פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



58
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
16/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 93
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, י"ג באלול התשפ"ד (16 בספטמבר 2024), שעה 10:04

1. הצגת טיוטת תוכנית הממשלה "המורחבת" לשיקום הצפון
2. "הצורך הדחוף והמיידי בהקמת מנהלת תקומה בצפון", של חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ עופר כסיף, חה"כ יצחק קרויזר
בהשתתפות ראש מינהלת לשיקום הצפון, מר אליעזר (צ'ייני) מרום

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
יסמין פרידמן
יצחק קרויזר

רון כץ
יוראי להב הרצנו
לימון סון הר מלך
מטי צרפתי הרכבי
אפרת רייטן מרום
אלון שוסטר

אורן לביא - מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון

אוסקר פוקס - רמ"ח הגנה מאש מחוז צפון, המשרד לביטחון לאומי

ג'דעאן ספדי - מנהל תחום בכיר מחוז צפון רשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי

ענבל שרה דואק - מנהלת תחום תכנון, המשרד לביטחון לאומי

דוד סויסה - ראש מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון

דניאל ביטון - רע"ן תקציבי אג"ם והסדרים, משרד הביטחון

גיל גלרון - ראש מנהלת מגן לצפון, אגף ההנדסה והבינוי, משרד הביטחון

עינב פרץ - ממונה מחוץ צפון, משרד הפנים

יהודה פרג'ון - המשרד לפיתוח הנגב והגליל

נועה שוקרון - אגף תקציבים, משרד האוצר

יעל ענטר - עו"ד, מנהלת תחום בכיר תכנון, משרד הכלכלה והתעשייה

ראסם נטור - מנהל תשתיות מנהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

יוסף דיאמנט - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

מעיין ארד לוז'יה - מנהלת תחום (תקצוב רשויות מקומיות), משרד הרווחה והביטחון החברתי

סברין חוג'יראת - מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד התרבות והספורט

אסטפניה ברזיל - מנהלת תחום מחקרי שוק עבודה, אגף אסטרטגיה, משרד העבודה

נופר קין - עו"ס, סגנית ממונה היערכות לחירום וטראומה, משרד הבריאות

מור לוי - רו"ח, יועצת למנכ"לית מעמד האישה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום - ראש מנהלת שיקום הצפון

רננה מלכה - רמ"ט, מנהלת לשיקום הצפון

דימה אפרצב - מנהל אגף קשרי ממשל, מנהלת לשיקום הצפון

ליאת כהן - מנהלת אגף תכנון ואסטרטגיה, מנהלת לשיקום הצפון

רועי ישראלי - מנהל מרחב צפון, התאחדות התעשיינים בישראל

ראובן וייצמן - גזבר הרשות, עיריית עכו

יהודה דואה - ראש המועצה המקומית קצרין

ואיל מוגרבי - ראש מועצה מקומית עין קיניא

שריף נג'ם - מהנדס, ראש מועצה מקומית גוש חלב

מעין לשם - יושב-ראש קיבוץ גונן

ד"ר אורית דגני דיניסמן - נציגת ציבור מהגליל העליון, יועצת ארגונית לעסקים, מרצה במכללת תל חי

ניבה ונקרט - אמא של החטוף עומר וינקרט, משפחות החטופים

יוסף אבי יאיר אנגל - סבא של החטוף המשוחרר אופיר אנג'ל, משפחות החטופים

חיים גבאי - מפקח מחוז חינוך ממלכתי דתי, משרד החינוך

משה דוידוביץ' - ראש המועצה האזורית מטה אשר, יו"ר יישובי קו העימות

בני בן מובחר - ראש המועצה האזורית מבואות חרמון

אמל ביבאר

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


הצגת טיוטת תוכנית הממשלה "המורחבת" לשיקום הצפון

"הצורך הדחוף והמיידי בהקמת מנהלת תקומה בצפון", של ח"כ מיכאל מרדכי ביטון, עופר כסיף, יצחק קרויזר (מס' 207).

בוקר טוב, אנחנו מקיימים בפגרה דיונים שהם חשובים ודחופים, התחייבנו לעבוד בכנסת ולהמשיך לשרת את הציבור. אנחנו ממזגים שני נושאים, הצגת התוכנית הממשלתית המורחבת לשיקום הצפון ונמצא איתנו אלוף אליעזר מרום צ'ייני שיציג את הדברים, וגם הצעה דחופה לסדר של חבר הכנסת עופר כסיף, קרויזר ואנוכי, היא קצת פחות רלוונטית כי היא עוסקת בצורך הדחוף והמיידי בהקמת מנהלת תקומה בצפון. הממשלה החליטה לא לעבוד במתודה של תקומה בצפון עם היתרונות והחסרונות של הדברים, אבל אנחנו גם נאפשר כשיגיע חבר הכנסת, לומר דבר בנושא הזה.

אבל לפני הכול, כמו תמיד אנחנו רוצים קודם כול לאפשר לנציגי משפחות החטופים, לניבה ונקרט, אמא של עומר ונקרט שעדיין חטוף בעזה. ליוסף יאיר ג'וחה אנגל, סבא של אופיר ששב מהשבי אבל עובד ומתאמץ למען כלל החטופים. נתחיל עם ניבה בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה. אני ניבה, אני אמא של עומר בן 23, ויש לי עוד שני ילדים: רן ומאיה. משפחה שמחה ואנונימית עד ה-6 באוקטובר, ואני ממש אשמח לחזור להיות משפחה שמחה ואנונימית. היום בחרתי לא להציג תמונה כזאת של עומר, של Bring Omer back, אלא להביא תמונות מהאלבום המשפחתי, תמונה שהוא עם אח שלו פה, עם בעלי, נשיקה שלי למצח של ילד שמבטיחה לו שאני אעשה הכול כדי לשמור ולהגן עליו ואני נכשלת בזה יום-יום.

אם את מסכימה, אז להעביר לנו אותם.

בהחלט. הבטחתי לעומר, וכאן זה בבר המצווה עם סבא שלו, לימדתי וחינכתי את עומר על ערכים אמרתי לו שמדינת ישראל תעשה הכול בשביל אזרחיה. היום יש סימן שאלה אחד גדול סביב האמירה הזאת. עומר נמצא במנהרות שיותר דומות למחילות של עכברים כמו שכולנו ראינו, ואני לא יודעת מי מצליח לישון אחרי התמונות הקשות האלה. עושה צרכים בדלי, את זה אני יודעת מהיום ה-54. נכון ליום ה-54 התקלח פעמיים במי ים. אוכל שלושה תמרים ביום שזה קטלני לו, כי לעומר יש קוליטיס וסיבים תזונתיים מאוד מסוכנים לו, מאוד.

אני בכיתי אתמול ממש אחרי שאני כבר כמעט שנה בוכה מגעגוע, אבל אתמול בכיתי בכי מר על קריסת הערכים של מדינת ישראל. על הקריסה שאין ערבות הדדית, ואין אחד בשביל אחד, ואין 'לא מפקירים פצועים בשטח'.

ויש פה אזרחים ואנשי ציבור שאני מניחה שיש לכם ילדים ונכדים, שאולי חלקם כבר בצבא, חלקם עוד מעט יתגייסו. תגידו לי, איך תשלחו אותם? את יודעים שאורון שאול והדר גולדין הפכו להיות הגופות? הגופות, לא חיילים שנלחמו 50 ומשהו ימים ונהרגו בקרב, אלא הם הפכו להיות הגופות, בעיה של מדינת ישראל. ולאט-לאט מחלחלת הידיעה ש-101 החטופים, ביניהם עומר שלי, הופך להיות בעיה כרונית תקועה למדינת ישראל. זאת קריסה של החברה.

השבת החטופים שווה ביטחון המדינה. כי אף אחד מאיתנו לא ישלח את הילדים שלו להגן על המדינה שמפקירה אותם והם אחר כך הופכים להיות הגופות. זאת הסכנה הביטחונית האמיתית של מדינת ישראל – קריסת החברה, השנאה, הפילוג. איך אנחנו עוד לא עומדים פה כל המדינה הזאת על הרגליים להחזיר אותם הביתה?

אנחנו כמעט שנה אחרי ושום דבר לא השתנה, להיפך, אין אסטרטגיה, אין תוכנית מגירה. אומרים מה לא מוכנים בעסקה הזאת. אולי העסקה הזאת לא כל-כך טובה לביטחון ישראל, אוקיי, אז מה כן? מה היעד הבא בלחץ הצבאי? לכבוש את הים? מה? היינו בכל פיסת אדמה בעזה מלמעלה ומלמטה, מה היעד הבא? תגידו לי: זאת התוכנית, ככה נוציא את הילד שלך. אבל אם אתם לא יודעים להגיד אז תלכו על העסקה. אבל מדינת ישראל לא יכולה להחליט שהיא לא עושה שום דבר.

תגידו, התחלתם לתכנן את ערב החג? עוד שניה ראש השנה. בפסח התפצלנו, אחד בעזה, בעלי הלך למטה, ואני אמרתי שאהיה עם הילדים, זה היה נורא. בראש השנה אני לא מתפצלת, מספיק שיש פיצול אחד. כבר הכנתם את הקניות לחג? מי מתארח אצלכם? אני יודעת שיהיה כיסא אחד ריק. יש הרבה בתים במדינה הזאת שהם ריקים ויש הרבה אנשים שהם לא בבתים שלהם. על איזו תקומה ותנופה אנחנו מדברים? תסיימו את המלחמה ונשקם פה את הכול.

אני אסיים את הדברים שלי באמירה המאוד ברורה, השבת החטופים שווה ביטחון המדינה, החברה, הערכים שלה. הגבול החזק ביותר של מדינת ישראל זה הערכים שלה ולא ציר כזה או אחר ולא גבול כזה או אחר. מה שווה ארץ אם אין בה חברה? בואו נגן על זה. תעזרו לנו, אני פה לבקש עזרה, אני מתחננת. תעזרו לי להחזיר את הבן שלי הביתה, אל תוותרו.

איך תצדיקו את הערכים שאתם מגדלים ומחנכים את הילדים שלכם? תסתכלו להם בעיניים היום כשאתם חוזרים, איך תצדיקו, אדוני יושב-הראש איך תצדיק? יש לך ילדים אני מניחה, אין תצדיק את הערכים שגידלת עליהם ושאמא שלך חינכה עליהם? איך תצדיק כשהם שם נמקים במנהרה שלא ראויה לעכבר? אני מתחננת, תעזרו לנו, אל תוותרו, צאו לרחובות, תילחמו בשביל המדינה הזאת.

אני באמת מאמינה, למרות הכול ולמרות הקריסה, שאנחנו בלתי מנוצחים, אנחנו בלתי מנוצחים ברוח, רק פשוט תהיו איתנו בזה. תודה רבה.

תודה ניבה.

תודה ניבה, כולנו איתך, את יודעת את זה לגמרי, נכון? את מרגישה את זה שאנחנו איתך?

ממש לא.

אנחנו איתך.

הם צריכים להרגיש שאנחנו איתם. הם – שם בעזה לבד. אני – איתי יש מלא אנשים.

נכון.

הם צריכים לדעת שלא מפקירים אותם.

את צודקת.

יוסף יאיר אנגל סבא של אופיר, בבקשה.

קשה לדבר אחרי ניבה. חברי הכנסת, 346 ימים עברו מאז אותה שבת איומה שהממשלה שלי לא ידעה לשמור על המדינה ואזרחיה, רוקנה את חייליה מהגבול למשימות חשובות יותר לדעתה ועדיין לא רואים את הסוף. שמי יוסף אבי יאיר אנגל ג'וחה, דור שני לניצולי שואה, ואב שכול ממשפחת השייטת 13 כבר כמעט 28 שנים.

במהלך חיי יצאתי לשליחות ציונית באמסטרדם, במהלכה בשנת 1979-1981 יצאתי לאינספור הפגנות מול שגרירות ברית המועצות בהאג על מנת לזעוק: שלח את עמי, בין היתר קריאה לשחרורו של אסיר ציון יולי אדלשטיין. משטרת הולנד אף פעם לא עצרה אותנו למרות הרעש והזעקות שעשינו.

עסקתי בפיתוח ענף כלכלי חדש בפריפריה – התיירות הכפרית, בתקופת ממשלת רבין שעוזי ברעם היה שר התיירות, ענף שגדל ושגשג במשך השנים. התיירות הכפרית בצפון הפכה להיות חלק מההיסטוריה המפוארת של הגליל, הצלחתם להרוס אותה במהלך הפינוי המסיבי של יישובי הגליל ומחיקת יישובים שלמים שנהרסו מאש האויב. המעשה האנטי ציוני הגדול ביותר מאז הקמת המדינה.

אני גם הסבא של אופיר שהיה ב-7 באוקטובר אצל חברתו בקיבוץ בארי, שם באותו בוקר נורא לא היה צבא או מדינה שיגנו עליו ועל אלפי תושבי העוטף מידי ארגון אכזר שגדל וצמח במשך שנים בין היתר בסיוע ישיר של ראש הממשלה שלי, שלאורך שנים אפשר את הזרמת הכספים הרבים מקטאר ששימשו לחימושו וביצורו בלי כל פיקוח. האם הסיבה לטוב לב כלפי החמאס הייתה רק הרצון להחליש את הרשות הפלסטינאית? רק הקדוש ברוך הוא יודע. אופיר חזר לחיק המשפחה לאחר 54 ימים של גיהינום בשבי החמאסי, שלא יצא ממנו עד היום ויישאר איתו כנראה לכל חייו.

חברי הכנסת, 101 ישראלים נמקים, חלקם כבר אינם בין החיים, שם רחוק-רחוק 4-5 קילומטרים מהגבול, ו-346 ימים המדינה עם הצבא החזק במזרח התיכון לא מצליחה לשחררם. האם אתם עדיין מאמינים בשטות של ניצחון מוחלט והחזרת החטופים? האם לא נפל האסימון אחרי 346 ימים שההפסד כולו שלנו ובעיקר כי ההנהגה שלנו כשלה?

עד מתי נמשיך בדרך ללא מוצא המפוררת את החברה שלנו, כמו בסוף ימי החשמונאים? מפוררת את הכלכלה, מבריחה מוחות טובים מהארץ ומעמיסה אותנו על העולם. האם לא הגיעה העת לשינוי כדי לחזור להיות מדינה שפויה? אחרי שנגיע להסדר שישיב לנו את 101 החטופים. ממה החשש? שהחמאס שוב יתעצם אם נצא מציר פילדלפי? אז אל תתנו לו. אבל קודם כול לעשות הכול כדי להשיב את החטופים הביתה – מי לחיק המשפחה ומי לקבורה מכובדת באדמת המדינה.

ולסיום, אני מבקש לברך את חבר הכנסת אלי דלל שהעז אתמול במהלך סיור בגליל המערבי להטיח ביקורת על התנהלות הממשלה, אולי סוף-סוף משהו יציל אותנו. תודה.

תודה יוסף, תודה ניבה. אני סבור, ורבים מהשותפים שלי, שהחטופים זה לפני הכול, ועוד נילחם בחמאס ובחיזבאללה ובאיראנים בשנים הקרובות, ואם לא נשלים את המשימה להביא את החטופים הביתה – עננה כבדה ושחורה רובצת מעל החברה הישראלית. זאת החובה המוסרית שלנו וכמובן לצערי אנחנו כבר לא בממשלה בעמדת השפעה, אבל בכל אפשרות של עסקה נהיה שם, נתמוך, נאיץ, נדחוף. גם ראינו את המחיר של העיכוב, ראינו את המחיר של אובדן חיים ואנחנו מקווים ומתפללים שנזכה להיות איתכם ביום שרבים מהם יחזרו בחיים.

אנחנו עוברים לסדר-היום שלנו, אנחנו נבקש מראש המנהלת לשיקום הצפון להציג באופן סדור 20 דקות ללא הפרעות, ולאחר מכן שאלות של ח"כים ונציגי ממשלה שישלימו את התמונה. בבקשה, אלוף צ'ייני.

(הצגת מצגת)

בוקר טוב לכולם, אני מקווה שאני לא אצטרך להשתמש בכל 20 הדקות שניתנו לי. אני נמצא בתפקידי בערך כחודש וחצי, אחד הדברים שעמלתי עליהם זה לגייס אנשים. התהליך הזה הסתיים אתמול וכרגע המנהלת מתחילה לעבוד, זה בעצם נקרא מטה יישום ולא מנהלת, ומיד אני אסביר.

מטה יישום לצפון הוקם על בסיס החלטה 1786, זו החלטה שהתקבלה במאי, הרבה לפני שאני בכלל הייתי בתפקיד ולמטה היישום יש לו שלוש משימות שקשורות לעכשיו ועוד משימה אחת שקשורה לאחר כך. עיקרי המשימות הן לפעול ולבקר כדי להוציא את החלטה 1786 לפועל, זה הדבר הראשון.

הדבר השני זה להכין תוכנית ארוכת טווח של ארבע שנים לצמיחת הצפון – אני לא אוהב להגיד שיקום – ולהפיכתו לאזור משגשג כדי שאנשים יוכלו לחזור אליו, ואני מקווה שהוא יהיה גם אבן שואבת לאוכלוסייה חדשה שתגיע לאזור הצפון. בין לבין אנחנו נדרש להכין תוכנית תוספתית גם לתקציב 2025, ש-2025 היא חלק מארבע השנים אבל זה בא לפתחנו מהר מאוד ולכן נצטרך לעשות גם את זה.

מעבר לכך, בהמשך – ואני לא אדבר על זה היום – זה להכין תוכנית חירום לאומית במקרה של אסון לאומי משמעותי כמו רעידת אדמה משמעותית או משהו כזה, זה נושא שעדיין לא התחלתי לעסוק בו.

זה המבנה הארגוני של מטה היישום, מטה יישום מאוד מצומצם, סה"כ אני ועוד תשעה אנשים. יהיו לנו מספר יועצים שעדיין לא גייסנו אותם ואנחנו נעבור במתכונת הזאת ואני מקווה שנצליח להכין את התוכנית כפי שאמרתי.

החזון של התנופה לצפון זה להחזיר את ההתיישבות בחזרה לגבולה הצפוני של מדינת ישראל, להקים ולפתח את הצפון כחבל ארץ אטרקטיבי ומשגשג עבור כל הקהילות שיושבות בו וכמובן להיות אבן שואבת להתחדשות מתחדשת לכל תושבי מדינת ישראל.

בצד ימין יש את יוסף טרומפלדור ואני מזכיר אותו פה כי אני חושב שמעבר לחזון יש פה גם עניין של ערכים, וטרומפלדור אמר לפני למעלה מ-100 שנים: "המקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו." אני חושב שזה צריך להשפיע גם על כל מה שאנחנו עושים. אני נולדת בצפון ויש לי משפחה בצפון, שני אחים, שני אחיינים, למדתי בעכו וגרתי בכרמיאל הרבה מאוד שנים. אני איש הצפון אני מכיר את הצפון ואני לא צריך WAZE כדי לנסוע במרחבי הצפון, אני מכיר אותם היטב.

התוכנית בנויה משלושה ערכים או שלוש עקרונות, העיקרון הראשון זה ביטחון, ואנחנו לא אחראים על הביטחון – אני תכף אפרט את זה – הדבר השני זה ערכים וחלוציות ואני אומר בצורה ברורה, ערכים וחלוציות – היום יש אנשים בצפון שנטעו שורש, ואחרים שהגיעו לצפון, חלקם עובדים אצלי במטה, אנשים שהגיעו מהמרכז לצפון מתוך אידיאולוגיה. היום, כדי לממש אידיאולוגיה צריך להשקיע משאבים. זה לא יותר אוהל וטוריה – זה הרבה יותר מזה. הדבר השלישי זה יישום צרכי קהילה, זה כולל את כל הדברים שבן אדם זקוק לו כדי לחיות במקום מסוים.

הנחת היסוד. אני קודם כול לא אחראי על הביטחון, על הביטחון אחראית מערכת הביטחון אבל יש לנו ממשקים עם מערכת הביטחון כמובן. אחד הדברים החשובים זה מנהלת תנופה לצפון ומשרד הביטחון, אנחנו עובדים צמוד-צמוד אחד עם השני. יש לנו ממשקים רבים מאוד, ומהיום הראשון שהגעתי כמעט נפגשתי עם מנהלת אופק צפוני ואנחנו עובדים ביחד יד ביד כדי להביא בסוף ולעזור להביא ביטחון לצפון למרות שזה לא המנדט שלי, המנדט שלי הוא להחזיר את החיים האזרחיים לסדרם ולהבטיח צמיחה. החזרת תחושת הביטחון היא תנאי הכרחי להחזרת הקהילות לבתיהם, אני חושב שזה ברור.

אנחנו גוף מתכלל, אנחנו לא גוף ביצוע, אנחנו גוף מתכלל שעובד עם משרדי הממשלה, משרדי הממשלה הם גופי הביצוע, אבל אנחנו עובדים בצמוד. יושב לידי פה מנכ"ל משרד החקלאות שאנחנו כבר עובדים איתם בצמוד, ויושבים פה עוד מנכ"לים של משרדים. יושבת פה מנהלת מחוז משרד הפנים בצפון, עינב פרץ, שגם איתה אנחנו עובדים צמוד-צמוד. בסיכומו של דבר, אני רואה את עצמנו גוף אחד וכוח אחד שנע קדימה ועומד במשימות שאנחנו נקבע אותן בהמשך, תכף תראו איך.

שיקום הקהילות תלוי מאוד ביכולת שלנו להעניק להם תחושת ביטחון, אבל גם תחושת חשיבות, שירגישו שחשוב שהם יושבים שם. ערך ההתיישבות בצפון, יכולת פרנסה, שירותים קהילתיים וכן הלאה. כל מה שאדם ומשפחה זקוקים לו כדי לגור במקום מסוים.

הרשויות המקומיות, הקהילות וראשי הערים וראשי הרשויות, גם האזוריות, הן המקור להגדרת הצרכים. זו אבן יסוד בתוכנית שלנו. אנחנו יושבים עם התושבים ועם המנהלים של הקהילות כדי להבין את צרכיהם והתוכנית שלנו תביא לידי ביטוי את צרכיהם. שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה הוא תנאי הכרחי להצלחת התוכנית. אני פה באמצע בין הרשויות המקומיות לבין משרדי הממשלה, אנחנו עובדים ביחד כדי לעשות את המצ'ינג הזה שבסופו של דבר יביא לתוכנית הכי טובה שאפשר, כמובן שתינתן העדיפות לאחידות ושיווין בפתרונות ודרכי הפעולה שיגובשו. גיבוש ושימוש בתהליכים הבירוקרטיים ככל שאפשר פשוטים ומקלים, מסלולים ירוקים. איפה שאפשר אנחנו נקל.

הקשר מול הקהילה יותאם לאופי האוכלוסייה. יש אוכלוסיות שונות בגליל, הן שונות ומגוונות. היה לי עונג אתמול להיות בארוחת ערב של קהילת חורפיש שהם כרגע בסדנה אסטרטגית בנתניה, וישבנו, גם עינב הייתה שם ביחד איתי, וזה תענוג לראות יישוב בצפון שעושה סדנה אסטרטגית ובסוף הוא יגיש לנו את הצרכים שהוא חושב שהיישוב שלו צריך, ואנחנו נפרוט אותם למשרדי הממשלה השונים ונעזור בסוף לבנות תוכנית ממשלתית אחת שנוכל להוציא אותה לפועל, אני מדבר על התוכנית ארוכת הטווח.

מה עשינו עד היום? עד היום נפגשנו עם ראשי רשויות ומועצות וראשי ערים, תושבים, ראשי קהילות וכן הלאה. אני לא פירטתי את השמות של כולם, אבל זה כמעט כולם, ועוד ידינו נטויה ואנחנו ניפגש עם כל מי שאנחנו יכולים. משרדי ממשלה, אתם רואים פה רשימה של משרדי ממשלה שנפגשנו איתם, אנחנו עוד לא סיימנו, אנחנו ניפגש עם השאר. אנחנו מכירים את האקו-סיסטם ואנחנו עובדים ביחד גם עם ראשי המועצות והעיריות וגם עם משרדי הממשלה.

כנ"ל יש גם גופים ארגוניים שונים כמו צה"ל, זה ברור, ביטוח לאומי, פיקוד העורף, בתי חולים, חקלאים וכן הלאה. אני יכול להגיד לכם שחקלאי הצפון הם באמת במצוקה והם דיברו איתי ואנחנו כמובן ביחד עם משרד החקלאות נעשה ככל שביכולתנו כדי לסייע. יצא לי גם לשבת עם משרד החקלאות כבר פעם אחת, יש פה עבודה מאוד יסודית של הרבה מאוד משרדים שעובדים ויש לנו עוד לא מעט לעשות.

אני רוצה לתת לכם דוגמה ליוזמה אחת שהיא תהיה עוגן בתוכניות שלנו והיא הקמת מרכז תעסוקה בתחום ההייטק בגליל העליון, זה מרכז AI שיוקם בגליל העליון. המרכז הזה יעסיק כ-4,000 עובדים, הוא יהיה אחד מתוכניות הדגל של התוכניות שלנו. חברות הייטק גלובליות כמו גוגל כבר הביעו נכונות להצטרף לתוכנית הזאת. אנחנו עובדים עכשיו מול חלק ממשרד הממשלה כדי להעביר את התכנון הזה, יש פה כמה עניינים בירוקרטיים שצריך לטפל בהם, אבל זו דוגמה ליוזמה, יש עוד יוזמות כאלה.

אני רק אתקן אותך שאוניברסיטת קריית שמונה – קיצצו לה את התקציב לגמרי לפני שבוע וקצת, אז אני לא יודעת כמה תוכלו לשתף איתה פעולה.

זה לא קריית שמונה.

רשום מיזם בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קריית שמונה. אני רק אומר שקיצצו להם כמעט את כל התקציב בשבוע שעבר.

לא, לא.

כן.

דיברתי הבוקר עם מנכ"ל מכללת תל חי שתהיה בעתיד אוניברסיטת קריית שמונה, אלי כהן, ואנחנו נפתור את הבעיה בימים הקרובים.

בהצלחה.

לא תהיה בעיה כזאת. 40 מיליון שקלים שצריכים להגיע לוות"ת ולעבור למכללת תל חי, יגיעו למכללת תל חי, אני מבטיח.

טוב, אני שמחה לשמוע.

ככה נראה המתחם, זה מתחם שמשלב עסקים ומגורים ביחד, זה מתחם די גדול. אנחנו צריכים להעביר אותו רגולציה, נעשה את זה בצורה מסודרת כפי שצריך, אבל אנחנו נסייע ככל האפשר כי זה מיזם שיכול להביא הרבה מאוד תעסוקה לגליל, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים, וגם שילוב עם מוסדות השכלה גבוהה ומחקר. בדיוק מה שאנחנו רוצים כדי להפוך את הגליל לאבן שואבת לאוכלוסיות נוספות, אלו שיחזרו ואוכלוסיות נוספות שירצו להגיע.

משהו חדש? או על בסיס משהו שקיים?

משהו חדש. תמונת מצב מפונים – זו תמונת המצב, אני לא אעבור על כל הפרטים אבל בצפון יש לנו כ-15,000 אנשים במלונות ועוד 48,000 אנשים שאינם נמצאים במלונות, זו תמונת המצב העיקרית. אתם רואים שמרבית האנשים שנמצאים במלונות ומרבית המפונים שאינם נמצאים במלונות הם בצפון. בדרום ברובריקה שנמצאת בצד שמאל המספרים הם הרבה יותר קטנים ולכן אנחנו נשארנו עם בעיה גדולה מאוד בצפון – לא שאני מזלזל במה שקורה בדרום, חלילה – אתם רואים את ההבדלים בין הצפון לבין הדרום. הצפון זקוק לטיפול הרבה יותר יסודי, וכך נעשה.

זה אלו שפונו רשמית, לא אלו שהתפנו על דעת עצמם?

רק אלו שפונו רשמית.

יש לכם סטטיסטיקה כמה התפנו ברצונם?

היא לא נמצאת אצלי פה, אני לא יכול להציג אותה פה. זה שקף של אופק צפוני שבו אפשר לראות את כמות הפגיעות שיש בצפון. כ-1,040 מבנים שנפגעו ברמה כזו או אחרת, והטבלאות.

זה נכון להיום?

כן, זה נכון להיום. מה שאנחנו נעשה זה את הדבר הבא – איסוף צרכים מול הקהילות, עיבוד התוכניות אל מול משרדי הממשלה, ביצוע הליך מועדף בתוך מטה היישום כאשר אנחנו נציג את התוכניות האלה לוועדת המנכ"לים שאיתה אנחנו עובדים וועדת השרים שאיתה אנחנו עובדים.

הצגת תוכניות ופרויקטים לקהילות – אנחנו חוזרים לקהילות. זה מבנה ספירלי שבו אנחנו פעם אחת מציגים לקהילות, לאחר מכן עובדים עם משרדי הממשלה, חוזרים בחזרה ומציגים לקהילות כדי לראות שבאמת צרכיהם נמצאים בתוך התוכנית, ובסיכומו של דבר אחרי אישור ועדת מנכ"לים וועדת שרים אנחנו נוציא לפועל את התוכנית, ואז נגיע לשלב של מעקב ובקרה.

התוכנית שלנו היא מאוד פשוטה, אנחנו ניפגש עם כל אחד מראשי הרשויות בנפרד בשיתוף עם יועצים מקצועיים, מטה פורום קו העימות, כמובן, ומטה היישום. אנחנו נכין תוכנית מומלצת של ראשי הרשויות ונעבוד עם משרדי הממשלה. פה זה משרדי הממשלה, כדי לבסס ולהכין את התוכנית שתשקף את הצרכים של הרשויות בצפון.

השלב השלישי זה הצגת ההצעה לוועדת מנכ"לים, ולאחר מכן לוועדת שרים. הכנת הוועדה להצבעה ובסיכומו של דבר אנחנו נביא את התוכנית לאישור הממשלה.

Timeline יש?

לוחות זמנים – אנחנו נמצאים עכשיו בספטמבר, את הפגישות עם ראשי הרשויות ועם משרדי הממשלה אנחנו נעשה באוקטובר. אוקטובר נראה לכם חודש של חגים שאי אפשר כמעט לעבוד בו, אבל יש באוקטובר 14 ימי עבודה, בדקתי את זה.

בחודש נובמבר אנחנו נציג את ההצעה לוועדת המנכ"לים ולאחר מכן נציג את ההצעה לוועדת השרים. הכנת הוועדה להצבעה ואני מקווה שעד סוף דצמבר – ייתכן שתהיה גלישה לינואר 2025 – אנחנו נציג את התוכנית לאישור ממשלה.

לא בטוח שאתם יודעים מי כתב את זה, מי שכתב את זה, זה גם טרומפלדור. אני אוהב את האיש הזה וחקרתי אותו קצת. הוא מת מאוד צעיר, דרך אגב, גיל 40. אנחנו נעשה כל מה שלאל ידינו כדי לעזור לתושבי הצפון. יושבת פה חבורה שאתם לא מכירים אותה, גם מאופק צפוני, גם ממשרד הביטחון, גם חלק מהמטה שלי, גם משרד הפנים, גם ממשרדי הממשלה האחרים, שאני רוצה להודות להם על שיתוף הפעולה ועל העבודה שהם עושים ביחד. אנחנו עובדים ביחד וביחד נעשה ונצליח.

ח"כים בקצרה, שנשמע גם את משרדי הממשלה בפירוט.

רק שאלות?

כן, ככה קצר. איך שאתם רוצים.

יוראי.

נחמדים כולם, ברוך השם.

אנחנו לא רבים. תודה רבה על ההצגה. בכנות, אני קצת לא מבין, כי אתה באת לכנסת כדי להציג לנו על איזשהו מרכז תעסוקה שאתה רוצה שהמדינה תקים. החלטה 1786 שמכוחה אתה פועל עוסקת בשורה ארוכה של דברים שצריכים לקרות עכשיו. האנשים לא נמצאים שם עכשיו, הם במצוקה עכשיו, גם אלו שפונו וגם אלו שלא פונו. וההחלטה שמכוחה אתה פועל עוסקת במענים חינוכיים, ברווחה, בביטחון קהילתי, בבריאות, בחוסן הפרט, בחוסן קהילתי, במיצוי זכויות, באיחוד קהילות, בתרבות וספורט, בחקלאות, בכלכלה ותעסוקה, בליווי לעסקים באשכול, ביטחון ומיגון, בכלים מוניציפליים, בתשתיות. איפה כל הדברים האלה?

עכשיו, אתה אומר שרק בעוד ארבעה חודשים אתה תביא את ההמלצות לממשלה? כשההחלטה התקבלה כמעט שנה אחרי שההחלטה בממשלה התקבלה. מה בוער? אני שואל, ואני חושב שתחושת הדחיפות לא ניכרת בתוכנית העבודה או במצגת שהצגת לנו. כל ההיבטים שנוגעים לחיים של האנשים עכשיו, גם שהם נמצאים שם וגם שלא נמצאים שם.

אתה מדבר על שיתוף פעולה עם מכללת קריית שמונה, אין אנשים בקרית שמונה, אין אנשים, והאנשים שכן נמצאים ביישובי קו הגבול שלא פונו לא יכולים לחיות, הם נמצאים סביב מרחבים מוגנים. איפה המענה? זאת אומרת, אני באמת יושב פה ואני קצת לא מבין את ההצגה הזאת, אני לא מבין מה המענה? אני לא מבין מה האירוע? אתה מקפיד לצטט את טרומפלדור, זה אנטיתזה של מה שקורה עכשיו. טרומפלדור נלחם, נשאר ונפל בגבורה. זה אנטיתזה של הממשלה הזאת, הממשלה הזאת ברחה ופינתה את התושבים. פינתה חבל ארץ.

עכשיו אתה רוצה תקומה? איפה האנשים בתקומה הזאת? פארק תעשייה? זאת הבשורה של הממשלה לצפון? זהו? בזה זה נגמר? אלא אם כן לא הבנתי משהו במצגת. כי חוץ מזה שאתה לא אחראי על הביטחון ומציג איזשהו פארק תעשייה, איפה החינוך? איפה הבריאות? איפה הרווחה? אנשים קורסים. אלו שפונו ואלו שלא פונו. איפה הם?

הנקודה ברורה, השאלה שלך ברורה. אתה יודע, אני דיברתי קודם עם צ'ייני ואמרתי לו שההתנהלות של הממשלה בצפון הייתה קלוקלת.

קלוקלת זו מילה עדינה ממש.

היא מינתה בראשית הדרך את מנכ"ל משרד הפנים לרכז תוכנית ואחרי זה מינתה את אבי סקלי כהן לרכז תוכנית, ואחרי זה מינתה את צ'ייני לרכז תוכנית. והשנה הזאת הייתה עם עיכובים לא ראויים בטיפול בהיבטים האזרחיים והכלכליים של הצפון. כן התקבלה החלטת ממשלה שיש בה תקציב והיא מתבצעת כבר עכשיו ב-2024.

אנחנו יודעים מה התקציב?

שניה. וכן הוחלט שתובא הצעה מתקנת שתכלול תקציב ב-2025. מה שכן היינו רוצים לשמוע מכם, צ'ייני, זה לגבי תקציב 2024 שכבר הוחלט עליו – מה מבוצע, ומה אחוז הביצוע? והאם יש תת ביצוע? והאם יש יתרות? והאם אפשר לגרור את היתרות ל-2025? אפשר לקבל מכל משרד תמונה כזאת, אבל מבט כללי.

אדוני יושב-הראש, מה התקציב? מה הסכום?

רגע, שניה אחרת. זה מה שאני אומר. סקירה כללית שלך בהיבט הזה של התקציב הכללי. אחרי זה משרדי הממשלה נמצאים פה ויוכלו להשיב בפירוט רב כל אחד במשרדו.

ההתייחסות שלי לא נוגעת לתקציב. אנחנו נפגשנו עם אדרי, ראש מנהלת תקומה לדרום. הוא ישב איתנו והציג חזון, תוכנית פעולה שמתפרסת על כל תחומי החיים שקרסו. זה לא קיים כאן, תמונת הראי של הצפון לא קיימת. אתה יודע, צ'ייני נכנס לתפקידו לפני חודש וחצי, אין לי - - -.

הצפון הפסיד שנה ובדצמבר הוא מציג לך שהוא אמור להציג לך את התמונה.

אם זאת קריאת הכיוון, אם כל החזון של הממשלה לשיקום וצמיחת הצפון זה איזשהו פארק תעשייה חשוב מאוד.

לא, במצגת היה כתוב לך שבדצמבר תהיה החלטת ממשלה על הצפון, רב שנתית עם תקציבים.

אבל עד דצמבר עובדים, אז מה החזון? לאן הולכים?

אתה לא חושד בי שאני מייצג את הממשלה, ואמרתי שהממשלה התרשלה בטיפול בצפון והפסדנו שנה עבודה בהיבט של ניהול כללי, של ההיבט האזרחי והכלכלי בגלל שהיא אפילו לא ידעה למנות פרויקטור לצפון כמעט שנה, אז את זה הפסדנו. אבל יש תקציב שכבר מאושר לצפון שחלקו הוא תוספתי.

מהו?

כבר ב-2024, קרוב למיליארד, ואנחנו רוצים לדעת את התמונה הכללית ממנו ואחרי זה מהמשרדים את הפרטים.

מהמצגת לא הבנתי את הכיוון לגבי לאן הולכים? זה לא רק תעסוקה. זה תעסוקה וחינוך ורווחה ובריאות. אתה היית ראש עיר, אתה יודע במה מדובר.

אז אנחנו ניתן לצ'ייני להשלים, להתייחס לשאלה שלך. אבל פרטים של משרדים אני כן רוצה לתת למשרדים לפרט.

אבל אולי נאסוף את כל השאלות?

כן, אבל מרוב שאלות לא נגיע למשרדים, אז צריך להחליט אם שואלים קצר ולעניין ואז נעבור למשרדים.

זה קצר.

בוא נעשה את זה ככה, צ'ייני יוסיף הבהרות, אתם תוסיפו שאלות ונעבור למשרדי ממשלה. בבקשה.

אני הסברתי שהתוכנית בנויה משלושה שלבים. השלב הראשון זה יישום החלטה 1786, בהחלטה הזאת – אני לא יודע אם מישהו קרא אותה – מי שקרא אותה יודע שיש בה את כל המרכיבים שקשורים למרקם החיים בצפון. אנחנו יושבים עם כל אחד ממשרדי הממשלה ובודקים את אופן הביצוע. אם תרצו, אנחנו יכולים לפרט פה את תהליך הביצוע של ההחלטה הזאת, זאת החלטה של מיליארד שקלים שכוללת את כל ההיבטים שחבר הכנסת יוראי הציג פה, ואני חושב שאני מכיר היטב את צרכי הצפון, וישבתי גם עם האנשים, ובמקרה גם נפגשנו בקצרין?

נכון.

אנחנו עובדים כדי לבקר את התהליך הזה, זה דבר ראשון.

זאת אומרת אתה מפקח ואתה לא מתכלל את העבודה? אתה מפקח שמה שצריך לקרות בהחלטה קורה? אני רוצה פשוט להבין.

אני גם מתכלל וגם מבקר, לא מפקח. משום שבסיכומו של דבר יש לי גם סמכות על חלק מהכסף, להמיר אותו ולעשות איתו דברים אחרים. כדאי לקרוא את ההחלטה ולהבין.

אפשר לשאול שאלה? מה השת"פ שלכם עם ראשי הרשויות? איזה שיתוף פעולה נעשה?

לא היית פה אבל הוא דיבר על זה. הוא הדגיש שהתנאי להצלחת התוכנית זו עבודה נכונה עם ראשי רשויות.

כי אנחנו פגשנו את ראשי הרשויות אתמול בסיור בצפון של שדולת ארץ ישראל, והם אמרו שלהם יש תוכניות.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים.

אתם מתכתבים עם התוכניות שלהם?

בוודאי. דיברתי על זה שוב. אני חוזר ואומר, החלטה 1786 היא החלטה של ממשלת ישראל שהתפקיד שלנו הוא לתכלל ולבקר. מעבר לכך, בתוך ההחלטה הזאת יש לנו סמכות להמיר כספים, ואם צריך אנחנו נעשה את זה על פי הצרכים של הרשויות. אנחנו מכירים את הצרכים של הרשויות ואנחנו נכיר אותם טוב יותר כי אנחנו הולכים להיפגש עם כל הרשויות כפי שהצגתי פה בתוכנית. אני מקווה שזה עונה על השאלה.

יסמין, אחרי זה קרויזר.

למה? הוא היה לפניי.

לא, בבקשה.

קרויזר הגיע לפני.

קרויזר? בבקשה, אתם נחמדים.

אני פיירית.

זו ועדה של מנומסים. קודם כול תודה רבה על הדיון, אני חושב שהוועדה הזאת עושה את עבודתה נאמנה מאוד, ועוד לפני המלחמה הפוקוס שלך היה חזק על הצפון, על הגליל, על הגולן, אתה מבקר שם המון, אתה נמצא שם, גם על החקלאות, וגם מזל טוב על השמחות, שירבו השמחות בבית אצלכם.

בתי התחתנה.

מתי?

ביום רביעי. עם בחור טוב מקבוצת יבנה. הייתי בשבת בחניתה, וביום רביעי הייתי בחתונה.

עשה את החופה בש"ג.

לך, צ'ייני, קודם כול אני רוצה להגיד לך באמת תודה. אחרי, אני חושב, מיכאל, במרץ 2024 קראנו באופן בהול וגם הכנו את המכתב, חתמו עליו מעל 50 חברי כנסת, להקים את המנהלת הצפונית, אז אני שמח שאנחנו יושבים פה היום ורואים איזשהו חזון, איזשהו אופק. כמובן שהביקורת לא עליך.

לא הקשיבו לנו. לא הקימו מנהלת תקומה לצפון.

אתה קפצת למשימה הזו שהרבה לא רצו להיות שם, אז צריך להגיד לך על כך תודה. הצפון – וכתושב הצפון – משווע כבר לפרויקט הזה, היה צריך אותו גם בלי קשר למלחמה, לחזק את הצפון, אבל בטח עכשיו. לכן יש לי כמה שאלות, אחד, משהו שקצת נעדר ממה ששמעתי זו הסמכות או האחריות שלך או האם זה בכלל חלק מהמשימה שלך האירוע שקורה כרגע, לא האירוע שיקרה ברגע שהמלחמה תסתיים, אם היישובים המפונים – הם מקבלים יחסית איזשהו סיוע לתושבים שפונו, אבל היישובים שלא מפונים ונמצאים בטווח הם בקריסה גם כלכלית וגם נפשית עם כל המעגלים וההשלכות. אז השאלה אם למנהלת הזאת כמו בתקומה בדרום, יש איזושהי התייחסות או תקציב לזה או סמכויות כדי לתת מענים ולסייע?

כמובן משמח מאוד לראות את התוכנית העתידית שהיא לא פחות חשובה כדי לתת באמת תקווה גם לאנשים שנמצאים בצפון ולא פונו, גם לאלו שצריכים עוד לחזור, ובוודאי גם לקרוא לאזרחי מדינת ישראל ביום שהמלחמה הזאת תיגמר – ואני מקווה בהשמדת חיזבאללה אבל זה לא הנושא – את התקווה ואת המשיכה לאנשים. אתמול אמר ראש עיריית קריית שמונה: פראייר מי שלא יבוא לגור בגליל ובצפון.

בדיוק.

הוא לא אמר את זה על המצב כרגע. הוא אמר שהתוכניות צריכות שהמהות שלהן תהיה שפראייר מי שלא בא לגור בצפון.

פה אני שואל איפה ההתייחסות באמת על הנושא שדיבר עליו גם יוראי על החינוך, על התשתיות, על בריאות, על תעסוקה? זה טוב לראות הייטק כי בצפון יש מספיק מפעלי שכר ממוצע וצריך להכניס לשם גם הכנסה גבוהה יותר. ובעיקר מה שאני רוצה לשמוע זה גם את הנושא של חקלאות. כי בסוף מה שאנחנו רואים היום בצורה הרבה יותר מחודדת זה – אין מה לעשות – שאת המטעים ואת הכרם שלי אני לא יכול לעזוב. ההייטק, לצערי אם יש מצוקה אי אפשר להאשים אף אחד אבל בסוף המפעל סוגר, מעתיק את עצמו טיפה דרומה, ההייטק נודד בחזרה לתל אביב והחקלאים נשארים, הם אלו עם הרגליים על הקרקע בגבולות והם צריכים את החיזוק הכי משמעותי, וזו הפרנסה של כל מי שגר על הגדר. אין לנו הייטק במושב, יש חקלאות.

אני רוצה לעבור למשרדי הממשלה, לשמוע בדיוק את השאלות שלכם. לעבור בכל המשרדים. אז נסיים סבב שאלות וניתן לדוידוביץ' בזום ונעבור למשרדי הממשלה.

רק עוד נקודה אחת קטנה ואחרונה בקשר לרשויות, האם יש בתוך התוכנית הזו איזשהו סיוע להסרת חסמים, בירוקרטיות, קידום בקולות קוראים של הרשויות הצפוניות? תודה.

כל הדברים האלה מטופלים.

כן, יסמין.

ראשית, כמובן שאין לנו טענות אליך באופן אישי, ברור לנו שמונית רק לאחרונה ושעדיין דרוש זמן. יש לנו כעס כי אנחנו חושבים שזה לקח יותר מידי זמן, ואין אותו. אני חושבת שמכל השאלות והתשובות שנתת, אנחנו צריכים בעצם לחכות לראות את התוכנית המפורטת, כי אנחנו נמצאים המון בצפון ואנחנו יודעים שהמורים לא רוצים לבוא ללמד שם אז אנחנו רוצים לראות מה הפתרונות למורים ומה הפתרונות למערכות הבריאות ומה הפתרונות לכל מה שאנחנו נחשפים אליו ברמה היומיומית?

לגבי החקלאות אני חושבת שיש לזה אדוות מאוד גדולות, כי מעבר לפגיעה הסופר משמעותית בחקלאים יש פה פגיעה שתשפיע על הכיס של כולנו וגם על התוכנית לשנים הבאות מה אנחנו רוצים לראות כאן יותר? אני מנצלת את זה לדחוף אג'נדה של חקלאות וחקלאות מקומית, ביטחון מזון כמובן. אז נכון לכרגע ממה שאני מבינה, אנחנו צריכים לחכות לדצמבר כדי להבין מה התוכנית?

ויש תקציב שהוקצה ל-2024 שאנחנו רוצים לשמוע מה מבוצע?

אני לא הצלחתי להבין האם התקציב של 2024 הוא באחריות שלך?

הוא אחראי שיהיה יישום של התקציב הזה. מה שכבר תוקצב – שיהיה יישום זה באחריותו, ומה שיתוקצב בעתיד – הוא אמור להציג.

והאם התקציב של 2024 כולל בתוכו גם את היישובים הלא מפונים?

לא.

זה נורא. אני אתן לך דוגמה, יש לי משפחה בכרם בן זמרה, הם לא יכולים לצאת לחצר האחורית שלהם.

והם חוטפים לא פחות טילים עכשיו לאחרונה.

והם חקלאים. הם לא יכולים לצאת לחצר של הבית האחורית.

קו הטילים חמק מקו הפינויים, אבל בואו נאפשר. טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

תודה רבה על המצגת, אנחנו כולנו מלאים בתקווה שבאמת נגיע לשלב שנוכל לבצע את התוכנית של הצמיחה שהצגת. אבל אנחנו כל-כך רחוקים מצמיחה, אתה הדגשת שאתה לא מציג תוכנית של שיקום, אתה דווקא נותן דגש על הצמיחה. אנחנו כל-כך רחוקים משלב ביצוע הצעדים לצמיחה כי עדיין נופלים טילים, עדיין אין ביטחון, ומה שהזכירו גם חברי הכנסת שדיברו לפניי – אין שום התייחסות לאוכלוסייה שלא פונתה רשמית ושעדיין נשארים שם, או מישהו שהתפנה באופן עצמאי ולא זכאים לשום דבר, וזה לא אחת, שתיים או עשר משפחות; אנחנו מדברים על מאות משפחות, אני אישית מכירה כמה כאלה ולא ראינו שום התייחסות.

חלקם גם בבג"ץ נגד המדינה.

לא ראינו התייחסות תקציבית או לפחות כיוון. אנחנו רוצים לפחות להבין כיוון. כשאתה דיברת על הקמת מרכז תעסוקה 4,000 עובדים בגליל העליון אני לא סתם שאלתי איפה בדיוק בגליל העליון, כי זה אזור מאוד רחב. וגם מי ה-4,000 האלה? אנשים חדשים שיבואו? הצפון התרוקן, אתה בעצמך ביקרת שם. אני כשאני מגיעה לשם הלב שלי נקרע, דומם, שקט, והכול ריק, אני לא יודעת איפה.

יש גם מפעלים שעזבו את קו הגבול ועסקים שעזבו.

כשדיברת על הצרכים – כשאתה יושב עם מנהלי קהילות, גם אני מדברת עם מנהלי קהילות, כשדיברתי איתם בדצמבר היו צרכים מסוימים, כשדיברתי איתם במאי הייתה רשימה אחרת של צרכים. כעבור שנה הצרכים של הקהילות השתנו ויש אנשים שפשוט כבר שקעו במקומות אחרים ואנחנו צריכים להתייחס שעד שנגיע לשלב של צמיחה זה יהיה עוד שנה או לא יודעת מתי והצרכים שוב ישתנו, ואנחנו צריכים להתייחס גם לדינמיקה ולרגרסיה שקיימת באזור. אז אני מצפה שאנחנו במצגת הבאה נשמח לשמוע אותך. אתה רק נכנסת חודש וחצי, מאחלים בהצלחה לך ולצוות שלך . אנחנו באמת תולים תקוות שתצליח.

עם חידוש המושב אנחנו נבקש את התוכנית המפורטת. הם יכינו אותה בנובמבר-דצמבר ויציגו אותה פה.

מעולה. תודה.

יוראי, רצית שאלה קטנה.

ברשותך, שאלה אינפורמטיבית לגמרי. אתה אמרת שאתה אחראי לתכלל ולבקר את מימוש ההחלטה וראשי הרשויות מחכים לכספים כבר חודשים רבים, לכספים שמכוח ההחלטה 1786. האם הכספים הועברו? אני יודע שהם לא הועברו. מתי הם יועברו? זה הדבר הכי דחוף כרגע.

בוא ניתן גם לדוידוביץ', כנציג הרשויות, להשיב.

זה הדבר הכי חשוב, זה כמו אוויר לנשימה והכספים לא עוברים. והשאלה השנייה האינפורמטיבית היא מה המנדט שלך מבחינת היישובים? האם כרמיאל נמצאת שם? האם ראש פינה נמצאת שם?

אני אענה. אני מציע לכולם לקרוא את החלטה 1786, שם כתוב המנדט, שם יש את סכומי הכסף ואני בפעם הבאה – לא התכוונתי להביא את זה לפה – אציג את קצב ההוצאה של הכסף איזה משרד הוציא ומה.

יש עדיין כספים שמחכים להעברה?

ותתפלא, יצא לא מעט מהכסף. משרד החינוך הוציא את כל הכסף, משרד הפנים הוציא את כל הכסף, משרד נגב גליל הוציא לא מעט כסף, יש עוד משרדים אחרים שעשו את זה, אין לי את הרשימה פה.

אנחנו גם עכשיו נשמע את המשרדים אחד-אחד.

בפעם הבאה אני אביא.

מה שפשוט לפעם הבאה לעבור לפי הטבלה התקציבית של החלטת הממשלה.

אין בעיה.

ודוח ביצוע עם חסמים, מה בוצע? מה מתקדם? מה לא מתקדם ולמה?

כשאני מדבר עם ראשי רשויות אני מקבל תחושה אחרת, שהם מחכים לכספים האלה מכוח החלטת הממשלה והכספים לא מגיעים.

כן, אבל ראשי רשויות יודעים להבחין בין משרד ששילם להם בזמן למשרד שלא שילם.

לכן יש פרויקטור שאמור לתכלל את האירוע, לכן אני שואל אותו מה לא הועבר, למה?

אני מסביר לך אדוני, חבר הכנסת. אין לי פה את הרשימה המדויקת ואני לא אגיד דברים לא מדויקים. אמרתי לך באופן כללי שחלק גדול מהכסף כבר יצא. אי אפשר לבנות שלושה בתי ספר בעכו בלי תקציב. אי אפשר לבנות בתי ספר עורפיים ברמת כורזים ובאזור תעשייה צחר בלי תקציב. אי אפשר להעביר כספים גמישים לרשויות בלי להוציא את זה מהתקציב. יש תקציב 1786 שממנו יצאו כספים, אין לי את הרשימה פה אני מצטער, לא ידעתי.

חלקו בביצוע.

אני מתרשם שזה הדבר הכי דחוף וחשוב כרגע ולכן אני תמה למה.

אתמול הייתי במשרד האוצר, אנחנו פועלים כדי להתגבר על מספר חסמים. אני עובד על זה גם עם המשרדים, גם עם ראשי הרשויות וגם עם משרד האוצר ואנחנו עובדים כדי לעשות בדיוק את מה שאתה אומר, רק לא חשבתי שזה מה שצריך להציג פה, אם הייתי יודע הייתי מציג בלי שום בעיה. אני לא מסתיר שום דבר.

לימור, דוידוביץ' יש לו איזו פגישה, הוא רוצה לעלות בזום.

אני רק רוצה לומר שהבלבול הזה שאנחנו פוגשים פה וגם הסרבול הזה וזה שאני חושבת שאנחנו קצת הרבה באיחור, הדבר הזה קורה קצת באיחור, אמרת שפספסנו שנה – נכון. אני חושבת שזה רק ביטוי לבלבול שהממשלה עוד לא החליטה איך היא אמורה להתנהל בסוגייה הביטחונית הצפונית, וכשאתה לא יודע מה לעשות אז ככה זה נראה. באמת השלב הראשון הוא קודם כול החזרת הביטחון הקיומי לפני הכול, וכשזה עדיין מסורבל וזה עדיין לא ברור אז אנחנו יושבים פה - - -.

בוודאי שזה משפיע על ההיבט האזרחי כלכלי, אבל זה לא בסמכות שלנו בפורום הזה.

שניה, רגע. אני אומרת שזה השלב הראשון שהוא להשיב את הביטחון הקיומי של אזרחי הצפון. זה לא סותר את זה שאנחנו צריכים לראות איך היום בימים האלה אנחנו מתעדפים את הצרכים הנוכחיים של אנשי הצפון לא רק אלו שפונו אלא אלו שנמצאים שם ומתמודדים יום-יום עם המציאות הזאת, איך אנחנו מייצרים תיעדוף לצרכים שהם מעלים?

הדבר הנוסף הוא באמת החשיבה שהיא צריכה להיעשות היום, לא ביום שאחרי אלא היום על היום שאחרי, ואיך אמר אתמול ראש הרשות של קריית שמונה: אנחנו צריכים לייצר תוכנית שבמהותה אומרת פראייר מי שלא מגיע לצפון, פראייר מי שלא בא לגור כאן. ואני חושבת שהיום אנחנו צריכים לעשות את זה.

כן, אבל בשביל הכנות וההוגנות, הממשלה הביאה כמיליארד שקלים חדשים לצפון לבעיות מיידיות ואם רוצים שהצפון יצמח, צריך מיליארדים רבים.

כן, יש גם את הנושא של המיגון.

זה כבר תוקצב בעבר, זה לספור את אותו כסף. מיגון הצפון הוחלט כבר ב-2018.

נכון, אבל עוד פעם גם במיגון אני רוצה לומר לראש המנהלת, אדוני, שצריך לייצר במיגון איזשהו תיעדוף. זה קשור לוועדת חוץ וביטחון אבל גם שם אנחנו ראינו שכל אחד מנסה למשוך את השמיכה למקום אחר. אבל אם עדיין המעונות והגנים לא ממוגנים ומוסדות החינוך לא ממוגנים אז אין לנו מה לחפש למגן דברים אחרים ולדבר על הדברים אחרים. האנשים רוצים לדעת שהילדים שלהם מוגנים, הם שולחים ילדים והם צריכים לדעת.

התקציבים שמוקצים לצפון הם קטנים מידי ביחס לגודל הבעיה וביחס למה שהוקצה בתקומה לדרום. וביחס למשך המלחמה והמחיר.

גם מה שהוקצה – תתעדף נכון ולא עכשיו תתחיל לפתוח. יש 1,000 דברים.

אוקיי, אבל אני רוצה לתת למשה דוידוביץ', יושב-ראש קו העימות, בבקשה דוידוביץ'.

בוקר טוב אדוני יושב-הראש, קודם כול מזל טוב, ותודה לחברי הכנסת. אני רואה את הנוכחות הזאת וזה קצת ממלא את הריאות הריקות שלי מאוויר בימים האלה. להגיד שאני אסכים עם כל מילה של חברת הכנסת לימון סון הר מלך? זה בכלל חזון אחרית הימים, אבל אני מסכים עם כל מילה שהיא אמרה הבוקר.

אפשר.

תראו, טוב שלא נתת לי לדבר מההתחלה, אני מאוד לחצתי, אני צריך להיכנס לישיבה, אני פשוט רותח. אני מסתכל על המצגת, ידידי צ'ייני, ובא לי לבכות או לצרוח. מצגת שאני רואה אותה לראשונה. קודם כול אני שמח שסאגת צ'ייני הסתיימה לה, כן יהיה או לא יהיה לנו פרויקטור בפעם השלישית שממשלת ישראל מפטרת פרויקטורים וממנה אותם מחדש. אבל בחייאת, מה זה המצגת הזאת? מה זה הדבר הזה? 4,000 עובדי הייטק יהיו בקרית שמונה? נו די, בחייאת, תפסיקו לעבוד עלינו, צ'ייני. תפסיקו לעבוד על תושבי הצפון. אנחנו לא מטומטמים ואנחנו לא פראיירים, תפסיקו עם זה, די.

מה אתם עושים? על מי אתם עובדים? מישהו מכם פה מסביב לשולחן עשה פעם תב"ע? אתם תעשו תב"ע ל-4,000 הייטקיסטים בקרית שמונה? נו באמת, מספיק. תפסיקו לעבוד על תושבי הצפון. אנחנו לא חוטבי עצים ושואבי מים, התבלבלתם. אנחנו לא עובדים אצלכם, אתם עובדים אצלנו. תתעוררו, על מי אתם עובדים?

אני אספר לכם מה קרה עם מיליארד השקלים. צדק צ'ייני, הוא דייק, הוא לא צריך לחפש במספרים, משרד הפנים הוציא את כל הכסף, חינוך הוציא את כל הכסף ונגב גליל הוציא חלק מהכסף, כל חצי המיליארד האחר לא נגעו בו שקל, ואף משרד ממשלתי לא רק שלא נגעו, סתם צבעו שם תקציבים. אז די, נקעה נפשנו. יש לנו תלמידים שלא הולכים ללימודים היום יש תלמידים שלא הולכים כבר חודש ללימודים. במה אתם עוסקים? בלעבוד עלינו? אני בוש ונכלם. אני סיימתי. תודה.

שמענו את דוידוביץ' בוועדה הזאת כועס, אבל היום זה היה מעל הממוצע.

אפשר להבין אותו.

אני רוצה להתייחס.

אתה רוצה להתייחס?

כן, בטח. תראו, אני הצגתי פה יוזמה. זו יוזמה ראשונית של יזמים, נתתי דוגמה בסך הכול למה אנחנו רוצים לעשות בגליל כדי לנסות ולהביא גם תושבים שיחזרו וגם להביא תושבים חדשים. אני לא עובד על אף אחד, בכלל לא. אני לא מנסה לספר סיפורי בדיות. יש פה יוזמה של אנשי עסקים רציניים מאוד, זו לא יוזמה של הממשלה חברים יקרים, זו יוזמה של יזמים פרטיים. אז אם אתם לא רוצים שאני אביא את זה לשולחן, בפעם הבאה אני אבוא ואדווח כמה כסף יצא ב-1786 ומהם שלבי ההתקדמות של התוכנית שאנחנו מציעים כתוכנית ארוכת הטווח, זה הכול. אתם לא רוצים שאני אציג יוזמות שאנשים פונים אליי ומציגים לי יוזמות ואנחנו צריכים לעבוד כדי לממש אותם? כדי לתת קצת תקווה? למה לא לתת קצת תקווה?

אני לא עובד על אף אחד בעיניים חברים יקרים, אני עובד אצל ראשי הרשויות. כן, אני עובד אצלם אני לא התבלבלתי, בכלל לא התבלבלתי, אני עובד אצלם ואני אעשה כל שאל ידי, גם אם אהיה בכיסא גלגלים כדי להצמיח את הצפון כי אני אוהב את חבל הארץ הזה, אני חושב שהוא נפגע באופן קשה מאוד. אני חושב שאני מבין את המצוקות של האנשים בכלל לא רע, בכלל לא רע. אני נמצא בצפון לא מעט, לא רוצה לספר לכם איפה הייתי בימים האחרונים אבל אני נמצא בצפון לא מעט ואני מכיר את הצפון היטב, אז אנא, אל תגידו לי שאני עובד על אנשים בעיניים, אני לא עושה כאלה דברים.

אני לא חושבת שזה היה אישי, אני חושבת שמדובר פה בראש מועצה שנמאס לו מדיבורים והוא רוצה מעשים, זה הכול, אפשר להבין אותם.

יסמין רק רגע. שוסטר, זה דחוף? כי אנחנו הבטחנו למשרדי ממשלה. משהו קצר, כן?

בוודאי, קח 60 שניות. אני משוכנע שכל מי שנמצא כאן סביב השולחן ומאזין ושומע אוהב את המדינה, רוצה בטובת הצפון. הסוגייה היא סוגיית היכולת. אנחנו רואים מופע מרהיב של שלומיאליות תפקודית, בוודאי כשמשווים את המציאות אל מול האתגרים האדירים בצפון ואל מול מה שמדינת ישראל ידעה לעשות בדרום, זה הכול. ומה אנחנו רוצים? מה שהיה בדרום. אנא, ממשלת ישראל, תתעשתי, הציבי את הקונסטרוקציה המבנית, השלטונית, התקציבית המתאימה, החוקית המתאימה, אנחנו כאן במוסד הזה נסייע ככל יכולתנו. תודה.

תודה. אני רוצה להגיד לך משהו, האלוף צ'ייני, הרבה מהכאב, השאלות והביקורת הצטברו גם בקרב האזרחים וראשי הקהילות וגם בכנסת, כי אנחנו חיכינו למישהו שירכז את הדברים, וחיכינו להחלטת ממשלה ודחפנו להחלטת ממשלה, ולכן מוטלת על כתפיך משימה אדירה של לצמצם את הפער הזה שנוצר וגם משבר של אמון וצורת עבודה.

עכשיו, הדוגמה שהבאתם והחשיבה ארוכת הטווח הזאת היא יפה, היא קצת הסיטה את הדיון. אולי היא דוגמה שמתאימה להצגה בדצמבר של כיווני הפיתוח והצמיחה. אנחנו עכשיו נעשה סבב של משרדי ממשלה. כל משרד ממשלתי צריך להגיד לנו מה המשימות שלו, בקצר, המיוחדות למלחמה בצפון? מה הפעולות המיוחדות שהוא עושה? רק בכותרות. ומה מצב הביצוע התקציבי? כמה כסף יש לו ב-2024, תוספתי – אני מדגיש את זה – יש לו לפעולות בצפון למלחמה מתוקף החלטת הממשלה? וכמה מזה בוצע? ואם יש למישהו בעיה, שמישהו אחר לא נותן לו לבצע, אנחנו רוצים לשמוע את זה. אבל זה צריך להיות קצר ולעניין. משרד הפנים, בבקשה.

שלום לכולם, עינב פרץ, ממונת מחוז צפון. אני רוצה להתייחס בשלושה חלקים בבקשה. קודם כול אני אתייחס למה שעשינו עד כה, אתם יודעים, בעצם כן מימשנו אני חושבת ב-90% את התקציב לרשויות המקומיות.

כמה היה בהחלטת ממשלה מיוחד לצפון?

רק בהחלטה הזאת 140 מיליון שהועברו לרשויות לפני כן הועברו עוד 85 מיליון. כלומר, הכסף של משרד הפנים לשוטף עבר לרשויות. יש 11 מיליון נוספים שיעברו בימים הקרובים לפיתוח ארגוני. עלתה כאן שאלה קודם האם נותנים כלים? אז זה אמור לתת כלים גם לרשויות לפיתוח ארגוני ולתוכניות כאלה ואחרות ושיפוי ארנונה כמובן שניתן לרשויות שיפוי ארנונה למגורים, לא לעסקים, את זה אתם יודעים.

מבחינת מה שהמשרד עושה כהחלטת ממשלה, אנחנו מימשנו כמעט את כל התקציב והשוליים יהיו גם בימים הקרובים. אני חושבת שהתפקיד שלנו הוא חשוב הרבה יותר, אנחנו נמצאים מול הרשויות המקומיות, אנחנו עובדים איתן בשוטף. אנחנו נמצאים לצד צ'ייני, מה שצריך ופרויקטור שיהיה אנחנו נעמוד לצידו ואנחנו נעבוד ביחד וניתן את כל מה שנדרש, וזה מה שאנחנו עושים.

וגם תהיו חלק מתוכנית אסטרטגית לכל רשות והשקעות עתידיות?

בהחלט.

כי צריך פרויקטים מחוללי שינוי, מעבר לאקמול המיידי של ההתמודדות עם המלחמה, השנים הבאות זה השקעות ופיתוח.

אז זה החלק השלישי בעצם, שאנחנו חושבים שמעבר לשוטף אנחנו מדברים אסטרטגיה ואנחנו צריכים לדבר על התוכנית ארוכת הטווח שאליה אנחנו נעבוד ביחד עם הפרויקטור ונביא את החלקים שלנו כמשרד הפנים מול הרשויות וניתן את ההיבטים. צריך להכניס כאן נקודה נוספת שאין מענה לרשויות שהן כרגע לא מפונות וצריך לשים את זה על השולחן, יושבים כאן חבריי.

שנפגעות מאוד. יש שם טילים, יש שם אזעקות, החיים קשים.

אנחנו נתייחס לזה גם.

יש פער בין ההגדרות לבין המציאות.

יש כאן פער גדול, אני חושבת שגם הפרויקטור וגם אנחנו במשרד הפנים.

הממשלה התחייבה להגדיר קווים חדשים ומדיניות חדשה בסוגיית מה נחשב אזור בסכנה לטילים וכו', אנחנו עוד מחכים לתשובה הזאת של הממשלה. יש עבודת מטה של הממשלה בנושא.

אז זה חייב להגיע וכמה שיותר מהר כי אחרת הרשויות יקרסו. אנחנו נותנים את המענים שאנחנו יכולים לתת, אבל הלוואות זה לא פתרון וצריך לתת את המענים יושבים כאן חבריי גם מהגולן, מקצרין, מכל האזורים, היישובים הדרוזים גם בגולן, ואנחנו כרגע נותנים את המענה אבל אני מבקשת שזה יהיה כאן על סדר היום.

תודה, עינב. גם דוגמה ומופת להצגה בהירה וקצרה, וגם אחוז ביצוע גבוה במה שיש לכם, אבל האתגרים עוד לפניכם ואתם משרד דומיננטי ביכולת של רשויות לפעול. אגב, בשעה 13:00 אנחנו עושים דיון על אותן הגדרות של קווי עימות ואיפה הדברים עומדים בממשלה בסוגייה הזאת. אוצר, את צריכה לצאת? בבקשה.

פשוט קראו לי לוועדת הפנים, אני מתנצלת.

לפני שאת מדברת, אני רוצה להגיד לך מה אני רוצה לשמוע. כמה כסף חדש היה באמת לצפון עד עכשיו? וכמה חדש אתם שומרים לו לשנה הבאה? רק חדש, לא קיים, לא היסטורי, לא מיגון.

נועה שוקרון, אני רכזת פנים ושלטון מקומי באגף התקציבים במשרד האוצר. החלטת 1786 מבחינתנו היא כסף חדש לכל דבר ועניין. גם החלטות שהתקבלו בעבר ולא הוקצה להם כסף וכעת הוקצה להם כסף הם כסף חדש, הם כסף שיוצא מתקציב המדינה לכן מבחינתנו המיליארד שהוקצה הוא כולו כסף חדש, וגם ש-3 המיליארדים שעוגנו במסגרת אותה החלטה הם כסף שבאמת יוקצה.

3 מיליארד ל-2025 או בפריסה רב שנתית?

אני אתייחס, זו שאלה מצוינת. הדבר הזה לא הובהר במסגרת החלטת הממשלה. אני כן חושבת שאנחנו נמצאים בימים אלו בבניה של תקציב המדינה לשנת 2025, ולכן זה זמן מצוין עבור הממשלה באמת להגדיר את סדרי העדיפויות בהקשר הצפון הן מבחינת הדיוק של השאלה שאתה שאלת והן מבחינת - - -.

אם יהיו יתרות ב-2024 לא מנוצלות של אותו מיליארד, האם הם אוטומטית ישמרו לביצוע בשנה הבאה?

אנחנו נעשה מאמצים גדולים שכן בגלל ההבנה של חשיבות הנושא. כן חשוב להבין שמבחינת תקציב המדינה, תקציב המדינה עובד ברמה שנתית, כלומר הבקשות האלו הם לא דבר טריוויאלי, מבחינתנו זה כמו להקצות כסף חדש בשנת 2025. גם הסוגיות האלה מכיוון שאנחנו נמצאים היום בתחזית וביכולת הערכה יחסית טובה לגבי מה הכסף שיצא ולא יצא במסגרת החלטת הממשלה, אנחנו כן נדע להציג לממשלה את המספרים האלה לשנת 2025 ואז בעצם בעת בניית התקציב תוכל הממשלה להחליט שהיא מקצה מחדש את המשאבים.

שאלה אחרונה.

יש לי שאלות גם, ברשותך.

אתה לא חייב לשאול כל אחד וכל הזמן.

רק אותה.

לא, תתאפק רגע, מה יש לך, יוראי. אתה קיבלת פה את כל הבמה הרבה זמן.

ביקשתי את רשותך לשאול אותה שאלה, אתה יכול להגיד לי לא, הכול בסדר.

אני באמצע הדברים שלי אפילו, אתה לא נותן לי להשלים משפט.

לגבי משרד שאחראי גם על ביצוע כספי בפועל דרך החשב הכללי ודרך סיעוף תקציבי והרשאות לביצוע, האם את רואה משרדים שהם בתת ביצוע ללא הצדקה? האם אתם עוסקים בהסרת חסמים במקומות שיש כסף ומשהו עוצר את הביצוע?

אני לא מהחשב הכללי, אני מאגף תקציבים, אבל אני כן אתייחס בהיבטי תוכניות העבודה וההקצאה התקציבית. אני חושבת ששלושת האבנים הגדולות בהחלטת הממשלה של 1786 שהם מרכיבי המיגון, מרכיבי הפנים, ומרכיבי החינוך, יוצאים לפועל ורצים. זה גם מרבית הכסף וזה גם בעיני האבנים הגדולות ברמה המהותית. מעבר לזה אני לא מזהה איזשהו חסם, אליי לא הגיע אף משרד עם חסם ספציפי שהוא הצביע עליו שמפריע לו בהקצאת הכספים.

כן מטבע הדברים, דברים למשרדים לוקחים זמן ביצוע. אנחנו לקחנו את זה בחשבון גם בעת החלטת הממשלה שכאמור לא עברה בינואר 2024, ובמובן הזה אני גם מבינה את הקושי של המשרדים בביצוע. אני כן חושבת שתקציב 2025 בהקשר הזה הוא הזדמנות מצוינת על מנת לעשות את המיפוי, להקצות את התקציבים שצריך מחדש בשנת 2025. הממשלה תוכל להגדיר את זה בסדרי העדיפויות שלה.

אתם מתכוונים להביא תקציב דו שנתי?

לא. כרגע ההוראה שאנחנו קיבלנו היא העברת תקציב ל-2025. כמובן שזו ההחלטה של הממשלה ולא שלנו.

אבל החלטות לפרויקטים של צמיחה כלכלית בצפון יהיו רב שנתיות?

עדיין ניתן, כמובן, לעשות תוכניות חומש. זה משהו שקורה תמיד, ואני מאמינה שגם במקרה של הצפון זו בהחלט ההמלצה המקצועית שלנו לעשות תוכנית חומש. היא תוגדר במסגרת הנומרטור כפי שנקבע תמיד במסגרת התקציב.

תודה. יוראי, תשאל את השאלה.

אני רוצה לחזור, כי הדברים שלך לא עולים קנה אחד עם מה שדוידוביץ', יושב-ראש פורום קו העימות, אמר. הוא אמר שמתוך החלטה של מיליארד לא הועברו חצי מיליארד. אני רוצה לשאול אותך, דיברתם על משרד החינוך, הפנים ונגב גליל שהם משרדים שיודעים לתת כספים, דרך הגפן, דרך דברים אחרים. אחד, האם נכון שחצי מיליארד לא עברו בשנת 2024? זאת שאלה ראשונה.

שאלה שניה, איך משרדים אחרים אמורים להעביר כספים? האם יצאו קולות קוראים? איפה לא יצאו קולות קוראים? מה העמידה בתקציבים האלה? ושלוש, לא שמעתי ממך התחייבות שחצי המיליארד שלא עברו יועברו לתקציבים הבאים. אמרת שייתכן. זה אומר שמה לא יועבר בחודשיים-שלושה הקרובים נמחק עד שתתקבל החלטה אחרת. נכון?

אני אשיב.

החטיבה להתיישבות עם אפשר, אני יודעת שמחלקים שם תקציבים.

אני לא מכירה את זה ולכן אני לא יודעת להתייחס. לגבי חצי המיליארד, אני לא מכירה את המספר הזה. למיטב זכרוני וזה גם לא התפקיד שאני אמונה עליו לעשות את מעקב הביצוע על החלטת הממשלה, אבל אני לא יודעת מה המספר המדויק, למיטב זכוני הוא גבוה מחצי מיליארד. אני כן יכולה להבטיח שאנחנו מבחינתנו נעשה את הבדיקה של אלו כספים הוקצו? זה לא אומר שהם בוצעו בתוך המשרד. זו הבדיקה שאנחנו כאגף תקציבים יכולים לעשות, בהחלט אם תרצה הוועדה, אנחנו גם נשלח את הנתונים, לא צריך לחכות לדיון הבא. את זה בהחלט נשמח לעשות ואז המספרים יהיו מול העיניים של כולם.

רק לגבי 2024 כי זה כן חידוד חשוב לי וגם חשוב לי לשקף, מבנה תקציב המדינה מדבר על זה שמשנה לשנה הכספים לא עוברים אוטומטית. כלומר, נדרשת החלטת מדיניות על מנת כן להחליט שהכספים מוקצים מחדש ב-2025.

גם יש בזה סכנה, יוראי, כי אומרים לך זה נגרר אז לא צריך לתקצב תקציב חדש.

נכון, אבל ככל שלא מתקבלת החלטה, הכספים האלה חוזרים לקופת המדינה, לא מוקצים מחדש לצפון.

אבל גם אם יגידו לך: שמרנו לך לשנה הבאה, זה במקום תוספת תקציבית שהיה צריך, אתה מבין? זה תת ביצוע שמונע תקצוב נוסף.

מיכאל, הנתון הכי בסיסי של כמה כסף לא עבר מכוח ההחלטה, אין את זה.

קודם כול השנה לא נגמרה. יש לכם שלושה חודשים לבצע חצי מיליארד, ואנחנו נקבל תשובות על הביצוע הכספי. אנחנו בנובמבר נעשה פה פגישת מעקב ונראה ביצוע בפועל של כל משרד ואת התוכניות העקרוניות לשנים הבאות. זו תהיה ישיבת מעקב, בנובמבר, בוועדה.

משרד החינוך. ראשי רשויות אני רוצה שתקשיבו להם ואני אתן לכם, אבל קודם נשמע את המשרדים. משרד החינוך, כמו שעינב עשתה קצר ולעניין: מה בוצע? כמה כסף חדש היה במשרד למלחמה בצפון? ולאן פניכם בעתיד?

צוהריים טובים, קודם כול אדוני יושב הראש, ראשית, ד"ר אורנה שמחון נבצר ממנה להגיע. אני אתייחס לסכומים התוספתיים, החל ממה שנאמר על ידי אלוף צ'ייני, בתי ספר עורפיים שכבר הוקמו כמו עכו שלשם הובאו בתי הספר של שלומי, כמו בצחר, כמו במוצקין, אלו בעצם קרבה של בתי הספר למקום שלהם ובעצם איחוד בתי הספר. מעבר לדברים שכבר נעשו כמו בתי הספר בביג ששם אוחדו קריית שמונה, אלו כבר דברים שנעשו בפועל בעלות של כ-109 מיליון שקלים.

המשך המענים שניתנים גם בגפן הרשותי וגם בגפן הבית ספרי הם בעצם על מנת להמשיך את המענים שכבר ניתנים. המענים הרגשיים, כל מה שקשור לתחום היועצים שכבר נוספו שעות מעבר לתחום התוספתי, אבל כיוון שהאתגרים הם מאוד גדולים אז עוד יינתן כסף נוסף.

דבר נוסף, כל מה שקשור לליווי ותמיכה של המורים והמחנכים על מנת לשמר את ההון האנושי, כי כפי שנאמר יש קושי עם המורים שחלקם לא חזרו ולכן אנחנו מחזקים את העניין, לא נוותר גם על חדשנות ומצוינות וכמובן כל המרחב החברתי-קהילתי שאנחנו מלווים גם בתוך מרכזי היחד וגם מחוץ. אלו בעצם דברים שכרגע עוברים.

יש תקציבים שתקועים?

ממש לא.

הכול פתוח? הכול לביצוע?

הכול פתוח.

יהיה לכם 100% ביצוע בתקציבי הצפון במלחמה?

בדיוק. אנחנו שם נמצאים בתוך התהליך. הקשר הוא עם ראשי הרשויות, מתקיימים ישיבות סדורות עם כל ראשי הרשויות באופן סדור. יש ראש מנהלת לכל מה שקשור לתנופה.

אני רוצה להחמיא לשמחון שעובדת בנחישות ובאפקטיביות. כמובן יש המון בעיות אבל היא עושה עבודה נחושה ויסודית.

אני אומר שאנחנו מתכללים גם את המחוז ההתיישבותי וגם את החרדי על מנת לתת מענה ושלא יישאר שום תלמיד ללא מוסד, וכמובן עם דגשים.

אנחנו גם מעבירים אליה פניות רגישות, הורים שפוחדים להסיע וכו' ויש נכונות גדולה לעזור.

כמעט ואין סוגיה שלא מקבלת מענה. אנחנו עסוקים בזה כל הזמן ומקבלים הרבה תודה מהשטח. עבודה גם עם דוידוביץ' וגם עם ראשי הרשויות.

תודה רבה, מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה.

ראשית בוקר טוב ותודה רבה על הישיבה החשובה. לפני שאנחנו מדברים על מה עושים ואיך עושים וכמה כסף שופכים? אני חושב שקודם כול צריכה להיות ההבנה של הממשלה, של הכנסת, של החברה בישראל, שחקלאים הם נכס אדיר למדינת ישראל ודי עם זה שהם נטל. מספיק לחיות בגישה שחקלאים בישראל הם נטל. חקלאים בישראל הם קודם כול יצרני מזון וזה לפחות מה שאנחנו במשרד מנסים לעשות כבר שנה וחצי, לשנות את הדיסקט מנטל לנכס, מנטל ליצרני מזון. את זה אני אומר קודם כול לפני שבכלל שופכים כסף.

לצערי, בהחלטה שהתקבלה דיברו כאן על תקציבים וכמה ביצעו, חבל שנציגת אג"ת יצאה מכאן. אנחנו מדברים על 19.5 מיליון שקלים לחקלאות.

תוספתי בצפון.

תוספתי.

זו בושה וחרפה.

איזו בשורה אדירה של אגף התקציבים שנלחם יום-יום במשרד החקלאות וביטחון המזון.

נלחם במשרד החקלאות? אתה אומר דברים קשים.

נלחם במשרד החקלאות וביטחון המזון, בין אם לסגור יחידות.

כמה ביקשתם וכמה קיבלתם? ועל מה ביקשתם ולא קיבלתם?

אני אסביר. אנחנו בערב התקציב היינו המשרד המקוצץ ביותר. אני מדבר על קיצוץ של אגף התקציבים שנלחם במשרד.

זאת אומרת לא תוספת, קיצוץ?

אני מדבר על קיצוץ של 160 מיליון שקלים. זה מה שאג"ת חשב שמשרד החקלאות צריך לחיות איתו. לאחר התקציב פשוט הרמתי ידיים, ואני אומר בכנות שיצאתי בתקשורת בקול רם ואפילו חציתי קצת גבולות כדי לתקן את המצב.

אני רוצה לשבח אותך, אתה יודע למה? כי כדי לתקן מציאות צריך להגיד את האמת בפנים, ולמסמס ולמרוח ולספר אגדות ומילים, וואלה, ראינו את זה יותר מידי. אם האמת היא שמשרד האוצר עוין את משרד החקלאות ועוין את תחום החקלאות וכשהחקלאות היא דבר מרכזי בקו העימות, ברצועה שצמוד לגבול, גם בלולים, גם במטעים, גם בגד"ש, גם ביקבים, גם בעולמות שלמים של תעשייה שתלויה בחקלאות כמו פרי גליל ואחרים, אם קיבלתם רק 19 מיליון שקלים לצפון לשמור על החקלאות בצפון במלחמה, זו תעודת עניות למדינה.

אני אומר לך, המלחמה הזאת היא של כולנו ואנחנו לא נקבל את זה, ואני גם אומר לצ'ייני שכשאתם באים להציג את 2025, אל תאפשר את זה. הם צריכים לקבל הרבה יותר ומענים גדולים יותר והעובדה ששמו אותם בצד כדבר שולי זו בושה וחרפה. אתה יודע, יש היום אנשים שחוטפים טילים ופצצות ויוצאים לשדות לשמור על המטעים, קוטפים, מתנדבים באים לצפון לעזור והממשלה תשים על זה 19 מיליון?

אני רק רוצה לחדד, ה-19 מיליון זה 19.5 מיליון במסגרת ההחלטה הספציפית הזו. כן הצלחנו לאחר התקציב להביא עוד סדר גודל של סכום זהה, אבל כמובן קיבלנו אותו לטובת חרבות ברזל שזו קופה שבכל מקרה הייתה קיימת לאגף התקציבים.

עם יכולת ביצוע מהירה? עם גמישות?

עם יכולת ביצוע מהירה. כן, אני מדבר על סכום זהה בכל הארץ, לא רק לצפון.

נו, אז מה זה עוזר? אנחנו פה באנו לדבר על תושבי הצפון.

בפועל, כשאני פותח כאן את ההחלטה והיא מונחת לפניי, אנחנו מדברים על 19.5 מיליון כשבפועל אנחנו מדברים רק על 7 מיליון. למה רק 7 מיליון? כי 7 מיליון אני יכול לקרוא לזה התעצמות. שאר הדברים, נגיד שאם 4.5 מיליון זה לפינוי לולים אז מה בדיוק עשינו לזה? זה לא כסף שהולך לחקלאים, הוא בכל מקרה צריך לפנות את הלולים שלו, מה, הוא יישאר עם עופות מתים בלול? אז כלומר, אין פה כלום. בסופו של דבר באמת אנחנו עם 7 מיליון שקלים. הביקורת לא מופנית כמובן לצ'ייני.

ברור שזה לא צ'ייני. חייבים לתקן את זה, המנכ"ל.

אנחנו מסיימים את הדיון כאן, יש לנו פגישה לצ'ייני ולי.

צריך להביא בשורה לחקלאות בצפון, השבחת תשתיות, צירוף חקלאים חדשים, הגדלת כמות הקרקע המעובדת, החלפת גידולים. יש כל-כך הרבה מה לעשות.

אז אני רוצה רגע לגעת בדברים שכן עשינו.

קצר. אתה מנכ"ל רציני שכיבד אותנו בנוכחותו בפגישה אז אתה מקבל קצת יותר דקות, אבל תהיה תמציתי.

ואני תמיד מכבד כי הוועדה הזאת מכבדת את החקלאות ובכל מקום שמוכנים לשמוע ולעזור אני אהיה שם. אני רק אגיד בכמה משפטים: מי ששמע אותי בחלק הראשון – לא להתייאש, יש גם דברים אופטימיים. לקחנו על עצמנו גם אחריות בדברים שלא קשורים אלינו. חילקנו קרוב ל-900 מיגוניות גם בדרום וגם בצפון מתקציבים של המשרד.

חשוב, צריך עוד.

צריך עוד. אנחנו כרגע בקצת מעל 880, כולל רמת הגולן שהגבנו מיד לפני שבועיים כשבאף מקום לא היו מיגוניות, וטיפלנו בזה. הסטנו אזורים חקלאיים ממקומות שהיו אזורי לחימה – לאזורים אחרים. אנחנו תומכים בחקלאים בהרבה מאוד נהלי תמיכה כדי לסייע להם גם במיכון, גם בעובדים זרים. הגדלנו את כמות העובדים הזרים. רק לסבר לכם את האוזן ברחו לנו בערב המלחמה 9,500 עובדים זרים, הצלחנו עד היום להחזיר מעל 20,000 עובדים זרים לישראל.

אותם עובדים?

את אותם עובדים ועוד 10,000 וכבר הקצנו עוד 12,000 לחקלאים. הבעיה שתאילנד כרגע סגורה ואנחנו לא יכולים להביא עובדים זרים נוספים. יש בעיה עם הסרילנקים שהחקלאים לא רוצים אותם. רשות האוכלוסין – אני רוצה להגיד שאייל סיסו עושה עבודת קודש מאוד רצינית יחד עם משרד החוץ.

משרד הפנים גם מסיר חסמים בנושא וגם הממשלה קיבלה החלטה להגדיל את התקנים.

בשורה אחרונה לסיום. אם אנחנו רוצים חקלאות בישראל, צריך להתייחס אליה בצורה אחרת. זה אומר תוכניות אסטרטגיות יש לנו, יש לנו את תוכנית ביטחון המזון שהיא מסתכלת על ביטחון המזון 25 שנים קדימה. יש לנו תוכנית מקדימה שמסתכלת איך אנחנו מגדילים את התוצרת החקלאית בישראל בשליש בפחות מעשר שנים. אנחנו צריכים לעסוק בעובדים זרים – איך אנחנו מפחיתים את העלות שלהם. אנחנו צריכים לעסוק במים – איך אנחנו מורידים את מחירי המים ואיך אנחנו מגדילים תשתיות. אין לנו בעיה של קרקע בישראל, הסיפורים האלה שאני שומע אותם, אין בעיה של קרקע לחקלאות בישראל היום. ומו"פ מתקדם מאוד, הוא גם צריך תקציבים.

ותיעדוף תוצרת חקלאית ישראל.

זה עם התוכניות של משרד הכלכלה, בדבש, בזיתים, ביין.

את זה אני משאיר לכם.

משפט סיום, המנכ"ל.

משפט סיום. חקלאות זה אירוע כלכלי. אם זה יהיה כלכלי יבואו אנשים ויעשו חקלאות. אם זה לא יהיה כלכלי ואנחנו נדכא אותם אז אנשים יברחו מהחקלאות.

גם אנחנו רצינו לייבא חיטה מאוקראינה ועגבניות שלא עברו את הבידוק בירדן.

סיפור על חיטה בדקה, אתה מרשה לי?

קדימה.

בישראל מגדלים רק 10% מהחיטה בתוצרת שלנו, 90% אנחנו מייבאים וקשה מאוד לייבא. אני יכול לספר לכם בגלל כל המלחמות והח'ותים ורוסיה ואוקראינה מאוד קשה לייבא. במצרים, מעל 100 מיליון תושבים מגדלים 50% מהחיטה שלהם ולכן יצאנו עם תוכנית treat the wheat בשביל לקדם את התחום גם בנושא של מדינות נוספות שמהן נביא כדי שלא נהיה תקועים וגם להגדיל את כמות החיטה לגידול כאן בישראל עשר שנים.

גם לדעתי מגדלים גד"ש בהשקיה. כי אצלנו הרבה משדות החיטה זה בגשם, אבל שם זה גם בהשקיה.

יש הרבה מה לעשות, רק צריך קודם כול לשנות דיסקט. החקלאות היא ערך והחקלאות היא נכס אדיר והיא לא נטל.

וצ'ייני מדגיש את זה שנתנו לרשתות לרדות בחקלאים ולא לאפשר להם יכולת עמידה מולם. אנחנו צריכים מנגנונים ששומרים על החקלאים מפני טייקונים וגם יכולת מכירה ישירה של תוצרת חקלאית והתקשרות הוגנת שהפער בין המחיר שהחקלאי מכר לאיך שהוא נראה בסופר לא יהיה 100 או 150 אחוזים. תודה, מנכ"ל החקלאות. משרד הביטחון.

תודה. דניאל ביטון, אגף התקציבים משרד הביטחון. אנחנו קיבלנו 1.9 מיליארד מתוך התקציב המעוגן.

אל תבלבלי אותם, כי אמרו שיש רק מיליארד אחד לכולם.

אז מתוך ה-3 מיליארד המעוגן. לך יש ניסיון בסעיף 16.

זה מיגון, זה דברים שכבר היו כבר בתקציב חלקם.

1.9 מיליארד למשרד הביטחון לשני נושאים מרכזיים זה מיגון ומרכיבי ביטחון, ונכון להגיד שאנחנו מבחינת הטווח הוחרגנו ואנחנו נותנים מענה ל-0-9 קילומטר ולא ל-0-5 קילומטר כפי שהחלטת הממשלה הגדירה.

כמה מיגון כמה מרכיבי ביטחון?

1.4 למיגון, חצי מיליארד למרכיבי ביטחון, כשמרכיבי הביטחון זה תקציב פרוס לשנתיים.

רק לצפון?

רק לצפון. מתוך ה-1.4 מיליארד.

כל ה-1.4 מיליארד של המיגון לביצוע מיידי?

מתוך ה-1.4 מיליארד עד עכשיו הוקצו לנו 780 מיליון ועוד 680 מיליון אנחנו בעצם בשיח עם האוצר כדי לקדם תוכנית רחבה יותר.

שוקרון, חזרת לבקר אותנו? באת בזמן. נציגת משרד הביטחון אומרת שנתנו להם 1.4 מיליארד למיגון, אבל לא באמת.

לא, רגע.

היא קיבלה הרשאה לביצוע מיידי אבל היא מחכה להרשאה ל-700 האחרים. היא ניסחה את זה כמו בדיפלומטיה: אנחנו בשיח עם האוצר. לא מעניין אותנו שיח, זה תקציב 2024.

לא, רגע, אז אני אגיד שאנחנו בשיח מאוד מתקדם וזו הרשאה.

אנחנו לא רוצים שיח, אנחנו רוצים שיק. שיח זה לא בשבילנו.

המטרה היא לתת מענה לטווח יותר רחב ממה שניתן היום, ותוכנית הרבה יותר רחבה של 2 מיליארד שקלים.

אבל אנחנו רוצים תשובה ברורה. מה זאת אומרת? אנחנו רוצים לדעת שהוקצו 1.4 מיליארד, ויש לך הרשאה לביצוע של 1.4 מיליארד ב-2024.

אז עד עכשיו באמת ניתנו לנו אפשרות לבצע 800 מיליון, מתוכם אנחנו כבר ב-80% הזמנות.

אז מתי נקבל את ההרשאה של ה-700? שוקרון, בואי לשולחן. מתי נקבל את ה-700 של המיגון?

לא ברור לי המספר 700

אל תגידי לי שזה החשב הכללי, זה תקציב, זה סיעוף.

יש מיליארד שקלים?

1.4 מיליארד למיגון.

שניה. יש מיליארד שקלים בהחלטת ממשלה 1786, מתוכם לא 700 הוקצו למיגון ולכן המספר לא ברור.

זה נקרא השיח.

זה בדיוק השיח, כן.

השיח של החירשים. מחדש, דניאל קדימה.

יש לנו 1.9 מיליארד שעוגנו במסגרת החלטת הממשלה.

ל-2024?

ל-2024 וחלק ל-2025.

איזו החלטת ממשלה? זה לא 1786.

1786.

לא הגיוני שמעל מיליארד הוקצה ב-1786.

אמרתי לא הוקצה – עוגנו.

שוקרון, אני אעזור לך. חלק מתקציב המיגון כבר תוקצב בתקציב המדינה מראש, אבל כדי להציג תמונה שלמה מה הולכים לעשות למען הצפון, לקחו את מה שכבר היה בראשית השנה בתקציב המקורי והוסיפו מרכיבי ביטחון ואמרו: חצי יבוצע השנה במרכיבי ביטחון, חצי בשנה הבאה. זה 250-250, זה ידוע, מובן. אבל יש גם 1.4 מיליארד למיגון שנועדו ל-2024, שפה נאמר שההרשאה לביצוע רק על 800, ו-700 אין הרשאה לביצוע והם בשיח איתכם. המילה בשיח זה שאנחנו לקראת פתרון אבל הוא לא רשמי עדיין, לא קיבלנו הרשאה לביצוע. אז הוועדה שואלת למה לא?

ובכן, כפי שאמרה גם דניאל. אני לא הרכזת שאחראית על משרד הביטחון. מכיוון שלא מדובר על תקציבים שהוקצו במסגרת 1786 אני לא יודעת לענות על זה.

כן, אבל אם את באה כנציגת משרד האוצר את צריכה לבוא עם טבלה ולתת תשובה על כלל המשרדים, לא רק על היותך רכזת של משרד מסוים.

ולכן אמרתי החלטת ממשלה 1786 חד משמעית במסגרת אגף תקציבים מתוכלל אצלי ואני יודעת לענות. דניאל מדברת על רכיבים שאינם במסגרת ההחלטה הזו, אני בהחלט יכולה לעשות טלפון לבדוק.

אנחנו יותר מלבדוק, מבקשים שתינתן להם בתוך שבועיים הרשאה לביצוע על ה-700 של המיגון כי זה דחוף ואפשר לעשות עם זה עוד איזה 7,000 או 6,000 יחידות ב-700 מיליון, של ממ"דים, ואנחנו צריכים את זה דחוף ואנחנו נעשה בקרה על זה. אבל אם תוכלי לתת במכתב תשובה בתוך שבועיים לוועדה מה קרה עם ה-700 מיליון האלה, אנחנו נשמח.

מיכאל, בעניין הזה אני מציע שאנחנו נקיים בוועדה הזו - - -, הייתי אומר גם בוועדה הזו כי זה עלה ולא ניתנה תשובה בוועדת הפנים, אני אומר גם לביטחון וגם לאוצר, אני לא חושב שהדרך היחידה לתת מענה מיגוני ראוי, רציונלי, בעת הזאת, הוא ללכת בשנים הבאות ולמגן את הקילומטר הראשון והשני והשלישי לפני הסדר הזה.

אנחנו מחכים, בכנסת הובאה דרישה לכונן איזשהו הסדר אחר שחלק מהכסף לפחות, משמעותי, יינתן על פי קריטריונים אכן גם של מרחק, אבל גם על פי קריטריונים של צרכים מיוחדים אחרים, גילאים, גופניים, מנטליים ואחרים, כדי לתמרץ ולאו דווקא לתת ממ"ד מלא. במחיר של ממ"ד מלא אפשר לתת תימרוצים משמעותיים ל-4-6 ממ"דים, צריך להחליט.

יתרת הכסף אמורה לתת מענה בדיוק לתוכנית כזאת. אנחנו ממש קרובים לחתימה עם האוצר ולכן אני לא מרגישה שאנחנו רגע צריכים עזרה בהקשר הזה מול אגף התקציבים.

אנחנו לא אוהבים שיח, אוהבים שיקים, אוהבים הרשאה לביצוע.

אפשר להבין מזה שאתם תוכלו לבוא בתוך פרק זמן של כמה שבועות כדי לעדכן?

בוודאי.

מי זה הגורם הזה? אתם?

אנחנו, אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, ואגף התקציבים.

יש לכם מיגון לחקלאות בתוכנית הזאת?

מה בתוכנית? אתם מחלקים את המיגוניות? מיגון? איך זה עובד?

המיגוניות שאנחנו נותנים – גיל יוכל להרחיב על המיגון.

אני מדבר על רציפות תפקודית, אני לא מדבר על לתת לחקלאים, רציפות תפקודית. מפעלים, בתי אריזה, מחלבות.

יש תוכנית של משרד הביטחון בתיאום עם פיקוד העורף והרשויות, זו לא החלטה של פיקוד העורף.

אני שואל לגבי רציפות תפקודית שזה אומר מחלבות, בתי אריזה, הרי בסוף כשאנחנו מגיעים לסופר בתל אביב אנחנו רוצים מזון.

גיל, ראש מנהלת מגן לצפון, אגף ההנדסה והבינוי, משרד הביטחון. אני אסביר ברשותך, יש תוכנית, אני לא נכנס לפרטי הפרטים שלה כי אני גם לא מכיר איך זה מחולק. התוכנית מנוהלת בעיקר על ידי פיקוד העורף בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות, ישובים עצמאיים וכן הלאה, ופיקוד העורף לא מחליט על דעת עצמו, משרד הביטחון לא מחליט על דעת עצמו אלא זה נעשה בתיאום מול הרשויות והחקלאים או המושבים והקיבוצים.

אני אגיד עוד כמה מילים בהקשר של מה שדניאל התחילה לדבר עליו, למעשה אותו תקציב מדובר הוא בעצם מחולק לארבעה או חמישה מרכיבים. יש פה את מרכיבי הביטחון התשתיתיים ביישובים. מרכיבי ביטחון טכנולוגיים ביישובים. מיגון מוסדות חינוך, ציבור וכן הלאה. מיגון פרטי 0-1 שכבר כפי שדנו בזה בכמה ועדות, ברשותך אדוני יושב-הראש, שזה למעשה מתוקצב באופן מלא, 3,200 ממ"דים ב-21 יישובים בטווח של 0-1. והנושא הנוסף שדיברה עליו דניאל זה הנושא שכפי שהעלה חבר הכנסת שוסטר, של הטווחים שמעבר לאחד קילומטר. למעשה, בימים האלה ממש שוקדים גם במשרד האוצר וגם במשרד הביטחון על איך לממש את התוכנית הזו של 1-5 קילומטר בהקשר של מימוש עצמי שנותנים כסף לאזרח – כמובן שתהיה פה מעטפת של משרד הביטחון, משרד האוצר – כדי באמת לצאת מהטווח של 0-1 וללכת כמה קילומטרים אחורה ולתת מענה.

המורכבות כרגע זה קודם כול איזשהו מנגנון שבאמת ידע לנהל את זה, מי זכאי או לא זכאי? בהערכה ראשונית אנחנו מדברים על כ-8,400 ממ"דים בקילומטר 1-5 לא כולל העיר קריית שמונה. בקרית שמונה זה סיפור נוסף ומורכב, יש שם כ-700 ממ"דים בתוך 54 מבנים שזקוקים גם לחיזוק מפני רעידות אדמה – אפרופו התמונה המלאה שדיבר עליה האלוף צ'ייני – ועוד 1,700 ממ"דים שעומדים בהוראת השעה. אתם זוכרים, יש את הוראת השעה של מבנים עד שתי קומות, היתר באמצעות פיקוד העורף ולא באמצעות הוועדות כדי לקצר את התהליכים. כך שלמעשה יש פה ארבעה או חמישה מרכיבים שונים בהקשרי המיגון והתשתיות וכיתות הכוננות וכל מה שכרוך בזה, ולא מסתכלים רק על 0-1, 0-1 זה כבר מתוקצב אבל למעשה משרד הביטחון מסתכל מ-0-9 בהקשר הזה.

על השלב הבא, וגם על האפשרות לביצוע עצמי ולא רק לחכות.

גם רמת הגולן הוחרגה, גם מעבר ל-0-9, צריך להגיד את זה.

רמת הגולן כרגע זה בדיונים, אליהם זה עוד לא הגיע.

תודה רבה. הזמן קצר. אנחנו עושים פאוזה, לכל נציג רשות מקומית דקה בבקשה כי תשמע, המטרה הייתה שמשרדי הממשלה ידווחו, אבל משום כבודכם ושאני אוהב אותכם, אתם צריכים לדבר אבל קצר כי לא שמעתי את כל המשרדים ועוד מעט הדיון נגמר. אז קדימה.

קצר ברשותך. קודם כול תודה אדוני יושב-הראש, יהודה דואה, ראש המועצה המקומית קצרין. אני שמח מאוד על הדיון הזה ואני באמת מברך על צ'ייני שלקח את האתגר והמשימה האדירה הזאת ואנחנו יודעים שצ'ייני כל כולו הוא לקידום כלל הצפון. הוא מסתכל מרחבי, הוא מסתכל אזורי, והוא מסתכל על מקום של להביא שובר שוויון.

רשויות מקומיות בסדר גודל כמו קצרין ובשאר היישובים הקרובים אלינו מתמודדות היום עם אתגרים מאוד גדולים. הזמן קצר אז אני אדבר על נקודות שממשבר צריך להסתכל על הזדמנות וההזדמנות הזו צריכה להביא בשורה משמעותית לצפון. הצפון צריך לפתח מרכז חיים – וכשאני מדבר על צפון אני לא מדבר על חיפה, כרמיאל, אני מדבר על גולן גליל – משמעותי שהמדינה תסתכל עליו כמרכז עצמאי שידע לסגל לעצמו עוצמות משמעותיות כלכליות, רפואיות ותחבורתיות, אקדמיות ועוד.

אני אתן דוגמה קטנה, חוק עידוד השקעות הון, אין סיכוי כזה שהחוק הזה לא משתנה ממש במושב הקרוב, אנחנו מדברים על זה שאין שום אינטרס היום ליזם לבוא להשקיע בקצרין, בגולן, או בקרית שמונה אפילו, אם החוק הזה לא ישתנה, כיוון שאין הבדל בינינו לבין יוקנעם.

אותו דבר גם על מיון קדמי ושירותי רפואה. מדיניות משרד הבריאות היום היא לא להקים בתי חולים חדשים, זה רשום במדיניות של המשרד. אנחנו היום מתמודדים עם מציאות של 40-50 דקות נסיעה לכל מרכז רפואי שאנחנו צריכים להגיע אליו. באירועי החירום של היום אנחנו נהיה אי בודד ולא יהיה לנו מענה רפואי, אלו שתי נקודות מאוד קטנות והן קריטיות.

תודה. משפט סיום יהודה.

דבר אחרון, יושב-הראש, אנחנו מתמודדים עם אתגרים כלכליים גדולים. ממונת המחוז, עינב פרץ, עושה עבודה קודש, היא יודעת אותם, המדינה חייבת להסתכל על זה. כי ככל שאנחנו נגדל דמוגרפית, ובעזרת השם נצמח דמוגרפית. יושב פה ראש מועצה מקומית קצרין הקודם דימה אפרצב שעשה החלטת ממשלה מאוד גדולה והביא 2,000 יחידות דיור שקצרין הולכת לבנות כרגע. זו ממש יכולה להיות נפילה וקריסה אם המדינה לא תיקח את זה על חשבונה כיוון שכל תושב זה סבסוד של 5,000 שקלים על חשבון הרשות.

אתה מדבר על השוטף?

על השוטף, ודאי, אחרת נקרוס.

כן. שריף נג'ם, בבקשה.

בוקר טוב. תודה לכם על הפגישה. חברי, ביטון, אתה כל הזמן איתנו בצפון גם בלב ובנשמה וגם בנוכחות שלך והעבודה שאתה עושה. כל הקטע שאנחנו באנו לפה זה אחרי כל הטרטור כן צ'ייני לא צ'ייני, עד שהוא בא, עד שמצאנו אבא שיבוא ויאחד את כל הדברים האלו ויצא לדרך, פתאום משמעות כן להוציא. כל העיקר מכל הבעיות שכולנו משותפים להם אנחנו באנו לפה להתעשת. אנחנו מנהלי מחוזות מעינב עד לכל האנשים עושים עבודת קודש כמו שחברי אמר. אבל חסר להם את האבא הזה שבא, מאחד את כולם ורץ איתם מול מקורות הכסף.

אני רואה את הכאב של פרץ, של כל מנהלי המחוזות שבסוף יש תשובה אחת שאנחנו עושים את שלנו אבל, האבל הזה – היחידי שיכול לפתור את זה, זה הפרויקטור, ואנחנו באים לחזק אותו פה, מקווים כמו שהוא עשה עבודת שטח מאוד אינטנסיבית וירד לעומק של כל הבעיות, שהממשלה – אני אגיד –המנותקת יתחילו לחבר אותו אלינו ולמנהלי המחוזות כי הצפון הוא לא רק קווים, הוא לא 0-5, לא 0-9, אתם שופכים כסף לפעמים שהכול הולך לטמיון אם אתם לא מתעשתים.

דיברנו רק בקצרה, החקלאות, עם כל הכבוד אני יודע שהם עושים עבודה מאוד נפלאה, שמו מיגוניות – גוש חלב קיבלנו אתמול – אבל מה, הקטיף נגמר, נשאר משהו קטן, אז שפכתם כסף לא במקום ולא רק אתה. אני יודע שעשיתם עבודת קודש אבל פשוט תמיד המהלך כשמגיע ליעד הסתיים היעד, ולכן צריכים אחד כמו צ'ייני שיבוא, יהיה מחובר לשטח, מחובר למנהלי המחוזות שממש עובדים קשה, אנחנו עדים לזה.

תודה שריף. ואיל, עין קיניא.

כבוד יושב-הראש, תודה. שוב מצטרף לברכות על הזימון אבל בכל זאת אני אפנה לאלוף צ'ייני. אני מאוד מקווה שלא ישימו לך מקלות ברגליים וכבר התחילו לשים לך מקלות בגלגלים, ולכן אנחנו צריכים להתייחס ליישובים עם החינוך, אדוני יושב-הראש.

לצערי הרב משרד החינוך הקצו את כל התוכניות שלהם ליישובים המפונים ולא התייחסו בכלל ליישובים הלא מפונים. אני פתחתי את שנת הלימודים שלי עם הפגנה של התושבים, ובצדק רב, כי אין לי מיגון בבית הספר, ואני מבין את התושבים ואני לא אחזיר אתכם ל-27 ביולי למה שקרה במג'דל שמס, שהכניס את כל תושבי רמת הגולן להלם ולטראומה, שעד עכשיו ועד רגע זה אנחנו רק מגלים מספרים שהולכים ועולים של פגועי נפש, וחרדה ופחד, ובצדק רב. אנחנו לא פותחים ואנחנו דואגים לילדים שלנו אבל בכל זאת הצלחתי לשכנע חלקית את התושבים להחזיר תלמידים לבית הספר ולספסלי הלמידה כי החינוך מאוד חשוב לי.

איפה משרד החינוך שהוא מקצה תוכניות ליישובים המפונים ובצדק רב, אבל היחס שלו ליישובים הלא מפונים? לכן אנחנו מבקש התייחסות בהתאם ליישובים הלא מפונים.

מבחינת החקלאות אני חייב להגיד לך אדוני המנכ"ל, סיכמת – וכל הכבוד על הסיכום שנתת – אנחנו לא קיבלנו שקל אחד ממשרד החקלאות. סיכמת בדיוק מה משרד האוצר, איך הוא הפקיר אותכם? הפקיר את משרד החקלאות ואנחנו מרגישים את זה כרשויות כי שקל אחד לא קיבלנו עד עכשיו.

משרד התיירות אתם מוזמנים לרמת הגולן, בואו תראו כמה עסקים נסגרו. ועד עכשיו מהחלטת הממשלה שהחליטו לנפגעי היישובים הלא מפונים לא התייחסו, אפילו שקל אחד לא קיבלו, בכל יום אני מקבל טלפונים. רואה חשבון ששולח לי הודעה: יישוב לא מוכר, לצערי הרב זה היחס ליישובים הלא מפונים.

מבחינת הביטחון והמיגוניות אנחנו קיבלנו חלקית. לחקלאות שום דבר לא קיבלנו. והחקלאות ברמת הגולן קורסת, ראינו את זה בעונת הדובדבנים ועכשיו אנחנו מרגישים את זה בעונת התפוחים אני מבקש התייחסות בהתאם ליישובים הלא מפונים.

גם אחד הנערים שנהרג הוא מעין קיניא.

גם מעין קיניא, לצערי הרב אני איבדתי שניים מהיישובים שלי. גם איבדתי שני קרובי משפחה שלי, אחד האחיין שלי והשני בן דוד. אנחנו מבחינתי כולנו כאזרחי מדינת ישראל. כל אחד שנופל נוגע לליבי אישית לא משנה אם זה קרוב משפחה שלי או קרוב משפחה של האחרים, אני רואה את המשפחות, המשפחות שהקרובים שלהם והילדים שלהם נמצאים עד עכשיו בשבי, זה פוגע ונוגע לליבו של כל אזרח במדינת ישראל.

אנחנו משתתפים בצערך.

משפט אחד.

אולי נשמע שני משרדי ממשלה ואז ניתן לך?

בסדר.

משרד הרווחה, קדימה. יש נציג? אין, בסדר. משרד הכלכלה?

יעל ענטר, אגף אסטרטגיה ממשרד הכלכלה. בהחלטה 1786 המשרד תוקצב ב-37 מיליון שקלים, רובם, 30 מיליון למסלול של רשות השקעות לשיקום עסקים. המסלול כבר פורסם ונציג רשות ההשקעות יוכל לפרט עליו. 5 מיליון לסוכנות שכרגע לפי מה שאני יודעת לא ממש מאפשרים פעילות.

מה הכוונה לא מאפשרים פעילות?

תקן אותי, אתם כבר עושים? סליחה, אני כבר ארחיב על העניין הזה. ועוד שני מיליון לחיזוק האקו-סיסטם בפוד טק. עכשיו, אני מבינה שהתקציבים אושרו, הייתה פניה תקציבית שאושרה אבל כרגע הכסף לא הועבר למשרד, זה לגבי ה-5 של הסוכנות וה-30 של רשות השקעות.

אבל אתם שבעי רצון שההשקעות המוגדלות הכלכליות בפיתוח ושימור העסקים בצפון יסתכמו ב-40 מיליון שקלים?

ממש לא.

אז מה הרעיון?

למשרד יש תוכנית נרחבת ומשמעותית שגם הוצגה אתמול לצ'ייני.

צריך לתת מענקים לעסקים קיימים, לשמור עליהם.

אפשר התייחסות קטנה שלכם, משרד הכלכלה? סליחה. מה אתם עושים לעסקים ואיך - - - בהם רשות המיסים? אתם נכנסים לסוגיה? יש עסקים שקורסים ואתם מתעסקים לי במה שעכשיו. יש לכם בקרה?

גם איזה פוד טק? הפוד טק קרס. אין פוד טק כבר.

אין. יש עסקים. מסלול אדום מסלול זה. מרוקנים, אין להם הכנסות אין להם כלום ואתם מדברים על זה.

מדברים על כמה סוגים של תוכניות, תוכניות שצריכות לתת מענה כמו שאתם אומרים בטווח המיידי.

צריך התערבות של משרד הכלכלה בכל ההזיה שקוראים לה פיצוי לעסקים. אתם מפצים בדיוק אחרי שהעסק קורס.

חבר'ה, אני לא יכול את זה כי יש עוד משרדים. אני רק רוצה לדעת, הקול קורא של ה-30 מיליון, באיזה סטטוס הוא? כבר הוגשו בקשות? תגיד את שיטת העבודה ואיזה סטטוס?

אוקיי, אז התוכנית פורסמה. שיטת העבודה היא שעסקים שנפגעו מבחינה כלכלית, מבחינה פיזית, יכולים לגשת, להציג תוכנית השקעות, שיקום או רכישות.

איזה הגבלות של טווח גיאוגרפי?

0-5 על פי החלטת הממשלה.

מה הם יקבלו תמורת מה?

50% מהיקף ההשקעות עד לתקרה של 30 מיליון שקלים.

זאת אומרת, את הבעיות שלהם של אובדן הכנסה – זה מול רשות המיסים. אבל אם הוא רוצה להשקיע ולהתפתח הוא מציג לך קונספט ואתה נותן לו 50% מההשקעה.

נכון.

יש תקרת מענק?

יש תקרת מענק, השקעות של עד 30 מיליון.

אבל יש גם הגבלה של גודל העסק שיכול להגיש מינימום פעילות שנתית?

לא, זה פתוח כמעט לכל ענפי הפעילות ללא הבדל בין מחזור מכירות, חברות, תאגידים.

כבר הגישו לכם? יש היענות?

המסלול נפתח לפני כחודש וחצי לעיון הציבור, העסקים, נפתח בפועל להגשת בקשות לפני שבוע.

אתה מאמין שיהיה מימוש מלא?

נכון להיום בבוקר כבר יש מעל 70 עסקים שבתוך התהליך?

זאת אומרת שיהיה חסר לכם כסף? אז אולי תשקלו להגדיל את החבילה?

אדוני יושב-הראש, מדברים על 0-5. ומה עם הכניסה ל-13-14 קילומטר? חצור קורסת, קצרין קורסת, הגולן קורס, קורס. צפת עיר תיירות מוגדרת. 0-5, שנה אחרי המלחמה לדבר על 0-5 זה לטמון את הראש בחול.

רגע יהודה. נציגת הכלכלה את שומעת אותי?

אני שומעת.

אנחנו בוועדה הזאת ניהלנו מאבק ארבעה חודשים, שמסעדות ועסקי פנאי בגולן ובגליל העליון יקבלו כסף. והמדינה, לקח לה זמן, האוצר הוא הכיר בזה שהייתה ירידת הכנסה ועכשיו יש שיפוי של מאי עד אוגוסט למסעדות ועסקי פנאי גם בגולן וגם בגליל. זאת אומרת שהמדינה מכירה שגם הם במעגל הנפגעים, אז למה קול קורא כזה לא נפתח לאותו מעגל שכבר המדינה הסכימה לתת לו שיפוי על אובדן הכנסה?

מיכאל, אני רק רוצה להבין, 10 חודשים אחרי המלחמה, התרומה של משרד הכלכלה לעסקים היה לפתוח את הקול הקורא הזה שהגובה שלו 30 מיליון?

אחרי 11 חודשים.

תנו רק לאיגוד התעשיינים להגיב בבקשה, לא רק לעסקים וחקלאים.

התשובה היא כן, לצערי משרד הכלכלה היה צריך לקבל מיליארד שקלים לעסקים בצפון ולתת מענקים לעסקים קטנים ובינוניים, לשמר אותם ולהצמיח אותם ולשמור על מפעלים שבורחים מהגבול. מפעל עדשות חניתה עובר לכרמיאל, מפעל אלביט קריית שמונה עוזב, מפעל באדמית עוזב. עסקים בינוניים וקטנים עוזבים את קו הגבול.

בחקלאות עוזבים את הארץ לאיחוד האמירויות.

התחלתי ואמרתי שהמשרד הציג תוכנית גם לטווח הקצר וגם לשלב הצמיחה הבא, מבחינתנו אנחנו תקצבנו את המסלולים גם של רשות השקעות ושל הסוכנות ושל יתר יחידות המשרד בסכומים גדולים הרבה יותר, ואנחנו מקווים שבהחלטת הממשלה שתגיע בתוכנית הרב שנתית המשרד יתוקצב ביותר.

תיקחו את הזמן, יש זמן. לא בוער כלום.

אי אפשר לשקם את הצפון ב-40 מיליון, אי אפשר ככה.

שניה. מעבר לזה, המשרד הקים צוות צפון שמסתובב ומסייר במפעלים בכל שבוע, מגיע לצפון ומנסה להבין.

אבל אתם לא הצלחתם לגרום למפעל עדשות חניתה להישאר בחניתה. לא הצלחתם לאלביט קריית שמונה להישאר באלביט, לא היה לו מיגון. מה יעזרו הסיורים? אנחנו פה בוחנים לא סיורים, אנחנו בוחנים מעשים. מה המעשים הגדולים שמשרד הכלכלה עשה למען עסקים מכל הסוגים בצפון? ובכסף חדש? ובמספרים? וכל מה שהוצג פה, אותם 40 שכבר הוקצו, רובם לא בוצעו. רוב הכסף פה לא בוצע. את אומרת שהמעוף, ה-5 מיליון.

הכסף הוקצה, לא הגיע למשרד.

אבל אין ביצוע.

יש הגשות, המסלול פורסם.

אין ביצוע.

שניה מילה מאזורי תעשייה.

מה זה מילה? את מתעלמת מהדברים של יושב-הראש, אני לא מצליח להבין את זה. אנחנו 11 חודשים למלחמה, מה קורה פה?

אני מנסה לדבר על כספים של המשרד שהוקצו לדבר הזה מעבר לכספי ההחלטה.

גם אני נציג משרד הכלכלה, קוראים לי ראסם נטור, אני בא מיחידה של מנהל התעשייה שעוסקת בתשתיות. בעצם זו היחידה הכי חשובה לרשויות מקומיות. פיזית היא אחראית על היחידות הפיזיות – תכנון שדרוג וניהול. שאלת שאלה מאוד קצרה, התשובה הקצרה שלך – היחידה שלנו לא תוקצבה בשקל.

נו, אז מה יעזור?

משרד הכלכלה תוקצב רק ב-39 מיליון במקום במיליארד שקלים.

אבל מנכ"ל משרד ושר אמור להעביר את המדינה. איך אפשר לעזור לעסקים בצפון ב-40 מיליון שקלים. אתה יודע שיש יותר תרומות לעסקים בצפון מ-40 מיליון? רק התורמים נתנו יותר מ-40 מיליון.

אז אני רוצה להבהיר שאנחנו ביקשנו 300 מיליון שקלים שלא קיבלנו, לכן אנחנו נמצאים במצב הזה שאנחנו לא יכולים לעזור, לא בגלל הקולות קוראים שלנו. אבל אני מתעסק בעבודה שלי במשרד הכלכלה כבר 15 שנים בהחלטות ממשלה גם של החברה הערבית, בדואים צפון בדואים דרום מעבר צה"ל לנגב, יש לי בערך 10 החלטות ממשלה. מה שחשוב בהחלטת ממשלה – ואני מכוון את זה לחברי הכנסת – זה גודל הכסף והניסוח וצריך להתמקד בשני הדברים האלה.

והביצוע, הביצוע.

הביצוע יבוא בעקבות הניסוח הנכון. אם הניסוח בירוקרטי ולא מאפשר, ואם כמות הכסף לא תאפשר, אז כל החלטה היא לא שווה. מה אנחנו עושים במצב הזה?

סעיפי החקלאות והכלכלה בתוכנית שלך ל-2025 צריכים להיות פי כמה וכמה אם אתה רוצה להניע את הכלכלות האלה. ועד שאתה תצליח להביא לזה כסף, עזבו מאות עסקים את הצפון, פשוט קמו והלכו.

ובריאות הנפש, אדוני יושב-הראש.

עוד לא הגענו לבריאות הנפש.

למה 40 מיליון הוקצו אבל לא מומשו?

כי הנפש נהרסה.

חלק בקול קורא. למה המעוף לא מבוצע?

כרגע המשרד מתקציביו מממן.

למה ה-5 מיליון של מעוף לא מבוצע?

איפה נועה שוקרון?

שאתם לא משחררים.

גם הפחות מה-40 מיליון האלה עדיין לא נמצאים במשרד.

מיכאל, תן לאיגוד התעשיינים.

הבעיה נמצאת אצל משרד האוצר, נקודה.

למה לא אמרתם לה לא ללכת כשיש לכם טענות כלפי האוצר?

אם הכסף לא במשרד, איך פורסם קול הקורא?

היא ראשית הצירים פה.

ברור שהיא ראשית.

אם ה-30 מיליון לא במשרד, איך הוא פורסם?

אבל המנכ"ל והשר אמורים לדפוק על השולחן ולהגיד שאי אפשר ככה. גם לקבל 30 מיליון וגם לא לבצע וגם לא לקבל אישור לבצע אותם?

אני אמרתי בהתחלה ואני אומרת שוב, התוכנית של המשרד המקורית, לא הייתה 40 מיליון.

ברור.

השאיפות של המשרד הרבה יותר גדולות מ-40 מיליון. זה תקציב המשרד כרגע בהחלטה.

אבל זה לעג לרש, חבר'ה. איך נזיז את כלכלת הצפון? רק הפדרציות והתורמים הפרטיים שמו בצפון יותר מ-30 מיליון שקלים לחזק עסקים. אני צריך להתבייש בזום עם מסעדות שקרן בוסטון או יוסטון נותנת מענקים לעסקים במקום שמדינת ישראל תיתן? אני אומר תודה לתורמים? חזרנו למלחמת לבנון השנייה?

אפשר להתייחס לסוגיית התעשייה?

כן, התאחדות התעשיינים, קצר.

שמי רועי ישראלי, דקה. אני מנהל מרחב צפון בהתאחדות התעשיינים, אנחנו בעצם מייצגים את התעשייה בכל הארץ, אני אחראי על התעשייה בצפון. אני רוצה להתחיל משהו קליל בהחלטת ממשלה 1786. התעשייה בצפון מעסיקה 150,000 עובדים, כשהמשרד עצמו, משרד הכלכלה, מתעלם מהמילה תעשייה, לדעתי פה אנחנו מתחילים. משרד הכלכלה והתעשייה למיטב זכרוני. אתם יודעים כמה פעמים מוזכרת המילה תעשייה בהחלטה עצמה? פעם אחת. פעם אחת במשמעות שלה. זו הבעיה.

החלטה מתייחסת לנושא מיגון אבל עד עכשיו הוקצו רק 2 מיליון שקלים למיגון רק למפעלים בחמישה קילומטרים, רק חיוניים עם כל מיני אתגרים, גם 2 מיליון השקלים לא מוצו. ההחלטה מתייחסת לנושא חוסן נפשי, אין התייחסות לחוסן נפשי בתעשייה. ההחלטה מתייחסת לנושאים טכנולוגיים אבל לא בתעשייה. ההחלטה מתייחס למיגון, לשיפורי ארנונה, שיפורי ארנונה ברשויות אבל לא בתעשייה. פיתוח יחידות דיור אבל לא פיתוח מפעלי תעשייה.

מה שצריך זה שלוש נקודות מרכזיות, דיברנו עליהם כמה פעמים גם במסגרת סיור משותף איתך ביישובי הצפון. תיקון חוק ההשקעות הנושא דובר לדעתי עם ראש עיריית קצרין, הטבות דיפרנציאליות למפעלים בקו העימות זה משהו כל-כך ברור שצריך לתת הטבות למפעלים ולסייע, את הפרה הקדושה הזאת צריך לשחוט מראש, ואת חוק ההשקעות שלא נגעו בו הרבה זמן.

סוגייה נוספת היא העדפת תוצרת הארץ, אם אנחנו רוצים לפתח ולשקם ולהצמיח את הצפון, צריך לתת עדיפות לשיקום הצפון באמצעות מפעלים או תוצרת הארץ. בהמשך לידידי, מנכ"ל משרד החקלאות. ונושא נוסף הוא תמרוץ עובדים במפעלים בקו העימות, יש מלחמת עולם שהייתה ועודנה על המשך תמרוץ ה-3,000 שקלים של הביטוח הלאומי לעובדים קיימים, אני לא מבין למה צריך לעשות מלחמה על זה.

זה לא לחדשים.

זו בדיוק הסוגייה. א' זה צריך להיות ברור שכל עוד המלחמה ממשיכה וכנראה שהיא תמשיך עוד הרבה זמן, אין פה סוגיה. צריך לדעת ולהגיד את זה מראש שמעכשיו מתקצבים 3,000 שקלים שנה קדימה לפחות צריך להיות בתקציב.

סוגיה נוספת, לא סביר שעובדים כתף ליד כתף, אחד עובד חדש השני עובד קיים, העובד הקיים לא מקבל את ה-3,000 שקלים, למה? אף אחד לא יודע.

תודה רבה. אני אומר תודה אבל אני עצוב. אני אומר לכם שדיברנו על המחדל שלקח לממשלה קרוב לשנה להציג השקעות לצפון להתמודד עם המשבר הכלכלי והאזרחי. הממשלה לא נכנסה לאירוע של שימור העסקים בצפון והפיתוח שלהם, זה לעג לרש לשים על זה עשרות מיליונים בודדים וגם אותם לא לאשר לביצוע. אני חושב שזה אסור. אתה יודע, כשדוידוביץ' כועס עלינו – על זה הוא כועס. כשאנחנו אומרים לו שנביא לו מפעל ל-4,000 עובדים ואז אנחנו רואים את ההשקעות בכלכלה.

56 פוד טק עזבו את האזור.

אז זה לא עכשיו מה נקים ומה ניזום, כל הזליגה, נטשו, נטישת העסקים את הצפון. הצפון איבד עשרות אלפי מקומות עבודה במלחמה. אם היו באים למפעלים ואומרים: קח מיגון, קח מענק, אל תזוז מקו הגבול 2-3 קילומטרים ראשונים אנחנו איתך, היה נשאר. חברת הכנסת מטי ובני בן מובחר ורון אחר כך.

אני רק אזרוק לאוויר מי היה מגיע אליהם?

אני רק עשיתי סדר וזה לא עבר.

רק שנבין מי היה פונה אליהם?

מה הכוונה?

אתה אומר אם מישהו היה מגיע אליהם, מציע להם מיגון. מי היה פונה אליהם? הממשלה שכחה שיש צפון. מי היה מגיע אליהם ואומר להם תעשו את זה?

מטי, בבקשה.

תודה רבה אדוני, יושב-הראש. אני קודם כול רוצה לבקש סליחה מצפון המדינה, מהתושבים בצפון, מהעסקים בצפון. אני מתביישת. אני מגיעה כרגע מוועדת הפנים שדנה בהוספת תקנים לסגנים ברשויות מקומיות. הייתה שם נוכחות מרשימה של הקואליציה, אני הייתי חברת האופוזיציה היחידה כי אני חברה בוועדת הפנים, אבל הנוכחות של הקואליציה הייתה מרשימה בוועדה ההיא כי זה להוסיף עוד ג'ובים של סגני ראשי רשויות. בוועדה הזאת אני מסתכלת סביב, אין כאן ולו נציג קואליציה אחד, כי זה לא אכפת לקואליציה הזאת.

היו שניים.

היו ועזבו. אני לא יודעת. אתה יודע, גם צריך להישאר עד הסוף. וגם אם היו שניים, בקואליציה של 64 זה מעט מאוד.

הטיעונים מולם.

זה בסדר. אבל הצפון לא מענין כהוא זה את ממשלת ישראל, כי אני מסתכלת על מבחן התוצאה, אם אני לא טועה לפני שבועיים הם קיצצו 200 מיליון מתקציב השיקום, לטובת מימון המפונים, זה נכון? לממשלה הזאת הצפון לא חשוב, באמת היא איבדה את הצפון תרתי משמע. אז אין לי רק להצטער להשתתף בצערכם שמדינת ישראל מפקירה את צפון המדינה.

אתה אמרת קדיש? באמת אפשר לבנות בעסקים בצפון ארונות קבורה לתעשייה, לכלכלה, לתיירות, ליישובים, לקיבוצים.

לתעשייה.

לתעשייה, כן.

כמו בצפת שראינו.

אז תודה רבה אדוני יושב-הראש, ורק להתבייש.

תודה, מטי. בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות חרמון.

שלום לך יושב-ראש, שלום לחברים.

בני, התחלת לשפץ את הבריכה ההידרותרפית? לא מוותרים.

עוד לא התחלנו, לצערי, אבל אנחנו נעשה אותה כפי שהבטחתי, מיוחדת יותר, טובה יותר, מקצועית יותר בעזרת גופים פילנתרופים כפי שאמרת קודם.

למה, המדינה לא נותנת שם כלום?

המדינה תיתן מה שיש במס רכוש, ומעבר לזה יש בתוך ההחלטה שאני מאוד שמח שממשלת ישראל הקשיבה לנו שאנחנו אמרנו: תעסקו במה ולא במה. במקום לתת לצ'ייני להתחיל לעבוד ולהתחיל להשקיע כאן בצפון ולראות את הדברים שהם באמת בחשיבות העליונה כפי שאתה אומר כאן, חברי יושב-הראש, מוציאים אותו, מחזירים אותו, כאילו שזה פינג-פונג פה, משחקים עם אנשים אבל לא רק משחקים עם צ'ייני, משחקים גם איתנו כי חושבים שאנחנו מטומטמים – סליחה על המילה בוועדה הזאת – תנו לצ'ייני לעבוד. ואני שמח שבכל פעם שעליתי לתקשורת אמרתי את מה שאמרתי ואני חושב שזה כן השפיע, גם אני וגם חבריי, ראשי הרשויות.

אני רוצה, אדוני יושב-הראש, להגיד לך משהו. תראה, יושבים ראשי רשויות צעירים, דינמיים, חדורי מוטיבציה, סביב השולחן שלך בוועדה. אם אני מסתכל על קצרין, בכלל קצרין לא נמצאת בתוך קו העימות עם כל העדיפויות, לא מקבלים כלום ברמת הגולן. מה רמת הגולן? הקו שלה זה קו של שוויץ? עם מי היא גובלת? אחד, שניים. כמה פעמים נלחם שריף, ראש המועצה של גוש חלב, להסביר על דברים שמגיעים לו? ואומר, ומתחנן לכולם, 959, 1708, ממציאים כל היום מספרים ונוסחאות חדשות. אני רוצה להגיד גם, אדוני יושב-הראש, אתה ביקרת פה ואתה עושה פה מילואים. אני הגשתי קובלנה עליך למה אתה רק בחניתה ולא במרגליות או בכפר גלעדי.

מלחמת לבנון השנייה הייתי אצלך בחמ"ל עם גבי אשכנזי, מה אתה רוצה? זו חלוקה. כל מלחמה אני עובר.

החקלאות, שזה הבסיס שלנו, החקלאות והתיירות. מישהו מסתכל על החקלאים? מישהו רואה אותם, את החקלאים? מישהו מבין פה שיבול שלם של עונות שלמות, של זנים מיוחדים שאנשים משקיעים כל השנה, ולא רק אלו שעל הגבול, לא רק אלו שהצבא אומר להם שאתה לא יכול להתקרב, לא לרסס, לא לעשות, לא להסתכל על עובד שנהרג בפיגוע בגבול מרגליות שחיות בר כמעט באו ואכלו אותו ואז כיתת הכוננות של מרגליות הלכו בחירוף נפש להוציא אותו מתוך השטח. החקלאים כאן, אם הם לא יקבלו סיוע וגם צ'ייני וגם שר החקלאות וגם אורן המנכ"ל, אם לא תיקחו את הדבר הזה לידיים, לא יישארו פה חקלאים. אין להסתמך יותר על טורקיה ועל העגבניות שלה, צריך לחזק את כל החקלאות בכל מדינת ישראל, לחזק ולסבסד אותם.

עגבניות – הייתי בחיפה ביום שישי. וואלה, הזמן עובר כשנהנים. לפני שבוע ביום שישי הייתי בחיפה כשהייתי בחניתה הלכתי לשוק, עגבנייה בשוק תלפיות בחיפה עלתה 22 שקלים, כמו מנגו. לא קנינו עגבניות, ויתרנו, אכלנו מלפפונים, זו הייתה בושה, בושה. למה? כי עצרו יבוא שהוא לא היה ראוי להכנסה לישראל, וכי חקלאים בישראל לא משתלם להם לגדל עגבניות כי קונים אותם.

כי שברו את החקלאים, במקום לעודד חקלאות מקומית כי מייבאים.

אפשר לעשות מעגבנייה שקשוקה, אי אפשר לעשות משקשוקה עגבנייה. עשו מהחקלאים שקשוקה, חבר'ה.

אנחנו מקצוענים של ידע על עגבניות בעולם. כל הידע החקלאי שלנו מייצר ביטחון תזונתי בארצות אחרות.

אי אפשר לדכא כל-כך הרבה שנים חקלאים ואז לבוא ולהגיד להם: איפה אתם? זה לא עובד ככה, סליחה.

אורן, בונים עליך.

וזה מה שאנחנו עושים, בזה אנחנו נלחמים.

הידעת, בן מובחר, שמשרד נגב גליל מתכוון לאשר לך במאמץ של צ'ייני, 12 מיליון שקלים למרכז ההידרותרפי?

יגיד לך אחרי זה צ'ייני בסמול טוק, תזמין אותו אליך לחדר, שהוא כבר נלחם בזה באופן אישי חודשיים וחצי לראות איך מוציאים את זה.

יפה.

אני שמח שווסרלאוף הביא את יוחנן למשרד הזה ואולי אפשר יהיה למצוא את הפתרון איך לעשות את זה.

יוחנן זה המנכ"ל מקבוצת יבנה, בחור טוב.

אדוני יושב-הראש תנו לי רגע, קשה לי בזום.

יאללה, קדימה, בני, פעם לא היה לך קשה, עכשיו נהיה לך קשה.

ולכן אני חושב שצריך להתמקד בלראות איך עכשיו את ה-800 מיליון שכמו שאמרה כאן חברתי, ראש המועצה שהלכה לכנסת, שאני לא יודע אם היא לא מצטערת על זה – אבל אני רוצה להגיד משהו.

אל תסתלבט עלינו, בני.

צריך לתת לכל הקיבוצים ולכל המושבים ולקריית שמונה ולמטולה, את הכסף שעכשיו יש בפעימה הראשונה והמיידית, שצ'ייני יבוא וייתן שעל מנת לחזק אותם. ואם צ'ייני יושב עכשיו ליד אורן, אני ממליץ לכם שניכם – קחו את הנושא של החקלאות לידיים, תגייסו את כל מה שאתם יכולים על מנת לחזק את החקלאים שלנו כאן בגליל.

צ'ייני, אתה גדלת לאמא ואבא שהזיעו פה בשביל להביא פרנסה הביתה מהחקלאות, ואנחנו תולים תקווה גדולה, אורן, בך ובדיכטר, שתיקחו אותנו ותביאו אותנו למקום שלא צריך להתחנן להקים לולים חדשים בקו הגבול, להביא חקלאות מתקדמת פה בגליל, ואנחנו חושבים שאלו הדברים שיחזיקו אותנו.

עכשיו אני רוצה משהו אחד להגיד ליושב-הראש.

בקיצור לסיום, אח שלי.

הנושא של היישובים שהם 0-9 כבודם במקומם מונח הרוויחו את הפינוי, הרוויחו את הכול בכבוד רב. אבל אנחנו עדים לכך שהרבה מאוד מהיישובים שלנו פה בגליל, גם הקיבוצים וגם המושבים וגם ראש פינה וחצור הגלילית, נמצאים בקרבת בסיסי צה"ל, והמהדורה שאנחנו חטפנו פה בסוף שבוע שעבר מדירה שינה מעינינו, יש כאן פחד גדול מאוד של אימהות עם ילדים והיישובים הדרומיים חייבים לקבל מיגון במיידי. למה? אלו יישובים ותיקים, בחלקם אין מספיק מקלטים ציבוריים, לא כולם עם ממ"דים ואני קורא כאן דרכך, אדוני יושב-הראש, לעשות את מה שצריך בעניין של מיגון וביטחון לתוך היישובים האלה. אנחנו חייבים לטפל בזה.

בנימין, בשעה 13:00 יש לנו דיון על ההגדרות הלא רלוונטיות של המושג קו עימות ומרחק מהגבול. הטילים נהיו 200 קילומטרים וההגדרות שייכות ל-20 שנים. אנחנו שומעים שהממשלה רוצה לשנות את ההגדרות, רוצים להבין איך היא תסתכל מחדש על המושג הזה. מי בפנים? מי בחוץ?

שני דברים אחרונים.

מה שניים? בני, משפט.

שניים קצרים. אחד, תשחררו את צ'ייני מירושלים, תנו לו להתחיל לעבוד פה אצלנו, אנחנו חייבים אותו כמה שיותר מהר וכמה שיותר חזק בשביל לנצל את התקציבים של ה-800 מיליון. וכמו שמטי אמרה, 400 מיליון מזה כבר לקחו. אני מקווה מאוד שצ'ייני ימשוך אותם ויחזיר את הכסף הזה בחזרה.

תודה רבה.

דבר אחרון, אם אנחנו רוצים להביא משפחות צעירות לכאן לגליל, אנחנו צריכים ביישובים של קו העימות, של 0-9 – וכן יש הגדרה כזאת ואנחנו ניצמד אליה – לראות שהיישובים האלה יקבלו את הפיתוח של המגרשים שלהם בחינם אין כסף, בתנאים. והיישובים הדרומיים שלנו שמתחילים להיות קו עימות, להיצמד א' אחד את כל היישובים, ושמנהל מקרקעי ישראל יפסיק לחמוד את הבנים שלנו ואת הצעירים שלנו.

אתה ראית את הדיון שהיה לנו על הצפון ועל ההון עם המנהל, ובעצם שם למדנו שכמעט שום הרחבה לא מתקדמת עכשיו בקו הגבול.

אדוני יושב-הראש, על המנהל אני יכול לכתוב ספר מה שעושים לי בעין קיניא. פשוט זוועה.

לא נעשה את זה היום, אולי בעתיד נקצה לזה דיון ייעודי. אנחנו רוצים לסיים את הדיון. עכשיו אני מבקש מכם, יש משרדים שכיבדו אותנו בנוכחותם ולא שמענו אותם. מי שממש חשוב לו להגיד משהו והוא הגיע – אני אתן לו. מי שלא – אנחנו נשמור את זה להמשך. קדימה, לפי הסדר דקה כל אחד.

אני אשמח. אני ענבל דואק, אני מהמשרד לביטחון לאומי. רק לא לסנגר או משהו, אבל 1786 יצאה בתקופת אי ודאות מוחלטת, תכננו שאנשים חוזרים בספטמבר לצפון, זאת הייתה התוכנית. המשרד מושקע בשלושה פרויקטים מרכזיים, יש לנו את כבאות והצלה ואנחנו די אנשי בשורה. יש גם החלטה נוספת לעניין כיבוי בצפון, יש את 1891 עם 52 מיליון. אני רק אגיד שאנחנו קיבלנו 14 מיליון תוספתי ב-1786, קרוב ל-12 מיליון ממקורותינו, אנחנו כרגע במימוש מאוד חלקי רק ממקורות המשרד.

ענבל, נכון? החתן שלי קוראים לו ענבל, זה שהתחתן. ענבל, צריך לציין שגם הכסף שלכם לכבאות היה תקוע באוצר.

בדיוק.

והוועדה הזאת נלחמה קצת לשחרר לכם את הכסף.

אני ממש מצרה שראשית הצירים לא נמצאת בחדר. בפעם הבאה כשהיא באה פשוט לסנדל אותם. הם צריכים לצאת ולכבות את האור בסוף הדיונים לפי דעתי, כי כרגע הבעיה היא באמת התקציבים, גם התוספתיים וגם ממקורות המשרד וגם צריך לזכור שכשהכסף מגיע יש עדיין בירוקרטיה משרדית.

את מה שיש לך תבצעו ב-100% עד סוף השנה?

ככל שהכסף יגיע אתמול – כן, התשובה היא כן.

יש לך תקצוב ואין לך הרשאה על הצפון?

נכון.

את יכולה לשלוח לנו מכתב בנושא עם הפרטים ועם העתק לאוצר ולצ'ייני? אנחנו רוצים לראות את הבעיה הזאת.

בהחלט. אני אתמול שמחתי לדבר עם רננה, יש לו בוסטרית מאחוריו, והיא אמרה לי אוקיי השנייה יצאנו מהאוצר, אנחנו נטפל בזה.

היא פה.

רננה? אחלה. אז אנחנו אופטימיים.

אבל אני כן רוצה לעדכן שאנחנו מושקעים בכיתות הכוננות בצפון ועוד ברכש.

עשיתם עבודה טובה. קמו 700 כיתות כוננות, יש טרקטורונים לכיבוי ביישובים. אני אישית עבדתי על הטרקטורון הזה, כיבינו אש ביער פעמיים מכטב"מים ורחפנים.

עוד מעט לא יישאר מה לשרוף.

מטי, תני לנו תקווה. המצב קשה אבל - - -.

אני כן רוצה לומר שאנחנו מצפים לעבודת המטה.

ענבל, אני רוצה לתת לנציגים אחרים של משרדים שהם פה איתנו. קצר ולעניין, כן, בבקשה, להציג את עצמכם.

יש פה את כב"ה שרוצים להציג גם.

שמי אוסקר פוקס, אני רמ"ח הגנה מאש של מחוז צפון ואני רוצה להגיד להמשך שבצפון הם גיבורים אמיתיים, באמת שתדעו שהם הגיבורים האמיתיים.

ממש. וגם אני דרשתי בוועדת חוץ וביטחון גם בוועדת המשנה שלי זה קצת השתפר, היה שלב שהצבא חשב שכיבוי אש זה בעיה של כיבוי אש, ואני אמרתי שזה איום אסטרטגי על מדינת ישראל.

לגמרי.

ומתחיל להיות רמת תיאום גבוהה יותר בין הצבא אל כיבוי אש כולל הקצאת כוח אדם ומשאבים משותפים ותיאום טוב יותר וראיתי את זה בפועל קורה בשטח. מה עוד אתה רוצה להגיד?

אנחנו בשיתוף פעולה מלא-מלא עם צה"ל בכל הרמות. מה שאני רוצה להגיד, וזה אולי כמחשבה קדימה, אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להגיע מהר. אנחנו מבינים שההגעה המהירה שלנו אל מוקדי השריפה הוא קריטי וכרגע יש לנו חוסר בתקציב קרנות כיבוי בצפון.

יש לך תקציב מאושר ל-2024 שאין אישור ביצוע?

כרגע לא.

דואק, יש לך תקציב 2024 ללא הרשאה? ואנחנו רוצים את המכתב הזה, אנחנו רוצים להילחם על זה.

1786 לא דיברה על הקמת תחנות נוספות, אלא זיווד כיתות כוננות ותגבור מה שקיים.

המיידי, ה-emergency, ואתם מדברים על בניין הכוח. בסדר. תראו, מי שלא למד כלום מאסון הכרמל ששם איבדנו גם בן ירוחם ויש לפעמים יישובים עם ציר כניסה אחד שכולו מיוער וכל היישוב, ואנחנו חייבים עולמות שלמים של כיבוי אש. הרחקת העצים, עישוב, ממטרות, פריסת צנרת, לחץ מים.

עצמאות לרשויות זה הכי חשוב, כי באירועי חירום כב"ה עושים תיעדופים וזה בסדר, באירועי חירום כוללניים הם עושים תיעדוף, אנחנו בתור רשות עם כיתת הכוננות צריכים עצמאות ורק ככה זה יכול להיות.

בוא אני אספר לך משהו. אם אתה תארגן קבוצת מתנדבים שלך לכיבוי אש.

יש.

הם יעמידו לך את האמצעים ואת ההכשרה.

יש.

ואז אתה תוכל לצאת לביצוע.

אנחנו מחכים לרנג'רים, אדוני יושב-הראש, הרבה זמן.

חשוב לי כן לציין שיש גם מיפוי של קווי חיץ וזאת עבודת מטה שהוגשה לראש הממשלה ואנחנו ביחד עם המטה נקדם. יש מיפוי של יישובים איפה צריך לעשות? יש 12 יישובים בצפון, חשוב לנו.

ענבל, אני קוטע אותך, אני לא אצליח.

אני לא יכולה, יש לי עוד. הרשות לביטחון קהילתי.

אבל אני כבר אשם שקראתי לך שוב. כן, גברתי, רצית להגיד משהו?

שלום, נופר קין, משרד הבריאות.

רק תני לנו תשובה האם הוקצה הכסף בהחלטה?

אז אני אגיד, רוב התוכניות של המשרד מתייחסות לתוכנית החומש ויש תוכניות קדימה, ולכן קריטי שההחלטה הזאת תעבור, כי בסופו של דבר כדי לייצר רצף של מענים ולבנות את הדברים החדשים זה צריך לקרות וזה לא נכון שזה יקרה בתוך 2025, וזה משהו שחשוב לי להגיד.

כי זה רב שנתי.

לגבי התקציבים שבתוך התוכנית כמו שאמרתי, היה צריך משהו שצריך לממש. יש 32.5 מיליון שקלים בתוך משרד הבריאות, בתוכו 15.5 למרכזי החוסן שהלכו למרכזי הפינוי.

חשוב.

יש שם רכזים, זה המשך של עבודה שתוכננה בתוכנית העבודה עד אפריל כי לא ידענו עד איפה ימשיך הפינוי, וזה בעצם מכסה את הדבר הזה.

את יודעת, אני הייתי שר משרד הביטחון ב-2020, ולא היו מרכזי חוסן בצפון, היו רק בדרום.

אתה הקמת.

לא, אני לא הקמתי.

לקחת חלק.

לא, אני רוצה להגיד לך שהיו פעם מרכזי חוסן בצפון, במלחמת לבנון השנייה, זה נשען על תורמים ועל עמותות ונגמר הכסף וסגרו. ואנחנו פתחנו את מרכזי החוסן בתפיסה שזו המדינה צריכה לעשות ובשותפויות של רשויות, ובני בן מובחר פה דרמטי ודוידוביץ' דרמטי והקמנו אותם בראייה אזורית.

תדמייני שכשבאנו ממשרד הביטחון הקמנו את זה ב-300-400 אלף שקלים למקום. המלחמה, לצערי, מלמדת שיש לנו אלפים-אלפים של נפגעי טראומה ואם לא רוצים שהם יהיו פוסט טראומה, צריך לעשות המון טיפולי טראומה, המון טיפול מונע, המון עבודה קבוצתית.

קהילתית.

וההקצאה שלכם של ה-15 מיליון היא מאוד דרמטית וחייבים מבט רב שנתי, שזה לא יהיה עונתי, שזה לא יהיה חד שנתי ואז עוד פעם משבר. חייבים לייצב ונעשתה פה עבודה גם מצידכם. זאת אומרת, אנחנו יצרנו את מרכזי החוסן אבל מי שהוביל אותם ולקח אחריות גם בהיקף מימון גבוה זה משרד הבריאות, וגם לכם מגיעה מילה טובה על הדבר הזה.

אני רק אגיד שה-15.5 מיליון זה מתוך ההחלטה הזאת. אנחנו הרחבנו אותם השנה בעוד 22.5 מיליון.

מדהים. תודה רבה.

אני רוצה לנצל הזדמנות שאנחנו מדברים על הבריאות.

מה יש לכם היום? כולם רוצים לדבר הרבה.

כי זה הנושא הכי בוער, שלא התקבלו ולא יושמו ההחלטות שכבר התקבלו. אני רוצה להוסיף משהו לגבי בתי חולים שנמצאים בגבול הצפון, יש לנו שני מרכזים רפואיים, יש בית חולים זיו בצפת ויש מרכז רפואי לגליל בנהריה. המרכז הרפואי זיו כבר קיבל הגדרה של מרכז רפואי על, ואמור לקבל תקציבים נוספים כדי להרחיב את הפעילות ולתת מענה למקרים מורכבים בבריאות.

בית החולים נהריה נמצא בגבול וגם זקוק לתקציב נוסף למיגון, וגם, אני חושבת, לתקופת החירום שהיא לא שעת חירום קצרה, יש לנו תקופה מתמשכת ואנחנו עדיין מתכוננים להסלמה של המצב הבטחוני בצפון. אני חושבת שצריך לתת הגדרה לפחות זמנית, למרכז הרפואי בנהריה, כמרכז רפואי על כדי שיקבלו תקציבים ויהיו מוכנים לטפל.

הוא גם נשא בנטל. פונו לשם נפגעים מעראמשה, מחניתה, ממעלות, ולוחמים נחתו שם.

ופצועים קשים בכמויות וגם בחיילים וגם באזרחים שבתקציבים שיש להם.

את צודקת, וטטיאנה תמיד הלוחמת למען בתי חולים, ואני מבסוט עלייך.

נכון, וצמצום פערים בבריאות.

תודה רבה.

אני מבקשת שזה יהיה רשום בפרוטוקול.

נרשום.

כבוד חברת הכנסת, מה שאמרתי בחלק מהתוכניות הארוכות טווח של החמש שנים והשיקום, מופיע בדיוק שיפור.

סטטוס ותשתיות.

כן, של בית חולים נהריה ובית חולים צפת.

שזה לא רק בהגדרה, גם בתקציבים.

אלוף צ'ייני, משפט סיכום?

משהו קטן? נגב גליל, יהודה פרג'ון.

נגב גליל, אתם רק מקבלים מחמאות, מה יש לך להגיד בכלל? לפעמים עדיף לשתוק. טוב, תגיד משפט.

אז קודם כול אנחנו שמחים המחמאות קיימות ואנחנו נשמח לעשות יותר.

שיתנו לכם כסף יותר, לפעמים האוצר לא נותן.

צריכים להעביר את משרדי הממשלה לנגב גליל.

אתה רואה? רק לנגב גליל, אבל צריך לתת לכם כסף.

לא לשכוח גם משרד השיכון.

כן? מילה טובה?

חד משמעית.

גם מילה טובה זה משהו, לא הכול שחור. אתה רואה, אמרתי לך, אל תדבר, הם יעשו את העבודה.

האלוף צ'ייני משפט סיכום, ואני אסכם.

אני רוצה לומר שוב מה אנחנו עושים. אחד, קודם כול אנחנו עוסקים ב-1786. את ההחלטה הזאת צריך לממש ואנחנו נממש את ההחלטה הזאת. אין לי פה את כל סעיפי הביצוע אבל אני אדאג שזה יועבר לוועדה וליושב-ראש הוועדה אחרי שאנחנו נאסוף מכל המשרדים. אספנו כבר מחלק לא מבוטל מהם, אבל אין לי את התמונה הכוללת המדויקת ואני אוהב להיות אדם מדויק, זה הדבר הראשון.

הדבר השני, אנחנו מכינים תוכנית ארוכת טווח, תוכנית של ארבע שנים עד 2030, שבה אני חושב, נכניס את רוב הדברים – זה הופיע פה במצגת – שמבקשות הרשויות המקומיות, העיריות וכן הלאה. נעשה את זה בעבודה קשה מול הרשויות המקומיות, הן מכירות את הצרכים הכי טוב ואז מול משרדי הממשלה, כדי שבסוף תהיה תוכנית ממשלתית אחת מסודרת לגליל.

הדבר השלישי שאנחנו עושים, וזה טווח הביניים, בגלל שאנחנו ברגעים האחרונים של הכנת תקציב ל-2025 – ואני רק חודש וחצי כרגע נמצא פה – אנחנו נהיה חייבים מתוך התוכנית הרב שנתית, להקצות את 2025, כי אחרת לא יהיה תקציב תוספתי ל-2025. את זה סיכמתי אתמול עם סמנכ"ל האוצר ואנחנו נפעל ונעשה את זה.

באשר ליישובים שאינם 0-9, אנחנו נצטרך להסתכל על התמונה. אין לי תשובה לעניין הזה כרגע, זה אירוע מורכב שצריך לשבת עליו ולבדוק אותו לפרטי פרטים. ובסיכומו של דבר אני מאמין שממשלת ישראל תידרש לנושא ואנחנו נדאג לטפל בכל אחד ואחד.

אני רוצה שתדעו, אני מסתובב בגליל כמעט לאורך כל השבוע, אני מכיר את היישובים המפונים והלא מפונים. לא חושב שיש הרבה אנשים שישבו עם שמונת הקיבוצים הלא מפונים בצפון עמק החולה, אני ישבתי איתם כבר פעמיים. אתם יודעים מה? אני לא רציתי להגיד את זה אבל אני אגיד פה, נסעתי עם הילדים שלהם לבית ספר עם ההסעה בבוקר, למה? כי זה אכפת לי. אבל אני שומע פה: לא נעשה כלום, שום דבר לא נעשה. זה פשוט לא נכון.

הייתי בבית חולים נהריה, אני לא יודע כמה מכם היו בבית חולים נהריה וראו בית חולים שעובד 11 חודשים מתחת לאדמה. כמה ראיתם? לא יודע. הייתי בבית חולים צפת, אני לא צריך שתלמדו אותי, אני נולדתי בבית חולים צפת, בסדר? הייתי בקצרין, פגשתי את כל ראשי הרשויות, הם יושבים פה, הם מכירים אותי כולם אחד-אחד. אתמול בערב הייתי עם חורפיש ואני אמשיך לעשות ואעשה כל מה שאפשר כדי לחזק את הגליל וכדי לתת מזור למצוקה של התושבים. אני כואב את כאבם בדיוק כמו שהם כואבים את הכאב. אני מכיר אותם היטב, אני גדלתי באזור הזה. אלו מחוזות נעוריי ואני אעשה כל מה שאפשר – כל עוד יתנו לי – לעשות כדי שהגליל הזה יהפוך להיות אבן שואבת ולתפארת מדינת ישראל. תודה רבה לכם.

תודה אלוף, אני רוצה להגיד לך שכתוב בחז"ל 'אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה'. אז הכאב שעלה פה הוא מצטבר על פני שנה שלמה, ואתה נושא באחריות רק מרגע כניסתך לתפקיד, אבל מוטל עליך בעצם כל הכאב והדאגה והבעיות שהצטברו בשנה האחרונה בצפון. אני יודע שאתה בא בנפש חפצה ובנחישות ובחריצות לעשות את זה, וגם אם נאמרו דברים מתוך כאב וזעם בעידנא דריתחא, מה שנקרא, אפילו דוידוביץ' דיבר מדם ליבו, לא כלפיך אישית, תבין את זה.

אני רגיל, אני פוגש אותו הרבה. אנחנו חברים טובים שתדע.

הוא נושא באחריות לצפון, הוא מרגיש כמי שצריך להגיד את זעקת תושבי הצפון ואם היא לא נשמעת בעדינות, לפעמים אתה אומר את זה בצורה הכי נוקבת. אבל אני יודע שהוא פרטנר שלך, ואני יודע שראשי הרשויות הם פרטנרים, ואם הייתי מייעץ לך הייתי אומר כך: אחד, להתמודד ולנצח ניצחונות ראשונים, ניצחונות ראשונים הן בעיות מיידיות שיש לקהילות ורשויות בתקציב הקיים ודברים שהתקציב לא פתר ואפילו בתוכו לנייד 20-30 מיליון, בתוך התקציב שיש בו תת ניצול ולהביא לוועדת כספים ולפתור בעיות, ולבוא איתם בשותפות אמת עם תוכנית רב שנתית שמטפלת ברשות שלהם ובאזור, וזה נע בין המקומי לאזורי.

אני אומר לך שבאמת עד כאן הממשלה לא הייתה כתובת. אני גם אמרתי למנכ"ל משרד ראש הממשלה: אתה צריך לתת גב. שמתם פרויקטור – תנו לו גב, תנו פטיש חמש קילו. אם כלכלה זה תת תקצוב, אי אפשר לשקם את הכלכלה ב-30 מיליון שקלים. ואם החקלאות זה 19 מיליון זו בושה למדינה. אלו מספרים שלא ניתן יהיה לראות בתקציב 2025 למען הצפון, ואתה צריך לקבל גיבוי ממשרד ראש הממשלה. יש לך פה את כל הגיבוי הציבורי לפעול בנחישות ולכסות על פערים שהצטברו שנה שלמה, זה לא יקרה ביום אחד ואנשים נדרשים לאורך רוח, אבל אני מאמין שניתן לעשות יותר ואנחנו נהיה איתך בדבר באופן פרקטי.

הוועדה תתכנס באזור סוף נובמבר שם יוצג ביצוע בפועל של כל משרד בטבלה תקציבית, הקצאה חדשה, לאן הלכה? מה בוצע? מה חסר? מה ייגרר לשנה הבאה? וקריאת כיוון רב שנתית במידה וכבר תסתיים העבודה התכנונית בסוף נובמבר.

תודה לכלל המשתתפים, סליחה למי שלא דיבר, אני אשתדל לפצות אותו לפעם הבאה. תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:37.