פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
10/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 129
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ד' בסיון התשפ"ד (10 ביוני 2024), שעה 10:00

הכשרות ואימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס (דוח שנתי 71ג, 2021) - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
מירב בן ארי

מיכאל מרדכי ביטון

יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

לימור קפלנסקי-אבריאל - סגנית מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

ישכר וויס - עו"ד, עוזר משפטי ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

עמית שפייזמן - מנהל אגף בכיר תקציבים, המשרד לביטחון לאומי

אורלי אלמגור לוטן - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עודד ברוק - יועמ"ש, הרשות הארצית לכבאות והצלה

כפיר ביביטקו - רח"ט מבצעים, הרשות הארצית לכבאות והצלה

אורן שישיצקי - מפקד מכללה, הרשות הארצית לכבאות והצלה

אלון בן נון - קרפ"ח, הרשות הארצית לכבאות והצלה

יריב אגמון - המבקר הפנימי, הרשות הארצית לכבאות והצלה

איתי סיגל - נציג משפחות החטופים

רועי ברוך - נציג משפחות החטופים

מיכאל מור - נציג משפחות החטופים

אלי מור - נציג משפחות החטופים

בועז מירן - נציג משפחות החטופים

עידו חי - רפרנט בט"פ ואכיפה באגף תקציבים, משרד האוצר

פלורינה הלמן לוין

אושרה עצידה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזמן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הכשרות ואימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס ((דוח שנתי 71ג, 2021) - ישיבת מעקב

שלום לכולם, תודה רבה שבאתם. היום יום שני, ד' בסיון התשפ"ד. היום הוא היום ה-248 למלחמה. 120 חטופים, בנינו ובנותינו, אזרחי מדינת ישראל, עדיין נמצאים בשבי החמאס. אני מצדיע לצה"ל, לשב"כ ולימ"מ, על החילוץ ההרואי של ארבעת החטופים. לצערי, שילמנו מחיר יקר. לוחם הימ"מ, רב פקד ארנון זמורה, נהרג במבצע. יהי זכרו ברוך. ברור לי לחלוטין שמבצעים כאלה או אחרים, הרואים ככל שיהיו, ואני מצדיע להם, לא יוכלו להביא פתרון להחזרתם של כל 120 החטופים. האחריות היא עלינו. האחריות היא על הבית הזה. האחריות היא על הממשלה. כולנו אחראים למה שקרה ב-7 באוקטובר. ראוי שייעשו צעדים מהותיים ואמיצים. את דעתי לא הסתרתי. כבר בינואר אמרתי שיש לעצור ולהחזיר את כולם. אתמול, יחד עם כל תושבי מבשרת, עמדתי בצידי הדרך כשמשפחת זמורה היתה בדרכה להר הרצל. ושוב, המבצעים האלה, הרואים ככל שיהיו, ואני מכיר את היחידה היטב, שירתי שם חמש שנים, לא יספיקו אם לא יגיעו לידי סיכום והסדר. אני אמרתי את זה כבר בינואר מול המצלמות, וחטפתי. זה לא מעניין שחטפתי. אני בדעתי גם היום. אני מעורב אישית, ואני אומר את זה כל פעם. אביבה היתה הגננת של הנכד שלנו בקיבוץ אלונים, והקשרים הם ממש קשרים משפחתיים. אבל לא בגלל זה אמרתי את מה שאמרתי. אמרתי את מה שאמרתי כי אני באמת חושב כך. אם הם יחזרו בארונות מתים, וכבר יש לנו ניסיון עם הדבר הזה, אז זו תהיה אות קין על מצחה של החברה הישראלית ואבן רחיים לעולמי עד, כי לא עשינו מספיק. אני מתנצל שאני כזה רגשן.

(הקרנת סרטון מטה משפחות החטופים.)

שלום. קוראים לי איתי סיגל. אני אחיין של קית' ואביבה סיגל. אין צורך להתנצל. הנושא קשה לכולם. אני הייתי אתמול בהלוויה של ארנון, זכרונו לברכה. ארנון היה לוחם אמיץ. אני גם מכיר אישית חבר ביחידה שנפצע אנושות ב-7, והוא מחלים והוא חזר ליחידה כדי לאמן. זה מדהים עד כמה האנשים האלו הם חדורי מטרה לא רק בעניינים של הלוחמה בעזה. בכל הגזרות של המדינה הם לוחמים אמיצים, ואני רוצה להגיד להם תודה.

אני רוצה גם לציין את אלירן מזרחי, זכרונו לברכה, שהתאבד. אלירן היה לוחם ששירת. היה לו קשה מנשוא, והוא החליט לשים קץ לחייו. אנחנו צריכים לדבר על הדברים האלו. אנחנו צריכים גם לדבר על אבא של אלמוג שנפטר מבלי שהספיק להגיד שלום לבנו שחזר. אני אומר את הדברים האלו בגלל שהזמן הוא חשוב, הזמן הוא קריטי, והחיים של החטופים שנמצאים שם זה כמו רולטה רוסית. נועה ארגמני היתה עם יוסי שרעבי. יוסי נרצח בשבי ונועה בחיים. הזמן הוא חשוב. כרגע יש עסקה על השולחן. יש כן עוד כמה נגיעות שצריך לעשות בשביל לסדר, אבל העסקה הזאת תגיע כי אנחנו צריכים לסיים עם זה. אנחנו צריכים להחזיר את החטופים הביתה, את החיים לשיקום, את הנרצחים לקבורה, ואנחנו צריכים להפסיק לסכן את החיילים שלנו. אנחנו כן צריכים לחסל את חמאס, אבל העובדה שהחטופים נמצאים שם מונעת מהחיילים שלנו לפעול כמו שצריך ובחדות.

דבר אחרון. אני אקריא משהו שבת הדודה שלי, הבת של קית' אביבה, כתבה. אני נציג המשפחה. גם אימא שלי נמצאת פה, וגם אחרים. גם אבא שלי לפעמים. אבל אני הקול של המשפחה בקירבה הראשונה: סליחה שחשבת שאתה גר במקום בטוח. סליחה שלא משנה כמה ניסו לשכנע אותך לעבור לצפון, לא רצית. סליחה שחשבת שדבר כזה בחיים לא יקרה. סליחה שחשבת שאתה מוגן כי הממ"ד מנעול. סליחה שהגיעו אליך בכזאת קלות. סליחה שהתייחסו אליך בברוטאליות. סליחה שדחפו אותך ושברו לך את הצלעות. סליחה שלא רצית ללכת איתם ואיימו עליך בחייך. סליחה שהכריחו אותך. שלא השאירו לך ברירה. סליחה שפגשת, ואולי אתה פוגש עכשיו, אלימות כול כך קרוב. סליחה אם אתה חווה יחס משפיל. סליחה אם אתה רעב. סליחה אם אתה צמא. סליחה אם אין לך מקום נוח להניח את גופך עליו. סליחה אם חם או קר לך. סליחה אם אין לך מקלחת. סליחה שאין לך פרטיות. סליחה שאין לך בחירה. סליחה אם אין לך תמיכה. סליחה שזה קורה לך. סליחה שאתה שם. סליחה שאתה לא כאן איתי. סליחה שזה לוקח כול כך הרבה זמן. סליחה אם אתה מאבד תקווה. סליחה שאין לי דרך להוציא אותך משם. סליחה שאין לי שליטה. סליחה בשם הנפשות שאמורות היו להחזיר אותך הביתה מזמן. סליחה אם אתה מפחד. ותודה. תודה שאתה שורד. תודה שאתה חי. תודה שעזרת לי לאימא נפשית ופיזית. תודה שניסית להצחיק אותה ברגעים הכי קשים. תודה ששמרת על אופטימיות, ומקווה שאתה עדיין שומר עליה. תודה לעוצמה שאני מאמינה שמתגלה בתוכך. תודה על החמלה לסובבים אותך, לא משנה כמה פגעו בך. תודה על מי שאתה. אני אוהבת אותך.

תודה על זמנכם.

תודה רבה. האם עוד מישהו? לא. כל פעם קשה מחדש לחזור חזרה לשגרה, אבל אין לנו ברירה.

אני מבקש לפתוח את הישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: הכשרות ואימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס – דוח שנתי 71ג. זוהי ישיבת מעקב לדיון שהתקיים ב-24 באוקטובר 2023.

תקופת הקיץ בישראל הינה תקופה מאתגרת מבחינת סכנת השרפות. אזורים רבים מתלקחים בקלות, והאש מתפשטת במהירות ומגיעה לאזורים שלעיתים הגישה לכוחות הכיבוי כמעט ולא קיימת. לא מעט פעמים היא מגיעה עד ליישובים ומסכנת את התושבים ובתיהם עד כדי פינוי התושבים. כמובן שבקיץ הסכנה קיימת בכל אזורי הארץ, אבל האזור שסובל הכי קשה לאחרונה בשל המלחמה והירי הבלתי פוסק לעבר יישוביו, הוא כמובן הצפון. הצפון פשוט בוער. שרפות הענק שהשתוללו בשבוע שעבר הותירו הרס רב. ביער ביריה נשרפו לא פחות מ-800 דונם. קריית שמונה בערה במשך שעות ארוכות. בתקשורת דווח על חברי כיתת הכוננות של כפר גלעדי שנלחמו שעות רבות לבד מול השרפה שסיכנה את יישובם.

אין ספק ששרפות בסדר גודל כזה עלולות לשבש את תפקיד המשק החיוני, ויש להיערך בשגרה, וכמובן גם בחירום. המענה הנדרש הוא שקובע את הסטנדרטים לבניין הכוח. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עוד לפני המלחמה האחרונה, מחוז צפון בלט במספר גבוה של אירועי שרפה. היו בו כ-54,000 אירועי שרפה בין השנים 2020 ל-2023. זה נשמע מספר דמיוני, אבל זה מה שהיה.

השנה, עם המלחמה העצימה בצפון, אנחנו מבינים שהמצב חמור ומורכב יותר, והשרפות, כפי שחווינו בשבוע שעבר, יחזרו בסבירות גבוהה כי הן מתקיימות או נגרמות לא רק בגלל הקיץ, אלא גם בגלל הנפילות, גם מכיפת ברזל וגם מנפילות או מתקיפות של חיזבאללה.

אני מבקש לשמוע בדיון איזה כלים ושינויים בתפיסת כב"ה בוצעו או תוכננו על מנת להתמודד עם השרפות בצפון. כמו כן, איך ניתן לשתף את כיתות הכוננות במתן מענה, אפילו ראשוני, אם בכלל, כי צריך הכשרה מיוחדת. זה לא דבר של מה בכך. כאמור, סכנת השרפות לא מוגבלת רק לצפון. בכל הארץ נלחמים ומסכנים את חייהם לוחמי האש, ולעיתים גם משלמים את המחיר הכבד ביותר. מעבר לכך, נכונות כב"ה לאירוע מלחמתי רחב היקף, ציוד, כוח אדם - מה השתנה מהדיון הקודם? על כן, ביקשתי לכנס את הדיון הזה. קודם כול, בשל דחיפות לנושא, ובשל העובדה כי נותרו מספר שאלות מהדיון הקודם אשר הוועדה ממתינה לתשובות ולעדכון.

סיכום הדיון הקודם דיבר על פערי תקציב, תחנות כיבוי, כשירות ופערי כוח אדם, ביחס למדינות אחרות בעולם. ראש אג"מ במערך הכבאות התבקש על ידי הוועדה לקיים שיחה עם מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות אש ללבן שיפור המקצועיות והשת"פ, וביקשנו לקבל מהמערך תוכנית עבודה מסודרת לקראת הדיון הבא בנושא.

אני אבקש ממשרד מבקר המדינה לתמצת מאוד בקצרה את עיקרי הדוח, וממרכז המחקר והמידע להוסיף ככל שצריך. הם ערכו את הסקירה האחרונה. לאחר מכן נעבור לקבל התייחסות מכב"ה.

בסוף דבריי אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות ללוחמי האש. לקצינים שמסכנים את חייהם מדי יום על מנת להציל חיים ורכוש, הן תחת אש, תרתי משמע, והן בכיבוי האש פיזית. הם פועלים בגבורה רבה, ועל כך תודתנו והערכתנו.

מבקר המדינה, בבקשה.

בוקר טוב. דוח הביקורת משנת 2021 - בכותרת שלו כתובות המילים: "איום הייחוס". למעשה, הדוח הזה בא לבחון את המערך למול האיומים שקיימים. קריאה של ממצאי הדוח בראי ה-7 באוקטובר מעמידה כל ממצא וימצא בזווית כבר שונה, אחרת, שהיא קרובה הרבה יותר. קריאה של ממצאי הדוח בראי מה שמתחולל בחודשים האחרונים בגבול הצפון, מעמיקה עוד יותר את המשמעויות של הפערים שמוצגים בדוח הזה. אם אנחנו מוסיפים לכך את הקיץ, שאנחנו נמצאים כבר בתחילתו, אז האירוע הופך להיות הרבה יותר מורכב. ולכל אלה אני אומר, אם אנחנו מוסיפים גם תרחיש, שיכול ויתממש, של מלחמה כוללת בצפון, עם כל המשמעויות שלה על כל העורף הישראלי, אז אנחנו מגיעים אולי לנקודת הקצה בעיניים של הנציבות מבחינת האיומים שלה. וכל זה בסוף מעלה שאלות בשני מישורים: יש שאלות שקשורות לאיך הנציבות מתקדמת מכאן בשנים הקרובות. אני חושב שלעת הדחופה הזו לא יהיה ניתן להתמודד עם השאלות האלה. הן קשורות בתקציבים ארוכי טווח, הן קשורות בבניין הכוח ובתהליכים מאוד כבדים. אבל לאור הסיכונים שכרגע קיימים באופן מיידי, וכשאני אומר "מיידי" אני מדבר כמעט ברמה של ימים, יש לבחון פה כמה עניינים כדי לראות איפה הנציבות עומדת, ואם יש דברים שצריך לעשות אותם במצב חירום. צריך לראות איך התר"ש, במידה וקיים תר"ש, פוגש את המשאבים והתקציבים של הארגון. צריך לראות מה קורה עם נתוני לוחמי האש. היו פערים משמעותיים. איפה הם עומדים היום, ואיך הם מנותחים היום לאור הסיכונים שקיימים, צריך לראות מה קורה מבחינת האמצעים. יש גם פערים בתחום האמצעים לנציבות, ולכן צריך לראות איך הם באים לידי ביטוי, בדגש על תרחיש של מלחמה כוללת. כל נושא הכבאים הכתומים. איפה הם עומדים היום? האם כבר סגרו את הפינות בנושא הזה מול פיקוד העורף בעניין הגיוס שלהם. תחום של מטוסי הכיבוי - איך הם עומדים מול תרחישים שונים, והתרחישים שדיברתי עליהם כרגע. כל המתודה של ניהול סיכונים היום בצפון שנעשית מול צה"ל. בסוף מופעלת פה שיטה של ניהול סיכונים, כשניהול הסיכונים גם באיומי אש. האנשים שנמצאים פה יידעו להעיד על כך הכי טוב מכולם. זה אירוע מורכב הרבה יותר כי האש גם מתנהגת בטווחי זמן שלה, בכיוונים שלה, והיכולת לצפות ולנהל סיכון היא מורכבת מאוד, ושווה לשמוע על כך.

אני יכול לומר שבשבוע שעבר מבקר המדינה קיים סיור ברשויות מקומיות בצפון. ממש באזור רכס רמים, קריית שמונה, בואכה מטולה. למעשה, אנחנו ראינו את האירוע הזה באופן חי. התחלנו את הסיור בתמונה של כמה נפילות על רכס רמים, ובסוף היום כבר ראינו את הלהבות נעות דרומה במהירות גבוהה. זה מעורר שוב את שאלת ניהול הסיכונים והיכולת להגיב. זה שם את זה בממד אחר. אפילו אתמול אני כבר שמעתי שהנציבות נדרשה גם באזור רמת הגולן, כמדומני, להתמודד עם עוד אתגרים. אני מציף את כל השאלות האלה פה היום, כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, מתוך מקום של באמת הערכה לאנשים שעובדים בתוך הארגון הזה. אני חושב שהם הראשונים לדעת מה ניצב על כתפיהם ומה אורב מעבר לפינה לארגון הזה בכל אחד מהתרחישים שאמרתי. זה נמצא במקומות המורכבים ביותר. ואם אני מגיע גם לתרחיש של מלחמה כוללת על העורף הישראלי, על כל אזוריו, אנחנו נמצאים פה במקום שראוי ונכון שהתמונה הריאלית תוצג. מה שיכול להיות מוצג פה בדיון פומבי יוצג, מה שמתאים לדיונים לא פומביים, יוצג בדיון לא פומבי, אבל נכון שהתמונה הריאלית תהיה בפנינו.

תודה רבה, יובל. אני שוחחתי גם עם ראש אג"מ של הנציבות, ונתתי איזשהן אבני דרך לדיון הזה. ובאמת, כמו שיובל אמר, גם זה מה שסיכמתי עם קצין האג"מ. אם נצטרך לעשות ישיבה סגורה, נעשה ישיבה סגורה. אבל מן הראוי שנשים הכול על השולחן. בסוף אתם אחראים. האחריות היא שלכם. אני לא מתחמק. להיפך, אחריותה של המדינה גדולה משלכם. אתם תעשו את העבודה. אחריותה של המדינה היא במתן תקציבים, בהתארגנות כוח אדם, כמו שנאמר פה. החוסרים שהתגלו בפעם הקודמת - ראוי שיהיו על השולחן. אני כבר אומר לכם, יש תוכניות ארוכות טווח שדינן להיכנס לתוך תקציב המדינה. אולי אני לא אהיה פה, אני לא יודע, אבל מנהלת הוועדה, אנשי הוועדה, יובל ואתם תהיו פה. אני כבר אומר, בעוד שנה, שנה ושלושה-ארבעה חודשים, דיון מעקב על מה עשיתם. אני לא נוהג לעשות דיונים ולסמן וי, וללכת הלאה. אם לא בדקתי, לא עשיתי שום דבר. אני לא מעביר ביקורת על אף אחד, אבל יש מספיק דוחות של מבקר המדינה שבהם עשו דיונים, עשו וי, וכל אחד הפליג לדרכו. יש דברים מהותיים. מרבית הדברים שהם עושים הם מהותיים, ולכן אני אומר שבעניין הזה יהיה דיון מעקב בעוד שנה, שנה וארבעה חודשים. אני לא יודע מה יהיה אז. הינה, הכול נרשם בפרוטוקול. בדיון המעקב הוועדה תבקש לדעת איזה תקציב ניתן, מה ניתן, האם הוגש תקציב למשרד האוצר, האם משרד האוצר לא נתן את התקציב הזה. אני מכיר את זה. אני בא ממשרד האוצר, הייתי שם סגן שר האוצר. אני מכיר איך זה עובד. אבל יש דברים שאסור לוותר למדינה. פשוט אסור. אני אומר את זה, אני המדינה: אסור לוותר למדינה, כי הנזקים שנגרמים בנפש וברכוש כתוצאה מאש הם עשרות מונים יותר יקרים מההשקעה שהמדינה נדרשת לתת בתקציב הצטיידות וכוח אדם.

לצערי, אצלנו, במדינה, לא שקט. אם אין מלחמה, יש הצתות. אתם מכירים את זה יותר טוב ממני, אתם בעלי מקצוע. ולכן, הנזקים הם פשוט אדירים. אני לא יודע אם אמרתי בפעם הקודמת. הייתי בשרפה בהרי יהודה שבה כמעט כל היישוב שורש נכחד. וכמעט הייתי גם מחזיר את נשמתי. ברגע האחרון שהפכו דלי מים מאיזה מסוק, והיה איזה מסדרון שיכולתי לצאת ממנו.

כולנו אחראים, והאחריות המקצועית היא שלכם. כשאתם תצאו מכאן, אתם תלכו לנציב ותבקשו דיווח עם ראש אג"מ, ותגידו לו: תקשיב, זה מה שנאמר. בעוד שנה, שנה שלושה או ארבעה חודשים, דיון המשך. ואם נצטרך, ולא חשוב מי, הנציב יבוא לכאן ויגיד מה מדינת ישראל הקצתה או לא הקצתה, כי בנפשנו הדבר. אני מצטער שאני היום ככה, אבל זה לטובתכם. אני קצת עצבני מהדברים וממה שמסביב, אז אני מתנצל.

מרכז המחקר והמידע, בבקשה.

אורלי אלמגור לוטן. אני ראש צוות במרכז המחקר והמידע. רק שלוש-ארבע נקודות קטנות כי גם היושב-ראש וגם יובל כבר אמרו את רוב הדברים. בהתייחס לפערי כוח אדם בכב"ה - כשמסתכלים על הפערים בין התרחיש הנוכחי, או תכף יגידו אם זה הנוכחי או שהוא עודכן לעומת המצב הקיים, אז בהתייחס לכבאים, מחוז צפון דווקא בולט בפער קטן יותר בין התרחיש לבין מצבת כוח האדם. אבל פער בולט במחוז צפון בהתייחס לכבאים הכתומים. זה המחוז, אם אני לא טועה, שיש בו את הכי הרבה פער. מה שאני אומרת עכשיו הוא נכון ליולי 2023. אולי הם יכולים להתייחס לזה.

בביקור של הוועדה לביטחון לאומי בנציבות כבאות והצלה לפני כמה חודשים, הנציבות עדכנה שתרחיש הייחוס עודכן ב-2024 ועלה ל-3,366 לוחמי אש, ואני מקריאה מתוך המצגת שהוצגה שם, ו-4,400 כבאים כתומים. אולי אפשר לשמוע אם זה אושר, אם זה תוקצב, בהתאם למגמה שהיושב-ראש אמר, וצפי מבחינת לוח זמנים לגיוס כוח אדם כזה. אני מניחה שזה לוקח זמן כי יש כאן גיוס לעשות. יובל התייחס גם לדברים שנוגעים לטווח הלא מיידי, ואני חייבת לדבר על נושא קווי החיץ. קווי החיץ הם כלי משמעותי במניעת התפשטות שרפות, בעיקר לתוך יישובים. מחוז צפון בולט מאוד במספר היישובים והשכונות שהיה בהם פער בבניית קווי חיץ. למיטב ידיעתנו, ויש לנו מסמך נפרד על זה, היו תוכניות, אבל - - -

יש החלטת ממשלה על קווי חיץ, וגם - - -

יש החלטת ממשלה, ויש פערי תקצוב גם בהחלטת הממשלה הזאת.

זו החלטה של הממשלה שלנו.

בסוף יש כאן איזושהי השתתפות גם של הרשויות המקומיות, אלא אם השתנה משהו. למיטב ידיעתנו, היה כאן פער תקציבי בהקמת קווי חיץ גם אחרי החלטת הממשלה.

יש ויכוח בין הממשלה לבין הרשויות מקומיות וקרן קיימת לגבי השאלה מי שם.

בדיוק. זה כלי משמעותי במניעת התפשטות שרפות, ככל שיש. ושוב, מחוז צפון בולט גם בהקשר הזה. זהו, תודה.

האם יש נציג של המשרד עצמו? האם תוכל להתייחס אחרי זה? כי ההחלטה הזו היא מ-2022.

כן, הוא יתייחס. חברת הכנסת בן ארי, אומנם הקדשנו בתחילת הדיון דקות ארוכות גם להקרנת סרט של משפחות החטופים. הם גם היו פה, אבל הם יצאו. אבל אני רואה שנכנסו משפחות נוספות. ברשותכם, אני אעביר את רשות הדיבור אליהן. אם אפשר מתומצת. אני אודה לכם. תודה רבה שבאתם. בבקשה.

שלום. אני רועי ברוך, ואני אח של אוריאל ברוך הי"ד, שנרצח ונחטף לעזה על ידי חמאס, יימח שמם. אחי אוריאל הלך לבלות במסיבת הנובה, ונרצח ונחטף בסיבוב מפלסים, בכביש 232, בדרכו הביתה. שישה חודשים לא ידענו מה עלה בגורלו. לאחר שישה חודשים הודיעו לנו שאוריאל נרצח ונחטף לעזה ושגופתו מוחזקת כרגע בעזה. אנחנו ישבנו שבעה ללא קבורת גופתו של אחי אוריאל. אני דורש שתחזירו את כל החטופים. מי שבחיים – לביתו, ומי שאינו בין החיים - לקבורת ישראל. שחרור לא על ידי עסקה מושפלת שהמדינה מציעה ושהחמאס דוחה בכל פעם מחדש כבר חצי שנה. שחרור לא על ידי עצירת המלחמה, כשהחמאס מרמה אותנו שאם נעצור את המלחמה יקבל את כל החטופים. זאת הרמאות, שהרי כולנו יודעים שב-6 באוקטובר לא היתה מלחמה, ולא היה צריך שנעצור את המלחמה, ולא היו לנו חטופים ב-6 באוקטובר, ובכל זאת החמאס בחר לעשות מה שעשה ב-7 באוקטובר, כך שהוא באמת לא רוצה לעשות איתנו עסקה, והוא לא רוצה שנעצור את המלחמה. טוב לו במצב הזה.

בחודש האחרון אנחנו רואים את יכולותיו של צה"ל בהבאת גופות החטופים לקבורת ישראל. בשבת האחרונה ראינו את יכולתם וגבורתם של החיילים הגיבורים שלנו עם שחרור ארבעת החטופים במבצע גבורה שאין כמותו. תודה רבה לחיילים הגיבורים שלנו. וצריך להזכיר את הגיבור שנפל במבצע, את ארנון ומורה הי"ד, שנתן את חייו למען השבת ארבעת החטופים. הוא גיבור ישראל.

אני דורש למנוע כניסת סיוע לאויב בשעת מלחמה. לא דלק, לא אוכל, ולא גרגיר קמח. חייבים לעצור את הטירוף הזה של הסיוע לאויב בשעת מלחמה. מספיק עם הסיפור הזה שמכניסים סיוע הומניטרי לבלתי מעורבים. כולנו הבנו כבר וראינו שאין בעזה בלתי מעורבים. כולם בעזה תומכי חמאס. הם העלו את חמאס לשלטון, וכולם שם חמאסניקים. רק אתמול שמענו שנועה ארגמני שוחררה מביתו של עיתונאי של אל-ג'זירה. אין בעזה בלתי מעורבים. לא ילדים, לא נשים, לא זקנים. כולם חמאסניקים שצריך להשמיד. אין רחמים על אכזרים.

אני דורש להמשיך בכל הכוח את הלחימה, להכות בברזל בעודו חם, להשיג שליטה מלאה בעזה, ולהתחיל להקים התיישבות יהודית בעזה, שזו האדמה שאנחנו נתנו להם. החמאס צריך להבין שמי שעשה לנו את ה-7 באוקטובר, מי שרצח, אנס וחטף לנו אזרחים, לא יקבל אוכל, לא יקבל דלק ולא יקבל טיפת מים. החמאס לא יכול לקבל מאיתנו. הוא יכול לקבל מאיתנו רק פצצות על הראש, ואת השמדתו המלאה של כל הארגון הרצחני הזה - החמאס, יימח שמו. אני דורש עונש מוות למחבלי הנוחבה, ולא שאנחנו שומעים שמשחררים השבוע 500 מחבלים ממתקן הכליאה בשדה תימן. למה לא משמידים אותם? הם הרי כבר אצלנו בידיים. במקום לשחרר אותם, צריך להשמיד אותם. הם לא ריחמו על אחי אוריאל הי"ד, ועל עוד 1,500 נרצחי ה-7 באוקטובר. תשמידו אותם ללא רחמים. אנחנו נתנו להם אדמה שממנה הם ירו עלינו במשך שנים ושממנה הם פלשו על מנת לטבוח בנו, לחטוף, לאנוס ולרצוח אותנו. את האדמה הזאת אני דורש להחזיר אלינו, לבעלותנו, ולהקים עליה התיישבות יהודית.

אנחנו סומכים על המדינה, אנחנו סומכים על הצבא, אנחנו סומכים על כוחות הביטחון. אנחנו סומכים על החיילים הגיבורים שלנו שהם ישלימו את כל מטרות המלחמה. אנחנו דורשים החזרת כל החטופים החיים אל ביתם, והנרצחים לקבורת ישראל, ולמען ביטחוננו. תודה רבה.

תודה רבה. בהחלט דברים קשים. האם עוד מישהו? בבקשה.

שלום. שמי מיכאל מור. אני דוד של איתן מור, בן ה-24, לפני ימים ספורים, מקריית ארבע. איתן היה במסיבה. הוא עזר לחלץ גופות של חטופים. הוא היה יכול להציל את עצמו, אבל הוא החליט לעזור לזולת, והוא נחטף לעזה.

אני משרת במילואים בפח"ר נחל. החבר'ה שלי כרגע נמצאים ברפיח. אני באתי משם עכשיו במיוחד לדיון הזה. אני רוצה להגיד לנבחרי הציבור, חבר הכנסת, מיקי לוי, וליתר חברי הכנסת הנכבדים שיושבים פה: תנו לנו להמשיך לנצח. תנו לנו להמשיך לנצח. מה-7 באוקטובר ועד היום אני כמעט באופן רצוף במילואים. אני אולי הולך להפסיד את העבודה שלי. אני אוכל מנות קרב כבר חודשים ארוכים ואבק. תנו לי להמשיך את זה. תנו לי להמשיך לעשות את העבודה, לעשות מה שצריך כדי שיהיה אפשר לנצח. לנצח - זה אומר להפעיל לחץ על חמאס כך שהוא יירד על הברכיים שלו. הדיבורים האלה כרגע על עסקאות הן פיקציה. זה חלומות באספמיה, זה לא יקרה. העכבר הזה יושב שם, במחילות שלו. הישיבות האלה משודרות. היינו קודם בוועדה אחרת והיו שם מריבות בין משפחות חטופים. זה בדיוק מה שסינוואר רוצה. זה בדיוק מה שמאכילים אותנו כל הזמן, על עסקה, על פיקציה. זה לא יקרה. זה רק משסע אותנו: הדרך היחידה להביא חטופים הביתה זה בעסקה. יש עוד דרך להביא עוד חטופים בודדים, וזאת העסקה שראינו שעשינו איתם בשבת. רק עסקאות כאלה צריך לעשות איתם. עסקה יהיה אפשר לעשות איתם רק כשהם יהיו על הברכיים, ורק כשהם יהיו על הברכיים יהיה ניתן לעשות איתם עסקה שתשחרר את החטופים.

במקרה אני גם עורך דין. אני מייצג לקוחות בעסקאות מכר של דירות. כשלקוח מראה יותר מדי התלהבות, המחיר עולה. אני רואה את זה יום-יום. ברגע שהוא נסוג אחורה לחודשיים, והוא אפילו כבר לא מעוניין בדירה, פתאום בעל הבית מתקשר אליי: מה קורה? אני ארד במחיר. בואו, כן. אפשר לעשות משהו. חברים, זה מה שצריך לעשות. תנו לנו להמשיך לנצח. אני רוצה להסביר לכם רק מה קרה בתוך הכלי שאנחנו נמצאים בשבת, באותה שעה שעלו מולנו בקשר, מול כל המסגרות, וסיפרו לנו מה קרה. אני לא יכול להסביר לכם מה קרה לחבר'ה ואיזה התלהבות. יש פער עצום בין מה שאני רואה במילואים בשטח עם החבר'ה לבין מה שאני רואה, לצערי, ברחובות בהפגנות, ואפילו פה. חייבים להפסיק עם זה. כולנו חייבים להתאחד. כולנו ביחד. תנסו לראות מה קורה, תנסו לראות מה קורה אם אנחנו עוצרים קצת את ההפגנות האלה ואת "בכל מחיר" ו"עכשיו". בואו נעצור לרגע. בואו נמשיך להילחם ונוריד אותם על הברכיים כמו שהיה בפעימות הראשונות. מדובר בחבורה של פחדנים. אני חייב להגיד לכם, אני רואה אותם במרחק לא רחוק ממני. מדובר בחבורה של פחדנים שמפחדים להילחם איתנו. אנחנו רוצים לשמור על המומנטום הזה. זה הדבר היחיד שיחזיר את האחיין שלי הביתה. עם ישראל חי. חברים, תודה רבה.

תודה רבה. אני מאוד מודה למשפחות שבאו. אני מכבד ומחבק אתכם. הלוואי, הלוואי, והם יחזרו במהרה, והלוואי וצה"ל יכריע את החמאס. תודה רבה לכם.

חבר הכנסת מיקי לוי, רק הערה קטנה. אני אח של מיכאל, דוד של איתן. בוודאי שהדעות הפוליטיות שלנו הן שונות, אבל אנחנו לא כאן בשביל זה. עם הרבה כבוד, אני רוצה לבקש ממך, ואולי להתחנן בפניך, שתעזור לנו, לפחות, בקטע הזה. כולנו מבינים שתהיה עסקה, אנחנו לא - - -. אבל אם אתה יושב ואומר: בכל מחיר, אז ברור שבאותו רגע הרחקת את האחיין שלי בעוד כמה חודשים ממני. אני מבקש ממך, עם הרבה כבוד: תעזור לנו, אבל לא עם אמירות כאלה, זה בדיוק הפוך ממה שאנחנו צריכים, מתוך ההבנה שתהיה עסקה בסוף. תודה.

תודה רבה לך. שמעתי. תודה רבה לכם. שוב, נקווה מאוד שצה"ל יכריע את החמאס במהרה ושכולם ישובו בשלום הביתה ולא בארונות. אתן אפשרות לדובר אחרון כי לא הגעתם בזמן ואז התחלתי דיון. בבקשה, אדוני.

אני אדבר בקצרה. אני אח של עומרי מירן, שנחטף מנחל עוז. הוא השאיר אישה ושתי ילדות קטנות. כאמור, אני גם מפורום תקווה. אנחנו כל הזמן דיברנו על עניין הגעה לעסקה מתוך עמדה של כוח, מתוך הפעלת לחץ. אנחנו ראינו בשבת דוגמה להפעלת לחץ והוצאה בכוח של חטופים. אנחנו לא התכוונו לדברים כאלה. אנחנו יודעים ומודעים לזה שזה דבר נדיר. לא יהיו עוד הרבה דברים כאלה, אם בכלל. אבל ראינו מה קורה כשצה"ל מפעיל את כל הכוח שלו. אני חושב שזו היתה תצוגת תכלית לכולם איך זה נראה כשצה"ל באמת נלחם. שמעתי פה רק את הסוף של דברים של קודמי. הוא תיאר את התסכול של החיילים בשטח כי לא נותנים לצה"ל להילחם עד הסוף. וכשאנחנו אומרים להביא לחץ, ואתם אומרים שלחץ לא פועל, זה בגלל שצה"ל לא באמת מפעיל לחץ. אף פעם לא הבאנו לידי עימות עם המציאות אם לחץ מאסיבי באמת מביא תוצאות. לא בדקנו את זה, חוץ מאשר בעסקה הראשונה, ואז ראינו שזה כן מביא. מאז לא ניסינו את העניין של לחץ.

מה שקרה פה בעסקה האחרונה, ולדעתי המופקרת, זה שחמאס פשוט החזיר לנו אותה לפנים בזלזול. אני חושב שממשלת ישראל צריכה להודיע למתווכות, לחמאס, לכל העולם, שנגמר הסיפור הזה של העסקה הזאת. עבר זמנה, בטל קורבנה. צריך לעשות reset לעניין הזה. לא יכול להיות שהעסקה הזאת תרחף כל הזמן מעלינו, ומתי שיהיה נוח לחמאס, כשהוא יהיה במצוקה, הוא, הופ, מוריד אותה, והינה. לא, נגמר הסיפור הזה. מעכשיו רק לחץ חזק, אגרסיבי, עד לידי הכרעת חמאס, כשהיעד הוא עסקה אחת: ראשי חמאס והמחבלים שאיתו בהגליה למדינה שלישית תמורת החטופים. תודה.

תודה רבה. הדברים שלך גם נשמעו ושודרו בשידור ישיר. אני מאוד רוצה להודות לכם. אנחנו מחבקים אתכם. ונקווה, שוב, כמו שאמרתי, שצה"ל יכריע את החמאס ושהחטופים יחזרו בשלום הביתה. לא נדון כרגע בשאלה איך זה ייעשה. יש מקבלי החלטות. תודה רבה לכם. אני מאוד מודה לכם.

אין לנו ברירה אלא להמשיך. יש בעיות נוספות. בבקשה, חברת הכנסת בן ארי.

אני רציתי לקבל התייחסות לקווי החיץ.

הינה, אני מעביר לו. נתחיל עם המשרד עצמו.

שלום, שמי עמית. אני ראש אגף תקציבים במשרד לביטחון לאומי. אני מלווה תקציבית את החלטת הממשלה 1091 - קווי חיץ. יישום ההחלטה החל ב-2022. ההחלטה מאגמת משאבים ממספר משרדי ממשלה. התוכנית עומדת על 12 מיליון שקלים בשנה למשך חמש שנים. בעתיד, לאחר שהיישום ייצא לדרך ויתגבר, תיבחן הגדלה של התוכנית בהתאם להחלטת הממשלה. ב-2022 התחיל היישום. היו קצת עיכובים. גם בשנת 2003 הגיע תקציב, או בעצם אושר בכנסת רק באמצע השנה, ובאוקטובר אנחנו יודעים מה קרה, כך שב-2023 לא היתה התקדמות. אבל ב-2024 האצנו את הטיפול. נתקלנו בקשיים תקציביים. תקציב המדינה אושר רק במרץ, אבל בעזרת המל"ל ושאר המשרדים השגנו התקדמות. היו שני דיונים לאחרונה, כשאחד מהם ממש בשבוע שעבר, ונרשמת פה התקדמות. יש עוד כמה דברים להשלים מבחינת האיגום התקציבי, אבל בהחלט יש כאן.

האם יש תקציב?

יש תקציב, יש יישום.

ברור, אישרנו אותו.

חמש שנתי או רק לשנת - - -?

חמש שנתי, לפי החלטת ממשלה באיגום משאבים.

החלטת ממשלה ב-2022 חמש שנתי. ב-2022 ל-2023, ועכשיו 2024. האירוע צריך לצאת לדרך.

יצא לדרך. נחתם כבר הסכם עם עירייה גדולה, עם עיריית חיפה, ליישום.

מה עם מטה יהודה, שהיא המועצה הכי - - - ?

אני לא זוכר איפה הם.

לדעתי, הוא השלישי בתור. שני יישובים במטה יהודה הם השלישים. יש כמה - - -. שניים-שלושה מקומות בחיפה, אחרי זה נשר, ואחרי זה - - -

לפי סמוכי יערות.

כל המועצה הזו היא בעייתית. יש שם יישובים, כמו כסלון, שאין להם שום אפשרות לצאת.

כמה ביצעת מהתקציב עד היום?

יצאה התחייבות מול עיריית חיפה על 12 מיליון שקלים. זה עוד לא שולם כי הם עוד לא הגישו חשבון. זה ייעשה רק כשהם יבצעו.

בקיצור, לא בוצע כלום.

לא. הם התחילו את הפעילות.

בחיפה יש בעיות קשות.

חיפה זה פיילוט. הוא כבר כמה זמן רץ, אז אני לא יודעת אם נכון להציג את זה בתור התקדמות. הסיפור התקציבי לא היה הבעיה היחידה, אבל כן בעקיפין היה חוסר הסכמה עם משרד הפנים לגבי תקנות מחייבות לרשויות מקומיות לקווי חיץ. השאלה היא האם זה נפתר.

מה שאתה אומר ומה שהיא אומרת זה שהחלטת הממשלה לא יצאה אל הפועל.

אני אומרת שהיו עיכובים ביציאת החלטת הממשלה לפועל. חיפה זה פיילוט שרץ כבר כמה זמן. אנחנו כתבנו את המסמך ביולי 2023, ואז חיפה כבר רץ. אני לא בטוחה שהייתי מציגה את זה בתור משהו חדש. השאלה היא האם נפתר הפער מול משרד הפנים לגבי התקנות המחייבות לרשויות המקומיות כי היה כאן חוסר הסכמה מולם – זו השאלה.

האם יש למישהו תשובה על זה?

אני לא הצגתי משהו חדש. סקרתי מה התחיל ומה נעשה. ב-2022 כבר התחיל מול עיריית חיפה. היו פה ושם עיכובים גם בגלל הבחירות המוניציפליות. אני לא יודע להגיד לגבי התקנות.

הוועדה מבקשת מסמך קטן לנו ולמבקר המדינה, ואנחנו כבר ניתן למרכז המחקר והמידע, לגבי מה התקציב, מה בוצע עד פה ומה אבני הדרך, אחרת אני כל פעם מגיע לזה כן וזה לא. אני צריך להגיד: ביוני 2024 היה אמור להתבצע X' ולא בוצע. אני מבקש מסמך. זה לא כדי לבוא ולקרקע אתכם. אנחנו רוצים לוודא ביצוע. זה בנפשנו. אתה יכול להגיד לכולם במשרד שאני לא יורד מהנושא הזה. כב"ה, אני לא יורד מהנושא הזה. זה בנפשנו. ראיתי איך המושב שורש נשרף, או איך רבע ממנו נשרף. ראיתי את זה, ולכן אני לא מוכן שזה יקרה. וגם יד לשמונה. נדמה לי, שמדובר בשלושה בתים, למיטב זכרוני. אני לא יורד מזה.

אדוני מהמשרד, האם יש לך עוד משהו לומר? האם אתה התקציבן?

כן, אני ראש אגף התקציבים.

אני שמח שבאת. אני מבקש מסמך מתכלל, אם אפשר, לוועדה. אם אפשר, גם למבקר המדינה. אם לא, אני אעביר למבקר המדינה ולמרכז המחקר והמידע כי הם הזרועות הארוכים שלי כדי לוודא אחר כך ביצוע. בסדר?

כן.

אנחנו מנסים לעזור לך מול הממשלה והאוצר.

לפני המסמך, שאלה כי אני באמת מלווה את זה מ-2022 בתור יושבת-ראש ועדה, ואני מכירה את זה. הממשלה קיבלה החלטה אצל עמר בר-לב ותומר לוטן להוציא את קווי החיץ. חוץ מחיפה, שאורלי אמרה, ובצדק, שזה פיילוט, מה לגבי רשויות אחרות? אני רוצה להגיד לך שמאוד חשוב שהוא פה. האם יש רשויות שכן קיבלו? קווי החיץ מצילים חיים. יש יישובים שבהם לתושבים איך דרך לצאת, ולכן אני מתעקשת על זה. האם חוץ מחיפה, שזה פיילוט, כפי שאמרה אורלי, ובצדק, יש עוד בקנה?

יש בהחלט בקנה.

יופי. נניח, מי? שנדע.

אני לא זוכר את הרשימה, אבל עיריית נשר היא הבאה בתור. גם קריית טבעון.

הוא ישלח את זה במסמך, ולכן אני אומר.

נשר, כי זה בכרמל.

ברגע שמגיע תקציב, ועתיד להגיע בימים הקרובים, מייד ייחתם הסכם עם הרשות שמוכנה ומסוגלת.

אתה חייב לעשות מעקב על הסיפור הזה, לא עוד שנה וחצי, אלא ממש - - -

לא, זה ארוך טווח. קצר טווח ייקבע עוד כמה חודשים. למה את דואגת? ארוך טווח זה כמו שיובל אמר, שזה תקציבים. זה נושא עתיר תקציב.

יופי. אני דואגת כי "מורחים" אותנו על קווי החיץ האלה כבר שנתיים וחצי. מיקי, גם על דבר שתוקצב.

אבל מה שתוקצב יהיה בעוד כמה חודשים. למה את דואגת? את לא מכירה אותי?

תוקצבה ההקמה ולא התחזוקה. זה גם משהו שצריך להגיד.

כן. התחזוקה זה עם קק"ל וזה אירוע - - -

האם יש לכם לתת לי עוד כמה שעות וימים? הבטיחו לי כאן חיים קלים.

יובל, בבקשה.

כשהוצאנו את הדוח הצבענו על שורה של פערים. הם נאלצים להתמודד בתת-תקינה ובתת- אמצעים. יש פערים. האם אושר תר"ש מאז הדוח? האם ניתן איזשהו מענה משאבי לנציבות כדי לצמצם את הפערים האלה? כי המשמעות של הפערים האלה היום היא פי כמה ממה שראינו לפני שנתיים. העניין הוא במהלך השנתיים האחרונות. ראשית, האם מאז הדוח אושר תר"ש? ושנית, האם ניתנו משאבים? הם לא יוכלו להתקדם בסיפור הזה מבלי שיינתן מענה משאבי לעניין הזה.

אם נעזוב את נושא קווי החיץ ונעבור לרגע לנושא העיקרי של רשות הכבאות, אז בהחלט כן. ניתנו משאבים משמעותיים בשנתיים האחרונות למערך הכבאות. מבחינת המצבה – ככל הידוע לי, הם מלאים. הצורך הוא, כמובן, תמיד מעבר.

האם הנציבות היום מלאה מבחינת מצבה?

מבחינת לוחמי כבאות - כן. מבחינת התקן הקיים. כמובן שהצורך הוא תמיד גבוה יותר. - - -

לא, לא. אנסה להבהיר. הצורך הוא לא משהו ערטילאי. יש איום ייחוס, יש ניתוח מקצועי שנעשה על ידי אנשי המקצוע, ובסוף גוזרים מספר. שמענו כרגע את המספר 3,336 לוחמי אש ו-4,400 כתומים - זו התוצאה של הניתוח המקצועי שעשתה המערכת המקצועית. דרך אגב, זה לא רק הם. זה רח"ל. יש פה אירוע הרבה יותר רחב. השאלה היא האם אפשר לומר כרגע, ואם כן, אז זה משמח מאוד, שיש תקינה מלאה למול איום הייחוס.

לא אמרתי תקינה מלאה ולא מול איומי ייחוס. המצבה המלאה. כלומר, כל מי שרוצה להיות כבאי, ורבים רוצים, יכול להתקבל אם הוא עומד בתנאים. ככל הידוע לי, המצבה שלכם כמעט מלאה ואין פערים. לגבי הפער בתקינה - כמובן שהצורך הוא יותר גדול, כמו שתמיד צריכים יותר שוטרים ויותר סוהרים ויותר כבאים. אנחנו פועלים כדי להגדיל את יכולות כוח האדם ואת המשאבים של כלל הגופים שלנו, וגם של מערך הכבאות. לסיכום התקציבי לשנים 2023 ו-2024 התווספו קצת מעל 200 תקנים למערך הכבאות. מול תרחיש הייחוס, נכון שהפער הוא הרבה יותר גבוה. גם באותה מידה הפער בשוטרים ובסוהרים הוא גבוה. המאמץ בכל דיוני התקציב השנתיים ובכל סיכום תקציבי הוא להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם לתרחיש הייחוס ולצרכים. בהיבט המשאבי הנוסף מבחינת תקציבים, ניתנה תוספת תקציבית בסיכום התקציבי לשנים 2023 ו-2024, וניתנה תוספת תקציבית משמעותית בעקבות המלחמה. בסוף 2023 וב-2024 ניתן תקציב של כ-250 מיליון שקלים לצמצום פערים, להצטיידות, רכבים, מיגון אישי, ועוד רשימה ארוכה של אמצעים כדי לצמצם את הפערים והצרכים של מערך הכבאות. זה בהחלט הולך להיות גם על השולחן בדיוני התקציב לשנת 2025, שעומדים להתחיל בימים הקרובים. מערך הכבאות יבוא בהתאם לאיך שהדברים מתנהלים ויציג את הפערים, את תרחישי הייחוס והצרכים. זה ייכנס לכלל המידע שאנחנו אוספים, ויתחילו דיונים גם מול האוצר.

תיכף נשמע גם אותם. האם יש תר"ש, והאם אתם עומדים לפי התר"ש? יש לכם את החוברת.

התר"ש נגמר ב-2023.

לא, אני מדבר על חדש.

אני לא יודע אם אושר. אני שואל אותם אם אושר תר"ש.

התר"ש יכול להיות בשתי משמעויות. תוכנית רב-שנתית צריכה להיות תמיד. זה דבר מחויב בכל גוף.

לא, אני מדבר על 2025. תר"ש שתוכנן ב-2023 מבוצע כרגע כולו או חלקו ב-2024. שאלתי האם יש להם מסגרת תר"ש לשנה הבאה.

לצערי, בהיבט התקציבי לא ניתן לסכם תקציב לשנים קדימה. הסיכומים התקציביים עם האוצר ותקציב המדינה מתנהלים באופן שנתי. ולכן, גוזרים את הנתח מהתוכנית הרב-שנתית, ומנסים בכל שנה ליישם לשנה העוקבת. הייתי מאוד שמח לסכם תקציב רב-שנתי, אבל, לצערי, תקציב אפשר לסכם רק לשנה אחת.

מרכז המחקר והמידע, בקצרה, כי אנחנו לא נותנים להם לדבר.

יש שתי מדרגות של פערים שצריך לדבר עליהן: יש את תרחיש הייחוס של עניין לוחמי האש. ושוב, נכון ליולי 2023, לפי תרחיש הייחוס מספרם צריך להיות 3,366. בפועל היו בכב"ה, נכון ליולי 2023, 2,400 תקנים ללוחמי אש. זאת אומרת, 29% פחות מהקבוע בתרחיש – זה פער מס' 1. חוץ מזה, היה פער בין מספר התקנים של לוחמי האש לבין האיוש שלהם בפועל. נכון ליולי 2023, נכון לאותו med, היו 1,906 לוחמי אש. 21% פחות ממה שנדרש בתקן. כלומר, יש שתי מדרגות של פערים, ועל זה צריך להסתכל כשבוחנים את הפער בין המצוי לרצוי.

תרשמו את המספר, תנו לנו תשובה.

כפי שאמרתי, הרצוי הוא תמיד הרבה יותר גבוה, אבל העמידה צריכה להיעשות במסגרת שיא כוח האדם של הארגון. המצבה היא מאוד קרובה לשיא, מה שלא תמיד נכון במשרדי ממשלה או בגופים אחרים. הצורך הוא כמובן הרבה מעבר. צמצום הפער לעומת הצורך הוא בהתאם ליכולות התקציביות, ולשם כך אנחנו פועלים.

אני חייב לומר שהמטריה שאנחנו עוסקים פה שייכת לעולם הביטחוני. המילה "רצוי" היא לא המילה הנכונה כשאנחנו מדברים על תרחיש ייחוס ומתן מענה לתרחיש ייחוס. היא נכונה להרבה שיחות שבהן אנחנו בוחנים היבטים משאביים כאלה ואחרים. היא רלוונטית, באמת, לשיח של אגף תקציבים, שאתה מדבר עליו בראי שלך. אבל כשאני היום מדבר עם גורמי פיקוד העורף, למשל, על המענה שיינתן בעורף במצב של התקפת טילים על מדינת ישראל, המילה "רצוי" היא קצת מורכבת בהקשר הזה. בשביל זה אנחנו בונים את הדבר המאוד כבד הזה שנקרא "תרחיש ייחוס". דרך אגב, יכול להיות שגם השאלה צריכה בסוף גם להישאל בדרג גבוה מהמשרד לביטחון לאומי. אני לא נוקט כרגע עמדה ספציפית מולך, אני רק אומר שאנחנו צריכים להבין באיזה מטריה אנחנו עוסקים פה.

אני בהחלט מסכים, והשאיפה היא כמה שיותר להתקרב ולעמוד בתרחיש הייחוס. אבל כשתרחיש הייחוס מדבר על 3,300 כבאים ויש כרגע 2,400, ברור שלהתגבר על - - -

יש 2,400 תקנים, לא 2,400 כבאים. שוב, זה התקן. וגם התרחיש הוא כבר פשרה כי הוא לוקח בחשבון אילוצים תקציביים. היו ביקורות גם על התרחיש, שהתרחיש שנערך בזמנו הוא לא התרחיש האידיאלי.

כמה ההפרש?

3,366, לפי התרחיש, שצריכים להיות תקנים ללוחמי איש. בפועל, היו ביולי 2,400 תקנים ללוחמי אש. באותו מועד היו 1,906 לוחמי אש – זה הפער. יש שתי מדרגות של פער.

הבנו. פער של כמעט 1,900 כבאים.

כב"ה בבקשה.

שלום לכולם, שלום לך. אני שמח להיות פה. אני אנסה לשקף את העשייה שבוצעה לפני אירועי ה-7 באוקטובר. אני אנסה להגיד מה אנחנו עושים היום כדי לשקף לכם את הפעולות שעשינו. אני רק אגיד בכותרת שדקה-דקה, שנייה-שנייה, אנחנו עוסקים בזה יומם ולילה, ונלחמים בזה יומם ולילה. מדובר בעשרות שרפות, ובלי שום קשר לצפון. גם שרפות בירושלים, שיש להן מחולל, ואני לא אגע בזה כרגע, וגם שרפות בדרום. המערך עובד מאוד מאוד קשה. הוא לא בשגרה, הוא ממש במצב חירום. לא כולו מגויס, אבל הוא מגויס בהחלט במרכיבו הגדול. אנחנו עושים את כל המאמצים הכי גדולים לעשות את זה.

אני אגע, קודם כול, בתרחיש הייחוס, ונאמרו פה הרבה דברים. תרחיש הייחוס, שאליו אני אתייחס, הוא לפני האירועים שהיו. כתבנו וערכנו אותו. הוא יועד לשני דברים בבניין הכוח, למעשה, מול כל תרחיש ייחוס שעושה. המחולל שהיה לנו הוא מחולל של השרבים, של האינדקסים הקרובים, של סכנות ההתפשטות והשרפות. למחולל הזה נכנס גם ירי הרקטות והכטב"מים. השילוב הזה בין שני המחוללים האלה יוצר לנו אתגרים לא פשוטים. כל מה שנופל יוצר שרפה, במיוחד כשמטעני האש הם גדולים. מטעני האש עכשיו הם יותר גדולים מהשנים הקודמות כי לא טיפלו, וצריך להכיר זאת. לא טיפלו כי יש בעיה לטפל. אני לא בא בהאשמה לאף אחד, אבל מטען האש שנצבר בצפון הוא גדול יותר מהמטענים שהיו קודם לכן, כי לא עשו טוב גיזומים כי יש גם בתים שננטשו. לא טיפלו בבתים.

צריך להבין את הסיפור הזה של מוקדי השרפה הרבים שקורים לנו, וזה מתקשר גם לתרחיש הייחוס. צריך להבין שרוח טובה, והיתה בשבוע שעבר רוח לא פשוטה של 50 – 60 קשר בצמרות עצים, כולל לחות נמוכה, גורמת לשרפות. זה שני מדדים שגורמים המון לשרפות. כשדבר כזה עף באוויר, הוא עף לפעמים חצי קילומטר ואף קילומטר, ופותח עוד שרפה, ופותח עוד שרפה, ופותח עוד שרפה. למעשה, זה מה שקרה לנו ביערות. אני יכול להגיד לכם שלשמחתי אף אזרח לא נפגע, שום דבר לא קרה. קרה הרבה בהיבט של היערות והרבה דונמים נשרפו, וכואב לי ולנו מאוד. אבל ההתפתחות של השרפות היא ממקום למקום. צריך להבין את הדינמיקה שעובדת. וגם אם יהיו בכל מקום ומקום שבו אין יכולת כזאת, היא תפתיע אותנו בגלל כיוון הרוח וגם כיוון ההתפשטות. וצריך להבין שגם המאיץ הזה של המלחמה הוא מאיץ גדול שגורם לנו להרבה שרפות. אין מה לעשות, כל נפילה כזאת, וגם אתמול מה שקרה ביער אודם, היא אירוע. אני לא רוצה לפתח את זה. אם נרצה נדבר על זה אחר כך בדיון סגור. אבל האירועים האלה הם אירועים. ויהיו לנו עוד הרבה אירועים. אנחנו צריכים להבין שאנחנו הפעם בקיץ ובמלחמה. מדובר בשני מרכיבים שמחוללים: גם מזג האוויר, שהוא לא פשוט לנו, וגם המלחמה שמאיצה את השרפות האלה.

אנחנו כתבנו תרחיש ייחוס, ואני אגע בו בסוף. עשינו לא מעט פעילויות ולא מעט דברים. אני אסקור בפניכם את הדברים שעשינו. קודם כול, לפני ה-7 באוקטובר התעסקנו עם הצפון. אנחנו גוף שהתעסק בצפון הרבה הרבה לפני. עשינו מש"מים ותרגילים. עשינו המון פעילות עם הרשות המקומית. עשינו בהיבט הזה המון המון דברים ומיקדנו את עצמנו לצפון. אין לנו מודיעין גדול, אנחנו מודיעין בחוסר, אבל אנחנו הבנו שהולך לקרות משהו. זו התחושה שהיתה לנו, ופעלנו בהתאם לזה. פעלנו בכל הדברים האלה, ואפרט מה עשינו. קודם כול, ניצלנו תקציב להתעצמות 2023. אני אמנה עוד מעט מה קנינו. קנינו לא מעט דברים. קיבלנו כסף ב-2023. לשאלתך, התעצמנו בהרבה הרבה כלים. אבל צריך להבין שהפערים הם מאוד גדולים. אבל צמצמנו את הפערים. יש הרבה צמצום. זה לא הסוף, יש עוד פערים. בנוסף, בתהליך הלמידה שלנו בלחימה, הפקנו הרבה לקחים וירדנו. לדוגמה, דיברתם על היישובים. אנחנו ת"פ הצבא. ואם הצבא אומר לנו לא להיכנס פנימה, כי יש לנו איום כזה ואחר, והשרפה נמצאת ב- 0- 4, היא לא מחכה לנו. היא גדלה, גדלה, גדלה, ואנחנו הבנו שאנחנו צריכים לעשות איזשהו מענה על בסיס כיתות הכוננות הקיימות, ולתת להם את כל מה שיכולים לתת להם כדי שהן יתנו את המענה הראשוני. והם עושים עבודה נפלאה. הם סוגרים הרבה אירועים שיכלו להיות אירועים הרבה יותר עוצמתיים. אנחנו פעלנו בזה ואנחנו נמשיך לפעול בזה גם עם צה"ל. לכם אני אומר שצה"ל העתיק עשרה גרורים בשבוע שעבר לאור דרישה שלנו. אנחנו בשת"פ מצוין עם צה"ל. אני נמצא איתם בפנים. הם העבירו עשרה גרורים כאלה שמוכנים לתת לכל יישוב ויישוב.

לרבש"צים של היישובים?

לרבש"צים. הם יקבלו את זה. מדובר בגרורי כיבוי. העתיקו את זה כי היו הבלונים בדרום. אמרנו להם: רבותיי, שם זה העיקר כרגע. הם העתיקו חלק מהגרורים האלה ונותנים ליישובים. גם אנחנו נתנו, גם הם נותנים. אנחנו מדברים בסך הכול על 15 יישובים, וזה מעט. אנחנו עובדים על זה כדי להעצים את זה. זה חלק מהלקחים שלנו. אנחנו מבינים את שיתוף הפעולה הזה, שהיה קודם, אבל הוא התחזק הרבה יותר, עם המקומיים, עם האנשים שנמצאים בשטח. הם בפנים. שאלות קטנות: גם לבוא עם כיתת הכוננות שיועדה לסיכול פח"ע, ולהגיד לה: בואו נכשיר אתכם לעוד משהו. מה עושים קודם? כל הדיונים הקטנים האלה נסגרו. אנחנו נותנים להם את ההכשרה הזאת, אנחנו מכשירים אותם.

האם זה בכל 0 - 4?

לא על הכול. אנחנו נעצים. זה תלוי תקציב.

15 יישובים.

15 יישובים כרגע אני יכול להגיד שאני יודע, אבל זה תלוי תקציב. אם יהיה יותר תקציב, נוכל להעמיס יותר.

אני מצטערת שאני חייבת ללכת לנהל דיון בוועדה למעמד האישה כי פנינה ביקשה ממני. זה דיון מרתק, בעיניי. אשמח אם תגיד איך מגדלים ואיך אפשר לעזור להגדיל. אני שמעתי שאולי אפשר עם קק"ל.

גם עם קק"ל עשינו המון פעילויות וכו', גם במהלך הלחימה, וגם תוך כדי, וגם לפני. אנחנו מוכנים. סימנו את היישובים שזקוקים. יש לנו תוכנית עבודה מלאה. זה תלוי תקציב. כשיגיע אלינו תקציב נוכל לממש את הדבר הזה. זה תהליך. זה לקנות ציוד מיגון אישי, רכבים וכו'.

כותבים לי במקביל: אפילו חליפות אין להם.

כן. שוב, אנחנו נותנים, ואנחנו עוסקים בזה. אנחנו נתנו מה שיכולנו, מה שיש לנו.

ברור, זה גם לא התפקיד שלכם.

יש פה סרטונים ואתם תראו שהם לובשים אותנו כמו הציוד שלנו. שדה ביער - יש להם את הבפנים הזה. אני רוצה להגיד שאנחנו תוך כדי עושים המון פעילות בהקשרים האלה, ונתתי דוגמא אחת. לגבי הכשרות - עשינו הכשרות גם לקק"ל, ומדובר בכ-800 עובדים. יש פה מפקד המכללה. הכשירו 800 עובדים לשרפות. עשינו שרפות יזומות, ועושים המון פעילות בהקשר הזה. חיזוק מערך המתנדבים שלנו, ודיברנו על זה.

דיברת על מערך הכיבוי. אני אגע במערך הכיבוי ביחס לפערים עוד מעט. אני יכול להגיד לך שאנחנו במאמצים, ויחד עם המשרד התחלנו לאמן ארבעה מטוסי ריסוס נוספים שישתלבו במענה שלנו מעבר ל-14 הקיימים.

אבל המטוס הזה לא יכול להיות על הגדר, נכון?

אנחנו במגבלות הביטחוניות האלה מול צה"ל. יש לנו נוהל מאוד ברור. סכנת חיים גומרת הכול. אם נצטרך, ניכנס גם לשם.

אני מתנצלת. אני חייבת להחליף את פנינה. אם אתה יכול בסוף, ונדבר כי אנחנו יושבים אחד ליד השני במליאה, איך מוצאים פתרון להרחיב את העניין של ה-15 רבש"צים. זה הדבר הכי חשוב עכשיו, לדעתי. תראה את הדרישות שלהם. הן לא כאלה גבוהות. הוא שולח לי: חליפות, מטפים, צינורות. זה עולה לנו הרבה יותר.

שוב, את יודעת לפעול בין פיקוד עורף לבין המשרד לביטחון הפנים. הסיפור הוא מי נותן.

כן, מי נותן. אני אתעדכן ממך. אני מתנצלת. אני רוצה להגיד לכם תודה. אתם יודעים שאני אוהבת אתכם, ולא מהיום. אבל אנחנו לא מספיק אומרים לכם תודה על כל מה שאתם עושים.

עכשיו אני מתחיל לדאוג.

לא. למה? ביום חמישי אני מתכוונת, בעזרת השם, גם לבוא לצפון. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד לכם תודה על כל מה שאתם עושים.

אני אמשיך את הסקירה לגבי מה עשינו עם צה"ל. זה התחיל עוד לפני זה, וזה בא לידי יישום. מדובר בשני שמשונים שיכולים להטיל. במגבלות של חיל האוויר, הם עושים את זה במקומות מסוימים. אני יכול להגיד שגם עם מטוסי הריסוס וגם עם השמשונים יש יכולות קיימות. אם מחר אני רוצה, אני מפעילים אותם. הן עדיין לא מבצעיות, אבל הן בפנים. אני יכול להשתמש בהן: גם עם השמשונים וגם עם זה, וזה מכפיל כוח נוסף מבפנים.

אני אגע בעקרונות המענה כי חשוב לי לגעת בזה מהיישוב עד הנציבות. בתפיסת ההפעלה שלנו אנחנו מדברים על כיתות כוננות עם גרורי כיבוי, עם רכבי כיבוי. דרך אגב, אנחנו היינו במקומות שבהם אין גרורים ואין כיבוי. אנחנו הכשרנו גם אנשים בלי אמצעים בהיבט של לתת את המענה הראשוני, וכל מה שיכולנו לעשות בתוך הכיתות האלה. אני לא מדבר רק על 0 - 4, אני גם מדבר על מ-4 ומעלה. עברנו, נגענו, בהם. אנחנו בקשר איתם. אפילו נתנו מכשירי קשר על מנת שידברו איתנו. בזמן אירוע נמצאים איתם, ומחבקים אותם, ואנחנו איתם ביחד. הם מכפיל כוח שלנו, וזה הכי חשוב. כמובן שאותו צריך להעצים. אז יש את כיתות הכוננות ביישוב עצמו. במקומות שלא יכולים, הם לפעמים פועלים לבד עד שאנחנו מגיעים. אני יכול להגיד לך שבשרפה האחרונה, אנחנו נכנסנו, מה שנקרא, בזחילה למוצבים שהיו בסכנה, למצפה עדי, ולכל המקומות האלה, ונתנו להם מענה בפנים. נתנו, היינו שם לפני. נכנסנו עם הצבא פנימה. הם היו מאוד מוטרדים. אנחנו שם. אנחנו לא חוסכים בכלום ונמצאים בכל המקומות האלה.

למעשה, תחנת הכיבוי היא התחנה שנמצאת בקשר עם היישוב. היא זאת שמפעילה ושמכפילה גם את הכוח. היא בקשר עם רט"ג וקק"ל בהקשרים שלנו של מי לוקח ומה עושה, ועם צה"ל. זאת אומרת, השיתוף הזה והעבודה המסונכרנת הזאת הם מכפיל כוח נוסף. לאחר מכן, יש המחוז שלנו, שהוא הדרג הנוסף. למעשה, יש לנו סיוע מחוזי. המחוז הצפוני לא יכול להיות לבד. אנחנו מעלים כל הזמן כוחות נוספים ממחוזות אחרים, וגם עכשיו, ולא משנה אם יש ירי או לא, וכל הזמן מעתיקים כוחות לשם. יש לנו תוכניות להעתיק עוד כוחות, במידה ונצטרך, כדי לא לשחוק את הכוח. וכמובן אנחנו, בנציבות שלנו, את השילוב של מיצוי היכולות האסטרטגיות ברמה הלאומית גם בהיבט של חוזי, מכליות מים, צמ"ה. יש לנו צמ"ה בכל הבסיסים לטובתנו. בהפעלה מול הצבא אנחנו מקבלים את הצמ"ה. יש לנו חוזי שנותן לנו תצפיות, גם ביום וגם בלילה, לטובת מיקוד השרפות, כי יש מקומות שלא רואים אותן -, - - - קרקע ודברים כאלה, שזה מצריך מאיתנו. יש לנו נקניקי מים מהצבא שצמודים אלינו. זאת אומרת, אנחנו ערוכים טוב מאוד שם בהקשרים האלה להתפתחויות.

מה עשינו? לפני הלחימה אנחנו התעסקנו בצפון. אני לא אגע בזה, אבל יש לנו תוכניות מסודרות לצפון. עשינו תרגילים. אני יכול להגיד שהמערך היה בלחימה הזאת מהר מאוד. תוך זמן קצר, ואני מדבר על זמן קצוב של חצי שעה, היינו כבר ערוכים ומוכנים. דרך אגב, זה ה-DNA שלנו. מ-0 ל-100, שמעת את זה תמיד, אנחנו הגענו לשם והיינו. במהלך הלחימה הפקנו המון דברים. עשינו תרגילים. אני לא אסקור את כל התרגילים. נוהלי קרב לעדכון תרחישי הייחוס. תרחיש הייחוס הקודם מתקיים, ואנחנו מעדכנים אותו עכשיו. צריך לומר ביושר שהצבא עדיין לא התחיל או לא נגע בתרחיש הייחוס הבא. התרחיש הקודם דיבר על מספר ימים. אני לא אגע בכמה ימים, אתה מכיר את זה. אבל מספר ימים. היום אנחנו מדברים על תרחיש קצת שונה, עם רציפות תפקודית אחרת, ועם דברים ואלמנטים נוספים. בוא נהיה סמוכים שאם נקבל את מה שהיינו בתרחיש הקודם, אנחנו נהיה מרוצים.

היתה כאן הערה של יובל. אני, אפילו, לוקח אותה באל"ף, ולא בעי"ן. הוא בא ואמר: בסדר, תרחיש הייחוס הוא כרגע כמעט על היישובים על קו העימות, 0 - 4, 0 - 7, ולא מן הנמנע שתרחיש הייחוס יהיה רחב יותר והעורף יותקף. האם כב"ה מסוגל היום לתת תשובות שם? אם לא, צריך לבוא ולהגיד לממשלת ישראל: סליחה, יש ריכוז מאמץ בגבולות 0 - 7. מה קורה עם השאר? ואתה רוצה שאני אוסיף לך עוד צרות? ומה יהיה אם תהיה רעידת אדמה?

קודם כול, אנחנו בתיאום עם פיקוד העורף. אנחנו יודעים שההתרכזות שלנו תהיה בעיקר במתאר הזה, ובעיקר בשרפות וחומ"ס. בשני הדברים האלה אנחנו יודעים שאנחנו בלעדיים, ואנחנו יודעים שם. אנחנו בתיאום עם פיקוד העורף שכל נושא החילוץ, בחלקו הגדול, יהיה אצלם. זה לא שלא נהיה מעורבים, בל נהיה מעורבים בצורה יותר קטנה.

לגבי חילוץ – ברור לי. וגם מה שיש היום בפיקוד העורף לא מספיק. אבל מה יקרה אם תפרוץ שרפה באותו מקום?

ראשית, יש לנו מדרגי כוננות. יש לנו גם מצב של קווים: קו אדום וקו שחור. קו שחור אומר שאם בסוף יהיה מצב בצפון, כפי שאתה מתאר, שנצטרך עוד כוחות, נדע לסגור תחנות באזורים מסוימים ולהעתיק כוחות למקומות אחרים. נדע לעבור למצב שכל המערך מגויס, וניתן את המקסימום שניתן לעשות. נדע לקחת סיכונים, ואנחנו יודעים, יש לנו תוכנית כזו. לרדת מתחת לקו האדום זה אומר סגירת תחנות באזורים אחרים שהם פחות מאוימים ולהעתיק כוחות לכיוון הזה. יש לנו את התוכניות האלה, אנחנו ערוכים. האם זה ייתן 100%? אני מתקשה להגיד תשובה חיובית.

אני גם מבקש שתתייחס לנושא תרחיש הייחוס והפער המטורף הזה בכוח אדם של כ-1,900 כבאים? זה אומר שאנחנו, מדינת ישראל, לא מוכנים היום לתרחיש הייחוס, וזה חמור מאוד. וראוי שממשלת ישראל תדע, אלא אם כן אני טועה, וראוי שהאוצר יידע.

אני אגע בפערים ובהכול, אני שקוף לחלוטין. קודם כול, אמרתי שיש תוכנית ליישובים, ולא אכנס אליה. מבחינתנו, אנחנו הורדנו מהכוחות שלנו ושמנו כלים שלנו עם רכבים והכול במטולה, אביבים, יפתח, יערה, אבן מנחם. אמרתי שיש עוד עשרה של הצבא שיינתנו לנו. אנחנו משחקים בדבר הזה כמה שיותר. אין לי ספק שצריך להעצים אותם. ככל שנתקדם בסיפור הזה, ייטב לכולנו.

מה עשינו ב-2023? - - -

תלמד אותי. הרי 15 נגררים לא מספיקים. מה החוסר המיידי כדי שתוכל לישון טיפה בשקט, לא לגמרי?

לא רוצה לשלוף לך, אבל אם אנחנו - - -

זה באחריותו של מי? למי הוועדה באה ואומרת: תבואו אליי, בבקשה, ותנו תשובות. יש 15 נגררים. זה לא הרבה כסף עם הציוד הנלווה, וכרגע יישובים חשופים. זה לא שמדובר עכשיו במאות מיליונים לרכישת 30 כבאיות. בבקשה.

זה אחרי שמונה חודשי מלחמה, וזה רגע לפני הקיץ.

חכה. דיברנו על זה בהתחלה.

אני אורן שישיצקי, ממלא מקום מפקד המכללה. אני רוצה לתקן את המונח. לגבי המושג "נגררים" - לא מדובר פה על נגררים, מדובר על כלים מבצעיים של המערך. במקרה הזה זה על בסיס על טנדרים עם משאבות בעלי יכולות כיבוי עם כושר כיבוי מאוד גבוה. עשינו שני מהלכים: אחד, בתהליך של לצייד אותם, ושניים, בתהליך של להכשיר אותם. הזכיר רח"ט מבצעים את אותם עשרה כלים מטרור העפיפונים שהיה בדרום.

הכלי הוא של היישוב, והמערכת היא שלכם?

לא, לא. הכלים הם של מערך הכבאות. אנחנו נותנים אותם ליישובים ואנחנו מאמנים אותם – אלה אותם חמישה כלים. עשרה כלים נוספים, עליהם דיבר רח"ט מבצעים, זה אותם נגררים מטרור העפיפונים, שהיה במערכה בדרום, שבימים אלו עלה לעשרה יישובים בצפון. אנחנו, על פי החלטת פצ"ן, נאמן את אותם צוותי חירום של היישובים.

אבל יש עשרות יישובים בקו הצמוד.

לכן, יש גם תוכנית לגבי פריסה נוספת.

מתי?

זה לוקח זמן כי חלק מההצטיידות, ודיברנו על זה - - -

מתי זה יהיה? האם בסוף הקיץ?

הלוואי.

עשיתי אתמול דיון על כיבוי אש במלחמה עם צה"ל ואיתם.

פערים עצומים.

לא רק פערים. שאלתי אלוף משנה מאגף מבצעים בכנות: האם אתה אדם הגון וישר? הוא אמר: כן. אמרתי לו: תגיד, מאז שקריית שמונה בערה, פתאום כל השרים הגיעו, פתאום עשיתם הרבה פגישות של הצבא וכיבוי אש על כיבוי אש? איפה הייתם שמונה חודשים? מדינת ישראל מחכה לאסון. ועדת ביקורת עוסקת לפעמים בחקר העבר, ועכשיו אתה מקדים תרופה למכה.

דיברתי בהתחלה על זה שהצפון בער.

האם אתם מחכים שיהיה אסון ושיישוב יישרף ואז פתאום יהיו מיליונים?

גם את זה אמרתי, שאני בוגר השרפות בהרי ירושלים כשמחצית מהיישוב שורש נשרף, ואסון הכרמל. הנזק הישיר, לא העקיף.

לוחם אש מירוחם נהרג באסון הכרמל. כמה פעמים נחכה לאסון?

אנחנו מדברים על התר"ש. תיכף נראה איך אנחנו מצמצמים.

מלבד הכלים האלה, תזכרו שעוד טרום הקיץ ועוד טרום המערכה מירב היישובים הצטיידו גם בגרורים כדי לתת בדיוק את המענה. היום כמעט בכל יישוב. אני גר ביישוב שבו קיבלנו גרור כיבוי שצוות הכוננות מפעיל אותו בסיוע מערך כבאות והצלה לישראל שבא ומכשיר על מנת לתת את המענה הראשוני. דיבר הרח"ט גם על זה שכיתות הכוננות נותנות את המענה הראשוני, ובטח ב-0 - 4, וגם על זה שאנחנו כחלק מיישום הלקחים עוד מהמערכה בדרום, פיתחנו טקטיקות חדישות איך לתת מענה. למשל, כמו שהוא אמר, ההזדחלות הזו של הצוותים, בסיוע הצבא, על מנת להניח תותחי גזרה למנוע מהשרפות להתפשט לכיוון היישובים, ויש עוד תוכנית לגבי הנושא הזה.

תותחים מסביב לגדרות היישובים? תותחי מים.

לא תותחים. חלק מהיישובים. אני מדבר על ה-0 - 4, על כוח לוחמים שלנו שנכנס ומניח את התותחים האלה על מנת לא להוות סכנה בגלל איום רקטי כזה או אחר.

לא תמיד הכוח שלכם יוכל להיכנס.

נכון. דיברנו על זה לפני שנכנסת שהצבא לא תמיד מאפשר

אז למה שלא יהיה מסביב לגדרות האלו ממטרות ותותחי מים? זה כסף קטן לשים ממטרות על כל הגדרות עם צנרת. זה ממש עשרות אלפי שקלים לפזר ממטרות ביישוב. וגם חישוף, להוריד מסביב ליישוב את העצים.

חד-משמעית.

הדברים האלה לא נעשו. יש להם 150 מיליון שקל, שהאוצר תוקע לביטחון לאומי, שחלקו אמור לממן את הדברים האלה.

רגע, זו אמירה פה. ראש אגף התקציבים במשרד, האם אתה מכיר את זה?

כן, בהחלט.

תוקעים לכם?

לא, לא תוקעים. אבל זה התעכב שם.

זה היה אמור להגיע לוועדת הכספים השבוע. הם התרשלו.

אתמול כבר היתה התקדמות באוצר. להבנתי, בימים הקרובים זה אמור להיות מונח על שולחן ועדת הכספים.

תודה רבה לך.

חשוב לי לומר מה כן עשינו ב-2023 ובמה כן התעצמנו. אנחנו מדברים על 30 כלי רכב סער שייבאנו בהליך מהיר, עירוני – שבעה כלים, לוויתן בדרך אלינו. לוויתן זה הכלים הגדולים האלה, ואני מאמין שאתה מכיר אותם. שישה כלים הוזמנו כבר והם בדרך אלינו. עוד 12 כלים תגובות מהירה, רכב פיקוד. אנחנו החלפנו את כל רכבי הפיקוד שלנו - 34 כלים. קנינו מעכבים מהתקציב שניתן לנו. שמונה ערכות חילוץ כבד, חיזוק מרכיבי הביטחון ביו"ש, וציוד מיגון לערכות מגן ללוחמי אש – עשינו את זה.

אני אגיד עכשיו מספר פערים שקיימים אצלנו כדי להבין. קודם כול, לאור תרחיש הייחוס, אנחנו בפער של 1,186 לוחמי אש. כיום אנחנו 2,150 במערך. יש לנו 2,150 לוחמי אש. מול תרחיש הייחוס, חסרים לנו עוד 1,186. לגבי רכבי כיבוי – כרגע יש במערך 582. על פי תרחיש הייחוס יש לנו 676 - זה מה ששמנו. פער של 94 רכבי כיבוי. לגבי תחנות - אנחנו סימנו. כרגע יש לנו 128 תחנות. אנחנו עומדים היום על 128 מול תרחיש הייחוס שהוא 159. זה פער של 31 תחנות. ולגבי המענה האווירי – לשמחתי, התקדמנו קצת עם המענה האווירי. אנחנו מדברים בתרחיש הייחוס על ארבעה מסוקים. שניים כרגע בתהליכים של עבודת מטה. זה לא שזה נגמר, אבל התחילו, לפחות, עבודת מטה על הסיפור של שני מסוקים. אני לא יודע מתי זה יהיה מבחינת הצפי. אבל אלו הפערים.

האם הם מתוקצבים?

אני יודע ששניים מהם אושרו על ידי הבט"פ. אני לא יודע איפה הם עומדים.

שני מסוקים מתוקצבים?

כן, זה גם חלק מהסיכומים התקציביים שהזכרתי. מתוקצב תקציב לאחד מלא, והשני לפחות חלקי. אם יספיק, אז יהיה מלא. תלוי כמה המסוקים יעלו. ואם יהיה צורך בהשלמה, זה יושלם אחר כך. אבל יירכשו שניים.

יפה מאוד.

היא ביקשה ממני לחדד, אז אני מחדד. הוא צריך ארבעה מסוקים. כרגע שניים.

שניים זה בהחלט יפה. אני מכיר זמנים רעים יותר.

הכוונה למסוקי ינשוף ייעודיים לכיבוי.

כן, ברור לי לחלוטין. איפה הם יחנו? מי יתפעל?

זה עוד לא נסגר. יכול להיות שהם יהיו בטייסת של משטרת ישראל, וישמשו גם אותם לדברים אחרים, שאתה מכיר, וכל מה שצריך. אלו מסוקים מצוינים. המיקום שלהם בפנים. גם הזכרתי בפעם שעברה שהייתי שאנחנו גם פיתחנו יכולות חילוץ גבוה, כמו 669, כמו שאתה זוכר. אנחנו יכולים היום לחלץ. יש לנו את יחידת הלהבה שלנו עם הטייסת. אנחנו יכולים לחלץ היום ולהוריד גם נטל מהצבא בטיולים ובמקומות אחרים ולהפנות את 669 יותר ללחימה. אנחנו מסדירים את זה בגבולות גזרה עם הצבא. זו הסקירה שלי בסך הכול. אם רוצים לחדד עוד דברים, אני אשמח.

מתי יבוצעו פעולות של ממטרות ותותחי מים בגדרות, ושלכל כיתת כוננות יהיו לפחות האמצעים כמו הנגרר הזה ומה שעשיתם ב-15 כיתות כוננות? מתי המהלך הזה יושלם?

לגבי כיתות כוננות – דיברתי גם קודם. ברגע שיהיה לנו תקציב לדבר הזה, נוכל לממש. בהיבט הזה אנחנו נעשה את המקסימום כדי להכשיר. הכשרנו אותם, אבל זה כלים. אם יינתנו, אנחנו צריכים לקחת כלי ועליו לשים אמצעי כיבוי ואותם להכשיר. זה לא כול כך תלוי בנו בהקשרים האלה.

שנית, אתם דורשים המון פעולות מהרשויות המקומיות שקשורות לכיבוי אש, וכולל במלחמה. חלק מהרשויות הוציאו מאות אלפי שקלים, ואפילו מיליונים, מבלי לחכות. האם יש דרך ומחשבה שמתגמלים אותן ושאומרים לרשויות: תבצעו?

תיכף נעלה את רפרנט האוצר ונמצא כאן ראש אגף התקציבים במשרד. הלוואי וזה היה מופנה לכיבוי. הוא היה אומר לך: מחר בבוקר תביא לי. אני קונה. אין לו בעיה.

מה שכן, כיבוי אש אמר שהוא מרחיב ושהוא תופס את המצב בתפיסה של אחריות מרחיבה. האחריות המרחיבה הזו היא לא רק להיות רגולטור שבודק אם הרשויות עשו את מה שהחוק דורש מהן בנושא היערכות מבני ציבור וכו' לכיבוי אש. הם צריכים לתקצב את הרשויות ולהפעיל אותן כמכפלת כוח של ביצוע פרויקטים, ולממן אותן. הם צריכים כסף. זה נכון, הם לא אשמים בזה. אבל, לפחות, השפה צריכה להיות: אנחנו אחראים על הכול.

זה מה שהוא אמר. הוא רק לא אמר שהוא אמר אחראי על הכסף. מכיוון שהייתי באוצר, אני יכול להגיד לך שהכסף צריך ללכת לרשויות. אתה היית ראש עיר. הכסף צריך להגיע לרשות המקומית. היא יודעת לעשות את זה הכי טוב שאפשר. השלטון המקומי הוא יתד מרכזי בעניין הזה של לבוא ולדרוש מהאוצר כי הוא לא ייתן את הכסף. הכסף שמגיע לו מאגף התקציבים בקושי מספיק לו. הוא יודע לבצע, והוא מבצע. יש את הטנדרים ואת ההכשרות שהוא מסייע.

אנחנו גם אישרנו לצבא איזה 100 מיליארד למלחמה.

השאלה היא האם פיקוד העורף מקצה משהו?

ביטחון לאומי קיבלו כמה מיליארדים, אבל חלק לא משוחרר.

הינה, ראש אגף התקציבים יכול להגיד כן או לא.

לסיכום, מה שאתם אומרים זה דבר מאוד חשוב. השאיפה שלנו היא לחזק את מכפילי הכוח שהם כיתות הכוננות, שדיברתי עליהן, וצוותים מפעליים עצמאיים בכל המקומות האלה. זה יעזור לנו בשיתוף הפעולה שלנו.

נכנס לכאן עם קבוצה כלשהי, שאני לא יודע מי היא, ראש הסגל שלי בתפקידי הקודם, מכובדי עו"ד אסף, שהוא איש אשכולות ברמה הכי גבוהה ועם באמת יכולות ניהול וביצוע.

זו קבוצה של עורכי דין לעתיד וגם אנשי ממשל ושירות ציבורי.

יש לכם הזכות שהוא מלווה אתכם. אני מכיר אותו 13 שנים, ויש לו יכולות ביצוע. ברוכים הבאים.

אני אתן אפשרות להתייחס לעניין כוח האדם כי זה עקב אכילס.

רפרנט האוצר, בבקשה.

שלום לכולם. אני מתנצל שלא הייתי יכול להיות פיזית בדיון היום. אני עידו חי, ואני רפרנט בט"פ ומשפטים באגף תקציבים במשרד האוצר. אני מצטרף לדברי חברי עמית, ראש אגף תקציבים במשרד. בתקציב האחרון, גם ב-2023, גם ב-2024, וגם בתיקון התקציב הנוסף לחרבות ברזל, ניתנו משאבים משמעותיים למשרד לביטחון לאומי בכלל, ולכבאות בפרט. השנה צפויים להתווסף לכבאות כ-250 מיליון שקל, בין היתר, בשביל לתת מענה, גם לאיומי הייחוס, גם לצורכי קיום של הגוף, וגם, כמו שאמר עמית, מעל כ-214 תקנים. אני אגיד שבאופן כללי המטרה שלנו היא לאזן כמה שאפשר גם בין הצרכים של הגופים שמועלים בפנינו על ידי המשרד לבין תקציב מדינה שהוא בסוף מוגבל. הוא מוגבל גם כשזה נוגע לתשתיות תחבורה, הוא מוגבל גם כשזה נוגע לרווחה, והוא מוגבל גם כשזה נוגע לתקציבים שהם יותר תקציבי ביטחון. יחד עם המשרד לביטחון לאומי תעדפנו כמה שאפשר את הצרכים בין הגופים: משטרה, בתי סוהר, כבאות, והמטרה היא באמת לתת את המענה כמה שיותר טוב. מעבר לזה, אם יש עוד שאלות נוספות, אני מוכן בשמחה לענות.

אני שמעתי מראש מטה השר שתקועים כ-5 מיליארד שקל של הביטחון הלאומי באוצר מתקציב 2024.

הכסף לא תקוע. 150 מיליון שקלים אמורים ממש בשעות, יום-יומיים הקרובים, להגיע לוועדת הכספים. ממש לא תקוע. אנחנו לא תוקעים את הכסף הזה. הוא ממש אמור להיות מונח על שולחן הוועדה.

ומה עם ה-5 מיליארד, שהוא דיבר עליהם, שמיועדים לביצוע ב-2024, שהוא לא מצליח לבצע? הוא דיבר על 5 מיליארד.

יש סיכום בין משרדי הבל"מ והאוצר על תוספות התקציב, גם ל-2023, 2024, וגם לחרבות ברזל. חלק מהתקציב מתוקצב לפי ביצוע בפרויקטים שונים, חלק מהתקציב מתוקצב לפי ביצוע בכוח אדם. אנחנו בשיח עם המשרד, ואנחנו מעבירים את התקציבים האלה.

אדוני, אתה אמרת הרבה מילים ולא תשובות ולא מספרים. אני מעדיף תשובות כנות.

אני אומר שוב, המספר 5 הוא מספר - - -

אל תגיד שוב. אני אשאל שאלה יותר ברורה, ואולי תענה לי תשובה יותר פשוטה. הוקצו 5 מיליארד לביצוע ב-2024 לביטחון לאומי, שהם כרגע לא באישור לביצוע על ידי האוצר. עד כאן אני מדייק?

אני לא ממש מבין מה זה אומר שהם לא אושרו לביצוע על ידי האוצר. יש סיכום - - -

זה אומר שראש מטה שר אומר לנו בוועדה שהוא לא יכול לבצע 5 מיליארד שקלים ב-2024, על אף שהם אושרו בתקציב המדינה למשרד הזה - נכון או לא נכון?

לא מדויק, לא. אני לא מכיר את המספר 5.

לא מדויק. אז 3 או 4 מיליארד? משהו?

שוב, אני לא רוצה לזרוק סתם מספרים.

שנייה, אני הייתי באוצר ואני אנסה טיפה לדייק.

שאלה אחרונה, המפקד, ואני נותן לך את הבמה. אתם מבינים שאש בצפון זה לא אקסטרה, זה לא פינוק. זה לא היבט אזרחי. אש ביישוב שרוף בהישג של חיזבאללה, זה ניצחון במלחמה. עכשיו אתה מודיע לנו שבעוד שבוע הם אולי יקבלו את ה-150 מיליון לכיבוי אש, ואני אומר לך שזה היה צריך להיות כבר שאישרתם את שינויי התקציב, וזה היה מזמן. אבל אני שואל האם הם יקבלו עוד מתוך 5 מיליארד בגלל שהאש מהווה איום? ובאיזה מהירות הם יקבלו עוד לפי הפערים שנשמעים שיש פה, כולל תוכנית העבודה, כי הם אומרים: רב שנתי, בתר"ש כל שנה נקבל עוד? אנחנו לא נחכה ל-2025 במלחמה. אנחנו רוצים להילחם הקיץ באש. ואם לא נעשה פעולות הקיץ, אתם תשלמו כי על אסונות אתם משלמים יותר. כשאין אסון, אתם לא רוצים לשלם, וכשיש אסון, עם איציק סעידיאן, ששורף את עצמו, אז יש 1.3 מיליארד. אבל לפני שהוא שורף את עצמו, אין כסף. אנחנו לא רוצים אסון. אני שואל אותך עכשיו שאלה עניינית האם אתה כרפרנט, רכז אוצר, של ביטחון לאומי, יכול לעשות חשיבה שמשחררת להם עוד 100, 200 או 300 מיליון לנצח את פערי האש במלחמה? האם אפשר לחשוב על הדבר הזה ולשחרר עוד כסף?

אני אנסה לדייק אותו. האם היה תקציב של 5 מיליארד – כן או לא? שנית, כמה נוצלו מתוך ה-5 מיליארד ב-2024 כי הצרכים הם צרכים מיידיים, דחופים, לאור השתוללות האש בצפון? שלישית, האם אפשר לעשות הרשאה להתחייב בכסף הזה כי זה פתרון? אתה מבין שאם לא ינצלו את הכסף, הוא יחזור לאוצר.

מחכים להגיע לדצמבר ולא משחררים. תת-ביצוע, ואז - - -

לא. לכן אני אומר, הרשאה להתחייב. הוא, נניח, יזמין עוד שני מסוקים ועוד 20 כבאיות. אני סתם אומר. אני לא יודע. אני לא איש מקצוע, אני יודע לנהל. בבקשה. אני אשתדל לא להפריע לך. אל תפריעו לו, בבקשה.

אני מקווה שאני זוכר את השאלות. לגבי ה-5 מיליארד - אני לא מכיר מלמעלה את המספר, כי יש תוספות תקציב מאוד משמעותיות למשרד לביטחון לאומי, ועל פי כל הסיכומים ותקציב המדינה, הכסף הזה יעבור למשרד במהירות האפשרית. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשרד. לגבי תוספות התקציב לכבאות - תקציב המדינה מתנהל בסוף באופן שנתי או דו-שנתי, וכך גם דיוני התקציב. בקרוב מאוד אמורים להתחיל דיוני תקציב לשנת 2025. המשרד לביטחון לאומי יציף את הצרכים לשנים הבאות. וכמו שעשינו גם השנה, אנחנו ניתן את המענה הכי טוב שאפשר בהינתן המון המון צרכים שיש לכל הגופים: רווחה, ביטחון, צה"ל וכו'. כרגע, כמו שאמרתי, השנה מתווספים כ-250 מיליון שקלים לכבאות. 150 מתוכם כולי תקווה שיאושרו בוועדת הכספים כבר בימים הקרובים והם יוכלו לצאת לדרך, וזה ייתן מענה, לפחות, כרגע. אני מקווה שהצלחתי לענות.

תודה רבה. אמרת שאתה לא מכיר 5 מיליארד. אנחנו מנסים לעזור למערך. המערך בנוי מאנשי מקצוע. הם יודעים להפיק את המרב ממה שנותנים להם. 5 מיליארד אתה לא מכיר. כמה כן יש?

אני לא רוצה לשלוף כרגע סתם מספר. אני צריך לחזור ולבדוק, ואני יכול להחזיר תשובה לוועדה.

תודה רבה. הוועדה מבקשת מרפרנט משרד האוצר לתת לה מייל קצר: מה היה התקציב, כמה תקציב נוצל, כמה עדיין פנוי. אני רואה שראש אגף התקציבים במשרד אומר לכולם, אז אולי אתה יודע מספר.

תקציב המשרד לביטחון לאומי, עם גופיו, הוא מעל 20 מיליארד.

לא, אני לא רוצה את התקציב הכולל. אני מכיר את זה.

ה-5 מיליארד האלה הם בהחלט חלק מהסיכום. אין לנו טענה כלפי הסיכום עם האוצר. אנחנו מסוכמים. זו תוספת שצריכה להגיע במהלך השנה.

ראש מטה השר טען טענה כלפי האוצר בוועדה שלי. אל תגיד: אין לנו טענה כלפי האוצר.

לא, אין לנו טענה כלפי הסיכום. יש לנו בעיה עם המימוש.

הוא לא מבוצע.

בדיוק. זו הבעיה – שזה לא הגיע. אנחנו לא מצפים שאותם 5 מיליארד יגיעו ביום אחד, אבל הגענו כבר ליוני וחלק נכבד מזה צריך - - -

כל חודש מיליארד, ונגמרת שנה. ארבעה חודשים. מתי זה יגיע?

הינה, אני עושה להם תוכנית: עשר משאיות כיבוי, עוד שני מסוקים ותוספות כוח אדם.

אני גם מתקומם על ההסבר התקציבי שהרכז או הרפרנט נתנו. אתה דיברת בשוויון נפש על נושא שהוא מלחמה. אנחנו שחררנו במלחמה כספים מבלי להגיד: תקציב המדינה אושר, ובלי להגיד: תקציב דו-שנתי. במלחמה מתחילים לתקצב. לקחנו סיכון. אני לא רוצה שתגיד לי את הנוהל של תקציב המדינה והאישורים והדו-שנתי והתר"ש על האש. יש פה תופעות של מלחמה. האש זה מלחמה. תפתור את זה ברמה של מלחמה, כמו שבוועדת חוץ וביטחון נתנו תוך חודשיים כמה מיליארדים בלי תקציב מדינה לצבא לפעול. הם צריכים 200 מיליון שקל נוספים מעבר ל-150.

אנחנו מכירים לחלוטין את הסוגיה. כל הממשלה קוצצה כדי לתת מענה לצרכים הביטחוניים. שני משרדים שהתקציב שלהם גדל משמעותית: משרדי ביטחון וביטחון לאומי, כדי לתת מענה לצרכים האלה. תקציב הביטחון הלאומי גדל במיליארדים בדיוק כדי לתת מענה לדברים האלה. גם הכבאות קיבלה תוספות תקציב כדי לתת מענה למצבי החירום.

אנחנו מבקשים שוב את הפירוט. אני מציע שאתם, ראש אגף התקציבים במשרד והרפרנט, תדברו. אולי תוציאו לנו נייר מקצועי אחד על מה תוקצב, מה נוצל, האם אפשר להסיט או לא. אני לא רוצה לעשות ישיבה מיוחדת לעניין הזה, אני רוצה שהכסף ינוצל. אני רוצה לראות איך אפשר לנתב אותו, כמו שנאמר פה, כדי שהוא כן ינוצל. ואם אין היתכנות שהוא ינוצל, אפשר לבצע הרשאות להתחייב.

כל הגופים שלנו מוכנים, עם האצבע על הכפתור, לנצל את התקציב ברגע שהוא יגיע.

מתי התקציב יגיע? אתה שומע? לראש אגף התקציבים יש תוכניות מפורטות לנצל. הוא עם אצבע על הכפתור, כפי שהוא אומר.

כמו שאמרתי בהתחלה, בשעות הקרובות, מקסימום יום-יומיים הקרובים, הפנייה עוברת לוועדת הכספים לאישור. כולי תקווה שזה יאושר בוועדה כמה שיותר מהר.

ה-250 מיליון שקל זה הרבה כסף, אבל זה לא כסף שהוא מספיק.

המנה הזו היא 150. 250 זה כל התוספות שעוד צריכה להגיע, כולל ה-150, לכבאות.

כדי שלא תדחפו אותנו לקצה של סוף השנה ולא נוכל לנצל אותה, מתי תגיע המנה הבאה?

זה ברור שזה מה שיקרה.

לא, בשביל זה אני שואל את זה. הייתי שם.

אורח >> אלון בן

כאזרח אני מתבייש בדיון הזה כי כל פעם נציגי האוצר לא באים. פשוט כואב הלב. אני אומר את זה בתור מי שלא היה במערכת של הכבאות וההצלה הרבה שנים. אני באתי ממערכת בתי החולים. זה אחרת שם כי יש קרנות, ואז אתה לא סומך על המדינה. כי אם היית סומך על המדינה, המצב היה קשה. אבל אני ראיתי בשנה שעברה איך מזיזים את התקציב ומקבלים אותו בסוף בנובמבר, וסוגרים אותו בדצמבר. נו, באמת – אי-אפשר לעשות כל שנה אותו דבר.

בשביל זה אני מבקש דיווח על המנה השנייה. אני לא סתם מבקש את הדיווח. אני מכיר כמה עשירים נהיים באוצר ב-15 בדצמבר. עזוב, הוא בצד שלנו. הוא לא נגדנו.

אני לא יודע מי נגדנו, אבל מישהו נגדנו פה.

לא, לא. מתי המנה השנייה? אני רושם את זה לת"ת.

אנחנו נשתדל. אני לא רוצה לתת תאריך מדויק.

פלוס-מינוס.

אנחנו באמת נשתדל שזה יהיה כמה שיותר מהר כבר בפרק הזמן הקרוב.

אני שם לי לתיק תזכורת ב-1 ליולי כדי לדבר איתך על המנה השנייה. האם זה בסדר?

בסדר גמור.

בסדר גמור. יקשרו אותנו, ואנחנו נדבר על המנה השנייה שמגיעה לכב"ה. אנחנו לא רוצים להחזיר את הכסף לאוצר, אנחנו רוצים לנצל אותו. הוועדה לא תרד מזה. בסדר?

בסדר גמור. תודה רבה.

אני מאוד מודה לך.

אדוני, בבקשה.

אני פרופ' אלון בן נון. אני רופא של כבאות והצלה.

אנחנו מכירים. אמרתי שאני מצדיע לך שעשית שינוי בתפיסת העולם והייעוד בתפקידך ולבוא ולתרום לזה. זה לא דבר של מה בכך.

אני חושב שאמרו כבר חכמים ממני בעבר: סוף מעשה במחשבה תחילה, ומי שלא טורח בערב שבת לא אוכל בשבת. אנחנו אוכלים בשבת הלא טובה הזו שלנו את כל מה שלא טרחנו ולא תכננו קודם. מבקר המדינה כתב דוח ב-2012 מאוד מכובד. קראתי אותו מתחילתו ועד סופו. בחלק שלי, של הרפואה, הוא מדבר על הכשירות, על הגילאים, על הצרכים הפיזיולוגיים, ועל כל מה שצריך לדבר. עברו 12 שנים. איפה אנחנו? באותו מקום. מ-2012 ועד עכשיו מערך הכבאות וההצלה התעצם בפחות מ-10%.

אבל הוא לא אותו מערך.

הוא לא אותו מערך כי אנשים בתוך המערך הם נשמות טובות, יהלומים.

לא, שינו את המהות שלו ממקומי לפדרלי.

נכון, ויש לזה משמעויות מאוד גדולות. ושוב, האנשים הם יהלומים. הנציב, באמת, עובד יומם ולילה. אתה רואה את הנהג שלו. אחד כבר התפטר. הם נכחדים כי הוא, באמת, עובד יומם ולילה. כפיר, אורן - אנשים פנטסטיים. כל אחד, באמת, עושה כל מה שהוא יכול. אבל כשאתה הולך צעד אחד אחורה לתמונה היותר גדולה, יש פה מדינה שגדלה מכ-5 מיליון ב-2012 לכ-10 מיליון. ארגון כבאות והצלה עלה בפחות מ-10% בכמות הלוחמים מ-2012 לעכשיו. זה לא רציני. אנחנו בערך במחצית כמות הלוחמים לאוכלוסייה לעומת מקומות אחרים בעולם. וזה המקום שלכם, במרכז המחקר והמידע, להגיד את זה. וזה כשלא מורידים טילים על אף מדינה בעולם ולא מורידים עליה כטב"מים שטחים פתוחים. כל אזרח במדינה מוציא אנחת רווחה כשזה נופל בשטח פתוח כי זה לא פגע באף אחד. הכבאים נטחנים. הם הולכים משרפה לשרפה, משרפה לשרפה. חלקם אנשים מבוגרים, חלקם לא כשירים מבחינה גופנית. ואני כבר מזמן אומר: חברים, תסתכלו על הטבלאות הפיסיולוגיות של מץ, של VO2 Max, של גילאים. אנשים מאומנים ב-5% העליונים של האוכלוסייה לא מגיעים לדרישה הפיזיולוגית מכבאי מגיל 55 ומעלה. מה לעשות, לא עובד. יש לנו כל יום שניים, שלושה, חמישה פצועים בשגרה, ועכשיו 10, 12, 15, בגלל שהאנשים תשושים. הם נופלים מהרגליים. הכוח נשחק. כפיר ונציגת מרכז המחקר והמידע דיברו על כמות הכבאים, אבל לא דיברו על הכבאים שהם לא פעילים. יש לנו עכשיו סדר גודל של 120 - 130 מחלות ארוכות, ויש לנו עוד בערך כמות כפולה מזה, ואנחנו בסך הכול מגיעים ל-300, כבאים לא פעילים בגלל שהם נפלו, נקעו את הרגל, קרעו את הברך, כל יום, כל יום. זה עלה פי שניים ליום מאז שהשרפות התחילו בצפון. המערך צריך להיות בנוי הרבה יותר חזק כי המדינה שלנו דורשת מערך חזק. שאלת מה יקרה כשייפלו טילים על העורף. וואלה, לא יודע מה יקרה.

ברור לי מה יקרה. אני קונה את כל מה שאמרת, ובכל זאת להגנת המערך, מה שנקרא, אני מכיר את אותו אחד שעשה את המהפכה הגדולה ושהפך אותם ממקומי לפדרלי. אני מכיר את הדקויות, הייתי באוצר, זה היה קשה מאוד. אם תשאל אותי, זה לא היה מושלם. אבל ייקח זמן. לדעתי, זה ייקח עוד דור אחד, אולי עוד דור וחצי, עד שהמערך ישתנה ויהיה כולו פדרלי, ונגמר סיפור תפיסות המקומיות. אני הייתי ער לכך שרבו האם שולחים כבאיות מעיר מסוימת ליערות הכרמל - כן או לא. מה פתאום? זה רכוש שלי. אני חושב שאנחנו במקום אחר. הוא אינו מושלם בעולם החדש, ותפקידנו כמקבלי ההחלטות לבוא ולהמשיך לשפר את זה. אני מקבל כל מה שאמרת. בשביל זה אנחנו מנסים דרך הוועדה, בכוחותיה – לא הדלים.

צריך לדחוף את המדינה כי המדינה לא זזה. בסוף זה נעצר באוצר.

אני צריך להוסיף שם עוד תקנים. רשמתי, יש מחסור עכשיו של 1,186. תוסיף את ה-120 ותראה לאן אני מגיע. אין תשובות.

יש לך גם מגויסים בצו 8. זה גם חלק מהמערך.

אני לא יודע לעשות עכשיו מי שבצו 8. כשהייתי צעיר ורענן ב-1982, והייתי בימ"מ, אז גם אנחנו התגייסנו בצו 8. ליחידה לא היה מעמד לאומי, והיום זה אחרת. מה נעשה?

לגבי המספרים של מרכז המחקר והמידע - המכללה מכשירה פעמיים בשנה לוחמי אש. תהליך הקליטה מדבר על 120 של כל מחזור. זאת אומרת, 240 בשנה. אם אתם מתייחסים לפער, תעשו גם את המכפלות של השנים של כמה זה ייקח, ותוסיף - - -

אתה צריך כמה שנים כדי להכשיר. האם זה המקסימלי?

זה מה שמאושר לנו. בנוסף, אם תוסיף את המספרים שעליהם מדבר הקרפ"ר, של אלה שהם לא כשירים, הנתונים פה לגבי מספרי כוח האדם הם קצת שונים. אנשים פורשים, מגויסים, מחלות. אני בטח ובטח לא מדבר על מצב של חופשות. אני מתחיל עם 240 לשנה.

ארבע שנים.

לא, זה לא ארבע שנים כי אנשים גם עוזבים. הדור הצעיר הוא קצת אחר. הארגון הזה צריך לקבל מהמדינה דחיפה רצינית אם המדינה רוצה שיהיה לה ארגון חזק. יש פה אנשים טובים. הם יכולים להכשיר את הכבאים החדשים. למשל, לדור הצעיר אין מסלול. יש פה אנשים שהולכים למשרת סטודנט. כועסים עליהם, אבל ככה זה הדור הזה. הוא יבוא לחמש שנים, והוא ייתן חמש שנים טובות, אבל תעשו לו מסלול כדי שיבואו אנשים. תנו תקציבים להביא אנשים.

אגב, מתווה השירות יכול היה לשלוח גם חרדים וערבים לכיבוי אש, ושהם יהיו שם שנתיים-שלוש ויקבלו מעמד של בוגר שירות לאומי או שירות אזרחי.

יש לנו לא מעט שירות אזרחי – כמעט מעל 300 איש.

הוא לא מספיק, אפשר אלפים. הוא יכול לשלב את זה עם לימוד תורה והכשרה מקצועית.

אני תמיד סברתי שחלק ניכר מהשירות האזרחי לאומי, או אזרחי עכשיו כי הורידו את הלאומי, נשאר לעבוד במסגרות שבהם הם שירתו.

המספרים לא גבוהים. אני כרגע עם קורס שירות לאומי. ראשית, צריך להגיד שתהליך הגיוס כדי לאתר ולהביא אותם, הוא מאוד מאוד קשה.

אנחנו מדברים על חובה, לחייב. זה או צבא או שירות אזרחי.

חובה זה חזון אחרית הימים. כשאנחנו מדברים על מכפילי הכוח, ולהבדיל אותנו אם זה צוות של שני לוחמים שבנוי למשימה אחת לצוות של שלושה לוחמים שיכול לתת מענה לשתי משימות, אין ספק שהם יכולים לתת מענה כתומכי לחימה. וגם בתחומים אחרים. אבל רובם הגדול לא נשאר. המספרים הם מאוד נמוכים.

הם גם אנשים בכשירות יותר נמוכה. שוב, צריך לזכור שהכשירות שנדרשת מלוחם מקצועי היא ברמה מאוד גבוהה. זה בסדר, אבל חשוב שיעשו את זה. אבל זה לא אותה כשירות של לוחמים, ולכן הם לא כול כך יכולים להישאר כלוחמי אש.

מה שאתם מעלים פה עלה כרעיון מצוין: לקחת סדירים ולשלב אותם איתנו. סדיר כזה שהוא ברמת פרופיל מתאימה, ולא צריך 92, יש את הפרופילים הנכונים, מגיע לפה ועושה אצלנו שירות של שנתיים וחצי.

הבעיה היא שכבר אין חיילים. סגרו את היחידה של הבן שלי שלשום לשלושה ימים לטפל בהם פסיכולוגית - 204 יום. אין חיילים

יש לנו היום לוחמים שמלווים את התמרון בפנים, ושנמצאים שם בפנים, במעבר רפיח ובכל המקומות.

אם זה מסווג, אז אל תפרט.

לא מסווג. רק - - -

האם עוד מישהו רוצה להוסיף?

עודד ברוק, היועץ המשפטי של הכבאות. ביקשת לדבר גם על הצבעים הכתומים. באוגוסט 2023 נגמרה עבודת המטה בנושא. יש היום גדודים כתומים מסודרים. הנושא הזה מוסדר פחות או יותר.

כרגע יש כבאים כתומים גם במחוז צפון וגם בחוף. סדר גודל של 60:30. אלו אנשים שעושים עבודה מדהימה.

אתה מדבר על פיקוד העורף?

מפיקוד העורף. אנשים מדהימים. אמרו לנו תודה.

שני גדודים של פיקוד העורף לכיבוי אש.

הם מצוותים אלינו, הם עושים גם את המילואים אצלנו. הכול אצלנו.

הם נמצאים עכשיו, בזה הרגע. הם עושים עבודה מדהימה, עם ברק בעיניים. אמרו לנו: תודה שהבאתם אותנו לפה. הם איתנו, ואנחנו בשיתוף. רק להמשיך את הדבר הזה. הם תומכים אותנו. הם מדהימים.

מה התקן של הכתומים?

בסך הכול 1,136. אנחנו עכשיו עושים איתם עוד עבודה כי אנחנו לא מצליחים לאמן את כולם, ואנחנו לא מצליחים להביא כשירות לכולם.

אז המצבה היא 1,136?

המצבה היא 1,136. כרגע התקינה שקיימת.

התקינה. כמה המצבה?

מצבה – פלוס-מינוס יותר. כאילו הם בפנים. אבל אני אומר שסדר הגודל - - -

לא הבנתי.

זאת אומרת, יש פחות או יותר תקינה מול מצבה - - -

אתם מלאים במצבה.

אנחנו לא מלאים.

האם הפערים קטנים או גדולים?

אנחנו לא מלאים, אבל אנחנו מבינים שהכשירות שלהם יותר חשובה מהאיוש. זאת אומרת, בסוף יש לכבאי כתום כזה בשלוש שנים: שנה אחת ארבעה ימים, עוד שנה יומיים באימונים שלו, ושנת שמיטה, כך שבסוף אתה צריך להביא אותם לכשירות. הם לא מגיעים לכשירות. ואז אנחנו מבינים שעדיף אולי, וזו עבודה שאנחנו עושים עכשיו, לצמצם את הכוח, אבל שהוא יהיה יותר אימוני וכשיר.

או להגדיל את ימי האימונים.

או להגדיל. אבל זה לא אצלנו. אתה צודק.

האם עוד מישהו, בבקשה?

אדוני היושב-ראש, אני הולך, אבל הדיון הזה הוא חשוב. חשוב שיהיה מעקב.

אני לא עוזב אותו. זה כבר הדיון השני.

אני גם עושה אצלי ספציפית על ההיבטים של צה"ל וכיבוי אש ועבודה משותפת. וגם אם אין הרבה אנשים פה, זה פיקוח נפש, ולכן לא להרפות מנושא זה. תודה רבה.

אדוני, התקציבים עליהם דיברנו – זה התקציבים לכבאות. זה לא התקציבים שדיברנו על חישוף ועל כל הדברים האלה ליישובים. מבחינתנו, זה ישירות ליישובים.

ברור לי לחלוטין. נראה לי שהוויכוח על החישוף לא ייגמר גם עוד שנתיים.

אנחנו מנחים, אנחנו אומרים להם מה צריך לעשות. אבל את העשייה הם יעשו, לא אנחנו. אין לנו את ה - - -

ברור.

יובל, בבקשה.

מהשיח שהתקיים פה והדברים שנשמעו, אם אנחנו מאגמים את הדברים, אז אפשר להגיע לכמה מסקנות ברורות. המערך היום אינו מחזיק באמצעים כדי לתת מענה לתרחיש הייחוס, ובוודאי לא לתרחיש ייחוס עדכני, כי אנחנו מדברים על תרחיש ייחוס שהוא רלוונטי ללפני מספר שנים, וההנחה היא שהוא ישתנה והוא ידרוש הרבה יותר. המערך לא בנוי מהאמצעים כדי לתת את המענה. הפערים למול המענה הזה הם פערים עמוקים. אלו לא פערים בשוליים. אם אני מסכם את כל מה שנאמר פה, אני זורק נתון גס, אנחנו מדברים על חסר של כ-40% בכוח אדם. ואני אומר נתון גס. הוא יכול לסטות ימינה ושמאלה. אם אני לוקח מילואים, כשירות של אנשים עקב בעיות רפואיות, גיל, אם נאגום את כל הסיפור ביחד, אנחנו מדברים על פער של 40% למענה לתרחיש ייחוס.

אני סבור שבימים כמו אלה שאנחנו נמצאים היום, זו תמונה שצריכה גם להישאל השאלה האם צריך לשקף אותה החוצה, ואני מדבר כרגע. אני כרגע לא אומר את זה לתוך המערך. אתם כרגע, ושמעתי גם איזה פעולות נעשו בחודשים האחרונים, ואיך אתם מנסים לגרד כל אמצעי וכל כוח אדם כדי לתת מענה נוסף, אבל פער כזה בימים כאלה, בתחילת הקיץ, אני חושב, אדוני היושב-ראש, שצריך לראות גם האם זה נשאר בתוך המערך עצמו, או אפילו בתוך המשרד לביטחון לאומי, או שזה משהו שגם מקבלי ההחלטות צריכים להכיר את התמונה הזו. וזו שאלה מאוד יסודית. אגב, זה גם חלק מהלקחים שלנו מה-7 באוקטובר. אם אנחנו נתאר את מה שאנחנו עושים ומותחים את עצמנו - זה בסדר. והיה פה תיאור שבא להגיד: חבר'ה, אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים. אבל אם יש פה משהו שהוא מחייב הנפת דגל, אז אני חושב שצריך לשקול את העניין הזה.

אני חושב שקול הזעקה המהותי, ששמעתי פה, זה דווקא מהקרפ"ר, שבא וניסה להעביר איזשהו שדר שאומר: חבר'ה, שימו לב. יש פה משהו שהוא קצת מעבר לשוטף. אלה הדברים. אתם בסוף תצטרכו לעשות את הערכת המצב. אני רואה את הנתונים הפרטניים בדוח, אני רואה במה התקדמנו מאז הדוח. זה לא הרבה. אני מסתכל על הסיכונים והאיומים, והם כבדים. לכן, אני חושב שכן צריך. הנתונים בהשוואה למה שהיה בדוח, לא השתנו באופן משמעותי. בואו נגיד, שורה תחתונה. אני מסתכל - - -

שאלה להבהרה. כשאתה אומר שלא עומדים בתרחיש הייחוס, השאלה היא לאיזה תרחיש ייחוס. יש תרחיש ייחוס למלחמה, לטילים, לשרפות, לשרפות חורש, לשרפות בדירות.

אני לוקח את המעגל הרחב ביותר שכולל בתוכו את המעגלים הפנימיים של חורש ושל רפה בדירה. אני לא יכול להתעלם מהאיום הטילאי.

אני חושב שהמצב הוא לא פער כול כך גדול כמו שמשתמע.

אדוני, אני רוצה לענות לך בצורה מאוד ברורה בעיניים שלי. אם בימים האלה לא נדבר על תרחיש ייחוסי מקסימלי, כולל תרחיש מלחמתי כולל, אז אני לא רואה איזה ימים אחרים השיח הזה - - -

כן, אני חושב שזה רלוונטי.

יפה.

אני לא חושב שיש פה פער של 40% במענה לתרחיש ייחוס מלחמה, ועם התוספת שניתנה - - -. אין ויכוח שיש פערים.

אנחנו בעולם של מצרף התרחישים. אנחנו מדברים על קיץ, על - - -

אחד הדברים שהכבאות בוחנים את עצמם זה זמן הגעה לאירועים כמו שרפה בדירה, שרפה מחוץ לעיר. אני מנסה להבין האם כשאתה מדבר על פערים בתרחישי הייחוס, האם הכוונה למלחמה או לשגרה.

הוא לא נכנס, הוא מדבר על הרחב יותר. אם בתרחיש הייחוס נכללים גם שרפות בעיר, שריפת אולם, שריפת בית חרושת, ככה צריך להסתכל על זה. אני לא יכול לצאת משריפת בית חרושת בעיר ולהגיד: אוקיי, אני מוכן לזה, ולשאר לא. אני לוקח את המכלול, את המצרפי. הוא יכלול בתוכם את הכול.

וגם אתם גזרתם כוח אדם מתרחיש הייחוס. מה מסובך? יש תרחיש ייחוס. בסוף אנשי המקצוע יושבים ואומרים: זה כוח האדם שנדרש כדי לתת את המענה. אנחנו כביקורת המדינה לא יודעים לעשות את הניתוח הזה. את הניתוח הזה יכולים לעשות רק האנשים שיושבים פה בשולחן. הם עשו את הניתוח, והם הביאו את המספרים בסופו של דבר. ונאמר פה: 1,186. זה המספר הגולמי. זה בלי התוספות, בלי הדלתות. 1,186 כבאים, 94 רכבים, 31 תחנות, מטוסים, כשאני שומע שעדיין לא ברור איך יסתיימו ה-100 מיליון בשנה. תראו, אם הדברים לא ייאמרו בצורה ברורה בימים האלה, אז חבל שאנחנו נשמע מעומעמים ולא תהיה פה תמונה ברורה. אגב, בסוף מערכת יכולה גם לקבל החלטות שהיא לא מפנה את המשאבים כי היא צריכה לנהל סיכון, והכבאות כרגע שמה אותו למטה. אבל אלה החלטות שלא מקבלים אותן אנשי תקציבים. ברשותך, אני מכבד את מקומך הנורא מרכזי. אלה החלטות - - -

של מקבלי ההחלטות.

ואדוני היושב-ראש יודע להגיד את הדברים האלה, זה המגרש של מקבלי ההחלטות שנושאים באחריות מחר. זה מה שחשוב לי להבהיר כרגע פה, לבל הדברים ייראו מעומעמים.

נראה לי שמה שאמרת יכול לכלול את הסיכום שלי כי יש לי את אותם דברים.

בהמשך לדברי הקרפ"ר, זמן התגובה שנמדד בין 2018 לעכשיו עלה. זאת אומרת, אם אנחנו מסתכלים, וזה מתכתב עם מה שיובל אמר, לוקח יותר זמן.

כי האירועים התעצמו והפכו להיות רחבים יותר.

בדיוק. אגב, הפער, כשיובל חישב בראש, זה 43% עוד לפני שלוקחים בחשבון - - -

גם התנועה וגם הבנייה. הכול ביחד.

האמת, אני לא יודע מאיפה להתחיל. קודם כול, אתם עושים את המרב והמיטב במה שיש לכם. במצרפי זה לא מספיק. הטענה היא לא אליכם אלא למקבלי ההחלטות – חד-משמעי. חד-משמעי, זה למשרד האוצר, זה למשרד. מקבלי ההחלטות שנושאים באחריות צריכים לדעת. הפערים הם פערים עצומים. אני בכלל לא נכנס לדברים הקטנים. 1,186 לוחמי אש, בלי להיכנס לדקויות שהקרפ"ר אמר לגבי המצב הפיזיולוגי, שאני אינני מבין בו, אבל הוא ברור לי. אם חסרים 120 איש מסיבות שונות, שחלקן פיזיולוגיות, ועוד יש כאלה שממשיכים ויהיו להם בעיות פיזיולוגיות בגלל הגיל, צריך לעשות כאן היערכות אחרת. אבל אני רוצה להצטמצם בשלב הראשון ב-1,186 לוחמים. זה המון, זה בלתי אפשרי. זה להגיד: אני לא מוכן לתרחיש הייחוס. צריך להגיד את זה באומץ: אני לא מוכן לתרחיש הייחוס. האם חסרים 94 כלי רכב? אלוהים ישמור, מה שנקרא. אם היו כלי הרכב בלי ה-1,186, אז מה זה שווה? מי יאייש את הכלים? מי יבצע את העבודה? ואני הולך רק לדברים הבאמת גדולים. ברור לחלוטין שיש כאן מחסור רציני מאוד בתקציב ובכוח אדם, וכל המערך ניזוק מזה.

אתם עושים עבודה נפלאה, עבודת קודש. לוחמי האש, באמת, אמיצים מאוד. הם משלמים בחייהם, כמו שאמרתי בתחילת דבריי. אבל אין לנו תשובות לתרחיש הייחוס. למדינת ישראל, במצב הנוכחי, אין תשובות לתרחיש הייחוס, שאותו אתם ציירתם. לא יובל, ולא אני. אנחנו לא אנשי מקצוע, אנחנו יודעים לנהל, לבקר. ראוי שיונח מסמך, הן על שולחנו של השר, והן על שולחנה של ממשלת ישראל.

לגבי התוספת של ה-250 מיליון שקל - אני אבדוק את זה ב-1 – 7 - כמה המנה השנייה. אבל זו לא התשובה שהוועדה מחפשת על השולחן כי אתם יודעים יותר ממני את העלויות: 94 כלי רכב, עוד שני מסוקים, עוד 1,186 לוחמים, משכורות, תנאים, הכשרות, עניינים. מה שמדינת ישראל נתנה זה קצה קצהו.

בסדר, זה מה יש – שיישאו באחריות שמוחרתיים לא יקרה משהו קשה וגדול, כשהתשלומים יהיו פי כמה וכמה ממה שעולה לנו עכשיו, ולא יגידו: לא ידענו. מה שקרה ב-7 הוא שחלק אמרו: לא ידענו. אני לא מתכוון שחלק יגידו: לא ידענו.

בנוסף למה שביקשתי בנושא התקציבים, אני אתכלל שני מסמכים. גם של התקציבים. אני לא מבקש מכם שתשתכשכו בבריכה הלא נקייה הזו. אבל הוועדה מבקשת מכם עכשיו נייר עבודה מתכלל של שני עמודים, לא צריך יותר, של מוכנות הרשות לתרחיש הייחוס שאתם בניתם. מה הפערים הכלכליים יחד עם התקציבן. אני יכול לעשות אותו עם יובל, אבל אני מבקש אותו מכם. הוועדה תכין מכתב על סמך החומרים של מבקר המדינה ואותו מסמך שאתם תגישו לנו. שבועיים זה בסדר? אני מבקש את שני המסמכים האלה. הם יישארו בוועדה. הוועדה תביא מכתב מטעמה. אני אתן גם למשרד המבקר המדינה לשטוף את עיניו אם לא החסרתי משהו. המכתבים האלה יישלחו לשר הממונה והנושא באחריות ולראש הממשלה. אנחנו נכתב גם את האוצר כי יש לו הרבה מה להגיד. צריך שכל הנושאים באחריות פשוט יידעו. אנחנו רוצים החלטות, בגלל זה אני עושה את זה. אין בכוחה של הוועדה לבוא ולהגיד: אני צריך עכשיו עוד 1.5 מיליארד שקל, אבל יש בכוחה לבוא ולהתריע. אתם נושאים באחריות.

אנחנו לא יורדים מהעניין. אנחנו גם נקבע דיוני המשך, כמו שהדיון הזה היה דיון המשך. מעבר לדיון המשך של תכנון תקציב רב-שנתי, משהו לעוד שנה, ובעוד כמה חודשים אנחנו ניפגש פה על השוטף, ונראה מה השתנה. לא יורדים מזה כי הנזקים הישירים, עזבו את העקיפים, הם מיליארדים במקרה של שרפה.

אני רוצה עוד הפעם להודות לכם על זה שבאתם. תודה רבה על העשייה. תודה ללוחמים עם האומץ שלהם גם באזורי העימות, וגם ביום-יום. כבאי שנכנס לתוך להבות מסכן את חייו - אין בכלל ויכוח. אנחנו מצדיעים לו.

תודה רבה שבאתם. יהיה דיון המשך.


הישיבה ננעלה בשעה 12:01.