פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
49
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
03/07/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 135
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, כ"ז בסיון התשפ"ד (03 ביולי 2024), שעה 9:01
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 03/07/2024
הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "אפליית תקציבים להתיישבות בעיירות פיתוח ובמגזר העירוני"
פרוטוקול
הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "אפליית תקציבים להתיישבות בעיירות פיתוח ובמגזר העירוני"
אבי מאיר - מנכ"ל, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות
ענת אילוז - יועצת משפטית, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות
שחר פרבר קלמן - ראש מטה המנכ"ל, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות
שי מזרחי - מנהל אגף לביקורת השלטון במקומי, משרד מבקר המדינה
יצחק אלקסלסי - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
ינון גוטגליק - סגן ליועץ המשפטי, משרד האוצר
דוריה גנות - אגף תקציבים, משרד האוצר
שרה גולד - ייעוץ וחקיקה ציבורי מנהלי, משרד המשפטים
ד"ר נטע משה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
אליעזר שוורץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
בני ביטון - ראש עיריית דימונה
דוד אלחייני - ראש המועצה האזורית בקעת הירדן
ערן דורון - ראש המועצה האזורית רמת נגב
גאל גרינוולד - ס' יו"ר הצ"ע וראש החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית
דוד צביאל - ההסתדרות הציונית העולמית
דוד נזר סונינו - יו"ר, הפורום להתחדשות עירונית
ד"ר חנן גינת - ראש המועצה האזורית חבל איילות
מאיר צור - ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה
בני בן מובחר - ראש המועצה האזורית מבואות חרמון, ויו"ר אשכול רשויות גליל מזרחי
אופיר שיק - סגן ראש המועצה האזורית גליל תחתון
שלומית שיחור - ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל
דני עברי - ראש המועצה האזורית משגב
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "אפליית תקציבים להתיישבות בעיירות פיתוח ובמגזר העירוני", של ח"כ מיכאל מרדכי ביטון, שרון ניר, מאיר כהן, אברהם בצלאל (מס' 220).
בוקר טוב, תודה רבה שבאתם. היום יום רביעי, כ"ז בסיוון תשפ"ד, היום ה-271 למלחמה, 120 חטופים אזרחי מדינת ישראל, חלקם מבני עמנו חטופים בשבי מפלצות החמאס. תחשבו רק, חבריי חברי הכנסת, שאם במקום ה-120, זה מתלבש פיקס, היו 120 חברי כנסת חטופים, איך הבניין הזה היה מתנהג ואילו החלטות היו מתקבלות.
הבנתי, עצוב מאוד.
אני פותח את הישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא אפליית תקציבים להתיישבות בעיירות הפיתוח ובמגזר העירוני. הנושא הובא לשולחנה של הוועדה באמצעות הצבעה במליאת הכנסת בעקבות הצעה לסדר של חברי הכנסת מיכאל ביטון, שרון ניר, מאיר כהן ואברהם בצלאל. אני חייב לציין כי רוב הדיונים של הוועדה מתבססים על דו"חות מבקר המדינה בהתאם לחוות דעת אשר הוועדה מבקשת ממשרד המבקר להכין, זה משהו יוצא דופן מה שקרה היום.
אמרתי שזה יוצא דופן, כי לנושא זה לא קיים דו"ח מבקר המדינה והנושא לא נבחן ולא נבדק מעולם כפי שידוע לי. אולם בכל זאת על מנת לקיים דיון רציני ומבוסס נתונים מדויקים ככל הניתן, ועל מנת לקבל תמונת מצב מקיפה ביקשתי ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת להכין סקירה על פעולות ותקציב החטיבה להתיישבות כדי שנוכל להסתמך על משהו. אני מבקש להודות לצוות מרכז המחקר על הכנת הסקירה, אליעזר שוורץ וד"ר נטע משה. אני אבקש מהם למלא את התפקיד של מבקר המדינה, להציג את הממצאים.
אני מבקש לשמוע גם מנציגי החטיבה להתיישבות, ממשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות אשר המנכ"ל שלו הגיע ותודה רבה, מר אבי מאיר נמצא כאן להתייחס ולהציג לוועדה את פעולות הוועדה, את הקשרים בין המשרד לחטיבה להתיישבות ואת אופן חלוקת התקציבים. חברי הכנסת היוזמים, אם אתם רוצים לדבר תחילה, אז בבקשה, אם לא, נלך לשמוע. אלא אם כן אתם רוצים, אז כל אחד שיקח שלוש דקות בבקשה. בבקשה, אדוני.
יושב הראש, אני מודה לך על קיום הדיון הזה. אתה לא יודע כמה הדיון הזה חשוב ומשמעותי וכמה הלוביסטים פעלו מולי ביממה האחרונה וגם הפעילו עליי את החברים - - -
אני עומד להגיד את זה. והפעילו עליי את החברים הכי טובים שלי, ראשי מועצות אזוריות. החטיבה להתיישבות עושה עבודת קודש ויש שם אנשים מצוינים ואני מכיר אותם אישית. כל דרישתנו שהחטיבה להתיישבות תפעל באזורי עדיפות. כלל אזורי העדיפות שכמובן יש את המושג עיירות פיתוח, אבל יש חוק לדבר הזה של אזורי עדיפות לאומית, ותביא את כל הטוב שהיא יודעת לעשות. גם למען צעירים, בני דימונה וירוחם ומצפה רמון ושלומי וקריית שמונה וחצור ושיהיה לה חופש פעולה.
וגם תביא יותר משאבים, אנחנו לא רוצים לריב על אותם שקלים שהולכים עכשיו למועצות אזוריות. וגם בדוח של מרכז המחקר אנחנו פוגשים הגדלה מאוד משמעותית ב-2023. אם המגמה מ-2018 עד 2022 הייתה דעיכת התקציבים של החטיבה להתיישבות לאזור שנתי של 282 מיליון שקל, הרי ב-2023 מדברים על מיליארד וחצי שקלים. כמובן איך סופרים את זה, האם זה תקציב שנתי, האם זה תקציב לא מנוצל ומצטבר, יש שמה איזה מצב מיוחד שהם יכולים לנייד תקציב משנה לשנה כי הפרויקטים - - -
כן, אבל סך התקציב הזה של מיליארד וחצי בטח מאפשר לראשונה כניסה לעיירות פיתוח ולאזורי קו עימות. עכשיו, למה חשוב שהחטיבה להתיישבות תיכנס? כי היא זרוע שיודעת לבצע דברים שהרבה פעמים הממשלה לא יודעת. למשל מתחם למגורים של צעירים, מתחם לגרעיני התיישבות. עכשיו, מי יתיישב? אלה יכולים להיות בני המקום, אלה יכולים להיות חדשים, אלה יכולים להיות דתיים וחילונים או קהילות משולבות של דתיים וחילונים.
ואז החלום יהיה שאנחנו נראה בכל עיר פיתוח פרויקט של החטיבה להתיישבות ושגם אנחנו נהנה מהיכולת שלהם להביא קרוואנים, להביא קרווילות, להביא מתחמי צעירים. מה שכן גילינו, לפי המחקר של מרכז המחקר שאני מודה להם, שיש להם יכולת חריגה בסעיף של מוקדי מגורים לצעירים לעשות פרויקטים כאלה בעיירות פיתוח מתוקף פרויקט שהם ביצעו בעבר.
אני אתן, נטע השקיעה בזה הרבה עבודה, אבל מצאתי, מה שהם אמרו, אני יכול להקריא ברשותך? תודה רבה. לצד זאת נציין כי ב-30 באפריל 2024 פורסם נוהל תמיכה בנושא הקמת שכונות כפריות במרחב העירוני המאפשר למועצות מקומיות או עיריות בנגב ובגליל בנות 11,000 עד 55,000 תושבים לקבל תמיכה לקבוצות התיישבות במטרה להתיישב בתחומי הרשות, לחזק אותן וכולי וכולי.
כן, אז שם צריך להקפיד כמובן שזה כולל את בני המקום שנשארים ולא רק חדשים שהגיעו וגם כסף אמיתי, גדול, משמעותי. אני יודע שזה מותנה באיזה 50% מאצ'ינג. ליישובים של סוציואקונומי 3, 4 אין 50% מאצ'ינג, לכן הפרויקט הזה כנראה אפילו לא יכול להתבצע. רוב היישובים לא יודעים להביא את השלושה מיליון מול השלושה מיליון שהפרויקט הזה מחייב. אז יש גם באותיות הקטנות איך זה יבוצע וכמה כסף יגיע למגזר העירוני דרך הפרויקט הזה. ואני גם הייתי רוצה, היושב ראש, שהנושא הזה יהיה בבקרה על ההחלטות שנקבל כאן.
אני גם בסיומת הדברים רוצה להגיד לך כמה נקודות. כפרלמנטרים – ואתה לימדת אותנו מה זה להיות רוטוויילר ולא לעזוב נושא – אז אני הגשתי הצעת חוק פשוטה שאומרת שימו גם את אזורי קו העימות בפעילות החטיבה להתיישבות ואז תוכלו להיכנס לעיירות פיתוח, אזורי עדיפות, זו הצעת החוק. קחו את הצעת החוק הזאת, תהפכו אותה לממשלתית ובא לציון גואל. תגדילו את הכספים כדי שלא תגרמו לנו לריב עם מועצות אזוריות. מה שאתם עושים עם מועצות אזוריות זה מעולה, תגדילו את הכסף ותעשו את זה גם במגזר העירוני.
עכשיו, למה זה חשוב גם סימבולית, היושב ראש? מי יתיישב בנגב? מי הביא את המסה הקריטית של אזרחים של עלייה והתיישבות בנגב? אלה בני עיירות הפיתוח. נכון, המגזר הכפרי 3%, 4%, 5% מהנגב והגליל. אבל איפה עשרות האחוזים? 70% מההגעה לנגב ולגליל זה בזכות כרמיאל וחצור ושלומי וקריית שמונה. אם לא היו מאות אלפים כאלה, לא הייתה התיישבות בנגב ובגליל. אנחנו רוצים שהמושג חטיבה להתיישבות, שערך ההתיישבות יחול גם על בני עיירות הפיתוח, אלה שנולדו שם. הזכות שלהם להקים גרעין, להתיישב, להישאר בבית, לגור בקראוון ב-1,500 שקל ולבנות בית בהמשך אותה זכות של מתחמי מגורים לעידוד צעירים להגיע למגזר הכפרי. זה דבר סימבולי.
אני כן מאוכזב מהממשלה ומהשרה שקיבלה ממני שאילתות לפני עשרה חודשים, עשרה חודשים שאילתות ללא מענה, מכתבים לשרה, מכתבים לראש הממשלה, אפס תשובות. ולכן העוצמה של הוועדה הזאת שאומרת, אם דבר עובד יפה וטוב ואתם תלכו לעשות שיעורי בית ותודיעו לנו שאתם נכנסים לעיירות פיתוח ומשנים את החלטת הממשלה שאוסרת עליכם את הדבר הזה, ובא לציון גואל.
ואם לא, הוועדה הזאת תהיה כל חודשיים על הדבר הזה. ואם לא, גם יהיה בג"צ שלי על הדבר הזה, ואם לא, יהיה מאבק ציבורי על הדבר הזה. אני רוצה לפתור את זה בטוב, בהסכמות. כנסו לעיירות פיתוח, תתחילו להשקיע בהן. תמצאו את הנוסח שלכם בהחלטת ממשלה שמאפשרת את זה. לא תעשו את זה בטוב, זה יהיה במאבק ציבורי. במאבק ציבורי כולם מפסידים.
תודה רבה. אני תכף אעביר לכם. עוונותיי כי רבים, אני מתנצל בפני ראשי המועצות, בפני דוד אלחייני מבקעת הירדן וראש מועצה אזורית רמת נגב, ברוכים הבאים, אני מתנצל. וראש העיר דימונה מיד יכנס, בני ביטון, אני מאוד מקווה.
יש הרבה בזום, אני אשתדל לתת לכולם, אין לנו הרבה זמן, נשתדל לעשות את זה ככה זריז. בבקשה, גברתי או אדוני, מי שפותח.
תודה, בוקר טוב, אני ד"ר נטע משה מהמחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע. אני אתייחס בסקירה שלי לשלוש נקודות עיקריות. לאזורי הפעילות הגיאוגרפיים של החטיבה להתיישבות, להסדרת הפעילות בין החטיבה לממשלה - - -
הנקודה הראשונה, וככל שתהיינה יותר שאלות אני אתייחס. המסמך נשלח לחברי הכנסת, נמצא בפורטל הוועדה ובאתר מרכז המחקר והמידע. הנגיעה הראשונה של אזורי הפעילות שגם מוזכרת בהצעה לסדר ובהצעת החוק של חבר הכנסת ביטון בעצם נוגעת במילים אחרות בשאלת אי הפעילות, איפה החטיבה לא רשאית לפעול. על פי המציעים, מדוע לא בעיירות הפיתוח?
אני קודם כול אבהיר את המצב היום. החטיבה פועלת במרחב הכפרי באזורי עדיפות לאומית, הווה אומר לא במרחב העירוני ולא בעיירות פיתוח. החריג של שכונות כפריות שהוזכר כאן, הוא נסמך על החלטה ישנה משנת 2013 שהמימוש שלה יתבצע בהמשך, אבל זו נקודת זמן מוקדמת לפני ההסדרה העיקרית שתכף אני אסקור.
השאלה של היכן פועלים או לא פועלים היא שאלת מדיניות. לחטיבה להתיישבות היום אין מנדט לקבוע את אזורי הפעילות שלה, המנדט הזה נמצא בידי הממשלה. זה מוביל אותי בעצם לנקודה השנייה, להסדרת היחסים של החטיבה מול הממשלה. החטיבה להתיישבות הוקמה בשנת 1971 בעקבות בקשה של ראש הממשלה דאז אשכול לסייע בפיתוח ההתיישבות מעבר לקו הירוק. בהמשך, בעקבות החלטות ממשלה צורפו גם הנגב והגליל והסקירה ההיסטורית המלאה במסמך.
החטיבה היא אחת מזרועות הביצוע של ההסתדרות הציונית העולמית. היא נחשבת ונחשבה על ידי הממשלה כבעלת יכולת מקצועית מוכחת בתחום פיתוח ההתיישבות, זה ציטוט מחוק המעמד. לאור כך, מוטלות עליה משימות על ידי הממשלה בתחומי האחריות שלה בעצם משנות ה-70 ועד היום. הנקודה החשובה לעניינינו בעניין הסדרת היחסים היא מ-2015. פורסם אז דו"ח של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עוה"ד דינה זילבר. בחוות הדעת הזאת הוצגו שורה של קשיים בפעילות החטיבה.
המרכזי שבהם נבע בעצם מאצילת סמכויות אסורה. כלומר, העברת סמכויות בעיקר בנושא מדיניות מהממשלה לחטיבה ועל פי חוות הדעת, האחריות על קביעת המדיניות וגם אזורי הפעילות צריכה להיות בידי הממשלה ולא בידי החטיבה, זה המצב שהיה אז בעצם. היו עוד כמה אלמנטים שנגעו לפיקוח תקציבי ואמצעי בקרה בכלל ובעקבות הדו"ח היו כמה פעולות הסדרה שנפרסו על בערך שנה וחצי, כמעט שנתיים. גם היה תיקון חוק, גם החלטת ממשלה, חתימה על הסכם מסגרת התקשרות, זה מוביל אותנו לאפריל 2017, מאז החטיבה פועלת בהתאם למתכונת הנוכחית.
שנייה, אני רוצה לשאול אותך. אם הבנתי נכון, שאלת המדיניות לא הייתה ברורה. החטיבה להתיישבות, לא היה לה מנדט היכן לפעול.
בהתחלה ההחלטה הייתה לגבי האזורים שמעבר לקו הירוק, סיני, חבל עזה, יהודה ושומרון, גולן. אחרי זה, ב-2004-2002 נוספו הנגב והגליל, זה גם היה בהחלטות ממשלה. ההגדרה ממש של מרחב כפרי, היא נמצאת אצלנו בעצם בהחלטת ממשלה 1998 משנת 2016 ושם יש פסקה מפורשת שמדברת על המרחב.
לא הייתה החלטת ממשלה עד אז, אז אני לא יודעת להסביר בדיוק את מדרג הסמכות, אבל את זה אולי היועצים המשפטיים ידעו יותר.
כי את מחדשת לי. כשאני רציתי להקים כפר סטודנטים בדימונה, אני פניתי למחלקה להתיישבות והם אמרו לי, אנחנו עובדים רק במרחב הכפרי. עכשיו את אומרת לי שבעצם העיגון של המרחב, זאת אומרת, מ-1971 עד 2016 הייתה החלטה בתוך המחלקה להתיישבות שלא הייתה מעוגנת בהחלטת ממשלה.
לא הייתה החלטת ממשלה, אבל היו דברים רבים אחרים שלא הוסדרו. בעצם עיקר פעילות ההסדרה נבעה מאז. אני לא יודעת בדיוק להגיד - - -
כמו שהיא ציינה, החטיבה להתיישבות שהוקמה ב-1971 על ידי ממשלת ישראל בהחלטות שלה התעסקה בהתיישבות הכפרית בלבד.
אלחייני, אנחנו מנסים לראות, לבדוק האם זה היה מעוגן, אתה לא יכול להגיד לי לא היה כתוב. מה זה לא היה כתוב? אז מי החליט?
לא, היא אומרת שלא היה כתוב, לא הייתה החלטה. ההחלטה הראשונה הייתה ב-2016. אני יודע שקצת קשה עם עובדות.
כשממשלת ישראל משנת 1971 מטילה משימות על החטיבה להתיישבות רק במרחב הכפרי אז אתה צריך לצאת מנקודת הנחה שזו הייתה הכוונה של ממשלת ישראל.
שנייה, מיקי, אנחנו לא מתווכחים, אנחנו מנסים לראות איפה זה עוגן. אין לנו שום בעיה נגד ההתיישבות הכפרית, אין לנו שום בעיה.
אבל זה מזכיר להרבה מאוד מחבריי ראשי הערים בדרום, כשרצינו להקים שכונות ולשים עליהן קרוואנים ולהגיד לבנים שלנו, תקשיבו, בואו תגורו בקרוואנים האלה ואל תלכו לשלם 300, 400 והיום זה כבר מיליון שקל לחצי דונם בדימונה או בירוחם. אז אמרו לנו החטיבה להתיישבות שפנינו אליהם, אמרו לא, אנחנו לא אמורים לעבוד אצלכם. עכשיו מסתבר שההחלטה לא הייתה מעוגנת לא בהחלטת ממשלה ולא בחוק. אבל בסדר, אתה אומר מכוח המציאות.
כן, אני אמשיך. באמת נקודת הציון המשמעותית היא מ-2017-2015, שם היו פעולות רבות ובעצם החטיבה היום עובדת בצורה הזאת. היו באמת הרבה עניינים היסטוריים, אנחנו לא סקרנו את כולם וגם חלק זה החלטות ממשלה, הסכמים בין הממשלה, אז אני לא יודעת להגיד תשובה כוללת על הכול, אבל אני כן אתייחס להיום שכבר יש הסדרה. אז היום החטיבה עובדת ב-34 מועצות אזוריות, שלוש מועצות מקומיות שבהן עד 2,000 אנשים ובמנהלת מקומית אחת שזה היישוב היהודי בחברון. בפעילות במרחב העירוני - - -
בסדר? עניין נוסף שבעצם חוץ מהחלטת הממשלה יש לנו הסכם מסגרת ויש לנו תוכנית עבודה שנתית שכל שנה מאושרת ופורטת יותר את המשימות ואת המשימות שהממשלה מטילה. תוכנית העבודה מאושרת על ידי השר או השרה הממונים, היום זו שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, בעבר זה היה במשרד החקלאות ונמצאים באתר, כל שנה אפשר לראות אילו משימות ומה תחומי הפעילות הממוקדים יותר. במסגרת האישור הזה גם אושר התקציב. עכשיו, זה מוביל אותי לנקודה - - -
כל השנים, כל השנים. אגב, אתה יודע מתי היה התקציב הכי גדול לחטיבה להתיישבות? בתקופה של רבין זיכרונו לברכה.
רק דקה. דוד, אני מאוד מכבד אתכם; אצלי בדרך כלל בישיבות הפינג פונג הזה הורג לי את הישיבה. מפאת כבודכם, כולם ידברו, אבל לפי סדר. המנכ"ל, יש לו תשובה על זה, בבקשה.
התקציב של החטיבה הוא כל השנים תקציב קואליציוני. הבסיס שלו במהלך השנים הוא כ-15 מיליון שקל, עכשיו הוא עומד אחרי הפלאטים על 12.1. עיקר תקציב הפעילות הוא תקציב קואליציוני. יש תקציב אחד שהוא לא קואליציוני, זה תקציב התקורה. שזה פעם בחמש שנים מתוקצבת התקורה כי יש הסכם רב שנתי וזה התקציב היחיד שהוא לא תקציב קואליציוני. אבל תקציב הפעילות לכל הקולות הקוראים הוא בעיקרו קואליציוני, זאת אומרת 90%.
שיהיה בבסיס תקציב ומספיק עם הסיפור של הקואליציוני ובכלל לא חשוב איזו ממשלה, הוא צריך להיות בבסיס התקציב.
כמי שהיה סגן שר האוצר אני אומר לך, התקציבים הקואליציוניים הם צרה צרורה. פותחים את הפה, לא חשוב איזה צד, זה צריך להיות בבסיס התקציב, מעוגן על פי פעולות, על פי תכנון. מספיק עם השנור הזה.
אז בהתייחס לכך וזאת הנקודה האחרונה, אני אקצר ואם תרצו, אחרי זה נרחיב: העניין התקציבי בעצם. אז יש נתונים שונים לגבי התקציב. אם אנחנו נתחיל מתקציב הפעילות השנתי, הוא בין 100 ל-160 מיליון שקל עד 2023, אבל במהלך השנה יש גם העברה, בעצם מכניסים לזה תקציב שאושר בשנים קודמות והפעילות נפרסת בשנים אחרי זה.
יש העברה של עודפים שאלה העודפים, יש כספים קואליציוניים, יש משימות חדשות שמוטלות על החטיבה. אז תקציב הפעילות הוא בין 100 ל-160 ואם בתוספת כל הדברים האלה אנחנו מגיעים על פי תוכנית העבודה, אני מדגישה, זו תוכנית העבודה, לבין 250 מיליון לכמעט חצי מיליארד. כל זה היה עד 2023.
ב-2023 יש קפיצה משמעותית, כמו שהציג חברי הכנסת, אבל היא מסגרת להתקשרות עתידית. זה מיליארד שקל שהם בעיקר לפעילויות עם מנהלת תקומה. בעצם נחתם בצורה של התקשרות שאחרי זה, בהתאם למשימות שמוטלות, התקציב מועבר בפועל. כך שאכן יש גידול, אבל הוא לא תקציב מזומן כרגע, אלא הוא התקשרות. הרבה מהפעילות של החטיבה היא בצורה של התקשרות, זאת אולי הנקודה האחרונה לכם, לחברי הכנסת.
כשאנחנו ניגשנו לנושא הזה, אנחנו עושים שימוש בכלים הפרלמנטריים של פיקוח תקציבי הנהוגים אצלנו על עשרות מסמכים בשנים האחרונות. אנחנו מתחילים מספר התקציב של המדינה, מנתוני פיסקלי דיגיטלי של משרד האוצר, וכשבאנו להשוות אותם לנתונים שיש בתוכניות העבודה, בעצם בביצוע של החטיבה, יש שם פערים. היו לנו שיחות ארוכות והיה שיתוף פעולה מלא עם אנשי החטיבה להתיישבות והמשרד להתיישבות בעצם בלנסות להבין את הפערים האלה.
אז נתמצת את זה, הפערים נובעים פשוט מצורת העבודה הייחודית של החטיבה, שהרבה מהדברים הם בהתקשרויות, בביצוע רב שנתי, בכספים קואליציוניים. כל זה הוא בהתאם לדברים שנקבעו בעקרונות ההסדרה, מהשיחות שקיימנו גם איתם, גם עם משרדים אחרים, לא עלה שיש פה משהו שהוא בניגוד למה שהוסדר.
אבל זה כן מעלה שאלה ביחס לנתונים שמפורסמים באוצר, בפיסקלי דיגיטלי, בדרך העבודה הרגילה של פיקוח פרלמנטרי לבין הצורך בהשלמה ושיתוף פעולה כמו שנעשה פה כדי להציג את התמונה שאנחנו חושבים שהיא משקפת יותר את היקפי הפעילות.
יש מישהו מאלה שעבדו איתך שרוצה להוסיף בבקשה? אתם עבדתם. לא? אני אעשה ככה, כולם ידברו, ככה אני נוהג אצלי, כולם, אין מצב שלא, גם אם אני נשאר אחרי זה. הבעיה היחידה שאני לא יכול להסתדר עם אלה, יש להם חסינות והם מתפרצים לי. אז אני אתן לחבר הכנסת מאיר כהן ואחר כך יהיה מנכ"ל המשרד, ממש תודה שבאת, אני מאוד מעריך את זה, אני אעביר את זה גם לראשי המועצות.
חשוב לציין, מיקי, אדוני יושב הראש, שבשנת 2013, כשאני ואתה היינו בממשלה, אנחנו הוספנו החלטה שכן יהיה אפשר לעבוד במגזר העירוני, להקים התיישבות בתוך המגזר העירוני. זאת הייתה ההחלטה, היא רשומה כאן.
בדיוק. התעלמו ממנה לאורך כל השנים. בשנת 2024, עכשיו, כשקמה בקשה שאני יודע בדיוק מאיפה היא באה להתיישבות עירונית על ידי גרעינים תורניים וגרעינים אחרים, עכשיו חידשו את ההחלטה הזאת והכניסו שכן אפשר להוציא קול קורא, תקצבו אותו נדמה לי ב-14 או 15 מיליון שקלים וכן יהיה אפשר להקים שכונות. רק להגיד לך, לאלה שאומרים לי, כמו אדוני, אלחייני, חשבו על זה כל הזמן. לצערי הגדול, הביקורת על המחלקה להתיישבות היא שהיא עמעמה את זה כשהיה נוח לה והוציאה את זה עכשיו כשנוח לה. אני יודע אילו גרעינים מאילו ערים ביקשו להוציא קול קורא ואז הסתמכו על מה שאנחנו עשינו ב-2013.
אבל לצערי הגדול, כשראשי עיירות פיתוח, גם בצפון וגם בגליל, הרי אנחנו לא באנו לכאן חלילה בכדי להקניט מישהו. אני יכול להעיד על מה שעושים ברמת נגב, שאנחנו שותפים מלאים לעשייה ברמת נגב, זה הבית שלנו. מה שאלחייני עושה בבקעה, זה הבית שלנו, זה הבית של כולנו. אבל אם יש החלטות, צריך לכבד אותן. אילו הייתה באה השרה ואומרת, אני רוצה להיכנס לתוך ההתיישבות העירונית, האמן לי, מיקי, אנחנו היינו רצים לוועדת הכספים בכדי להוסיף לה עוד 500 מיליון.
בשמחה. החטיבה להתיישבות היא זרוע ביצוע של הממשלה, כמו שאמרנו, עשרות בשנים. משנת 2015 היא למעשה עברה תהליך מאותה חוות דעת של המשנה ליועץ דינה זילבר.
אנחנו יודעים. טלי, אנחנו יודעים. תראי, כל כניסה כזאת, אני לא אתן למישהו מפה מהסביבה לדבר ויש לי ראשי מועצות בזום שאני לא מעז לא לתת להם לדבר. וכמובן אלה שטרחו ובאו אני לא מעז לא לתת להם לדבר. בבקשה, אדוני.
החטיבה להתיישבות באמת מ-2015 בעצם עברה הליך של הסדרה. ההליך של ההסדרה, בעצם השיא שלו זו אותה החלטת ממשלה 1998 שזו החלטה לא סטנדרטית, היא מאוד מאוד ארוכה ומסדירה את אופן הביצוע.
למשל, איך מאשרים תוכנית עבודה, מי חברי ועדת המכרזים והתמיכות, ממש יש שיתוף של עובדי המשרד יחד עם עובדי החטיבה בתוך ועדת התמיכות, להבין, יש שמה יועצת משפטית של המשרד, החשב הוא חשב של משרד האוצר. הקביעה שהחטיבה עובדת רק במרחב הכפרי באותה החלטת ממשלה, זו לא הייתה רק קביעה של מדיניות כמו שניסו להציג. בזמנו, הייתה אותה חוות דעת של המשנה ליועץ, אמרה שהמדינה לא יכולה לאצול סמכות לגוף שהוא לא המדינה אלא אם כן יש לו סיבות מיוחדות.
אבל בג"צ למעשה אמר אם הוא מקבל את עמדת המדינה שאותה האצלת סמכות היא לחטיבה בכלל שלחטיבה יש מומחיות מיוחדת. המומחיות המיוחדת היא למרחב הכפרי ששם עבדה החטיבה כל השנים.
אם נגיד, סתם בשביל הדוגמה, היינו באים ומבקשים מהחטיבה להתיישבות ללכת היום לחלק חלוקת מזון בכל הארץ והיינו נותנים לה לעשות את זה בקול קורא, נותנים לה את שיקול הדעת, אותה אצילת סמכות אסורה הייתה אומרת, לא, החטיבה, אתה יכול להשתמש בה רק באותם מקומות שיש לה את היכולת המיוחדת שלה. ולכן יש את סעיף 2 להחלטת ממשלה 1998 שקובע מהן אותן פעולות מיוחדות שהחטיבה מתעסקת בהן, שהיא יכולה להתעסק בהן. זה בשביל ההבנה הכללית למה אנחנו במרחב הכפרי. הפעם היחידה שהחטיבה עבדה במרחב העירוני, באמת כמו שצוין, זה בהחלטת ממשלה 741.
החלטה ספציפית שבעצם שלחה אותה גם לעולם גרעיני המשימה וגם לעולם כפרי הסטודנטים, כפרי הצעירים במרחב העירוני. ועל זה בעצם נוצרה כל הביקורת של אותה חוות דעת של המשנה ליועץ ומכוח זה התחילה כל ההסדרה שאמרה, לא, אתם לא יכולים ללכת להסתובב איפה שבא לכם על פי משימות, אתם צריכים להתעסק רק בתחומים שאתם מומחים בהם.
נכנסת לפני שתי דקות, כל מה שאת אומרת כבר נאמר. תבואי מההתחלה, תשמעי הכול.
חבר הכנסת ביטון. אתם רואים למה יש לי בעיה? יש להם חסינות, אני רק יכול קריאה ראשונה. חבר הכנסת ביטון, קריאה ראשונה. חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.
אני רק שואל את זה וזהו. התקבלה החלטה שאתם כן יכולים להיכנס למגזר העירוני ולעשות התיישבות. זאת אומרת, א', יכולת מיוחדת יש, ב', מדיניות ממשלתית יש, ג', כמה כאלה עשיתם מ-2013?
אז אני אסביר. אותה החלטת ממשלה 741 באמת קבעה שניכנס לאותם פרויקטים. בעקבות הפרויקטים האלה למעשה הגיעה אותה חוות דעת של המשנה ליועץ. החידוש של אותה החלטה עכשיו כביכול ב-2024 זה דווקא אחרי עבודה קשה, חבר הכנסת מיכאל ביטון בזמנו גם עשה על זה ועדה אצלו וזה כבר התגלגל בשנתיים וחצי האחרונות לנסות לחדש כי עצרו שמה את הכסף עקב כל מיני.
ב-2015 עצרו את התקציב ואנחנו ביחד עם משרד המשפטים, יש סעיף בתוך 1998 שאומר שהחטיבה תשלים החלטות ממשלה קודמות שלה. וזו הייתה הדרך לנסות לסייע לעשות את הפרויקט החשוב הזה. אבל התשובה המקורית היא שזה לא בידע של החטיבה, הפעילויות האלה במרחב העירוני, ולכן, אם היום תבוא החלטת ממשלה חדשה שתשלח את החטיבה לפעולה במרחב העירוני, היא לא תוכל לעשות את זה כי זה לא נמצא בתוך תחום הפעילות שלה שהוגדר לה ותיכנס לתוך האצלה אסורה.
ידע הוא ידע נרכש, אפשר ללמוד, אפשר להביא מומחה, לשים אותו בתוך החטיבה וקדימה, לך תביא הצעות, תתייעץ, תביא, תבנה, תעשה. כי אי אפשר, אתה מגדר את עצמך במקום שאני אומר לך - - -
אדוני היושב ראש, אתם מדברים על צורך, השאלה היא האם באמת החטיבה להתיישבות היא זאת - - -
הנה, בני ביטון בא לפה. אני מקבל ממנו וואטסאפים, הוא כבר לא עיירת פיתוח. בני ביטון אני חושב - - -
התקציב של החטיבה הוא תקציב בהרשאה. הוא לא תקציב מזומן, הוא תקציב הרשאה שניתן מדי שנה והסיבה שהוא ניתן בתקציב בהרשאה, כי חלק עיקר מהפרויקטים שעושה החטיבה הם פרויקטים בעולם התשתיות והם חוצי שנים. ולכן אותו פער שראו במרכז המחקר שהיינו צריכים להסביר אותו, הבנו שבעצם מרכז המחקר רואה את תקציב המזומן כשהוא מתייחס לפריסה של שנים אחורה ולכן הוא רואה 250 מיליון. כי לפעמים הוא רואה - - -
לא, לא, אני אומר, אני לא אמרתי שהוא מדויק. בדיונים שהיו בינינו, הם ראו סכומים כביכול מאוד גדולים.
מצטברים כשבפועל התקציב מדי שנה בשנים האחרונות עמד על סדר גודל שנע, בעולם הפעילות, אני לא מדבר על התקורות, הוא נע בין 40 מיליון ל-70 מיליון ובשנה האחרונה הייתה קפיצה של 110 מיליון שקל פעילות ועוד תקציב מיוחד של המלחמה וזה הגיע לכדי 200 מיליון, הפעילות של החטיבה, השוטפת.
אותו מיליארד שקל שאנחנו מדברים עליו, זה לא תקציב חטיבה קלאסי. אנחנו במסגרת הפעילות עכשיו של תקומה, אנחנו באנו לתקומה ביום שהם קמו ואמרנו להם, לנו בחטיבה להתיישבות יש את הכלים להקים את המחנות הזמניים לאותם יישובים מפונים. ולצורך כך תוקצבנו בתקציב ייעודי בתקנה ייעודית, זה לא נכנס לתוך תקנת השוטף של החטיבה, זו תקנה ייעודית של תקומה שיושבת אצלנו במשרד, אי אפשר לעשות איתה פעולות אחרות. הפעולה היחידה - - -
התקציב שמה הוא כרגע פתוח עד מיליארד שקל, כיום אנחנו בביצוע של כ-850 מיליון שקל. אנחנו למעשה בימים האלה - - -
הוא צבוע תקומה לגמרי. אנחנו בימים אלה מקימים את האתר הזמני בחצרים, סדר גודל של 300 מבנים, מקימים את האתר הזמני ברביבים, מקימים את האתר הזמני ברוחמה, במשמר העמק כבר הקמנו, בשפיים כבר הקמנו, יש לנו עוד בעומר. אנחנו עובדים, באה מנהלת תקומה ואמרה, לכם יש את המכרזים הפתוחים, אנחנו, יש לנו מכרזי מסגרת שאנחנו עושים בעולם של היבילים כי זה העולם השוטף שלנו, וביקשה את המקצועיות שלנו. לצורך כך הפנינו את כל מרחב דרום היום לעבוד לטובת המפונים. אנחנו עובדים שמה על מנת להביא אותם ב-1 בספטמבר, שיוכלו להיכנס לתוך האתרים הזמניים.
רגע, חבר'ה, דוד, שנייה. אל תיקחו עכשיו משהו שהוא צורך השעה, זמני – לצורך העניין, אין לי מילה יותר טובה, אני מתנצל – ולהשליך את זה על הכלל. אנחנו מדברים על העיקרון. הוא בא ונתנו לו כסף צבוע של תקומה, יש אנשים שצריך לשכן אותם, זה בכלל לא במנדט שלו, זה יחלוף, אני מאוד מקווה שזה יחלוף. אנחנו מדברים על העיקרון, בואו ננסה להתמקד. השאלה, יש לי ככה, יש לי חברת כנסת שמבקשת זכות דיבור ואמרתי אתם לפניכם ורציתי לתת למנהל החטיבה להתיישבות. סיימת, אדוני?
שני משפטים, כן. בסוף אנחנו צריכים לזכור, התפקיד של החטיבה לפעילות השוטפת הוא תקציב מאוד קטן. בסוף אנחנו מחלקים את אותו תקציב של חברה וקהילה לאותם רכזי יישובים, בסוף אני במועצה של ערן דורון נותן לכל רכז קהילה 30,000 שקל כדי שתהיה פעילות במגזר הכפרי. התקציבים של התשתיות יכולים להגיע למועצה בשנה, מיליון שקל למועצה אזורית, התקציבים הם לא גדולים.
עיקר הפעילות של החטיבה זה הפעילות הלא תקציבית, זו הפעילות של אותם מתכננים חברתיים שהמומחיות שלהם היא במרחב הכפרי. לעולם של המרחב העירוני יש לנו את עולם גרעיני המשימה, שמה אנחנו פועלים בעולם של קהילות. אני במבחני התמיכה של גרעיני המשימה אסרתי לעבוד - - -
במשרד, במשרד ההתיישבות. אני אומר, אנחנו, יש לנו כל מיני פעולות. יש לנו את המכינות הקדם צבאיות, יש לנו את החטיבה להתיישבות, יש לנו זהות יהודית. בעולם של העירוני אנחנו עובדים בעולם הגרעינים, בעולם הזהות היהודית, בעולם גרעיני המשימה. יותר מזה, כשהיה ניסיון להכניס יישובים כפריים לעולם גרעיני המשימה אני הכנסתי במבחני התמיכה שיישוב שהוא מתחת ל-5,000 נפש לא מקבל גרעין משימה כי התפקיד של גרעיני המשימה זה בעולם העירוני ולכן התפקיד של החטיבה זה בעולם הכפרי. וצריך לעזור לעולם העירוני בכלים שלו ולעזור לעולם הכפרי בכלים שלו.
אני חייב להבין את זה, שנייה אחת. הבאת גרעין משימה לירוחם, בני המקום, חדשים, הם אומרים לך, שים לי 20 קרוואנים, אני רוצה לגור פה, אלה הכלים שיש לך. אתה אומר להם, בואו לגור פה, אבל מה שאני יודע לעשות במגזר הכפרי, לשים קרוואנים לצעירים - - -
אז אפשר לעשות את הפעולה הזו כפעולה ממשלתית בעולם התמיכות, זה לא בעולם בחטיבה להתיישבות, זה עולם תמיכות.
אבל עבור אותו גרעין משימתי שאתה מאמין בו, שהוא במשרד ההתיישבות, הוא לא יקבל ממך את התשתית הפיזית כי הוא לא בחטיבה להתיישבות?
אז א', אנחנו, עוד פעם, בדרישות התקציב שלנו ביקשנו שעולם גרעיני המשימה, אמנם הגדלנו אותו מ-35 מיליון ל-50 מיליון, אבל הצרכים הם הרבה יותר גדולים. ככל ואנחנו נצליח להביא מהממשלה - - -
מה זאת אומרת ככל ותצליח להביא תקציב? המשרד הזה גדל במאות מיליונים.
ברצון, היה רצון להגדיל גם את עולם גרעיני המשימה ל-100 מיליון ואת עולם החטיבה להתיישבות ל-200 מיליון. אחרי שהתחילה המלחמה קוצצו התקציבים, התקציב הקואליציוני של החטיבה, השוטף עמד על 96 - - -
לא, אבל עדיין תקציב ההתיישבות גדל ביחס לשנים קודמות, משרד ההתיישבות גדל מאוד.
ברוך השם, אני בעד, אני שואל. אנחנו לא רוצים מריבות, אם יבוא המשרד ויגיד לי, תראה, יש חטיבה להתיישבות, אבל אני מוצא 40 מיליון שקל לפרויקטים פיזיים למגזר העירוני בעיירות פיתוח, לא עם המאצ'ינג של ה-50% כי זה לא הגון, כי זה סוציואקונומי נמוך.
אני שמעתי על 50%, אבל ביישובים מסוימים אין כסף למאצ'ינג כזה ואז זה לא יהיה פרויקט כי חבל. אז אם אני אשמע התחייבויות כאלה לפרויקטים מקבילים. עכשיו מה חסר לי, שהחטיבה להתיישבות יודעת להרים את הקרוואן והשאלה האם המשרד להתיישבות גם יודע להרים את הקרוואן, אם יהיה לו את הכסף ידע לעשות את זה כמו החטיבה להתיישבות.
אתה הרי יודע איתי ביחד שעשינו את זה ביחד, את המלחמה כדי לנסות להחזיר את אותה החלטת ממשלה לחיים לאותו תקציב שנבלע, אבל זה לא אירוע שאפשר להחזיר אותו.
תודה רבה, תודה לך על הסקירה. אני רוצה לשאול את ראשי המועצות אם לתת למנהל החטיבה לפניכם או אתם רוצים לדבר.
הסרה זה משהו אחר, זה כשביצעת עבירות המצדיקות הסרה, לא לפי סעיף 1 שזה הבאה במעשה במסגרת - - -
אני רק רוצה לומר לכם למה נכנסתי כאן כדי לעשות רגע סדר קטן. אני שמעתי את הסקירה, אבל צריך לעשות רגע סדר. חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית זה חוק שקובע את המעמד של החטיבה, חטיבת ההתיישבות ששייכת לסוכנות ונותנת לה מעמד שבגינו הוגש בג"צ, בג"צ הראל, הוגש בג"צ לבטל גם את המעמד של החטיבה להתיישבות וגם את החלטת הממשלה בהקשר הזה, בג"צ מאוד מאוד ארוך שדן בכלל במערכת היחסים עם החטיבה וכולי. הבג"צ דחה את שתי העתירות, גם לבטלות החוק העתירה נדחתה וגם בג"צ שדן בהחלטת הממשלה לבטל את החלטת הממשלה שנדחתה.
החטיבה להתיישבות, רק כדי שיהיה ברור, עוסקת באלמנט הזה של התיישבות כפרית, אלה לא כל ההתיישבויות בארץ וזה בכלל לא בכל הערים בארץ ולא בכל המקומות בארץ. עכשיו, שלא תתבלבלו, זה שתפיסת העולם שלי היא התיישבות בכל הארץ ואני ארץ ישראל השלמה, זה לחם חוקי ולחם בסיסי, זה בסדר גמור, אבל כשאני מסתכל כאן על ההצעה לסדר, אני רוצה לראות למי אני באה בטענה. הרי זו ועדת ביקורת, האם יש לי את המקום לבוא בטענה לגוף מסוים או לגורם מסוים?
אז אני רק אומרת את הדברים הבאים, אחת, יש הבדל בין תקציב חטיבת ההתיישבות לבין תקציב משרד ההתיישבות, אלה שני דברים שונים, חלוקה שונה ואחרת לגמרי. ב', כל מה שקשור להתיישבות הארץ ותמיכה בארץ בכלל, יש חלוקה של משרדים שונים, משרד הנגב והגליל, יש אגב עוד מקורות תקציב מכל מיני משרדים בכל מיני סיטואציות שאני לא אחפור פה ואומר לכם כי אם אתה רוצה מקור תקציבי מסוים, אני אראה לך.
אגב, יש דברים צבועים ויש לא, יש הבדל אדיר בין תקומה שזה חלק ממצב חירום בתוך מדינת ישראל לבין חטיבת ההתיישבות כשלעצמה ולכן, אני קודם כול מברכת התיישבות בארץ ישראל באשר היא ארץ ישראל, הגדלת ההתיישבות. אני באה לפה היום אחרי פינוי מאוד מאוד כואב בצור אריה בבנימין, אין לי מושג איך הדבר הזה קורה בזמן מלחמה תוך פגיעה במעמדנו מול הפלסטינים ביהודה ושומרון, שמה לא ראיתי שמפנים שום דבר.
מכל מקום, החטיבה להתיישבות, הרי נטענה איזו שהיא טענה, לפחות סמויה, שיש איזה שהוא עניין של חוסר שוויון בחלוקת תקציבים, אז שימו לב להגדרה של החטיבה שהייעוד שלה זה באמת לעניין של מטרייה מאוד מאוד ספציפית ולכן אני מברכת על העבודה.
מתוך החלטת הממשלה. בבקשה, תראה איזה חמודה אני, מביאה לכם את כל החומרים, גם את הדו"ח של דינה זילבר. שואל אותי מאיר החביב, הוא היחיד שמשתלט עליי, גם מיקי בעצם. החלטת ממשל 1998, אצילת סמכויות וכולי, הסדרת מערכת היחסים - - -
מסכמת. אני מצפה ממדינת ישראל לעזור לרשויות המקומיות ולא לחכות אפילו לא שנייה. ולא מעניינים אותי תירוצים, בסדר? ולא מעניין אותי אין ולא מעניין אותי כלום, מעניין אותי דבר אחד. יש תקציב, יש תקציב מורכב, יש גם חסר. אבל צריך לתת קדימות קודם כול, לדעתי, בזמן המלחמה, ולא משנה מאילו משרדים דרך אגב, זה קודם כול לשיקום הערים שניזוקו קשות בזמן המלחמה. אתה מתפרץ פה לדלת פתוחה, אמרתי לך פעם, אני יודעת מה אני אומרת, אני לא כזאת נחמדה, בעיה, אבל אני מצפה ממדינת ישראל בלי שום התנצלות לעשות פה תיעדוף גמור כרגע לכל הערים שנפגעו.
באשר למקורות הסמכות לפעילות, אני לא באה בטענות לחטיבה להתיישבות, אלא אני באה למשרדים הרלוונטיים, שיתנו פה קדימות, כמו שאתה אמרת, אנחנו צריכים להפסיק חקיקה. אני עזרתי בעניין הזה בחוק הרבנים, צריך להפסיק חקיקה שלוקחת כספים כשכרגע הכול צריך להיות מתועל לשיקום הארץ הזו, לתפארת הארץ הזו.
תודה רבה, בוקר טוב. אני חושב שיש חוסר הבנה בין המאפיינים הייחודיים של המגזר הכפרי שדורשים כלים מסוימים לבין מה שדורש המגזר העירוני. עכשיו, צריך להסביר או להגיד בבירור, ירוחם חזקה זה טוב לרמת נגב, דימונה חזקה זה טוב לרמת נגב, רמת נגב חזקה זה טוב לדימונה ולירוחם. זאת אומרת, אין פה משחק סכום אפס, להפך, החוסן של כלל הקהילות הוא טוב לכולם. אבל בירוחם או בדימונה לצורך העניין, שניהם כמובן, גם מאיר, גם מיכאל, בני פה, חברים, אחים, אחים ומורים.
נכון. אבל אצלנו למשל אין שיקום שכונות, אין פרויקט שיקום שכונות, למה? כי זה לא דבר שהיום החטיבה להתיישבות יודעת להתעסק איתו, משרד השיכון אפיין אילו גורמים מתעסקים בזה ולכן זה לא קשור למגזר הכפרי. למשל אין ישן מול חדש כבר שנים, מאז שאתם הייתם, מאז שראש המפלגה שלכם היה שר אוצר, היה ישן מול חדש, זה נגמר. יישובים שמעל 80 שנה לא עשו להם שיקום תשתיות. למה? ככה, כי אין.
עכשיו, מה החטיבה להתיישבות עושה? היא יודעת לקחת דברים מאוד מאוד מאוד מסוימים, כמו שהוא אמר, בתקציבים לא גדולים, ולתת את אותם מקומות שבהם צריך להגיע ב-22:00 למושב צופר בערב או לשיזף או לפתחת ניצנה, אם זה מזכיר או אם זה בטיפול נקודתי. וגם הסיפור הגדול של הקרווילות או הקרוואנים, אני שהבאתי גם לשיזף וגם לניצנה, בסוף את רוב הכסף אנחנו הבאנו, זו לא החטיבה, החטיבה הביאה ב-30%. זאת אומרת, זה לא שבאמת היבילים האלה, שאגב, הם אף פעם לא איזו מציאה גדולה, בוא נשים גם את זה.
ולכן אני אומר עוד פעם, הדבר שהכי מפחיד אותי מכל הדיון הזה, למעשה שני דברים: אחד שאם בסוף יישאר אותו כסף ויחלקו אותו שוב בין כולם, זה כמו הקרן לצמצום פערים שבסוף לא קרה עם זה כלום, רק הלך ופגע. זאת אומרת, אני לא ראיתי שמהקרן לצמצום פערים המצב השתפר. זאת אומרת, יקחו את אותו כסף, יחלקו אותו עכשיו על הרבה יותר רשויות ואז כולנו ניפגע. ואם לא יהיה כסף תוספתי, אז חבל, אז בסוף זה יפגע בהתיישבות הכפרית. ואני אומר לכם עוד פעם, אין לי הרבה ביקורת - - -
אין לי הרבה דברים טובים להגיד על הממשלה הזאת, מה לעשות? לצערנו, באמת, ממשלה שנכשלת כאילו כמעט בכל דבר; אבל יש נקודת אור אחת, זו החטיבה להתיישבות.
לא, לא, לא, עם כל הכבוד. אם אזרח מדבר נגד הממשלה שלי, אז אני אומרת, בכל הכבוד, אנחנו במלחמה.
אני לא צריכה להסכים איתך, מותר לי להתפרץ, זה הכול. שק איגרוף. שכחתם שיש חמאס וארגוני טרור, רציתי להזכיר פשוט.
ולכן דבר אחד זה, חייבים שזה יהיה תקציב תוספתי. חברת הכנסת גוטליב, אני אשמח להסביר לך למה הממשלה הזאת לא מצליחה בהרבה מאוד דברים. את מוזמנת לבוא לביקור, אני אראה לך את זה באמת אחד לאחד.
הדבר השני שחייבים לוודא, שלא עוצרים שום דבר. אתם רוצים לעשות תיקונים? תקציב 2025, תקציב 2025, אל תעצרו שום דבר כרגע, לא שום קול קורא ושום דבר, חברה וקליטה. יש פה באמת עשרות רבות של יישובים במקומות הכי מאוימים, הכי מטווחים, הכי שבירים שצריכים את העזרה הזאת. אם חס וחלילה יעצרו פה קול קורא אחד, המשמעויות יהיו קשות מאוד לאותם יישובים ולכן אסור לעצור, בטח לא לעצור את הקולות הקוראים הנוכחיים ולהגדיל את התוספתי כדי שכולם יקבלו באשר הם.
מיקי, לא באנו לכאן לא לעצור דבר אחד ולא להפריע לדבר אחד ואתה צודק בהערכה שלך. באנו לבוא ולהגיד, אנחנו מבקשים שבדימונה זו התיישבות בדיוק כמו שדה בוקר, ירוחם זו התיישבות בדיוק כמו שדה בוקר ומצפה רמון זו התיישבות בדיוק כמו הערבה.
לא באנו לבקש שלא יתנו כסף, שאנחנו ניקח כסף או עכשיו יחלקו. באנו לבוא ולהגיד שאנחנו רוצים לשנות את המציאות והמחלקה להתיישבות כן תעבוד בדימונה וכן תעבוד בקריית שמונה. כי אם בדימונה עומדים בתור, ואני אומר לכם, למרות שאני לא שם, אם בדימונה עומדים בתור מאוד סטודנטים לבוא ולעבות את הכפר, אין שום סיבה שבני צריך לרוץ לכל הפילנתרופים ולקרוע את התחת.
מאיר, החלטת ממשלה שאתם העברתם על 400 מיליון שקל לערד, מצפה רמון, דימונה וירוחם, 400 מיליון שקל, כמה המגזר הכפרי קיבל? 16. אני אשמח לאותן הטבות מס, לאותם פרויקטים במגזר העירוני. לחטיבה להתיישבות אין שום יתרון במגזר העירוני.
תראה, עוד פעם, אתה יודע, בפעם האחרונה שאנחנו באנו לשנות דברים ואתם באתם מתוך עמדה של כאילו אנחנו דופקים אתכם, ניצחנו, כי הכרחתם אותנו לנצח, מועצה אזורית תמר. עכשיו אני אומר לך, אנחנו לא באנו לריב, אני באתי להגיד וגם ביטון בא להגיד שזה מכעיס אותנו שהמחלקה להתיישבות לא מתעסקת עם דימונה, ירוחם ומצפה רמון.
יש החלטת ממשלה חד משמעית, הראיתי למאיר לפני שנייה כי העין שלי לא תפסה את המילה. החלטת הממשלה נותנת תיקוף לסמכות החטיבה להתיישבות רק לעניין הכפרי.
תודה רבה. טלי. אני רוצה להגיד לכם, לסובבים פה, שאני משתדל לפחות מתחילת תפקידי פה לא לעשות דיונים פוליטיים, אלא ענייניים. וגם כשנכשלתי או הוכשלתי בהצבעות כאלה או אחרות, זה לא היה פוליטי, זה היה ענייני, ביקורת המדינה. אז בואו, אני מנסה לאגם כאן איזה שהוא דיון לטובת הכלל. דוד, בבקשה.
אדוני היושב ראש, תודה רבה, דיון מאוד חשוב. אני אומר, אם יש צורך באמת, יושב פה בני ביטון, שלושה ראשי ערים, גם מאיר כהן, גם מיכאל, והם יודעים יותר טוב מכל אחד שלא כיהן כראש עיר שיש להם יכולת ביצוע יותר טובה מכל אחד אחר. אם הם רוצים להקים כפר סטודנטים בתוך העיר, שיתנו להם תקציב, הם יעשו את זה הכי טוב, הם לא צריכים בשביל זה את החטיבה להתיישבות, אם יש צורך אמיתי.
אני באופן אישי מתנגד, אני רב עם היישובים שלי ליבילים. זה מכוער, אנחנו בשנת 2024, זה נראה כמו סלאמס, אני לא חושב שזה הדבר הנכון, ובני מהנהן. אם יש צורך אמיתי, ואפשר באמת לבדוק את הצורך האמיתי, וצריך את המנדט הזה לעשות את זה – יש גם משרד נגב וגליל.
אבל אם אנחנו כבר מדברים על למה לא, אני רוצה לשאול למה לא למשל אצלי בבקעת הירדן אין סניף דואר, אפילו לא סוכנות דואר. למה אני צריך לבנות בית מרקחת כדי שקופת חולים תגיע אליי? זה ההבדל בינך, מאיר כירוחם ודימונה לבקעת הירדן. למה העיר תל אביב מקבלת 30 מיליון שקל ממפעל הפיס ואני מקבל חצי מיליון שקל כשלהם יש יתרות של 500 מיליון שקל? למה אני כדי להקים מועדון צריך להביא 100% והוא יכול לעשות את זה בקלות? אז אם אנחנו שואלים למה, אז בוא נפתח את כל הקופה למה. אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מעצם זה שהעלית דבר אחד, אם יש צורך, טפלו בצורך ולהחליט מי צריך לטפל בצורך.
דבר שני והכי חשוב, אדוני היושב ראש, שתקציב החטיבה להתיישבות יהיה מעוגן בספר התקציב, ולא יצטרכו כל פעם מחדש כמו עני בפתח לבוא ולדרוש תקציבים, ולא יאשימו את החטיבה להתיישבות שזה גוף מקצועי רציני שמתעסק בכספים קואליציוניים. אגב, בהיסטוריה של החטיבה, החטיבה עברה ממשרד למשרד, ממשרד למשרד, כל אחד ראה בה - - -
כן, מנוף, באמת, ראו בה מנוף, זה פעם היה במשרד החקלאות. אז אני אומר, אחת ולתמיד צריך להסדיר את התקציב של החטיבה להתיישבות בצורה רצינית ולא יעלה על הדעת 30,000 שקל כמו שאמרת, 30,000 שקל ליישוב, זה מגוחך, זה מגוחך. אם אנחנו רוצים לדבר על זה, צריך לדבר על זה ברצינות.
אגב, נתת לי רעיון לעשות איזה שהוא דיון על כספי מפעל הפיס. אין שום סיבה שתל אביב מקבלת 30 מיליון שקל ואתה חצי מיליון, אין שום סיבה.
אתה יודע מה התשובה שלהם? גם מגוחכת. מה הם אומרים? אה, בעיר תל אביב יש חצי מיליון תושבים, הם שולחים יותר מפעל הפיס מאשר בבקעת הירדן, זו התשובה שלהם. אז הכסף הזה, במקום ללכת לפריפריה, במקום ללכת לרמת הנגב, לערבה, ילך לעיר תל אביב עם יתרות של 500 מיליון שקל.
כשהעיר תל אביב מחליטה שרק 25% מהבנייה שם ילך למגורים וכל השאר למשרדים כארנונה? זה הזוי לגמרי. אז אם שואלים למה אני צריך לשלם 15,000 שקלים לאלי בין כדי שתהיה לי תחנת מד"א בבקעת הירדן, אתה שואל למה מאיר? אני אגיד לך למה.
אני מכיר את בני שנים ואני רואה את ההתפתחות של דימונה ושל ירוחם, מה שקורה שם זה מדהים, זה מדהים, הביקוש שם, מהפכה אמיתית. בני שולח לי וואטסאפים, מה שנעשה בדימונה, אני מקנא, אני אומר לכם, אני מקנא. ומה שקורה שם, תהליך מבורך באמצעות הממשלה שלנו.
אנחנו לא מדברים פוליטיקה עכשיו. קודם כול, חברי וידידי, ראש העיר דימונה לשעבר, חבר הכנסת השר מאיר כהן, מיכאל ביטון גם, טלי וכל חברי הכנסת שנמצאים, ועמיתיי ראשי הערים שהם הכי חשובים. ואני חוזר, עמיתיי ראשי הרשויות והמועצות שהם הכי חשובים. תראו, נוצר בתקופה האחרונה כאילו ריב בינינו לבין המועצות האזוריות וזה התחיל אתמול בתמ"א 35 שהייתה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. אין לנו עניין, גם למאיר וגם למיכאל, אנחנו בעד שיפתחו את רמת נגב, אני גם יושב ראש אשכול נגב מזרחי וזה חשוב, אני גם בעוד מספר מאוד מאוד מאוד של תפקידים.
אבל תראו, אני רוצה להגיד לך, חברתי טלי, את אומרת שבסדר, הקראת את החוק, אני אקריא לך שני דברים ושני סעיפים שדימונה, שרצו להעביר כסף דרך ההתיישבות, גם ב-2016 העבירו 800 אלף שקל וגם - - -
תנו לי רק דקה. החטיבה. תקשיבי עד הסוף, טלי, אני לא הפרעתי לך. חבר'ה, החטיבה גם, מאיר קודמי הקים כפר סטודנטים יחד עם איילים, מצוין, ברמה גבוהה. אני כרגע הקמתי עוד כפר סטודנטים יחד איתכם, בחצי שנה הקמנו את זה. אין לי עניין, אני לא רוצה לקחת להם כסף ולא רוצה להגיד להם למה אין שיקום שכונות ואני גם אתייחס לתקציבי מפעל הפיס. אני רוצה להגיד שלא ישכחו כיושב ראש פורום ערי פיתוח, אני לא קורא להן כבר ערי פיתוח, הערים המתפתחות. באמת, תבוא, תראה את דימונה, תראה את נתיבות, את שדרות, את כולן.
אנחנו לא מסכנים, לא נתקעים. והנה אני אגיד לטלי שתהיה קצת, העשור הטוב ביותר של ממשלת ישראל לדימונה ולבאר שבע ולנתיבות, בשיתוף פעולה ביחד גם עם הממשלה הזאת וגם עם הממשלה הקודמת ביחד. כשיש ראשי ערים טובים יש תוצאות ואנחנו גם רואים את זה.
לעצם העניין, לתקציב מפעל הפיס, הוא צודק גם במה שאמר. אני דירקטור במפעל הפיס, אני העליתי את הסוגיה הזאת לגבי אמות מידה. למה תל אביב וחיפה מקבלות את הכי הרבה כסף והוצאנו תקציב ייחודי.
לא מפריע לך, אני עונה לטלי, אני מתנצל. אני ביקשתי כבר לקבל חוות דעת אם אני יכול לקיים דיון טוטו ומפעל הפיס.
אני רוצה להגיד, טוטו אתה צריך לקיים כי טוטו, עבר התקציב של הטוטו למשרד הספורט. אני אסכים איתך, זה חמור מאוד.
זה חמור מאוד שהורידו את תקציב הטוטו, אבל תנו לי להגיע למפעל הפיס ולהגיד לכם על אמות מידה. אנחנו, חיים כיושב ראש השלטון המקומי, אנחנו נמצאים חמישה דירקטורים שהם ראשי הערים הגדולות וכמובן אנחנו הייצוגיים, אני מייצג את ראשי הערים הקטנות כיושב ראש פורום הפיתוח. ואני אמרתי להם, רבותיי, כדי לבנות היכל תרבות או כדי לבנות מה שהוא אומר, דברים כאלה, אנחנו לא מסוגלים גם אם נאחד את הכסף שלנו בחמש שנים באמות המידה. שמנו וצבענו כסף ייעודי לכל רשות, כל רשות תקבל 25 מיליון שקל מעבר לאמות המידה כדי לבנות היכל תרבות, כדי לבנות קאנטרי קלאב.
תקשיב, דוד, הראשונים שקיבלו, ירוחם קיבלה קאנטרי קלאב, בית שאן קיבלה היכל תרבות, כל ראש רשות - - -
המסר שאנחנו צובעים כל בערך תקציב חומש שכל חמש שנים, אנחנו 44 רשויות שנמצאות בפורום ערי פיתוח, אנחנו במשך חמש שנים נגמור את הדברים האלה ונעשה. הלוואי על מפעל הפיס.
סידרתם לעצמכם חמישה דירקטורים, תעשו את הקופה? זה מה שאתה אומר, בני? סידרתם לעצמכם, ערי פיתוח, את הקופה של מפעל הפיס? זה מה שאתה אומר לי? פה בוועדה אתה אומר את זה? אתה לא מתבייש?
לא, לא, לא, חברים, חברים, היי, היי, יש לנו את טובת מדינת ישראל ועם ישראל, עזבו רגע את הוויכוחים הפוליטיים.
אני רק אמרתי לו, שי, זה לא הדיון על הפיס וכולם יגיעו בתורם. אני אמרתי כראש עיריית דימונה, אני רוצה להיות אחרון בתור כדי לקבל את הכסף. שיתנו לכולם, גם למועצות האזוריות, גם לפורום ערי פיתוח, לכולם, גם לבדואים וגם לערבים, לכולם. יש תקציב ייחודי ששמנו, סכום מאוד מסוים.
לא, לא, אני לא יכול להסדיר את זה אצלי, הייתי רוצה להסדיר את זה אצלי, אבל אני לא יכול. כן.
אני רוצה לסיום ולהגיד באמת, אנחנו, דוגמה, אזור הנגב המזרחי, באמת, יש לנו מועצות אזוריות, יש לנו יישובים בדואים, יש לנו ערים. אני חושב שההתיישבות צריכה להביא כסף תוספתי, מה שמאיר אמר, כסף תוספתי להכול. לא לפגוע, כי גם אנחנו בדימונה וגם בירוחם, אנחנו יכולים. ולא להגיד, לשים לנו מאצ'ינג, אנחנו רוצים להוריד גם את המאצ'ינג הזה. גם למועצות האזוריות וגם לעיירות כמו דימונה, ירוחם, מצפה רמון, ערד, כולנו ביחד רוצים לעשות את זה. ואני רוצה לברך אותך, אדוני היושב ראש, על עצם העלאת הדיון הזה יחד עם מיכאל ומאיר לקדמת הבמה, זה דבר חשוב. ואם אתם חושבים שיסכסכו בינינו, לא - - -
מה פתאום, אני רק רוצה לדעת אחרי הדיון הזה, אני רוצה לדעת מה אני אמור לעשות. אני מבקש סליחה כי חברי הכנסת צריכים לרוץ לוועדות אחרות, שני משפטים.
יש לי ועדה על מכינות עם המשרד להתיישבות, נציגים שלכם מחכים לי שמה, אני מוביל ועדה לדאוג שהמכינות שפונו, ישתפר מצבם הכלכלי. רק משפט אחד. א', יושב הראש, תעשה דיון מעקב.
לא, אבל אני צריך מטרה, אני צריך כסף. אומר לי פה, אני מוכן, אבל אני לא יודע ואין לי כסף.
רגע, אז גם לזה יש לי הצעה. עניין עקרוני, אל תגרמו לנו לריב עם מועצות אזוריות. תשמרו על כל הכסף שלהן, תיקחו 50, 100 מיליון תוספתי - - -
תיקחו 50, 100 מיליון חדשים ותגידו, אנחנו הולכים לעשות פרויקטים בעיירות פיתוח לפי החוק של אזורי עדיפות. יש לכם חוק זמין ולפי מה שהתקבל ב-2013. תורידו את זה מסדר היום. אם צריך תיקון של החלטת הממשלה הישנה של 2013 ולזרוע בה עוד כמה מילים מעבר לאותם מקבצי דיור במגזר עירוני, עוד כמה מילים לפעולות בעיירות פיתוח, תכניסו את הכמה מילים.
אתה בעדיפות ראשונה במדינה הזאת, אתה מופלה יותר מעיירות פיתוח ומגיעות לך השקעות, זה לא בוויכוח.
אני עושה דיון אצלי בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל על בקעת הירדן.
תודה, תראו, מה שאמר מיכאל, זה לא הרבה כסף, זה 50 מיליון שקל. תלכו לשרה, תשבו, תלכו למשרד האוצר, אל תגעו בכספים שכבר ניתנו כי באמת, אנחנו בסוף עם אחד, חבל ארץ אחד. מה בדיוק? יש כאן איזה שהוא חוסר לנושא העירוני שעלה כאן. עלו ראשי ערים שהם באים מהצד העירוני, 50 מיליון שקל זה לא הרבה. סגן שר האוצר אומר לך את זה, זה לא, זה ככה, בשנייה וחצי, יחסית, כן? אם אתם מביאים עוד 50. אני נותן לך, אני מה זה מבקש סליחה. אדוני המנכ"ל, בעוד 50 מיליון שקל, המשך המעקב אחרי הנושא מתייתר. אתם תביאו פשוט בשורה לעניין הזה.
אנחנו נפנה ונבקש ונדרוש, אבל אני אומר, זה לא יהיה בעולם החטיבה להתיישבות, הפעילות במרחב העירוני. זה יכול להיות - - -
אין בעיה, יכול להיות שאתה נותן, תקשיב, המרחב העירוני, בני, בני, המרחב העירוני מקבל כסף, יודע לעשות פעולות יותר טוב מממשלה, יותר טוב. הם הוכיחו את עצמם בקורונה, בכל מה שיש, יאללה זורקים עליהם, קח, תעשה. לכן אני לא מבקש מהחטיבה להתיישבות לבצע, אלא קח, בני ביטון, 7 מיליון, תבצע, קח ההוא 10 מיליון, ירוחם, תבצע.
הנה, תראה מה ביקשתי. החטיבה להתיישבות אומר לא יודעת לפעול אצלכם. אני אומר, בני, אל תפעלו אצלם, הרשויות יודעות לעשות יותר טוב מממשלה, מה יש פה לדבר? אז 50 מיליון שקל, שהכסף יעבור דרככם. יש גם נגב וגליל, אבל אז אני צובע את זה. אצלכם כאילו יותר קל לי. תן לנו רק תשובה תוך חודש ימים אם השגתם את הכסף, בסדר? צריך לעשות חשיבה, זה דיון מאוד מאוד עמוק בעניין הזה. טלי, אני חייב לתת, את רוצה ללכת?
לא, אני רוצה רק לומר משהו אחד פה לחיזוק כולם, בסדר? אנחנו רוצים את ארץ ישראל מפוארת וצריך למצוא מקורות תקציב לא רק במקור אחד. זה לא מעניין אותי איפה, לשיטתי שלי זה לא מעניין אותי איפה, לכל שר יש אחריות בלי תירוצים. בהתאם לתקציב שיש לך, תחלק את זה בצורה הגיונית.
טלי, ולבוא ולהגיד: אני מכשיל את תקציב המדינה אם לא תהיה התוספת הזו. אני השגתי 38 מיליון שקל לילדים מהקהילה החרדית עם צרכים מיוחדים שלא קיבלו כסף במסגרת התקציב. שאלתי למה, אמרו לי ככה. אמרתי: התקציב לא יעבור אם לא יהיו 37 מיליון שקל. ישראל כ"ץ נתן 37.
אני רק אומרת שבאמת סדרי העדיפויות חייבים לתת קדימות כרגע לשיקום הארץ ולתפארת הארץ. זה צריך להיות קודם לכל דבר, לכל פרויקט גדול, לכל רעיון גדול, זה לא משנה. מה שבסמכות החטיבה להתיישבות, זה בסמכות החטיבה להתיישבות; מה שבסמכות המשרד, בסמכות המשרד; מה שבסמכות משרד נגב וגליל, בסמכות המשרד. ובלי תירוצים, לתת את מה שיש ולחלק ולהסתדר עם מה שיש, זה הכול.
תודה. חבר הכנסת בצלאל, אתה רוצה להגיד? ראיתי שאתה עושה אצלך דיון בנושא חלוקת דוכני מפעל הפיס. יכול להיות שאתה תצבור שם איזה שהוא ניסיון, אני מתכוון לעשות איזה שהוא דיון כביקורת המדינה על נושא חלוקת תקציב של הטוטו ומפעל הפיס. אני לא מבין למה נותנים לעיריית תל אביב ולא לדוד או לדימונה.
מה זה מעניין? מה, הציבור בתל אביב, התושבים יודעים איך מחלקים את זה? סתם, בני, אני שואל. לא יודעים, תעזבו אתכם, בואו ניתן לאן שצריך. עיריית תל אביב, עירייה עשירה, היא צריכה 30 מיליון שקל? תתן את זה לדימונה, ערד, דוד, בקעת הירדן, רמת נגב, עזבו אותי.
כן, אתה תעשה על הדוכנים, יכול להיות שיש כאילו בגלל שנותנים דוכנים, לא יודע מה. אני אשתדל לעשות, אני אזמין אותך גם לנושא חלוקת התקציב.
זה נושא שלי אין ידע עליו, אנחנו רוצים לדעת את זה. שיביאו לנו חומרים על שיקול הדעת, על - - -
אנחנו נעשה הכול, נעשה הנחה טובה ואם אין דו"ח ביקורת של מבקר המדינה, נבקש חוות דעת ממרכז המחקר והמידע עם הכנת כל החומר.
זה ממש צדק חלוקתי למועצות ולערים שזקוקות. ועם כל הכבוד לעיריית תל אביב, לא לעיריית תל אביב עם כל ההכנסות מהארנונה. הייתי סגן שר האוצר, אני מכיר את המספרים. בבקשה, אדוני, אני מתנצל.
אני אציג את עצמי, דוד צביאל, סמנכ"ל החטיבה להתיישבות, אני בתפקיד מ-2021. אז אני רוצה אולי קודם כול לברך על כל הדברים שנאמרו פה על החטיבה להתיישבות. אני מרגיש זכות גדולה לעבוד בחטיבה להתיישבות, לראות את הפעילות שלה, לקבל את הפידבקים גם מהשטח, גם מראשי הרשויות וגם מחברי הכנסת שעבדו עם החטיבה בעבר.
כמו שאמר פה מנכ"ל משרד ההתיישבות, החטיבה, הייחודיות שלה, המומחיות שלה היא בהתיישבות הכפרית וזה המקור לכך שהחלטת הממשלה 1998 קיבלה את החלטותיה. כלומר, זה נבע מהתמקצעות לאורך 50-40 שנה ומתוקף זה התקבלה ההחלטה, זה מיסוד המציאות, סוג של מיסוד חוקי של המציאות.
אני רק אגיד דבר אחד, אני היום אחראי על התקציב של החטיבה. תקציב החטיבה – זה מופיע במסמך – מחולק בעצם לשלושה תקציבים שונים. יש את תקציב התקורות, שהוא מבוסס על ההסכם הרב שנתי, יש את תקציב הפעילות שרובו מגיע תקציב קואליציוני ויש את החלטות הממשלה. כשמתייחסים פה לקול הקורא שדובר פה רבות עליו, 741, החלטת ממשלה, הוא בעצם נובע מהחלטת ממשלה.
אם אני חוזר לסעיף השני, כל תקציב הפעילות הוא תקציב שנוגע למומחיות של החטיבה להתיישבות והוא באמת מתוקצב על ידי קולות קוראים. תקציב החלטות הממשלה בעצם שהממשלה מחליטה על החלטה מסוימת ומתקצבת אותה אד הוק. אם זאת הייתה הקמת יישוב רמת טראמפ או אם זו הוצאת הלולים ביישובים הקדמיים בגליל, אלה דוגמאות, אלא משימות שהממשלה מטילה עלינו מתוך המומחיות, מתוך הבנה שלחטיבה להתיישבות יש ייחודיות, יש אנשי מקצוע שבאמת זה הזמן לברך אותם ולהודות להם על העבודה המסורה שלהם בשטח מסביב לשעון.
אלה הדברים ואני רוצה גם בסוף הדברים שלי לחזק את הדברים שהיושב ראש פה אמר, של הכנסת תקציב החטיבה לבסיס התקציב. הדבר הזה ייצר יציבות וייצר אפשרות תכנון נכון של תקציב החטיבה להתיישבות. זה דבר שהוא מייצר ודאות, שהוא קריטי, גם לנו, אבל בעיקר בעיקר ללקוחות שלנו שאלה המועצות שאיתן אנחנו עובדים. תודה רבה.
תודה רבה. אני אקדים את הסיכום. א', ההתרשמות היא שבאמת אתם עושים עבודת קודש, אין פה בכלל ויכוח בעניין הזה וגם לכם מגיע בעניין הזה, כשמגיע, מגיע, מה לעשות? אין כאן פוליטיקה בוועדה, זה לעיתים רחוקות, תבורכו על העניין הזה. שוב, הבקשה שלי, של הוועדה, להשיג עוד 50 מיליון שקל, איך אמר מיכאל ביטון? אנחנו לא רוצים לסכסך בין המועצות לבין הערים עצמן, סך הכול הן תחת אותה כיפה. 50 מיליון שקל זה כסף קטן, תאמינו לי, הייתי במשרד האוצר, בניתי שני תקציבים, זה כסף קטן מאוד מאוד מאוד. אם אתם לא תביאו אותו, אנחנו נעשה צרות, הנה אני אומר.
אני אומר, מאוד יכול להיות שהשרה תשב עם נגב וגליל. בני, אתה שומע? אנחנו מחפשים מקור תקציבי, תשב עם נגב וגליל, יגידו בואו נלך למשרד האוצר, 50 מיליון שקל ואז כל הסיפור והעצבים והרוגז וההצבעה על החטיבה להתיישבות שאני מתרשם שהיא עושה עבודת קודש –
הרוגז הזה ירד לרמות הכי נמוכות ויהיה לנו כסף להעביר דרך נגב וגליל לערים כמו שבני מבקש, לבנות כפרי סטודנטים, יש ערים שגם צריך לחזק אותן, לא יעזור שום דבר. בני עשה עיר חזקה, אבל יש לידו עיר חלשה יחסית. אני יכול להצביע גם בצפון וגם בדרום ואני לא רוצה, לא רוצה. לכן 50 מיליון שקל, תגיד לשרה, הולכת יחד עם שר הנגב והגליל, שהוא עושה עבודה נפלאה, נפלאה.
אני כיושב ראש הרשות לפיתוח הנגב אומר, השר הזה בעיניי – אמרתי את זה גם לראש הממשלה – מספר אחת. לא מעניין אותו, הקים ברהט, ברהט הקים חדר מיון קדמי, הקים בשדרות, הקים בנתיבות, הקים בעוד ערים. הוא, לא מעניין אותו מאיזו מפלגה. השר הזה צריך להדליק משואה, אני אומר לך, ביום העצמאות.
לכן אני אומר, גם המשרד שלכם וגם נגב וגליל ילכו ויביאו 50 מיליון, יתנו את זה. הוא יידע לתעל את זה. אני מבין את בני כי אמר, אני רוצה להקים בעירוני דרך נגב וגליל, אתם לא יודעים לעשות את זה. ראשי הערים יודעים לעשות יותר טוב מממשלה.
אני גם ראיתי את זה כסגן שר האוצר. ויותר בזול, אני מקבל, דוד, מה שאתה אומר. כי חבל להם על כל גרוש כי זה בזבוז. כשהכסף הוא מבחוץ וזה לא שלך בתוך העיר שלך אז ככה. אז תודה רבה לך, אני מודה לך ואני מאחל לך באמת בהצלחה.
תודה רבה לכם שבאתם. מי שרוצה, אני ממשיך, מבואות חרמון בזום, בבקשה, אדוני, ברוך הבא.
אני מאוד שמח שבסוף דבריך עכשיו אמרת שהמועצות יודעות לעשות את זה הכי טוב. הלוואי ובכל משרדי הממשלה היו חושבים כמוך, אולי היינו נראים אחרת. אבל אנחנו בבוקר ומתחילים יום ואני מבקש לראות איך אנחנו משאירים את החטיבה להתיישבות לחזק את ההתיישבות באמת. אתמול היה דיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה שלצערי, חברי מקריית שמונה תקף את המועצות שעובדות ועוטפות אותו מסביב ולראות איך לא לפתח כי אולי אנחנו פוגעים בו. רק הוא שוכח והעירייה שוכחת שהגליל העליון ומבואות החרמון נתנו מאות דונמים בשביל שקריית שמונה תתפתח. אז אני לא רוצה לכבס את הכביסה של האזור שלנו ולשים אותה פה בדיון.
החטיבה להתיישבות משמעותית מאוד בשבילנו ובמיוחד עכשיו בתקופה האחרונה, ביתר שאת מטפלת בנו, מטפלת ביישובים כמו מרגליות, כמו כפר יובל, כמו דישון שמקבל טיפול שלא יצא להרחבה מעולם, יישוב שמזדקן, מ-7 באוקטובר קברנו שמה שבעה אנשים מבוגרים ביישוב הזה שיכלו גם להמשיך אם הם לא היו מתגוררים בבתי מלון ובכל הערים הקולטות במדינת ישראל. החטיבה להתיישבות משמעותית עבורנו ואני מבקש מכל אחד שיש לו יד ורגל והחלטה בנושא הזה לדאוג שהחטיבה להתיישבות שהיא משמעותית תמשיך, תלווה אותנו ואפילו תקבל תקציבים נוספים בשביל להמשיך ולעזור לנו.
לכן טענתי שהתקציב שלה ומההתרשמות צריך להיות בבסיס התקציב של מדינת ישראל ולא על בסיס שנור. המצב הזה צריך להסתיים מכיוון שיש לה שליחות והיא עושה עבודת קודש – חד משמעית.
עושה עבודת קודש ואני אומר לכם, זה מבחינתי משרד שממש מחליף משרד ממשלתי או לפעמים עושה גם יותר ממשרד ממשלתי. מגיעים לכאן, עובדים איתנו, יושבים עם הצוותים שלנו, עוקבים אחרי התוכניות. לא לכל דבר הם אומרים כן, אבל אנחנו רואים שהם מסייעים לקידום ופיתוח וקליטה נכונה של משפחות, גם ממרכז הארץ, גם פה מהאזור שלנו, והטיפול הוא משמעותי וקריטי עבורנו.
אדוני המנכ"ל וסמנכ"ל החטיבה, היה כדאי לכם לבוא היום לפה כי קיבלתם קומפלימנטים וסופרלטיבים בלי שום שייכות פוליטית, בחיי.
תודה. וגם טלי יודעת את המרכז המיוחד שיש לנו כאן ברמה האזורית, שגם בזה הם תומכים, מרכז שהוא אחד מהגדולים או הגדול ביותר בארץ לאנשים עם צרכים מיוחדים.
תפקוד בינוני, סיעודי, אוכל דרך הווריד. אנחנו גאים בפיתוח של האזור שלנו, אנחנו חושבים שחבל הארץ הזה חייב להמשיך ולקבל מעבר לתוכנית, גם של הממשלה שאני אמנם לא מסכים על כולה ואני חושב שמגיע לנו הרבה יותר לא על חשבון מישהו אחר.
תמשיכו לעשות, לעבוד ולשמור עליו למען עם ישראל ומדינת ישראל. תודה רבה לך והמשך דרך מוצלחת. חבל אילות, חנן, בבקשה.
בוקר טוב מחבל אילות, מהצד השני של חבל הארץ המדהים שדיבר עד עכשיו. אני מצטרף מאוד לדברים שנאמרו פה על ידי דוד ועל ידי בני, ורק רוצה להוסיף ולהגיד. תראו, אנחנו חיים באזור רחוק, הכול פה גם יותר יקר, יש פה גם 100 קילומטר גבול עם ירדן, 120 קילומטר גבול עם מצרים וכולי וכולי. ואני חושב שנכון להגיד לחטיבה להתיישבות ואפרופו, מיקי, מה שאמרת לגבי החטיבה ולגבי ההיכרות עם החטיבה והקומפלימנטים לחטיבה, החטיבה להתיישבות פה כל הזמן. הלוואי עלינו גם משרדי ממשלה וגם חברי כנסת שיגידו שכדאי להגיע גם למקום הרחוק הזה.
עכשיו, מעבר לזה, אנחנו בצמיחה והתחדשות שהן לגמרי לגמרי החטיבה להתיישבות. ואני חושב שנכון מאוד להגיד, בסיס התקציב שהוזכר פה, שזה יהיה. זה גם בשנים האחרונות, לפחות מאז שאני ראש מועצה, זה עבר שניים, שלושה משרדים. זה צריך להיות במשרד קבוע, זה יכול להיות בסיס תקציבי בתוך הבסיס של התקציב וצריך לחשוב על תוספות.
אנחנו כמובן בקשר עם בני ועם ירוחם ועוד ועוד, אבל בסך הכול אני חושב שיש משמעות רבה לחטיבה להתיישבות במרחב הכפרי כי החטיבה להתיישבות היא זאת שיכולה לתמוך ותומכת מאוד במרחב הכפרי. ולכן הקריאה שלנו שחלילה לא לפגוע בתקציב שלנו, בהחלט אפשרי גם מבחינת תקציבים נוספים כדי לאפשר את הפיתוח, את הצמיחה וההתחדשות.
אנחנו מודים לך ותודה רבה, גם חבל הארץ שלכם הוא מדהים, תשמרו עליו, אנחנו נעשה ככל יכולתנו ושיהיה בהצלחה. גם בימים טרופים אלה אנחנו מחזקים ומחבקים אתכם.
אני מצטרף לכל מה שנאמר, קודם כול על המחמאות והדבר השני, על החשיבות שלנו. בסופו של דבר, יש פה משאב מוגבל, במסגרת המשאב המוגבל הזה, אני חושב שיש פה משהו, איזה שהוא דבר ייחודי עבורנו, עבור הפריפריה ואני מבקש להשאיר אותו. כל הדברים נאמרו כבר, אני לא רוצה לחזור על דברים של אחרים. תודה.
תודה רבה לך גם כן מכאן, מירושלים. אנחנו מחזקים אתכם ומחבקים אתכם, שליחות ועבודת קודש. תודה רבה לך. אופיר שיק, גליל תחתון. אופיר, בבקשה.
שלום שלום, מה שלומך, אופיר? תשמרו לנו על הגליל, על חבלי הארץ היפהפיים האלה, תודה.
אני אעשה ממש בקצרה, אני מתחבר לדברים של ידידי, של בני. מרגליות, היישוב המפונה שלו כדוגמה, הוא נמצא אצלנו במועצה, במלון לביא, אנחנו מארחים אותם, ואנחנו רואים גם סביב האירוע הזה את הפעילות הבלתי פוסקת של החטיבה להתיישבות. זו דוגמה אחת, יש לנו דוגמה נוספת של מרכז השיקום שהולך וקם עכשיו בפוריה, בבית החולים פוריה.
האתגר הלאומי הזה, שהוא הולך להיות כל כך חשוב בשנים הקרובות, לצערנו, במדינת ישראל. מרכז שיקום ענק, חדשני שלצערנו, כמו שאני אומר, הוא יתפוס רמת תפקוד מאוד גבוהה. אחד הגופים המובילים של האירוע הזה זו החטיבה להתיישבות כדי לראות איך מושכים רופאים ואנשי טיפול ובעלי מקצועות פרא-רפואיים כדי לראות איך הפרויקט הזה עולה על המסלול הכי נכון ומושכים לכאן את האנשים הנכונים והחטיבה להתיישבות עוסקת בזה יומם ולילה.
רוצה לומר דרך שתי הנקודות האלה שזה לא רק עניין של כסף. שמעתי קצת בשולי הדברים ומדי פעם עלה כאן אולי עוד 50 מיליון לחטיבה, אני חושב שיש כאן נקודה מהותית אחרת. אני אומר את זה דרך סיפור שמספרים על אורי אורבך זיכרונו לברכה שהוא היה ביוזמה להקים את המסגרת הפוליטית החדשה של הבית היהודי ואמרו לו, רגע, למה אתה לא רץ בראש? הוא אמר, אני יודע מה תפקידי, כל אחד ותפקידו שלו בעולם.
ויש כאן גוף שבמשך שנים פיתח ממש כפרופסורה של ממש את ההתייחסות הנכונה למרחב הכפרי, עם ספסיפיקציה לאירוע הזה. ויש כאן איזה שהוא גוף שסוף סוף באמת הוא מקצועי והוא היחיד שיודע, שמעתם את זה, אני חושב מקצה לקצה, איך גוף אחד במדינה יודע להתייחס למרחב הכפרי על כל ההיבטים שלו, מהרכים, קהילתיים, חברתיים סוציאליים עד הפרויקטים הפיזיים, תכנוניים ופיתוחיים. לכן אני חושב שזו פחות שאלה של כסף, אלא יותר עניין של לשמר גופים כאלה שכבר פיתחו את רמת המקצועיות הנדרשת כדי לטפל בסוגיות שלשמן הם הוקמו. עד כאן דבריי.
אנחנו מאחלים לכם, מחזקים אתכם פה מירושלים. תודה והמשך דרך מוצלחת. עמק יזרעאל, בבקשה.
שלום לכולם ותודה רבה על קיום הדיון הזה. שלום ונעים מאוד, אני לא אחזור אחרי כל הדברים החכמים שאמרו פה כולם, אבל אחד הדברים שלמדתי בחיי זה ש-If it ain't broke, don't fix it. יש כל כך הרבה Broke במדינה והחטיבה להתיישבות זה דבר שעובד ועובד מצוין ואנא מכם, בבקשה תשמרו עליהם, תשמרו עלינו במרחב הכפרי. אין לנו הרבה חברים וחברות היום, תשמרו עלינו. תודה רבה רבה.
שכנעת אותנו וגם לך המשך דרך מוצלחת. האמת היא שתחילת הדיון הייתה באווירה אחרת בעקבות כל הדברים שנשמעו כאן. אין לנו שום כוונה ואני לא אתן את ידי לעניין הזה, לעשות איזו שהיא פגיעה, אבל תודה רבה לך שאמרת את הדברים, בהצלחה.
דני עברי, משגב, אחרון הדוברים. בבקשה, אדוני.
רק משפט אחד. החטיבה להתיישבות עושה, כמו שנאמר פה, עבודת קודש, אף אחד פה לא הביע שום התנגדות לסייע. ידידינו, גם ידידי ההתיישבות הכפרית, מאיר כהן ומיכאל ביטון, שיקבלו פתרון לדברים שהם צריכים לעשות. אני רק רציתי להוסיף שהחטיבה להתיישבות פועלת בדיוק כמו שאמרה חברת הכנסת גוטליב ואני שמח שיש שיח קצת מאחד בימים קשים אלו, כי היא אמרה בדיוק את הנקודה מה אפשר ומה אי אפשר.
אני מטפל במועצה האזורית משגב בטיפול במרחב הכפרי הבדואי. ויש יישובים כפריים בדואיים שמקבלים מהחטיבה להתיישבות תמיכה בכלים של החטיבה להתיישבות ויש יישובים בדיוק מאותו סוג שלא מטופלים בחטיבה להתיישבות כי הם לא במרחב הכפרי, כי הם יישובים עירוניים, גם אם הם יישובים בדואים. ודיברו קודם על הפעולה שנעשתה ברהט וזה לתפארת מדינת ישראל. אנחנו צריכים לעשות בשיח מאחד, החטיבה להתיישבות עוסקת במרחב הכפרי, תעזבו אותה. כמו שאמרה עמיתתי, מה שעובד, אל תתקנו, בחייכם, אל תתקנו. תודה.
תודה רבה, דברים חשובים, אנחנו גיבשנו דעה לכיוון הזה. משרד האוצר, בבקשה. תן לנו, אני אומר לך כבר מסר.
יש פה? ברוכה הבאה, יופי, על הכיפאק. בבקשה, גברתי, אגף התקציבים, את חשובה פה. אני אגיד לך מה המסר, את לא יכולה לתת לי תשובה. אנחנו לא רוצים לפגוע בחטיבה להתיישבות, אני לא אתן את ידי אחרי הישיבה הזאת, העבודה שהיא עושה היא שליחות ועבודת קודש.
אבל עלה כאן צורך של מין קופי כזה לדברים שהם עושים ולא עושים בערים עצמן, של התיישבות בערים כדי לחזק מקומות מסוימים, אם שכונות סטודנטים עם זוגות צעירים, יש ערים שצריך לחזק אותן, לא יעזור שום דבר. 50 מיליון שקל, את מאגף התקציבים, כסף קטן. אני יודע, אנחנו בתקופה קשה, כל שקל הוא שקל גדול, גדול.
אפשר למצוא 25 מיליון שקל מצד ימין, להעביר לצד שמאל ו-25 מיליון שקל נוספים מצד שמאל, שיהיו 50 מיליון שקל ואז כל התביעה של ראשי הערים העירוניים שיש להם פה לובי, מה לעשות? יש להם חברי כנסת שהיו ראשי ערים שאומרים, תעבירו 50 מיליון. החטיבה לא יודעת לעשות את זה, אפשר להעביר את זה לנגב וגליל, לסער שעושה עבודה נפלאה והוא ידע איך לעשות את זה, להעביר את הכסף איך שהוא. זו הבקשה של הוועדה. זה לא הרבה כסף, זה לא הרבה כסף.
ואז אנחנו עושים אילו שהם איזונים, תקציב חמש שנתי, חומש, מה שאתם רוצים, אבל משהו. אני יודע, מצבה של מדינת ישראל קשה מבחינה כלכלית, כסף לא גדל על העצים, האוברדראפט גדל, הכול גדל, אבל זו הבקשה היחידה, 50 מיליון שקל זה לא הרבה. ועוד דבר, תעבירי לשר האוצר, הוועדה לא מבקשת, דורשת. דורשת, אנחנו נוציא גם מכתב לשר האוצר, למנכ"ל שלו וגם לראש אגף התקציבים.
תקציב החטיבה, תגבשו שקל, 50, 200 מיליון, לא יודע מה, צריך להיות בבסיס התקציב. חלק מזה שכולנו מצביעים על החטיבה, זה הקשקוש הזה של התקציב, שרגע, קואליציוני. למה? למה זה צריך להיות כך? למה זה לא צריך להיות בבסיס התקציב? מספיק עם השנור הזה. אם המדינה, ולא חשוב איזו ממשלה, מצאה לנכון שהחטיבה להתיישבות היא גוף מסודר, חשוב, עם שליחות, שעושה עבודת קודש, תכניסו את התקציב שלו בדיוני התקציב לבסיס התקציב.
למה שהם אחר כך יבואו ויתחננו? למה שחברי הכנסת, מחוסר ידיעה, אני אומר לך, יפנו אצבע מאשימה לחטיבה להתיישבות וצובעים אותה בצבע לא נכון? לא נכון. לכן אני מבקש, הוועדה, לא אני, הוועדה לביקורת המדינה דורשת שתקציב החטיבה יוכנס לבסיס התקציב. אני לא אומר לשר האוצר כמה, אני לא אומר לראש אגף תקציבים כמה, אתם תעשו דיוני תקציב. אבל זה יהיה חייב להיות בשורה, ומכיוון שהייתי סגן שר האוצר, אני יודע לקרוא את השורות שלכם.
ואנחנו נבדוק, אני אבדוק את זה בדיוני התקציב, יש לנו שם חברים, זה צריך להיות בתקציב. אני לא רוצה להגיד נעשה צרות וזה, זה לא ראוי. הכי טוב שזה יהיה בבסיס התקציב. אם לא יהיה בבסיס התקציב, אז על הנושא הזה יתחילו אילו שהן מהומות בהעברת התקציב, חבל. הם עושים עבודת קודש, תשימו את זה בבסיס התקציב, אל תעשו טובות לאף אחד כי צובעים אותם בצבע. לא ראוי ולא נכון ולא בצדק. זו הבקשה היחידה.
עכשיו, אם יש לך להגיד משפט כמו אני אעביר את הבקשה החיובית הזאת, בבקשה.
לא, לא, תעבירי את זה לראש אגף התקציבים, שזו תהיה שורה, שורה בתוך בסיס התקציב, זה מה שאנחנו מבקשים. אני לא רוצה שהוא יבוא לכאן בשנה הבאה ויגיד: איי, עוד הפעם, הקואליציוני. את יודעת מה בדיוק מה דעתם של חברי הכנסת, מכל צד אגב, על כספים קואליציוניים.
אני לא יודעת להתייחס פה על התנהלות על כספים קואליציוניים, זה נושא רחב, משפטי, אז אני חושבת - - -
הוועדה דורשת משר האוצר להכניס את התקציב של החטיבה להתיישבות ואנחנו נבדוק את זה, נכון, טלי? לבסיס התקציב.
אמירה רומנטית, אבל אני באמת אומרת שצריך לחכות. אני לא רוצה סתם לומר, כי אני בעד פרקטיות. צריך לראות אם זה אפשרי בכלל.
אפשרי כן, אני לא יודעת מאיפה ואני לא יודעת לאן - - - התקציב ומה כבר נקבע לגביו, אני לא שרה.
ולראש אגף התקציבים עם עותק למנכ"ל המשרד להתיישבות, שבו הוועדה לביקורת המדינה מצאה לנכון שההתנהלות הזו היא קלוקלת ולא נכונה, והוועדה דורשת - - -
לא, אנחנו לא מצאנו שהיא קלוקלת ולא נכונה כי ראינו שהחטיבה להתיישבות עובדת מצוין.
לא, לא, היא קלוקלת. לא, לא, לא דיברתי על הביצוע שלה; דיברתי על סיפור של כספים קואליציוניים שמהם הם ניזונים, זה לא יכול להמשיך כך.
אני לא יודעת. אני חייבת לומר לאדוני שמכיוון שאני מאוד מאוד טרייה פה, אני בקושי שנתיים נמצאת בכנסת, אז למדתי את הנושא של הכספים הקואליציוניים ואני רק חייבת לומר שזה שירת לא פעם משרדי ממשלה כדי לקבל תקציבים שלא נלקחו בחשבון, ולכן אני לא רואה בזה התנהגות קלוקלת, יכול להיות שזה דווקא פתרון.
לא, אני מעביר ביקורת כי הוא חי באוויר. הוא כל פעם אומר, רגע, כמה כסף יהיה לי קואליציוני? לא רוצה. שבדיוני התקציב יחליטו שזה עשרה שקלים, שתהיה שורה של עשרה שקלים, אני אפילו לא מתערב למה כי אני לא יכול. אוי ואבוי להם אם זה יהיה עשרה שקלים.
כן, אבל יכול להיות שזה קובע אילו שהם גבולות גזרה לא טובים, כי אני יכולה לתת לו יותר אם יש - - -
חבר הכנסת, אני רק אבהיר. יש היום תקנה תקציבית שקוראים לה: התקשרויות עם החטיבה להתיישבות.
מספרה: 04521315. אני חושבת שמה שחבר הכנסת העלה, שיש לנו את התקציב המקורי בתחילת השנה ואחרי זה נוספים, כמו שהסבירו כאן אנשי המשרד והחטיבה, הרבה מאוד תקציבים בסוף. אז כאן אולי נעשה ניסיון לעגן את התקציב המקורי. כשאנחנו מסתכלים על הפער בין תקציב מקורי לתקציב המאושר בסוף, זה לפעמים פי ארבעה, פי שניים, פי שישה, כל מיני דברים היו בשנים - - -
אני אתייחס כי באמת, אני אגיד שהצורך בבסיס תקציב הוא הבנה של כל גורמי המקצוע שעוסקים בתקציב החטיבה להתיישבות.
אז אנחנו צריכים, אז אולי נאמר ככה, אדוני היו"ר, לאור ההתרשמות מהעבודה האדירה של החטיבה להתיישבות, מחוות הדעת הסופר חיוביות שקיבלנו מהגורמים הרלוונטיים על העבודה של החטיבה להתיישבות, מוטב יעשו הגורמים הרלוונטיים שיתנו מראש תקציב גבוה יותר במקום העובדה שתוך כדי תנועה יש העלאה בתקציב.
רשמנו, נכניס את מה שאמרת גם כן למכתב הפנייה. גברתי ממשרד האוצר, משהו או שזה סיפק אותך אני מניח? יש עוד מישהו בעוונותיי כי רבים מסביב לשולחן? כן, בבקשה אדוני.
עבר כמובן, אדוני, תודה רבה על זה. קודם כול, כמובן, אנחנו מברכים על הדיון, מברכים על פעילות החטיבה להתיישבות, המשרד פועל איתה בשיתוף פעולה רב, גוף מבורך. ככלל אצבע אני אגיד, כמובן השר מברך על כל תקציב נוסף לנגב גליל. מהדיון פה, לחטיבה להתיישבות יש מומחיות לתחומים, לגעת במכחול באזורים שאחרים לא יכולים לגעת בהם, ולכן ככל וההצעה שיועבר כסף למשרד הנגב והגליל, אנחנו כמובן נדע להעביר אותו בהתאם לכללים להתיישבות העירונית ומברכים על מסקנות הוועדה.
אני אומר דבר נוסף בהיבט של בסיס התקציב שדובר, גם למשרד הנגב הגליל יש את הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל שסובלות מאותה הבעיה, שאין בסיס תקציב וזה מקשה להביא תכנון. אגב, אלה לדוגמה גופים שיש להם את תחום המומחיות הייחודי שלהם שבדומה לחטיבה להתיישבות, פשוט אלה התחומים שלהם ובהם הם צריכים לעסוק. אנחנו מתחברים לדברים שנאמרו ותודה רבה לכם.
הלוואי והייתי יכול לפתור גם את הבעיות שלכם בבסיס התקציב, אבל אני לא יכול. אני משתדל לעשות כמיטב יכולתי בכוחותיי הדלים לא אחת.
אני רוצה להודות לכם על הכנת החומר הבאמת מקיף ונתן לנו בסיס לדיון בריא בעניין הזה. אני מדגיש עוד פעם, אדוני המנכ"ל, המשרד שלך, החטיבה להתיישבות בעניין הזה עושים שליחות ועד עבודת קודש, זה שינה להרבה אנשים כאן את תפיסת העולם לגבי החטיבה להתיישבות.
אני מודה ואני מקווה שמי שגם צפה בנו בכלל מבין עכשיו מה קורה. צבעו אותה בצבעים לא נכונים לאורך השנים ולא כך הוא הדבר. וגם לך, אדוני הסמנכ"ל, תודה רבה על הביצוע והשליחות בעניין הזה. תם ולא נשלם. למה לא נשלם? כי חסרים לי 50 מיליון שקל לנושאי נגב וגליל שיעביר את זה להתיישבות העירונית, אין לי מילה טובה להגיד, אני לא יודע, לאותן שכונות סטודנטים, לחיזוק ערים שחטפו או שהן חלשות וצריך לחזק אותן בדיוק כמו שאתם עושים במגזר הכפרי אם נשיג את ה-50 מיליון שקל האלה, גברתי, מאגף התקציבים.
אני רוצה גם מכתב, גם לראש האגף, גם לשר עצמו, אני אכניס גם כמה מילים, תשבחות על החטיבה להתיישבות. הצורך עלה מן השטח וראשי ערים שהפכו להיות חברי כנסת, ננסה לפתור את העניין הזה וחלק מזה יהיה שאני לא אצטרך להזמין אתכם פעם נוספת כי אני מבין מה אתם עושים. אם אני אצטרך, אז אני אתנצל ואזמין אתכם.
שיהיה לכם בהצלחה, המשך דרך מוצלחת, והדיון הזה, שהיה מבחינתי מאוד פורה וחשוב, הדיון הזה סגור.
הישיבה ננעלה בשעה 10:46.