פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת העבודה והרווחה
10/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 227
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ד' בסיון התשפ"ד (10 ביוני 2024), שעה 11:41

הצעת תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) (תיקון), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
עאידה תומא סלימאן

לילך נפתלי - ייעוץ משפטי, משרד העבודה

גאיה עפר - רפרנטית בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר הדר אלעד - ראש האגף לרפואה קהילתית, חטיבת רפואה, משרד הבריאות

רננה מיסקין - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבריאות

צפורה וייס - רו"ח, מנהלת תחום בקרה, זכאויות, השתתפות, פיקוח על קופות החולים, משרד הבריאות

ד"ר יסכה כהן - מתמחה במינהל רפואי חטיבת רפואה, משרד הבריאות

דינה צ'רנו - אגף לפיקוח על קופות החולים ושב"ן, משרד הבריאות

עילם שניר - רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סיגל סודאי - עו"ד, מנהלת אגף יחסי עבודה, איגוד לשכות המסחר

איתי קלטניק - ראש אגף תקציבים ורגולציה, קופת חולים מאוחדת

חן לוי - מנהל רגולציה, קופת חולים מאוחדת

פרופ' מיכל שני - יו"ר איגוד רופאי המשפחה

מוריה ברבי - ראש תחום עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים

הגר זוסמן - עו"ד בלשכה המשפטית לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית

פרופ' אמנון להד - ראש המועצה הלאומית לבריאות הקהילה, שירותי בריאות כללית

יהודה כהן - אביו של נמרוד כהן החטוף בעזה

צביקה מור - אבא של איתן מור החטוף בעזה

אלון גת - אח של כרמל גת החטופה בעזה

רועי ברוך - אח של אוריאל ברוך ז"ל שנרצח וגופתו נחטפה לעזה

אסתר בוכשטב - אימו של יגב החטוף בעזה

תמר עשת - בת דודה של אביתר דוד החטוף בעזה

נעה בן שבת
מיכאל קוסאשווילי

ענת כהן שמואל

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) (תיקון), התשפ"ד-2024

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום אנחנו עוסקים בהצעת תקנות דמי מחלה לעובדים (נהלים לתשלום דמי מחלה)(תיקון). זה תיקון של התשפ"ד-2024. אנחנו עוסקים היום בכללי במצב שבו המדינה מאפשרת לבן אדם שלא מרגיש טוב יום או יומיים שלא יצטרך ללכת לרופא, לא להשיג את הרופא ולא את עצמו ויוכל לקבל מקופת החולים אישור באופן אוטומטי עד ארבעה ימים. ואני מבין שמדובר בארבעה ימים פעם אחת בשנה. נכון?

מדובר במגבלה של ארבעה ימים. תעודת המחלה מוגבלת לעשרה ימים בשנה במצטבר ועד ארבע תעודות שונות.

אוקיי. יש מישהו שביקש לדבר ממשפחות החטופים?

יהודה כהן, אבא של החייל החטוף נמרוד כהן. הגיע הזמן שתדעו את זה. כאילו, כמה חיילים כבר נחטפו שאתם עדיין לא יודעים? אתם אמורים לזהות את זה. זה רק אומר על חוסר האכפתיות שלכם. מדברים פה על ענייני בריאות. הבן שלי, נמרוד כהן, אני מקווה שאני לא מפריע לאף אחד. הבן שלי נמרוד כהן יותר משמונה חודשים אין לי מושג על המצב הבריאותי שלו. אתם מדברים פה כרגע על ענייני בריאות וכו'. שמונה חודשים. אנחנו באותו מקום, אנחנו באותו מצב מביש. ידברו פה על הפעולה ההרואית שהייתה שלשום, ששחררה ארבעה חטופים. כמובן זה עלה לנו בהרוג אחד. בלוחם אמיץ.

הבן שלי חייל חטוף, חי, אי שם במנהרות החמאס, שום פעולה צבאית הרואית לא תציל אותו. אולי היא תהרוג אותו. היא בטוח תהרוג אותו אם יעשו פעולה כזאת. אני בטוח שעכשיו התנאים שלו הורעו בגלל הפעולה הזאת. בטח עכשיו מחזיקים אותם שם עם חגורות נפץ קשורות להם לגוף. אז תנסו לדמיין בבקשה חייל שנשלח להגן על המדינה באמצעים עלובים ביותר, לכן הוא נחטף. כמובן שלכן גם מחבלי החמאס יכלו לפרוץ ליישובים ולעשות בהם כרצונם: אונס, רצח, חטיפה, שריפה, שחיטה, כריתת אברים והכול.

אז הוא עכשיו שם במנהרות החמאס. וממשלת ישראל, כנסת ישראל לא עושה כלום כדי לשחרר אותו. וכשאני אומר כלום, כשמדברים על עסקה, נמאס לי כבר להגיד את המילה הזאת 'עסקה', כל פעם כאשר מדברים על עסקה, יש עסקה אין עסקה, חמאס לא אישר. נתניהו מכשיל עסקאות. כאשר מדברים על עסקה אין עסקה. מדינת ישראל, ממשלת ישראל, כנסת ישראל, עושה הכול כדי להכשיל עסקאות. ואני בטוח שהפעולה שהייתה שלשום תהיה עוד סיבה לנתניהו, ראש הממשלה, להכשיל עוד עסקה. שלא לדבר על המופע המביש שלו שהוא עשה שלשום, בשבת. אגב, הוא חילל שבת, ואני מדבר פה ליושב ועדה מהיהדות הדתית. שחילל שבת בשביל לעשות עוד פעם מופע מביש, כדי להצטלם על חטופים. כמובן הוא עיכב את נועה ארגמני מלפגוש את אמא שלה החולה, כדי שהוא יוכל להיפגש איתה. ולספר לו על כמה שרעייתו נורא שמחה על השחרור.

אז עוד פעם אני אחזור לעסקה, כמה שזה משעמם. מתי מדינת ישראל, מתי ממשלת ישראל, מתי הקואליציה תדחוף לעסקה. מי יהיה חבר הכנסת מהקואליציה הגיבור שסוף סוף יגיד אם אין עסקה אני פורש מהקואליציה. איפה החמלה? איפה החמלה של חברי הכנסת? איפה החמלה של חברי הקואליציה. אתם מדברים על נושאי בריאות. הבן שלי שם שמונה חודשים נמצא בתנאים נוראיים, מצב בריאותו לא ידוע. אז איפה הדיונים בלהציל את החטופים שעוד נשארו חיים? איפה הדיונים במצבם הבריאותי או הפעולות לשפר את מצבם הבריאותי של החטופים שנמצאים בתוך מנהרות עזה

אני רוצה להבין מתי הכנסת הזאת תעמוד על שתי רגליה בדרישה לסיום הסיוט הזה של חטופים בעזה? זאת השאלה שלי.

תודה רבה. צביקה מור, אביו של איתן מור?

כן. שלום לכולם. חה"כ אייכלר, שלום. יש, כולם רואים את השילוט בכל הארץ של פדיון שבויים. בערים החרדיות בבני ברק וירושלים, אולי גם באלעד, אז כתוב בשלטים פדיון שבויים מצווה גדולה. בשאר הארץ – פדיון שבויים הצלחה למדינה. אז אם כן, אנחנו צריכים לבדוק מהי מצוות פדיון שבויים ואיך היא שייכת בעניין שלנו.

אני אבא של איתן שחגג 24 ביום ראשון האחרון היכן שהוא נמצא. ואנחנו חגגנו לו כאן בירושלים בצעדה גדולה. מצוות פדיון שבויים לא כתובה במפורש בתורה. אתם יודעים את זה? ידעתם את זה? מישהו פה ידע את זה? אין בתורה מצוות פדיון שבויים. בתנ"ך אין. ובכל זאת, המצווה הזאת נלמדת מתוך מספר פסוקים. הרמב"ם אומר שמי שלא פודה את השבוי אז הוא עובר על מצוות לא תעמוד על דם רעיך. והרמב"ם מביא את מצוות פדיון שבויים בהלכות מתנות עניים. הרמב"ם לפני כאלף שנה, שולחן ערוך לפני כ-500 שנה מביא את מצוות פדיון שבויים בהלכות צדקה.

המציאות של היהודים בגלות הייתה שגויים חטפו יהודים. דרך אגב, לא רק, חטפו גם אחרים. אבל חטפו יהודים כי ידעו שיהודים ישלמו. ואז השאלה הזאת הגיעה לגדולי ישראל כדי לשאול מה עושים? מה עושים? הרי אנחנו יודעים, כדי להציל חיים אנחנו מחללים שבת. ושם כתוב שפדיון שבויים היא מצווה גדולה ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים. ומיד אחר כך מגיע הסייג שאין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם מפני תיקון העולם.

מה זה תיקון העולם? שני הסברים: כדי לא לגרום לקריסה כלכלית של הקהילה. אם החוטפים יבקשו מחיר מאוד מאוד גבוה זה יכול להקריס את הקהילה מבחינה כלכלית, אז אף אחד לא יחיה. הפירוש השני של מפני תיקון העולם הוא כדי לא לעודד את החטיפות הבאות. והנפקא מינה תהיה אם יבוא גביר ויגיד אני שם עשרה מיליון שקלים. אז לטעם של להקריס את הקהילה אין הקרסת הקהילה. לטעם של עידוד החוטפים לחטוף עוד יהיה חטיפות באות. אז אנחנו לא נקבל את ההצעה של אותו גביר.

כל הסוגייה של פדיון שבויים לא שייכת במצב של מלחמה. הרמב"ם, ואני הכול מדבר פה בשפה תורנית, אני לא תליתי את השלטים של מצוות פדיון שבויים. אז מי שכן תלה אני רוצה פשוט שנהיה דוברי אמת. הרמב"ם לא הביא את מצוות פדיון שבועיים בהלכות מלכים ומלחמות, הוא הביא את זה בהלכות מתנות עניים, בהלכות צדקה. מדוע? כי בזמן מלחמה אנחנו לא עוסקים בפדיון השבויים של היחיד, אלא בפדיון השבויים של הכלל. זאת אומרת בהצלת החיים של הכלל. וזאת הסיבה שבכל המקומות בתנ"ך, בארבעה מקומות בתנ"ך שחטפו לנו אנשים – דרך השחרור שלהם הייתה על ידי מלחמה חזקה. ועל ידי המלחמה החזקה אתה מציל גם את הכלל מהאיומים הבאים וגם את החטופים. כך הצילו חטופים.

אנחנו מבינים שתהיה עסקה. אני אמרתי מראש, אני נגד עסקה. אני נגד לתת לחמאס את הכוח הזה. הלוואי שלא היו עושים עסקה. הלוואי שהיו דורכים להם על הצוואר. אבל אני מבין שזה המצב, בסדר. עכשיו כל השאלה איך מגיעים לעסקה. האם רודפים אחרי חמאס 'קח, קח, בוא, בוא תחתום'? לא יקרה. לא יקרה. כי אם על זה אנחנו כבר מוכנים לשלם, אז מה סינוואר אומר לעצמו? הם מוכנים לשלם לי על זה? הוא לוקח אחורה בכיסא, הוא יגבה מחיר יותר גבוה. אי אפשר להגיע לעסקה ללא המשך הלחץ על חמאס. בכל הדרכים. גם הלחץ הצבאי, גם הלחץ המדיני. לחץ כבד מאוד על קטאר שהיא במידה רבה מאוד אחראית על כל הסיפור הזה. ובדרך הזו אנחנו מבטיחים לעצמנו שגם נשמור על עתיד ילדינו ונכדנו כאן וגם נשיב את החטופים בעזרת השם. תודה.

תודה רבה. אלון גת, אח של כרמל החטופה.

שלום לכולם. אני אלון, אני אח של כרמל שחטופה בעזה כבר יותר משמונה חודשים. בקצרה אני אגיד דב-7 באוקטובר גם אמא שלי נרצחה, 50 מטר מהבית. גם אחותי כרמל נחטפה. גם אני ביחד עם אשתי ירדן והבת שלי גפן בת ה-3.5 נחטפנו. 500 מטר מהגבול עם עזה אנחנו הצלחנו לקפוץ מהרכב ולברוח בזמן שהמחבלים יורים עלינו. ירדן בעצם העבירה את גפן אליי ואני הצלחתי להגיע למקום מחבוא ביחד עם גפן. ואת ירדן תפסו שוב והיא הייתה בשבי במשך 54 ימים עד שהיא השתחררה בעסקה ביחד עם עוד יותר מ-100 אחרים.

ואנחנו עדיין סובלים, יום יום. כי האהובים שלנו, קרובים שלנו, עדיין חטופים בעזה. ואפשר לשנות את המצב הזה. אפשר לשנות אותו. אבל צריך לזכור שהם גוססים שם יום יום. וצריך לזכור שהאנשים שגוססים שם זה אנשים חיים. אני רק רוצה להראות לכם שתבינו. זאת כרמל, שהיא פה על פוסטר, זה מה שמכירים. אבל כרמל היא אישה בת 40, מרפאה בעיסוק. שמטפלת באנשים, שיש לה חברים. שיש לה משפחה. שאוהבים אותה, שהיא אוהבת. שהיא בפחות ממחצית חייה. שיש לה עוד הרבה מה להספיק בחיים. וכך הרבה מאוד מהחטופים האחרים שיש להם עוד חיים שלמים לעשות. ואני יודע את זה, כי אני קיבלתי את ירדן חזרה. ואני יכול להגיד לכם שלירדן יש את הקשיים שלה, אבל היא בן אדם חי ונושם ומתפקד. והיא שותה קפה. והיא מטפלת בגפן בבת שלה ולגפן יש את אמא שלה והיא מחבקת והיא יוצאת החוצה והאי משחקת. ועוד יה לה עתיד. וזה מה שאנחנו מצילים. אנחנו מצילים את החיים האלה. וצריך לזכור את זה. שזה לא אנשים על פוסטר, זה לא איזה סמל. זה אנשים חיים שאפשר להציל.

אני רוצה שתחשבו על זה רגע כמו שאתם חוזרים לבית שלכם ואתם יודעים שהילדים שלכם בבית ואתם רואים את הבית עולה באש. אתם מחוץ לבית ואתם רואים את הבית עולה באש והילדים בפנים. והדרך היחידה להוציא אותם זה לכבות את האש. אבל השכן שמביא לכם את המים אומר לכם שהמחיר של המים גבוה. ואתם מתחילים לחשב ואתם רואים שוואלה ייקח לכם הרבה זמן עד שתצליחו להחזיר את זה. המחיר גבוה. כן. אבל אתם תהססו? אתם לא תכבו את האש? אתם תכבו אותה. כי כרגע הילדים שלכם נשרפים. כרגע הילדים שלכם עולים באש. עוד אפשר להציל אותם, הם יכולים לחזור לחיים רגילים. אבל כרגע הם נשרפים, ברגע זה. ואת זה אנחנו מצילים, את זה, אתם תכבו את האש הזאת.

בגלל זה גם אנחנו עכשיו צריכים להוציא אותם כמה שיותר מהר, כי הם נשרפים בחיים שם. ואנחנו מנסים בכל הדרכים אפשריות כבר יותר משמונה חודשים להוציא אותם. אז לא להפסיק. להמשיך. ועכשיו יש דבר שהוא על השולחן ואפשר לקבל אותו וזה עסקת נתניהו. עסקה שראש הממשלה שלנו הביא אותה. ואנחנו נעשה הכול עד שהיא תהיה על השולחן ואז נחליט אם התנאים מוסכמים עלינו או לא. אבל בואו נביא את העסקה לשולחן. כרגע זה במשא ומתן. צריך לדחוף שהמשא ומתן הזה יתקיים באופן אקטיבי. באופן אקטיבי לגרום לזה לקרות. וזה על ידי דחיפת הממשלה שהמשא ומתן הזה ימשיך. תזכרו שזה אנשים חיים. אנשים שעוד יש להם הרבה פוטנציאל. יש להם עוד אנשים שהם יאהבו, יש להם עוד חוויות שהם יחוו. וזה מה שאנחנו מצילים.

תודה רבה. רועי ברוך, אח של אוריאל ברוך.

שלום וברכה. אני רועי ברוך, אח של אוריאל ברוך הי"ד, שנרצח ונחטף לעזה על ידי החמאס יימח שמו. אחי אוריאל הלך לבלות במסיבת הנובה ובדרכו חזרה לבית נרצח ונחטף בסיבוב מפלסים, כביש 232. וגופתו עדיין מוחזקת בעזה.

אני דורש מהמדינה לשחרר את כל החטופים, בין בחיים, בין שאינם בחיים. שהנרצחים יגיעו לקבורת ישראל בעזרת השם. אני דורש שהשחרור יהיה לא על ידי עסקה מופקרת ומושפלת שהמדינה מציעה והחמאס דוחה אותה כבר שישה חודשים. אנחנו שולחים משלחות, הולכים, חוזרים. חמאס משחק בנו. חמאס לא רוצה עסקה. ואני דורש שהעסקה, אם תהיה או לא תהיה, לא תהיה בקטע של עצירת המלחמה. אסור לעצור את המלחמה. זה הרמאות של חמאס כשהם אומרים לעצור את המלחמה והם ישחררו לנו את החטופים.

ב-6.10 לא הייתה לנו מלחמה. הם ב-7.10 החליטו לעשות מלחמה. אז עצירת המלחמה זאת רמאות. הם לא רוצים עצירת מלחמה, הם לא רוצים לעשות איתנו עסקה. אני דורש להפסיק לתת לחמאס את הסיוע שאנחנו מאפשרים לסיוע הזה לעבור ולהכניס להם דלק, אוכל, מים, גרגר קמח. לעצור להם את כל הסיוע הזה. זה סיוע לאויב בשעת מלחמה. זה גרוע למדינה שלנו. אנחנו עוזרים לאויב שלנו לנצח אותנו. אנחנו אמורים להחליש אותם. אנחנו אמורים לתת להם מכות חזקות. ואני דורש שכל מחבלי הנוח'בה יצאו לגזר דין מוות. אנחנו לא יכולים להשאיר אותם בחיים. אנחנו אמרנו שנשמיד את החמאס, אז גם חמאס שאנחנו מחזיקים אותם ותפסנו אותם אצלנו לא לשחרר אותם. השבוע משחררים 500 מחבלי נוח'בה ממתקן הכליאה שדה תימן. הם כבר אצלנו – תשמידו אותם. לא צריך להחזיר אותם שיחזרו לפגע בנו. תודה רבה.

תודה. אסתר בוכשטב, אימו של יגב.

שלום לכולם. אני אמא של יגב. יגב נחטף מקיבוץ נירים, מהקיבוץ שלנו, יחד עם אשתו רימון. לשמחתנו רימון חזרה בעסקה יחד עם ירדן ואחרות, גם רימון חזרה בעסקה. יגב נמצא שם. ואני רוצה לדבר. בשבת הייתה שמחה גדולה על חזרת ארבעת החטופים היקרים. באמת שמחה גדולה. שמחה על המבצע ההרואי, על הצבא שתפקד. עם עצב גדול על נפילתו של ארנון זמורה ז"ל.

אבל אני רוצה לדבר קצת על תחילת השבוע. ביום שני התבשרנו בצער רב על הירצחו של דולב יהוד שנרצח ב-7 באוקטובר. ותזכורת, אחותו של דולב, ארבל, עדיין חטופה בידי החמאס. באותו ערב קיבלנו ידיעה קשה על הירצחם של ארבעה חטופים שהיו בחיים. כשרימון יצאה מהשבי היא סיפרה על חיים קופר, יהורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול. הם היו ביחד באותה תקופה. הם היו ביחד באותה מנהרה. וארבעה חברים יקרים, שלושה מניר עוז ואחד מנירים נרצחו בשבי במנהרות החמאס. אנחנו לא יודעים איך. אבל אנחנו יודעים שאפשר היה להציל אותם בחיים אם היו עושים עסקה בתחילת פברואר. העסקה שדיברו עליה.

היום יש עוד חטופים שהם בחיים, אנחנו לא יודעים כמה, אנחנו לא יודעים מי. אני לא מאחלת לאף אחד מכם להרגיש את החוויה הקשה שאנחנו כמשפחות עוברים. חוויה שאנחנו לא יודעים אם בני משפחותינו בחיים. זו חוויה קשה. זה כאב, עצב, אנחנו חיים בין תקווה לייאוש. אני לא יודעת אם אתם מבינים כמה ייאוש הוא גדול. כאשר מדברים פה על הלחימה, לא לוותר לחמאס. אני לא רוצה שהחמאס יחזור. אני גרה בעוטף עזה, אני גרה שני קילומטר, הבית שלי הוא שני קילומטר מהגדר. הייתי ביום האסון, חוויתי את היום הזה. אני מודעת למה שקורה שם. אנחנו מאלה שנלחמנו בשנים האחרונות וביקשנו והתחננו מהצבא, מהמדינה, שיעשו משהו נגד החמאס. היה ברור לנו שקורה שם משהו. הגדר שלנו לא הייתה שקטה. אבל אמרו לנו הכול בסדר.

אז אנחנו רוצים שימוטטו את החמאס. אבל אנחנו מבינים שהחיים של יגב, של אביתר, וכל האחרים שם במנהרות החמאס בסכנה. אי אפשר לחיות לאורך זמן במנהרות החמאס. אין שם אור שמש. אין שם, התנאים שם מזוויעים. החטופים שחזרו בשבת חזרו מדירות מסתור. וגם שם, למרות שהם הגיעו, הדבר הראשון שאמרו שמצבם הבריאותי הוא טוב. היום יצאה כבר הודעת דוברות תל השומר, שקצת הקדימו את המאוחר. המצב שלהם הבריאותי לא טוב. אז אני אומרת, הם היו בדירות מסתור, היו אצל משפחות. החטופים שנמצאים במנהרות הם חיים ללא אור שמש כבר 248 יום. תזכרו את זה. אנחנו לא יודעים כמה זמן אפשר להחזיק בחיים במצב הזה. וכל מי שיש לו יד ויכולת לקדם עסקה, את עסקת נתניהו, שייקח אחריות ויעשה את זה. כי החטופים לא יכולים לשרוד עוד הרבה זמן שם. ואני אומרת את זה בכאב גדול. הלוואי שהייתה לי יכולת להגיד שאפשר להמתין. הם לא יכולים, אי אפשר להמתין. צריך לעשות הכול כדי לקדם עסקה. ושום דיבור על תמתינו ותחכו. אנחנו נמוטט את החמאס. זה לא עובד. ארבעת החטופים שנרצחו שבוע שעבר שהודיעו על מותם – הם היו בחיים במנהרות החמאס. הם היו חיים והם היו בסדר. אנחנו יודעים על נדב, בן הקיבוץ שלנו, שהוא היה בסדר. בריאותו הייתה תקינה שם. הוא היה בחיים והוא נרצח במנהרות החמאס. גם האחרים. תודה.

תודה. תמר עשת, בת דודה של אביתר דוד.

אני אוסיף עוד כמה מילים על יום שבת האחרון. אני חושבת שלנו זה היה אירוע מטלטל מאוד. אני מצד אחד כל כך התרגשתי. כשאנחנו אומרים שהפכנו למשפחה אחת זה נשמע קלישאה, אבל זה לא. אנחנו כל היום נפגשים, אנחנו כל היום ביחד. יש לנו כאב שרק אנחנו נבין. ואני מכירה את רוב המשפחות של האנשים שחזרו. ויחד עם זה, מיד הגיע לי פחד גדול, עצום, חרדה. מה עם אביתר? הוא היה עם אלמוג בסרטון. זה אומר שהוא בסביבה? זה אומר שיכול להיות שזה פוגע בו? זה אומר שיכול להיות שהחטופים התייחסו אליו אחרת? זה אומר שיכול להיות שיתחילו להעביר אותו?

אבל אז ראיתי מה הולך בעם. את החגיגות שמחה האמיתיות שהיו פה. כל העם יצא לרחובות. האם פעם ראשונה הרגיש אושר. אושר אמיתי. ואז אמרתי נכון, זה באמת לא רק המאבק שלנו. כי יש אנשים שמנסים לחלחל לנו את זה, שזה מאבק אגואיסטי. על אביתר או על יגב וכל אחד על בן המשפחה שלו. אבל זה מאבק על עתיד המדינה. כי כל האנשים האלה שיצאו לחגוג ידעו שהם יכלו להיות במקומם. הם והילדים שלהם והאחים שלהם, יכלו להיות במקומם. כי לא חסרים לנו גבולות עוינים. וכי אפשר לצאת למסיבה ואפשר לצאת לרכב על אופניים או לצאת לטייל ולהיקלע לסיטואציה הזאת. אפשר לישון במיטה שלך ולהגיע לסיטואציה הזאת.

העם הצביע ברגליים מבחינתי. ולא בהפגנה, אלא בשמחה. הם הצביעו ברגליים שאין אושר גדול כמו החזרת החטופים. והם הבהירו שזו תחושת הניצחון. זה הניצחון שלנו. לא יהיה ניצחון מוחלט אם לא נחזיר אותם. וראינו, יש חטופים בחיים. אומרים לנו, כמה כבר נשארו? באים אליי אומרים לי 'את בכלל חושבת שהוא בחיים? נשארו חטופים בחיים?' אז נשארו. כי עדיין יש שם 120 אנשים. מה שאומר שגם אם יש עשרות גופות, יש עשרות אנשים חיים, בסכנת מוות. אזרחים שלנו, אחים שלנו.

ואנחנו צריכים אותם בחזרה, כדי שכל אחד יידע שהמדינה דואגת לו. כי אחרת לא תהיה לנו סיבה לחיות כאן. תודה רבה.

תודה רבה. מי ייתן ובאמת השמחה שהייתה בשבת על הארבעה תהיה כפולה ומכופלת עשרות מונים כאשר כולם ישובו הביתה בשלום.

אנחנו ברשותכם נעבור לנושא של הבריאות, של אנשים שעובדים והם רוצים לקבל אישור באופן אוטומטי לארבעה ימים של מחלה. לפני שאנחנו נתחיל אנחנו נחכה שייצאו המשפחות.

על סדר הדברים של הדיון היום, לאחר שהיה לנו כבר דיון, זה שהיועץ המשפטי שלנו מיכאל קוסאשווילי, יקריא את התקנות. וברגע שיהיה למישהו איזה שהיא הערה על איזה שהוא סעיף יבקש רשות דיבור ונדון עליו. אז בבקשה מיכאל.

בסדר גמור. רק נגיד באמת שתי מילים על התקנות. באמת המטרה שלהן, אולי משרד העבודה יציג בשתי מילים ממש בקצרה את התקנות?

אנחנו יודעים את התקנות. הם אמרו, הסבירו.

בסדר גמור, אז אין בעיה.



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ג) ו-12(א) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

החלפת מונח
1.
בתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, (להלן – התקנות העיקריות), בכל מקום, במקום "המעביד" יבוא "המעסיק", ושינויי הצורה הדקדוקיים המחויבים ייעשו לפי זה.



זאת אומרת זה בעצם החלפת מונח.

זה בהמשך לחוק החלפת מנוח מעביד בחובת השימוש במונח מעסיק, 2014.

כל מקום שכתוב "מעביד" יהיה "מעסיק". עד שיבוא הפוליטיקלי קורקט החדש וישנה גם את זה. אני מקבל את זה, לא שאני אומר את זה בטרוניה. אני אומר את זה במציאות קיימת. זה לא מפריע לי.

תיקון תקנה 2
2.
בתקנה 2 לתקנות העיקריות -




(1) בתקנת משנה (א), ברישה, אחרי "ימציא" יבוא "לאחר ביקור רופא ובכלל זה רופא קופת חולים".



בעצם פה אנחנו מאפשרים בעצם מכלילים את רופא קופת החולים בתוך אישורי המחלה. זה כבר היה קיים היום, אבל זה רק לצורך ההבהרה אנחנו מאחדים את רופאי קופות החולים בעצם באישור המחלה שעובד ממציא למעסיק שלו.




(2) במקום תקנת משנה (ב) יבוא:





"(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) עובד הפונה למעסיק כאמור
באותה תקנת משנה רשאי להמציא למעסיקו גם שלא לאחר
ביקור רופא תעודת מחלה שהיא אחת מהתעודות המפורטות

בעצם ההסדר שהיה נהוג עד עכשיו שעובד היה צריך לבקר אצל רופא ורק לאחר מכן בעצם לבוא ולקבל מהם תעודת מחלה, את תעודת המחלה הוא היה מגיש למעסיק שלו ואז הוא היה נדרש לכבד אותה ולהעניק לו זכויות שנובעות בעצם מהעובדה שהוא היה בעצם במחלה באותו יום. משרד העבודה, אתם רוצים להוסיף? אוקיי, בסדר גמור.

כל מה שאתה שואל אם רוצים להוסיף, אני רוצה להגיד לצופים ולציבור שכבר היה דיון. ויש בפרוטוקול כל מה שנאמר ולכן הם לא רוצים לחזור על עצמם.

בסדר גמור.

אז אנחנו נמשיך.

אז תעודת מחלה שהיא אחת מהתעודות המפורטות להלן.






(1) תעודת מחלה קצרה חתומה ביד רופא בה מצוינים הפרטים כאמור בתקנת משנה (א), ובלבד שבתוך שבעת הימים הרצופים שקדמו לכל יום מחלה שצוין בתעודה האמורה לא ניתנו לעובד תעודות מחלה קצרות בעד יותר מארבעה ימי מחלה;



המשמעות היא בעצם שיצטרך לחלוף שבוע בין תעודת מחלה קצרה אחת לתעודת מחלה קצרה אחרת. זאת אומרת, תהיה מגבלה. כל יום ייבחן מחדש. עובד יקבל תעודת מחלה עבור מספר ימים, תעודת מחלה קצרה מרופא. הוא ימציא את התעודה למעסיק לו והמעסיק בעצם יצטרך לבחון אחורה ולבדוק האם בתוך אותם שבעת ימים עובד קיבל יותר מארבעה ימי מחלה שהם בעצם ניתנו על ידי רופא.

אז רגע, יכול להיות לו חלון של שבוע ואז הוא יכול נגיד שבוע זה ארבעה ימי מחלה, שבוע אחר לא לקח כלום ועוד שבוע לקחת ארבעה ימי מחלה? אתה רוצה לעשות על זה נתק? עובד יכול לקחת בסוף?

עד עשרה ימים בשנה.

עד עשרה ימים בשנה?

לא, לא. יש שתי תעודות מחלה. אנחנו נפרט בהמשך.

לא, לא, אני מדבר על התעודה הזאת.

יש תעודת מחלה קצרה שרופא נותן.

לא, לא.

אנחנו מדברים על החריג הזה.

חה"כ ביטון שאלה על האוטומטי.

רגע, אני אסביר. בעצם המטרה היא לדבר על איך מחשבים את הימים. בסופו של דבר הקביעה היא שבתוך שבוע, שימים רצופים הוא יוכל להוציא עד ארבעה ימים מצטברים. ואז השאלה איך לחשב את זה. זאת אומרת, אפשר לקבוע או מהיום הראשון או מהיום האחרון. אבל האופציה שכתובה כאן מכסה את כל האפשרויות. זאת אומרת ביחס לכל יום שכתוב בתעודת המחלה שבוע לפני הוא לא יכול לקבל. אוקיי? זאת אומרת האופציה הכי קיצונית בעניין הזה זה מהיום הראשון. ארבעה ימים בשבוע. בעצם מהיום הראשון שבוע לפני כן הוא לא יוכל לקבל תעודת מחלה. זה המטרה.

לא הבנתי משהו. ביום הראשון הוא לא יכול לקבל תעודה?

לא, הוא יכול לקבל. אני אומרת, הבחינה תהיה שבוע לפני. שבעה ימים רצופים לפני היום הראשון.

עילם שניר, משרד המשפטים. רק להגיד בקצרה. תעודת מחלה קצרה יש שני סוגים בתקנות האלה: אחת שחותם רופא, אחת שהיה של הקופה.

אנחנו עכשיו לא מדברים על מה שרופא חותם. אנחנו מדברים על האופציה בלי רופא.

אני מבין. אני רק מנסה להבהיר.

כדי שיהיה ברור, כי אחרת אנשים יתבלבלו.

אני מבין, אבל כדי לנסות שאנשים לא יתבלבלו, אני לפחות אנסה. תעודת מחלה קצרה בהגדרה היא יכולה להיות עד ארבעה ימים. זהו. כדי שלא ייווצר מצב שבפועל מישהו ייקח ארבעה ימים ואז ייקח עוד יום ויהפוך להיות חמישה ימים או שישה ימים, יש את המגבלה שלילך התייחסה אליה שהתקנות מבהירות בעצם שבפרק הזמן של שבעה ימים אפשר לנצל לכל היותר ארבעה. עכשיו, איך בודקים את זה? כשאתה לוקח יום מחלה אז אתה בודק מה קרה בשבעה ימים שחלפו. ואם אתה בסוף מגיע לזה שעברת את הארבעה אז אתה לא יכול לנצל באותו יום את התעודה הזאת. זה בעצם המגבלה.

הלוגיקה של הדבר, שאדם שחולה ארבעה ימים כבר צריך רופא.

בדיוק, נכון.

עד ארבעה ימים הוא לא צריך רופא, יעבור לו. זה הרעיון. אחרי ארבעה ימים תיגש בבקשה לרופא.

ואנחנו יוצאים מתוך הנחה שהוא חולה.

אם רופא חתם.

לא, לא שרופא חותם.

אה, בארבעה ימים ראשונים? דבר על זה תכף.

כשרופא לא חותם.

נקריא שוב את הפסקה.

אנחנו רוצים להיות מאוד מאמינים.

אנחנו לא יוצאים מנקודת הנחה.

אנחנו ניתן אפשרות להרתעה גם למעסיק שלא יהיה, שזה לא יהיה הפקר. תכף תשמעי.

בדיוק. אז קודם כל, נמשיך את הדברים של משרד המשפטים.

מי שירמה עלול להיות מפוטר בלי שהוא יוכל לטעון.

השאלה באמת אם יוכח.

זהו, זה תהליך. אבל זה לא משחק.

ראו אותו באיזה טיסה.

בדיוק. המעסיקים, לא רק המעסיקים, גם אנחנו, גם הממשלה, לא רוצים שיהיה הפקר. רוצים באמת שאדם שלא מרגיש טוב שלא יצטרך לטרטר את הרופא ואת עצמו בגלל שהוא לא הרגיש טוב ויש לו איזה מחלקה קלה שעוברת תוך שלושה או ארבעה ימים.

נבהיר שוב שבפסקה הזאת דיברנו על תעודת מחלה קצרה, שחתומה ביד רופא. זאת אומרת, זאת המגבלה. רופא ממש חותם על התעודה הזאת ומאשר אותה.

זו כבר תעודה שנייה.

זו עצם התעודה, זה בעצם הסוג הראשון של תעודות מחלה קצרות.

כן, כן, אבל זה לא מה שדיברנו עד עכשיו.

עכשיו אנחנו בדיוק נכנסים.

טעות ניסוח. לא ביד רופא, בידי רופא.

עכשיו אנחנו עוברים לסוג הבא שדיברנו עליו עם המגבלות. פה אנחנו בעצם גם נשמח למעט הרחבות. אבל המנגנון יהיה כזה:






(2) תעודת מחלה קצרה שהנפיקה קופת חולים המאפשרת זאת למבוטחיה, שלא בחתימת רופא, שבה מצוינים הפרטים כאמור בתקנת משנה (א)(1), (3) ו-(5).



זאת אומרת כל אותם פרטים שצריכים להיות בתעודת מחלה קצרה חוץ מהחתימה של הרופא, כי לא רופא חתום על התעודה.

שם הרופא ומענו.

שם הרופא ומענו, תודה.






(2) תעודת מחלה קצרה שהנפיקה קופת חולים המאפשרת זאת למבוטחיה, שלא בחתימת רופא, שבה מצוינים הפרטים כאמור בתקנת משנה (א)(1), (3) ו-(5). תעודה כאמור תונפק לאחר שהעובד דיווח לקופת החולים על מצב בריאות לקוי שאינו מאפשר לו לעבוד באופן זמני בנסיבות שיאפשרו הוצאת תעודה ושעליהן הודיעה קופת החולים למבוטחיה ובכפוף לכל הנאים האלה:



אלה התנאים בעצם שאותה מערכת או לצורך העניין קופות החולים יצטרכו לעמוד בהם כדי להוציא תעודת מחלה קצרה למבוטחים.







(א) לא תינתן תעודת מחלה קצרה לפי פסקה זו יותר מארבע פעמים בשנה, ואולם תעודות כאמור שהונפקו בתוך שבעה ימים רצופים יראו אותם כתעודת מחלה אחת לעניין זה;



אני רק אסביר. הרציונל שבעצם אם עובד פנה לקופת החולים והרגיש לא טוב ביום ראשון ושני, חזר לעבודה שיום שלישי, ולאחר מכן הבין שהוא לא מרגיש מספיק טוב כדי לחזור לעבודה, ביום רביעי וחמישי הוא יוכל שוב להוציא תעודת מחלה קצרה ועדיין, בגלל שכל תעודות המחלה הקצרות בעצם הוצאו בדיוק בתוך שבעה ימים רצופים יספרו את זה כתעודת מחלה קצרה אחת. זאת אומרת שאחרי השבוע הזה יישארו לו עוד שלוש תעודות.

זה בעצם מכסה את 12 ימי המחלה שיש לנו בשנה? כי זה ארבע קצרות.

זה לא מכסה, זה מאפשר להם להשתמש עד עשרה ימים בצורה הזאת. תעודת מחלה קצרה.

זאת אומרת ארבעה ימים, זאת אומרת 12 ימי מחלה. אני מחשבת נכון?

לא, זה עד עשרה ימים ואפשר להשתמש עד ארבע תעודות בשנה. זאת אומרת סך הכול עשרה. 4, 4 פלוס 2.

(ב) לא תינתן תעודת מחלה קצרה לפי פסקה זו לגבי פרק זמן מצטבר של יותר מעשרה ימים בשנה;



זאת אומרת קופות החולים לא יוכלו להוציא תעודות מחלה קצרות ליותר מעשרה ימים בשנה.

שנייה, תיקון קטן, זה לא מדויק. רננה מיסקין ממשרד הבריאות, מהלשכה המשפטית. התקנות לא מדברות על מה הקופה יכולה להוציא, התקנות מדברות על מה המעסיק יכול לקבל. קופות לצורך העניין יכולות להוציא הרבה יותר תעודות כאלה, אם הן לא משמשות בהקשר של מערכת היחסים של עובד והשימוש בימי מחלה לעניין חוק דמי מחלה.

היא אמרה הערה חשובה מאוד. אנחנו לא עוסקים בזכותו של הרופא או של קופת החולים להוציא. אנחנו מדברים על המעסיק מה הוא חייב לקבל מאת העובד. זה נושא עבודה, זה לא נושא בריאות.

אני רק רוצה רגע להבהיר, תעשו תרעננו את זיכרוני. כמה ימי מחלה מגיעים לעובד בחודש? זה יומיים? זה נשאר יומיים?

יומיים וחצי ו-18 בשנה הוא צובר. יום וחצי בחודש. הוא צובר 18 בשנה.

18 בשנה.

עד 18 בשנה. עו"ד סיגל סודאי, מנהלת אגף יחסי עבודה בלשכת המסחר.

אוקיי. אז אנחנו מדברים על 18, כבוד יושב-הראש, אני בכוונה שואלת את השאלה הזאת. שמתוכם נניח ש-10 הם יכולים להיות בתעודות קצרות. ואז בעצם לאותו עובד הוא יצטרך רק תעודה רפואית אחרת, חתומה על ידי רופא לשמונה ימים הנותרים.

נכון.

זאת אומרת זה לא גם וגם. בסך הכול הכללי.

כן, זה מתוך המכסה הקיימת.

הוא לא חורג.

הוא לא חורג.

(ג) בשבעת הימים הרצופים שקדמו לכל יום מחלה שצוין בתעודה האמורה לא ניתנו לעובד תעודות מחלה קצרות בעד יותר מארבעה ימי מחלה.

זאת ההוראה שאמרנו גם מקודם. רק כתבנו אותה גם ביחס לסוג הזה של התעודה.

והמעסיק משלם מהיום הראשון בעצם? כי היום בימי מחלה יום ראשון לא משלמים.

מהיום השני.

יום שני 75. בעצם התקנה פה אומרת מהיום הראשון שהוא מציג את התעודה ישולם לו?

לא, לא מדובר פה על התשלום. מדובר פה רק על אפשרות לניצול ימי מחלה, לא על התשלום.

ההערה שלך חשובה מאוד. אנחנו לא משנים את חוקי העבודה. אנחנו רק נותנים עוד טכניקה למימוש הזכות לעובד. אבל לא משנים את התנאים.

אנחנו רק נוסיף באמת ששבעת הימים שהמגבלה הזאת של שבעת הימים בין תעודת מחלה קצרה לאחרת היא מתייחסת גם לתעודות מחלה שהרופא נותן. זאת אומרת לא תוכל להיות מציאות שבה בעצם עובד מוציא תעודת מחלה קצרה נניח מקופת חולים ואז לאחר מכן הוא מבקש תעודת מחלה קצרה מרופא.

כן. מדובר פה על כל סוגי תעודות המחלה הקצרות.

בדיוק.






(3) תעודת מחלה החתומה ביד רופא שתינתן במקרים רפואיים חריגים;



אני רק אגיד שמהדיון הקודם הוספנו את המילה, כדי להבהיר שמדובר פה על רשימת מקרים שהנסיבות לא צריכות להיות חריגות, אלא הן צריכות להיות נסיבות רפואיות חריגות. בעצם מדובר פה על מקרים רפואיים חריגים, שאלה לא דברים שנקרא לזה שרופא משפחה, זאת אומרת הם ממש מוסדרים. אולי משרד הבריאות יגיד מילה על הנוהל. אבל ממש רשימה סגורה של מקרים שמופיעים בנוהל שמשרד הבריאות הוציא.

אולי כדאי להקריא את הנוהל במהירות לפרוטוקול, מי שרוצה מכם או שאנחנו נעשה את זה.

רק שנייה, יש לנו את זה מודפס.

בבקשה, מה זה המקרים החריגים האלה.

מטופלים המאושפזים בבית חולים או מטופלים לאחר אשפוז הנדרשים למנוחה לצורך החלמתם; מצבים רפואיים לגביהם קיימת המלצת רופא מומחה ממערך הרפואה היועצת, רופא שניוני, לגבי הצורך במתן תעודת מחלה; חולים אונקולוגיים פעילים; מטופלי דיאליזה; חולים במחלות זיהומיות הנדרשים לשהות בבידוד או בריחוק; חולים הסובלים מדיכוי חיסוני משמעותי אשר הגעתם למרפאה עשויה לסכנם; מצבים רפואיים הקשורים בהיריון, בכלל זה שמירת היריון; חולים במחלות כרוניות בעת התלקחות חריפה במחלתם אשר תעודת המחלה ניתנת על ידי רופא מטפל האישי או רופא מרפואה יועצת העוקב אחרי מחלתו של המטופל.

בעצם כל המקרים האלה, לצורך העניין אם ההגדרה רפואיים חריגים היא לא מתאימה אז זאת בעיה. אבל בגדול הרעיון הוא שמדברים על המקרים שבהם אין צורך מבחינת הרופא בטרטור המבוטח לצורך הוצאת תעודה, בגלל שזה ברור מדוע תעודת המחלה ניתנת גם מעבר לארבעה ימים.

ברור.

עכשיו רק נבהיר שמדובר פה על תעודת מחלה שהיא לא תעודת מחלה קצרה. הכוונה היא שתעודת מחלה שאין עליה מגבלה של ימים והיא לא נספרת בתוך מכסת תעודות מחלה קצרות.

כן. אבל יש רציונל לא לחייב עובד להגיע לרופא.

זאת הסיבה לנוהל הזה.

אולי גם נשמע מקופות החולים, משרד הבריאות. אבל רק נבהיר שהמנגנון להנפקת תעודות מחלה קצרות זה משהו שבעצם הקופות יכולות לאפשר אותו למבוטחים. זאת אומרת זה שירות שהן יכולות להציע, הן לא מחויבות לפי התקנות האלה בעצם להציע אותו. אבל ככל שהמערכת קיימת קופת חולים יכולה לבחור ולהפעיל אותה גם בנוגע לתעודות מחלה קצרות.

זה פעם אחת. פעם אחת זה שהם לא מחויבים בעצם להקים אותה. רק אם קופה מוצאת שמכל הבחינות הרפואיות, הלוגיסטיות, הכלכליות וכו' זה מתאים, פעם ראשונה. פעם שנייה בעצם האחריות על הקיום של הדרישות של התקנות פה היא לא מוטלת על קופת החולים. זאת אומרת מי שאחראי לראות שהימים לא חופפים וכו' זה העובד מול המעסיק. שם זה נמצא במישור הזה. יכול מאוד להיות שישתמשו במערכת הזאת לצורך העניין בהקשרים אחרים ושם ההגבלות האלה לא יחולו. נגיד סטודנטים שמגיעים לאוניברסיטה, סתם אני זורקת. וממילא זה לא במערכת היחסים בין הרופא לבין המבוטח או בין קופת החולים לבין המבוטח.

אז מה, אז הקופה לא תיתן לו את האישור הזה?

לא, אז זה מה שאני אומרת. הקופה לא תעסוק בלספור לו ארבעה ימים, ארבע פעמים בשנה.

לא עבודה שלה. היא צריכה לעשות את השירות הזה, לתת למבוטח שלה, לא משנה אם הוא סטודנט או עובד או כל אחד אחר. לתת לו את האישור שהוא מבקש.

אם זה עומד מבחינתה בכללים שלה.

זה הכללים שקבענו פה.

לא, בסדר. אבל היא לא מחויבת להקים את המערכת הכוונה.

אה, לא. היא לא מחויבת להקים את המערכת. אבל אם קופה אחת תקים כל שאר הקופות יישארו בלי מבוטחים.

גאיה מאגף תקציבים. רק בגלל שדיברנו פה על הנוהל אני גם אוסיף שקופה שכן בוחרת להקים את המערכת יש פה גם כללים בנוהל לגבי חובה של הקופה לייצר את כל המגבלות האלה במחשוב במערכת. כלומר, דרך מאוד אפקטיבית גם לאכוף את זה, את הארבעה ימים, את העשרה ימים. כלומר, אין פה חשש שהתקנות, הן יישמרו היטב. וכל הקופות, למרות התחרות, יהיו מחויבות בעצם לעמוד בכללים.

זה ברור שאם הם עושים את זה, שיעשו את זה.

שמי פרופ' להד ואני פה בשני כובעים, אבל לצורך זה כללית שירותי בריאות. כבר בדיון הקודם כל ארבע הקופות הסכימו למנגנון הזה. ואני שוב, בשם הכללית אומר, בכל אופן המבטח הגדול ביותר, אנחנו מסכימים למנגנון הזה.

אוקיי, מצוין. הלאה. יש לכם להוסיף על זה משהו?

עו"ד הגר זוסמן מההסתדרות הכללית. לגבי הסיפור של שבעה ימים שקדמו לכל יום מחלה. אנחנו נשמח להבין למה השינוי הזה. זה בעצם מאריך את התקופה שבה העובד לא יכול לקבל אישור נוסף, להבנתנו.

לא, זה לא מאריך את התקופה.

כי זה נבחן גם מהיום הראשון וגם מהאחרון. זאת אומרת לכל אחד מהימים סופרים את השבעה ימים אחורה.

מישהו רוצה להסביר?

גם במצב הקודם אם היה, התיקון נעשה בראש ובראשונה כמכתב מתן התעודה והבנו שיכול להיות מצב שהתעודה תינתן לצורך העניין לא בדיוק ביום הספציפי אלא יום אחרי ואז זה לא מתיישב. מבחינת הספירה, גם אז, אם בסוף בפרק זמן של שבעה ימים לוקח יותר מארבעה ימים שהתעודה קצרה אז אתה מתנגש עם הגדרה של תעודה קצרה. לכן כל יום אתה בודק האם כשאתה מבקש עוד יום נוסף אתה לא חורג משבעה ימים. זה גם היה קודם. פשוט הנוסח הזה מבהיר את זה שזה נכון בכל סיטואציה.

לצורך העניין אם לקחת כבר יומיים בתוך השבעה ימים אתה וכל להשלים עוד יומיים. אם השבעה ימים זזו, אז בעצם עוד פעם אתה נמצא בשבעה ימים שבהם לא היה. אז עוד פעם תוכל כן להשלים לארבעה ימים בתוך שבעה ימים. זו הכוונה.

ששוב, צריך להוסיף גם את מגבלות בעצם של קופות החולים על הענקת ימי מחלה וגם אחרי ארבעה ימים, זאת אומרת, אחרי שרופא עובר על הבקשה אז הוא יוכל לראות ולבוא ולהבין האם הוא מחליט להעניק את התעודה הבאה או לזמן את העובד אליו לבדיקה. אחרי שהוא מקבל את הבקשה.

רק נחדד אולי משהו בנוגע לתעודות המחלה הקצרות. הן בעצם רק בנוגע למחלה של העובד עצמו, לא למחלת ילד.

כן, כן, מדובר רק על המחלה של העובד עצמו, כן.

בסדר גמור.

נמשיך.





(3) בתקנת משנה (ג), במקום "לפי תקנת משנה (ב)" יבוא "בידי רופא קופת חולים".



המשמעות פה זה שבעצם עלתה בעצם השאלה גם בדיון הקודם מה קורה בעצם, איך אנחנו מוודאים בעצם שעובדים שמגישים את הבקשה לא מנצלים. מה שנכנס כאן בהסדר הזה זה בעצם שכבר היום בעצם למעסיק יש את הזכות ברגע שעובד מוציא אישור מחלה לא על ידי קופת חולים, הוא יכול לזמן את העובד אליו בעצם לבדיקה.

לשלוח אותו לבדיקה נוספת מטעמו. רק אם יש חשד, כן. רק אם יש חשד שתעודת המחלה היא לא אמינה והיא פיקטיבית.

אז מה שעשינו שבעצם בנוסח הקודם הזכות של המעסיק בעצם נשללה גם כשדובר בעצם על תעודת מחלה שהנפיקה קופת החולים והיום בהסדר החדש שמופיע כאן, ברגע שקופת החולים מוציאה את תעודת המחלה אז למעסיק נתונה הזכות לבוא ולזמן את העובד בעצם לבדיקה אצל רופא מטעמו ברגע שעולה חשד.

בעצם אנחנו לא נגענו בהסדר שכבר קיים היום, רק הרחבנו אותו. את כל מה שקיים אנחנו הרחבנו לגבי קופות, יחידות מחלה קצרות שניתנות, מינהליות. זאת אומרת, מאת קופת חולים. ונקודת ההנחה שלנו זה שגם מעסיקים לא ינצלו את זה מטעמם לרעה ויטרטרו עובדים לבדיקות נוספות כיוון שהעלויות של הבדיקות האלה מושתות עליהם.

זאת אומרת את מאפשרת למעסיק גם על התעודה הזאת לזמן אותו.

תעודת המחלה הקצרה שמנפיקה קופת החולים.

אבל המעסיק יצטרך לשלם את שכר הרופא.

את הרופא, בדיוק.

כמו שקיים היום.

ובסוף יכול להיות שלא יהיה בכלל ימי מחלה שהוא צריך לשלם.

בסדר, הלאה.

(4) אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:






"(ד) תעודת מחלה לא תכלול בכל מקרה פרטים כלשהן לעניין מחלתו של העובד ובכלל זה ממצאים רפואיים או מצב בריאות לקוי.
(ה) בתקנה זו –
"ביקור רופא" – לרבות באמצעות היוועדות חזותית, שיחה טלפונית עם רופא או חילופי תכתובות עם רופא;



רק נבהיר. בעצם פה כדי לייעל ובעצם לחסוך בזמן רופא, אז ההגדרה לביקור רופא הורחבה והיום אפשר לעשות את זה גם באמצעות היוועדות חזותית, שיחה טלפונית וגם באמת חילופי תכתובות עם רופא. הכוונה היא שברגע שיש תקשורת שבה הרופא יכול לשאול שאלות והעובד או המטופל יכול לענות לו ולהשיב לו אז בעצם הדבר הזה גם ייכלל בתוך ההגדרה של בעצם ביקור רופא.

שיהיה ברור, מדובר פה גם בטלפונים וגם במיילים.

גם טלפונים.

גם אפליקציות וגם הכלים.

אז אולי נשמע מקופות החולים על מערכות הקיימות. מדובר, לצורך העניין, גם במיילים וגם בטלפונים? זאת אומרת, מה?

מיילים כמעט ואין שימוש על ידי מטופלים מול רופאים. זה קיים, אבל זה בשוליים של השוליים. המערכת העיקרית שקיימת זה כמובן ביקורים פרונטליים והמערכת השנייה שקיימת הרבה 20%-30% מהביקורים זה ביקורים טלפוניים.

כן. אבל אנחנו בתקנות מאפשרים גם את העניין של המיילים לאותם מעטים שמשתמשים.

וזה מתוך הנחה ששם יהיה פירוט ולא רק אני צריך לימים - - -

אם היינו עושים את התקנות לפני חמש שנים, הייתי גם מכניס פקס. אבל מה לעשות? הפקס כבר כמעט לא עובד.

אבל אין צורך במיילים כי יש פניות מכוונות. זה פשוט דרך המערכות.

אני חושב שחלופת תכתובות היא כוללת בתוכה גם את התכתובת בעצם באמצעות מייל. בסדר גמור.






"היוועדות חזותית" – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;
"חתומה ביד רופא" – לרבות באופן דיגיטלי;
"תעודת מחלה לקצרה" – תעודת מחלה לפרק זמן שאינו עולה על ארבעה ימי מחלה, שניתנה שלא בעקבות ביקור רופא ושאינה תעודת מחלה שניתנה במקרים חריגים כאמור בתקנת משנה (ב)(3).



זאת אומרת אותה תעודת מחלה שרופא נותן למטופל במקרים רפואיים חריגים שפורטו בעצם בנוהל של משרד הבריאות.

תחילה?

תחילה
3.
תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן.

למה שלושה חודשים ולא חודש?

זמן סביר כדי להתארגן בהתאם. בכל אופן יש כאן מנגנון שצריך להקים אותו וצריך להיערך אליו. זה זמן שהוא סביר שלושה חודשים.

אם זה שירות כל כך חשוב וצורך כל כך דחוף, אז למה שלושה חודשים?

כדי שקופות החולים בעצם יעמידו את המערכות האלה הן נדרשות לפיתוח מחשובי.

היום יש אפשרות להתקשר לקבל תעודה בלי רופא.

וגם הן צריכות להכניס איזה שהוא נוהל פנימי.

אבל רגע, אני רוצה להבין. היום גם אם אתה מתקשר אתה יכול לקבל את התעודה בלי לראות רופא. זאת אומרת, מה משתנה עכשיו למעט התקנות הברורות? הרי סך הכול אני יכולה להרים צלצול, להגיד אני לא מרגישה טוב. תוציא לי מתאריך כך וכך.

כי מטרת התקנות שהרופא לא יצטרך להתעסק. שזה ישחרר המון רופאים.

לא, אבל היום זה קיים. אז מה השתנה? רק המעסיק צריך.

לא, יש פה שכלול שהרופא בכלל לא יצטרך, בשביל ארבעה ימים לא יצטרך בכלל לטפל בזה. אוטומטית הקופה מאפשרת.

לא חתום. אין חתימה של רופא.

כן אוטומטית. לכן האפשרות. אתם יודעים מה? בואו נשאיר בתקנות את ה-90 יום. ואני מציע שוב לתחרות, לשוק, לקופות, מי הקופה הראשונה שתאפשר את השירות הזה, היא תזכה בעוד כמה מבוטחים.

חסר להם במה יזכו?

מה את רוצה שאני אתן להם?

נוסיף רק באמת שתי הערות קטנות. הראשונה זה בעצם אולי נציע כדי לא ליצור מצב של אי בהירות בנוגע למועד פרסום התקנות והתחולה, אז נציע שתחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש שבתום שלושה חודשים מיום פרסומן. הכוונה היא לצורך העניין שיחלפו שלושה חודשים מיום פרסום התקנות וב-1 לחודש שלאחר מכן אז בעצם כדי ליצור בהירות בין העובד למעביד.

השאלה אם צריכים כדי להתכונן?

אני בודקת אפשרות לקצר ואני אעדכן.

אז אולי חודשיים?

יש פה את הקופות, בסוף הן צריכות.

הן צריכות להקים מנגנון כזה.

כן, אבל כיוון שהן לא חייבות להקים את המנגנון הזה אלא זה נתון לשליטתן, כל עוד הוא לא קיים בוודאי הן לא מחויבות לתת את זה. ולכן אני חושבת, אני חושבת שאין להן בעיה. אבל אני אשמח לשמוע.

אם אתה תגיד עוד תאריך אז הם יסחבו את זה עוד.

אז חודשיים אולי?

כן, חודשיים וה-1 שאחריו. זה יהיה מסובך מיחשובית. זה נראה פשוט. אגב, זה לא פשוט לקופות במערכות שיש בהן מאות סניפים.

אז נשאיר 90 יום.

אבל אין פה חובה לקיים את זה. אז יכול להיות שאחת מהקופות תאחר בשבועיים בהתחלת המערכת, לא יקרה אסון.

אדוני, גם ציבור המעסיקים צריכים זמן היערכות סביר ושלושה חודשים, גם הם צריכים ללמוד את התיקון.

אז את גם מסכימה ל-90 יום.

לא לקצר.

בסדר.

אדוני, עד כמה שאנחנו הבנו, המטרה הייתה, חלק מהמכלול של כל התיקון הזה שתהיה חסימה בקופת החולים לגבי האישורים האלה. ועכשיו אנחנו שומעים משהו אחר. שמי שיצטרך עכשיו לבדוק את זה, אם האישורים ניתנים לפי המועדים ולפי המגבלות שבתקנות זה יהיה המעסיק. עכשיו אני מנסה לדמיין, כשיש לך מעסיק עם אלפי עובדים כמה פעמים הוא צריך, כמה זמן הוא יצטרך להקדיש כדי לעשות את החישובים האלה כאשר מערכת של קופת חולים יכולה לעשות את החסימה הזאת אוטומטית ועל כך דובר. אנחנו גם עם ההוצאה לאומית לבריאות הציבור דיברנו על זה שתהיה חסימה באמצעות קופות החולים.

רגע, מה הבעיה בקופות החולים בטכנולוגיה של היום לקבוע חסימה שאחרי שלוש פעמים?

גם היום יש חסימה.

אז למה את אומרת שאין? יש.

אני אציג את עצמי. עו"ד מוריה ברבי, התאחדות התעשיינים. נציגת משרד הבריאות כאן אמרה שקופות החולים לא מתכוונות להטיל מגבלות. אני כן אציין שמדובר בנטל בלתי סביר על המעסיק שלפעמים יש לו אלפי עובדים לבדוק את הנוכחות.

רגע, אני לא מבין, משרד הבריאות, מה הבעיה אם התקנות מחייבות את התקנות האלה למה קופות החולים לא יכולות כמו שמגבילים אלף דברים, למשל אם יש תרופה שלא כדאי להם למכור בבית מרקחת הם אומרים מוצר זה לא קיים. הם יודעים לעשות את זה. אז מה הבעיה לעשות את זה?

היעדר מגבלה יהפוך את זה לפרוץ לחלוטין.

אין בעיה, אני אענה.

ויחמיר עוד יותר את הסיטואציה הנוכחית.

אין בעיה, אני אענה.

אבל רגע, בדוחות של המעסיקים. הרי כשהם מביאים תעודה, אישור מחלה, מן הסתם כאשר מכינים את התלוש יש איזה שהיא הערכת זמנים. אתם מסוגלים לראות.

אבל יכולת המעקב היא מוגבלת גם לאור המורכבות כאן. והמתבקש הוא שלאור המורכבות של התיקון הזה שלצורך העניין קופות החולים יגבילו את מספר האישורים הללו. אני אשמח גם לדבר באופן כללי על הבעייתיות בתיקון.

אני רוצה להגיד, משרד הבריאות, רננה? היועצת המשפטית אומרת דבר נכון. לגבי פתק שרופא נותן, כוועדה וציבור לא רוצים להגביל בשום דבר. לגבי המערכת האוטומטית שהקופה מאפשרת את הבוט הזה, שם בהחלט היא צריכה לעמוד לפי התקנות שאנחנו אישרנו פה.

אז אני אסביר. לגבי ארבעה ימים, שזה לא יותר מארבעה ימים, זה הגיוני.

על זה אני מדבר.

ועד עשרה ימים במצטבר.

אומרות פה מהתאחדות התעשיינים שזה נטל מאוד גדול. עכשיו, אני לא יודעת, שקופות החולים יתייחסו לנקודה הזאת, בסדר? אני לא מייצגת פה.

אז בואו נשאל אותם.

הבעיה היא יותר המגבלה של השבעה ימים.

יש לכם בעיה טכנית להביא איזה טכנאי שיעשה הגבלה של ארבעה ימים?

איתי קלטניק, ראש אגף תקציבים קופת חולים מאוחדת. אין לנו בעיה לעשות את המגבלה שקיימת.

וכללית מסכימה?

אני מניח שנעמוד בזה, כן.

פרופ' מיכל שני, יו"ר האיגוד לרפואת משפחה. אני חושבת שאנחנו מערבבים שני דברים. זאת אומרת, הקופות יכולות להגיד עד ארבעה ימים ולא יותר מאשר, הבוט לא יוכל לעבוד יותר מאשר X ימים. עדיין זה לא משחרר את המעסיק. אם המעסיק רואה את הדברים ואומר זה נראה לי או לא נראה לי, זו זכותו.

זו זכותו ובעייתו, כן. אני לא מטיל את זה על קופות החולים להיכנס בין המעסיק לעובד. אבל את הטכניקה שאנחנו מאפשרים לכם עכשיו לתת בבוט אישור – זה מוגבל לארבעה ימים ארבע פעמים בשנה, נקודה. לפי התקנון שאנחנו מאשרים.

אני רק אשאל אם קופות החולים מסוגלות לסנכרן בין תעודות מחלה קצרות שרופא מוציא לבין תעודות מחלה קצרות.

בוודאי, מה השאלה? אם יש להם טכנאי מחשבים טוב.

אוקיי. אז גם נגיד שהנוהל של משרד הבריאות עצמו הוא גם כולל הגבלות על אותן, הנוהל עצמו של משרד הבריאות נניח בסעיף 5.2.2 אז הוא גם מפרט בעצם מה בעצם מגבלות על תעודות מחלה קצרות. זאת אומרת, המגבלות כבר עכשיו מופיעות בנוהל של משרד הבריאות.

אם אני מבין נכון, אולי גם משרד הבריאות יכול להשיב. בגלל שמשרד הבריאות כרגולטור של הקופות הנוהל הזה בסוף מחייב אותם.

נציגת משרד הבריאות לא שמעה מה שאמר היועץ המשפטי ממש עליכם. תגיד את זה עוד פעם כי היא לא שמעה.

אז שוב, כבר היום הנוהל של משרד הבריאות, בסעיף 5.2.2 בעצם הוא מכיל מספר הגבלות על תעודות מחלה מנהליות. זה ממש בעמוד האחרון. לא תינתן יותר מארבע פעמים בשנה ועד עשרה ימי מחלה. שוב, אז קופות החולים בתור מפוקח של משרד הבריאות מחויבות לנוהל הזה.

כן. אבל כמו שאמרתי, שוב, אני לא, הקופות יגידו בעצמן כמה נטל זה מייצר עליהן. חשוב להגיד שעלויות שעולות על הקופה הן צריכות להיות משהו שממומן. אוקיי? כי אם זה עולה המון למעסיק אז רק תדמיינו מה זה עולה לקופה.

זה לא עולה להם כלום.

בסדר גמור. אז אולי נמשיך את השאלה ונפנה אותה לקופת החולים.

הם יחסכו זמן של אלפי רופאים ויעלה להם טכנאי שפעם אחת יקבע כלל עד ארבעה ימים.

להערכתי כן. שוב, אינני איש מחשבים, אני רופא. אבל אני מניח שכן. המערכות הממוחשבות עושות דברים יותר מסובכים.

הם יוכלו לעשות את זה. מה שאמר היועץ המשפטי, אם לא הבנתם נכון, שמשרד הבריאות כרגולטור כבר היום חייב לפקח על קופות החולים בתקנות האלה.

אני אדייק, משרד הבריאות חייב לפקח על פעילותה של קופת החולים לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זה ההקשר שבו הוא המפקח שלהם, אלה הסמכויות.

את רוצה שאנחנו לא נאשר היום את התקנות? באמת? כי אני לא יכול לאשר תקנות בשם הציבור בשעה שהציבור לא יוכל ליהנות ממנו, גם המעסיקים וגם העובדים.

אני רק רוצה להסביר את ההקשרים הרלוונטיים, כי אלה התחומים שבהם אנחנו עוסקים ולהבהיר את התשתית המשפטית שקיימת.

החובה של משרד הבריאות היא לפקח על קופות החולים לעניין הפעילות שלהם כחוק ביטוח בריאות ממלכתי. אישור מחלה הוא חלק מהאישורים שניתנים. אוקיי? זה מה שאני אומרת.

זה לא סותר את מה שאמר היועץ המשפטי שזה חלק מהרגולציה שלכם.

אני שנייה אגיע למה שהוא אמר. חלק מהרגולציה היא לעניין שימוש בכספי סל וכו'. אני לא נכנסת לזה כרגע. מה שאני אומרת בסך הכול זה שהקופות יכולות להצביע על האם לקיים, לבנות את המערכת בצורה כזאת מייצר בעיות לוגיסטיות או בעיות כלכליות. הן אלה שיודעות להגיד את זה.

אז שיגידו, הם אמרו שזה בסדר.

רגע, בואו נעשה סדר. הנוהל יצא להערות הציבור, הקופות כבר העירו, רננה. הנושא הזה כבר עבר. הנוהל יצא להערות הציבור, הקופות העירו. ובכל השיחות וגם הן אומרות כאן היום, אין שום מניעה מבחינתם לייצר את המערכת בצורה של חסימה.

אין בעיה. כמו שאמרתי, הן אלה שצריכות להציג.

משרד הבריאות כבר כתב את זה בנוהל שלו ולכן הוא גם יאכוף את זה.

אם אפשר גם להוסיף. רק כמה דברים לדייק. כמו שנאמר גם קודם, גם לדעתי בדיון הקודם – התקנות האלה לא יכולות לחייב את הקופה, כי הן תקנות שמדברות על היחסים בין המעסיק לעובד ולכן גם השיח פה הוא מה הקופות, איך הן יפעילו ויתפעלו ואני משאיר את זה למשרד הבריאות לגבי אם בנוהל ולא בנוהל ולסגור את הנקודה הזאת.

רק להבהיר לגבי שדובר המגבלות הרי מארבעה ימים. עשרה ימים הם גם כן מגבלה של עשרה ימים בשנה כשיש התייחסות למתי סופרים פעם אחת או כמה ימים באותו פרק זמן רצוף כפעם אחת לאותם ארבע פעמים בשנה. ויש עשרה ימים בטוטאל שמותר להשתמש בשנה. אז שהקופות יתייחסו אם הן יכולות לקיים או לא.

נראה לי שהם כבר אמרו שזה עובד.

אני שואל אותך, אתה נציג משרד המשפטים. אחרי שהם היו פה והתחייבו ואמרו שהם מסוגלים לעשות את זה, אז הם חייבים לפי התקנות לעשות את זה או לא?

התקנות עצמן לא מחייבות את הקופות.

אבל אם הן כן עושים והם כן נותנים אישורים והם צריכים להגביל את זה. נכון? על דעת כן המחוקקים הם מאשרים להם את זה.

אני אומר, הם אומרים פה לפרוטוקול את ההתחייבות שלהם. אני לא יכול לדבר בשמם מן הסתם.

אבל כן התערבת, סימן שיש לך דעה.

לא. מה שרציתי להבהיר שהתקנות עצמן כשלעצמן לא יכולות לחייב אותם ולכן יש גם נוהל של משרד הבריאות וזה השיח שבדיוק מתקיים פה. בגלל זה יש פה החלטות.

אבל ברגע שהם לא יעשו את החסימה הזאת, בוא גיד שהם לא עוברים על התקנות, כי בעצם הם לא מנעו את האפשרות.

אני מסביר שהם גם לא חייבים לפי התקנות בכלל להפעיל את המנגנון הזה מלכתחילה.

אתה צודק, הם לא חייבים להפעיל. אבל אם הם הפעילו הם לא יכולים להכשיל את העובד או את המעביד.

הם אלה שהתחייבו להנפיק את האישורים האלה, לפי החוק.

אני מבין את השאלה. אבל זו לדעתי שאלה קצת תיאורטית, כי הם אומרים פה לפרוטוקול שהם מתכוונים לקיים את המגבלות. אז לכן אני לא חושב שיש שאלה.

אולי רק נבהיר שהתקנות, כמו שבעצם נאמר פה לאורך כל הדיון, התקנות הן לא מסדירות בעצם את מערכת היחסים בין המטופל לבין הקופה. הנוהל של משרד הבריאות זה מקור החובה החוקית של הקופות לצורך העניין.

אדוני, מטעם המעסיקים אנחנו חושבים שזה לא יעלה על הדעת להשאיר את זה כך פרוץ. לפחות צריכה להיות איזה שהיא בקרה או איזה שהוא תיקון עקיף שיבטיח שהקופות יפקחו על העניין ומשרד הבריאות פה לא מוכן.

אם משרד הבריאות מוכן להורות לקופות החולים לעמוד על הדבר הזה. אם הם עושים, אם הם בוחרים לעשות. שלא יגרמו סכסוך בין העובד למעביד.

ואין ספור מחלוקות.

אולי נתקן את זה בתקנה עצמה.

או בתיקון עקיף אם יש צורך.

אבל התקנה עצמה עוסקת ביחסים בין העובד לבין המעסיק שלו. לא בין הקופות לבין משרד הבריאות.

אז איך אנחנו עוסקים באפשרות של הקופות לתת תעודות מחלה קצרות?

אומרים שהמעסיק יכול להסתמך על תעודה כזאת שהוציאה הקופה. זה בעצם מה שאנחנו אומרים. הקופות אמרו כמה פעמים לפרוטוקול שהן מתכוונות. מי שמתכוונת לעשות כזאת מערכת אז היא תעשה מערכת שתעשה את ההגבלות. אז אני לא מבינה - - - שהמערכת צריכה להיות, להגביל.

אבל את צריכה גם להגן פה על המעסיקים.

אבל צריך להיות גם שיתוף פעולה מטעם משרד הבריאות.

הקופות אומרות לך שהן משתפות פעולה, הן מוכנות לעשות את ההגבלות.

משרד הבריאות הוציא חוזר וקופות מקלות אותו על עצמן. אז אני לא מבינה מה הבעיה.

אם משרד הבריאות לא מוכן לדבר הזה אז אנחנו לא יכולים לאשר.

אני רוצה לשאול את השאלה. אנחנו כרגע פותחים יותר אפשרויות. אומרים למעסיק אתה לא חייב שהעובד יבקר אצל הרופא. אנחנו יכולים להסתמך גם על תעודה שניתנה בלי ביקור רופא, בתנאים האלה והאלה. והמעסיק יכול הרי תמיד למחול על זה ולהגיד אני מאפשר לך, גם אם אפילו לא ראית רופא.

אבל אם המעסיק לא רוצה?

אז אם המעסיק לא רוצה אז או שהוא בודק.

אנחנו מחייבים אותו.

שקופות החולים יבדקו. כי זה באמת התנאים. אנחנו מניחים, אומרים לנו פה שהם יכולים.

אז נדגיש את זה בפרוטוקול.

זה מספיק?

אני חושבת שכן.

זה הודגש כמה פעמים.

אני חושבת, איך שאתם רואים את הדברים.

חבל שאתם לא אומרים את זה. ממש לאורך כל השיחות הייתה התחייבות של הקופות.

אבל הם מתחייבים, הם אומרים לך שהם יעשו את הדבר הזה.

אבל עכשיו משרד הבריאות אומר משהו אחר.

לא, לא, אנחנו לא אומרים משהו אחר.

אז תחייבו אותם. אז שמשרד הבריאות יוציא נוהל מחייב.

משרד הבריאות הוציא נוהל וקופות שיאפשרו זאת יכולות לחייב את המבוטחים שלהם. יש כאן קופות שאמרו שהן מעוניינות בהסדר הזה, אז איפה המחלוקת?

כשמשרד הבריאות רצה הוא הוציא את הנוהל ב-2017 שהקל על מתן אישורי מחלה. באותה מידה הוא יכול לקבוע שתהיה חסימה, לפי התקנות האלה.

מה הקשר של משרד הבריאות לעניין?

המעסיק יכול לא לקבל אם הוא יודע שהוא חרג.

המעסיק לא יוכל להגיד אני לא מקבל את זה. נכון?

אולי אפשר לוותר על המנגנון האוטומטי הזה אם הוא כל כך בעייתי והוא מעורר כל כך הרבה קשיים ומשרד הבריאות לא מוכן לעמוד מאחוריו, אז יכול להיות שאפשר לוותר עליו ולהסתפק בזה שתהיה תעודת מחלה למקרים חריגים בידי רופא או תעודת מחלה של רופא, תעודה קצרה. ולוותר על המנגנון הזה של הבוט. יכול להיות.

חד משמעית לוותר אם משרד הבריאות לא מוכן לפקח.

קופות החולים יפעלו בהתאם לנוהל שלנו וימי המחלה שיינתנו הם יהיו מבוקרות באמצעות המערכות הממוחשבות של הקופות כדי שלא תהיה חריגה מהכללים שמפורטים בתקנות.

מי אתה?

אני מחטיבת הרפואה של משרד הבריאות. ד"ר הדר אלעד, מחטיבת הרפואה של משרד הבריאות.

זאת אומרת שאתם תפקחו שקופות החולים מבצעות.

אנחנו ננחה את קופות החולים, חוזר שמחייב אותן להכניס את החוקה מה שכתוב בתקנות לתוך המערכות הממוחשבות באופן כזה שתעודות מחלה שתינתנה, תינתנה בהתאם לכללים שמפורטים בתקנות. זה הכול.

מצוין. אני חושב שההודעה הזאת יכולה לספק אותנו.

אז אם כך, ניגש להצבעה.

רק לגבי התחילה?

אז בנוגע לסעיף התחילה אתם רוצים לעדכן?

אנחנו מבחינתנו אפשר גם שהתקנות יחולו אחרי חודש.

אז נציע לוועדה.

רגע, אבל המעסיקים לא מוכנים. אתם מוכנים שהתחולה תהיה תוך חודש?

אבל למה אדוני? צריך זמן להיערכות.

כמה זמן אתם מציעים?

שלושה חודשים, כמו שמופיע היום.

לא, לא. אז נעשה חצי, 45 ימים.

אדוני, אנחנו מבקשים שלושה חודשים היערכות לאיזה שהוא שינוי שהוא מקיף, הוא רחב והוא נחוץ.

אולי באמת תחילתן של תקנות אלה ב-1 לחודש שבתום שני חודשים מיום פרסומן. הכוונה היא שני חודשים מהיום שבו פורסמו התקנות ועד ה-1 לחודש הבא. זאת אומרת גם ליצור בהירות בנוגע ליום שבו התקנות בעצם נכנסות לתוקף וגם כדי אולי לבוא ולהאריך את זה מעבר לשני חודשים.

לפי מה שאומר היועץ המשפטי יש לכם כמעט שלושה חודשים.

אוקיי.

אז זה הנוסח. אוקיי?

בסדר גמור.

אז נצביע. את מצביעה איתנו?

אתה יודע טוב מאוד שבנושאים האלה, אנחנו תמיד אתכם.

אז מי בעד אישור התקנות כפי שהקריא היועץ המשפטי מיכאל קוסאשווילי? 3 בעד. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים.

הצבעה
התקנות אושרו.

התקנות אושרו בהצלחה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:52.