פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת משנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה
18/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
לשיקום כלכלי של חבל תקומה
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 10:03

מימוש התקציב המוקפא לפיתוח כלכלי של חבל תקומה

חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר

דבי ביטון
בועז טופורובסקי
יסמין פרידמן
מטי צרפתי הרכבי

גלבוע זינגר - ראש צוות תכנון ופיתוח מרחבי, משרד ראש הממשלה

קרן זילברמן - סמנכ"לית תכנון פיתוח תשתיות, משרד התיירות

יעל ענטר - עו"ד, מנהלת תחום בכיר תכנון, אגף אסטרטגיה, משרד הכלכלה

יניב מויאל - מנהל אגף תכנון ופיתוח אזורי תעשייה, משרד הכלכלה

לירון סביון - רפרנטית פנים אגף תקציבים, משרד האוצר

פיליפ פראן - מנהל אגף ניהול תנועה ואחזקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רם שפע - חכ"ל, מייצג את התנועה הקיבוצית בעוטף עזה.

אגאי יחזקאל - תא"ל במיל, סגן ראש מנהלת תקומה, מנהלת תקומה

יעל אוקו רוזן - עוזרת סגן ראש מנהלת תקומה, מנהלת תקומה

מארק דכטיאר - מנהל אגף כלכלה, מרכז שלטון אזורי

רות אפריאט - מנהלת חטיבה עסקית, רשות מקרקעי ישראל

יונתן יריחימוביץ - מנהל מחלקת תכנון מרחב דרום, קרן קיימת לישראל

ד"ר מיטל מטרני - יועצת מנכ"ל, מנהל התכנון

יוסי קרן - מ"מ ראש המועצה האזורית שער הנגב

ירון סולומון - מנהל תנועת האיחוד החקלאי

שלומית פלוטקין - פרויקטורית תקומה מטעם תנועת המושבים, תנועת המושבים

ליאור כוכבי - מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

ליאת עמר ארן - מנהלת המערך לשיקום ופיתוח הנגב המערבי, הסוכנות היהודית

צמרת אביבי - סגנית נשיא, לה"ב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

שגיא דגן - סמנכ"ל אסטרטגיה וקשרי ממשל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

הילה כספי - סטודנטית מאוניברסיטת בן גוריון, תושבת מועצה אזורית אשכול

טל ברמן - סטודנטית מאוניברסיטת בן גוריון, מילואימניקית ובת זוג של לוחם, התאחדות הסטודנטים

רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה

דורית סוקולוב - מנכ"לית DNGS, יזמת ומובילה עסקית, חברה בפורום ההייטק למען ישראל

ד"ר עידית חנוכה

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


מימוש התקציב המוקפא לפיתוח כלכלי של חבל תקומה

שלום ובוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לשיקום כלכלי של חבל תקומה, הנגב המערבי. אנחנו נמקד את השיחה היום בפיתוח, בצמיחה, ברכיב המוקפא שמטעמים שמוכרים לכולנו, בעיקרם אי קביעת חבל תקומה, המכנה שבמנה הזו של הקצאה מול שטח מסוים או מול ישובים מסוימים, חסר. המכנה לא מוגדר ולכן קשה לנו להתקדם, ולכן כ-5 מיליארד שקלים נמצאים בצד.

אני יכול להוסיף תודה למנהלת, לכל המשרדים הרלוונטיים, שבעזרת הרצון הטוב, בעזרת השם וכו' הצליחו להגדיר כ-14 מיליארד שקלים שכן ניתנים ליישום בחזקת שיקום ועדיין ב-5 מיליארד שקלים אנחנו נדע מה לעשות איתם.

אנחנו נשמע את אגאי, ראש המטה של תקומה בפירוט תמציתי של מה היינו עושים עם 5 מיליארד שקלים? אפרופו המערכון הבלתי נשכח של הגשש בבית הסוהר, מה היית עושה אם היית מקבל כסף? אז הנה, מה היינו רוצים לעשות? ואני מבין שזה נעשה בתיאום עם משרדים, עם הרשויות המקומיות ואחר כך כמובן המשרדים ובהמשך נמצא כאן גלבוע כנציג משרד רוה"מ. נדבר על המהות הפוליטית של חלוקת משאבים, של קביעת עקרונות, להתקדם בהחלטות ממשלה שיאפשרו שימוש באותם תקציבים שהם מוקפאים כרגע. תודה. אגאי, בבקשה.

(הצגת מצגת)

כפי שהתבקשתי אנחנו נייחד את הדברים למרות שהשקף הראשון של המצגת לחלק מהחברים נראה אותו אחד, המצגת ממוקדת אכן רק ב-5 מיליארד, ולטובת שאר החברים שלא היו בוועדות האחרות רק נדגיש פה שאני לא סתם שם פה את החזון, כי ה-5 מיליארד הם החלק שנועד מה שאנחנו קוראים לו שלב הצמיחה או שלב הפיתוח, אותו אירוע שעושה upside תחת ההגדרה של המנהלת, שאנחנו לא רוצים להחזיר מצב לקדמותו אלא אנחנו רוצים להביא מצב טוב יותר.

בפעמים הקודמות אכן הצגנו את השלב הראשון, את פתרונות הביניים ואת תוכניות השיקום ואת כל הדברים שמאפשרים את הדבר הזה בצד שמאל. צריך לומר שאת התוכנית אישרנו ב-17 באפריל ואני אראה את חלקה פה, על החוק אנחנו שוקדים עליו בימים אלו כדי להביא אותו לכנסת. המושב הזה קצר, כולי תקווה שנצליח, ואם לא זה יהיה לאחר מכן ופה נהיה ממוקדים בתוכנית החומש.

אלו הצעות המחליטים שהמנהלת העבירה מאז הקמתה. הסיפור המרכזי, כפי שאתם רואים, אנחנו עשינו הפרדה לאור העובדה שעדיין לא הוגדר מהו חבל תקומה – נושא שנידון בימים אלו בשורה של מקומות ואנחנו מקווים להביא אותו עד סוף השנה לידי סגירה, והדבר השני הוא תיקוף של החלטה 462 שמתעדפת את האזור כאזור עדיפות לאומית.

בהתאמה, מה שקרה זה כל מה שנכנס תחת הכותרת שיקום סך הכול כ-14 מיליארד יוצא לדרך ומטופל כבר, אבל 5 מיליארד למעשה משוריינים עבור סוגיית הצמיחה בשנים 2025-2028 כמו שאתם רואים, לאור הצעות המחליטים שנדרש להשלים אותם, 462 וחוק חבל תקומה.

זאת החלוקה באופן כללי, הצגנו למעשה את כל הצבעים הירוקים שאתם רואים פה, גם את ה-5 מיליארד של שלב הביניים וגם את תוכניות השיקום. אני אהיה ממוקד בחלק האפור, שאנחנו קוראים לו צמיחה, כדי להראות מה קורה בתוך ה-5 מיליארד האלה.

בחלוקה עקרונית – שימו לב לריבוע שמסומן בצורה מקווקוות – הצבעים המלאים מבטאים בתחומים השונים את הסכום שאושר כבר ולמעשה נוסע תחת הכותרת שיקום וכל ההפרשים שאתם רואים פה במיליונים או מיליארד וצפונה הם אותם 5 מיליארד שאנחנו מדברים עליהם, ההשלמה בכל תחום שנדרשת לשנים 2025-2028 והיא מתוכננת, היא כבר קיימת, יש לה שורות ויש לה תכנונים ותכף נדגים אותה כדי לראות את הדברים. החלק המלא יוצא לדרך והחלק המקווקו עדיין ממתין לאותן שתי החלטות שאנחנו מקווים להביא בסוף השנה.

זה רק הפער? סליחה על הבורות. בין הסגול למקווקו?

בועז, אני אתן לך דוגמה. תראה את הבינוי ותשתיות לדוגמה, החלק הסגול יוצא לדרך השנה בשנת 2024, ו-1.823 מיליארד נמצאים בין 2025-2028.

וזה מחכה להחלטות?

בדיוק, לאותן שתי הצעות החלטה. החלטה 1699 שאך התקבלה, בכוונה בחרתי להביא אותה ממש בפני האומה. קודם כול החלק הראשון אתם רואים שהיא מגדירה שיש 18 מיליארד ולגבי כל מיני שאלות שאני נשאל עליהן, אלו 18 מיליארד ועוד המיליארד שניתן בהתחלה, אפשר לראות אותו בקובייה התחתונה לגמרי. אבל החלק החשוב הוא הקובייה האמצעית והחלק שממורקר בצהוב. אני מקריא פה: סכום בהיקף 5 מיליארד שקלים משוריין למנהלת במסגרת התקציב בסעיף 4א' הסעיף למעלה והסכום הזה נדרש ליישום רכיבי תוכנית שנוגעים להיבטי פיתוח כלכלי חברתי לשנים 2025-2028 בהתאמה לכל כללי הפעולה.

זאת אומרת, החלטת הממשלה מכירה בתקציב הזה לטובת עניינים של צמיחה, פיתוח וכל החתכים השונים, דמוגרפי, כלכלי, תעסוקתי וכדומה. זה לא נועד לדברים האחרים. אני מחדד את האירוע הזה גם בהתאם לבקשה של אלון וגם לאור מה שעלה בוועדה הקודמת של ועדת הכספים.

עכשיו אדגום אתכם בדוגמאות ואראה לכם איך זה מתבטא. ברור שלא אעבור פה על כל השורות אבל אתם יכולים לראות לדוגמה שרואים את הנושא בצד ימין, את התחום, רואים את השורה שלו, כלי הפעולה, ומה שחשוב להראות פה שבטור שכתוב תקציב שאושר, זה אומר תקציב שיוצא בשנת 2024, תקציב שיקום שכבר יוצא לדרך. וחלק לא יוצא לדרך – זה התקציב המשוריין.

האמירה בשורות היא שהרבה פעמים כסף של 2024 מכין את הקרקע לתקציב שיבוא. אני אתן דוגמה, עידוד ההתחדשות העירונית בשדרות, 19 מיליון הולכים כרגע לבנות את האירוע הזה, לארגן, ההשקעה בתכנון, ההשקעה בסימון, עידוד הקבלנים וכל מיני דברים כאלה, אבל הביצוע, 257 מיליון שקלים נמצא כמובן בשנים 2025-2028 ולכן נדרשת ההחלטה לפתוח אותו.

אני אדגיש שיש שורה של תחומים שהרבה מהכסף נמצא במה שאנחנו קוראים משוריין. אני אתן דוגמאות בתחום התחבורה, סוגיית תכנון ושדרוג כבישים גם בתוך היישובים וגם מחוץ ליישובים 365 מיליון זה החלק הארי של הכסף, למעשה כמעט 70% נמצא בשלב הצמיחה.

אפשר לראות פה תחומים נוספים, ראה למשל עולמות הרווחה. כל תוספת נושא שירותי הרווחה, נכון שבעולם של הילדים הקצנו יותר כסף אבל החלק הארי נמצא בחלק הקדמי, כך גם בספיר, וכך גם למשל מגורי סטודנטים וצעירים, זה נמצא בשנים 2025-2028.

סליחה, יש עוד חצי שנה ב-2024, נניח רווחה נראה שעל פניו גם יש הרבה צרכים ב-2024.

זה השקף האחרון כך שאני מיד אתייחס לזה. בעולם העסקים זה סיפור מאוד מרכזי. עידוד השקעות הון וכל מה שנדרש תחת העניין הזה דהיינו הצמיחה הכלכלית, אזורי תעסוקה, התמיכה במפעלים, תמיכה במועסקים בכל מיני חתכים, וסוגיית ההתחדשות הכפרית שאלו אותם בתי אגודה ותוספת פיתוח בגלל הקיבוצים והמושבים ומרכז המו"פ לחדשנות, שימו לב שכל הכסף הזה נמצא ב-5 מיליארד ויש לו חלק מאוד מרכזי במה שאנחנו קוראים לו צמיחה דמוגרפית וכלכלית.

אגאי, לפחות התכנון, ה-5%.

אלון, במרבית המקרים, גם בסוגיית מרכז המו"פ השלב התכנוני, ישיבות ההכנה, ועדת ההקמה, כל הדברים האלה קורים. במרבית התחומים זה קורה כמו שאתה מתאר אבל לא בכולם. אבל במרבית הדברים זה קורה ככה והכסף יפגוש תכנון, כשהוא יגיע בשנת 2025 הוא כבר יפגוש תכנון מוכן ונוכל לצאת לדרך בלוחות זמנים מהירים.

לעניין השאלה של 2024, אנחנו במנהלת מאותגרים ברמות – נקרא לזה בשפת העם – פסיכיות בריכוז משאבים של איך להוציא לדרך כמעט 6 מיליארד שקלים ולקבע אותם בתוך התקציבים ובתוך היכולת להתחייב לשנים קדימה, ואנחנו עוסקים הרבה מאוד ביכולת שלנו לעבור משלב התכנון ליישום. זה כולל גם את המבנה וארגון שלנו, גם את כמות האנשים המושקעת בזה, גם תכנון לוחות הזמנים שלנו, גם של אדרי, גם שלי וכולה כמעט ממוקדת – למרות שעדיין ממשיכים פתרונות הביניים והשיקום – באירוע הזה כדי להוציא אותו לדרך.

לעניין שאלתך בתחום הרווחה, יש לא מעט תקציבים שכבר יצאו, כבר קולות קוראים בעולם הרווחה.

שזה עשרה מתוך ה-10 מיליון שאתה מציין?

לא, זה חוץ מה-10 מיליון. כבר עכשיו בדברים שנמצאים בתוך הארבעה מיליארד הראשונים. את רואה בתוך הפאי את החלק הירוק בהיר? כמעט 5 מיליארד. יש פה לא מעט השקעה ברווחה, טיפולים פדגוגיים לילדים, טיפולים משלימים, השקעה בחיזוק גורמי עבודה שעוסקים בעולם הרווחה וכל מיני דברים כאלו כבר הושקעו כאן. ועוד אני אגיד לך, כמעט 5,500 שקלים שעדיין נמצאים בתהליך מעבר בינינו, לבין, לצורך העניין, למשרד החינוך, ובסוף זה יגיע גם למועצות אני מקווה שבלוח זמנים סביר, כדי לתמוך כל תלמיד כבר בשנת 2024 ביותר כסף. חלקו, בין השאר, עוסק גם בעניינים האלה של תמיכה, חוסן מנטאלי ודברים דומים.

מבחינת הכספים, הם הועברו? זאת אומרת, איך אנחנו מאבטחים את זה שבטוח בסוף כל מה שהובטח לתקומה לא יהיה תקוע שם, שתתקבל איזושהי החלטה ותוך כדי תנועה ייעלמו לנו כל מיני סעיפים? איך אנחנו מבטיחים את זה? אלו כספים צבועים? איך אפשר לאבטח את זה שבסוף באמת הכספים יגיעו ליעדים שלהם?

קודם כול שאלה מצוינת. אנחנו שוברים עליה מאוד את הראש איך לא להפוך להיות חותמי שיקים ודברים דומים. ולכן במה שקראתי לך במעבר מתכנון ליישום, ממש ייחדנו לעניין הזה יום למידה, הרבה תכנון פעילות עם האוצר, כתבנו שורה של מסמכים שמבטאת התחייבות של המשרד שאנחנו יוצאים איתו לדרך ביחד לכל מיני דברים כולל עולם הפיקוח והבקרה על הכסף. אני קורא לזה לשים צ'יפ על כסף שניתן למשרד ושאני יודע לעקוב אחריו ובסוף הוא הגיע גם לנקודה שלו.

בשלב הראשון אנחנו מדברים על רמת בקרה של קרה-לא קרה, בשלב השני, אנחנו עוקבים עם חברת בקרה שתסייע לנו בעניין הזה לוודא גם את רמת האיכות של ביצוע הדברים, בטח בעולמות הרכים כמו טיפולים ודברים כאלה, שאכן הדברים קרו.

כמה כספים בסך הכול קיבלתם עד עכשיו? כמה הועברו אליכם?

עד עכשיו אני חושבת שסדר גודל של כמעט 2.5 מיליארד, בלי לתפוס אותי על השקל, עשיתי את זה בראש.

מתוך ה-14?

מתוך ה-14, כן. אגב, הכסף נמצא. בתוך תקנה שנקראת 71 וזה הרבה מותנה בקצב שלנו להוציא אותו

נמצא עד שהאוצר מחליט שהוא אמור לנוע למקום אחר.

לא, שם, בתקנה שנקראת 71 של תקומה הסכום הזה נמצא שם והוא תלוי הרבה בקצב ההוצאה שלנו לדרך של הדברים. סך הכול 2.5 מיליארד בלוח זמנים קצר זה לא רע, ואנחנו מתכוונים לעמוד גם באתגרים עד סוף השנה, ואנחנו גם נראה את זה בוועדת הכספים אי שם באוקטובר אנחנו חייבים לבוא עם דוח סטטוס ונראה לכם כמובן את הדברים האלה.

אגאי, סיימת? תודה רבה. חברי הכנסת שירצו יסמנו לי והשאר דרך עידית מנהלת הוועדה.

שוסטר, מה ששוחחתי איתך אתמול בנושא של שדרות זה המקום או שאתם רוצים לקיים איזשהו דיון לפני?

לחברי כנסת מותר להגיד הכול כמעט מתי שהוא רוצה.

אני אעשה את זה קצר משום שהטלפון שלי לרגע לא נח. אגאי, כפי שאתה יודע אני תושבת שדרות ותושבי שדרות , אני כחלק מהפה שלהם. בסך הכול כשהחזירו אותנו הביתה החליטו שמאפשרים לחזור כי יש ביטחון. אז ניתנה הנחיה שאתם חוזרים, מי שלא יחזור יוכל עד ה-7 ביולי, גם כשהם אמרו שהם יתנו מענק שיבה, הם קראו לזה, בסך 15,300 לאדם, הם דיברו גם על ה-7 ביולי.

אתמול פורסם שעשו הארכה ללא מעט אנשים שבחרו להישאר מחוץ לעיר עד ה-15 באוגוסט. השאלה הנשאלת, כמובן שזה מונע מתושבים שחזרו שרוצים עכשיו כן לצאת להפוגה ואומרים: סליחה, הבטחתם לנו שקט, אין לנו שקט, אנחנו חוטפים רקטות, אנחנו מאוד חשופים לפעילות של צהל. מי שיושב בשדרות, מספיק שתשבי שעתיים כדי להבין מה שקורה בעיר. זה לא באמת שחזרנו לעיר שקטה שאפשר באמת להתנהל בלי שהחשש שמה שעלול לקרות יקרה.

השאלה שאני נשאלת זה ראשית, מדוע לא מאפשרים לתושבים שרוצים לצאת להפוגה, תנו לנו שבוע, תנו לנו שקט. אז מה אם בחרנו? זה שבחרנו להגיע, קודם כול הרבה בחרו, צריך לזכור שמערכות החינוך במלונות נסגרו והפתרון היחיד שמשרד החינוך נתן זה לפצח רשימות נוספות, הרשמה בבתי ספר באותה עיר. המון הורים בחרו לא לעשות את זה, בצדק – אני הייתי נוהגת כמותם.

דבי, תסיימי את השאלה.

רושם אותם במסגרת ועוד פעם לרשום למסגרת ואחר כך חוזרים לשדרות. הזעזוע היה גם חלק מהשיקולים. השאלה היא מה זה אומר לגבי התושבים שחזרו והמועד שהוא 15 באוגוסט? כי קחו בחשבון בהנחה שאנשים לא חזרו, אז לחודש, לאדם זה כמעט 12,000 שקלים. ואי אפשר להתייחס למענק שיבה שזה איזשהו פיצוי, מרביתו – מהשיחות שלי – הולך בסוף לטיפולים נפשיים שלא תמיד יודעים לתת לנו תשובות בחוסן.

תודה. אגאי, שניה רגע. יש עוד חברי כנסת שירצו כרגע להתייחס?

אולי אם אתה יכול בקצרה לגבי תושבים מהנגב המערבי שבחבל, שמחליטים בסוף לא לחזור, והמורכבות של שווי קרקע אם זה יישוב שיתופי.

לא לחזור בכלל את מתכוונת?

כן. אם אתה יכול להתייחס לזה?

תודה, יוסי מ"מ ראש המועצה האזורית שער הנגב, אתה תרצה?

אלון, אני כאן כדי להסביר כמה חשוב לשחרר את 5 המיליארד האלה. 5 המיליארד האלה, אתה יודע מצוין, שהם מיועדים לאפשר לנו את הצמיחה. צמיחה שווה תקווה, אני צריך שכל תושב מבחינתי בשער הנגב אבל גם בעוטף יראה אופק, יראה עתיד, יראה שיש לו לאן לחזור ויש לו מקום שהולך להיות הרבה יותר טוב מאשר המקום שהיה. אני מכיר את הסוגייה של גבולות החבל, אני מכיר את הבג"ץ שיש כרגע, רק אני מזכיר משהו – שאנשים נוטים לשכוח ואני משוכנע שאתה יודע אותו היטב – מלחמה שלנו לא התחילה ב-7 באוקטובר. המלחמה שלנו התחילה לפני 20 שנים. כל ילד בן 20 שהיום חי בשער הנגב התחיל לשמוע את השחר האדום עוד כשהוא היה תינוק בעריסה, ואת זה אסור לשכוח ועל זה אסור לוותר.

ההרחבה של גבולות החבל היא עוול לנו, לאנשים ששומרים על גבולות המדינה, לאנשים שב-7 באוקטובר הוכיחו שבלעדיהם יהיה הרבה יותר רע במדינת ישראל, לאנשים ששמרו בגופם על המדינה, והמחבלים לא הגיעו לאשדוד, לא לאשקלון ולא לתל אביב, לא שהדם שלהם יותר סמוך משלנו אבל אנחנו נהרגנו בשביל זה. לכן אני אומר, אסור למתוח את גבולות החבל, זה הצד האחד של המטבע.

הצד השני של המטבע זה שאין ספק שאופקים ונתיבות נפגעו, צריך לאפשר להם פתרון. אני אגיד את זה ואולי האנשים יתפלאו על האמירה שלי, או מכספי תקומה או בחקיקה מיוחדת כמו שנעשתה לאשקלון או להגדיל את הסל, אבל אין ספק שגם בהם צריך לתמוך, גם הם עברו משבר אבל משבר שהוא לא משתווה לשלנו.

תודה על דברי האמת והנכוחים, אגאי תתייחס ואז נפתח לעוד גורמים. הראשון אני רוצה שגלבוע נציג משרד רוה"מ שיענה על השאלה שעומדת על הפרק וזה התהליך שיאפשר את ניצול המשאבים הללו.

דבי, זו תשובה אליך.

כן בבקשה.

קודם כול הסוגייה של ההארכה פגשה את המנהלת כבר כמעט לפני חודשיים, צפינו את האירוע, ראינו את הרגרסיה בחזרת הלחימה בצפון הרצועה ובמרכז וכבר נערכנו לעניין הזה – התשובה היא קצת מורכבת, אני אנסה לפשט אותה – וניסינו ללכת בחזרה ליישובים. ואני אומר מראש שכשאתה עוסק ב-47 יישובים שהמאפיינים שלהם לא דומים בכל מיני חתכים החל מרמת ה-recovery הנפשי מנטאלי, וכלה ברמת השיקום הפיזי של מה קרה בתוך היישוב. וכשאתה מנסה להכיל את כל הדבר הזה ולהחיל פתרונות שעיקרון השוויון יחול עליהם, וגם שדרות באירוע הזה כי אין דין עיר כדין מה שאנחנו יכולים לעשות בקיבוצים ומושבים, אבל בסוף אנחנו מנסים שזה יהיה סביר לעולם זה לא יהיה מושלם במובן הנקי של השוויוניות, אבל זה לפתחנו לגמרי.

מה שאנחנו עשינו, אפיינו את היישובים. יש יישוב שיש מניעה ביטחונית לחזרתו קבע אלוף הפיקוד שלא ניתן לחזור בגלל המצב הביטחוני – אין מה לעשות, חייבים להאריך אותו. יש יישובים שגם יש מניעה ביטחונית, יש מניעה שיקומית בחזרתם, ראה בארי וניר עוז ורעים וכיסופים וחבריהם הדומים להם. ויש יישובים שיש רק מניעה שיקומית בחזרה שלהם, למשל רעים אני צריך לסדר אותו אבל אין מניעה ביטחונית. סליחה, אמרתי אותו בקבוצה הקודמת. אז אנחנו מנסים למצוא פתרונות לכולם.

עלתה לנו בקשה גורפת מהרבה יישובים: מה, חוזרים לרעש הזה ולתותחים ושמו לי את החפ"ק ליד הגדר עוד פעם וכו'?

את סוללת התותחים אגאי, לא את החפ"ק. זה מה שכואב לנו.

נכון, אבל גם החפ"ק על השדה שכבר התחלנו לסדר אותו. ועוד פעם הרעשים ועוד פעם הבתים זזים מהרעמים וכל הדברים האחרים, ואני נמצא שם, אני שמעתי את זה גם. התשובה הייתה בלנסות להאריך ולתת לראש המנהלת את הסמכות להחליט בצורה עניינית מי צריך לקבל מה? האמירה הכללית דיברה על יכולת הארכה אוטומטית כזאת ב-15 באוגוסט, גם שהיא תפגוש את כל פתרונות החינוך של אלו שהיו בכל מיני פתרונות בעיר או במלון ולא נפריע להם באמצע, וגם שזה יהיה מספיק זמן לחזור – אנחנו מכינים במקביל את הקיבוץ או המושב – בחזרה. זה פוגש את אלו שנמצאים בפתרונות.

לקחנו לעצמנו גם את החופש, אנחנו מניעים מאוד את תוכנית השיקום ולראות מתי אנחנו פוגשים. בחלק מהיישובים נצליח לעשות שיפוצים, להציב להם גם טרומים, חליפי דיור לבתים שנהרסו ואז הם יפגשו את החזרה מיד לאחר החגים, 27 באוקטובר, וחלק כמו כיסופים שעדיין נדרשים שיפוצים ועין השלושה, גם בחנוכה אם יכולת מערכת החינוך.

לעניין של השאלה הממוקדת שלך, ההארכה תהיה עד ה-15 באוגוסט במרבית היישובים שאין בעיה בלהחזיר אותם "מחר" בתוך זה גם יכולת של ראש המנהלת להחליט גם על הפוגות מהסוג שאת תיארת כי האנשים כבר ביצעו את התנועה. אגב, זה לא רק שדרות אלו גם האנשים שחזרו ביישובים ובמושבים והם כבר ונמצאים והם כבר לא יכולים לעשות את הרוורס של העניין הזה.

לגבי שני הדברים האלה, כשאני נמצא כאן אדרי היה על הזום עם שר התיירות ושאר החברים מהמנהלת בדיוק כדי לפרק את הצעת המחליטים של יום ראשון ולתת לה צבע ושורות ואני מניח שזה ימצא את המענה ואני מעריך שלכל המאוחר מחר או מוחרתיים נודיע את זה גם ליישובים ולתושבים ולכל מי שנדרש להגיד מה התרגום של הדבר הזה.

תודה על המענה הזה, הוא חשוב מאוד.

אני רק אציין שאנחנו מברכים על ההארכה לתושבים שלא מצאו את הכוח לחזור.

אוקיי.

אלון, רק הבהרה כי דיברו על מי שמפונה מאריכים, מי שחזר אולי הפוגה. מה עם אלו שפונו עצמאית, גם להם מאריכים?

שאלה מצוינת. אני לא יודע, אני לא אגיד תשובה שאני לא יודע. כל החברים שנמצאים בפתרונות עצמאיים דוגמת ה-100-200 מה שקראנו, זה בדיוק הקטע שכרגע מנסחים את הצעת המחליטים ומנסים לראות מה קורה גם עם החברים האלה? מכיוון שזה קורה ממש עכשיו עם היועצים המשפטיים אז אין לי תשובה בשלוף, אני יכול לענות לאחר מכן.

בהקשר הזה רק להזכיר שיש וקטור שהמדינה מאוד לוחצת בעניין העדפת הריכוז הקהילתי ומי שנמצא בדירות עצמאיות מקבל פחות, מתועדף פחות וצריך גם פה לשים לב אם אפשר לגלות רגישות.

בדיוק. המספרים הם יחסית די דומים. יש הרבה אנשים שלא נמצאים עם הקהילה שלהם באותו מוקד, גם כי לא היה מקום, גם כי אי אפשר לגור חמישה ילדים באותו חדר בבית מלון. כלומר, הם אוכלוסייה שחייבים לטפל בה. אני יודע שזה לא הוכרע, אבל זה דבר שחייב לקבל הכרעה.

כלל אצבע שהנחה אותנו עד היום שזה אקוויוולנטי לקהילה שלו, אבל אני לא רוצה להגיד את זה על הצעת המחליטים האחרונה כי אני לא בקיא ועוד לא ראיתי את הניתוח שלו.

כשאנחנו מדברים על קהילה, בקיבוצים זה אחרת, במושבים זה אחרת?

בשדרות זה אחרת.

מטי, מה השאלה שלך הייתה?

השאלה שלי הייתה מה למי שלא רוצה לחזור?

לעניין הלא חוזרים או פורשים.

הבונים את ביתם מחדש במקום אחר, על זה מדובר.

מי שלא רוצה לחזור ליישוב.

מי שלא יכול לחזור.

וברור שכולנו מכירים את המורכבות של ערך קרקע, ולפעמים זה יישוב שיתופי אז גם אין ערך בית.

אז קודם כול אני חייב להגיד בפתיח, ה-DNA של המנהלת, הנרטיב שלה, והמוטיבציה שלה זה להחזיר.

בחזרה הביתה.

אנחנו בונים את העוטף ולכן אנחנו קצת מתנגשים עם האירוע הזה ובהתאמה מצד שני, הרוח שלנו זה לא לעזוב אף אחד ולא לשפוט אף אחד על רקע מה שקרה ב-7 באוקטובר, ולכן אנחנו בחצי קלאץ' עם האירוע הזה במובן הבא, מימנו מבחינה תקציבית את הוועדה או מי שצריך להתעסק עם העניין הזה, תחת הנחת העבודה שלא נכון שהמנהלת עצמה תעסוק בשתי התנועות. אנחנו רוצים להיות בתנועה מערבה ולא בתנועה מזרחה.

אז מי עוסק בסוגיות?

ההחלטה שהתקבלה היא שתוקם ועדה כזו.

אקסוגנית?

עם מנהל משרד ראש הממשלה ושורה של חברים, יצאו תבחינים ועקרונות מנחים כאלה לחברים מהסוג הזה, ולא משנה מה הסיבה כרגע, והחברים האלו ילכו בשני ערוצים. פעם אחת יהיה להם את הערוץ הטבעי של להיפרד מהיישוב שלהם. נגיד חבר קיבוץ יש פרוטוקול פרידה מקיבוץ גם אם לא היה ה-7 באוקטובר, הוא יצטרך לעשות את הדבר הזה מול הקיבוץ. ופעם שניה לבחון מה המדינה תיתן לו? אין החלטות כאלה, אין הצעות מחליטים כזאת, אין עדיין שיח בפרטים של מה חבר כזה יקבל בגין ירידת ערך קרקע או דברים כאלה ואחרים, זה אמור להידון באותה ועדה. אנחנו לא נגענו באירוע הזה עדיין.

אז הוועדה זאת קמה?

עדיין לא.

אלון, אפשר להגיד על זה רגע משהו טיפה בהרחבה? אני מכיר את הדיון על הוועדה כבר.

רם, תציג את עצמך.

רם שפע, חוץ מזה שגרתי במשכן הזה כמה שנים, עכשיו אני מייצג את התנועה הקיבוצית בעוטף עזה, השיקום. זה חשוב מאוד להבין שאנחנו עושים הפרדה בין האנשים שב-15 באוגוסט יחליטו שהם עוד לא חוזרים או בספטמבר או באוקטובר לבין מי שהחליט שהוא אף פעם לא יחזור. המנעד הוא אדיר, ובאותה משפחה, בזמן שהם בטיפול הבעל רוצה לחזור והאישה לא או הפוך.

למה אני אומר את זה? כי הוועדה הזאת נמרחת הרבה יותר מידי זמן, ואם אנחנו היום נמצאים ב-18 ביוני ומשפחה ב-15 באוגוסט לא יודעת אם היא חוזרת כי אי אפשר עדיין לחזור לאן שהיא אמורה לחזור, זה אומר שאותה ועדה הייתה אמורה ממזמן להגיד לה מה יהיה לה מהמדינה, אחרת איך היא תחליט איפה לגור? איך לגור? היא קונה בית? היא שוכרת? היא מתקרבת לעוטף? היא מתרחקת?

אני מבין את האתוס שהמנהלת לא רוצה לעשות גם וגם. אם כי אני חייב להגיד שזו תפקידה של המדינה, זו תפקידה של המועצה, זו תפקידה של התנועה הקיבוצית, כולם צריכים להיות אחראים לאזרח שלא חוזר לגור שם בגלל מה שקרה לו ב-7 באוקטובר ולכן אני ופנה אליך פה אגאי, ואני יודע כמה זה חשוב לך, חייבים להאיץ את הקמת - - גם הוועדה בעיניי היא לא הפתרון האידיאלי, המדינה חייבת לתת תשובה לא רק עד מתי אתה מקבל מימון? אלא מה אני נותן למי שיוצא מהחבל הזה? וזה סופר דחוף. זה ממש קורה עכשיו.

אני מוסיף על זה עוד התייחסות ממש בקצרה. אתמול ישבתי בקיבוץ שיש בו קבוצה גדולה שלא יכולה לחזור.

בדיוק באתי לענות לך על זה. אנחנו מאוד רוצים שב-15 באוגוסט יהיה לנו וייב חזרה, ואנחנו רואים את זה גם קורה, בניגוד לחלק מהתחושות פה בדיון. אבל יש משפחות שאומרות לנו: מוקדם מידי, הבנות בטיפול, זה סיפור כזה, עדיין יש שיקום פיזי לחלק וכל מיני דברים אחרים, לא יכולים כרגע להתנתק מהדירה ברמת גן או מהמקום שאנחנו נמצאים בו, אני צריכה עוד זמן.

המתווה שאנחנו שוקדים עליו נועד לעשות את הדבר הבא, משפחות מכל יישוב כזה, נגיד 12 משפחות מיישוב, 30 משפחות מיישוב, יוכלו לקבל מענה דרך המנגנון של הרווחה במועצות. זאת אומרת שאנחנו נתקצב את האירוע הזה אבל הפניה תהיה פניה רווחתית לצורך העניין.

והמנהלת תממן את זה?

זה מה שהוא אומר.

אמרתי שזה מתווה שעדיין לא סוכם, אני מסמן רק את העקרונות שלו. משפחה תוכל לפנות, להגיד: חבר'ה זה המצב שלי, אני צריכה עוד שלושה חודשים. ויהיה מענה שכולל שכר דירה, כלכלה וסכומים ויהיה גם חלק מסוים קטן כנראה גם של המפונה עצמו בגלל הארכת הזמן אבל זה יאפשר את החודשים הנוספים.

בכלל, הערכתי האישית, שאנחנו צפויים החל מטווח הזמן המיידי ועד יולי 2025, ננסה לראות את העסק הזה בתצורה של תנועה, כל אחד עם הזמנים שלו. חלק זה מותנה בשיקום הקיבוץ, חלק זה מותנה במצב האישי שלו, חלק תלוי במערכת החינוך איפה שהוא לא נמצא, או טיפולים. אני כולי תקווה שאנחנו נצבור את המקסימום של העוטף עד יולי 2025, לרבות מרכיב גדול מאוד בתוכנית השיקום והשיפוץ של היישובים, ונשאר רק עם שלושה יישובים, בארי, כפר עזה וניר עוז.

בדרך לעין חרוד. לא עלינו.

שאותם אנחנו צריכים במשך תוכנית שהיא מעבר לשנה אחת בגלל היקף ההרס.

אגאי, מעבר לציווי של שיקוף ובינוי העוטף והחזרת חבל הארץ הזה כקו ההגנה של מדינת ישראל, ברמה הציונית, הערכית, הלאומית, יש שם ציווי של שיקום כל אזרח שבוחר. אתה אומר שיש קונפליקט אבל אני אומרת כאן ואולי זה לא אתה, מדינת ישראל חייבת לתת להם מענים באותו קצב של השבים כי אי אפשר שהם יחוו הפקרה נוספת, צריך לראות איך עוטפים אותם ומדינת ישראל חייבת להיכנס לאירוע ב-120 קמ"ש כי הפרו את החוזה ב-7 באוקטובר.

מטי, על הדברים האלה בדיוק אני שמעתי את אגאי מדבר בתדר המדויק שמאזן בין וקטור החזרה, השיבה לבית, לבין ההבנה האנושית שאנחנו לא פטורים להיות ליד מי שנגזר עליו או שבוחר לבנות בית חדש.

זה לא דו ממד, זה תלת ממד.

נמצא איתנו נציג מדינת ישראל, נציג משרד ראש הממשלה, גלבוע זינגר ידידינו שמוכר לי הרבה שנים.

אגאי, שאלה נוספת שפשוט הציפו. מה קורה עם משפחות שהחברה שהם גרו בדירה שהייתה עובדת בשיתוף פעולה ביחד עם משרד התיירות מודיעה להם שב-7 ביולי הם סיימו את ההתקשרות והאנשים צריכים לפנות את הדירה. האם אותם אנשים יכולים לעבור לדירה?

את מתכוונת לדיור עירוני שאנחנו שכרנו?

דירות שכנראה עבדו בשיתוף עם משרד התיירות, לחברה כבר לא כלכלי לעבוד עם משרד התיירות. הם כבר לא יעבדו בשיתוף.

אני אגיד רגע במאמר מוסגר וגם אמרנו את זה מתחילת הדרך. אף אחד לא יוציא משום מקום אף אחד. אני אומר את זה בצורה גורפת. שתיים, אנחנו שוקדים על רשימות מאוד ארוכות, כל הדיור העירוני שעשינו, המלונות, יש לנו תאריכים אחרונים להודעות ליזמים, זה בטבלת שליטה שלא מפספסת כלום, עם עורכי דין, כדי להודיע להם, כולל יזמים שנורא רוצים להשכיר את הדירות שלהם או למכור אותן ודברים אחרים. שילמנו להם.

ומחויבים אליכם.

ולכן יש לנו התראות של 60 ו-90 ימים ואנחנו מאריכים אותם בהתאמה. ואנחנו פעם בשבוע דוגמים את הטבלה הזאת לראות שלא פספסנו מישהו.

אגאי, האם אפשר לומר בצורה הברורה שבמידה ויש פערים יפנו אליכם? תודה.

שני הנושאים, אחד מה שעלה בדיון כרגע כיווני הפתרון לחברים או החברות שלא ישובו. וכמובן כיווני הפעולה ליישום התקציבים, לשימוש בתקציבים המוקפאים.

שלום לכולם, בהמשך למורכבות שרם תיאר פה קודם ומטי אחר כך הוסיפה – לדעתי האישית, יכול להיות שההכרעה כבר התקבלה – בטיפול בפרט, שכרגע יש כאלה שרוצים בטוח לחזור ויש כאלה שבטוח רוצים לא לחזור ויש את כל מי שאומר שהוא עדיין לא רוצה לחזור, ויש כאלו שעדיין לא החליטו, ויש כאלה שיחליטו רק כשהיישוב יקום, נראה לי שכל הנושא של הפרט צריך להיות מטופל בגוף אחד בגלל כל המנעד הזה, ואלו אנשים שכל הזמן נעים על הרצף. מי שהיום בטוח לא רוצה לחזור מחר אולי רוצה לחזור ואולי בעוד חצי שנה הוא כן ירצה לחזור ואולי זה להיפך, ובתוך משפחות. ולכן לא נכון לשים איזשהו חוצץ בין אותם תושבים ולהגיד לחלק אחד: אתם מטופלים כאן ואם עברתם איזשהו קו אדום אתם מטופלים במקום אחר, ואין דרך חזרה, יש דרך חזרה. למה לסרבל?

אז מי הגוף הזה?

הסבר אחד זו שאלת המשאבים התוכנית לא נותנת פתרון – להבנתי, אגאי – למי שלא חוזר ונדרשים משאבים משמעותיים? אני מסכים איתך שאם צריך משאבים, אז צריך לדבר על משאבים.

משאבים ותקציב מדינה יש - - -.

ונציגת האוצר הלכה לרגע אז אפשר להתפרע בחזיונות.

השאלה המהותית של מי אמור לטפל בכל מכלול האוכלוסייה הזאת, אלו שרוצים, לא רוצים, מתלבטים, ונעים על הרצף?

אני חושב שקוראים לזה מנהלת תקומה, לא?

אתה אמרת.

רגע גלבוע, אני לא רוצה שנסתבך, שניכם אנשים יקרים אבל ברור שמשרד רוה"מ צריך להוביל החלטה, ואם זה במנהלת תקומה זה מצוין, זה צריך להיות מגובה במשאבים, ובכל מקרה אני מבין את הדירוגיות אבל יש חלק מהמשפחות, מהאנשים, מהקהילות, שזה מתחיל להיות הזמן לעסוק גם במי שבוחר לא לחזור.

זה לא מתחיל להיות הזמן, הזמן לעסוק בזה היה כבר לפני חצי שנה.

אוקיי, אז קדימה, אתם צריכים להיות שם.

השאלה מי מטפל בזה?

אתה משרד ראש הממשלה ואתה שואל אותנו מי מטפל בזה? לא הבנתי.

אני לא שואל, אני הבעתי את עמדתי.

העמדה שלך? אתה צריך לתת לנו את התשובה לעמדה הזאת. אנחנו כאן לשאול אותך, אתה משרד רוה"מ, אתה אמור להגיד לנו מי מטפל בזה? מי מתקצב את זה? מי מתפעל את זה? לא ההיפך.

אני אגיד בעדינות שבין מנהלת תקומה למשרד רוה"מ ניכר שיש פער תחת מי אמור להיות אחראי על זה? בסופו של דבר – ואני די לחכימא – הכול מתעכב, צריך להגיד את זה אז בשאלת האחריות עכשיו פה אתם מייצגי המדינה כרגע אלפי תושבים שאין להם מושג מה הולך לקרות איתם בתוך חודשיים? אין להם תשובה.

אוקיי, הדברים נכוחים, מדויקים, מה שאמר רוה"מ לגבי הגדרת החבל.

לגבי הגדרת חבל תקומה, לפחות ב-20 השנים האחרונות ובתשע השנים שאני מלווה, יותר נכון ליוויתי את אזור עוטף עזה – הכלה נמסרה – גובשו לא מעט החלטות ממשלה שניתנו בהם תקציבים וסיוע והגדרת החבל הייתה על פי שיקולים ביטחוניים. בעצם השיקול העיקרי המרכזי והמשמעותי היה השיקול הביטחוני. את חוות הדעת הזאת קיבלנו מגורמי הביטחון, גם נתונים כמותיים מסווגים, וגם חוות דעת איכותנית שמגדירה את אזור עוטף עזה 0-7 קילומטרים, כאזור המאוים ביותר במדינה.

הוא עזר להם כל כך, אבל לא משנה.

דווקא זה הוכח כנכון, זה באמת האזור המאוים ביותר במדינה.

טוב עזוב, אני אסתדר.

גלבוע תמשיך.

לפי דעתי הגדרת האזור צריכה להיות על בסיס ביטחוני, היא צריכה להביא בחשבון כמובן את אירועי ה-7 באוקטובר, אבל לא רק אלא גם לשקול את שיקולי הביטחון על פרק זמן ארוך יותר ונראה לי שיוסי גם התייחס לזה קודם לכן.

כרגע חוות הדעת האלו, וגיבוש האזור, נמצא – אני לא אוהב להגיד את זה – בדיונים. עובדים מול משרד האוצר ומול משרד הביטחון ובתוך משרד ראש הממשלה כדי לגבש גם את הגדרת החבל, ולנסות לתת מענה מרחבי יותר מחוץ לחבל.

גיבשנו צוות בין-משרדי שכלל מספר משרדים בהובלת משרד ראש הממשלה, גיבש את מתווה פיתוח הדרום, מתווה שכולל ארבע פלטפורמות שאמורות לתת מענה לכל האזור הזה שנמצא בדרום.

אני רוצה רק לחדד את הדברים לפחות כדי שאנחנו נבין. אתה, בוודאי בחצי השנה האחרונה, עוסק בדחיפת המתווה, הפלטפורמה המרחבית שיכולה לתת מענה גם לצורך של צפון מערב הנגב, וגם מענה משפטי לסוגיה שמעכבת את ניצול ה-5 מיליארד.

ככל הידוע לי יש התחלה של מחשבות על תוכניות קונקרטיות לאופקים, לנתיבות ומרחבים. לא בטוח שבזה זה נגמר. יש פערים, למשל הכי משמעותיים בעיניי אלו הישובים האחוריים במועצות האזוריות הרלוונטיות, אבל יש גם ישובים נוספים בנגב המערבי. העיקרון צריך להיות תפיסה כוללנית של כל המרחב עם דיפרנציאליות עמוקה שצריכה להיות מעוגנת במציאות מצד אחד הביטחונית ומצד אחר בתחושת הביטחון, בפיתוח דה-פקטו. לכן, אגב, אני חושב שחשוב שתקומה תשמור משאבים – ונמסר שוב ושוב שזה אפשרי – למעקב, לצמתים, בעתיד, כי קרוב לוודאי שיהיו הפתעות לכאן ולכאן, יהיו יישובים שיפרצו קדימה ויתפתחו וישגשגו בקצב גדול או תחומים מסוימים בחיים שלנו יפרצו קדימה, ויהיו יישובים שיצטרכו סיוע ייחודי שהוא לאו דווקא מבוסס מציאות ביטחונית.

אני ברשותכם רוצה לעבור לנציגי ממשלה, משרדי ממשלה .

5 המיליון האלה עוד לא התקבלה החלטה, ישבנו בוועדה, ישב כאן מנכל משרד רוה"מ ואמר שזה עניין של החלטה, למה זה לוקח כל כך הרבה זמן להחליט?

אני גם חייב להגיד שאני מרגיש שזה התחיל להיות בירוקרטיה, אנשים שלא סגורים - -

זו בירוקרטיה כבר הרבה זמן.

צריכים לדבר עם זה לדבר עם זה.

בסוף מחליטים, צריך להגיע החלטות מחליטים לגבי היישובים האחרים או החלטה דרמטית על הרחבת תקומה, מה שלא נראה לי שנכון לעשות.

החלטות על חוק רבני רצים, ו-5 מיליון לעוטף ולנזקים זה – באמת, משרד רוה"מ, זה לא בדיחה? 5 מיליון? לא מדברים פה על סכומים מטורפים שכבר ראינו מה אישרו בנגיעת יד.

חברת הכנסת ביטון. אני מבקש מהמשרדים הנוספים שזימנו אותם, משרד הכלכלה, יש לנו נציג?

גלבוע, המושג שאתה מכוון קוראים לו מרכז חיים, זה יעזור לך לקבל החלטות.

יש ממש מתווה מסודר וכתוב שגובש עם מספר משרדי ממשלה - -

יפה, הכול על הנייר.

ביניהם משרד האוצר, משפטים, ביטחון, כלכלה, נגב גליל, רווחה ובריאות.

מה עוצר את האישור?

יסמין, תני לי בבקשה להתקדם ונוכל אחר כך לחזור אליכם. משרד הכלכלה, מי הנציגה שלנו?

היי, יעל ענטר, אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה. לגבי שלב הצמיחה בהחלטת תקומה אנחנו מסמנים שני צעדים מרכזיים, הראשון פיתוח של אזורי תעשייה שיניב מיד ידבר עליו, והשני מסלולים של רשות השקעות. בתוכנית המקורית אלו שני הדברים שאנחנו זיהינו כקריטיים לאזור, ובאמת התעכבו בגלל פיצול ההחלטה. אם רוצים לשמוע יותר פרטים אז אעביר ליניב.

יניב מויאל, מנהל אגף תכנון ופיתוח אזורי תעשייה, משרד הכלכלה. אני רק אתייחס לנושא של פיתוח אזורי תעשייה בעוטף. יש לנו אזורי תעשייה שהם ממש לפיתוח די מיידי בתב"עות שאמורות להתאשר עד סוף השנה, אם זה ספירים, דברים שיכולים לממש אותם ממש עכשיו הגשנו בקשת תקציבים.

תן עוד כמה דוגמאות.

ספירים, א.ת. אבשלום, הרחבה, אשכול. ביקשנו כסף להקמה של מנהלות באזורי התעשייה, שדרוג של אזורי התעשייה, משהו בהיקף של כ-300 מיליון שקלים ביקשנו.

וקיבלתם?

אני רק מתקנת סליחה, התוכנית הייתה כמעט על חצי מיליארד והצטמצמה ככל שההחלטה התקבלה אבל במקור המימוש שאנחנו מכוונים אליו הוא חצי מיליארד.

והחצי מיליארד הזה, או כמה מאות המיליונים, זה נמצא בתוך אותם 5 מיליארד?

רק לפיתוח אזורי תעשייה יש לנו עוד בערך 200 מיליון ברשות ההשקעות ועוד כמה דברים קטנים.

אני רק רוצה להדגיש עוד עניין אחד ברשותכם, אין לנו מגרש אחד לשיווק באזור העוטף. בכל אזורי התעשייה שלנו המגרשים נמכרו, יזמים שרוצים לבוא ולפתח מפעלים. אין לנו.

מההבנה שלכם כרגע, המגרשים מאוכלסים והמפעלים עובדים?

בוודאי.

זו בשורה חשובה מאוד.

אבל רק שנהיה מדויקים. אין לך עכשיו יכולת לממש כי יש הרבה דברים בתב"ע שעדיין לא נסגרו, רק שנהיה מדויקים בבקשה.

כל אזור בית קמה.

אני אדייק. אם אנחנו מדברים על ספירים שזה בעצם אזור התעשייה שהוא די מידי, ברגע שהתב"ע תתאשר עד סוף השנה, אנחנו מעריכים, אז אנחנו אמורים לעשות שם טיפול בבריכות האידוי וכאלה. אם לא נקבל את הכסף מתקומה, אני לא רואה איך אנחנו מפתחים את אזור התעשייה ספירים.

תודה רבה. נמשיך לעמוד בקשר. קרן, משרד התיירות? לא פה. ממשרד התיירות יש נציגות?

קרן, משרד התיירות. החלק של תיירות בתוכנית הוא לא מאוד גדול במשקל התקציבי של זה. בכל מקרה חלק מהנהלים כבר פרסמנו וחלק מהנהלים אנחנו נפרסם. אני יכולה להגיד שיש לנו ספק לגבי עניין של הלנה ואירוח – כמה היזמים כבר במקום שהם מעוניינים לשמוע בכלל על מענקים על הקמה של בתי מלון וכל מיני דברים כאלה? בפרויקטים של תשתיות ציבוריות ופרויקטים שהם מול הרשויות יהיה לנו יותר קל. יש נהלים שכבר פורסמו ויש נוהל שתוציא המנהלת, אני מעריכה, בזמן הקרוב.

לכם יש תקציב?

הכספים קיימים אצלכם? או שזה בתקציב המוקפא?

לא הבנתי, פרסמתם כבר אבל עם איזה תקציב?

חלק מהנהלים שלנו פרסמנו מתקציבים של משרד התיירות.

ישר כוח.

נהלים של תקציבי המנהלת עוד לא התפרסמנו, אמורים להיות שני דברים על הפרק, אחד שמתייחס לסיוע ליזמים פרטיים, וזה מה שאמרתי שאנחנו קצת בספק כמה היזמים בשנת 2024 כבר נמצאים במקום שהם יודעים לכלכל את צעדיהם קדימה.

ב-2025-2028 אגאי, מה הסכום שמוקפא לתיירות?

תכף.

מה שאת הצגת זה מה שאפשר היום ואת בספק אם היזמים הפרטיים כבר בשלים?

שוסטר, צריך לנסות לפרסם.

אני בטוח שההערה היא נכונה. אני מכיר בשער הנגב יוזמות שאופיר ליבשטיין יזם על קרוואנים כאלו להשכרה פרטית.

זה בסדר גודל של 135.

135 מה?

זה הסכום המוקפא.

אני רציתי להגיד לך שתפנה לשער הנגב ותראה כמה מהר התקבלו תשובות.

אוקיי, יפה. תודה רבה, קרן. פיליפ ממשרד התחבורה נמצא? שלום פיליפ.

עדכון ממשרד התחבורה. משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי איילון, נתיבי ישראל וגם משרד המטה.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, סליחה. זה השם המלא, שכחתם את זה.

והבטיחות בדרכים. יזם מפגשים עם הרשויות והמועצות האזוריות, מיפה צרכים, בנה תוכנית בשיתוף וכרגע מדייק אותה. מהתוכנית כבר סוכם על סכום של 217 מיליון שקלים לטובת תכנון וקידום מיזמים בתחבורה כאשר הוא מחולק 17 מיליון שקלים לטובת תחבורת ציבורית, 65 מיליון שקלים לטובת בטיחות.

זה מהמוקפא בשביל הדיון הזה. האם זה תקציב מופשר?

אנחנו אוטוטו אמורים לקבל את הכסף לטובת קידום התכנון. טרם קיבלנו אותו.

גם אתם מחכים לכסף הזה?

אגאי, הם יקבלו כסף לתכנון?

אגאי, אני רוצה שתשים לב אם המשרד לבטיחות בדרכים, צריך לוודא שזה מגיע לכולם כמו שצריך. נפגשתם עם כל היישובים שם? יש גם פיתוח של 232? יש את הדברים הרציניים שצריך בעוטף? או שיש סתם?

פשוט הזיה. התוכניות על הנייר.

יש את הדברים הרציניים.

232 יהיה סוף-סוף כביש ראוי?

כן, אגאי בבקשה.

יש בתחבורה ב-2025-2028 כמעט 700 מיליון שקלים.

כן, זה סכום משמעותי, אבל האם אפשר להתחיל את התכנון?

אגאי, אני מבקש מכם כמנהלת תקומה – כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אני מתעסק איתם הרבה וראינו גם בתחקיר שיש יהלומים ולא יהלומים – שתשים לב שזה הגיוני ובאמת הצרכים. 232 שיש בו כל-כך הרבה הרוגים הם עשו רק מה שנוח להם. צריך לפתור את זה כמו שצריך, יש שם 40 קילומטרים.

בועז כשאומרים הרבה הרוגים ב-232, יש פה שני מסלולי הרוגים ונטבחים.

אני מדבר על תאונות הדרכים, סליחה.

אני יודע.

יש הרבה מה לעשות שם ואני אומר את זה בלשון המעטה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כשל בעוטף עזה גם כן.

לנו יש את פיליפ.

שווה לבדוק את זה מקצועית, ואני עומד מאחורי כל מילה. אני אשאל ואני מבקש שתבדקו את זה שלא תשחררו כסף סתם.

פיליפ, אני מבקש לשאול האם במסגרת שיקום פרופר, אנחנו ניגמל מהרעידות בכביש 34 מיד מרדכי לשדרות ו-232?

יש שם רמזורים, זה כמו רולטה.

נכון, עושים עבודה, אבל לא הסתיימה עדיין.

בלי שום קשר לתקומה, גם תקציב מידי לטובת אחזקת התשתיות כתוצאה מכל - - -

הטנקים שעברו שם, כן.

גם בדרום וגם בצפון אנחנו מיפינו, ריכזנו את הצרכים.

זה במסגרת שיקום שמתבצע, לא מחכה לתוכניות ארוכות.

דרשנו תקציב נוסף. הבעיה שאנחנו לא יודעים מתי.

יגיע הכסף.

בשביל זה אנחנו פה. לירון מהאוצר מתעופפת בין שני דיונים שמתקיימים, היא תוכל לסבר לנו קצת את האוזן ואולי להלחיץ אותנו אבל זאת המטרה.

אני רק מחדד שכשאנחנו מדברים על פתרון ועל יישום התקציבים, צריך לקבל החלטה לגבי יישובים אחרים, זה עולה כסף. והשאלה הקונקרטית שכבר עלתה כאן, זה מי מממן את גבורות ישראל אלו? האם זה יהיה אך ורק מה-19 מיליארד שהוקצו ל-0-7? או תקציבים נוספים? בסוף זה יורד לשם. בסוף הפוליטיקה היא חלוקת משאבים, ואני מציע לא לקבל כמובן מאליו שגם התוכניות – או התוכניות שעליהם גלבוע דיבר – החשובות מאוד, של תכנון ופיתוח הנגב המערבי כולו לא יתבססו כולם על אותם 19 מיליארד – לא רוצה להגיד כבשת הרש על סכום כזה – אבל לא רק על התקציב הזה.

אני מבקש, שלומית כנציגת המושבים בחבל תקומה, את רצית?

שלומית פלוטקין, תנועת המושבים. דיברו פה על חבל התקומה, על העוטף. דיברנו על מספרים 0-7, האם מותחים או לא מותחים? זה קצת בעייתי שאנחנו מדברים במספרים. התחלת להגיד שיש חוות דעת שאנחנו מסתמכים על ביטחוני, אבל כן לוקחים בשיקול דעת את שאר הדברים, כמו שחברי פה אמר מרכז החיים.

בטחוני בלבד.

בטחוני בלבד. אז אנחנו באים ואומרים שצריך להתייחס לעוד דברים.

מה את מציעה?

מרכז חיים, עזרתי לך כבר קודם.

אני רוצה לדייק את זה, אנחנו מדברים פה על מרחב שיש מועצות אזוריות. כמו שלא יכול להיות שתיקח את שדרות ותעביר שם קו ושכונה אחת כן ושכונה אחת לא, כשאתה בא במועצה אזורית ומעביר קו באמצע, אתה בא לראש הרשות ואתה אומר אלו: את כל המרחב פה אתה לא יכו לנהל, כי כשבכיתת החינוך למשל יש לך 30 ילדים, 25 הם עד ה-0-7, מה אתה עושה עם החמישה האחרים? ואז אתה צריך להוריד של אלה של עד ה-0-7 בתמורה לאחרים.

וכשאתה בא ואתה אומר לראש רשות שיש לו עשרה יישובים, אתה אומר לו ששבעה אתה מפתח ושלושה אתה לא מפתח, ויש פה פער. אז הראייה צריכה להיות אחרת, היישובים צריכים היות כמועצה ולכן חבל התקומה שבנוי ממועצות, עוטף עזה הוא כל מועצה אזורית אשכול ולא מעבירים קו בסרגל.

שלומית, תודה.

רק אני אציין שבהחלטה האחרונה של תקומה הוספנו סעיף שמדבר על מה שאת אומרת.

בחלק מהדברים. אבל בפיתוח נכון להיום אתה מפתח את המרחב שעובר כביש, מפתח ישוב ליד יישוב כשיישוב אחד מקבל את המיליונים לשיקום ופיתוח, והיישוב שלידו לא מקבל שקל לפיתוח. איך אתה משקם?

מיכל אולי תוכל להרחיב על זה יותר, במה שיוסי קרא לזה מרחב חיים בשפה המקצועית זה אזורי תפקוד. אם היינו מסתכמים על אזורי התפקוד בכל האזור הזה, כל אזור עוטף עזה היה נראה אחרת לגמרי. ניתן היה לשייך אותו לשניים ואולי שלושה אזורי תפקוד שונים לחלוטין כי מבחינה תפקודית הקשר בין יד מרדכי לבין היישוב אבשלום הוא לא אותו קשר. מה שמייחד ביניהם זה השיקול הבטחוני בלבד. 0-7 קילומטרים הוא שיקול ביטחוני בלבד.

הוא שיקול ביטחוני שהיה נכון אולי לפני 20 שנים. אם מדברים על שיקול ביטחוני אז תסביר למה יישוב ב-7.200 פונה והיה שטח צבאי סגור אבל היום הוא לא נחשב בתקומה. צריך לשבת ולהפסיק לדבר במושגים של לפני 20 שנים, ולהקשיב גם לראשי הרשויות שבאים ואומרים: אתם רוצים שנשקם, שנחזיר את האנשים? אתם צריכים לאפשר להם להתייחס למועצה שלהם כיחידה אחת, כמו שאתה עושה בעיר וזה לא במסגרת מתיחת החבל, לא מותחים את גבול החבל, זה במסגרת לאפשר לרשות להשתקם בגבולות הרשות עצמה.

תודה, שלומית. אני ברשותכם רוצה לתת פיתחון פה לחברים ולחברות שהגיעו לכאן, השקיעו מזמנם ורוצים להתייחס. צמרת אביבי, סגנית נשיא לה"ב. תזכירי לנו מה זה לה"ב, למאזינים.

לה"ב – לשכת העצמאים בישראל. כמי שמייצגת את בעלי העסקים, אנחנו מייצגים 70 ענפים שונים במשק ואנחנו בעצם הארגון היציג היחידי שיש לבעלי העסקים. אנחנו לא בתוך האירוע – אני חייבת לסבר את האוזן גם לנבחרי הציבור וגם למשרדי הממשלה – אף אחד לא מדבר איתנו וההחלטות עוד פעם מעל הראש שלנו בלי לדבר איתנו. אמרה כאן ממשרד הכלכלה שהם זיהו צרכים, אבל בואו תדברו איתנו, לפני שאתם מזהים דברים. צריך לעשות את זה, את יודעת, בשולחן עגול עם כל בעלי העניין וכל מי שיש לו נגיע בתחום.

אז אני רוצה לדעת מתוך התקציב הזה שאתם מקצים, כמה זה לשיקום? מה הביטוי של שיקום עסקים שוטפים? מדובר פה על בניית אזורי תעשייה, אבל יש פה עסקים שלא יכולים להתקיים בשלט רחוק, איך אנחנו עוזרים להם לחזור לפעילות? אני מבקשת שיירשם גם בפרוטוקול שאנחנו מבקשים להיות בתוך האירוע, אנחנו מבקשים להיות חלק מקבלת ההחלטות, שההחלטות לא יהיו מעל הראש שלנו, מאוד פשוט.

בכובע השני שלי כאשת חינוך, רק עכשיו יצא מחקר ממרכז מיטב ו-ICA שחרדות, דיכאונות, תחושת שליחות וחוסר שגרה הם אלו שבעצם מבצבצים ומועצמים אצל בני הנוער והילדים שהורחקו מביתם. אני מבקשת לדעת מה המענים החינוכיים לתחושות האלה ולמענה על הצרכים האלה, לחוסן?

אני רחוק מלהיות רחוק מנושא חינוך ורווחה.

חינוך זה ברמ"ח איבריי.

זה יהיה כנראה בוועדה אחרת. אני פשוט רוצה להיות צמוד ככל האפשר מבחינת הראייה הכוללת לתחומים שמעסיקים את הוועדה הזו וזה המשרדים. אני אבקש מיעל או יניב, אם תרצו עכשיו או אחר כך להתייחס ישירות לשאלה של עסקים ועצמאים.

אנחנו נעשה בדיקה קטנה.

מצוין.

אנחנו פה בשביל לדבר איתכם ובשביל לעבוד ביחד. זה כל העניין.

מעולה, שמחנו לארח.

משרד הכלכלה, באמת, זה לא ככה. שניה אדוני יושב-ראש הוועדה אתם תעשו בדיקה ותחזרו אליהם?

לא, עכשיו, הם יעשו בדיקה כרגע.

באמת חשוב כי יש למשרדי ממשלה הרגל לעבוד מעל הראש של בעלי העניין, לא רק בתחום הזה, חס וחלילה זה לא אישי.

יסמין, אני הבנתי שהם עושים בדיקה כרגע והם יתנו מענה עכשיו במסגרת הישיבה.

זה באמת חשוב.

כן. דורית סוקולוב מהייטק למען ישראל.

נכון. שלום כבוד יושב-הראש, חברי הוועדה והנוכחים. שמי דורית סוקולוב ואני יזמת ומובילה עסקית בתחום הביוטק, וחברה בפורום ההייטק למען ישראל. מתחילת המלחמה מצאתי את עצמי מבלה באופקים יום בשבוע במסגרת העבודה של עמותה אזרחית שנקראת חוסן קהילתי לעסקים בהובלת יהלום הזכות ונפגשתי שם הרבה עם התושבים שעד היום, שמונה חודשים אחרי הטבח, מעלים מצוקות קשות בעקבות הטראומה שהם חוו, היעדר טיפול נפשי מספק, קשיים כלכליים בעקבות איבוד מקורות פרנסה והיעדר סיוע כלכלי, תנאי מגורים קשים בלי מיגון וגם בתים שנפגעו בזמן הטבח ועוד לא טופלו ותוקנו.

העמותה בעצמה אחראית על כסף פרטי שהוקדש לשיפוץ של כ-50 בתים שהיושבים בהם פשוט עד היום עובדים בשיפוץ. ויש גם פעילות לא מספקת במקום של העירייה ושל הארגון הקהילתי המקומי שמייצר אצלם המון תחושה של בדידות ושל היעדר תמיכה.

ההייטק למען ישראל פועל הרבה כדי לקדם צמיחה מכלילה בשיתוף מגזרים שונים בעיקר בפריפריה. אנחנו נמצאים בכל הקהילות גם בצפון וגם בדרום ואנחנו קוראים לממשלה לכלול את אופקים ועוד ערים שלא כלולות במסגרת תקומה באזור, למרות שהם לא נמצאים בטווח ה-7 קילומטרים – שאין לו שום הצדקה כי הפגיעה הייתה הרבה מעבר ל-7 קילומטרים – לפעול שם גם לשיקום מידי, לתת תמיכה רגשית ונפשית לתושבים וגם לעבוד להרחיב את פעילויות הצמיחה ומשיכת התעסוקה בפריון גבוה גם באזורים האלה מעבר ל-7 קילומטרים.

הוועדה תהיה בעד המהלך הזה כמובן, משתי סיבות. א' כי אנחנו רוצים לראות בשגשוג את אופקים ויישובים אחרים בפריפריה ובגבולות, וב' זה ישחרר את המיליארדים שלשמם התכנסנו. אני אבקש מלירון מאגף תקציבים להביא את הראייה שלה או של האגף לשאלה שמדובר כאן, והנושא שעל הפרק הוא מהם המקורות שעליהם צריך לבנות ומהם הדיונים או הוויכוחים שאת יכולה לסבר לנו את האוזן לגביהם?

קודם כול אני אתחיל מזה שהיום, כמו שכולנו מבינים, יש תקציב מוקצה של 5 מיליארד שקלים. לגבי אם יהיה איזשהו שינוי מבחינת הרשויות שמוכלות? אז אנחנו נדרש לבחון את זה מחדש בהתאם להיקף ההגדלה של הרשויות שהתווספו. לצורך העניין אם עכשיו עלתה השאלה בנוגע להכלת כלל הנגב והגליל? אלו דברים שאנחנו נדרש לבחון ביחס להחלטה שתהיה ולהיערך לכך בהתאם. כרגע יש מסגרת תקציבית של 5 מיליארד שקלים, ובמידה ויהיה שינוי של הדברים אז אנחנו נצטרך בהתאם לכך לבחון. כרגע אין לי תשובה מיידית ואנחנו בבחינה של הדברים.

אלון, לא הבנתי מה הקשר של הגליל לעוטף עזה?

סליחה, לא לגליל, של הנגב.

אפשר שאלה טכנית? בהחלטה כתוב שזה צריך לקרות עד סוף 2024. מה קורה אם עד ה-31 בדצמבר לא מחליטים שום דבר על ה-5 מיליארד הללו?

האם הכסף הולך לטמיון? שאלה מצוינת.

אני לא חושבת, אני אידרש לבחון את זה, אני אחזיר תשובה. תן לי לבדוק.

זאת שאלה קריטית בעיניי.

אנחנו יודעים מה קורה פה

כמה שתתמהמהו מלא כספים יזלגו למקומות לא נכונים.

רגע, אתה שואל על הכספים? אתה שואל על 5 מיליארד השקלים?

כן. בזמן שההחלטה הזו עברה, הוחלט שבגלל שלא החליטו את גבולות החבל, 5 המיליארד האלה מחכים.

רם, אנחנו ננסה לקבל תשובה תוך כדי הישיבה, אני ברשותכם רוצה להתקדם. תודה בינתיים. הגענו לרן מלמד, נקודת מפנה.

נכון, יש לי כמה שאלות שאני חושב שיהיו רלוונטיות לדעת איך מתקדמים, האם בתוך 5 המיליארד האלה או במקומות אחרים מתקצבים, למשל לנושא שיקום דיור ציבורי ביישובים השונים? הן בהיבטים של מיגון והן בטיפול בבתים שנהרסו ושזקוקים לשיקום, האם זה מתוך התקציב הרגיל של החברות המשכנות או של משרד השיכון? או שיש תקציב מיועד לזה אצלכם שאתם הולכים לתת ובאיזו צורה אתם מתכוונים לתת את זה?

הנקודה השנייה היא תקציבים ייחודיים.

רגע, אולי יש תשובה?

אני אשאל שלוש שאלות ואני אשמח לקבל את ההתייחסות. השאלה השנייה נוגעת לאוכלוסיות מיוחדות או ייחודיות כפי שהן מוגדות במשרד הכלכלה ובמשרד העבודה לנושאי תעסוקה. אוכלוסיות של מיעוטים, חד הוריות, אנשים עם מוגבלויות, החברה החרדית. אני הייתי רוצה לדעת האם במסגרת 5 המיליארד האלה או בתקציבים אחרים שיש לכם, הקצתם גם תקציבים לנושאים האלה?

כי במשרד הכלכלה למשל, חלק מהתוכניות הופסקו בגלל צורך בתקציב שחסר לצורך הנושא הזה. אני יודע שהיה פרויקט שהיה אמור לעסוק בהקמה של קהילות חדשות בהיקף של 30-40 מיליון שקלים, עד כמה שאני יודע, הכסף עדיין לא עבר, האם זה בתוך 5 המיליארד האלה?

רגע, רן, אתה שואל שאלות שאני לא בטוח מי קולט אותם.

אני בטוח שיש את כל הנתונים אצלו.

אבל לא אצלי. אז השאלה את מי אתה שואל? אתה כבכר מכיר את האנשים? את אגאי?

את אגאי. והשאלה האחרונה נוגעת לתוספות של תקנים וצרכים שעלו ביישובים השונים בנושא עובדים סוציאליים והרווחה – בעיקר בתחומים של מיצוי זכויות אבל לא רק – האם יש תקציבים מתוך 5 המיליארד המוקפאים לטובת הנושא הזה? או בכלל שחלק מהיישובים לא נמצאים אצלכם, לא מקבלים כסף?

אם תרצה כרגע ממש בקצרה, כי התחומים האלה כפי שאמרנו, הם לא בתחומי הליבה שלנו, בנושאים כלכליים כן.

אני חושב ששיכון הוא דווקא כן בתחום הליבה שלך.

שיכון פחות.

שיכון ודיור לדעתי כן.

התשובה היא לא.

עבר לוועדת הפנים.

אז אגאי, רק בתחומים הכלכליים אם תרצה, או אנשי משרד הכלכלה שגם בוחנים את השאלה לגבי עסקים קטנים. אפשר בהמשך. אתה רוצה עכשיו או אחר כך, אגאי?

קודם כול אנחנו עוסקים בזה לא רק בתוך תקציבי 5 המיליארד, אני לא יודע למה הכנסת לשיקום. אז השיקום הוא כזה 47 ישובים, יש ישובים שלא נפגעו כמעט לחלוטין, ויש ישובים שנפגעו בצורה מאוד קשה, זה מדורג אצלנו 3, 7, עוד 11 והשאר. ה-26 האחרונים מטופלים על ידי מס רכוש, העשרה הראשונים 3 ו-7 מטופלים על ידי, אני מוביל את האופרציה של השיקום, וכל מה שנהרס לצורך העניין או צריך שיפוץ, עובר בתקציבי תקומה.

אנחנו גם קיבלנו את הסכום המיועד ממס רכוש, כרבע מיליארד, אנחנו הוספנו על הדבר הזה למעלה ממיליארד שקלים נוספים. כל תוכנית השיקום תהיה כמעט 1.465 ובסופו של יום כל הבתים ההרוסים והבתים בשיפוץ הכבד והשיפוץ הקל מטופלים על ידינו.

שאלה , בבניין מעורב שיש בו דיור ציבוריים ודירות, מי מקבל את הכסף?

אני לא יודע מה זה.

זה נושא שאנחנו נעסוק בו. אגאי, תודה. הילה כספי נמצאת כאן? שלום לך .

אני הילה, אני סטודנטית בבית גוריון ואני גדלתי והתחנכתי במועצה אזורית אשכול, שם כל המשפחה שלי. יש פה כמה נקודות שהייתי שמחה להתייחס אליהם שלא קיבלו מקום בתוכנית התקומה כפי שהיא כעת, ואני אשמח לשמוע מה מתכוונים לעשות בנוגע לזה? דבר ראשון, שיקום האמון והביטחון. הייתה פגיעה אנושה.

אני איתך, אנחנו נשב אחר כך אם תרצי, אבל הוועדה הזאת עוסקת בתחומים הכלכליים, תחבורה, תשתיות וכו'

יש לי כמה שנוגעים לזה, ובעיניי צריך להקצות לזה משאבים בנוכחות גבוהה יותר. אני חושבת שצריך תוכנית חוסן מותאמת לצעירים ועידוד חזרה. בעצם לא הייתה פה בכלל התייחסות לצעירים מהמועצות האזוריות שבעצם אנחנו העתיד של המקום הזה.

יש תוכנית שלמה לצעירים בתקומה, כול שיקום חוסן.

תשבי איתו.

אני אשמח אחר כך.

היא פורסמה באתר שלנו.

אני לא נחשפתי אליה. באמת חשוב לי לציין שיצירת אופק כלכלי ותעסוקתי ותמיכה בעסקים מקומיים ויזמות מקומית זה דבר שהוא חשוב, לא רק לעשות מרכזים מסחריים שמונופולים ייכנסו לשם, אלא את העסקים המקומיים שגם ככה מתקשים – תוך תקופה מאתגרת ביותר – להחזיק את העסקים. הרבה עסקים נסגרו. אני אחזק את האמירה של חיזוק ותמיכה בקהילות פגועות ומניעת פיצול קהילות. זה דבר שכבר היום אנחנו רואים אותו קורה ובעיניי חייב כמה שיותר למנוע את זה, כי אחרת אין לנו חוסן, החוסן שלנו נמצא בקהילה.

גם עידוד משפחות צעירות והתיישבות מחודשת, כמו שראיתי שיש לזה התייחסות מבחינה כלכלית, וגם מבחינת בניית תשתית חינוכית מתאימה. עד היום אין החלטה איפה הולך להיות בית הספר היסודי של מועצה אזורית אשכול בספטמבר? דבר שהוא משמעותי למשפחות. האם הם שמות את הילדים שלהם במערכת החינוך כאן, או נשארות במרכזי מפונים? זו החלטה שהייתה צריכה כבר לקרות לפני ארבעה חודשים.

כמובן שחשוב גם באופקים. אני חלק ממחקר שבודק תגובות פוסט טראומטיות באופקים ואין מענה לילדים באופקים. חסרים המון תקציבים לטיפול. אין מטפלים פרטיים זמינים, יש רשימות המתנה ארוכות לחוסן.

תודה הילה.

אני רוצה להגיד רק דבר אחרון בעניין האמון והביטחון, בלי החזרת חטופים זה לא יקרה.

תודה רבה. יונתן מקק"ל.

שלום, יוני, מנהל מחלקת תכנון מרחב דרום בקרן קיימת. אנחנו רואים בשיקום בפיתוח מידי של השטח הזה כבסיס לאיכות חיים של התושבים וזה מה שימשוך אותם בחזרה וימשוך אוכלוסיות חדשות גם לבוא למקום הזה.

אחד הדברים שחסרים גם בתקציב וגם בשיח, זה פיתוח של מוקדי עניין, זה שמירה על השטחים הפתוחים כדי שיהיו פה מיזמים קטנים וכדי שיהיו פה יזמי תיירות שיגיעו למקום הזה, אנחנו צריכים לפתח את מוקדי העניין האלה.

אנחנו לקחנו את כל תוכנית קליטת הקהל שלנו של 2030, הסטנו אותה כך שהשנים הקרובות מתמקדות רק בנגב מערבי מתוך התפיסה הזאת.

באילו פרויקטים?

כל אתרי המורשת כמעט נמצאים במקרקעי ייעור. מקרקעי ייעור מחברים את התושבים לשטחים הפתוחים, כמעט את כל היישובים, מלבד הצורך המהותי בשמירה עליהם חשוב שגם זה יקבל מענה וחשיבות כי ביחד, בעבודה משותפת ביחד עם המועצות, יחד עם תקומה, אני חושב ששלושתנו, המשולש הזה יכול לייצר פה מוקדי עניין מאוד משמעותיים.

הצלחנו לפתור את הבעיה שהייתה לפני מספר שנים לשיתוף פעולה בין קק"ל לבין משרדי הממשלה?

עם רוב משרדי הממשלה אנחנו עובדים יופי. נתיבי ישראל – אני על בסיס יומיומי מסייר ברעים על כביש 232, עם רט"ג אנחנו נמצאים שם יומיום. אנחנו שם ואנחנו גוף מאוד משמעותי שיש לו הרבה רצון לשפר ולשקם.

ישר כוח.

אבל אני חושב שזה צריך לקבל ביטוי בתקציב, כי בסופו של דבר ביחד אנחנו מייצרים פה.

אני לא בטוח שהבנתי, התקציב קיים. עכשיו אפשר לעשות שיתופי פעולה אל מול תקציב קיים.

אבל בתוך התקציב המקום הזה של פיתוח מוקדי המשיכה האלה הוא חסר.

הוא לא נמצא בתיירות או במורשת?

לא, התיירות מתמקדת בלינה.

אני אשמח לדבר איתך אחר כך כדי להבין את העניין לעומק יותר. כן בבקשה קרן.

יש נהלים שמדברים על עוגנים תיירותיים ופיתוח תשתיות ציבוריות, וחלק מהתוכניות שמציגים לנו נמצאות בשטחי ייעור ואני לא חושבת שזה נכון להגיד שהתוכנית לא נותנת לזה מענה.

עד עכשיו לא ראינו את זה ונכון שיהיה שיח.

דברו, יופי. תחילתה של ידידות יעילה. ליאור כוכבי, התאחדות התעשיינים.

ליאור כוכבי, מנהל קשרי ממשל בהתאחדות התעשיינים. שמענו פה באמת עניינים של צמיחה, שיקום ופיתוח. חשוב מאוד להדגיש את הנושא שלא תהיה צמיחה ולא יהיה שיקום ולא יהיה פיתוח בלי החשיבות של התעשייה המקומית באזור חבל תקומה.

רק בשביל לסבר את עיניכם, נכון להיום יש כמעט 250 מפעלים וחברות תעשייה שיושבות בתוך ה-0-7 של אזור חבל תקומה, ובתוך הדבר הזה יש מצוקה מאוד משמעותית של עובדים במיוחד בתעשייה, מה שמקשה על החברות עצמן ועל המפעלים עצמם. בגלל זה אנחנו רוצים להעלות פה את הנושא של תמרוץ העובדים לחזרה לעבודה, מה שהחל בדצמבר נגמר ב-1 באפריל, מענק ה-3,000 שקלים.

נכון להיום יש עובדים ומשפחות שנמצאות בבתי מלון, מפונים, ולא רואים כדאיות לחזור ולעבוד, כי מקבלים את אותו סכום אם הם יישארו בבית המלון ולא יחזרו לעבוד. זאת אומרת, אנחנו רוצים שיהיה תמרוץ בחזרה לעובדים לאזור חבל תקומה.

ליאור, העניין חשוב וברור.

מה הנתונים?

עוד נקודה אחת מאוד חשובה, אנחנו תמיד מעלים את זה פה ונמשיך להעלות את זה פה, הנושא של העדפה ישראלית, של תעשייה ישראלית לשיקום ופיתוח חבל תקומה. לא יכול להיות מצב שטורקיה תבנה את אתר ההנצחה שיוקם באזור חבל תקומה, ולא יכול להיות שסין תקים את האזור הקהילתי של חבל תקומה. ישראל חייבת לשקם את ישראל, אם זה 50% מכל מה שקשור ל-to bill של שיקום פיתוח ובניה של חבל תקומה. זה רלוונטי, זה חשוב, יש להשית את זה על הרשויות המקומיות. גם המושבים איתנו, גם הקיבוצים איתנו גם העיריות איתנו.

בעייני זה צריך להיות בחוק.

לגמרי, זה חשוב להיות בחוק, ואם האוצר פה אני גם אשמח גם בזה.

תודה. אני אבקש, אם ככה, מיעל ויניב שיש לנו את עניין העסקים הקטנים ואולי תוכלו לתת הצצה או חשיפה לסוגיית עידוד החזרה בערוץ התעסוקה ושאלת הכחול-לבן.

זה מתווה פשוט, התמרוץ הוא פשוט להמשיך את התמרוץ שהיה עד ה-1 באפריל.

לגבי העסקים זה באמת מבירור ראשוני כי הכול עוד בשיח מול תקומה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים עובדת על תוכנית לליווי, לשיקום של עסקים וצמיחה מחדש. כרגע התוכנית הזאת מתוקצבת ב-13 מיליון שקלים, זה הדבר הראשון.

מעבר לזה, עובדים על תוכנית שהמטרה שלה לפתח מסלולים חדשים בשותפות בין-מגזרית של מגזר פרטי, שלישי וממשלתי. אני מאמינה שבשלב הזה כבר ידברו איתכם.

אנחנו מנסים לעבוד גם על מענקי חזרה לפעילות אבל שם יש התנגדות של האוצר, אז זה פחות בתנועה, הדבר הזה.

רגע, תחדדי התנגדות על מה?

על מענקי חזרה לפעילות.

מה הנתונים? כמה עובדים חסרים בתעשייה שעוד לא שבו לבתיהם? על מה אנחנו מדברים, סדר גודל? ליאור אתה יודע?

יש מחסור כרגע של 18,000 עובדים בתעשייה, אני לא יודע ספציפית לגבי החבל.

השאלה אם המחסור זה אנשים שלא שבו לבתיהם? כנראה שלא 18,000.

נכון.

השאלה מתוך זה כמה אנשים הם כאלה שמענק באמת יעזור להחזיר אותם לתעשייה באזור?

אנחנו מכירים עובדים שחזרו לעבוד בגלל המענק, המענק הפסיק ב-1 באפריל והפסיקו לעבוד והתפנו שוב פעם, כי אין להם כדאיות לגבי הדבר הזה.

יש פה בעיה, ובאמת צריך להבין את המספרים.

צריך להבין למה לא המשיך התמרוץ של העבודה? כי בסופו של דבר זו אותה הצעה של המדינה. אם תשכנו אותם בבית מלון או תתנו להם את תמרוץ העבודה להגיע לעבוד במפעלים ובאוזר של חבל תקומה זה אותו כסף שיוצא.

זה אותו כסף ויותר יעיל. אבל המדינה יודעת לירות לעצמה ברגליים.

אנחנו מדברים נורא רחוק. את יודעת שאני מחויב לגבות ארנונה עסקית ממפעלים? מפעלים שחלקם לא עובדים. על פי חוק לא פטרו אותם בכלל מזה?

כן.

לא חייב לגבות ארנונה ממגורים אבל ארנונה עסקית אני חייב, וכל אחד מהעסקים שלא משלם ארנונה צובר פה חובות שבסוף יצטברו להרבה מאוד כסף.

מי המשרד שאמון על זה?

משרד הפנים. ואני מבקש ומבקש ומבקש.

ומה התשובות?

אי אפשר.

אני רק מבקשת שיהיה שיח עם ארגון לה"ב והמגזר העסקי. אני מבקשת שהחלטות לא יהיו מעל הראש שלנו.

פתח פה ערוץ. יעל ויניב אמרו לך, צמרת, יש לכם אפשרות לדבר ביניכם ולראות. אנחנו פתוחים וזו זירה לשיח, אם לא באה לידי ביטוי התחינה שלך.

ליאור, בדברי הסיכום אני אתייחס אבל אין שום ספק שהוועדה הזו וועדת המשנה בפרט, תרצה לעסוק ביעילות המענים בתחום התעסוקה והכלכלה, ובכללם השיבה הביתה שבחלקה מבוססת ותורמת במעגליות כזו לנושא התעסוקה.

אני מסכים, גם בנושא ההעדפות.

אז אני מבקש שתהיו איתנו בקשר ותציעו לנו דרך כדי לבחון את המענים, ואני אומר את זה גם לאנשי משרד הכלכלה, אני חושב שחשוב מאוד לוודא שיש כאן - -

לגבי הנושא של כחול לבן, של תוצרת מקומית, אני לא בטוח ששמעתי את התשובה או שהבנתי אותה?

לגבי כחול-לבן עמדת המשרד הייתה כמובן שצריך להרחיב את התקנות ככה שהן יחולו מעבר למה שכרגע נקבע בהחלטות עוטף עזה. גם פה היה איזשהו קושי מול האוצר, אני מבינה, לצערי אני לא בקיאה בפרטים של הדבר הזה. אני מבינה שמתנהל שיח ושמנסים להגיע לאיזשהו הסדר של פשרה, אבל המשרד בעד לקדם את העניין, זו הייתה עמדתו תמיד, גם לדעתי בוועדה הזו וגם בוועדות אחרות, אני כבר לא זוכרת, זו עמדת המשרד.

מה שאתם רואים פה זה התייעצויות קדחתניות עם לירון.

היא מוצאת את 5 המיליארד? אני בסוף רוצה לנצח את שוסטר בהתערבות, מי שלא היה פה בדיונים הקודמים אולי לא יודע, אבל זה בסוף מה שמעניין אותי.

כן, ספר. יש שתי סיבות לעניין הזה, אחד, שיהיו 5 מיליארד לטובת פיתוח הנגב המערבי ושנית, אני התחייבתי בשם מדינת ישראל שהכסף יצא, ורם, הוא השריר הסקפטי שישמח מאוד – אני מכיר אותו – להתבדות ולשלם לי ארוחה.

אני בהחלט אשמח.

אני רוצה לשאול מי מהנוכחים? בבקשה.

ליאת מהסוכנות היהודית, נעים מאוד. אני מנהלת את הפעילות של הסוכנות בעוטף מאז ה-7 באוקטובר. יחידה חדשה שקמה לתכלל את כל המאמצים של הסוכנות, רתימת העם היהודי עם כל המשאבים שלו לתמיכה בקהילות השונות, לתמיכה ברשויות. יוסי מכיר את העבודה שלנו במרחב, הקרן לנפגעי טרור היא מעל 100 מיליון דולר. מענקים שחילקנו לעסקים קטנים, הלוואות, מענקים וצוות ייעודי שנמצא בשטח ומלווה באופן יומיומי במשרה מלאה את כל הקהילות והרשויות.

לסוכנות היהודית יש את מרכז הקליטה איבים, יישוב בשער הנגב שאנחנו רוצים להפוך אותו לקמפוס צעירים. דיברנו עם המנהלת על זה ואנחנו מחכים לתקציב מתוך תקציב ה-5 מיליארד כי לבנות את זה ולהפוך את זה.

נושפים בעורפנו מיליוני יהודים ברחבי העולם שרוצים להגיע לעוטף, לעשות עלייה, ללמוד בספיר. צעירים שרוצים לבוא להתנדב. כדי להביא אותם לקמפוס לאיבים צריך אותו בצורה איכותית וראויה שנוכל לתת להם להשתלב בו והקפאה של התקציבים האלה מעכבת את האפשרות לעשות אותו למה שהוא צריך להיות.

וזה חלק מהתקציבים המוקפאים?

זה חלק מהתקציב המוקפא, המנהלת אמרה לנו שנקבל את זה מהתקציב הזה. כ-125 מיליון מדובר, שאמורים להגיע לאיבים.

הנה, אז צבעת לנו 2% מהסכום הזה שמוקפא. תארו לכם כמה עוד אפשר לעשות.

אני אוסיף עוד משהו ברשותך, שהעם היהודי מוכן גם לשים את כספו – אנחנו מדברים על פרויקט יותר גדול מבחינת סכומים – אבל הוא רוצה לראות באמת גם המדינה שמה את חלקה בתוך השותפות של העם היהודי עם מדינת ישראל.

100%. קודם כול תודה גם לסוכנות.

הכול בעזרת השם, זה בעזרת השם, וגם בעזרת האוצר הזה אולי נקבל איזה - - -.

אני אבקש מלירון לומר את שהיא יכולה לומר בשלב הזה בסוגיות שהונחו לפתחה כנציגת האוצר.

כפי שכבר אמרתי אני אחזור ואגיד שאנחנו שמנו את 5 מיליארד השקלים האלו על מנת שהם יצאו. הכסף הזה מוקצה ואנחנו רוצים שהוא ישמש את הצרכים הרלוונטיים כמו שנקבע בהחלטה. כמובן שבמידה ונדרש לעשות שינויים, אז כמו שאמרתי אנחנו נדרש לבחון את זה.

לגבי רכש כחול-לבן אנחנו מאמינים שצריך לעשות גם דברים שהם יעילים לכלכלה ולמשק. גם מבחינת הרכש, בסוף לתושבים של תקומה לקנות איפה שיותר זול זה גם שיקול ולכן אנחנו סבורים שצריך להיטיב עם מי שהחלטת הממשלה.

למצוא את האיזון הנכון.

בדיוק. החלטת הממשלה מדברת על תושבי תקומה ואנחנו רוצים לתת להם לקנות – לצורך העניין אם זה רכש – כמה שיותר בכסף הזה. זה ענייני יעילות.

אבל מי שיתכלל את הדבר הזה זה התנועה הקיבוצים או תנועת המושבים?

מה הכוונה יתכלל?

זאת אומרת שיגיעו אליהם תקציבים והם יצטרכו לעשות את הרכש.

אתה מבולבל לחלוטין, מי שיתכלל את זה הן המועצות האזוריות.

אין בעיה המועצות האזוריות שבעד הדבר הזה וצריך גם להבין.

אבל התושבים צריכים להנות מכסף ורכש כמה שיותר יעילים.

אוקיי, ולמה את חושבת שהעדפה של כחול לבן לא תהיה יעילה מספיק? יש לכם מודלים כלכליים שאומרים שהעדפה של כחול לבן לא תהיה יעילה?

אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע כי אני לא הגורם המקצועי לצורך העניין הזה, מהמשרד שלי.

אני יכול להגיד לך בעיר הבה"דים ש-60% מהם היה העדפה של כחול-לבן והם אפילו חסכו בתקציב שהם שמו מההתחלה.

אני יכול להגיד לך שבשער הנגב יש העדפה חד משמעית לכחול לבן, אין לנו מים מטורקיה למרות שהם יותר זולים, אין לנו מוצרים מחו"ל. כל מה שאפשר לקנות גם מהתושבים שלנו בעיקר.

זה צורך של תושבים. תצאו מהאקסלים והנתונים, זו גם החשיבות של התושבים עצמם והם גם רוצים את זה.

תודה ליאור, אני ברשותכם רוצה לסכם בנקודות הבאות. ראשית, אני רוצה להודות למנהלת תקומה, למשרדי הממשלה שעוסקים באופן רציני, מסור. לא תמיד בקצב שאנחנו רוצים והמכאובים והפערים – תרשו לי – העצב, והכעס, והרגשות הקשים, מציפים את כולנו, ובהינתן שזה המצב אני מוקיר את הפעילות החשובה.

יש למצוא את האיזון הנכון בין הנחישות, קרי הווקטור שמוביל אותנו, וזה תקומה, תקומת חבל תקומה. משם אנחנו ניבחן ובמקביל נחישות ורגישות, השריר של האחריות אל כל מי שהיה שם – בין אם היה פיזית ובין אם גר ועבד שם לפני שמונה חודשים – צריך להיות נוכח. והרגישות לצרכים האנושיים לנוכח המציאות הסבוכה, המציאות הביטחונית – האיזון הזה חייב להישמר.

אני מבקש לחדד את ההערה שנשמעה כאן, היא אמנם לא במהות של הוועדה הקונקרטית הזו, אבל אתם יודעים, אין ועדה בכנסת שעוסקת בתכלול כל נושאי שיקום הנגב המערבי, תקומה, ולכן אני מוצא לנכון לומר את זה כאן, מדינת ישראל תיבחן הן בהפרחת הנגב המערבי וחיזוקו והן במענים הגונים למי שבוחר לבנות את ביתו במקום אחר. הוא עושה את זה רק כי הוא לא יכול אחרת.

תודה גם לך, שוסטר, שלוקח את תפקידך כמי שאמור לפקח על פעולות הממשלה ועושה את זה.

ובתקווה שבוועדה הבאה נשמע נתונים ולא רק סיסמאות.

הייתי חיובי.

רגע, עושים לי הספד, אנחנו כבר ממשיכים. אני אבקש לשים דגש על הדחיפות למשרד רוה"מ, אוצר וכמובן תקומה שכמובן, באיזון, כל אחד יש לו את המקום שלו. אנחנו מעודדים מכם, דורשים מכם, להגיע מהר ככל האפשר להחלטות.

שמחנו לרשום לעצמנו את ההודעה של נציגת אגף התקציבים שאין טריקים ושטיקים ואנחנו נשמור, כך אני מבין, על ה-5 מיליארד, גם אם לא נצליח כפי שצריך להיות, לקבל החלטות מלאות ב-2024.

איך אגאי אמר? תשים להם צ'יפ.

כן, נשים צ'יפ לראות איפה הם נמצאים.

אני מבקש לציין שהנושא של הסיוע המקומי, אגב לא רק בתעשייה ותעסוקה ועסקים קטנים אלא גם במו"פ ובהייטק, בחממות, חייבים למצוא את האיזון הנכון ואנחנו נעשה על זה ישיבה מסודרת בין הווקטור שהוצג לגבי המחיר לצרכן ובטח המחיר לצרכן בנגב המערבי, לבין העידוד שיש לו משמעות ארוכת טווח של התעשייה, התעסוקה, המחקר ופיתוח, שהם בדרכם מעודדים כמובן את ההתיישבות, את החקלאות. כמובן שחקלאות היא חלק מהאיזון הזה. אנחנו לא מזלזלים במחיר לא המקומי ולא הארצי, אבל יש יתרון עצום, אסטרטגי, כפי שאתם יודעים, לעצם העצמאות, הייצור המקומי.

אנחנו כוועדת כלכלה נחזור לדיון יותר מעמיק בתחומים הכלכליים פרופר לוודא שהעשייה עצמה היא הראויה, כפי שצריך להיות בוועדות השונות כאן בבית הזה, לגבי תחומים אחרים, נושא תשתית ונושאים חברתיים וקהילתיים.

אני מניח וקובע שאנחנו נקיים ישיבות המשך כבר בחודש הבא בתחום. אני רוצה להודות לכולכם שהגעתם, בהצלחה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:32.