פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק
18/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 14:00

1. מצב ההיי טק בישראל מאז פרוץ המלחמה - ד"וח רשות החדשנות
2. חסמים בהשקעות של גופים מוסדיים בסטרטאפים ישראלים

חברי הוועדה: אביגדור ליברמן – היו"ר

אורית פרקש הכהן
מטי צרפתי הרכבי
שרון ניר
יבגני סובה

עינת מגל - סגנית המדען הראשי לחדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

כרם נבו - סמנכ"ל צמיחה, רשות החדשנות

נעם דן - רכזת תקשורת מו"פ והשכל"ג באג"ת, משרד האוצר

ישראל מימון - מנכ"ל, איגוד חברות הביטוח

בועז סטמבלר - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

אירית טויטו - ממובילות הפורום, לשעבר מנכ״לית יחידות עס, פורום ההייטק למען ישראל

אורלי אלידן הראל - מנהלת, פורום ההייטק למען ישראל

אביב דרור - מייסד וסמנכ״ל סטארטאפ, פורום ההייטק למען ישראל

קרן לוי שלו - מובילי הפורום, פורום ההייטק למען ישראל

ניר גרצמן - משקיע הון סיכון שותף מייסד בקרן, פורום ההייטק למען ישראל

נמרוד ספיר - מנכ"ל, איגוד בתי השקעות

גל נוימן וקסלר - שותפה, קרנות הון סיכון

מריאנה סימונוביץ - משקיעה הון סיכון, קרנות הון סיכון

אסף פתיר - כלכלן ראשי, מכון רייז

מריאן כהן - יו"ר, איגוד ההיי-טק הישראלי

ניצן פלג - בעלים סידביז וקהילת היזמות של ישראל

עידית חנוכה

שרון רפאלי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

1. מצב ההיי טק בישראל מאז פרוץ המלחמה - ד"וח רשות החדשנות
2. חסמים בהשקעות של גופים מוסדיים בסטרטאפים ישראלים

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק. על סדר היום שני נושאים: אחד, תמונת מצב של ההייטק הישראלי, כפי שכבר קראנו בעיתונים את הדוח של רשות החדשנות ואת מה שהתפרסם, כולל היום. אבל אנחנו רוצים לשמוע לפרוטוקול גם איך אתם מפרשים ומה אתם מציעים.

הנושא השני זה כל המוסדיים. דיברנו כמה פעמים בוועדה מה צריך לעשות כדי שהמוסדיים ישקיעו בסטרטאפים ישראלים. אנחנו מבינים שאחת הבעיות המרכזיות של ההייטק הישראלי היום זה מימון לסטרטאפים חדשים. כבר אמרתי את דעתי: המקור היחידי שאראה אותו כזמין ורציני זה כל המוסדיים שיחד היום מחזיקים כ-3 טריליון שקלים. מכיוון שהנושא הוא פחות בטוח עבור העמיתים בקרנות כאלה ואחרות בקופות פנסיה הרעיון שלי לנסות למשוך חצי אחוז שמכל מה שהצטבר במוסדיים זה כ-15 מיליארד שקל. חצי אחוז לא מסכנים את העמיתים גם אם ההשקעה לא תניב את התמורה כמו ההשקעות האחרות. יכול להיות שהיא תניב יותר, אבל גם במקרה הכי קיצוני גם אם ההשקעות האלה לא יצליחו הן לא עשויות למוטט שום קרן השתלמות או קרן פנסיה או דברים אחרים או בית השקעות כזה או אחר. לכן אנחנו רוצים להבין כי אני לא הצלחתי לגבש עם מוסדות המדינה – שהמוסדיים עצמם יגדירו מה הם צריכים כדי להעמיד את אותו חצי אחוז להשקעה בהייטק הישראלי.

אנחנו מתחילים. הראשונים הם רשות לחדשנות. בבקשה, תציגי את עצמך ואת הדוח שלכם והמסקנות שלכם.

צהריים טובים לכולם. אני כרם נבו, סמנכ"ל צמיחה ברשות לחדשנות. אני אציג את עיקרי הדוח. אני מברכת על הדיון הזה, זה דיון מאוד חשוב. חשוב להיות כל הזמן להיות עם האצבע על הדופק ולהסתכל על הנתונים העדכניים הזמינים ביותר של ההייטק ולראות איך אפשר לפעול בצורה המיטבית.

אני אעבור על מספר שקפים חשובים מתוך הדוח שלנו, ויש לי כאן גם הדוח המלא אם צריך הרחבה נוספת.

חשוב לומר שלאורך השנים רואים שההייטק הוא בולם הזעזועים של הכלכלה הישראלית. אנחנו רואים את זה בשני אופנים: למעשה, ההייטק בשנים גרועות בעייתיות לכלכלה הישראלית כשהכלכלה הישראלית מבצעת תשואה שלילית ההייטק יודע לגרור את הכלכלה למעלה ולמצע את הירידות; ובשנים טובות ההייטק יודע להביא תשואה עודפת שמושכת את המשק למעלה. בגדול משנת 2018 ועד היום ההייטק מסביר כ-40% מהצמיחה של כלכלת ישראל.

אנחנו רואים שההייטק מפגין חוסן יוצא דופן לא בחצי השנה האחרונה אלא בשנתיים האחרונות. עברו שנתיים קשות על ההייטק הישראלי – בין המקרו כלכלה שהשתנתה לגמרי, טעמם של המשקיעים שהשתנה לגמרי, המלחמה באוקראינה, חוסר היציבות הפוליטית, המלחמה. אנחנו רואים שלאורך השנתיים האלה ההייטק מצליח לבצע את המשימות העיקריות שלו, לעמוד ביעדים שלו, להביא משקיעים לארץ, וזה לא מובן מאליו שהסקטור יודע להפגין חוסן כזה. אתם רואים את הקמפיין שההייטק עצמו יזם: We deliver, no matter what. זה היה קמפיין בישראל, בעולם מול משקיעים ומול חברות בעולם. אני חושבת שהמסר הזה הדהד בכל הזירות הרלוונטיות.

אנחנו מצלמים בדוח את כל הדבר הזה, והוא מסכם את שנת 23'. המלחמה הייתה רק ברבעון מתוכה אז אנחנו קצת מסתכלים במראה האחורית. אבל אנחנו רואים את זה במספרים: כמות הקרנות שפעילות בישראל, כמות סבבי הגיוס והכסף שגויס לישראל, המועסקים בתעשייה. אתם רואים את הנתונים הכלליים שמייצגים לנו אקו-סיסטם חזק מאוד מתוחכם ומורכב; ואנחנו גם רואים שבהשוואה בינלאומית יש כאן שני מדדים מקובלים בעולם שמדרגים "האבים" של חדשנות במדינות שונות. אנחנו רואים שבשנת 23' עלינו בשני המדדים האלה, וזה מראה על חוזקתו ועל בשלותו של האקו סיסטם הישראלי. הדבר הזה מתבטא גם בהשוואה בנתוני השקעות. ההשקעות יורדות כרגע בכל העולם – זה לא משהו ייחודי לכלכלת ישראל. ישראל בגדול מבצעת פחות או יותר כמו המקבילות האירופיות שלה, בין לונדון לברלין. כמו שיורד אצלנו יורד ברוב ההאבים שאינם ארצות-הברית, ואנחנו נמצאים במקום טוב באמצע.

לפני המלחמה במקום טוב באמצע או גם עכשיו?

אנחנו מדברים על שנת 23'. זה סיכום של שנת 23'. תכף אני אגיד כמה מילים גם על התחלה של נתונים שאנחנו רואים ב-24'. יש הבדל בין נתונים מתוקפים שאנחנו אוספים באופן קבוע ויודעים להציג אותם בדוח לבין מה שאנחנו רואים כרגע שהוא סימני אזהרה. אני אתייחס גם לזה.

אנחנו רואים שני נתונים שאנחנו רואים בהם תמרור אזהרה שכבר באים לידי ביטוי בשנת 23': אחד זה ירידה בהשקעות. בשנת 23' הושקעו בישראל 8 מיליארד דולר בלבד. זה מזכיר את הנתונים של לפני חמש שנים, פחות או יותר. אבל אנחנו צריכים לזכור שזה מטעה להסתכל על זה כמשהו שמייצג את תמונת המצב לפני חמש שנים כי הסקטור הרבה יותר גדול היום והוא זקוק להרבה יותר כסף, להרבה יותר השקעות.

בהשוואה ל-18'.

נכון. כי אז היה לנו סקטור יותר קטן, נכנס אליו פחות כסף, היו פחות חברות, הוא היה פחות מורכב. אז היום זה נתון שמצביע על בעיה; שנית אנחנו רואים שבמספר המועסקים בענף ההייטק בדרך כלל ראינו צמיחה די מסיבית בגדילה של הענף. השנה הזאת נראית אחרת, הצמיחה יותר מינורית. זה גם מעיד לנו על מצבן של החברות.

אני רוצה להעביר את הבמה לד"ר עינת מגל ממשרד החדשנות להציג את הנתונים הבאים.

שלום לכולם. אני סגנית המדען הראשי לחדשנות. אנחנו רואים שההייטק בישראל הוא הגורם הכלכלי המשמעותי. משהו כמו 20% מהתוצר הלאומי הגולמי מגיע מההייטק ומעל 50% מהייצוא. אם אנחנו מסתכלים על הנתונים האלה המרכזיות של ההייטק היא שוות ערך למרכזיות של הנפט והגז בסעודיה, ברוסיה, לפארמה בשווייץ. למשל ברוסיה עם כל הסנקציות אז 16% מהתל"ג שלה מגיע מהגז והנפט, ו-43% מהייצוא. זה אמנם תעשיות קצת שונות אבל בהייטק שלנו אנחנו מדברים על נתונים הרבה יותר גבוהים. במדינות הייטקיסטיות כמו דרום קוריאה וארצות-הברית אז בארצות-הברית זה רק 9% מהתל"ג ו-22% מהייצוע, ובדרום קוריאה – 13% ו-34%.

אני רוצה לספר מה עשינו עד היום כדי להתמודד עם הירידה במספרים שאנחנו רואים והאינדיקציות השליליות. יש לנו פה שותפות עמוקה מאוד עם אגף תקציבים, ובחשיבה ועם אצבע על הדופק – גם מול התעשייה – לנסות להבין מה הדבר הדחוף ביותר שצריך לעשות.

מיד אחרי פרוץ המלחמה הבנו שהדבר הדחוף ביותר שצריך לעשות הוא לטפל בחברות שהיו באמצע סבב ופרצה המלחמה. אלה חברות שבדרך כלל מספר החודשים שנשאר להם לחיות היה מאוד נמוך – מתחת לשישה חודשים, ובאמת הייתה סכנה שחברות בסיטואציה הזאת פשוט יצטרכו לסגור ולא יצליחו להגיע להשקעות. כאן לקחנו קצת יותר מ-400 מיליון שקל והשקענו אותם בחברות בתנאי שהן מסוגלות להביא מימון משלים מהשוק הפרטי. רצינו לראות שאנחנו מורידים סיכון למשקיעים והמשקיעים יורדים מהגדר ועושים השקעות בתוך החברות. אז על 400 מיליון שקל שאנחנו השקענו בפרק זמן מאוד קצר – עשינו את זה בשלושה חודשים במאמץ מרוכז - -

מיד אחרי פרוץ המלחמה?

ממש מיד. אני חושבת שב-1 בנובמבר כבר היינו באוויר.

פחות מחודש.

בערך חודש אחר כך כבר התחלנו ממש להשקיע.

אז כאן ראינו ש-400 מיליון שקל שלנו מונף ל-1.2 מיליארד שקל של כספים פרטיים. כי איך עובד המנגנון? אנחנו שמים 30%-50% מהמימון הנדרש, ומשקיע פרטי צריך לתת את ההשלמה מהצד שלו. ככה אנחנו ממנפים כספי מדינה בשביל לייצר השקעות ולהוריד משקיעים מהגדר. אישרנו כך השקעה של כ-250 חברות שיש להן נכסים טכנולוגיים משמעותיים.

אני רוצה לציין שמאוד הופתענו מהביקוש. אנחנו ציפינו לכ-300 חברות שיגישו לערוץ הזה – לזה התכוננו – ואז שיהיו לנו אחוזי אישור מאוד יפים, ובפועל הגישו 800. זה מספר לנו הרבה. דיברנו קודם הרבה - -

על המצוקה. כן.

אינדיקציה.

הערוץ המהיר זה לא שיטת עבודה, זאת לא דרך שאפשר לעבוד בה לאורך זמן. צריך מבנים יותר משמעותיים, ולכן פתחנו בעוד שני מהלכים שהם יותר ארוכי טווח. הראשון הוא סביב העבודה שלנו עם הגופים המוסדיים – תכף אני איכנס לפרטים שלו; השני הוא במענקים ישירים מול התעשייה.

הראשון זה קרן יוזמה. הוא נותן מענה למטרה שהצגת בתחילת הדיון. הרעיון בקרן יוזמה הוא לעודד מוסדיים ישראלים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות בשלבים המוקדמים ולייצר יותר קשר שימשיך גם אחרי התכנית בין הגופים המוסדיים לבין הקרנות ותעשיית ההייטק באופן כללי. הרעיון הוא להזרים מיליארד דולר בשנים הקרובות לתוך קרנות הון סיכון ישראליות, לוודא שיש להן מקורות כדי לממן את הסטרטאפים הישראליים. הדרך שבה אנחנו עושים את זה זה על-ידי הגדלת התשואה של המוסדי. איך זה עובד? על כל דולר שהמוסדי שם בקרן הון סיכון ישראלית שמשקיעה בחברות ישראליות ברוב הפורטפוליו שלהן, אנחנו שמים עוד 30 סנט, והמוסדי יכול להחזיר לנו את הכסף וליהנות מכל התשואה על כל התיק כולו בריבית שמשתנה לאורך השנים. אני לא איכנס לפרטי המודל, אבל בריבית משתנה. הרעיון כאן הוא להגדיל את התשואה ולתת לגוף המוסדי ליהנות מכל התשואה על כל התיק, ואנחנו גם נושאים איתו בהפסד. אם הקרן ביצעה רע ולא השיגה תשואה ואפילו הייתה בהפסד אנחנו לוקחים חלק בהפסד על-פי חלקנו היחסי.

את יכולה לציין לנו מה אחוז הקרנות תוצרת כחול-לבן לעומת קרנות מחו"ל?

אני אגיד על זה כמה דברים: בתכנית הזאת הספציפית אנחנו לא שואלים מאיפה הקרן. מה שמעניין אותנו ואכפת לנו זה במי הקרן משקיעה. לכן התנאי ששמנו בקרן יוזמה זה ש-70% מההשקעות של קרן יהיו בחברות ישראליות או מה שנקרא Israeli related – הן בעצם מבצעות בפועל את מרב המחקר והפיתוח שלהן בישראל. לכן אני לא כל כך מתעסק בשאלה האם הקרן ישראלית או לא – מבחינתי שתהיה קרן מכל מקום והעיקר שההשקעות שלה נעשות כאן.

רוב ההשקעות בהייטק הישראלי מגיע מכסף זר. כ-70%, 80% מגיע מכסף שהוא לא כסף ישראלי במקורו. זאת הטיה שהיא יחסית יותר דרמטית בשוק הישראלי לעומת שווקים אחרים.

קרן יוזמה – הקרן הזאת נמצאת כרגע באוויר. עד סוף החודש הגופים המוסדיים מוזמנים להגיש לנו בקשה לשריין כסף מתוך הסל שהקצינו לטובת התכנית. כל מוסדי שנכנס יש לו 18 חודשים לאחר מכן כדי להשקיע את הכסף בקרנות הון סיכון שיוכלו להשקיע את הכסף בתורן באקו סיסטם הישראלי. בקונסטלציה הזאת אנחנו מצפים לראות בסוף החודש את המוסדיים שבחרו להיכנס לתכנית נכנסים ומתחילים להשקיע.

המהלך השני נקרא "קרן ההזנק" – זאת קרן חדשה שהשקנו ממש לפני כמה חודשים, וכרגע היא עושה את הסבבים הראשונים של ההשקעה שלה. הרעיון של הקרן הזאת הוא להשקיע באופן ישיר כחלק מסבב בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלבי ה-Pre Seed, ה-Seed וה-A. אלה השלבים המוקדמים וזה המקום שאנחנו חושבים שיש לנו הערך הכי גדול. אנחנו יודעים להיות יחסית אגרסיבים בהשקעה שלנו, זאת אומרת ב-Pre Seed, בשלב הראשוני, אנחנו יודעים לקחת כ-60% מהסבב; בשלב ה-Seed – 50%.

מי נותן לכם חוות דעת? מי עושה מיון?

הרשות בנויה באופן שבו יש לנו המטה שלנו ומערך הבודקים הטכנולוגים הכי גדול בישראל. אני לא חושבת שיש קרן שנהנית מכמות הבודקים וההתמחות הטכנולוגיות שיש לנו. יש לנו כ-200 אנשים שזה מה שהם עושים בעבודה – הם בודקים חברות, הם נכנסים לעומק כל אחד בתחומו.

המערך הזה עומד גם לרשותם של המוסדיים אם הם ירצו להתעניין?

לא, זה מערך פנימי שלנו.

הם פרילנסרים. הם בודקים מצוינים. אנחנו עברנו כמה פעמים בדיקות כאלה. לדעתי, אפשר, לפי מה שאני מכיר את הבודקים בתור יזם.

אוקיי.

אני אגיד מילה על מה ששאלת: יש לנו מסלול אחר שלא ציינו כאן כי הוא יחסית ותיק. המסלול הזה מכיר בעובדה שהיכולת לבדוק ולעשות חיתום לחברות טכנולוגיה – יכול להיות שלמוסדיים יש אותם ברמה משתנה. לכן יש לנו מסלול - -

יש בעירבון מוגבל, הייתי אומר.

למה?

כי זאת לא ההתמחות שלהם. זה לא ה-main core שלהם, לא ה- main business שלהם.

אנחנו מאפשרים למוסדיים מימון של אנליסט על חשבון הרשות, והוא עובד אצלם ועושה עבורם סקירות, המלצות השקעה, מעביר חוות דעת. זאת אומרת אנחנו מממנים להם סוג כזה כבר מספר שנים.

אני רק אסיים לגבי קרן ההזנק – אנחנו כאן נכנסים כחלק מסבב גיוס שעובד מול משקיעים. אנחנו מתמקדים בתחומים שבהם זמינות ההון היא נמוכה יותר, באזורים קשים יותר לפיתוח שצריך יותר שנים ויותר כסף; ואנחנו עדיין נשארים גורם שלא מדלל. אנחנו לא לוקחים aquity בחברה – אנחנו נשארים גורם שלא יושב על סל המניות של החברה, לא לוקח אחוזים ורק מקבל את הכסף חזרה אם החברה הצליחה. קרן ההזנק עומדת על כ-500 מיליון שקל בשנה, כבר השנה. זאת אומרת יש לנו כאן כסף לא רע להשקעה.

אני רוצה להגיד עוד משפט בהמשך למה שנשאלתי כאן קודם: בסוף הדוח הזה מסתכל על שנת 23' שהיא שנה שבה רבעון אחד היה חלק מהמלחמה. אנחנו רואים תופעות נוספות שהן עדיין לא מתוקפות בדאטה – חשוב לי לומר. אבל גם הצגנו אותם בדוח השנתי: האטה בפעילות עסקית, קושי בגיוס הון. עשינו מספר סקרים. אני יודע שזה לא הכלי הכי מתודולוגי שיש לנו אבל כשאנחנו בתוך האירוע זה מה שיש. שמענו מחברות על עיכובים בפיתוח, על אי עמידה ביעדים, על שינויים בתכניות אופרטיביות, על חשש מקיצוצים, על חשש מהאטה כדי לא לשרוף את המזומנים מהר כמו בעבר; על קושי בגיוס הון.

אלה נקודות שחשוב לציין אותן כי בסוף האירוע מורכב, הוא פוגע בכל השלבים של האקו סיסטם, לא רק בשלבים הראשונים. אנחנו משתדלים להיות בתקופה הזאת בקשר עם התעשייה, עם המשקיעים, עם החברות הגדולות, עם החברות הישראליות הצומחות, עם החברות הרב-לאומיות כדי לראות כל הזמן איך אנחנו יכולים לייצר עוד ועוד כלים כדי לאפשר להם לעבור את התקופה הזאת על הצד הטוב ביותר. תודה.

תודה, קרן. עוד מישהו מרשות החדשנות? אוצר?

אני. אם תרצו אתייחס. אני באתי להקשיב היום.

אני יכולה לשאול כמה שאלות?

כן.

אני חברה בוועדת מדע, ואחד הדברים שאנחנו עסוקים בהם זה בריחת מוחות. זאת אומרת שבמעלה יהיו חסרים לנו יזמים לכל התהליך המפורט שציינת. גם שמענו הלכה למעשה שחברות עוזבות ונוטשות, בעיקר בפריפריה בצפון. אני לא אגיד קריית שמונה – גם קריית שמונה – אבל בעיקר בשוליים שנהנו מכל מיני הטבות, ועכשיו הם פשוט מצביעים ברגליים ומושכים את עסקיהם.

לכן אני רוצה לשאול מעבר למגמות שאתם מתחילים להרגיש – האם יש תכנית אופרטיבית אסטרטגית עם צוותי עבודה לנטר ולחבק את אותן חברות שנמצאות בפרשת דרכים או כבר התחילו מסע אחורה; ושנית, איך בכל זאת מבטיחים – אחד הדברים זה הפסקת שיתופי פעולה באקדמיה ומחקרים שהופסקו או בוטלו לחלוטין, אנשים שמחכים לעשות תארים מתקדמים בחו"ל.

מטי, אלה שאלות בוועדת המדע. אנחנו מדברים על הייטק.

אני מדברת על השלכות ארוכות טווח של מציאות המלחמה.

ההשלכות הן אין-סופיות אבל לא נדון היום על ההשלכות. אנחנו מתמקדים במצב הנוכחי.

זה העובדים של ההייטק, זה דווקא חשוב.

נתייחס לסדר היום. יש פה בהחלט הרבה שאלות שלא נמצה. כמות הסטרטאפים הישראליים שנרשמים בדלאוור, למשל, אני לא בטוח שזה פחות ממה שבישראל. אז יש פה אין-סוף שאלות, אבל אני רוצה להיות ממוקד. משרד האוצר, אם יש לך הערות, בבקשה.

רק לחזק את כל מה שכרם אמרה פה לגבי הניטור התמידי. אנחנו מנטרים כל הזמן אבל מהרגע שהתחילה המלחמה עוד יותר וביתר אינטנסיביות. בעדכון תקציב 2024 האחרון שכלל ברובו ככולו קיצוצים מאוד משמעותיים הייתה תכנית אחת של הרחבה, למעט כל מה שקשור בביטחון, כמובן. זאת תכנית להצלת ענף ההייטק. היו שם כמה מסלולים חדשים של הרשות, כולל קרן יוזמה שזה התמרוץ של המוסדיים שכרם דיברה עליה. אבל הייתה שם גם תכנית להשבת מוחות, חברת הכנסת מטי, שהושקה לפני כשבוע ועומדת על סך של כ-740 מיליון שקל שאמורה להביא את כל החוקרים הטובים ביותר באקדמיה בחזרה לישראל. גם עכשיו אנחנו עובדים לקראת תקציב 25' עם כל חבריי פה מרשות המיסים ומרשות החדשנות על תכנית שגם תסיר חסמים להשקעות בהייטק בתחום המיסוי ובתחום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה. אנחנו כל הזמן בפעילות ונשמח להרחיב.

איך 740 מיליון האלה מתפרסים?

740 מיליון להשבת מוחות.

אבל מי מחלק את הכסף?

את רוב הכסף מחלק ות"ת מל"ג, אבל חלק משמעותי מהכסף שזה מענק אישי מחלק משרד הקליטה.

אפשר לבקש מהרשות לחדשנות להתייחס ל-24'?

התייחסתי בסוף דבריי. אולי פספסת.

אסף פתיר, בבקשה.

אני ד"ר אסף פתיר, הכלכלן הראשי של מכון רייז ישראל – מכון שחוקר מדיניות, חדשנות והייטק. בגדול אני מסכים עם מה שנאמר, והדוח של רשות החדשנות הוא מצוין ומדויק.

רק לשים את הדברים כמו שאנחנו מבינים אותם – ההייטק בישראל עולה ויורד יחד עם ההייטק בעולם פלוס השפעות של דברים מקומיים. מכיוון שהוא בעיקר מושפע מהעולם אז בתקופות שבהן העולם עובר תנודות גדולות קשה לראות את הדברים המקומיים. אז זה בטח לא נכון להיכנס להיסטריה ולהגיד שמצבו של ההייטק קטסטרופלי כי ההשקעות ירדו וכולי. ההשקעות מאוד ירדו – הן ירדו מאוד בכל העולם.

פה יותר.

פה גם עלה יותר.

לא, לא. פה יותר.

חבר'ה, בבקשה, בלי הערות ביניים.

אני יכול לצטט לכם רבעון-רבעון. אני מכיר את כל המספרים. ההייטק בישראל בגל של 2021 ו-2022 עלה יותר מאשר שאר העולם, והוא אחרי זה ירד יותר מאשר שאר העולם. כשאנחנו מסתכלים על קצב ההשקעות בישראל בשנה וחצי האחרונות זה קצב השקעות שמתאים למה שהיה בישראל פחות או יותר ב-2016, 2017. כשאנחנו מסתכלים בארצות-הברית זה קצב שמתאים, פחות או יותר, ל-2018. זאת אומרת אנחנו קצת חזרנו יותר אחורה מאשר שאר העולם.

מה שאני מדגיש – ואני מציע שתחכו לסוף דבריי – אני לא מנסה לצייר תמונה ורודה. אני מנסה לשים את המקום שבו אנחנו נמצאים בפרופורציה. מה שחשוב לי להגיד זה שאנחנו נמצאים במצב די נמוך יחד עם שאר העולם, אולי קצת יותר נמוך מאשר שאר העולם. אני לא הייתי אומר הרבה יותר; וגם אם הייתם זוכרים שישראל היא שוק קטן יחסית לשווקים גדולים והייתם מסתכלים על מדינות בגודל של ישראל אז הייתם רואים שיש מי שירד יותר מאתנו או פחות מאתנו – זה טבע הדברים בכלכלה, שיש מידה מסוימת של רעש שקשה להפיק ממנו תובנות בזמן אמת.

יחד עם זה אנחנו רואים עוד אינדיקטורים: אנחנו רואים עצירה בתעסוקה. זאת אומרת התעסוקה בהייטק ב-2023 ומתחילת 2024 כמעט לא עולה. היא עולה קצת אבל זה לא הקצב שאנחנו רגילים לראות על פני העשור האחרון. אנחנו רואים די קיפאון בעלייה של השכר הריאלי. יש כמה אינדיקציות שהן סיבות לדאגה – לא צריך להסתיר את זה.

אני אומר ככלכלן שהעבודה שלו היא להסתכל על נתונים: מאוד חשוב כדי לקבל תמונה אמיתית של מה שקורה בהייטק, גם להתייחס לנתונים האמפיריים הלא כמותיים, אלא להתייחס לנתונים האיכותניים של מה שאנחנו שומעים מקרנות הון סיכון, מה שאנחנו שומעים מיזמים על הקושי שלהם לגייס השקעות, על היחס כלפיהם בעולם – הכול אלה דברים שאנחנו אולי לא רואים אותם בנתוני המקרו כרגע, אבל מתישהו ההאצה בעולם תתחיל; וכשההאצה בעולם תתחיל אנחנו נגלה שאנחנו מאחורה כי, לדוגמה, לא נפתחו פה מספיק סטרטאפים. הסטרטאפים החדשים שנפתחו או היו יכולים להיפתח ב-2023 פחות משפיעים על הנתונים כי הם עדיין בשלב שהגיוסים שלהם מאוד קטנים יחסית לגיוסים הגדולים. אבל בעוד שנה אנחנו נרגיש שהם חסרים בזה שהם לא מגייסים סבב A וסבב B למי שכבר הגיע לגיל הזה. מי שהסתכל על הנתונים של Q2 24', יראה שהנתונים פנטסטיים. בסבבי הגיוס ברבעון האחרון אתם תראו שהסך הכול היה גבוה מאוד, אבל אם תסתכלו בפרטים תראו שהוא גבוה מאוד כי יש חברה אחת שגייסה סכום פנטסטי לגמרי ועוד חברה שנייה שגייסה סכום מאוד גבוה אבל היא לא בדיוק פעילה בישראל. אז IVC סופרים את זה בתוך ישראל אבל זה לא בדיוק בתוך ישראל. אז צריך להסתכל בזכוכית מגדלת ואז רואים שיש סיבות לדאוג.

לפני שאני אגיע למוסדיים יש עוד כמה דברים קטנים.

המוסדיים אחר כך.

יש כמה דברים קטנים שהייתי רוצה להגיד בהקשר הזה.

נקודה אחת חשובה והיא לא עולה שום דבר זה עניין של רטוריקה. אני לא מקבל את הרושם מהגורמים המנהיגים את מדינת ישראל שמדינת ישראל משדרת לשאר העולם שמדינת ישראל מחויבת להיות מדינה מתקדמת מדעית, ליברלית, שתמשיך לתמוך בתחום הזה ורואה את עצמה ממשיכה להיות בחזית המדע והטכנולוגיה כי זה חלק מהמיתוג או האתוס או הערכים של מדינת ישראל – אם להשתמש במילים כאלה בוועדת הכלכלה.

זה חלק מהמותג של מדינת ישראל. Start-Up nation זה מותג חזק מאוד.

לראיה, אין פה אף אחד מהקואליציה. ההייטק זה לא עניין של אופוזיציה.

הקואליציה עסוקה ברבנים, אני מצטער.

זה בכל הוועדות ככה. לא מגיעים מהקואליציה, רק להצבעות.

זה המותג של ישראל. ישראל התחילה למצב את עצמה.

בעזרת השם, בעזרת השם.

זה נורא חשוב. אחד הדברים שאנחנו מודדים ברייז בעזרת ניטור של רשתות חברתיות זה איך אנשים שעובדים בחברות טק בארצות-הברית ובקרנות הון סיכון בארצות-הברית ובלונדון, מתבטאים על ישראל ברשתות החברתיות. מה הם חושבים באמת אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו רואים ירידה בסנטימנט שלהם כלפי ישראל, וזה מדאיג אותנו לגבי הרצון שלהם להשקיע כאן בעתיד. יש הרבה דברים שצריך לעשות בעניין הזה, אבל אחד הדברים החשובים זה גם בתחום הרטוריקה – איך אנחנו מדברים ואיך אנחנו מציגים את עצמנו.

תודה.

נושא שני סופר חשוב – בינה מלאכותית. הנושא הזה מאוד מדאיג אותנו מכיוון שאנחנו חושבים שמתישהו כשנתחיל לראות עלייה מחדש של עולם הטק העולמי אז נראה עלייה בתחום הבינה המלאכותית. כלומר נראה שזה הסקטור הכי מדובר, הכי מתפתח, הכי גדל וכו'. ישראל נמצאת במקום קצת בעייתי בעניין הזה. הממשלה עושה הרבה מאוד דברים אבל התעוררנו מאוחר קצת ואנחנו קצת בפיגור בהרבה בחינות: גם בתשתיות מדעיות לאומיות שחייבות להיות ציבוריות כי התחום הזה דורש תשתיות גדולות מידי לסטרטאפ ישראלי. אלה תשתיות שחברות כמו גוגל ואמזון יכולות לבנות אותן. אבל האקו סיסטם הישראלי קצת שונה מהאקו סיסטם האמריקני בעניין הזה – הוא מבוסס הרבה מאוד על חברות קטנות.

עוד דבר שאנחנו רואים בהקשר הזה: בחברות AI בישראל יש אחוז מאוד גבוה של מהנדסים שהם בעלי תואר שני ומעלה – במדעי המחשב או בהנדסה. באופן יחסי בהייטק רוב האנשים הם בעלי תואר ראשון ובחברות AI הם בעיקר בעלי תואר שני. אחד הדברים שקרה בארץ בעשור האחרון הוא שהיה גידול פנטסטי במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות הייטק: הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מחשבים, מדעי המחשב, מתמטיקה וכו'. לא היה גידול דומה בתואר שני ובתואר שלישי, והסיבה ברורה מאוד: השכר בהייטק היה כל כך גבוה שמי שיש לו תואר ראשון הלך לעבוד בסטרטאפ, הוא לא רצה ללכת עכשיו ללמוד תואר שני, זה נראה לא הגיוני. אבל אחת הבעיות באקדמיה בישראל זה שאנחנו לא מאוד חזקים ב-AI. יש מחלקות פנטסטיות למדעי המחשב בישראל, ו-AI זה לא תחום שהן חזקות בו. הן יותר בתחום הקלפטוגרפיה ובהרבה תחומים אחרים. לכן הם, כנראה, גם מלמדים פחות קורסים בנושא הזה בתארים ראשונים. ואז בוגרי תואר ראשון לא מבינים מספיק AI בשביל לעבוד בחברות AI, וזאת כנראה הסיבה שבחברות האלה אנחנו רואים יותר אנשים שהם בוגרי תארים מתקדמים שהתמחו בזה בישראל או שהם עשו תואר שני במקום אחר ואז יש להם ההתמחות הזאת. אז זה משהו שהוא פחות במנדט של ועדת הכלכלה אבל גם קשור לצורך להגדיל גם את התכניות לתארים מתקדמים במכללות, באוניברסיטאות וכו'.

על המוסדיים לחכות?

כן. עכשיו עוד בנושא הזה של מצבה של תעשיית ההייטק. אורלי אלידן הראל, בבקשה.

תודה ליושב-ראש ליברמן שיזם את הדיון החשוב הזה. שמי אורלי הראל, אני יזמת אימפקט בתחום הבינה המלאכותית. יחד איתי נמצאים חברי פורום הייטק למען ישראל שכולל בכירים מההייטק הישראלי שפועלים במגוון תחומים למען החברה הישראלית. חבריי ואני נציג נייר עמדה בנוגע לנסיגת ההייטק הישראלי בעקבות מלחמת חרבות ברזל ופתרונות מוצעים.

פורום ההייטק למען ישראל קורא לממשלת ישראל לנקוט פעולות מידיות לעצירת נסיגת ההייטק ולמניעת פגיעה בלתי הפיכה בכלכלה הישראלית, בצמיחת המשק וברווחת אזרחי ישראל. ההייטק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית, והשפעותיו על הכנסות המדינה, התעסוקה ורווחת כלל האוכלוסייה בישראל הן משמעותיות. נסיגה של ההייטק הישראלי משפיעה על רווחת כלל אזרחי ישראל באופן ישיר, לרבות פגיעה בשירותים שהאזרחים מקבלים ועלייה ביוקר המחיה. השפעותיה של מלחמת חרבות ברזל האורכת כבר למעלה משמונה חודשים ניכרות על מגזר ההייטק. בהתאם עולה הסיכון לנזק בלתי הפיך למשק הישראלי בכללותו תוך פגיעה משמעותית בתוצר ובהכנסות המדינה.

ההייטק מהווה מעל 30% מכלל הכנסות המדינה ממיסים, כ-16% מכוח העבודה בסקטור העסקי ולמעלה מ-50% מהייצוא הישראלי. התעשייה מושכת לישראל חברות בין-לאומיות רבות שפתחו בעשור האחרון מרכזי מחקר ופיתוח גדולים המעסיקים עשרות אלפי עובדים. אבל ההייטק הישראלי תלוי בהשקעות זרות, ולמעלה מ-75% מההשקעות בו מגיעות מחו"ל. רק היום פורסם כי ברבעון הראשון של שנת 2024 צנחו השקעות של משקיעים זרים בישראל ב-55% לעומת הרבעון הקודם. ירידה זאת מגיעה לאחר ירידה משמעותית של כ-60% בהשקעות בהייטק הישראלי בשנת 2023 – שיעור ירידה כפול מזה שנרשם בארצות-הברית. המגמה הזאת החלה עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית, והמלחמה האיצה אותה.

הירידה בהשקעות בישראל מייצרת פרצה למתחרים בעולם לנגוס בנתח השוק בישראל, וישראל מאבדת כל יום את מקומה כמובילה טכנולוגית בתחומים רבים. גירעון הממשלה תופח כמו גם האתגרים הביטחוניים המורכבים העומדים בפני ישראל ומחייבים שימור ופיתוח מנועי הצמיחה של המשק הישראלי ובראשם הקטר של המשק – תעשיית ההייטק. תודה.

תודה. אני מבקש מהדוברים הבאים להיות קצרים. לא נאומים, הערות לעניין. הזמן פה דוחק.

קרן לוי, בבקשה.

אני אגיד כמה דברים קצרים ואתייחס לכמה מההערות שנשמעו כאן. שמי קרן לוי. זכיתי להיות מהצוות הקטן שהקים חברה וגם לקח אותה 14 שנים אחר כך להנפקה בשווי של 3.3 מיליארד דולר. זה נדיר. ברוב המקרים אנחנו רואים שסטרטאפים לא מגיעים לנקודות האלה וצריך להשקיע המון וגם צריך הרבה מזל כדי להגיע לנקודה הזאת בזמן. מעבר לזה הגאווה הכי גדולה והסיפוק הכי גדול הם להעסיק מעל 1,300 משפחות בארץ, וזה מה שמניע אותנו.

אני רוצה לדבר על כמה דברים שנאמרו כאן: תעשיית ההייטק שקיימת בערך 30 שנה בארץ היא תעשייה יחסית צעירה. העשור וחצי האחרונים היו מוצלחים ביותר, וככה גם ישראל התהדרה בהיותה אומת ההייטק. התעשייה הזאת הצליחה בלי התערבות הממשלה. לא מצאנו את עצמנו בדרך כלל מגיעים ומבקשים מהממשלה כל מיני פתרונות. לכן אם הממשלה במקום להשקיע עכשיו כ-700 מיליוני שקלים להחזיר אנשים לארץ הייתי מנסה להשקיע בתשתיות ובתעדופים של התקציב כדי שהמוחות לא יברחו מכאן.

אין נתונים כמה מוחות בורחים מכאן. זה נתון שאף אחד לא אוהב לפרסם. גם חברים שלנו שעוזבים את הארץ בדרך כלל לא יגידו שהם עוזבים בגלל המצב – כולם פטריוטים ולאף אחד לא נעים להודות בזה. אבל תמיד יש סיפור מאחורי זה, וכשנתעורר זה יהיה מאוחר מידי.

הצוות יציע פה כל מיני פתרונות, ואני בטוחה שיש עוד המון פתרונות להרבה אנשים חכמים. בסוף חשוב שנזכור שאנחנו נותנים פה פתרונות פלסטרים, פתרונות סופר יצירתיים, מתגייסים, מעלים את התקציבים, אבל בסוף ההייטק צריך מעט מאוד כדי להצליח. הוא צריך סביבה דמוקרטית, סביבה יציבה, סביבה אטרקטיבית למשקיעים זרים. אי אפשר להתעלם מהעובדה שנכון שבארצות-הברית יש האטה – למרות שאנחנו באחוזי האטה יותר משמעותיים, אבל בארצות-הברית אין כרגע מלחמה שנמשכת שמונה חודשים ולא ברור איך היא תסתיים ואיך ייראה העשור הבא. אז לא הייתי מרכיבה את המשקפיים הוורודים. הייתי זוכרת שעל כל חברה שלא נפתחת פה היום יש חברות שלא מעסיקות עובדים, יש עוד אנשים שלא מועסקים בשיעור שכר יחסית גבוה שמצוי בהייטק; והמדינה לא תיהנה לא מההון האנושי, לא מההנפקות או מהאקזיטים או מהחברות הגדולות שיכולות להיות מעסיקים גדולים.

תודה. אביב דרור, בבקשה.

שלום. אני יזם סדרתי, סמנכ"ל ומייסד בחברת סטרטאפ וגם מילואימניק פעיל שבקרוב מתגייס לעוד שלושה חודשים. קודם כול, אני רוצה להודות לחבר הכנסת ליברמן שזימן את הישיבה ומשקיע בהקשבה לנו. זה מאוד חשוב לי ולתעשייה. אני גם מצדיע לו בתור מילואימניק שהוא היה בין הראשון לזהות את תהליכי העומק שהובילו לקטסטרופה ב-7 באוקטובר והתפטר מתפקיד שר הביטחון ב-2018.

אני כאן לדווח. לא יודע אם לקלקל את החגיגה, אבל, חבר'ה, אנחנו במצב קטסטרופלי. אנחנו בקונספציה על מלא.

מה הפתרונות?

רגע, אני ראיתי פה בשקופיות שהמצב טוב, השוק גדול מכדי ליפול. איך יכול להיות דבר כזה? השוק גדול מכדי ליפול, אנחנו במקום טוב באמצע. נהדר. בואו ניזכר כשלא יהיה קטר ההייטק בישראל, ואז נראה מאיפה יגיעו המיסים לאוצר. הזכרתי בכוונה את מה שחבר הכנסת ליברמן עשה כי זה תהליכי עומק. אנחנו לא רואים אותם. אנחנו אומרים – הגדר טובה, לא שמענו שום דבר, המודיעין לא אמר כלום. אבל הנה המודיעין שלכם, הנה אנחנו. ואנחנו אומרים לכם: המצב לא טוב, הקריסה הגדולה עוד לפנינו.

שוק ההייטק מבוסס על השקעות גלובליות. תגידו לי, מישהו היה משקיע עכשיו בדירה באוקראינה? היו לי חברים שקנו דירות באוקראינה לפני ארבע שנים. זה היה לגיטימי. עכשיו יש שם מלחמה – מי יתקרב לשם? ככה גם תופסים אותנו בעולם. אבל אנחנו עם האגו שלנו, עם העיוורון שלנו ועם הקונספציה שלנו אומרים – הכול טוב, הכול ורוד. הפכנו ממדינה עם תדמית חזקה ובטוחה למדינה שמתומחרת במונחי עולם שלישי. תסתכלו על אגרות החוב שמתומחרות ברמה שמתומחרות בפיליפינים. אז העולם רואה אותנו ככה – כמו מדינת עולם שלישית.

פקטור הסיכון הביטחוני עתיד לפסול על הסף השקעות בישראל. לא רק השקעות בישראל, אלא גם השקעות בקרנות הון סיכון ישראליות שמשקיעות בישראל, בחברות ישראליות, החלטות של רכישה. מישהו בוועדת השקעות של חברה שרוצה לרכוש חברה ישראלית, יגיד, רגע, מדינה במצב מלחמה – לא זמן טוב להשקיע, לא זמן טוב לרכוש. יבואו לעשות road show בארצות-הברית, ואז המוסדיים של ארצות-הברית יגידו, רגע, למה לי לקחת סיכון? אולי אני אשקיע בחברה באירלנד במקום זה. צריך להבין שככה העולם מסתכל עלינו. ועוד לא התחלתי לדבר על פקטור אנטישמי שמרים ראש. אם יש חבר אנטישמי בוועדת השקעות זה הזמן להרים ראש ולהגיד, בואו לא נרכוש חברה ישראלית, בואו לא נשקיע בישראל. זאת דעה שהופכת בעולם ללגיטימית. צריך להבין את זה. זה לא תהליכים שאתם רואים, אבל גם אנחנו בתור חברה כשאנחנו מסתכלים על אסטרטגיה אנחנו כבר לא יודעים איך להעריך נכון את צפי הגיוס לקראת הסיבוב הבא ב-2025. אנחנו כבר אומרים, משהו פה זז; ועדות ההשקעה לא מתייחסות אלינו באותה צורה ולא מתמחרות אותנו באותה צורה – אם בכלל ירצו להשקיע.

אז מה נוכל לעשות? זה חשוב מאוד להגיד: להאמין בעצמנו. אם אין אני לי מי לי, וככה גם מדינת ישראל. אנחנו מדינה חזקה. האוצר הזכיר שהם מבינים שצריך לתת את התקציב להייטק. תכניות המדען הראשי היו בעבר תכניות טובות שהניבו רווחים למדינה. אני מכרתי חברה ושילמתי למדען פי שישה על ההשקעה שלו. אחלה כסף. זה גם כסף בלי סיכון. המדען מממן 50% מהתקן, ואותם 50% הולכים למס הכנסה. הרי הייטקיסט משלם מס הכנסה. אז זה יוצא מדלת אחת ויוצא מהדלת האחורית. איפה הסיכון של המדינה? אין סיכון למדינה. אבל מה המדען הראשי אומר בתכניות החדשות? סליחה, אתם אנשים טובים, סליחה על הביקורת – אבל מה המודל אומר היום? אני כמדען לא משקיע אם לא בא משקיע חיצוני ומשלים את הסבב. מה זה משקיע חיצוני? בגלל כל הדברים שהזכרתי קודם אין משקיעים חיצוניים. הדברים האלה הולכים ונעלמים מהשוק ככל שהמלחמה מעמיקה. ואז המדען אומר, מימון משלים; ואז חברה אומרת, רגע, אבל יש לי כסף. אבל המדען אומר: אם הכסף נכנס לפני שלושה חודשים, גם אם הוא בקופה אנחנו לא מתייחסים אליו כמימון משלים. אנחנו רוצים לדעת שנכנס משקיע חדש. כל הבעיה שלנו היא שאין משקיעים חדשים. זאת בדיוק הבעיה. אנחנו רוצים, מתחננים, דורשים – איך שתקראו לזה – תפשילו שרוולים, תעבדו איתנו. יש לכם בודקים מצוינים, חברות שנראות לכם טובות – שימו את הכסף. תעזרו לנו עם הגשר מעל התהום הזאת. יש לנו שנה-שנתיים של תהום – תנו לנו יד. תאמינו לי, אנחנו נוכיח יחד שמי שהשקיע בישראל לא הפסיד.

כרם, הבקשה שאני שומע מכל עבר היא הנכונות של הקרנות שלכם להשקיע בלי שותף. אם המעריכים שלכם נותנים חוות דעת חיובית שיש אופק ויש עתיד לסטרטאפ כזה או אחר, לא לחכות למשקיע מהשוק הפרטי. תשקלו את זה. זה בהערות ביניים.

אני אתייחס לנקודה הזאת.

רק רגע. יש עוד כמה אנשים. אני רוצה לעמוד בזמן.

מריאנה, בבקשה, את מתמידה בכל הישיבות.

תודה. בהמשך לדברים של חברים שלי בפורום הייטק. שמי מריאנה ואני שותפה ומייסדת של Masaryk Ventures. Masaryk משקיעה בחברות צעירות וחברות הייטק, ואני כאן רוצה לדבר על בעיה של עצירת פעילות של חברות צעירות שנמצאות בסכנת סגירה עקב מילואים. יש לנו בעיה מאוד קשה של כוח אדם שנלקח מתוך החברות וכרגע מגן עלינו, מחרב את החיים שלו. אבל ההייטק הולך ונפגע מזה.

אני מדברת הרבה מאוד עם משקיעים זרים, והשאלה העקבית ביותר שמדאיגה אותם היא כמה אנשים גויסו מחברות למילואים. המשמעות של השאלה הזאת היא כמה מהר החברות יוכלו להגיע לשוק. האם הן יוכלו לשמור את היתרון התחרותי שלהן מול החברות שלא צריכות להתמודד לא עם מלחמה, לא עם בעיות חוסר כוח אדם? לפי סקר של רשות החדשנות 70% מהחברות מדווחות על פגיעה עקב גיוס עובדים משמעותי למערך המילואים. כ-17% מעובדי הייטק גויסו למילואים; כ-30% מהעובדים בחברות הייטק בשלבים מוקדמים שלהם אופק המימון קצר – גם נפגעו; ו-37% מהעובדים דיווחו שהם נדרשים להשלים עבודה נוספת של קולגות שזומנו למילואים. זאת בעיה ענקית של עמידה ביעדים.

הנקודה ברורה. עוד מישהו?

כן. יש לנו עוד שתי דוברות. אני ד"ר גל נוימן וקסלר, בין היתר שותפה בקרן הון סיכון Lion Bird וגם מייסדת שותפה של חמ"ל של קרנות הון סיכון שהתגייס לעזור למאות סטארטאפים בתחילת המלחמה יחד עם רשות החדשנות שהייתה שותף נהדר.

הדבר החשוב שצריך להתעכב עליו פה זה הפתרונות וגם לראות שהגורמים שמוצעים להם הפתרונות האלה מקבלים אותם. אנחנו רוצים לראות שהמוסדיים מקבלים את ההצעה; אנחנו רוצים לראות שמשקיעים זרים, עוזרים להם עם הסרת החסמים הזמניים. איך? אולי נחשוב על סוגיות של IP והגדרות של דיפ-טק ואיך אנחנו מתמרצים ביוזמה 2. אולי נשב עם כולם יחד.

הסכנה הכי גדולה, בעיניי, שחברים שלי מ-General catalyst ומקרנות אמריקאיות מדהימות שלפחות ארבע שנים רודפות אחריי להשקיע בחברות ישראליות – ילכו מפה. ואז יהיה לי הרבה יותר קשה להחזיר אותם. מנגד – בואו נחשוב יחד כולנו כי רשות החדשנות שהשיקו את תכנית החירום בהתחלה והיו מדהימים ושותפים מדהימים לסטרטאפים הם הראשונים שיחשבו על דרך שאפשר להציע דאון-סייד פרוטקשן ולא רק אפ-סייד פרוטקשן כדי שנוכל לשמר את המשקיעים הזרים האלה שרוצים חדשנות כחול-לבן אבל בלי סיכון של אוקראינה. תודה.

תודה. אני רוצה לדלג כי אנחנו בסד של זמן. אני מתנצל לגבי התור. מריאן, אתם רוצים להוסיף?

תודה, חבר הכנסת ליברמן. אני גם רוצה להתייחס למה שנאמר בצד השני של השולחן. אני יושב-ראש איגוד ההייטק הישראלי. קודם כול אני מסכים עם אביב, עם קרן ועם כרם למרות שהם לא בדיוק הסכימו ביניהם, אבל אני חושב שהמצב הוא רע ואסור להתעלם מזה. כדי שנבין כמה הוא רע אסור לנו להסתנוור מהמספרים שאנחנו שומעים; לא בגלל שהמספרים לא נכונים, הם מאוד נכונים אבל הם מטעים. הם לא משקרים. הם נותנים לנו תמונה של מה שהיה. מה שהיה זה טוב בשביל ללמוד אבל כשאנחנו מסתכלים קדימה התמונה שונה לגמרי. כדי שנבין כמה המצב הוא פחות טוב, ואני לא רוצה לומר "קטסטרופלי" כמו שאביב אמר – כרם אמרה שההייטק היום הוא בולם הזעזועים של המשק. זה אחרי שהיינו 40 שנה הקטר של המשק. הפכנו תוך רבעון אחד בולם הזעזועים. זה כבר מראה איפה אנחנו נמצאים.

שנית זה שמחת עניים. ממה אנחנו שמחים עכשיו מההישגים של התעשייה הישראלית? אנחנו שמחים שהיום בבוקר בית משפט בצרפת הפך את ההחלטה של בית המשפט הנמוך יותר - -

ומותר לישראלים להיכנס.

מרשים לישראלים להיכנס. אני שמח להגיד שזאת יוזמה של התאחדות התעשיינים והיינו חלק מהדחיפה.

כל הכבוד.

אבל תראו ממה אנחנו שמחים – מזה שביטלו את איסור הכניסה של ישראל לתערוכה שהיא יוקרתית ביותר שהתעשיות הישראליות היו מאז ומתמיד מובילות בה.

שנית, שנזכור, משום שהצד השני של השולחן דיבר בעיקר על סטרטאפים – תעשיית ההייטק היא גם סטרטאפים אבל גם תעשיות. כשאנחנו מדברים על כ-40 אלף עובדים בתעשייה הזאת צריך לזכור שאלה עובדים בתעשיות הגדולות, המסורתיות וכו',וחלק מטעות במספרים שאנחנו שומעים. משום שחלק מהמספרים הגדולים של הייצוא כרגע זה הייצוא הביטחוני שגדל – 13 מיליארד דולר, שזה מספר עצום; הוא קצת מאזן את הנזק שנעשה בתעשיות האחרות, אבל גם הוא יהיה זמני ונקודתי; משום שאביב אמר בצדק: מי אוהב לקנות מוצרים ושירותים מחברה שנמצאת באזור שנמצא במלחמה? ללא שום קשר לאנטישמיות, ללא שום קשר לאנטי ישראליות וכו'.

אני רוצה לתת לכם נקודת ראייה נוספת של תעשיין. התעשייה נמצאת היום בבעיה משום שהמומנטום שנוצר בשווקים בעולם הוא לא טוב לנו. היום שותפים שלנו שהם שותפים טובים שרוצים לעבוד איתנו ועובדים איתנו מתחילים היום לגרד בראש – לא רק בלהשקיע כסף אלא לשתף פעולה עם תעשייה ישראלית.

אפילו לספק רכיבים כאלה ואחרים.

נכון מאוד. אנחנו קונים בכסף מלא, לא עושים לנו טובות. והיום אנחנו מתקשים לקנות חלק מהמוצרים שחיוניים לתעשייה שלנו. אבל אנחנו מתקשים להוביל את המוצרים, מתקשים למכור אותם, מתקשים לגלגל עסקאות המשך. זה דבר שצריך להטריד אותנו. כי הכסף המידי הגדול נמצא בתעשייה. הסטרטאפים הם קריטיים לנו ולמה שיקרה בעוד שנה, בעוד שלוש שנים ובעוד חמש שנים. אבל צריך להסתכל גם על מה שקורה היום ומיד. תודה.

תודה.

אני יכולה להמשיך, כבוד היושב-ראש?

לא. אנחנו מקצרים.

יש לה דברים טובים להגיד.

לא צריך דברים טובים.

טובים במובן הרע.

אני מצטער. אנחנו נמשיך בפעם הבאה כי אנחנו לא עומדים בזמנים.

ליאת גלזר, בבקשה.

תודה. אני אדבר בקצרה. אני מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית בחברת גוגל. רק רציתי להציג לוועדה שבמסגרת הקרן של רשות החדשנות גוגל העניקה ארבעה מיליון דולר כמצ'ינג כדי לענות על בעיית המימון המשלים לאותם סטרטאפים שלא יכלו להציג מימון משלים. נבחרו 27 חברות סטרטאפ שלהן גוגל העניקה את המימון המשלים הזה. גוגל לא מקבלת מזה משהו.

בשם הוועדה, תודה לגוגל.

לא צריך להודות. גם נכון להגיד שיש לגוגל נוכחות משמעותית ויציבה בישראל גם בזמנים הקשים שאנחנו עוברים. בהקשר לדברים שאמר ד"ר פתיר אגיד שגוגל זכתה במכרז ממשלתי והקימה דטה סנטר לשירותי ענן שיש בו כוח מחשוב שיכול לעמוד לרשות המשק הישראלי. זה גם מתקשר לדברים שדיברו אצלך בוועדה, חברת הכנסת פרקש הכהן, על נושא של תשתיות מחשוב זמינות לשימושים לסטרטאפים ולחוקרים.

תודה. אחרון בסבב הזה, ניר גרצמן.

אני אדבר 30 שניות ואז ניתן לדורית ולאירית לדבר?

עוד 30 שניות.

קרן הון סיכון – הבאנו כסף מיפן, סינגפור, אירופה, אנגליה, ארצות-הברית להשקיע בחברות ישראליות. מודל של קרנות הון סיכון שגם יש מיליון דולר בקופה. יש קריאות לכסף כל רבעון או כל חצי שנה. מלחמה זה הדבר, הכוח העליון שאפשר בעטיו לא להעביר את הכסף מחר בבוקר; והכספים בקופות והנתונים של כסף שנמצא בקרנות הוא לא נתון אמיתי. אף אחד לא מפרסם בעיתון כשמשקיע מחו"ל מחליט לא להעביר כסף לקרן. זה הכסף שייכנס לסטרטאפים בהמשך. אנחנו נפגוש את זה בחברות שנסגרות שיש להן runway של שנה ושנה וחצי, ועל כן המידיות והחשיבות להעביר את המוסדיים עכשיו לתמוך בקרנות ישראליות שמשקיעות עכשיו. אנחנו במצב חירום. לא מחר בבוקר ולא בשבוע הבא. עכשיו.

אני רוצה לשים עוד עובדה אחת על השולחן שלא נלקחה בחשבון. בנק ישראל הציג הפסד הכנסה ממסים ב-23'-25' של 35 מיליארד כתוצאה מהלחימה. כשחושבים על זה שההייטק אחראי או מניב שליש מהמיסים בישראל אין שום ספק שאם צריך להתמודד עם גירעון ענק כזה של תוספת הוצאות או ירידה בהכנסות ממיסים, יותר נכון, של 35 מיליארד זה מצב חירום וצריך לטפל בנושא הזה. פורום ההייטק למען ישראל קורא לבנות תכנית לשיקום מגזר ההייטק. יש לנו מתווה לכך. אנחנו קוראים לכנס היום ועדה של משרד האוצר שחברים בה הכלכלן הראשי, רשות החדשנות ובנק ישראל ונציגי התעשייה ולהסדיר את אי הוודאות ולפתור את הבעיה. תודה.

תודה. כרם, את רוצה להגיב?

אני רק אציין לגבי סוגית המימון המשלים: בסוף זה עיקרון מאוד חשוב שאנחנו צריכים לשמור עליו באופן שבו אנחנו מחלקים כסף, שאנחנו צריכים שגם המגזר הפרטי יאמין בחברות שאנחנו מאמינים בהן. זה חשוב כי בסוף יש גבול כמה המדינה יכולה לתמוך בחברות, ואנחנו רוצים לדעת שיש ידיים טובות שמאמינות בחברה ויכולות לקחת אותה הלאה. אנחנו מבינים שיש קושי של כסף בקרנות במגזר הפרטי, ולכן השקנו את יוזמה. הרעיון של יוזמה הוא להזרים כסף לתוך הקרנות כדי שהכסף שלנו יפגוש מימון משלים מהצד השני. זה היה חלק מהעיצוב של התכנית.

תודה.

אני רוצה להתייחס לזה. החברות היום עומדות בפני שוקת שבורה. הן מחפשות כסף ולא מוצאות כסף. החברות האלה שלא ימצאו את הכסף היום לא יכולות לחכות עד שהיוזמה תקים קרנות חדשות שישקיעו בעוד עשר שנים. צריך היום לעשות משהו זמני שמוותר על הכספים המשלימים באופן זמני.

תודה. בבקשה.

אני ניצן פלג מקהילת היזמות של ישראל. נפגשנו גם בוועדה הקודמת. קודם כול, שאפו לרשות לחדשנות. אנחנו מרגישים את המעמד שלכם וגם הכרזתם על מועדון האנג'לים, אז זה מבורך. כדאי לכם להקים מערך הסברה בתוך הרשות לחדשנות אם יש בעיה כלפי חוץ. אתם רואים מה קורה עם מערך ההסברה של ישראל, אז לפחות שלרשות החדשנות עצמה יהיה מיני מערך הסברה מסוים שיגשר על הפערים בין התקשורת למשקיעים.

כמו שיש ספורטאים מצטיינים הגיע הזמן שיהיו יזמים מצטיינים בהקשר למילואימניקים. כמו שאנחנו מכשירים ספורטאים ורוצים שייצגו אותנו בכבוד, אותו דבר יזמים ויזמיות שצריכים להיות מצטיינים ומצטיינות ולא ישרתו במילואים כי הם עושים עבודת קודש לישראל לא פחות טובה. אז להפוך יזמים למצטיינים – ויש פה מספיק אנשים מכובדים שיש להם רזומה – אפשר גם לעשות ועדות ולהבין מי הם מהר מאוד. זה משהו שהיה חשוב לי להעלות. תודה רבה.

תודה. אנחנו עוברים לחלק השני של המוסדיים. חברות הכנסת, אני רוצה שנשמע את המוסדיים. ישראל מימון, בבקשה. מי שלא מכיר ולא הספיק לברך ישראל הוא המנכ"ל החדש של איגוד חברות הביטוח. בתפקידו הקודם הוא היה מזכיר ממשלה אז הוא מכיר היטב.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הברכות. היה נעים להכיר את כולם. קודם כול, יישר כוח וברכות על הדיון וגם יישר כוח לרשות החדשנות. אנחנו רואים אותה כגוף מקצועי – זה הפידבק שהמוסדיים מעבירים. יש להם דו-שיח מאוד פורה איתה.

א', צריך להבין שהמוסדיים מנהלים את כספי הפנסיה של כולנו. לכן מדיניות ההשקעה מחויבת המציאות וצריך לנהל אותה בזהירות ובחכמה ולהשיא בסוף תשואה למשקיעים. אדוני היושב-ראש אמר שלא נורא אם יהיה הפסד - -

לא אמרתי שזה לא נורא, אבל זה לא ימוטט.

מאה אחוז. אבל זאת חובת הנאמנות לכלל הציבור. יש לנו, כמובן, גם רגולטור לחברות הביטוח כך שאתה לא יכול ללכת מלכתחילה למהלך שהתשואה במקומות אחרים יכולה להיות גבוהה יותר. אבל זאת אמירה כללית. המסר שאני רוצה להביא לשולחן הזה הוא שבסוף חברות הביטוח והמוסדיים רוצים ומוכנים להשקיע יותר. אלא שאין ויכוח שתעשיית ההייטק בשלבים הראשונים היא תעשייה עתירת סיכון. בתעשייה עתירת סיכון אם אתה רוצה לעודד את המוסדיים להשקיע יותר תן להם את הגידור. כשאני אומר לתת להם את הגידור זה לא משהו שלא היה; והתכנית "יוזמה" מכוונת לשם. אבל היא שונה תכלית השינוי מתכנית שכולם מכירים אותה בתור "מסלול 43". זאת הייתה תכנית שאחד הדברים שלה שלא רק המוסדיים יכולים להשקיע, אלא אפשר להשקיע באופן ישיר בחברות הסטרטאפ ולא רק דרך קרנות ההון סיכון. שלא ישתמע חלילה וחס שאני רוצה שינותב כסף מהתכנית הזאת ולקחת כסף מקרנות הון סיכון. המהלך הזה הוא מבורך, רק בסוף למוסדיים יש המון כסף להשקיע. ואם רוצים לשנות את המחט אז צריך לעבוד מול המוסדיים ישירות ולא רק דרך קרנות הון סיכון.

לגבי המיומנות של המוסדיים לעשות את זה באופן ישיר – בעשר השנים האחרונות הם עושים את זה. יש להם היכולות האלה, וכמחמאה נוספת לרשות החדשנות – הם באמת העמידו אנליסט ומסבסדים וזה עוזר למוסדיים. אבל אם אתם רוצים לשנות את המחט – אדוני היושב-ראש דיבר על מאות מיליונים אז בואו נשנה את המחט. אי אפשר לעבוד רק דרך קרנות הון סיכון. בעבר ניתנה אפשרות למוסדיים להשקיע באופן ישיר בסטרטאפים.

תודה. כל הכוונה שלי היא לקבל מכם בסוף נייר מה התנאים שאתם מבקשים – איזה הגנות ואיזה גידור כדי להשקיע; או ישירות או באמצעות קרנות הון סיכון – זה היינו הך. העיקר שהכסף יגיע לעולם ההייטק הישראלי. אז אנחנו פה גם בעד מסלול 43 וגם בעד מסלול 44. אם תציעו משהו חדש שהוא יותר יעיל אז גם פה.

זה משהו שנמצא על השולחן אז אני מעיר אותו. כרגע יש קול קורא שצוין פה, קרן "יוזמה" שמכוונת כרגע רק לעולם ה-VC, לעולם קרנות ההון סיכון. אבל אנחנו רוצים להשקיע יותר ואפשר לעשות את זה דרך ה-VC שאנחנו לא שוללים אבל גם באופן ישיר בסטרטאפים.

דבר נוסף שגם הוא על השולחן: זה לא רק עולם הסטרטאפים. העולם שמייצר הרבה עובדים, מייצר הרבה הכנסה ומס הכנסה הוא עולם ההייטק הוותיק. אנחנו רוצים להמשיך להשקיע גם בסבבים של B ו-C ולא רק ב-דseed. seed זה סכומים קטנים. אם אדוני היושב-ראש רוצה להשפיע בסכומים גדולים זה לא רק ב-seed ו-A, אלא גם בשלבים המאוחרים יותר.

ברור.

הערה אחרונה שאני אשאיר לנמרוד ספיר, הקולגה שלי, כדי לא לקחת את כל הזמן זה סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ככותרת שהוא חסם שלא מאפשר למוסדיים להיכנס ביותר מ-20% להשקעה בכל מיני עסקים: תשתיות, נדל"ן וכו', אבל גם בתעשיות ההייטק. אם חברת ביטוח מחזיקה ב-20% בחברת הייטק מסוימת, אם היא תעלה מעבר לזה היא תתחיל לשלם מס. אין היגיון, זה לא המצב הראוי. ולכן אחד הדברים הדרמטיים שיכולים לשנות את המחט זה שינוי של סעיף 9(2). אנחנו עובדים מול רשות המיסים אבל אם תצא גם קריאה מהוועדה זה סופר חשוב.

תודה. בבקשה, נמרוד ספיר, נציג בתי השקעות.

אני מנכ"ל איגוד בתי השקעות. קודם כול, תודה, אדוני היושב-ראש, זה דיון מאוד חשוב. יש היום כמו שציינת 2.5 טריליון שקל שמנוהלים בעולמות של חיסכון לטווח בינוני וארוך - -

אני לא מס הכנסה, אל תסתיר כמה יש לך. יש לכם קצת יותר.

לא, זה לא סוד. זה מידע פומבי. יש שם 2.5 טריליון שקל שם ועוד חצי מיליארד יותר בעולמות השכירים של קרנות נאמנות.
יותר. זה הרבה כסף כמו שאומר ישראל, וגם ברור שהגופים המוסדיים עובדים וחיים בישראל, ויש חשיבות עצומה לחזק את כלכלת ישראל ואת הצמיחה בייחוד בתקופה הזאת. ברור שתעשיית ההייטק היא כן הקטר של הצמיחה של המשק. זה היה ככה כשהייתי באוצר וזה גם ככה היום.

אבל צריך לזכור כמה דברים: קודם כול אנחנו נמצאים היום בעולם של ריבית גבוהה, והיא מייצרת אלטרנטיבות השקעה מאוד אטרקטיביות שלא היו פה לפני כמה שנים. מסלול 43 היה הרבה יותר אטרקטיבי בתנאים שלו מהמסלול של קרן יוזמה, אבל גם התחרות שלו עם ההשקעות האלטרנטיביות הייתה הרבה יותר קלה כי אז היה עולם של ריבית אפס; והיום אנחנו נמצאים בעולם של ריבית 5%, 5.5% כשאם אתה משקיע באג"ח ארצות-הברית דולרי אתה יכול לקבל את העולמות האלה ובנכס חסר סיכון. כלומר אתה כמי שמנהל את הכספים של העמיתים בקרן הפנסיה שהמטרה היחידה שלהם זה שיהיה לאנשים מספיק פנסיה בגיל הפנסיה, אז אם אתה רוצה להשקיע בהייטק אתה צריך להסתכל על זה, והאלטרנטיבה להשקעה היא הרבה יותר אטרקטיבית. לכן יש מכשולים אינהרנטיים במצב המקרו-כלכלי שאנחנו נמצאים בו, מה גם שצריך לזכור שההשקעה בהייטק היא לא נזילה, לפחות השקעה בסטרטאפים, לא בחברות סחירות שאני תכף אדבר על זה; וגם יש בעיה של - - - לכן זה דיון חשוב והתובנות איך עושים את זה הן לא בשמים, אלא דברים שנעשו פה בעבר.

ייאמר לזכות רשות החדשנות שלפני חודשיים הם ניהלו איתנו שיח אינטנסיבי, ואני גם חושב שעם חברות הביטוח וגם אגף תקציבים היה בשיח הזה. זה שיח מאוד חשוב שגבר מאוד אחרי תחילת המלחמה. אבל, לצערי, המסלול הזה לא מספיק אטרקטיבי. יכול להיות שהוא ימשוך השקעות אבל ההשפעה של מסלול 43 על הכניסה של המוסדיים הייתה דרמטית. מסלול 43 היה פתוח גם לגופים יותר רחבים מהמוסדיים. אני חשבתי שזה טעות, אבל נתנו לעוד גופים לא מוסדיים להשקיע שם.

אני בהחלט חושב שזה נכון להעלות את האטרקטיביות של קרן יוזמה ולתת שם הגנה של גידור, כמו שאמר ישראל. זה לא משהו שצריך להמציא. מסלול 43 עבד טוב ואפשר ללכת לתנאים של מסלול 43 ולפתוח את זה לעוד גופים שהיו או לא היו במסלול 43 – לא ניכנס לתנאים – וככה ימשכו הרבה כסף. נכנס שם הרבה כסף של גופים. דרך אגב, הגופים המוסדיים שנכנסו למסלול 43 המשיכו גם אחרי זה לבצע השקעות ולהסתכל על השקעות לא במסגרת מסלול 43. כלומר אתה חינכת אותם, נתת להם את המידע. חבל שלא שיפרו את התנאים של התכנית אבל אפשר לעשות את זה, לדעתי.

סעיף 9(2) בפקודת מס הכנסה שישראל הזכיר פה הוא סעיף היסטורי והוא בעייתי לא מהיום, אלא הרבה שנים. אבל בנוסח הנוכחי שלו הוא בעצם מתמרץ את הגופים המוסדיים להשקיע את הכסף בקרנות זרות. כי בקרנות VC זרות המגבלה של 9(2) היא לא אפקטיבית. המגבלה הזאת אפקטיבית רק אם אתה משקיע בקרנות ישראליות שברור שיש להן יתרונות בשוק המקומי. זה מה שצריך להסיר. אני שמח שהאוצר חושב על זה. מאוד נכון לעשות את זה כמה שיותר מהר. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, זאת חקיקה. ויכול להיות שהבשורה צריכה לצאת מהוועדה בעניין הזה.

נושא נוסף שמשפיע מאוד זה עולם המיסוי של המשקיעים בקרנות השקעה. יש היום עמדה של רשות המסים שהיא הוציאה לפני כמה שנים שאומרת למשקיעים בקרנות ההשקעה האלטרנטיביות, יכול להיות שנמסה אתכם בעתיד כהכנסה מעסק. זאת קטסטרופה, זה לא קיים בשום מקום בעולם. זה חלק מכל הנושא של הסדרת מיסוי שותפויות. משום-מה הכניסו לשם פנימה גם את כל העולם של קרנות ההשקעה שלא קשור לשותפויות. אני מסכים שצריך לעשות רפורמה בשותפויות אבל זה לא העולמות שלי ואני לא אדבר עליהם. אבל הסיפור הזה שפעם אחת ולתמיד מי שמקים קרן השקעה – זה יכול להיות VC או קרן השקעה בתשתיות – כשהוא צריך ללכת לרשות המיסים ולקבל רולינג, במקום שתהיה הוראה בחוק כמו בכל מדינה מתקדמת שאומרת מה זה קרן השקעה ואז אתה פותח קרן השקעה והמשקיעים שלך ממוסים באופן פסיבי ב-25%. לא יכול להיות שבמדינת ישראל אין כללים ברורים בעניין הזה.

כמו שאמרתי כל הפתרונות קיימים על השולחן, וזה דברים שמדברים עליהם שנים. גם סעיף 9(2), גם מסלול 43 וגם נושא האנליסטים שהוא מאוד משמעותי בעיקר למוסדיים שהם יותר קטנים. בתי השקעות הם גדולים היום אבל הם לא הכי גדולים. נושא האנליסטים היה מאוד משמעותי עבורם, וזאת תכנית שנכון להרחיב אותה. זה לא הרבה כסף וזה אפשר לקנות את היכולות של האנליזה. כי הרי האנליזה של גוף מוסדי מתמקדת בעולמות השכירים. כדי שתהיה לו הבנה באנליזה בעולמות הלא שכירים הוא צריך לקנות את המיומנות הזאת, בעיקר כשמדברים על סטרטאפים קטנים, שזה לא תמיד יעיל להכשיר את האנליסט שלך לעולמות האלה. לכן גם זה פתרון שנכון לבדוק אותו עכשיו בעלויות לא גבוהות כי הפתרון הזה, למיטב ידיעתי, הוא לא על השולחן, ונכון להחזיר אותו לשולחן.

בסופו של דבר המטרה של הגוף המוסדי ושל קרן הפנסיה וגם בעולמות של קרנות - - - וקופות הגמל היא לתת לעמית את התשואה הכי גבוהה שיכולה להיות לו בגיל פרישה. ברור שהשיקול הציוני הוא חלק מהמערכים של כולם אבל הוא צריך להיות מבוסס, קודם כול, על הסרת ארביטרז' רגולטורי שמעודד להשקיע בחו"ל; ושנית, לבנות את ההגנה ואת התמריצים לגוף המוסדי שישקיע בישראל ולא ייקח את הכסף שלו כדי להשקיע בחו"ל. נכון גם שהממשלה והרגולטורים יעשו יותר כדי לגרום ליותר חברות ישראליות להנפיק בבורסה הישראלית בישראל כי העובדה שיש חברות הייטק ישראליות שהונפקו בחו"ל – זה פגע בנו. עדיף שהן יונפקו לכל הפחות דואלי, ואם אפשר גם להנפיק בישראל היום התנאים זה נושא לדיון רחב אחר, אדוני היושב-ראש.

זה אכן דיון אחר לגמרי.

בדיוק. אבל זאת גם סוגיה חשובה. תודה.

תודה. נציגי חברות הביטוח, יש פה?

עשינו דיון לקראת היום אז אין צורך.

יש פה מישהו מהפניקס?

יש מהפניקס.

אוקיי, תודה. אני משאיר את ההערות שלי לסוף. אורית, את רוצה לומר משהו?

תודה רבה, היושב-ראש, על הוועדה. הבוקר בתיאום בלתי מתוכנן קיימתי דיון בוועדת המשנה בנושא בינה מלאכותית על הפיגור הגדול של ההיערכות של הממשלה בכל מה שקורה בגלל הפריצה של הטכנולוגיות המתקדמות והמרוץ שמתחיל בעולם על התחרות בהובלה בנושאים האלה. אני רק רוצה להגיד לך שזה שאתה מקיים את הדיון הזה ואני מקיימת את הדיון שלי, אבל הממשלה הזאת כמה חדרים לידינו עסוקה בדיון אחד בחוק הרבנים הראשיים ובפטור מגיוס – זה הסיפור כולו של סדרי עדיפויות משובשים. תודה על הדיון.

אסף פתיר, בבקשה.

אנחנו עשינו עבודה גדולה על ההשתתפות של המוסדיים בהייטק בישראל והצגתי אותו יחד עם גיא לקן מרשות שוק ההון בדיון כאן בוועדה בשנה שעברה.

אני רוצה להעיר כמה הערות כלליות וכמה ספציפיות: הערה כללית – אנחנו מאוד בעד להגדיל את ההשקעה של המוסדיים בהייטק. מ-2016 עד 2021 האחזקות גדלו בערך פי ארבעה שזה מאוד יפה. אבל תבינו שזה פחות או יותר קצב הגדילה שאפשר לצפות לו. זה יכול להיות יותר גבוה, אבל אם מישהו חושב שהמוסדיים יחליפו את הכסף שמגיע מהון סיכון – זה לא יקרה משתי סיבות: אחת, כי המוסדיים פשוט לא טובים בזה, והם לא יכולים להחליף את ההון סיכון; ודבר שני זה גם רע להייטק. כי חברות ההייטק מתבססות על המומחיות, על הידע ועל הקשרים של חברות הון סיכון. אז אני מאוד בעד להגדיל את ההשתתפות של המוסדיים כי אני חושב שהציבור ירוויח מזה.

את זה שמענו בפעם הקודמת וגם אז לא הסכמתי איתך.

אוקיי. אבל בהחלט אם אפשר להגדיל את זה עוד פי חמישה זה יהיה נפלא – זה יביא אותנו ל-15 מיליארד האלה שאתה מדבר עליה. זה עוד פי חמישה. פי ארבעה זה קרה הרבה בגלל 40 ו-43. הבעיה שאנחנו ראינו ב-40 וב-43 היא שזה בעיקר הגדיל את האחזקה של המוסדיים בשלבים המתקדמים. כשלפני שנה ניסינו לכתוב איזושהי תכנית הגשנו ליושב-ראש שלוש הצעות לתכניות שאנחנו חושבים שאפשר לעשות, ותכננו אותן קצת שונה מ-43. אחת מהן מאוד דומה למה שרשות החדשנות עשתה השנה עם יוזמה, מתוך מחשבה שאנחנו רוצים למצוא דרך לגרום להם להשקיע יותר דווקא בשלבים המוקדמים. לדעתנו, הסיכוי שקרן פנסיה או חברת ביטוח שמנהלת סכומים מאוד גדולים לא תהיה להם אף פעם הפניות להסתכל על כל עסקה כשהן ברמות של השיא. העריך שם הוא קטן מידי מכדי שזה יהיה פרקטי. לכן הרעיון לאגד את זה דרך קרן ייעודית עם הגנה ממשלתית שמשקיעה באופן מרוכז בדומה למה שיוזמה עושים נראה לנו הדבר הנכון יותר. יכול להיות שבנסיבות של 2024 בניגוד לנסיבות של אמצע 2023 גם באזור B ו-C אנחנו רואים מצוקה, ויכול להיות שנכון להחזיר את 43 כדי לעשות את זה. בשנה שעברה כשהצענו את זה הסתכלנו על עולם ההייטק וראינו שחברות שגייסו seed ב-2021 מצבן היה טוב במובן הזה שרובן הצליחו לגייס A בקצב הזמנים שאנחנו רגילים; אבל יכול להיות שככל שמצב החירום בישראל נמשך זה כבר לא נכון, ויכול להיות שאז יש היגיון להחזיר ב-43.

אסף, הנקודה ברורה.

אני רוצה לחזור על מה שנאמר פה: אנחנו צריכים מסלול חדש; כי מסלול 43 היה בסביבה של ריבית אפס. היום אנחנו בסביבה אחרת לגמרי. לכן אני מציע שלא תחכו לממשלה, תנסו עם בתי השקעות וחברות ביטוח. תביאו ביוזמתכם מסלול חדש שיכול למשוך; כי יש שם גם מקום גם להשקעות גדולות. ב-AI אין השקעות קטנות, יש השקעות גדולות.

לגבי הסיכונים – אני לא חושב שגם בניסיון הקודם שלכם הפסדתם כסף. הרי השקעתם כבר קצת כסף בסטרטאפים בהייטק כזה או אחר. כשאני מסתכל על המאזן הכולל האם המוסדיים הפסידו מההשקעות האלה עד עכשיו – לא. נכון שיש שם קצת יותר סיכונים אבל כשיש רווח הוא הרבה יותר גדול ומשמעותי מאשר להשקיע באגרות חוב צמודות דולר. לכן יש פה גם הרבה יתרונות לעמיתים – אם מרוויחים פה מרוויחים בגדול.

בסך הכול הניסיון המצטבר לא לנחש של השקעות של המוסדיים בהייטק ישתלם לעמיתים. כי בסוף אתם דואגים לעמיתים לפני הכול. הניסיון המצטבר ישתלם. לכן צריך להתאים מסלול חדש שהוא מתאים לסביבה שונה לחלוטין גם ביציבות, בנסיבות, בתדמית, בעניין המלחמה ובריבית קודם כול. בהחלט אני מבקש שתביאו הצעה שלכם, ואז אפשר יהיה לדון ולהשוות למה שהממשלה או המדינה יכולה להציע. אני מסתכל קצת יותר קדימה. אם מישהו חושב שעתידנו מבחינת אטרקטיביות של השקעות זרות הולך להשתנות לטובה – לא, זה לא הולך להשתנות לטובה. אנחנו נצטרך ליצור פה תנאים אופטימליים למשקיעים ישראלים.

ולמשקיעים זרים. אנחנו לא יכולים להתעלם מהם.

גם למשקיעים זרים אבל אני לא משלה את עצמי.

- - - אחוז מההייטק מבוסס עליהם.

אנחנו קודם כול נברך ואנחנו צריכים גם משקיעים זרים. אבל גם אם ניצור תנאים הכי טובים – אם תפרוץ עוד, חס וחלילה, מלחמה בצפון עם כל המשמעויות אני לא בטוח שעם כל ההטבות שנציע למשקיע זר זה יגדיל את האטרקטיביות של במדינת ישראל. לכן אני משתדל להיות ריאליסט. קודם כול גם משקיעים זרים – בטח מבורך; אבל כרגע יש פה גוף ענק שנקרא "מוסדיים" שההשתתפות שלו בקטר הכלכלה הישראלית הוא הרבה פחות ממה שהיה אפשר לצפות. דווקא משקיעים זרים השתתפו פה בצורה מסיבית. דווקא הגוף הזה - - - הוא הרבה פחות ממה שהייתי מצפה.

דבר שני שחייב להיות חלק מהתכנית – בזמנו דיברנו על זה באוצר ולא הספקתי להתחיל במימוש – זאת השקעה בתשתיות. שום גוף פרטי לא יקים פה cern. cern יכולה להקים רק מדינה, אז לא נקים כמו cern המקורית אבל גם כשאני מסתכל על מעבדות על כל התשתיות בנפרד בטכניון ובאוניברסיטה העברית ובתל-אביב זה לא מספיק. זאת חייבת להיות תכנית ממשלתית של תשתיות לאומיות, בטח כשאנחנו מדברים על AI וכו'.

מבחינת AI בניגוד לסטרטאפים פה מדובר בהשקעות יותר משמעותיות. כדאי להתייחס לזה בנפרד, זה לא סטרטאפים. אבל גם השתתפות של המוסדיים בשלבים מתקדמים ולא רק ב-seed היא קריטית היום ואין שום סיבה לא להרחיב. כמו שחייב להיות מנגנון שאם ירצו ישתמשו ואם לא, לא, אבל צריך להיות מנגנון זמין למוסדיים בנושא של האנליסטים. אתם יכולים להכין את המנגנון הזה, ואם ירצו להשתמש ישתמשו ואם לא, לא – יוכלו לגייס גם לבד. אבל המנגנון הזה חייב להיות קיים.

כמו שנאמר פה אין פה חובה – אני לא מבין למה הם צריכים להשקיע רק דרך קרנות הון-סיכון. מי שירצה להשקיע ישירות וחתם על חוזה עם אנליסטים משמעותיים – אני לא רואה סיבה. להפך – זה ייצור תחרות מול קרנות הון סיכון. אני תמיד בעד תחרות, זה ישפר את המצב.

אפשר לומר משהו?

כן, בבקשה.

פשוט מידע כי אנחנו לא באותו אירוע. הצוותים של המוסדיים שמסתכלים על ההשקעות הישירות זה מעט אנשים. זה לא שהם לא רוצים, זה לא שהם לא מוכשרים לכך, אלא השקעות בחברות צעירות, לדוגמה, מצריך מיומנות. הוא צודק – זה באמת סכנה לכספי עמיתים וצריך להתייחס לזה. צריך לתת להם איזושהי הגנה בין משהו שדומה ל-43. בסופו של דבר רצון טוב זה לא מספיק טוב. צריך לעזור להם פה. אם אנחנו לא נחשוב על פתרונות יצירתיים כמו מצ'ינג לתקופה של שלוש שנים אחורה, או אם אנחנו מסתכלים על שינוי אחוזי המצ'ינג בפועל – אנחנו מאבדים פה חברות נהדרות שיירשמו בדלאוור, ואנחנו כמדינה נראה את ההשפעה של זה עוד חמש ועשר שנים. זאת בעיה מעבר למרוץ AI.

תודה.

אני יכולה להתייחס לנקודות שהעלית? בסוף המיקוד של יוזמה בשלב הנוכחי היה בשלבים המוקדמים. בשלבים המוקדמים אני לא חושבת שיש גוף מוסדי שיש לו capacity לעשות due-diligence לחברה שנמצאת בשלב ה-seed. זה לא ריאלי. לכן בחרנו בכלי של הקרנות כסוג של גורם מתמחה באמצע. אני מקווה שעתידה להיות פעימה נוספת של קרן יוזמה שאמורה להגיע בשנה הבאה. אנחנו נראה את התרחיש מתפתח. זה גם עולה הרבה מאוד בשיחות ישירות שאנחנו מקיימים עם המוסדיים, ושמענו את הפידבק הזה וגם אמרנו להם שבפעימה הבאה אנחנו חושבים ששווה להסתכל על השקעות ישירות ושווה להסתכל על חברות בשלבים מאוחרים יותר ועל קרנות שפונות לשלבים מאוחרים יותר, ושקרן יוזמה תוכל לשרת חלקים גדולים יותר מהתעשייה.

מאה אחוז.

אין שום סיבה לנהל פעימות במקביל. אם המצב הוא חירומי - -

יש סיבה תקציבית. זאת כבר טענה לא אליי.

אני מבין אבל אם יש צורך בסוף תעשו פעימות במקביל שמותאמות למוסדי ולקרנות הון סיכון, אפרופו כל ההערות שנשמעו; אחרת אנחנו נגיע ל-25' לדיון אצל אדוני היושב-ראש שאולי יהיה שר אוצר – אני לא יודע.

תודה רבה. אני מצפה, קודם כול, להצעות שלכם, ישראל. אל תחכו, תביאו הצעות.

מאה אחוז.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.