פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת הכלכלה
09/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 390
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ג' בסיון התשפ"ד (09 ביוני 2024), שעה 10:00

הצעת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ"ד- 2024

חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר

אורית שרייבר - מנהלת מערכת חקיקה, רשות ניירות ערך

אמיר וסרמן - יועמ"ש, רשות ניירות ערך

רוני בקמן - משפטנית בכירה, רשות ניירות ערך

יובל שלהבת - עו"ד, שדלן, סיבוס פלאקסי ישראל

נטע דורפמן-רביב - שדלנית, הרצוג פוקס נאמן, WOLT

עידו מלין - עו"ד, שדלן, שותף במשרד גורניצקי, נופשונית

שי ינובסקי - עו"ד, שדלן, גט ג'יטי גטאקסי סרוויסס ישראל

גיא הס - עו"ד, יועץ משפטי, חברת ביי מי טכנולוגיות בע"מ

שרון מאיר - עו"ד, מנכ"לית המועצה הישראלית לצרכנות

צח בורוביץ - שדלן, ח.ב הקבינט ישראל בע"מ

לילך דחוח - מנהלת רגולציה בשופרסל

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

דניאל ג' – איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ"ד- 2024

בוקר טוב ושבוע טוב לכולם. יחד עם כל עם ישראל, אנחנו התרגשנו עד דמעות אתמול לקבל את הבשורה על חזרתם הביתה, חיים, בריאים, בשלום של ארבעת החטופים – נועה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ג'אן ואנדריי קוזלוב. אמנם יצאתי את השבת מאוחר אתמול והבשורה הגיעה אליי, אבל אי אפשר היה לתאר את ההתרגשות, גם של המשפחה שלי ושל כולנו ושל כל עם ישראל. התרגשנו מאוד.

אני רוצה להצדיע לצה"ל, לשב"כ ולימ"מ, על המבצע הנועז הזה, החשוב והדרמטי. זה מה שמזכיר לכולנו א', מה חשוב, וב', שזאת הדרך, אין מה לעשות. זאת הדרך להחזיר את חטופינו וגם להביא ניצחון לתושבי ישראל. חייבים להגביר את הלחץ על חמאס באופן הזה. צריך לזכור ששלושה מתוך ארבעת החטופים שחזרו לא היו חוזרים בשום עסקה אחרת. זאת הדרך היחידה להחזיר אותם.

אני רוצה להשתתף מעומק הלב בצערה של משפחת זמורה על הקורבן הגדול ביותר שהם הקריבו. ארנון גיבור ישראל ייזכר לנצח בדברי הימים של מדינת ישראל, וכולנו משתתפים בצער המשפחה ומחזקים אותה.

אנחנו משלימים היום. אני מקווה שזה יהיה הדיון האחרון בנושא של תקנות הפטור ואני מבין שיש לנו עוד עדכונים ועוד שינויי נוסח. תציגו את הנוסח החדש והמעודכן שהגעתם אליו ונאשר אותו היום.

רוני בקמן, רשות ניירות ערך. פורסם באתר ועדת הכלכלה נוסח מעודכן, ועליו המשכנו וקיבלנו עוד הערות ציבור שהביאו לעוד שינויים ואנחנו נקריא. דבר ראשון נציין שהתקנות יינתנו גם מכוח סעיף 3(ג) ולא רק 3(א)(6) של החוק שמאפשר לשר האוצר לתת פטור לפעילויות מסוימות.

כלומר, לא רק בכפוף לתנאים שכתובים ב-3(א)(6) על היקף מצומצם וכו'.

נכן, אין כאן את העניין של פעילות מצומצמת, מספר לקוחות מוגבל וכו'. התיקון הראשון - - -

רוני, למען הסדר הטוב, מה שאני מציע שאנחנו נעבור תקנה-תקנה בהתאם לנוסח שפורסם ביום חמישי. תקריאי אותו ואז תסבירי ותגידי מה השינויים שנעשו.

רק את התקנות החדשות?

מה שעומד כרגע לדיון הוא התקנות שטרם אושרו, כי את שאר התקנות הוועדה כבר אישרה. סימנו על גבי הנוסח - - -

את מה שאושר ומה שלא אושר.

יש לנו ארבע תקנות שטרם אושרו, אחת שנוגעת לנושא של גילוי נאות ועוד תקנות נוספות שעניינן הפטור כפי ש - - -

ישנה גם תקנה 9(ב) שצורפה.

אם מבקשים לעשות שינוי בתקנה שכבר אושרה, הוועדה תצטרך לדון מחדש ברביזיה. השאלה היא אם צריך, כי אני לא בטוח שצריך. ככל שאנחנו משנים משהו ממה שהוועדה כבר אישרה – צריך רביזיה. אם מוסיפים, כלומר אם זו הוראה חדשה – לא צריך רביזיה.

רק לגבי הוראת המעבר.

את מדברת על התחילה או הוראת מעבר?

הוראת המעבר, 9(ב).

- - -

ב-9 יש הוראת מעבר לעניין הסכום הממוצע החודשי, נושא נפרד. לא צריך רביזיה כי לא משנים.

זו לא רביזיה - - -

המבחן הוא בעצם אם משנים משהו מהטקסט שהוועדה - - -

בסדר, לא שונה. יש תוספת, סעיף נוסף ל-9.

רק אם מוסיפים. אין בעיה.

אני אתחיל מהתקנה הראשונה שנוספה, 4(א). אני אקריא אותה.

פטור זמני לנותן שירותי תשלום במערכת מקוונת למכירת מוצרים
4א.
חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לחוק לא תחול על מי שנותן שירותי תשלום במסגרת מערכת מקוונת לתיווך בין משלם ובין ספק, שבה מוצעים למכירה מוצרים, וזאת עד ליום ה' בכסלו התשפ"ה (6 בדצמבר 2024).



מדובר בפטור זמני לשלושה חודשים נוספים מהמועד של הגופים שהיו פעילים, שיש להם כבר פטור של שלושה חודשים. זו בעצם חצי שנה. לmarketplace-, שמוגדר כמערכת מקוונת לתיווך בין משלם ובין ספק, שבה מוצעים למכירה מוצרים, בתחילה הפטור שפורסם באתר ועדת הכלכלה היה מצומצם יותר, והתקבלו כל מיני הערות ציבור על כך שיש צורך להרחיב אותו, ולכן אנחנו הרחבנו אותו בנוסח יותר רחב יותר שמאפשר לגופים לדעת אם הם בפנים או בחוץ.

מה שאני מציע, אם תוכלי לחזור לאט יותר מה הנוסח החדש?

פטור זמני לנותן שירותי תשלום במערכת מקוונת למכירת מוצרים
4א.
חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לחוק לא תחול על מי שנותן שירותי תשלום במסגרת מערכת מקוונת לתיווך בין משלם ובין ספק, שבה מוצעים למכירה מוצרים, וזאת עד ליום ה' בכסלו התשפ"ה (6 בדצמבר 2024).

לא, הנוסח שפורסם באתר הוועדה הוא לא הנוסח שהוקרא עכשיו. זה מה שהיא ציינה בתחילת הדיון, שפורסם נוסח, אבל לאחר שהוא פורסם, מכיוון שאנחנו כן מקפידים על פרסום מסכים מבעוד מועד כפי שכולכם יודעים, לאחר שהנוסח פורסם היו עוד תיקונים וזה מה שעכשיו הוקרא.

הנוסח עכשיו הוא נוסח מורחב יותר מהנוסח שפורסם באתר ועדת הכלכלה. אני אזכיר לכם מה זה ספק אולי?

הגדרות
1.
בתקנות אלה –




"מוצר" – זכות, מיטלטלין או שירות, למעט שירות תשלום;




"ספק" – מי שמוכר מוצר דרך עיסוק.

זאת אומרת, הפטור יהיה יותר רחב. זה לא סוג מסוים של מוצרים אלא כל פלטפורמה מקוונת, אינטרנטית, שבה מוצעים למכירה מוצרים מסוגים שונים, שמוצר הוא - - -

כל סוגי המוצרים שעומדים בהגדרה. זה בעצם הכל.

יש הגדרה גם רחבה מאוד של מוצר. מוצר הוא זכות, מיטלטלין, שירות.

בעצם כל דבר שהוא לא מקרקעין.

ולא שירות תשלום.

marketplace, אותה פלטפורמה אינטרנטית שמאפשרת לתווך בין מי שמוכר מוצר לבין קונים, תהיה תחת הפטור הזמני של שלושת החודשים הנוספים בלי הגבלות שהיו בנוסח שפורסם על טיב המוצרים ועל הייחודיות שלהם. זה החלק שהוסר.

אולי נזכיר את הרציונל לפטור הזמני הזה וגם נדגיש שמדובר בפטור זמני. עלו טענות - - - שצריך לערוך בירור עובדתי ובירור משפטי, האם מדובר בגופים שיהיו חייבים ברישיון, או שמדובר בריסיילר או בנסיבות אחרות שבהן לא חייבים ברישיון. הוועדה ביקשה מאיתנו להציע נוסח שבו ניתן עוד זמן לבדוק את הדברים האלה. במידה ואחרי הבדיקה ייווכח שהם חייבים ברישיון, ניתן להם עוד זמן להגשת בקשת רישיון, ואם הם לא צריכים רישיון, הם מחוץ לספורט הזה בכלל.

שרון מאיר מהמועצה לצרכנות. כשמדברים על ספק, מדברים על ספק מסוים או שמדברים על שובר שנמצא אצל מישהו ויכול לקנות אצל מספר ספקים, כמו השוברים שאנחנו מכירים?

לא מדובר בשוברים בכלל, מדובר בmarketplace-. כלומר, הקונה מעביר את הכסף לmarketplace והוא מעביר אותו ישירות. אין כאן כסף שחונה.

זאת אומרת, הוא עובר ישר ל - - -

זה פטור אחר, 4ג.

אבל זה לא חל על תווי קנייה.

נכון.

שלום. עו"ד יובל שלהבת מטעם סיבוס. הנוסח מקובל למעט סייג אחד שהעלנו גם בישיבה הקודמת, ששלושה חודשים נוספים זה הרבה פחות ממה שצריכים. בישיבה הקודמת התמקדנו בזמן שדרוש לצורך בקשת pre-rulingוזאת אכן אחת הסיבות שבגללן צריכים את הוראת השעה הזאת.

סיבה נוספת היא שלהערכתנו יש הרבה מאוד גורמים שכלל לא מודעים לחוק הזה ולתחולתו, ילמדו עליו רק בזמן הקרוב ויצטרכו הרבה יותר זמן בשביל להאריך אותו. רשות ניירות ערך פנתה ללא מעט גופים ביוזמתה, ובסוף רק ל-15-10% מהשחקנים. יש המון שחקנים בשוק.

יש סיבה שלישית שחורגת מכל זה. כבר דיברנו בעבר על כך שהפטור הזה של הרשת המוגבלת – ואני יודע שכרגע הניסוח יותר רחב מכך – קיים באירופה כבר מ-PSD 1 דרך PSD 2, ושלמרות שיש אכן ביקורת באירופה על הפטור הזה, מתכננים להשאיר אותו גם ב-PSD 3 עם שינויים מינוריים.

אני לא תמיד בטוח שמבינים את גודל ההשקעה הנדרשת בשחקנים בשביל להוציא רישיון. אני חושב שכולנו גם נסכים שאין כרגע ניסיון בארץ ביישום החוק הזה, ואנחנו חושבים שהיה נכון - - -

זה חוק חדש, ברור שאין ניסיון.

כי זה חוק חדש. עכשיו אני יודע שרשות ניירות ערך עשתה עבודת הכנה מקיפה מאוד, אני יודע שהם דיברו עם רגולטורים, שהם קראו חומרים. גם אנחנו עשינו את זה, אבל בכל הכבוד הראוי, זה לא אותו הדבר כמו לצבור ניסיון אמיתי ולראות איך השוק מתנהג.

לדעתנו, היה צריך להאריך את הוראת השעה הזאת לגבי רשתות מוגבלות לשלוש שנים, כפי שניתן גם לתווי הקנייה. דרך אגב, אנחנו חושבים שהסיכול ברשתות מוגבלות נמוך יותר מהסיכול של תווי קנייה, משום שבתווי קנייה יש גם סיכול של סליקה אבל גם של החזקת כספים.

אני לא מנסה לפגוע בהערכה שנתנו לגבי תווי הקנייה אבל אין הצדקה לא לתת את אותה ארכה בדיוק גם לגבי הרשת המוגבלת. אנחנו יודעים שיש סיכון מופחת כאשר יש רשת מוגבלת, ושיש תועלות נוספות כאשר מדובר ברשת מוגבלת. התועלת הגדולה יותר למול הסיכון הנמוך יותר מצדיקה לכל הפחות לתת לזה צ'אנס של עוד שלוש שנים, עם פטור שלאחריו הרשות תחליט אם היא רוצה להאריך אותו או לא.

נציגי הרשות, רוצים להגיב? תתייחסו.

אני אשמח להגיב. שר האוצר הניח על שולחן הוועדה תקנות פטור, תקנות של קבע. נערך כאן דיון. חברי הוועדה המכובדים חשבו שיהיה נכון לבוא לקראת חלק מהגופים שהעלו כאן טענות. אני לא חושבת שנכון לפתוח את זה מחדש עכשיו. דנו ברשת המוגבלת ארוכות, והעמדה שלנו לא השתנתה.

צריך לזכור מה עומד כאן על הכף מהצד השני, הגנה על הציבור, ולא יהיה נכון להאריך את זה בעוד שלוש שנים. אם נסבור שנכון לקבוע תקנות חדשות, שר האוצר יניח תקנות חדשות עם פטורים חדשים. לא צריך עכשיו לפתוח את הדיון מחדש. הבאנו מתווה שהוועדה ביקשה מאיתנו. אנחנו נשמח להיצמד אליו, והרחבנו אותו.

ההשקעה שהחברות צריכות בשביל להוציא רישיון היא של מיליונים. כל חברה וחברה וההסתכלות המשקית, זה המון כסף. לעשות הכל בשביל שבעוד שנתיים תגיעו למסקנה שכן היה מקום לפטור הזה, זה הפסד משני הכיוונים – גם גרמנו לכך שהשירותים יתייקרו ויהיו פחות נוחים ופחות נגישים, וגם בסופו של דבר יהיה פטור.

בסדר גמור. צח, בבקשה.

תסלח לי, צח בורוביץ, חברת הקבינט, מייצג בהקשר זה את "תן ביס". אני חייב להודות שאנחנו נמצאים בתהליך מקצועי מול הרשות לניירות ערך בכל הקשר של בחינת ה-pre-ruling, האם החוק יחול עלינו או לא, ומבחינתנו מקובלים עלינו לחלוטין לוחות הזמנים החדשים.

אנחנו מאמינים שגם נשלים את התהליך לפני כן, ואם תוטל עלינו חובת רישיון, נעמוד גם בלוחות הזמנים האלה. אנחנו מתנהלים בתהליך בהקשר הזה מול הרשות, שהוא מצוין, יעיל ומהיר.

תודה.

עו"ד שי ינובסקי מגולדפרב סליגמן, מייצג את גט טקסי. אני רוצה להתייחס לדברים של אורית לגבי הרציונל שהבנו שקיבלנו, marketplace ברשת המצומצמת, שזה בעצם לערוך בירור עובדתי או משפטי ולבחון האם אנחנו נופלים לתוך החריג של reseller או לנסיבות אחרות שבהן לא חייבים ברישיון.

המצב כרגע הוא שאנחנו צריכים לשכנע את הרשות שהמודל שלנו הוא מודל של reseller. אני לא יודע מה יהיו התוצאות של הדיונים האלה, והרשות עוד לא פרסמה קריטריונים בנוגע למהו reseller.

אני לא יודע מהן הציפיות שלהם, אני כן יודע שיש נסיבות אחרות, וההצעה שרצינו להציע לרשות, כלומר, פטור אחר שמקובל באירופה ויותר מתאים לקריטריונים של marketplaces, ואנחנו רוצים שבתקופה הזאת תינתן לנו האפשרות לדבר עם הרשות על ההצדקות לתת אותו, כמו שנעשה באירופה.

בעצם השאלה היא האם המודל שהמתווה שהוצע מקנה בכלל את האפשרות לחזור לוועדה ולהציג, כי לצורך העניין אנחנו לא יודעים, יש פה אי-ודאות גדולה. יכול להיות שהרבה כן ייכנסו לפטור והרבה לא ייכנסו אליו, והחשש שלנו הוא שנימצא מול שוקת שבורה בעוד שלושה חודשים.

כן.

תלינו את כל יהבינו על איזשהו מודל reseller ואין ודאות.

בסך הכל, לגבי החשש שהעלית עכשיו וגם העלית בפעם הקודמת, הרשת אמרה שהיא תשמח לעשות פינג-פונג והדלת שלנו פתוחה. אנחנו לא נעלמים – בתקווה – ואם תרגישו שהדיון מול הרשות לא ממוצה, אתם תמיד יכולים לפנות אלינו ונקיים דיון בוועדה. זאת אומרת, זה דבר שהוא בהחלט אפשרי.

תודה רבה, אדוני.

עו"ד עידו מלין, משרד גורניצקי, מייצג את חברת נופשונית. דיברתי עם הרשות גם לפני הדיון כאן. לא ייגרם נזק אם נקבע את התאריך ל-21 בדצמבר 2024 במקום התאריך כיום, כדי לאפשר חודשיים מתום תקופת החגים להגיש את הדברים. לא נראה לי ששלושת השבועות האלה יזיקו, בהתחשב בלוחות הזמנים.

אמנם שניכם הצגתם את הדברים בצורה נעימה וחביבה, אבל אף על פי כן אני חושב שהשינוי, לאור הדברים שנידונו כמו שנאמר כאן, הגענו למסקנה – אני לא רואה סיבה ל - - -

אני לא בטוח שהרשות מתנגדת ואני חושב שזה תלוי בזמנים, בהתחשב בכך שאנחנו צריכים עוד לקבל תשובה וצריך להבין שרק אחר כך אפשר להתחיל להכין את התוכנית האסטרטגית כמו שצריך - - -

אנחנו מבינים.

מה עמדת הרשות?

אנחנו לא מתנגדים. לא נתקטנן על שבועיים-שלושה.

31 בדצמבר?

מדובר בין 6 בדצמבר לסוף דצמבר.

אנחנו במצב רוח נדיב היום. בסדר, קיבלתם.

הוועדה יכולה לאשר את תקנה 4א עם השינויים האלה, גם עם השינוי של הטקסט כפי שהוקרא וגם עם שינוי של התאריך, 31 בדצמבר 2024 –

פטור זמני לנותן שירותי תשלום במערכת מקוונת למכירת מוצרים
4א.
חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לחוק לא תחול על מי שנותן שירותי תשלום במסגרת מערכת מקוונת לתיווך בין משלם ובין ספק, שבה מוצעים למכירה מוצרים, וזאת עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).

מי בעד? אין מתנגדים ואין נמנעים –

הצבעה

התקנה אושרה

עוברים ל-4ב.

פטור זמני לנותן שירותי תשלום למועדוני לקוחות
4ב.
חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לחוק לא תחול על מי שמנהל חשבון תשלום ומנפיק אמצעי תשלום הקשור לאותו חשבון תשלום, בין אם הוא סולק את פעולות התשלום שנעשו באותו אמצעי תשלום ובין אם לאו, לעניין שירותי תשלום כאמור הניתנים למועדון לקוחות והחברים בו שבמסגרתו חבר המועדון יכול לקבל הטבות או לרכוש מוצרים מספקים, וזאת עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).

וגם כאן נתקן את התאריך ל-31 בדצמבר. תסבירי, בבקשה.

תקנה 4ב – מדובר בפטור זמני לשלושה חודשים וחצי נוספים לשירותי תשלום שניתנים במסגרת מועדון לקוחות למועדון עצמו או לחברים בו. זה משהו שנידון בוועדה, גם נופשונית העלתה את הטיעונים הללו וגם חבר.

ניתן את הפטור הזמני הזה בתקופה הזאת. ניצור איתם קשר. אני מזכירה שהגופים האלה, חלקם לא היו איתנו בקשר עד לדיון פה בוועדה, ולכן אנחנו פחות מכירים את מודל הפעילות שלהם, ולא יודעים מהי פעילות התשלומים שהם נותנים ללקוחות. נבחן כמובן את הפעילות ואם יש צורך נתייחס אליה.

יש התייחסויות? אין.

ניתן לאשר את תקנה 4ב עם שינוי התאריך.

מי בעד? אין מתנגדים ואין נמנעים. התקנה אושרה יחד עם השינויים שהקראת הרגע.

הצבעה

התקנה אושרה

פטור זמני לנותן שירותי תשלום שהוא מנפיק אמצעי תשלום
4ג.
חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לחוק לא תחול על מי שעוסק בהנפקת אמצעי תשלום שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בהתאם להוראות לפי סעיפים 48(ב) ו־54(ב) לחוק שירותי תשלום, כנוסחן ערב פרסום תקנות אלה בנותנו שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום והנפקת אמצעי תשלום כאמור הקשור לאותו חשבון תשלום, בין אם הוא סולק את פעולות התשלום שנעשו באותו אמצעי תשלום ובין אם לאו, וזאת עד ליום א' בסיון התשפ"ז (6 ביוני 2027).



הגענו לתקנה שמאפשרת שנה נוספת להגשת בקשת רישיון לגופים שנמצאים תחת הפטור מחוק שירותי תשלום הצרכני, אותם תווי שי וקנייה. ואנחנו לפי החלטה של הוועדה נאריך את התקופה שלהם להגשת בקשת הרישיון בשנה נוספת מעבר לשנתיים שניתנו להם בחוק.

תוכלי להסביר את השינויים בנוסח לעומת הנוסח של סעיף 81ד, שהוא למעשה הסעיף שמקנה כיום את השנתיים הנוספות?

דבר ראשון, שונה כאן העניין של "כנוסחן ערב פרסום תקנות אלה" – זה שינוי יותר טכני. בעצם במהות החוק הצרכני פטר את הפעילות הזו בעיקר כפעילות של הנפקה וניהול חשבון תשלום, מכיוון שהגופים האלה גם עוסקים בסליקה של אמצעי התשלום שהם מנפיקים. הפטור ניתן לכל שירותי התשלום שהם נותנים ללקוחות ולמוטבים, גם לבתי העסק.

הפעילות שלהם כולה נמצאת כעת תחת הפטור הזה, מכיוון שהחוק שלנו עוסק בשירותי התשלום הספציפיים הללו, והיה חשוב לנו להבהיר זאת.

כלומר, השינוי בנוסח מבהיר את הטקסט החקיקתי שכתוב כבר עכשיו ב-81ד. זה אותו פטור, פשוט הארכתם אותו בעוד שנה.

כן. הסיבה ששם הפטור ניתן היא חוק צרכני, היחסים שלהם עם המשלם, ופה יש חוק יציבותי שנועד להתמודד עם שירות התשלום. יש כאן התייחסות גם לסליקה, כי שם אין פטור.

באותו סעיף, 81ד, יש שם לאותם הגופים אפשרות להמשיך לפעול כל עוד הם הגישו בקשה לרישיון, והרשות לא הכריעה בבקשה.

נכון. מהסיבה הזו, חלק מהערות הציבור שקיבלנו לעבור עכשיו ל-9ב, בעצם מותר להם - - -

סליחה, אין בפני הוועדה 9ב. אם רוצים להוסיף הוראה, אפשר, אבל אין כעת נוסח כזה.

נכון, סליחה. כן, קיבלנו הערות ציבור לאחר שזה פורסם באתר ועדת הכלכלה. בעצם כל הגופים, כולל אלה שיש להם פטור של שלושה חודשים מהחוק להגיש בקשת רישיון מכיוון שהם פעלו ערב יום התחילה של החוק, ניתנו להם שלושה חודשים להגיש את בקשת הרישיון, והנה הרחבנו את זה עכשיו ויש להם שישה חודשים.

כבר שם, גם לתווי השי ניתנה אפשרות להגיש את הבקשה ולהמשיך בפעילות עד שהרשות תכריע בבקשתם, כלומר תיתן להם רישיון או תחליט שהם לא זכאים לרישיון ותדחה את בקשת הרישיון שלהם.

לכן, בצדק אני חושבת, הם בעצם ביקשו שאותה הוראת מעבר תחול עליהם גם במסגרת התקנות האלה, לא להרע את מצבם, ואנחנו חושבים שנכון לקבל את הבקשה הזו ולכן אנחנו מציעים להוסיף עוד תקנת משנה לתקנה 9 שמדברת על הוראת הוועדה - - -

אנחנו נעשה את זה בסעיף נפרד, כי הוועדה כבר הכריעה את תקנה 9.

עדיף סעיף נפרד. נקרא לו 9א?

כן, לא משנה. אנחנו נמספר אחר כך. אבל במהות, כל הגופים האלה שקיבלו את אותם פטורים זמניים, יכולים להמשיך לפעול כל עוד הם הגישו בקשה לרישיון עד אחד המועדים שנקובים שם לפי העניין, כלומר לצורך העניין עד 31 בדצמבר 2024, אם נתייחס למשל לפטור למועדוני הלקוחות. לצורך העניין, הם יכולים גם להגיש באופן תאורטי גם יום לפני המועד הזה את הבקשה לרישיון?

כל עוד הם עומדים במועד, כן. חשוב מאוד – ושיהיה מובן לכל הגופים שהגיעו הנה, ואנחנו רוצים להבהיר זאת – שהבקשה צריכה להיות מלאה. היא לא צריכה להיות בקשה כדי להגיש ולהמשיך ולהוסיף עד שהיא תהיה שלמה. על הבקשה להיות מלאה להנחת דעתה של הרשות. אי אפשר לעשות תהליך שהוא לא מלא ולהגיד "לכן אני נכנס להוראת המעבר".

זאת גם ההערה שלנו. לא רק שהבקשה תהיה מלאה, גם שתהיה על פניו עמידה בתנאי הסף כדי שלא יהיה מצב שבו גופים כאלה ואחרים יניחו בקשה גם אם היא תהיה מלאה בכל מיני דרכים, ואחר כך נגלה שהם לא עמדו בתנאי הסף וקיבלו פטור לשלוש שנים. העוקצים הללו כבר מוכרים לנו.

הכללים להגשת רישיון כוללים הכל. הם צריכים לעמוד בתנאים ולהגיש לנו את הטפסים בהתאם.

גיא הס, יועץ משפטי של BUY ME אני רוצה במסגרת הזאת גם להזכיר פה את הקונטקסט של הפטור הזה, ההארכה בשלוש שנים, שקיים על מנת שכלל חברות השוברים יבואו בשיח מול הרשות כדי למצוא הסדרה ייעודית, ולכן חשוב לי שהעניין הזה גם ייכנס לפרוטוקול ושלא תהיה פה אמירה בסגנון "ניפגש שוב אחר כך וניתן לכם שלוש שנים להתכונן".

המטרה פה, והיא אמיתית לחלוטין – אני ארשה לעצמי גם לדבר בשם שופרסל, אם זה מקובל עליכם – להגיע להסדרה, לא להעביר את שלוש השנים האלה בכיף.

בהחלט. אני חושב שהדברים גם נאמרו בדיון הקודם.

יש לנו חקיקה ראשית שיש לה רציונלים ותכליות. אנחנו בתוך חוק. אם אתה מדבר על תיקוני חקיקה ראשית זה משהו אחר, אבל הפטור צריך להיות במסגרת החוק, כולל התכליות שלו, כפי שהוצגו בהרחבה גם בדיונים בשנה שעברה.

ברור לחלוטין. כדי שלא נגיע לפה בעוד שלוש שנים, המטרה פה היא ליצור הסדרה ייעודית.

אני רוצה להוסיף למילים של גיא שאנחנו מבקשים הסדרה ייעודית או לצורך העניין כללים ייעודיים במסגרת החוק, אם נהיה מדויקים. חשבנו שהדבר ייאמר בוועדה ואפילו ייקבעו לוחות זמנים לדיוני מעקב של ועדת הכלכלה אודות השיח הזה, ונשמח שיהיה דיון ראשון כבר בפברואר 2025, קצת אחרי אישור התקציב, בכנס החורף הבא, ואפילו לקבוע דיון נוסף בחודש הראשון של כנס הקיץ ב-2025.

נשאיר ליושב-ראש הקבוע של הוועדה, דוד ביטן, קצת שיקול דעת. בסדר גמור. בקשתכם נרשמה.

להקריא את הוראת המעבר בכל זאת עכשיו?

את ההוראה שמאפשרת את המשך הפעילות?

כן, את המשך העיסוק. בדיוק.

הוראת מעבר

מי שנותן שירותי תשלום, כאמור בתקנות 4א עד 4ג, אשר הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי סעיף 5 לחוק עד למועד הנקוב בתקנות האמורות לפי העניין, וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה להנחת דעתה, רשאי להמשיך בעיסוקו שחל עליו הפטור לפי התקנות האמורות, אף שאין בידו רישיון כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו.

כלומר, זה בעצם מאוד דומה להוראה שנקבעה בסעיף 81ד.

נכון.

הוועדה יכולה להצביע גם על תקנה 4ג כפי שהוקראה, וגם על הוראות המעבר המיוחדות האלה בנוסח כפי שהוקרא.

מי בעד? אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצבעה

התקנות אושרו

מוזר שלא ביקשתם לדחות את 6 ביוני ל-30 ביוני.

אם אפשר להוסיף לפרוטוקול, בעקבות הדברים של היועץ המשפטי של BUY ME, שאנחנו כבר פנינו לחברות ומוכנים כמובן לשבת ולדון, לבחון האם נדרשת הסדרה מותאמת, אבל אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, כפי שגם אמר היועץ המשפטי של הוועדה, שאנחנו נמצאים פה בתוך מסגרת חוק שנחקק, חוק קיים, והכל תחת בחינה שלא תהיה כאן אשליה שאולי - - -

אכן כך.

שחובה להביא הסדרה ייעודית. הנושא בבחינת גורמי המקצוע ברשות.

נכון, חד-משמעית. בואו נמשיך.

התקנה הבאה היא תקנה 5 – גילוי נאות, אני מזכיר שהוועדה ביקשה לצמצם את חובות הגילוי.

אני אקריא ואסביר את הצמצום שעשינו.

גילוי נאות
5.
נותן שירותי תשלום הפטור מרישיון לפי תקנות אלו יציין כי הוא פטור מרישיון לפי החוק ולכן הוא אינו מפוקח על ידי רשות ניירות ערך לעניין שירותי התשלום הניתנים על ידו שלגביהם חל הפטור כאמור, בכל אחד מאלה:




1. במקום בו הוא מציע את שירותיו ללקוח ובכלל זה אתר האינטרנט שלו או יישומון שהוא מפעיל, אם ישנם;




1. בפניותיו ללקוח;




1. על גבי אמצעי התשלום, ככל שניתן.



בעקבות הערת הוועדה, הוחלט להוריד את החובה לגילוי נאות ביחס לפטור מרישיון בכל פרסום של הגוף. היא תחול רק במקום שהוא מציע את שירותיו, שזה אתר האינטרנט והאפליקציה בפניות יזומות מצדו ללקוח קיים; ועל גבי אמצעי התשלום, כמו כרטיס תשלום, ככל שקיים.

לילך דחוח, מנהלת רגולציה בשופרסל. מתוך ניסיון, "בפניותיו ללקוח", למרות שזה פחות רלוונטי אלינו רק ברמה המשפטית, אבל רחב מאוד. אמרה פה רוני "בפניות יזומות ללקוח". צריך לצמצם גם את זה. יש הרבה פניות ללקוח לפעמים שהן לא בהכרח מחייבות שבכל פנייה זה ייעשה. אנחנו מכירים פשוט המון תובנות ייצוגיות שמגיעות על הרקע הזה. יכול להיות שצריך להגדיר את זה לפנייה שהיא - - -

אולי פנייה שיווקית?

או פנייה שהיא לצורך התקשרות, כדי להציע משהו. "פניות ללקוח" זה פשוט רחב מדי.

אני מסכים, מקבל את ההיגיון הזה.

נושא הגילוי הנאות הוא לא רק אכיפתי בהיבט של המנהל התקין. אנחנו מדברים על אכיפה אזרחית. במועצה לצרכנות יש יחידה שעוסקת בהטעיה בפרסום, וכל נושא ההטעיה הצרכנית הוא מאוד נפוץ. בכל מקום שבו נפתח פתח, הוא מתרחב לאורך הזמן.

אני לא חושבת שיש מקום לצמצם את הנושא של הגילוי הנאות, להפך; זאת הדרך של הצרכן להתמודד עם שקיפות של מי שעומד מולו, ועם מי שהוא עושה עסק ולמי שהוא נותן את הכסף שלו.

אנחנו מסכימים, לכן הסעיף הזה קיים.

אבל הוא מצומצם.

אני לא חושב שהוא מצומצם. אני חושב שהוא מאוזן בנקודה שהוא מעיד על היגיון ולא - - -

אבל הדרך שלנו לבדוק את זה - - -

תמיד אפשר להצדיק רגולציה. תמיד יש בכך היגיון. בסופו של דבר, צריך לאזן את זה באיזושהי נקודה שלוקחת את הכל בחשבון ודואגת גם ללקוחות, אבל גם לא הופכת את זה למשהו שהוא דרקוני ובלתי ניתן ולא הגיוני. אני חושב שהנוסח הנוכחי, ואני מקבל את הבקשה לתיקון פה שהוצגה לפני כן על ידי שופרסל, הוא בסך הכל סביר והגיוני.

הגילוי הנאות מצמצם את הפער בין מה שהעוסק יודע לבין מה שהצרכן יודע, ולכן צמצום שלו הוא צמצום הידע לצרכן, שהוא הנפגע בדרך כלל.

איפה את רואה את הצמצום? באיזו נקודה?

ברגע שקבעו רשימה סגורה היכן הגילוי הנאות יבוא לידי ביטוי, צמצמו את זה. ברגע שזה פתוח, בכל מקום שיוצאים בפרסום – אם בטלוויזיה, אם באינטרנט, אם החברה רוצה לשווק את עצמה על פרסומת על האוטובוס כמו בעישון, שיש את הדיסקליימר למטה, אין שום סיבה שאותה חברה שמשווקת את עצמה לא תציין את זה לצרכן, שיידע עם מי הוא מתעסק בסוף.

בסדר. כן, בבקשה.

לאור מה שאמרנו בדיונים הקודמים על אי-הוודאות של מה שיקרה בעתיד, אם אפשר שיהיה תיקון שמגדיר את חובת הגילוי הנאות על מי שפטור באופן קבוע. יש פה חברות שיש להן חצי שנה עד ל-31 בדצמבר 2024, לנו יש שלוש שנים, שבהן אנחנו מקיימים את השיח האם לפטור אותן או לא, ויש ליצור את הוודאות הזאת עבור אותן חברות. הן כבר עכשיו צריכות ליצור את הפרסום הזה, לדעתי שווה - - -

אתה אומר שבעצם לא הפטורים הזמניים אלא הקבועים שהוועדה - - -

נכון. מי שיש לו פטור באופן קבוע, הוא צריך - - -

לא, אבל יש פטור שהוא ארוך טווח, כלומר פטור של תקנה 4ג, הנפקת אמצעי תשלום. אני מבין את הטענה לגבי התקופות המאוד קצרות, אבל לגבי תקופה ארוכה כל כך, הצרכן כן צריך לדעת שאותו גוף לא מפוקח על פי חוק.

אני אגיד איפה זה פוגש אותי ואת -BUY ME. יש לנו למשל כרטיסים פלסטיים – האם אני עכשיו צריך לזרוק את כל הכרטיסים שלנו ולהתחיל את זה? לא. צריך תקופת מעבר שהיא סבירה. אתם אומרים ששלוש שנים זה יותר מדי, אני מבין. בואו ניצור תקופה שבה - - -

אם אני מבין אותך נכון, אתה מדבר על הוראת תחולה. כלומר, אתה מבקש שההוראות החדשות יחולו על אמצעי התשלום שהונפקו מיום מסוים.

בדיוק. זה הגיוני גם כשעושים תיקונים - - - ממועד ההנפקה.

אנחנו חושבים - - - לכתוב את זה לדעתנו. בסופו של דבר, בכרטיסים שכבר הונפקו ויצאו החוצה ברור שהגילוי הנאות לא יחול עליהם. אנחנו לא חושבים שיש כאן בעיה מהבחינה הזאת.

אנחנו מכירים את עורכי הדין שעובדים קשה מאוד כדי שזה כן - - -

אני חושב שכן כדאי לנסות להבהיר את זה.

אם הייתה לו חובת גילוי, על פניו זה יכול לחול גם על אותם - - - משהו אחר.

אנחנו מתחברים למה שאמר גם היועץ המשפטי של הוועדה. לפחות אלה שעד 31 בדצמבר - - - א', אני מצטרף למה שאמר עו"ד גיא הס בנוגע לכללי, ובטח לגבי מוצרים חדשים, אבל ודאי שלגבי הזמנים של חצי השנה, אין שום סיבה כרגע להתחיל לעשות פרסומים למשך חצי שנה, שיבטלו או לא יבטלו, זה יבלבל את הצרכנים ואת הגופים וייצור עומס רגולטורי מיותר. אני מדבר על 4א ו-4ב קודם כל.

יש כאן כמה דרכים שבהן אותו עוסק אמור לתת את הגילוי הנאות, למשל באתר אינטרנט שהוא מכיר בפנייה שיווקית. השאלה היא אם זה כזה עומס. על גבי אמצעי התשלום אני מבין שזה עלול לגרום לכך שיצטרכו להחליף - - - שבאמת לא סביר.

אבל יש פה שאלה בסופו של דבר שתידון מבחינת כל ה-pre-ruling ומה שמגישים לרשות. אין סיבה שבחצי השנה הזאת ייעשו פה מאמץ, פרסום ושאלות של לקוחות, ולא ברור מה יקרה. זה לא בריא לא לציבור ולא לחברות.

נטע דורפמן, WOLT. לגבי marketplaces, אני מזכירה שהפטור הזה עד סוף דצמבר נועד כדי לבחון אם בכלל נותנים שירותי תשלום, ולכן יש פה בעיה מעיקרה להחיל את הפרסום. כך אנחנו מבקשים שלא יהיה צורך בפרסום לפטור של ה-marketplaces.

השאלה היא מה הנטל הגדול בלכתוב באתר - - - את חובת הגילוי - - -

הבלבול.

מלכתחילה הסיבה שיש דחייה היא כדי שאפשר לבחון האם בכלל - - -

אני יודע, הייתי בדיונים ואני יודע מה סיבת הפטור. אני שואל עכשיו מבחינת הנטל - - -

מבחינתכם, מה הנטל.

- - - האם לכתוב ברמה מצומצמת את חובת הגילוי לתקופה הזאת רק באתר או באפליקציה?

המשמעות היא שגוף שבוחן אם הוא בכלל נותן שירותי תשלום צריך להגיד שהוא נותן שירותי תשלום ופטור מהם. יש פה לופ פנימי.

לא, הוא פטור לפי תקנות שאושרו בכנסת.

כן, אבל אם בסוף יסתבר שהוא בכלל לא נותן שירותי תשלום, הפטור ניתן למען הזהירות. למעשה, הוא בעצם לא פעל לפי הפטור, ואם הוא כן צריך להגיש בקשת רישיון, באמת היה פטור. בדיעבד יהיה אפשר לדעת אחרי - - -

אבל אם אני כצרכן נכנס לאתר כזה, לא כדאי שאני אדע שבתקופה הזאת של החצי שנה אותו גוף הוא פטור - - -

כשאדם נכנס ל-marketplace, בדרך כלל השירות ניתן לבתי העסק, אם יש פה שירות ובכלל לבית העסק, אנחנו מדברים על מודל של reseller , הוא לא לצרכן. הצרכן ישתמש בכרטיס האשראי שלו. נותן שירותי התשלום שלו זה חברת כרטיסי האשראי. ההגנה פה לא באמת נדרשת כשמדובר ב-marketplace.

מהי עמדת הרשות?

נתחיל מכך שכבר עכשיו יש ארבעה חודשים לגופים הפעילים לסעיף גילוי הנאות. זה כבר מופיע בנוסח הראשוני שהיה של הטקסט. אבל לצורך העניין, מכיוון שמדובר רק בחודשיים נוספים, אנחנו יכולים לקבל את הבקשה הזו ולהאריך את התקופה לשישה חודשים, כלומר עד למועד שקבוע שהם צריכים להגיש את בקשת הרישיון.

נצא להפסקה של רבע שעה ונחזור. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:38 ונתחדשה בשעה 10:55.)

כמעט צהריים טובים. אנחנו ממשיכים. בבקשה, חברינו מהרשות.

בעקבות ההערות שנשמעו פה, אני אקריא כמה שינויים שעשינו בסעיף הגילוי הנאות, תקנה 5. חשבתם ש"בפניותיו ללקוחות" היה רחב מדי, ואנחנו מציעים – "בפניות ללקוח בקשר לשירותי התשלום".

אבל זה פותר את הבעיה?

לא.

אני גם חושב שלא.

זה עדיין לא נוגע. בסוף הפעילות, נראה את זה אצל BUY ME, היא תמיד נוגעת לשוברים, ובכל פנייה שלי אליו אני צריך להתחיל שיחת - - -

ואם ינוסח "בפניותיו השיווקיות"?

לא מספיק טוב, כי יכול להיות שיש פנייה ללקוח שהיא לא שיווקית. נגיד שרוצים לעדכן אותו בשינוי עמלה. זו לא פנייה שיווקית, אלא פטור בשינוי עמלה לצורך עדכון. בפנייה כזאת גם היינו רוצים שיהיה ברור - - -

אנחנו חשבנו על פניות עיקריות, שלא תידרש - - -

אני חושב שעיקריות זה לא מספיק.

יהיו המון תביעות ייצוגיות, וחבל, זו לא המטרה. אנחנו מפספסים את העיקר.

יש לכם הצעה?

יש הגדרה של פנייה שיווקית שהיא פנייה טלפונית יזומה כבר בחוק הגנת הצרכן, שגם היא אגב כאב ראש, אני אומר את האמת.

לא באנו לפתור לכם את כאב הראש. אנחנו רוצים לצמצם אותו.

שאף אחד לא יחשוב שזה דבר שהוא - - - הוא כאב ראש בפני עצמו, אבל אני חושבת שהוא יחסית מצמצם כי הוא מגדיר שזו פנייה טלפונית יזומה - - -

לא רק טלפונית. אם אתה צרכן, הסעיף שם מתייחס למכר מרחוק - - -

הוא מתייחס לכך שזאת פנייה יזומה של העסק במטרה לבצע מכירה או להציע משהו. אם זה נמצא באתר וגם באמצעי התשלום עצמו, לא חייבים שכל פנייה היא כזו. בסוף הציבור יפגין שהגוף פטור.

כמו שאורית אמרה, פנייה שיווקית לא תכלול למשל הודעה על שינוי בעמלות, על חוסר יכולת- - -

אם זו גם פנייה שיווקית וגם פנייה לגבי שינוי בתנאי מתן השירות ללקוח?

יותר טוב.

מקובל על כולנו?

פנייה שיווקית בהגדרה היא גם פרסום? נגיד בטלוויזיה - - -

לא. פרסום כבר ירד.

- - -

תחזור בבקשה על מה שהצעת.

אני מציע בפסקה (2) – "פנייה שיווקית" או "פנייה לגבי שינוי בתנאי מתן השירות ללקוח".

נשמע לי בסדר. כן, צח?

צח בורוביץ, הפעם בכובע כישראכרט. ישראכרט מפעילה את כרטיסי העמותות, שוברי מזון, ובמקרה הזה באמת אין לנו בעיה להוסיף את ההערה הזו על גבי הכרטיסים עצמם. מבחינת פרסום אין פה בעיה, כי הגופים האלה לא באמת מפרסמים, השאלה היא בנושא של הפניות, איזו חובה תחול עליהם.

זאת אומרת, אני מנסה לחשוב איזו עמותה שמופעלת על ידי מתנדבים וכן הלאה תצטרך לפנות לנזקקים ולומר להם שהגוף אינו מפוקח? איך אתם רואים את זה קורה?

מה הפניות שאתם עושים לאותם - - -

אני לא יודע. אני מניח שיש אינטראקציה בין העמותות שמספקות את הכרטיסים האלה לבין האנשים שבאים וצורכים אותם.

אני לא יודעת. אם יש מכתב שמגיע עם הכרטיס, בכרטיס עצמו בוודאי שצריך להיות. אם יש מכתב נלווה, שיהיה - - - במכתב הנלווה.

במחשבה נוספת, יכול להיות שצריך לשקול בכלל להחריג את תקנה 4 שנוגעת למתן שירותי תשלום באמצעות גוף ממשלתי או עמותה. יכול להיות אולי שזה לא רלוונטי לעניין הגילוי הנאות.

דיברנו עם העמותות על כך. הן לא חשו צורך בפטור שכזה, אבל מבחינתנו אנחנו לא רואים גם עניין ציבורי.

נחריג, בסדר.

אולי זו לא הרישא.

מה היה הנוסח?

נכתוב בתקנה 5 שהוראות תקנה זו לא יחולו על נותן שירותי תשלום שפטור לפי תקנה 4.

אני אגיע ל-(3), לגבי אמצעי התשלום ככל שניתן – הייתה לנו טענה שיש אמצעי תשלום שכבר הונפקו, ונוסיף בסיפא שהונפק לאחר יום 31 בדצמבר 2024?

בסדר.

למה?

ליצור דיפרנציאציה. מחר בבוקר כולם צריכים להכניס את זה לאתר, מחר בבוקר - - -

זה לא מחר בבוקר.

אבל שוברים שהנפקתי בעבר, אני - - -

יש עוד חצי שנה. שוברים חדשים שאתה מנפיק, בעוד חצי שנה כבר יהיו עם הכיתוב.

- - -

עוד נקודה שאני לא בטוח שחידדנו, לעניין תחולת הוראות הגילוי הנאות על הפטורים הזמניים.

עוד לא הגענו אליה.

יכול להיות שזה פוטר בכלל, כי אם הוועדה מקבלת את העיקרון שלפיו הפטורים הזמניים שקבועים בתקנה 4א ו-4ב שבעצם הם פטורים לתקופה קצרה מאוד, לא יחולו עליהם הוראות הגילוי הנאות, אני חושב שזה כן נותן מענה.

נכון, אבל עדיין - - -

- - -

בואו רגע נעשה סדר בעניין הזה. קודם כל, אם הוועדה מקבלת, נחריג בכלל את הפטורים הזמניים מתחולת תקנה 5. כלומר, גוף שפטור לפי תקנות 4א ו-4ב יהיה פטור מגילוי נאות. עכשיו אפשר לדבר על אמצעי התשלום.

מה לגבי 4ג?

לגבי 4ג, אני חושב שצריך לתת מענה לגופים שיש להם פטור ארוך טווח עד 6 ביוני 2027. לגבי תחולת ההוראה הזאת ביחס לאמצעי תשלום צריך לקבוע - - - ממתי שהונפקו, מאיזה יום ואילך, כדי לא להחיל את זה על אמצעי תשלום או על תווים, על כרטיסים נטענים קיימים. נכון?

נכון. רצינו להוסיף "שהונפקו לאחר יום 31 בדצמבר 2024", כלומר חצי שנה.

כן, אבל נגיד בפניות ללקוח - - -

מדברים כרגע על אמצעי התשלום.

מדובר רק בסעיף (3) –




(3) על גבי אמצעי התשלום, ככל שניתן, שהונפק לאחר יום 31 בדצמבר 2024.

יש כאן הוראות שמדברות על פניות שיווקיות ללקוח ועל שינוי תנאי שירות. האם החל ממחר כל שיחה - - -

ארבעה חודשים כבר קבועים בתקנות, אני מזכירה. בסעיף התחילה כתוב –

תחילה
8.
(2) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתה של תקנה 5 ביום ב' באב התשפ"ד (6 באוגוסט 2024).

השאלה היא אם יכול להיות שלגבי הגופים האלה צריך לקבוע מועד תחילה נדחית ארוך יותר.

- - - כדי שתהיה התלכדות מועדים, הגילוי הנאות יחול בעוד חצי שנה בכל הרבדים של הגילוי.

רק לגבי הגופים שהוספנו עכשיו, רק לגבי 4ג.

כן. בעצם תקבלו חודשיים נוספים על גבי מה שכבר הוצע בתקנות המקוריות.

תוכלי לחזור על התאריך? כלומר חובת הגילוי לגבי תקנה 4ג? מה התאריך במקום 6 באוגוסט?

31 בדצמבר 2024.

בעצם תחול על אמצעי תשלום שהונפקו לאחר המועד הזה.

נכון, ואז יש התלכדות של התאריכים, הכל מיושר.

יופי. אם אין הערות, נצביע.

כן. אני אחזור על ההוראות כדי שיהיה ברור, ותתקנו או תשלימו אותי אם השמטתי הוראה. בתקנה 5 בפסקה (2) אנחנו מתקנים –

במקום –




(2) בפניותיו ללקוח;


נכתוב –




(2) פנייה שיווקית ופנייה לגבי שינוי בתנאי מתן השירות ללקוח;



לגבי גופים שפטורים לפי תקנה 4א ו-4ב – הם יהיו פטורים לגמרי מתחולת תקנה 5.

לגבי תקנה 4ג – חובת הגילוי תיכנס לתוקפה לגבי הגופים האלה ב-31 בדצמבר 2024.

החובה לעניין אמצעי התשלום, כאמור, בפסקה (3) – תחול לגבי אמצעי התשלום שהונפקו לאחר מועד זה, לאחר 31 בדצמבר 2024.

אנחנו מחריגים מתחולת תקנה 5 את העמותות וגופים ממשלתיים שנותנים שירותי תשלום, בכפוף לכל התנאים שקבענו בדיון הקודם.

מי בעד? אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה

הסעיף אושר

סיימנו, יופי. אני רוצה לומר תודה רבה לכל מי שהשתתף בדיון. על אף שהיו פה מחלוקות קשות, אני חושב שבסך הכל הגענו למשהו שהוא טוב ומאוזן. אני רוצה להודות לאנשי הרשות על עבודה קשובה ומקצועית, נכונה לשינויים, והלוואי שרגולטורים נוספים ילמדו מכם בהקשר הזה.

בסופו של דבר, ההצעה של התהליך הזה תהיה חוק טוב שפותח את שוק הבנקאות לתחרות, זאת המטרה העיקרית, והדבר הזה יקרה. אזרחי ישראל יוכלו ליהנות מתחרות במוצרים פיננסיים, וזה חשוב מאוד גם בהורדת יוקר המחיה לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:07.