פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
25/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 74
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, י"ט בסיון התשפ"ד (25 ביוני 2024), שעה 14:04

יישום החלטת ממשלה 1279: תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2026-2022 ותיקון החלטות ממשלה - לציון יום הנגב

חברי הוועדה: יסמין פרידמן – מ"מ היו"ר
ואליד אלהואשלה
יוסף עטאונה

ווליד טאהא
עופר כסיף
מנסור עבאס

לירון סביון - רפרנטית פנים אגף תקציבים, משרד האוצר

חאלד אזבגרה - מנהל נפה מזרחית, מחוז באר שבע והדרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שחר שרף - אגף תקצוב מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אלקנה דשן - אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה והתעשייה

יוסף דיאמנט - עסקים קטנים ובינוניים ביחידת המחקר, משרד הכלכלה והתעשייה

אחסאן הנו - מנהל תחום תעסוקת אוכלוסיות מגוונות, משרד העבודה

אילנית ניר לוי - מנהלת תעסוקה וקהילה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רינת שפרן - מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רפאל מזור - ממונה רשויות בדואיות דרום, משרד הפנים

רם זהבי - מנהל מחוז דרום, משרד החינוך

שירין חאפי נטור - מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

ענבל דואק - מנהלת תחום את"ב, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ יוסי אסנפי - סמת"ח באר שבע, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

פרג' פראג' - מנהל אגף מיעוטי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

זאהר קבלן - נתיבי איילון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עירית הייטנר שעיו - מנהלת אגף לשלטון מקומי, חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה

יוחנן שפירא - מנהל תחום בקרה הנדסית ברשות המים, משרד האנרגיה

ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי - ראש מטה יישום תוכנית הבריאות בחברה ערבית, משרד הבריאות

ליאור כלפה - מנהל אגף פיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית, האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית

אמיר בשאראת - מנכ"ל ועד ראשי הרשויות הערביות

חיאם קעאדן - סמנכ"ל, רשות השלטון המקומי

אלון כהן - מנהל התכנון

זיאד אבו גנים - רו"ח, יועץ כלכלי, רשויות מקומיות

סלימאן עמור - מנכ"ל שותף, אג'יק מכון הנגב

אילן עמית - מנכ"ל שותף, אג'יק מכון הנגב

הנאדי שעאר - סמנכ"לית, אג'יק מכון הנגב

סלאמה אבו עדיסאן - ראש מועצת נווה מדבר

נידאל מסאלחה - נווה מדבר

יוסף אברמוביץ - עמותת שמסונא

סלים דנפירי - נציג היישוב ביר הדאג'

אמל ביבאר

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות




יישום החלטת ממשלה 1279: תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2026-2022 ותיקון החלטות ממשלה.

שלום לכולם, צוהריים טובים, אני רוצה לפתוח את הדיון בוועדת נגב גליל במסגרת יום הנגב. מיותר לציין שאני גם מהנגב, היום הזה חשוב לי במיוחד. אני רוצה להודות לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה שיזם את הדיון הזה, אני מניחה שהוא יצטרף אלינו בהמשך, הוא מתרוצץ בין ועדה לוועדה.

יש המון דוברים היום ודברים רבים שאנחנו צריכים לעבור עליהם, ולכן אני מראש מבקשת מכל מי שיכול ממש לקצר. הדיון הזה הולך להתמקד בהחלטת ממשלה 1279, היישום שלה, אנחנו רוצים לשמוע את היישום עד כה, על התכנון להמשך ועל הפערים והחסמים והדרכים להסיר את הפערים והחסמים.

יש פה משפחות חטופים שרוצות לדבר? נראה לי שנכנסו. לא, אוקיי, אז אנחנו נתקדם. אני רוצה שנשמע את רואה החשבון זיאד אבו גנים, תציג את עצמך.

שלום לכולם, אני זיאד אבו גנים, יועץ כלכלי של הוועד הארצי לראשי הרשויות. תודה לכם על קיום הדיון החשוב הזה ועל הזכות לדבר כאן. אנחנו קצת יותר משנתיים מאז קבלת החלטת הממשלה 1279 שהתקבלה במרץ 2022, ואחת המטרות שלה זה צמצום הפערים בין החברה הבדואית בנגב לכלל האוכלוסייה. יש פה מצגת קצרה, אם אפשר להעלות אותה?

(הצגת מצגת)

קודם כול אני רוצה לשים אתכם במספרים הגדולים שגם חברי הוועדה וגם הנוכחים הנכבדים כאן יתחברו למספרים ואיך הגענו להחלטה הזאת? קודם כול מדובר בהחלטה שהיא החלטת המשך של 2397, החלטת החומש הקודמת, ומדובר בהחלטה בת – אני קורא לזה – של החלטה 550 התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית.

החלטת הממשלה 1279 התקבלה במרץ 2022, כמעט 60% מהתקציב של ההחלטה 1279 נגזר מהחלטה 550, ואנחנו כבר שנתיים ורבעון אחרי קבלת ההחלטה. להחלטה הזאת יש ארבע מטרות עיקריות. קודם כול צמצום הפערים בין האוכלוסייה הבדואית לאוכלוסייה הכללית, חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות בהיבט הכלכלי והארגוני ולהציבן כגורם מוביל בחברה הבדואית, ושיפור המצב הסוציו אקונומי ושיפור המענים החברתיים. אלו ארבעת המטרות שהציבה לעצמה ההחלטה הזו לקדם.

ישנם ארבעה תחומים שנכללים בהחלטה, התחום הראשון ואחד החשובים הוא החינוך וההשכלה הגבוהה. אנחנו מדברים על פדגוגיה בנקודות, איתור דיפרנציאלי ועוד. הסכום שהוקצה לנושא הזה ולתחום הזה הוא 2.473 מיליארד שקלים וכמעט 50% מההחלטה הולך לתחום של החינוך. כלכלה ותעסוקה כ-500 מיליון שקלים. שלטון מקומי פיתוח תשתיות כ-1.5 מיליארד שקלים, וקהילה וביטחון אישי 626,000 שקלים.

מתוך הסכומים הגדולים של החינוך, זה מחולק לתקציב פדגוגי 7 מיליון שקלים, חינוך דיפרנציאלי מיליארד שקלים, בינוי כיתות כ-732 מיליון שקלים, שלטון מקומי 731, חברה וקהילה אמרנו, תשתיות וקהילה ותעסוקה.

אני רוצה להתייחס לנושא של בינוי הכיתות, בבוקר היה דיון בוועדת החינוך, מדובר על כל החוסר בתשתיות הפיזיות בכיתות הלימוד בחברה הבדואית בנגב, מה שנקבע בהחלטה 550 ש-30% מהבינוי ילך לחברה הערבית ו-25% מתוך ה-30% ילך לחברה הבדואית בנגב. המשמעות היא כמעט 7.5% מתקציב הבינוי של כל המדינה ילך לחברה הבדואית בנגב בשביל לסגור פערים. מדובר על כ-232 כיתות בשנה פלוס כ-271 מיליון שקלים כסף תוספתי.

מה שהוקצה עד היום לחברה הבדואית בנגב, אני מדבר על 2022-2023 והייתה הקצאה ב-2024 שטרם פורסמה, כמעט 100 כיתות גן, 280 כיתות לימוד בתי ספר, ועוד נושאים אחרים 21 מיליון שקלים, אבל ישנה בעיה כאן, מתוך 100 כיתות הגן שהוקצו ליישובים הבדואים בנגב כמעט ולא התחלנו לבנות אף ולו כיתה אחת, ולמה? כי התקצוב של משרד החינוך הוא תקצוב בחסר. נותנים לגן דו כיתתי כמעט 2 מיליון שקלים תקציב, והעלות בפועל היא כמעט 2.5 מיליון שקלים. הרשויות הבדואיות בנגב כולן במצב סוציואקונומי 1, שאין להן את היכולת להביא את חצי המיליון שקלים אן 600,000 שקלים לדו כיתתי כדי לבנות את הגנים. ולכן ההרשאות האלה נמצאות ברשויות, מחויבות במשרד האוצר, אבל אי אפשר לעשות איתן שום דבר והמצב הזה היה נכון גם לפני המלחמה. המלחמה רק החמירה את המצב – את המשבר בענף הבנייה – וגם הפערים האלה רק הולכים וגדלים. ככל שאנחנו ממשיכים עם הזמן, הפער הזה רק הולך וגדל.

אחד הפתרונות שאנחנו הצענו ביחד עם האגף, ביחד עם משרד החינוך, זה להקים איזושהי קרן של השלמת העלויות שאנחנו מבקשים גם לשמוע ממשרד החינוך גם עדכון מה קורה עם הקרן הזאת שתעזור לרשויות החלשות להשלים את המצ'ינג הנדרש.

בנוסף לתחום הפיזי התשתיתי יש תקציב שמיועד לתוכניות. אני רוצה להתייחס בשקף הזה לתקציב אחד שמבחינתנו הוא כמו קופסה שחורה שאנחנו לא יודעים מה קורה שם. מתוך ההחלטה מדובר על מיליארד שקלים לחמש שנים בתקצוב דיפרנציאלי. תקצוב דיפרנציאלי ביסודי 700 מיליון שקלים, ודיפרנציאלי בחטיבות עליונות 334 מיליון שקלים, זה כמעט 20% מהתקציב הכולל של ההחלטה שהולך לתקציב דיפרנציאלי ואנחנו לא יודעים מה קורה שם? איך הכסף הזה מחולק? אם הוא מחולק בכלל? לפי אילו פרמטרים? אילו בתי ספר? אילו רשויות קיבלו את זה? אף אחד לא יודע להגיד לנו ואנחנו מצפים לתשובות על התקציב הגדול הזה שהוא יכול לעשות גם שינוי מהותי בתחום החינוך.

עכשיו אנחנו נברר את זה. אתה יכול רק להתכנס לסיום?

כן, עוד שני משרדים ואני מסיים, משרד הפנים הוא המשרד השני שאני אתייחס אליו. למשרד הפנים יש תקציב של 232 מיליון שקלים שזה נקרא תוכנית ארגונית לרשויות הבדואית, שיעדי התקציב הם פיתוח תשתיות, פיתוח כלכלי, משילות ופיתוח ארגוני. אנחנו היום שנתיים ורבעון אחרי ההחלטה, מה שהוקצה לרשויות – וזה גם היה רק בסוף 2023 – 23 מיליון שקלים בלבד, שזה כמעט 10% ביצוע, בנוסף לצפי של הקיצוץ אנחנו פה מבקשים ממשרד הפנים שיאיץ את מתן ההרשאות לרשויות המקומיות. לא יכול להיות, אנחנו שנתיים וחצי כמעט זה אמור להיות ביצוע של 50%, אנחנו ביצוע מועט של כמעט 10% שזה כלום.

יש פה ממשרד הפנים?

הרגל השנייה של משרד הפנים הוא מענק תגבור השירותים. מתוך ההחלטה הוקצה סך של 192 מיליון שקלים לטובת תגבור התקציב השוטף של היישובים הבדואים, זה מיועד למתן שירותים מוניציפליים בסיסיים, פינוי אשפה, ניקיון, שיפור חזות ותחזוקה. התקציב הזה בוטל באופן מלא. בהחלטת הממשלה שהתקבלה ב-15 בינואר 2024, התוכנית המאזנת, הוחלט על ביטול כל הכסף הזה שמיועד לתקציב השוטף היומיומי לתפקוד הבסיסי של הרשויות – כמובן שזה חלק מה-200 מיליון המדוברים של החלטה 550, 200 מיליון לשנה שזה מיליארד שקלים, החלק של הבדואים זה 192 מיליון שקלים – המשמעות של הביטול הוא שחסר בקופת הרשויות בשלוש השנים הקרובות 2024-2026 115 מיליון שקלים שהמשמעות של זה היא קריסה של חלק מהרשויות, הן לא יכולות לתפקד.

אני אתייחס גם בקצרה למשרד התרבות והספורט. אגב, בנוסף לקיצוץ הזה של ה-200 מיליון ישנו קיצוץ של 15% רוחבי, אבל הקיצוץ הרוחבי הזה הוא פי שלושה מהקיצוץ במשרדי הממשלה.

השונים.

השונים, שזה 5%, ובנוסף לו גם.

תאמין לי שאני יודעת, אנחנו נדבר על זה. אבל אני צריכה שתסיים, אז ממש במשפט על משרד התרבות?

אני מסיים. משרד התרבות והספורט, לפי ההחלטה ישנם 94.5 מיליון שקלים למתקנים, עד עכשיו ביצוע של 3 מיליון שקלים, כאילו כלום, עדיין לא התחילו להניע את הביצוע של מתקני הספורט ביישובים הבדואים בנגב.

אחרון חביב זה רשות הצעירים. גם שם, אמנם זה כסף קטן אבל זה כסף שיכול לעשות שינוי גדול, 25 מיליון שקלים לתוכניות מעבר לצעירים בגילאי 18-26, ביצוע אפס, עדיין התוכנית הזו לא החלה. אנחנו שנתיים ושלושה חודשים אחרי התוכנית.

תודה. אני גם רוצה להגיד כמה מילים טובות למשרדים אחרים שכן עושים עבודה כמו משרד השיכון והאגף לפיתוח כלכלי שמלווה את התוכנית ומתכלל אותה, אבל לא תמיד הכול נמצא בשולחן שלהם. תודה.

תודה. ואליד, אתה רוצה להגיד כמה מילים?

אני אגיד כמה מילים לפני שאני יוצא לוועדה אחרת. קודם כול אני מודה לך, יסמין, על ניהול הדיון הזה, ולחברינו וידידנו מיכאל ביטון תושב הנגב. אין ספק שהמשימה של כולנו שאנחנו נהיה ביחד בנגב ובארץ בכלל, בשיתוף פעולה, זה בא מהכיוון שלנו אבל אני לא רואה את זה בא מהכיוון של שר האוצר, לצערי הרב, שהתחיל לקצץ בתוכנית של החברה הערבית 550, וגם בתוכנית של 1279.

אני לא רוצה להישמע כאן כאילו אנחנו רק מתבכיינים, אבל אני מצפה מפקידי הממשלה, האנשים שיושבים במשרד האוצר וברשות לפיתוח כלכלי בנגב, שיגידו שהפגיעה והקיצוץ בתקציב יש לו השלכות אחרות לחברה שלנו, יש לו השלכות על הפשיעה בחברה הערבית, יש לו השלכות על החינוך בחברה הערבית, יש לו השלכות על הכול. ולכן אי אפשר, עכשיו בדיוק בתקופה הזאת אחרי ה-7 באוקטובר, להפקיר את החברה הערבית הבדואית בנגב.

אני רוצה שכולנו נסתכל בצורה אחרת, לא כמו איך שהשר מסתכל או שהוא רואה את החברה הבדואית או את החברה הערבית בכלל. הוא התחיל לקצץ לפני שהגיע תקציב המדינה, עצר תקציבים לחברה הערבית.

200 מיליון שקלים עצר אותם בטענה שיש גורמי פשיעה שמשתלטים על הרשויות, ואנחנו יודעים שיש ארגוני פשיעה שמשתלטים על הרשויות, ונמצאת כאן משטרת ישראל, אני רוצה לשמוע על חקירה אחת שהתנהלה נגד רשות מקומית. לא שמענו כלום, ואתם יודעים שאנחנו רואים בכותרות איפה 433 נמצאת כל הזמן – לא אצלנו. אז אם יש לכם טענות נגד רשויות מקומיות, תוכיחו אותן. כמו שדרשתי ממאי גולן שתוכיח שהתקציב של מוקד החירום מגיע לארגוני פשיעה, אז ששר האוצר יגיד איזה רשות מעבירה שם? אנחנו רוצים פתרונות.

אני לא רוצה לקחת את הדיון למקומות קיצוניים או מקומות פוליטיים אחרים, אנחנו רוצים פתרונות לאוכלוסייה שלנו. קיימנו והובלנו את יום הנגב הזה על מנת לעזור לאזרחים שלנו, אזרחי המדינה. מי יטפל בהם? אני, אין לי סמכות. אני אומר לכם כאן בוועדה, אין לנו כלום. אנחנו נמצאים באופוזיציה וכולכם יודעים שמהאופוזיציה לא ניתן לגייס משאבים, לא ניתן לגייס תקציבים ולא כלום. התקציבים – גייסנו אותם כשהיינו חלק מהממשלה הקודמת, עכשיו נאדה, אין.

מחובתכם – אני יש לי דיבור כמעט עם כולם כאן – אני רוצה שכולנו גם בתוך המשרדים, לא בתקשורת, תגידו לשר: אנחנו לא רוצים לקצץ. זה פוגע באנשים, פוגע בילדים, פוגע בחינוך. אי אפשר ככה לבנות מערך אמון בינינו לבין החברה בכלל. אנחנו רוצים לסייע ולעצור את הקיצוצים האלה על מנת שהחברה תתחיל להתקדם קדימה ולא לחזור אחורה. תודה.

חבר הכנסת עטאונה, אתה רוצה להוסיף משהו?

אולי נשמע חלק.

מצוין, כי יש לנו הרבה על מה לדון. אז תמתינו? נידאל מסאלחה פרויקטור נווה מדבר?

כן, שלום לכולם. אני מקיים פרויקטור נווה מדבר בהחלטה הקודמת וגם בהחלטה החדשה. אני רק אחדד דברים שחברי זיאד כבר דיבר עליהם, שהם מאוד חשובים.

דרך אגב, בנגב יש גם שתי רשויות שהן נווה מדבר ואל קסום שהן רשויות יחסית חדשות בהתהוות והבעיות שלהן יותר חמורות משאר הנגב, דרך אגב.

נכון.

למשל, בהחלטה הקודמת היה לנו תקציב לבינוי אשפה, בהחלטה החדשה אין תקציבים לשוטף.

זה ה-115 מיליון שהוא כרגע דיבר, נכון?

בדיוק. עכשיו אנחנו לא יודעים איך אנחנו נממן בינוי אשפה ברשויות. אני אחדד כמה דברים שהם מאוד חשובים שאנחנו נתקלים בהם מידי יום. חוץ מזה, אנחנו תקצבנו למשל הייתה לנו בעיה עם לכידת כלבים.

מכירה את זה מקרוב מאוד.

אז התוכנית הרב שנתית כללה גם פרויקט כזה. עד עכשיו ההרשאות מעוכבות, מה הסיבה? אני לא יודע. למרות שהן אושרו באוצר והתקציב שוריין, אנחנו לא מקבלים את ההרשאות. בסך הכול יצאו ארבע הרשאות לפרויקטים והשאר לא יצאו. אנחנו לא מקבלים תשובות ברורות ממשרד הפנים ומהאוצר אז אני מבקש לבדוק ולראות למה ההרשאות מעוכבות?

ובקשר למצ'ינג, למשל אנחנו לקחנו סל של כסף תקציב, כדי שאנחנו נוכל לממן חלק מהפרויקטים בחינוך – מה שזיאד גם ציין – כרשות מהתקציב השוטף אנחנו לא יכולים לשריין תקציבים להשלים את בניית בתי הספר או גנים.

כן, הוא הסביר.

אז אנחנו מנצלים חלק מההחלטה, שזה אבסורד, להשלים תקציבים ובניה. אלו הדברים בגדול.

אז אני מציעה שנשמע רגע משרדי ממשלה ונקבל קצת תשובות. אנחנו נתחיל עם ליאור כלפה, מנהל אגף פיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית.

שלום לכולם, צוהריים טובים. זו הזדמנות להזכיר בחדר הזה שחטופים יש גם מהחברה הבדואית.

נכון.

יש עדיין חטופים מהחברה הבדואית. בשבוע שעבר היינו אצל משפחת זיאדנה, וזה מלווה גם את החברה הבדואית מה-7 באוקטובר. אני חייב להתייחס במשפט לגבי ה-7 באוקטובר, ה-7 באוקטובר פגשנו למחרת את הרשויות המקומיות בהיערכות מדהימה, בהיערכות מצוינת, הגענו לכל המכלולים.

מה שיכולנו לראות שהחלטות הממשלה הקודמות – חבל שוואליד יצא, דיברתי איתו בארבע עיניים – החלטת ממשלה 1279 היא המשך של 2397 זה לא שייך לממשלה כזאת או אחרת, זה רצף מ-2011, אלו החלטות שכבר מתקבלות ב-12 השנים האחרונות שהן באו באמת לצמצם את הפערים החברתיים כלכליים בחברה הבדואית.

אני אציג מצגת, אדלג על חלק מהשקפים כי זיאד התייחס אליהם. בכל אופן, אני רוצה במקום הזה להגיד שהחלטת הממשלה, גם הנוכחית 1279, גובשה בשיתוף פעולה מלא עם נציגי הרשויות המקומיות, עם נציגי החברה האזרחית, ועם משרדי הממשלה השותפים לחומש, וזה המקום גם להגיד תודה על היישום. כי בסך הכול הכללי, ביחד עם הפערים וביחד עם הדברים שעדיין לא קיבלו את המענה, יש פה יישום יפה ביחס לשנתיים הראשונות של התוכנית. אפשר להעלות את המצגת?

(הצגת מצגת)

אפשר לדלג על שני השקפים הראשונים כי זיאד כבר הציג אותם. נראה לי שאם זיאד יציג במקומנו, כבר תייצג את הממשלה, אתה מייצג אותה יותר טוב מאיתנו. זה שאנחנו גם נמצאים בחדר הוועדה לקידום האישה זה גם מעניין ולא בשיג.

לא נחזור על דברים, נחסוך זמן. פה אנחנו רואים את ניצול התקציבים, אני מזכיר שיש חמש שנים לחומש, פה רואים את הסיכום של השנתיים הראשונות, ובסך הכול הכללי אנחנו מדברים על ניצול של כ-40%, ובאופן יחסי נכון שיש פה משרדים עם ביצוע או תת ביצוע ויש פה נושאים עם ביצוע יפה, אבל בסך הכול הכללי מבחינת העבודה של המשרדים יש פה ביצוע. תכף אני גם אתייחס להישגים וגם לאתגרים והחסמים שיש.

לגבי ההישגים בחומש, כמו שאמרתי, החומש הנוכחי 1279 הוא המשך של החלטה 2397, אנחנו מדברים פה על עבודה שנעשית עם אמון ועבודה משותפת עם הרשויות המקומיות. כל העבודה נעשית עם השטח, זה מלמטה למעלה. גם ההחלטה נוסחה מלמטה למעלה. יש פה הובלה של כלל משרדי הממשלה ששותפים בעבודה שוטפת, מטה אל מטה, במפגשים שוטפים ברשויות המקומיות ויחד עם ארגוני החברה האזרחית.

יש פה נושא של חיזוק והעצמת הרשויות המקומיות כאבן יסוד. בסופו של דבר, עם כל הכבוד לנו כמשרדי ממשלה, הדרך לשפר ולייעל את מתן השירותים זה הרשויות המקומיות, וככל שאנחנו נמשיך לחזק את הרשויות המקומיות אנחנו נגיע להישגים טובים יותר.

אני לא אקרא את הדברים אבל בסך הכול פה רואים דוגמאות של הישגים שנעשו כבר מהחומש הנוכחי. כשאני מדבר למשל על הקמת בית ספר זמני, זה המקום גם להודות לחברים ממשרד החינוך, למועצה אזורית נווה מדבר ולבני שמעון ולרשות הבדואים, במהלך של חודשיים וחצי הוקם בית ספר חאשם זאנה.

אתם נותנים את הדוגמה הזאת בכל ועדה. אז אני שמחה מאוד שזה מה שקורה, אבל יש כל כך הרבה דברים שלא קרו.

לא, יחד עם זה גם מבני קבע, הרשאות שניתנות לרשויות. ויש פה את ראש מועצת - - - ראיתי אותו בחוץ, אני לא יודע אם הוא בפנים בתוך החדר, אבל הוא מצליח להביא לי מימוש של בניה ואנחנו רואים ברהט שאנחנו כמעט בכל חצי שנה-שנה חונכים בית ספר או גן ילדים. יש פה ביצוע, הביצוע הוא מצוין בהקשר הזה, לצד האתגרים, ותכף אני אדבר גם על האתגרים, בשביל זה אני משאיר את הדיון לגבי האתגרים.

פה אנחנו גם רואים הישגים בנושא התרבות והספורט, בסוגיות התשתיות. אני רוצה לסבר את האוזן, אנחנו לפני שלוש שנים היינו עם מרכזי שירותים ללא נגישות. מה זה לא נגישות? זה אומר שבימים של חורף – נכון שיש 18 ימים חורפיים בנגב המזרחי בעיקר – בימים האלו המורים והתלמידים לא יכולים להגיע למרכזי השירותים. בשנתיים האחרונות הנגשנו ואנחנו בימים הקרובים מסיימים את רחמה ואת עבדה, זה אומר שבית ספר בתל ערד ובית ספר באל פורעה ובית הספר ברחמה ובעבדה יהיו מונגשים ברמה שאפשר לנסוע אליהם על כביש עם תאורה בצורה נורמלית ומכבדת.

ברשותכם, אני עובר לאתגרים שאני חושב שזה הנושא המרכזי שצריך לדבר עליהם פה. אפשר לדבר גם על הישגים בחינוך, אבל רם פה, אני לא אגנוב לו, רם ושירין פה אז הם ידברו על ההישגים בחינוך, אני ברשותכם, עובר לאתגרים.

סוגיית האתגרים. מצוינים פה ארבעה אתגרים, אני רוצה לציין גם חמישה אתגרים, אתגר נוסף שלא ציינתי אותו במצגת – תביעות בעלות. בסופו של דבר החסם הזה הוא חסם מרכזי בנגב. אנחנו מגיעים ללא מעט מקומות שבסופו של דבר המבנה לא קם, הגן ילדים לא קם, האוכלוסייה סובלת. זה תביעת בעלות, זה זיקה לקרקע, זה אזורי תעשייה.

יש לא מעט אזורים ותקצוב לאזורי תעשייה שלא ממומשים. עכשיו אני אומר פה בגילוי, אנחנו לקראת תיקון החלטה 1279, בחודשיים הקרובים אנחנו מקדמים תיקון של החלטה. איפה שיש תת ניצול אנחנו הולכים להסית, אנחנו מביאים המלצה לממשלה להסית לתחומים שבהם יהיה ניצול והם תחומים שתוך כדי השנתיים האחרונות עלה הצורך מהשטח ותובנות שנכון להשקיע בהם. אנחנו לא נשאיר תקציבים לא מנוצלים במשרדי ממשלה.

זה בסדר גמור, ואני שמחה, אבל תת תקצוב לא תמיד קובע שהכסף הזה לא זקוקים לו בדיוק שם. תת תקצוב אומר שיכול להיות שיש חסמים שלא הוסרו, שיש בעיות, זה לא אומר שחייב להסית. זה בסדר להסית את הכסף אם הצרכים השתנו וזה לא נכון, אבל אני לא בטוחה שתת תקצוב אומר שלא צריכים את הכסף הזה.

אני מסכים איתך, יחד עם זה יש מקומות שאתה מסתכל על החסם ועל הבעיה ואתה מבין שבשנתיים הקרובות החסם הזה לא ייפתר, המשמעות של זה שהכסף יחזור לאוצר ולא ימומש. אנחנו בהבנה שלנו, נכון יהיה להסית את הכסף הזה לפרויקט אחר, תשתיתי או חברתי, על מנת לייעד את הכסף לאוכלוסייה.

יש לי שאלה באמת. תביעות הבעלות זה סיפור מימים ימימה שכנראה גם לא הולך להיפתר בעשור הקרוב. השאלה אם יש איזשהו משהו, רעיון? איזושהי תקווה למצוא פתרונות בינוי? כי לפי מה שהבנתי מכל היום הזה, מכל הוועדות, אחת הבעיות הכי קשות זה נושא הבינוי של גנים, של בתי ספר, של תשתיות ראויות לחינוך.

אני אחלק את התשובה שלי לשניים. הפתרונות המקומיים הם קורים, אבל בקטנה. גם בלקיה עם כל תביעות הבעלות, הרשות המקומית הצליחה בשנתיים האחרונות לבנות שש או שבע כיתות גן בשכונות שונות למרות תביעות הבעלות. זה הגיע בהסכמות מקומיות ועבודה משותפת של נציג האסדרה של רשות הבדואים, של הרשות המקומית ושל תובע הבעלות.

לצד זה יש מקומות שאנחנו במשך שנים לא מתקדמים. כשאני מסתכל על אזור התעשייה אום בטין הוא במשך שנים תקוע. זה אפילו לא תביעת בעלות, זו זיקה לקרקע. זה איומים, זה זיקה לקרקע, זה במילים אחרות אולי היעדר משילות.

ליאור, אני לא יכול להתאפק כשאתה מעלה חסמים בנושא של קרקע, אני חושב שזה אחד התירוצים השקריים ביותר לאורך שנים.

למה? תסביר.

ידידי, חבר הכנסת עטאונה, ברשותך תן לי לסיים כי אני מציג פה עוד חסמים. זה אחד החסמים.

זה בדיוק החסם כשאתה מציג לוועדה נתונים ואתה מדבר על חסמים בבינוי, אני אומר לך גם מהניסיון, הרי א' ב' למוסדות ציבור או מוסדות חינוך שבאים לתכנן אותם זה נתוני הקרקע שלהם. אם אני, הרשות המקומית, או במקרה של הכפרים הלא מוכרים זה רשות האסדרה של הבדואים, רוצה לתכנן בית ספר או גן ילדים, הדבר הראשון, הבסיסי ביותר, אני לא יכול לפנות למשרד החינוך בלי נתוני קרקע. ולכן אם יש תוכנית איך לתכנן מוסדות, באילו מקומות? א' ב' צריך להוציא נתוני קרקע וללכת למשרד החינוך ולבנות.

ללכת בשיטה שקיימת היום, מתוכנית חומש לתוכנית חומש, מכספים לכספים ובלי להיכנס לפרטים הקטנים איך לקדם את הדברים הקטנים – ברור שתיתקע. כשאתה אומר לי אזור תעשייה במקום מסוים, מראש כרשות הסדרה לבדואים – זה מתחבר לדיון שהיה בבוקר בוועדת הפנים – כשבאים לתכנן צריך לשבת עם האנשים. אני לא יכול לתכנן אזור תעשייה או בית ספר או גן ילדים או קופת חולים במקום שמראש אני יודע שיש מחלוקת עליו. יש מקומות שאני אומר לך בפה מלא, ברוב הרשויות המוכרות הקבועות, אין ביישובי הקבע, ברוב היישובים יש מקומות לתכנן בצורה זמינה לקרקע ולא להשתמש בחסם הזה.

אני רוצה להגיד דבר כזה לכל הנושא של החומש – ואני מסכים איתך שהתוכנית 1279 היא המשך של תוכניות שהיו בעבר – אבל אני מסתייג כל הזמן – גם מול משרד החינוך היה ויכוח על זה – שמתוכנית חומש לתוכנית חומש נחזור 15-20 שנים אחרונות היו תוכניות חומש. והשאלה שנשאלת היא כשאני מתקדם מתוכנית חומש לתוכנית חומש, אני לא צריך לעצור, אני לא צריך לקום ולשאול את עצמי: מה אני עשיתי? לאיפה התקדמתי? זה לא מוביל לשום מקום.

לבחון מה עבד ומה לא עבד?

ליאור, אני אשמח להתייחסות ממך לשני נושאים. לגבי הניצול, לגבי המצב במערכת הבריאות בחברה הערבית הבדואית בנגב, גם לאזורי התעסוקה. משרד החינוך, אני אשמח גם להתייחסות לנושא הבינוי. אני עוקב אחרי הנושא, אני יודע שמתחילת ינואר כמעט ואין הרשאות חדשות. איפה זה עומד מבחינת החברה הערבית הבדואית בנגב? יש תקצוב? כמה הרשאות? למי? זה מאוד יעזור לנו.

ונושא נוסף לגבי תוכניות החומש בכלל, אני גם בא מהשטח, אני גם הייתי מנהל אגף חינוך, הייתי יושב עם גזברים ויושב עם מנהלי מחוזות, אני תמיד אומר שכשבאים עם מצגות וכשבאים למציאות עצמה בתוכניות האלה – צריך לשקף כל דבר בכל, משרד ממשלתי צריך את הצבע שיש במצגת, צריך לראות אותו במציאות. ולצערי ההבדל והפער הוא גדול בין המצגות למציאות עצמה. המציאות כל-כך אפורה, כל-כך קשה, המצוקה זועקת לשמיים, שאין דמיון בין המצגת שאתם מציגים כאן למציאות.

אשמח להתייחסות לבריאות והתעסוקה בצורה מפורטת, מה הניצול? איפה הכסף? מה נעשה?

אני רק רוצה להוסיף, אנחנו כבר שנה שלישית – לפחות אני – נמצאת באותו דיון פעם בשנה. והשאלה האם משרדי הממשלה למדו מהניסיון שלהם שאי אפשר לתכנן מעל הראש של האזרחים שגרים באותו אזור? אי אפשר. זה מתנהל אחרת, זו תרבות אחרת, ואם יש שיתוף פעולה בין האזרחים לבין התכנון – מגיעים לתוצאות.

אני לא יודע אם יש פה נציג של רשות הבדואים, לא ראיתי, אבל אני אשתדל להראות את מה שאני יודע ולא להחליף אותו. קודם כול, התכנון נעשה בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות המקומיות. את התכנון הסטטוטורי שמקודם ברשות הבדואים – ויש פה ראשי רשויות ואולי יש פה ראשי רשויות לשעבר שיודעים – נעשה בשיתוף פעולה עם הרשויות.

סוגיית תביעות הבעלות היא סוגייה – כמו שאמרת, היא לא פתירה כבר הרבה שנים, היא לא בדרך להיפתר – במחלוקת, מבחינת המדינה הקרקע הזאת לא רשומה על מי שלכאורה תובע בעלות.

נכון.

וזו סוגייה לא פתירה, אבל יחד עם זה בסופו של דבר כשאתה הולך ליישוב כמו לקיה, ואם מישהו חושב שאפשר לקדם את לקיה מחוץ לתביעות הבעלות, אז כנראה שצריך לעשות את לקיה צפונית לבית קמה, לא בלקיה, כי כל לקיה היא תביעות בעלות. אני חייב להגיד לך ידידי, חבר הכנסת עטאונה – ואנחנו בקשר שוטף – בסוגייה של הדברים האלה בסופו של דבר, שקשורים לחברה הבדואית, כמו שאמרתי בעבר יש שניים לטנגו. זאת אומרת אני לא מחליף כרגע את הנציגים בממשלה וכדומה, לא מדיני, אבל אני מדבר כפקיד, בסופו של דבר זה נעשה בשיתוף פעולה עם השטח. גם בחאשם זאנה זה היה צריך להיות בהסכמות ובשיתוף פעולה עם השטח. צריך הסכמות של מנהיגות מקומית. גם בכסייפה, שהיו חסמים לבנות בית ספר, בסופו של דבר זה נעשה בשיתוף פעולה.

אתה יודע, בסיבוב של שעתיים אני ואתה בנגב במקומות, ביישובים, גם בכפרים הלא מוכרים, אני אתן לך 200 מקומות, מרכזי השירות של 2025, האוכלוסייה נותנת לך, לא אני נותן לך. נותנת לך הסכמה למרכזי שירות. יש תוכנית, אפשר להקים גני ילדים, אפשר ללכת לשם, יש הסכמה. אני אביא לך את ההסכמה. אני האוכלוסייה, אני אביא לך את ההסכמה של מרכזי שירות.

אנשים צועקים שרוצים גן ילדים, רוצים בתי ספר, רוצים קופת חולים. אין בעיה של בעלות. בדברים האלה אני אחראי על כל מילה שאני אומר, ואני מוקלט. אני יכול להסתובב איתך גם בלקיה, גם בעורה, גם בחאשם זאנה, גם בפורעה, אני אצביע לך על מקומות שאנשים בעלי הקרקע שיש להם תביעות, אומרים לך: פה אני מסכים להקים בית ספר, פה אני מוכן להסכים לגן ילדים, פה אני מסכים לקופת חולים. יש את המקומות האלה. הם קיימים, עשינו את זה.

ליאור, אני יכול להתייחס?

רק ברשותך, משפט אחרון ואחר כך. אני אסיים את ההצגה שלי ורם תתייחס גם.

לסוגייה הזאת, רק למוסדות חינוך שהוא מציג.

אבל אני אומר, יוסף, אני רק רוצה להגיד כי לא כולם מכירים, יש מרכזי שירותים ויש בתי ספר. כל סוגיית מרכזי שירותים – ברגע שיש החלטה של מדיניות להקים מרכז שירותים, אתה יודע שאנחנו יכולים לעשות את זה בשלושה חודשים.

אבל הבעיה היא שיש החלטה לא לעשות. יש לנו שר שהוא ממונה על חברה הבדואית, שהוא לא מסוגל לעשות אותה.

חבר הכנסת עטאונה, בואו נתמקד שניה.

יוסף, אבל הוא לא קובע מדיניות, אנחנו רק משרדים מבצעים.

זה השר, זה לא ליאור.

עוד לא נבחרתי לממשלה ולכנסת.

אני רק רוצה אם אפשר, נפגשנו כבר הבוקר.

כן.

קודם כול חבר הכנסת יוסף אל עטאונה מדבר מדם ליבו, ואנחנו בהחלט, כמי שחיים בנגב, זו אחת הסוגיות שהכי על השולחן. נמצאים פה גם ראשי רשויות ואני רוצה רגע בלי להגיד דברי ביקורת, אבל להגיד רגע שיש מורכבות, ומהי מורכבות? אנחנו עם מוטיבציית על להקים, וראשי רשויות יש להם מוטיבציית על להביא פתרונות, ומגיעים להסדרה לפעמים עם בעל הקרקע, מביאים איתו להבנה – אני אומר לכם שזה לא דבר רגיל במדינת ישראל ואנחנו מכירים אותו – וכשאנחנו מגיעים לשלב הביצוע, לפעמים שלב הביצוע הפיזי, כלומר הקמה של המבנים או השלב של ההון האנושי, כלומר הקמנו מבנים ואז אנחנו באים לאייש את המקום. אז להבנה עם בעל הקרקע יש אותיות קטנות והוא מגיע לדיון ואומר: תראו, אני הסכמתי אבל התכוונתי שאתם תיקחו אותי בחשבון בשלבים הבאים. אנחנו אומרים לו: זה לא היה חלק מהדיון.

אנחנו תקועים במקומות, אני אתן דוגמה, יש לנו יישוב מוכר, לא פזורה, אני לא אגיד את השם, ראש המועצה שלו היה פה הבוקר. יש לנו בית ספר שמבחינתנו אנחנו רוצים להוסיף לו אגף, צריך להוסיף לו אגף, למה? יש מספיק תלמידים ואפשר לבנות אגף חדש. על השטח של האגף החדש, הוא שטח חום, יש פלישת קרקע של המשפחה שזה באזור שלה, לומדים שם רק בני המשפחה. אנחנו רואים את הדבר הבסיסי, תוציאו את הפלישה, אנחנו נבנה, זה בשביל הילדים שלכם, אנחנו תקועים בנקודה הזאת.

רוצה לומר שיש מוטיבציה מלאה שלנו ויש תקציב, היכולת לבצע אותה משלב הרעיון עד השלב הסופי ולהחזיק את זה לאורך זמן היא מורכבת. גם חאשם זאנה שאנחנו מציגים הצלחה, אני רוצה לומר לכם שהיה פה בבוקר חבר הכנסת מנסור עבאס וחבר הכנסת מאיר כהן, אנחנו פתחנו את הסרט ביחד איתם עם שניהם. מאיר כהן היה אז השר ומנסור היה אז השושבין של החלטות הממשלה 550 ו1279. פתחנו ביחד איתם באופן מאוד חגיגי. אבל בואו אני אגיד גם את הדבר הבא, חלק מהמשפחות סירבו לבוא באותו יום, וחלק מהמשפחות משטח חאשם זאנה שבעבורם נפתח בית ספר, החליפו לילדים שלהם את בית הספר ועברו למקום אחר, אחרי שפתחנו. למה? בגלל חילוקי דעות במקום. וזה פנינה של מקום, השקענו שם עשרות מיליונים בנקודה, כתשתית להקמת יישוב קבע, לא רק במגורים, והם עזבו את הנקודה.

אני רוצה לומר שראשית אנחנו מודעים לזה, ברור לנו שיש מורכבות. אנחנו רוצים להבין איך אפשר איכשהו לחשוב יצירתי ולנסות לפתור לפחות חלק מהמורכבויות. עכשיו, אתה יודע, חבר הכנסת מוכן לבוא לשטח לנסות לפתור איתכם בעיות, אני אומרת קחו את זה בשתי ידיים ותנסו.

אנחנו בחדר של מעמד האישה, את יודעת למה בחאשם זאנה יש אנשים שעזבו את בית הספר למרות שזה מהשבטים שזה אמור לספק אותם? כי אני בחרתי מנהלת ולא מנהל. אני מיניתי אישה ואני אמנה אישה אם היא בעלת הכישורים. וזה לא מצא חן בעיני כולם.

רגע, שניה. הבנתי. להגיד לך שאני אוהבת את זה? לא.

זה גם לא נכון.

אבל אני לא אוהבת הרבה דברים גם בתרבויות אחרות, ולכן אנחנו לא נכנסים פה להתאמות תרבותיות, זה לא מתפקידי כרגע לשפוט. אתה רוצה לסיים שניה?

כן, אני רוצה לסיים. החסם הנוסף הוא השפה העברית, בסופו של דבר נכון להיום עדיין אין מענה לעברית המדוברת. צעירים גדלים ומגיעים בסופו של דבר לאקדמיה ולתעסוקה מתקשה בסוגיית העברית. אני יודע שבחודשים האחרונים משרד החינוך מקדם פה החלטת ממשלה גדולה בנושא העברית. אמורה להיות בשורה, אני מקווה מאוד שהיא תקודם ותאושר. היא אמורה לתת מענה לדורות הבאים או לדורות שצומחים היום. אבל היום זה אומר שבחלק מתוכנית החומש אנחנו משקיעים משרד העבודה באמצעות ריאן ובשירות התעסוקה אנחנו מציעים קורסים בעברית לעברית תעסוקתית כדי שאנשים יוכלו לצאת לתעסוקה. תקציבי מל"ג אנחנו בדין ודברים עדיין עם האוצר, עדיין יש לנו חוסר לא לשנים הקרובות אבל לעוד שנה וחצי, לשנתיים האחרונות של החומש, תשפ"ו-תשפ"ז.

אני שואלת כי אני לא יודעת, אתם למעשה אחראים על כל תקציב החינוך? אתם אלה שאחראים על התקציב הזה שניתן בהחלטה?

כל ההחלטה.

כל ההחלטה כולל תקציב החינוך?

כל הסעיפים.

אוקיי, אז אני מבינה שכמעט מיליארד שקלים הוקצו לטובת חינוך לכל הגילאים?

דיפרנציאלי, שניה. אני אגיד שקודם כול ואגף מטה מתכלל את כל תוכנית החומש. בתוכנית החומש חברים למעלה מ-23 משרדי הממשלה ויחידות - - - בממשלה.

נכון.

יש פה את המשרדים אז הם יתייחסו כל אחד לשורות שלו. לגבי שאלתך, במשרד החינוך התקציב בנוי מרכיבים של כ-760 מיליון – אם אני זוכר – בנושא בינוי, יש 190 מיליון לפדגוגיה שמנוהל על ידי המחוז. יש כ-1.1-1.2 מיליארד לדיפרנציאלי.

על זה אני מדברת. אני רוצה להבין איך השתמשו בו? מה עשו איתו? זה מיליארד שקלים ואנחנו רוצים פירוט כי לא הצלחנו למצוא פירוט על זה.

אז אני אסיים את החסמים ומשרד החינוך יתייחס לסוגיות שלו.

אוקיי.

חסם נוסף שאני אומר וואליד לא אמר אותו – אמרתי אותו בדיון בוועדת כספים כדי למנוע את הקיצוץ לרשויות המקומיות – בסופו של דבר הקיצוץ במענקי הרשויות המקומיות מבחינתנו הוא פגיעה משמעותית, הוא יכול להקריס את הרשויות. יש לו משמעות להישגים שהושגו באמצעות החלטת ממשלה 2397 שהם ירדו לטמיון, זאת אומרת זה לא קיצוץ של מה בכך, ולכן אנחנו חושבים שהקיצוץ הזה – חייב למצוא את הדרך כדי לפתור אותו, לייצר פתרון כזה ואחר על מנת שהרשויות תוכלנה תוך כדי הצבת יעדים – ברור לי שצריך להציב גם יעדים לרשויות אם זה בקביעת ארנונה ודברים אחרים – במסגרת התקציב הזה. יחד עם זה, הקיצוץ כמו שהוא בא עכשיו הוא קיצוץ - - -.

תכף נשמע את האוצר מה התוכניות שלהם.

לגבי הבריאות תתייחס בבקשה, ליאור.

לגבי הבריאות משרד הבריאות פה יתייחס?

נור הייתה כאן.

אני אגיד בהקשר של משרד הבריאות, משרד הבריאות נמצא בתת ניצול מבחינת התקציב שלו מתקציב החומש. לאור תת הניצול אנחנו שוקלים להסית את התקציב שלו לטובת יעדים אחרים.

האם הם זקוקים לבריאות?

קודם כול ברור שכולם זקוקים לבריאות.

אז מה זאת אומרת להסית את התקציב?

אם בסופו של דבר אנחנו לא רואים שהתוכניות הולכות לממש את התקציב.

אבל למה לא מנצלים?

יבוא משרד הבריאות ויסביר פה, אני לא רוצה לדבר בשמם.

בדיוק. אבל אני חייבת לומר לך הפערים, כתושבת הנגב אני אומרת לך.

אל תתחמק.

אני לא מתחמק.

אני רוצה לומר לך משהו כתושבת הנגב, הפערים בבריאות בין הנגב לבין המרכז הם עצומים. הפערים ביני לבין באר שבע לבין נווה מדבר או אל קסום הם עוד יותר עצומים. זאת אומרת לא הגיוני להסית תקציבים שכבר סוף-סוף ניתנו לבריאות, לא נוצלו? בוא נבין למה הם לא נוצלו, איפה הפערים ואיפה הבעיה?

קודם כול קופת חולים כמו שאתם יודעים זה עסק לכל דבר. קופת חולים זה הקמה, קופות חולים מתחרות.

אז בית חולים ממשלתי בכסף. ברהט כמו שביקשו.

טיפת חלב בחאשם זאנה?

קודם כול אפשר להקים. אני לא רוצה לענות על זה במקום נציגי משרד הבריאות.

תכף יגיעו נציגי משרד הבריאות ואנחנו נשאל

כן חשוב לי להיות גלוי וישיר בדיון ולומר את הדברים על דיוקם. כשאנחנו רואים שמשרד לא יבצע – יוסף, ואנחנו רואים את זה את טובת האוכלוסייה הבדואית ואני חייב לציין שבוועדה המתמדת שמאשרת או לא מאשרת את התוכניות שותפים נציגי החברה הבדואית – אנחנו מקבלים החלטה להסתה, ואנחנו מקבלים את זה כהחלטה משותפת ביחד עם נציגי הרשויות הבדואיות שישבו איתנו בוועדה המתמדת. לא יכול להיות שעברו שנתיים וחצי ותקציב לא ינוצל והוא יישאר באוויר, כשיסתיים החומש המשמעות שלו שהוא חוזר לאוצר.

חבל. אבל צריך לשאול את השאלות הנכונות לגבי התקציב מההתחלה למה זה דיפרנציאלי גם.

אני רוצה רק לענות על התקצוב הדיפרנציאלי.

כן, רק תציגי את עצמך.

שירין, אגף ערבים, מטה משרד החינוך. התקצוב הדיפרנציאלי הוא בעצם השלמה של שעות, גם ביסודי, גם בחטיבות וגם בחטיבות העליונות. ההשלמה הזאת מגיעה למנהלי בתי הספר, כמובן שהמחוז יודע בדיוק מי בתי הספר שמקבלים השלמה של שעות לתוך בתי הספר. בחטיבות העליונות התקצוב הדיפרנציאלי מורכב משלושה דברים, אחד, זה תוכנית הליווי הדוקאטי שכל בתי הספר בחטיבות העליונות הבדואיות קיבלו ליווי דוקאטי שזה אומר תקציב גמיש פר תלמיד. חוץ מזה, שעה תוספתית עבור עברית דבורה ומנטור שמלווה את מנהל בית הספר כדי לתכלל. זה עוגן אחד.

כל בתי הספר – רם, נכון? – בחטיבות העליונות בחברה הבדואית קיבלו את התוכנית הזאת. החלק השני זה כל מה שקשור לאגף א' נוער בסיכון, תוספת של כיתות אתגר מב"ר, הקמה של מח"טים, העניין של ההזנה שקיבלו, זה העוגן השני של התקצוב הדיפרנציאלי.

החלק השלישי קשור לחינוך הטכנולוגי, תוכנית ההייטק, כל כיתות העמ"ט, זה התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה, מזה זה מורכב. החברה הבדואית קיבלה את שלושת המשאבים האלה, כמובן בתיאום עם מחוז דרום, אין בית ספר בחטיבה העליונה שלא קיבל את זה. לכמת את זה במספרים, דיברנו עם ליאור, אנחנו נפרט וניתן את הפירוט אבל זה התקצוב הדיפרנציאלי.

האם היה ניצול של כל מיליארד השקלים?

שירין, לגבי המח"טים, איפה נפתח? והאם יש תוכנית?

אנחנו פתחנו שני מח"טים.

איפה?

מח"ט אחד נווה מדבר בקסר א-סיר, ומח"ט שני פתחנו בכסייפה עבור תלמידי כסייפה ואל קסום.

אבל זה לדיפרנציאלי, מה קשור לדיפרנציאלי?

לא, אני מסבירה. כדי לסגור את הפערים בין הממלכתי יהודי לממלכתי ערבי מצאנו שיש שלושה מקומות שעושים את השוויון, אחד זה תוספת של אתגר מב"ר, השני זה החינוך הטכנולוגי כי זה מעלה את התקצוב והשלישי זה תקציב גמיש. ולכן אם בהתחלה היה פיילוט של תוכנית דוקאטי, היום בליווי הדוקאטי כל מנהלי בתי הספר בחטיבות העליונות בחברה הבדואית, אנחנו מדברים על בתי ספר שיכולים להגיע למיליון שקלים תקציב גמיש חוץ מהגפן, מנהלי בתי ספר שמקבלים את התקציב הזה ישירות לתוך בתי הספר.

זה נכון.

ולכן אני רוצה רגע להגיע שיש משאבים שהחברה הבדואית מקבלת מ-550 בהתאמה כמו שאמרתם, בהתאם ליחס באוכלוסייה, ובבוקר לא הייתה לי הזכות לדבר כאילו לא התקדמנו מאז הישיבה האחרונה, כן התקדמנו, התקדמנו בבינוי, יש כיתות שהיו זמינות לתקצוב והתקבלנו. דרך אגב אנחנו לא מפרסמים את זה פה, ראשי רשויות יקבלו הודעות פר רשות איפה הם קיבלו? נכון שיש לנו עדיין את העניין של מסמך הקריטריונים שעוד לא סגרנו אותו כדי להשלים את פערי התקצוב.

שירין, ב-2024 – לפחות ממה שאני יודע, יכול להיות שאני טועה – עד לרגע הזה אין הרשאות לבינוי.

אז אני רוצה להגיד שהחל משבוע שעבר, החברה הערבית, לא הבדואית, הייתה ועדה שאישרה את כל מה שהיה זמין לתקצוב וליאור יכול להעיד, נכון? על הבינוי.

מה שתוקצב בחברה הבדואית זה רק כיתות יבילות, פשוט עכשיו קיבלנו את הדוח של משרד החינוך.

אני לא קיבלתי את הדוח. אחרי הנושא הזה אני עוקב.

כל מה שהוגש כהכרה בצורך ועבר את השלבים – תוקצב.

שירין, אני אוהב לדייק בדברים.

בגלל זה אני מדייקת.

את מדייקת אבל אני אומר לך שבחצי השנה האחרונה הרשאות תקציביות לא היו בחברה הערבית.

לא הייתה לנו אפשרות לקיים ועדה בגלל המציאות שאליה נקלענו. בשבועיים האחרונים אחרי לחץ ואחרי שהתארגנו - - -

איזו מציאות? מלחמה את מתכוונת?

כן.

יסמין, בואי נעשה סדר.

<< יור >

כי כל המשרדים עובדים, עם כל הכבוד. אנחנו תשעה חודשים לתוך המלחמה.

חברים, להגיד שמשרד החינוך לא עובד.

אני לא אמרתי שאתם לא עובדים, אמרתי שאפשר לכנס ועדה אחרי כמה חודשים של מלחמה, כי כולם מכנסים ועדות ועובדים כרגיל.

כינסנו את הוועדה.

לפני שבועיים, זה מה שאמרת.

כינסנו את הוועדה אחרי שבועיים אחרי שעשינו עבודה עם מנהלת הבינוי שהקמנו כדי לעזור לרשויות. אני חושבת שבדיונים האלה צריך גם לדבר על מה שכן עובד ולא רק על מה שלא עובד. יש המון מאמצים לעזור לחברה הבדואית כי זאת הזכות שלה, זו החובה שלנו להיות שם בשבילם. אף אחד לא עושה טובה לאף אחד.

בדיוק.

ולכן אני מדגישה את זה, גם ברמת מטה בהקשר שלנו וגם המחוז צודקים, היה עיכוב בבינוי. אני אשלח לך את הפירוט, איפה אושר? מה אושר? אני עונה את מה שאני יודעת. זה לגבי הבינוי.

לגבי הבינוי אני שאלתי.

לגבי הבינוי יש עדיין את הבעיה של פערי התקצוב, לא נפתר העניין הזה של השימוש.

אבל הקרן מה נפתר?

אז אני אומרת שזה עדיין לא נפתר. אני אסביר גם למה זה מורכב, אני רוצה שתבינו.

אבל שירין, ברשותך, המשמעות שזה לא נפתר, אנחנו מדברים על זה כבר יותר משנה.

אני אסביר למה.

אני יודע. אני אומר שהמשמעות של אי מציאות פתרון לפערים האלה, שיש הרשאות של כמעט 500 מיליון שקלים ברשויות הבדואיות שאי אפשר לבנות את המבנים.

אני אסביר למה זה לא כזה קל לפתור את זה. יש 67 רשויות בחברה הערבית. לבוא ולהחליט מי בתיעדוף, מי מקבל מתוך ה-200 מיליון כמה? זה סיפור מורכב שדורש קריטריונים מאוד ברורים שיעברו את הייעוץ המשפטי, את מנהל כלכלה, זה לא פשוט.

הקריטריונים יצאו?

זה לא השאלה מה הקריטריונים, למי מגיע או לא מגיע?

זאת השאלה.

לא, אנחנו מדברים על הפערים.

אני מבינה, אני רק רוצה לדעת האם הקריטריונים?

כן, הם נמצאים במנהל הפיתוח והבינוי, הם צריכים לעבור את הדיוקים שלנו ואת הייעוץ המשפטי כדי להיות סגורים. תבינו, יש פה החלטות הרות גורל.

שירין אני מבינה, אבל כמה זמן לקח לבנות את הקריטריונים? באמת, כמה זמן?

שנה.

זה נשמע לך הגיוני?

כן, אני אסביר למה. כי אנחנו היינו צריכים להיות בטוחים. מדובר ב-200 מיליון שקלים מתוך החומש, שני החומשים, להיות בטוחים. זו לא החלטה של שירין או של רם או של ליאור, יש פה החלטות שהן מערכתיות בין משרדיות, יש פה כמה החלטות ממשלה לא אחת. כן, לוקח זמן לקבל החלטות מערכתיות. מצד אחד לתת את המענה, מצד שני לא להיות חשופים לתביעות של רשויות מקומיות ולכן זה לוקח זמן. אני לא אמרתי שאנחנו ניקח עוד שנה כדי לפתור את זה, זה על השולחן.

דרך אגב, הוועדה המתמדת שהייתה צריכה להתקיים, היו חילופי שרים, לא קיימנו ועדה מתמדת. למשל במקרה של 550 זה עיכב את זה. ליאור יודע. יש דברים שבממשלה לוקחים יותר זמן מאשר בדיונים פה בכנסת

זה ברור לי שהבירוקרטיה מעכבת, אבל אני כן חושבת שאפשר לעשות מאמץ, כי מדובר על אוכלוסייה שנמצאת במצוקה אמיתית ביותר, בטח ובטח לכל מה שקשור לבינוי ומערכות החינוך, אזל הייתי מצפה שתהיה השתדלות יותר גדולה.

אני מסכימה לחלוטין, אני מבטיחה בסוף הדיון לשלוח, כמו שתמיד כשמבקשים ממני נתונים, אני שולחת.

אני גם מבקשת שתשלחו לוועדה, אחד, את הניצול של המיליארד שקלים – אני לא מבינה, מקבלים פה תלונות שלא ניתן להבין איך נוצלו מיליארד השקלים – אז אני מבקשת אם יש דוח כזה – תשלחו לוועדה.

א' אני רוצה רגע להסביר למה זה קרה.

עזבי, חבל על הזמן.

רק להסביר להם, זה לא שלא מסרנו את הנתונים כי לא רצינו.

ברור לי.

מי שמנהל את הקשר זה מחוז דרום, התקצוב הדיפרנציאלי הוא לא חלק מ-1279, אז הנתונים לא נמצאים אצל רם, נמצאים אצלנו במטה, ולכן הייתה איזושהי בעיה בתקשורת ואנחנו סידרנו את זה היום.

אז אני מבקשת שזה יהיה גם בהחלטות בסיום הוועדה, לשלוח לנו גם את הפירוט של הניצול הכספי הזה, וגם אנחנו נשמח לדעת מהו מערך הקריטריונים לקבל? עכשיו, ברשותך, אני תופסת עצמאות פה ואני רוצה לדבר שניה. משרד הפנים פה?

כן.

היי, כמובן שאתה לא אשם, יש שרים וזה. אבל אני רוצה להבין איך אתם מצפים שרשויות בדואיות בנגב יצליחו להתקיים ולא לקרוס בלי התקציב שהם היו מקבלים? בוא תסביר לי, איך?

קודם כול שלום, רפאל מזור, מחוז דרום. אני מנהל את ההחלטה 1279 מטעם המשרד, וגם אחראי על עולם התקציב, סלאמה ידיד טוב, זיאד וכל החברים. כן, אכן זו שנה מאוד קשה ואנחנו כמשרד הפנים מנסים למצוא פתרונות בתוך עצמנו איך אנחנו בעצם מנסים לאזן את התקציב של הרשויות האלה? בשיתוף פעולה כמובן איתם.

אין ספק שקיצוצי המענקים, התמיכות שקוצצו במהלך עדכון תקציב המדינה ומשפיע באופן ישיר על יכולת מתן השירות – ובעצם מתן האוויר לרשויות האלה – הוא קשה מאוד. יש רשויות שבצורה כלשהי מצליחים לאזן תקציב השנה. יש כמה רשויות שכבר הצליחו להגיש תקציב מאוזן לאישור. אני לא נוקט שמות.

כמה?

כרגע אנחנו מדברים על סדר גודל של חמש רשויות שכנראה יאשרו.

מתוך 68?

לא, בדואיות דרום, תשע בלבד.

אה, דרום.

ויש לנו את אלו שנפגעות קשה שזה בעצם סלאמה בנווה מדבר, ג'בר באל קסום, רהט כעיר הערבית הגדולה ששם היה קיצוץ מאוד גדול.

אז מה אתם מציעים?

מה שאנחנו אומרים, שאחד הדברים שיכולים בשלב הראשון לאזן את התמונה התקציבית זה החזרת מענק 550. 550 זה אותו מענק הגברת שירותים. אני אלך רגע אחורה ונסתכל רגע על החלטות הממשלה. החלטת ממשלה 2397 – שאנחנו עדיין לא סיימנו אותה באופן רשמי, אנחנו עדיין מוציאים פרויקטים בגינה – כללה בתוכה את מרכיב הפיתוח ואת המרכיב השוטף, שני המרכיבים האלו יחד זה נותן גמישות גם לרשויות וגם לנו כמשרד לתפעל את ההחלטה, ובעצם אני חושב שזו הייתה מקפצה מאוד רצינית ויעידו תושבים – אני לא מדבר על ראשי רשויות וגזברים – שהמקפצה הכי גדולה שנעשה בהחלטה 2397 שבה אנחנו ראינו הכול מהכול. אם זה פינוי אשפה ומבצעי ניקיון ואם זה חוגים ואם זה קורסים ואם זה תוספת של כוח אדם מקצועי.

זה היה.

אני אסביר. מה שקרה בהחלטה הזאת, אמרו: בוא נעשה שינוי קטן, על פניו טכני, ונפריד את השוטף מהפיתוח. ולכן יש את החלטת ממשלה 1279 שמדברת על פיתוח בלבד ואין שם מרכיב שוטף, ו-550 כמשלים נועדה לתת את מרכיב השוטף כחלק מהגברת השירותים שאותם צריכים וממשיכים לצרוך.

מה שקרה דה פקטו בפועל, החל מ-2024 אין יותר מענק הגברת שירותים. עד 2022-2023 הם קיבלו את מלוא המענק, כל הרשויות. וכרגע זה אחד מהפערים היותר מרכזיים. אנחנו מנסים להבין מה יגרום ביטול המענק, ולהבנתי מתוך התקציב - - -

הוא יגרום לקריסה.

שניה, אני אגיד לך משהו אחר. הוא יגרום להפחתת מתן השירות.

שהוא גם ככה מתחת לכל ביקורת, על מה אתם מדברים? אין כמעט פינוי זבל, אין רחובות, אין תאורה, אין תשתיות, אין מגרש כדורגל. אין כלום, אין מתנ"ס, אין בריכה אין פארק, אין כלום. אז אתה אומר לי שזה יגרום לירידה? לא, זה לא יגרום לירידה, זה יגרום לקריסה. ולי יש הצעה לשר הפנים שאני מאוד מכבדת אותו אבל יש לי הצעה כי שר הפנים אישר עכשיו מענק כפול לראשי ערים שפורשים, מענק הסתגלות במקום שלושה חודשים – ששה חודשים. אנחנו מדברים על מיליונים על גבי מיליונים לראשי ערים שפרשו מעל גיל 70. אז סליחה שאני צועקת עליך כי זה נורא מרגיז אבל זה הרעיון שלי למצוא את התקציב הראוי.

אני חושב שלא הבנת אותי. מה שאני רוצה להגיד זה דבר כזה, אנחנו חושבים שהדבר שצריך לעשות כרגע כדי שהרשויות ימשיכו לתת שירות ברמה שהיא ניתנה, או אפילו לשפר אותה, היא להחזיר את מענק 550 לקופת הרשות. זה אחד.

אז תחזיר.

זה לא בסמכותי להחזיר כי לא אני עצרתי את זה, מי שעצר את זה זו הממשלה.

שר האוצר.

עדכון תקציב המדינה שאושר בכנסת ביטל את מענק 550 בכל הרשויות הערביות ומתוכן הרשויות הבדואיות בדרום. אנחנו מבינים את המשמעויות, אנחנו עכשיו מעכלים אותם. כחלק מהתקציב שהוגש לנו לאישור אנחנו מבינים שיש בעיה, ואני כבר לא מבקש דוח כספי, אני מבקש דוח מפורט.

זה מצחיק אותי שעכשיו אתם רואים בעיה. מה חשבתם שיקרה? יש בעיה כבר 50 שנים.

חברת הכנסת פרידמן, אנחנו יודעים שיש בעיה. אנחנו רוצים לעזור להם, אנחנו עושים את זה.

אני מבינה, אוקיי אנחנו נפנה שניה לאוצר. אבל אני רוצה לומר לך שכשאתם עושים משהו כזה הם לא היחידים שיסבלו, אוקיי? אנחנו גם נסבול, תושבי באר שבע ואופקים ונתיבות. יש חיים משותפים בנגב, מרקם מאוד עדין. כשהם סובלים גם אנחנו סובלים וההיפך.

אני רוצה ברשותך רק שני דברים קטנים לגבי מה שאמר רפאל פה, הקיצוץ של ה-200 מיליון שקלים הוא החלק של היישובים הבדואים בנגב, בנוסף לזה יש גם קיצוץ שבוטל מענק בגין תושבי פזורה. יש פה שתי רשויות אל קסום ונווה מדבר שקיבלו מ-2016 עד 2022 מענק של כ-20 מיליון שקלים בגין תושבי פזורה והמענק הזה בוטל בהחלטה של משרד הפנים – דווקא במקרה הזה – ב-2023. אז אם ניקח מועצה כמו נווה מדבר, אז היא גם נפגעה מהקיצוץ של ה-200 מיליון שקלים, מתגבור השירותים. גם נפגעה מהביטול של מענק הפזורה וגם מהקיצוץ של ה-15%. אז כמה מכות בשנה תקציבית אחת?

שלום משרד האוצר. הנה, בוא נקבל תשובות.

קודם צריך לברך אותה, רק לפני חודש היא נכנסה לתפקיד.

וכבר שלחו אותך לגוב האריות?

סומכים עליה.

קצת יותר מחודש, אבל הכול בסדר. קודם כול אני אתייחס להחלטות שבוצעו, ההחלטות האלו נקבעו בהתאם לסדרי עדיפויות שהממשלה קבעה. אנחנו פועלים מול הרשות באמת לבחון איך אפשר לייעל את ההקצאה, וזאת בשביל שהפגיעה תהיה כמה שיותר מינימלית ולהקטין אותה. זה ברור לי שיש פה הרבה אתגרים שניצבים מולנו, אבל זה המצב שאנחנו צריכים להתמודד איתו, ובאמת אנחנו בוחנים איפה אפשר – בשיתוף פעולה כמובן עם כל הגורמים בראייה רחבה של הצרכים בשטח – לייעל בהתאם למצב הקיים?

אני רוצה לומר לך משהו, כמובן שאני לא יכולה להאשים אותך בכלום, כשמשתמשים במילה אתגרים את יכולה להגיד את זה לבאר שבע. לבאר שבע יש אתגרים. לאל קסום ולנווה מדבר זה לא אתגרים, זה קיום מינימלי שבמינימלי של חינוך, תשתיות, תעסוקה, בריאות. אין את המינימום של המינימום.

עכשיו, שלחו אותך עם תשובה, אין לי מה לכעוס עליך, אני גם לא רוצה לכעוס עליך, אני אדע על מי לכעוס. אבל את מבינה שאין פה? החלטת ממשלה, טוב. אין לי מה לומר, באמת. אני רוצה לשמוע גם את משרד הבריאות. קיבלתם תקציב, ניצלתם חלק מאוד קטן ממנו, אנחנו רוצים לדעת על מה הוא נוצל? ולמה לא נוצל שאר הכסף?

שלום לכולם נעים להכיר, ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי ראש מטה יישום תוכנית הבריאות בחברה הערבית והבדואית. קצת סקירה על תוכנית הבריאות, חשוב לי להגיד שאנחנו כמשרד פעם ראשונה נכנסים לתוכנית חומש, בשונה ממשרדים שונים שנמצאים פה אנחנו לא פרק המשכי בתוכנית חומש קודמת, הפעם קיבל משרד הבריאות תקצוב של 112 מיליון שקלים לחברה הבדואית בנגב, לתוכנית חומש.

כן, נוצל תקציב, נתח מצומצם מהתקציב של חומש בשנה וחצי האחרונות וזה נובע מכמה סיבות, את חלקן כבר הזכרת, כבודך הזכירה אותם בהקשר של איך לגשת לחברה הערבית הבדואית בנגב? אנחנו כמשרד לא רצינו לצאת לדרך לפני שאנחנו נקשיב לאוכלוסייה, לצרכים של האוכלוסייה.

כל העולמות של המחקרים, תהליכי שיתוף ציבור, ביצענו בשנה וחצי האחרונות תהליכי שיתוף ציבור מאוד משמעותיים. בעולמות שמתקשרים למדדי הבריאות הירודים שמאפיינים את החברה הבדואית בנגב, בין אם זה תמותת תינוקות מאוד משמעותית בגלל מומים גנטיים, אז הרמנו יום למידה בהקשר הזה, שהשתתפו בו נציגים רב מגזריים, גם הובלנו תהליך למידה מאוד משמעותי בעולמות של בטיחות ילדים ומניעת פגיעות, ובהמשך לזה גם התקשרנו לארגון אג'יק שיש להם גם נציגים פה, מתוך אמונה של חיבור לקהילה והתאמה תרבותית שכל ארגון שבא מתוך הקהילה יכול לתת את המענה המותאם ביותר והיעיל ביותר בהקשר הזה.

בנוסף לזה, אנחנו עובדים גם על מחקרים ברמה מערכתית וכולם כמעט הסתיימו. בהקשר של ייצוג החברה הבדואית בנגב בעמדות של קבלת החלטות, כי אנחנו רואים שהחברה הערבית/בדואית מאיישת 44% ממערכת הבריאות, אבל מצד שני הייצוג של החברות האלה בתוך עמדות של מכירות, בתוך מערכת הבריאות, האחוז יורד דרסטית ל-3%. זאת אומרת, אנחנו חקרנו את הבעיות לעומק וחקרנו את שורש הבעיה.

אנחנו מבינים את שורש הבעיה כבר שנים, יכולת לבוא אלינו, היינו מספרים. אני רוצה לומר לך משהו, יושב פה ליאור ואומר: משרד הבריאות לא ניצל את התקציב שלו, אנחנו חושבים אולי על הסתה של התקציב.

נכון.

אז בואי תגידי לי איך אנחנו עכשיו גורמים לזה שהתקציב הזה ינוצל בצורה יעילה? כי הפערים בבריאות בין האוכלוסיות – אי אפשר בכלל להסביר אותם. אז בואי תסבירי לי איך אנחנו משכנעים את ליאור לא לקחת כסף מהבריאות? ותתחילו להזדרז ולעשות בפועל דברים בשטח?

אז אנחנו מבקשים לא לקצץ אותנו חד משמעית, ואנחנו לא מסכימים עם ההסתה הזאת. אנחנו גם שלחנו עמדה כי לקח לנו שנה וחצי להקים מנגנונים. בסופו של דבר אם אנחנו רוצים לתמוך בקופות ואין לנו את הנתונים, או שאנחנו לא מבוססים נתונים על מבחני תמיכות.

זה בסדר גמור. סיימתם לאסוף את הנתונים. מה התוכניות? יש תוכניות?

בוודאי שכן. א' יש מבחן תמיכה של קופות החולים שמתוקצב ב-6 מיליון שקלים, להנגיש ולהרחיב את שירותי הבריאות בתוך היישובים הערבים הבדואים בנגב, זה כבר פורסם להערות ציבור, נראה לי שהקופות מתחילות להגיש תוכניות עבודה בשבועות הקרובים. 6 מיליון כבר משוריינים.

אוקיי.

עוד תוכנית זה מבחן תמיכה של ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בתחום של הבריאות. כיוון שידענו ואנחנו מכירים שהחברה הבדואית בנגב מתקשה למצות את זכויותיה בעולמות של הבריאות, בעולמות של שב"נים , שירותי בריאות נוספים, יש מבחן תמיכה שמתוקצב כבר וקיבלנו אישור עליו בשווי של 2 מיליון שקלים. המבחן נמצא בהתייחסות אחרונה וסופית של משרד המשפטים, זה אמור להתפרסם בשבועות הקרובים.

אנחנו גם הולכים להקים יחידות בריאות בשלטון המקומי, לקח לנו זמן לפצח את המנגנונים או דרך המלך להקים יחידות בריאות בשלטון המקומי. התפקיד, בוא נגיד, של יחידות הבריאות, זה לעסוק בעולמות של מניעה ברמת שלטון מקומי בעקבות המסקנות שאנחנו קיבלנו ואכן דוגלים בפרויקטי דגל של לערב כמה שיותר שלטון מקומי ורשויות מקומיות בעולמות של הבריאות, נבחרו רהט, חורה ונווה מדבר להקמה, היו כל מיני דיונים של מה דרך המלך להקים את יחידות הבריאות? הייתה גם מלחמה באמצע, גם בחירות, שמנעו מאיתנו מלהתקדם בהתקשרות ישירה, היום אנחנו מתקשרים אל מול הרשויות המקומיות ומקצים להם גם מעטפת ליווי מקצועית.

יש תוכנית לניצול כל הכסף, עד מתי?

עד סוף השנה, חד משמעית.

אוקיי, האם נוכל לקבל את התוכנית הזאת בבקשה לוועדה? אנחנו גם נציין את זה. ליאור, תן להם צ'אנס.

קודם כול נור היא שותפה, וביחד עם הדברים שנאמרו פה אולי לפני כן כשנור לא הייתה פה – נור היא שותפה. כל הפקידים שיושבים פה מצד הממשלה הם שותפים כמו שרם ציין הם מחויבים לחברה הבדואית, בסדר? אני חושב שגם נציגי החברה הבדואית מודעים לעניין הזה. כל מה שכרגע נור ציינה הם תוכניות שממשיכות ואושרו במסגרת הוועדה המתמדת כשישבנו כחברי הוועדה המתמדת, והם אושרו להמשך. הדיון הוא על הדלתא, על דברים שכרגע אנחנו לא רואים תוכניות לגביהם, וראינו לנכון לקחת את זה ליעדים אחרים.

אז היא אומרת שיש תוכניות על כל הכסף.

בדיוק, ואפילו אנחנו חורגים מהתכנון, ומבקשים לא לקצץ אותנו וגם לא להסית מהכסף.

אוקיי, בבקשות שלנו אנחנו נבקש את התוכניות של כולם.

נור, לגבי קופות חולים בכפרים הלא מוכרים אתם עושים משהו בנושא?

חד משמעית. אנחנו הוספנו למבחן התמיכה גם הנגשת שירותי הבריאות ליישובים הבלתי מוכרים בהקשר של ניידות. זאת אומרת שהפעם אנחנו מכירים.

יש מרכזי שירות, למשל חאשם זאנה, זה מרכז שירות שמוכר, למה לא לקדם שם פתיחת קופת חולים?

אני שוב אומרת, בסופו של דבר המבחן של הקופות תומך בשני ערוצים מאוד משמעותיים. א' הקמת מרפאות ויישובים שקופת החולים מביאה תוכנית עבודה ואנחנו מאשרים לה איפה. במידה ויש המלצה להקים בכפר בלתי מוכר שהוא גם יישוב קבע, אז אנחנו נמליץ כמשרד ממשלתי.

מה צריך לעשות בכדי לקדם דבר כזה?

אנחנו נבקש מקופות החולים להתייחס ליישובים האלה בתוכניות העבודה שאנחנו הולכים להגיש, חד משמעית.

יוסף, צריך גם לפנות למרפאות, לקופות החולים, ולבקש מהם, וגם אם צריך לעשות להם שיימינג למה הם לא נמצאים בתוך הכפרים הבלתי מוכרים? הם מקבלים עליהם כסף אבל הם לא נותנים להם שום שירות. משרד הבריאות לא יכול לבד, צריך שגם אנחנו נלחץ וגם שהוועדה תלחץ, איפה קופות החולים בכפרים הלא מוכרים?

אני מציע שהמועצה האזורית של הכפרים הלא מוכרים, תכינו רשימה במקומות שאין ואנחנו נעביר אותה וביחד נעקוב.

חשוב שיקימו בכפרים הלא מוכרים וזה יהיה חלק מהזכות של קופת חולים. תתנו להם תמריץ כלכלי מתוך הכסף הזה לפתוח אצלנו בכפרים.

תמריצים יש.

רגע חברים, אנחנו סוטים, תודה רבה. אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה.

שלום לכולם, אני חאלד אזברגה מנהל נפה מזרחית מוסדות הרווחה מחוז דרום. אני רוצה לשם שינוי להתחיל עם נתון חריג לחיוב. במשרד הרווחה אצלנו יש ניצול מלא גם בשנת 2022 וגם בשנת 2023.

על איזה סכום?

על סכום של 75 מיליון שקלים בערך.

אתה יכול לפרט לנו לאן זה הלך?

כן, 71 מיליון שקלים חולקו למחלקות לפי קריטריונים. אנחנו מקצים למחלקות את הסכום בתחילת השנה, המחלקות בשיתוף פעולה עם המחוז והמפקחים המחוזיים מכינים תוכנית לכל רשות, היא מאושרת באמצעות המחוז ובעצם אנחנו עובדים עם מתווה שמחלקות הרווחה והעובדים הם בעצם מכינים את התוכניות בהתאם לצרכים והנתונים של כל רשות, מלווים אותם בביצוע, ולשמחתנו יש ניצול מלא. כמובן שהתמונה לא מושלמת, יש לנו אתגרים.

אני אגיד לך מה אחת הבעיות ששמעתי אותה לא פעם ולא פעמיים, שבכפרים הלא מוכרים חלק מהתושבים בכלל לא רשומים. הרשויות מקבלות תקצוב על פי האזרחים שכן רשומים. איך מתגברים על הפער הזה?

יש איזשהו פער בין הרישום.

בכמה בא לידי ביטוי הפער הזה, אתם יודעים לכמת את זה?

אני לא יכול לכמת את זה במספרים כרגע, אני יכול להעביר לוועדה, אבל אנחנו מנסים בעצם גם במסגרת של ההחלטה וגם בתקציבים השוטפים לתת את הדעת על הפער הזה. בגדול, מבחינת ניצול גם אנחנו ראינו שיש שיפור בניצול גם במועצות האזוריות , נווה מדבר ואל קסום, אפשר גם לציין ששם אנחנו גם מקדמים פתיחה של שלוחות רווחה, גם בקסר א-סיר יש לנו, יש לנו בביר הדאג', יש לנו בעבדה שאנחנו מנסים לקדם, יש לנו גם באל קסום, באבו כף, בערד. זאת אומרת המגמה היא להנגיש את השירות ולאט להתמודד עם האתגרים.

אנחנו גם מקצים רכבי שטח 4X4 שהעובדים הסוציאליים יכולים להגיע לשטח וגם יש משאית שהיא בעצם שלוחה של רווחה שיכולה גם להגיע למקומות המרוחקים שהכוחות לא מגיעים.

זאת אומרת שיש ניידת רווחה שמגיעה ממקום למקום?

כן.

למה את אומרת לא?

אין, לא קיימים.

למה היא אומרת דבר כזה?

להגיד לא קיימים זה קצת מפתיע. אני חושב שלא רק אותי.

יש לי נטייה להקשיב לאנשים שנמצאים בשטח. יש פה ראשי רשויות, ראשי הרשויות יכולים לומר לי? אתם מכירים את האזורים, מישהו יודע?

התושב אומר לך שלא.

אני רוצה להשלים רק שניה, אני לא מתאר פה מציאות ורודה, אנחנו מדברים על כפרים שאין להם תשתיות.

נכון.

ובמאפיינים הקיימים אנחנו מנסים להנגיש את השירות ככל הניתן באמצעים שנמצאים ברשות של המשרד, אם זה באמצעות להגיע כמה שיותר לתושבים שלא ניגשים למחלקות הרווחה ולשלוחות, האתגר הוא גדול, אני לא אומר שהמציאות ורודה, עדין יש המון מה לעשות, אבל הכלים שנמצאים כרגע בידינו, בתקציבים שיש לנו, גם זאת החלטה וגם בתקציב השוטף אנחנו עושים את כל המאמצים. אני יכול להגיד שלא בטוח שאנחנו מגיעים לכל נקודה ולכל צורך שעולה, ומי שיגיד את זה הוא לא יכול לדייק את המציאות. אגב, זה יכול להיות גם נכון בכפרים המוכרים, גם ברשויות כמו רהט שבטוח לא מגיעים לכל פינה.

גם ברשויות אחרות, זה ברור לי.

אבל אנחנו פה מציינים אתגרים ייחודיים שהמחוז מנסה ביחד עם ראשי הרשויות. יש לנו פגישות מאוד אינטנסיביות עם ראשי הרשויות ועם מחלקות הרווחה. יש קשיים שנוגעים לכוח האדם שלפעמים זה מקשה עלינו באמת להגיע ולמצות כל את כל המשאבים ואת כל השירותים בגלל פער שהוא פער מובנה כבר כמה שנים והמשרד מנסה לתת את הדעת עליו, אבל עדיין הפער קיים באופן כללי אבל במיוחד בחברה הבדואית יש פער של עובדים סוציאליים.

אנחנו מנסים גם בחלק הזה לתת מענה מיוחד באמצעות קורס ייעודי שאנחנו פיתחנו עם מכללת ספיר ששם משתתפים 23 במחזור הנוכחי שייפתח בשבוע הבא, 35 עובדות ועובדים מתוך המחלקות שסיימו את הלימודים שלהם בחו"ל ונותנים להם קורס ייעודי כולל שפה עברית על מנת לשמר אותם ולתחזק את המחלקות.

אנחנו גם נותנים משאבים ייעודיים של הדרכה ספציפית באמצעות פרילנסרים שמגיעים למחלקות ונותנים. מנסים להשתמש בכל המשאבים הקיימים. הפערים קיימים, אני בטוח שלא מגיעים לכל פינה אבל זו המציאות המורכבת שאנחנו מתמודדים איתה במשרד.

תודה. גם ממך אנחנו נשמח אחר כך לקבל פירוט, בסדר? משרד הכלכלה פה?

כן. אהלן, אלקנה דשן מאגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות. להבנתי יש פה גם עסקים קטנים ובינוניים. אז למעשה סעיפי ההחלטה כוללים שלושה תחומים מרכזיים זה עסקים קטנים ובינוניים, רשות ההשקעות השקעות הון אנושי, ומסלולי פריון וחדשנות ואזורי תעשייה. אני אתחיל מעסקים קטנים ובינוניים, יש פה נציג.

שלום, יוסף דיאמנט, עסקים קטנים ובינוניים ביחידת המחקר. אנחנו במיצוי מלא של התקציב שלנו. יש לנו תקציב ל-677 לקוחות לכל שנה, לקוחות מעוף, מעוף זה מערך השטח לעסקים קטנים. הוא נותן ייעוץ וליווי והדרכות לעסקים וליזמים.

איך זה קשור לחברה הבדואית? יש לכם איזשהם מספרים כמה עסקים קטנים יש בחברה הבדואית בדרום?

כן, יש מספרים לכמה נתנו. נגיד ב-2023 מדובר על 697 יזמים ועסקים שקיבלו שירותי סיוע. 507 לקוחות קיבלו שירותי ייעוץ בתחומים שונים, 127 יזמים, 182 עסקים זעירים, 106 עסקים קטנים, ו-92 עסקים בינוניים. 190 לקוחות השתתפו בהדרכות בתחומים יוזמים עסק, סחר בינלאומי וניהול פיננסי, 80 משתתפים ביוזמים עסק.

איך אתם מגיעים אליהם? איך הם יודעים על זה?

יש לנו מערך שטח שנקרא מעוף.

אני מכירה את מעוף. מעוף מפרסם?

יש במחוז דרום של מעוף פרסום.

יש פניה מיוחדת לאוכלוסייה? מותאם שפתית?

עשינו פורומים מקדמי עסקים, גם בקורונה. עשינו כנס תיירות.

אוקיי, תודה רבה.

לגבי הרשות להשקעות, אז המסלול הראשוני מבחינת הון אנושי היה מיצוי מלא. בשנת 2022 תמיכה 170 משרות, מיצוי מלא של 10 מיליון שקלים, אותו דבר ב-2023 גם מיצוי מלא.

רגע, תסביר לי כי אני לא מכירה. מה זאת אומרת כשאתה אומר משרות?

למעשה, תומכים במשרות, אנחנו רוצים למשוך הון אנושים ולתמוך במקומות עבודה. זה תמריץ למעסיקים.

אז בעצם להכשרות המקצועיות זה דומה קצת.

יושבת-הראש, התקציב הזה בוטל.

התקציב נוצל.

תציג את עצמך, אנחנו לא יודעים מי מדבר.

אמיר בשאראת, מנכל ועד ראשי הרשויות הערביות.

אני רק אסביר בסוגיה הזאת, מראש האוצר חשב שהנושא הזה של עידוד מעסיקים לקלוט עובדים מהחברה הבדואית לא נכון, בפועל התקציב הזה נוצל בשנתיים במלואו ובצורה אפקטיבית. במסגרת דיוני הוועדה המתמדת יש סעיף אחר ששם יש תת ניצול במשרד הכלכלה וביקשנו להסית את היתרה – במסגרת תיקוני החלטה זה יעלה לממשלה – הזאת לטובת עידוד מעסיקים וקליטת עובדים מהחברה הבדואית.

יש מסלול נוסף של פריון, של הטמעת חדשנות, טכנולוגיות, הגדלת פריון וצמיחה ששם באמת לא התקבלו. למשל במסלול פריון וייצור מתקדם לא התקבלו בקשות מצד המגזר הבדואי. מסלול נוסף למשיכת מפעלים.

לאיזה מסלול לא התקבלו בקשות?

במסלול של פריון וייצור מתקדם לא היה מימוש.

מה זה המסלול הזה בעצם? מה זה פריון?

אלו מסלולים שהמטרה שלהם לתמוך בעסקים ומפעלים, להגדיל פריון.

לא קצת מוזר שלא היה ביקוש לזה?

לייצור, זה כל מיני קריטריונים של עסקים, ואנחנו גם פחות מכירים את זה. העסקים לא כולם מכירים.

אני חושבת שזו בעיה של הנגשה שפתית והבנה.

הוצגו פה הרבה נונים על עסקים. רוב העסקים שקיימים בחברה הבדואית הם עסקים קטנים בינוניים, פחות מפעלים, כי אין אזורי תעשייה, אין אזורי תעסוקה, אין איפה למקם בכלל מפעלים, אין למי לייבא. אין הרבה מאוד דרכים. צריך להתאים מסלולים, ודווקא המסלולים שעובדים האוצר לא רוצה ולא אוהב אותם, אני לא יודע למה. והמסלולים שאנחנו בכלל לא מתאימים להם, שמים בהם הרבה כסף.

אלו מסלולים מתוקף החלטת הממשלה ואנחנו ביקשנו מהוועדה להסית, כמו שנאמר, את הכספים למסלול הון אנושי ששם זה עבד.

ששם זה עובד יותר, אוקיי.

זה יוגש לממשלה , אני מקווה בסוף יולי, תיקון ההחלטה 1279.

מצוין, תודה. משרד העבודה פה? אתם רוצים להוסיף משהו? לא.

לא נאמר כלום על אזורי תעשייה.

משרד הכלכלה אתה רוצה להוסיף משהו על אזורי תעשייה? יש תוכניות?

ב-2022 אזור תעשייה חורה נפתח ב-11.5 מיליון שקלים. ב-2023 לא היו תוכניות לפיתוח, לא נדרש תקצוב מעבר. אנחנו על 2024 כן המשרד מכין פוטנציאל חלוקה לתקציב הנותר בין השאר יתוקצבו מבחינתנו אזורי התעשייה שוקת, עידן הנגב והשלמות פיתוח בהתאם להתקדמות השיווקים, אנחנו דנים בזה עכשיו.

עידן הנגב שלב ב' מה שנקרא. טוענים שאין בכלל תוכניות לפיתוח, השאלה מה?

כי יש תביעת בעלות. איפה יפתחו אזורי תעשייה ברהט? כשמתכננים בתביעת בעלות איך יפתח ברהט? כבר שנים.

אבל הוא לא אחראי על תביעת הבעלות.

בסדר, הוא לא אחראי אבל יש אחרים שאחראים.

נכון, אבל הם לא יכולים לתקצב משהו שלא קיים, זו בעיה אחרת.

תקצבו כבר 10 שנים את אזור התעשייה ברהט, 240 דונם, הכסף שוכב, אין שם כלום כי יש תביעות בעלות שהממשלה לא מעוניינת לפתור.

זה ברור לי. משרד התיירות פה?

זה לא רק תביעת בעלות, אני אומר לך באזור התעשייה המשותף של שוקת אין תביעת בעלות וזה תקוע יותר מעשר שנים.

למה?

למה? תשאלו אותו.

זה 20 שנים. אבן הפינה הונחה שם באוקטובר 2004.

ואין תביעת בעלות.

אז בואו ננסה לפתור את זה ביחד. אפשר משרד התיירות בקצרה?

נעדכן בשמחה שאחרי הבחירות למועצות המקומיות יש ראש מועצה חדש במיתר והסיפור הזה נע קדימה. היו כבר ישיבות עבודה עם נורית מאגף אזורי תעשייה. יש תקציב לאזור התעשייה, יש את המחלפים שכרגע מתקצבים אותם, יש מחלף מכיוון 31, מחלף מציר 60. יש התנעה של אזור תעשייה מאז הבחירות. זה היה מעוכב ברמת השלטון המקומי, אחרי הבחירות יש ראש מועצה שזה חשוב לו וזה מקודם, אני מדבר איתך ממש על השבועיים-שלושה האחרונים.

תודה. משרד התיירות? לא. חקלאות?

צוהריים טובים, אילנית ניר לוי, מנהלת תעסוקה וקהילה באגף לתכנון ופיתוח הכפר, תכנון לקרקע חקלאית במשרד החקלאות. במסגרת ההחלטה, תחומי העיסוק של משרד החקלאות לקידום ההחלטה עוסקים בכמה תחומים. מכלאות צאן, תמיכות בחקלאות, תעסוקה בחקלאות, קידום תיירות חקלאית או תומכת חקלאות, שימור קרקע וניקוז, מזעור מחלת הברוצלה ותוכנית אב לחקלאות. בעצם המטרות של התוכנית שלנו הם לקיים את התקציב שניתן לנו על ידי המשרד, 124 מיליון שקלים סך כול התקציב.

הוא נוצל?

המשרד עומד ביעדים השנתיים של התקציב, למעט מחלת הברוצלה ששם אנחנו עדיין לא עומדים ביעדים, מלבד זה אנחנו עומדים בכל היעדים שלנו.

בשביל זה צריך להפסיק את המשלוחים החיים.

למחלה הזאת, כמה כסף מיועד בתוכנית? בסביבות ה-50 מיליון, נכון? כמה נוצל?

כן, בהחלט

והברוצלה מגיעה מהמשלוחים החיים. שתבינו למה אני רוצה להפסיק גם את המשלוחים החיים.

לגבי תעסוקה בחקלאות, מה התבצע?

אז אני אומר משהו לגבי תעסוקה בחקלאות. אחד התחומים בתעסוקה בחקלאות שאנחנו עוסקים בו, זה בעצם העסקת נשים בדואיות בחקלאות כאשר יש לנו יעדים שנתיים להעסקה.

איזה סוג של חקלאות יש בעיקר?

חקלאות יש הרבה.

לא, במגזר?

העסקה של נשים בחקלאות.

איזה סוג זה?

זה העסקה של נשים בחקלאות אצל חקלאים יהודים בחממות ובתי גידול ואריזה. המטרה היא לשלב אותן. קודם כול הרעיון המרכזי הוא קידום של נשי בתעסוקה בכלל. נשים שבמגזר הבדואי ששנים לא עבדו ולא מורגלות בתעסוקה, להוציא אותן למקומות עבודה, להכיר את הדבר הזה.

מקבלות תלוש שכר, תנאים סוציאליים.

אלו נשים שלא עבדו עד כה, ולא היו להן גם הכנסה ולא תנאים סוציאליים. אישה שיוצאת לעבוד מהמגזר נכנסת הביתה, מכניסה בסוף החודש משכורת, דבר שגם מעלה את הערך - - - אפרופו החדר שאנחנו יושבים בו.

כמה נשים הצטרפו לתוכנית הזאת?

כרגע אנחנו עומדים על 300 נשים שנמצאות כבר מועסקות בתוכנית. המטרה שלנו להגיע ל-800. אני אומר ככה, קודם כול אנחנו הגענו לאיזשהו הסכם עם מיזם משותף עם עמותת ינאביע שזה המטרה שלו – עידוד התעסוקה הבדואית.

חלק מהתקציב הזה הולך לסבסוד, הסעות, ימי העשרה, לנשים האלה, כדי שיוכלו להיקלט בצורה טובה יותר בתוך עולמות החקלאות במגזר היהודי – כמעט רוב החקלאות נעשית שם – כרגע מועסקות 300 נשים בעיקר באזור רמת נגב, הערבה, אשכול.

את יודעת מה הבשורה האבסורדית כאן? סליחה שאני קוטע אותך. הרי אני שאלתי על תעסוקה בחקלאות, הדבר הטבעי ביותר הוא שמשרד החקלאות יפתח תעסוקה בחקלאות לאנשים שהם בתוך זה, בתוך החברה הבדואית. סך הכול את מציגה מיזם חיצוני שבא לספק כוח עבודה ולא מעבר לזה. כשאני מדבר על תעסוקה בחקלאות אני מדבר על מקומות תעסוקה בתוך החברה, כולל בגידול של הכבשים, בחקלאות, כי אפשר לפתח את זה.

איזו חקלאות יש עוד? אני חייבת שניה להבין.

אני אסביר את העניין. כשמדברים על תוכנית חומש בתחום החקלאות ולפתח, ואני שאלתי את שר החקלאות לפחות ארבע פעמים על העניין, צריך לפתח חקלאות בקרב החברה הערבית הבדואית.

בסדר, אבל איזו חקלאות?

יש את כל הבסיס. יש את הגידול של הכבשים. אם מפתחים בערבה חקלאות בסוף העולם, אפשר בתוך החברה הבדואית לפתח את הנושא של החקלאות. גם הנושא של החלב, הנושא של הלולים אפשר לפתח את הדברים, אבל לא יכול להיות שמדברים על תוכנית חומש, שמים כסף, מעבירים אותו לעמותה חיצונית שתפעיל אותו וסיימנו תעסוקה בחקלאות בקרב החברה הערבית.

ממש לא, רק אם יורשה לי לסיים.

רגע חבר הכנסת, זה לא סותר, אפשר גם וגם.

זה סותר בתפיסה. הכוונה לייצר מקומות עבודה שיחזקו את האוכלוסייה עצמה בזיקה לחקלאות.

נכון, אבל גם לייצר מקומות עבודה לאישה הבדואית זה גם חשוב.

לא לספק לחברה היהודית כוח עבודה זול תחת הכותרת קידום נשים בדואיות, לא לזה התכוונו.

שניה רגע, אני רוצה להגיד לך שפיתוח חקלאות, כשהחקלאות כרגע היא מבוססת רק על גידול כבשים לפי מה שאני מבינה.

סליחה רגע, אל תתפרץ, תן לי שניה לסיים פעם אחת משפט ותגיד. אתה יודע מה מונע מלפתח את גידול הכבשים? המשלוחים החיים. כי המשלוחים החיים מכניסים מעל חצי מיליון כבשים הרבה יותר זולים לארץ, ולכן אי אפשר לפתח את זה עד שלא נפסיק את הייבוא של המשלוחים החיים בכבשים.

אחת הסיבות שנגעתי קודם כול בעניין הזה של תעסוקה, תעסוקת נשים, וחבל לי מאוד שככה זה נראה כנשים בדואיות. עמותה שפועלת חיצונית או משהו, זו לא עמותה חיצונית. זו עמותת ינאביע שפועלת בתוך המגזר הבדואי כדי להוציא כמה שיותר אנשים ממעגלי האבטלה למקומות העבודה. ונכון, כאן כרגע בתחום הזה מדובר בנשים בדואיות. במקומות אחרים אנחנו מדברים על מעגלי אבטלה אחרים אז יכולות להיות גם נשים ממגזר אחר. נושא הדיון שלנו הוא נשים בדואיות, וכן, זאת העזרה. אישה שלא עבדה בחייה - - -.

התעסוקה היא פיתוח החקלאות בחברה הבדואית.

אז אני אומר גם על תעסוקה ופיתוח חקלאות.

הוויכוח הזה מיותר, יש לנו פחות מרבע שעה. ולכן, בואי תסבירי לנו האם יש עוד פרויקטים שקשורים לחקלאות בחברה?

כן. אז גם חבר הכנסת שאל את השר וקיבל תשובה לשאילתה שלו בעניין הזה. משרד החקלאות פרסם שני קולות קוראים לתמיכה בחקלאים וביזמים בתחום החקלאות, גם במגדלי צאן, תמיכה במגדלים בקרב הקהילה הבדואית בנגב, לשיפור ממשקי גידול עדרי הצאן במרעה כמו שגם הסברת את המשמעות של הדבר ותמיכה והצטיידות באמצעות מנהלת ההשקעות.

אבל מה ההקצאות בשביל לגדל, איפה מגדלים? איפה בסוף עושים את כל הגידול ואת כל החקלאות? צריך קרקע והייתה לכם תוכנית לפני שנתיים וחצי של גידולים ארוכי טווח וצמחים והכול, והיום אין קרקעות, אתם עושים למה שעושים למועסקות אצל יהודים, אתם עושים את מה שאתם עושים עם ינאביע בחלק אחד אבל לא מפתחים באמת חקלאות ביישובים הערבים בנגב.

במקרה באמת בלי לדעת, אני עוסקת בזה, בנושא של עצירת הצאן – אך ורק הצאן – על היבוא של הצאן ופיתוח של גידול הצאן בארץ, במקרה. אז אני אשמח לעבוד איתכם אחר כך במשותף.

אנחנו באמת לא מדברים על הצאן עכשיו, אנחנו מדברים על החלק השני של גידול.

אבל הקרקע אתה אומר, בשביל גידול צאן.

הקרקע לגידולים, לא רק בשביל צאן. בשביל חקלאות.

עוד משפט אחד לסיום לגבי פיתוח תחומים אחרים של חקלאות. המשרד תומך בתוכנית שנקראת פרויקט ואדי עתיר, זה גם פרויקט שמצד אחד הוא פרויקט תיירותי, הוא גם פרויקט חקלאי במידה מסוימת.

של מי הפרויקט ואדי עתיר?

פרויקט ואדי עתיר הוא פרויקט נפרד שנתמך גם על ידי משרד החקלאות ועוד משרדי ממשלה אחרים, לא על ידי עמותת ינאביע, ושם בעצם נעשים מגוון תחומים של חקלאות, גם צמחי מרפא וגידולים שונים בתוך התחום הזה, גם מוקם של בית הספר שנותן מצד אחד את המענה החינוכי בתחום החקלאות, גם נשים שעובדות בתוך המקום הזה וגם בהיבט התחרותי, וכן, המטרה היא לקיים שם חקלאות שתצמח סביב נושא הצמחייה.

כמה כסף את שמה בוואדי עתיר? אתם כמשרד. את אומרת שאת תומכת שם בפיתוח חקלאות. כמה כסף את שמה בוואדי עתיר?

בפרויקט הזה של ואדי עתיר השנה, אנחנו מתקצבים בכל שנה 2 מיליון שקלים במסגרת התוכנית אנחנו סביב ה-10 מיליון שקלים, החלק היחסי של משרד החקלאות.

אוקיי, מפאת חוסר זמן אנחנו גם מבקשים לשלוח לנו את הפירוט המדויק איפה הולך הכסף, מה הסכום הכללי, כמה עוד לא נוצל ומה התוכניות לעתיד בנושא הזה.

אתה רוצה להגיד משהו ספציפי על זה?

אני נציג של היישוב ביר הדאג'. עשינו מחלבה, אפשרות להכין גבינה, תעסוקה לאשת בית שהיא יכולה לכבד את עצמה ולעשות פרנסה במקום. כל המשרדים התערבו שבדואי שמחזיק כבשים לא יכול לעשות חליבה בבית, חתיכת גבינה בשביל למכור אותה לבדואים, כשר לא כשר זה לא חשוב, גם את זה לא הרשו לנו, ושקל אחד אף אחד לא השקיע באזור שלנו, והנשים שלנו עובדות ביישובים החקלאות היהודים ב-150-200 שקלים מ-04:00 עד 14:00, וזו בושה אצלנו אבל מחוסר ברירה אנחנו עושים את כל הדברים האלה וצריך להתחשב במצב הזה, עם כל האישורים.

וזה קשור, כמו שאמר מקודם, למושל הצבאי ואם אתה רוצה חליבה או משהו אתה צריך לקבל אישור מהרשות להסדרת הבדואים ולשם אנחנו - - -, לא יודע עד מתי זה יכול להימשך, תבדקו את זה בעצמכם בבקשה.

רק אם יורשה לי, לגבי הנושא של התשלום של הנושים, אחת הסיבות שבגללן אנחנו לקחנו את הפרויקט הזה, היות ואתה צודק נשים עובדות בסכומים שהם תחת קבלנים שמנצלים את הדבר הזה, והמטרה שלנו הייתה למנוע את התופעה הזאת של קבלנות שמעסיקה בצורה לא חוקית נשים ומשלמים להם את השכר הזה שאתה מדבר. אצלנו אנחנו דואגים שהעמותה תיתן לעובדות את כל מה שמגיע להן על פי חוק כולל התנאים וההטבות והשכר.

בואי תדאגי איתי בבקשה, נעשה להם את המשק בית עם חמישה כבשים חמישה עזים שיכולים לעשות גבינה ויכולים לעשות את היומית שלהם של ה-150 בתוך הבית עם הילדים שלה.

אנחנו מדברים על שכר נשים, בוא נעשה רגע הפרדה.

זו עבודה. זו תעסוקה קטנה. אבל אם יש בית קטן זה אפשרי. מה הבעיה?

אנחנו לא נצליח לפתור את זה כרגע, אבל אני מסכימה איתך, צריך לפתור את החסמים האלה. בעצם את אומרת שדרך העמותה הם לא מקבלות את השכר הזעום אבל מסתבר שיש הרבה כאלה שכנראה עובדות לא דרך העמותה הזאת ולא מקבלות וזה עצוב לי מאוד.

לא בהכרח מי שעובדת דרך עמותה, מי שעובדת דרך עבודת קבלן בהכרח עובדת בשכר שהוא שכר רעב, וזו המטרה שלנו להילחם בדבר הזה.

נורא. משרד החדשנות שתי דקות.

שמי ענבל דואק ואני מאשכול את"ב, המשרד לביטחון לאומי. קודם כול אני מאוד שמחה על הדיון, ידענו כמה זה חשוב לפני, על אחת כמה וכמה עכשיו כשאנחנו שומעים את הדברים. אני אגיד ש-1279 בהוויה שלה היא תוכנית יותר כלכלית, אנחנו פחות מככבים בה. אנחנו יותר משמעותיים ב-549 שנולדה חמישה חודשים לפני ובעוד החלטות המשכיות נוספות.

אני אגיד שגם את השר סוגיית הדרום מאוד העסיקה ובחגי תשרי יצאנו לחופשה אחרי שהוחלט על תוכנית מאוד גדולה לטובת הדרום כולל סוגיית הפרוטקשן וכולל סוגיית חיזוק תחנות וכל המרחב. קראנו לזה מרחב בטוח כל המרחב עצמו.

לעניין 1279 אנחנו באמת בנציגות יחסית מצומצמת מבחינת המשימות. ביקשנו לחזק את הקשר עם הקהילה דווקא. ישנם עשרה תקנים לטובת מש"קים שאמורים לעבוד עם הקהילות עצמן, אנשים שיותר מכירים את הקהילה ברמה הפרסונלית, השמית, כולל הבעיות שקיימות ועשרה תקנים של סיירים לתחנת תל שבע. אנחנו עדיין לא ב-100% איוש. אני אגיד שאנחנו 75% איוש, היינו קצת יותר לפני ה-7 באוקטובר.

זה החלק שלכם בכל התוכנית?

ב-1279 כן יש לנו עוד מרכיבים, אני תכף אפרט עליהם. ב-7 באוקטובר נהרגו גם שני מפקדי תחנות מאוד משמעותיים בחברה הבדואית, אני חושבת שיש מקום להזכיר אותם, את מת"ח שגב שלום ואת מת"ח תחנת רהט שהיו, אני מניחה, גם מאוד משמעותיים בחוויה של היישובים עצמם.

גם בבאר שבע הם היו משמעותיים.

ונהרגו גם שוטרים נוספים מהתחנות האלה.

נכון.

בתוכנית עצמה יש גם תקצוב לטובת מכינה. דיברו פה מקודם על מיומנויות של שפה.

איזו מכינה?

אנחנו רצינו מאוד לתת פוש ולקדם גיוס של בדואים למשטרה, אנחנו באמת מאמינים שהשירות יהיה יותר טוב ככל שהוא יהיה יותר מגוון במרכיבים שלו, ובמכינה הזו כבר היו שלושה מחזורים. לצערנו השילוב של השוטרים – אנחנו שמנו יעד של 30 שוטרים בכל מחזור, לא רק שוטרים, זה שוטרים פלוס שב"ס – לא הצלחנו לעמוד ביעד הזה, המחזור האחרון היה מאוד קשה מבחינתנו, היה תהליך ארוך של הפקת לקחים ושינוי של העמותה שניהלה את המכינה עצמה, ואנחנו ממש בשלבים של פרסום קול קורא ובשאיפה שבסוף שנת עבודה 2023 ברבעון ד' אנחנו כבר נפתח את המחזור הבא של המכינה בשאיפה להשיג את היעדים ששמנו לפנינו, לפחות 30 מגויסים, מקרב החברה הבדואית מגופי המשרד עצמם.

יש גם תקציבים מהרשות לביטחון קהילתי שמיועדים בעיקר לתוכניות מניעה.

זה מההחלטה הזאת?

כן.

אוקיי, אז בואי תרוצי, כי אני באמת רוצה לשמוע עוד כמה משרדים.

אני רק אגיד ש-86% איוש ואנחנו גם בוועדה המתמדת – החבר'ה פה מכירים את זה – אנחנו פוגשים רשויות שממש קשה להן, הן לא מממשות תקציבים שניתנו להן וגם על זה אנחנו נקיים חשיבה ביחד עם ליאור ועם הצוות שלו כדי לראות פעם אחת איך עוזרים ופעם שניה איך מסיתים את זה למקומות נכונים?

אבל חוץ מזה יש רשויות שמנצלות את זה מאוד יפה וזה מדמ"צים, מדריכים מוגנות בבתי ספר, אנשים שנמצאים במרחב הציבורי, הם פונקציות קהילתיות שזה התהליך המניעתי, יש איזושהי סינרגיה עם המשטרה והרשות לביטחון קהילתי מבחינתנו.

אני אגיד שלוקח זמן, לצערי, לראות תוצאות בתחום אכיפה ומניעה. זה לא קיבלנו תקציב פרסמנו תקנים ויוצא מהמפעל שוטר והכול בסדר. לוקח זמן. ואני מניחה ש-2025 תהיה השנה שנרצה לראות מדדי תוצאה, אנחנו כבר רואים שינויים לטובה. אנחנו לא נפרט מפאת קוצר זמן אבל באמת יש שינוי לטובה מבחינת המספרים, אבל אני מניחה ש-2025 תהיה יותר משמעותית מבחינת זה. אני ממש מברכת גם על הקמת יחידת פוליגמיה עם 14 תקנים לטובת צמצום התופעה הזאת במגזר הבדואי ויש עוד הרבה מענים ככל וצריך נגיש תוכנית, חבל לי לפרט.

אנחנו נשמח לקבל את הפירוט. וגם של 550 אני אשמח.

אז 549 פלוס תוכניות של המשרד ולכל עניין המשילות בדרום, אני אשמח.

כן, משילות בדרום. חבר הכנסת מנסור עבאס, אתה רוצה לומר משהו?

קודם כול אני מברך על קיום הדיון, ובכלל היום הזה, זה מאוד חשוב להביא את הנושאים של האוכלוסייה הערבית בנגב למסדרונות ולשולחן הוועדות בכנסת למרות שאני מאותם אנשים שמאמינים שהדברים העיקריים מתבצעים במסדרונות הממשלה והניסיון שהיה לנו בתחום הזה אתה מוכיח שאם יש רצון ברמת הממשלה והשרים להתניע את הדברים ולקדם את התוכניות אז זה מתבצע.

השנה הראשונה שהייתה לנו במימוש תוכנית החומש 550, 1279 ו-549 ועוד החלטות אחרות, נוכחנו שלמרות שזאת הייתה שנה ראשונה ושנת המראה, הביצוע היה 100% והקצאת התקציבים ולכן זה בעצם האתגר שעומד בפנינו היום – איך אפשר לא לחשוב על חסמים אלא לקדם את התוכניות ובלי להסתכל? כי בסופו של דבר אנחנו צריכים לראות בסוף התהליך הזה את האזרח עצמו ומה הוא רואה בעיניים שלו? אילו תועלות יש לו? כדי שנוכל לטפל בבעיות האחרות של להוביל תהליך, של השתלבות, של אמון, של מתן פתרונות אמיתיים לאזרחים בכלל ולאזרחי הנגב בפרט.

לצערי אנחנו מידי שבוע כאן בכנסת לא רואים שיש את האנרגיות האמיתיות כדי להביא את התוכניות למימוש ולפתור את הבעיות. אבל אוקיי, זה חלק מהפוליטיקה שמתקיימת, לצערנו. אבל חשוב שהאנשים שמופקדים על המשרדים ברמת הפקידות הבכירה, שייקחו את הדברים לידיים כי לפוליטיקאים אין את המניע הפוליטי שיביא אותם בכל יום לשאול איפה אנחנו עומדים ומה אנחנו עושים מחר? ולכן גם ליאור, גם רם, וגם שאר החברים שנמצאים כנציגי המשרדים, בוא נתחיל להסתכל על זה כמשימה ערכית, אזרחית, אנושית, שתיקחו את התפקיד המנהיגותי שאחרים היו צריכים לקחת. הם אף אחד לא ידאג, יש להם אינטרסים פוליטיים, ויכול להיות שזה גם תקף לגביי, אני לא אומר שאני מעולם אחר אבל המשרדים השונים.

המנהיגים האמיתיים נמצאים בתוך המשרדים ויש לכם את האמצעים, יש לכם את הידע, יש לכם את היכולות לעשות את השינוי הזה. כולנו רוצים את זה וזה האינטרס של כולם. היינו בישיבה אחת שהביצוע של 1279 ו-550 זה אינטרס לאומי כללי. החברה הערבית כולה, במיוחד בנגב, יכולה להיות המנוף לצמיחה בתחומים שונים, במיוחד כשאנחנו נמצאים במשבר.

הנושא של פשיעה ואלימות במשרד לביטחון לאומי, זה חסם להתפתחות כלכלית, להתפתחות מערכת החינוך, לחברה, התעשייה, לכל דבר ודבר, ולכן יש כאן נקודת מפגש, המרקם של האזרחים הערבים והיהודים הוכיח שהוא לאין שיעור חזק ממש שחשבו עליו. נביאי הבשורות הרעות שבישרו לנו שתהיה כאן קטסטרופה ואנרכיה וכו'. אני חושב שהאזרחים התנהגו בצורה מופתית בשני החברות, עבדו ביחד, במיוחד הנגב שספג מכה קשה ביותר, גם היהודים וגם הערבים, והדוגמאות הנפלאות שהיו בחודשים האלו נותנות לנו את הכיוון לעתיד.

לכן, אין לי ציפיות מהממשלה, מהשרים, יש לי ציפיות מכם. אתם שיושבים במשרדים ואתם יכולים לעשות את זה. אין לי ספק בזה. עד שתהיה לנו, אני חושב שישראל יכולה להוציא נבחרות יותר טובות ממה שיש גם בכנסת וגם בממשלה, אבל כנראה שבסופו של דבר זאת מערכת דמוקרטית ואנחנו מקווים שנצליח לעשות את השינוי הזה, ובנושא הזה אנחנו לא נסבך אותכם.

אבל המחויבות שלכם. אני לא בא חס וחלילה להטיף לכם, אבל אני מדבר מדם ליבי כמו שאומרים, מתוך כאב וגם מתוך אמונה, אני הכרתי אנשים רבים בשנתיים-שלוש האחרונות במשרדים, נפלאים, ממגזרים שונים, מדעות שונות, מאידיאולוגיות שנות ובאמת הם אנשים ערכיים שמשרתים את כל אזרחי המדינה ויכולים לעשות את זה. החברה הערבית כן מסתכלת ונותנת בכם אמון ומצפה שתעשו מה שהדרג המדיני לא עושה, וכנראה שלא יעשה. זה בעצם המסר שרציתי להגיד.

אני רוצה להגיד תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס על הדברים המאוד חשובים שאמרת עכשיו. ואנחנו נסיים את הדיון בדברים החשובים שלו, ואני רוצה להגיד תודה ענקית לכל המשרדים שהגיעו.

אני מתנצלת אם היו פה אנשים שלא הצליחו לדבר, אני ממש מתנצלת, אבל המליאה תכף נפתחת ואני חייבת להיות שם ב-16:00. תודה רבה, הוועדה מבקשת פירוט על הניצול, על התוכניות העתידיות של התקציבים כדי שנוכל לקיים על זה דיון המשך. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:48.