פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
20
ועדת החוקה, חוק ומשפט
04/06/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 335
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 04/06/2024
חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18), התשפ"ד–2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ־7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, של ח"כ קארין אלהרר
מוזמנים
¶
יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים
נילי פינקלשטיין - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
יעל רוזנקרנץ - קמ"ד אח"מ יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
דנית אביטל - ק' זכויות נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי
שירן נחום נאור - עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי
אילת ששון - ממונה בכירה ייעוץ משפטי, משרד הרווחה והביטחון החברתי
בת-עמי ברוט - ראש תחום נפגעי עבירה, פרקליטות המדינה
נטע ברק - ממונה מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי
מיה אוברבאום - יועמ"ש, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
אלה בן עמי - משפחות החטופים
ירדן גונן - משפחות החטופים
עילאי דוד - משפחות החטופים
מור שוהם - משפחות החטופים
רישום פרלמנטרי
¶
רויטל יפרח
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ־7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, פ/4286/25 כ/1012
היו"ר קארין אלהרר
¶
בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. היום 4 ביוני 2024, ז' באייר התשפ"ד, השעה 11:37. נושא הדיון היום: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ-7 באוקטובר), התשפ"ד-2024, של חברת הכנסת קארין אלהרר וחבר הכנסת אליהו רביבו.
אני אגיד כמה מילים ואז אתן לנציגות ונציגי משפחות החטופים, ואז נגיע לדיון בשים לב שיש לנו שעה. אנחנו נהיה יעילים. תראו, אתמול התבשרנו על חמש בשורות איוב. התחלנו את הבוקר עם הידיעה שורפת הלב על הירצחו של דולב יהוד כבר ב-7 באוקטובר בשטח ניר עוז, וסיימנו את היום עם הודעה שבאמת ריסקה אותי באופן אישי ואני בטוחה שרבים נוספים, על רציחתם של נדב פופלוול, יורם מצגר, עמירם קופר וחיים פרי. כולנו זוכרים שמארבעתם קיבלנו אות חיים, את ארבעתם יכולנו להציל. אני מתביישת בשם מדינת ישראל שהקריבה את החטופים האלה. זה נכון שסנוואר הוא האשם ברצח אבל מדינת ישראל אשמה שהיא לא הצילה אותם, וצריך היה להשיב אותם כי היו הזדמנויות. אין לחטופים האלה זמן, זו לא סיסמה, זו המציאות.
אני קוראת לראש הממשלה לקדם את העסקה הישראלית שהוא יזם, ולעשות את זה מיד. לזנוח את השיקולים הפוליטיים ולהסתכל רק על שיקולי האזרחים. במקביל, לטרגדיה הזאת, כאילו זה לא מספיק, הצפון אתמול עלה בלהבות. ליטרלי עלה בלהבות, במשך יותר מ-20 שעות, בשעה שראש הממשלה עסוק בהוצאות הודעות לעיתונות שמתייחסות רק לנאום שלו בקונגרס. בשעה שהשר האמון על כוחות הכיבוי וההצלה מסתובב בין האולפנים לבין טקסים – צריך להגיד שאתמול זה היה קיצוני והצפון מופקר שמונה חודשים. מערכה שלא מנוהלת, מאות-אלפי אזרחים שמופקרים על-ידי הממשלה.
לתושבי הצפון אני אגיד
¶
אנחנו רואים אתכם ונעלה את הנושא לסדר היום עד שייפתר.
הייתי חייבת לומר את הדברים האלה, והם דברים קשים, אבל עושה רושם שלא אכפת. אז שתדעו – אכפת לנו מאוד.
לגופו של עניין – הדיון היום בהצעת החוק שמכירה בראש ובראשונה בחטופים שבשבי כנפגעי עבירה ונותן מענה למשפחות שלהם כל עוד עם בשבי ובכל הנוגע בזכויות של נפגעי עבירה. בנוסף, נפגעי עבירה שאינו בן החיים, הצעת החוק מרחיבה את מעגלי הקרבה הראשונה והם זכאים לזכויות כנפגעי עבירה כאשר המעגל הראשון איננו. לבסוף, בשל הרגישות של אירועי ה-7 באוקטובר, אובדן חיי אדם הבלתי נתפס ומקרים בהם לעיתים אין מעגל קרבה ראשונה או שנייה, החוק מאפשר בכפוף להגנה על פרטיות הנפגע, לתת את זכויות הנפגע לאדם אחר מטעמו.
אני מאוד גאה בהצעת החוק הזאת שעונה על פער מהותי שנוצר עקב אירועי ה-7 באוקטובר. בעיני זו השליחות שלנו בעת הזאת. אני רוצה להודות מקרב לב לצוות הוועדה, לייעוץ המשפטי שלך הוועדה, שבאמת נרתם בכל הכוח וגם לחבר הכנסת רביבו, שהוא שותף. למשרד המשפטים, שבאמת לפעמים תהיתי - - - אז באמת, כל הכבוד. תודה רבה.
אני אעבור למשפחות החטופים ואז נקריא. מי יתחיל?
ירדן גונן
¶
אנחנו פה נציגות גדולה מאותו הצוות. אני רק רוצה שתדעו שאנחנו קוראים לעצמנו צוות חסמב"ה, וזה נצר מתוך אווירת הפעילים בגזרת גילאים מסוימת, התנאי הוא קרבה למשפחות חטופים ובלי ילדים. אבל אנחנו פה, כדור העתיד של מדינת ישראל, כחלק מדור העתיד, ואנחנו דואגים לו ביחד, אנחנו ממש עובדים כקבוצה.
אני אשמח שאחד הגברים שלנו ידבר, אם ירצו, רק תציעו להם. אנחנו נציגות ממש גדולה וחבל שאין פה יותר חברי כנסת.
מור שוהם
¶
שלום לכולם. אני אח של טל שוהם שנחטף מקיבוץ בארי. אח שלי נחטף ב-7 באוקטובר ב-6:30 בבוקר, כשהתחיל הבלגן. הם שמעו יריות בקיבוץ, עם האזעקות. בזמן הזה הם החליטו להיכנס למרחב המוגן – אח שלי, אשתו ושני הילדים הקטנים נווה ויהל – נווה בן שמונה, יעל בת שלוש. אימא ואבא של אשתו, דוקטור שושן הרן ואבשלום הרן, הדודה והבת שלה שרון ונועם אביגדורי. הבית שלהם ממוקם ממש קרוב לגדר, בשכונה שהמחבלים הגיעו ונכנסו אליה. במהלך שהמחבלים היו בבית, שברו והרסו וגנבו כל דבר, ירו לכל עבר, אח שלי ואבשלום מחליטים שאין להם ברירה כי הם שומעים את היריות, שומעים פיצוצים, שומעים "שופל" בדרך ומתחילים לנהל משא ומתן עם מחבלים, דבר הכי משפיל שיכול להיות, כדי להציל את עצמם ולבחור בחיים. זה או מוות די בטוח או לבחור בחיים.
אחרי משא ומתן הם פותחים את החלון של הממ"ד כי את הדלת כבר לא היה ניתן, הכל נשרף, הכל נהרס, ומוציאים את אח שלי ראשון מהחלון. כופתים לו את הידיים מאחורי הגב ומכניסים אותו לבגאז' של רכב תוך כדי שהוא מתחנן על חייו, שלא יכניסו אותו לבגאז' של הרכב. אח שלי הועלה לבגאז' של הרכב יחד עם המשפחה של גיל, שיושב פה איתנו – אלון גת וירדן, יחד עם גפן הקטנה.
אני יודע להגיד משהו אחד על אח שלי – תמיד שואלים אותי: מה אתה יודע? אני אגיד לכם משהו: אני יודע שהוא הגיע לרצועה חי. זה הדבר היחיד שאני יודע להגיד לכם. אח שלי הגיע לרצועה חי, ואם יקרה משהו לאח שלי זה מהלחץ הצבאי, מהלחץ על חמאס כי הוא הגיע חי לרצועה.
אנחנו נמצאים היום בימים הכי קריטיים בערך, שאנחנו צריכים כולנו, גם כאזרחים וגם כעם וגם כחברי כנסת לצעוק בקולי קולות ולהגיד: כן לעסקת נתניהו, כן לקידוש החיים, כן להחזיר את הנרצחים לישראל לקבורה, ולזכור כולנו שזה מה שמבדיל אותנו במזרח התיכון – אנחנו מקדשים את החיים, האחרים מקדשים את המוות. אין פה הרבה חברי כנסת שאני יכול לפנות לליבם, וחברת הכנסת קארין, אני יודע כמה את רתומה לנושא אבל באמת חשוב שתעשו הכל כרגע כדי להפעיל את כל הלחצים שאפשר, מכל כיוון, באמת, אני לא יודע. אני מסתכל על זה ואני לא פוליטיקאי – תעשו כל מה שצריך, גם אם זה אומר להיכנס, אני לא יודע. תעשו כל מה שצריך ותעזרו לנו לסיים את הסאגה הכי משפילה, הכי נוראית והכי חסרת כבוד שהמדינה הזאת, שהפקירה אותם, שמה אותי בה. תודה רבה.
עילאי דוד
¶
אני אח של אביתר דוד, של הבחור היפה הזה. הוא נסע לפסטיבל "נובה" עם חברים טובים שלו. שניים נרצחו בזמן שהם הסתתרו מהחבלים באזור השעה 10 בבוקר. שניהם חברים מאוד טובים שלו מהתיכון, שהפכו להיות זוג ממש לאחרונה, חבר וחברה, ממש מעט זמן לפני ה"נובה". אביתר נחטף יחד עם חבר טוב שלו, עם גיא דלאל. שניהם גדלו ביחד, מכירים אחד את השני מגיל שנה וחצי. לא מזמן פגשתי את הגננת שלהם והיא סיפרה לי קצת סיפורים עליהם, איזה שובבים הם היו.
אנחנו יודעים מסרטונים, אני מגלה כבר בצוהריים את אח שלי בתמונה כשהוא מבוהל וקשור בחדר חשוך, וראיתי אותו חי, ראיתי אותו מובל על הרגליים. אני לא יודע אם אתם מצליחים לראות את אביתר הולך על הרגליים כשמחבל גורר אותו. לי יש מספיק סיבות להאמין שהוא חי, יש לי מספיק סיבות להאמין שהוא יחזור בריא ושלם. אני יודע בתוך תוכי את האמת – אני יודע שהוא חי, אני יודע שהוא חוזר. יש לנו אשכרה הזדמנות אמתית לעשות את זה עכשיו.
אז אני מצטרף פה לבקשה של החברים שלי ולבקשה של מור – להגיד "כן" לעסקת נתניהו. זה הסיכוי האמתי היחיד להחזיר את אביתר, להחזיר את טל, וזה הסיכוי האמתי היחיד להחזיר את התקווה לנו ולמדינת ישראל. תודה רבה.
אלה בן עמי
¶
אנחנו יודעים שזו ועדה חשובה ואנחנו לא רוצים לגזול את כל הזמן שלה. אז תודה רבה שנתתם לנו את המקום.
נועה ברודסקי לוי
¶
קשה לדבר אחרי הדברים האלה. אני אסביר מה עבר בקריאה ראשונה: התיקון נועד לתת מענה לשלוש קבוצות נפגעים מאירועי ה-7 באוקטובר. הקבוצה הראשונה זו הקבוצה של בני המשפחה של הנרצחים. לצערנו, בגלל שהחוק היום כבר כן נותן מענה למשפחות נרצחים שיחשבו כנפגעי עבירה, אבל המעגלים שאליהם הוא מתייחס, ולצערנו יש מקרים שבהם זה לא מספיק לעניין אירועי ה-7 באוקטובר, ולכן מוצע להרחיב את המעגלים כך שזה יהיה גם בנוסף למה שקיים היום, שזה בן זוג, ילדים, הורים ואחרים, גם לסבים ונכדים וגם לדודים או אחיינים.
הקבוצה השנייה זו הקבוצה של משפחות החטופים, שהיום, לפי החוק, אין התייחסות לעניין ומוצע להוסיף בדומה למה שקיים לעניין משפחות נרצחים, שגם לגבי משפחות של חטופים עד לחזרתם בעזרת השם, שיקבלו את הזכויות כנפגעי העבירה. יש כאן התייחסות כי בכל זאת, מדובר פה במצב מורכב ורגיש, מוצע שבמקרה ובו יש חשש לפגיעה מוגברת בפרטיות בשל מימוש הזכויות, שכן יהיה פרקליט מחוז או ממונה בכיר אחר בפרקליטות שמוסמך לכך, שיוכל לקבוע במקרים שבהם עלולה להיות פגיעה מיוחדת בפרטיות, כמו שאמרתי, שלא יהיו - - -
קבוצה שלישית זה כן אותם נפגעים שנמצאים כאן אבל בשל מצבם לא מסוגלים לממש בעצמם את הזכויות, ולכן מוצע לאפשר להם, באמצעות הסכמה בכתב, שמישהו אחר יממש עבורם את הזכויות.
שתי שאלות מרכזיות שעלו בדיון הקודם ואמרנו שנדון בהם לקראת קריאה שנייה ושלישית זה התאריכים שבהם יחול – את הנפגעים מאותו אירוע. בקריאה ראשונה דיברנו על ה-7-13 באוקטובר. בבדיקה נוספת שעשינו, ותכף משרד המשפטים ירחיב על זה, כן חשבנו שיותר נכון להתייחס ל-7-9 באוקטובר, שזה באמת התאריכים שבהם היו הפגיעות, וכך גם עשינו בתיקון לפני מספר חודשים בחוק הגנת ילדים, חוק לתיקון דיני הראיות בהגנת ילדים, וגם להתייחס בקשר לאדם שנחטף, גם לעבירות שבוצעו בו לאחר מכן.
נועה ברודסקי לוי
¶
לא, במקום ה-7-13 באוקטובר יהיה 7-9 באוקטובר. ושוב, בגלל שלא ידוע שהיו עבירות אחרי ה-9 באוקטובר. אבל מצד שני, אם מדובר בחטוף, כן להתייחס לכך שאם בוצעו עבירות לאחר מכן - -
נועה ברודסקי לוי
¶
בסדר. נקודה נוספת שגם עלתה בדיון הקודם זה הנושא של האפשרות להעביר בהסכמה לאדם אחר שיממש – בקריאה הראשונה אפשרנו את זה לנפגעים עצמם ולמשפחות של נרצחים, ועלתה השאלה האם להרחיב את זה גם למשפחות של חטופים או האם זה יהיה כבר... אני מציעה שנשמע בעניין הזה את הגורמים השונים.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
תודה רבה ל - - - ולחברתי ושותפתי לקידום החקיקה. אני שמח ומברך ומודה גם לכל השותפים וגם לכל הגורמים שאפשרו את קידום החקיקה. תודה שאנחנו גם עומדים ביעדים שקבענו לעצמנו, את ואני, זה לא מובן מאליו.
להצעה הזאת יש הסתייגות של צמצום בין ה-7-9 באוקטובר במקום 7-13 באוקטובר הואיל וב-9 באוקטובר עדיין התקיים הטבח. זאת אומרת, עדיין בוצעו פעולות טבח מצדם ולא השתלטנו על כלל אזורי הפשיטה שלהם. כמו כן, אני מבקש שנבהיר כאן שגוזרים את זה בזמן, כל מה שהוא תולדה של אותם אירועים באותם ימים ולא רק חטופים.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
בסדר? זה משהו שאנחנו חייבים לשים אותו פה, על השולחן, כי אנחנו מבינים שיש אינטרפרטציות שליליות שהתגלו בדיעבד - - - ואני מבקש שנבהיר שהשאיפה שלנו והכוונה שלנו כמחוקקים, שכל אירוע שהוא תולדה של אותם ימים, ייכלל בתוך החקיקה הרלוונטית הזאת.
נילי פינקלשטיין
¶
אני ממשרד המשפטים. תודה, חבר הכנסת. אני אתייחס קודם כל להערה של אדוני: ההערה של אדוני היא חשובה, ובנוסח שנבקש לתקן היום, אנחנו מציגים מענה בעניינה לצד צמצום התאריכים רק עד ה-9 באוקטובר, כולל ה-9 באוקטובר - -
נילי פינקלשטיין
¶
אז ה-9, זה התאריכים שאנחנו יודעים ששם העבירות והפגיעות האחרונות שבוצעו על-ידי המחבלים שחדרו ב-7 באוקטובר. מעבר לזה, אנחנו הוספנו במלל את האמירה שהיועצת המשפטית תיארה, שעבירות נוספות שבוצעו בתקופה שלאחר התאריכים האלה, בין אם נפגעי העבירה החטופים והם קשורים לעבירות שבוצעו בתאריכים האלה, גם בעניינם התיקון הזה יחול.
נילי פינקלשטיין
¶
אמרתי שהיועצת המשפטית של הוועדה תסביר, התכוונתי למילים שלה. היא הסבירה את ההרחבה שאנחנו מציעים ואני אקריא את הנוסח שתאמנו בינינו. זה נוסח שהעתקנו מילה במילה מתיקון שנעשה לפני מספר חודשים בחוק חקירת ילדים, ושם כבר נעשו הבדיקות האלה, באותו תיקון חקיקה, כדי לוודא שאם יהיה צורך לחקור חקירה פלילית כעדים וכנפגעים את הילדים שנפגעו ושנחטפו, ידעו - -
נילי פינקלשטיין
¶
חטיפה זו עבירה מתמשכת. אז התיקון שנעשה בזמנו נבדק, ונמצא נוסח שמקיף את כל המקרים הרלוונטיים ולכן העתקנו את הנוסח הזה וזה הנוסח שאנחנו מציעים לוועדה לאשר היום.
אני אקריא - -
נילי פינקלשטיין
¶
אבל במהות, אני עונה להערה של חבר הכנסת, שלהבנתנו הנוסח הזה נותן בדיוק את המענה לשאלה שלך.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אנחנו מעדיפים להבהיר את זה כאן כדי לצמצם פרשנויות אחרי כן על-ידי ערכאות משפטיות.
נועה ברודסקי לוי
¶
בסדר גמור. ה-9 באוקטובר בפנים אם היה ספק, מה-7-9 באוקטובר כולל את אירועי ה-9 באוקטובר, וכמו שגם נאמר פה כבר, הכוונה למקרים שקשורים באותה עבירה. שוב, אנחנו מכירים את זה בעניין של חטופים אבל זה ברור שכל האירועים שקרו בימים האלה - -
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
שהם תולדה של אותו אירוע. אגב, זה לא אירועי 9 באוקטובר. האירועים הם אירועי 7 באוקטובר גם אם הם התרחשו אחרי כן כי זה עדיין אירוע המשכי.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
את יודעת, חברת הכנסת אלהרר, אני מעדיף שהיום נקדיש לטובת העניין עוד חמש דקות כדי לבאר ולהבהיר, כדי שנצמצם מתן פרשנות - -
נילי פינקלשטיין
¶
כן. אני רוצה להתחבר לדברי התודה שאמרת בתחילת הדברים, ולציין שיושבות כאן לצידי נציגות מרשויות נוספות ובאמת עבדנו בצורה מאוד מתואמת. זה חשוב לא רק כדי להגיד תודה, זה חשוב כי היישום פה ייעשה על-ידי כל הגורמים האלה - -
נילי פינקלשטיין
¶
אני תכף אתייחס לתיקון הנוסף שאנחנו מציעים בנוסח שעבר בקריאה ראשונה – הוא תואם עם כולם ובעבודה משותפת. כמובן שכל הדרך הזאת נעשית בעקבות שיח עם ארגונים מחוץ לממשלה, עם מיזם לילך, איגוד הסיוע ופרופסור דנה פוגץ. כדי לתת את המענה הכי מדויק לצרכים שעולים מהשטח וליכולות של הרשויות ליישם, אנחנו באמת עבדנו כאן בצורה מאוד מתואמת.
בהקשר הזה אני אגיד שבאמת התיקון הנוסף שאנחנו מציעים, שהוא מרחיב עוד קצת את הנוסח שעבר בקריאה ראשונה לכיוון הגמשה והקלה על בני המשפחות. הדברים ששמענו בפתח הדיון מהאחים מאוד מאוד המחישו לי את קהל היעד של תיקון החקיקה הזה כדי להקל עליהם כי ההתמודדויות שיש להם הן בלתי נסבלות.
ולכן, את ההיבט הזה, של אפשרות ליפות כוחו של אדם אחר, שאולי יהיה פנוי יותר וזמין יותר למימוש הזכויות בהקשר של החקירה וההליך הפלילי, אנחנו מציעים לאפשר גם מנגנון שיאפשר לבני המשפחה של נפגעים שנחטפו להעביר את מימוש הזכויות לאדם אחר אבל כשאנחנו זוכרים את המעמד והייחודיות של נפגעים שנחטפו, ואנחנו מאוד מקווים שהם עדיין בחיים, ובמימוש הזכויות אנחנו לא נרצה לפגוע באיזו שהיא דרך בפרטיות שלהם, לכן ההרחבה הנוספת הזאת שנועדה להקל על בני המשפחה, אבל צריך לסייג אותה שהיא תועבר רק לאדם קרוב אחר שהוא אדם שהיה קרוב לנפגע החטוף. ולכן - -
נילי פינקלשטיין
¶
בעצם המנגנון יהיה שבן המשפחה של הנפגע החטוף יצהיר שהאדם שהוא מבקש לממש את הזכויות הוא אדם שהיה קרוב לחטוף עצמו. זה המנגנון, ותכף אפשר יהיה - -
נועה ברודסקי לוי
¶
בעצם סעיף קטן (ג)2 מתייחס לסמכות של פרקליט מחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שהוא הסמיך לכך, לקבוע שלא מוענקת הזכות בגלל פגיעה בפרטיות. אפשר גם לא לכתוב את זה במקרים חריגים כי - -
היו"ר קארין אלהרר
¶
זה להערים קושי על הפרקליטות. הוא יצטרך להצביע על החריגות, בעיני. אני פחות אוהבת שזה כתוב. ברור שהוא יפעיל שיקול דעת, ברור שלנגד עיניו עניין הפרטיות. למה אני צריכה לציין במפורש שזה מקרים חריגים? לי זה ברור שהוא יפעל רק במקרים חריגים בכל מצב.
נועה ברודסקי לוי
¶
אפשר גם לא לציין, זה ברור שזה לא הכלל. הייתה לנו קצת התלבטות בעניין הזה בגלל שממד כל שהוא של פגיעה בפרטיות יכול להיות בכל אחד מהמקרים אז ברור שזה צריך להיות שבאמת הפגיעה היא כזו שלמרות הצורך לא נכון להעביר. אפשר להוריד את המונח הזה.
יעל רוזנקרנץ
¶
אני מהלשכה המשפטית במשטרת ישראל. כמובן שאני מצטרפת לדברים של משרד המשפטים, רק יש כמה נקודות שאנחנו רוצות להביא בפניכם: כל מה שקשור למתן הזכויות לנפגעי עבירה, משטרת ישראל כמובן פועלת כדי להעניק את מתן הזכויות בנסיבות הקשות של התיק הזה, בין היתר מסירת מידע, גביית עדויות בצורה מותאמת בהתאם לנסיבות הקשות והעברת מידע, שזה עיקרו של הדיון כאן. כרגע, אנחנו יודעים שההליך הפלילי מצוי בשלב החקירה, זה מה שאנחנו יודעים. אנחנו מסרנו מידע לכל בני המשפחה שנמצאים ברשימה, שהפרטים שלהם מצויים בידינו, לכולם. לא עשינו העדפה כזו או אחרת. כמו שאמרנו גם בדיונים הקודמים, אנחנו לא מהווים גורם מכריע, איזה גורם מבני המשפחה נכון שיקבל את המידע, בייחוד כשמדובר בשלב החקירה ומדובר בסטטוס של החקירה.
בהמשך, אנחנו עובדים להתאים את מערכת המנע שיש היום באופן כזה שהיא תותאם גם למקרה הזה - -
יעל רוזנקרנץ
¶
אין ספק. אז אנחנו עובדים על זה וזה אמור לעלות לאוויר תוך חודש, חודשיים. כמובן שבהמשך, ככל שההליך יעבור לגוף אחר שינהל את ההליך או להגיש כתב אישום, אנחנו נצטרך כמובן לקבל את המידע כדי שנוכל להעביר אותו הלאה.
יעל רוזנקרנץ
¶
בהתאם לסיווג כמובן. כל חומר שלא ישבש חלילה את החקירה ואין מניעה להעביר אותו, מוסרים את המידע.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אני רוצה אולי טיפה להסתייג – אני מאוד מקווה שהכוונה היא שלא כל מי שמופיע כמי שקשור לאותו - -
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
לפי הרשימה על-פי סדר עדיפויות זה או לאל"ף ואם לא אז לבי"ת. יש לי טיפה הסתייגות מזה וביטאתי את זה כבר בדיונים הקודמים, גברתי היושבת-ראש, שאני מזהה מעט חטטנות על-ידי חלק מהנציגים שמבקשים להיות בעלי עניין ודואגים לאותם נפגעים, ומבלי שהמשפחה ובטח הנפגע לא התכוון לכך. הרעיון הוא שיהיה נציג אחד, כמה שיותר קרוב ואינטימי לאותו נפגע או נפגעת.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אז הרעיון הוא לקבוע שהקרוב ביותר, על-פי סדר הירארכי. אם לא זה, אז זה כן אבל לא באופן רנדומלי, שכל אחד שהגיע ל-105 בימים הראשונים, בשלב ההיעדרויות, הגיעו 20 אנשים שבאמת דאגו לבני משפחה ולאו דווקא ניהלו קשר כזה אינטימי עם הנפגעים. הכוונה שלי היא מחד, וחשוב לי לחדד את זה, שלא נמנע מנפגע או נפגעת, באמת מאוד חשוב שלא יהיו חשופים ויסייעו להם, ו - - - מחד ומאידך, שלא כל מי שמוגדר כמספיק קרוב, כשהוא לא באמת מספיק קרוב בשביל להיות חשוף לאותם מידעים וינבור בחומר שנכון יותר שיישמר בצנעת הפרט. אני מבקש לאזן את זה, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני לא כל-כך יודעת איך אפשר. בא אני אתן לך סיטואציה: משפחה שההורים גרושים, האימא מתקשרת, היא תקבל מידע?
מיה אוברבאום
¶
אבל זה קורה היום, המנגנון הזה הוא גם בעבירות - - - היום, אז אני לא מבינה למה זה אמור להיות שונה במקרה הזה?
נילי פינקלשטיין
¶
אם אפשר לתת הסבר כללי על החוק לפני התיקון, איך החוק עובד ומה הפרקטיקה שתיארו כאן בדיונים הקודמים לגבי יישום החוק בתיקים שגרתיים: לצערנו, בתיקים פליליים רגילים יש לא מעט מקרי רצח שלפי החוק, במקום הנרצח, בני המשפחה שלו הופכים להיות ממש נפגעי עבירה. החוק מכיר בהם בדרך של סדר קדימויות. כל מה שעשיתם אתם, חברי הכנסת, במסגרת התיקון הזה, זה להאריך את הרשימה הזאת כדי להוסיף בעקבות המקרה הטראגי.
נילי פינקלשטיין
¶
אני רוצה לחזור על דברים שנאמרו כאן בדיונים הקודמים לגבי הצורך שעולה מהשטח בתיקים פליליים רגילים, והמענה שניתן לו על-ידי המשטרה, קודם כל בשלב החקירה על מסירת מידע לגבי איפה מצויה החקירה. זאת אומרת, אנחנו לא נכנסים כאן, וכאן אני רוצה להניח את דעתו של אדוני לגבי פגיעה בפרטיות וגם מסיבות - -
נילי פינקלשטיין
¶
- - המשטרה והחוק גם אינו מחייב את המשטרה, והמשטרה נמנעת מלמסור מידע מפורט על פרטים שעולים בחקירה. מה שהחוק הזה מחייב את המשטרה לעשות בשלב החקירה זה לעדכן את הנפגעים, שזה כן בני משפחה במקרה של רצח, לעדכן אותם על סטטוס של החקירה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אז יכול להיות שגברתי מסתכלת על ההיבט של עניין שמירת - - - וטוהר ניהול החקירה כדי שלא תשובש וכדי... מה שאני מבקש לבטא ולבאר, שהכוונה שלי בחקיקה הזאת היא כשאין מישהו בדרגה מספיק קרובה או שאין לו את היכולת לשאת ולהתמודד ולהיות שותף לתהליך מטעם ובשם הנפגע, לעבור לדרגה הבאה. אגב, זה יכול לדלג כמה דרגות. זאת אומרת, אם הוא אומר שאין לו את היכולת הנפשית להתמודד עם זה והאח, שהוא קרוב יותר מהבת דוד לא בנוי לזה אז הוא נדלג והוא אומר: הוא הנציג בשמנו ומטעמנו, ואז הוא בדיוק כמו הורה. אבל כשמגיע ההורה והוא כשיר והוא יכול ומעוניין לקבל ולהיות שותף לתהליכים, אין לי כוונה שתבוא עוד מקהלה של מי שמשייך את עצמו מספיק קרוב, להיות שותף וחשוף גם לתהליכים וגם בעל עמדה ודעה כי אז זה יכול ליצור דיסוננס. אני לא מדבר על מקרים חריגים שבהם ההורים גרושים כי אז הזכויות שלהם מקבילות והן מתנהלות באופן מקביל. מה שחושפים לזה, חושפים לזה ביחד או בנפרד.
אגב, כל מה שאני התכוונתי, וזה מה שקורה, שבאמת בכאלה מצבים לצערנו המשפחה מתאחדת ומגיעים יחד, זה מתוך הרבה מקרים שראיתי בימים הראשונים כשהייתי - - - בעקבות הטבח.
אני מבקש לחדד את הנקודה הזאת בדרך הבנתי וניתן להתקדם להקראה.
מיה אוברבאום
¶
מהשטח, הדוגמאות שאמרת לשני המצבים אז בשטח המצב השני יותר נפוץ. כלומר, שיש איזו שהיא בעייתיות וצריך להעביר את המידע לכמה גורמים מתוך המשפחה - -
מיה אוברבאום
¶
- - זה פחות ממשפחה מפוצלת ומנסים להידחף ולגנוב מהשטח את מה שקורה וממטה החטופים והחטופות – זה פחות קורה. אני חושבת שזה לשיקולכם כמובן אבל...
נועה ברודסקי לוי
¶
אני רק אגיד שמבחינת הנוסח, הנוסח לא מחדד באמת את העניין הזה וככה הוא גם לא בחוק הקיים היום. ככל שרוצים לשנות את זה, בעצם צריך לשעות גם מהמצב הקיים היום והשאלה אם לא לתת לפרקטיקה, כמו שהיא עבדה עד היום...
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אנחנו כן ניתן לפרקטיקה לעבוד. אני רציתי לבטא את זה כי חשוב לי שבתוך כל בליל התהליכים, הכוונה שלי לא תקבל ביטוי גם אם לא - - - אנחנו ניתן לפרקטיקה לעבוד. נתרשם שחלילה אנחנו מחטיאים או שלא מדייקים מספיק, נחזור ונטייב את הכוונה שלנו בכתובים.
נועה ברודסקי לוי
¶
חשוב גם להגיד בהקשר הזה, שבגלל המורכבות של כל מיני סיטואציות של הורים גרושים או בן זוג שלא בקשר עם ההורים של הנפגע או ילדים מנישואים קודמים שלא בקשר עם הבן זוג וכל מיני סיטואציות שבאמת קשה יותר לענות עליהן בחוק, ולכן בשטח כנראה שיותר נכון שיוכלו... בכל מקרה, יש שיקול דעת גם בחוק הקיים היום, למשל, בעניין של העברת כתב אישום, דברים שחושפים יותר פרטים, יש גם בחוק הקיים היום אפשרות להחליט לא להעביר במקרה הצורך, גם פרקליט מחוז יכול להחליט במקרה כזה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אין בעיה, אבל הלא להעביר, זה לא להעביר יותר מדי, לא לא להעביר בכלל. פה אני מבקש שכן נוודא שאנחנו מובנים נכון. אני מבקש שהסמכות של הפרקליט לפי שיקול דעת אם להעביר חומר או לא הוא בהרחבת בני המשפחה שנחשפים.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
בסדר, אז אני רוצה שנבהיר שלפרקליט שמורה הזכות להפעיל שיקול דעת והיא בעצם הרחבה ולא על המקור הראשון שכן נחשף ושותף לתהליכים.
נועה ברודסקי לוי
¶
היא קיימת בכל מקרה, גם לפי - - - וגם שיקול דעת. כמובן שאני יוצאת מנקודת הנחה שכשפרקליט מחוז מקבל החלטה כזאת הוא גם לוקח בחשבון את נקודת התגובה של הנפגע.
אפרת חקאק
¶
אולי אני אוסיף שזה גם משהו שרציתי לשאול את גורמי הממשלה, שאולי חלק ממה שמטריד את אדוני זה שאנחנו רואים שיש הרבה מאוד סוגים של סיטואציות שיכולות לעלות. החוק הזה בעצם נותן איזה שהוא חלק קטן מהתמונה הכללית של הקשר בין המשטרה או הפרקליטות לבין המשפחות.
אפרת חקאק
¶
וזה חשוב שאנחנו נביע את מה שאנחנו מביעים בחוק אבל כשמסתכלים על התמונה הכללית, זה נורא חשוב שלמשפחות יהיה איש קשר במשטרה, איש קשר בפרקליטות, שאיכשהו הקשר יהיה הדוק. ואז הרבה מהדברים שמטרידים את אדוני בעצם בשיקול דעת - -
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אבל עדיין כשאני משאיר את זה, רמת העיקרון לשיקול דעתו של הפרקליט המלווה, בעצם שיתוף הפעולה והעדכון לגורם הראשון במשפחה - -
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
את אמרת שככלל, אנחנו משאירים לשיקול דעת הפרקליט המלווה, אם הוא משתף ובמה הוא משתף את בני המשפחה, ברמת העיקרון, בקצב התקדמות החקירה והמעמד.
נועה ברודסקי לוי
¶
החוק מגדיר בדיוק באיזה סיטואציות הוא צריך לעדכן. כמובן שהוא אמור לעדכן קודם כל את המעגל הראשון, אין שאלה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אם אפשר רק שאלה למשטרה: בדיון הקודם אמרתם שתבדקו מה עם מתן מידע למשפחות הנרצחים. האם אפשר לדעת איפה זה עומד?
יעל רוזנקרנץ
¶
אני לא יודעת. אני אגיד לכם עכשיו שבנינו קובץ של משפחות נרצחים. בהמשך לדברים שנאמרו פה, אני יכולה למסור מידע לפרטים של בני משפחה שקיימים אצלי במערכת ה - - -. זאת אומרת, לצורך העניין כן הוצאנו פרטים של בני משפחה שהגיעו בשלבים הראשונים כדי לדווח על מידע. עשינו את הבדיקה האם הם באמת קרובי משפחה של אותו נרצח על-פי סדר הקדימויות שמופיע בחוק. בשלב הזה אני לא יכולה לדקדק והאמת שגם בהמשך אני לא יכולה לדקדק ולבדוק. כרגע יש לי פרטים של אח, אז לבדוק אם יש לי - -
יעל רוזנקרנץ
¶
כרגע לא היו לנו יותר מדי פניות אבל בוודאי שכל מי שיפנה, אנחנו נכניס וניתן בהמשך.
חשוב לי לחדד גם שהפרטים שניתנים על ידינו הם פרטים מאוד כללים וגנריים. זאת אומרת, רק מסירת מידע על זה שקיימת כרגע חקירה. לא ניתנים פרטים ספציפיים על החקירה עצמה. בלהב, אם פונים, אני יודעת שיש משפחות שפונות ישירות ללהב, ואז שם, בהתאם ליכולת שלהם ובהתאם למידע שיש בידיהם, הם נותנים את המידע.
יעל רוזנקרנץ
¶
הוצאנו הודעה במסרון עם קובץ מצורף ומפורט על מה שהיה ידוע לנו בשלב הראשון. מול להב, אולי נציג להב נמצא איתנו בזום והוא יוכל לפרט יותר.
דנית אביטל
¶
הם קיבלו מספרים אישיים בכל תיק. יש איתנו את נציג להב בזום אז אם אפשר לפנות אליו. הם עושים עשייה מטורפת, הרבה מעבר לחובות בחוק.
יעל רוזנקרנץ
¶
אנחנו נותנים גם את העדכון הרשמי במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה ובין העשייה בפועל של להב, שמנהלת את החקירה ונמצאת בקשר עם המשפחות.
דנית אביטל
¶
יש להם מספרים אישיים של חוקרים שהם מתקשרים אליהם והם יכולים לדבר איתם ולשאול שאלות. אני יכולה להגיד לכם שנבנה אתר כדי לנסות ולאתר חפצים של נרצחים.
דנית אביטל
¶
אתר שקיים באינטרנט שאפשר לנסות ולאתר דרכו פרטים. זאת יוזמה מדהימה בעיני, שהיא הרבה מעבר לחובה. בנוסף עשו כנס, עשו סרטון הסברה לטובת הכנס. כלומר, יש הרבה מאוד עשייה שהיא מעבר לחובות מתוך מטרה לבוא ולהקל על המשפחות.
נועה ברודסקי לוי
¶
מקריאה: "הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ-7 באוקטובר), התשפ"ד-2024
הוספת סעיף 22ב 1. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, אחרי סעיף 22א יבוא:
נועה ברודסקי לוי
¶
אני קצת משנה כאן משנה קצת ממה שהיה בקריאה הראשונה -
"זכאות בני 22ב. (א) לעניין אדם שנפגע מעבירה שבוצעה בקשר
משפחה – חרבות למעשה טרור או לפגיעת איבה בתקופה שמיום
ברזל כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום
כ"ד בתשרי התשפ"ד (9 באוקטובר 2023), וכן
עבירה שבוצעה בקשר לאמור אף לאחר תקופה זו,
אם הנפגע ממנה הוא גם נפגע עבירה לפי סעיפים
369-375 לחוק העונשין, התש"א-1977 שבוצע
באותה תקופה – זה לגבי חטופים או שנגדיר את
זה לפי חוק התגמולים למשפחות.
(ב) גרמה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) למותו של
אדם, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו של
נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן
¶
(1) למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
(2) לילדיו;
(3) להוריו;
(4) לאחיו;
(5) לסביו או לנכדיו;
(6) לדודו או לאחיינו;
בהיעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת
מותו.
נועה ברודסקי לוי
¶
עכשיו, סעיף (ג) הופך להיות (ד) ולהיפך בגלל שאנחנו מחילים בצורה מסוימת את האפשרות להעביר גם למשפחות חטופים ולכן אני מקריאה קודם כל את מה שהיה קודם (ד):
(1) היה נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א)
חטוף כהגדרתו בחוק תגמולים לבני משפחה של
חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-
2023, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו
לפי סדר הקדימויות כאמור בסעיף קטן (ב).
(2) פרקליט המחוז, או ממונה בכיר בפרקליטות
שהוא הסמיך לכך, רשאי לקבוע כי לא תוענק
זכות לפי פסקה (1), ובכלל זה לא יימסר מידע,
אם סבר שהענקת הזכות עלולה לפגוע בפרטיות
של נפגע העבירה החטוף."
(ד) נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או מי שזכאי
לקבל את הזכויות לפי סעיף קטן (ב) או (ג) רשאי לתת
הסכמה בכתב כי הזכויות לפי חוק זה יוענקו לאדם
אחר מטעמו. ולעניין בן משפחה של נפגע עבירה
החטוף, רשאי לתת הסכמה כאמור אם הצהיר בכתב
כי בינו לבין האדם הזה יש קירבה אישית בינו לבין
נפגע העבירה החטוף."
נועה ברודסקי לוי
¶
אני רק אגיד שהכוונה לאו דווקא לקירבה משפחתית, ואנחנו נבדוק באמת האם הכי נכון לכתוב קירבה אישית או ידיד קרוב או משהו כזה.
יהונתן גנץ
¶
אני רב-פקד, קצין חקירות בלהב 433. אני חלק מהצוות שאחראי על חקירת הנסיבות של ה"נובה" וה"פסאיידק". שאלו קודם, אז אני אציין – אני יכול לדבר בשם עצמי בכל מה שקשור לנרצחים של המסיבות. לצערי הרב, יחד עם החטופים שכבר הוגדרו כנרצחים, עברנו את קו ה-400. לכל משפחה של נרצח יש חוקר שמוצמד אליה. הטלפון האישי שלי מסתובב בין שתי הנציגויות של המשפחות. אני זמין 24/6. בשבת מטפלים אבל לא אני, אני חוזר במוצ"ש. היום אנחנו שבעה חודשים אחרי, דיברתי היום עם שתי משפחות, אחים. בעבר דיברנו עם ההורים אבל עכשיו האח בא ורוצה לראות תמונות של הנרצח ורוצה לבוא ולשמוע.
שאלו פה איזה מידע אנחנו נותנים? אנחנו באמת בתפר של בין לא לשבש חקירה לבין לתת מענה למשפחות. אני יכול להגיד שבאופן כללי אנחנו לא שומרים סודות. אם אני יודע על מיקום של הנרצח, אם אני יודע שהוא נצפה באיזו שהיא מדיה מסוימת, אז אנחנו משתפים פעולה עם המשפחות בהקשר הזה. אני חייב להגיד שלהן זה מאוד חשוב. אני משקיע המון המון משאבים בקשר ובשיחות עם משפחות. בשבועות האחרונים יש הרבה משפחות שפונות אלי לגבי טלפון של מאותר, לנסות לאתר אותו עכשיו. אני לא יודע, אם מישהו בטעות שכח אותו אצלו, אסף אותו אליו, עושים מחקרי תקשורת ודברים כאלה. אנחנו מאוד מאוד מושקעים בזה.
כמו שחברת הכנסת קארין אלהרר אמרה, פעם אחת יש משפחה שהאבא מעוניין לקבל מידע, האימא לא מעוניינת לקבל מידע ואז זה מתהפך ופתאום מגיע האח שכן מעוניין לקבל מידע. אין חוקיות, הכל קורה פה מהבחינה הזאת, וגם מי שלא היה מעוניין לקבל מידע ביום הראשון, פתאום כן רוצה לקבל מידע וכן פונה אבל להניח את דעת חברי הכנסת, הטלפון שלי, אישית, מפורסם בחוצות הוואטסאפ. כל משפחה קיבלה טלפון מחוקר שהציג את עצמו והיה צריך לתת גם את הטלפון האישי שלו.
תשאלו – אני אענה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
אני באמת חושבת שאתם עושים עבודה מאוד מרשימה. אני בקשר עם כמה ממשפחות הנרצחים, אני יודעת ומכירה במחויבות. האתגר, מבחינתי, שמשפחה מקבלת מסרון על זה שיש חקירה, זה נראה לי בעיה, זה פחות רגיש לדעתי. אם הייתם יכולים להרים טלפון כי הרי אתם לא אומרים מה יש בחקירה, אתם רק אומרים שנפתחה חקירה. אם באותה הזדמנות הייתם יכולים להגיד שנפתחה חקירה והוגש כתב אישום, לא יודעת, כל מהלך, אני חושבת שזה היה מכבד יותר. אני מבינה את העומס, אני מבינה את הקשיים, אני גם מבינה שיש בצד השני אזרחים שמרגישים שהמדינה לא הייתה איתם באותו יום. בסוף אנחנו צריכים להיות עסוקים גם בבניית האמון מחדש עם אותן משפחות ואותם אזרחים.
זו האמירה היחידה שלי בנושא. אני מבינה שהיא לא פשוטה ואני בכל זאת הייתי מבקשת מכם לעשות את המאמץ מכם, להרים טלפון או לשלב כוחות עם להב, שהם יעדכנו כי אני חושבת שזה פשוט יותר נכון.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
את מתכוונת או כשנפתחת חקירה או כשיש התפתחות בחקירה, במקום לקבל הודעה לקונית כתובה, לפנות בגישה המאוד אנושית שלכם ולחייג ולהגיד: אתה מוזמן להגיע לכוס קפה, אני רוצה לעדכן אותך במשהו. זה נכון ומדייק יותר את התהליכים הנצרכים מאשר לשלוח הודעה במסרון. זה מה שאמרה יושבת-ראש הוועדה, ואני כמובן מצטרף לדעתה.
מיה אוברבאום
¶
אגב, זה גם ייתן מענה למשפחות שחיות בחו"ל היום ולא מקבלות את ההודעות האלה. אני מכירה לפחות ארבע, יכול להיות שגם יש יותר.
היו"ר קארין אלהרר
¶
יהונתן, האמת שאם אנחנו כבר בשיחה הזאת, אני שומעת ממשפחות שגרות בקיבוצים או לפחות גרו בקיבוצים, שהן פחות מקבלות את אותו שירות. זה לתשומת לבכם.
יהונתן גנץ
¶
קיבלתי. אני יודע שיש גם מחשבה לעשות כמו שעשינו לאירועי ה"נובה", גם להם לעשות איזה שהוא כנס.
היו"ר קארין אלהרר
¶
הוגשו בקשות רשות דיבור, ואני מאוד שמחה שהגענו לרגע – מי בעד הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ-7 באוקטובר), התשפ"ד-2024?
הצבעה
הצעת החוק נתקבלה.
היו"ר קארין אלהרר
¶
ההצעה נתקבלה פה אחד. תודה רבה.
אני באמת רוצה להודות לכל השותפים, בוודאי חבר הכנסת אליהו רביבו, בוודאי ליוזמות האמתיות של הצעת החוק, שזה איגוד מרכזי הסיוע לנפגעים ונפגעות תקיפה מינית, לפרויקט לילך, ובאמת באופן מאוד מרשים למשרדי הממשלה. אני יודעת על ההשקעה והשעות ועל החשיבה ועל קיצור הזמנים – אני רוצה להודות לכם ולקוות שלא נזדקק לדברי חקיקה כאלה יותר. עצם העובדה שהיינו צריכים לעסוק בחקיקה כזאת מאוד בעייתית אבל טוב שעשינו אותה כדי לתת מענה ומזור למי שזקוק לכך. אז באמת תודה.
חבר הכנסת רביבו, אתה רוצה לומר משהו?
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
גברתי היושבת-ראש, אני את התודות אשמור לנאום במליאה. צריך לתת לזה את הבמה היותר מיוחדת למרות שגם כאן מכובד ונכון מאוד.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אני מודה ושמח על שיתוף הפעולה. אני עדיין מבקש להצהיר על כך שלצערי, מספר מצומצם של חברי כנסת - - - לשתף פעולה, ובין אם הם שומעים להגיע לקחת חלק בדיונים, ואם לא אז לפחות בהצבעה המאוד חשובה, יש פה מסר שצריך להעביר. אני מודה לך על השותפות, על התהליכים, על הזמינות וגם ליושב-ראש הקבוע, שעבד - - - גם בדיוני הוועדה וגם בדיונים המקדימים ונתן קדימות לנושא הזה על פני נושאים אחרים, זה לא מובן מאליו.
היו"ר קארין אלהרר
¶
בהחלט. ותודה רבה לצוות הוועדה וליועצות המשפטיות הנהדרות.
תודה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:35.