פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת הכספים
19/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 415
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 12:00

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (קרן כספית וקרן מועדים קבועים), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
יצחק פינדרוס
נאור שירי

רון כץ

אמיר וסרמן - יועמ"ש הרשות, רשות לניירות ערך

אורית שרייבר - מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך

דורית מרקוביץ - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

משה קאשי - לובי 99

שלומית ארליך

טמיר כהן

אתי אפלבוים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (קרן כספית וקרן מועדים קבועים), התשפ"ד-2024

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (קרן כספית וקרן מועדים קבועים), התשפ"ד-2024.

אני מברך גם את שלומית וגם אתכם שהגעתם לסיכום. אני רוצה שזה יהיה בלי מחלוקת ואני לא רוצה שהוועדה תצא מהעניין. לכן אני מברך על הפשרות שהגעתם אליהם.

היושב-ראש לא יכול היה להגיע לתחילת הישיבה אבל הוא כנראה יגיע בהמשך. נכנסה היועצת המשפטית אז רציתי להודות לוועדה.

בישיבה הקודמת היושב-ראש שלח אותנו להגיע להסכמות ורציתי להגיד תודה על השעות הרבות שהייעוץ המשפטי השקיע בניו. באמת ברוך ה' הצלחנו להגיע להסכמות מאוזנות וטובות. מצד אחד, הן משאירות לוועדה להמשיך ולפקח ולא קבענו הוראות לרשות בכל מקום. מצד שני, לא יפגעו בקידום של המוצר, של הקרן הכספית לטובת הציבור כדי שנוכל לסייע בפיתוח שלו במהירות לטובת הציבור.

בפעם הקודמת הגענו לסעיף 50. אני אשמח שהיועצת המשפטית תגיד.

נחזור אחורה ונעבור על התיקונים עד לסעיף שאליו הגענו.

להקריא רק היכן שיש תיקונים.

אני אתחיל לרוץ עם הסעיפים ואני אגיד לכם איפה להסביר.

בסעיף 1 אתם יכולים לראות תיקון. במקום סעיף 46 הפכנו את זה לתיקון - - -

חזרנו לסעיף 1?

רק נחזור על התיקונים עד לאיפה שהגענו.

בסעיף 1 אתם יכולים לראות תיקון. זה תיקון שהוא טכני. גם בסעיף 2 להצעת החוק שמתקן את סעיף 5 החלפנו את המיקום של הפסקה. גם כאן התיקון הוא טכני. אותו דבר בסעיף 3 להצעת החוק.

סעיף 5, המחיקה. תסבירו מה בעצם אנחנו מוחקים פה.

סעיף 43 לחוק הקרנות מעניק סמכות לרשות לקבוע בהוראות את דרך קביעת שווי הנכסים של קרן פתוחה, כשהנכסים של יחידות של הקרן הכספית מוחזקים בקרן נאמנות אחרת. אנחנו ביקשנו להעביר את הסמכות הזאת מהשר לרשות. לאור ההסכמות שהגענו עם הייעוץ המשפטי, אנחנו בעצם נסיר גם את הסעיף הזה וגם שני סעיפים נוספים, סעיף 50 וסעיף 62, שהמטרה שלהם היתה להסדיר בעצם החזקה של קרן כספית בקרן נאמנות אחרת. כלומר, הם לא באו להסדיר את המוצר עצמו אלא שזה מוחזק על-ידי קרן אחרת. אנחנו נחזור כנראה עם התיקונים האלה בתיקונים הרוחביים הרחבים שיותר, שהם לא עוסקים רק בקרן כספית.

כל צמצום סמכויות של השרה זה דבר מבורך.

פה בעצם הסמכות חוזרת לשר אבל היא תהיה גם בפיקוח הוועדה. בעתיד הרשות בעצם מתכוונת להביא הצעה רוחבית שתתקן באופן רוחבי את כל החוק ובאמת תעשה חלוקה בין מה הסמכות שצריכה להישאר בידי השר ולהגיע פה לאישור ועדת הכספים, לבין מה שלעמדת הרשות צריך לרדת לרמה של כללים או הוראות מנהליות של הרשות.

בסעיף 8 להצעת החוק התיקון הוא תיקון טכני. בדיון הקודמת הקראנו את סעיף קטן ב' אבל לא הסברתם. תסבירו את סעיף קטן ב' של סעיף 47. אנחנו בעצם בעמוד 3.

קחו בחשבון שחברי הוועדה חוץ ממני הם כולם מבינים אז אפשר להסביר את זה מהר.

זה משעמם אותך?

לא, אני רוצה לסיים. הם הרי הגיעו להסכמה. הוויכוח היה מה המעמד של הוועדה.

היית פה 12,000 ימים, יש לך מספיק זמן.

מעניין לבדוק את השיא שלך בעולם. שמת מספר יעד?

הלאה. את רואה מה קורה כשאת לא מסבירה מהר?

בסעיף 8 להצעת החוק, בסעיף 47 המובא בו שמתייחס לקרן מועדים קבועים, בדיון הקודם בפסקה 3 עלתה שאלה. התקופה שנקבעה היא תקופה של 12 חודשים. כשנקבעה התקופה הזאת, כפי שהסבירה הרשות, הכוונה היתה להתאים את התקופה לתקופה שחלה ביחס לשוק הכסף. אבל נכתבה הסמכה שבעצם מאפשרת לרשות בהוראות להאריך את התקופה. כחלק ממה שעלה בדיון, היה הרעיון שבעצם יש איזה קושי לתת לרשות להאריך בהוראות, שלא יגיעו אפילו לאישור ועדת הכספים, הוראה שנקבעה בחקיקה. אנחנו חשבנו על איזה מתווה ביניים, בעצם לגדר את התקופה. כן לאשר לרשות את הסמכות להאריך את התקופה בהוראות אבל לגדר את התקופה כך שהיא לא תעלה על 36 חודשים. מצד אחד, זה יאפשר את הגמישות לרשות. מצד שני, זה כן יעלה בקנה אחד עם הוראות החוק ויגדר כאמור.

תסבירו את סעיף קטן ב'.

סעיף קטן ב' בעצם מסמיך את הרשות לקבוע הוראות לגבי העברת מידע על היקפי יצירות ופדיונות למנהל הקרן לצורך היערכות מנהל הקרן לקראת פדיון.

להסביר את 50?

בעצם 50 ו-62 התחלת להגיד שמחקנו. תסבירי.

נכון. הסעיף עסק במחירי קרן של קרן סגורה, כמו שדיברנו ב-43 בנוגע לקרן פתוחה. גם כאן במסגרת ההסכמה עם הייעוץ המשפטי, זה חלק מהחבילה של הסעיפים שהחלטנו לוותר עליהם שעוסקים בעצם בהחזקה - - -

מה המשמעות בעצם?

המשמעות היא, שהרשות לא תוכל לקבוע הוראות לגבי השיערוך של קרן כספית שמוחזקת על-ידי קרן נאמנות, אלא לצורך זה כן יידרשו תקנות או הוראות רשות מכוח הסמכות הכללית שלה למתן הוראות, אבל לא סמכות ספציפית החוק. שוב, בחוק הרוחבי הכללי, אנחנו נבחן האם נכון להעביר את זה לגבי כל סוגי הקרנות ולא רק על קרן כספית ספציפית.

סעיף 59.

תיקון סעיף 59

10. בסעיף 59 לחוק העיקרי, אחרי "חוזים עתידיים," יבוא "קרן כספית,".

בעצם, הסעיף הזה קובע את סוגי הנכסים שאותם רשאי מנהל קרן לקנות ולהחזיק בעד קרן שבניהולו. אנחנו מציעים להוסיף לרשימת הנכסים הזאת גם קרן כספית.

אני מסבירה עכשיו את המחיקה שאתם רואים בנוסח. אנחנו ביקשנו להסמיך את הרשות לקבוע את התנאים לקנייה ולהחזקה - - -

גם כאן בעצם ויתרתם על זה.

נכון. שוב, זה תיקון רוחבי. המקומות שבהם לא ויתרנו זה בעצם הניהול של המוצר של הקרן הכספית מועדים קבועים. אתם תיראו את זה בסעיף 129 ג'.

חבר הכנסת בליאק, בעצם, בהצעת החוק היתה חלוקה בין סמכויות שהן רוחביות יותר. היום הסמכות נתונה בידי שר האוצר וזה מגיע לאישור ועדת הכספים לבין סמכויות שנוגעות באופן יותר ספציפי פרטני לסעיף שנוגע לקרן כספית. במקומות שבהם יש נגיעה לקרן כספית באמת השארנו את ההוראות בצורה יותר רחבה, שמאפשרות לרשות לקבוע את ההוראות בהוראות ובכללים גם מבלי להגיע לפיקוח הוועדה. שוב, מתוך אותן תכליות של רצון לשמור על גמישות ולאפשר להם לפעול במהירות ולהכניס את המוצר הזה ולהטמיע אותו בשוק כמה שיותר מהר. אבל במקומות הרוחביים, חשבנו שנכון שיהיה שתיעשה בחינה רחבה.

אני לא יודעת אם אמרתם קודם, גם ביחס לקרן הכספית, הדברים ייפתחו שוב וייבחנו כאשר תיעשה הבחינה הרוחבית.

נכון. אני אגיד שאם נידרש לקביעת הוראות, אנחנו נוכל להשתמש בסמכות של הרשות הכללית. מכוח סעיף 97 לחוק, יש סמכות כזאת שהיא לא ספציפית לקרן כספית או לסעיפים ספציפיים והיא גם נותנת איזה פתח להתמודדות עם מצבים שצריך.

סעיף 62 זה הסעיף שהזכרנו קודם שגם הוא נמחק. הסעיף הזה נועד לקבוע מגבלות פיזור. גם כאן, כיוון שהוא רוחבי והוא לא עוסק רק בקרן הכספית, אז בסיכום עם הייעוץ המשפטי, החלטנו למחוק אותו מההצעה.

תיקון סעיף 72
12. בסעיף 72(ה) לחוק העיקרי, המילה "בתקנות" – תימחק.

זה תיקון שנועד להתאמה כיוון שבעצם הדברים לא ייקבעו רק בתקנות אלא גם בהוראות של הרשות לפי סעיף 129 ג' החדש.

תיקון סעיף 73 (13).

תיקון סעיף 73
13. בסעיף 73(ב)(1) לחוק העיקרי, במקום "שקבע שר האוצר בתקנות ולתקופה שקבע" יבוא "שקבעה הרשות בהוראות ולתקופה שקבעה".

זה תיקון רוחבי. זה תיקון שעוסק בפרסום שיווקי של מנהל קרן והוא קובע ששר האוצר יקבע בתקנות איך לחשב תשואה בקרן ואיזה תקופות אפשר לפרסם. חישוב תשואה ותקופות הם עניינים מאוד טכניים ומקצועיים, לכן אנחנו מבקשים להסמיך את הרשות לקבוע את זה בהוראות. התיקון כאן הוא רוחבי והוא לא רק על קרנות כספיות, כי אין כאן באמת הבדל משמעותי. קשה לאבחן למה על קרנות כספיות זה ייקבע בהוראות לעומת קרנות אחרות שזה יהיה בתקנות. לכן אנחנו מבקשים כאן לעשות בכל זאת את התיקון הרוחבי.

תיקון סעיף 82

14. בסעיף 82(א)(4) לחוק העיקרי, במקום "על ידי משווק או על ידי מנהל קרן" יבוא "על ידי משווק, מפיץ או מנהל קרן" ובסופו יבוא: "חלה על עובד או על מי שמועסק כאמור חובת רישיון מכוח חוק הסדרת העיסוק, יהיה אותו אדם בעל רישיון, ואם הוא עוסק בעיסוק שאינו טעון רישיון לפי סעיף 3 לחוק האמור – במסגרת עיסוקו לפי אותו סעיף".

בסעיף 82 נקבע איסור לתת כל תשלום או הטבה. זה איסור מאוד רחב וגורף, למעט החריגים שנקבעו בגוף הסעיף עצמו. אחד מהם הוא, שמנהל קרן ומשווק יכולים לשלם תשלום לעובד שלהם או למי שמועסק על ידם. אבל החריג הזה לא חל על מפיצים ואנחנו מבקשים להוסיף גם אותם לחריג הזה, כי כיום מפיץ לא יכול לשלם למשווק בעל רישיון שהוא מפנה לרכישה של קרן נאמנות אצל אותו מפיץ. חשוב לנו לפתח את התחרות אצל חברי הבורסה שאינם בנקים, גם אלה העצמאיים שהם לא חלק מבתי השקעות, כדי שהם באמת יוכלו להוות תחרות לבנקים ולכן צריך לאפשר להם את יכולת השיווק הזאת.

לאור הערת לובי 99, אנחנו מציעים להוסיף את הסייפה שמצוינת כאן בסעיף, גם בהסכמה עם הייעוץ המשפטי. זאת בעצם הבהרה. בתחילת הדרך לא חשבנו שזה נדרש מכיוון שחוק הקרנות כמובן לא נמצא בחלל ריק, אנחנו קוראים אותו יחד עם חוק הייעוץ שמחייב רישיון כאשר מייעצים או משווקים גם קרן כספית או קרן אחרת, בכל מקרה, למען הזהירות והבהירות וכדי שנהיה בטוחים שגם מנהל הקרן עצמו המשווק והמפיץ לא משלמים למי שהוא לא בעל רישיון כשהוא חייב ברישיון, הוספנו את הסייפה הזאת שבעצם אומרת שאם אתה חייב ברישיון לפי חוק הייעוץ, תהיה בעל רישיון. אם אתה פטור מרישיון, תפעל בהתאם לפטור שלך ולא בחקירה מהפטור שלך.

"תיקון סעיף 97
15. בסעיף 97 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב1) – בטל."

סעיף 97 זה הסעיף שבעצם מסדיר את הסמכות של הרשות לקבוע הוראות פיקוח. הסעיף שאנחנו מבטלים זה בעצם הסעיף שקובע את מנגנון הפרסום של הודעה על מתן הוראה. ההודעה הזאת מתפרסמת ברשומות. כיוון שאנחנו מפזרים עוד סמכויות של הוראות לאורך החוק, צריך לקבוע את מנגנון הפרסום הזה בסעיף ספציפי ולא בתוך 97. לכן, סעיף 97 ייכנס כמובן לסעיף הרכב יותר.

אנחנו נראה את ה בהמשך.

נכון.

"תיקון סעיף 113ד

16. בסעיף 113ד לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א)(6), אחרי "סעיף 73(ב) עד (ה)" יבוא "ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל בסעיף 129ג(3) ו־(4)";

(2) בסעיף קטן (ב)(3), אחרי "סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו־(ג2)" יבוא "ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל בסעיף 129ג(3) ו־(4)"."


גם כאן מדובר בהתאמות. הסעיף עוסק בקרנות חוץ והוא קובע רשימה של הוראות מכוח החוק שחלות גם על קרן חוץ. כיוון שאנחנו עושים התאמות לגבי קרן כספית בסעיף החדש, אז אנחנו צריכים להחיל את אותן התאמות גם על קרן חוץ, אם תהיה כזאת – שהוראות הרשות יחולו גם עליה.

תיקון סעיף 124.

תיקון סעיף 124
17. בסעיף 124(א)(18) לחוק העיקרי,, במקום הסיפה החל במילה "למעט" יבוא "למעט כלל מכללי הרשות שנקבעו לפי סעיף 129ג או הוראה מהוראות הרשות שנקבעו לפי הסעיפים המנויים בסעיף 129ד(א);".
זה הסעיף שקובע את עבירות העונשין. כל ההפרות שבתוספות של חוק השקעות משותפות בנאמנות הן יכולות להיות פליליות, למעט מה שקבוע כבר היום בחוק, הוראות שנקבעו בהוראות רשות. לכן נדרש בעצם להרחיב גם כאן ולכלול את ההוראות החדשות שאנחנו נוכל לקבוע, כדי שהן לא יהיו פליליות.

הוספת סעיפים 129 ג' ו-129 ד'.

"אחרי סעיף 129ב לחוק העיקרי יבוא:


"קרן כספית

129ג. על אף האמור בסעיפים 26, 42(ה), 43(ב), 46(ה), 50(ב), 59, 62(ב), 64(א), 65(ב), 72(א) ו־73(ג)(3) ו־(ג1), לעניין קרן כספית יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:"

זה הסעיף שהוא בעצם הלב של התיקון. הוא בעצם מסמיך את הרשות לקבוע הוראות בנוגע בעצם לניהול המוצר הזה, לברזלים של המוצר. הוראות מקצועיות והוראות טכניות.

אני אסביר כאן את המחיר ואחר-כך אני אסביר בכל אחד מהסעיפים הקטנים את ההוראות עצמן. אז אנחנו ויתרנו כאן על סעיף 42ג שהוא עוסק בגביית תשלום, הוספה עבור יחידות קרן. הסיבה שהסכמנו לוויתור כאן זה בגלל שהסבירות שתיגבה הוספה בקרנות כספיות הוא מאוד נמוך ויכולנו כאן להתפשר4 על העניין הזה. גם על סעיף 63 שעוסק בשאילות והשאלות בקרן שגם כאן זה פחות שכיח בקרנות כספיות ולכן היה לנו חשוב מאוד להישאר עם שאר הסעיפים, שהם באמת יאפשרו את ניהול המוצר הזה. באופן כזה שהרשות תוכל לתת מענה באופן גמיש ועל שני הסעיפים האלה הצלחנו בכל זאת להתפשר.

"(1) לעניין סעיף 26, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור באותו סעיף, וכן רשאית היא בכללים כאמור לקבוע פרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר ממועד פרסום התשקיף;"

הסעיף הזה מסמיך את הרשות לקבוע בכללים את הפרטים שצריך לכלול בתשקיף של קרן כספית ובנוסף גם פרטים שניתן להשלים אותם במועד מאוחר יותר. המטרה היא בעצם, שנוכל לייצר איזה מסמך שהוא יהיה דף מוצר פשוט וברור למשקיע.

רק נציין, שחלף חלף סמכות שר האוצר, החלטנו בעצם לנסח את זה כך, שהרשות בעצם תהיה בעלת הסמכות. המשמעות היא שהסמכות ניתנת פה לרשות. זאת אומרת, אין התנגשות בין סמכויות. לשר האוצר לא תהיה סמכות בעניין הזה והסמכות תהיה אך ורק לרשות.

"(2) לעניין סעיף 42(ה), הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירי היחידות ומחירי הפדיון לפי אותו סעיף;

גם כאן באה לידי ביטוי ההסכמה שלנו למחיקה לקביעת הוספה בקרן. סעיף 42ה, הוא קובע שמחירי היחידות ומחירי הפדיון של קרנות יפורסמו בדרך ובמועדים שקבע שר האוצר בתקנות. כאן מוצע שלגבי קרן כספית, הרשות היא זאת שתהיה בעלת הסמכות לקבוע את זה בהוראות כדי שבאמת נוכל יותר בגמישות לקבוע את הימים שבהם מנהל קרן צריך לפרסם את מחירי היחידות.

אני רוצה לשאול שאלה כי אצטרך לצאת עוד מעט. מתי אנחנו מתחילים את היישום של החוק הזה?

התחילה נקבעה 3 חודשים אחרי פרסום החוק.

אמרו את זה בישיבה הקודמת.

לא, בישיבה הקודמת דיברנו על שנה.

היתה הנחייה של בנק ישראל וזה לא אותו דבר.

למה זה לא אותו דבר?

השאלה האם קרנות כספיות - - -

מתי זה ייכנס לתוקף?

סעיף התחילה קובע 3 חודשים.

סעיף התחילה קובע 3 חודשים אבל מתי אתם חושבים שתוכלו ליישם את זה בפועל? אתם מאמינים שזה יהיה במועד?

אנחנו נלחיץ את עצמנו. נקבע את כל ההוראות שאנחנו צריכים בשביל שקרנות כספיות יוכלו להתנהל בצורה הזאת תוך שלושה חודשים. עד יום התחילה של החוק, בעזרת ה', ההוראות יעמדו על תילם.

אני מרשות ניירות ערך.

בנק ישראל צריך לתת הנחיות.

ההנחיות של בנק ישראל הן לא פוגעות בכניסה לתוקף של החוק או ביכולת של הקרנות הכספיות לפעול.

השאלה, האם הנחיות בנק ישראל עלולות לעכב את היישום?

את היישום לא, אבל את ההנגשה לציבור, שהוא כמובן רכיב מאוד חשוב ומשמעותי, כמובן שצריך בשיתוף פעולה.

רגע, אז נשמע את בנק ישראל.

אני נציגת הפיקוח על הבנקים. הדברים באמת עלו בישיבה הקודמת. אני רוצה לחדד את הדברים. באמת, כמו שנאמר פה, החוק הוא ההוראה העיקרית וההוראות שלנו הן הוראות משלימות. הן מאוד חשובות אמנם, אבל הן נועדו לעשות אפקטיביות של נגישות המידע. מבחינתנו, אנחנו מדברים על הוראות ניהול בנקאי תקין בסדר-גודל, ככלל, של בין חצי שנה לשנה, שזה תלוי במורכבות ובהערות שאנחנו מקבלים מהציבור.

יחד עם זאת, בנושא הספציפי הזה אנחנו כבר בשיח משותף עם הרשות ובשיתוף פעולה שמקדם את ההוראות, כך שהדברים כבר נמצאים בתהליך.

למה צריך חצי שנה או שנה?

לא אמרתי חצי שנה. אמרתי שככלל, כשהפיקוח על הבנקים מפרסם הוראת נוהל בנקאי תקין, זה לוקח בין חצי שנה לשנה. זאת המסגרת הכללית. פה אנחנו כבר נמצאים מהתהליך וזה לא מהיום עוד חצי שנה.

אז כמה את מעריכה, אחרי שאתם כבר בתהליך?

זה מאוד תלוי במורכבות של הדברים ובהערות. כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה - - -

למה אני לא יכול לשמוע מבנק ישראל תשובות חד משמעיות. זה שזה נמצא בתהליך ובמורכבות, אני יודע. את כל הדברים האלה אני יודע. אני מזדרזים גם בסדר-היום שלנו כדי לקדם את זה מהר.

חד משמעית.

אני חושב שחשוב מאוד לא למרוח את זה וכמה שיותר מהר להכניס את זה לתוקף.

אם זה לא היה ברור, מבחינתנו הרכבת כבר יצאה לדרך.

מתי הרכבת שאת מדברת עליה תגיע לתחנה הסופית?

רכבות אצלנו בארץ זה דבר בעייתי.

ככל שיושב-ראש הוועדה, אנחנו נשלח מכתב מסודר לוועדה, בתיאום עם המפקח על הבנקים, שבו תוכל לקבל מועד סיום לבקשתך.

ואז אני אהיה יותר רגוע כי מה שאת אומרת יהיה כתוב במכתב?

לא, תקבל מענה לשאלה המדויקת.

בסדר, תיתני לנו תשובה. אם המכתב לא יהיה משביע רצון, נקיים את הדיון פה. בנק ישראל צריך לשרת את הציבור.

אני רוצה רק לומר שבדיון האחרון שהיה לנו עם רשות ניירות הערך, אז על דעת הרשות לניירות ערך היה ברור שבעצם מדובר פה על הנגשה מאוד חשובה, כשהיא לא מונעת את כניסת - - -

טוב, אני רוצה מכתב על זה. אני רק מבקש שתגידי למפקח על הבנקים שאנחנו מבקשים לא למרוח את העניין הזה. לעשות את זה מהר. כל הדברים והמורכבויות ביררנו ואנחנו יודעים. אנחנו הגענו להסכמות.

לא פעם אנחנו מחוקקים משהו, מצביעים ואז אחרי שנתיים מגלים שזה לא יושם או לא נכנס לתוקף.

נכון.

אני חייבת לומר שלפחות מהצד שלנו לא מדובר בסחבת. נהפוך הוא, הדיונים כבר נמצאים בשלב מתקדם.

תודה רבה, אני מבקש תשובה מוסמכת.

אני היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך. יש כאן שני מהלכים. המהלך של רשות ניירות הערך הוא לגיוון המוצר, להרחבת ההפצה ולאפשרות להציג תשואה צפויה. כל זה יקרה באופן מיידי. זאת אומרת, תוך שלושה חודשים הכנו טיוטות של ההוראות, פרסמנו אותן ואנחנו מתכוונים להשלים את זה תוך שלושה חודשים.

יש מהלך משלים שהוא יבוצע על-ידי בנק ישראל וגם טווחי הזמן בו לא נראים מאוד רחוקים. כלומר, החלטה שלכם כאן תכניס לתוקף משהו שיקרה בקרוב. זה לא משהו תיאורטי.

אני מנהל תחום פיננסי בלובי 99. מאחר ומרבית הכסף של הציבור נמצא בבנקים והבנקים מרוויחים כ-13 מיליארד שקל מעצם הכספים האלה שמופקדים בבנק ישראל, המוטיבציה שלהם באמת ליצור פנייה אקטיבית ללקוחות ולעניין אותם בהקמת הכספיות או בכלל בפיקדונות שלהם, היא מאוד נמוכה.

לגבי מה שבנק ישראל הולך לעשות. לא ברור מה הוא הולך לעשות. האם זאת הנגשה באתרים או באמת פנייה אקטיבית ללקוחות?

יש לנו הצעת חוק שתחייב את הבנקים לפנות באופן אקטיבי ללקוחות שיש להם מעל סכום מסוים.

איפה החוק?

אני יכול לשלוח אותו.

איפה זה עומד? זה הונח? מישהו לקח את זה?

זה לא מונח.

תעבדו גם אתם יותר מהר.

אנחנו מקווים שהוועדה או מישהו מחברי הכנסת יאמץ את זה.

אני רוצה תשובה מבנק ישראל על העניין זה. באותו מכתב שאם שולחים אלי, תענו גם על זה. העלינו את זה והוא מעלה את זה פעם נוספת. דיברנו על קשישים. האם פונים אקטיבית ללקוחות האלה, כן או לא? אם לא, אז הוא אומר שיש לו חוק אז יכול להיות שאנחנו פה בוועדה נראה את זה, נאמץ את ה, נשנה את זה, אבל העיקרון ברור.

הלאה.

"(3) לעניין סעיפים 43(ב), 46(ה), 50(ב), 59, 62(ב), 64(א), 65(ב), 72(א), 73(ג)(3), הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים;"

אז הסעיף מונה בעצם רשימה של סעיפים, שהרשות תוכל לקבוע הוראות בענייני שקבועים בהם לגבי קרן כספית.

לפרט את הסעיפים?

כן. לפרט את הסעיפים וגם להתייחס לשאלה למה לא לפרסם אותם ברשומות.

סעיף 43(ב) עוסק בהוראות לעניין שיערוך נכסים שמוחזקים בקרן כספית פתוחה. מדובר בהוראות מקצועיות. סעיף 46(ה) עוסק בהוראות לעניין ימי חישוב מחירי הקרן. גם כאן מדובר בהוראות מאוד מקצועיות וטכניות לעניין ימי חישוב מחירים. סעיף 50(ב) מדובר בהוראות לעניין שערוך נכסים בקרן סגורה. בסעיף 59 מדובר בהוראות לעניין סוגי נכסים שמותר להחזיק בקרן כספית והתנאים לכך. בעזרת הסמכות הזאת אנחנו נוכל לבצע את ההתאמות שנדרשות לקרן כספית. למשל, לעניין החזקה של פקדונות. זאת בעצם סמכות שתאפשר את הניהול המקצועי והאדפטיבי של מנהל קרן למצבים משתנים בשוק ההון.

סעיף 62 מסמיך את הרשות לקבוע הוראות לגבי קביעת שיעורים מרביים לנכסים שמוחזקים בקרן כספית. סעיף 64(א) זאת סמכות לקבוע הוראות לעניין פעילות בנגזרים. סעיף 65(ב), מדובר על הוראות לקביעת מנוף אשראי בקרן כספית, מתי מנהל הקרן יכול לקחת אשראי ולאפשר פדיונות למשקיעים. סעיף 72(א), מדובר בהוראות לעניין דיווחים נוספים, הפרטים שלהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם. אנחנו יכולים לראות שימוש בסמכות הזאת שנצטרך לעשות כבר בדיווח בהוראת המעבר לרשות ולבעלי היחידות.

סעיף 73(ג)(3), מדובר בהוראות למנהל קרן לגבי פרסום נתונים על קרנות נאמנות במרבית קרנות הנאמנות. איזה פרטים צריך להתאים לאור המאפיינים הייחודיים של הקרנות הכספיות מועדים קבועים. למשל, התייחסות לתשואה צפויה. אלה בעצם רשימת הסעיפים.

לגבי השאלה מדוע ההוראות האלה לא מפורסמות ברשויות עצמן? התשובה לכך היא שאנחנו הולכים באותו מנגנון כמו שקיבלנו עוד ברפורמת בכר, כמעט לפני 20 שנה וכך הרשות מפרסמת את ההוראות שלה. מדובר בגופים מקצועיים שמכירים את האתר של הרשות ויודעים ששם נמצאת כל הרגולציה שחלה עליהם. בכל זאת, מפורסמת הודעה על מתן ההוראה ברשומות וגם על כל שינוי בה, כך שמבחינתנו, מבחינת הגמישות שנדרשת לרגולטור לתת מענה מהיר לשוק, זאת הדרך - - מקצועיות ומשתנות.

"(4) לעניין סעיף 73(ג1), הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור באותו סעיף."

הסעיף הזה עוסק בפרסומים של מפיצי מידע, כמו אתרי מידע פיננסי, למשל. גם הבורסה, הבנקים וחברי הבורסה נותנים מידע שהוא מידע כללי. הרשות תוכל לקבוע כללים לגבי הצגת כל הקרנות, איזה מידע צריך להוסיף לגבי הקרנות הכספיות.

בעצם היתה התייחסות לסעיף 73 בחקיקה, אבל הסעיף הזה לא נכלל במקור. ביקשתם להוסיף אותו.

נכון. בגלל שאנחנו עובדים במקביל על הצעת חקיקה נוספת, אז הרבה חידודים עלו לנו מההשוואות בין שתי הצעות החוק. אני מקווה שגם ההצעה השנייה תגיע בקרוב לשולחן הוועדה. באחד מהם התחדד גם העניין הזה. קיבלנו את אישור משרד המשפטים לקבוע כללים לגבי מפיצי המידע. ההתלבטות שלהם היתה, בגלל שמפיצי המידע הם לא מפוקחים באופן ישיר על-ידי הרשות, הם לא מחזיקים ברישיון או נרשמים אצלה, ההסכמה היתה שזה לא יהיה בהוראות אלא בכללים. כללים הם כן מפורסמים ברשומות באופן מלא, עוברים נסחות לפני כן. לכן אנחנו מבקשים להכניס את זה גם לכאן.

יש כאן חשיבות מאוד מאוד גדולה בכללים האלה. בעצם, פה זה מגיע לציבור. אתרי המידע האלה הם אלה שמנגישים את המידע על הקרנות הכספיות לציבור ומאוד חשוב שהם יעשו את זה באופן לא מטעה, באופן רוחבי, שלא מדגיש אולי קרנות מסוימות על פני קרנות אחרות. לכן יש חשיבות גבוהה מאוד לכללים האלה.

"פרסום הוראות הרשות

129ד.
(1) הוראות הרשות לפי סעיפים 43(ג), 47, 50(ב1), 59, 62(ב2), 73(ב)(1), 97(ב), 129ג(2) ו־(3) – אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן."

זה מה שהסברנו עכשיו וגם הזכרנו בסעיף 97(ב) שמחקנו אותו, אז הוא מוסף כאן.

(2) הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה."

תיקון לתוספת הראשונה. התוספת הזאת עוסקת בעיצומים כספיים וצריך בעצם להתאים את ההפרות, כך שהם יתפסו גם את ההוראות שיחולו עכשיו על הקרנות הכספיות כפי שהצגנו.

"19.
בתוספת הראשונה לחוק העיקרי –


(1) בחלק א' –



(א) בפרט (5), אחרי "או 112ב," יבוא "או לפי סעיף 72(א) כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)";

תסבירי הפרה הפרה, כל פרט לאיזו הפרה הוא מתייחס.

בסדר גמור. ההפרה לפי סעיף 72 עוסקת בדוחות נוספות. היא תחול גם לעניין הפרת הוראות הרשות לגבי קרן כספית, בהתאם להחלה שלה במסגרת 9(ג).


"(ב) בפרט (7), אחרי "או 29(ד)" יבוא "או לפי סעיף 26(א) כפי שהוחל בסעיף 129ג(1)"; "

קביעת הפרה לגבי אי החלת פרטים בתשקיף בהתאם לכללי הרשות, כמו שהצענו לקבוע בסעיף 129 (ג)(1).

"(ג) בפרט (9), אחרי "או 112א," יבוא "או לפי סעיף 72(א) כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)";"

אנחנו מחילים כאן בעצם את החובה לקבל אישור מראש של הרשות גם על-פי הוראות הרשות לפי סעיף 129 ג לגבי קרנות כספיות. זה לעניין סעיף 72(א).

"(ד) בפרט (10), אחרי "לפי סעיף 42(ה)" יבוא "או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(2)" אחרי "לפי סעיף 50(ב)" יבוא "או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)" ואחרי "50(ב)" יבוא "או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיף 129ג(3)";

גם כאן זה מחיל את הוראות הרשות לפי 129ג(2)(ב). האיסור לגבות עמלות שלא כדין לגבי פרסום מחירים בקרנות כספיות ומחיל גם על הוראו הרשות איסור על החישוב של שווי שלא כדין של קרנות כספיות.

לגבי 43(ב) ו-50(ב), מחקנו את זה מהנוסח בהתאם בעצם למחיקה של הסעיפים בחוק עצמו.

"(2) בחלק ב' –

(א) בפרט (1), ברישה, המילים "בדרך ובתוך התקופה שנקבעה בה" – יימחקו;"

מדובר כאן בעצם באיזה תיקון שאנחנו תופסים אותו כתיקון טכני. יש שם קביעה של רשימה של כל ההוראות והדרישות של הרשות והעובדים של הרשות שהוסמכו לכך, שאי קיום של ההוראות האלה או הדרישות האלה מהווה בעצם הפרה של עיצום כספי.

תוך כדי עבודה, הבנו שבעצם הפתיח הזה לכל הרשימה הזאת לא מתאים. להגיד רק בדרך ובתוך התקופה, זה לא מתאים לכל התכנים של הוראות שקיימות גם כבר היום. למשל, אם יש הוראות שעוסקות בגילוי, אז זה לא נכון להגיד בדרך או בתוך התקופה.

כלומר, יש פרטים שלא מתייחסים לדרך או לתקופה.

נכון.

אבל האם אתם מתכוונים לשנות מהדרך שבה אתם נוהגים כיום? האם התיקון הזה יביא לאיזו הרחבה של דרך הפעולה שלכם היום ביחס לפרטים האלה?

התשובה היא לא.

את ב' מחקנו כי אין צורך באכיפה, בגלל שמחקנו את ההסמכה מכוח 42.


"(ג) בפרט (9), במקום "בדרך שנקבעה" יבוא "בדרך או במועד שנקבעו";"

תיקון פרט 9 הוא יהיה כך שבעצם אי פרסום של מחירי יחידות קרן כספית כנדרש בהוראות הרשות ייחשב כהפרה. הוספנו כאן גם את המועד. כלומר, עד היום זה היה "בדרך" והוספנו גם "בדרך ובמועד", כי גם המועד כאן הוא כמובן מועד חשוב. מועד פרסום המחירים זה כמובן משמעותי למחזיקים או למשקיעים.

"(ד) בפרט (14), אחרי "או 65א(א)(1)" יבוא "או לפי סעיף 59 כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)";"

התיקון של פרט 14 בעצם יהווה הפרה גם על אי עמידה בתנאים לקנייה או החזקה של קרנות כספיות שנקבעו בהוראות הרשות לפי סעיף 59, כפי שהוחל ב-129 (ג).

"(ה) בפרט (17), אחרי "לפי סעיף 62" יבוא "או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)" ובמקום "שקבע שר האוצר" יבוא "שקבעו שר האוצר או הרשות";"

גם כאן, בעצם פרט 17 עכשיו יתפוס גם אי עמידה בתנאים שהרשות תקבע בהוראות לפי סעיף 129(ג) שמכיל בעצם את סעיף 62 בנוגע לרכישה והחזקה של נכסים.

לגבי ו' מחקנו את זה, כי מחקנו את הסמכות לפי 63 על שאילה והשאלה.

"(ז) בפרט (19), אחרי "לפי סעיף 64" יבוא "או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)";"

גם כאן זה התיקון של הפרט כך שאי עמידה בהוראות הרשות לפי סעיף 64 או 129ג החדש בנוגע לרכישה או מכירה של אופציות או חוזים על קרנות כספיות, זה ייחשב גם הפרה.

"(ח) בפרט (20), אחרי "לפי סעיף 65" יבוא "או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)";"

גם כאן, אי עמידה בהוראות הרשות לפי סעיף 65, כמו שקבענו אותו בסעיף 129ג, זה בנוגע לעסקאות שמנהל קרן כספית רשאי לבצע באשראי.

"(ט) בפרט (21), במקום "סעיף 73" יבוא "לפי סעיף 73 או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3) ו-(4)";"

תיקון פרט 21, כך שגם אי פרסום של תשואות קרן כספית, כמו שיידרש בהוראות של הרשות לפי הסעיפים האלה, זה ייחשב כהפרה.

"(3) בחלק ג' –

(א) בפרט (10), במקום "בהתאם להוראות סעיף 47" יבוא "בהתאם להוראות לפי סעיף 47";

זה בעצם יתפוס גם מכירה ופדיון במועדים שלא נקבעו לפי הוראות הרשות לפי סעיף 47 כמו שהוא הוחל, ייחשב כהפרה.

(היו"ר יצחק פינדרוס, 10:10)


"(ב) בפרט (21), אחרי "לפי סעיף 62" יבוא "או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)", ובמקום "שקבע שר האוצר" יבוא "שקבעו שר האוצר או הרשות";

התיקון הזה בעצם יכניס אי עמידה בתנאים של שווי הנכסים המירבי שנקבעו בהוראות הרשות.

"(ג) בפרט (22), אחרי "לפי סעיף 62(ב)" יבוא "או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)", ובמקום "הסעיף האמור" יבוא "הסעיפים האמורים"."

גם כאן, קנייה של נכס שהשיעור שלו עולה על השיעור המירבי לפי איך שייקבע בהוראות הרשות, זה ייחשב כהפרה.

איזה תיקון אמרת שיש? לא שמעתי.

על פרטים 21 ו-22 ששניהם עוסקים בהפרות של סעיף 62 לחוק, כמו שהם הוחלו בסעיף 129ג רבא.

סעיף 20 זה תיקון לתוספת השלישית. התוספת השלישית עוסקת בהפרה מנהלית, אכיפה מנהלית.


"תיקון התוספת השלישית
20. בתוספת השלישית לחוק העיקרי –

(1) בחלק ב', בפרט (7), אחרי "לפי סעיף 65" יבוא "או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)" ובמקום "אותו סעיף" יבוא "אותם סעיפים";"

פרט 7 קובע הפרה מנהלית לגבי לקיחת אשראי בעד קרן בניגוד להוראות לפי סעיף 65, אז אנחנו מתאימים את זה עכשיו שזה יכלול גם את ההוראות של הרשות לפי הסעיף החדש שנקבע.

"(2) בחלק ג', בפרט (7), אחרי "או 112ב" יבוא "או לפי סעיף 72(א) כפי שהוחל בסעיף 129ג(3)"."

זה גם תיקון של פרט 7. אי הגשה של דוח, ידיעה או מסמיך לרשות, מכוח ההוראות שייקבעו לפי הסעיף החדש שנמצא בחוק הזה לעניין 72(א), זה ייחשב כהפרה מנהלית.

בזה סיימנו את חוק הקרנות. אפשר לעבור לחוק הייעוץ?

כן.

התיקון לחוק הייעוץ הוא כדי להרחיב את הגורמים שיכולים להנגיש את המידע הזה לציבור.

"תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות

21. בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995‏–"

שלומית, כאן אני מציעה שנסביר את הסעיפים הקטנים. זה סעיף מאוד ארוך אז כדאי לחלק אותו. אני אסביר באופן כללי שמוצע בסעיף להוסיף פטור לגורמים שהם מפוקחים על-ידי רשות ניירות ערך. יש רשימה של גופים שמנויים כאן בחוק, שהם יוכלו לעסוק בייעוץ או בשיווק של קרן כספית של שוק הכסף. כלומר, עד 12 חודשים מבלי שהם יידרשו לקבל רישיון לכך אם הם נותנים על כך הודעה לרשות.

(1) בסעיף 3 –

(1) בכותרת שוליים, בסופה יבוא "והקלות לעיסוקים";"

זה תיקון של הכותרת של הסעיף. כיוון שהסעיף לא עוסק רק בפטורים אלא גם בהקלות לעיסוקים. קובע את החובות שחלות בעצם על עיסוקים כאלה.

"(ב) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (13) יבוא:"

"(14) ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, בידי כל אחד מאלה, ובלבד שמסר, לפני תחילת עיסוקו, הודעה לרשות על כוונתו לעסוק בייעוץ או בשיווק השקעות (כאמור לפי סעיף קטן (ה) – אלה מילים שצריכות להימחק – א.ש) בהתאם לכללים שתקבע הרשות לעניין זה:
(1) מנהל קרן;
(ב) מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–2021‏;
(2) יוזם בסיסי וחברת תשלומים כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023‏;

(ד) חבר בורסה;
(ה) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, למעט חברת שירותים משותפת כמשמעותה בחוק האמור;
(ו) גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שפעילותו באותו תחום מפוקחת לפי דין, שקבע שר האוצר;
(ז) מי שמועסק בידי גוף העוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית, בלא רישיון, בהתאם להוראות פסקה זו, או בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק בייעוץ או בשיווק כאמור.";"

אני אסביר. זה בעצם הסעיף שקובע את הפטור. כמו שאמרתי, יש פה רשימה של גופים שהם כבר גורמים שמפוקחים על-ידי הרשות. הם גורמים שכלולים בהגדרה של גוף מפוקח בחוק ניירות ערך. הם כן צריכים לתת הודעה לרשות על-כך לפני שהם מתחילים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות כללי. הרשות תוכל לקבוע כללים איך להגיש את ההודעה הזאת, מה ההודעה הזאת צריכה לכלול.

חמשת הגופים הראשונים שמנויים הם גופים מפוקחים, שזה יכול להתאים לפעילות הקיימת שלהם ויכול להתווסף לפעילות שלהם.

לגבי סעיף קטן ו', ניתנת כאן סמכות לשר האוצר להוסיף גוף אחר שעוסק בתחום הפיננסי. זה נועד בעצם לייצר בכל זאת אפשרות להרחיב את הרשימה הזאת, בין אם יהיו גופים חדשים שיהיו מפוקחים על-ידי הרשות לניירות ערך או גופים אחרים שהוא ימצא לנכון שצריך להוסיף אותם.

לגבי סעיף קטן ז', הכוונה היא כאן לפטור את העובד של כל אחד מאלה שמנויים למעלה, כיוון שלפי חוק הייעוץ, גם עובדים של תאגידים חייבים להיות בעלי רישיון אישי.

האם היום יש מי שרישיונו מוגבל לעיסוק בייעוץ?

עוד לא הגענו לרישיון מוגבל.

לא, בתוך ז'.

היום אין עדיין מישהו שרישיונו מוגבל, זה יהיה דבר חדש שאנחנו מקווים שיוכל להכניס גופים נוספים לפעילות הזאת.

איזה כללים הרשות מתכוונת לקבוע לעניין ההודעה שנדרשת ברישא של פרט 14?

איך להגיש אותה ומה הפרטים שצריכים להיכלל פה. זאת הודעה טכנית. זה הרי גופים שאנחנו מכירים אותם והם מפוקחים על ידנו, רק שנדע שהם נכנסים בעצם למעגל הזה של הגורמים שרוצים לתת שירותים כאלה.


"לעניין סעיף זה, "קרן כספית" – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות, למעט קרן מועדים קבועים כמשמעותה בסעיף 47 לחוק האמור שהתקופה בין מועדים קבועים סמוכים לגביה כאמור בסעיף 47(א)(3) עולה על 12 חודשים.";"

כאן הכוונה היא באמת לקרנות שוק הכסף. הפטור מיועד רק להם.

"(ג) אחרי סעיף קטן (א3) יבוא:

"(א4) על אף הוראות פסקה (14) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה יחולו לגביו הוראות אלה:"

אני רק אסביר באופן כללי שזה החובות שיחולו על גורם מפוקח שהוא פטור מרישיון. כבר לא פוטרים אותו מהוראות החוק, יש עדיין הוראות כמובן שיחולו עליו לטובת הגנה על ציבור הלקוחות.

"(1) הוראות סעיפים 11, 14, 16(א), 17, 20, 21, 27א ו־27ב(ב), ולעניין תאגיד – גם סעיף 40ד, יחולו לגביו כאילו היה בעל רישיון, אולם סעיפים 14, ו-17(ב) יחולו בשינויים אלה:"

25 נמחק.

יימחק, אני אסביר.

תסבירי קודם את הסעיפים.

אנחנו בעצם מדברים כאן על רשימה מצומצמת של חובות שיחולו שהן מבחינתנו החובות ההכרחיות. סעיף 11 זה חובת אמון, סעיף 14 זה סעיף של גילוי. אנחנו אחר-כך נראה את ההתאמות שאנחנו עושים לגבי זה. סעיף 16(א) זה איסור העדפה. סעיף 17 עוסק באיסור לקבל טובת הנאה שבאה מהלקוח. סעיף 20 עוסקת בחובת זהירות. סעיף 21 עוסק באחריות אישית של יחיד על אף שהוא מועסק בתאגיד. סעיף 27א קובע את החובה לדווח לרשות במגנה. זה בעצם דרך יצירת הקשר עם הרשות.

27ב עוסק באיזו ראייה חלוטה לגבי תיקים מאושרים שאפשר להגיש בהליכים משפטיים. יש ראייה חלוטה שהמסמך המקורי נשמר בידי הרשות.

לגבי תאגיד, יש גם את החובה של 40ד, שזה עוסק במערכת היע"ל, שזה בעצם הדרך שבה הרשות שולחת מכתבים לגופים שמפוקחים על ידה.

מחקנו את סעיף 25 שהוא עוסק בשמירת רישומים של פעולות ייעוץ או שיווק וקבענו חובה עצמאית לכך בסעיף קטן 4 בהמשך, אז אני אסביר אחר-כך.

"(א) על אף האמור בסעיף 14(ב), העניינים כמפורט להלן ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה לגבי קרן כספית, והרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לגבי אופן גילוי עניינים אלה:

(1) פרטי הזיהוי של הקרן;

(2) מאפייני הנכסים המוחזקים בקרן;

(3) המועדים להצעת יחידות הקרן והמועדים לפדיונן;

(4) שכר מנהל קרן ושכר הנאמן כמשמעותם בסעיף 80 לחוק השקעות משותפות;

(5) תשואת הקרן;"

זה השינוי. אנחנו מחילים את סעיף 14 בשינויים. אנחנו קובעים כבר בחוק את העניינים שנראים עניינים מהותיים לצורך קבלת השקעה בקרן הכספית.

אנחנו כן נבקש אם אפשר להוסיף כאן גם את פרטי העוסק כדי שללקוח תהיה אפשרות בעצם לדעת מי הגורם שנותן לו את השירות ושתהיה לו יכולת לחזור אליו ולא שגורמים עלולים אולי לתת מידע מאחורי שמות אחרים.

תסבירי מדוע בכלל נדרשת פה הקביעה הייחודית לעניין מה הם הפרטים המהותיים.

בגלל שאנחנו חורגים בעצם מסעיף 14 שהוא בעצם קובע את החובה הכללית ---, אנחנו קובעים את זה כאן באופן ספציפי. משרד המשפטים ביקש שנקבע באופן מדויק. לא נשאיר את זה באופן פתוח אלא נקבע כבר בחוק מה הפרטים המהותיים לצורך ייעוץ או שיווק של קרן כספית.

אפשר לראות שאלה הפרטים הבסיסיים שכל אדם שרוצה לקבל החלטת השקעה לגבי זה, הוא צריך לדעת איזו קרן זאת, מה המאפיינים העיקריים של הנכסים שמוחזקים בקרן הזאת, מה המועדים. מתי הוא יכול להיכנס ומתי לצאת. השכר של מנהל הקרן ושכר הנאמן, כמובן זה דבר משמעותי. התשואה הצפויה בקרן, כמובן שזה דבר בסיסי וכל אדם שעושה השקעה רוצה לדעת מה הוא יקבל. זה גם המאפיין העיקרי שאנחנו עושים כאן את השינוי, כדי שיוכלו להשוות בין קרנות כספיות לבין פיקדונות, ששם המשקיע יודע כמה הוא יקבל בסוף הדרך, אז זה חשוב מאוד.

לזה אתם מבקשים להוסיף גם את פרטי העוסק?

נכון.

"(ב) יקראו את סעיף 17(ב) כך שבסופו יבוא:

"(7) קבלת תמורה, במישרין או בעקיפין, בעבור ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, ממי שאינו הלקוח, בהתאם לכללים שקבעה הרשות.";

רק נאמר שפסקה 2 שמתייחסת להעברת הסמכות לרשות נמחקה כאן מהנוסח. תסבירי את סעיף קטן ב'.

סעיף 17 עוסק באיסור קבלת טובת הנאה, כמו שאמרנו וכאן יש סמכות לרשות לקבוע כללים לגבי תמורה למי שהוא לא הלקוח לגבי קרן כספית בלבד. למשל, לקבל תגמול מהמפיץ. בעצם זה משלים את התיקון שעשינו לחוק הקרנות. בסעיף 82 תהיה אפשרות לקבל תמורה שהיא לא מהלקוח. המפיץ כמובן הוא לא הלקוח.

סעיף קטן ג' זה הסעיף שאנחנו מוחקים וכבר נסביר את הקביעה כחובה עצמאית.


"(2) נודע לעוסק בלא רישיון על ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד שבו הוא מועסק או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל ובין לגבי עסקה מסוימת, חייב העוסק להודיע ללקוח על קיום ניגוד העניינים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגילוי לפי פסקה זו והפרטים שייכללו בגילוי כאמור; בלי לגרוע מכלליות האמור, לעניין פסקה זו, יראו זיקה שיש לעוסק בלא רישיון לקרן כספית שאותה הוא משווק וכן נסיבות נוספות שקבע שר האוצר כניגוד עניינים;"

כאן בעצם אנחנו קובעים התאמה מסודרת לקרנות הכספיות כדי שלא תחול החובה שקיימת בחוק שהיא אוסרת בעצם לפעול אם לא מקבלים הסכמה מהלקוח. כאן אין את החובה הזאת. הרשות כן תקבע בהוראות גם את אופן הגילוי, איך אותו מי שנותן שירות צריך לגלות את זה ללקוח. גם השר יוכל לקבוע נסיבות נוספות מעבר לזיקה שייחשבו לניגוד עניינים.

כמו למשל?

האמת שהתקשינו לחשוב כרגע ולכן הזיקה שזה הניגוד עניינים שקיים בשוק כרגע, קבענו אותו כבר בתוך החוק. למעשה, הוא לא יהיה משווק השקעות כי הוא לא יהיה בעל רישיון, אבל הפעולה שהוא עושה היא כן פעולת שיווק. פעולת שיווק זאת פעולה שיש לך לנכס הפיננסי, אז אם אתה מקבל תגמול שאתה משווק קרן כספית, אתה צריך לגלות את זה ללקוח.


"(3) עוסק בלא רישיון יגיש לרשות דיווחים והודעות בדבר פעילותו בייעוץ השקעות ובשיווק השקעות לגבי קרן כספית ועמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה, בהתאם להוראות שתקבע הרשות; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות כאמור, מועדי עריכתם, אופן הגשתם וצורתם; לעניין דיווחים והודעות לפי הוראות פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 27(ד) עד (ז) ו־27א, בשינויים המחויבים;"

אני רואה שפה הוא צריך להודיע לרשות. איפה התייחסת שאמרת ששר האוצר מתקין תקנות. איך הוא מגלה את ניגוד העניינים. אני מדבר על הסעיף הקודם.

בסעיף עצמו קבענו: "לעניין פסקה זו, יראו זיקה שיש לעוסק בלא רישיון בקרן כספית שאותה הוא משווק וכן נסיבות נוספות שקבע שר האוצר".

נסיבות נוספות, אבל איך הוא מודיע? שר האוצר יכול לקבוע שניגוד עניינים זה גם מגורים בעיר.

קביעת הוראות לאופן גילוי העניינים זה לפי פסקה זו. כלומר, כל הפסקה הזאת, לרבות מה ששר האוצר יקבע. האופן ייקבע בכל מקרה על-ידי הרשות כי אופן זה דבר יותר טכני ומקצועי שמתאים שהרשות תקבע בהוראות. אבל המהות מהו ניגוד עניינים, את זה השר יקבע.

בסדר.

אז הקראנו את הסעיף שבעצם מתאים את חובת הדיווחים לרשות ומיקדנו את זה בנוסח כך שיהיה ברור שהדיווחים יהיו קשורים לעיסוק שלו ובפעילות שלו בקרן כספית. גם עמידה בחובות שלו שחלות עליו לפי הסעיף הזה. שיהיה ברור, לא חלות עליו כל חובות החוק אלא החובות האלה.

את פסקה 4 הצענו למחוק, בהסכמות שהגענו אליהן עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. כאן היה מדובר בדיווח ללקוח בהתאם להוראות הרשות והחלטנו לוותר על זה.

"(4) עוסק בלא רישיון ישמור מידע בדבר עמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה בדרך הניתנת לאחזור, לתקופה של 7 שנים."

זאת בעצם החובה העצמאית שדיברנו עליה, במקום להחיל עליו את סעיף 25 ואז יחולו עליו כל התקנות מכוח סעיף 25, אנחנו בעצם קובעים חובה עצמאית לשמירה באופן שאפשר יהיה לאתר את החומרים, לאחזר אותם. לתת אותם גם לרשות, אם הרשות עושה ביקורות וגם ללקוח אם הוא רוצה להתחיל באיזה הליך כנגד נותן השרות. לכן חשוב לא רק לשמור אלא שגם אפשר יהיה למצוא את מה ששמרו.

כשמדובר על 7 שנים, זה ממתי?

7 שנים זה מביצוע פעולת הייעוץ והשיווק. 7 שנים זה גם התקופה שקבועה בחוק בסעיף 25. זה בעצם נגזר מההתיישנות. נפרש את זה באותו אופן כמו סעיף 25.

"(ד) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק במתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה בסעיף קטן (א)(14), בלבד, לא יחולו סעיפים 4, 12, 13, 15, 16א, 18, 19, 26 ו־27ג, ויחולו הוראות סעיף קטן (א4).";

את 16 (ב) עד (ד) אנחנו מוחקים ולא כוללים.

אנחנו נבקש להוסיף כאן גם את סעיף 25. כלומר, צריך להחריג את סעיף 25 כך שהוא לא יחול עליו כדי שתחול עליו החובה העצמאית שהקראנו בסעיף הקודם.

למעשה, אנחנו כאן מאפשרים לבעל רישיון שיהיה לו רישיון מוגבל. הכוונה היא שהוא יוכל לתת ייעוץ או שיווק רק לגבי קרן כספית. הוא לא מעוניין לעסוק בייעוץ או בשיווק השקעות באופן כללי אלא רק לגבי המוצרים האלה. למשל, חברות כרטיסי האשראי, אם הן ירצו להיכנס לפעילות הזאת, זאת הדרך שהן יוכלו להיכנס אליה.

אנחנו מיישרים קו. בעצם יחולו עליהם חובות מאוד דומות למי שהוא עוסק בלא רישיון, דהיינו, גופים שמפוקחים על-ידי הרשות ועוסקים בפטור מרישיון.

אני מסבירה:

סעיף 4 עוסק במגבלות על השקעה אישית. סעיף 12 זה בירור צרכים; סעיף 13 חובת הסכם; סעיף 15 ניגוד עניינים, בגלל שקבענו חובה עצמאית לגבי זה; סעיף 16א זה גילוי של משווק; סעיף 18 זה גילוי על סיכון מיוחד; סעיף 19 זה חובת הסודיות; סעיף 26 זה דוחות ללקוח; סעיף 27ג זה תקנות הדוחות. קבענו לזה חובה נפרדת. כמו שאמרתי, צריך להוסיף לזה גם את סעיף 25.

המשמעות היא, שיתר סעיפי החוק חלים. אלה הסעיפים שלא יחולו.

סעיפים 16 (ב) עד (ד) שאנחנו מחקנו בנוסח, הם נמחקים בגלל שהם חלים על מנהל תיקים. זה בעצם לא רלוונטי לייעוץ או שיווק השקעות.

הסעיף הבא שנמחק זה סעיף ה', בגלל שהעברנו את ההתייחסות לכללים ולהודיעה לפתיח של הסעיף, זה לא נדרש כאן.


"(2) בסעיף 8א, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה, שיוגבל לפי סעיף 6 לעיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה בסעיף 3(א)(14), אף אם לא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 7(ב)(1) ו־(2), (ב1)(1) או (ג)(1).";

כאן זה סמכות לרשות לתת רישיון שהוא מוגבל, עיסוק בקרן כספית בלבד, כמו שהסברי. גם אם לא עובדים בשם החברה, בעלי רישיון. כמו שהסברתי קודם, בחוק הייעוץ יש בעצם גם חובה על התאגיד להיות בעל רישיון וגם חובה על מי שעובד מטעמו בשירותים האלה, להיות בעל רישיון אישי.

"(3) בסעיף 9(ב)(2), במקום "סעיף 3(א)(4) או (11)" יבוא "סעיף 3(א)(4), (11) או (14)";

יש כאן בעצם התאמה שנעשית כאן בסעיף שהוא מסדיר את הייעוץ בבנקים גם כיום. המשמעות היא שפקידים בבנקים יוכלו לתת ייעוץ לגבי קרן כספית על אף שהם לא יהיו בעלי רישיון, כלומר, הם לא חייבים ברישיון. זה נתון לבחירה של הבנק. הבנק יוכל להחליט אם הוא רוצה או לא.

"(4) בסעיף 17ב(ב), במקום "סעיפים 11 ו־15" יבוא "סעיפים 3(א4)(2), 11 ו־15";

גם כאן זאת התאמה. זה סעיף שעוסק בקבלת תמורה מותרת, אז אנחנו מוסיפים כאן גם את התמורה שתהיה מותרת לפי הכללים שייקבעו עכשיו לפי התיקון.

(5) בסעיף 28, סעיף קטן (ג) – בטל;"

סעיף 28 זה הסעיף של ההוראות של הרשות. סעיף מקביל לסעיף 97 בחוק הקרנות. כפי שמחקנו שם וקבענו סעיף כללי שקובע את מנגנון הפרסום של הוראות הרשות, אז כאן אנחנו עושים את אותה טכניקה. מוחקים את הפרסום בסעיף 28 אבל בהמשך נקבע את סעיף 40ד שהוא יקבע את מנגנון הפרסום לגבי כל הוראות הראשות.

"(6) בסעיף 39(ב)(2א), אחרי "סעיף" יבוא "3(א4)(3), (ד) או";"

זה התאמה בסעיף העונשין.

"(6א) אחרי סעיף 40ד יבוא –

"פרסום הוראות הרשות
40ה.

(1) הוראות הרשות לפי סעיפים 3(א4), (2) ו-(3) ו-28(ב), אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

לא, זה (א4)(1)(א).

נכון, סליחה.

"...3(א4)(1)(א), ו-(3) ו-28(ב), אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן."

"(ב) הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.";

(7) בתוספת השנייה –

זאת תוספת שעוסקת בהפרות של העיצומים הכספיים. שוב, אנחנו עושים את אותן התאמות כדי שההפרות יכללו גם את ההוראות שהרשות תקבע והסעיפים כפי שהם הוחלו בתיקון הזה.

(א)(1) מחקנו כי מחקנו את הדיווחים ללקוח. אותו דבר גם בפרט 24 אנחנו מוחקים את התיקון שהצענו בו בגלל שבסוף את סעיף 25 אנחנו לא מחילים באופן הזה.

"(1ב) לא הגיש לרשות דיווח או הודעה, בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות סעיף 3(א4)(3), ובכלל זה לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בהם, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט בהוראות האמורות;

(1ג) לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, עניין מהותי שנקבע לפי סעיף 14(ב) כפי שהוחל בסעיף 3(א4)(1)(א), בניגוד להוראות לפי אותם סעיפים;";

"(8) בתוספת השלישית – "

התוספת הזאת קובעת את סכום העיצום הכספי. אנחנו בעצם מוסיפים כאן את הסכומים לגבי תאגידים שהם לא בעלי רישיון והם לא תאגיד בנקאי, כדי שנוכל לאכוף בעצם את החובות שאנחנו מחילים עליהם בחוק.

"(א) אחרי פרט 4 יבוא:

"4א. לעניין תאגיד שאינו בעל רישיון ואינו תאגיד בנקאי –

(1) הפרת הוראה המנויה בחלק א' לתוספת השנייה – 50,000 שקלים חדשים;

(2) הפרת הוראה המנויה בחלק ב' לתוספת השנייה – 100,000 שקלים חדשים.";

(2) בפרט 5, במקום הרישה יבוא "לעניין יחיד – ";"

היום התוספת כוללת במפורש לעניין יחיד שהוא בעל רישיון. כיוון שאנחנו מרחיבים פה את הפטורים ועל מנת שנוכל לאכוף את הוראות החוק גם לגבי מי שפועל בפטור מרישיון, צריך בעצם למחוק את העניין הזה של בעלי רישיון ולהשאיר יחיד.

"(9) בתוספת הרביעית –

התוספת הרביעית זאת התוספת שעוסקת בהפרות מנהליות. גם כאן אנחנו עושים את ההתאמות כדי שזה יכלול את כל התיקונים.

(א) אחרי פרט (6) יבוא:

"(6א) לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 3(א4)(2);

(6ב) לא הגיש לרשות דיווח או הודעה בהתאם להוראות לפי סעיף 3(א4)(3), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;";

את 6ג אנחנו מחקנו בהתאם למחיקות שעשינו בחוק.

"(ב) בפרט (17), אחרי "סעיף14" יבוא "או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 3(א4)(1)(א)".

בזה סיימנו בעצם את התיקון לתוספת הרביעית ובכלל לחוק הייעוץ.

תיקון חוק ניירות ערך

22. בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏, בסעיף 1, בהגדרה "גורם מפוקח", בפסקה (14) שבה, אחרי "בייעוץ השקעות," יבוא "בשיווק השקעות".

זה תיקון טעות שנפלה בחוק ניירות ערך.

"תחילה והוראות מעבר
23.

(א) תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

(3) מנהל קרן מועדים קבועים שיחידותיה הוצעו לציבור לפני יום התחילה, אינו רשאי לשנות את המועדים הקבועים בקרן כך שהמרווחים בין המועדים לפדיון יחידות הקרן יהיו ארוכים יותר ורשאי לשנות את המועדים הקבועים בקרן כך שהמועדים להצעת יחידות הקרן או המועדים לפדיונן לא יהיו זהים בהתאם להוראות לפי סעיף 47(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ובלבד שיתקיימו כל אלה:


(1) מנהל הקרן יגיש דוח לרשות ניירות ערך ולבורסה לפי סעיף 72(א) לחוק העיקרי, כפי שהוחל בסעיף 129ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה , על שינוי המועדים הקבועים, שלושה שבועות לפחות לפני המועד הקבוע האחרון; לעניין זה, "המועד הקבוע האחרון" – המועד הקבוע האחרון שלפני השינוי המבוקש, כפי שמעוגן בהסכם הקרן;

(2) מנהל הקרן ימציא לבעלי יחידות הקרן דוח על שינוי המועדים הקבועים לפי הוראות סעיף 72(ה1) לחוק העיקרי, שלושה שבועות לפחות לפני המועד הקבוע האחרון;"

(3) שינוי המועדים הקבועים יעוגן בהסכם הקרן לפי הוראות סעיף 8 לחוק העיקרי;

זה תנאי נוסף, שהסכם הקרן בעצם יתוקן.

(4) מועד הכניסה לתוקף של שינוי המועדים הקבועים יהיה מאוחר מהמועד הקבוע האחרון.

זה מה שהסברתי קודם, שבעצם, קודם כל המועד הקרוב אפשר.

"(ג) מנהל קרן מועדים קבועים שיחידותיה הוצעו לציבור לפני יום התחילה, רשאי להתנות את פדיון יחידות הקרן במתן הודעה מוקדמת מאת בעלי היחידות בהתאם להוראות לפי סעיף 47(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה (בסעיף קטן זה – קביעת חובה למתן הודעה מוקדמת), ובלבד שיתקיימו כל אלה:

גם כאן זאת הוראת מעבר לגבי קרנות קיימות. אם עד היום אין להן הודעה מוקדמת והן רוצות בהתאם לתיקון לקבוע הודעה מוקדמת, הן יוכלו לעשות את זה בעמידה בתנאים דומים לתנאים שקבענו קודם.
"(1) מנהל הקרן יגיש דוח לרשות ניירות ערך ולבורסה לפי סעיף 72(א) לחוק העיקרי, כפי שהוחל בסעיף 129ג לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, על קביעת החובה למתן הודעה מוקדמת, שלושה שבועות לפחות לפני המועד הקבוע האחרון שלפני כניסתה לתוקף של החובה כאמור, כפי שמעוגן בהסכם הקרן (בסעיף קטן זה – המועד הקבוע האחרון);

(2) מנהל הקרן ימציא לבעלי יחידות הקרן דוח על קביעת החובה למתן הודעה מוקדמת לפי הוראות סעיף 72(ה1) לחוק העיקרי, שלושה שבועות לפחות לפני המועד הקבוע האחרון;

(3) קביעת החובה למתן הודעה מוקדמת תעוגן בהסכם הקרן לפי הוראות סעיף 8 לחוק העיקרי;

(4) מועד הכניסה לתוקף של החובה למתן הודעה מוקדמת יהיה מאוחר מהמועד הקבוע האחרון.

זה אותם תנאים בדיוק, אז אני לא צריכה להסביר. את הוראת המעבר האחרונה מחקנו כיוון שהיא נמחקה מהחוק.

חבר הכנסת בליאק, הסתייגויות?

כן.

צריך להצביע אחת אחת.

חבר הכנסת בליאק בשם סיעת יש עתיד - - -

כמה הסתייגויות יש?

42.

אז אנחנו נעלה חצי להצבעה.

למען הנוחות נלך על החצי הראשון.

את ה-20 הראשונות.

בסדר גמור. נקריא את 20 ההסתייגויות הראשונות של חבר הכנסת בליאק בשם סיעת יש עתיד.

תתחילי להקריא.

אנחנו מתחילים עם ההסתייגות הראשונה. נעשה את ההתאמות לנוסח ככל שיידרשו.

סעיף 129(ד)(א). במקום המילים "אין חובה לפרסמן ברשומות", יבוא, "חובה לפרסמן ברשומות"

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אנחנו עוברים להסתייגות מס' 2. בסעיף 129 (ד)(א), לאחר המילים "ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן", יבוא "ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילת, מייד עם קביעתן.

(היו"ר משה גפני, 10:37)

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

סעיף 129 (ד)(ב), אחרי המילים " הוראת הרשות כאמור בסעיף קטן א' וכל שינוי בהם יעמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה", יבואו, "תוך 7 ימים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

סעיף 129(ד)(ב), אחרי "הוראות הרשות וכל שינוי בהם יעמדו לעיון הציבור", יבוא, "וכן תצא הודעה בתקשורת בדבר שינויים בהוראת הרשות".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

סעיף 82(א) "לא יוצא תשלום או הטבה אחרת בקשר לרכישה, פדיון, מכירה או החזרה של יחידות. הוראות סעיף זה לא יחולו על תשלום שכר או עמלה על-ידי משווק או על ידי מנהל קרן, עובדו או מי שמועסק על ידו ולעניין מפיץ למשווק או לעובדו".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסעיף 82א, "הוראות סעיף זה לא יחולו על תשלום עמלת הפצה למשווק השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

תיקון לסעיף 1 כך שאם ניתן פיצוי במסלול המחזור לעסקים הפועלים במרחק עד 30 קילומטר מגבול הצפון.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

תיקון סעיף 5 כך שבסופו יבואו "בפרט שיחוקק מתווה פיצוי למשפחות אנשי הקבע".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כך שבסופו יבוא, "ובלבד שיחוקק מתווה פיצויים לעסקים בצפון".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כך שיחוקק מתווה פיצויים לנשות מילואים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כך שיחוקק מתווה פיצוי לעולים

כף שיחוקק מתווה פיצוי לעסקים של עולים חדשים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כך שיחוקק מתווה פיצויים בגין חובות אבודים מעזה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

אין מתווה לחובות אבודים מעזה.

אני יודע. זה אצלי על השולחן כל הזמן. אני איתם בקשר. אני יודע, יש לי רשימה של מה שאין. יש דברי שזה באמת מעצבן.

הערימה של הדברים שאינם היא הרבה יותר גבוהה.

אני לא יודע מה. אני לא רוצה להתווכח על זה, אני לא קואליציה כל-כך.

תמשיך בדרכך מחוץ לקואליציה.

כך שיחוקק מתווה פיצויים לחקלאים שנפגעו במלחמת חרבות ברזל.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כך משפחות המפונים בצפון יקבלו מענה הולם לבעיותיהם בעקבות הפינוי מיישובי הצפון.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בעניין הזה של החובות האבודים הם פוחדים להוציא כסף. הרי זה דבר שצריך להוציא כסף. הרי אין את הסחורה. צריך לעשות חשבון ולהגיד אנחנו מפצים. אין מי שיעשה את זה.

כי אין שר אוצר, אין ממשלה. כי אתם ממשלה גרועה.

טוב. מה אתה מדבר כמו דרעי?

כך שיחוקק מתווה פיצויים לענף התיירות כפי שהובטח בדיוני ועדת הכספים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כך שיחוקק מתווה פיצויים לעובדים שעתיים שנפגעו במלחמת חרבות ברזל.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

כך שתוגש תכנית מוסדרת למלחמה ביוקר המחייה במדינת ישראל.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

רק לאחר שיימצא פתרון הולם להעלאת תעריף הארנונה ב-5.3%.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

לאחר ששר התקשורת יחזיר את הציוד שהחרים מ-AP.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

ובלבד שיסגרו את משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

זהו, סיימנו.

את שאר ההסתייגויות אני מסיר. אם הייתי אופוזיציה לא אחראית כפי שאתם הייתם בקדנציה הקודמת, הייתי מבקש רביזיה עכשיו, אבל אני לא אעשה את זה.

לפני שאנחנו מצביעים אני מבקש לומר שאני מביא את החוק הזה על הארנונה, מה שדיברנו בוועדה. המציאות הזאת של הארנונה, שזה עולה מה-1 בינואר ב-5.29%, זה דבר שהוא חסר תקדים. 17 שנה לא היתה העלאה כזאת. היה על זה דיון בוועדה ודיברנו על זה. היה פה שר הפנים. שר הפנים הסכים שאנחנו נביא הצעת חוק שתשנה את המדד הזה של השכר הציבורי והמשמעות של העניין.

הסכמתי שוולדימיר יביא גם הצעת חוק שלו שהיא תצורף לחוק הזה. הוא יביא את זה כנראה בשבוע הבא. הסכמתי שנקיים דיון על כל הנושא הזה כדי מצד שני, זאת גם פגיעה ברשויות. זה לא דבר של מה בכך.

הרי הצעת הצעה.

הבעיה שזה כלים שלובים. ברגע שמעלים שכר, בסוף הרשויות צריכות לשלם.

היושב-ראש הציע לקחת הקפאה של קרן הניקיון לשנה אחת.

זה משהו אחר. אנחנו מדברים על הצמדה. אתה מדבר על שנה הבאה ואנחנו מדברים עקרונית על ביטול הצמדה למדד השכר במגזר הציבורי.

זה בעקבות הדיון כאן בוועדה עם שר הפנים. אני יכול לשבח את שר הפנים, נכון? הוא הסכים להעביר את זה. זה היה לא קל בוועדת שרים לחקיקה. הוא הסכים להעביר ואני מקווה שבעזרת ה' זה יעבור היום בקריאה טרומית. נצטרך לקיים על זה דיון בגלל שנצטרך לדבר גם על הרשויות המקומיות ולראות את השיפוי. קרן הניקיון או כל דבר אחר, נשפה אותם.

אני רוצה לעבור להצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות. זה גם צעד שאנחנו עושים כאן בוועדה עם חוק טוב, עם קרן כספית. אני גם משבח אתכם, את הרשות לניירות ערך על הכנת החוק הזה. אני משבח כמובן את היועצת המשפטית של הוועדה, את שלומית, על זה שהגעתם להסכמה. אתם לא שיניתם מהעיקרון של קרן כספית ואנחנו לא שינינו מהעיקרון שהוועדה היא חלק מהעניין ואני שמח על-כך.

אני מבקש את תמיכת הוועדה בהצעת החוק כפי שהוקראה עכשיו עם התיקונים. הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשפ"ד-2024.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (קרן כספית וקרן מועדים קבועים), התשפ"ד-2024 התקבלה.

אחד נמנע מכורח המציאות הקואליציונית והאופוזיציונית. הצעת החוק אושרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:45.