פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת המשנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
18/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה
בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 10:00

מקומה של ישראל במרוץ הגלובלי ל- AI ׁ(בינה מלאכותית) וההשפעות הגיאופוליטיות של מרוץ זה
תשתיות טכנולוגיות נדרשות – דיון המשך

חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר

עידן בוזגלו - כלכלן, משרד ראש הממשלה

יוסף גדליהו - מנהל תחום בכיר רגולציה בינה מלאכותית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

הדסה גטשטיין - ראש מטה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

דבי קאופמן - יועצת מדיניות מו"פ, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

איתמר גזלה - מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

זיו קציר - ראש התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות

יהודה סדריק צבע - ממונה טכנולוגיות חדשות, ייעוץ וחקיקה בין לאומי, משרד המשפטים

אוראל שריקי בן צבי - אשכול טכנולוגיה וחדשנות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

סאני כלב - חוקר בכיר, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים

רום גולדוסר - מתמחה, משרד המשפטים

סא"ל אלעד דביר - רע"ן בינה מלאכותית, משרד הביטחון

מיכל סורני-הררי - ר' תחום תשתית מיגון, פורום תל"ם, משרד הביטחון

מירב זרביב - מנהלת אגף מו"פ ניסויים ויזמות, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך

עדי שיינבך - מובילת תוכניות דיגיטליות, חשכ"ל, משרד האוצר

גלעד בארי - מנהל תחום מחקר, משרד הכלכלה והתעשייה

מירי זילברשטיין - מנהלת קשרי ממשל, מערך הסייבר הלאומי

יואב זקס - רח"ט מו"פ וטכנולוגיה, המטה לביטחון לאומי

גל תמיר - מנהל תחום מדיניות דאטה ו-AI, מערך הדיגיטל הלאומי

רועי גולדשמידט - חוקר, ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עדי כהן אהרונוב - עו"ד, חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ניל נמיר - יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

סיון סיגטי - סגנית מנהל, הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

פרופ' עמוס עזריה - ראש מסלול מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, אוניברסיטת אריאל

מאיה שוורץ - מנכ"לית, איגוד ההיי-טק הישראלי

ליאת גלזר - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, חברת גוגל ישראל

נתי אמסטרדם - דירקטור אזורי, חברת אנבידיה ישראל

סיון נויפלד - מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי

גיורא שקד - מנכ"ל, סטארט אפ ניישן סנטרל, מכוני מחקר בתחומי מדיניות, טכנולוגיה וחדשנות

יורם ליכטנשטיין - יו"ר משותף ועדה בינה מלאכותית, לשכת עורכי הדין

ליויאן סגל - יו"ר משותף ועדה לבינה מלאכותית, לשכת עורכי הדין

יריב קסנר - ראש תחום הייטק וקרנות השקעה, פירון ושות' - משרד עורכי דין

מיטל אורבך - מנהלת מדעית, קרן גרמניה-ישראל, קרנות דו-לאומיות

מייקל אייזנברג - שותף כללי, קרן הון סיכון "אלף"

ד"ר דן דוידי - מדען ויזם

יהודה קונפורטס - עורך "אנשים ומחשבים"

יואב אבנשטיין - מומחה ב- AI

ששי שדה - משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

צחי שנרך - משנה למנכ"ל, רשות החדשנות

נעמי בק - סמנכ"ל אסטרטגיה ובין לאומיות, ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה

צחי גרינוולד

צח בן יהודה

נעמי ברוך

נועם כהן, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מקומה של ישראל במרוץ הגלובלי ל- AI ׁ(בינה מלאכותית) וההשפעות הגיאופוליטיות של מרוץ זה

בוקר טוב לכולם, תודה רבה לכל מי שהגיע. אנחנו פותחים היום עוד דיון בוועדת המשנה בתחום הבינה המלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. והיום באמת אנחנו עושים באופן חריג בגלל החשיבות של הנושא בעצם דיון המשך בנושא התשתיות הטכנולוגיות במדינת ישראל. חלקכם זוכרים, אני חושבת שכולכם השתתפתם בדיון הקודם שבו בעצם הציגו אייל ולדמן, אריאל סובלמן, אוריאל אליאבייב ועוד הרבה מאוד משתתפים מרשות החדשנות, ממשרד המדע וממערכת הביטחון.

דיברנו בעצם על המירוץ הגיאופוליטי שמתרחש בעולמות הטכנולוגיה, בתחומי התשתית, בנושא השבבים, בנושא הבינה המלאכותית ובאמת דיברנו על ההיבט הזה, אפשר להגיד עם דגש בנושא הבינה המלאכותית. היום אנחנו נקיים דיון המשך באמת בהשתתפות אנשים מובילים בתחום הביולוגיה הסינתטית במדינת ישראל ובתעשייה בכלל ובתחום השבבים כדי להעמיק בנושא של מה הם הצעדים האסטרטגיים שהמדינה צריכה להמשיך ולנקוט בהם לאור השינוי הדרמטי שמתרחש בעולמות האלה והדגש באמת יהיה בנושא הביו-קונברג'נס, בנושא הביולוגיה הסינתטית.

והיום אני מתכבדת, אנחנו נוכל לשמוע מדוברים מאוד מאוד משמעותיים, ידבר מייקל אייזנברג שמכבד אותנו בהשתתפותו, תודה רבה, מייקל, שהגעת. יזם, בעיניי, איש בעל חזון, משקיע הון סיכון מהבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית, שותף ומנהל בקרן הון הסיכון הידועה, כמובן אלף. דרך אגב, איש של עשייה חברתית מאוד מאוד גדולה. ב-25 אנשי הון הסיכון המצליחים ביותר של מגזין פורבס ועוד ובעיקר אדם מאוד מאוד חכם שאני מתייעצת איתו הרבה.

יהיה כאן ד"ר דן דוידי, מנכ"ל ומייסד חברת אור, מייצרת דלק טילים ומטוסים ללא נפט באמצעות ביולוגיה סינתטית. דן הגיע? הנה. אתה ממש נראה עוסק בדלק טילים ומטוסים. וכמובן נתי אמסטרדם, תודה רבה שאתה מגיע לדיון הזה, דירקטור בכיר באנבידיה ישראל, כמובן, אם אינני טועה, המעסיקה הפרטית השנייה בגודלה בישראל בתחום השבבים. וכמובן שנשמע את גורמי הממשלה, מרשות החדשנות בתחום הביו-קונברג'נס יש עבודה יפה, מפא"ת כאן, משרד הביטחון כאן, הרשות להשקעות כאן, ועוד ועוד.

אני כן הייתי רוצה להקדיש חמש דקות ראשונות, בגלל שמדובר בדיון המשך יש חמש דקות למרכז המחקר של הכנסת. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל באתר של הוועדה עלו שני מסמכים שכדאי ללמוד אותם. אחד זה עבודה מאוד מאוד מעמיקה של סיכום של תוכניות לאומיות בעולם, תוכניות לאומיות של מדינות שונות ברחבי העולם בתחום הבינה ובתחום הטכנולוגיות המתקדמות וגם סקירה של ממש דקות בודדות על חוק ה-CHIPS Act האמריקאי. אני חושבת שמכאן זו תהיה הובלה מתאימה אליך, מייקל, שיהיה ראשון הדוברים, שבעצם אנחנו קצת נראה מה קורה שם ואיפה אנחנו נמצאים. אז בבקשה.

בוקר טוב, שמי רועי גולדשמידט ואני חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת. לבקשת יושבת ראש ועדת המשנה, חברת הכנסת פרקש הכהן, כתבתי מסמך שסוקר תוכניות לאומיות ואסטרטגיות לאומיות בתחום הבינה המלאכותית. אתם כמובן מוזמנים לעיין בו בפורטל הוועדה או באתר מרכז המחקר והמידע.

לעניין הדיון שלנו, אני רוצה באמת להתמקד רק בכמה נקודות שיש להן בכל זאת גישה לתשתיות, אבל ראשית, כיוון שכותרת הדיון נקראת מקומה של ישראל במרוץ הגלובלי ל-AI, אז נתייחס בקצרה לנושא של הדירוגים הבין לאומיים שכבר עלו בדיון הקודם. אז בדירוג של Tortoise, ה-AI Index מיוני 2023, ישראל דורגה בדירוג כולל במקום השביעי. זה על פניו מקום מכובד מאוד, אבל הדירוג הזה משקף ירידה של שני מקומות מהמקום החמישי ב-2020 וב-2021. מה שעוד מעניין בדירוג הזה וכמדומני לא הוזכר בדיון הקודם זה דירוגים ספציפיים.

בדירוג העצימות, ה-Intensity, ישראל דורגה במקום השני, במסחור בינה מלאכותית או Commercial, ישראל דורגה במקום השלישי, אבל מאידך, באסטרטגיה הממשלתית, מדד שמייצג את רמת המחויבות של הממשלה לבינה מלאכותית, מחויבות להקצאות תקציביות ואסטרטגיות לאומיות, ישראל דורגה אז במקום ה-47. לא ברור לנו האם הדירוג הזה נובע מהעובדה שהאסטרטגיה לא פורסמה באותו שלב או שזה מעיד במשהו על התוכנה, אבל זה משהו שכדאי לשים אליו לב. ובהיבט שקשור לדיון הזה, מושא הדיון הזה, הנושא של תשתיות, ישראל דורגה במקום ה-28. מבחינת Tortoise, תשתיות זה אינטרנט, חשמל, מהדברים האלה ועד מחשוב על.

דירוג נוסף שלא הוזכר בדיון הקודם זה הדיון של חברת Oxford Insights שהכותרת שלו היא מדד המוכנות הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית. בדירוג הכולל לשנת 2023 ישראל נמצאת במקום ה-30 בעולם מתוך 193 מדינות, אבל הדירוג הזה מייצג גם כן ירידה של עשרה מקומות לעומת הדירוג של ישראל ב-2022, שאז היא דורגה במקום ה-20. הדירוג הזה גם מגדיר שלושה פרמטרים בסיסיים: ממשלה, מגזר טכנולוגי, נתונים ותשתיות. וגם כאן אפשר לזהות ירידה בדירוג בין שנת 2022 לשנת 2023. עד כאן בהיבט של דירוגים בין לאומיים.

היבט נוסף שאני רוצה להתייחס אליו זה שני משפטים על התוכנית הלאומית. אחד הדברים שעולים לדעתי מהסקירה שעשינו על התוכניות הלאומיות זה שהרזולוציות של תוכניות לאומיות ולאיזה רמת פירוט הן מגיעות מאוד שונה בין מדינות. יש מדינות שמגדירות באמת רשימה מאוד מאוד מפורטת של משימות. אפשר לראות את דרום קוריאה, הגדירה, הנספח לאסטרטגיה שלה כולל 100 משימות וכולל רשימה מאוד ברורה של מי אחראי על המימוש שלהן.

בהקשר של האסטרטגיה הישראלית או התוכנית הלאומית הישראלית, הרזולוציה היא מאוד מאוד כללית, האמירות הן אמירות הצהרתיות. ההפיכה שלהן ל-Action Items, היא דורשת איזה שהוא תהליך שאני מתרשם שהוא נעשה, אבל הוא לא נעשה באופן רשמי וסדור. כלומר, הציבור או לצורך העניין גם אנשים ממדינות אחרות שרוצים לסקור לא נחשפים לרמת הטיפול של מדינת ישראל בנושא הזה בצורה יסודית. גם בצווים הנשיאותיים של ארצות הברית אפשר לראות Action Items מאוד ברורים, אפשר לראות גם ציר זמן, כלומר עד מתי אמורים לממש את היעדים האלה. בישראל אנחנו לא רואים את הדבר הזה.

הנקודה האחרונה שאני רוצה להתייחס אליה, אנחנו מדברים על תחרות גלובלית, אז אחד האדנים המרכזיים של התחרות הגלובליים זה כוח האדם. ובהיבט הזה, מהדו"ח האחרון של סטנפורד שלא נסקר במסמך שלנו כי הוא פורסם אחריו, פורסם באמצע אפריל, אז בבשורות הטובות, ישראל מדורגת במקום הראשון מבחינת ריכוזיות של כוח אדם בתחום הבינה המלאכותית. הבשורות הפחות טובות, ששיעור הגידול בכוח האדם בישראל לעומת מדינות אחרות הוא קטן יחסית.

המגמה, זה יותר חשוב מהמספר.

כן. כלומר, הגידול בכוח. זה לא מספר, זה שיעור, אבל מגמת הגידול בכוח האדם היא קטנה משמעותית מאשר במדינות אחרות. זה אומר לא רק מדינות ענק כמו הודו, אלא גם מדינות כמו קנדה, סינגפור, אירלנד, בכולן יש שיעור גידול יותר משמעותי. והדבר האחרון זה שהנתונים של סטנפורד מצביעים על זה שיש הגירה שלילית בין 2022 ל-2023 של אנשים עם מיומנות גבוהה בתחום של בינה מלאכותית.

ואני אסיים במשפט אחד מתוך הנחות היסוד של האסטרטגיה הבריטית. והם אומרים ככה, זה תרגום חופשי: מנועי הצמיחה של התחום ופיתוח יתרון אסטרטגי בבינה מלאכותית תלויים בגישה לכוח אדם, למידע ונתונים, לכוח חישוב ולמימון נושאים המצויים בתחרות עולמית. וזה אולי In a nutshell מדגיש את העניין הזה שאנחנו לא מדברים פה על איזה שוק לוקאלי, אלא מדברים על תחרות גלובלית על משאבים והמשאבים האלה הם כמובן גם כוח חישוב, אבל גם כוח אדם ויכולת To integrate it. תודה רבה.

תודה רבה. אני ממליצה גם לעיין למי שמעניין אותו. המסמך הזה, מרכז המחקר עבד עליו הרבה, ממש חילץ הרבה מאוד מידע. אני ביקשתי את זה כדי לחשוף שהמדינות עוסקות בנושא הזה בעדיפות לאומית גבוהה. אנחנו היום ביום בכנסת, צריך להבין, כמה חדרים מכאן מתעסקים בחוק הפטור מגיוס, כמה חדרים משם מתעסקים בחוק הרבנים הראשיים, ודיון כזה, כמו שאני אומרת פעם אחרי פעם, צריך להיות ברמה של ראש ממשלה בממשלה מתוקנת כי זה חלק מהיום של אחרי שהוא כבר כאן ואני מניחה שהאנשים שישתתפו היום בדיון יטיבו לתאר את זה. תודה רבה.

עדי, שתי מילים על חוק ה-CHIP Act האמריקאי שבעצם הנשיא ביידן העביר שבא לחזק את כל תעשיית השבבים או בואי נגיד את מעמדה של ארצות הברית בתחום הזה. אז כמה מילים, אני רוצה שבשתי דקות, כמה מעמיק הוא וכמה אינטנסיבי הוא וכמה תקציבים יש בו. תודה.

בוקר טוב. לבקשת יושבת הראש, אני ועורך דין ישי לקס מהצוות המשפטי של מרכז המחקר הכנו מסמך שסוקר את החוקים שהתקבלו בשנתיים האחרונות בארצות הברית ובאיחוד האירופי שבאמת כמו שציינה יושבת הראש, נועדו לחזק את תעשיות הייצור המקומיות של שבבים ומוליכים למחצה. ובעצם החוק הראשון שנכנס לתוקף הוא ה-CHIPS Act של ארצות הברית, בחודש אוגוסט 2022.

החוק הזה חוקק בתגובה לחששות של הקונגרס האמריקאי מכך שלארצות הברית חסרה יכולת ייצור מקומית קריטית של מוליכים למחצה, ומכך שהיא מאבדת את היתרון התחרותי שלה בתעשיית המוליכים למחצה העולמית. שיקולי מדיניות שהובילו לחקיקת החוק הן בין היתר חששות של קובעי מדיניות וחברי קונגרס מפני הירידה במעמד של ארצות הברית בנוגע לייצור ופיתוח של טכנולוגיה של מוליכים למחצה.

אני אציין כאן שיכולת הייצור שלה לעומת השוק הגלובלי ירדה מ-36% בשנות ה-90 ל-10% בשנת 2020. שיקולים נוספים שהובאו בחשבון הם העלייה בתחרותיות התעשייתית והטכנולוגית מצד סין ובעצם השאיפה שלה להשיג דומיננטיות עולמית בתחום הזה עד ל-2030. בנוסף, השלכות צבאיות וכלכליות של אובדן ההובלה של חברות אמריקאיות בתחום, הסתמכות ארצות הברית על שרשראות ייצור ואספקה גלובליות שמרוכזות במזרח אסיה והאפשרות של שיבושים בשרשרת האספקה כמו שלמשל קרה במגפת הקורונה.

החוק עצמו מקצה בעצם מימון בסך 52.7 מיליארד דולר, זה נפרס לשנים 2023 עד 2027, עבור ייצור, מחקר ופיתוח של מוליכים למחצה, פיתוח והכשרת כוח עבודה וכן שיתופי פעולה עם בעלות ברית ומדינות ידידותיות אחרות. לפי החוק, המימון הזה מתבצע באמצעות מספר מנגנונים, אני לא אפרט עליהם יותר מדי, אפשר לקרוא במסמך. באופן כללי אני אציין שמדובר בהקצאות של כספים למשרדים שונים כמו למשל הקצאה בסך 50 מיליארד דולר למשרד המסחר בארצות הברית לטובת יצירת תמריצים לייצור מקומי של מוליכים למחצה. שזה יכול להיעשות בצורת מענקים, מימון הלוואות וזיכוי מס של עד 25% מההשקעות ההוניות לייצור מוליכים למחצה.

אני אציין שההקצאה למשרד המסחר מתייחסת גם לכל מה שקשור למחקר ופיתוח והכשרת כוח עבודה ובהקשר של מחקר ופיתוח מדובר שם על הקמת מרכז טכנולוגי לאומי למוליכים למחצה שיאפשר שיתוף פעולה ועבודה משותפת בין המרכז הזה לבעלות ברית נוספות. יש שם הקצאות גם למשרד החוץ עבור תיאום עם ממשלות זרות שותפות בנוגע לתמיכה בפעילויות שעוסקות באבטחת מידע ותקשורת בין לאומית וכן בשרשראות אספקה עולמיות.

יש גם התייחסות לחוק האירופי, תרצי שאני ארחיב, או שאפשר לקרוא עליו פשוט במסמך?

לא, באמת הרעיון הוא שבאמת מדינות עובדות בתחום הזה, התחלנו לדבר על זה. ובסוף, גם הנקודה שאני חושבת שלא הדגשנו מספיק ואני אשמח אם אתם תרצו להתייחס לזה גם, שיש הזדמנויות לישראל בחקיקה הזאת כי בסוף יש כאן גם כסף שממה שראיתי בסיכום שלך, הוא הולך למחקרים משותפים עם מדינות שותפות. אחרי זה נשאל גם את השאלות, איך ישראל מנצלת את ההזדמנות הזאת, האם אנחנו בכלל שם? זהו, תודה רבה, עדי. המסמכים נמצאים באתר של הוועדה ובאמת נפנה לראשון הדוברים, למייקל. אתה רוצה באמת לדבר על תחום הביולוגיה הסינתטית.

לא, בינה מלאכותית בעיקר. קצת נגיעה בביולוגיה סינתטית כי דן הגיע והוא באמת מומחה.

אוקיי. ואתה, דן, אתה תדבר, תרחיב את היריעה בנושא השני. בבקשה, מייקל, הבמה שלך.

תודה, יושבת הראש. ותודה למר גולדשמידט שהרים לי להנחתה. קוראים לי מייקל אייזנברג, אני נשוי ליפה, אבא לשמונה, כולל חמישה חיילים במערכה ושותף בקרן הון סיכון אלף, יושב ראש השומר החדש, ועל הצד כתבתי כמה ספרים בצומת של תנ"ך, כלכלה מודרנית וטכנולוגיה. תודה ליושבת הראש על ההזמנה.

שאלו אותי כמה זמן אני רוצה לדבר, אמרתי חמש דקות, בסוף זה יקח שמונה. קצת תופתעו, אבל אני רוצה להיות פה חד ומדויק. אני רוצה להודות לשתי נשים שאני חושב שעומלות בנושא הזה, גברת פרקש הכהן וגברת נעם דן ממשרד האוצר שהן כמעט היחידות שלקחו את נושא הבינה המלאכותית ברצינות הנדרשת.

כשגייסנו את הקרן הראשונה של אלף ב-2013, כתבנו במצגת שלנו על בינה מלאכותית, זה לפני מעל עשור. ב-2013 השקענו ב-Windward שעושה בינה מלאכותית לימאות, Maritime. ב-2015 בלמונייד, בינה מלאכותית לביטוח שהמנכ"ל שלה דיבר בוועדה קודמת. גם השקענו ב-Nexar שזה Edge-AI למוביליות. בקרן השנייה שלנו ב-2016 השקענו ב-NextSilicon שפיתחה ובונה מעבד מחשב על, ב-Healthy.io שמפענחת בדיקות שתן באייפון עם בינה מלאכותית, המשכנו לבינה מלאכותית לחוזים, להחליף עורכי דין, בינה מלאכותית שמחליפה רואי חשבון, בינה מלאכותית להוצאה לאור של ספרים, ועוד בתור סופר סובל חשבתי שזה חשוב.

ראינו את המגמה מוקדם וצללנו לעומק, לקחנו את המהפכה הזאת ברצינות. אנחנו נמדדים על תוצאות, מהפכות כמו בינה מלאכותית וביולוגיה סינתטית דורשות חדות, עומק ומקצוענות. המהפכה של הבינה המלאכותית שהיא המהפכה הטכנולוגית הגדולה בחיי ובחייכם, תאמינו לי, היא אירוע בקנה מידה היסטורי. כמובן היא תהיה לאט יותר מכל מה שהפרשנים אומרים ועוצמתית יותר מכל מה שאנחנו מדמיינים, כך קורה תמיד בטכנולוגיה. אבל היא מהפכה שתגע בלא מעט תחומי בחיינו כאינדיבידואלים וכאומה. שירותים, מוצרים, קבלת החלטות ברמה האישית, החברתית והממשלתית יושפעו מהמהפכה הזאת.

מרכיבי הבינה המלאכותית כפי שסיקר מר גולדשמידט וגרורותיה הם כוח מחשוב – הסיליקון, מוליכים למחצה, וכוח מחשוב במוחות האדם. אלו שני המרכיבים העיקריים לבינתיים, גם חשמל כמובן. תהיה לשני הדברים האלה השפעה דרמטית על עתידנו ואנחנו צריכים להיות בין המובילים בשניהם. לפני כמה שנים באתי לאחד מתתי המשרדים של משרד ראש הממשלה והתרעתי על אתגר המוליכים למחצה, הדברים שידידי אריאל סובלמן כתב עליהם לפני כמה חודשים. דיברתי איתם על חלופות, על אתגרי טייוואן, על ירידת קרנה של אינטל, על הצורך בברית האסטרטגית עם TSMC ועם האמריקאים, על ההסתמכות שלנו על ספקים שלא בטוח שיהיו לידנו ביום פקודה ועוד.

באותה תקופה הביאו אותי לשרת המדע דאז, פרקש הכהן והאצתי בה לקחת ברצינות את הבינה המלאכותית והתחילה עבודה. כשקמה הממשלה הזאת, שוחחתי ונפגשתי פעמים רבות עם שר האוצר, שר הכלכלה ושר המדע, השתתפתי בדיונים באוצר בנידון עם מומחים ממני. היו פגישות ועוד כמה פגישות, ראיונות ועוד כמה ראיונות, נכתבו תוכניות על ידי יואב שוהם ועופר זיגלמן ועוד, רובן עדיין במגירה, רובן עדיין במגירה.

חברים, כמו שבמאה הקודמת היו מדינות גרעיניות ומדינות לא גרעיניות, בעתיד הנראה לעין יהיו מדינות בינה מלאכותית ומדינות שלא. אין לנו פריבילגיה לא להיות מובילים, לא מספר שבע ולא מספר עשר ולא 43, צריך להיות בין השלושה המובילים. אנחנו חייבים להיות מדינת בינה מלאכותית, חייבים להשיג גישה לכוח מחשוב, לחשמל, למוליכים למחצה ולטאלנט. אם נוביל, תהיה לנו גם הזדמנות דרך הבינה המלאכותית להשפיע בעולם. במקום לראות אנטישמיות ואנטי ישראליות, אפשר להטמיע ולקדם ערכים יהודיים וישראליים, השפעת בינה מלאכותית כחול לבן ועתיקת יומין בטכנולוגיה חדשה.

אבל הטיפול הממשלתי עד היום הוא חובבני, חובבני מאוד, דיונים ודיונים ולא תוכניות מחץ. עם החובבנות הזאת אי אפשר להמשיך. תוכנית האוצר של 700 מיליון שקל היא מעט מדי כי אנחנו מאחרים. זה צריך להיות 7 מיליארד ולא 700 מיליון להחזיר לפה מוחות, אבל לא רק. איפה הצוותים שהולכים להביא את הטאלנטים לארץ? למה הם לא הוקמו במקביל? כמו שהוא אמר, איפה הביצוע? מי מסתער על זה? איפה רשימת הטאלנטים שאנחנו חייבים? אנשים שחייבים להחזיר לארץ או להביא לארץ.

מי בממשלה ובכנסת כאן יודע לדבר באופן רהוט ומשכנע על הנושא? הבית הזה מלא לצערי בחובבנים, אי אפשר להמשיך ככה. אין עומק, אין אסטרטגיה ובעיקר, אין תוכנית ביצוע, כפי שאמרת. בלי עומק ובלי אסטרטגיה, בלי מדדים, בלי צוות ביצוע שמעודדים את תפוקתו, לא את ההשקעות שבו, אלא התפוקה ודורשים ממנו אחריות, אי אפשר לנצח וצריכים לנצח.

חלק לא פרופורציונלי בעליל מנושאי תפקידים ומעמדות אחרים בבינה מלאכותית הם יהודים ישראלים. רק אתמול דיברתי עם ישראלי ב-MIT, הוא עומד בצומת שבין ביוטכנולוגיה ובינה מלאכותית, הוא מת לחזור לארץ, אבל לא יודע אם תהיה לו גישה למספיק טאלנט וכוח מחשוב כאן. שאלתי אותו, למה הגעת אליי? הוא אמר לי, אם לא אתה, אז מי כן? זו בעיה, אני לא הכתובת. תסלחו לי, אני משלם לכם על זה.

איפה מערכת המידע של הבית הזה על טאלנט? איפה החבילות הפשוטות לכוח מחשוב? איפה המלווה שיגיד להם איך חוזרים לפה? עוד דוגמה לחובבנות – הקמת מערכת הענן הממשלתית. מיליארדים הוקצבו לנימבוס, לענן. דאטה מסודר בענן חייב לבוא לפני שמפיקים תועלת מבינה מלאכותית. איפה אכיפת החוק על משרדי ושרי הממשלה לאגום את הדאטה של הממשלה באופן מיידי? למה זה לא קורה? מי אחראי על זה? עובדים פה חובבנים, כי נמצאים פה אנשים שהבינה המלאכותית נשגבת מהם. אמרו אחכמה והיא רחוקה מהם מרחק שמיים וארץ וזה לא צחוק.

זה כמו גרעין, בינה מלאכותית ב-2024 היא מפעל טקסטיל בדימונה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. בשנות ה-50 וה-60 בן גוריון בכבודו ובעצמו נפגש עם מדענים מובילים בגרעין כמו אופנהיימר וטלר, התייעץ איתם. שמעון פרס ועוד טיילו בעולם לפגוש אותם ולנסות לגייס אותם לתוכנית הגרעין. בפגישות הבינו את הצרכים איפה אפשר לפרוץ דרכים, לחדש. כמובן יכולת לשוחח באנגלית ולהבין את החומר חיונית לאירוע. כן, זה עולם גלובלי וזה למרות שחלק מהמדענים מדברים עברית.

יאמר לזכותו של ראש הממשלה שנפגש עם אילון מאסק ועוד כמה מובילים, אבל מי ממשיך את העבודה? מי מוביל פה? אנחנו מדינה עם 30 שרים וחצי טריליון דולר תל"ג, צריך להתחיל לעבוד בזה ברצינות. זה ישפיע וזה כבר משפיע על ביטחוננו הפיזי והכלכלי. אומרים שאין תקציבים, זה בגלל שיש פה בלבול בין הוצאות ממשלתיות שגורמות לאינפלציה לבין השקעות ממשלתיות שיורידו פה את יוקר המחיה. הבינה המלאכותית היא דפלציונית, היא תוריד פה את יוקר המחייה, אבל צריך להשקיע בזה, כמו שאמר מקודם הוא בעצמו, כדי להפיק ממנו תועלת.

דניאל שרייבר כבר אמר לכם שבינה מלאכותית מחליפה הרבה ידיים עובדות. השקעה של מדינה בבינה מלאכותית ועבודה רצינית תוריד פה את יוקר המחייה ואת הסרבול הממשלתי ותאיץ פה את הכלכלה, היא גם תקל על חיי האזרחים שיוכלו להנפיק פה היתר בנייה בזמן סביר. אמנם בבית הזה מוציאים כסף על סוכריות, על כל שטות שאין להם ולאדם החציוני בישראל כלום ושום דבר. עבודה רצינית בבינה מלאכותית תשפיע על חיי כולנו וכל צאצאינו והיא דורשת רצינות והשקעה רצינית.

איליה, ממקימי OpenAI גדל פה, מישהו פנה אליו והציע לו חצי מיליארד דולר להגיע לפה להקים מעבדה? מישהו הגיע אליו? התשובה היא שלא. לא ייתכן שהאמירתים לוקחים אותנו בסיבוב והצרפתים גם כן. אם האוצר לא יודע לתעדף את ההשקעה הזאת על פני שטויות שלא כדאי לפרט פה מה נעשה. לא קיצוץ רוחבי להשקעה בתשתיות, לא חובבנות כמו דו"ח המכס של משרד הכלכלה, עבודה רצינית. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד בקרב הזה, זה חיוני לעתידנו. ואין פה מצב שאנחנו ניתן לכם להפסיד במלחמה הכלכלית והביטחונית הזאת בגלל האיטיות, חוסר הידע והחובבנות. חייבים פה לנצח ולעבוד כמו שצריך ולא כחובבנים. תודה.

תודה רבה, מייקל, תודה רבה על הדברים המאוד חשובים שלך. אני כמובן מסכימה עם כל מילה, אני חושבת שבדיון הקודם, אם אתה היית צופה בו והיית רואה את כל המדינות, את גודל המרוץ שבעצם כל המדינות נמצאות בו ואנחנו לא נמצאים באירוע הזה, לטעמי, בכלל. תודה רבה ואני כמובן מסכימה עם כל מילה.

ונעבור לדן, ד"ר דן דוידי, מנכ"ל ומייסד אור. התחומים שבהם אתה עוסק הם ביולוגיה סינתטית ואני רוצה כמו שדיברנו קודם, קודם כול שתסביר למי שצופה בדיון הזה, למשתתפים בדיון הזה, מה זה. הביו-קונברג'נס נחשב למילה נורא גדולה, נורא מסובכת ובעצם זה הכול. אז דבר, תציג, תתן לנו את התובנות שלך ואת הדעות שלך, איפה ישראל צריכה להיות, איפה ישראל נמצאת. למרות שרשות החדשנות תדבר ותציג פה אחריך, אני אשמח אם אתה תגיד כבר כעת מה אתה חושב על העבודה שנעשית בתחומים האלה. בבקשה.

טוב, תודה רבה, תודה על ההזדמנות לדבר פה וקשה לדבר אחריך, מייקל. אז פעם הבאה שימי אותו אחריי בבקשה.

כן. בכלל הייתי צריכה לשים אותו אחרון שכולם יישארו כדי לשמוע.

אני ביולוג, ד"ר לביולוגיה סינתטית אפשר לומר, למרות שגם בעצמי לא כל כך ידעתי מה זה עד לפני כמה שנים. כדי שכולנו נהיה על אותו הדף כמו שאומרים, ביולוגיה סינתטית היא בעצם היכולת שלנו, שהיא יחסית חדשה ומאגדת בתוכה כלים שונים, כולל אגב בינה מלאכותית, כדי להפוך ביולוגיה לכלי בידי היוצר, היכולת שלנו לייצר אפליקציות חדשות, פונקציות חדשות, יכולות חדשות באמצעות כלים ביולוגיים. זה משהו שמתאפשר בעקבות יכולת להנדס DNA, להנדס גנום בצורה חסרת תקדים, מי ששמע על CRISPR או דברים מהסוג הזה, באמצעות היכולת להפיק מידע מניסויים ביולוגיים בצורה חסרת תקדים באמצעות התפתחויות רובוטיות וכאלה ובאמצעות יכולת לפענח ולהסיק מסקנות מהמידע הזה גם באמצעות בינה מלאכותית.

כל הדבר הזה אפשר בעצם לתחום חדש-ישן לקום, אבל ביתר שאת, שנקרא ביולוגיה סינתטית שמאגד בתוכו כמובן הרבה מאוד כלים ומאפשר לנו לעשות דברים חדשים. מה זה דברים חדשים? זה יכול להיות דברים משעממים ולא מעניינים, אבל זה גם יכול להיות דברים שנוגעים בחיים של כולנו כמו למשל חיידקים שמפרקים פלסטיק או תרופות שמגיבות לגירוי חיצוני בצורה מתוחכמת ויכולות להפעיל את עצמן באזורים מסוימים בגוף, נוגדנים חדשים, זה יכול להיות צמחים שיכולים לייצר יותר סוכר על יחידת שטח.

כל הדברים האלה נופלים תחת ההגדרה של ביולוגיה סינתטית והרבה פעמים אנחנו גם רואים שימושים בעולם תוכן אחד וממשילים אותו לעולם תוכן אחר. למשל גידול של חזירים מהונדסים גנטית לטובת השתלות בבני אדם, אוקיי? מחיקה בעצם של קולטנים בחזיר שיאפשרו קליטה נוחה של האיברים מחזיר בבני אדם לטובת השתלת איברים ללא הגבלות. כל הדברים האלה קשורים לביולוגיה סינתטית וגם מה שאנחנו עושים, שתכף אני אספר עליו בכמה מילים. וגם בגילוי נאות, מייקל, שהוא באמת המשקיע הכי טוב בעולם הוא גם המשקיע שלי אז אני משוחד.

אבל אני בעצם במהלך הקריירה שלי עברתי מסלול אקדמי רגיל, גדלתי 15 שנה באקדמיה, יש לי תואר ראשון ושני מאוניברסיטת תל אביב, דוקטורט ממכון ויצמן. עסקתי הרבה בצומת שבין פחמן דו חמצני והאנושות, אפשר לומר ככה, מה אנחנו עושים עם פחמן דו חמצני, לאן הוא הולך ולאן אנחנו הולכים, איך אפשר לשפר את התהליכים השונים האלה באמצעות כלים של ביולוגיה סינתטית. ובהמשך עברתי לבית הספר האנטישמי הרווארד מדיקל סקול, שם עשיתי בהתחלה תואר בתר דוקטורט בעצם, אחר כך הפכתי להיות חבר פקולטה והקמתי שם מרכז לביולוגיה סינתטית.

ובהמשך עברתי למרכז הפרויקטים המיוחדים של אמזון, חברת האריזות והמשלוחים שיש לה גם כשלעצמה מרכז פרויקטים מיוחדים שכפוף למנכ"ל באופן ישיר. ושם עבדנו על פרויקטים אסטרטגיים בתקציבי אמזון, אנחנו מדברים על סדר גודל של 400 מיליון דולר, רק לשם השוואה, כל התקציב של המרכז שלי בהרווארד היה 25 מיליון דולר, בשביל לנסות למצוא דרך להשתמש בפחמן דו חמצני לצרכים אסטרטגיים של הארגון.

הגעתי למייקל אחרי חמש שנים בארצות הברית ובעצם הצטרפתי לקרן כיזם הבית של הקרן ולפני חצי שנה הקמנו את אור.

החזרתי מוחות טובים.

הוא הצליח, הוא לא נתן לי חצי מיליארד דולר, אבל אנחנו צריכים לדבר על זה. אז הגעתי בעצם עם המשפחה, דרך אגב, נשוי ואב לשלושה וכלב כמובן. הגענו חזרה לישראל, הצטרפתי לקרן בשביל להבין איך אפשר לקחת את עולם הביולוגיה הסינתטית והתשתיות, שתכף נדבר על החידוד הזה בין תשתיות לתשתיות, למה בדיוק אני מתכוון כשאני אומר את הדברים האלה, לאיך אפשר לקחת את הביולוגיה הסינתטית ולנסות לייצר פה תהילה מספיק חזקה שתענה על צרכים אסטרטגיים של מדינת ישראל.

זה לא היה קל לעזוב את החוף של קליפורניה, אבל זו באמת הייתה שליחות לאומית והרגשתי שזה המקום לעשות את הדברים האלה והחלטנו להתמקד בדבר כפרויקט ראשון בעצם, הכוונה היא לייצר, נקרא לזה מאגד של פרויקטים שיגעו בנושאים אסטרטגיים למדינת ישראל. הפרויקט הראשון היה להפוך פחמן דו חמצני לדלק טילים, דלק טילים לשיגור רקטי לחלל שהוא גם אותו דלק שמשמש למטוסים, מטוסי קרב או מטוסים לטיסות ארוכות טווח.

יש בעיה בעולם התעופה, כל דבר שרוצה לעלות לשמיים, בין אם הוא טיל או בין אם הוא מטוס לא יכול להשתמש באנרגיה חשמלית רגילה של סוללה, הצפיפות האנרגטית לא מספיק גבוהה. ולכן אנחנו צריכים להשתמש בנפט ונפט הוא גם גיאופוליטי מאוד וגם הולך ונעשה נדיר יותר, בעיקר במובן של הטוהר שלו, כלומר, כמה הוא נקי. זה לא שהנפט הולך ונעלם מהעולם, כן? אנחנו משתמשים בו, אבל יש עוד מספיק נפט, נפט נקי זה כבר סיפור אחר. ונפט נקי הוא מצרך חיוני לתעשיית הטילים וכמובן גם לתעשיית המטוסים.

והחלטנו שהאתגר שאנחנו ניגש אליו מתוך הסתכלות שהיא גם אסטרטגית אבל כמובן גם כלכלית, כי זו המטרה בסופו של דבר של השקעה כלכלית של קרן הון סיכון, איך מחזירים למשקיעים את הכסף. נבחר מוצר ראשון, דלק טילים, שאנחנו יכולים לקחת פחמן דו חמצני ולהפוך אותו להיות דלק טילים. מבחינה קונספטואלית, אנחנו הופכים את תהליך הייצור. במקום לקחת נפט שהוא מרק שחור מלוכלך ולנקות ממנו כימיקל מסוים, אנחנו לוקחים פחמן דו חמצני שהוא גז נקי אם תרצו ואפילו בריכוז גבוה באוויר, ואנחנו בונים ממנו מחדש את אותה המולקולה הכימית שיכולה להיכנס לתוך מנוע ולא צריכה לייצר שינוי תשתיתי במנוע.

הדבר הזה כמובן יכול להיות מתורגם לאיזה חומר שנרצה. ולראיה, ממשלת ארצות הברית לפני כמה שנים, אני חושב שזה היה בחסות DARPA, המפא"ת האמריקאית, או הפוך, מפא"ת היא ה-DARPA הישראלית, הגדירה 1,000 מולקולות כאלה כמולקולות אסטרטגיות שארצות הברית צריכה להיות מסוגלת לייצר באופן עצמאי. והדרך לייצר אותן, כמו כל דבר בעולם בסופו של דבר, כמעט תמיד זה בתהליך ביולוגי. כל מה שאנחנו אוכלים וכל מה שאנחנו נוסעים עליו וכל מה שאנחנו לובשים הגיע בסופו של דבר בראש ובראשונה מתהליך ביולוגי.

ולכן השאלה היא איך מייצרים תשתית ליצירת תשתית, איך אנחנו מגדירים מהם הכלים שנצטרך על מנת להבטיח את ייצור הדלק שלנו בעתיד, את ייצור המזון שלנו בעתיד ואת ייצור החומרים החיוניים למשק הישראלי. וזו ההבחנה שאני עושה בין תשתיות כי מבחינתי תשתית אנרגיה היא דבר אחד, אנחנו צריכים את המפעל שיוכל לייצר את האנזים שמייצר את הדלק, ואנחנו צריכים גם את ההשקעה בתשתיות מחקר ותשתיות פיתוח כדי שיוכלו להביא אותנו למקומות שבהם נוכל לייצר את הדבר הזה.

אני חושב, ביקשת, יושבת הראש, לדבר על ההבדל בין מה שרשות החדשנות מתמקדת בו או לצורך העניין, אם לחלוטין מתמקדת רק בו, אבל רשות החדשנות עסוקה המון ביצירת התשתית הזו בתוכנית הביו-קונברג'נס. אני באופן אישי כאמור לא יודע מה ההבדל בין ביו-קונברג'נס לביולוגיה סינתטית, אני אפילו לא יודע מה זה ביולוגיה סינתטית. מבחינתי מה שחשוב זה לא הכלי, זו המטרה. אם אנחנו צריכים לעבור דרך ביולוגיה, זה על הכיפאק, אבל אם לא, זה גם טוב, אפילו יותר טוב, אומר את זה ביולוג.

אנחנו רוצים בסופו של דבר להגדיר מטרות, ממשלת ארצות הברית ידעה לעשות את זה טוב מאוד. היא הקימה בשנים האחרונות בחסות ממשל ביידן גם את ה-Inflation Reduction Act שמקדם באופן מאוד מאוד אגרסיבי ייצור של מימן ירוק כדרייבר לאנרגיה מתחדשת וכמובן גם את ה-Bio Production או Bio Manufacturing Initiative שמתקצבת בבערך טריליון דולר ייצור של חומרים שונים באמצעים של ביולוגיה, של פרמנטציה. הם לא קבעו ליזמים או ליצרנים איך לעשות את זה, הם אמרו מה הם רוצים שיקרה ותקצבו בהתאם דרך סובסידיות ודרך השקעה בתשתיות את הדרך לעשות את זה.

אני חושב שרשות החדשנות עסוקה בהקמת התשתיות, בהכשרת ההון האנושי. ממשלת ישראל צריכה, כמו שהיא ידעה להקים את כיל בזמנו או את מפעלי הזיקוק בחיפה, להקים את התשתית הפיזית כדי לעשות את הדברים האלה בפועל, אנחנו נדע לעשות אותם.

ואם אני יכולה אבל לחדד את מה שאתה אומר, כששוחחנו גם דיברת על זה שאתה חושב שלישראל יש יתרון מיוחד בלהתמקד בתחומים של ביולוגיה סינתטית שנוגעים בתשתיות של העולם ובכלל. כלומר, ביולוגיה סינתטית בתחומי אנרגיה, ביולוגיה סינתטית בתחומי המים, ביולוגיה סינתטית בתחומי המזון.

התשתית של העולם, כלומר, אני רוצה שתחדד את הנקודה הזאת כי לי היא קצת חידשה בתור מי שהייתה שרת החדשנות וגם כמובן תמכה בחלק מהיוזמות החשובות של רשות החדשנות בביו-קונברג'נס ונשמע עליהן. וגם העברנו למשל את תוכנית הקליימטק בתקופת בנט, אני והשרה להגנת הסביבה ושרת האנרגיה.

אז אני רוצה שתחדד את הנקודה הזאת, כי ביו-קונברג'נס זה המון, זה ברפואה כמו שאמרת, זה בהכול. זה שילוב בעצם של ביולוגיה וטכנולוגיה בהמון היבטים. אז תגיד לנו מה חשוב שמדינת ישראל תעשה, כמו שמייקל דיבר קודם, כי זה לא מספיק לפזר את זה ככה מה שנקרא בלי פוקוס, צריך לנסות לכוון למטרות מסוימות.

בסדר גמור, תודה, אני אכן אחדד את הדבר הזה. אני חושב שיש נטייה מאוד טבעית ומאוד הגיונית כשחושבים על ביולוגיה, לחשוב על פארמה, לחשוב על תרופות - איך אנחנו יכולים לייצר תאי גזע, איך אנחנו יכולים לייצר תרופות ביולוגיות. נסתובב קצת בעולם, נראה מה קורה בבוסטון עם צפיפות בתי החולים, צפיפות המחקרים וצפיפות האקדמיות שיש שם, נבין שזה קרב שאין לנו יכולת לנצח אותו, אז חבל שנתחיל אותו.

בואו נתמקד בדברים שאנחנו יכולים להביא יתרון יחסי והם באמת אותם הדברים, אני קורא להם המפתיעים, שאנחנו יכולים להביא את ההייטק ללואו טק. אם אנחנו יודעים להביא אנזימים לייצור של דלק, זה חדש, אין לבוסטון יתרון יחסי בעניין הזה. אם אנחנו יודעים לייצר טכנולוגיות מים חדשות, אין לבוסטון יתרון יחסי בעניין הזה.

אם אנחנו יודעים להביא אנרגיה מתחדשת יעילה יותר וזולה יותר, למעשה יש לנו יתרון על פני ארצות הברית כי רק אתמול הייתה לי שיחה עם בכירים באמזון שקונים היום כל קילוואט חשמל מתחדש שיש כי הם צריכים לספק את השרתים שלהם באנרגיה ירוקה וליזמים האחרים שמפתחים טכנולוגיות נגמר החשמל המתחדש. אנחנו יכולים להבטיח כמדינה שזה לא קורה, שלטובת צרכים אסטרטגיים של מדינת ישראל אין אמזון או גוגל, לא רוצה להגיד אנבידיה, שקונים את החשמל המתחדש הזה ושותים אותו מצרכים לאומיים אסטרטגיים.

אלה דברים שמדינת ישראל יכולה להשקיע בהם ואני חושב שרשות החדשנות עושה הרבה אבל לא עושה מספיק בתחומים האלה. בעיקר מתמקדת בעולמות של רפואה וחדשנות בעולמות הרפואה, שאני חושב שהם חשובים, אבל הנטייה הטבעית ללכת לשם היא כי ה-Unit Economics הוא גבוה יחסית עבור היזמים. ובעיניי, רשות החדשנות צריכה להיות במקומות שבהם יש כשל שוק, לא במקומות שבהם השוק יכול להתקיים. ולכן אין צורך להשקיע במקומות שבהם אפשר להרוויח כסף, יש צורך להשקיע במקומות שבהם קשה לייצר מודל כלכלי.

דיברת על נושא האקלים. אומר את זה כמי שמקבע פחמן כבר 15 שנה, נושא האקלים הוא חשוב, אבל הוא לא יכול להיות דרייבר כלכלי. מדינת ישראל קטנה מדי בשביל להשפיע על טביעת הפחמן העולמית. חשוב שלא ישתמע אחרת, חשוב מאוד שנצמצם את פליטות גזי החממה, אבל חשוב מאוד שהפוקוס יהיה איך אנחנו יכולים לייצר בראש ובראשונה תשתית טכנולוגית.

כשאני מייצר דלק טילים מפחמן דו חמצני, אני לא עושה את זה כדי להוציא פחמן מהאטמוספירה, זה תוצר לוואי של התהליך. אני עושה את זה כי אני יכול למכור את דלק הטילים הזה ב-15 דולר או 20 דולר לגלון לעומת ב-3 דולר לגלון אם הוא היה מלוכלך, אם אני יכול לקבל אותו נקי מפחמן דו חמצני, אוקיי? אני חושב שזה חידוד מאוד מאוד חשוב. עוד פעם, שלא ישתמע שלא צריך לצמצם גזי חממה, אבל שכן ישתמע שכשלעצמה, קיימות היא לא מודל עסקי.

זה לא סותר, אתה מדבר על איזה פוקוס צריך להיות בתעשייה, איך אנחנו לוקחים יתרון יחסי של המדינה ודוחפים אותו קדימה, או משהו שישרת את ישראל במיוחד. זה לא סותר ממדיניות הגנת סביבה שהיא חיצונית לדיון כי היא בכלל איך ישראל עושה. עכשיו, אני בטוחה שרשות החדשנות תדבר, הרשות עובדת הרבה דרך אגב, אני יכולה להעיד, גם בנושא של אנרגיה, גם בנושא הזה במעגלים נוספים ואני לא מעט הצגתי בכנסים את עמדת הרשות שישראל צריכה לא להיות רק בסייבר ובשירותים.

אני גם יכולה להגיד לך כמי שעסקה באנרגיה המון שנים שאני רוצה לחזק את מה שאתה אומר. ישראל היא טסט קייס עולמי בנושא אנרגיה סולארית, ולמה אני מתכוונת? אין עוד מדינה בעולם עם כאלה אחוזים של אנרגיה סולארית מהבחינה הזו שמעל ל-95% מהמתחדשות של מדינת ישראל זה סולארי. אין בעצם תמהיל של רוח, של טכנולוגיות נקיות אחרות שמאזנות אחת את השנייה. ובישראל בעצם בגלל התנאים הדמוגרפיים שלה, מעל ל-95% מהאנרגיה המתחדשת שלה היא כל כולה אנרגיה סולארית. וזה יוצר אתגרים טכנולוגיים של אחסון, כל מיני אתגרים של פיקים שאין להרבה מדינות אחרות ונותן כאן כר פורה לפתח טכנולוגיה שנוגעת למשל באנרגיה ובשילוב של דלק פוסילי עם אנרגיה סולארית במיוחד דרך אגב. אז אלה שני הסנט שלי.

נכון, אני מסכים. אני רק אעיר על הנושא הזה שאמנם רשות החדשנות באמת עסוקה באנרגיה ובתחבורה, אבל אין תכלול של האירוע. כלומר, זה שיח שונה.

נכון.

יש את תוכנית הביו-קונברג'נס, היא עוסקת בזה ואין התייחסות לאנרגיה.

נכון, כי בסוף גם פוקוס זו החלטת מדיניות, זו ממשלה שצריכה לשבת ובלי להתבייש להגיד, הולכים לכיוונים האלה. וכל הגופים האלה כפופים למדיניות ממשלה שלא ממש קיימת, צריך להגיד את זה. אז סיימת?

אני יכול לדבר לנצח.

תודה, תודה רבה, אתה יכול ללכת לדבר עם מייקל על תנאי השכר שלך, אבל באמת אנחנו עוברים לנתי אמסטרדם מאנבידיה. אנחנו טיפה מחברים בין הדיון הקודם בנושא התשתיות לדיון הנוכחי, אבל באמת, הדיון הוא כל כך כל כך חשוב, כל כך אסטרטגי. אז קודם כול, אני רוצה להגיד לך תודה רבה שאנבידיה מכבדת אותנו בדיון הזה, אתם השחקנים המובילים בעולם, מעסיקים משמעותיים מאוד, אני מניחה שאתה תציג את כל הדברים האלה בתעשייה הישראלית. ובבקשה, אנחנו רוצים לשמוע אותך.

(הצגת מצגת)

מעולה, אז קודם כול תודה רבה על ההזמנה להציג בפניכם. כמה מילים ככה למי שלא מכיר את אנבידיה: אנבידיה היא בעצם חברה טכנולוגית, מובילה עולמית בתחום של בינה מלאכותית. אנחנו מפתחים טכנולוגיה, גם תוכנה וגם מפתחים מחשבי על כדי באמת לסייע כמעט לכל תעשייה היום בעולם בלשלב בינה מלאכותית במה שהיא עושה ואנחנו פותרים בעיות שכמעט בלתי אפשרי לפתור אותן.

תחשבו שיש בחברה קבוצות של אנשים שמתמחים כל אחד בתחום אחר, נניח בתחום הרפואה יש פה הרבה מאוד אנשים, אבל רופאים וכימאים וביולוגים שמכירים את התחום הזה ולומדים את השפה הזאת ויודעים איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לזה להשתנות ולעשות טרנספורמציה לתעשייה הזאת. וכך בתחום של רכבים אוטונומיים, תחומים של פיננסים, הרבה מאוד תחומים, ואנחנו בעצם עוברים תעשייה תעשייה ובונים איתה את היכולות לשנות את התעשייה הזאת.

אז קצת לגבי הפעילות בישראל, אנחנו למעלה מ-4,000 עובדים, אני הצטרפתי ב-2017, ממש להקים את הפעילות בארץ וגדלנו פי שניים מאז הרכישה של מלאנוקס ב-2019 ואנחנו עדיין בקצב גידול וגיוס כוח אדם מאוד משמעותי בארץ. יש כאן מרכז פיתוח שמפתח הרבה מאוד טכנולוגיות, גם בתחום השבבים, מעבד CPU, DPU, כל מיני שמות של סוגים של מעבדים שעוזרים לבינה המלאכותית או לתחום הזה שנקרא מחשוב מואץ להתקדם, וגם מפתחים הרבה מאוד תוכנה ויש פה ממש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שבונה את הטכנולוגיות של העתיד, בונה אותה פה ומפה יוצאת לכל העולם.

יש לנו למעלה מ-1,000 סטארטאפים בישראל שאנחנו עובדים איתם בצורה צמודה כחלק מתוכנית שבה אנחנו תומכים, אנחנו שותף טכנולוגי של חברות סטארטאפ. חברות שהוזכרו פה, Nexar ואחרות, רוב החברות היום בתחום בינה מלאכותית מייצרות ערוץ התקשרות וקשר עם אנבידיה, אנחנו עוזרים להן לעלות על הטכנולוגיה בצורה מהירה, להאיץ את המחקר ואת הפיתוח שלהן. וכמובן שאנחנו עובדים בקשר רצוף מאוד עם כל התעשייה בישראל, החל מתעשיית הבריאות, שזו עבודה גם עם בתי החולים, גם עם חוקרים באקדמיה כדוגמת דן ואחרים וגם עם גופי האנטרפרייז.

יש פה למעלה מ-400 מרכזי פיתוח של חברות גלובליות בישראל שמשתמשות בטאלנטס בישראל כדי לפתח את טכנולוגיות הבינה המלאכותית הבאות שלהן. חברות גלובליות, חברות ענק שנמצאות פה בישראל ובאמת לאחרונה גם הכרזנו על הקמה של מחשב על בישראל שנקרא Israel-1 לצורכי מחקר ופיתוח ובעצם זו הייתה הכרזה, זה אחד מעשרת המחשבים המהירים בעולם וזה כחלק מההשקעה של אנבידיה באמת בלתמוך באקוסיסטם בישראל ולעזור לתעשייה פה להתפתח.

כמובן שזה לא מספיק כי לצד זה אנחנו צריכים גם תמיכה של המדינה כדי באמת לעזור למגוון רחב מאוד של תעשיות. קשה מאוד להגיע לכולם ולתת מענה לכולם ולעזור להם להאיץ את, נקרא לזה עבודת חייהם, בסדר? כי זה מה שאנחנו רואים. אנשים שהיום מתעסקים בבינה מלאכותית, אם זה באקדמיה ואם זה במקומות אחרים, ממש עובדים על עבודת החיים שלהם. אנחנו רוצים לעזור להם לעשות את זה בצורה הכי מהירה שאפשר ולהגיע לתוצאות הכי טובות שאפשר.

אז באמת איך זה התחיל? אז ב-2012 הייתם רואים תמונה כזו, היינו מראים למחשב מיליון תמונות של חתול והוא היה יודע לזהות, בפעם הבאה שהוא יראה תמונה של חתול, הוא היה יודע להגיד שזה חתול. מאוד פשוט, מכונה, פעם ראשונה שהיא למדה לזהות פיקסלים בתמונה ולפי זה לדעת לזהות את האובייקט שהיא רואה בתמונה. היום אנחנו מדברים על משהו שהוא הרבה יותר גדול ומורכב, אנחנו כבר רוצים ללמוד ולהבין כמעט כל דבר. להבין כמובן טקסט, להבין תמונות, להבין שפה, להבין חומצת אמינו, אוקיי? חומרים בטבע, ואפילו להבין גלי מוח.

אנחנו רוצים לא רק להבין וללמוד, כל משהו שיש לו איזה שהוא סוג של תבנית, אנחנו יכולים ללמוד אותו ולהבין אותו, אנחנו רוצים גם להיות מסוגלים להעביר מידע מסוג אחד לסוג שני. אני רוצה לכתוב חתול ושהמחשב ייצר לי חתול, אוקיי? תמונה של חתול. ואני רוצה להגיד משהו ושהמחשב יבין אותי.

זה לא סוד שכל אחד מאיתנו פה בחדר, אם הוא יסתכל רגע על הטלפון שלו, הוא משתמש כנראה בהרבה מאוד אפליקציות שמתחת למכסה המנוע יש בינה מלאכותית שעושה את העבודה הזאת. אז העולם הזה של להבין וללמוד כל דבר מצריך תשתיות חישוביות ענקיות. כי ללמד שפה וללמד שפה ביולוגית וללמד שפה פיננסית, אנחנו צריכים כוח מחשוב מאוד גדול כדי ללמוד את השפה, להבין את הקונטקסט, להיות מסוגל מה שנקרא לייצר תובנות ואינטליגנציה.

עוד דבר שאנבידיה עושה זה בעצם היכולת להקים תאומים דיגיטליים. מה זה תאום דיגיטלי? לפני שאני הולך ומקים מפעל ענק ומשקיע מיליארדים, אני רוצה לבנות איזה שהוא תאום דיגיטלי שלו ולשחק עם התאום הדיגיטלי הזה. להיות מסוגל לנבא מה יקרה אם על התאום הדיגיטלי.

אז כחלק מהתחום הזה, אנבידיה עשתה ממש רפליקה של כדור הארץ, זה פרויקט מאוד חדשני שנקרא Earth 2 שבו אנחנו בונים תאום דיגיטלי של כדור הארץ ויכולים לזהות ויכולים לחזות אסונות שיכולים להגיע ועוד אלו ואלו דברים ובעצם לנטר ולהיות מסוגלים להגיב לסיכונים לפני שהם קורים. אז גם התחום של התאום הדיגיטלי הוא תחום מאוד מאוד מתפתח. תחשבו לא רק על מזג אוויר, תחשבו על כל המפעלים היצרניים וכן הלאה, רובוטיקה כמובן, היכולת לאמן רובוטים בסביבה וירטואלית. זה תחום מאוד מאוד מתפתח.

אחד הדברים שהניעו את תעשיית הבינה המלאכותית זה מה שנקרא בינה מלאכותית יוצרת. בינה מלאכותית יוצרת זה מה שאמרתי, היכולת שלי לכתוב חתול ולקבל תמונה של חתול, היכולת שלי לייצר מידע, לייצר דאטה, דאטה סינתטי ובעצם על ידי זה לקצר את הזמן שלי שאני פותר בעיות מורכבות. ובעצם התעשיות, התחומים שאנחנו רואים שהם משנים ברמה של מדינות, אז כמובן, הנושא הראשון הוא חדשנות. איך אפשר לייצר חדשנות כמעט בכל תעשייה? אז באמת, ישראל היא מדינה שיש בה הרבה מאוד, המוח שלנו כל הזמן חושב על חדשנות, כל הזמן מנסה לייצר דברים חדשים ובאמצעות בינה מלאכותית אנחנו עוזרים לדבר הזה לקרות.

כמובן לייעל את כוח העבודה. אנחנו תמיד אומרים שהעובדים העתידיים הם עובדים שישתמשו בבינה מלאכותית, פשוט מאוד. והם אלה שישתלבו בצורה יותר טובה בתוך התעשייה. אז לייצר מקומות עבודה חדשים, לייצר בכלל תחרותיות בתוך שוק העבודה באמצעות השימוש בבינה מלאכותית. כמה מכם היום כשהם רוצים לפתור איזו שהיא בעיה נכנסים ל-ChatGPT ומנסים לקבל את התשובה מתוך המערכת הזו? והם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לעזור לכם להיות יותר טובים ולדייק יותר את היכולות שלכם.

כמובן מדע. אני יכול להגיד לכם שיש פה מדע מדהים בישראל, אנחנו פוגשים כמעט כל חוקר שעושה בינה מלאכותית. כשהתחלתי ב-2017 זה התחיל במדעי המחשב, לאחר מכן, אנחנו היום, אין כמעט פקולטה באקדמיה שאין בה בינה מלאכותית. כמובן שתחומים כמו קיפול חלבונים ותחומים מגוונים, תעשייה וניהול, כולם משלבים בינה מלאכותית בפנים. ובאמת אנחנו צריכים לעזור לאותה תעשייה ולחוקרים לעשות טרנספורמציה.

חוקר שרוצה לפתח משהו שהוא משימת חייו צריך גישה למחשוב על כדי להאיץ את המחקר שלו, כדי לפרסם כמה שיותר מאמרים ולעשות את זה כמה שיותר מהר. הוא לא צריך להתחרות על משאבים, הוא צריך לקבל גישה למשאבים האלה בצורה מיידית. ואנחנו היום לצערי נתקלים, יש גראנטים ויש כל מיני, מה שנקרא דרכים של חוקר לנסות להגיע לתשתיות ולפעמים זה לוקח זמן. כן, מרכזי החישובים באקדמיה מנסים לבנות יכולות, אבל עדיין, קצב ההתקדמות וקצב הפיתוח הוא מאוד מאוד גדול שמצריך להיות מוכן.

הדבר הרביעי זה כמובן התרבות. תמיד מדברים על זה, למה צריך מחשוב על בישראל, פה מקומית? כי התרבות שלנו היא פה, השפה העברית זו שפה שאם אנחנו לא נלמד מחשב להבין אותה, אנחנו כמדינה, אף אחד אחר לא ילמד. זה לא שאנחנו איזו שפה שמאות מיליונים של אנשים דוברים את השפה. אנחנו צריכים לוודא שהשפה הזו תובן על מגוון התעשיות שהיא משרתת. זאת אומרת, השפה שלנו בעולם הבריאות, שפה עברית עם מינוחים ושפות אחרות ובבתי ספר וכן הלאה וחייבים לייצר משהו שישמר את התרבות שלנו. ואיך נשתמש בבינה מלאכותית לשמר את התרבות? אנחנו עשינו פרויקט מרתק לפני כמה שנים ביד ושם, עם הרבה מאוד מידע שיש שמה, איך אפשר לשמר את ההיסטוריה שלנו. זה משהו שחשוב שיקרה ויקרה ברמה שהיא מקומית כדי באמת להגן על התרבות שלנו.

אז איך אנחנו עוזרים באמצעות בינה מלאכותית יוצרת, מה התחומים שבהם אנחנו רואים מדיניות שמשתנה? אז כמובן החל מהנושא של ביטחון לאומי ודרך נושא של שירותים שהם יותר פרסונליים לאזרח. תחשבו שאם אני היום מתחבר לאיזו שהיא מערכת ממשלתית, למה לא יכול להיות ChatGPT למערכות הממשלה? אני רוצה לשאול שאלה, יש דאטה מרובה במשרדים שונים, תנו לי יכולת לשאול שאלה ולקבל תשובות מדויקות על מה שקורה כדי להציע שירות הרבה יותר טוב לאזרח.

כמובן שכל הנושא של אכיפה ורגולציה, גם בזה בינה מלאכותית עוזרת. אם זה לאכוף, לא יודע, אלימות שקורית בפארקים או לייצר איזו שהיא יכולת של למידה חכמה מהרבה מאוד מידע שנאסף בתוך הערים שלנו, דרך כמובן הנושא של מזג אוויר שציינו, תכנון ערים.

והדבר החשוב בנוסף הוא כל הנושא של חינוך ואיך מפתחים יכולות. איך אנחנו יכולים כבר מבית הספר התיכון ללמד בינה מלאכותית בתוך מסלול הלימודים? אנחנו עשינו את זה בסייבר, למה לא לעשות את זה גם בבינה מלאכותית? זה פה להישאר, אז עדיף שהילדים כבר ילמדו ויכירו. אז כן, הם משתמשים באופן פרטי, אבל צריך להכניס את זה מבתי הספר דרך הגיוס לצבא, דרך האקדמיה ולאחר מכן, כשהם יגיעו כבר לתעשייה והם יגיעו כדי להיות מה שנקרא נכס מניב של המדינה, הם כבר יהיו עם הרבה מאוד יכולות והבנה של התחום הזה.

אז מה בעצם צריך כדי לבנות את הטרנספורמציה הדיגיטלית הזאת בעולם ה-AI כדי לענות לנושאים שדיברנו? אז קודם כול, צריך אסטרטגיית AI. היו כמה ועדות, אני חושב שבצד הזה של, נקרא לזה התכנון האסטרטגי, יצאו הרבה מאוד מסמכים לגבי האסטרטגיה. צריך מדיניות, צריך אקוסיסטם. האקוסיסטם פה בישראל הוא אדיר, אוקיי? יש פה כמות אדירה של הון אנושי, של סטארטאפים, של חוקרים ויש גם דאטה, יש גם הרבה מאוד מידע. אתם יודעים שבתחום הבריאות, אחד מגופי הבריאות, הוא מחזיק את כמות המידע שהיא מספר שתיים בעולם, מידע רפואי. אנחנו צריכים למנף את זה כדי לקבל אינטליגנציה מתוך הדאטה הזה. אם זה על מסמכים רפואיים ואם זה על עוד דברים נוספים.

והדבר האחרון זה התשתיות. ללא כוח מחשוב, ללא מחשוב על, יהיה כמעט בלתי אפשרי לאפשר לחוקרים האלה להאיץ את המחקר. וזה משהו שצריך לרוץ איתו כמה שיותר מהר ולא לחכות. מה זה אומר תשתית? יש מושג חדש, אתם יודעים, בעבר, כדי לייצר חקלאות היינו צריכים שדות, כדי לייצר אנרגיה היינו צריכים מה שנקרא לייצר חשמל.

היום כדי לייצר אינטליגציה אנחנו צריכים מפעלים שנקראים מפעלי בינה מלאכותית. מפעלי הבינה המלאכותית האלה, מכניסים להם מצד אחד מידע, יש פה כוח מחשוב מאוד מאוד גדול ומצד שני יוצאת אינטליגנציה. האינטליגנציה יכולה להיות רצף גנטי שפותר איזו שהיא בעיה, האינטליגנציה יכולה להיות שירות יותר מהיר שניתן לאזרח, יכולה להיות התאמה יותר טובה של שירות פיננסי שנציע, יכולה להיות הרבה מאוד דברים, כמובן כתלות בתעשייה שאנחנו מנסים לשנות.

מפעלי הבינה המלאכותית האלה זה משהו שצובר תאוצה. לא יודע אם קראתם, לאחרונה ב-EU הוציאו שמפעלי AI הם חלק מה-EuroHPC שלהם. יש להם מחשב על באירופה שזה הפך להיות סטנדרט דה פקטו. אתה רוצה מפעל בינה מלאכותית? תקבל גישה למפעל, נקים לך מפעל, תקבל סלייס מתוך המחשב. עכשיו, המפעל הזה זה מפעל שיכול לשרת חוקרים באקדמיה, יש מפעל שיכול לשרת את מגזר הבריאות, יש מפעל שיכול לשרת את תעשיות הסטארטאפים. ולכן מפעלי AI האלה הם בעצם מה שעוזר לנו לייצר, אלה פלטפורמות וכלים, זו לא רק חומרה, זה לא רק שבבים. אלה פלטפורמות, זו תוכנה שבה חוקר יכול להתחבר מיד ולפתח את המחקר שלו על גבי הפלטפורמות האלה.

ככה זה נראה דרך אגב, התמונה בצד ימין, ככה נראה מחשב על. אתם רואים? זה לא כזה מסובך. חדר לבן, יפה עם מחשבים בצבע זהב, לא יודע למה, אבל צבע זהב זה הצבע של המכונות והרבה מאוד קירור והרבה מאוד חשמל. נאמר פה, זאת אומרת, צריכת החשמל היא מאוד מאוד גדולה, אבל מה שאנחנו מייצרים מזה זה את העתיד של המדינה, אוקיי? מייצרים פה את העתיד של המדינה, מייצאים מפה טכנולוגיה בצורה משמעותית.

לא הזכרנו את זה, אבל הייצוא הטכנולוגי של ישראל הוא אדיר. כל מה שאנחנו בונים פה ומייצאים אותו החוצה, בסוף תורם לתעשייה, מכניס פנימה השקעות. אז כל המערכת הזאת שצריכה להמשיך לעבוד, אנחנו חייבים בשבילה את התשתית התומכת, אוקיי? אנחנו לא נשקה במים את השתילים, לא יצא כלום, אוקיי? אז זו הפלטפורמה שיכולה לעזור גם למגזר הציבורי לעשות חדשנות. זאת אומרת, לא רק לתמוך במחקר ובאקדמיה ובסטארטאפים ובתעשייה, אלא גם פנימית להשתמש בו לייצור של שירותים מתקדמים לאזרחים.

כמה דוגמאות לחברות בעולם. אז לקחתי ממש כמה דוגמאות, אבל שוודיה באמת בין הראשונות שלקחו, הקימו מחשב על נקרא ברזליוס, גם כן בהשקעות אדירות כשכל מדינה לוקחת את המשאבים הטבעיים שלה, מה התחומים שהיא רוצה לפתח. שוודיה בחר להתעסק בתחום של רובוטיקה, בריאות ושפה. אוסטרליה שיתפה פעולה גם עם אנבידיה כדוגמה. כדי להקים, במקרה שמה הם לקחו את הנושא של אקלים, לקחו את הנושא של חקר החלל, מחשוב קוונטי וחינוך ל-AI, ארבעה תחומים שהיו באסטרטגיה ובמדיניות של המדינה.

איחוד האמירויות, השקעות של מיליארדים רבים שהן גם חוזרות. שמה הם פשוט רוצים לשפר את הרווחה של האזרחים שלהם. אחד הדברים שהם ניסו לפתור, יש להם בתחומי הרפואה והבריאות שחוזרים בתושבים שמה, אמרו אנחנו נשתמש בבינה מלאכותית ומחשוב על כדי לפתור את האתגרים האלה ועוד ועוד בתחומים אחרים. אבל זו רק דוגמה מייצגת.

יש השקעות של כמעט 70 מדינות כבר עם תוכנית AI משמעותית שכבר נמצאת בריצה. כולן עם השקעות בתשתיות חישוביות. ושוב, כל אחד לוקח את זה לתחומים שלו. היתרון הגדול שלנו זה האקוסיסטם הרחב שיש פה. זאת אומרת, מה שאנחנו עושים פה משפיע לא רק על המדינה, משפיע גם על מה שאנחנו מייצאים החוצה, אוקיי? המחקר, הסטארטאפים, האקדמיה, זה מה שמניע אותנו. זהו בגדול.

תודה, תודה רבה. הייתי רוצה לשמוע ממך קצת בתור אנבידיה, איך אתם רואים את ישראל, איך אתם רואים את ההתבססות? הרי יש את כל המרוץ הגדול הזה, כל פעם אתם עושים משהו, אינטל עושה משהו וכולי, גם שמענו כאן ממרכז המחקר; בסוף השוק הוא –, העולם, חשוב לו לייצר איזו שהיא עצמאות שלא הכל יהיה נשלט בידי שתי חברות, צריך לשים את הדברים האלה פה. אתה בסוף עובד אנבידיה, אבל אתה גם ישראלי. ומה יש לך להגיד בנושא הזה מבחינת באיזה היבטים ישראל כדאי שתשקיע בתשתית הטכנולוגית שלה בהיבטים האלה לאור ההתפתחויות האלה?

אז קודם כול, מחשוב על זו תשתית לאומית קריטית, תשתית לאומית קריטית.

נכון, וצריך להגיד את האמת, עד לרגע זה בעצם, הממשלה אפילו לא הוציאה את ההצעות למכרז לבניית מחשב על, זה עוד לא קרה. עוד הייתי שרה עברו כבר, לא יודעת שנתיים ימים עושים RFI, עושים כל מיני בדיקות, אבל זה לא הקצב, אנחנו לא בקצב, זה לא הגיוני.

זה גם לא מספיק. תבינו, יש פה סטארטאפים, יש פה חברות שהפוטנציאל שלהם זה OpenAI, בסדר? זה הפוטנציאל. יש הרבה מאוד כאלה פה בארץ. זה פוטנציאל להיות חברות גלובליות ענקיות, ענקיות. חבר'ה, אלה חברות העתיד, בואו לא נתבלבל, בסדר? הם מאמנים על אלפי מעבדים. אי אפשר לצאת בכמויות כאלה, צריך לחשוב איך בונים משהו שהוא תשתית לאומית קריטית. כמו שיש תשתית של מים, כמו שיש תשתית של חשמל, צריכה להיות תשתית של בינה מלאכותית, תשתית לאומית קריטית, זה חייב לקרות כדי לתמוך בתעשייה.

אני לא חושב שחוקר צריך לחכות. יש לו מחקר שהארגון האקדמי שהוא עובד בו החליט שזה מחקר משמעותי, שהוא משנה סדרי עולם, הוא צריך לקבל מיד גישה למשאבים. הוא צריך מיד, הוא צריך באופן מיידי לקבל גישה. סטארט אפ שבא עם רעיון וגייס כסף, הוא עבר ועדה של הרשות לחדשנות ואומרים, בוא הנה, יש פה משהו משנה סדרי עולם, צריך גישה מיידית לכוח מחשוב, אין מצב שלא.

עכשיו, אנחנו כחברה, כאנבידיה, נכון, אנחנו מפתחים בעצמנו את הטכנולוגיה, אבל אנחנו חברה שעובדת בצורה מאוד פתוחה ושקופה עם כל התעשייה. אנחנו תומכים בסטארטאפים, אנחנו עוזרים להם להצליח. אני יכול לבוא לסטארטאפ, להגיד לו, תשמע, אני אתן לך 80% מהדרך, תפתח את המודל שלך, תפתח את אלגוריתם שפותר את הבעיה שאתה בא לפתור, אל תתעסק רגע בתשתית למטה, אנחנו נעשה את העבודה עבורך, נעזור לך, נעזור לך להעלות על הטכנולוגיה ונעזור לך להאיץ את המחקר ואת הפיתוח שלך. בעצם אנחנו מקצרים להם את הזמן שהם מגיעים לשוק. שזה מה שחשוב לסטארט אפ בסופו של דבר, כמה שיותר מהר להגיע לשוק.

אנחנו תומכים גם בסטארט אפים שמייצרים חומרה ותוכנה, הכול, במגוון תחומים. בסייבר, בפיננסים, בקמעונאות, בכל מה שתחשבו, יש בישראל מהכול. אבל אני חוזר עוד פעם ומדגיש, תשתית לאומית קריטית, זה מה שצריך להיות מחשוב על בישראל בבינה מלאכותית, לא פחות מזה.

תודה, תודה רבה, תודה על הדברים החשובים. ונראה לי שזה הזמן לפנות קצת לנציגי הממשלה. נמצאים כאן ממשרד ראש הממשלה, ממפא"ת, ממשרד הביטחון, אני רואה שאתה מתחיל להיות משתתף קבוע, אז תודה, והבאת את הבחורה ממפא"ת. כמובן, רשות החדשנות, אני לא זוכרת אם אמרתי, ות"ת או מל"ג נמצאים כאן?

בזום.

בזום זה בסדר, הכול בסדר, העיקר שיהיו. עם מי נתחיל? הבנתי שנמצא כאן ד"ר ממשרד ראש הממשלה בזום, לא?

זאת הבעיה העיקרית, שהוא לא פה, איך יכול להיות שהוא לא פה?

נכון, נכון, נכון. אתה יודע שהוועדה הזו היא מאוד מקצועית, אבל באמת ביום כזה אי אפשר לכבוש את הכעס. אני רוצה שתדעו על מה הולכים כספי המסים שלכם. כמה חדרים מכאן יש דיון מלא בצעקות שבו מקדמת הממשלה את חוק הרבנים הראשיים, שהשר דרעי יוכל למנות את אח שלו לרב ראשי באמצע מלחמה, בזה מתעסקים. כמה חדרים משם יש דיון בוועדת חוץ וביטחון על חוק הפטור מגיוס כי אחרת יפרקו את הממשלה, גם על הרבנים הראשיים, אחרת יפרקו את הממשלה. איפה האדם שיפרק את הממשלה על זה שלא מטפלים בנושאים שאנחנו מדברים עליהם היום? אבל בואו נמשיך.

אז מי יהיה הראשון? רשות החדשנות אולי באמת, כי הם הכובד? צחי, מה שלומך? תציג את עצמך רק לטובת המשתתפים ובבקשה, הבמה שלך. ביקשנו דגש היום על הביו-קונברג'נס, על ביולוגיה סינתטית, כי את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית אנחנו מכירים וזיו קציר הוא אורח חשוב בוועדה למרות הביקורת, אבל בביו-קונברג'נס לא הצגנו כאן מטעמכם. אז תודה רבה על ההשתתפות ובבקשה, הבמה שלך.

(הצגת מצגת)

כן, אז קודם אני רוצה לפתוח בהתנצלות על זה שאני לא נמצא פיזית אצלכם, אני פשוט עם בעיה בריאותית והיה לי חשוב לעלות בכל זאת להציג את התוכנית. אז כאמור אני המשנה למנכ"ל של רשות החדשנות ואני גם מיוזמי וממנהלי תוכנית הביו-קונברג'נס. תוכנית הביו-קונברג'נס היא תוכנית לאומית שאושרה על ידי פורום התשתיות הלאומיות, תל"מ באפריל 2022 ואני אציג לכם את הרקע ומה כוללת התוכנית ואני חושב שגם כדאי להציג כמה תוצרים שקרו מאז בעקבות התוכנית.

אז אני חושב שהייתה פה הקדמה מצויינת לרקע לתוכנית, אני ארוץ על זה במהרה. בעצם אנחנו מסתכלים על האתגרים המשמעותיים שמובילים את העולם בעשור הזה ובעשורים הבאים. הנושא של הזדקנות האוכלוסייה, המשמעות הכלכלית של ההזדקנות הזאת על מערכות הבריאות, יכולת לספק מזון, לספק אנרגיה, דברים שנדונו כאן קודם. הנושא של התחממות עולמית, הזיהום.

כל אלה אתגרים גדולים מאוד שאולי הדבר החשוב להגיד בהקשר של בעיות ביו-קונברג'נס, שאם היו להם פתרונות פשוטים, אז הפתרונות האלה כנראה כבר היו על השולחן ומישהו היה עושה מהם כסף וחלק מהאתגרים האלו אולי היו נפתרים. אבל כנראה שאין פתרונות פשוטים ולכן נדרש כאן סוג חדש של חדשנות והדגש על החדשנות הזאת הוא כנראה בין השאר גם דגש על מולטי דיסציפלינריות וזה אחד מגורמי המפתח שיכול כנראה לגרום לאתגרים האלה להיות מעומעמים יותר או אפילו נפתרים.

במילה על ביו-קונברג'נס, על מה אנחנו מדברים? אז בעצם יש פה שלוש תופעות. תופעה אחת היא התקדמות העולם הביולוגי, התקדמות בקצב מטורף של פיצוח הגנום האנושי והנדסה גנטית ועריכה גנטית וביולוגיה סינתטית והרבה דברים שככה נגענו בהם, זה מצד אחד. ומן הצד השני, כמובן כל מה שדובר כאן על הנושא של הצ'יפים ולמידת מכונה ובינה מלאכותית ובינה מלאכותית יוצרת, זה הווקטור השני שאנחנו מדברים עליו. אבל הווקטור השלישי שמעניין בעניין של הביו-קונברג'נס הוא שאנחנו ראינו כבר לפני מספר שנים, ליתר דיוק בשנת 2019, ששני הווקטורים האלה של הביולוגיה וההנדסה והתוכנה, הם הולכים ומתקרבים, הולכים ומתקרבים, וזה האיר אצלנו דברים ששווה להסתכל עליהם.

כשאנחנו מסתכלים על החיבור הזה בין העולמות, אז ביחס לאתגרים שציינתי קודם, אנחנו רואים איפה הביו-קונברג'נס פוגש את האתגרים האלה. אז אני חושב שאחד מהדברים המורכבים ביותר זה כל תעשיית החלבון האלטרנטיבי, בשר מתורבת וכן הלאה, יש עולמות תוכן שלמים סביב הנושא הזה של מזון. דיברנו על עולמות הבריאות, אז כל הנושא של פיתוח תרופות באמצעות בינה מלאכותית, הנושא של צ'יפים ביולוגיים, היכולת למשל לבוא ולהחליף, אני מתאר את זה בצורה שהיא קצת ציורית, את מה שקורה במעבדה עם אנשים בחלוקים לבנים שעושים ניסויים על פני שבועות וחודשים ולפעמים אפילו יותר, להחליף את זה בצ'יפ שיודע לעשות את כל הניסויים האלה בצורה דרך אגב הרבה יותר אמינה ובקצב שבו עובד צ'יפ ולא בקצב שבו עובדים עובדי מעבדה. אז כל העולם של ביו-צ'יפים ו-Bio-Devices, זה בעולמות של בריאות אבל לא רק, וכן הלאה וכן הלאה תופעות, אני חושב שדן נגע בחלק מהדוגמאות ואני לא רוצה להרחיב פה.

עכשיו, אנחנו בשנת 2019 הגענו למסקנה, אנחנו זה רשות החדשנות שהנושא הזה צריך להיות וקטור אסטרטגי של רשות החדשנות והכרזנו עליו ככזה ובשנת 2020 חברת מקינזי, חברת המחקר מקינזי, פרסמה דוח על ביו-קונברג'נס שבו היא תיארה מספרים מדהימים על כך ש-30% מהשקעות הסקטור הפרטי בשנת 2030 הולכים להיות בחיבור הזה שבין ביולוגיה והנדסה. כחצי כמעט מהעול הרפואי שהיום מערכות הבריאות והמערכות הממשלתיות סוחבות עליהן יכול להיות מטופל על ידי ביו-קונברג'נס ועוד.

שוב פעם, אני לא רוצה להיכנס פה יותר מדי לפרטים מקוצר זמן, אבל אני חושב שאולי המספר הכי מדהים בהיבטים שמעניינים אותנו כמי שאמונים לפתח תעשייה סביב הביו-קונברג'נס הוא שבשנת 2030 השוק השנתי של ביו-קונברג'נס עומד להיות כ-4 טריליון דולר במגוון היישומים שראינו קודם, לא רק בריאות, אלא כל מה שתיארתי קודם.

עכשיו אנחנו פחות או יותר בשנת 2019 זיהינו את זה ושמנו את זה כווקטור לרשות החדשנות, בסביבות שנת 2021-2020 אנחנו הצענו את זה כתוכנית לאומית וכאמור בשנת 2022 אישרנו את זה בפורום תל"מ כתוכנית לאומית. וזה היה למיטב הכרתנו המדינה הראשונה שזיהתה את תחום הביו-קונברג'נס, מדינת ישראל, והקימה סביבו תוכנית לאומית. מאז בעצם נפתח סוג של מרוץ חימוש בנושא של ביו-קונברג'נס ומדינות כמו סין, אירופה, קנדה וארצות הברית. אגב ארה"ב, בצו הנשיאותי שבו הוזכר הנושא של שבבים כרכיב טכנולוגי קריטי, באותו צו בדיוק יש גם הגדרה של הביולוגיה או הביו-קונברג'נס יותר נכון, החיבור בין ביולוגיה להנדסה כרכיב שהוא קריטי וסכומים לא פחותים ממה שהוקצו לטכנולוגיות קריטיות כאלה הוקצו גם לתחום של ביולוגיה.

כנ"ל גם במדינות באירופה. למשל גרמניה ממש בימים אלה הגישה דו"ח לאומי שבדו"ח הלאומי הזה היא בעצם מדברת על ה-Bio-Manufacturing וה-Bio-Intelligence, אלה השמות שבהם מכנים את מה שאנחנו מכנים ביו-קונברג'נס. ובעצם משהו כמו 15 שנה אחרי שהם עשו תוכנית לאומית שנקראת ה-Digital Transformation of The German Industry, הם הולכים עכשיו, אם יתקבלו מסקנות הדו"ח הלאומי הזה, הם הולכים להקים תוכנית בגרמניה שמתעסקת ב- Biological Transformation of The German Industry ויש מדינות נוספות שעוסקות בזה באירופה וכאמור במעצמות אחרות בעולם. זאת אומרת, היינו הראשונים, אבל עכשיו אנחנו במרוץ מבחינת הגדרה של המדינה כתוכנית לאומית, את התחום הזה.

עוד אינדיקציה לזה שהתחום הזה הופך להיות משמעותי הוא ה-World Economic Forum. מדאבוס, הם רואים פה, בתחילת 2024 התקיים בעצם דיון התנעה או מפגש התנעה והתמונה באמצע, אתם יכולים לראות את מנכ"ל רשות החדשנות בפאנל שמה בדאבוס שבו בעצם יש יוזמה של ה-World Economic Forum לקדם את הנושא הזה של, שוב פעם, Bioeconomy, זה השם שלהם, אלה בסך הכול שמות נרדפים. אפרופו שמות, אני רוצה להגיד קוריוז. כשהתחלנו את לעבוד בעולם התוכן הזה, ביו קונברג'נס הייתה מילה לא נפוצה, אנחנו לא המצאנו אותה, אבל כמילה היא הניבה תוצאות בודדות בחיפוש בגוגל.

צריך להגיד שגם המולמו"פ, למיטב זכרוני, בעבודה שאז הטלתי עליהם, הגדירה את התחום הזה כאחד מהתחומים הטכנולוגיים שיהיו בעלי עדיפות לאומית. זה היה בשנת 2021 כבר.

גם המולמו"פ בהובלתך אכן דירג את התחום הזה - - -

2022.

לדעתי 2021, אני הזמנתי את הדו"ח ואני ב-2022 פשוט סיימתי. זה פורסם קודם, לדעתי בסוף, נובמבר-דצמבר.

אז על הכיפאק, אכן התחום הזה בדירוג של תחומים שביצע המולמו"פ - - -

בעצם אולי בסוף הממשלה שהיה סוף 2022, נכון, סליחה. רק שנה וחצי ואנחנו מרגישים כאילו אנחנו כבר - - -, זו רק שנה וחצי שיש ממשלה אחרת, זה נראה כמו רכבת הרים של עשר שנים. בסדר, סליחה, צחי, תמשיך בבקשה.

כן. אז אכן המולמו"פ בהובלה שלך דירג את התחומים, תחומי העדיפות למדינת ישראל וקבע שביו-קונברג'נס, על פי הוועדה שהורכבה מסדר גודל של 30 איש, צריך להיות תחום העדיפות מספר אחת של מדינת ישראל בנוסף לתחומים נוספים שהוגדרו כתחומי עדיפות.

קצת להסביר את הרציונל למה לישראל יכול להיות יתרון בעולם התוכן הזה, אני חושב שנגעו בזה קודם. אז להציג את ההייטק הישראלי, אני חושב שאין צורך. אתם יכולים לראות פה אינדיקטורים מסוימים לאיך הוא נתפס בעולם, כן? האוניברסיטאות המובילות שמייצרות יזמים לא אמריקאים ולצערי מייצאות אותם לאמריקה כדי לעשות יוניקורנז באמריקה אלה אוניברסיטאות מישראל. אנחנו מדברים על 12% מכוח העבודה בלבד שעובד ב-6,000 סטארטאפים ועוד MNCs שתכף ניגע בהם שמייצרים חצי מהייצוא הישראלי. זה מנוע כלכלי מרכזי במדינת ישראל.

העניין הבעייתי, או אנחנו תופסים אותו כבעייתי, שהוא ממוקד מאוד בעולמות של תוכנה, תוכנה ארגונית, פינטק וסייבר. רוב היוניקורנים שמה רוב ההשקעות שמה ועוד אינדיקטורים שבסופו של דבר, זה טיפה מסוכן וצריך לנהל את הסיכון הזה על ידי גיוון וזה וקטור שאנחנו מובילים, הנושא של גיוון. גם אם מסתכלים על מאות, 400 MNCs שפועלים פה בישראל, גם הם ברובם, כמו שניתן לראות כאן, פועלים בתחומים של תוכנה למיניה ואלקטרוניקה.

אז זה לגבי הגיוון, אבל זה רגע להגיד כמה חזק ההייטק הישראלי בישראל ומולו, וזה אולי נתון מעניין, עולם הביולוגיה והטאלנט שיש לנו בתחום הביולוגיה. אז בישראל לומדים מדי שנה 500 תלמידים לתואר PhD. אגב, 70% מהם הן נשים, בניגוד ממש חריף לעולם ההייטק שבו הרוב המכריע של האנשים שעובדים שם הם גברים.

זה מעניין.

אז יש לנו פה 70% נשים. אגב, גם אחוז המיעוטים פה הוא גדול הרבה מאוד מאשר בעולם של ההייטק.

זה נעצר שם, זה לא מתורגם לפרופסורה.

אז קדימה, יש לך חברה, אתה מוזמן להגביר את הייצוג הנשי. חבל שמייקל יצא.

הדרך היחידה שאני פיזית יכול לעשות את זה היא קצת כואבת, אבל - - -

כן.

אני לא צוחק, אני חושב שזו בעיה קשה. יש המון דוקטורנטיות נשים והמעבר של זה לפרופסורה הוא באמת ירידה מאוד מאוד חדה בגלל - - -

המעבר לפרופסורה או לתעשייה?

גם וגם.

גם וגם?

כן, כן.

כן, זאת בעיה ידועה, היא אמורה להיות מטופלת בחינוך ובתחום בתי הספר והתיכון. לכן דרך אגב אני כשרה יזמתי את הייטק קלאס כדי שבתוך מערכת החינוך, לא בחוגים, לא בקייטנות לראשי עיר יהלומים, כן? ילמדו טכנולוגיה והייטק כדי להוריד את הרתיעה שיש, דרך אגב, ברובה לבנות, מהמילים האלו ואז ימשכו אותן למגמות. אבל אנחנו נעשה על זה דיון, על החינוך. כי לצערי התוכנית הזאת לא מתרחבת כמו שהיא הייתה אמורה בממשלה הזאת. אבל צחי, בבקשה.

כן, אז אני רק אמשיך - - -

אתה צריך להתכנס כבר בהצגה.

בסדר, אני אמשיך רק לכיוון דברים נוספים שקשורים למי שלומד בביולוגיה. אז רבע מהמסיימים של תואר PhD הם אנשי ביולוגיה, אגב, כל השאר זה זנב ארוך הרבה יותר קטן ורק שליש מהם עובד בתעשייה הישראלית, במקצוע, שני שליש מהם בכלל לא מוצאים עבודה, זה מה שהזכרתם.

רצינו לבדוק אם המחקר שקיים באקדמיה, הוא שווה כסף. וראינו, אם אתם רואים למעלה, שמוסדות אקדמאים שיצרו מחקר בסיסי ואחרי זה מכרו את הידע שלהם לחברות פארמה זרות, בעיקר חברות זרות, החברות האלה ייצרו מאותו ידע בכל שנה במשך העשור האחרון כ-30 מיליארד דולר. תחשבו לעצמכם שהכספים האלה, אפילו חלקם היו נכנסים לייצוא הישראלי, איזה דבר זה היה יוצר. והמסקנה היא שהידע, המדע שיש בישראל שווה ערך כלכלי והרבה.

ולכן בעצם התוכנית של הביו קונברג'נס מדברת על החיבור בין הנכסים שיש לנו בעולמות ה-ICT, ההייטק, גם יזמים שעשו את זה יותר מפעם אחת יודעים להקים חברות, לגייס, יודעים לנהל חברות גדולות וזה לצד הנכסים שיש לנו בעולמות הביולוגיה. הזכרתי אותם קודם, את המדע, את הטאלנט הלא מנוצל והחיבור בין הטכנולוגיות שהוא דבר שהולך להיות דבר משמעותי כפי שראינו בדוגמאות שדן הביא.

בוא נתקדם בבקשה, אם אפשר, לפוטנציאל האדיר. בוא נראה מה עושה הממשלה, לשם כך התכנסנו.

זו בדיוק התוכנית שאני מציג. אז אלה שותפי תל"מ, מפא"ת, ות"ת, מל"ג, משרד המדע, משרד האוצר ומשרד הבריאות יחד איתנו. אני רוצה לתת מספר דוגמאות למה עושים בתוכנית, אז דיברנו פה על תשתיות שרשות החדשנות עושה. אז רשות החדשנות הקימה שתי - - -

יש לי שאלה מקדמית. מה התקציב המצרפי שהתוכנית הזאת בעצם משקיעה בכסף ממשלתי בביו-קונברג'נס?

בהחלטת הממשלה יש כחצי מיליארד שקל של הגופים השונים ובנוסף על זה יש עוד התחייבות שהיא לא במסגרת תל"מ לעוד כחצי מיליארד שקל של השקעות נוספות.

בחמש שנים? זה לחמש שנים?

לחמש שנים.

וזה רק לביו קונברג'נס או החלטת הממשלה עכשיו שעברה?

החלטת הממשלה, מה שציינתי עכשיו, כחצי מיליארד שקל זה רק לביו-קונברג'נס.

אוקיי, וזה לכל הפרויקט שעכשיו אתה תציג, לחמש שנים?

נכון, אני עכשיו אציג דוגמאות - - -

זה בערך 100 מיליון שקלים לשנה וזה בעצם מתחיל מאיזו שנה?

בערך מאפריל 2022 אושרה התוכנית, התחלנו לעבוד בגדול ב-2023.

זה 2022.

2022 כמו שצריך.

נכון, זה בממשלה שלנו בעצם התחילה התוכנית הזו, נכון?

נכון.

כן, כן, כן, זה בממשלה שלנו שתקצבנו את זה, אבל בוא נראה מה יקרה לתקציבים האלה בתקציב הבא, בוא נגיד ככה, כשאנחנו בגירעון הזה ונראה מה יהיו סדרי העדיפויות. אז הוא בעצם תקציב חמש שנתי מ-2022, כשבעצם עברנו כמעט שלוש שנים ממנו, אם אני לא טועה.

לא, התחלנו בעצם להפעיל את התוכנית הזאת לקראת סוף 2022 אז עברנו שנה וחצי, זה סדר הגודל.

אז זה שנה וחצי. טוב, אז בבקשה, מה היא כוללת?

אני אראה לכם בעצם תוצרים של התוכנית הזאת. נגע קודם דן בנושא של תשתיות, אז הקמנו תשתיות בעולם של ביולוגיה סינתטית ובעולם של פרמנטציה. אגב, שתי התשתיות האלה לא מוכוונות לעולמות של בריאות למרות שנטען ככה קודם, הן הרבה יותר כלליות מעולם הבריאות נטו ואנחנו עכשיו לקראת יציאה במכרז להתקנים ביו-הנדסיי, ביו-צ'יפים, אותם מנגנונים שתיארתי קודם שמסוגלים להאיץ גם את העולם של פיתוח תרופות, גם את העולם של ניהול משק חי. תחשבו על צ'יפים שמשתילים בבעלי חיים והם מסוגלים למדוד את התכונות הביולוגיות של בעלי חיים, למנוע מחלות וכן הלאה וכן הלאה, כנ"ל בחקלאות ועוד. אז אלה 3 תשתיות שמוקמות או הוקמו במסגרת התוכנית. כל תשתית כזאת זה בהיקף של בין עשרות למעל 100 מיליון שקל כל אחת.

דבר נוסף הוא תחום של מאגדים. מאגדים זה בעצם צירוף של חוקרים מהאקדמיה יחד עם חברות שבעצם פותרים Building blocks, אבני בניין טכנולוגיות שאחר כך כל חברה לוקחת ועושה עם אבני הבניין הטכנולוגיות האלה שפותחו את מה שהיא רוצה בפן העסקי שלה. אז גם כאן אתם יכולים לראות מהמגוון של המאגדים שהוקמו. כמו שאתם רואים, רובם הם לא בתחום של בריאות דווקא. CRISPR הוא עריכה גנטית וזה דבר שהוא כללי, ביו-צ'יפים הוא בתחום של בריאות, בשר מתורבת – פודטק, ביופסיה נוזלית – בריאות, זבוב החייל השחור – כלכלה מעגלית, ביופלסט – עולמות של סביבה, היכולת לייצר מוצרי פלסטיק שהם ביולוגיים והיכולת אחר כך להיפטר מהם, והנושא של אורגנואידים, באמת מגוון מאוד גדול של מאגדים. כל מאגד כזאת הוא בהיקפים של בין 30 ל-100 מיליון שקל, לפעמים גם יותר על פני בין שלוש לחמש שנים.

יש לכם משהו שעוסק באמת באנרגיה, במים, הדברים שנגע בהם דן?

דן ממש נגע בנושא שהוא ממש עכשווי, הנושא של דלק סילוני בר קיימא. אז מאגד שנדון אצלנו ואנחנו במידה ויהיה רלוונטי, נחליט להשקיע בו, אז זה בהחלט דבר שהוא רלוונטי ממש לדן, לחברה שלו, אבל כמובן באופן כללי.

גם קולות קוראים לאקדמיה, פרסמנו ביחד עם משרד המדע, פרסמנו כבר ארבעה קולות קוראים, אני חושב שהראשון היה בזמן עוד שאת היית במשרד המדע.

כן, נכון.

ואתם יכולים לראות כאן את הנושאים השונים והמגוונים בעולמות של ביו-קונברג'נס, גם ברפואה וגם בעולמות של אקלים. אני ראיתי שאנשי מפא"ת שמה, אז אני אגיד אולי במשפט שמפא"ת הקימה תוכנית עתודה עילית שהיא מקבילה לתלפיות בעולמות הביו-קונברג'נס ואנחנו ברשות החדשנות ביצענו עד עכשיו שני קולות קוראים ובחרנו בעשר מסגרות הכשרה שכבר עובדות ומסבות כאלף איש, ביולוגים ומהנדסים שמפתחים בעצם את אותם כישורים מולטי דיסציפלינריים, היכולת של השפה המשותפת בין עולמות הביולוגיה וההנדסה.

אני אתן רק דוגמא אחת כדי שזה לא יישאר באוויר. יש לנו פה תעשייה מתפתחת באולמות הפודטק, אבל בפודטק צריך גם עובדי ייצור. וכשאנחנו מסתכלים למשל על בשר מתורבת ועל האנשים שצריכים לעבוד בקו הייצור של בשר מתורבת, אלה לא בדיוק האנשים שעובדים בלהכין שניצלים, אני לא יודע, באיזה מפעל. צריך פה הכשרות שבעצם מכשירות אותם לעולם התוכן הזה וזו סתם דוגמה לאחת מההכשרות שיש פה שעושה, אם אני זוכר נכון, ביופורום שרשומה כאן.

אז 1,000 איש כיום עובדים ומוכשרים לנושא של הבנה בין הידע הביולוגי, ההנדסי ומה שביניהם.

תודה.

יש עוד דבר שהוא דבר שהוא פורץ דרך, זה הנושא של רגולציה ממנפת. אנחנו עובדים צמוד עם משרד הבריאות, עם הרגולטור במשרד הבריאות, אני יכול להגיד שאנחנו היינו המדינה הראשונה שאישרה לחברת אלף פארמס בפרויקט משותף שלנו עם משרד הבריאות לשווק בשר מתורבת פה בישראל ואנחנו עושים את זה היום גם בעולמות של פיתוח פתרונות בעולמות של בריאות. בעצם משרד הבריאות מסנכרן את תנאי הרגולציה יחד עם ה-FDA תוך כדי זה שאנחנו מממנים חברות שהולכות לרגולציה בישראל מול משרד הבריאות תוך שזה מסונכרן עם ה-FDA כך שלא יצטרכו החברות לבצע את התהליך הרגולטורי שוב פעם בארצות הברית. אני חושב שזה דבר שהוא פורץ דרך, אני חושב ששתי הדוגמאות שנתתי הן דוגמאות שלא היו קיימות בישראל עד היום.

תודה.

ודבר אחרון ופה אני אסיים. אם ספרנו בסוף 2022 סדר גודל של 70 חברות של ביו-קונברג'נס, בסוף 2023 ספרנו מעל 100 חברות וגם כאן אתם יכולים לראות למטה את הפילוג בין החברות. כ-60% מהחברות הן בתחומים של בריאות ויש גם הרבה תחומים אחרים. גם בעולמות המזון, גם בעולמות הבריאות, סביבה וכן הלאה. חברות סטארט אפ שקיימות ועובדות בישראל בעולמות של ביו-קונברג'נס. זהו, תודה.

תודה, תודה רבה צחי. ובאמת נעבור למפא"ת, אוקיי, קודם כול נחמד לראות נציגה אישה, נכון? ד"ר מיכל סורני-הררי, רמ"ח הנדסה ביולוגית במפא"ת, תודה רבה שאת כאן. מי הביא אותה, אתה? כל הכבוד על ההתמדה ועל הבאת האנשים הרלוונטיים.

אז מפא"ת הוא כמובן, תספרי קצת, גוף של משרד הביטחון עם כל ההיבטים הטכנולוגיים. אנחנו עוסקים בוועדה הזאת תמיד בתעשיית ההייטק, בהיבטים האזרחיים שלה, אבל צריך להגיד שעוד נקודה שנגענו בה, שמהפכת הבינה המלאכותית והמהפכה הטכנולוגית מתחילה לטשטש את ההבדלים בין התעשייה הצבאית לאזרחית וגם בזה יש אתגרים. אז בבקשה, בואי נשמע אותך בנושא הזה.

תודה רבה על ההזמנה. אז אני גם נציגת מפא"ת בתוכנית הלאומית שצחי הציג כאן. באמת דובר כאן הרבה מאוד על זה שיש הבנה שהמדינות המתקדמות מכירות בהזדמנויות ובסיכונים של הביולוגיה המודרנית ואנחנו רואים התגייסות מאוד משמעותית בעשור האחרון לנושא.

הממשל האמריקאי ומחלקת ההגנה, הם נמצאים עמוק בתוך נושא הביוטכנולוגיה. צוין כאן הצו הנשיאותי של ביידן בנושא הביו-הטכנולוגיה. דן סיפר על ה- BioMADEשזה בעצם מופעל על ידי משרד ההגנה ביחד עם התעשייה. המטרה היא לבנות יכולות ייצור חומרי גלם מבוססי ביולוגיה. אגב, קצת ציונות, לא המצאנו את זה, חיים ויצמן עשה את זה לפני 100 שנה כשהוא פיתח תהליך לייצור אצטון מחיידקים, תהליך שהיה לו אימפקט מאוד משמעותי בייצור אבק שריפה בבריטניה במלחמת העולם הראשונה. היום זה נעשה בתפירה ספציפית של חומר המטרה בשיטות חישוביות והנדסה גנטית מדויקת כשהמטרה היא בעצם להבטיח שרשראות ייצור. חלק מהלקחים של הקורונה, היחסים מול סין והמשבר שדובר כאן בנושא השבבים.

גם באירופה אנחנו רואים תמימות דעים בנושא, הם קוראים לזה Reassuring, בעצם איך להחזיר הביתה את הייצור, בטח בחדשנות, בטח בייצור מעגלי. זה נוגע גם למניע כלכלי, אבל יש פה גם מניע לאומי, ביטחוני וכדי לשמר בעיקר את היתרון התחרותי.

ואצלנו אינטל מצמצמת את הפעילות שלה, או תכף נשאל מה בדיוק קורה שם, אבל נכון, זו בדיוק הסיבה לדיונים האלה, כי בארצות הברית ובאירופה מבינים שיש כאן תהליך שמתחיל להיות אסטרטגי, ובעולמות של אמברגו ואנטי ישראליות הולכים וגוברים, אנחנו צריכים לוודא שלישראל יש תשתית טכנולוגית ועצמאות טכנולוגית. אז אני אשמח לשמוע איפה אתם בעולמות האלה.

בסדר. אז באמת במירוץ החימוש הטכנולוגי, כשמדעי החיים, דובר כאן הרבה, משתנה בקצב מסחרר ולא צפוי, באמת ברמה שדובר כאן על רפואה, אבל אנחנו מבינים שזה הרבה יותר רחב. אני מדברת על אנחנו, זו התוכנית הלאומית, זה אותו פורום תל"מ של גופים ממשלתיים. אז מדובר על חקלאות וחומרים ואנרגיה ומזון ואקלים וקיימות. ואנחנו הבנו שחייבים לעלות על הרכבת.

זה קשור לא רק להזדמנויות, זה קשור גם לחשש מאיומים לא צפויים שמגיעים מהתחום. האפשרות להנדס בקלות אורגניזמים בלי ידע רב במיוחד, אפשר לעשות את זה בגראז', לא חייבים לעשות את זה באיזו מעבדה משוכללת היום באוניברסיטה. אגב, ראו ערך קורונה, אוקיי? במפא"ת אנחנו הבנו את זה כבר בסוף 2017 והקמנו תוכנית ייעודית גם לאור הנוכחות המרכזית שקמה בתחום מדעי החיים בגופי מו"פ ביטחוניים שמקבילים לנו, דובר כאן על DARPA, זה הגוף המקביל למפא"ת, גוף המו"פ הביטחוני של ארה"ב. אגב, הם הקימו משרד שישי לצד כל המשרדים הוותיקים שלהם, מיקרו-אלקטרוניקה, מערכות דאטה וביוטכנולוגיה. מעבר לזה - - -

מי הקים משרד שישי?

DARPA.

הארגון.

הארגון, כן. זה קיבל מקום של כבוד אצלם. מעבר לזה, אנחנו רואים הרבה מאוד תוכניות מחקר ופיתוח בזרועות הביטחון בארצות הברית, באנגליה, בסינגפור, כל המדינות המתקדמות, וגם המדינות שמאיימות עלינו.

עכשיו, במפא"ת, כמו שאמרתי יש הבנה לפוטנציאל של ההזדמנויות לעולם הביטחון. אנחנו בעצם, האחריות שלנו היא לפתח מענה לצרכים ללא מענה, כן, צרכים ללא מענה שמבוססים על טכנולוגיות ביולוגיות.

למשל, אני אתן כמה דוגמאות. דובר כאן על ייצור חומרים, גלם, אנרגיה, חומרים קריטיים, חומרים שקשה לנו להשיג מאחרים, בטח במצב הנוכחי, פיתוח חומרים חזקים יותר שמבוססים על הטבע - קורי עכביש סינתטיים לפלטפורמות, חומרים אופטיים חדשים. הנושא של פיתוח התקנים חשמליים ואלקטרו-אופטיים שמשווים אלמנטים ביולוגיים, זה נושא מאוד מהותי אצלנו. למשל לנושאי החישה, כן? הרי בטבע אנחנו יודעים שיש מנגנונים מאוד ספציפיים ורגישים לריחות, להסוואה, אנחנו בעצם מנסים לנצל את העניין הזה.

וצחי הזכיר את הנושא של הקמת מרכז מו"פ תשתיתי לביו-התקנים, אז אני ארחיב על זה טיפה. זה משהו שמאוד מאוד חשוב לנו, זה בעצם יושב על הממשק בין ביולוגיה למיקרו-אלקטרוניקה. הרבה מאוד מההמצאות שראינו קפיצת מדרגה משמעותית בעשור האחרון, מה שנקרא Next Generation Sequencing, היכולת לרצף גנום אנושי במאה דולר, זה לא היה קיים בלי השילוב של מיקרו-אלקטרוניקה, מיקרו-פלואידיקה, סיבים אופטיים, כל הטכנולוגיות האלה, זה הביו קונברג'נס בעצם. ומפא"ת גם מבינה את זה ורוצה בעצם להנגיש את המערכת הביטחונית לתשתיות האלה. מעבר לזה, עוד נושאים, העצמת הלוחמות והלוחמים בשדה, גם כדי לחוש מצבים מסכני חיים ולטפל בשטח, לנושאי הקוגניציה, לאימון, למיון, מודעות מצבית, קשב וכולי.

אז בעצם אולי אני אגיד כמה מילים על הסטטוס שלנו בתוך התוכנית הלאומית. צוין כאן באמת הנושא של הכשרה של הון אנושי, אנחנו הקמנו תכנית עתודה עילית, כמו תלפיות בתחום ביולוגיה חישובית ביחד עם 8400, רשת הבריאות במטרה להכשיר את הדור הבא של סטארטאפיסטים בישראל שיצאו מיחידות העילית הטכנולוגיות לא אל עולמות הסייבר, אלא אל עולמות החקלאות והבריאות לעתיד, אוקיי? מעבר לזה, התשתיות הפיזיות הנוספות הן בשילוב של ות"ת, הקמה של מרכז מחקר לדאטה ביולוגי סביבתי. זה בעצם השילוב בין AI לבין ביולוגיה ברמה הכי מתקדמת שלה.

נאמר כאן, דובר כאן על הנושא של המכרז לביו התקנים שיצא ואגב, ככה, אולי אני אוסיף קצת, כן, זכה, זכה קבלן ביצוע מוביל מאוד בעולם אבל לצערנו בגלל מצב בארץ, האירופאים ממש לא רוצים לעשות ביזנס עם הממשלה הישראלית, אז כרגע זה - - -

לא הבנתי, את יכולה לחזור על זה?

כן, בוודאי. יצא מכרז.

מכרז של מפא"ת?

מכרז של רשות החדשנות להקמת תשתית ביו-התקנים, זכה קבלן ואז - - -

זכה קבלן ובעצם ביטל את הזכייה שלו, נסוג.

ואז התחילה המלחמה, ולצערנו, האירופאים לא ששים לעבוד איתנו.

כן, אני חושבת שבשעה 13:00 גם יתקיים דיון – צריך להשלים את התמונה – בוועדת משנה להייטק של חבר הכנסת ליברמן, שר האוצר לשעבר, שממה שאני קוראת, הנתונים מאוד מדאיגים, השקעות שעוזבות את ישראל, גם ישראלים מגדילים את ההשקעות שלהם לחו"ל ושוב, אנחנו מתעסקים בחוק הג'ובים. אני, מאוד חשוב לי שהוועדה הזו, שהאנשים שמשתתפים בה ירגישו בה בנוח ולא ירגישו באיזה כינוס פוליטי; אבל חייבים, חלק מהתפקיד של הוועדה הזאת הוא להדהד את הצורך בלשנות את סדרי העדיפויות. הנושא הזה שאנחנו דנים עליו פה זה צריך להיות דיון במשרד ראש ממשלה, ממש כך. ובתקופת ממשלת השינוי דיונים כאלה נעשו, אני כשרת החדשנות השתתפתי בדיונים כאלה עם ראש הממשלה בנט, בטח עם כל ההתפתחויות שקורות בשנתיים האחרונות.

אז את אומרת שעד שכבר קידמתם מכרז לתשתית מסוימת בתחום הביו-קונברג'נס, דרך אגב, רואים את זה גם ברכבות ובתשתיות בכלל, במכרזי BOT גם יש קושי, בסדר.

אז מה תעשו? לא היה כשיר שני? לא היה זוכה נוסף?

לא, כמו שצחי אמר, יוצאים למכרז נוסף ולא מוותרים על זה.

מכרז נוסף זה עוד חצי שנה, לא?

ומחכים שהמצב פה ישתפר ויוצאים להפגין ומה שצריך, אבל באמת מקווים שהמצב ישתפר. מה שחשוב, יותר מתמיד אני חושבת, לבנות יכולות אסטרטגיות, תשתיות רציניות. אני גדלתי, אני עשיתי את התואר שלי בכימיה ובהנדסת חשמל ואת הדוקטורט, גדלתי על תשתית לאומית של ננוטכנולוגיה שהוקמה במסגרת המיזם הלאומי, זאת הייתה הנגישות שלי לתשתיות State of the art, בגלל זה יכולתי לעשות את כל ההכשרה שלי. אנחנו רוצים להבטיח שגם הדור הבא במדינה הזאת יקבל הזדמנות להיות נגיש למדע הכי מתקדם.

מה את חושבת שהבליינד ספוט העיקרי של הממשלה כרגע, שהיו לוקחים את ד"ר מיכל סורני, שמים אותה כשרת התשתיות הטכנולוגיות של מדינת ישראל?

אני בתפקידי, זאת המעורבות שלי ביחד עם כל - - -

לא, אבל מה היית עושה שלא נעשה? כי בסוף, דיונים מקצועיים זה לא גורע ממה שעושה מפא"ת וממה שעושה רשות החדשנות, זה לא גורע מהעשייה החשובה. מה צריך לעשות עוד? עם כל השינויים שאנחנו שומעים, שמענו כאן את נתי מאנבידיה, שמענו את מייקל אייזנברג, שמענו את דן דוידי, זה לא במקרה שבוועדה הזאת השוק הפרטי מדבר קודם. כי הם פשוט בכמה מיילים, הם הרבה יותר רחוק מהממשלה שלא זזה בקצה.

קודם כול, מפא"ת, אנחנו עובדים בעיקר עם התעשייה האזרחית ועם האקדמיה האזרחית, אין לנו מעבדות לאומיות.

אבל עכשיו צאי מכובעך כמפא"ת, בסוף את עוסקת במטריה.

אני חושבת שצריך להדהד את הנושא הזה של החשיבות האסטרטגית שנים קדימה. גם בכלל שכרגע אנחנו סוג של אי, אנחנו מאוד מתחילים להרגיש את זה. דיברנו על שרשראות אספקה, דיברנו באמת על הידע הטכנולוגי שנבנה את העתיד שלו. צריך להדהד את זה, צריך להקצות משאבים ממשלתיים לנושא הזה של הכשרת הדורות הבאים של תשתיות מדע וטכנולוגיה, לא לצמצם את זה, חס וחלילה. כי אנחנו עדים לזה שמדענים בישראל עכשיו מול הקהילה הבין לאומית נעצרים. ההורייזן, שזו הייתה תוכנית המחקר האירופאית הכי חשובה.

הדגל, נכון.

מרגישים ממש כבר את הדחייה.

מרגישים פחות קבלה של מענקים?

ישראלים מגיעים לכנסים, אומרים להם אל תבואו. אנחנו בהחלט שומעים ורואים את זה.

זה נושא באמת מאוד מדאיג וצריך להגיד שאני גם כשרה חוויתי את זה שישראל שמה את כל הז'יטונים שלה על תוכנית הורייזן בתקציבי ענק בצורה שלאט לאט נוצרה מגמה שרואים פחות חוקרים שנמצאים בתוכניות מחקר ממשלתיות של ארצות הברית דרך אגב. את זה ניסינו לשנות בהצהרת ירושלים, אבל זה נושא לדיון אחר.

אני יכול להוסיף משהו?

כן, בטח.

אני חושב שאחת הדרכים הטובות לתקף את זה היא שכל משרד צריך שתהיה לו חתיכה מהתקציב שהולכת לבינה מלאכותית. זה משהו, זה כמו שמגייסים כוח אדם וכמו שיש תקציב לציוד ולתשתיות, צריך להיות לכל אחד מהמשרדים תקציב לבינה מלאכותית כדי לשים את המשרד על המסלול המהיר. גם לבצע מחקרים באותו תחום, זה נכון לחינוך, זה נכון לבריאות, זה נכון - - -

זה מה שנקרא המדען הראשי כאילו שיש בכל משרד שהבנתי שגם אותם מכפכפים כרגע בממשלה הזאת. אבל אתה בעצם אומר, כל משרד מרכזי, יש מדענים ראשיים היום, מדען ראשי למשל במשרד האנרגיה הוא דמות שהפך להיות דמות מאוד משמעותית בפיתוח של מחקרים טכנולוגיים בתחום האנרגיה.

נכון, הם משוחחים איתנו. משרד האנרגיה רוצים להביא שחקנים לפה ולהקים סטארטאפים בתחום, הם צריכים שתהיה להם שורת תקציב להקמה של יכולות מחשוב, כוח אדם.

כן, אבל גם כוחות מחשוב, חייבים כוחות מחשוב שכמו שנאמר כאן, מדענים, תהיה להם תשתית לבצע עליה מחקרים היום, שאלה גם דברים שמתקשים בהם.

אפשר גם הערה קטנה?

בטח, רק תציג את עצמך.

אלעד דביר, ראש ענף בינה מלאכותית במפא"ת. אז אנחנו באמת הבנו שהסיפור של פוטנציאל הבינה המלאכותית לא ממוצה בתוך משרד הביטחון, פתחנו הכשרה שנייה כבר, היום המפגש השני. הכשרה של עשרה מפגשים עם מרצים מהרבה מאוד חברות וגם מתוך מפא"ת על בכלל פוטנציאל הבינה המלאכותית. גם ללמד רגע אנשים שלא מבינים, מנהלים, רבי סרנים, סגני אלופים וכולי, ללמד אותם את הפוטנציאל של בינה מלאכותית, להתחיל עם קצת הרצאות טכניות ובסוף הרבה מאוד דוגמאות מהעולם האמיתי של מה עשינו באמצעות בינה מלאכותית ומה הפוטנציאל.

ובסוף, בתוך מפא"ת מתקצבים תקציב נפרד, כמו שנתי אמר, לפרויקטי בינה מלאכותית, בסדר? ובאים ומשווים את התקציב הזה לכל מחלקה שמפתחת פרויקט בינה מלאכותית. זה בשביל לתמרץ את הדבר הזה רגע בתוך מפא"ת או בתוך משרד הביטחון ואנחנו עושים את זה גם בתוך צה"ל, פותחים את זה החוצה גם לתוך צה"ל.

בסדר, תודה. תודה רבה, אנחנו עובדים לד"ר נעמי בק, סמנכ"לית אסטרטגיה ובין לאומיות במל"ג. שלום, נעמי ותודה.

היי, אני אקצר בדבריי כי אני לא במקום שאפשר כל כך לעשות ממנו את הזום הזה בצורה נוחה. אני אגיד רק ממש בקצרה מה הוות"ת עושה בנוגע לביו-קונברג'נס, בעצם שלושה דברים. אחד זה השקעה בתשתיות, עכשיו כיוון שאין, כמו שמיכל ממפא"ת אמרה, הבנייה של התשתיות היא קריטית לקידום של תחומים מהסוג הזה, הזכירה גם את הדוגמה של הננו וכמה היא הייתה משמעותית בהכשרה שלה, היא גם הייתה מאוד משמעותית בהתפתחות של האוניברסיטאות בישראל, בטח האוניברסיטאות, מה שאנחנו קוראים המתחזקות, זה העמיד להן יכולות מדעיות ברמה אחרת ואנחנו רוצים גם להעלות אותן על המסלול הזה. בתחום של הביו-קונברג'נס.

ספציפית ביו-קונברג'נס, גם צחי הזכיר את זה, זה משהו, בעצם מונח חדש שמדברים עליו בהיבט של תשתיות, לא כל כך קל להגיד על מה מדובר, אנחנו יודעים מה זה תשתיות של ביולוגיה ואנחנו יודעים מה זה תשתיות של הנדסה, עכשיו מדובר על החיבור ביניהן. אז מה שאנחנו עשינו בוות"ת, זה בעצם אנחנו השקנו השנה במסגרת תוכנית התשתיות שלנו מסלול לציוד יקר במיוחד. ות"ת תומכת בציוד של עד 5 מיליון דולר לפריט כשהמוסד מתחייב להשקעה של 25% מתקציב ות"ת כמאצ'ינג מהצד שלו, ואנחנו גם תומכים בכוח אדם להפעלה של הציוד הזה בהיקף של חצי משרה למשך ארבע שנים או 170,000 שקל בשנה, הנמוך מביניהם, והמוסד כמאצ'ינג משלים למשרה מלאה ומתחייב להעסיק במשרה מלאה לארבע שנים נוספות, כלומר שמונה שנים סך הכול. זה מאוד חשוב כי הרבה פעמים כוח האדם הוא החולייה המאוד חלשה בשרשרת הזאת. צריך כוח אדם מאוד מיומן, לרוב זה אחרי פוסט דוק והתמקצעות מאוד גבוהה בתחום.

אז אנחנו השקנו את זה השנה אנחנו בדיוק עכשיו לפני סבב השיפוט של המחזור הראשון ואנחנו נראה בעצם מה התוצאות. פוטנציאלית אנחנו אותתנו למוסדות שמתוך שני פרטי ציוד שנוכל לאשר במסלול הציוד היקר, אחד שמור לביו-קונברג'נס, בכפוף כמובן לכך שהמצוינות המחקרית של ההצעה עומדת בסטנדרטים הגבוהים בהשוואה להצעות האחרות. באמת השנה אנחנו קיבלנו, יצאה הערכה טובה מאוד של שיתוף פעולה בין מוסדי ביו-קונברג'נס ואנחנו נראה מה תוצאות השיפוט. אז פוטנציאלית, ההשקעה הזאת לאורך חמש שנים יכולה להיות בהיקף של 25 מיליון דולר.

אז רגע, סליחה, ד"ר בק, מה התקציב שמל"ג מקצה לנושא הזה? מה התקציב בכסף?

הנה אני מסבירה. זה 25 מיליון דולר קודם כול בצד של תשתיות בהיבט של ציוד וכוח אדם בכפוף למצוינות, שוב, כן? התקציב לא ניתן פשוט כי הוא צבוע ביו-קונברג'נס. מעבר לזה, מל"ג השיקה השנה תוכנית דגל בקיימות ומשבר האקלים בהיקף של 450 מיליון שקל. בתוכנית הזאת אלה מלגות לתארים מתקדמים, לדוקטורנטים, לפוסטים וגם מענקי קליטה וסגל בתחומים שנבחרו על בסיס סקירה מאוד רחבה של מה קיים בעולם ומה החוזקות של ישראל ואיך אפשר לתת איזו שהיא זריקת האצה תקציבית למשך ארבע שנים ולהאיץ את התחום לחזית של התחרות העולמית.

נבחרו בעצם שלושה תחומי על, אחד זה אנרגיה ואקלים, השני זה חקלאות, מזון, תזונה ומגוון ביולוגי והשלישי זה מדעי הים והמים. בכל אחד מהם, כמו שאמרתי, יש השקעה בפיתוח של הון אנושי על ידי המענקים שדיברתי עליהם והמלגות והשקעה במה שאנחנו קוראים להם מוקדי מחקר. מוקדי מחקר הם בעצם השקעה שהיא משולבת תשתיתית, כוח אדם, מחקר תחרותי על ידי קולות קוראים פנימיים למשל שהמוסדות יעשו והרעיון הוא להגיש בעצם הצעות סביב איזו שהיא בעיה מסוימת, אנחנו דורשים כאן שיתוף פעולה בין מוסדי.

למשל דוגמה לבעיה היא דלקים חלופיים, או דוגמה לבעיה היא אגירת אנרגיה, או קיבוע פחמן, או חקלאות מחדשת. אני פשוט זורקת פה כל מיני דברים, כמובן שוות"ת בדרך כלל אוהבת לעבוד במתווה של Bottom-up כלומר לתת לרעיונות הטובים ביותר לצוץ מהשטח וכמובן יש את ועדות השיפוט שבודקו את זה ויש לנו 12 במספר לכל התוכניות השונות של מוקדי מחקר. כל ההגשות יגיעו אלינו באמצע יולי ואנחנו נוכל לתת את התשובות ככה באופן מתגלגל עד לסוף השנה הקלנדרית הנוכחית.

יש לנו ספציפית לנושא שאולי הכי קשור לביו-קונברג'נס משהו שנקרא מעבדת אומיקס. זו מעבדה שהיא אמורה להיות מעבדה לאומית למרות שהיא יכולה להיות מבוזרת מבחינת התשתיות והביואינפורמטיקה וכולי, אבל תחת ניהול מרכזי אחד כדי שהיא תהיה One Stop Shop שיאפשר למדענים מכל התחומים, חקלאות, ביולוגיה, מזון, מה שזה לא יהיה, לקחת דגימות, לאו דווקא של DNA אנושי, דגימות מבני אדם, אלא דגימות למשל מאוויר, ממים, מקרקע, מחידקים, ממה שזה לא יהיה, ולקבל מידע גנומי מפורט.

והטראק השלישי להשקעה זה בעצם חלק מהשקעה שאנחנו עושים במחקר ביו רפואי מתקדם, יש שמה תוכנית גראנטים בהיקף של 60 מיליון שקל בשנה שגם היא בעצם פתוחה להגשות שמחברות בין התחום של ביולוגיה והנדסה, שוב Bottom-up. ההערכה השמרנית שלנו היא שבערך 20% מהמענקים ילכו לנושא הזה של ביו-הנדסה, אבל כמובן שזה תלוי מחזור, תלוי הגשות, מצוינות וכולי. אז אלה בגדול שלושת התחומים שבהם ות"ת משתתפת בתוכנית הביו-קונברג'נס.

תודה רבה. רציתי לשאול אותך האם את חשה שיש בעיה של חוקרים, של אנשים מהתחום, להחזיק אותם בישראל? את חושבת שהצעדים שאתם עושים הם מספקים?

אני חושבת שהצעדים שאנחנו עושים כרגע בשביל השקעה ספציפית בביו-קונברג'נס, קצת מוקדם להגיד כי גם אצלנו, כשאנחנו מוציאים קולות קוראים, לוקח זמן עד שמקבלים את ההגשות ומקבלים את רשימת הזוכים. נוכל לדעת בעוד שנתיים-שלוש באמת קצת יותר טוב מה האימפקט, האימפקט האמיתי יתגלה שנים קדימה. הנה, עובדה שמדברים על תוכנית הננו שנסתיימה מתי שהוא באמצע שנות ה-2010.

יש לנו עוד תוכניות כמו אור מבראשית שהן מיועדות גם לקליטה של סגל מחו"ל ולתגבור של הון אנושי וכולי. המצב, כמו שאמרה מיכל סורני, הוא המצב. אני חושבת - - -

מה זה המצב הוא המצב? לא הבנתי מה זה המצב הוא המצב.

המצב כרגע הוא שאין איזה רצון גדול מאוד לשתף פעולה עם ישראל שיתופי פעולה בין לאומיים. כלומר, מה שרץ כבר רץ, מה שרוצים להתחיל חדש, יותר קשה להתחיל. אנחנו מקבלים תשובות מנומסות של נשמח מאוד, אבל זה לא הטיימינג הנכון. ומן הסתם כל מיני תוכניות שיש של הבאת מרצים אורחים, זה כמובן לא הטיימינג הנכון, אבל אנחנו מאוד מקווים שעוד כמה חודשים דברים ישתנו וגם התוכניות שאנחנו - - -

טוב, אני חושבת שפשוט זו הסיבה שבגללה צריך לעשות הכול כדי להחזיר את המוחות לכאן. אני עסקתי בזה מעט ביחד עם השרה איילת שקד. יש הרבה מאוד בירוקרטיה שקשורה בלהביא חוקרים ולדאוג לבני משפחותיהם ומרצים - -

לא, אבל עכשיו יש תוכניות - - -

- - ויזמנו תוכנית עם רשות האוכלוסין לדעתי בנושא הזה. אבל אני חושבת שזה רק מחזק, כל מה שאת אומרת, את הצורך בלהתחיל לחזק את התשתיות של עצמנו. תודה רבה. דן, רצית לומר משהו ואז נעבור באמת לדוברת אחרונה.

רק אתייחס בזריזות, נגעת בזה גם, של השבת מוחות, אני חושב שזו בדיוק הזדמנות. כלומר, עצם העובדה שלא רוצים לעבוד איתנו בחוץ ולוקחים גראנטים ומונעים מאיתנו שיתופי פעולה אומר שגם יש הזדמנות כי אותם חוקרים ישראלים שנמצאים בחו"ל גם חווים אילו שהם משברים כאלה ואחרים ויש לנו הזדמנות לבוא ולהחזיר אותם.

עכשיו, אני חושב שהתפיסה הזאת של להחזיר מישהו מהאקדמיה היא גם קצת, תסלחו לי, ארכאית. א', אני דיברתי עברית במסדרונות הרווארד. כלומר, יש המון המון ישראלים שם, בסדר? זה שיהיה ברור. מאוד קל להחזיר ישראלים אם נותנים להם הצעות טובות. אפשר לצאת קצת מהקופסה ולהגיד, אנחנו לא מחזירים חוקר להיות עכשיו מדען באקדמיה, גם זה השתנה. בעבר היה מחקר באקדמיה וקובייה אפורה בתעשייה, זה כבר לא המצב

אפשר להחזיר חוקרים גם למסגרות של תעשייה. מייקל נגע באיליה שהוא היה ה-CTO של OpenAI, עזב את עבודתו לא מזמן. אפשר להביא אותו, לא צריך להחזיר אותו להיות חוקר באקדמיה. אפשר לתפוס פרופסורים באקדמיה, לתת להם חצי מיליון שקל בשנה משכורת שיהיה להם איך לקנות במכולת ולהביא אותם להיות חוקרים בתעשייה. לא חייבים לחשוב להחזיר אנשים לאקדמיה. זהו, זה מה שרציתי להגיד.

אפשר פשוט להכין את התוכנית הזאת בשיתוף עם אנשי התעשייה לממשלה.

עם אנשי ההון סיכון, עם אנשי התעשייה, פשוט במקום לפנות למוסדות האקדמאים, לפנות לתעשייה.

רעיון מעניין מאוד. בסדר, תודה רבה, תודה.

סליחה, אפשר שתי דקות?

מה שמך?

ליויאן סגל, נציג לשכת עורכי הדין.

תכף אני אתן, אבל ממש דקה כי אנחנו מסיימים.

ממש על השעון שתי דקות.

תכף. הדוברת הבאה היא סיון סיגטי. שלום, נעים מאוד, סגנית מנהל הרשות להשקעות, זה במשרד הכלכלה, נכון?

נכון מאוד.

תודה רבה שהגעת, אני אשמח שנשמע אותך ממש כמה דקות כי אנחנו מסיימים ואני אשמח גם לקבל ממך התייחסות לסיפור של אינטל. מה קורה עם הדבר הזה? אני קראתי את זה, כמו כולם, הידע שלי מוגבל למה שקראתי, שאינטל מעכבת הקמה של חדר נוסף, לא יודעת מה. חדשות לא טובות ואני אשמח לשמוע במה מדובר וכמובן, בבקשה, רשות ההשקעות, גוף מאוד חשוב שגם תומך בתעשייה טכנולוגית בישראל.

נכון. אז תודה רבה על ההזדמנות ועל הבמה. באמת הרשות להשקעות רואה בהשקעה בטכנולוגיות מתקדמות כמשהו שהוא עיקרון ראשון במעלה הרשות להשקעות הוקמה בחוק לעידוד השקעות הון שבעצם מתעדף חדשנות באזורי פיתוח וככה מנהלת הרשות להשקעות בעצם פועלת באזורי פיתוח לקידום החדשנות והתעשייה. בתוך כך אושרה התוכנית של אינטל, באמת תוכנית השקעות מאוד גדולה, הכי גדולה שאישרנו אי פעם, 90 מיליארד שקלים באזור פיתוח, בקריית גת. ההיקף של המענק הוא בעצם 3.2 מיליארד שקלים, שיעור המענק הוא 12.8%, זו תוכנית שהיא בעצם לייצור רכיבים האלקטרוניים על גבי פרוסות סיליקון, תוכנית באמת רחבה ומאוד מאוד משמעותית, גם ניתנת הטבת מס מאוד גדולה כשמקבלים אישור מהסוג הזה. גם אנחנו ככה התעוררו לבוקר ערב החג וראינו את הפרסום בתקשורת, אבל שוחחנו כמובן עם אינטל ואנחנו עומדים בקשר איתם.

מה פשר ההודעה הזאת? מה בעצם הם עיכבו שם, אינטל?

אז יש שם עניין של ספקים שהם מתקשרים איתם, הם בוחנים, אוקיי? הם בוחנים מקצועית שלב נוסף ומדובר בשינויים בלו"ז. גם בדרכי הנה שוחחתי עם נציג של אינטל, מדובר בשינויי לו"ז. צריך להבין שבתוכנית בסדר גודל של השקעה של 90 מיליארד שקלים, שזו ההשקעה הכי גדולה שנעשתה, יש שינויים בלו"ז וגם אפשרנו את זה בתוך כתב האישור שנתנה המנהלה, תזוזות - - -

כתב האישור. במקום שהכול נשמע כמו כתב אישום, אבל זה כתב האישור.

כתב האישור, כן. בחוק עידוד השקעות הון יש מה שנקרא כתב אישור ששם בעצם משריינים את המסגרת התקציבית של תוכנית, קובעים את אבני הדרך שלה וזה כתב אישור מאוד מאוד מסודר עם אבני דרך וגם אפשרות לתזוזות בין השנים. אנחנו מדברים על תוכנית שצריכה לפעול עד 2035, אז ברור שיש שינויים ותזוזות בלוחות הזמנים. אנחנו בקשר מול אינטל, אנחנו גם נעדכן את חברי המנהלה בתשובות המסודרות שאנחנו נקבל ואנחנו מתעסקים בזה. אז זה לגבי חוק עידוד השקעות הון והתיעדוף לחדשנות.

השאלה אם בתקופה הזאת לא נכון לייצר עוד פרויקטים עם הטבות מס מרחיקות לכת שהן לא רק אינטל. אם אנחנו מדברים כאן, נתי הוא מייצג את אנבידיה, אז לא נפנה אליך, אבל נגיד דן או אנשים ממפא"ת ומהממשלה, נראה לי שהגיע הזמן לעשות, לא הייתי קוראת לזה אינטל שתיים, אבל הטבות מס מרחיקות לכת למפעלי תשתית טכנולוגית אחרים שיבואו לכאן ויתבססו כאן.

אז ככה, אני חייבת לומר שבחוק עידוד השקעות הון, כל מי שמקבל כתב אישור בעצם מהמנהלה, הוא יכול לקבל הטבת מס מרשות המסים. ואנחנו מדברים על הטבת מס מאוד מאוד משמעותית, לא רק לאינטל, לכל מי שמקבל כתב אישור מהמנהלה. שזה אומר 7.5% מס חברות במקום 23%, זו הטבה מטורפת. אז מי שעושה ייצור, פעילות ייצורית בישראל, באזור פיתוח א', וזה הדגש הגדול, אינטל באו לקריית גת.

אבל לאינטל יש חבילה מיוחדת, זה לא רק ה-7%. ממשלת ישראל תפרה חבילה מיוחדת, אני טועה?

את לא טועה, גברתי.

ולכן אני מדברת על הדבר הזה. חבילה מיוחדת של הטבות מרחיקות לכת כדי לחזק את ההייטק בתחומים שאנחנו מדברים עליהם ובהיבט של הביטחון הטכנולוגי והעצמאות הטכנולוגית של ישראל.

נכון.

וצריך לעשות עוד כאלה.

הלוואי, הלוואי שיגיעו עוד חברות כאלו ואנחנו נשב עם משרד האוצר כמו שעשינו ובנינו את התוכנית הזו, גם בעניין הטבת המס וגם בעניין המענקים. חוץ מהעבודה על התוכנית של אינטל וחוץ מחוק עידוד השקעות הון שמתעדף חדשנות, אז ברשות להשקעות מופעל גם מסלול משנת 2018, מסלול פריון וייצור מתקדם. זה מסלול שאנחנו רואים בו משהו מאוד מאוד חשוב שהמטרה שלו היא להטמיע טכנולוגיות חדשניות בתוך מפעלי תעשייה קיימים, אוקיי? לא הקמות, אלא הרחבות, שיפור טכנולוגיה, שיפור מדדי הפריון.

תודה.

זה בגדול.

תודה, תודה רבה. שני דוברים אחרונים, לכל אחד מכם יש חצי דקה ואני מסכמת, בסדר? סיון נויפלד, מנהלת איגוד ההייטק הישראלי. בוקר טוב לך.

בוקר טוב לכולם. נעים מאוד, סיון נויפלד, מנהלת פיתוח עסקי באיגוד. אנחנו רוצים לעדכן שאנחנו רואים בשנים האחרונות ירידה משמעותית גם של סטארטאפים שנפתחים וגם יש המון אתגרים שמשפיעים בעיקרון על לשמור על המעמד של ישראל כאומה טכנולוגית. ולמרות ההישגים שהיו לנו בעבר, אנחנו רואים שהמשבר פה מצליח גם על ה-AI, אנחנו רואים הרבה פחות חברות וגם המון בריחת מוחות מישראל. המון חבר'ה צעירים שפותחים סטארטאפים מעדיפים לא לפתוח אותם כאן, פותחים אותם במקומות אחרים וזו ירידה משמעותית של בערך חמש שנים שאנחנו רואים ירידה סופר משמעותית בתחום הזה, גם בהשקעות בסטארטאפים בישראל כי פחות מעדיפים להשקיע, בייחוד בתקופה הזו.

ואנחנו חושבים שדווקא עכשיו צריך שינוי תמהיל בהשקעות הממשלתיות. שצריך להגדיר יותר תקציבים, גם רשות החדשנות, להביא יותר כסף למו"פ כדי שייפתחו יותר חברות בתקופה הזו, וגם צריך השקעה לכלול פתיחת חברות טכנולוגיות - - - בשלבים המוקדמים יותר.

נכון. תודה, תודה רבה. לשכת עורכי הדין.

שמי ליויאן סגל, אני שותף במשרד עורכי הדין מיתר, אבל כאן בכובעי כיושב ראש משותף של ועדת בינה מלאכותית של לשכת עורכי הדין. נמצא איתי גם עורך דין יורם ליכטנשטיין שמשמש אף הוא כיושב ראש משותף של הוועדה.

לא ידעתי שיש כזו.

אז בשביל זה הגענו, בדיוק. קודם כול, כל הכבוד על הדיון החשוב הזה. אני לא אגזול הרבה זמן, התחייבתי לצמצום. אני רק בעצם רוצה להגיד שאנחנו סבורים שבכל מהלך רגולטורי או קבלת כל החלטה אחרת בנושא הבינה המלאכותית הכרחי לשתף את לשכת עורכי הדין. ההשלכות האתיות והמשפטיות של בינה מלאכותית הן נושא מורכב ורחב היקף שצפוי להשפיע על תחומי חיים רבים. מערכות בינה מלאכותית מעלות שאלות מהותיות לגבי ההשפעה, האיזון או הפגיעה בזכויות אדם ואזרח, זכויות חוקתיות, לרבות פרטיות, קניין, זכות גישה לערכאות וזכויות בכלל, וגם בנושאים של הוגנות, שקיפות, אחריות, אפליה ועוד.

פיתוח והטמעה לא מבוקרים של מערכות אלה עלולים לפגוע בזכויות אדם ובערכי יסוד דמוקרטיים. לכן חשוב שלשכת עורכי הדין שמאגדת את אנשי המקצוע בתחום המשפט תשתתף בגיבוש העקרונות המשפטיים והאתיים לפיתוח ושימוש מושכל בבינה מלאכותית. כגוף מקצועי שמוביל בתחום, ללשכת עורכי הדין יש מומחיות מיוחדת, ידע ויכולת להעריך את ההיבטים המשפטיים - - -

תודה, תודה רבה. הבנו את המסר ואני לגמרי מברכת אתכם על הפעילות. אני רוצה להזכיר - - -

מילה אחת אחרונה למרות שזה - - -

לא, אני רוצה לסיים. אנחנו נשתף פעולה בשמחה רבה בכל מה שצריך, זה פשוט חורג מנושא הדיון, היה על זה נושא ארוך מאוד. אני כשרה בעצם הייתי הראשונה שפרסמה כללי רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית לשימוע. אני חושבת שבשנתיים שעברו מאז שפרסמתי לשימוע והמוצר הסופי שפורסם, היו צריכים והיו יכולים לעשות איזה שינוי כי קרו כמה דברים בדרך ואני פה לרשותכם.

אז באמת אני רוצה לסכם ולהודות לכל המשתתפים ולהגיד שדווקא בימים האלה של מלחמה, של גירעון גדול, של אתגרים מאוד גדולים למדינת ישראל בכל התחומים. בכלכלה, בלגיטימיות, בביטחון, בהסברה, במשילות, אני חושבת שדווקא בימים האלה, שכל כך מרבים לדבר על היום של אחרי, הדיון הזה שמתקיים בוועדה הזאת כל כך חשוב בעיניי. אבל שוב, הוא צריך להתקיים אצל ראש הממשלה, הוא לא צריך להתקיים בוועדה בכנסת, זה היום של אחרי.

מה שקורה בעולמות הטכנולוגיה בעולם הוא תחרות והוא ממש מירוץ בין לאומי בקצבים ובתקציבי עתק שלא ראינו כמותם. ישראל לא יכולה לבוא ולהגיד כמו שהתחלנו ופתחנו את הדיון, אנחנו במקום מצוין כשאנחנו הולכים ויורדים ועם כל האתגרים שיש לנו כי המציאות היא משתנה.

אני באמת מודה על הדיון ואני קוראת מכאן שוב בדיון שני בנושא החשיבות של לטפל בעצמאותה הטכנולוגית של מדינת ישראל, להתחיל לראות בזה כנושא של ביטחון לאומי, ביטחון לאומי של מדינת ישראל. ואני קוראת מכאן למקבלי ההחלטות, ואני רוצה גם לציין לרעה שהנציג ממשרד ראש הממשלה לא טרח להגיע לדיון אפילו.

אז א', אני חושבת שצריך להעלות את הנושא הזה לראש סדר העדיפויות, לנושא של ביטחון לאומי אסטרטגי בדומה לארצות הברית ובדומה לאירופה. לקבוע חוקים שמעלים את הנושא הזה לנושא של ביטחון לאומי, להקים מועצה למשל לביולוגיה סינתטית, לקדם ביולוגיה טכנולוגית וביו-ייצור, להקים תוכנית השקעות רחבה של תשתיות טכנולוגיה בישראל ועצמאות טכנולוגית בישראל מתוך הנחה שישראל היא אי בנושא הזה, אי כלכלי.

ב', לפעול ליצירת אקוסיסטם, בדומה לחקיקות האמריקאיות, בשינויים המחויבים כמובן, בהיקף הכלכלה וביכולות של ישראל, אבל אין שום מניעה למשל לעשות אינטל שלוש, אינטל ארבע, אבל שהוא לא אינטל. ברכיבים שנוגעים לתעשיות השבבים, בהיבטים שנוגעים לתשתיות המחקר, לבחון את המדיניות הממשלתית בתחומי הביולוגיה הסינתטית, לראות אם יש צורך למקד אותן לתחומי תשתית ונושאים של בר קיימא כמו שהציגו כאן.

לדעתי, הממשלה הזאת הייתה צריכה אתמול להקים צוות ממשלתי דחוף שימצה את ההזדמנויות הכלכליות והמחקריות שיש לישראל בעקבות ה-CHIP Act האמריקאי, בעקבות החוקים האירופאיים שמקצים סכומים, הון עתק למחקרים עם מדינות בעלות ברית, עם שותפות, ככה החוק קובע, כמו שהציגו כאן. למה ישראל לא בונה תוכנית לוודא שחוקרים ישראלים הם חלק מהתקציבים האלה? וכמובן תוכנית בהולה להשבת מוחות וחוקרים ישראלים, לא רק לאקדמיה, אלא גם לתעשייה. כמו שנאמר כאן, לנצל את הקושי שאנחנו יודעים על חרמות או על צניחה במתן מחקרים לחוקרים ישראליים בגלל אנטי ישראליות, אולי לראות בזה הזדמנות ולהביא את האנשים האלו לכאן בעדיפות גבוהה אם תוכנית מחוץ לקופסה.

אלה הדברים שאנחנו צריכים לעסוק בהם, לא בחוק הרבנים, הג'ובים שמתעסקים עכשיו, לא בדיון שיפתח בעוד רבע שעה בחוק הפטור מגיוס, לא לתת במה, להפוך את הכנסת הזאת למקום של קללות והסתה על חצי מהעם. ואני חושבת שגם הדוגמה הזו והדיון הזה ממחיש כמה התעשייה והעם שלנו מדהים ביכולותיו, אז בואו נתחיל לשמור על זה ולטפח את זה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:02.