פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע
והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
18/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד ( 18ביוני 2024), שעה 13:06

הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר
יוראי להב הרצנו
יוליה מלינובסקי

מיכל - משרד ראש הממשלה

ג'ייקוב - משרד ראש הממשלה

אסנת הראל וינשטיין - אשכול ביטחון, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נירית להב-קניזו - יעוץ וחקיקה - המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים

נדב גולני - עורך דין בייעוץ וחקיקה ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים

שמרית גולדנברג - ממונה, משרד המשפטים

נעם שלומאי קוניץ - מתמחה, משרד המשפטים

עמיר אריהן - ראש הרשות הביומטרית, הרשות לניהול המאגר הביומטרי

שני קרני - עוזרת משפטית ליועמ״ש בלמ, המשרד לביטחון לאומי

אבישר חי - ר יח מחשוב חקירות, המשרד לביטחון לאומי

טל פז מזרחי - קמד אחמ וטכנולוגיות יועמש, המשרד לביטחון לאומי

מרגלית לוי - יועמ"ש הרשות לניהול מאגר ביומטרי, משרד הפנים

מאיר גופשטיין - ראש אגף, משרד הפנים

אברהם דומב - מדען ראשי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נעמה בן צבי - הממונה על היישומים הביומטריים, מערך הסייבר הלאומי

מיכל בלאו אור - ייעוץ משפטי, מערך הסייבר הלאומי

אורן אריאב - מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, רשות האוכלוסין וההגירה

תמי אזרזר - מנהלת אגף מרשם וביומטריה, רשות האוכלוסין וההגירה

יעקב הרשקו - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

עירית ויסבלום - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אריאל מרנס - יועץ מנכל, רשות האוכלוסין וההגירה

יורם אורן - יועץ, רשות האוכלוסין וההגירה

ישי עשהאל - מנהל תחום בכיר תש"ררשות המיסים, משרד האוצר

רויטל זאוברר - עו"ד,מחלקה משפטים, משרד האוצר

אוסנת איבגי - מנהלת תחום בכירה מכס אכיפה ברשות המיסים, משרד האוצר

עדי שיינבך - מובילת תכניות דיגיטליות בחשכ"ל, משרד האוצר

שליו לוי - מרכז המחקר והמידע בכנסת

רינת ברנדל - ייעוץ משפטי, הרשות להגנת הפרטיות

צבי דביר - התנועה לזכויות דיגטיליות

ניב ויזל - מנהל מחלקת טיפול ביטחוני בנוסע, רשות שדות התעופה

פסח ברנד - עורך דין בכיר, רשות שדות התעופה

שחר נוימן - מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, משרד הכלכלה והתעשייה

שרה אליהו יצחקוב - ממונה ועדת הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין

רותם פרלמן פרחי - חברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין

טלי מסיקה - ר' היח' להסדרה ביטחונית, משרד הביטחון

יהודה קונפורטס - עורך

מיקי כהן - יועץ

אור דונקלמן - ראש תת המרכז לחקר ביומטריה ויישומיה

רבקה דב"ש - עמיתה בכירה

ירון סובל - עורך דין

נירה לאמעי רכלבסקי

לאה קריכלי

אליחי כנפו



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024

שלום לכולם. אנחנו פותחים את הישיבה על חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 5), התשפ"ד-2024. כן גברתי היועצת.

שלום לכולם. בהצעת החוק יש שלושה הסדרים מהותיים, אפשר לומר שגם ארבעה. הם לא קשורים אחד לשני, ולכן אנחנו צריכים להידרש אליהם כנושאים נפרדים לחלוטין. באחד מהם אנחנו צריכים לדון ביתר עומק. אני אומרת את זה בגלל שפורסם שהישיבה תימשך שעה, ויכול להיות שתהיה ארוכה יותר.

ההסדר הראשון מציע הרחבה של שימושים בתעודת הזהות הביומטרית. אני מתחילה את הדיון בהנחה שכולם יודעים מה הכוונה – תעודה שמותקן עליה צ'יפ שבו שבב עליו שמורים תמונת פנים וטביעות אצבע. תעודת זהות ומסמך נסיעה שהוא בדרך כלל דרכון. אנחנו מדברים בדרך כלל על השימושים בתעודת הזהות, למרות שגם דרכון יכול לשמש לאותה מטרה בדיוק.

ההסדר הראשון מדבר על הזדהות ביומטרית בפני אדם שמשמש כמאבטח בגוף ציבורי. אנחנו מדברים על סעיף שש לחוק, אם מי מחברי הכנסת רוצה לראות את הנוסח, יש לי עותק נוסף פה.

את מדברת על סעיף 1(1)?

אני מדברת על סעיף 1(1) להצעת החוק שמפנה אותנו לסעיף שש לחוק, שם אנחנו מבקשים להוסיף מספר גופים נוספים, מספר בעלי תפקידים נוספים שיוכלו ליטול טביעת אצבע או תמונת פנים ולערוך השוואה מול התעודה. הבקשה היא לאשר את בעלי התפקידים שנמצאים בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים בתוספת הראשונה.

בעלי התפקידים כמפורט להלן מוסמכים לצורך אימות זהותו של אדם, במסגרת מילוי תפקידם לפי דין, ליטול ממנו אמצעי זיהוי ביומטריים, להפיק מהם באופן אוטומטי נתוני זיהוי ביומטריים ולהשוות את האמצעים או הנתונים כאמור, לאמצעים או הנתונים הכלולים במסמך הזיהוי של אותו אדם. מה שמופיע כרגע בחוק הוא כמובן עובד משרד הפנים שמנפק את התעודות, שוטר, סוהר, עובד רשות הביטחון, חייל, איש משמר הכנסת, מאבטח הרשות להגנת עדים. יש כאן אופציות נוספות, ומה שאנחנו מתבקשים להוסיף זה את כל התוספת הראשון ופריט מספר אחת בתוספת השנייה.

האם להיכנס לרזולוציה נמוכה, או לעשות סקירה של החוק באופן מקיף? כי מי שיציג את הפרטים הם משרדי הממשלה. אז אולי אעשה סקירה מלמעלה והם יציגו מה הם רוצים ולמה?

מה הם רוצים, אני חושב שאנחנו מבינים, אני חושב שצריך להבין את הבעיות – הציפי את הבעיות.

אז נעשה את זה מלמעלה. בעניין הוספת הגופים, מדובר בהרחבה משמעותית של בעלי התפקידים שיוכלו ליטול טביעות אצבע או תמונות פנים בכניסה לגופים מסוימים. ההרחבה היא משמעותית, כי היא תכלול, ואני מדברת על התוספת השנייה בחוק להסדרת הביטחון, את כל משרדי הממשלה. אם כיום מדובר על גופים שיש לגביהם ביטחוני-אבטחתי, היום זה כולל את כל משרדי הממשלה. כאן אני שמה על השולחן את השאלה: האם אנחנו חייבים שאותו בעל תפקיד בכניסה למשרד ממשלתי ייטול גם טביעות אצבע, או שאפשר להסתפק רק בתמונת פנים, בניגוד לכניסה לגוף מאובטח יותר ששייך למערכת הביטחון וכדומה. שאלה שאני מניחה כאן על השולחן ונדבר עליה. הסיבה היא שהגירה של תמונות הפנים שניטלות מאדם ברגע שהוא רוצה להיכנס לאותו גוף אסורה, וחייבים למחוק את התמונות. כל מי שעושה את ההשוואה הזאת מחויב על פי סעיף שש למחוק את התמונות ואת טביעות האצבע. לטביעות אצבע מתייחסים תמיד כדבר שראוי ליותר אבטחה, לעומת תמונות פנים שיותר זמינות במרחב הציבורי.

ההסדר השני מדבר על אותו זיהוי אבל לא בידי אדם אלא על ידי מכונה – מה שנקרא קיוסק. כרגע הקיוסקים האלה מופעלים במתקנים של רשות האוכלוסין, אישרנו את זה לפני כמה שנים, שם הם מופיעים דווקא בתקנות ולא בחקיקה הראשית; שם הם גם מלווים בכמה הוראות שלא מופיעות כאן לגבי אבטחת המידע, שמירה על פרטיות ווידוא ואכיפה של המחיקה של תמונות הפנים וטביעות האצבע. יש כאן נושא נוסף של מה קורה עם אדם שלא יודע לדבר אל מכונה – או שיש לו אוריינות דיגיטלית נמוכה מסיבה מסוימת, או שהוא אדם עם מוגבלות שמגיע למכונה והוא לא בגובה שלה או מסיבה אחרת הוא לא יודע לתפעל אותה. אני שמה את זה על השולחן, כי הצענו להוסיף הוראה מיוחדת לגבי אנשים כאלה, והעובדה שצריך לתת להם מענה ייחודי.

ההסדר השני שמופיע בסעיף שתיים להצעת החוק, מאופיין יותר במה שלא כתוב בו מאשר במה שכתוב בו. הוועדה מתבקשת לאשר סעיף שאומר שצפייה בתמונת הפנים שנמצאת בתוך השבב של תעודת הזהות הביומטרית היא שימוש מותר לפי החוק. זה שמי שצפה בתמונה כזו צריך למחוק אותה, אני אומרת כרגע מה שכתוב בהצעת החוק, כי אני רוצה לשים דגש על מה שלא כתוב, ומה שעומד מאחורי זה. צריך למחוק אותה, אסור לאגור אותה – אלה ההוראות, וזו עבירה פלילית לאגור את אותה תמונת פנים. מה שאנחנו מבינים שנמצא מאחורי הסעיף הזה, שלא ניתן להבין אותו מקריאה ישירה של הצעת החוק, זה לראשונה אישור של שימוש נרחב אזרחי ופרטי בתעודת הזהות הביומטריות – לא רק לשם אימות זהות של בעל תפקיד שמנוי בחוק.

באישור סעיף זה הוועדה מתבקשת לפעול באופן שנמסר לי בעל פה, ואני אנסה לדברר אותו כאן. הרעיון הוא שתהיה לאדם פרטי אפשרות לקרוא את השבב בתעודת הזהות הביומטרית של אדם אחר, באופן שיוריד את תמונת הפנים בלבד, שנשמרת בשבב נפרד למכשיר עליו מותקנת האפליקציה – מחשב, וככל הנראה השימוש היותר נפוץ יהיה בסלולארי. לצורך העניין יש להוריד את רמת ההצפנה שקיימת כיום בתעודות הזהות. לא הבנתי לגמרי אם בתעודות הקיימות או בתעודות חדשות שיונפקו. זאת שאלה בפני עצמה: האם מי שכבר יש לו תעודה מהדור הישן יותר או מה שכבר הונפק, יוכל לעשות את זה או שזה רק מי שיונפק לו בעתיד. גם על זה צריך להבין מה עושה מי שיש לו תעודה ורוצה להשתמש בשימוש הזה, אבל זאת באמת שאלה צדדית לדעתי. זאת להבנתי על מנת ליצור אינטראקציה של ווידוא זהות גם בשוק החופשי, אל מול התעודות, מתוך הנחה שאם עשינו את התעודות אנחנו רוצים לאפשר שימוש בהן ושנטען שהתמונה הפיזית על תעודת הזהות לא מספיק ברורה כדי שאדם א' יזהה אדם ב' שמציג לו תעודה.

אני אתן לממשלה להרחיב יותר כשתציגו את ההסדר הזה, אני סברתי שהדבר הזה צריך להיות ראשית כל מובהר לוועדה, כי כשהוועדה מאשרת, גם אם תאשר רק את הסעיף הזה, או את שלושת הסעיפים שמוצעים פה, היא מאשרת הרבה יותר, והוועדה צריכה להבין מה היא מאשרת היום.

שאלות שעולות הן שאלות בסיסיות כמו: מה הסיכונים לפגיעה בפרטיות או לאבטחה של התעודה – מדובר בתעודה שאמורה להיות הכי מאובטחת שיש – כל תעודות הזהות הביומטריות עודכנו מהנחה שיש פה גניבות זהות, לכן חייבים תעודה מאובטחת היטב, לכן ההתייחסות שלהם היא כזו. מה הסיכונים? מה התקלות האפשריות? האם יכול להיות שתהיה בטעות פתיחה של השבב של טביעות האצבע, או רק של תמונת הפנים? האם יש סיכון כזה? במה הוא כרוך? האם יכול להיות שניתן לקרוא את התעודה של אדם בלי שהוא מרגיש? כלומר בלי שהוא יודע שקראו את התעודה שלו מרחוק, או בלי שהוא הבין שהמתקן עליו הניח את התעודה פותח את השבב ומציג את תמונת הפנים שלו באופן שלא נמחק, חשוב להבין. זו לא תמונה שמופיעה ואז נעלמת, זו תמונה שמופיעה, ומי שהתמונה הגיע לו המכשיר יכול, למרות שאסור לו לפי חוק, להשתמש בה.

אם כן אפשריים שימושים שיכולים להיות הונאה, אנחנו צריכים להידרש לזה גם מבחינה פלילית לדעתי, לכן אני חושבת שבבסיס, ואני גם אראה את זה בנוסח, צריך להוסיף לפחות שצריך את הסכמת האדם כדי לקרוא את תעודת הזהות שלו.

שאלות נוספות שמתעוררות הן, כמובן, הנושא של קטינים – הסכמה של קטינים בני 16 שנושאים תעודות זהות. לא עשינו דיון מעמיק בזה, אבל אני חושבת שחסרים אלמנטים מינימליים שצריך להוסיף להצעת החוק הזאת, כי מה שהוועדה מאשרת, אם תאשר את הנוסח הזה הוא דבר שהיא לא מודעת אליו ולגבולות או למגבלות שלו. אולי לוועדה יש גבולות או מגבלות שהיא רוצה להציב בעניין הזה, כמו למשל האם השימושים צריכים להיות בשוק החופשי או הפרטי או רק אל מול גופים ציבוריים או דו מהותיים. זה בקצרה לגבי ההסדר השני.
ההסדר השלישי, משהו אחר לגמרי, הוא לגבי הכללים - - - השימוש של המוסד והשב"כ במאגר הביומטרי – החוק מאפשר למוסד והשב"כ לא סתם לקבל מידע, אלא מאפשר להם גישה למאגר הביומטרי.

ממתי זה?

מתמיד יוליה, גם אז שאלת למה, וניסינו לכתוב שהכללים יאושרו בוועדה מסווגת בכנסת, אבל - - -

נכון, הייתה ועדה מסווגת בכנסת.

היא קיימת, אבל לא נתקבלה הצעה, גם אני הצעתי את זה בזמנו, שהכללים לפיהם הם משתמשים במאגר וניגשים אליו יאושרו בוועדה המסווגת, אבל זה לא התקבל, אז הכללים האלה היום לא חייבים פרסום, לא מגיעים לכנסת, והם בעצם חסויים.

- - - של הוועדה הזאת, היא לא מצליחה לקבוע כללים לגבי השב"כ והמוסד. המשטרה רק באישור של שופט מחוזי - - -

נכון, אבל לגבי השב"כ והמוסד אין כזה מנגנון. למעשה הכללים האלה לא מגיעים לכנסת בשום צורה – לא לכנסת ולא לציבור.

מיכל, משרד ראש הממשלה תהליך אישור הכללים של רשויות הביטחון סעיפים 21,22, קובע בסעיף 35(ב) לחוק - - -.

מיכל, אני לא הגעתי לזה, אם זה מה שאת רוצה להגיד אני עומדת להגיד את זה.

אבל את אמרת שזה לא עובר בכנסת, וזה כן עובר בכנסת – עם ראש הממשלה – "עם אישור ועדת השרים ליישומי, ולאחר שהועברה להמלצת הממונה לקבוע כללים". ואז יש גם פיקוח של ועדת הכנסת, נכון שזה לא מגיע לאישור, אבל יש פיקוח.

מה הפיקוח? אולי אני לא מבינה משהו.

"ראש הממשלה רשאי, באישור ועדת השרים ליישום ביומטרי, וועדת הכנסת המשותפת ליישומים ביומטריים". זאת אומרת שאנחנו מדברים גם - - -

אבל אלה כללים לביצועו של החוק בכל הנוגע לפעילויות אבל לאו דווקא לגישה למאגר.

הכללים לפי 21 ו-22.

מה הדיון?

הסיפור הוא לא זה הסיפור היחיד הוא שכיום - - -

זה סיפור מאוד חשוב.

אבל זה לא הסיפור שאנחנו דנים בו כרגע.

אני רק אומרת שמבחינת הצעת החוק הסיפור הוא שהכללים האלה ובכלל התפעול של רשויות הביטחון - -

לא אין בעיה עם רשויות הביטחון.

- - תלוי היום בתקנות שגם מביאה המשטרה לשימוש במאגר, אני אומרת את השורה התחתונה, ורוצים לנתק את התלות הזו. הסיפור נקבע מלכתחילה, כי הוועדה רצתה שיהיו לפניה כל התקנות והכללים שמאפשרים את השימוש במאגר בערך באותו זמן, כדי להבין את הדבר הזה.

במציאות מה שקרה הוא שמ-2010 עד היום, המשטרה לא הביאה כללים לשימוש, למעשה רשויות הביטחון עם אותם כללים קצת שבויות של העניין הזה, כי הן לא יכולות לתפעל את הסעיף שמאפשר את השימוש במאגר מבלי שהמשטרה הביאה את התקנות. והיום, עשר שנים אחרי זה, זה כבר פחות רלוונטי.

אני חושב שאין לנו בעיה לתת לגופי הביטחון גישה לנתונים האלה, אלא לפתוח את זה לעוד גופים שהם לאו דווקא ביטחוניים ולא יודעים לעבוד ולאסוף.

לא, המאגר לא נפתח לעוד גופים, מה שאתה מדבר עליו הוא הזיהוי.

כן, אני מדבר על הזיהוי.

אז נראה לי שלא היית כש - - -

אז אני מתנצל.

זה הסדר אחר, שמאפשר אימות זהות של אדם אל מול התעודה – לקחת לו טביעות אצבע ותמונת פנים.

על זה אני מדבר.

אז דיברתי על זה, שאולי במשרדי ממשלה, שזה משהו רחב יותר - -

שלא יאפשרו גישה.

- - אולי לא יהיו טביעות אצבע.

נכון.

אפשר לחשוב על זה אבל זה הסדר אחר.

עוד משהו? או שנתחיל לשמוע את המומחים.

אני חושבת שהממשלה תציג עכשיו ביתר פרוט את מה שעומד מאחורי הבקשה.

עירית ויסבלום מהייעוץ המשפטי של רשות האוכלוסין. אני רוצה להגיב למה שנשמע בין השורות, שהדברים שאנחנו עומדים לעשות לא כתובים בהצעת החוק, וכדאי שהוועדה תדע מה עומד מאחורי זה. הכול מפורט בהרחבה בדברי ההסבר – כל הסיבות, כל המשמעויות, אנחנו לא מסבירים כלום, אבל החוק הוא לא ספר שמספר סיפור. אם קובעים שצפייה בתמונת הפנים במסמך הזיהוי אפשרית והשימוש בה מותר על פי החוק, זה לאור סעיף אחת, בו החוק קובע את השימוש המותר באמצעים הביומטריים, זה לא בגלל שאנחנו - - -

אבל כל הפרויקט שאתם הולכים להשמיש - - -

זה לא פרויקט.

ההשמשה העתידית של תעודת הזהות הביומטרית, כל הפיצ'רים שלה, החל מרמת האבטחה של התעודה, תקלות שעלולות להיווצר - - -

לכן יש דיון בוועדה, אנחנו נדבר על הכול, זה לא שאנחנו לא מספרים את כל הסיפור.

אני חושבת, וזה לשיקול דעתה של הוועדה, שיכול להיות שצריך ליצור גדרים או הגדרות לשימושים האלה, לאור מה שתגידו – סקר סיכונים שערכתם, תקלות אפשריות. מחלוקת מקצועית שאני מבינה שקיימת, אם אפשר לקרוא את התעודה מרחוק או לא, כי לכאורה גם אם היום לא ניתן לקרוא אותה בהצפנה שאתם עושים, אין שום דבר שמגביל אתכם בהורדת דרגת ההצפנה.

אין מחלוקת, אנחנו נסביר הכול.

פה הדבר הזה פשוט לא מופיע בחוק. כל המלל לא מופיע בחוק, צריך להבין את זה.

ודברי ההסבר לא מספיקים לטובת העניין הזה. דברי ההסבר הם לא חוק.

גם דברי ההסבר לא הסבירו לי את הכול.

בסדר גמור, אנחנו פותחים הכול בדיון, אבל זה לא שאנחנו - - -

אנחנו מתחילים מהסעיף הראשון, לפני נושא תמונת הפנים, אנחנו מדברים על סעיף שש, בסעיף 6(א) לחוק מפורטים בעלי תפקידים שמוסמכים לאמת אז זהותו של אדם בדרך של השוואה ביומטרית – ליטול אמצעים ביומטריים, ולהשוות אותם לאמצעים השמורים בשבב של תעודת הזהות או הדרכון.
אני אשים את זה בצד, המאגר הביומטרי לא קשור לזה, זה אחרי שהנפקנו תעודת זהו או דרכון, ומגיע אדם עם המסמך הזה, למשל בפני שוטר או אצלנו בלשכה או בביקורת הגבולות, רשימת נושאי התפקידים בסעיף ש(א), כוללת בעלי תפקידים שרשאים לעשות השוואה ביומטרית בין האדם נושא מסמך הזיהוי, לבין מסמך הזיהוי נושא השבב שהוא מציג, כדי לראות שלא לקח מסמך זיהוי ממישהו אחר ומנסה להזדהות באמצעותו.

זה על בסיס דוגמאות מהמציאות?

בגבול.

כשאת עוברת בשדה התעופה ככה זה עובד.

ממתי אתה מזהה בשדה התעופה? אין לי הזדמנות לזה, אבל אתה לא - - -

זה הסעיף שקיים בחוק.

היא שואלת איך מזהים היום, והאם היו אנשים שניסו להתחזות.

טביעות אצבע?

היו לא מעט מקרים שאנשים, כדי להתחמק למשל מצו עיכוב יציאה מהארץ ולצאת, יכולים לקחת דרכון של מישהו שדומה להם ולנסות צאת אתו.

כמה מקרים כאלה היו?

אנחנו לא עושים רישום של כל המקרים, אבל סעיף שש של היום נועד למנוע את ההיתחזויות האלה, אנחנו לא מדברים על סעיף שש לחוק - - - מחדש - - -

תני לי לעזור לך. חברת הכנסת מלינובסקי, שמי נירית להב קניזו מיעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ואני הייתי בתהליך חקיקת החוק ב-2009, ושותפה לעבודת המטה הממשלתית הארוכה מאוד שנעשתה עוד לפני כן.

הסיבה שהחוק הזה נחקק ונוצר התיעוד הביומטרי, היא בדיוק אותם ניסיונות התחזות, לא רק בהרכשת תעודת הזהות, אלא גם בשימוש בתעודת הזהות. זאת אומרת שאנשים לא רק זייפו תעודת זהות ויצרו זהות חדשה, אלא גם לקחו תעודת זהות אמיתית של מישהו אחר, והשתמשו בה בפני רשויות אחרות. זאת אומרת שהחוק הזה נחקק בדיוק בשביל להתמודד עם התופעה הזאת, ובזמנו - - -

היא אומרת שעד היום לא קבלנו את מספר ההיתחזויות, חברי הכנסת ביקשו אז לדעת מה היקף התופעה ומעולם לא קבלו תשובה.

לא סתם שאלתי את השאלה הזאת, גם כשחוקקנו את החוק הביומטרי ב-2016, כמדומני, כשאני ישבתי על החוק, שאלנו מה מספר מקרי ההיתחזויות, ואז גילינו לדעתי שזה היה בסביבות עשרה, ממש מספרים בודדים.

הסעיף הזה נחקק בשנת 2009.

השימוש בתעודת זהות ביומטרית התחיל ב-2016, נכון?

ב-2013 התחיל הפיילוט.

הפיילוט התחיל. עכשיו שאלתי שאלה פשוטה מאוד: את אומרת שיש ניסיונות התחזות, ואנחנו רוצים לתת סמכות השוואה בין תמונת קרטון לבן אדם - - -

הסמכות הזו קיימת היום בחוק.

הסמכות קיימת, וזה מה שאנחנו רוצים לאפשר על ידי החוק הזה.

השימוש נעשה כבר.

כמה מקרים היו - - -

בכנסת, אגב, הוא לא נעשה.

השימוש נעשה בעיקר על ידי רשות האוכלוסין, וחלק מהסיבות הן בגלל ההצפנה. כל הגופים האחרים. כל הגופים האחרים שמנויים בסעיף שש לא עושים שימוש בסמכות הזאת, למעט המשטרה שעשתה בתקופה המבחן. הגופים האחרים לא עושים את זה בין היתר בגלל ההצפנה הקשוחה.

רוב המקרים זה - - -

מדוע אתם מאפשרים עכשיו לגופים שנמצאים מעבר לתוספת הראשונה של החוק?

כשבאנו עם התיקון לכתחילה, מערך הסייבר בקש שניתן את הסמכות הזאת גם ל מאבטחים של הממונים שלו בנוסף לבעלי התפקידים שמפורטים בסעיף 6(א), ואז הייתה הצעה ממשרד המשפטים שאמרה שזה לא הגיוני לתת את הסמכות הזאת רק למאבטחים ולממוני הביטחון של מערך הסייבר, אלא לכל המאבטחים וממוני הביטחון במשרדי הממשלה השונים. זאת אומרת שלא רק בכנסת אפשר יהיה לבדוק אדם מול תעודת הזהות או הדרכון שלו ולא רק שוטר יוכל לעשות את זה, אלא גם ממוני מערך הסייבר, משרד ראש הממשלה וגם - - -

המשרד להגנת הסביבה?

למשל.

למה?

ורשות שדות התעופה.

אני אגיד לפרוטוקול מה הגופים בתוספת, שיהיה ברור, כי אתם לא מקריאים את זה. מדובר להוסיף לחוק את משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, מפעלי מערכת הביטחון ומפעלים - -

הם קיימים כבר היום בחוק.

- - - לשכת נשיא המדינה, משרד החוץ, הגופים כדלקמן למעט הגופים והמקומות כפי שייקבע על ידי הממשלה – רשות שדות התעופה - - -

כפי שייקבע - - -

לא, זאת התוספת הראשונה, מה שאני מקריאה עכשיו זה מה שרוצים להוסיף.

אני מבינה.

רשות שדות התעופה - - -

יש בזה שימוש עכשיו, בגופים שיש להם סמכות, משתמשים בזה עכשיו?

בחלק מהגופים שיש להם סמכות עושים שימוש, למשל ברשות האוכלוסין, משרד הפנים, ביקורת גבולות ומשרד הביטחון. במשטרת ישראל, למשל, שיש לה סמכות לעשות שימוש, לא נעשה עדיין שימוש במכשירים, למרות שנמסר לי שהם נרכשו כבר לפני הרבה מאוד שנים, בגלל שזה מותנה בהתקנת תקנות ש - - -

ומה משווים בדרך כלל בכניסה היום, טביעות אצבעו או תמונות פנים?

זה לא נעשה כי אין תקנות במשטרה.

לא רק במשטרה, אלא בכלל בזיהוי שנעשה היום עם התעודה – איפה הוא נעשה ובמה משתמשים בדרך כלל.

נעמה בן צבי, ממונה על יישומים ביומטריים. הוצגו פה כמה מקומות שעושים בהם. יש גם - - - אלו לא דברים שאני יכולה להגיד בצורה מפורשת, אבל יש מספר מפעלים ביטחוניים שעושים את זה על פי ההסמכה הקיימת. ברוב המקרים ההשוואה נעשית מול תמונת פנים – זאת צורת הזיהוי הביומטרי המובילה. אגב, זה אמנם קשור לנושא הבא, אבל היה גם מתאר ביטחוני אחד שהטמענו על פי תקנות קיימות, את היכולת לעשות מול תמונת הפנים, וההצפנה מאוד הקשתה, לכן הפרויקט נגנז.

יש מקומות, בעיקר בתרחיש של בקרת כניסה, שם יש הרבה זמן ויכולות, שם זה נעשה בדרך כלל מול תמונת פנים.

כמה זה מועיל? כמה מקרי זיוף מצאתם?

אסביר: ראשית כל לא אנחנו מצאנו, כי גופי הביטחון - - - ניקח גוף ביטחוני שהכניסה אליו רגישה - - -

כבר ראינו בסיס של 8200 שנכנסו אליו חופשי-חופשי.

אני לא מייצגת את 8200, אני לא רוצה לדבר בשם הגופים האלה. יש גופים ביטחוניים שכשמגיעים אליהם, ואני בטוחה שכחברת כנסת יצא לך להגיע, עושים בידוק ביטחוני, ובודקים מראש, וצריך למסור להם את התעודה. לפעמים יש מבקרים קבועים שהגוף הביטחוני מחזיק מאגר תמונות מקומי שלהם, כי הם מבקרים קבועים. כשמגיעים לשם עושים בידוק. הגוף הביטחוני שהסף שלו, הרגישות שלו מאוד גבוהים, רוצה לוודא שבאמת מדובר בבן אדם שנכנס אליו.

את בורחת מהשאלה, הבנתי.

לא, אני לא בורחת, אני מבינה את השאלה. אני לא יודעת להגיד לך בכמה מקרים הגופים הביטחוניים בבידוק הזה או השני מצאו שיש קושי של זיופים, אבל הם מבחינתם רוצים את הזיהוי האמין ביותר שהם יכולים להשיג.

לא, לא , לא.

מבחינתם, בגלל רגישות הכניסה אליהם, צריכים לעשות את הבידוק הכי טוב. מטרת התעודות האלה בסופו של יום היא לא שהגופים האלה יבנו מאגרים משלהם, אלא שיוכלו לעשות את ההשוואה מול תמונת הפנים. בסופו של דבר אנחנו מגבירים פה - - -

ולא טביעת האצבע?

כרגע אין הבחנה, ואני חושבת שאפשר לדבר על זה. אני יודעת שברוב המקרים נעשה שימוש בתמונת הפנים לצרכי ההשוואה הזאת ולא בטביעת אצבע מכל מיני סיבות. אולי כל גוף ביטחוני יצטרך להביע את דעתו אם נרצה לשנות את זה.

אני שאלתי שאלה ואתם לא עונים לי עליה - - -

אני חושבת שאם החוק יתיר - - -

אני רוצה לדעת: באותם גופים שכרגע עושים בהם שימוש בהשוואה בין התעודה לבין הפנים – אתם אומרים לי שזה כבר קורה ברשות האוכלוסין ובגופים ביטחוניים – על כמה מקרי זיוף, אי התאמה או ניסיונות הטעיה אנחנו מדברים?

אין לי נתונים, גברתי, אבל צריך להבין שאם את רק מציגה את התעודה כך, זו לא התעודה הישראלית, אבל לצורך הדוגמה, היכולת שלך לוודא שלא מדובר בזיון היא הרבה יותר נמוכה.

הבנתי, אבל אנחנו צריכים - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד): אתם לא עונים.

- - אם לכל - - -

אתם מבקשים הרחבה מאוד משמעותית – משישה שבעה גופים, לכל משרד ממשלתי, זו הרחבה משמעותית.

למה כשאני נכנס למשרד החקלאות או למשרד הדתות צריך לזהות אותי בטביעת אצבע?

אף אחד לא מדבר על טביעת אצבע.

בוודאי שכן.

תמונה.

לא.

אין עקרוני. הדיבור לאורכו של החוק הוא תמונה ופה כתוב אמצעים ביומטריים שכוללים גם טביעת אצבע.

אם יש - - - ל-200,000 אזרחים, זה לא אומר שכולם גנבים, ואני לא יכולה - - - 200,000 על הספק. אני רוצה להבין, מכל הניסיון שכבר היה, מגופים שכבר עושים שמות, סביר להניח שאם חלילה הם תפסו מישהו זייפן זה מדווח לאנשהו.

אין הרבה ניסיון שכבר היה, כי אין בהרבה מקומות הטמעה של זה בגלל הקושי עם ההצפנה, אני חושבת ש - - -

אבל את אומרת ש - - -

אני רוצה כבר להגיד: לדעתי אפשר, ואם יש גופי ביטחון שיש להם צרכים אחרים אז אולי כדאי שהם יתייחסו לזה. אני חושבת שאפשר להסתפק בתמונת פנים לצורך השוואה, ואפשר לקבוע את זה כמגבלה בחוק. אם יש גופים ביטחוניים, ואני יודעת שהרגישים ביותר מיוצגים פה, אז הם יוכלו להתייחס לזה עם יש להם צורך אחר. באופן הגורף של הדברים, בסופו של יום, כשאת באה עם תעודה - - - אני מניחה, חברת הכנסת מלינובסקי, שגם במשרד החקלאות, כשבא אדם לבקר סביר שיבדקו את הזהות שלו, אז במקום להסתכל על התעודה מבחוץ, היינו רוצים לאפשר למי שצריך – זה גם לא מחייב אותם לעשות את זה, לעשות בדיקה יותר אמינה לגבי הזהות של האנשים שנכנסים לשם.

למה? למה יש למשרד החקלאות סודות ביטחון.

משרד החקלאות לא כאן.

מה זה משנה אם מראים תעודה כחולה או תעודה עם תמונה ביומטרית?

לא, כי זה נותן להם גישה למאגרים.

לא, זה לא למאגרים, אני הבהרתי שאין קשר למאגר הביומטרי – זה השוואה מול השבב של האדם.

התמונה וטביעות האצבע יכולות להישמר במערכת שבודקת אותך, ולכן הסעיף קובע שמכל הגופים הללו - - -

גישה.

לא לשמור.

זה לא נשמר במאגר.

לכן הסעיף דורש מכל הגופים הללו למחוק מיד אחרי הזיהוי, אני לא יודעת עד כמה אוכפים את זה - - -

יש פיקוח שמונע יישומים ביומטריים.

אם אין במאגר אז מאיפה משווים?

האם כל הגופים האלה יידרשו למחוק את התמונה וטביעות האצבע אחרי שהם זיהו.

לשבב בתעודה.

אורן, אתה רוצה להסביר איך נעשית ההשוואה בתור גורם טכנולוגיה?

אורן, אריאב, אני מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות של הרשות. אנסה להתחיל מהתחלה, כי אני חושב שהאירוע פה גדל לממדים יותר גדולים ממה שהוא באמת, הוא יותר קטן ממה שמצטייר.

מדינת ישראל בנתה תשתית שלמה – ענקית לנושא של תעודת זהות. היו אמורים להיות לתעודת הזהות שני חלקים – חלק פיזי, שהוא הפלסטיק שאנחנו מחזיקים ביד, וחלק דיגיטלי שנמצא בתוך שבב התעודה. במהלך יצירת התעודה, מסיבות שונות הוחלט את כל הרובד הדיגיטלי ולסגור אותו באמצעות מערכת בקרת גישה מורכבת ומסורבלת, כשהבעיה לא כזו מסורבלת, אלא שהמפתח לפתיחת הצי'יפ הזה מסווג יותר מכל מה שיש בתוך הצ'יפ. כלומר שהגוף שצריך להשתמש במפתח צריך להיות כל כך סודי שאין כזה גוף ולא משתמשים בזה.

כל מה שרוצים לעשות פה הוא ליצור מצב שהתעודה תממש את יעודה וניתן יהיה להשתמש בה. שאלתם על האזרח הפשוט? אנשים משתמשים בתעודת הזהות שלהם ברמה לא יום-יומית, אבל ברמה גדולה – כשאתה מוכר את הרכב שלך אתה מראה לפעמים לקונה או למוכר את תעודת הזהות שלך, כשאתה הולך לכל מיני מקומות אתה נדרש להציג אותה, אבל כולנו תקועים ברובד הטכני של הפלסטיק, ולא מצליחים לרדת לרובד הדיגיטלי.

מה יתרונו של הרובד הדיגיטלי על הרובד הפלסטי? את הפלסטיק ניתן לייצר ולזייף – יש זיופים כאלה, היו בשנה האחרונה מספר זיופים שהצליחו לתפוס אותם ומשטרת ישראל תפסה והביאה לנו לראות. למעשה כל עוד שלא מגיעים לרובד הדיגיטלי, בו יש מידע שחתום דיגיטלית על ידי המדינה, לא יודעים שזה אותנטי.

הרעיון פה הוא לאפשר שני רבדים – מקום שיחליט, לא מחייבים אבל אם משרד החקלאות יחליט, כמו שאומרת חברת הכנסת מלינובסקי, שאין לו צורך בזה וזה לא מעניין אותו, הוא לא יעשה בדיקה כזו כי זה לא מעניין אותו – הוא לא חייב לעשות את זה; אבל אם מערך הסייבר לדוגמה יחליט שכל אדם שהוא רוצה ייכנס, והוא רוצה רמת ודאות הרבה יותר גבוהה, ושאכן התעודה המוצגת לו היא התעודה האותנטית של הבן אדם, הוא יוכל לקחת את התעודה, להכניס אותה לתוך המערכת שאנחנו יודעים היום לייצר, ולעשות השוואה ביומטרית שנעשית במערך יחסים הדוק בין הכרטיס עצמו לאדם העומד מולך. אנחנו לא מגיעים לשום מאגר, לא מגיעים לשום חיבור לשום דבר. זה מה שאנחנו עושים דרך אגב בשדה התעופה – מגיעים עם הדרכון, בתוכו יש שבב, אנחנו מוציאים מהשבב גם את תמונת הפנים וגם את טביעות האצבע, זה נכון שבטביעות אצבע אנחנו כמעט לא משתמשים היום, ואנחנו עושים את ההשוואה.

הסעיף הראשון פה אומר, שאם היום המקום היחידי – יש רשימה מוגבלת מאוד של גופים שמותר להם לעשות שימוש בהשוואה ובטכניקה הזו, אנחנו מבקשים להרחיב את זה לכל גוף בטחוני ואבטחתי שאומר שהוא מוכן להשקיע את הכסף, המשאבים והמאמץ כדי לעשות את הבדיקה הזו, וחשוב לו שרק בעל התעודה ייכנס, ולא אדם עם תעודה מזויפת, ואני אעשה לו את הבדיקה.

על כמה כרטיסים ביומטריים מזויפים אנחנו יודעים מאז שזה התחיל?

אני יכול להגיד לך שבשנה האחרונה נתקלנו לפחות בשלושה-ארבעה מקרי זיוף כאלה - - -

זה לא דיגיטלי.

זה זיוף שאם הולכים לרובד הדיגיטלי ודאי מזהים אותו מיד שהוא לא, אבל אף אחד לא משתמש ברובד הדיגיטלי.

כמה תעודת זהו ביומטריות דיגיטליות אנחנו יועדים שזויפו?

אמרתי.

אבל הוא אמר עכשיו ש - - -

הוא אמר, ואני מכסים אתו, שבתעודה עצמה הפלסטיק מזויף, והצ'יפ עוד יותר מזויף, כי אין בו כלום, הוא שם אותו כדי שייראה כמו תעודה, אז יש שם צ'יפ, דרך אגב, אני יכול לספר לך כקוריוז שכשהמומחים שלנו מסתכלים על תעודה הם יודעים גם מאיזו תעודה מקורית זה נגנב, כי לשבבים יש אפיון – יש מקרים כאלה.

כמה?

שלושה ארבעה שהמשטרה תפסה, ויש גם מקרה שאני מגיע עם תעודה אמתית ולידית, לא שלי אלא של מישהו שקצת דומה לי. בעין האנושית עם הפלסטיק לא מזהים שזה לא בעל התעודה, בהשוואה ביומטרית כן אזהה שזה לא הבן אדם הנכון.

כמה מקרים כאלה היו?

כאלה מקרים אנחנו מכירים בעיקר בשדה התעופה – כלומר אנשים שמגיעים עם תעודות שאינן שלהם, אני לא יודע להגיד לך מספר, אבל יש אירועים כאלה על בסיס יום יומי.

לא מקובל עליי מה שאתה אומר לי עכשיו. אתה רוצה לעשות עכשיו תיקון מאוד רחב על סמך זה שקיימת כזו תופעה - - -

אני לא רוצה על כזו תופעה, את בונה כאן מגדל של תיאוריה שאנחנו מסכימים עליו כי אנחנו לא חושבים אותו. אנחנו לא אומרים שיש במדינת ישראל מיליוני אנשים שמנסים להיכנס עם תעודות הזהות המזויפות שלהם, זה ממש לא המקרה. אנחנו אומרים שיש במדינת ישראל מקומות רגישים, ולאנשי האבטחה שלהם מאוד חשוב הזיהוי - - -

אז למה חשוב משרד הדתות?

אז משרד הדתות - - -

מתייחסים על אנשים בגדר חשודים.

לא, חלילה. אני לא אומר את זה.

אבל זה מה שאתה אומר.

אתה אומר שתיתן הרשאה למשרד הדתות - - -

אז למה להציג בכלל תעודה?

חברה, לעצור, יוראי, סליחה מה שמך?

מיכל בלאו אור, עורכת דין במערך הסייבר.

רגע, יוראי, תקשיבו: כדי שנוכל להקשיב הרב שיח שנהיה בלי רשות דיבור קצת מציק, לכן כל מי שרוצה לדבר ידבר, אבל כל אחד בזמנו בבקשה. היית במהלך הסבר סיימת אותו?

כן.

בסדר.

אפשר לשאול שאלה פשוטה?

שאלת 700 שאלות.

כל הזמן אותה שאלה, אבל - - -

אין להם נתונים, יוליה.

אפשר לבקש רק מיו"ר הוועדה: אתה הולך לעשות תיקון מאוד משמעותי - - -

אני לא בטוח שזה רלוונטי, אבל נבדוק, אם צריך לבקש נבקש.

אין לנו את כל הנתונים, אנחנו לא יודעים כמה מסתובבות תעודות כאלה ברחוב, לא הכול מגיע אלינו.

המשטרה יודעת, לא להגזים.

אם המשטרה יודעת אז שתגיד.

רגע, כן גברתי השוטרת.

עורכת דין טל פז מיועמ"ש המשטרה. אני אתחיל ואומר: כדי להפיק כאלה נתונים, אנחנו צריכים לבדוק. בדרך כלל בזיוף, התחזות, חשד להונאה וכדומה, יהיה כתוב שזה מסמך זיהוי, אבל לא יהיה כתוב אם זו תעודת זהות ביומטרית או מסמך אחר. אני מוכנה לבדוק, אבל אני כבר אומרת, שככל הנראה לא יהיה פילוח ברמת הדיוק הזאת.

כן, אבל אפשר להביא את זה.

בכלליות.

מכיוון שיש פה חברי כנסת - - -

במקרים כלליים של היתחזויות, לא ייתנו לכם מענה לשאלה של חברת הכנסת.

מכיוון שחברת הכנסת מלינובסקי מבקשת לדעת נתונים, תעשו את המקסימום שלכם להביא בבקשה את המאמצים להביא את הנתונים עד הדיון הבא.

הייתה לי שאלה מי אחראי לאכוף של הרשויות שאוספות את הנתונים מוחקות אותם ובאיזו תכיפות זה קורה?

זה התפקיד שלנו.

של מי?

הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי. התפקיד שלנו הוא לוודא שמילות החוק מתקיימות. אם יש איסור בחוק על אגירה, תפקידנו לוודא שזה לא נאגר.

ואתם בודקים?

כן.

חשוב להגיד שיש הוראה מפורשת לגבי רשות האוכלוסין שהכנסתנו בזמנו לתקנות שקובעת במפורש לגבי הקיוסקים – דברנו שם על אבטחת מידע, שמירה על פרטיות, על העובדה שתעשה בדיקה מדגמית אם באמת מוחקים את טביעות האצבע והתמונות ולא אוגרים אותן – כתבנו את זה במפורש.

אבל זה באמצעים ממוכנים, כי סעיף 6(ד)(1) מחייב להתקין תקנות, סעיף שש לא מחייב להתקין תקנות, וגם לא היה שום צורך בהסדרים משלימים ותקנות. יש חוק - - -

אני לא מעוניין לדון כרגע בתקנות כרגע. אנחנו מדברים כרגע על דבר ספציפי, האם קבלת תשובה, יוראי?

לא.

מה שאלת?

מי מפקח? כל כמה זמן אתם מפקחים?

יש לנו תכנית פיקוח ספציפית על המתאר הזה, זה נקרא אצלנו שומר זהב, זו אפילו מערכת שקידמנו את הפיתוח שלה; אנחנו נפגשים באופן איטי עם הגופים שמטמיעים את זה וגם מעבירים להם הנחיות עקרוניות בנושא הזה. בסופו של דבר טכנולוגית זה לא כל כך מסובך, מדובר בפקודה במערכת שמונעת את האגירה של הביומטרי, אבל אנחנו גם דוגמים אותם מעת לעת. אני לא יושבת איתם במשרד כל יום, וכנראה שזה יאתגר אותנו שמרחיבים את זה, אנחנו נבדוק איך עובדים מול הדבר הזה.

אתם לא מעדיפים שלא ניתן יהיה לבדוק במשרדים הביטחוניים טביעות אצבע, אלא רק תמונה?

בואו נסביר רגע את התיקון: אני לא מתנגדת לחידוד הזה בחוק, שזה יהיה רק תמונות פנים. אם יש גופים ביטחוניים שזה עקרוני מבחינתם, אז הם יוכלו - - -

אנחנו לא מדברים על הגופים הביטחוניים, אלא על הגופים האזרחיים שלא קשורים.

אני אמרתי על הגופים האזרחיים.

בואו נבין מה התיקון שאנחנו מבקשים לעשות.

בבקשה.

בסעיף 6(א) בנוסחו הקיים כיום, מה שיש כיום בחוק, יש לנו כמה סוגים של מאבטחים שקבלו את הסמכות להשוות את האדם אל מול המידע הביומטרי שקיים על גבי התעודה עצמה בשבב. הגורמים האלה הם ממונה ביטחון או מאבטח של גופים שמנויים בפרטים שתיים ושלוש לתוספת הראשונה לחוק להסדרת הביטחון; המלמ"ב – הממונה על הביטחון במערכת הביטחון והמפעלים הביטחוניים. יש איש משמר הכנסת לצרכי אבטחת הכנסת, ויש מאבטח שהוא עובד הרשות להגנה על עדים. שלושה סוגים של מאבטחים.

כשאנחנו מסתכלים מה מייחד את המאבטחים האלה, שדווקא הם נכנסו לחוק, שאלנו את עצמנו את השאלה הזאת והלכנו להיסטוריה החקיקתית של החוק – הדבר היחיד שמייחד אותם הוא שמי שייצג אותם היה שותף לדיונים, ידע שמתנהלים דיונים לגבי החוק הזה, ולכן בקש לעצמו את הסמכות הזאת. אין שום דבר מיוחד – אין בכנסת מידע יותר רגיש, או אנשים יותר רגישים מאשר למשל במשרד ראש הממשלה או משרד, משרד החוץ, המתקנים המיוחדים של משרד ראש הממשלה, וגם במשרדי ממשלה אחרים, פשוט הם היו שותפים לתהליך, לכן הם בקשו את הסמכות בדיונים בכנסת וקיבלו אותה. אגב, רובם לא היו בהצעת החוק הממשלתית.

במהלך השנים פנו מספר סוגי מאבטחים, למשל מערך הסייבר הלאומי בקש לטובת המאבטחים שלו, כלומר לא לטובת המערך כולו ועבודת הליבה של המערך, אלא אך ורק למאבטחים לצרכי בקרת כניסה למתקנים; רשות שדות התעופה בקשה את זה לצרכים שלה, ואז שאלנו את עצמנו מה יש לנו שם? מה מייחד את מערך הסייבר? איזה מידע רגיש יש אצלו, למה חשוב לתת למאבטחים שלו ביחס לגופים אחרים. הגענו למסקנה שהגופים שמנויים בתוספת הראשונה לחוק, וגם משרדי הממשלה – המשרד הממשלתי עצמו, לא המשרד לשרותי דת לטובת מתן שרותי דת, אלא רק לטובת אבטחת המתקנים במקום שיש צורך, לא כברירת מחדל.

זה לא בכניסה למשרד?

כן, זה בכניסה למשרד.

אני רוצה להדגיש שמשרדי ממשלה כוללים גם את כל יחידות הסמך שלהם.

נכון, כולל יחידות הסמך.

זה משהו באמת רחב.

זה כל המשרדים ויחידות הסמך שלהם, כך זה מוגדר בחוק להסדרת הביטחון, אבל זה לא אומר שהם אוטומטית יעשו בזה שימוש, צריך לזכור שבשביל לממש את הסמכות צריך לרכוש מערכות מיוחדות מתאימות לקריאת כרטיסים; מצלמות שמצלמות את האנשים או נוטלות את טביעות האצבע, כלומר זה לא משהו שנעשה באופן אוטומטי - -

לא משנה, את מאפשרת להם, אומרים לך הח"כים.

- - וזה יעשה רק במקום בו זה נדרש, למשל בכניסה ללשכות שרים, כשלפעמים יש שרים שמאוימים כדרך כלל, או שנדרשת להם אבטחה קבועה.

שטויות.

זה לא שטויות, חברה, תקשיבו. אתם אולי חושבים שזה שטויות, את אולי חושבת, יוליה, שזה בכלל לא ראוי, הכול טוב יש פה חוק - - -

אני חושבת משהו אחר.

בסדר, יש פה חוק.

אני מאוד חוששת משימוש.

אני מבין אותך שאת חוששת, אני בצד השני של החשש, אני מעדיף לחשוש, ולא להצטער אחר כך. אין שום הבדל מבחינתי מלתת פלסטיק עם צ'יפ, לפלסטיק בלי צ'יפ, אם הצ'יפ הוא זה שמוודא שהתמונה באמת אותנטית ולא משהו שמישהו מדביק שאפשר לקנות בכמה עשרות שקלים.

הסיפור של טביעות האצבע לא מובן מבחינתי, ואני לא רואה סיבה למה, למעט מתקנים ביטחוניים מאוד מסוימים, הדבר הזה צריך להיות. לכן ברור לחלוטין שנה שצריך לעשות בעיניי הוא הגבלה לתמונות בלבד למעט רשימה של מתקנים שאתם תחליטו עליה ואנחנו מאשר, ועל כל השאר תהיה תמונה ויהיו אמצעים כפי שהמערך שאחראי על ההגנה הזו ימצא לנכון שצריך לעשות.

אז אתה מציע את זה רק ביחס למאבטחים?

אני מציע את זה בכלל.

אז אנחנו מבקשים להחריג את משטרת ישראל במקרה הזה, כי לעומת יתר הגופים, כמו שנירית הסבירה שמדובר במערך אבטחה, מבחינת משטרת ישראל הסמכות היא קריטית לזיהוי חד ערכי של בן אדם. כשמערך הסיור והשיטור פוגש אדם ברחוב, הוא לא יכול להסתפק בזיהוי על פי תמונה.

אבל אתם גוף ביטחוני.

אנחנו לא נחשבים לגוף בטחוני.

אנחנו לא מדינת משטרה.

הם לא עושים כלום, יוליה, הם עדיין לא משתמשים בסמכות הזאת.

אבל נירה, אנחנו לא נחזיר אחורה דברים שכבר אפשריים בחוק. אם רשות האוכלוסין מבצעת אימות זהות לפי טביעת אצבע - - -

מה זה מדינת משטרה? שוטר רשאי לבדוק תעודת זהות?

אתה מסתובב עם תעודת זהות?

כן.

יש חוק שמחייב אותך לשאת - - -

כמה בכלל מסתובבים עם תעודת זהות?

מה זה משנה?

כולם, יש חוק שמחייב .

מה ייקרה עם הילדים ומחר עם הצעירים, עזבו.

בסדר. מה שאני מבקש הוא כזה דבר- - -

רק אם אפשר להחריג אותנו בהקשר הזה, זה חשוב.

בסדר, מצוין.

אני לא הבנתי, אדוני היושב-ראש, שאלה פשוטה, כדי לבקש כזו הרחבה של הסמכות, משרדי הממשלה צריכים להסביר למה - -

למה זה צריך - - -

- - במקרה - - -

לא אני לא מסכים אתך.

למה זה דרוש בכניסה למשרד לשירותי דת?

שיהיה ברור מה אני מבקשת - - -

מה יש לכם מהדת?

אני לא מבין את זה תסבירו לי.

הסברתי.

אני לא מקבל את ההסבר שלך.

שברור יהיה מה אני מבקשת: אנחנו מבקשים הגדלת סמכות גדולה מאוד, זה מאוד רגיש - - -

אני לא חושב שזה רגיש.

לא כל שוטר ושומר בכל משרד ממשלתי צריך להיות עם גישה לזה.

למה?

שוטר הוא לא שומר.

אם בן אדם עומד בכניסה, ובודק את הזהות של כל מי שנכנס, מה הבעיה אם הוא בודק את הזהות על בסיס תעודה מפלסטיק או על בסיס צ'יפ שנותן לו תמונה עדכנית?

אני אענה לך.

כן?

כי כשהוא מסתכל על הפלסטיק הוא לא שומר את התמונה, וכשהוא נכנס - - -

אבל גם פה לא שומרים את התמונה.

בוודאי, התמונה נשמרת עד שהיא נמחקת - - -

בסדר, אז פה אתה מניח שכולם יהיו עבריינים, אני לא מניח שמשרדי ממשלה כברירת מחדל יהיו עבריינים וישמרו.

התמונה נמחקת מיד עם ההשוואה שלה.

הגישה הזו לא מקובלת עליי.

זה לא מה שהוסבר.

יש חובת מחיקה אוטומטית בסעיף שש לחוק מיד עם סיום ביצוע ההשוואה. זה סעיף שכבר קיים היום בחוק, משרדי הממשלה יפרו את החובה הזאת?

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת ומרגישה שמתחמקים מתשובה: יש הרחבה משמעותית מאוד, יש לזה כבר שימוש במקומות רגישים הביטחוניים. סביר להניח - - - אני לא מדברת על התעודה מפלסטיק שדיברת עליה, אני מדברת על זה שכבר בדקו ומצאו שיש אי התאמה במעבר הגבולות ובמקומות הרגישים בין האדם לפלסטיק – אני לא מדברת על הפלסטיק המזויף, אלא על הבידוק המזויף. כמה מקרים כאלה קרו לאורך כל התקופה בה יש לנו כבר ביומטרי? אם לאורך כל התקופה הזו היה מקרה אחד של ניסיון גניבה בבן גוריון - - - אתה יודע מה? מי שמגיע למתקן ביטחוני רגיש זה סוג אנשים מסוים, אבל כנראה שהמקום הוא בן גוריון, שם אנשים מנסים - - - למשל מי שיש לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, לגנוב את הזהות של מישהו אחר כדי לצאת מן הארץ. כמה מקרים כאלה יש?

עורך דין פסח ברנד, רשות שדות התעופה. זה לא רק ביציאה מן הארץ אלא בכניסה – אנשים מציגים תעודות זהות ודרכונים מזויפים.

כמה כאלה יש?

הסעיף הזה לא נוגע אליי, אבל אני עובד בראשות שדות התעופה מאז שהייתי סטודנט ב-2005. יצא לי לראות יותר מפעם-פעמיים שאנשים לוקחים תעודות זהות ודרכונים של אחים ובני דודים כדי לטוס החוצה - -

אני מדברת על ביומטרי.

כן, מדובר פה על ביומטרי.

- - כדי לטוס החוצה, או שאנשים משאירים את הדרכונים או תעודת הזהות שלהם כדי שמהגרי עבודה יוכלו להבריח את עצמם פנימה.

לתעודה הביומטרית, אם לא נעשית השוואה ביומטרית אל מול השבב אין ערך מוסף מעבר לתעודה שאינה ביומטרית.

אבל לרשות שדות התעופה יש כבר את הסמכות הזאת.

לא, אין לה את הסמכות הזאת, זה אחד התיקונים שמוצעים.

אבל אתם רוצים לכל משרדי הממשלה. אתם אומרים שהיו ניסיונות, כמה ניסיונות כאלה היו?

כן גברתי?

אם אפשר עוד מילה. אומר שהצורך בסעיף הוא לא בגלל שיש תופעה כמו שמנסים להציג את זה פה, אלא בגלל הצורך בהגבהת חומת האבטחה. בסופו של דבר לכל מאבטח יש ממילא סמכות לדרישת הזדהות, והסעיף הזה פשוט מאפשר את דרישת ההזדהות הזאת באופן ש - -

להיות מדויקת יותר.

מדויקת. יש חובת מחיקה – צריך להגיד את זה.

מצוין.

המידע הזה לא נשמר. המשרדים לא יוצרים לעצמם מאגר משלהם של המאגר הביומטרי – זה לצורך ביצוע אימות זהות ונמחק מידית.

בואו נהיה יעילים: כמה זמן אתם צריכים כדי לחזור עם הצעת חוק שמוציאה את העניין של טביעות אצבע מהאירוע הזה?

שבוע הבא.

שבוע הבא, כן?

אני לא מתחייבת.

למה לא?

כי צריך לבדוק מול הרבה גופים וזה לא דבר שיכול להיעשות בשבוע.

רק אומר פה שרשות האוכלוסין עם התיקונים הבאים, ולא נרצה לעכב את זה בגלל הבדיקה המאוד מקיפה. הנושא של תמונת הפנים ושינוי בקשת הגישה לתמונה בשבב הוא מבחינתנו גורם מאוד משמעותי ודחוף. החשב הכלל כתב שכל עיכוב שיש בזה הוא 50 מיליון שקל אובדן לכלכלה הישראלית.

סליחה שאני לא מבינה, אבל על מה?

משום שהחלק של סעיף 26(א), ואם אנחנו דנים עכשיו שלוש שעות על זה, ועוד צריכים להתעכב עם זה, אז לא נרצה להתעכב על זה.

זה לא ייקח שלוש שעות.

זה הולך לקראת. אין לי בעיה נדון כמה שצריך. נבקש לא לעכב את התיקון שלנו בגלל התיקון הזה.

נירה, אנחנו מתעכבים הרבה זמן בנושא בקרת הגישה בגלל המלחמה, מבחינת כל גופי המדינה יש קונסנזוס, אני לא אומרת שלא צריך לדבר על זה, אבל להתעכב עכשיו בגלל גופי ממשלה שצריך לבדוק אצלם אם כן או לא טביעת אצבע, לא נרצה להתעכב על זה.

הוא לא אמר ספציפית על הבקשה, אלא רק שתעשו רשימה בה תאמרו, איפה חייב לאפשר
את טביעות האצבע ואיפה אפשר לוותר עליהם.

ממונה יישום ביומטרי, אתה רוצה לקחת?

אני מצטערת שאני בוטה, אבל הצורה בה דיברת עכשיו היא שיא החוצפה. זה חוק רציני, זה נוגע לפרטיות של אזרחים, זה נוגע להרבה נושאי אסדרה, ואת אומרת לי – בוא תאשרו את זה צ'יק-צ'ק, כי אני לא רוצה לעכב.

אני לא אמרתי את זה, אמרתי שאנו מבקשים לא לעכב את התיקון שלנו.

אני רוצה לדעת אם אני רוצה לקבל נתונים, כמה ניסיונות שימוש בביומטרי היו לצורך גניבת זהות – מבחינת שהחוק הזה לא יעבור, אני אגיש על החוק הזה 200 הסתייגויות, וזה ימות בכנסת.

זה לא ימות בכנסת, יוליה.

אני רק אומרת שוב - - -

זה לא ימות בכנסת, ולא צריך להגיש את זה כך, תקשיבו.

אני אומרת שוב: הגיעה בקשה ממערך הסייבר - - -

גברתי, הבקשות של כולם מאוד מעניינות, אבל אנחנו לא חותמת גומי, ואם אנחנו מבקשים הבהרות ונתונים, אין לכם דרך אחרת אלא להיענות לזה. לבוא ולהסביר לי עכשיו שאני בעצם טועה, זה לא יקרה, לכן אני ממליץ - - -

אמרתי שזה צריך להישקל.

אמרת, אני לא שוקל את זה שוב. מה שאני מבקש הוא לעשות את מה שאני מבקש, אם אתם רוצים שזה יתקדם; אם לא תמשיכו לשלוח מכתבים מהחשכ"ל.

מבחינתי אפשר לוותר על הסעיף הזה.

תוותרו. תעשו מה שאתם רוצים. עד שנושא טביעות האצבע לא יבוא להנחת דעתי שהנושא יוצא, למעט נושאים נקודתיים שנרצה להבין על כל אחד למה יש בו צורך, לא יקודם. עד כאן מובן?

כן.

מתי תחזרו אלינו עם נוסח מעודכן סביב הדבר הזה?

שבוע הבא.

אתם רוצים לבדוק עם כל גופי הממשלה?

אריאל מרנס, יועץ מנכ"ל רשות האוכלוסין. נגעה פה חברתי בתיקון שלנו שמאוד דחוף מבחינתנו, ואני מקבל את האמירה פה שנעשה את בדיקת הנתונים וכל הבדיקות שצריכות להיעשות, על מנת שדעת כולם תנוח ויהיו רגועים. אבל בגלל שאנחנו מחכים זמן ארוך מאוד לתיקון שלנו, אם זה דבר שיעכב את החוק, מבחינתנו לפצל היום את התיקון. אם אנחנו צריכים להעביר, נשים למשל, את סעיף 26(א) בצד, נשים אותו בצד, נעשה את הבדיקות ונחזור. היינו שמחים - - -

אנחנו לא מדברים על26(א) עכשיו.

סליחה, שש. אם צריך - - -

הנתונים רלוונטיים לכל החקיקה, לא רק לסעיף הספציפי הזה.

אני לא בטוח.

אני בטוח.

אני לא בטוח, אני מבין שאתה בטוח - - -

לכן צריך נתונים.

אני חושבת שהבדיקה צריכה להיות יותר פשוטה, לא כמו שנירית הציגה, לא כמו שהמשרדים באו עכשיו ודרשו את זה, אפשר להוציא מייל לכל המשרדים הרלוונטיים, מי שיחזור וצריך אפקטיבית את טביעות האצבע ויוכל להציג את זה, יהיה אפשר להציג את זה, ואם לא - - - הנה המשטרה אמרה שהיא צריכה את זה - - - גופי ביטחון שצריכים - - -

כמה אנחנו - - -

יוליה, יש לי עשר דקות, אני רוצה - - -

אני רוצה לשאול עוד שאלה אחת: אפרופו הדברים שלך ושל היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה על חובת המחיקה האוטומטית: אתם לא מכירים משרדי ממשלה שיש להם מאגרים ביומטריים קיימים – כמו למשל משרד התחבורה, שנאספו בניגוד לחוק והם קיימים ולא נמחקו

אני אשיב, אני לא חושבת שצריך לצאת מנקודת הנחה שחוק לא מיושם. החוק הזה קובע באופן מפורש חובת מחיקה לצרכים האלה של אימות זהות, לכן אני חושבת שצריך להתייחס בזמן שמחוקקים חוק, בזה שמשרדי ממשלה לא יעמדו בהוראות.

האם למשרד התחבורה יש מאגר ביומטרי שנאסף ולא נמחק?

נתייחס לזה , כי עשינו עבודה מאוד ארוכה מול משרד התחבורה.

השאלה היא אם הוא נמחק או לא, נעמה, זה שזה לא חוקי, כבר מזמן יודעים.

אבל ההבדל הוא גדול מאוד, כי לגבי משרד התחבורה אין הוראת חוק מפורשת שאסור לו להחזיק את המאגר הזה - -

הבנתי.

אתה מבין מה ההבדל בין צ'יפ לבין - - -

אני לא שותף לחשש שלך.

התשובה שהוא לא נמחק.

התשובה היא שהוא לא נמחק. אני לא מייצגת את משרד התחבורה. העמדה שלנו הייתה שהוא היה צריך להימחק, אבל לגבי משרד התחבורה אין הוראת חוק מפורשת, לכן הם מפרשים את זה בכל מיני דרכים, יש ויכוח. פה יש הוראת חוק מפורשת. אני בכל שנותיי בממשל לא מכירה מצב שיש הוראת חוק שאוסרת לעשות משהו בצורה מפורשת כמו כאן, ומופרת.

אני רוצה להזכיר לך שמשרד ממשלתי רשאי לעשות רק מה שמותר לו ולא מה שאסור לו, לכן אם לא מותר לו באופן פוזיטיבי לאסוף נתונים ביומטריים אז אסור לו.

כנראה שיש פרשנות אחרת, יוראי.

אז, אני אומר שתמיד יש פרשנות אחרת, אתה משפטן בדיוק כמוני.

רפורמה. רשות שדות התעופה, אנא מכם תסבירו בבקשה את המקום שלכם, כדי שלא תצטרכו לבוא לפה שוב, כי כולנו נצטרך לבוא לפה שוב.

בקשנו להצטרף לתיקון הזה, ושיוסיפו אותנו כתת סעיף עשר לסעיף שש, כי אנחנו צריכים את הסמכות הזאת כדי לעדות את הזיהוי חד ערכי לנוסעים שנכנסים ויוצאים מהארץ. בסופו של דבר, האנשים שלנו הם הראשונים שפוגשים את הישראלים והזרים שמגיעים למדינת ישראל או יוצאים ממנה.

אבל יש להם דרכון, נכון?

מה שאנחנו מבקשים לבצע הוא להשוות את הנתונים בצ'יפ לבן אדם שעומד מולנו.

לדרכון?

כן.

אתם עושים את זה כבר עכשיו.

אתם לא יכולים לעשות את זה כבר היום?

לא.

אבל אתם אומרים - - -

רשות האוכלוסין עושה את זה, לא רשות שדות התעופה – אלה שני גופים שונים.

אנחנו לא עושים את זה במסגרת - - -

אתם לא קוראים דרכון ביומטרי כבר היום?

מאיפה יש להם סמכות?

למה הם צריכים סמכות?

כשאני באה לבן גוריון, יש שם מכונות, למי הן שייכות?

ביקורת גבולות

של רשות האוכלוסין.

איפה הם צריכים אותי כדי לזהות אותי כנוסע?

אנחנו במסגרת התהליכים הביטחוניים שלנו.

אז זה בכניסה.

גם ביציאה.

אתה לא צריך את זה בכלל.

גם ביציאה וגם בכניסה, בטח ביציאה, כשאנחנו צריכים לוודא שהבן אדם שעולה על המטוס הוא באמת הבן אדם שמציג את עצמו.

הם רוצים עכשיו לעשות משהו חדש.

עד היום לא הייתה לנו את האפשרות לקרוא את הצ'יפ בדרכון, ולוודא שיש זהות בין הבן אדם העומד מולנו לבין הנתונים הביומטריים שנמצאים בתוכו.

אבל בשביל מה?

התיקון הזה מבוצע כרגע גם במקביל בחוק הביומטרי לזרים, אנחנו מבקשים את הסמכות הזאת גם לזרים וגם לישראלים.

אבל להם אין דרכונים, יש להם תעודות - - -

יש גם דרכונים.

גם דרכונים ביומטריים.

רגע, אם אני נוסעת לחו"ל - - -

לזרים?

לא כל זר מגיע עם - - -

זרים זה בחוק הכניסה, זה לא פה.

כן, אנחנו מבצעים עכשיו את שני התיקונים האלה - - -

זו דעתך.

זו דעתי את תזלזל.

אני לא מזלזל, אבל זו דעתך, את אומרת שלא צריך בסדר. אני חושב אחרת.

יש את רשות האוכלוסין, שהיא הסמכות.

לנו יש סמכות לבצע ביקורת גבולות, לא לבצע בידוק ביטחוני, בידוק ביטחוני הם עושים.

אולי תסבירו את התהליך כשנוסע מגיע מהתחלה.

במקום לעמוד שלוש שעות בבידוק ביטחוני נעמוד שם יומיים.

הם רוצים לשים שם קיוסקים לא רק בני אדם.

למה הם צריכים?

זה לא לקיוסקים, זה בלי קשר.

זה גם.

זה גם. אני לא יכול להיכנס לכל התהליכים הביטחוניים, זה דיון פתוח, שמשודר בערוץ הכנסת, מן הסתם אנחנו לא ניכנס לזה, אבל בתוך התהליך הביטחוני של כל בן אדם שמגיע או שיוצא ממדינת ישראל, הבן אדם הראשון שהוא פוגש, בין אם הוא יודע את זה או לא הוא איש ביטחון של רשות שדות התעופה. גם במסופי המעבר, לכן כדי שממדינת ישראל לא יצאו אנשים שלא צריכים לצאת, או ייכנסו אליה אנשים שלא צריכים להיכנס, אנחנו מבקשים לבצע את הזיהוי ברמה הכי גבוהה שאנחנו יכולים לבצע, זהו הכרח ביטחוני. זה קורה - - -

כמה מקרים היו שתפסתם מישהו שניסה לגנוב את הזהות?

זה קורה כל יום.

לא, זה לא תשובה, מספרים.

אין לי מספרים, זה קורה כל יום.

כמה תפסתם שניסו לגנוב זהות דרך דרכון ביומטרי?

כל יום.

זה לא תשובה.

אז זה לא תשובה, אבל - - -

אדוני מי אתה?

את שואלת סתם שאלה, קבלי תשובה, אני אגיד לך מספר.

זו לא תשובה, זה סתם.

תודה.

אני מכונה ג'ייקוב ממשרד ראש הממשלה – ראש היחידה שמנחה את אבטחת התעופה בישראל. רק לעזור לחברי בקצרה. 70 שנה מאז שהוקם המערך אנחנו עושים בבידוק של הנוסעים שעולים למטוס. במסגרת אחריות השב"כ כל הטיסות היוצאות מישראל ובחזרה מחו"ל לישראל – כל הטיסות הישראליות הנכנסות. אנחנו עושים אימות זהות של בן אדם, כמו שכולכם פגשתם כשטסתם – שאלו אתכם אם ארזתם לבד, בדקו את הדרכון ידנית והשוו מול הבן אדם. לא משנה כמה פספסנו כאלה, כשתרגלתי את העובדים בערך 50% שהחלפתי בין נוסעים הם התבלבלו. מה שמבקשים פה לעשות בהנחיה שלנו גם בטיסות היוצאות וגם בנכנסות זה להשוות את זה בצורה יותר אפקטיבית וחד ערכית בשנייה הזאת.

אני מאוד מכבד את האמרה של כמה מקרים קרו, אבל היא פחות רלוונטית, כי מספיק אחד. אנחנו לא רוצים להיות בעוד אירוע של 7 באוקטובר - -

יש אחד כזה?

- - שייפול מטוס. תופסים מקרים של אנשים.

כמה מקרים תפסתם?

המשמעות של מחבל שלוקח דרכון לו שלו הוא עובר את כל מערכי הבידוק.

יש לך ראיון בידוק ביטחוני בבן גוריון, האנשים שלך עובדים שם, כמה מקרים היה שהם הסתכלו על התעודה, על הדרכון ועל הבן אדם ואמרו שזה לא זה.

זה קורה ביום-יום בתרגולים ובבקרות שאנחנו עושים.

זה קורה, בני אדם הם בני אדם.

עשרות פעמים זה נופל על הגורם האנושי.

אבל אתה רוצה לבדוק את זה אחד-אחד - - -

הזיהוי מחשב לא יכול לבדוק שהתעודה לא מזויפת? מה ההבדל בין לראות את זה בתעודת פלסטיק לכשיש התאמה בפנים.

כנראה שבפלסטיק התמונה לא ברורה.

זה לא רק לא ברורה, אם יש לבן אדם אח שדומה לו - - -

כל בידוק בטחוני בבן גוריון לוקח בממוצע שעתיים.

איך לראות את זה במחשב.

תודה רבה.

אתה רוצה שזה יימשך יומיים.

אני מבין שזה נכון לטביעת עיניים, אבל למה התמונה במחשב יותר ברורה מהתמונה בפלסטיק.

זו השוואה שהמחשב עושה.

גברתי, תודה. אנחנו קובעים דיון נוסף בשבוע הבא. בדיון בשבוע הבא אני מקווה שתביאו עד כמה שאפשר את הנתונים שהתבקשו פה, ושתשבו עם היועצת המשפטית של הוועדה, ותחליטו איך אתם רוצים לעשות את הסיפור של טביעת האצבע. אני כבר אומר שאם האירוע של טביעת האצבע לא יסתיים עד אז, לא נוכל להתקדם בהליך הזה בכלל, אני לא מתכוון לאשר שום דבר שמשמעותו שימוש רחב בלי שאני יודע שאי אפשר לקחת משם את טביעת האצבע.

נכון.

זה דבר שחשוב להבין. תחליטו איך אתם רוצים לעשות את זה, ואנחנו כן נהיה פה שבוע הבא, כדי להתקדם בדבר הזה, כי אני מבין שזה דחוף, אני מאוד מקווה שמשרדי הממשלה יעשו את המאמצים שלהם, בשביל להיות פה גם ולהתקדם. מבחינתי אפשר להצביע בשבוע הבא. אבל בואו בבקשה ותעשו את העבודה שאתם צריכים לעשות. תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:12.