פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת הכלכלה
21/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 445
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ט"ו בתמוז התשפ"ד (21 ביולי 2024), שעה 9:00

הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)(תיקון), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
שלום דנינו

ברוני חירמן - מנהלת אגף כלכלה בפועל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דוד טמיר - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אליאס עזאם - מנהל תחום כלכלה אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאיר - מנהל אגף א - רישוי ופיקוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רון שלמה סולומון - ייעוץ וחקיקה משפט כלכלי, משרד המשפטים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אינגריד הר אבן - שדלנית, יועצת משפטית, איגוד המוסכים

עומר סלע - מנהל תחום הרכב, איגוד לשכות המסחר

נעם לוי - חברה בצוות תחבורה, רשות התחרות

יובל בר-און - משפחות החטופים

איתי סיגל - משפחות החטופים

יזהר ליפשיץ - משפחות החטופים

ורד קירו-זילברמן

ד"ר עידית חנוכה

יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם)(תיקון), התשפ"ד-2024

בוקר טוב לכולם. הצעת תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם) (תיקון), התשפ"ד-2024. נציגי המשפחות, בקשה.

אני החתן של החטוף קית' סיגל, בן 65 מכפר עזה. אנחנו עכשיו בהתכנסות הוועדה האחרונה לפני היציאה לפגרה. אני רוצה קצת לשתף אתכם בתחושות. כל תקופה שעוברת, כל אירוע שמגיע זה כמו אגרוף בבטן בשבילינו. אנחנו תמיד מסתכלים קדימה ואומרים שעד הפגרה בטוח תהיה עסקה, שעד הפגרה הם בטוח יחזרו. אמרנו את זה לפני הפגרה הקודמת, והנה אנחנו מוצאים את עצמנו אומרים את זה שוב. הקרובים שלנו כבר קרוב ל-10 חודשים בשבי. היום אנחנו באים עם תקווה וציפייה. אנחנו מקבלים מסרים מראשי מערכת הביטחון שהעסקה אפשרית, שהעסקה יכולה לצאת לפועל, שזה תלוי בראש הממשלה שלנו שנוסע הערב לארצות הברית. הכנו לו אלבום שנפתח במכתב אישי – הוא מכיל בתוכו תמונות של 120 החטופים - ובבקשה ותחינה שלא ישוב בלי עסקה. ברשותך, אדוני הושב ראש, אני מבקש להעניק גם לך את האלבום הזה, שתזכור שלא חוזרים מהטיסה ולא חוזרים מהפגרה בלי החטופים בבית. אין להם זמן לחכות. ביקשנו לשים על המסכים את מילות השיר "לו יהי", שיר שטומן בחובו תפילה ובקשה שיבוא מפרש לבן ושישובו החטופים. אני חושב שזה שיר שמזכיר לכולנו את הערכים שעליהם קמה מדינת ישראל, שעליהם קם המשכן הקדוש הזה. אנשים כמוך וכמו יתר 120 חברי הכנסת הגיעו לתפקידם כדי לשרת את מדינת ישראל, את אזרחי מדינת ישראל, ובתוכם 120 חטופים שנמקים בשבי ולא יכולים לחכות שם עוד יום אחד נוסף. בקשה אישית אליך, חבר הכנסת ביטן – אני יודע שגם בפגרה עובדים - אל תשחרר, תמשיך לפעול למען השבת יקירנו, זה עליך ועל 119 חברי הכנסת. אנחנו סומכים עליך, קית' סומך עליכם.

בוקר 289. תודה רבה יובל, תודה רבה לפעילים ולמשפחות שעומדים מאחוריי עם שלטים, תודה רבה לכל עם ישראל שעומד מאחורינו ותומך בנו בתקופה קשה זו, קשה מנשוא. יש לי דוד חטוף בעזה כבר 289 יום. האמת היא שאני כבר לא יודע מה לעשות, כבר לא יודע מה נכון ומה לא נכון, כבר לא יודע מה להגיד לאבא שלי שאח שלו נמצא בעזה כל כך הרבה זמן, כבר לא יודע מה להגיד 289 יום לבת של קית', שיר, ארוסתו של יובל, כבר לא יודע מה להגיד לנכדים שלו, ואני באמת כבר לא יודע מה להגיד פה. אני הרגשתי בתשעת החודשים האלה שפה זה איזה שהוא מקום מפלט שאני יכול לחזור שוב ושוב על החשיבות של החזרת החטופים, להגיד שזה הדבר הראשון שצריך לקרות, שזה הדבר הראשון שממשלת ישראל צריכה להתרכז בו במלוא הכוח, אבל אני מרגיש שזה כבר לא עוזר ואני מיואש. ראש הממשלה שלנו נוסע לוושינגטון DC כדי לדבר מול הקונגרס. אני מקווה מאוד שלפני הטיסה או שם הוא יגיד את הדברים הבאים: "חברים וחברות, פירות המו"מ הצליחו ויש לנו הסכם, 120 חטופים וחטופות חוזרים לביתם". אני מבקש מכולם רגע לעצום את העיניים, רגע לדמיין את הרגע הזה ולהתפלל חזק חזק שאם זה לא יקרה היום, זה יקרה מחר, ואם לא מחר, אז ביום שאחריו, כי 289 יום זה 289 ימים יותר מידי.

ימים קריטיים, אנחנו במתח גדול. על הדרך גם הרבה התפרצויות או גילויים של האשמות או דברים כאלה. היום אנחנו פשוט אומרים כמו בשיר "לו יהי", מגבים את מי שצריך לקבל את ההחלטות שיגאל אותנו מייסורנו. פשוט די. אני חושב שגם העם אומר את זה בצורות שונות, אם בסקרים, אם בכיכרות, שאנחנו מוכנים לשלם מחיר כבד בשביל להחזיר את החטופים ואת המתים לקבורה. יש חטופים/חטופות שעוברים תעניות לא אמיתיות וחטופים מתים כתוצאה מזה שנגמר להם הזמן. אם נפספס את ההזדמנות הזאת יכול להיות שנדבר על 20 חטופים פחות. נלחמנו חזק, יש הרבה הישגים, כאבנו המון, אולי פספסנו, אולי היה יכול להיות יותר טוב. כרגע זה מה יש. יש עוד לגמור את הסיפור, יש תנאים לגמור את הסיפור, יש רצון לגמור את הסיפור ופשוט להשאיר את זה מאחורינו ולהתחיל את העבודה הכל כך גדולה של התיקון בכל המקומות, כולל במשפחות החטופים.

הבן שלי, רב סרן שילה הר אבן, נפל בקרב גבורה בנחל עוז ב-7.10. אני רוצה שתדעו שבאותו יום הוא נלחם בכביש 25 והציל את קיבוץ סעד, קיבוץ מפלסים וכו'. הוא חזר למוצב כדי להציל חיילים וחיילות אחרי שתצפיתניות וחיילים אחרים הודיעו לו בקשר שהמוצב נכבש. אני רוצה שתדעו שהבן שלי עשה כל שביכולתו כדי שהילדים שלכם והקרובים שלכם לא ייחטפו. הוא מצא את מותו תוך כדי ניסיון ההסתערות על המוצב. ליבנו איתכם. לנו כבר קרה הגרוע מכל. יושב ראש הוועדה, אני רק מקווה שהתחקירים הצבאיים שאמורים לצאת בשבועות הקרובים יעשו צדק עם הבן שלי ועם הלוחמים שלו. 18 חיילים נהרגו באותו בוקר יחד עם הבן שלי מפלוגה ב' בגולני, מגיע להם הצדק הזה.

מלאים הערכה.

משרד התחבורה, תציגו את התקנות.

אנחנו מביאים היום קובץ תקנות משלים לתקנות שירותי רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. קובץ התקנות הראשון שלנו פורסם על ידי שרת התחבורה ב-2018.

עכשיו זו תוספת לתקנות הקיימות?

אלו אותן תקנות שעל פי החוק מחייבות את אישור ועדת הכלכלה.

במה התקנות המקוריות עוסקות?

חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב מסדיר את כל תחומי ענף הרכב, כאשר התקנות המקוריות שהעברנו מסדירות את החלק שאנחנו מביאים היום, מסדירות את העולם של ייצור מוצרי תעבורה, שיווק, סחר וייבוא. התקנות שאנחנו מביאים היום כוללות מספר הסדרים יחסית מצומצם, מספר הסדרים מהותיים, ואת תקנת האגרות.

אתם מדברים על ייבוא חלפים לרכב?

נכון, גם על ייצור, גם על ייבוא וגם על סחר של מוצרי תעבורה.

מה אתם משלימים פה?

יש התייחסות לנושא של הודעה בדבר ליקוי בטיחותי בייצור מוצרי תעבורה, יש נושא של הסדר מהותי לגבי מוצרי תעבורה שאסור לייבא אותם לישראל אלא אם כן הם מוצרי תעבורה מקוריים - מדובר בסוגים של מוצרי תעבורה שאין לגביהם דרישות תקינה. מכיוון שאין לגביהם דרישות תקינה, ביקשנו לייצר את ההגנה הזאת שניתן לייבא רק מוצרים מקוריים, בהנחה שבקרת התקן שעושה יצרן הרכב היא זו שתיתן את המענה הבטיחותי. מכיוון שלפי הוראות החוק ייבוא מוצרי תעבורה מחייב רישיון סחר במוצרי תעבורה, ביקשנו לפטור מקרים חריגים שבהם לא מדובר בייבוא מוצרי תעבורה לצורכי סחר אלא לצרכים שונים, חשבנו שאין מקום לדרוש ממי שמייבא אותם את חובת הרישיון. אנחנו פוטרים מרישיון סחר במוצרי תעבורה גם מי שמייבא מוצרי תעבורה שמיועדים להתקנה ברכב אספנות שבבעלותו, שזה ייבוא שלא לצרכים מסחריים, זה ייבוא שלא מחייב את העמידה בדרישות התקינה עקב חלוף השנים ממועד ייצור הרכב. אנחנו מביאים גם פרטים בחשבונית כדי לראות שספק מוצרי תעבורה נותן תעודת אחריות והוראות לגבי מרשם טיפול בתלונות של צרכנים.

יש סוגיות שונות שעולות במקטעים שונים של תיקוני התקנות שמחייבות, לדעתנו, את החזרה שלהן לעוד סבב של דיון מקצועי עם ענפים שנוגעים בדבר, בין היתר איגוד יבואני החלפים ברכב. יש עבודה מאוד טובה ושיתוף פעולה עם אגף הרכב, אבל בנושא הזה יש משהו שראוי לדיון נוסף.

מה זאת אומרת "להחזיר"? אם בעתיד יתברר שצריך לשנות משהו, יגישו תיקון תקנות. זה מעכב את התקנות לפי דעתך?

להבנתנו, כן.

בגלל שלא השלימו את התהליך מולכם?

יש פה דברים מהותיים.

תמיד יכולים לתקן. אם בעוד חצי שנה יגיעו למסקנה קצת שונה, יביאו תיקון תקנות.

יש סוגיה מהותית בנושא הזה של ייבוא מקורי שעומד בניגוד לסעיפים ברורים בחוק.

אתה רוצה שיביאו מוצרים לא מקוריים מחו"ל? מאיפה אני יודע מה עשו בהם, מה שינו בהם?

זו מדיניות של משרד התחבורה מזה שנים. בעל מוסך חייב להציע סוג נוסף של מוצר בהצעת המחיר. הסעיפים שפה סותרים את זה, סותרים את המדיניות של הממשלה, של משרד התחבורה.

הוא יציע משהו משומש?

לא משומש.

מה אתה רוצה שיציעו? אתה טוען שמייבאים מוצרים מקוריים. מה זה שייך לזה שהוא צריך להציע?

הנושא של מקורי בלבד צריך להיות מוגבל למקרי קצה חריגים ביותר.

למה? היום מייבאים מוצרים לא מקוריים?

בוודאי. השוק הזה מגלגל בסביבות 730 מיליון דולר בשנה. חלק משמעותי ממנו זה יבואני חלפים חדשים ואיכותיים שעומדים בתקינה. אותו יצרן באירופה, בסין, לא משנה איפה, מייצר את אותו מוצר. פעם אחת רשום על זה טויוטה, פעם אחת רשום על זה פולקסווגן.

אני לא מבין מה אתה רוצה. האם הטענה היא שצריך לייבא רק מקורי, או שהטענה היא שצריך גם לייבא משומש?

אין קשר למשומש.

מה הדרישה?

לא למנוע את ייבוא - -

אנחנו כאן צמצמנו את הדרישה למוצרי תעבורה מקוריים בנוגע למוצרי תעבורה שאין לגביהם דרישות תקינה.

איך התקנות האלו משתלבות עם מה שטוב לאירופה טוב לישראל?

משרד התחבורה מקבל תקינה אירופית בכל מקרה. אנחנו לא מדברים עכשיו על רכב נוסעים פרטי, שזה עיקר הרכבים, אנחנו מדברים על מוצרי בלימה לטרקטורון, טרקטור משא ורכב שטח.

ששם אין תקינה, ששם אתה רוצה רק חדש.

זה ההיגיון.

איך אתה רוצה שיביאו מוצר ישן שאין לגביו דרישות תקינה?

אין קשר לישן. כמעט כל הייבוא זה מקורי או תחליפי, כאשר תחליפי יכול להיות מיוצר באותו מפעל שמייצר מקורי.

אתם לא מאשרים תחליפים, אתם מאשרים רק של היצרן המקורי?

מה ההבדל בין טרקטורון לדברים אחרים?

התחליפי הוא לא משומש. למה אתם מונעים את זה?

ההגדרה של מוצר תעבורה מקורי בהתאם לחוק זה מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב. אם המוצרים האלה עונים להגדרה של מוצר תעבורה מקורי, ניתן יהיה לייבא אותם.

מה עם ייבוא מקביל? אתם מונעים ייבוא מקביל פה, מה שבסופו של דבר פוגע במחירים.

אם ניתן יהיה להביא ייבוא מקביל של מוצרי תעבורה מקוריים, לא נמנע את זה.

איך זה כשאתה דורש רק אישור של היצרן המקורי? אתם לא יכולים למנוע ייבוא מקביל. ייבוא מקביל צריך להוריד את המחיר.

אנחנו מתייחסים כאן לקבוצה מאוד מצומצמת של מוצרי תעבורה.

על כמה מוצרים מדובר?

אנחנו כללנו כאן שבעה סוגים של מוצרים, כשרובם הגדול מתייחס לכלים של טרקטורון, טרקטור משא ורכב שטח שהם פלח מאוד מצומצם מכלל הרכבים שמגיעים לישראל

אנחנו מצטרפים למה שאמר עומר סלע, לכך שהתקנות האלו מייצרות חסם. משום מה בתקנות האלו נכללת גם איזו הוראה על טיפול בתלונות צרכנים, שזה בכלל לא קשור לנושא התקנות כפי שהציג יועמ"ש משרד התחבורה. הסעיף הזה מאוד מטריד אותנו, כי הוא הופך את כל בעלי המוסכים לפקידים שלא יצאו מכל הניירת.

יש 25,000 מוצרי תעבורה שמייבאים או נמצאים בעולם הרכב. לכל המוצרים יש תקינה? לכנפיים של רכב יש תקינה? לפגושים יש תקינה? האם הם נכנסים לעולם הזה, לא נכנסים לעולם הזה?

אנחנו מתייחסים למוצרי תעבורה שיש להם השלכות בטיחותיות.

לפגושים אין עניין בטיחותי?

ניסינו לצמצם את הרשימה האת למינימום ההכרחי, והמינימום ההכרחי מתייחס לאותם מוצרי תעבורה בטיחותיים - רפידות, צלחות, תופים, שמשות ביטחון, פנסים, כריות אוויר, יחידת בקרה לרכב, מושבים לטרקטורון, לטרקטור משא וחלקיהם. אנחנו חושבים שכדי להגן על הציבור שעושה שימוש בכלים האלה, צריך לייבא אותם מקוריים בלבד.

תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם) (תיקון), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9, 102(1), 113, 115, 116, 119(ב)(3), 123, 238 ו-239 לחוק רישוי
שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ושר
הכלכלה והתעשייה לעניין תקנה 6, לאחר התייעצות עם שר הכללה והתעשייה לעניין תקנה
9, בהסכמת שר האוצר ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 –
לעניין תקנה 12, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – למעט לעניין תקנות 5, 8 ו-10, אני

החלפת הפתיח 1. בתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה,
ייבואם והסחר בהם), התשע"ח-2018 (להלן – התקנות העיקריות),

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9, 19, 98(3) ו-(4), 102(1), 109(א)(4)-(5) ו-(ג),
113, 114(ב)(2), 115, 116, 117(א)(1) ו-(2), 119(ב)(3), 121 (א)(3), 123, 238
ו-239 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן –
החוק), בהסכמת שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה לעניין תקנות 4, 5 ו-6א,
לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה לעניין תקנות 6, 7 ו-10א, לאחר
התייעצות עם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לעניין תקנות
9 ו-10, בהסכמת שר האוצר ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב,
התשמ"ה-1985 לעניין תקנה 12א, ובאישור ועדת הכלכלה לעניין תקנות 1א,
3א, 6א, 7א, 7ב, 10א, 11א ו-12א, אני מתקינה תקנות אלה:

תיקון תקנה 1 2. בתקנה 1 לתקנות העיקריות, אחרי ההגדרה "מפעל ייצור" יבוא:

"תקנות התעבורה" – תקנות התעבורה התשכ"א-1961;"

הוספת פרק א'1 3. אחרי תקנה 1 לתקנות העיקריות יבוא:

"פרק א'1: הוראה לעניין רישיונות

פטור מתנאי 1א. המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון
לקבלת רישיון לייצור מוצרי תעבורה שהוא תאגיד, המבקש לקבל רישיון
נוסף לבעל אחר לפי החוק, מהוכחת היותו תאגיד רשום כדין בישראל
רישיון לייצור שאחד מבעלי העניין בו ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל."
מוצרי תעבורה

אנחנו פוטרים את מי שיש לו רישיון לייצור מוצרי תעבורה ומבקש לקבל רישיון אחר מהצורך להוכיח שהוא תאגיד רשום כדין, מכיוון שביתר הרישיונות הוא הוכיח שהוא תאגיד רשום כדין. מחקנו כאן את ההתייחסות לבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה אחרי שראינו שהייתה כאן טעות.

הוספת תקנה 4. אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא:
3א

"הודעה בדבר 3א. הודעה בדבר ליקוי בטיחותי שיפרסם בעל רישיון לייצור
ליקוי בטיחותי מוצרי תעבורה כאמור בסעיף 102(1) לחוק, תהיה בנוסח
בייצור מוצרי המפורט בתוספת הראשונה (בתקנה זו – ההודעה) ותפורסם
תעבורה בתוך 10 ימי עבודה מהמועד שבו גילה בעל הרישיון לייצור
מוצרי תעבורה את קיומו של הליקוי הבטיחותי, בשני עיתונים
יומיים ונפוצים, במודעה שגודלה 10 על 10 ס"מ לפחות, ובשני
אמצעי תקשורת נוספים לפחות העוסקים בתחום הרכב; בעל
הרישיון לייצור מוצרי תעבורה יעביר למנהל, בתוך התקופה
האמורה, את העתק ההודעה."

התקנה הזאת מפרטת את הדרישות מהודעה שנדרש לפרסם בעל רישיון לייצור מוצרי תעבורה ביחס לליקוי בטיחותי שנפל במוצר תעבורה, מה שנקרא ריקול.

מי קורא עיתונים היום? אולי כדאי לכתוב שני אתרי אינטרנט.

זה מקובל בחקיקה ומקובל גם בתקנות ייצור רכב ושיווקו שאישרנו בוועדה לפני כחודש ימים, למיטב זכרוני. עדיין מפרסמים בעיתונים כדי להגיע לידיעת כלל הציבור. יכול להיות שבהמשך זה ישתנה.

תיקון 5. בתקנה 4 לתקנות העיקריות, במקום "בתוספת הראשונה" יבוא
תקנה 4 "בתוספת הראשונה א'".

הוספת 6. אחרי תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא:
תקנה 6א

"ייבוא 6א. (א) מוצרי התעבורה שאין לייבאם אלא אם כן
מוצרי תעבורה הם מוצרי תעבורה מקוריים, כאמור בסעיף 113

(1) מוצרי בלימה לטרקטורון, לטרקטור

רפידות (Pad),
צלחות (Disk) ותופים (Drum);

(2) שמשות ביטחון לטרקטורון, לטרקטור
משא ולרכב שטח.

(3) פנסים לטרקטורון, לטרקטור משא ולרכב
שטח;

(4) גלגל הגה לרכב, המצויד בכרית אוויר;

(5) כריות אוויר להגנת נוסעי הרכב וחלקיהן;

(6) יחידת בקרת שיוט לרכב.

(7) מושבים לטרקטורון, לטרקטור משא ולרכב
שטח וחלקיהם.

הייתה הערה ביחס לתקנה הזאת במסגרת מכתב של לשכת המסחר. הם טענו שההתייחסות לרכב שטח לא ברורה במסגרת התקנה הזאת, לכן אנחנו מבקשים להוסיף בנוסח התקנה כך:

בתקנת משנה זו, "טרקטורון", "טרקטור משא" ו"רכב שטח" – כהגדרתם בתקנות התעבורה.

זה תיקון חשוב ומבורך. ההערה שלנו היא לגבי קבוצות (1),(2),(3) ו-(7) שבהן יש פתיחה רחבה מידי בנוגע לאופציה להגביל את הייבוא רק למקוריים.

למה מושבים לטרקטורון צריכים להיות רק ייצור של היצרן? למה זה לא יכול להית תחליפי?

גם למושב יש השלכות בטיחותיות מבחינת משרד התחבורה.

אני מדבר על ייבוא מקביל.

ככל שיבואן מקביל מצליח להביא מוצרי תעבורה מקוריים - -

איפה זה כתוב?

מוצר תעבורה מקורי הוא מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב.

האם מה שאתה אומר זה שאין בעיה להביא ייבוא מקביל?

אם יש בעל רישיון סחר בנושא תעבורה שמסוגל להביא את המוצרים האלה כפי שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב, מבחינתנו אין בעיה. אנחנו לא מתייחסים כאן לזהות היבואן.

זהות היצרן, לא היבואן. האם במקרה הזה אפשר להביא ייבוא מקביל? ייבוא מקביל מוריד מחיר.

מדיניות משרד התחבורה מאפשרת ייבוא פתוח לכל מוצרי התעבורה, למעט 70 סוגי מוצרי תעבורה בטיחותיים. התקנה הזאת מתייחסת אך ורק לשלושה סוגי רכב שהיקף המכירות השנתי שלהם הוא מאוד נמוך. אנחנו מדברים פה על טרקטורון, על טרקטור משא ורכב שטח. כ-1,500 טרקטורונים נמכרים כל שנה, שזה שוק מאוד קטן. למה אנחנו מתייחסים לשלושת הסוגים האלה? כי שלושת הסוגים האלה לא עוברים תקינה אירופית.

אני בעד שבמקרים הספציפיים האלה שבהם אין תקינה יהיו מוצרים מקוריים. אתם אומרים לי שההגדרה של מוצר מקורי זה לפי הוראות היצרן.

התקנה מאפשרת ייבוא מקביל, ובלבד שהמוצר הוא מוצר מקורי.

מקורי לא חייב להיות מיוצר על ידי היצרן הספציפי?

אבל מאושר על ידו.

איך מאושר על ידו? זה לא מה שקורה בפועל בייבוא המקביל.

הייבוא המקביל יודע לאתר מוצרים מקוריים של היצרן. למה אנחנו דורשים את אישור היצרן? כי היצרן מאשר את זה יחד עם הרכב. צמצמנו את זה לשבעה מוצרים ספציפיים.

זה לא נותן לי כלום הצמצום הזה.

בסעיף (ב) כתוב שמשרד התחבורה יאפשר את הייבוא של המוצר הזה אם יהיה תקן.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן יהיה לייבא מוצר תעבורה
מהסוגים המנויים בה, שאינו מוצר תעבורה מקורי, ובלבד שנקבעו
לגבי דגם מוצר התעבורה דרישות תקינה או תקנים, כאמור בסעיף
109(א) לחוק, ברישה או בפסקאות (1) עד (4) או (6) של אותו סעיף,
והמייבא הוכיח את עמידתו של דגם מוצר התעבורה בדרישות
התקינה או בתקנים כאמור, בהתאם להוראות סעיף 109(ב) לחוק,
והכל לפי העניין.

יש פה שלושה צעדים שמשרד התחבורה נקט בהם כדי לפתוח את השוק עד כמה שאפשר מבלי לוותר על הבטיחות. יש עניין בטיחותי בכל מה שקשור לבלמים, למושבים, לפנסים.

למה לא דורשים תקן לעניין הזה?

כי אין תקן בעולם.

בשביל מה אתם שמים את הסעיף הזה אם אין תקן?

כדי שאם יהיה לא יהיה צריך לחזור לפה.

אתם צריכים לאפשר ייבוא מקביל.

גם בייבוא מקביל וגם בייבוא מקורי מדובר על מוצר מקורי. פה יש הגבלה על ייבוא תחליפי המנוגדת באופן מוחלט למדיניות משרד התחבורה.

מה זה תחליפי?

יש הגדרות ברורות.

תחליפי לא יהיה, רק מקורי.

תחליפי זה מוצר תעבורה שאינו מקורי.

תחליפי פותח פתח גדול מאוד.

אין שום פגיעה בייבוא המקביל של המקורי בתקנה הזאת. העניין הוא רק להביא תקן.

איך הוא יביא תקן אם אין תקן? אם היה תקן לא היה צריך כלום. התוצאה תהיה שלא יהיה ייבוא מקביל.

יש אפשרות לעשות ייבוא מקביל של חלפים מקוריים שמי שמייצר אותם הוא לא רק יצרן הרכב.

איפה זה כתוב בתקנות?

התקנה מתייחסת למוצרי תעבורה מקוריים. ברגע שמוצר תעבורה מקורי מוגדר כמוצר שמיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב - -

אתה דורש שהיצרן יאשר. אם אתה דורש שהיצרן יאשר את זה, חזרת לאותו מעגל.

אם מי שמייצר עבור היצרן זה יצרן מוצרי תעבורה שיכולים לייבא ממנו - -

אני רוצה שאם היבואן מוכיח לך שזה לפי הוראות היצרן אתה תאשר את זה.

נראה איך לנסח את זה.

זה יהיה רק לגבי (1), (2), (3) ו-(7).

רשימת החלפים שאפשר לייבא אותם רק מקוריים ארוכה מידי וכוללת מידי. סעיף (ב) הוא פיקציה מוחלטת.

סעיף (ב) משאיר אופציה לעתיד. יכול להיות שבעתיד יהיה תקן.

מה קורה כל עוד אין תקן?

כל עוד אין תקן יש אפשרות לייבא באישור משרד התחבורה, לא צריך לחזור ליצרן שיאשר.

היינו מורידים את המילים "המייבא הוכיח את עמידתו".

זה נשאר.

הוספת 7. אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:
תקנות 7א
ו-7ב
"פטור מקיום 7א. הרשות המוסמכת לייבוא (בתקנה זו – הרשות)
תנאים לייבוא
מוצרי תעבורה רשאית לתת למייבא מוצרי תעבורה פטור מקיום
או לקבלת התנאים לייבוא מוצר תעבורה או מקבלת רישיון
רישיון לייבוא לפי סעיפים 109 ו-110 לחוק, לפי העניין, כאמור
מוצרי תעבורה בסעיף 115 לחוק, אם מוצר התעבורה המיובא

(1) לשימוש כדוגמאות מסחריות, בכמות שלא
תעלה על שתי יחידות מכל דוגמה, אלא אם כן
הוכח להנחת דעתה של הרשות כי בנסיבות העניין
קיים צורך לייבא מספר גדול יותר של יחידות
מדוגמה מסחרית מסוימת;

(2) לניסוי או לפיתוח, ובלבד שהמייבא הציג
לרשות תכנית הניסוי או תיאור תהליך הפיתוח;

(3) לצורכי תעשיה מקומית שאינה תעשיית רכב,
ובלבד שהמייבא הציג לרשות הצהרה שלו בכתב
כי מוצר התעבורה אינו מיועד להתקנה ברכב או
לשיווק;

(4) לייבוא לצורך ייצוא, ובלבד שתהליך הייצוא
הוכח להנחת דעתה של הרשות;

(5) לייבוא לצורך שיפוץ מערכות חלקים, ובלבד
שהמייבא הציג לרשות אישור לייצור דגם מוצר
תעבורה שניתן לפי סעיף 100 לחוק, שעניינו שיפוץ
מערכות חלקים המיועדות להרכבה בכלי רכב, וכן
הצהרה בכתב שלו כי מוצר התעבורה מיועד לצורך
שיפוץ מערכות חלקים;

(6) לייבוא לצורך ייצור רכב על ידי מייבא שהוא
בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובלבד שהמייבא
הציג לרשות את הרישיון כאמור וכן הצהרה בכתב
שלו כי מוצר התעבורה מיועד להרכבה בכלי הרכב
המיוצרים על ידו;

(7) לייבוא לצורך מכירה והתקנה ברכב של מערכת
הביטחון כהגדרתה בסעיף 222 לחוק, ובלבד שהמייבא
הציג לרשות הצהרה בכתב שלו כי מוצר התעבורה
מיועד למכירה והתקנה ברכב כאמור;

(8) לייבוא לצורך מתן שירותי תחזוקה לרכב בבעלות
ארגון האומות המאוחדות, ארגון בין-לאומי לסיוע
שהוכר על ידי הממשלה, או נציגות של מדינת חוץ
בישראל, או לייבוא על ידי אדם הנהנה מפטור על
מוצר התעבורה על פי התחייבות הנובעת מאמנות
והסכמים בינלאומיים, והכל בלבד שהמייבא הציג
לרשות הצהרה בכתב שלו כי מוצר התעבורה מיועד
לתחזוקת כלי רכב שבבעלותו וכי התקנת מוצר
התעבורה המיובא תיעשה רק במוסך המופעל על ידי
בעל רישיון להפעלת מוסך.

סייג לתחולה 7ב. סעיפים 109 ו-110 לחוק לא יחולו על ייבוא מוצר תעבורה
לעניין ייבוא המיועד להתקנה ברכב אספנות כהגדרתו בתקנות התעבורה,
מוצרי תעבורה ובלבד שהמייבא הוא בעל רכב האספנות שבו יותקן מוצר
התעבורה."

הוספת 9. אחרי תקנה 10 לתקנות העיקריות יבוא:

תקנה 10א "פרטים 10א. חשבונית שבעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה רשאי
בחשבונית לתת באמצעותה אחריות למוצר תעבורה, כאמור בסעיף
לעניין 119(ב)(3) לחוק, תכלול פירוט בדבר כל אלה, תחת הכותרת
אחריות "תנאי האחריות", באותיות מודגשות ובהגדלה:
למוצר
תעבורה – (1) תנאי האחריות החלים על המוצר;
בעל רישיון
לסחר (2) המקום שבו ניתן יהיה לקבל את שירותי מימוש
במוצרי האחריות."
תעבורה

סעיף 119(ב)(3) לחוק קובע שניתן יהיה לראות בחשבונית שבעל רישיון סחר מוצרי תעבורה מוסר לקונה תעודת אחריות, אבל התנאי לכך הוא שבחשבונית יופיעו התנאים שיקבע השר.

ב-119(א) לחוק נכתב שמינימום האחריות הוא 6,000 קילומטר או שלושה חודשים. איך זה מתכתב עם תיקון התקנות שאתם עושים?

התקנה כפופה לאמור בסעיף 119(א). כמובן שבעל רישיון סחר רשאי לתת אחריות מעבר למה שנקבע ב-119(א).

אולי כדאי להוסיף בפסקה קטנה (1) את המילים: "ובלבד שלא יפחתו מ.."

אנחנו חושבים שגם לפי הנוסח הקיים זה צריך להיות מובן.

אתה מוכן לתקן את זה?

אין בעיה מבחינתנו.

סעיף (2) מאוד פרובלמטי בפרקטיקה. זה יכול להיות חשבונית מיבואן למפיץ, מהמפיץ למוסך, מהמוסך לצרכן. הסעיף הזה של המקום מאוד בעייתי ליישום, אנחנו חושבים שלא נכון להכליל אותו.

חשוב שיהיה מוגדר איפה האזרח מקבל את האחריות.

אנחנו רוצים שהצרכן שקונה את מוצר התעבורה ידע בדיוק את המקום שבו הוא מקבל את האחריות.

תיקון 10. בתקנה 11(1) לתקנות העיקריות, המילים "התשכ"א-1961 -
תקנה 11 יימחקו.

הוספת 11. אחרי תקנה 11 לתקנות העיקריות יבוא:
תקנה 11א

"טיפול 11א. (א) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ינהל רישום בכתב
בתלונות של תלונות צרכנים שקיבל לגבי מוצרי תעבורה שהוא סחר
צרכנים בהם, אשר יכלול תיעוד של הפרטים הבאים:
בעל רישיון
לסחר במוצרי (1) מועד קבלת התלונה;
תעבורה
(2) מהות התלונה;

(3) תיאור הליך בדיקת התלונה על ידי בעל הרישיון;

(4) אופן תיקון הליקוי, ככל שנתגלה;

(5) התשובה שניתנה לצרכן ומועד מתן התשובה כאמור.

(ב) בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה ישמור רישום כאמור בתקנת
משנה (א) לתקופה שלא תפחת משנה ממועד השלמת הטיפול
בתלונה או ממועד מתן התשובה לצרכן כאמור בתקנת משנה (א)(5),
לפי המאוחר."

אנחנו חושבים שהתקנות גורמות לנטל פקידותי גדול מידי על בעלי המוסכים שהם גם בעלי רישיונות לסחר בחלפים. תחליטו למי צריך להודיע. צריך שהתלונות תצטמצמנה לנושא של פגמים במוצרי תעבורה, לא שנצטרך לתעד לקוח שמתלונן שקיבל את מוצרי התעבורה שלושה ימים אחרי שהוא היה צריך לקבל אותם.

אף אחד לא מחייב בעל מוסך לסחור במוצרי תעבורה.

הוא חייב.

בעל רישיון לסחר במוצרי תעבורה יטפל בתלונות צרכנים. אם בעל מוסך רוצה לייבא - שייבא.

זה לסחר.

אם הוא רוצה לסחור בזה - -

הוא חייב, כי הוא מתקין חלפים ברכב. רישיון אוטומטי ניתן לבעל מוסך גם לסחר.

את רוצה שאני אתקן את החוק? פה זה תקנות.

לא להרחיב את החוק.

במה זה מרחיב את מה שכתוב בחוק?

כמו מועד קבלת התלונה. צריך להבהיר שזה רק תלונות מהותיות שנוגעות לחלף עצמו, לא תלונות על איחור באספקה.

המטרה פה היא לתת לציבור אפשרות להתבטא ולהתלונן. אנחנו לא רואים פה אפשרות להבחנה בין מוצר כזה למוצר אחר. זה שהחוק מבקש את אישור הוועדה, מה שלא קורה בהרבה סעיפים אחרים, בעינינו רק מדגיש עד כמה הוא תחום, מדגיש שמה שכתוב בו נעשה בכוונת מכוון.

אם הליקוי הוא ברמה כזאת שבעל המוסך צריך להחזיר את החלף למי שסיפק לו אותו, מה הוא אמור לרשום? החזרתי את החלף?

כן. מה הבעיה? משרד התחבורה, למה הפירוט הזה הוא אחד לאחד? אתם לא יכולים לפשט את זה טיפה? בעלי מוסכים הם לא פרופסורים לרגולציה, הם מתקנים רכבים.

אני מסכים עם מה שנאמר לגבי תוספת הבירוקרטיה.

איך אתם רוצה ליישם את סעיף 123?

מה שנדרש הוא חידוד מהות התלונה וסוגים ספציפיים שבהם יש תכלית לזה, אחרת זה יהיה בזבוז של זמן, אנרגיות וייקור של עלויות. אין טעם למעקב על משהו שהוא שולי.

מי יקבע אם זה שולי או לא אם אתה לא עושה תיעוד? אתה נותן לבעל המוסך לקבוע אם זה שולי או לא שולי ולפי זה לתעד?

לא.

משרד התחבורה, למה אתם צריכים את הסעיף הזה?

הכלי הזה נועד בשביל הצרכנים, בשביל שנוכל לבצע פיקוח ובקרה. בלי תיעוד ורישום לא נוכל לבצע את הפיקוח הזה.

אז תמקדו את זה במהות.

תעשו חובת דיווח על חלפים פגומים, על חלפים שיש בהם בעיה בטיחותית.

כך את מעבירה את שיקול הדעת למוסך.

מי קובע? הסוחר קובע?

היינו מוכנים בהתחלה לצמצם את תחולת חובת הרישום, אבל בהתייעצות שביצענו לפני הדיון הגענו למסקנה שהסעיף המסמיך לא מאפשר לצמצם את סוגי מוצרי התעבורה ואנחנו נשארים עם הסעיף כמות שהוא.

מה זה תיאור הליך בדיקת התלונה? זה בלתי אפשרי. מוסך מתקין מאות חלפים כל יום.

לא ביחס לכל מוצר תעבורה שמוסך מתקין נדרש למלא את הרישום הזה. הרישום מתייחס אך ורק לתלונות שמתקבלות על ידי הלקוחות. אני מקווה מאוד שמוסך לא מקבל מאות תלונות ביום.

כשלקוח חוזר ואומר שיש עדיין בעיה ברכב ושצריך לבדוק אם זה בגלל מוצר תעבורה או בגלל משהו אחר, המוסך יצטרך לתעד את זה?

כשהתלונה מתייחסת למוצר תעבורה שאותו מוסך מכר לאותו לקוח, היא תצטרך להיכנס למאגר.

יש מוסך שאין לו פקידה?

יש מוסכים ללא פקידה.

אני מבין שאופן תיקון הליקוי מציג את התהליך. למה אתם צריכים את סעיף (3)?

אם מוצאים ניסוח שמצליח לצמצם פה את הנטל, אנחנו בעד. התיאור של הדרישות שכללנו במרשם היה תיאור הגיוני ביחס - -

סעיף (3) הוא פירוט יתר של (4). האם יש היום אגרות?

יש היום אגרות שקבועות בצו הפיקוח שעדיין בתוקף.

אז למה אתה צריך פה לתקן?

אנחנו מעגנים את האגרות במסגרת התקנות.

במקום הצו?

כן, במקום הצו.

לא שיניתם את הסכומים?

עשינו הצמדה של הסכומים. עשינו תמחור מחדש של סכומי האגרות.

מה זה התמחור? כמה זה העלה את האגרות מעבר להצמדות?

הם העלו ב-12.3% את המחירים.

את כל המחירים?

לפחות בשתיים שאני בדקתי.

למה העליתם את זה?

בנינו את כל האגרות מחדש, לא לקחנו אגרות קיימות והעלינו בשיעור מסוים. אספנו את כל התשומות של אגף הרכב הרלוונטיות למתן כל סוגי הרישיונות מכוח החוק, לא רק האגרות ספציפיות האלו, והעמסנו את כל העלויות בהתאם לתשומות של עבודה.

בכמה זה עלה?

זה לא היה לקחת אגרות קיימות ולהעלות אותן בשיעור מסוים, זה היה תמחור מחדש בהתאם לתשומות בפועל.

מעבר להצמדה זה עלה ב-12.5%?

זו העלייה הקבועה מעבר להצמדה.

אין פה עלייה קבועה. זאת לא הייתה שיטת התמחור.

שינינו את בסיס ההצמדה כך שבמקום נובמבר 2017 לקחנו את נובמבר 2023. התוצאה הייתה 12.5% תוספת.

זה לא עלה בנוסף להצמדות ב-12.5%, נכון?

נכון. תמחרנו אגרות בעד רישיונות לשש שנים. חילקנו את הסכום בשש על מנת להגיע לסכום לשנה. על מנת למנוע מצב שבעדכון ב-1 באפריל 2025 האגרה תקפוץ ב-12.5%, עשינו את ההצמדה מ-2017 עד היום. האגרות יעלו בהתאם לשיעור העלייה של המדד בשנה האחרונה בלבד.

זה מחיר הבסיס לפני ההצמדה?

נכון. מדד המחירים לצרכן עלה משנת 2017 ב-12%.

צריך להוסיף אגרה שקשורה לסעיף 6. אם אתם צריכים לבדוק את הבקשה של הייבוא המקביל הזה, זה יחייב אותו לשלם אגרה.

זה ייעשה במסגרת הבדיקות שאנחנו עושים כבר היום. מוצרי תעבורה נכנסים לישראל באישור של מעבדה מוסמכת לרכב.

הוספת 12. אחרי תקנה 12 לתקנות העיקריות יבוא:
פרק ד'1


"פרק ד'1: אגרות

אגרות 12א. (א) בעד בקשה למתן רישיון מהרישיונות המנויים בתוספת הרביעית,
בעד בקשה למתן אישור המנוי בתוספת הרביעית, בעד קבלת העתק מקור
או עותק של רישיון או אישור כאמור ובעד השתתפות בבחינה לקבלת רישיון
לסחר במוצרי תעבורה כמשמעותה בתקנה 10, ישולמו האגרות כמפורט
בתוספת הרביעית.

(ב) חייב בתשלום אגרה בעד בקשה למתן רישיון שתקופת תוקפו עולה על
שנה אחת, ישלם את סכום האגרה בתשלומים שווים, אחת לשנה.

(ג) סכום האגרה בעד השגה על תוצאות בחינה כאמור בתקנת משנה (א) יהיה
מחצית מן האגרה ששולמה בעד הבחינה, ויעוגל כאמור בתקנת משנה (ד).

(ד) הסכומים הנקובים בתוספת הרביעית יתעדכנו ב-1 באפריל של כל שנה
(להלן – יום העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר
שקדם ליום העדכון לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום
העדכון בשנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם
בחודש נובמבר 2023; הסכום האמור יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב
וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה; לעניין זה -

"יום העדכון הראשון – ג' בניסן התשפ"ה (1 באפריל 2023);

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ה) המנהל הכללי של המשרד יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט
של המשרד, את נוסח התוספת הרביעית כפי שהשתנה לפי תקנת משנה (ד)."

משרד המשפטים מבקש להוסיף סעיף בהתאם לחוק עקרונות האסדרה. זה משהו שנעשה רוחבית, לא רק אצלנו.

סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה קובע כך: מאסדר המבקש להציע או לקבוע אסדרה, למעט הצעת חוק, יקבע בה הוראה לעניין בחינתה לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתום תקופה שתיקבע בהוראה ושלא תעלה על עשר שנים מיום כניסתה לתוקף של האסדרה. זו הוראה שבאה לחייב את המאסדרים בממשלה לבחון מדי מספר שנים את האסדרה, לראות אם היא עדיין נחוצה, אולי צריך לשנות אותה. החוק מחייב לקבוע הוראה כזו באסדרה עצמה, לכן אנחנו מבקשים להוסיף הוראה כזאת לתקנות. אנחנו מבקשים להוסיף פרק ד'2: הוראות שונות. בחינה לפי חוק עקרונות האסדרה. 12ב. בחינה ראשונה לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה לגבי התקנות המפורטות להלן תתבצע במועד המצוין לצידן: תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם (תיקון), התשפ"ד-2024 - בתום 10 שנים מיום תחילתן.

עוד 10 שנים ישכחו מה היה, אבל בסדר. אם זה החוק - שיהיה.

החלפת שם 13. התוספת הראשונה לתקנות העיקריות תסומן "תוספת ראשונה א'"

והוספת
תוספת

"תוספת ראשונה
(תקנה 3א)


נוסח ההודעה לציבור לפרסום בעיתונות – ליקוי בטיחותי ביצור מוצר תעבורה

הכתובת: הודעה ציבור – ליקוי בטיחותי בייצור מוצר תעבורה מסוג מס' קטלוגי

הרינו להודיע כי במוצר התעבורה שבכותרת, אשר יוצר בין התאריכים - -מס'
אצווה- -(ככל שקיים), נתגלה פגם סדרתי בייצור, אשר אלולה להיות לו השפעה
על בטיחות הרכב בו יותקן המוצר

לקוח שירצה לבדוק אם רכש את המוצר הפגום, יכול להתקשר למוקד שירות
לקוחות של בעל הרישיון לייצור מוצרי תעבורה בטלפון מס':

לקוחות שרכשו את המוצר, מוזמנים למשרדי בעל הרישיון לייצור מוצרי תעבורה
בכתובת - -בין השעות - - לצורך תיקון הליקוי או החלפת המוצרים והכל ללא
תשלום.

מומלץ לתאם את מועד התיקון מראש עם בעל הרישיון לייצור מוצרי תעבורה

בעל הרישיון לייצור מוצרי תעבורה.

הוספת 14. אחרי התוספת השלישית לתקנות העיקריות יבוא:
תוספת
רביעית

"תוספת רביעית
(תקנה 12א)
אגרות

1. אגרות בעד בקשות לרישיון או בקשות לאישור, לכל שנה של תקופת תוקף הרישיון

(1) בעד בקשה לרישיון לייצור מוצרי תעבורה – 337 שקלים חדשים;

(2) בעד בקשה לרישיון לסחר במוצרי תעבורה – 360 שקלים חדשים;

(3) בעד בקשה לאישור לייצור דגם מוצר תעבורה – 337 שקלים חדשים;

2. אגרה בעד קבלת העתק מקור או עותק של רישיון או אישור – 22 שקלים חדשים;

3. אגרה בעד השתתפות בבחינה לקבלת רישיון לסחר במוצרי תעבורה – 154 שקלים חדשים;


תחילה 15. תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן.

מי בעד התקנות עם השינויים שעשינו?

הצבעה
התקנות אושרו.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35.