פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
30/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 51
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשפ"ד (30 ביולי 2024), שעה 13:03

הדיווח הכספי של הקרן לאזרחי ישראל לשנת 2023

חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר

יפה הלר - רו"ח, סגנית חשבת מטה, חשכ"ל, משרד האוצר

לנה קרופלניק - מנהלת מחלקת ניהול כספי הקרן, בנק ישראל

ג'ני סרי - המחלקה לניהול כספי הקרן, בנק ישראל

אורי מרילוס - כלכלן, המחלקה לניהול כספי הקרן, בנק ישראל

נועה לוין - מנהלת אגף החשבות, בנק ישראל

מימי שפרמן - חשבות, בנק ישראל

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נתנאל יהושע קופראק - רכז מידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ירום אריאב - נציג ציבור במועצת הקרן לאזרחי ישראל, ויו"ר ועדת ההשקעות של הקרן

ליאל אסתר צרפתי - רו"ח, מנג'ר ביקורת, רו"ח קוסט פורר

מיכל חבצלות - סניור מנג'ר ביקורת, רו"ח קוסט פורר

עופר בן עזרא - שותף ביקורת, רו"ח קוסט פורר

דפנה גרוסמן - פעילה חברתית

אריאל פז סוויצקי - מנהל מחקר, לובי 99

זיו עבוד - בת זוגו של אליה כהן שחטוף בעזה

צביה בן דוד מוסקוביץ'

נטלי שלף

נועם כהן, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הדיווח הכספי של הקרן לאזרחי ישראל לשנת 2023

היום יום שלישי, כ"ד בתמוז תשפ"ד, אני מבקשת לפתוח את הישיבה של הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. בפתח הוועדה אנחנו נבקש להקרין סרט לבקשת משפחות החטופים באמת מתוך תפילה עמוקה שבעזרת השם נזכה לראות אותם שבים לביתם במהרה, וללוחמינו הפצועים נשלח מכאן איחולי רפואה שלמה ממש ויחזרו לאיתנם.

אני רק אתחיל ואגיד לפני שבדרך כלל אני מספרת את הסיפור שלי ומה אני עברתי ב-7 באוקטובר, אבל אחרי תשעה חודשים כבר נמאס לבוא כל שבוע ולספר את הסיפור שלך. אז זו הקלטה ששמרנו במשך תשעה חודשים מטלפון של אחת הנרצחות בתוך המיגונית שניצלנו ממנה שהקליטה שלוש שעות. אני חושבת שפשוט עדיף להשמיע, זו הדרך הטובה ביותר.

(הצגת סרטון)

עמית בן עבידה, קרין שוורצמן, אוסמה אבו אייזה, לאור אברמוב, עינב לוי, איתי בנג'ו, אנטוניו מסיאס, תמר סמט, יועד פאר, שני קופרווסר, שגב קיז'נר, איבון רוביו, ניצן רחום, לידור לוי, ענר שפירא ואיילת ארנין שבזכותה יש לנו את ההקלטות, וזה רק 0.01 ממה שחווינו שם.

בין שמות הנרצחים יש שניים מהאהובים שלי, עמית, הבן של אחותי וקרין, בת הזוג שלו. שש שעות הייתי צריכה לשבת מול הגופה של שניהם, ילדים בני 19, כשהמראות היו קשים, לא נשארו גופות, אין גופות, זו לא גופה. מאותה מיגונית נחטפו ארבעה אנשים, אלון אהל, אור לוי, הרש שנחטף בלי יד, ואליה כהן שזה בן הזוג שלי בשבע השנים האחרונות, שנחטף פצוע ומדמם ברגל שהוא לא מצליח אפילו לדרוך עליה. הם כולם הועלו לטנדר, ומשם ישר לעזה.

ואני שואלת שאלה באמת פשוטה, לא מגיע לי, לא מגיע לי להתאבל על אחיין שלי? לא מגיע לי לסגור את המעגל עם אליה? את השפיות שלי אני כבר לא הולכת לקבל, כאילו אין, שפיות לא תהיה כאן. אבל את בעלי לעתיד אני יכולה לקבל, אנחנו יכולים עוד להקים פה משפחה. הוא נחטף בחיים והוא חי ואנחנו מצפים שהוא יחזור בחיים. אם לא נמהר להגיע לאיזו שהיא עסקה, לאיזה שהוא מתווה, לאיזה שהוא משהו שיחזיר את כולם כולל כולם הביתה, כולל הגברים שאף אחד לא מדבר עליהם. מדברים על גברים מבוגרים, מדברים על נשים, מדברים על ילדים או מה שנשאר, אף אחד לא מדבר על הגברים הצעירים שנחטפו מהמסיבה, אף אחד לא מדבר עליהם, אף אחד.

ואני פה בשביל להשמיע את הקול שלו ושל כולם כמובן, אבל במיוחד את הקול של הגברים הצעירים שאף אחד לא מדבר עליהם וגם הם סובלים. אליה חולה אפילפסיה, אפילפסיה זו מחלה מסכנת חיים, אני יודעת מה עובר עליו שם? אף אחד לא יודע מה עובר עליו שם.

ואנחנו באמת, באמת מבקשים, אתם הקול שלנו, אנחנו מבקשים שתעזרו לנו להשמיע את הקול שלנו. אין יותר מזה, אין יותר כוחות, אין יותר כוח להתמודד עם הדבר הזה. אנחנו רוצים להשלים את המעגל, אנחנו רוצים לסיים עם זה, אנחנו רוצים לחזור לנשום. אין שיקום בלי זה, אנחנו לא נשתקם בלי זה. תודה.

זיו, תודה רבה על הדברים, אני חושבת שהם ברורים, כואבים, ובאמת, כמו שאמרת, אני חושבת שאנחנו, עם ישראל לא ישתקם, בוודאי המשפחות בלי שהם יחזרו כולם בעזרת השם.

בעזרת השם.

תודה רבה, תודה, ותודה על זה שאת מגיעה כל שבוע ולא מוותרת, ואני יודעת כמה זה קשה. תודה רבה.

מה לעשות? אנחנו צריכים לעשות מעברים חדים בתקופה הזאת. אז במעבר חד, אנחנו היום נדון בנושא הדו"חות הכספיים השנתיים לשנת 2023 של הקרן לאזרחי ישראל, בהתאם לסעיף 37 לחוק הקרן לאזרחי ישראל תשע"ד 2014. בהתאם לסעיף 32 לחוק, על מנהל מחלקת הניהול של הקרן לערוך ולהגיש לאישור מועצת הקרן דו"חות כספיים שנתיים. לאחר אישור הדוחות הכספיים על ידי מועצת הקרן, המועצה תגישם לממשלה ולוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. בהתאם לסעיף 37 לקרן לאזרחי ישראל תשע"ד 2014, על הוועדה לקיים אחת לשנה דיון בדו"חות הכספיים שהגישה לקרן ולהניח את מסקנותיה על שולחן הכנסת.

היום נקבל פירוט נרחב על הדוחות השנתיים ולאחר מכן נניח על שולחן הכנסת את מסקנות הוועדה. ואני רוצה לפתוח, אני עברתי אל הדו"חות לפני ואני רוצה לומר שניכר שנעשתה עבודה טובה, מושכלת, מקצועית, ותודה לכם, ועכשיו הבמה שלכם. נציג הציבור במועצת הקרן, מר ירום אריאב, יושב ראש ועדת ההשקעות, בבקשה.

האמת שגם אחרי הדברים של המשפחות קשה מאוד לעבור, אני כן רוצה להגיד במשפט שהגיע הזמן להחזיר את כולם, וזו חובה המוסרית, בטח של נבחרי ציבור ומקבלי החלטות, ואחרי ששומעים את הדברים האלה, באמת הלב נקרע.

אנחנו בסך הכול מקיימים בשגרה, אני מדבר בתור יושב ראש ועדת ההשקעות של הקרן, מקיימים בשגרה ישיבות שוטפות של ועדת ההשקעות. הישיבות על פי חוק, הן צריכות להיות כל חודש. אנחנו מקבלים חומרים ממחלקת הניהול. יצרנו בעצם נוהלי עבודה, יצרנו חלוקה ואלוקציה בעצם בין הנכסים השונים שמרכיבים את הקרן. אפשר להראות את המצגת?

זה יקח כמה דקות. אם אתה רוצה, אנחנו רואים את זה פה.

טוב, בסדר, בסך הכול מה שהכנו במצגת זה את ההתפתחות של נכסי הקרן. אנחנו מדברים על שנת 2023 כיוון שהדו"חות הכספיים נכונים ל-31 דצמבר 2023. אם אנחנו מדברים על ההתפתחות של נכסי הקרן, ב-31 דצמבר 2022 היו בקרן 618 מיליון דולר, במהלך השנה היו הפקדות מהרווחים של המסים המיוחדים על משאבי הטבע בסך של 744 מיליון דולר. הרווחים של הקרן במהלך אותה שנה היו כ-150 מיליון דולר, ואז הגענו בעצם למצב שב-31 דצמבר 2023 הנכסים של הקרן מונים כמיליארד וחצי דולר, כך שאנחנו רואים שההפקדות הן הגורם העיקרי לגידול, אבל עדיין הרווחים שהקרן עשתה הם מאוד מאוד יפים.

אם אנחנו מסתכלים על הרווחים לאורך התקופה, אנחנו רואים גידול עקבי מסוף 2022 ל-2023, עד שהגענו למיליארד וחצי דולר, כאשר מה שאפשר להגיד זה שהתשואה הדולרית, עיקרי הדו"חות הכספיים ועיקרי הנתונים הכספיים במהלך 2023, שהתשואה הדולרית הנומינלית מהקמת הקרן, מונחים שנתיים זה כ-12%, 11.8%, והתשואה הדולרית הנומינלית ב-2023 היא 17.5%.

אנחנו רואים שאלה רווחים ותשואה פנומנליים. ושוב, צריך להביא בחשבון, לא להסתנוור מהתשואה הזאת. התשואה הזאת הייתה בתוקף של נסיבות שוק, אנחנו בוודאי, אפשר להגיד שלא הפרענו בתשואה הזאת ובסך הכול גם היינו קונסיסטנטים בהחלטות ההשקעה שלנו, אבל אנחנו בהחלט רוצים להצביע על זה שאין לצפות שיעורי תשואה כאלה של 17.5% לאורך התקופה. זו בהחלט שנה חריגה.

זה הרבה מעל הצפי גם.

כן, זו בהחלט שנה מאוד חריגה מבחינת התשואות ואנחנו צריכים להסתכל על זה באמת בפרספקטיבה של זמן. בטוח שיהיו שנים פחות טובות,

אני רוצה להעביר את השרביט, ברשותך.

אני אעביר את רשות הדיבור

עכשיו אורי יציג את שאר הדברים.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

(הצגת מצגת)

מאה אחוז. תודה על הזכות להציג כאן. השקף הזה, בעצם אם דיברנו עכשיו על כמה הקרן הרוויחה, אז עכשיו אפשר לראות פה את ההתפתחות של הנכסים במהלך השנה, אפשר לראות שהתחלנו ב-618 מיליון והגענו לכמעט מיליארד וחצי. הקפיצות שאתם רואים ביוני ויולי אלה בעצם ההפקדות שקיבלנו בגין הגז, בגין החוק או בהתאם לחוק, והיתר אלה התשואות שרואים, היתר זה הרווחים עצמם במהלך השנה, רווחים והפסדים, כל חודש זה טיפה שונה. אבל אני חושב שמה שחשוב לקחת פה מהשקף זה שבשנת 2023 נכסי הקרן הכפילו את עצם פי 2.4.

אז אם עכשיו דיברנו

כמובן חשוב לראות שהתשואה הגיעה פה ל-17.5%, וזה, כמו שהזכירו שני הדוברים לפניי, תשואה חריגה שמשקפת שנה טובה בשוק ההון. אפשר אפילו לראות פה בגרף את הדינמיקה של השנה הזאת, אפשר לראות שחלק גדול מהתשואה התחיל בחודש אוקטובר. מה שקרה באותו השלב זה שהפד שינה את המדינות המוניטרית שלו או אותת על שינוי במדינות המוניטרית שלו, שווקי אגרות החוב עלו, שווקי המניות עלו,

היו"ר לימור סון הר מלך: זהו, ראיתי שהיה שינוי. אז באמת המעבר הזה, באמת מה הייתה הסיבה?

הסיבה היא שאנחנו קיבלנו קצת ביטחון אחרי השנה שהייתה.

היכולת לקחת סיכונים.

ובאיזה שהוא מקום, האמירה המרכזית היא שמה שנקרא equity או נכסי מניות, בטווח הארוך, גם אם הם יותר תנודתיים, הם נותנים תשואה יותר גבוהה. אם אנחנו מסתכלים על טובת אזרחי מדינת ישראל והאופק הארוך שלפנינו, אנחנו יכולים להסתכן מתוך הנחה, יש פה הנחה גלומה מאוד חזקה שחברי הכנסת, אם יהיו לפעמים שנים של ירידות, אז יקבלו את האמירה הזאת שבטווח הארוך, אנחנו צפויים להרוויח. אבל המחיר הוא, אם היינו רוצים לרצות את כולם ולקבל - - -

בגלל שיש לזה טווח זמן יותר ארוך, אז בעצם אפשר לקחת יותר את הסיכון.

יותר סיכון מתוך הנחה שיבינו גם שיהיו פה תנודות.

כן, זה יתקבל, הבנתי, תודה רבה.

אז בעצם דיברנו כמה כסף יש וכמה הרווחנו, פה אנחנו רוצים להציג במה השקענו. בסוף שנת 2023, הנכסים של הקרן מוצגים פה, כ-60% מנכסי הקרן הושקעו במניות, כ-40% בנכסי חוב, שזה כולל גם אגרות חוב וגם מזומן, זאת כאמור מדיניות ההשקעה הראשונית

אז אמרנו, אני חושב שזה ממחיש יפה את התועלת במניות, כאמור לא בכל שנה, כמו שכבר נאמר, השקף הזה מראה את תשואת הקרן לפי אפיקים. זאת אומרת, איך כל אחד מסוגי ההשקעות תרם לתשואה. אם נחבר את ה-13.7 ואת ה-3.4 ואת ה-0.2,

השקף הזה עוסק בעצם במדיניות ההשקעה. מצד שמאל אנחנו רואים את מדיניות ההשקעה הראשונית שהייתה ממש כשקיבלנו את הכספים, אז הוחלט על 60% מניות, 40% נכסי חוב. ולקראת סוף 2023 אישרה הקרן מדד ייחוס שבעצם משקף שינוי בתיאבון הסיכון, כמו שירום הסביר בהרחבה. המדד הזה, הוא משמש עוגן לניהול ההשקעות ולבחינת ביצוע קרן, וחשוב להגיד שהוא לא מגדיר את ההשקעות בפועל. בפועל נרצה גם ניהול פעיל, אם אנחנו חושבים שיש הזמנות, בפועל נוסיף נכסים אחרים. כלומר, לא יהיו לנו רק הנכסים הבסיסיים כי אנחנו רוצים לעשות טוב, כדי לעשות טוב צריך כלים. אז הוא משמש עוגן, וכמו עוגן הוא נקודה חזקה שמסביבה זזים לפה, זזים לשם, אבל זה שלא נסטה. לכן התיק בהשקעות צפוי בפועל לסטות ממדד הייחוס, יש לזה הרחבה בדו"ח עצמו בעמוד 17.

גם השקף הזה הוא תוצאה של הבקשה שלכם לפני שנה. ביקשתם הרחבה על החשיפה למניות, אז השקף הזה מציג בעצם כמה מהנכסים שלנו נמצאים גם במניות וגם באג"ח,

איזה אחוז מושקע בזה? אתה יכול להגיד?

דפנה גרוסמן:

15% מכל נכסי הקרן

שאלות מעולות‬; רק תציגי את עצמך.

סליחה. דפנה גרוסמן,

את רוצה לחזור על השאלה?

השאלה שנשאלה הייתה מדוע יש חשיפה משמעותית לאגרות חוב מתחת לדירוג השקעה והתשובה היא שתיאבון הסיכון שכן מוגדר בחוק - - -

חשוב לחדד, אלה אגרות חוב כן מדורגות, פשוט מדורגות בדירוג מתחת לדירוג השקעה, יש דירוג.

נכון, יש דירוג. הרציונל כלכלי הוא

עכשיו, לא מדובר פה בהשקעה בחברה אחת או שתיים, אלא בתיק מאוד מפוזר וממילא הסיכוי להפסדים כמובן קיים, בכל השקעה, זה חלק מהעניין, אבל נמוך יחסית. וכאמור, הברירה היא בין לא לקחת סיכון לבין לקחת סיכון, ואם עושים, נקרא לזה אופטימיזציות ובדיקות של יחסי תשואה-סיכון, זה יחס מאוד אטרקטיבי במובן הזה שהוא נותן יחסית תשואה גבוהה בסיכון גבוה, אך נמוך יותר לצורך העניין ממניות.

ספציפית לעת הזאת, זה לא קשור לשאלה אסטרטגית, אבל סתם חשוב לומר, שאנחנו נמצאים ברמות ריביות גבוהות, הנכס הזה אטרקטיבי במיוחד, אני חושב שזה קונצנזוס נרחב בבתי השקעות היום, שזה נכס אטרקטיבי כשמסתכלים קדימה, אבל זאת הערה צדדית. על כל פנים, הרעיון הזה נגזר מהרצון שלנו להשיא תשואה גבוהה לאורך זמן, וכמו שאמרנו כמה פעמים, לא כל שנה יהיו לנו תוצאות כאלה יפות, הלוואי.

הלוואי.

אני רק אציין שאורי אומר תשואה גבוהה, תשואה גבוהה בהתאם לסיכון.

ברית כרותה לשפתיים, בואו ננסה לחשוב אופטימי.

אז במקום האופטימי, עם הגידול בהיקף הנכסים המנוהלים אנחנו מתכוונים גם להרחיב את הנכסים שלנו וסוגי הפעילות לתחומים נוספים, לבחור מנהלים חיצוניים אקטיביים, מנהלים טובים מצליחים להביא תשואה עודפת על פני תשואת השוק ולבחון אפיקי השקעה, נכסים, בכלל זאת חוב פרטי, הון פרטי, הנכסים הללו הם נכסים שלא נסחרים בבורסה וככאלו יש להם רמת רווחים גבוהה יותר והם שוב, אמורים להניב תשואה עודפת לאורך זמן. הנושאים הללו מפרטים בעמודים 19 ו-20 לדו"ח.

אתה יכול רק לפרט באיזה אופן תבחנו השקעות ב-Private debt ו-Private equity? כאילו, הכוונה עדיין רק בחו"ל או שיש כוונה גם - - -

יקירתי, רק רגע, רק רגע. יש לנו סדר דוברים.

סליחה.

אני אתן לך הכי בשמחה שיש; אבל יש לנו סדר דוברים. ושאלות מצוינות, דרך אגב, אבל אנחנו ממשיכים בדיון שלנו. לנה, את רוצה?

או לנה או מימי.

אז אחרי ההסבר העסקי המפורט והמלא

ובחשבונאות אנחנו מודדים את הרווחים שלנו במונחי דולר. זה המטבע שהסביבה הכלכלית של הקרן פועלת בו. הקרן, אין בה שקלים, גם השקעות אנחנו - - -

למרות שלבקשת הוועדה אתם כן צירפתם לדו"ח.

צרפנו ביאורים מלאים בשקלים, אבל המדידה הנכונה של הרווחיות היא בדולר.

כן, זה ברור לנו, כן.

יש גם וגם, כמובן.

מבינים גם מה החיסרון בלעשות, מה החסרונות והיתרונות.

יש בכל אחד ואנחנו מציגים את שניהם, כך שכל אחד יכול לראות מה שהוא בוחר בדו"ח, או גם וגם. האירועים המרכזיים, אני לא אחזור על זה באריכות, יש את התקבולים שאורי ציין וירום ציין, התקבולים מהממשלה – 744 מיליון דולר.

בשנת 2023 עברה הקצאה שנתית של שנתיים, של שנת 2023 ושנת 2024 בהתאם לחוק, במאי העברנו את הכספים, אז זה כמובן מקטין מההון. השקעות היו








ויש פה את החשיפה המטבעית, זה בעצם נותן את ההצדקה למה אנחנו מודדים את הדו"חות הכספיים בדולר, אז אפשר לראות ש-91% מהנכסים של הקרן מנוהלים בדולר ורק 9% ביורו אז ככה שהמדידה בדולר היא מדידה טובה, משקפת בגדול את המצב ואת הרווחים בקרן.

הזכאים זה גם תנועות בחתך,

היו"ר לימור סון הר מלך: הבנתי.

אנחנו רואים שהדיבידנדים משלימים ואפילו יותר את

תודה רבה, תודה. כיף לחייך, כן.‬

היו"ר לימור סון הר מלך: תודה רבה. נתנאל, אנחנו נשמח לשמוע התייחסות של מרכז המחקר והמידע שלוועדה הזאת גם כתב דו"ח מפורט.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. נתנאל קופראק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אסקור שלוש נקודות עיקריות שעלו בעצם במסמך. הנקודה הראשונה זה, כמו שכבר נאמר, לסוף 2023 היו כ-1.48 מיליארד דולר בקרן, מהם הופקדו בשנת 2022 כ-607 מיליון דולר, ובשנת 2023 כ-744 מיליון דולר.

בנוגע לתשואות, כמו שגם נאמר, אז התשואה בשנת 2022 הייתה כ-10 מיליון דולר, וב-2023 כ-150 מיליון דולר, כשב-2023 זו תשואה של כ-17.5 אחוז וככל הנראה זו תשואה חריגה לטובה. הנקודה השלישית, לגבי ההשקעות, אופי ההשקעות. אז בתחילת שנת 2022, באמצע 2022 כשתחילו ההפקדות לקרן, אז הוגדר ש-60% מניות ו-40% איגרות חוב, וב-2023 זה עלה ל-70% ו-30% בהתאמה, וכבר גם נערכים להשקעות באופן אקטיבי וגם עוד נכסי סיכון נוספים.

נקודה אחרונה שאני רוצה לציין זה שהמועד שבו מוגדר להעביר את הדו"ח השנתי לוועדה, הוא לא מוגדר בחוק וכדאי להגיע אולי להסכמה על מועד מוגדר שבו הדו"ח יועבר וככה הכול יהיה מוסדר וברור.

אף על מי שבאמת הדברים נעשים באופן תקין, אבל אתה צודק, בוודאי שצריך.

זו הערה, פשוט בחוק זה לא מוגדר, אז אף אחד פה - - -

שיוגדר בחוק, נכון.

או להגיע להסכמה.

כן, או להגיע להסכמה.

זהו. אז לסיום, המסמך המלא, מי שרוצה לקרוא, הוא מופיע באתר של מרכז המחקר והמידע.

תודה רבה. ירום, בהתייחס לדברים האחרונים שנאמרו פה על ידי נתנאל ביחס למועד בעצם של ההגשם,

אני חושב שזה לא יאוחר

כן?

עמי, רוצה?

שלום, עמי צדיק ממרכז המחקר והמידע. לזיכרוני, לפי החוק, מחלקת הניהול מעבירה למועצת הקרן חודשיים אחרי סוף השנה. אז למה סוף רבעון שני, למה לא סוף רבעון ראשון?

תראה, בסך הכל, אין כוונה כמובן לעכב, אנחנו מנסים לעשות את הדברים כמה שיותר מהר. מכיוון שיש תהליך ויש רואה חשבון, אני חושב שאם מגיעים ללא יאוחר, אז זה בעצם עונה על העניין. אני לא יודע אם יכול להיות שתהיה שנה שזה יהיה קצת יותר מורכב לייצר את הדו"חות הכספיים פה, אנחנו לא נמצאים בחברה - - -

הדו"ח הזה חתום ב-26 במרץ, למה לא מיד אחרי זה להעביר לוועדה?

מרגע שהוא נחתם ועד הרגע שיצא דו"ח כזה מעוצב עם עריכה לשונית, ביחד עם הדו"ח העסקי, מה שהיה חתום בסוף מרץ זה הדו"ח הכספי בלבד, לא הדו"ח העסקי. לקח זמן עד שהדו"ח העסקי היה מוכן ועד שהוא היה חתום ועד שהוא יצא באמת בגרסה להפצה.

עכשיו, צריך לזכור שאנחנו גם תמיד נופלים בין מרץ לאפריל, יש פסח שגם מעכב אותנו, מעכב את כל האנשים שאנחנו עובדים איתם, ולכן אנחנו מעדיפים מבחינתנו לסיים כמה שיותר מוקדם ולהעביר לכם את המוצר המוגמר כמה שיותר מוגדר, אבל אני חושבת שההצעה של ירום, לא יאוחר, זה אומר שאנחנו נשתדל כמה שיותר מוקדם, כי גם מבחינתנו אנחנו רוצים לסיים עם זה. מצד שני, אנחנו לא יכולים פה להתחייב, במיוחד בתקופה שהיא רגישה גם מבחינת חגים, וגם אנחנו לא רוצים שזה יבוא על חשבון האיכות.

וגם צריך להבין שמועצה שהיא מתכנסת, יש לה לפעמים דברים בלתי תלויים, לפעמים לו"זים פוליטיים. גם קשה להתחייב למועד מסוים שהמועצה תתכנס בו וזה לא יזוז בשום פנים באופן. ולכן יש לנו באמת אילוצים שלפעמים משפיעים על היכולת שלנו לייצר את המוצר הסופי סופי.

אנחנו עוסקים בהשקעות, כולל השקעות בחברות ציבוריות גדולות מאוד, הרבה יותר גדולות מהקרן,

היו"ר לימור סון הר מלך: כן,

שלום לכולם, אני אריאל פז סוויצקי, אני מנהל מחקר בלובי 99, הלובי הציבורי. קודם כול, כמי שעוקב אחרי נושא משאבי הטבע ומיסוי משאבי הטבע בשנים האחרונות, סך הכול נראה שהעבודה של מועצת הקרן מתבצעת כסדרה, הפרסומים מקצועיים, רציניים, יש שקיפות ציבורית לגבי אופן ניהול כספי הקרן.

אני רוצה להציף נושא שלדעתנו צריך להיות חלק מהדיווח השנתי פה בכנסת וכרגע הוא לא, וזה הפיקוח על הכסף שנכנס. בעצם הנושא של הפקדות לקרן זה איזה שהוא נתון שאף אחד לא שואל לגביו שאלות. נכנסו איקס מאות מיליוני דולרים בשנה הזאת ואף אחד לא שואל האם זה האיקס הנכון, האם זה צריך להיות יותר.

לדעתי, חסרים כאן בדיון נציגי רשות המיסים שיציגו את פעילות, הגבייה, בעצם להביא את הכסף מול הנישומים. אנחנו רואים לדוגמה בדו"חות הכספיים של קבוצת ICL, מגזר הברום של הקבוצה הרוויח בשנתיים האחרונות כמעט 900 מיליון דולר. להבנתנו, המגזר הזה בכלל לא משלם היטל לרווחי יתר. כמובן כל הסוגיה של מוצרי המשך שכמובן פועלת לטובת קבוצת ICL. לדעתי, היה ראוי שנציגי רשות המיסים יבואו לפה ויציגו לפרוטוקול למה לא נכנס הכסף הזה.

אריאל, יש לנו בדרך כלל דיונים נפרדים ומשתתפים פה נציגי רשות המיסים. שם באמת המקום, ובדרך כלל גם נשמעים הדברים שמנית כאן, אבל זה בסדר גמור לומר את זה גם פה.

בסדר, בסדר גמור. כן, אז באמת עברתי שוב על החוק הבוקר, יש את סעיף 45 לחוק שבעצם נותן לשר האוצר את הסמכות לקבוע מה יהיו הפרטים והמידע שיכללו בדו"ח הכספי. לדעתי, שווה לבדוק האם אפשר להפעיל את הסמכות הזאת כדי להכניס גם לדיווח הזה את המידע שביקשתי, ואם לא, אז לפעול בחקיקה כדי לחייב את השקיפות, שהיא אגב הסטנדרט הבינלאומי בתחום של משאבי טבע כדי שהציבור ידע שהוא מקבל את חלקו הראוי. תודה רבה.

תודה רבה, תודה. דפנה גרוסמן, בבקשה, מוזמנת לשאול.

כן, סליחה שהתפרצתי קודם. טוב, שלום ליושבת הראש ולכל המשתתפים, קיוויתי להגיד שלום גם לחברי הוועדה האחרים שלצערי נפקדים מהדיונים בוועדה הזאת.

את פשוט צריכה להגיע להקצאות. כשמגיעים להקצאות, הם לא נפקדים, נוכחים במלוא עוזם.

זהו, אז בדיוק על העניין הזה של ההקצאות אני רציתי לדבר. שמי דפנה גרוסמן ואני עוסקת בתחום של אנרגיה ותשתיות כבר קרוב ל-20 שנה. אני נמצאת פה כאזרחית, ואני חושבת שהקמת הקרן לאזרחי ישראל היא פרי של מעשה חקיקה שהוא פשוט מופת של תכנון לטווח ארוך. אני הרבה שנים עסקתי בתחום ההתפלה שהוא גם כן מופת של תכנון טווח ארוך, ובגללו פתרו את בעיית המים של ישראל.

וגם פה עושים דבר מדהים וזה צעד מבורך לכל האזרחים גם בהווה וגם בעתיד. ובגלל זה כל כך כל כך חשוב שהוועדה הזאת תפקח באופן הדוק על האופן שבו מוציאים את הכסף מהקרן הזאת. אני יודעת שהייתה עד היום רק הקצאה אחת, אני אומנם לא השתתפתי בדיונים, אבל קראתי את כולם בעיון, ואחד הדברים שראיתי שעלה מכל חברי הכנסת, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה זה הצורך בקביעת נוהל שמסביר את האופן שבו מקצים את הכספים.

איך בוחנים את ההצעות, מי בוחר, מי מסנן, מי ממיין? זה עלה שלל פעמים. עברה כבר יותר משנה, אנחנו מתקרבים לתקציב 2025, ולא התקיים פה אפילו דיון אחד בנושא הזה. אז א', אני אשמח לשמוע מחברי הוועדה אם יש איזו שהיא עבודה בתחום הזה, ואני מפצירה בכם.

את יודעת מה מצחיק? זה שבדיון האחרון הם דיברו על ההליך הזה. איך הוחלט ומה עבר ומה היו הדיונים וכמה דנו. זה היה אבל ממש כאילו הרגע לפני ההקצאה, ואז באמת לא הייתה אפשרות בכלל לראות עד אז, גם לנו לא הייתה שום אפשרות להבין מה קרה בהליך.

אני רק אומרת שרק לפני מספר שבועות אני השתתפתי פה, היה דיון בהשתתפות השרה להגנת הסביבה לגבי הנושא של אפשרות להקצאה לטובת שיקום שטחים פתוחים, שזה נושא סופר חשוב.

אנחנו הבאנו אותו דרך אגב.

אבל זו השאלה שלי בתור הציבור, ואני מתחברת לדברים של חברים מלובי 99, איך דווקא הדבר הזה מכל הנושאים שהקרן יכולה להקצות להם כסף הגיע וקיבל דיון מיוחד בוועדה? באיזה אופן נבחן?

לא נראה לך חשוב?

זה נראה לי חשוב, אני יכולה לתת - - -

כל הנושאים, אנחנו ממלאים כל נושא. דרך אגב, כל נושא שמוגדר בתוך החוק של הקרן ויש דרישה להעלות אותו, אנחנו נעלה לדיון.

אז אני שואלת, אני פתחתי ואמרתי שזה נושא מאוד חשוב, אבל בתור הציבור, אני רוצה לדעת איך נבחר.

יש חוק. יש נושאים שהחוק מגדיר.

אני מכירה את החוק, והחוק מגדיר קשת רחבה מאוד של נושאים והוא גם מגדיר את הנושאים שהם לטובת הקצאה. ולמיטב ידיעתי, שיקום שטחים פתוחים בצפון לא נוגע למחקר ופיתוח, לא נוגע לאנרגיה מתחדשת ומחקר ופיתוח שלה ולא נוגע לתעסוקה בנגב.

הוא רק נוגע לנושאים חברתיים.

זה לא אומר שלא צריך. אני רק מנסה להגיד שוב.

אז אני אומרת לך, אני ממליצה לך להעמיק בחוק, בעצם בהכוונות שהחוק מכווין לטובת ההקצאות, אני ממליצה, ואת תראי שלא עלה פה שום דיון, דרך אגב, הכל פה מלווה בליווי של הייעוץ המשפטי לאורך כל דיון פה. זאת אומרת שיש פה גיבוי מלא לכל דיון שנעשה בתוך הוועדה והנושאים שעולים פה, ואני ממליצה לך פשוט ללכת ללמוד את החוק כמו שצריך ואז תביני שלא עלה פה שום דבר שהוא לא קשור לזה.

אני לא אמרתי שעלה משהו כזה, אני שואלת למה זה כן? אני מבקשת כציבור להבין כיצד נבחרים הנושאים שעולים לדיון כאן.

אז אני אומרת, כשאנחנו רואים שיש צורך שעולה מהרבה מקומות.

זה היה יום הגנת הסביבה בכנסת.

נכון, זה גם היה יום הגנת הסביבה, נכון. לא משנה, אבל באמת כשאנחנו רואים שיש צורך שניבט אלינו דרך הרבה מאוד מקומות ואנחנו רואים שיכול להיות שהקרן יכולה להוות מענה לטובת הדבר הזה, זה לא אומר שאנחנו מתחייבים דרך אגב, זה שיש דיון, זה רק חלק מהנוהל אבל הדיונים מתקיימים באמת בהתאם לנושאים שהחוק, אנחנו מאוד מאוד מחויבים למה שהחוק אומר.

וכן, אם יש נושאים כאלה, אם בנושא חברתי, ואם בנושאים של תעסוקה בנגב, ואם בנושאים סביבתיים, כן, אז אנחנו מייצרים פה דיונים. היה פה על אותו משאב שאנחנו יודעים שהאסדות וכל הדברים באמת, הדבר הזה לוקח משאב של הים. היו פה דיונים, לא דיון אחד, על איך אנחנו משיבים ואיך אנחנו מחזירים. אבל באמת הכול מחויב לאותו חוק.

אני רק מבקשת להעלות שוב ולפנות לוועדה לשקול באמת לגבש נוהל שפתוח לציבור לגבי האופן שבו, כפי שעלה בדיונים סביב ההקצאה האחרונה, כדי שהדברים לא יעלו בדקה האחרונה, וכדי שתהיה שקיפות לציבור.

אתם מערבבים פה שני דברים. יש את הדיונים בוועדה ויש את הדיונים במשרד האוצר שמתנהלים ביחס להקצאות ויש פה קצת ערבוב של הדברים. אני ממליצה - - -

אז התשובה היא לא?

אני יכול לנסות לעזור?

בשמחה, אתה מוזמן.

אני אומר את זה מתוקף ניסיוני במשרד האוצר באגף תקציבים וכמנכ״ל. ה-3.5% הולכים לגדול ובאמת יהיו סכומים מאוד משמעותיים. אני מתחבר למה שאת אומרת, דפנה, כי אני חושב שמה שחסר בדיונים עצמם, בשביל שזה לא יהפוך רק לליטרת הבשר שכל פוליטיקאי גוזר לעצמו,

אנחנו קיבלנו על כל הקצאה - - -

קיימנו גם הרבה ישיבות על הקצאה, דיברנו גם עם הגנת הסביבה, שהם הצליחו לעשות מכלול, הם קיבלו הרבה הצעות מכל מיני גופים, לראות איך למצוא את ההקצאות וגם בימים אלה הלשכה המשפטית יושבת על נוהל

נכון.

אז שיהיו פרמטרים שקופים.

כן, יהיו פרמטרים. יהיה גם דיון ייעודי לזה.

מצוין, נשמח.

אני חושבת שבוועדה הפרמטרים מאוד מאוד שקופים. כל דיוני הוועדה הם מחויבים לחוק, אוקיי? אני מבינה מה אתה אומר על הפרמטרים המקצועיים שצריך אולי לייצר, אבל מחשבה. אבל כמו שאמרת, באוצר, יש שם, לפחות בהקצאה האחרונה,



בהתאם לסעיף 37 לחוק הקרן לאזרחי ישראל, תשע"ד-2014, על הוועדה לקיים דיון אחת לשנה על הדו"חות הכספיים שהגישה לקרן, ולהניח את מסקנותיה על שולחן הכנסת. בהתאם לכך, הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל התכנסה לישיבה בנושא ביום שלישי כ"ד בתמוז תשפ"ד, 30 ביולי 2024 שבה השתתפו חבר מועצת הקרן ויושב ראש ועדת ההשקעות של הקרן ירום אריאב, מנהלת מחלקת הניהול לנה קרופלניק, נציג מחלקת הניהול בבנק ישראל, אנשי אקדמיה ומוזמנים נוספים. חברי מועצת הקרן ונציגי מחלקת הניהול של בנק ישראל סקרו את הדוח הכספי השנתי לשנת 2023 בפני הוועדה, להלן מסקנות הוועדה:

1. הוועדה מברכת ומודה לנציגי מוסדות הקרן על מלאכתם ופועלם לטובת הקרן ולטובת הדורות הבאים של מדינת ישראל.

2. הוועדה מברכת על כך שחברי ועדת ההשקעות יישמו את מסקנות הוועדה לאחר הדיונים בנושא הדו"חות הכספיים לשנת 2022.

3. הוועדה קיבלה דיווח ועדכון ממועצת הקרן וועדת ההשקעות וחברת EY, שאישרה את הדו"ח כי הדו"חות אושרו כנדרש ומשקפים באופן נאות את המצב הכספי של הקרן נכון ל-31 בדצמבר 2023 וזאת בהתאם לכללי חשבונאות בינלאומיים למגזר הציבורי.

4. הוועדה עודכנה כי הדו"חות הכספיים של הקרן ערוכים בהתאם לתקני חשבונאות בין-לאומיים למגזר הציבורי.

5. הוועדה רשמה לפניה כי התשואה הדולרית הנומינלית בשנת 2023 עמדה על 17.5% והתשואה דולרית הנומינלית מהקמת הקרן במונחים שנתיים עמדה על 11.8%. סך הנכסים בקרן עמד על קרוב ל-1.5 מיליארד דולר נכון ליום 31 בדצמבר 2023.

6. במהלך 2023 הופקדו בקרן תקבולים שמקורם בהכנסות המדינה על פי הוראות חוק מיסוי רווחים במשאבי טבע בסכום כולל של כ-744.5 מיליון דולר, והקרן העבירה לתקציב המדינה כ-33.6 מיליון דולר בגין ההקצאה לשנת 2024-2023.

7. מועצת הקרן קבעה כי אופק ההשקעה של הקרן יהיה לטווח ארוך של 40 עד 50 שנה, מתוך ראייה שאופק השקעה ארוך מאפשר להשקיע בנכסים ברמת סיכון גבוה, וכן מאפשר גם להשקיע בנכסים לא נזילים ו/או מורכבים, וליהנות מפרמיית הנזילות ומפרמיית המורכבות באופן שיאפשר להשיא את תשואת הקרן בטווח הארוך.

8. במהלך 2023 ישרה הקרן מדד ייחוס לניהול השקעותיה. מטרתו של מדד הייחוס היא לשקף את תיאבון הסיכון של הקרן באופן ברור ועקבי ובהתאם לכך גם לשמש קנה מידה להערכת ביצועי הקרן בטווח הארוך ועוגן לניהול הסיכונים בתיק. מדד הייחוס מורכב מ-70% מניות ו-30% נכסי אגרות חוב.

9. ועדת ההשקעות קבעה מדיניות השקעה לכספי הקרן. על פי מדיניות זו, 70% מנכסי הקרן הושקעו במניות של משקים מפותחים, 30% הושקעו באגרות חוב קונצרניות בדירוג השקעה, ו-3.5% הושקעו בנכסי מזומן שישמשו לצורך העברת ההקצאה השנתית לממשלה.

10. התרחבות לאפיקי השקעה חדשים: הקרן החליטה על הוספת אפיקי השקעה חדשים לתיק ההשקעות. במחצית השנייה של שנת 2023, אושרה הכללתן של מניות שווקים מתעוררים ברכיב המנייתי של השקעות הקרן, ובתחילת שנת 2024 אישרה הקרן הרחבה של אפיקי השקעה באגרות חוב קונצרניות גם לעגרות חוב מסוג High-Yield.

11. הוועדה רשמה לפניה כי הקרן נמצאת בתהליך לבחירת מנהלים חיצוניים וצפויה להוסיף אפיקי השקעה נוספים כבר בשנת 2024.

12. לעניין מועד העברת הדוחות הכספיים לוועדה, הוועדה מבקשת ורשמה לפניה את התחייבות המועצה להגיש את הדו"חות לא יאוחר מסוף הרבעון השני.

תודה רבה, המסקנות יונחו בעזרת השם על שולחן המליאה הבאה. תודה רבה, תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:04.