פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת המשנה להגות יהודית במערכת החינוך
18/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
להגות יהודית במערכת החינוך
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 10:00

סקירת משרד החינוך בתחום הגות יהודית במערכת החינוך

חברי הוועדה: גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר
משה טור פז
קטי שטרית
סימון דוידסון
לימור סון הר מלך

יפעת שאשא ביטון

שר החינוך יואב קיש
ד"ר טלי יניב - יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

יואב אוליבסטון - מנהל אגף לפיתוח פדגוגי וסגן יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

טליה אפיק גרוסמן - מנהלת תחום דעת תרבות יהודית ישראלית, משרד החינוך

אתי וייסבלאי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

סמדר מורס - M.A, מנהלת בית ספר, ארגוני מנהלים

ד"ר רנית בודאי היימן - מנכ"לית, מיתרים

ד"ר שחר צדוק - מנהל פיתוח אקדמי בפקולטה לחינוך, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמאים

דורית יצחק - מנכ"לית, עמותת מאירים

עמית משולם דינר - מורה וחברה בארגון, עמותת מאירים

תום ניסני - מנכ"ל, בידנו למען הר הבית

גלעד גולן - אביו של רס"ן שגיא גולן ז"ל שנהרג בבארי

רות קלדרון - חברת כנסת לשעבר

טרי ניומן - יו"ר, המועצה הציבורית בינ"ה

אביבה בריינר - מפמ"רית למדעים בעבר, מאבק החינוך בשמירה על החינוך הממלכתי

יובל צור - ראש תחום חינוך, מרכז יכין

אתי דנן

אפרת שלמה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סקירת משרד החינוך בתחום הגות יהודית במערכת החינוך

בוקר טוב, היום ה-18 ביוני 2024 י"ב בסיון התשפ"ד ואנחנו נרגשים מאוד להתכנס לישיבה הראשונה של ועדת המשנה להגות יהודית במערכת החינוך, הנושא היום יהיה סקירת משרד החינוך בתחום הגות יהודית במערכת החינוך, נושא גדול.

אני רוצה לפתוח בנימה מאוד אישית שאולי תכוון לאן הוועדה הזו בעצם הולכת כי באופן טבעי יש הרבה ציפיות יש הרבה חששות, יש פה שולחן עגול שלדעתי כל הספקטרום וזה מבורך וטוב.

אני רוצה לספר משהו קטן עליי, בגיל 21.5, 22 בערך נכנסתי לגילמן באוניברסיטת תל אביב, הבניין המופלא הזה, ושם התחלתי ללמוד פילוסופיה. ואני זוכרת את השיעורים של צביקה טאובר אחד המרצים המובחרים שיש, מי שהכי קסם לי בהתחלה היה אפלטון, אני זוכרת את עצמי יושבת ולומדת על משל המערה ופתאום קולטת שיש אפשרות לחשוב שבעצם האדם מדמיין שהוא מבין את המציאות האובייקטיבית, אבל המציאות האובייקטיבית כל כך מוארת, כל כך ענקית כל כך עצומה שהוא פשוט כלי שצר מלהכיל אותה, אז מה שהוא תופס כאמת זה הצללים והבבואות שמשתקפים על דופן המערה בגבו אל האמת, אם הוא יצא החוצה כך אמר אפלטון אל השמש שמאירה את הכל, עזבו את הצללים, עזבו את הבבואות עזבו את הקיר, רק יציץ החוצה הוא לא יוכל להכיל את זה.

ואני חשבתי שזאת מחשבה אז הבנתי מה זה מטפיזיקה, חשבתי שזאת מחשבה מהממת, לא האמנתי בה אבל היא נראתה לי מרתקת, פתאום לעשות אזהרה לאייך שאנחנו תופסים את המציאות, אבל זה היה עוד כלום לעומת משל הקו המחולק, כי במשל הקו המחולק באמת נפתחו לי את הצ'אקרות, פתאום מדרגים לי בפעם הראשונה את מה שקיים, יש דברים שקיימים קצת, יש דברים שקיימים יותר, ויש דברים שהם ממש קיימים הרבה יותר, זאת אומרת עד אז אתה חושב שהכיסא והשולחן ואני והשמש והתמונה של הקיר והתרגיל במתמטיקה הכל קיים באותו אופן, הכל פשוט קיים ולא פתאום יש דירוג, ולא רק שיש דירוג יש גם חלוקה בין מה שישנו לבין איך שאנחנו תופסים אותו.

זאת אומרת השיעורים הממש ראשוניים בפילוסופיה פתאום הראו לי שאנחנו יכולים לחשוב על האדם מול העולם ועל העולם עצמו בצורה אחרת לגמרי, זאת הייתה אזהרה זאת הייתה זריקה לעולמות חדשים, זה לא גרם לי להתייוון, זה לא גרם לי לכפור ביהדותי ולהרצות להפוך לפרו-סוקראטית או וואטאבר זה פשוט היה מרתק.

רצה הגורל ואחרי שסיימתי חמש שנות פילוסופיה, שלוש באוניברסיטת תל אביב ושתיים בעברית נסעתי עם בעלי לשליחות ביוון, חמש שנים גרתי ביוון הוא היה אז נספח כלכלי ושם ראיתי כמה היוונים גאים במורשת שלהם, גאים באמת הפילוסופית המטפיזית העצומה שהם הביאו לעולם ועל כל השלכותיה, הם הרגישו שהם ערש הציביליזציה המערבית, לא היה יווני אחד שחשש מהדתת או כפיית התרבות שלו, להיפך גאווה עצומה.

בגיל 50 התחלתי ללמוד יהדות ואז גיליתי שמשל המערה המחולק שמשל המרכב המחולק שמסתיים בסופו של דבר מה שהכי ישנו מה שהכי קיים, זה ידיעת הטוב, זה ידיעת האידיאות, זה האידאה הזו שהיא כל כך גדולה עד שמי שמביט בה נשרף, שבעצם יש מדרוג, שבעצם יש מדרוג של קיימות, שבעצם יש צמצום של אור, שבעצם יש השתלשלות רוחנית של עולמות, שבעצם כל מה שלמדתי בגיל 21 ו-22 על יוון הרחוקה הוא שלי, שאפלטון ושאריסטו ואחר כך גם הפילוסופיה הבודהיסטית, כל תחום פילוסופי שלמדתי גיליתי שהמקור שלו הוא שלי ולא ידעתי את זה.

אנחנו חיים בתוך מערכת חינוך שמציגה את היהדות או כנעדרת נוכחת מפקדת, או שאנחנו מחביאים אותה מאחורי נושאים כמו תרבות ואני מאוד אוהבת תרבות באמת, אני לא יכולה לחיות דקה בלי תרבות, אבל כמו שהיוונים לא חושבים שהם צריכים להסתיר את אפלטון ואריסטו מאחורי גליקרייה, גם אנחנו במערכת החינוך לא צריכים להסתיר את הדבר המופלא הזה, את מלאכת המחשבת המפוארת ביותר שהאנושות הביאה לעולם שנקראת תורה, מאחורי דליה רביקוביץ או מאחורי לאונרד כהן וזה מה שאנחנו עושים.

לאט אבל בטוח במהלך כל שנות המדינה הזאת, אנחנו רואים לפי הגרפים איך היהדות הולכת ונעדרת מלימודים בבתי הספר היסודיים והתיכון, כשהיא מוצגת היא מוצגת בצורה אפולוגטית אנחנו מחביאים אותה, אנחנו קצת מתביישים בה, אנחנו פוחדים ממנה מאוד.

הוועדה הזו באה לעשות דבר אחד: היהדות היא של כולנו, היהדות היא של הלהט"ב כמו של הסטרייט, היהדות היא של החילוני כמו של הדתי, היהדות היא של האשכנזי ושל המזרחי, היהדות היא של כולנו ולאף אחד אבל לאף אחד אין מונופול עליה להפך, אני רוצה לגרום לתלמידים בישראל להגיע לחוויה שלי לא הייתה, וזה להכיר את העומק האינסופי ההגותי, הרוחני, הפילוסופי של המפעל המהמם הזה, שבזכותו העולם והציביליזציה המערבית היום נראית כמו שהיא נראית, אני רוצה שהתלמידים שלנו מגיל צעיר מאוד יבינו על המתח בין המדע לבין התורה או על העדר המתח ועל איך שהמדע בעצם מתקרב לתורה, אני רוצה שהם יבינו כמה השפה, כמה המשלב התנ"כי הוא באמת התצורה הנשגבת ביותר של השפה העברית, אני רוצה שהם יבינו את הסודות ואת העומק של השפה העברית, אני רוצה שכשאני אומר להם שהעולם נברא במילים הם יבינו את העומק הרוחני של זה, אני רוצה שהם יבינו שיהדות זה לא אדם עם זקן לבן שיושב מאחורי וסופר להם מה הם אוכלים בצלחת.

יהדות זה פדיון שבויים.

יהדות זה פדיון שבויים.

הבן שלי עכשיו מ"פ ועכשיו הוא נכנס מעבר לגבות, מה לזה וליוון הוא גדל על יהדות גדל על ישראליות מה בין זה וליוון? את מדברת פה מול אנשים על חטופים, את לא פותחת את הבוקר ואומרת יש לנו 120 חטופים וחטופות 256 ימים ואנחנו מתביישים, מתביישים שהם עדיין שם, זה יהדות.

את צודקת.

פדיון שבויים, להחזיר את כולם ועכשיו, הבן שלי לא היה צריך ללכת לבית כנסת או ללמוד על יוון ואפלטון בשביל להגיד וואלה אני ישראלי אני יהודי אני נכנס להילחם, זה יהדות מה יוון ואפלטון אנחנו כולנו יודעים מה זה יהדות, אנחנו נגדל את הילדים שלנו על יהדות, תדברי על החטופים.

יהדות היא חמלה, יהדות היא בראש ובראשונה אהבת האחר, יהדות היא פדיון שבויים, הילדים של כולנו, איך קוראים לך?

פולה.

פולה, גם במשפחה שלי יש קבוצת וואטסאפ שבה אף אחד לא ישן בלילה כי כל הגברים במשפחה נמצאים שם, אין סתירה, אין מחיצה, אין מריבה ביני לבינך, הנושא העיקרי שלשמו אני מכנסת את הוועדה הזו, היא מכיוון שאני חושבת שבסופו של דבר אם יהיה מכנה משותף מחודש בינינו שבורר ומגיע עד לשורשים שלנו, אז אולי השנאה שקיימת כיום, ואולי הפילוג שקיים כיום, ואולי השסע שקיים כיום יאוחו על ידי זה שכל ילדי ישראל יגדלו על העובדה הראשונה ביהדות וזה שכולנו אחד, כולנו אחד.

אנחנו מדברים על חוסן, אנחנו מדברים על שורשים, אנחנו מדברים על זהות, בלי חוסן, בלי שורשים ובלי זהות אין לנו עתיד כאן.

אז פולה לשיטתך אני מציגה עוד נדבך למה שאת אומרת כאן, כדי שיהיה לנו מכנה משותף, כדי שלא נקרע שוב, כדי שנזכור שבסופו של יום לא התחלנו את החיים המשותפים שלנו לא ב-1948 ולא מאז השואה אלה למעלה מ-3,000 שנה, כשכל הילדים במדינת ישראל וזה לא משנה אם הם גרים בתל אביב או בני ברק יבינו כמה השורשים המשותפים שלהם הם עמוקים, יכירו את ההיסטוריה המשותפת, אז אולי נדע להתמודד קצת יותר טוב עם הקשיים שהמדינה הזו מציבה והיא מציבה לזה אני לא מתכחשת.

המצב במערכת החינוך היום הוא בכי רע, למעלה מ-80% מהמורים על פי הסקרים חושבים שאין מספיק יהדות בבתי הספר, למעלה מ-80% מההורים חשים את אותו דבר, אנחנו באים לתקן את זה, אנחנו באים להבין פה איפה זה הלך לאיבוד למה זה הלך לאיבוד, יש פער קונסיסטנטי בין מערכת החינוך שמציגה תוכניות לימודים מפוארות לבין המימוש הלכה למעשה.

היום אנחנו מתחילים את הסקירה, אנחנו נדבר עם שר החינוך מר יואב קיש שמכבד אותנו כאן בנוכחותו, אנחנו נבין ממנו מה המצב כעת, יש פה מורים, יש פה מנהלי בתי ספר, יש פה הורים, יש פה אנשי הגות ומחקר, בשולחן העגול הזה אנחנו נתחיל לייצר מציאות חדשה שבה ילדי ישראל יבינו באמת מהי הזהות שלהם, כי הזהות שלהם היא פשוט מפוארת.

אדוני שר החינוך.

שלום, אני קודם כל מברך את יושב ראש הוועדה חברת הכנסת גלית דיסטל על הקמת הוועדה, אני חושב שהמשימה היא מאוד מאוד חשובה ומאחל לך באמת שנצליח ביחד לממש את החזון.

אני רוצה לפתוח, אני עכשיו מגיע מיום הסטודנט בגלל זה התעכבתי מעט ואני מתנצל שאני גם בעוד איזה 20 דקות אצטרך לצאת, אבל יש פה נציגות מאוד מכובדת של המשרד. דיברנו על העובדה ואי אפשר להתעלם מזה על המחיר הכבד שהסטודנטים במילואים משלמים במלחמה הקשה הזו, ובהזדמנות זו אני גם רוצה שכולנו ביחד קוראים לחזרתם ועושים הכל של חזרתם של חטופים מהחיים לשיקום והמתים לקבורה ולהצלחת הלוחמים הגיבורים שלנו במלחמה בעזה ובגזרות האחרות, להחלמת ושיקום הפצועים ומשתתפים בצערם הכבד של משפחות השכול.

אנחנו במלחמה ועדיין מערכת החינוך היא עוגן מרכזי בחוסן של הנוער שלנו, ואם דיברנו על דור הטיקטוק בהתחלה לפני המלחמה הזו, אנחנו רואים איזה גיבורים יש לנו, איזה נוער שהפך להיות לוחמים משרת היום את מדינת ישראל.

הכוח שמניע אותנו כעם מגיע מההיסטוריה, מהמסורת, מהחיבור שלנו הנצחי של עם ישראל, עכשיו הדבר הזה אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, חייב להיות שורש מרכזי במערכת החינוך, לא מדובר בהדתה, אני לא אדם דתי אני חילוני, אבל אני ציוני ואני מאמין בנצח ישראל, אני מאמין בכוח שלנו כעם, והדבר הזה נובע מהכרת ההיסטוריה המשותפת שלנו, מהכרת התנ"ך, מהלימוד על הערכים של התנ"ך, הדבר הזה הכרחי וחייב להיות מעוגן היטב במערכת החינוך.

אני יכול לומר לך את עמדתי האישית כרגע, שכשאני נכנסתי לתפקיד ראיתי שלצערי וכולם באופן הטבעי אנשים משווים למה היה כשהם היו צעירים ומה קורה היום, אני חושב שהמערכת הלכה רחוק מדי לשינוי אותו ערך מרכזי שלנו כעם והחיבור שלנו פה בארץ ישראל, ואת הדבר הזה אני אומר בצורה מאוד ברורה יש לי מדיניות לשנות ולתקן, ולא יכול להיות מצב שתלמידים לא לומדים תנ"ך, אני אומר עוד פעם לא כלימוד להדתה, כלימוד כחלק מהזהות הבסיסית שלנו, למה אנחנו פה, למה אנחנו בארץ ישראל, מה מחבר אותנו.

לכן אחד השינויים שהובלתי כבר לשנת הלימודים תשפ"ד זה ששעת לימוד תנ"ך היא שעת חובה בכל שבוע, אין מצב שבו תלמיד לא ילמד לפחות במינימום שעה לא מעבר לכך, יש כאלה שיגידו יותר אתם יודעים יש פה קו עדין תמיד בין כמה אתה משאיר גמישות למנהלים המערכת מול כמה אתה מכתיב, ובעניין הזה אני אומר זה מינימום ששמנו כרף, אני יכול לומר שהוספנו גם את הטקס של קבלת החומש בכיתה ב' שגם זה נעלם מבתי הספר לצערי והיום זה למעשה הנחיה של משרד החינוך, דרך אגב אני חייב לומר - - -

אדוני שר החינוך, אני רק רוצה שתדע שבאחד מבתי הספר הוגש ספר תורה לתלמידים והוא ריק לחלוטין.

כי זה לא הערכים שלהם.

זה לא עניין של ערכים זה באמת לא עניין של ערכים.

חברת הכנסת גלית דיסטל, ראשית בדקנו את זה כי אני חושב שזה לא ראוי, וזה היה במקרה טלי ב-1999 נכון? אה 2019 וזה היה איזה יוזמה מקומית שיכול להיות שדרך אגב היא באה מאיזה שהוא רצון טוב, אבל ברור שזה לא ראוי והדבר הזה לא קורה ולא קרה מאז.

אז כל החלוקה עכשיו היא כאילו רק כדי לעורר איזה טריגר, אבל אני אומר אנחנו לא צריכים את הטריגר הזה, אנחנו אני חוזר שוב ורוצה לסכם את דבריי ולומר לך שוב: חלוקת החומש גם היא אירוע שהיום נעשה בכל בתי הספר, עכשיו אני אומר נכון דרך אגב זה מה שבאתי להגיד, מערכת החינוך היא מערכת גדולה, להזיז ולשנות ולוודא שדברים קורים לוקח זמן לא ביום אחד, ההנחיות יצאו בתשפ"ד, אני עדיין ראיתי מערכות חינוך שבהם הדברים האלה לא קרו, אנחנו עובדים על זה, אנחנו מפקחים על זה, זה התפקיד של המנהלי מחוזות, המפקחים, ההנחיות שמנו את זה כדגש ואני אומר עוד פעם, מערכת החינוך דרך אגב יש לה ספקטרום רחב מאוד ואנחנו יודעים לחיות ולקבל את כל הספקטרום הזה, זה מתפיסות מאוד נקרא להם שמרניות ימניות לשמאל פרוגרסיבי, הכל נמצא והכל לגיטימי ואנחנו חיים עם הכל במסגרת דרך אגב של מדינה יהודית דמוקרטית, אנחנו לא מרשים לצאת מהמקום הזה.

בתוך זה החיבור למסורת, לערכים, להיסטוריה שלנו כעם ישראל בארץ ישראל, אני חושב שחייב לקבל מקום מאוד משמעותי.

כבוד השר, הצהרת מגילת העצמאות.

אני מבקשת בלי קריאות ביניים, בלי קריאות ביניים, אני מבקשת להוציא את הגברת בבקשה, אני מבקשת להוציא את הגברת, סדרנים, נא להוציא אותה, תודה רבה. לא יתקבלו פה פרובוקציות כאלה, אני מצטערת, זה חשוב מדי.

הדבר המרכזי זה חינוך לסובלנות הקשבה ולא להתפרץ ולא להשתלט על השיח, ולדעת להיות בדמוקרטיה שיש מקום שכל אחד יכול לומר את דברו.

אני לא רוצה להוציא אותך, אני מבקשת מהסדרנים להוציא את כל מי שמפריע בבקשה.

כל אחד יכול לומר את דברו, ראוי להקשיב, וראוי לשמוע וראוי להיות מסוגלים לשמוע עמדות אחרות.

סדרנים נא להוציא.

אנשים יושבים בוועדות שעות, אתה יודע, יש סדר, אי אפשר להרים אצבע ולדבר.

אני כן רוצה לומר עוד משפט ולנצל גם את הבמה הזו כי גם לאור מה ששמעתי, אני רוצה להתייחס דווקא לחוק הגיוס, אני רוצה לומר בצורה הכי ברורה שזה לא רק אני וזה כל הקואליציה, מה שהיה הוא לא שיהיה, החרדים יכנסו מתחת לאלונקה, הצבא יקבל הוא דיבר על כך שהוא צריך 3,000 מועמדים לגיוס זה יקרה זה מה שיהיה בחוק, זה מה שהכנסת הזו תוביל כבר בגיוס הנוכחי, הצבא יקבל את הצרכים שלו.

היום ב-12:00 מתחיל הדיון בוועדה של יולי אדלשטיין, חד משמעית המשימה שלנו הרי מה אנחנו? עם אחד אנחנו, החרדים חייבים להיכנס מתחת לאלונקה אין מצב שלא, עכשיו נכון יש ויכוח עקרוני האם תלמידי חכמים תלמידי הישיבות יגויסו או לא, אבל יש הסכמה היום וזה לא היה פעם, אני אומר ראינו את זה בזה שהחרדים הצביעו בעד הדין רציפות, יש הסכמה שמי שלא לומד יגויס, מדובר באלפים רבים שזה הצורך של הצבא, ולכן אפשר בלי הסתה בתוך עמנו, אפשר ביחד לעמוד גם בצרכים של הצבא וגם לגייס חרדים ולא לפגוע במאבק שאין עליו הסכמה של גיוס תלמידי ישיבות, ולכן את זה בוא נעשה.

אני אומר לכם אנחנו מדינת ישראל במלחמה בוא נהיה ביחד, אני היום בבוקר יצאתי נגד האמירה המזעזעת של חבר הכנסת ואטורי בסדר אני אומר את זה פה, לא קביל בעיני, יש לי ביקורת קשה על שקמה ברסלר ועל מה שהם עושים היום באמצע המלחמה, אבל אין שום אפשרות להשוות את זה למעשים המתועבים של מרצחי החמאס, ולכן דרך אגב דיברתי איתו הוא גם התנצל אמר שלא לכך הוא התכוון אבל זה לא משנה, האמירות האלה מיותרות היום במלחמה בתוך העם שלנו, אנחנו צריכים להיות ביחד, כולנו עם אחד, האויב שלנו זה לא מי שפה בחדר זה מי שרוצה לחסל אותנו, מתי תבינו את זה?

אדוני השר אתה סיימת?

כן.

נציג משרד החינוך לסקירה של משרד החינוך.

שלום לכולם קוראים לי דוקטור טלי יניב אני יושב ראש המזכירות הפדגוגית, המזכירות הפדגוגית אחראית על תכני הלמידה במשרד החינוך ואנחנו נמצאים כאן היום כדי להראות את הקשת של הנושאים שבהם משרד החינוך עוסק, ואת הקשת של התוכניות שבהן משרד החינוך עוסק בנושא של הגות יהודית, מסורת יהודית, מורשת.

אני אתחיל מהמשפט שאת אמרת חברת הכנסת דיסטל, את אמרת היהדות היא של כולנו ואכן היהדות היא של כולנו, מערכת החינוך הממלכתי כפי שאמר השר היא מערכת מגוונת, על פי חוק חינוך ממלכתי כולם חייבים ללמוד על תורת ישראל, על מורשת ישראל, ועדיין בתי ספר שונים באים עם אג'נדה חינוכית שונה, והתפקיד שלנו במשרד החינוך הוא להציג תוכניות לימודים, לדאוג שילמדו את המקצועות האלה, אבל שבתי הספר ילמדו אותם מהמקום שבו הם נמצאים, זאת אומרת תוכנית מבית ספר ממלכתי לא תהיה דומה לתוכנית בבית ספר ממלכתי דתי, זאת תוכנית אחרת היא יושבת על ערכים משותפים אבל יש לה גם את הייחודיות שלה, והתוכנית שאנחנו נראה היום היא התוכנית אנחנו נעסוק היום רק במערכת החינוך הממלכתית, מה שאני אדבר היום קשור רק למערכת החינוך הממלכתית.

נמצאים איתי כאן טליה אפיק גרוסמן שהיא מפמ"ר תרבות יהודית ישראלית והיא אחראית על תחום של תרבות יהודית ישראלית ואני תכף אדבר עליה, תרבות יהודית ישראלית זה מקצוע שנלמד במערכת החינוך.

סליחה מה זה תרבות יהודית?

תיכף אנחנו נראה.

אני חייבת לומר מראש, עצם המינוח תרבות יהודית ישראלית מראה לי שאתם עושים רדוקציה איומה ליהדות, היהדות היא כל כך ענפה, כל כך מסועפת, כל כך עמוקה שהיא יכולה לעמוד בפני עצמה בלי כסות של תרבות מעליה, עצם העובדה שאתם משדכים בין שני הנושאים האלה כאן מתחילה הבעיה.

אוקיי אז אני מציעה שאנחנו נראה את התוכנית ואז אנחנו נראה את התכנים שלה ואז נראה על מה מדובר.

(הצגת מצגת)

מה שיש לנו כאן בשקף יש לנו את התמונה של תחומי הדעת שעוסקים בהגות יהודית, אני רוצה להגיד שיש שני מקצועות שהם מקצועות מרכזיים שעוסקים בנושאים האלה שהם תנ"ך ותרבות יהודית ישראלית, אבל בכלל במערכת החינוך אנחנו עוסקים הרבה מאוד בשאלות של זהות, לא רק דרך תנ"ך ותרבות יהודית ישראלית, אלא גם דרך היסטוריה וספרות ומולדת חברה ואזרחות.

שיעורי מולדת עדיין קיימים בבתי הספר?

כן עדיין קיימים אנחנו נראה גם את זה.

אני דיברתי עם הרבה מאוד מורים ומנהלים.

גלית את יודעת מה הבעיה? שצריכים לשמוע אותם, אני מרגיש שאני יושב פה ואת באה ומנהלת ורוצה להפוך את משרד החינוך, בוא נשמע אותם.

אז אתה מרגיש לא נכון, אני מנהלת את הוועדה וככה הוועדה תתנהל, אני רוצה לשאול שאלות אני אשאל את השאלות ואני מבקשת ממך שזו תהיה הפעם האחרונה שאתה מפריע לי, הפעם האחרונה שאתה מפריע לי.

אני אעשה מה שאני רוצה.

אני לא רוצה אני לא רוצה, באת לנהל פרובוקציות?

אני לא מנהל פה, את מנהל פרובוקציות.

סימון קריאה ראשונה, כן אני מקשיבה.

אוקיי אז מה שאני אומרת שהנושא של מורשת והנושא של הגות יהודית נמצא בשני מקצועות במיקוד שאלה המקצועות תנ"ך ותרבות יהודית ישראלית, אנחנו יכולים לראות כאן באיזה כיתות הם נלמדים ובאיזה היקף שעות הם נלמדים, ויש עוד שלושה מקצועות שעוסקים בשאלות של זהות בצורה עמוקה, שזה היסטוריה, ספרות, מולדת חברה ואזרחות, אני אראה אנחנו נראה ביחד את תוכניות הלימודים השונות ונראה כיצד כל אחת מתוכניות הלימודים מתמודדת עם הנושא הזה, ומה היא נותנת לטובת הנושא הזה.

השקף הבא הוא שקף של מקצועות בחירה, מקצועות בחירה אלה מקצועות שנלמדים בכיתות י"א, י"ב כאשר תלמידים בוחרים להרחיב מעבר ללימודי החובה של המערכת, הם בוחרים להרחיב בתנ"ך או בהיסטוריה או בספרות או באזרחות, מחשבת ישראל ותורה שבעל פה אלה שני מקצועות ייחודיים בחטיבה העליונה בהיקף של חמש יחידות.

אנחנו עכשיו נעבור לסקירה של המקצועות השונים ומה עושים במקצועות השונים: מה מלמדים, מה התוכנית, מה הרציונל של התוכנית, ואני אעביר עכשיו לטליה אפיק לדבר על תרבות יהודית ישראלית.

בוקר טוב לכולם, אני רוצה להציג לכם את המקצוע שהוא כבר אמור להיות מוכר, כי המקצוע הזה הוא מקצוע שקיים מאז שנת 2016 במערכת החינוך הממלכתית, הוא עבר כל מיני גלגולים אבל מ-2016 הוא בעצם מקצוע שנקרא תרבות יהודית ישראלית, אגב הושקעה המון חשיבה בשם שלו וגם במקף של יהודי ישראלי, והמקצוע הזה הוא מקצוע חובה שניתנות לו שעות צבועות במערכת חמש שעות ביסודי וחמש שעות בחטיבה הביניים, בפריסה של תוכנית שהיא חשובה ביותר.

מה עם התיכונים?

התיכונים אפשר לעשות מקצוע הגבר, אני באופן אישי הייתי מפמ"ר מחשבת ישראל בממלכתי, כלומר השאיפה שכל תלמיד שמתחיל מכיתה א' ומסיים בכיתה ט' יש לו תשתית של לימודי יהדות בממלכתי של תרבות יהודית ישראלית, ואם הוא רוצה הוא יכול לגשת למקצוע הגבר של חמש יחידות או במחשבת ישראל בממלכתי או בתורה שבעל פה במשפט עברי.

וזה בחירה?

וזה מקצוע בחירה כן.

ואם הוא לא בוחר בזה איזה לימודים?

יש לו עדיין לימודי תנ"ך עד סוף כיתה י"ב וזה מקצוע חובה במערכת כך שלימודי תנ"ך עדיין נמצאים, וכמובן יש את כל מי שנמצא ביחידות השונות גם בהיסטוריה גם בספרות אנחנו נראה את זה בהמשך.

אבל אין כמעט תיכונים שמציעים מסלול הגבר כחלק מבגרות מורחבת, רוב מי שמרחיב הם תלמידים אחרי הצבא שרוצים להרחיב את לטובת קבלה ללימודי רפואה לרוב שצריכים עוד תוספת לציון הסופי של הבגרות, אין כמעט תיכון בארץ שבו את יכולה להרחיב, לא בספרות, לא בהיסטוריה, לא בתנ"ך בטח שלא באזרחות.

טלי תודה, יש לכם פה את הצוות באמת שעוסק בזה, אני חושב שהנושא מאוד חשוב, אני מברך את הקמת הוועדה, אנחנו נעבוד פה בשיתוף פעולה מלא, אמרתי מה המדיניות שלי אני לא חושב שיש פה פערים, אני חושב שאנחנו צריכים לדעת מצד אחד לחיות בספקטרום רחב מאוד ומצד שני לתת עוגנים מאוד מאוד בסיסיים ויצירה של זהות יהודית במערכת, תודה רבה.

אני יכולה לענות לגבי העניין של החטיבה העליונה ואני יכולה להגיד את המספרים, זה לא נכון שאין כמעט יש בהתאם לבחירה של בתי הספר, לבתי הספר יש זכות לבחור ולתלמידים זכות לבחור במה הם רוצים להרחיב, וזו החלטה שהיא באוטונומיה של בתי הספר, והיא גם הרבה פעמים אם הורים אומרים אנחנו רוצים מגמה מסוג מסוים, אז גם פותחים להם את המגמות האלה, אני יכולה לתת את המספרים, זה לא נכון שאין כמעט יש בהתאם לביקוש, אבל אני מציעה לטובת הדיון שאנחנו רגע נשמע יותר לעומק מה קורה עם המקצוע ואחר כך נדבר על דברים אחרים.

אגב אני רק אוסיף שזה המהלך הטבעי לשאלתך, כי תלמיד שלומד כמו שצריך תרבות יהודית ישראלית מא' ועד ט' ועושה את זה כמו שצריך ויש לו תשתית של זהות ועניין להגביר את הדבר הזה, הרבה פעמים בתור מפמ"ר מחשבת ישראל בממלכתי היו פונים אליי ואומרים אנחנו רוצים להמשיך, תלמידים רוצים לעשות את זה ואז אנחנו בעצם פותחים מגמה, ורק למחשבת ישראל ותורה שבעל פה במשפט עברי יש בסביבות 150 מגמות ברחבי הארץ, וכל בית ספר שרוצה לפתוח מגמה אנחנו כמובן נמצאים שם לרשותו.

אז אני אמשיך, אני כתבתי את החזון במצגת חיזוק והעמקת הזהות היהודית ציונית ישראלית של תלמידי מערכת החינוך הממלכתית ובוגריה, אחריותם ומחויבותם לעמם למדינתם וארצם למורשתם ולתרבותם, השאיפה שלנו שכל תלמיד במערכת החינוך הממלכתית ירגיש בן בית, יברר שיח זהותי דרך טקסטים ומקורות מארונות הספרים היהודי, יגלה עניין, ייצר לעצמו שאלות של זהות ובעצם על הפלטפורמה הזאת אני מאמינה שבאמת אפשר לבנות איזה מסד משותף שהוא מאוד משמעותי.

את יכולה לומר לי באחוזים כמה זה תרבות ישראלית מוזיקה, שירה, תיאטרון וכן הלאה, וכמה זה באמת יהדות?

קודם כל זה יהדות בממלכתי, אנחנו קודם כל מוצאים את הפרקטיקה הדתית, וזה חשוב לומר כי יהדות ממלכתי נלמדת אחרת מאשר יהדות בחמ"ד לדוגמא, אבל זה יהדות וזה הבסיס, כמובן שלימודים כמו תחומי דעת אחרים הם מועשרים גם וזה גם חלק מהיהדות, גם הטקסטים מארונות הספרים מהיהודים הקלאסיים, כלומר כל תלמיד שמתחיל בכיתה א' או ב' או ג' זה תלוי לבחירת המנהל בעצם אמור לעבור את כל התשתית של הספרים ולהכיר את כל הבסיס ההגותי היהודי, החל מהתנ"ך אחר כך המשנה, התלמוד, מדרשי חז"ל וכלה עד באמת הגות יהודית וישראלית.

ופחות או יותר באחוזים על המאזניים?

באחוזים המוקד הוא קודם כל הטקסטים, קודם כל הטקסטים זה תחום דעת אורייני ש-80% בערך זה טקסטים שמתכתבים אחד לשני, שמייצרים דיאלוג כמו שקורה ביהדות ושמתכתבים גם עם טקסטים מתחומי דעת נוספים גם לדוגמא, כלומר גם מדרש תמונה - - -

עם אינטר-דיסציפלינה אין לי בעיה, אני מנסה שוב להבין כשתלמיד נכנס לתוך האשכול הזה שנקרא תרבות ויהדות מה הוא לומד?

מה הוא לומד? אז שוב אני אומרת, תוכנית הלימודים שאפשר אחר כך לפתוח אותה היא ממש מאפשרת לו להכיר את הבסיס של הטקסטים היהודים הקנונים, ארון הספרים היהודי החל מהבסיס וכלה עד לטקסטים גם של תרבותנו אנחנו היום וההתכתבות שלהם, כלומר הוא מתחיל כמו שאמרתי בתנ"ך, במשנה, בתלמוד, במדרשי חז"ל, בהגות ימי הביניים ומסיים גם עם טקסטים שמתכתבים יהודיים ישראלים שמתכתבים, כי הכל ביהדות זה נדבך על גבי נדבך, המקצוע הוא מקצוע, הוא תחום דעת שהוא בנוי בדיוק על הטקסטים האלה, המטרה שלנו א' כל באמת להביא את האושר התרבותי, הזהותי, הרוחני הגדול מאוד של העולם היהודי ולייצר שיח זהותי שהוא כל כך חשוב בעינינו תמיד, אני חושבת שהשנה זה הוכח עד כמה שהשיח הזהותי הוא משמעותי, וגם באמת את הערכים שמובילים.

תוכנית הלימודים שלנו לשאלתך היא תמיד תוכנית לימודים שבנויה בשני צירים, קודם כל ציר אחד של ארון הספרים היהודי ובאמת נדבך על גבי נדבך, שילד שאמור לסיים את כיתה ט' ידע מה התשתית של ארון הספרים היהודי, וציר שני מדבר על ערכים, ערכים שקשורים למעגלי חיים הולכים ומתרחבים שמדברים על החיים שלו, ערכים יהודיים שמתכתבים גם כמובן עם המציאות של ימינו ומעלים כל מיני שאלות של זהות ושייכות.

כמו שאמרתי התוכנית בנויה סביב שלושה צירים מרכזיים, יצירות מופת שדיברנו עליו זה הנדבך באמת הטקסטואלי, וסוגיות ודילמות חיים, וכמובן יש התייחסות ללוח השנה העברי, חשוב לנו להוציא את היהדות מהמקום שבו היא נלמדת רק מול החגים והמועדים של לוח השנה העברי, כי כמו שאני חושבת שכולנו מסכימים היהדות היא כל כך הרבה יותר מזה.

נכון.

דיון במורשת של הזהות היהודית ישראלית תוך התייחסות ללאום, תרבות, היסטוריה ודת, דיון בסוגיות ודילמות העוסקות בקשר של זהות אישית וקולקטיבית, זה היה בשקופית הקודמת אבל אני חושבת שתחום הדעת, החשיבות שלו מבחינת משרד החינוך והמטה הארצי והחשיבות החינוכית שלו, זה שבעצם היא מאפשרת אמירה חינוכית שבגלל שהיא כל כך משמעותית, זה תחום הדת היחיד שמקבל אחוז אחד בגפן בתקציב הקבוע, מתוך אמירה שכל מנהל מחויב לייצר עיסוק באותו שיח זהותי יהודי, ולתת לו מענה.

חשוב לי לומר עוד כמה דברים עקרונות יסוד ואני אעביר את השרביט חזרה הלאה, השאיפה והאמונה ולא רק התקווה אלא ממש האמירה החינוכית שלנו, שמי שמלמד תרבות יהודית ישראלית זה מורים מתוך הבית הספר, זה מורים מתוך הציבור הממלכתי, הם אלה שמקבלים את המושכות, אנחנו מלווים אותם בפיתוח מקצועי גם אצל המורים המובילים, גם בהדרכה, גם מול המנהלים שיש לנו תוכניות מנהלים, כי לשם אנחנו פונים, אנחנו מחזירים את השיח ואת הלימוד של היהדות חזרה פנימה וזה מאוד מאוד משמעותי.

תראי, אני חייבת לציין יש פה מנהלי בית ספר?

אני. סמדר מורס.

סמדר, הקשבנו כרגע לדוברת משרד החינוך, האם זה פוגש את המציאות?

פחות.

את יכולה לפרט?

כן. קודם כל עצם העובדה שאנחנו יושבים פה במדינת ישראל בוועדת משנה למורשת יהודית, אני שמה את זה כאן על השולחן, זה נושא שמסתובב לי בבטן כרגע, כי הדיון לגבי כמעט המובן מאליו בעיניי, שתלמיד ותלמידה במדינת ישראל, המדינה היחידה של העם היהודי ואני חילונית גמורה גמורה, ואנחנו צריכים לשים סימן שאלה על עצם העובדה שלימודים לזהות יהודית, שזה המכנה המשותף הרחב ביותר שלנו במדינת ישראל, יש מדינה אחת בעולם שהיא מדינה יהודית, וכאן גם בחדר יש חילוקי דעות שזה בסדר, זה לגיטימי, זה טוב, זה מקדם, זה מפתח, רק בחברה מרובת דעות ופלורליסטית אנחנו יכולים להתקדם, כי נקודת המבט של כל אחד ואחת כאן בחדר ומחוץ לחדר היא חשובה והיא משמעותית ויש לזה מקום.

אבל אני שואלת את עצמי, ילד בצרפת אנחנו מטילים ספק בכך שהוא צריך ללמוד את השפה הצרפתית על בוריה? הוא צריך ללמוד את ההיסטוריה הצרפתית, הוא צריך ללמוד על המהפכה הצרפתית כי הוא ילד צרפתי, וכשזה מגיע למדינת ישראל אנחנו שמים על זה סימן שאלה, ואני שואלת את כל מקצוענות הבחירה והעשרה והמתמטיקה והמדעים והספורט אפשר ללמוד בכל מדינה, אבל את המקצוע של היהדות וצמצמו אותו לצערי הרב, להלכה ולפגניות ולטקסים ולריטואלים ולא כן הוא.

יש אוצר בלום של חומרים שסביבם אפשר לשאול שאלות, ללמוד סוגיות של מוסר, ללמוד דרך ארץ, ללמוד יחסים בין אדם לחברו וכן הלאה וכן הלאה שנמנעים מהתלמידים, ואני שואלת איפה המבוגר האחראי ואיפה אותה מסגרת ברורה ומובנת מאליה של לימודי זהות.

אני רוצה לשאול ילד למה אתה חי במדינת ישראל ולא בכל מקום אחר, ובהקשר הזה ואחרי השבעה באוקטובר אני רוצה לומר שזה איום אסטרטגי, כי הרוח עזבה את המפרשים.

סמדר איזה בית ספר את מנהלת?

בית ספר נופים בתל אביב בקריית שלום.

ובחוויה שלך כמנהלת בית ספר לנוכח מה שאומרים לנו פה דוברים ממשרד החינוך, האם אכן היהדות מונגשת בצורה עשירה ומורכבת ומתוכללת כולל היסטוריה ומולדת ושורשים וזהות? הנה נציגה של משרד החינוך בואי תשתפי אותנו בחוויה שלך הלכה למעשה.

קודם כל בעבר הייתה מקראה, זה עלול להישמע קצת אולד סקול, אבל מקראה שהילדים מחזיקים ביד ויש בה את כל הנושאים ואת כל הסיפורים גם בשפה ובכלל ולא באתר שצריך להיכנס אליו שהוא דיגיטלי, ולפעמים אין הקשר ואין קונטקסט בין החלקים השונים, כך שילד לא בונה רצף בתוך האירועים, הוא לא בונה קונטקסט ולא בונה הקשר, יש פסוקים שנבחרים, חלקים שנבחרים, לא בהכרח יש קשר והילד לא בהכרח מבין אותם, גם האתר של התנ"ך הוא פחות מונגש וצריך לחשוב על זה איך מקדמים את הנושא.

מה שאני רוצה לומר כאן, זה שלימודי יהדות צריכים להיות מקצוע ליבה וחובה, נכון להיום לא נלמדים בחלק מבתי הספר סיפורי התנ"ך, ואני רוצה רק לסבר את האוזן, שיר של חנן בן ארי בשם חולם כמו יוסף, תרשו לי לקרוא כמה שורות: "- - כל אדם מגורש מגן עדן כל אחד עובר מבול, לכל אחד יש איזה הבל שהוא מקנא בו עד מוות, בכל אחת מגדל של מרד ובלבול, כל אדם הולך מבית אבא, כל אחד כמעט עוקד את בנו, עמוק בפנים יש סדום קטנה וגם אני חולם כמו יוסף, כן גם אותו זרקו לבור וכמו דוד אני עושה מזה מזמור - -". אני מבטיחה לכם כמנהלת בית ספר וכאשת חינוך, שרוב התלמידים במדינת ישראל לא יבינו את ההקשר, לא יבינו במה מדובר כשמדובר על יוסף והבור, לא יבינו את ההקשר למגדל בבל ולבלבול ולא יבינו שאר דברים.

כשילד במדינת ישראל וילדה לא מבינים את הקונטקסט ואת הזיקה לחברה שבה הם חיים ובה הם גרים, אז אני אומרת שזה איום אסטרטגי על מדינת ישראל בדגש על השבעה באוקטובר, ואפשר לשים פה את השבעה באוקטובר באומץ, כי כן זה איום על מדינת ישראל, והיעדר שייכות והיעדר זהות והיעדר הבנה של למה אני חי כאן וגר כאן ולא במקום אחר בעולם, הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל.

ואני רוצה לומר עוד מילה ברשותך ראש הוועדה חברת הכנסת דיסטל, שהמכנה המשותף הרחב ביותר לאזרחים ולאזרחיות באשר הם ובאשר אמונתם במדינת ישראל, הוא היהדות, וכשמנהלי ומנהלות בתי ספר רוצים להגיע עם ילדים בכיתה ב' לבית כנסת, אז מטילים ספק ושואלים למה? מה הסיבה זו הדתה, זו לא הדתה, זו בורות של ילדים וילדות שלא מבינים מה יש בבית כנסת, מה הם הסמלים, וזה לא קשור בכלל לדת והדתה, מה הם הסמלים, מה הם המושגים ומה הם המונחים.

סמדר בואי נגיע לקראת סיום, תודה רבה לך אני חושבת שהעדות שלך מאוד מאוד חשובה מהשטח. חבר הכנסת משה טור פז בבקשה.

כן תודה גברתי, אני באמת רוצה לפתוח באמת בדברי פתיחה לוועדה החשובה הזו, ואת יודעת שהצטרפתי אליה באמת בנפש חפצה.

אני רוצה להתחיל ואולי להפתיע כאן ולשבח ובהקשר לאחת ההערות שנאמרו פה על ידי מישהו מהדוברים פה שהוצא, לשבח את הציבור החרדי, על כך שהוא לא שוכח את הערך היהודי של מבשרך אל תתעלם ומצוות פדיון שבויים, ואת הדבר הזה הוא מביא לידי ביטוי לא רק באמירות ריקות, אלא באמירות קונקרטיות על מה שהוזכר כאן, על 120 החטופים שנמצאים עכשיו בעזה, כן בוועדה שעוסקת בזהות יהודית בעיניי ערך יהודי של מבשרך אל תתעלם, בא לידי ביטוי לא בהצהרות, במעשים.

גם בעיני.

דבר שני צר לי שהשר קיש הלך מכאן, כי בעיני השר קיש הוא חלק מהבעיה, אמרתי לו את זה ואני אומר את זה כאן, אי אפשר להיות חילוני מחמד בתוך משרד, שהיום מי שמנהל את האינטרסים היהודים שלו זה הציבור החרדי שלפני רגע שיבחתי אותו אז אני מרגיש חופשי לומר את זה, כאשר אתה עוסק בזהותה היהודית של מדינת ישראל, השר קיש כשר הפקיר, הפקיר את היהדות בידיו של השר השני במשרד, השר חיים ביטון מש"ס ונותן לו לעשות ככל העולה על רוחו, בין אם זה בערכים שנוגעים בציבור שיושב כאן, ובין אם עוד יותר חמור בערכים שנוגעים בציבור החרדי בהקשר של מה שמגיע להם והם לא מקבלים, קרי לימודי יהדות ולימודי ליבה מלאים, בפועל השר קיש נותן לשר ביטון להפקיר את הזהות היהודית של הילדים החרדים, אני אומר לך את דעתי.

זה חבל שלא נאמר כשהוא היה פה, כי הוא יכול היה להגיב.

זה לא חדש, הסיפור הזה לא חדש הוא בשנים.

רגע שנייה, אמרתי לו את זה מעל בימת הכנסת, התקציבים לרשתות החרדיות בניגוד לחוק מפקירים את ילדי ישראל.

כבר עשרות שנים.

עכשיו את יודעת שברכתי על קיומה של הוועדה, אנחנו יהודים וביהדות מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך, בעיניי הכלל הכי חשוב ללימודי יהדות בציבור הממלכתי הוא: שחילונים ילמדו אותם, יכתבו אותם, יפתחו את הרגישות שלהם, ולא תהיה וקיש השמיע פה את המילה הדתה, לא תהיה פה תחושה שדתיים קובעים עבור חילונים, אנחנו היום בשנת 2024 - - -

להיפך, אני רוצה שהחילונים יגידו זה שלי גם, אני רוצה להכיר גם.

את יודעת היטב שאני לא אומר את הדברים בחלל ריק, ולכן אמרתי - - -

אין הדתה כי אין בכלל לימודים של יהדות.

ולכן אמרתי, תודה סמדר, סליחה גברתי עם כל הכבוד הקשבתי, מעבר לנימוס.

כן סמדר בוא ניתן, בבקשה.

הכלל שחילונים ילמדו חילונים ויכתבו תוכניות לימודים עבור חילונים, ושזאת תהיה שפה יהודית שמתאימה למגזר הממלכתי, היא תנאי היסוד לקיומה המוצלח של הוועדה הזו.

ואני אגיד דבר אחרון, הוועדה הזו לא הייתה קמה אם היינו מרוצים, מה שמשותף פה לכל מי שהגיע לחדר שאנחנו לא מרוצים, ויש לי המון כבוד למה שנעשה במשרד החינוך בשנים האחרונות, כולל המקצוע החדש שנכתב מה שנקרא תרבות יהודית ישראלית, אפשר להתווכח על השם, אבל היות ואני בא מ-25 שנה בשטח של משרד החינוך, נעשו פה דברים יפים.

יחד עם זאת גם בחינוך, דרך אגב גם ביהדות יש מבחן תוצאה, אנחנו לא מרוצים מהתוצאה, אנחנו לא מרוצים ממה הילד יוצא מהמערכת, גם בידע וגם בזהות.

אתה יודע מה אני מזהה? זה כמו שאתה מלמד ציור, אתה יכול לצייר ציורים אקספרסיוניסטיים אבל קודם אתה צריך ללמוד לצייר בתוך הקווים, קודם אתה צריך שיהיה לך בסיס ועליו תעשה אתה יודע כל מיני סוגים של חיתוכים בין תרבות, מוזיקה, ההשפעה של משנה, על לא יודעת מה על הכתיבה של המשוררת הזאת, ההשפעה של התלמוד, על הכתיבה של המחזאי הזה, אבל קודם תכיר את הבסיס ואין בסיס.

מלכתחילה משלבים לנו יהדות בתרבות, בעיניי מתוך איזה פחד של הדתה, כי הנושא הזה נהיה פוליטי, ואת חומר הנפץ הזה אני רוצה לפוצץ.

ברשותך אני אנסח את הדברים בלשוני, אני לא רואה את לב הבעיה שם, אני רואה את לב הבעיה בכך שיותר מדי אנשים, כולל אני עם הכיפה שלי, יודעים מה גם אני שם את זה בתוך, מתעסקים פה באייך חילונים ילמדו יהדות וזו טעות, כמו כל מגזר כמו כל חברה אנשים רוצים שיכבדו את דרך החיים שלהם, וזה לא אומר להיות פחות יהודים.

הרי יש היום אבסורד, אני לא יודע אם את מודעת לו גברתי יושבת-הראש, שבו לי כאדם דתי הדלת פתוחה בחינוך הממלכתי, אני יכול לבוא ללמד, פעם דרך אגב הציעו לי ללמד, לנהל את אחת מספינות הדגל של החינוך הממלכתי בישראל, לעומת זאת אדם חילוני לא יכול להיות מנהל בית ספר וגם ברוב המקרים לא מורה בחינוך הממלכתי דתי, מה יצרנו פה? יצרנו פה כביש חד סטרי, אנחנו הדתיים אני מרשה לעצמי לומר אני אדם דתי, אני יכול להיכנס הדלת פתוחה, את יודעת איזה תיכון הציעו לי לנהל? תקשיבי תחזיקי חזק, בליך רמת גן, ספינת דגל חילונית אבל מציעים לי קינלי הדתי לנהל כי לא משנה היה להם כל מיני סיבות, אבל הפוך בחיים לא, ואני אומר את זה כי זה בדיוק הרגישויות שיושבות פה מסביב לשולחן.

אם הוועדה הזו תקדם זהות יהודית ממלכתית שמכבדת את עצמה, שהיא חזקה, כשמורה חילוני מלמד תלמיד חילוני יהדות ולא משנה עכשיו איך הוא מזהה את עצמו, והוא מכבד אותו והוא נותן לו את המקום שלו אז התקדמנו, תודה.

אנחנו מכבדים ואפילו לא מלמדים יהדות סליחה.

סמדר אני מבקשת אני מבקשת, יש פה הרבה דוברים שרוצים.

לא זה לא קורה, זה לא קורה אבל זה חייב להיאמר זה צריך להיאמר ובכל פעם מחדש.

סמדר אני לא רוצה להתחיל להוציא מפה אנשים. דורית יצחק, יש לך שלוש דקות דורית.

אומנם כבוד שר החינוך יצא אבל אני חייבת לספר שזכיתי לשיחת טלפון אתמול, אני לא אחשוף את הפרטים אני רק אגיד דבר אחד: אנחנו ממשיכים ואנחנו ממשיכים בכל הכוח אנחנו לא עוצרים, אז בכירי משרד החינוך שנשארו פה אני מבקשת שתעבירו את המסר, תנ"ך ריק לא יהיה במערכת החינוך היהודית.

מה תפקידך?

אני אדאג לזה, אלפי הורים שעומדים מאחוריי ב"מאירים" ידאגו לזה שהילדים שלנו ילמדו תנ"ך.

לפני שאני אציג את עצמי אני רוצה לפתוח בהתנצלות, אני רוצה להתנצל, מבקשת סליחה מאבותיי שהיו בגולה והתפללו לכיוון ירושלים, והיום אני הנכדה שלהם עומדת כאן בירושלים ומבקשת מהנציגים שלנו שהילדים שלנו ילמדו תנ"ך בארץ ישראל המדינה היהודית.

שמי דורית יצחק, אני מנכ"לית ארגון "מאירים", ארגון שהקים העורך דין רוני ססובר, זה ארגון של הורים, היום לא מלמדים תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים, המקצוע נעלם בהדרגתיות מהמערכת, ואם מלמדים תנ"ך הוא ריק, ריק מזהות יהודית.

ספר התנ"ך הוא זה שקושר אותנו לארץ ישראל, לשפה העברית, לערכים, יש לו תפקיד חשוב בחיבור של דור העתיד לשרשרת מפוארת אליה הם משתייכים.

המחקר שערך יאיר קליינבאום עבור מכון מחקר יכין חושף את השינויים המשמעותיים שחלו בהוראת התנ"ך עד שנת 2018, על פי הנתונים צומצמו באופן עקבי מספר שעות הלימוד המוקדשות לתנ"ך, היקף החומר צומצם בצורה דרסטית, כאמור המחקר הוא עד 2018, בואו ואספר לכם מה קרה מאז לספר הספרים שהוא נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף הדורות, כך הגדיר אותו דוד בן גוריון, הספר הזה נמחק ממערכת השעות של ילדינו, מערכת החינוך ממשיכה להוציא מתוכה דורות של תלמידים ללא מורשת, ללא זהות, ללא ידע, ללא נשמת העם היהודי, בשנים האחרונות משרד החינוך העביר לרשויות המקומיות ולמנהלים סמכויות, ביניהם לבחור את תחומי הלימוד ולחלק את שעות הלימוד, וכך כל רשות עושה ככל העולה על רוחה.

למרות שלימודי התנ"ך הם חובה מכיתה ב', בפועל כל רשות וכל מנהל בית ספר קובע כמה ילמדו ואיזה תכנים נכנסים, מה מפריע למנהל להכניס במקום תנ"ך כל שיעור אחר? איזה מעקב יש למשרד החינוך שההוראות שלו מתבצעות?

דורית את צריכה להגיע לסיום.

איך ידעו במשרד החינוך שלמרות שרשום במערכת השעות שעה אחת בלבד של תנ"ך באמת מלמדים שם תנ"ך ולא לדוגמה שיעור מגדר? זה אגב דבר שקרה וקורה.

העברת הסמכויות ממשרד החינוך היא טעות, צריך להחזיר למדינת ישראל למדינה היהודית את החינוך ואת הסמכויות, אחרת לשר החינוך - - -

די תפסיקי גם אני יהודייה.

אני מבקשת להוציא אותה.

אתם עושים הכל מושחת - - -

די עם שנאת החינם, כולנו אחים, די עם שנאת החינם הזאת, די עם שנאת החינם, באמת די אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו עכשיו לא עכשיו. אני מתנצלת דורית תחתרי לסיום.

לשר החינוך אין משמעות מלבד היותו דמות ייצוגית אם הוא לא יכול לקבל החלטות, אם שר החינוך לא יכול לקבוע מדיניות אין משמעות לפתק שלי בקלפי, כי בפועל מי שקובע זה הפקידים, הרשויות ומנהלי בית ספר.

בשבעה באוקטובר הגיעו מחבלים רוצחים לקיבוץ בארי, צוות אלחנן קלמזון יצא לחלץ אותם מהתופת, וכאשר התושבים חששו לצאת מהממ"ד הקריאה הזאת שמע ישראל, היא הקריאה ששימשה אמצעי זיהוי, ברגע הקשה הזה קראנו באותה הקריאה שאבותינו קראו, אבותינו שהתפללו לכיוון ירושלים, ואנחנו כאן בירושלים מבקשים שגם ילדינו יכירו את הקריאה הזו.

תודה רבה דורית. אני חושבת שמן הראוי שאני אתן לחברת הכנסת שאשא ביטון להגיב, כי היא דמות מאוד רלוונטית לנושא ואחריה את רות.

תודה רבה גברתי יושבת-הראש. אתם יודעים מה אומרים על הקארמה, וכנראה שמה שקרה כאן זה בדיוק הסיטואציה שאנחנו חווינו, בממשלה הקודמת יצרו כזה פייק גדול שהוא חוזר לפרצוף עכשיו של מי שנמצא בצד השני.

אז חלק מהסיפור של התורה והתרבות היהודית וכל מה שאנחנו מאמינים בו זה גם האמת, ואם לומר את האמת חברים, יש תנ"ך במערכת החינוך, במשך הרבה מאוד שנים לא השתנתה מכסת השעות שניתנת ללימודי התנ"ך, את לימודי התנ"ך התחילו בכיתה ב' לא מאתמול - - -

הילד שלי בכיתה ה' לא למד שעה תנ"ך.

סליחה, לא קוטעים פה חברי כנסת, אם את רוצה להיות פה אל תהיי פה, סליחה.

רק תסביר איך הילד שלי שבכיתה ה' לא למד תנ"ך.

נכון אבל זה לא מקובל שקוטעים חברי כנסת עם כל הכבוד.

חברים, תנ"ך לומדים במדינת ישראל מכיתה ב', מקבלים ספר תורה כשאני הייתי עוד בילדה זה היה לפני 200 שנה בערך, גם אז בכיתה ב' היה טקס של קבלת ספר תורה כל כך חגיגי וזה נשאר כמסורת עד היום, יש שש שעות של תנ"ך ביסודי, שש שעות של תנ"ך בחטיבת הביניים ושש שעות של תנ"ך בתיכון שבתי הספר מחויבים להם, מחויבים להם.

לא, אבל יושבת פה מנהלת בית ספר שמנהלת כרגע בית ספר ואומרת שזה לא כך.

לא, אין שש שעות תנ"ך, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, זה לא, זה לא קורה.

קודם כל סמדר אני מאוד מבקשת, אני רוצה לנהל את הדיון הזה בצורה מכבדת ולא בפינג פונג, ואני רוצה לומר לך סמדר כמנהלת בית ספר, אם אצלך זה לא קורה תבדקי מה קורה אצלך בבית, את יכולה ללמד את המקצוע הזה אצלך בבית.

אני מלמדת, זה קורה.

אני אגיד לכם יותר מזה, הסיפור הגדול זה לא כמה פרקים מלמדים ואיך הרצף שלהם ואם הילדים יודעים לדקלם או לא יודעים לדקלם, הסיפור הגדול זה איך מלמדים את התנ"ך, מה השיטה שבה בעצם מעבירים גם תכני הלימודים.

גם, גם.

את לא עונה לי כי אני לא מנהלת איתך שיח, את דיברת אני שתקתי, אני עכשיו מדברת וחשוב לי להגיד את הדברים ברצף.

אין בעיה סליחה חשוב לדייק רק.

כל הזמן מדברים על כמה שעות שאני אומרת לכם הן לא השתנו, והתפקיד של הפיקוח במשרד החינוך זה לוודא שבבתי הספר אכן זה מתקיים ולא אם מתחילים בכיתה ב' או לא מתחילים בכיתה ב' כי כן מתחילים ואמורים להתחיל, והתפקיד של משרד החינוך זה לוודא שאכן הדבר הזה קורה.

מאז שאת שרת חינוך זה הופסק.

רגע רגע חברים, חבר'ה בלי הערות ביניים.

חברים זה לא הופסק תפסיקו עם השקר הזה, כי השקר הזה מתפוצץ עכשיו לשר ולכל מי שיושב שם בפרצוף, שום דבר לא השתנה, השתנתה השיטה, ואתם יודעים למה השתנתה השיטה? כדי שילד שיקרא את השיר שאת הקראת עכשיו ידע לעשות את החיבור, כי כשהוא לומד לדקלם או שהוא לומד בצורה ששייכת לשנת אנו באנו שלא רלוונטית למציאות שהילדים חיים בה, לעולם הוא לא ידע לעשות את ההקשרים, אתם רוצים שהתנ"ך יהיה משמעותי? שהילדים יתחברו לסיפורים? שהילדים ירגישו חלק מהדבר הזה? שהם ימצאו את הערכים האוניברסליים את הערכים האישיים שלהם בתוך הטקסטים האלה צריך לשנות את השיטה, להפוך אותה למתקדמת למשמעותית ולקרב את התנ"ך לילדים, מה שאתם עושים כאן עכשיו הוא לא מקרב את התנ"ך, לא לילדים ובטח לא למערכת.

אני מוצאת את עצמי לוקחת פאוזה להגיב לדבריה של חברת הכנסת שאשא ביטון, אנחנו מדברים על היקף הרבה יותר גדול, התחלואים לא התחילו בקדנציה שלך והם לא נגמרו בה, גם בשנות ה-70 כשהגרפים מראים שלימודי היהדות, המולדת, ההיסטוריה, השורשים שלנו היו בערך פי שניים או פי שלושה בכמות מהיום, אלה גרפים שאתה רואה בשנות ה-70, גם אז המצב היה גרוע, גם אז היהדות הוגשה בצורה שהיא באמת לא מכבדת את מפעל הידע הענק הזה, זה לא מתחיל בך וזה לא נגמר בך, יש האר קונסיסטנטי בין השביעות רצון של ההורים, בין התחושות של המורים ומנהלים לבין מה שמשרד החינוך כל הזמן אומר שקיים, ואת הפער הזה אולי לשם כך הוועדה נוצרה, להבין סוף סוף מאיפה נוצר הפער בין החוויה האמיתית של ההורים והתלמידים, לבין ההצהרות והכוונות הטובות של משרד החינוך, איפה שהוא זה מתפספס, איפה שהוא זה מתפספס.

קודם כל למנהלי בתי ספר יש את הכוח לעשות את זה גם בצורה אחרת ושונה, ואני שוב אחזור שהסיפור פה הוא השיטה והדרך ולא רק הכמות.

תודה רבה. רות קלדרון.

שלום שמי רות קלדרון, הייתי חברת כנסת בכנסת ה-19 יחד עם שי פירון שהכניס את תרבות יהודית ישראלית וישבנו שנה או יותר על התכנים בכוונה באמת לתת כמה שיותר לילדים.

אני הדוקטורט שלי הוא בתלמוד, אני מאוד מאוד אוהבת, אלו החיים שלי, אני מנהלת את עלמה בית לתרבות עברית בתל אביב, הקמתי את אלול בית מדרש בירושלים, אני עובדת במנדל, אלו החיים שלי ואני מאוד מודה לך על קיום הוועדה.

החדר הזה מלא צער וכאב, כולנו כואבים את החטופים, את ההרוגים, את הפצועים, אנחנו נמצאים בתקופה של כאב עצום שמשותף לכולנו ושל מחלוקת חריפה באשר לזהות שלנו ולאייך אנחנו נבנה מחדש נתקן את הבית, ואני שייכת ליש עתיד, אנחנו ידידות וחברות, אנחנו במחלוקת פוליטית, אבל הדבר הזה שעליו אנחנו מדברים היום הוא עמוק יותר מהמחלוקות הללו ואנחנו שותפות לו.

היה חטא קדמון, סבנו וסבתותינו שהקימו את המדינה הזאת שאנחנו אסירי תודה להם שהקימו את הציונות, זרקו את התינוק עם מי האמבט זה ידוע, הם היו חילוניים במהפכה החילונית והם אמרו, עזבו לא נלמד את זה נתחיל ברדיצ'בסקי עולם ישן - - -

החלוץ לעומת היהודי הגלותי.

היהודי החדש, עשו את זה הקימו לנו בית, אנחנו צריכים להגיד להם תודה ולתקן חזרה את הניכוס המחודש של האוצר המופלא הזה, שבאמת בלעדיו אני לא אני, אני קודם כל יהודייה.

עכשיו איך מתקנים? אז ראשית כמו שיש חמ"ד ויש בציבור החרדי מועצה שמחליטה מה הילדים ילמדו, גם אנחנו הציבור הממלכתי עברי רוצים והקמנו מועצה לחינוך הממלכתי עברי, של ההורים החילונים עד המסורתיים שרוצים שאנחנו נחליט מה הילדים שלנו יאכלו, זה כמו מה לתת לילדים, יש צמחונים יש טבעונים את מחליטה מה את קונה הביתה ומה את מבשלת, לא יכול להיות ויוצר אנטגוניזם מיותר כאשר מישהו אחר מאכיל לי את הילדים, אז מיד נוצרת האימה של ההדתה שהיא באמת קיימת.

אנחנו רוצים, אני אומרת לך יושבים כאן המון אנשים שזה החיים שלהם, אנחנו קמים לזה בבוקר הולכים לזה לישון בלילה, בין חברי הכנסת ובין הפעילים, ואני רוצה להגיד תודה ואסירות תודה גדולה לנשות משרד החינוך שעושות עבודת קודש.

מה אין לנו? וזה עוד חטא של הציבור החילוני, אין לנו חברי כנסת שיתנו משאבים לגדל תלמידי חכמים ותלמידות חכמים חילונים ומסורתיים, ולנהל גני ילדים, בתי ספר, זה לא כל הילדים בעולם צריכים ללמוד אותו דבר, אבל שגם לנו יהיו תלמידי ותלמידות חכמים שיהיו כל כך טובים שהצבא יגיד, אתם יודעים מה אל תשרתו בקרבי, תהיו מנהיגים רוחניים כמו עשרות מה שצריך במחזור, המנהיגים הרוחניים, שבכלל נרגיש שאנחנו ראויים לזה להיות בהנהגה רוחנית של הזהות של המדינה, ופה מעבר למחלוקות בין אופוזיציה לקואליציה אנחנו לגמרי יחד.

חד משמעית.

אז אני אומרת: א' מועצה לציבור לחינוך הממלכתי עברי, שגם לנו יהיה סי על הילדים כמו שבחמ"ד אין לנו סיכוי להכניס סיכה בלי שהם יאשרו, ובינינו הם לא יאשרו כמו שאמר קינלי, ושנית אז תנו לנו לעבוד איתכם, ושנית צריך להכניס משאבים משמעותיים כדי שכל ילד וילדה, ואני ילדת החינוך הממלכתי שעשיתי חמש יחידות ומתתי להמשיך לתלמוד, והייתי הבן אדם, הייתי היחידה בחדר בחוג לתלמוד בלי זקן, לא היה באמת המסלול הזה שהיום סוף סוף נבנה.

אז במובן הזה אנחנו פנים, היהדות הישראלית, בינה, מיתרים, אנחנו המון אנשים כאן שאנחנו שותפים, אבל אני מוכרחה להודות אנחנו עניים, אנחנו כבר 40 שנה ואני כבר לא התחלתי את זה כבחורה צעירה, אנחנו כל הזמן בעוני אם אפשר לפתוח כיתה של עוד 20 איש או אי אפשר.

אז במובן הזה אם נצליח עם הוועדה הזאת לפתוח שותפות מתחת למחלוקות, באמת לדעתי - - -

זו באמת באמת תכליתה של הוועדה.

זה כמו שאמרה הגברת, זה עניין ביטחוני ושונה.

אני רוצה שבוועדה הזו אנשים מסורתיים כמוני, אלה שאגב מרגישים הנוכחים הנפקדים, השקופים, אלה שהם לא דתיים והם לא חילוניים, הם לא משהו כזה הם לא משהו אחר, יש לנו מהות, אנחנו לא היעדר של משהו אנחנו משהו, ואנחנו הנוכחים הנפקדים בכל התחומים בטח במערכת החינוך, ואני באמת חושבת שהקול המסורתי שהוא בבסיסו חופש, הוא בבסיסו חייה ותן לחיות לא כלפי האחר כלפי עצמך בתוך הבית, כלפי עצמך בתוך הבית בכל בית מסורתי אתה רואה כל אחד במקום אחר על הרצף, אבל זה חי והתודעה היהודית קיימת, והצורך הזה של הקבוצה הגדולה ביותר בישראל לא ממומש, אין לה קול, אין לה סיי, זה אומר הדתה הם מורידים את הראש, זה אומר הכלה הם מורידים את הראש, אנחנו המסורתיים מעוניינים בקול שלנו גם בבתי הספר.

אפרופו תלמוד, אני לא יודעת אם את יודעת אבל בקוריאה הדרומית יש יותר אנשים שלומדים תלמוד מאשר בישראל.

רק מילה על המערה של אפלטון, כשיוצא שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר מהמערה - - -

איזה סיפור.

הם עומדים על פי המערה ורואים אנשים חורשים וזורעים וזה נראה להם בזבוז זמן נוראי למה הם לא לומדים תורה, והם שורפים את האנשים בעיניהם, ואז יוצאת בת קול וריבונו של עולם אומר להם להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם.

הגופים בישראל שחושבים שרק לימוד תורה הוא התורה האמיתית, ריבונו של עולם אמר להם לא, זה עולמי, עולמי זה שירות צבאי ועולמי זה עבודה, ועולמי זה נשים וגברים, ואני חושבת שהם מסורתיים שהם גמישים והם וגם וגם הם הרוב שלנו, ואולי זה יצא הטוב שיצא, וזה גם השרה שאשא ביטון וגם את.

תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.

כן תודה רבה קודם כול אני רוצה להגיד שאני די מופתע, אני הייתי מאוד סקפטי והגעתי לפה דיי לוחמני, אנחנו יושבים פה בשולחן שהוא סופר חשוב, סופר חשוב למדינה שלנו לעתיד של הילדים שלנו, ואני אתחיל, קודם כל מכבד פה אותנו גלעד אבא של שגיא זכרונו לברכה שנהרג בשבעה באוקטובר ואני מקווה שהוא יוכל להגיד את דבריו.

אני אומר כך: אני נולדתי בליטא גלית, סבא של אמא שלי היה הרב של העיר קובנה, כל המשפחה נרצחה, ואמא שלי תמיד מספרת לי שבעקבות, לא יודע איך לקרוא לזה אפילו, הדבר הנוראי שקרה לכל המשפחה אז, כשהסתיימה השואה חלק היו חזק ביהדות וחלק ברחו מהיהדות וכשהגענו לארץ אני לא ידעתי מה זה קידוש, פעם ראשונה שעשיתי קידוש זה בבית של ההורים של אשתי בגיל 24 או 25 ברחו מזה.

אני חושב שהיום כחילוני שאני עושה קידוש כל שישי והיהדות חשובה לי, ואני וקינלי אני בלי כיפה הוא עם כיפה, אני מתחבר מאוד ליהדות אבל לפעמים אני נבהל ממנה, ואני חושב שהשולחן הזה נכון הובלתי הרבה פרויקטים של עזרה לחרדים בעולמות של הספורט, אני חושב שאם נצליח בשולחן הזה להתחבר ולצאת בתחושה של לעשות את זה ביחד נצליח.

אמן.

אבל חשוב לי מאוד להגיד משהו למשרד החינוך, אני בוועדה הזאת מגלה הרבה מאוד דברים במשך השנים, ואני גיליתי שני דברים שאני חושב שזה מתחבר גם ללימודים של התורה בבית ספר, ילד ערבי ילד בחברה הערבית יש לו לימודי חובה של עברית, לכו לילד בכיתה י"א, י"ב בחברה הערבית הם לא יודעים לדבר עברית, לא יודעים לדבר עברית.

אז יכול להיות שיש חובה, אבל בסוף לא יצא כלום מזה כי כנראה עושים את זה לא נכון, לכו לילדה או ילד שמסיים חמש יחידות אנגלית, קשה להם מאוד לדבר אנגלית, אז כנראה שאנחנו עושים את זה לא נכון, לכו לילד בכיתה י"א בחברה היהודית, הוא לא יבין מה המנהלת אמרה, הוא לא יבין מי זה יוסף מה החיבור כי כנראה אנחנו עושים את זה לא נכון.

נכון אני מחזקת את דבריך.

תודה. אז השולחן הזה גבירתי יש לו תפקיד חשוב, כולנו בהבנה שהיהדות והמסורת והתרבות שלנו היא העתיד שלנו כמו שאת אמרת וכמו שהגברת אמרה, בוא נעשה את זה אחרת.

בואו נחליט שהוועדה הזו היא מיקרוקוסמוס שפוי, אוהב, מכיל, שכולם בוא אחים בו.

בוא נעשה שנצליח ביחד.

אתה לא הבנת אותי נכון.

יכול שלא הבנתי אבל היה לי קשה לשמוע את זה.

סליחה רגע אני מתנצלת שאני מתפרצת באמת סליחה, שלום שמי עמית אני גם אמא וגם מורה, אני רוצה רגע להתחיל באמירה בנוגע ללימודי - - -

עמית את?

אני רשומה לזכות דיבור כן.

לא, זה עדיין לא. עמית אם אני אאפשר לך כולם יכעסו, בואו נלך לפי הסדר, אני מבטיחה לקצר את זמן הדוברים ככה שכולם יוכלו לדבר. רנית שתי דקות בסדר?

בסדר, קודם כל תודה רבה לחברת הכנסת על קיום הדיון הזה. את אמרת חברת הכנסת דיסטל, דיברת על המתח שבין החלוץ היהודי הגלותי, וזה הזכיר לי סיפור שקרה לי לפני ארבע 4 שנים בקיץ, שלחתי את הבן שלי למחנה קיץ פה בישראל מחנה הקיץ שכולל יהודים ישראלים, יחד עם ילדים שמגיעים מחוץ לארץ ילדים, ילדים יהודים מחוץ לארץ, וזה שבועיים שהם לא בקשר עם הבית, זה שבועיים שהם בלי פלאפונים, קוראים לזה להתנתק כדי להתחבר הילדים לא אוהבים את זה, בקיצור אחרי שבועיים הוא חוזר הביתה והוא אומר לי, אמא את לא יודעת הילדים החו"לניקים לימדו את הילדים הישראלים החילונים את ברכת המזון בעברית וזה היה לו מוזר, זה היה לא מוזר מאוד.

אני רוצה לספר על מה אנחנו מיתרים עושים.

קודם תספרי מי את כי את רבת פעלים עד מאוד.

אז קוראים לי רנית, ומה שאנחנו חשבנו שנכון לעשות זה לחבר ולחיות ביחד, דתיים חילונים ומסורתיים שיכולים ללמוד ביחד, זה תרופה לכל כך הרבה חולאים של החברה הישראלית, גם לחולי של לכידות החברה הישראלית שאנחנו לא רוצים לחזור לשישה באוקטובר, וגם לחולי של הזהות היהודית שהיינו רוצים שיהיה קיים יותר במערכת.

אנשים מגיעים לחינוך המשלב שהוא משלב יהדות והוא משלב דמוקרטיה, הוא משלב יהדות והוא משלב הומניזם, הם מגיעים כי הם רוצים להגיע, הם מגיעים כי הם מרגישים שהם רוצים להיות חלק מהיהדות של כולנו, את אמרת לאף אחד אין מונופול על היהדות ואנשים רוצים להגיע, ובאמת זה גדל בצורה מטורפת.

רק מספר מוסדות החינוך שמיתרים מלווה גדל ב-80% במשך חמש שנים.

כמה בתי ספר בארץ?

יש לנו 100 גנים שאנחנו מלווים, 50 בתי ספר יסודיים ו-10 על יסודיים, בפריסה ארצית של רמת הגולן הכי צפוני וירוחם הכי דרומי.

בעצם את מממשת הלכה למעשה את מה שאנחנו מדברים עליו פה, את הדוגמה והמופת לאייך זה עובד ועובד טוב.

כן, אנחנו עושים כל מה שאנחנו רוצים, אנחנו משתדלים לעשות כמה שאנחנו רק יכולים, אני רק אני רק אגיד בגלל שחברת הכנסת הגבילה אותי בשתי דקות, אחרת אני הייתי באמת שומעת ומקשיבה ואחר כך אולי נדבר בין שתינו אני אשמח מאוד.

בפרשת השבוע שעכשיו קראנו פרשת נשא יש את ברכת כהנים, וברכת כהנים מתחילה יברכך השם וישמרך, ואחד הפרשנויות שאני כל כך אוהבת ל-יברכך השם וישמרך, החיבור הזה בין יברכך לבין ישמרך, זה שלפעמים כשאנחנו מקבלים ברכה עצומה אנחנו צריכים גם שישמרו עלינו בתוך הברכה, גם כשמישהו מקבל ברכה וזוכה בהמון כסף, צריכים לשמור עלינו כדי שאת הכסף הזה אנחנו ניקח למקום הנכון.

זכינו בברכה עצומה, יש לנו מדינה מדינת ישראל, אנחנו צריכים גם לשמור, אנחנו צריכים לשמור מאוד מאוד שמה שהיה לנו בגלות במשך 2,000 שנים לא ייהרס כשהגענו לכאן, ההפרדה הזאת בין הממלכתי ובין הממלכתי דתי, מה שזה גורם זה שבסופו של דבר שיהיה קצת בורות בצד של מי שלומד בחינוך הממלכתי, היינו רוצים לשנות את זה ואנחנו יכולים לשנות את זה, זה התור שלנו כי זה הדור שלנו ומשרד החינוך הוא חלק מהרצון הזה, והוא עושה כל מה שהוא רק יכול.

אין לי ספק, משרד החינוך הוא לא הבן אדם הרע בסיפור הזה שלא יצטייר לרגע, אני באמת חושבת שאיפה שהוא בפרקטיק זה נופל ביישום. חברת הכנסת לימור סון הר מלך ואחרי זה שחר צדוק.

יש דברים כל כך יפים שנעשים במערכת כבר, ואם רק אפשר לחזק את מה שנעשה אנחנו נגיע למציאות שאת היית רוצה לראות.

חד משמעית. חברת הכנסת לימור סון הר מלך אני רוצה קודם כל לתת לגלעד להגיד כמה מילים, אחרי זה לימור סון הר מלך ואחרי זה שחר צדוק.

תודה רבה קצת קשה לי. זה הבן שלי שגיא קצין בלוט"ר שנהרג בבארי אחרי שהוא הציל עשרות משפחות, משפחה אחרונה שהוא הציל זה ב- 00:15 אף אחד לא קרא לו דרך אגב הוא הלך לבד, משפחה חילונית, אני באתי מבית דתי הייתי במדרשיית נועם למי שמכיר, אז כן קידוש וערכים וכולי'.

המשפחה האחרונה בעצם פתחה לו את הדלת כשהוא אמר שגיא מהרצליה, לאו דווקא שמע ישראל, זאת אומרת יש כל מיני ערכים שאנשים מקבלים, הבן אדם הכי ערכי שהיה, סליחה מכל היושבים בחדר אבל אני בטוח שהיה יותר ערכי מכולם, עובדה שיש תוכנית על הערכים שלו שמלומדת בכל בתי הספר הממלכתיים, הייתי שמח אם גם זה היה מלומד בבתי הספר הממלכתיים הדתיים.

דבר שני שרציתי להתייחס למה שפתחת עם משל המערה שאני גם למדתי אותו ומאוד אוהב אותו, קצת להשלים פרטים למי שלא מכיר, בעצם אנשים בתוך המערה קשורים בשלשלאות זה לא הזכרת, לא יכולים לצאת החוצה, הם רואים רק את הצללים של אנשים שעוברים מבחוץ, חושבים שזה המציאות, מי שבחוץ בעצם רואה את כל האור, גם אם מישהו מהמערה יוצא החוצה ורוצה לספר לאלה שמבפנים מה קורה בחוץ הם לא מבינים כי אין להם את היכולת להבין.

אני חושב שבמיוחד אחרי המוות של הבן שלי, אני מהאנשים שיושבים בחוץ, אני פשוט רואה הרבה היבטים של גם מה שראיתי לפני השכול וגם אחרי השכול, מה שאני רואה המערה לצערי הרב זה הכנסת, אנשים בכנסת קשורים בשלשלאות ולא מוכנים לעזוב את השלשלאות האלה, אנשים שקשורים בשלשלאות גרמו למוות של הבן שלי עם כל מה שקרה פה, עם חוסר הרעות עם השיסוי, ואני מאוד מאוד רוצה שאנשים ינתקו את השלשלאות האלה ויפנו את המקום שלהם לאנשים יותר טובים שיכולים להנהיג את המדינה שלנו קדימה, תודה רבה.

תודה רבה.

לימור.

תמיד לדבר אחרי כאלה דיבורים זה לא פשוט בלשון המעטה, וכן אני אשמח שאת הגבורה של הבן שלך ואת הערכים שלו ילמדו גם בבתי ספר הדתיים הלאומיים.

אני רוצה להגיד שבאמת בעיניי השדולה הזאת היא שדולה שמספרת קודם כל - - -

זו ועדה.

הוועדה, הוועדה הזאת היא באמת קודם כל מדברת על בעיניי זה סיפור של אהבה של אהבה אמיתית, אהבה והיכולת שכשאומרים על כל הפשעים תכסה אהבה, כי כשבאמת אוהבים אז אתה יכול להכיל גם אנשים שחושבים כמוך, אתה יכול לתת להם כבוד ומכובדות וערך, גם לאנשים שרואים את הדברים אחרת, שרואים יהדות אחרת, ואני כבר אמרתי פה, לא גדלתי בבית דתי אפילו לא ימני, אבל גדלתי בבית עם הרבה מאוד אהבה, וברוך השם הבית שלי הוא בית שבאמת יש בו הכל, הוא משלב את כל הגוונים בחיים שלי ויש כבוד ויש אהבה, וכשהדבר הזה קיים אז הכל קיים, וכשהדבר הזה חסר אז העיקר חסר מן הספר.

אני רוצה לומר שבניגוד לכל רעשי הרקע, אולי אני תמימה אולי ככה אני תופסת את העולם, אבל בניגוד לכל רעשי הרקע מסביב שנותנים להם באופן לפעמים מכוון במה כזאת או אחרת, אני חושבת שבסוף העם שלנו בריא וזה לא משנה מאיזה צד של המפה, הוא עם בריא, הוא עם אוהב, הוא עם שרוצה ומבקש טוב, אני חושבת שאם נבוא מהעמדה הזאת שרואה ומביטה במקום הזה, אנחנו נצליח באמת באמת לחיות פה ביחד ולא רק לחיות פה טכנית ביחד, לחיות טכנית ביחד באותו מקום זה לא חוכמה, אנחנו רואים גם שזה לא עובד, אלא אנחנו נצליח לחיות פה ביחד ובאמת לשמר את זה עם, את זה שאנחנו יש לנו זהות, לאהוב את הזהות הזאת לשמוח בה, לגדל אותה וזה לא משנה מאיפה ולמה, אני חושבת שאנחנו צריכים לסגל לעצמנו עיניים שיודעות להסתכל לתוך המציאות ולראות מה באמת קיים פה, וקיים פה עם אוהב, עם מחובר, עם שרוצה, עם שמזוהה עם השליחות שלו, התפקיד שלו, היעוד שלו.

ולכן אני אומרת צוואר כרגע מה שאני רואה זה פערים, אני רואה פער בין מה שמשרד החינוך מבקש ומה שכל הציבור מבקשה לבין היישום של הדבר הזה, ואני חושבת שהוועדה הזאת החשיבות שלה ובעצם האפקטיביות שלה יהיה ביישום, אם אנחנו נצליח ליישם את מה שדיברו פה, בסוף כשמדברים באמת מהמקום הזה, אז אפשר לראות שכולם רוצים אותו דבר, שאנחנו צריכים רצון משותף ואף אחד חלילה לא מנסה למחוק מישהו או לערער את המעמד של מישהו, להיפך, תודה רבה.

חד משמעית, תודה רבה. שחר צדוק.

תודה רבה. שמי שחר צדוק אני מטפל CBT, מטפל גם בחיילים שסובלים מסיוטי לילה, גם מניצולי נובה, בכובע אחר שלי אני גם מורה מורים בפיתוח המקצועי של משרד החינוך, ואני באמת רוצה לומר כאן שמשרד החינוך לדעתי הוא לא הבעיה, אני רוצה לתת פרספקטיבה קצת אחרת, אני גם חוקר ועבודת הדוקטורט שלי עוסקת בזהות הדתית והיהודית בעידן הפוסט מודרני.

אני לא אחזור פה על דברים שנאמרו, אבל אנחנו בהחלט נמצאים במשבר חברתי גדול זה לא סוד, מדובר במשבר פוליטי בין היתר שבשורשו הוא משבר זהות אישית, דתית, יהודית ולאומית, ואני דווקא רוצה להצביע על האופי והשפה הפוסט מודרנית הרדיקלית והקשה, שיותר ויותר ואני אומר את הדברים מתוך מחקר שאני באופן אישי עשיתי, השפה שלנו פה במדינה, בתרבות שלנו, בתקשורת, לא רק במשרד החינוך, גם אם משרד החינוך עכשיו יוביל לימודי תנ"ך הכי נפלאים, תמיד המערכת תראה כמיושנת וכלא טובה.

אנחנו באמת רוצה להתחבר לאב השכול שאני לא זוכר את שמו וסליחה, זה פשוט קורע לב.

גלעד.

הוא פשוט אמר דברים, בואו נשתחרר מהכבלים, בואו נשנה את השפה שלנו, יש לנו שפה יהודית, יש לנו שפה מסורתית, יש לנו גם פלורליזם, יש לנו גם הקשבה לאחר, אבל נפסיק לדבר בסיסמאות כמו שוויון, ששוויון זה דבר חשוב אבל גם ביהדות יש שוויון, אנחנו צריכים להתחבר לערכים האלה, כי במקום לבנות עולם טוב יותר החשיבה הפוסט מודרנית החריבה את העולם הישן של ההורים שלנו, של הסבא וסבתא שלנו שבאו לארץ הזאת וגידלו אותנו, ואנחנו לא מתביישים בהורים האלה ואנחנו לא מתביישים במסורת הזאת, ואני לא אומר את זה בכלל כאדם דתי.

יהדות זה לא דת זה לאום ואני רוצה להתחבר לשם, גם בחינוך הילדים שלי, גם בעבודה שלי באוניברסיטה, גם בעבודה שלי במערכת החינוך, וזה המסר שבעצם אני באתי מפתח תקווה כדי להביא לפה ותודה רבה לכולכם.

תודה רבה רבה. יובל צור לא פה?

אנחנו מוותרים.

אני אתחיל, אני יושב המועצה הציבורית של בינ"ה, הבית של היהדות הישראלית, אנחנו ספק התוכן הכי גדול של יהדות ישראלית למערכת חינוך הממלכתי, אנחנו נוגעים במאות אלפי סטודנטים בשנה.

שוב איך קוראים לארגון?

בינ"ה בסדר? סטודנטים, צוותי הוראה וכל הקהל הרחב, יש לנו בתי בינ"ה פרושים גם בישראל וגם בחו"ל, והחזון הוא שבכל מקום שיש בית חב"ד יהיה בית בינ"ה, לא כי אנחנו נגד בית חב"ד אני אוהב חב"ד, אבל לא כל ישראלי חב"דניק ואנחנו חייבים לספק תשתית גם לכל הישראלים האלה שרוצים להתחבר ולא דרך חב"ד.

אחד, אני מברך על הרצון שלך לשבור את המונופול ההלכתי על היהדות במדינת ישראל, זה מעלה, מונופול מעלה מחיר ומוריד איכות, אבל כדי לעשות את זה זה לא כאן, זה מעשה פוליטי שבגדול את צריכה לעשות את זה בתוך המפלגה שלך כי אתם שולטים בזה, זה אחד.

שתיים, שם הוועדה הזאת, קראת לזה במערכת חינוך, עכשיו אם זה במערכת חינוך בוא פתח בכל מערכת החינוך, במערכת חינוך ממלכתי דתי, במערכת חינוך החרדי, אבל אם הכוונה שלך זה מערכת החינוך הממלכתי, אז בוא נקרא לילד בשמו, וגם אז נבין אם אנחנו רוצים להיכנס לתוך הוועדות שלהם תכניסו אותנו.

מה זה שלהם? של מי זה שלהם?

למערכת החינוך החרדי.

יש להם את תפיסת העולם שלהם, אני מכבדת אני פלורליסטית, אני מכבדת אותם.

אני מכבד את כולם, אבל אם כן, אם הם רוצים לתפוס אחרים שלא מתחנכים או לא מחנכים את הילדים שלהם בתוך מערכת החינוך הממלכתי - - -

אם הם רוצים מה?

אם יש אנשים בחדר שבוחרים לא לחנך את הילדים שלהם במערכת החינוך הממלכתית ואת רוצה לקדם יהדות במערכת החינוך הממלכתית, אז אני מציע לא לתת להם זמן כאן, אלא לשמור את הזמן בוועדה הזאת לאלה שבוחרים לחנך את הילדים שלהם במערכת החינוך הממלכתי.

הוועדה הזו תשמע את כולם, היא לא תדיר אף אחד, זו היהדות.

בסדר. דבר שלישי, אם במאה הקודמת המחנה המשותף היה הישראליות וככה בן גוריון החליט לחבר בין קהילות יהודיות בעולם שהגיעו לכאן.

בן גוריון היה משיחיסט כן.

בסדר, אנחנו מבינים עכשיו שמה שיחבר את כל הישראלים השונים במאה הזאת זה היהדות, אנחנו מבינים את זה בסדר? עכשיו אם כן ואני רוצה לסיים, כצנלסון הספיד את ביאליק כשהוא אמר, בזמן שאנחנו בונים את הבית אנחנו נותנים לאחרים לרהט אותו, והגיע הזמן שתשברו את המונופול ההלכתי על היהדות כאן, כדי לתת למערכת החינוך הממלכתי גם לרהט את הבית, תודה רבה.

עוד שני דוברים לפחות בסדר? אני מצטערת אנחנו אמורים לסגור את המקום יש לנו רק שעה וחצי, כל מי שאני נותנת לו עכשיו לדבר דקה בדיוק שני משפטים, שניים שלושה משפטים.

דקה אחת, קודם כל אני חייבת לציין שכן בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בתוכן ובאופן שבו אמורים ללמד את שיעורי התנ"ך, אין יותר תקבולות כיאסטיות ודברים נורא נורא טכניים, כן לשים דגש על מוסר ועל צדק ועל ערכים וזה מעולה, התלונה שלי המרכזית היא על הפיחות ההולך וגדל בכמות ובהיקף של החומר מלפני הקורונה עד היום, אנחנו מדברים על ירידה של כרגע בתיכונים 50% בהיקף החומר הנלמד, גם בעקבות מתווה הקורונה, ברפורמת המחר זה צומצם עוד יותר, זה בוטל - -

לא צומצם לא להגיד סתם, זה לא צומצם, חברים זה לא צומצם.

זה שולב, אני עושה את זה פחות מדקה.

היום אנחנו גם במתווה הבגרות, גם במתווה הבגרות הגמישה וגם במתווה הקורונה אני מסיימת, אני אומרת אנחנו ירדנו ב-50% בהיקף החומר בארבע השנים האחרונות, והסיבה שאני נמצאת כאן היא מכיוון שאני מאוד מאוד רוצה לוודא א' שנעצור את הירידה הזאת, ב' שנחזור למה שהיינו.

תודה רבה. שני משפטים שני משפטים ואני רוצה לומר, זה דיון ראשון זה לא שדולה זה ועדה, ואני מבטיחה לכל מי שהגיע לוועדה הזו ולא יכול היה לדבר, לפתוח את הוועדה הבאה, קדימות ראשונה תהיה לכם מבטיחה, אנחנו במרתון ארוך. כן גברתי שני משפטים ואחרי זה אתה וזהו.

דוקטור אביבה בריינר, הייתי בעבר במשרד החינוך מפמ"רית למדעים, שייכת למאבק החינוך היום בשמירה על החינוך הממלכתי.

אנחנו היום נוגסים יותר ויותר בחינוך הממלכתי שהוא החינוך הממלכתי שצריך להיות שווה לכולם, אני מברכת על הוועדה שלך אבל צריך להפריד בין דתיות ויהדות, ויש כאן פיל בחדר שאנחנו לא מדברים עליו, משום שמי שנוגס ומשם נובע גם הפחד להדתה, זה אותם גופים שמדברים על דתיות והם לא בהכרח דוגלים בערכים היהודיים.

שימי לב לכותרת הגות, אני מדברת על הגות, אני מדברת על פילוסופיה, זה מה שהועדה הזאת תדחוף, אני לא רוצה להדית אף אחד, יהלום לא כופים, יהלום לא כופים.

אבל העמותה הזאת מאירים, ואני מבקש שנייה, עמותת מאירים תסתכלו על הכישורים של מי שיזם את הדיון, מאחורי האישה הנחמדה הזאת עומדים ארגוני הדתה של ארגון זהות.

תום ניסני בבקשה, תום זכות הדיבור לך, אני חוזרת ומזכירה יהיו עוד ועדות, אנחנו נפגשים אחת לשבועיים לכולם יהיה זכות דיבור. דורית אל תיגררי.

אני רוצה לסיים את המשפט שלי, אני רוצה להגיד שאני מייצגת את ההורים והמנהלים, 1,570 מורים חתמו על מכתב לשר על כל הנושא של האי שוויון, והאי שוויון הזה אנחנו חינכנו את כל - - -

זה כרגע לא נושא הוועדה אני מתנצלת, תום תתחיל לדבר, אני מבקשת ממך לאפשר לאחרים לדבר. תום בבקשה.

יושבת-ראש הוועדה, אני אשמח לדבר בפגישה הבאה, אני חושב לכולם שאהבת לרעך כמוך היהדות, תנו לאנשים לדבר תכבדו, תקשיבו, זה בצעקות זה לא רציני, אני אשמח להגיע לוועדה הבאה תודה.

הללויה, אתה הראשון שפותח עם הרוח הזו, תודה רבה רבה לכל מי שהגיע, אני מצפה לכולכם גם לוועדה הבאה, אנחנו בתחילת הדרך בעזרת השם נעשה שינוי.


הישיבה ננעלה בשעה 11:31.