוץ בהקשר הזה כדי לתת לה היפרדות מהקהילה ככל שהיא רוצה.

יעל, איפה נראה לך עדיין בכל זאת יש את הדלתאות והפערים שצריך לכסות ברמה הרוחבית? כי כרגע אנחנו ברמת המאקרו על המשפחות האלה, וזה דווקא נראה לי יותר מטופל מאשר ברמת הפרט וכל אחד והסוגיות וההתאמות. אנחנו כאילו "נופלים על הקטנות".

נכון, צודקת מאה אחוז. בסוף היום יש לי אולי חמש משפחות שהן במקרים האלה שדיברת עליהם, כמו צוחר, כמו גבולות, כמו צאלים. אגב גם צאלים - - -

לא רק. הגילאים, הפילוח של קשישים - - -

יש לומר ביושר שהקשישים מטופלים היטב בלי קשר דרך משרד הרווחה.

לא, הם לא מטופלים.

אם היא הייתה בוחרת להגיע לדיור מוגן, אמא של בן עמי, היא הייתה מגיעה.

לא. היא מדברת על טיפול, לא כסף.

עזבי, הן לא מדברות. זה נשים מדור אחר שסופג ולא מדבר, והסיוע הנפשי לא - - -

אה, אוקיי, סליחה. חשבתי שאת מדברת על הדיור.

מעטפת אחרת - - -

- - -

אני רוצה שאנחנו ביחד נטפל בזה.

אין בעיה. אבל צריך לדעת, בסוף אנחנו יודעים לטפל באירוע שאנחנו מכירים. ככל שיש צרכים - - -

זכאויות של 50% נותנים הרבה דברים, ולכן אני לא יכולה לפרט לך את הכל. את יודעת כמה תקנות לפי זה על 50%?

לא. תגידי לי בסיסי. את רוצה שהם יפרטו?

תגידי רק את הבסיס כי 10,000 שקלים זה חשוב נגיד.

הבסיס לסיוע במשק בית - - -

רגע. משק בית כמה זמן?

אבל גם אמרתי 50,000. הם מקבלים 60,000 שקלים איך שהם שווים.

משק בית כמה זמן?

משק בית 4,500 למשך שלושה חודשים. אם צריך, זה מוארך. יש לנו את עובד השיקום של ביטוח לאומי שנמצא בבית, יש את העובדת הסוציאלית ממשרד הרווחה של הרשות המקומית. אם צריך, זה מוארך.

שנייה, יעל. על ידי מי מקבלים את זה?

היא לא יודעת. היא גם אמרה לי דברים לא נכונים. אלה לא יודעת.

לא, זו הייתה רז ואנחנו לא שופטים את רז. אחרי זה דיברנו.

לא, חס וחלילה. אני פשוט אומרת שהיא בחוסר ידע. גם אני שלחתי לה וליולי את - - -

בדקנו את זה. ביטוח לאומי.

פנינה, כדי להתמקד, אני חושב שאנחנו צריכים לדעת מה לא בסדר או מה הצרכים. מה שיש, זה יש. אבל איפה הנקודות? כי אחרת לא נצא מזה.

אני מבינה מה שאתה אומר, ושוב אני אגיד לך שיש דברים שאנחנו לא יודעים מה יש.

אז שתביא לנו את זה כתוב.

מה שיש, שיביאו לנו בכתב - - -

בואו נשמע את ביטוח לאומי ואת השאר. בנקודות, מה אתם נותנים כששבים?

ברגע שהשב חזר הוא קיבל כרטיס אשראי נטען של 10,000 שקלים בבית החולים, כל שב, מענק חד פעמי - - - של 2,000 שקלים, ובמשך שלושה חודשים כמו שאמרה יעל מענק אזרח בית 4,500 שקלים לחודש ו-1,000 שקלים לחודש נסיעות. מלבד זה, במידת הצורך, גם בן משפחה אחד יכול היה לקבל אובדן הכנסה במשך חודשיים. זה מה שהתאפשר לנו במסגרת הוראת שעה עוד לפני שעבר חוק השבים.

אתם מצפים שאחרי חודשיים שאמא של ילדים למשל, כמו הדס קלדרון, תשאיר את סער ואת ארז ותגיד "אני חוזרת לעבודה"?

לא, היא ממשיכה לקבל.

בגלל שאבא שלהם. אבל נגיד במצב כזה - - -

לא רק בגלל זה. היא מקבלת גם קצבאות - - -

אל תגידי ספציפית על זה. אני מנסה להבין - - -

אבל אמא לילדים, מעבר לזה שהיא מקבלת מעבר לחודשיים, כי עד שהילדים שלה לא חוזרים לזה אז היא מקבלת, עוד פעם, החודשיים זה הקשיח, ביטוח לאומי גילה גם גמישות וגם שבעה חודשים נתנו לאנשים שהיו או מאושפזים או היו צריכים את הסיוע בבית וכדומה. זה אובדן הכנסה.

אני אישית משלמת לבן משפחה של שבה חצי שנה - - -

למה?

כי הם היו מאושפזים, כי הם תחת טיפול רפואי, כי הם צריכים להגיע - - -

בסדר, אבל זה שונה. אבל גם אם אין טיפול רפואי - - -

אבל אתם מדברים על בן משפחה של שב, או השב עצמו? שב זה יותר מחודשיים.

בן משפחה.

אה, זהו. נלחצתי פתאום.

שב עד שהוא לא חוזר לעבודה.

חודשיים זה מעט מדי. הציפיה שאחרי חודשיים בן המשפחה יקום ויחזור לעבודה בזמן שהוא - - -לבד, לא חייב להיות תחת טיפול רפואי כזה או אחר - - -

החודשיים זה ברירת המחדל, פנינה.

אני רציתי שהדברים האלה יכנסו לחוק. מביטוח לאומי - - - אחת עם היועץ המשפטי של ביטוח לאומי, כשאני מכניסה לחוק דברים כאלה, אני דווקא מקבעת אותם ואז הגמישות שלי קטנה, וכשהיום היועץ המשפטי של ביטוח לאומי מאשר דברים, לדוגמה הארכה, החודשיים האלה שהוא אומר בהתחלה שהוא מצהיר ומאריך את זה גם לשבעה חודשים, אם זה היה בחוק, היה לו הרבה יותר קשה לעשות את זה. הוא יודע, הוא לוקח את התקנות ועושה עליהן גמישות מחשבתית ויודע לתת את זה למשפחה שצריכה.

אגב, זה לא היה בן משפחה שלא חזר לעבודה כי הוא טיפל בשב ולא נתנו לו את אובדן ההכנסה הזה. לא קרה מקרה כזה. אם הוא באמת מוגדר כמישהו שאינו עובד כי הוא מטפל בשב. יתרה מכך, חוק פדויי שבי נכון יש לומר אינו נותן את המעטפת למשפחות החטופים. הוא נותן את המעטפת לחטוף ששב. - - - נפסקים כל המענקים. להגיד שכל משפחה ישר חוזרת לשגרה? ממש לא, הם רק מתחילים את התהליך. אנחנו מבינים את זה ואנחנו בתהליך מול משרד האוצר להבין שגם לאחר שהשב שב משפחתו אינה יכולה ביום אחד לחזור לשגרה, בטח לא המשפחה מקרבה ראשונה. אנחנו רוצים לנסות להגדיל את המענקים, את המענקים שניתנים לפני שהשב שב לעוד רבעון או שניים או שלושה ככל שנבין את היכולת.

תודה, יעל. נעבור למשרד החינוך.

ד"ר נעה טייך פייר, אני מייצגת את משרד החינוך במנהלת מ-17 באוקטובר. מאז שהמנהלת נפתחה אני נמצאת שם, כשכבר באותו יום שב-7 באוקטובר נפתח קו חם במשרד החינוך שנתן מענה למשפחות ומהר מאוד הבנו שאנחנו צריכים נציגות בתוך המנהלת ומאז אני נמצאת. במשך הזמן נוספו עוד נציגות. אנחנו נותנים את המענים מכאן ולא רק מכאן, גם במעטפת של מניפה למפקחים, לפסיכולוגים, ליועצים, לממשל החינוך שנמצאים בשטח.

במשך ארבעה חודשים בערך המיקוד שלנו היה במשפחות מהמעגל הראשון. אחרי ארבעה חודשים, ובתוכם, ראינו שהמענים צריכים להיות הרבה יותר נרחבים, מכיוון שיש לנו נכדים ובני דודים ואחיינים וילדים של בני זוג של חטופים, וראינו שהמענים והמעגלים גדלים והצרכים גדלים, וכמערכת החינוך אנחנו צריכים לתת את המענה הזה לכלל הילדים שנמצאים במערכת החינוך.

ב-14 באפריל הוצאנו חוזר מנכ"ל שמנכיח לכל מערכת החינוך מענה מתמשך לליווי מתמשך בעקבות משבר, שבו אנחנו כוללים גם את הנרצחים לצורך העניין כאן, גם את משפחות החטופים. נכון להיום יש לנו 970 ילדים שאנחנו נותנים להם מענה במעגלים השונים, גם ריאקטיבי וגם פרואקטיבי.

בוא נתחיל באלה ששבו. מה המענה?

יש לנו 33 ילדים שבים, בתקווה שיהיו עוד שניים שישובו אלינו במהרה. המענים של התלמידים השבים הם שלכל בית ספר קיבל מעטפת של פסיכולוג מלווה ויועצת אישית שמלווה את השב, מפקחת שיודעת שהיא מלווה גם כן בכל מיני מענים וצרכים שעולים - - -

רגע, גם פסיכולוג בבית הספר וגם יועץ? איך החלוקה בין השניים שלא יהיה עומס על הילד?

קודם כל, אנחנו בודקים מי הם האנשים הטבעיים שהילד יצר איתם קשר ויש איזושהי רציפות. אם זה ילד שהגיע למסגרת שהוא הכיר קודם כמובן, הילדים האלה במצב הרבה יותר טוב באופן יחסי לשבים - - -

רובם לא חוזרים למעטפת הטבעית ששם הקושי העיקרי.

שמונה ילדים מתוך השבים חזרו למערכת שהכירו אותה עוד קודם לכן מתוך ה-33. היתר במערכות חדשות שלהם הצמדנו כוחות סיוע משמעותיים מאוד. אני אתן כמה דוגמאות, אבל חשוב לי להגיד עוד לפני הדוגמאות שהמענים ניתנים בהתאמה אישית. לכל ילד יש איזושהי תוכנית אישית על פי הצרכים שלו.

לדוגמה יש ילדים שלא הצליחו לחזור למערכת החינוך ומקבלים חינוך בתוך ביתם. יש לנו מענה לילדים חולים בביתם. הסבנו את זה לילדים שיכולים לקבל מורה שמגיעה אליהם הביתה.

מי זה, "שלבים"?

לא. פעם זה היה כללי, אחר כך זה היה "קדימה מדע".

זה מענה לילדים חולים בבית באופן כללי שנתתם גם - - - הכלליים אנחנו מלווים כבר שנים.

בדיוק. אז אחר כך זה עבר ל"קדימה מדע". עכשיו במסלול הזה יש לנו ארבעה ילדים שמקבלים מורה שמגיע אליהם הביתה מכיוון שהם עדיין לא יכולים - - -

זה אם הם ביקשו או שאת יכולה להיות חתומה - - - אמרת שאת יודעת על כל ילד ספציפי. לכולם זה הונגש?

לכולם. מעבר להנגשה שהוגשה לכולם, אנחנו ישבנו עם המשפחות, לאו דווקא אנחנו המטה, אלא כמובן הדמויות המוכרות – או היועצת או הפסיכולוג שמלווה ובדק את הצרכים מה נכון לילד. לפעמים זה לא היה נכון לילד להישאר בביתו. לפעמים הילד לא יכול היה, וקיבל את המענה בתוך הבית.

לפעמים הוא לא רוצה ללכת לבית הספר.

לפעמים הוא לא רוצה. היו ילדים שבהתחלה בכלל לא עניין אותם - - - שזה גם בסדר. הייתה לנו ילדה שדאגנו לקורס בישול שיגיע אליה הביתה כי היא לא הייתה מסוגלת בכלל.

אני אתן לכם דוגמה קטנה על ילדים. ילד שהיה בשבי. המורה אומרת להיות בשקט, והילד מאוד חכם והוא אומר לה "תסבירי לי למה צריך להיות בשקט. בשבי הבנתי למה צריך להיות בשקט. פה את צריכה להסביר לי למה אני צריך להיות בשקט".

יש מלא רגשות. יש לנו ילד ששמנו אותו בבית ספר ואז הסתבר שהוא לא הולך כי בבית הספר משולבים ילדים דוברי ערבית.

לא מסוגל לשמוע.

בסוף אנחנו לומדים פה. האירוע הזה הוא אירוע שאנחנו מיום ליום לומדים בו דברים חדשים.

ובסוף נמות טיפשים.

אז רגע, למשל ניקח את הנושא של המולקולה. את אחראית על זה במשרד החינוך?

כן.

את מכירה את כל הילדים?

יכולים חבריי להעיד כאן.

בגלל זה אני שואלת, כי אין הנחתום מעיד על עיסתו. ואת יודעת מה כל ילד צריך? מי מתקשר אליהם ממשרד החינוך? הרי את לא יכולה להתקשר לכולם.

אני לא מתקשרת, וגם היום בבוקר הייתי במולקולה, ופעם ראשונה פגשתי את האבא, אבל אני מלווה את הילדה ממש מ-7 באוקטובר.

אז מי איש החינוך שאיתם בקשר?

המפקחת האזורית, במקרה הזה באר שבע. יש את הפסיכולוג שמלווה את בית הספר ואת המשפחה. יש את היועצת שמלווה. יש כמובן את הדמויות הקרובות, כמו המחנכת. היה חשוב לנו עבור כל אחד, שכל תלמיד יבחר מי נוח לו. יש כאלה שיסכימו לדבר רק עם היועצת, יש כאלה שרצו רק עם המחנכת, ויש כאלה שרצו שרק הפסיכולוג יעשה הדרכה להורים. יש כאלה שלא רוצים קשר, רוצים להמשיך כמו כולם. לכל אחד אני יכולה להגיד אחד אחד אילו מענים הם קיבלו.

לדוגמה ילד יתום משני הורים שחזר ומשפחתו השתקעה בתל אביב, והילד אמר לי "אני לא מסוגל. אני לא יכול ללמוד בתל אביב. אני צריך מענה חינוכי קיבוצי". שמנו אותו בעמק חפר ומשרד החינוך מסיע אותו מתל אביב כל בוקר לעמק חפר וחזרה. מענים בתפירה אישית של כל אירוע ואירוע. לדוגמה ילד שלא יכול לשמוע את השפה הערבית בבית הספר.

תודה, נעה.

אני רק רוצה להוסיף עוד על בגרויות כי אנחנו מדברים פה רק על השבים, אבל אנחנו מדברים גם על משפחות החטופים. ניתנו הקלות ויצא חוזר מנכ"ל שעוסק גם בהתאמות והקלות לכל המעגלים - - -

נעה, תדברי על מעגל שני.

- - - ברמות שונות על פי צורך וגם שם ישנה גמישות שנתנו בבחינות הבגרות. אני כן רוצה להגיד שהדבר הכי מדהים שקרה פה סביב השולחן הזה, זו הישיבה המשותפת של כל משרדי הממשלה, כי כשאנחנו יושבים על ילד ומועלה ילד, ואנחנו אומרים "רגע, אני יכולה לתת את זה" ו-"ביטוח לאומי יכול לתת את זה" ו-"הרווחה נותנת את זה" ומי שיוצא נשכר מהעניין הזה בסופו של דבר, ואם אין מענה, אז אנחנו באים לירון ואומרים לו שאנחנו צריכים את זה במנהלת.

אז אתם מרגישים בקשר, כל המשרדים פה?

הם יושבים פה בקבוע.

אני רק מזכיר שהחלטת הממשלה אומרת שתפקיד המנהלת לתכלל. היא לא מחליפה את סמכויות המשרדים, ולכן הסיפור של הישיבה פה, כל משרד מביא את הדברים שלו על השולחן ודנים פה - - -

אבל אני שנים רבות במשרד, ואני יכולה להגיד שכזו חוויה של עבודה משותפת של כלל המענים המשרדיים בתוספת המנהלת זה ווין-ווין לילדים.

תודה, נעה. מרשים.

אני רוצה לשאול לגבי ילדים שהורים שלהם נחטפו ונרצחו. זאת אומרת לא תמיד הילדים נחטפו.

היא דיברה על זה. היא דיברה על ילד שהוא יתום ושהמשפחה שלו בתל אביב. באמת מה קורה איתם, בלי לחשוף שמות?

ביום חמישי היית שם בבית שלהם, ויצאתי נרגשת כולי, מצומררת. כשאמר אחד השבים מאותה משפחה "אתם נותנים לי כל כך הרבה דברים ואני כל כך מודה על הכל. אני רק צריך סוכן שיסדר את כל המענים שאני מקבל".

נעה, לגבי הנושא של הסעות, אתם מגבילים בזמן? זאת אומרת אותו ילד שגר בעמק חפר?

הוא גר בתל אביב ונוסע לעמק חפר וחוזר כל יום למשפחתו.

לא הגבלתם בזמן?

לא הגבלנו בזמן. הוא סיים עכשיו - - - ולשמחתנו הוא עובר למגורי קבע כרגע בחצרים.

והוא מרוצה מהסידור?

מאוד.

מרגש.

כמו שאמרתי מספר פעמים בוועדה, אנחנו ממש בימים הראשונים הנחנו את הרשויות המקומיות להקצות עובד סוציאלי מתכלל לכל משפחה של חטוף וגם שבים. אגב, הגדרנו להם שזה יהיה גם למעגל הראשון אבל גם למעגל השני והשלישי. אנחנו פועלים בכמה זירות.

אחד, הגברנו את המענים שיש לרשויות להציע - - - של ילדים, הורים, ואם זה מרכזים למשל של נפגעים לטיפול בהטרדות מיניות. בלי קשר לסוגים של המענים, תגברנו את מה שיש לרשויות להציע גם שם וגם בהיבט של הסיוע החומרי, כמעט 20 מיליון שקלים לתקציב של הקרן לידידות ועכשיו עוד 30 מיליון שקלים - - -

של מה, של שנה? בשנה? מה אתם נותנים?

זה סיוע חומרי גמיש לרשויות.

אחד הנושאים החשובים פה זה ההורים של חטופים, וזה יכול להיות גם סבא וסבתא. המבוגרים. אני רוצה שתעשי פילוח.

עכשיו אנחנו עובדים עם המנהלת. כבר קיבלנו - - -

אין לכם פילוח מלא.

לא, לא. יש לנו.

אז תביאו.

רגע, אני אגיד לך מה אנחנו עושים עכשיו. קיבלנו רשימה של סבים וסבתות במשפחות חטופים מהמנהלת. עכשיו אנחנו בונים יחד עם המנהל לאזרחים ותיקים - - -

לא רק סבים וסבתות, גם הורים. אני רוצה לדעת מעל גיל מסוים.

יש לנו - - - כן.

כי בסוף יכול להיות חטוף שאשתו והילדים פה ממתינים לו, אבל יש אמא ואבא שאי אפשר להתעלם מהם. ברור לי שאתם לא מתעלמים, ועדיין אני מרגישה שהאנשים האלה בגיל המסוים הזה עוד לא עטופים מספיק. זה למשל לתת הוראה, אגב, ולא רק המבוגרים, עוד משהו, לדעתי הסיפור של שלושה החודשים משק בית, צריך אחרי זה אולי להוסיף את שעות הסיוע למי שלא בתפקוד אחרי שלושה החודשים. זה דברים שהם כביכול קטנים אבל הם מצילי חיים. זה משפיע על כל הבית.

אני כן אוסיף - - - כל שב וכל משפחת חטופים בקרבה הראשונה, לכולם יש עובד סוציאלי מטעם אגף השיקום בביטוח לאומי שמלווה אותם כבר מנובמבר, אנחנו מלווים את נפגעי פעולות האיבה עד 120, זאת אומרת יש שם תמיד מישהו שנמצא - - - בקשר.

גם פה אני רוצה להגיד שהרשויות יודעות לתת מענה של - - - בשעות אחר הצהריים למשפחות. במידה ולמשל ביטוח לאומי לא יודע לתת מענה למשל למעגל שני ושלישי אנחנו כן יודעים לתת את המענה הזה ולתת שעות אחר הצהריים לאיזשהו סיוע בבית לצורך העניין.

משרד הרווחה בהגדרה - - -

זה דרך ביטוח לאומי ומשרד הבריאות.

אבל אני חייבת להגיד שהגיעו אלינו כל מיני מקרים חריגים בודדים מאוד שאם באמת המשרדים לא יכולים לתת אז אנחנו מנסים - - - אבל כן, זו שאלה טובה, כי אנחנו לא פועלים מתוקף חוק והמדינה צריכה להחליט מה עושים מעגל שני ושלישי, בטח בהקשר - - -

שאגב הבעיה היא לא רק בהקשר של החטופים, אלא גם של הנרצחים של הנובה.

עזבי, תתמקדי בחטופים. שם אנחנו בבלגן חבל על הזמן.

- - - מענה למעגל ראשון.

אנחנו צריכים לקחת את זה, לשנס מותניים לסיפור של הנובה.

מתעסקים בזה. פינדרוס מתעסק בזה.

פינדרוס לא מצליח. הוא אמר לי שהוא לא מצליח. בואו נכנס את כל הוועדות, כל הכוחות ונעזור לנובה.

- - -

פנינה, התכנסה ועדה ציבורית של משרד האוצר שמוביל, שאני יודעת שביטוח לאומי גם המליץ.

של מי? עבור הנובה?

לא רק. כל 7 באוקטובר.

אוכלוסיות - - - ונפגעי 7 באוקטובר.

הוועדה הזאת התחילה לעבוד?

היא כבר מסיימת. הוא פשוט לא רוצה לפרסם, שר האוצר. מכירים הכל.

חברים, השעה היא 13:05, ואני רציתי שתספיקו לשבת ולדבר בשולחן עם האנשים ש - - -

אנחנו רוצים. באיזו שעה קבעת איתם?

ב-13:00, אבל - - -

אז אנחנו עכשיו עושים בוויש.

משרד הבריאות וורדה פומרנץ כמה מילים שהיא צריכה להגיד.

בוודאי. אנחנו גם נשמח אחרי זה כמו שיעל אמרה לקבל מסמך מפורט יותר עם הכל.

הייתי במשל"ט עוד מ-14 באוקטובר. משרד הבריאות נותן - - - התחלנו במשל"ט אז נתנו מענים בשלושה ערוצים. לצבא, בערוץ של השבים, בערוץ של התארגנות לקליטת שבים בבתי החולים עצמם ותמיכה לבני המשפחות מכלל המעגלים. בהתייחס לקליטה של השבים - - - לבתי החולים - - - מיטבית כולל הנחיות לאופי של מחלקות ואשפוז והנחיה לצוותים לקליטה רגישת טראומה.

מבחינת השבים, המשרד הנחה את קופות החולים להכניס אחות מתאמת לכל שב, כשהתפקיד של האחות זה ללוות את - - -

מה קורה אם בן אדם באמצע הלילה מקבל התקף חרדה? הציפיה היא שהמשפחה תיקח אותו למיון לבית חולים או מה?

בקרב השבים יש להם טלפון של האחות. הם יכולים להפעיל אותו 24/7. האחות מגיעה הביתה, באה לעשות בדיקות דם. היה לנו ברור שגם בתחילת הדרך יהיה קשה לשב להגיע למרפאה ולכן מגיעים אליו, גם צוות רפואי, גם האחות.

אם הוא במצוקה, אותו השב, יודעים להקפיץ כוחות באמצע הלילה?

כן. יש להם את הטלפון של האחות, וזה בדיוק התפקיד שלה בשל זה. אני גם אגיד שכן השבים מוכרים במערכת של בתי החולים, וברגע שהם מגיעים לאיזשהו אשפוז חוזר, אז כן יש איזושהי התרעה שאומרת שמדובר בשב וההתייחסות צריכה להיות - - -

אחרת.

כן. האחיות מלוות בהדרכות אינטנסיביות וגם נעשה תהליך של הדרכות מול צוותי רפואה - - - תחומים בהתייחס לשבים. בהתייחס למשפחות חטופים, אני אגיד שעד עכשיו טיפלנו בצורה ריאקטיבית סביב פניות שהגיעו לנו דרך מנהלי התיקים. המשרד טיפל במעל 5,000 פניות שהגיעו, כשהפניות הן בהקשר לצרכים אל מול קופות חולים. מעל 50% מהפניות עסקו בנושא של טיפול רגשי למעגלים שניים ושלישיים, כלומר הקופות נותנות מענה למעגל שני ושלישי בתכיפה קבועה לבני משפחה. לא צריך לחכות בתור לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי לאורך זמן.

שזה חשוב.

הם מקבלים בתכיפה מאוד גבוהה והם נענים מהר. בוועדת הבריאות האחרונה נאמר על ידי קופות החולים שהם יעמידו לטובת בני המשפחה ממעגל ראשון איש קשר מטעם הקופה, ואני מסתכלת על אסתר כי זה הרבה בזכות האמירות המאוד מדויקות שלה והיכולת למפות את הצרכים. אסתר הציפה בפנינו שיש קושי בלדבר עם מתווך על נושאים בריאותיים, ויש ערך בזה שיהיה איש קשר מטעם הקופה גם לבני המשפחה מהמעגל הראשון, כי הקופות הצהירו שהן יעמידו אנשי קשר לטובת בני המשפחה ממעגל ראשון ויצרו את הפניה פרואקטיבית מול בני המשפחה.

מעבר למענקים שהן מקבלות, חוק מימון משפחות מאפשר למשפחות להגיש בקשה לנסיעה לחו"ל לטובת הסברה ומאמצי השבה. אנחנו מנהלים את זה גם בצורת משלחות וגם בצורה פרטנית. כל משפחה שיש לה איזושהי פגישה חשובה עם איקס אנשים בחו"ל, היא יודעת להגיש את זה לוועדה ואנחנו יודעים לממן את זה. זו זכות שניתנת לא רק לבן משפחה ממעגל ראשון אלא גם לחבר משפחה או לבן משפחה, ככל שהמשפחה מצהירה לה, וזה נותן הרבה פעמים מענה למעגלים השניים, וזה חשוב.

תודה. ורדה, ואחר כך לסיכום, אז עלה בוועדה שהם רוצים מרחב שלהם, שאגב זה יכול להיות גם מרחב שהמדינה יכולה ללמוד המון, מרחב של השבים. זה מועדון כזה, זוכרות? גם על זה דיברנו.

אז אני אתייחס גם לזה, אבל לפני כן יש לי פה חוב אחרי פדיחה. 44 מפגשי מולקולה התקיימו. אני כעת מדברת על סך הכל חטופים לא בחלוקה של בתי אב. 44 זה משפחות חטופים ושבים שהתקיימו להן - - -

זה מתוך 250 משפחות?

לא. זה מתוך ה-120. ירדתי לרזולוציה - - -

אז זה לא שבים. אם זה מתוך 120, זה מתוך החטופים.

לא. 120 זה בשבים.

רק רגע, זה לא שבים. לנו יש 120 שמות של חטופים, ובהם ובבני משפחותיהם אנחנו מטפלים, כולל חללים שנמצאים שם. מתוך ה-120, התקיימו 44 פגישות.

כשאת אומרת "פגישות", הכוונה היא למשפחות? יש הבדל. יכול להיות עם אותה משפחה.

אז זה יותר. לכן ירדתי מה-250, לא כי אנחנו לא מתעסקים ב-250, אבל כשאני אומרת ש-44 פגישות התקיימו פר חטוף, יכולתי לקיים שם שתי פגישות - - -

ממתי התחלתם את זה?

את הפגישות עצמן בלחץ של ירון אולי בחודש האחרון.

בערך חודש וחצי.

אנחנו עדיין באותה נקודה שאנחנו חושבים שצריך להאיץ יותר - - -

עוד שנייה. יצאתי במיוחד כדי שאני אהיה משוכנעת, ואני אגיד דברים שאני מוכנה להישבע עליהם. 25 משפחות מתואמות כבר לשבועיים-שלושה הקרובים, אבל זה באמת לשבועיים ואני לוקחת ספייר. אגב אנחנו עושים את זה גם אם צריך אצל משפחת שאול, פשוט כדי שתדעו. היו מפגשים עם 69. 30 בתהליך תיאום ממשי עם המשפחות, שזאת כרגע בחו"ל ולזאת כרגע לא מתאים, ויש כ-20 של מידעים האומרים שהמשפחה לא מוכנה ואני אמורה לדבר איתם - - -

אני הנחיתי את ורדה על כל משפחה שהשיבה שהיא - - - מפגש מולקולה לקיים שיח עם המשפחה, להסביר את החשיבות שאנחנו רואים במפגש ולנסות לשכנע אותם.

אני באופן אישי הולכת לדבר עם כל מי שספק לא רוצה, כי השאלה היא איך תיווכו את זה ומה אמרו.

ורדה, תודה על פועלך. אבל אני אגיד לך שוב, בעיניי צריך להאיץ את הקצב. נראה לי גם נציגות המשפחות אמרו את זה. בעזרת השם תעשו את העבודה יותר טובה.

אולי מילה על אוכלוסיות מיוחדות – ערבים, מנגיסטו. האנשים המלווים הם מהקהילה - - -

הוותיקים שאת מדברת עליהם, מנגיסטו, הישאם ושאול מטופלים.

לא, כי אני מדברת עם אגרנש. אני יודעת מה המצב. עזבי שהם לא טופלו בכלל על ידי המדינה, שכחו שהם בכלל קיימים. אבל לא על זה אנחנו מדברים. עם עולים חדשים למשל אתם צריכים לעשות התאמה. אורלי מדהימה, אני אוהבת אותה, אבל האמא מרגישה על הפנים.

רגע, לא סיימתי משפט. זה משפחות שבגדול מטופלות על ידי צה"ל. אנחנו מכירים אותן, וזה לא הטיפול שלי - - -

למה? אם החיילים שנמצאים היום הם מטופלים על ידכם - - -

לא.

החיילים שנחטפו לא?

החיילים שנחטפו בכיתות כוננות מטופלים על ידי - - -

אפילו חיילים שהיו בנובה לא מטופלים.

מקבלים את אותן זכויות, זה כן. הטיפול והליווי - - -

אז מה אתם נותנים?

- - -

רגע, אתן מטעות. את לא אומרת את זה מתוך 120. תורידי את החיילים. אני יודעת מה אני אומרת. אם את אומרת לי מתוך 120, זה כאילו לקחת אחריות על ה-120 משפחות, בזמן שלדעתי 20 בכלל לא בטיפול שלכם.

כל המשפחות של החיילים מקבלות אחרי - - -

ההתקשרות היא מול הצבא, אבל את כל הזכויות הם מקבלים. בגלל זה היא סופרת אותם.

לא. הם לא מזמינים אותם למולקולה.

ירון, אתם מטפלים בצד האדום?

רגע, תקשיבו. אנחנו מטפלים בצד האדום, ואני רוצה להגיד עוד משפט.

הירוק לא בטיפול שלכם?

חלקית. אני אסביר מה לא. זה בכוונה. כשאנחנו מתאמים מפגשי בכירים, אנחנו מתאמים לכולם, משלחות הסברה אנחנו נותנים לכולם.

מעניין אותי הטיפול ההוליסטי.

אבל בסוף את התגמול הוא מקבל ממשרד הביטחון - - -

לא זה מה ששאלתי. ירון, אני מאוד ברורה. איפה אתם לוקחים אחריות בטיפול ההוליסטי? איפה זה קצין - - - מתחיל ונגמר, ואיפה אתם? האם במולקולה אתם מטפלים בהם או שלא?

משרד הביטחון מטפל בהם, בכל התהליך.

בקיצור, הם לא מטפלים.

מטפלים, אבל לא בקשר. חבל על הזמן, פנינה.

לא על זה אני מדברת. אני מדברת על המפגש, על הטיפול, על השיחה, על מלווה המשפחה.

יש אמירה שאצלם יש מולקולה אחרת. אין שם סיוע משפטי, אין שם אחות קהילה. הכל משרד הביטחון.

בסדר, אז אתה לא מלווה אותם. הם מקבלים את הכל, אבל אתה לא מלווה אותם. מלווה משפחה לא קשור ל-33 - - -

נכון.

נכון.

זהו. אז אל תגידי מתוך 120, כי אז את כבר במקום של - - - יש הבדל.

אני מקבלת את מה שאת אומרת. אני יכולה להגיד לך שחלק מהם, וגם כשאנחנו משיבים אותם, ואנחנו עושים את ההפרדה הזאת, אנחנו כן בקשר, כי כשאני פוגשת משפחה, אני לא מסוגלת - - - אני כן יודעת מי הוא מי, אנחנו יודעים מי הם החיילים, אבל אנחנו מקפידים מאוד על זה שאכ"א הוא זה שמטפל בהם.

אז לא נעים לי להגיד לכם, עדיף להיות חטוף ואזרח מאשר חטוף וחייל.

לא נעים לי להגיד לך שאני כבר אמרתי את זה.

באמת, בזהירות הנדרשת, אני לא בטוחה שהם מקבלים את אותו הליווי.

לא נעים לי להגיד לך את זה, אבל אני נמצאת כאן - - -

את צודקת. ואת יודעת מה קורה עם חיילים שהם בנובה לעומת אזרחים שהם בנובה? גם שם אנחנו עוברים איתם תהליך. מאוד בעייתי. חבל על הזמן, בואו נתקדם.

משפחה של חייל שפונה אלינו, אנחנו לא מחזירים את פניה ריקה, בגלל שאני אומר לה "משרד הביטחון מטפל בך", או שוורדה מפנה אותם בחזרה למשרד הביטחון ומוודאת שהם מקבלים טיפול, או שמשרד הביטחון לא יודע לתת להם מענה והיא נותנת להם מענה חריג.

אני מתחצפת עוד יותר ממה שירון יודע, וזאת ההזדמנות להודות - - -

בוא נגיד פוחדים - - -

אבל אלי, זה לא אותו טיפול.

א', אני בכאב לב אומרת לך שאני באתי הנה כי אני יודעת לעשות העתק-הדבק ממה שהיה בצה"ל. אני אומרת היום, ואני אומרת את זה בכאב לב גדול, שאנחנו היום נותנים מענים, למרות שהמפגש הראשון שלי עם הביטוח הלאומי ועם משרד הרווחה היה "אל תמציאו את הגלגל" ופגשתי אותם עוד לפני שהבנו איפה אנחנו נמצאים, לכו ללוריא באגף השיקום ולכו למועלם באגף המשפחות ותעשו העתק-הדבק להוראות שלהם, אלא שהמציאות ההזויה של 7 באוקטובר יצרה מצב של קבוצה אדירה, גם בהיקף, גם בנסיבות, גם אנשים שאיבדו את הבתים שלהם – הרי לא נתקלנו בזה אף פעם.

ושלא נצטרך.

נכון. אבל מדינת ישראל מיום קינונה לא נפגשה בסיטואציה כזאת, גם של אזרחים וגם של טירוף כזה. כמצלצלת משפחת חייל, אנחנו יודעים להגיד להם מי מטפל בהם. אני עונה לכל משפחה, אני מתווכת את זה לצבא ולמי שמטפל בהם במשרד הביטחון. זה אנשים שאנחנו מכירים.

אבל עם ידיעה את אומרת בתוך הלב פנימה שזה - - -

לא ,אבל עד שאני לא מקבלת תשובה, גם אלה שהם לא שלי - - -

את תמשיכי ללוות.

- - - אני מתקרצצת על הגופים האלה. בשביל זה אני היחידה לסילוק פצצות כאן. זה המינוי שקיבלתי.

רציתי להוסיף דבר קטן על ניהול מתחים, כי האירוע פה נראה עכשיו נורא הרמוני, אבל הוא לא כזה. אחד מענה חרבות ברזל, השלכות רוחב, מה מקבלות משפחות המסיבה, מה מקבלות המשפחות של פצועי צה"ל. מנהלת החטופים והנעדרים - - - מטפלים בחטופים, נעדרים ושבים, צריך לדעת כל הזמן שאנחנו יודעים שלכל החלטה שאנחנו עושים פה יש השלכות רוחב לאוכלוסיות שכנראה יסתכלו ויגידו למה.

הדבר השני הוא הצורך בקונצנזוס מול מחלוקת פוליטית. האירוע הזה - - -

אבל רגע, ורדה, לא נפל לי האסימון. למה את אומרת לי שעבר המטופל על ידי צה"ל אבל הוא אזרח?

מי?

אברה מנגיסטו.

זה בגלל ההיסטוריה.

כשקרה מה שקרה, המדינה בחרה באמצעות - - -

היה את לוטן בתור מתאם.

נכון, ואני אגב בקשר איתו עד עכשיו. לא הייתה מנהלת אז נתנו את זה לאכ"א.

כי זה נוסף לחטופים החיילים שהיו כבר בעזה.

זה היה בנוסף על אורון שאול - - -

לא יודעת. צריך לבחון את זה עוד הפעם.

- - - אם להעביר אותם ואנחנו החלטנו שלא.

בשביל לא לטרטר את משפחותיהם, ומאחר והם מטופלים לאורך שנים, חשבנו שזה לא נכון לטלטל משפחה.

הסעיף הבא זה תשומת לב ממשלתית מול ניהול המצב. תפקידנו לוודא שהמצב לא מנורמל עד שכולם לא חוזרים. כדי לא לנרמל את המצב, מענה מהיר וגמיש, בירוקרטיה ממשלתית. לצערי אנחנו הרבה פעמים נופלים לבירוקרטיה. אחת התכליות של ההסכם עם ההסתדרות הוא לתת מענה לצרכים אזרחיים.

אנחנו כל הזמן זוכרים שמה שמעניין את המשפחות בעיקר זה איך מחזירים אותם, המשא ומתן וכו'.

ואתם דואגים - - -

ואנחנו דואגים - - - פריוריטי. תכנון ארוך טווח וצרכים משתנים. אנחנו בשלב שבו אנחנו כל יום מקבלים צרכים חדשים. אם את שואלת אותי כמה אנחנו מסתכלים ארוך טווח וכמה לכאן ועכשיו, אנחנו מתעסקים קצת יותר בכאן ועכשיו כי הדברים עדיין צצים לנו כל הזמן. זה לא שאנחנו מסתכלים לטווח ארוך בכלל, אבל יש פה כל הזמן דברים שעולים.

חסר לי פה רק שיתוף המשפחות, שיתוף ציבור. רק הערה בונה.

זה לא מתח. תכף אני אסביר.

בטח שזה מתח. הרבה פעמים זה המתח.

איפה - - - זה אומר ששם - - - שם זה איפה זה או שם כמה אתם שמים - - -

מבחינתי איפה זה נמצא. היום אנחנו עסוקים יותר בצרכים משתנים מאשר בתכנון ארוך טווח, ואנחנו עוסקים גם במאקרו וגם במיקרו, כי אנחנו עוסקים בהיבטים פרטניים של משפחות וגם בהיבטים של חקיקה - - -

כשהפרטניים מביאים אותנו ליעל כדי לעשות תיקוני חקיקה, אחד, שניים, שלושה, זה כבר לא מקרה פרטני.

ירון, אתה יכול להגיד מילה על הזרים? 24 שבים ו-10 שבויים. מי מטפל בזרים?

הזרים - - -

רגע, ירון. אנחנו צריכים - - -

אני רוצה להגיד רק משפט אחד. עכשיו אתם עומדים לפגוש את האנשים שהם של האגף שלי, כשהם אלה שנמצאים מול המשפחות. לכן ויתרתי - - -

זה מלווי משפחות?

זה מלווי משפחות וראשי צוותים.

אז חמש דקות הפסקה. מטי, לגבי הזרים, הם מקבלים את אותו מענה בדיוק, גם המשפחות שלהם. ג'וש יוכל להרחיב לך כי הוא מטפל בזה מהיום הראשון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.