פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לפיקוח על משק המים
18/06/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 8
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לפיקוח על משק המים
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 12:00

ייצוא טכנולוגיות מים ישראליות כהזדמנות כלכלית או מדינית

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר

אמיר שפרלינג - מנהל תחום כלכלה, משרד האנרגיה והתשתיות

רונית כהן - מנהלת תחום בכירה,קופות גמל ברשות המסים, משרד האוצר

ליהי צלאל - רפרנטית מים והגנ"ס באג"ת, משרד האוצר

גלית אבר הררי - מנהלת תחום הדרכה חול, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ליאור כוכבי - התאחדות התעשיינים

אורי שבת - מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה, רשות המים

ברק גרבר - מנהל יחידה עסקית, חברת "מקורות"

עידית חנוכה

רויטל יפרח



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
ייצוא טכנולוגיות מים ישראליות כהזדמנות כלכלית או מדינית

שלום לכולם. אנחנו פותחים בדיון של ועדת המשנה של ועדת הכלכלה שעוסקת בפיקוח על משק המים. הנושא העיקרי של הדיון היום זה ייצור טכנולוגיות מים ישראליות כהזדמנות כלכלית או מדינית. זה בעקבות הכרזות שיצאו ממשרד האנרגיה וגם בגלל חשיבות הנושא.

לפני שנתמקד בנושא שהוגדר כאן לדיון, אני אשמח אם משרד האוצר ישלים קצת את חובותיו לשאלות שהיו לנו בדיון הקודם על חוק התלמ"ת ולא כל-כך ידעתם לענות איפה זה עומד ולמה זה תקוע ולמה זה לא מתקדם. אז אשמח אם תתייחסו בקצרה לכך, ואחר-כך נעבור לנושא העיקרי של הדיון.

אין בעיה, אני אתייחס. אני מאגף תקציבים. מהבדיקה שערכנו במסגרת קידום החוק, לא היו הסכמות בין כלל הגורמים. חלק מהסוגיות הן הסוגיות התקציביות וחלק מהסוגיות היו סוגיות אמתיות. וכמו שציינתי בוועדה הקודמת, בשנה שעברה, במהלך גיבוש סדר העדיפויות של המשרד בדרישות התקציב, לא הגיעו אלינו דרישות שקשורות בקידום החוק. כמובן שככל שהמשרד להגנת הסביבה יקדם את החוק ויציג בפנינו את הדרישות הרלוונטיות והעדכניות, אנחנו נידרש לשאלה בנוגע להקצאת המקורות ו - - -

יש הרי החלטת ממשלה בתוקף, נכון? דיברנו על זה פה בדיון הקודם, שמחייבת את כלל משרדי הממשלה, בין השאר את משרד האוצר. החלטת ממשלה מחייבת כללי חקיקה, זה לא שזה לשיקול דעת – כן או לא. לכן אני שוב תוהה מה המאמצים שאתם עושים יחד עם המשרד להגנת הסביבה לקיום ההנחיה של החלטת הממשלה הזאת? היא תוקפה מחדש כמה פעמים, כולל גם יחסית ללפני כמה שנים אחרונות.

אנחנו נדון בכך עם המשרד להגנת הסביבה. הם לא נמצאים אז אני לא יכולה לדבר בשמם אבל אנחנו - -

הם רוצים את החוק הזה, הם היו פה בדיון.

- - וככה אנחנו נוכל להתקדם בנושא על-מנת לסיים את החלטת הממשלה.

אז אני מבקש כבר מראש שבמפגש הבא של ועדת המשנה, לא משנה באיזה נושא הוא יהיה ומתי, אתם תדווחו לנו איך התקדם עם המשרד להגנת הסביבה ביישום של החלטת הממשלה הזאת.

בסדר.

תודה רבה.

עכשיו אנחנו עוברים לנושא המרכזי. אגיד כמה דברי הקדמה ואז נעבור לנציגי המשרדים הרלוונטיים וגם נשאל כמה משרדים לא נמצאים פה למרות שהיו אמורים לשלוח נציג.

משק המים במדינת ישראל, למרות הבעיות שיש בו שדורשות עוד טיפול, נחשב מבחינה טכנולוגית ומבחינת הביצועים שלו, הוא אולי בין הכי טובים בעולם. לא מעט דברים שמאפיינים אותנו כמו אחוז שימוש חוזר במים מושבים – הוא אחוז חסר תקדים. אין מדינה בעולם שמתקרבת לאחוזים כפי שזה קורה בישראל. אחוז פתרון למים בחקלאות, שכ-50% מגיע בדרך הזאת, הוא גם חסר תקדים נדמה לי. טכנולוגיות שונות שפותחו פה, מטכנולוגיות השקיה עד לטכנולוגיות מעקב אחרי אובדן המים – מדינת ישראל הצליחה ממשק מים שהיה במצב מאוד בעייתי, עם אחוזי אובדן יחסית גדולים, להגיע לאחוזים מאוד יפים, בין השאר גם באמצעות שימוש בטכנולוגיות. ולכן, בכל מיני תפקידים שהייתי בהם גם ראיתי שזה גם השם שיש לנו כמדינה, סוג של מעצמה בתחום המים, מעצמה טכנולוגית. ראיתי את זה גם כשעבדתי במשרד החוץ וראיתי גם במשרד להגנת הסביבה, גם כשהייתי יושב-ראש ועדות שרים משותפות עם לא מעט מדינות, הנושא הזה כל הזמן עלה מצד השותפים שלנו בעולם – אנחנו מאוד מאוד מעריכים את ההישגים שלכם בתחום המים, ואנחנו רוצים לקנות טכנולוגיות, ללמוד טכנולוגיות, לשתף אתכם פעולה בתחום הזה, ובהחלט אני תמיד ראיתי שיש פה שתי הזדמנויות – גם הזדמנות כלכלית משמעותית למדינת ישראל, כי זה יכול להפוך לענף מאוד מאוד משמעותי בהכנסות לכלכלת המדינה מבחינת ייצור טכנולוגיות מים ישראליות, וגם הזדמנויות מדיניות. הרבה פעמים יש לנו סוג של מנוף או גזר שיכול להביא לפרויקטים חשובים למדינות שונות שבשבילן נושא המים הוא סוגיה אקוטית, והטכנולוגיות שלנו יכולות מאוד לעזור להן, והן רואות בזה נושא שהוא מאוד גבוה בסדר העדיפויות באותן המדינות, וזה יכול להשפיע אפילו על העמדות של המדינות האלה כולל גם בפורומים בינלאומיים, עד כדי הצבעות במועצת הביטחון – גם באירועים כאלה יצא לי לקחת חלק, של מדינות שסייענו להן בטכנולוגיות בתחום משק המים שלהן, וברגעי מבחן הן עמדו לצדנו בהצבעות קריטיות במועצת הביטחון.

אז יש פה כלי שהוא מאוד חשוב גם כהזדמנות כלכלית וגם כהזדמנות מדינית. כמובן, כמו כל כלי, הוא תמיד צריך דחיפה וסיוע וקשרים נכונים. למשל, יש לא מעט מדינות שבהן יש בעיות במשק המים, כאלה או אחרות, ומחסור במים, בטח לאור שינויי האקלים שיש ושינויים שמתרחשים במקומות שונים בעולם, והמדינות האלה בנויות בצורה הירארכית, שונה ממה שמדינת ישראל בנויה. העולם העסקי שם לא מייצר שותפויות ללא ברכה מינימלית ואיזו שהיא מטריה מדינתית. לא חסר מדינות כאלה, ממדינות גדולות מאוד כמו סין והודו וגם מדינות אחרות כמו מדינות במרכז אסיה ומדינות באפריקה, שהעולם מסתכל מלמעלה, מהממשלה, עם איזה שהוא מסר שכדאי לשתף פעולה, אז הוא שומר מרחק. ולכן, פה פעילות של ממשלה ופעילות של מדינה יכולה לבנות פלטפורמה או מטריה, שאחר-כך נכנס לתוכה נכנס העולם העסקי ומייצר כבר את שיתופי הפעולה בתחומים האלה.

ישנם עוד כלים נוספים שמדינה יכולה לסייע כמו למשל לקידום טכנולוגיות חדשניות, שזה סוג של לתת תיעדוף במסגרת רשות החדשנות ובכלים אחרים שיש לה לקידום סטארט-אפים בנושא הזה של טכנולוגיות מים, כדי שלא נדרוך במקום אלא נמשיך לשמור גם בעתיד על המעמד המיוחד הזה שיש לנו, סוג של מעצמה טכנולוגית בתחום המים.

ולכן, מאוד שמחתי כשראיתי שלאחרונה שר האנרגיה, יחסית סמוך לכניסתו לתפקיד, יצא ביוזמה, נדמה לי בתקשורת, שמשרד האנרגיה בראשותו מוביל עכשיו תכנית חדשה בתחום הזה, לייצור טכנולוגיות מים ישראליות.

ביקשתי לקיים את הדיון הזה לשמוע ממשרד האנרגיה, איך בדיוק הוא רואה את התכנית הזאת, מה התכנית שפורסמה ומה בדיוק המרכיבים שלה, מה הממשקים עם כל הגורמים הרלוונטיים, כמובן משרד האוצר ומשרד החוץ ומשרד הכלכלה במסגרת מכון הייצוא, שמן הסתם, אם הבנתי פה, הוא עד כדי כך רלוונטי, שמשרד החוץ ומשרד הכלכלה לא טרחו לשלוח נציגים וזה די מדהים, אני חייב להגיד. כדאי שייצא מכתב מיוחד לשני המשרדים האלה עם הערה חריפה על הדבר הזה, עם העתקים לשרים הרלוונטיים. אני לא חושב שזה תקין, וזה שני משרדים שיש להם רלוונטיות ישירה לנושא הזה, לא פחות אפילו ממשרד האנרגיה. אז חבל מאוד שזה מה שהם בחרו, זה כנראה מעיד על איזה שהוא יחס לנושא הזה ועל סדר העדיפויות.

שוב, אני מציע שהיות ומשרד האנרגיה יצא בפרסום יזום שיש לו תכנית שהוא מקדם והוא נותן לה תיעדוף גבוה, נשמע את משרד האנרגיה והתשתיות ואחר-כך נשמע שחקנים אחרים שיתייחסו לזה. בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לציין באופן כללי שהתחום הזה של הייצוא, זה לא התחום העיקרי של המשרד עד כה, זה יותר בתחום של מכון הייצוא - -

אמרתי, משרד הכלכלה.

מה שכן, באמצעות המדען הראשי, אנחנו פועלים בשנים האחרונות יותר במסלול של פרויקטי הזנק בתחום טכנולוגיות המים ויש כל מיני קריטריונים שמאשרים לכל מיני פרויקטים שעומדים בקריטריונים מסוימים מענק מסוים, עד 50% מסכום העלות אבל זה יותר בנושא של פיתוח טכנולוגיות ראשוניות, זה לא משהו שקשור ל - -

לא, אבל עוד פעם – אני ראיתי פרסום על תכנית יזומה, שגם שר האנרגיה מדבר שם בקולו על כך שהוא מוביל עכשיו תכנית חדשה לייצוא טכנולוגיות מים ישראליות, שפותחה בהובלתו במשרד האנרגיה. אני מכיר שיש משרד אנרגיה אחד במדינת ישראל, אין שניים, ויש שר אחד ואין שניים. ולכן אחת ממטרות הדיון הזה הייתה להבין יותר לעומק מה הם מרכיבי אותה תכנית ששר האנרגיה הודיע עליה? כי אתה מסביר לי שאין כלום, אז שר האנרגיה שיווק תכנית שאין בה כלום? לא יעלה על הדעת.

אמרתי שיש רעיונות לקדם את הנושא. מה שכן אנחנו עושים בימים האחרונים, זה מנסים לקדם דווקא את הנושא של הפרויקט המוביל, שהיה לפני הרבה שנים והוא מוביל חיבור בין הים התיכון לים המלח. בעבר, לפני מספר שנים די רב - -

אבל לא לזה התכוון שר האנרגיה וגם לא לזה אני התכוונתי. זה פרויקט בינלאומי גדול, זה נכון, יש לו צדדים בעד ונגד אבל שוב, יכול להיות שיש לי בעיות בהבנת הנקרא אבל חשבתי שהפרסום היה מאוד מאוד ברור. שר האנרגיה אמר: אנחנו מעצמה בתחום טכנולוגיית המים, יש לנו הרבה פיתוחים טכנולוגיים ולכן אני שם עכשיו מאוד גבוה בסדר העדיפויות של המשרד את קידום התכנית שהכנו – הוא דיבר על זה כעובדה קיימת, לייצוא של טכנולוגיות המים האלה והסביר כמה זה חשוב. אז אני שואל: מה התכנית שהשר התכוון אליה?

לי אין תכנית ברורה כרגע, למה בדיוק הוא התכוון. אני אומר שעיקר - -

אתה מייצג פה את המשרד. אני מניח שאם אין לך אז אין למשרד.

אני אומר שעיקר הפעילות הייתה מה שציינתי כרגע. יש גם פעילות שמתבצעת על-ידי "מקורות", שזה - -

אנחנו תכף נשמע את "מקורות". אני יודע ש"מקורות" פעילים בתחום הזה כי יצא לי לעבוד מולם, בין השאר גם נשוחח על הנושא הזה. לא במקרה התעקשתי להזמין אותם לכאן כי אני יודע שיש להם מה לתרום לדיון, גם מניסיונות מוצלחים וגם מניסיונות פחות מוצלחים. אבל בכל זאת, אני רוצה לשמוע מכם כי אני חייב להגיד שאני נשארתי בתמיהה גדולה כי מצד אחד, יש הצהרה פומבית של השר שיש תכנית מוכנה והוא מייחס לה סדר עדיפויות גבוה. ומצד שני, אתה בא לפה כאיש מקצוע של המשרד ואומר: אין לנו כזאת תכנית. יש אולי כל מיני רעיונות, אולי דברים שאנחנו עושים בתמיכה בטכנולוגיות וזה לאו דווקא קשור לייצוא, במסגרת המדען הראשי שיש את זה בכל משרד ממשלתי, זה לא משהו חריג או ייחודי. אז אני לא יודע איך להפגיש את שתי העובדות האלה. אני חושב שעבר כבר זמן מאז אותו פרסום של השר, ולכן גם אם הפרסום היה בשלב מתקדם של הכנת תכניות והן עוד לא הושלמו, מן הסתם עבר מספיק זמן. אם במשרד לא יודעים על זה, אז - -

אמרתי שיש רעיונות שחושבים עליהם.

לא, השר דיבר על תכנית סדורה. יש תכנית סדורה או אין תכנית סדורה?

כרגע לא ידוע לנו על תכנית סדורה.

אוקי, אז למשרד לא ידוע על תכנית סדורה, זה מעניין. ומה הרעיונות שיש?

בתחום הזה שציינתי, בעיקר דרך המדען הראשי. מעבר לזה - -

אבל זה לא קשור לייצוא, זה קשור לעידוד – מה שציינת עם המדען הראשי, ושוב, זה קיים כמעט בכל משרד ממשלתי במדינת ישראל, זה עידוד פיתוחים טכנולוגיים-מדעיים שרלוונטיים לתחומו של המשרד.

נכון. אבל אני אומר שהפיתוחים האלה מתבצעים דרך המדען הראשי.

ברור, נכון, אבל זה לא קשור לייצוא. זה קשור אולי ברמה מסוימת למה שאמרתי, כעידוד פיתוח טכנולוגיות חדשות. אגב, מה ההיקף של הסיוע התקציבי בתחום המים לנושא הזה שנתי?

מדובר בערך על 20,30 מיליון לכל מיני פרויקטים.

רק בתחום המים 20,30 מיליון?

בתחום המים, בתחום טכנולוגיית הזנק וחממות טכנולוגיות שמשתתפים ודברים כאלה.

לא, אבל משרד האנרגיה עוסק במספר תחומים חוץ ממים, הוא עוסק בחשמל ובגז. 20,30 מיליון זה רק לתחום המים או שזה לכל התחומים שבאחריות המדען הראשי של משרד האנרגיה?

לכל התחומים. המים היו בהיקף נמוך מזה - -

אז כמה היו המים?

היו בסך הכל חמישה, שישה פרויקטי הזנק בשנתיים האחרונות, שנותנים להם משהו כמו מיליון, מיליון וחצי, עד 50% מהעלות שלהם כמענק אם הם עומדים בכל הקריטריונים - -

בתחום המים אתה מתכוון.

- - עד היום. אני אומר שאפשר לתת לזה עדיפות יותר גדולה.

אבל כרגע עוד אין החלטה לתת לזה עדיפות יותר גדולה?

לא. לא ידוע לי.

אז למעשה, מה שיש לנו, אתה אומר חמישה פרויקטים – זה מיליון לכל פרויקט?

זה תלוי בסוג הפרויקט.

בממוצע.

כן, מיליון, מיליון וחצי בממוצע.

זאת אומרת שאנחנו מדברים בסיוע השנתי בהיקף של חמישה עד שבעה מיליון שקל.

כן, פחות או יותר.

קשה לי לראות בזה, אני מכיר את המספרים הממשלתיים. קשה לראות תכנית בסדר עדיפויות גבוה לייצוא של טכנולוגיות מים ישראליות. זה לא נראה לי פוגש את מה שהשר דיבר עליו, אולי זה משהו אחר לגמרי. עוד פעם, לכל מדען ראשי במדינת ישראל, יש לו תקציב והוא מקצה אותו לפיתוחים טכנולוגיים-מדעיים יישומיים בתחום האחריות של המשרד שלו. הייתי כבר שר בכמה משרדים, אני יודע שזו תופעה רגילה. יש כאלה שיש יותר תקציב, יש פחות, תלוי במקורות התקציביים של המשרד עבור המדען הראשי.

תראה, אני אומר עוד פעם: אפשר לנסות לגבש מחדש או לנסות לסדר את כל הפינות שמדברים עליהם אבל אנחנו לא קיבלנו חומר רקע שאמר על מה בדיוק - -

אני חושב שהכותרת מאוד ברורה. אני לקחתי כותרת מהפרסום שהשר יזם, אז אם היו לכם בעיות, יכולתם להתעניין אצל השר, זה ניסוח שלו, שאני מאוד מזדהה עם זה. כשהייתי שר אחראי על נושא של משאבי המים גם קיבלתי החלטה דומה ובאמת אז המשרד, כולל מנכ"ל המשרד, נתן לזה תיעדוף גבוה בתכניות השונות שניסו לקדם, כולל מגעים עם מדינות שונות, פרויקטים מסוימים שקודמו וכולי. ולכן, אני דווקא מאוד שמחתי כשראיתי את הכותרת הזאת ועניין אותי לשמוע מה באמת נעשה בפועל.

אנחנו נעדכן מחדש, זה לא יהיה עכשיו אבל נעדכן אתכם מחדש באיזו שהיא דרך אחרי הישיבה, בדיוק מה כן התגבש שם.

מאוד נשמח כי כרגע המצב הוא מביך כי על פניו הרושם שנוצר, ואני אומר את זה בהסתייגות כי השר לא פה אז אי אפשר לשאול אותו למה הוא התכוון, ואולי יש איזה שהוא צוות סודי במשרד שאתה לא יודע על קיומו שהוא עד כדי כך סודי והוא זה שפיתח את התכנית ומיישם אותה בסודיות מוחלטת, שזה לא ידוע לאחרים.

אנחנו נעדכן את זה במסודר.

נשמח לקבל עדכון תוך 24 שעות בנושא הזה, אני לא חושב שצריך יותר מדי זמן, מהי בדיוק אותה תכנית מפורטת שדיבר אליה השר. חבל שזה לא קרה קודם כי זה הנושא של הדיון. אני לא חושב שהנושא לא ברור. כרגע, עם כל הסבירות המתבקשת, התמונה היא שפרסום היה, תכנית לא הייתה, להגיד את הדברים כשמם וזה קורה לפעמים בחיים שלנו, שפרסום לחוד ומציאות לחוד אבל בדיוק בשביל זה תפקידה של הכנסת להאיר באור זרקור פינות כאלה ולבקש מהרשות המבצעת להסביר את עצמה.

יש לכם עוד משהו להגיד בנושא הזה?

לא.

בכל זאת, הדיון יהיה קצר לאור זה. חשבתי שמשרד האנרגיה יציג פה את התכנית החדשנית שלו ונשמע התייחסויות של כל הגופים האחרים - -

אולי נשמע נציגים מהתעשייה?

נשמע בוודאי ובוודאי אבל אני רק אומר שהנושא העיקרי חסר לנו פה בדיון. אולי לפני שנשמע את נציגי התעשייה, בכל זאת אולי רשות המים רוצים להגיד משהו? אמנם הם פחות מסתכלים החוצה, יותר מסתכלים פנימה לתוך מדינת ישראל כרגולטור ראשי בתחום המים אבל עדיין, אי אפשר להגיד שהם זרוע של משרד האנרגיה, הם זרוע של מדינת ישראל שאיך שהוא מסופחת למשרד האנרגיה אבל עדיין יש זיקה בין השניים אז אולי שם מסתתר היהלום שבכתר.

אהלן. אני מנהל אגף אסטרטגיה ברשות המים. אז באמת כמו שאמרת, רשות המים קודם כל מסתכלת פנימה, גם בנושא של תמיכה וטכנולוגיה כי ההסתכלות שלנו היא קודם כל לטובת משק המים הישראלי, ובמעגל שני ושלישי של אותן פעילויות אז גם כמובן היכולת שלה להתפתח טכנולוגית ולצאת החוצה, והרווח שבסוף כולם מקבלים מבחוץ. אנחנו מבינים שהשוק בארץ יחסית קטן, ועם זאת יש לו כוח מאוד גדול. היכולת של חברה לבוא עם חותמת של רשות המים או אם זה "מקורות" במקרים מסוימים ואחרי זה למכור את הטכנולוגיה שלה בחו"ל, זה בהחלט - - - גדול.

מבחינתנו, שלוש פעילויות מרכזיות שתומכות את הדברים לזה: קודם כל, תמיכה בפרויקטי חלוץ, פרויקטי פיילוט. באמת ב-2022 יצאנו יחד עם משרד האנרגיה והמדען הראשי בתמיכה באותם... ובסוף זכו חמישה פרויקטים - -

התקציב הזה שדיברנו עליו של חמישה עד שבעה מיליון שקל בשנה הוא משותף למשרד האנרגיה ולרשות המים?

נכון.

באיזו חלוקה?

50-50.

אוקי. חשבתי לרגע שאפשר להכפיל את הסכום שמדינת ישראל משקיעה אבל אני מבין שזה אותו דבר.

היינו בתהליך של יצירת מסלול נוסף יחד עם הרשות לחדשנות, שהיה אמור לצאת בסוף 23 אבל כמובן שהמלחמה ב-7 באוקטובר קצת שינתה את התכניות והמסלול הזה בסוף לא יצא לפועל.

זה כבר סופית או שאתם עובדים על זה עדיין עם הרשות לחדשנות?

לא, הוא קבור.

למה? המלחמה זה הסבר גנרי לכל הבעיות שיש היום במדינת ישראל אבל בכל זאת, מה הקשר הישיר?

אני, כאחראי במשרד על התחום, הייתי מגויס קרוב ל-200 ימים עד עכשיו, אז בימים שאני מגיע למשרד, יש לי נושאים אחרים. בחלוקה גסה זה בערך 20% מהמשרה שלי, אז יש דברים אחרים שאני צריך לעשות. וגם רשות החדשנות, היו שינויים תקציביים והיה מבנה קצת שונה והם החליטו לשים את המשקולות הכבדות במקומות אחרים וזה בסדר, אבל זה המצב כרגע.

יחד עם משרד הכלכלה, לפני שלוש שנים הקמנו את קהילת החדשנות במים. במשפט, המטרה שלה זה לייצר הזדמנויות לטכנולוגיות המים בארץ אבל גם בחו"ל. זה בהחלט דברים שקשה למדוד אותם אבל יש הרבה מאוד פעולות והרבה מאוד קשרים עם חברות ישראליות בחו"ל ומשקיעים שהתקדמו מאז.

דבר שלישי זה שכל נציג של רשות המים שיוצא החוצה לכנסים כאלה ואחרים וכנ"ל משלחות שמגיעות אלינו, תמיד מוקדש חלק לטובת טכנולוגיות ישראליות בתחומים שבהם הם מעוניינים. יש לנו רשימה של כל הטכנולוגיות שמתעדכנת, ואנחנו יודעים לעשות את החיבורים. וכמובן, גם לגבי כנסים – רק ביוני האחרון היה פה כנס של ביטחון מים עם מעל ל-280 נציגים מהעולם ומ-29 מדינות. לפחות היו 230 פגישות עסקיות שקרו בין נציגי המדינות לחברות הישראליות. אז במקום שאנחנו יכולים לעזור, אנחנו מאוד משתדלים.

אגב, בחצי שנה האחרונה קיבלתם איזה שהם קיצוצים ממשרד האנרגיה בנושא הזה של תכנית בסדר עדיפויות גבוה של טכנולוגיות מים?

לא שאני מכיר אבל זה לא אומר שלא קיבלנו. אני אישית לא קיבלתי איזו שהיא פנייה.

יש גוף אחר ברשות המים שמתעסק בנושאים האלה?

הרבה פעמים איש הקשר זה לשכת המנכ"ל.

אני מבין, אבל בסוף לשכת המנכ"ל מתעלת את זה אם יש משהו מעשי, לגופים המקצועיים בתוך רשות המים.

אני לא מכיר.

יש גוף אחר, חוץ מלשכת מנכ"ל, שמתעסק בנושאים האלה ברשות המים ויכול להיות שזה מגיע אליו ולא אליך?

לא.

בסדר, ענית על השאלה שלי.

דבר אחרון: יש שתי החלטות ממשלה שהיו בעבר בנושא של תמיכה בטכנולוגיות מים. הקימו את תכנית "ניוטק" שהסתיימה בין השנים 2015-2017 אבל במהלך שנות הפעילות שלה, בערך עשור, שכמובן שותפים לה משרדים רבים, היקף הייצור של טכנולוגיות מים שולש. בהחלט היה שם כסף קטן יחסית, איגום תקציבי של כמה משרדים בסכום של בין 50 ל-60 מיליון. אני חושב שהיום שליש מהסכום הזה במבנה דומה לאותה החלטת ממשלה, אם זה ישוחזר, אפשר לעשות אפקט מאוד מאוד גדול כי לחברות המים, יש להן חיסרון ויתרון – חיסון מאוד גדול - -

מתי נגמר?

ממתי החלטת הממשלה?

לא, מתי זה נגמר?

התכנית דעכה בין 2015 ל-2017, היו חילופים של אנשים ואת הקבורה עשו ב-2017.

לפני שבע שנים.

כן. אז אני רק אומר שטכנולוגיית מים – מצד אחד, החזר ההשקעה שלהן מאוד ארוך ולכן הן לא מאוד אטרקטיביות להשקעה. מצד שני, גם בגלל השם הטוב של ישראל בעולם, בכסף יחסית קטן, אפשר לייצר - - - גדול, ולכן בעיני לפחות הכרעות הממשלה האלה הן תכנית שכבר רשומה ורק צריך להשלים אותה ולהעביר אותה, והתועלות יהיו רבות.

רשות המים ניסתה ליזום חידוש של התכנית הממשלתית הזאת באיזו שהיא דרך בשלוש השנים האחרונות?

לא מספיק.

בסדר גמור. נסיים את הסבב הממשלתי ואז נעבור לגופים לא-ממשלתיים או סמי-ממשלתיים. ממשרדי הממשלה – משרד החקלאות נמצא פה, נכון?

אני ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר, קשרי חוץ, הדרכה בינלאומית. הנושא של הדיון, כפי שנאמר לי אתמול, הוא שיווק וייצוא של טכנולוגיות מים. אני יכולה לייצג את החלק החקלאי של ייצור מזון ושמירה על ביטחון מזון. לאורך כל השנים, בכל הדיונים והביקורים והפעילויות שהיו לנו עם שותפים בינלאומיים, אם זה מדינות או ארגונים, נושא המים תמיד עלה, אם בהשקיה או אם בניטור או בשימושים אחרים. החלק של המשרד בקידום של השיווק ושל ייצוא הטכנולוגיות זה או במו"פים או החקלאים עצמם, שזה המקום להוכיח שהטכנולוגיות עובדות כשמגיעים אלינו סיורים, גם סיורים של חברות פרטיות וגם משלחות רשמיות.

בהדרכה תומכת בפעילויות בינלאומיות שמטרתן לקדם את השיווק ואת הייצוא של הפעילויות, שזה גם חלק מהפעילות של משרד החוץ, ובכובע הקודם שלי, בפעילות של מש"ב, שם המומחים של המשרדים המקצועיים, במקרה הזה משרד החקלאות - -

זה נכון. לכן תהיתי למה משרד החוץ לא טרח לשלוח נציגים של מש"ב לפה כי אני יודע שהם דווקא מתעסקים הרבה בטכנולוגיות מים וזה די מתועדף אצלם בתחומים של חילוף מש"ב.

הם ידברו אם וכאשר הם יגיעו. אבל משרד החקלאות, המומחים שלו נותנים תמיכה הדרכתית. הם מקדמים את השימוש האפליקטיבי של הטכנולוגיות האלה בארץ גם של המגזר הפרטי, ויחד עם ההצלחות או האתגרים שמגלים פה בארץ, הם יכולים לצאת ולשווק בצורה יותר נכונה בחו"ל.

מכון וולקני, מכון מאוד חשוב שמקדם ויוצר במחקרים שלו הרבה פלטפורמות למגזר העסקי הפרטי לקדם טכנולוגיות של מים בתחום החקלאות עם הרבה הצלחות, עם מרכז ייעודי בגילת לדבר הזה. ותקציבים – אם רוצים לקדם שיווק וייצוא של טכנולוגיות מים בתחום החקלאות וביטחון מזון, צריך לשים תקציבים. התקציבים האלה מאפשרים לנו, כמשרד, למצוא את הטכנולוגיות ולבדוק אותן ב-beta type כמו מכון וולקני, כמו אצל החקלאים, כדי לאפשר למגזר הפרטי לצאת עם משהו מוגמר עם הוכחות החוצה.

יש דברים שלדעתכם היה נכון לעשות ברמה ממשלתית כוללת כדי לקדם את הנושא הזה?

קודם כל להמשיך לקנות ממכון וולקני. אני יודעת שהמשרד של המדענית הראשית אצלנו מקדם מחקרים אפליקטיביים תחת הכותרת של חקלאות חכמת אקלים אבל נושא המים הוא נושא מאוד אקוטי שם. ושוב, הפניות אלינו גם מהארגונים הבינלאומיים וגם משלחות רשמיות תמיד מתחילות באם אנחנו רוצים "ג'י טו ג'י" או לקדם איזה שהוא הסכם – תמיד הקומפוננט של השקיה או שימושים אחרים במים נכנסים לשם. צריך להמשיך לייצר טכנולוגיות מתקדמות וטובות כאן בארץ כדי שהם יוכלו לצאת החוצה.

הבנתי. יש עוד משרד ממשלתי חוץ ממשרד האוצר כאן שדילגתי עליו במקרה?

רשות המיסים.

לכם יש מה להגיד בעניין הזה?

כל עוד לא ראינו את התכנית, מה הדרישות מאיתנו אז קצת קשה לי להתייחס לזה. מה שאני מציעה זה שככל שתתקבל - - - אז אנחנו נשמח גם - -

לא, האם אתם יכולים להעריך כמה מדינת ישראל מקבלת ממיסוי למשל מעסקאות בתחום שיתוף הפעולה בתחום טכנולוגיות המים?

לא, לא עשינו על זה שום עבודה.

יש לכם דרך לחתוך את זה?

ככל ואנחנו נקבל את התאגידים שעוסקים בייצוא מים אז נוכל לבדוק את זה לגופו של עניין אבל אין לי איזו שהיא לחיצת כפתור שאמורה - -

הקטגוריה לפי ענפי הייצוא? אוקי. אז אני עוד אמתין למשרד האוצר, אני רוצה להגיע אליכם בסוף, אז נעבור לחברה הממשלתית ואחר-כך לנציגים של הסקטור הפרטי. "מקורות", בבקשה.

אני מחברת "מקורות". אני מנהל את היחידה הבינלאומית בחברה. ב"מקורות" יש שני גופים שאחראים על פעילות שיכולה להיות רלוונטית לדיון הזה – האחד זה החממה הטכנולוגיות והשני זה היחידה שלי, היחידה הבינלאומית בגדול, החממה הטכנולוגית מפתחת, נקשרת, מקדמת טכנולוגיות ישראליות עם פוטנציאל, גם פוטנציאל שיווקי וגם להטמעה בפעילות השוטפת של "מקורות". והיחידה הבינלאומית משווקת פתרונות מים, בעיקר תכנון וייעוץ, לגופים מחוץ לישראל.

שלא בכוונה או בכוונה, כל הלקוחות שלנו הם ברמת מדינה, מחוז או מקסימום רשות מוניציפאלית, ולא הצלחנו לייצר התקשרויות עם גופים פרטיים, בעיקר בגלל שהיתרונות שלנו הם דווקא במקומות האלה, בהסתכלות רחבה יותר, בניהול משק מים, בניהול אינטגרטיבי של מערכות מים גדולות.

הפעילות שלנו מתבססת או אנחנו פועלים מכוח החלטת ממשלה 4514 שהתקבלה ב-2019, שמגדירה את הכללים איך אנחנו יכולים לבצע את הפעילות הזאת בעבר. אני חושב שזה מה שרמזת בפתיחת דבריך – הפעילות הזאת נעשתה דרך חברת הייזום, חברת בת של "מקורות" שלא כל-כך צלחה והפעילות שלה מאוד הצטמצמה בשנים האחרונות ומתרכזת בעיקר בניהול הנכסים שקיימים לה פה, בישראל.

אנחנו מברכים כל יוזמה ונשמח. אני חושב שיש הרבה מאוד ערך וניסיון בפעילות ש"מקורות" עושה בשנים האחרונות בתחום הזה, ואם משרד האנרגיה מקדם איזו שהיא תכנית, אנחנו נשמח לתרום מניסיוננו ולהיות חלק ככל שנידרש.

אני אשאל האם אליכם הייתה איזו שהיא פנייה ממשרד האנרגיה בחצי השנה האחרונה במסגרת התכנית האסטרטגית לייצוא של טכנולוגיות מים ישראליות?

אנחנו בקשר עם משרד האנרגיה. ברגל שאני מוביל, פעלנו אתם בכמה מקומות באופן כללי. אני לא מכיר תכנית סדורה שעובדים עליה ביחד אבל הרלוונטיות היותר גבוהה זה של החממה הטכנולוגית ב"מקורות", ואני לא יודע לענות בשמם.

אגב, אני לא יודע אם תדע לענות על השאלה של מה היקפי ההשקעה של "מקורות" בחממה הטכנולוגית ומה הדינמיקה של ההשקעות האלה במשך השנים?

- - - עם משקיעים די מגבילה את החברות הממשלתיות בהשקעה, זה במאות-אלפים בודדות, זה משהו כמו בין ארבע לשמונה חברות בשנה. ההשקעה בסדרי גודל האלה, לא לתפוס אותי במילה.

והיא לא משתנה משנה לשנה בצורה משמעותית.

היא משתנה ולא משמעותית, באינטרוולים האלה.

מה ההיקפים העסקיים של שיתופי פעולה של "מקורות" באמצעות הכלים שאתה הזכרת כרגע בחו"ל?

אז החלטת ממשלה 4514 מגבילה אותנו בעד – כיום זה עד 12.5 מיליון שקלים בשנה להכנסות. שנה שעברה הגענו לסכום הזה. הפוטנציאל הוא מאוד גבוה ואנחנו פנינו לרגולטורים בבקשה להרחיב את האפשרות שלנו.

החלטת הממשלה מגבילה מן הסתם בעקבות הניסיון הפחות מוצלח של "מקורות ייזום" והחובות שנוצרו בעקבות כך.

נכון, אבל זה להשוות שני דברים שהם לא ברי השוואה. חברת הייזום הלכה על פרויקטי ביצוע, פרויקטים מאוד גדולים, עתירי סיכון. אנחנו מתמקדים בתכנון וייעוץ, פרויקטים קטנים יותר, הרבה הרבה פחות מסוכנים, שיעורי רווח מאוד גבוהים. בארבע שנים אנחנו מביאים כבר באופן עקבי הרבה מאוד הצלחות, והרגשנו נוח לפנות לרגולטור ולבקש - -

מתי פניתם לרגולטור?

בשנה שעברה אני חושב. אני יודע שזה בטיפול, אני יודע שבכוונתם לקדם את זה.

משרד האנרגיה יכול להגיד משהו בהקשר הזה או רשות המים? למי פניתם בעצם?

רשות החברות, משרד האנרגיה ורשות המים. אני חושב שיש מסקנות מכולם או - -

אז מישהו יכול לעדכן באיזה שלב נמצאת הפנייה הזאת? בסוף זה תיקון בהחלטת ממשלה, זה מה שצריך להתבצע אז האם מקודמת כזאת החלטת ממשלה ועם מי ובאיזה קצב?

אני לא עוסק בתחום ספציפית, אני אברר.

משרד האנרגיה?

כנ"ל.

אז מי כן עוסק בזה?

אני אבדוק את הפרטים. אני לא מכיר את זה ספציפית אבל...

לא, אבל "מקורות" אומרים שפנו לרגולטורים ספציפית וביקשו שתגדילו להם תקרה מוכרת להכנסות. הם בסך הכל לא מבקשים כסף מהמדינה, מבקשים אישור להרחיב פעילות שהיא פעילות מכניסה.

נבדוק את זה.

למי פניתם, "מקורות" במשרד האנרגיה?

אנחנו פונים לרשות החברות, רשות החברות פונה לייתר המשרדים וזה עבר גם את רשות המים וגם את משרד האנרגיה עד כמה שאני יודע. אבל זה בדרך במחלקות הרגולציה שלהם. החברים פה מהטכנולוגיה והאסטרטגיה, בדרך כלל זה מול מחלקות הרגולציה.

אמרו לכם מתי צפוי התיקון בממשלה?

לא שאני יודע.

בקצב הזה צריך לחכות עוד איזה שנה, שנתיים לזה שזה יקרה. הבנתי.

יש פה נציגים מהשוק הפרטי?

אני מהתאחדות התעשיינים. קודם כל, אני רוצה להודות לך על הדיון הזה. משק המים בישראל הוא סופר חשוב. ולא רק זה, הוא סופר מתקדם. זאת אומרת, החברות הישראליות מוכרות בכל העולם, גם מבחינה טכנולוגית, גם מבחינת הפטנטים שלו, ולכן חשוב מאוד לקדם ולתעדף ולנסות להציף את היחידות הישראליות כמה שיותר ברחבי העולם.

אני רוצה ממש להתייחס לדברים שאורי אמר ולהגיד לו שאנחנו נמצאים בקשר עם רשות המים ואנחנו נמצאים בשיח גם לגבי קידום התעשיות המקומיות וגם לגבי החשיבות של הדבר הזה.

אני רוצה לחזור להחלטת הממשלה שהתקבלה ב-2006 לגבי קידום של המים: - - - באותה החלטה התקבלה גם החלטה שאומרת שיש בן אדם אחד, גורם אחד במשרד הכלכלה שמתכלל את כל הנושא הזה, ואחת לשנתיים או שלוש יושבים, מקדמים איזה שיח, שולחן עגול עם כלל הגורמים שנוגעים במשק המים, וזה מה שהיה עד לפני שש שנים, שהגורם הזה עזב את משרד הכלכלה, מאז לא הייתה ישיבה אחת שמתכללת את הנושא עם כל הגורמים, גם עם תעשיינים, גם רשות המים, גם "מקורות", גם משרד האנרגיה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה. זה שולחן שהוא סופר חשוב והוא סופר קריטי בשביל להבין אילו צרכים יש לתעשייה המקומית, אילו יכולות יש להם להציג את זה ואיך אנחנו יכולים לתרגם את זה לפעילות כמו משלחות, כמו כנסים, כמו שולחנות עגולים ברחבי העולם, כמו להפעיל סוכנים כלכליים, כמו להביא אותם לפה. חשוב מאוד לעשות את זה בשביל לתרגם את – איך אמר אורי? בקצת כסף אנחנו יכולים לעשות המון. לא צריכים תקציבי עתק. הייתי קודם בישיבה של תקומה, דובר שם על מיליארדים. פה לא מדובר על מיליארדים, מדובר באמת לא על הרבה כסף, על פעילות שמתכללת - -

כמה לדעתכם, כמי שמייצג את התחום מצד החברות הפרטיות, איזו השקעה ממשלתית יכלה להביא לשינוי משמעותי לקידום של ייצוא טכנולוגיות ישראליות לחו"ל?

קידום מסלולי השקעה מול המדען הראשי. קידום מסלולי השקעה בכל מה שקשור לייצוא, נושאים של כסף חכם שלצערי - -

מה סדרי הגודל התקציביים הנדרשים כדי להביא לשינוי מהותי?

20 מיליון.

20 מיליון שקל?

כן.

זה לא בשמיים. באמת, השיח המשותף - -

ליהי סוגרת כאלה תקציבים על כוס קפה פה, במזנון.

ואתה, בשבתך כשר שהיה אמון על הנושא הזה, היה שיח מולך וניהלנו מול המשרד שלך ולכן גם אתה מכיר ויודע את החשיבות עצמה, גם של נושא החשיפה של החברות המקומיות, גם השיח המתכלל בכלל המשרדים וגם שיבינו שיש פה תעשייה של מים שהיא חיונית, שהיא חשובה, באמת ברמה הכי גבוהה בעולם, וחבל מאוד שאנחנו לא מקדמים את הנושא הרבה יותר.

מאז האיש שעזב את משרד הכלכלה - -

בין חמש לשש שנים לא היה שום דבר.

קיבלתם איזו שהיא פנייה ממשרד האנרגיה במסגרת התכנית החדשה שהשר הכריז עליה?

לא שידוע לי.

אגב, ראיתם את הפרסום הזה? היה לפני כמה חודשים.

אני אבדוק, לא שידוע לי.

זו תכנית מסתורית של שר האנרגיה, אנחנו נמשיך לחפש אותה.

יש לי עדכון לגבי החלטת הממשלה: מקודמת במשרד האנרגיה, נמצאת כבר טיוטה של הגדלת היקף הפעילות של "מקורות" ל-40 מיליון. היא אמורה להיות מוגשת בזמן הקרוב.

תודה. "מקורות" יודעים לדבר עם משרד האנרגיה יותר מהר ממה שחלקים אחרים של משרד האנרגיה.

בסדר גמור. עכשיו משרד האוצר, הסיכום של הדיון הזה. אני פונה אליכם כדי לשמוע את עמדתכם בעניין, פחות כדי לשמוע תשובה מאוד פשוטה: אף אחד לא דיבר איתנו, אין לנו מה להוסיף. זאת תשובה פורמלית. אני כרגע שואל אתכם כגוף שמנסה לראות איזו ראיה אסטרטגית-כלכלית של מדינת ישראל, ויש פה בעיני ללא ספק ענף שיכול להיות ענף ייצוא חשוב מאוד עם פוטנציאל גדול אבל זה לא ענף ייצוא רגיל כי שם יש מנגנונים פשוטים של משרד הכלכלה וזה כשהוא נוסע, אבל מצד שני הוא בתחום שאנחנו מאוד ייחודיים ונחשבים מעצמה בעולם. יש מעט מאוד תחומים כאלה כמו סייבר ויש עוד כמה אבל בסך הכל אין הרבה. חושבים שכשבעולם אומרים "מדינת ישראל", אומרים בתחום הזה הם ראשונים בעולם. מים זה אכן כזה תחום, כל מקום שאתה מגיע, ככה מתייחסים אלינו. לכן, יש פה בעניין פוטנציאל הכנסות מאוד משמעותי, שבנושאים שמשרד האוצר ואגף התקציבים רואה פוטנציאל הכנסות, בדרך כלל הוא פרואקטיבי, הוא לא רק מחכה לזה שיפנו אליו אלא הוא בדרך כלל גם יודע לדרבן משרדים ליזום יוזמות, להעביר החלטות ממשלה שמייצרות סינרגיה בין גופים ממשלתיים שונים כי באמת פה זה מורכב. יש את הרגולטור שהוא רשות המים, יש את משרד האנרגיה שכמעט ולא עוסק באופן עצמאי בתחום המים חוץ ממה שעושה רשות המים וכמובן "מקורות" היא חברה ממשלתית עם ההיקפים שלה, ומשרד החקלאות בתחומים הרלוונטיים - - - לא בתחום משק המים. לכן יש פה איזו שאלה איזו שאלה של סינרגיה של גופים ממשלתיים שונים אבל אני רוצה לשמוע מכם, כמשרד האוצר, מה עמדתכם לגבי הפוטנציאל בכיוון הזה, והאם עשיתם צעדים או שאתם מתכוונים לעשות צעדים ולנסות למצות את הפוטנציאל הזה?

ככלל וכמדיניות, התקציב הממשלתי לצרכי מו"פ מושקע באופן מרוכז דרך רשות החדשנות, ששם בעצם משקיעים בסטארט-אפים מצטיינים. זה יכול להיות בתחום המים וזה יכול להיות בכל תחום אחר.

אבל רשות החדשנות, מניסיון שלי, אפילו כשר במשרדים אחרים, אני יודע שניתן לייצר מסלולים מועדפים בתוך רשות החדשנות, אם כשיתוף פעולה בינה לבין משרדי ממשלה אחרים ואם כאיזו שהיא ראיה אסטרטגית של מדינה כמדינה. למשל, כדוגמה, כשהייתי השר להגנת הסביבה וראיתי פוטנציאל במו"פ ובעיצוב של כל מיני טכנולוגיות ישראליות בתחום הזה ורצינו לחזק את התהליך של יצירת סטארט-אפים בתחומים האלה, אז עשינו תכנית משותפת עם רשות החדשנות, והיה מסלול אך ורק עבור סטארט-אפים בתחום של הגנת הסביבה.

ורשות המים אכן קידמה מסלול כזה.

לא, אנחנו שומעים שהוא "מת".

ניסתה לקדם מסלול כזה - - -

זה ניסוח יותר נכון.

- - והוא באמת לא היה נוכח כמעט בשנה האחרונה בגלל המלחמה אבל זה ככלל. לפי משק ה - - - להסתכל על המשק באופן רוחבי ולקבוע מי הסטארט-אפים שיקבלו תמיכה.

בנוגע לפוטנציאל ההכנסות – כמובן שנשמח לשמוע. רשות המיסים אמרו שהם לא יודעים להעריך כרגע אבל כמובן - -

לא, אבל זה הסתגלות קדימה. רשות המיסים לא תיתן לך הסתכלות קדימה. יש פה תחום שיכול להיות מהפכני. הביקוש אליו בעולם הולך וגובר, שומעים את זה בכל פינה בגלל ההתחממות הגלובאלית, יש מדינות שלמות שיכולות לאבד שטחים חקלאיים בהיקפים מאוד גדולים בכלל מחסור שהולך ונוצר במקורות המים לאור השינויים במזג האוויר ושינויי האקלים. ישנן מדינות שזה ממש הופך לבעיה אסטרטגית שלהם ופגשתי לא מעט כאלה. ולכן, מכל כיוון אפשרי, הביקוש לטכנולוגיות מים, אם זה מים בחקלאות ואם זה ניהול משק המים העירוני ומזעור דליפות מים, חיסכון במים במערכות האלה, אם זה מים מושבים לטובת החקלאות – כל הדברים האלה, יש להם – אפילו ארגון משק המים כשלעצמו, איך מארגנים אותו נכון יותר. כל הדברים האלה, יש להם ביקוש גדול מאוד בעולם היום ולמדינת ישראל יש שם טוב אבל אני חושב שאנחנו רחוקים מאוד מהניצול של שני התנאים האלה להפוך את זה לזה שמכניס הרבה כסף לכלכלה הישראלית וגם לתקציב המדינה במיסוי.

ולכן זה כפפה אליכם. משרד האוצר יודע להרים כאלה דברים ועוד פעם, אמרתי שבמקומות כאלה שאגף התקציבים יודע לזהות פוטנציאל ליצירת הכנסות לקידום תחום כלכלי, הוא יודע להיות מאוד פרקטי ולהביא את כל השחקנים באוזניים. תאמיני לי, הייתי לא באירוע אחד ולא בשניים כאלה שהיוזמה הגיעה מצד משרד האוצר. אז אני שואל אתכם האם לא הגיע הזמן שלאור זה שאתם רואים שגם המעט שהיה התפוגג, שכמי שאחראים על התחום הזה בתוך אגף התקציבים תיקחו פה יוזמה ותנסו לייצר גם סינרגיה בין גופים שונים וגם תקציבים – את יודעת כמוני ש-20 מיליון שקל במושגים של משק המים הישראלי ובכלל, במושגים של תקציבים של אגף התקציבים זה לא סכומים בשמיים. זה כסף שיכול לייצר מכפלות בסדרי גודל אחרים של הייצוא אחר-כך ושל הכנסות למדינה ממיסים. ובסוף, אני לא צריך להסביר לך. כלכלה צריכה כל הזמן דלק למנוע, וזו אחת מהדרכים להוסיף דלק, וזה בשולחן שלכם. גם כשיהיה שר אנרגיה שלא יתראיין ולא יזום ולא יודיע שיש לו תכנית סדורה לקידום ייצוא טכנולוגיית מים אלא זה אפילו לא יעניין אותו כי הוא יתעסק רק בגז וכולי, אתם הגורם שצריך לבוא אליו ולהגיד: אני צריך אתכם כי אפשר להביא פה כסף, לכו תעשו הסכמים עם כל מיני מדינות כדי לייצר מטריה למגזר העסקי אחר-כך ולטכנולוגיות להיכנס תחתיה ולקדם טכנולוגיות.

אז כמובן שאפשר לדבר על הפוטנציאל באופן תיאורטי אבל כמובן שגם צריך לבחון באמת מה הפוטנציאל שיש פה.

עוד פעם, יש לכם כלים לבחון ולראות מה ההשקעות היום בעולם בתחומים האלה שנעשות, מה גודל השוק, מה השם שלנו בשוק. בסוף הרי תדמיות זה חלק מעולם כלכלי, אני לא צריך לספר לכם את זה.

אגב, אם יש צורך, אנחנו נשמח לנהל שיח, גם להציג נתונים וגם להביא את החברות עצמן, שיוכלו לשמוע אותן גם פה.

וככל שיש באמת פוטנציאל ויש תכנית ששר האנרגיה מקדם שנשמח לראות, אז - - -

כולנו נשמח לראות. אולי היא תיוולד בעקבות הישיבה הזאת ותצא מהמחשכים לאור.

עכשיו אני רציני ואני מתקרב לסיום הישיבה הזאת כי אין טעם שנסתובב סביב עצמנו כי כרגע חסר לנו העיקר אבל אני מציע לכם, כמשרד האוצר, לזהות בדבר הזה – זה יכול להיות אירוע גדול. כל התחום הזה של מים הופך ליותר ויותר קריטי עבור יותר ויותר מדינות, וגם נכנס לסוג של אופנה אפילו בהקצאות כולל גופים בינלאומיים כמו הבנק העולמי וכולי, גם בגלל שהוא קשור למשבר האקלים, יש הרבה סיבות שבגללן הנושא הזה מאוד סקסי היום, גם אמתיות וגם חלק מהאווירה שיש עם כל הסיפור של מה שנקרא התאמה למשבר האקלים, כמו שיש החלטת ממשלה פנימית אצלנו, יש כאלה החלטות בפורומים בינלאומיים כולל עם השקעת סכומי כסף גדולים מאוד כמו בהסכם פריז וכל מיני דברים שנוצרו בעקבות זה עבור מדינות מתפתחות מצד כסף ששמות מדינות מפותחות, כולל ארצות-הברית בראשן, כל עוד יש ממשל דמוקרטי. אבל יש פה אירוע עם הרבה מאוד כסף, גם כסף שהשוק מניע אותו וגם כסף שמגיע כחלק מהחלטות פוליטיות-מדיניות, נקרא לזה ככה, שמתעדפות את הנושא הזה, ולמדינת ישראל יש מה להציע. וזה מפגש שאם מפספסים אותו, אחר-כך יהיה מאוחר. זה בסוף שוק שמתייצב ונכנסים שחקנים ומתקרבים ואתה יכול אחר-כך רק לדפוק על הדלתות. כרגע, לפי מה שאני יודע, אנחנו בשוק מאוד דינמי ומאוד מתפתח וזה בדיוק הזמן לשים רגל בדלת ולהידחף. ועוד פעם, תדמיתית, במוצדק, לפעמים פחות מוצדק אבל יש לנו שם של מעצמה בתחום הזה, וכל עוד שזה ככה צריך לנצל את זה.

לכן אני מציע לכם, כמשרד האוצר, דווקא מתוך ראיה כלכלית, לראות בזה תחום הכנסה, לא תחום הוצאה, שצריך להתפתח עם המשרד בכל מיני יוזמות הזויות שיש לו אלא ליזום כזה דבר, לבנות את זה נכון מבחינה כלכלית ולקדם.

את רוצה להגיב?

בסדר גמור, קיבלתי את עצתך.

אני אסכם את הדיון הזה: ראשית, אני חייב להגיד בפתיח של הסיכום שאני יוצא מאוד מאוכזב מכמה דברים – קודם כל, בפן הטכני, אנחנו נפנה במכתב בחתימתי למנכ"לים של משרד החוץ ומשרד הכלכלה עם מחאה חריפה על זה שלא שלחו נציגים לנושא, שעצם הניסוח של הנושא ברור שהם שחקנים משמעותיים בו בטח כשכתוב "כהזדמנות מדינית". אני לא יודע מה עוד משרד החוץ צריך ועוד פעם, יש להם יחידה שעוסקת בזה, זה הוזכר פה, משאב חיים בנושאי מים דווקא כנושא מרכזי לפעילות שלו אז לא ברור לי למה הם בחרו להיעדר. וכנ"ל משרד הכלכלה – בשביל מה יש מכון לייצוא, כשיש דיון על ייצוא?

אז אני חושב שצריך פה פנייה בשפה חריפה עם העתק לשני השרים על היעדרות בדיון וכמובן דרישה שבדיוני המשך שנקבע הם אכן יתייצבו ויגידו מה שיש להם לומר. זה העניין הטכני כי יש שתי זוויות שמאוד חסרות לנו, לא דיברנו כאן על הזווית המדינית ואני יודע שהיא קיימת.

דבר שני, אני יוצא מהדיון הזה מאוד מובך בפער בלתי מוסבר ולא מתקבל על הדעת בין מה שהוצג לציבור על-ידי שר האנרגיה לבין מה שעולה פה מפני שהתמונה שרואים פה זה נסיגה אפילו ממה שהיה, איזה שהוא חלון ראווה שהוצג שיש תכנית מגובשת עם סדרי עדיפויות לקדם את התחום הזה.

אז נבקש ממשרד האנרגיה, תוך 24 שעות, לעדכן אותנו אם קיימת תכנית כזאת ופשוט בטעות המשרד לא שלח מישהו להציג אותה, להעביר אותה אלינו. ואם לא קיימת, להסביר מה פשר הפער הזה בין ההכרזות לבין המעשים. זה מבחינת הפעולות המידיות בעקבות התמונה המוזרה שנוצרה כאן.

מבחינה אסטרטגית ולטווח היותר ארוך – אני רוצה להפציר בגופים שמיוצגים פה וגם כאלה שלא באו לדיון הזה, לבחון ברצינות את הפוטנציאל הגדול שיש בנושא הזה. אני חושב שהוא קיים והוא מנוצל רק בקצה הקרחון שלו, והמדינה פה דווקא יכולה בדחיפה קטנה לייצר מעגל של הרבה מאוד כסף שיסתובב בתוכו, והמדינה תרוויח בכל דרך אפשרית מהגברת הייצוא כאן, גם של טכנולוגיות וגם של ידע ארגוני אפילו שנצבר אצלנו בנושא הזה – גם זה אפשרי אם "מקורות" משווקים רק ייעוץ, אתם מבינים שזה יותר בטוח להקים כל מיני פרויקטים גדולים בקפריסין ואחר-כך לחשוב מה עושים איתם.

ולכן, אני מבקש מהגופים הממשלתיים שיש פה גם להיכנס לשיח עם המגזר העסקי וגם לנסות בכל זאת ליישם את החזון של שר האנרגיה ולבנות את התכנית. ואני מבקש ספציפית מאגף התקציבים לבחון את הפוטנציאל התקציבי כלכלי של הצמיחה שגלום בנושא הזה ואולי להיות פה גורם פרואקטיבי ולא רק מגיב למשרדים השונים כי זה סוג קלאסי של נושא שנופל בין הכיסאות. במקרים אחרים, די ברור מי צריך להתעסק עם זה. בנושא הזה, את זה כבר גיליתי בעבר כשעסקתי בזה, לא כל-כך ברור מי צריך לטפל בזה כי רשות המים, עיקר תפקידה לפי המנדט שלה הוא פנימה. יש לה קשרי חוץ וכמובן קידום טכנולוגיות בשביל צורכי פנים אבל הסתכלות החוצה, על ייצוא, זה לא המנדט הישיר שלה ולא התפקיד שלה. משרד האנרגיה כמעט ולא עוסק בתחום המים ברמה האמתית כי יש את רשות המים. בדרך כלל יחידת המים של משרד האנרגיה היא יחידה קטנטנה וגם אצל השר זה לא תמיד בראש סדר העדיפויות שלו הנושא של המים, אז גם פה, אם זה אישית לא מעניין את השר, בדרך כלל הוא לא מתעסק בזה בכלל. ומשרד החקלאות עוסק בהיבטים שלו, של החקלאות. אז אין פה איזו ראיה כוללת שצריך להיכנס לזה. ולכן, במקומות כאלה זה קלאסי שאגף התקציבים יכנס את כולם תחת חסותו.

זהו. תודה רבה. תם ולא נשלם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:59.