פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
28/10/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 83
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), שעה 11:31

הטיפול באסבסט ובמפגעיו ביישובי קו העימות על רקע מלחמת חרבות ברזל - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

ליהי צלאל - רפרנטית מים, אגף תקציבים, משרד האוצר

אירה אלימלך - מנהלת תחום אסבסט ואבק מזיק, המשרד להגנת הסביבה

רעות רבי בלוך - מנהלת אגף אסבסט ורישום כימיקלים, המשרד להגנת הסביבה

גיא לנצמן - רס"ן, רמ"ד תשתיות הגנ"ס, משרד הביטחון

ד"ר איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפדימיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

שירי ספקטור בן ארי - רכזת מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר תהילה שחר - רכזת מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לורנס עמר - מנכ"ל איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה

איתמר יפה - מנהל אגף תכנון סביבתי, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל

דב משה - חבר ועד מנהל המטה לבינוי שפוי, המטה לבינוי שפוי

שמעון אור - דוד של אבינתן אור החטוף בעזה

יורם אליהו - אביו של רס"ל ידידיה אליהו, שנפל בקרבות ברצועת עזה

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

שרית קרקובר, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הטיפול באסבסט ובמפגעיו ביישובי קו העימות על רקע מלחמת חרבות ברזל - ישיבת מעקב

שלום, כמעט צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה היום כ"ו בתשרי תשפ"ה. הנושא שלנו זה המשך הדיון על הטיפול באסבסט ובמפגעיו ביישובי קו העימות. אני מזכיר שבדיון הקודם ביקשנו, בצער רב אבל, לנצל את המציאות של מה שקורה גם בצפון גם בדרום, מול משרדי הממשלה במסגרת התוכניות לשיקום, להתמודד עם נושאי גגות האסבסט. אחד הדברים שגם הועלו זה נושא הלולים שנמצאים בעיקר בצפון, נושא המיפוי, ואני אשמח לשמוע מהמשרד לאיכות הסביבה איפה אנחנו נמצאים, האם התקדמנו וגם האם מול האוצר בנושא קרן הניקיון, האם יש לנו התקדמות.

המשרד להגנת הסביבה, אירה אלימלך, מנהלת תחום האסבסט. רעות מנהלת האגף תכף גם תגיע, היא פה בוועדה שכנה. אני אעדכן בכל מה שקרה מאז שהיינו פה פעם אחרונה. בהנחיית הוועדה אנחנו הקצינו, בזמנו עדכנו שהקצינו עשרה מיליון ש"ח לצפון מקרן הניקיון. למעשה במאי יצאה החלטת ממשלה, שהצלחנו להכניס אליה גם את הסעיף שלנו לנושא האסבסט, והוסיפו לנו עוד שני מיליון ש"ח.

אז ב-26 בספטמבר עלה קול קורא להעביר עבור הרשויות המאוימות בגבול הצפוני לטובת החלפת גגות אסבסט סמנט, זאת אומרת, הסרה של הגגות בתמיכה מלאה של המדינה, והתקנה של גגות חליפיים. הקול הקורא הזה מיועד למבני מגורים ומבני ציבור. לצערנו לא הצלחנו להכניס את נושא המבנים החקלאיים. מאוד מאוד רצינו שזה גם ייכנס להחלטת הממשלה הצפונית, לא כל כך הצלחנו להכניס את הנושא התקציבי, הובטח לנו שאולי בעתיד, במנהלת הצפונית אנחנו נצליח להכניס לזה תקציב.

אז כרגע יש קול קורא באוויר, הוא אמור להיסגר ב-9 בנובמבר, ואנחנו צופים שעד סוף השנה נוציא התחייבויות לרשויות על המבנים הקיימים. מהמידע שיש לנו, יש משהו כמו 200,000 מטרים רבועים ברשויות האלה, הרשויות המאוימות שזה 52 יישובים ו-12 רשויות, כשהתקציב שלנו מספיק ל-50,000 בלבד, ואנחנו פנינו למנהלת הצפונית לצ'ייני בבקשה להשתמש בסעיף ההסטה בהחלטת הממשלה, ולהקצות לנו עוד כסף מהחלטת הממשלה הזאת, למזוג לנו כסף לקול קורא בשביל לאפשר לנו - - -

אנחנו מדברים כרגע על הצפון.

רק על הצפון, כן.

סליחה, אני רוצה להבין, כשאת מדברת על 200,000 מטר, זה כולל לחקלאים או לא כולל?

לא כולל לחקלאים, חקלאים יש.

שם זה כנראה הרבה יותר.

נכון, יש המון המון מבנים חקלאיים נוספים, ואנחנו בעצם בדרישה תקציבית, אני לא זוכרת את הסכום ששמנו, אבל שמנו כסף למנהלת הצפונית בדרישה גם לטפל במבנים חקלאיים, אבל כרגע מה שיש באוויר זה יהיה מיועד למבני ציבור ומבני מגורים ביישובים המפונים והמאוימים שנקבעו לפי החלטת הממשלה.

אז זה לנושא הצפון. בדרום למעשה סיימנו שני שליש מהסקרים, שהוצאנו סקרים רגליים בדרום למיפוי של המפגעים ביישובים.

עוד פעם? כולל לחקלאים?

כן, אנחנו עשינו ביישובים שנפגעו הכי הרבה במלחמת חרבות ברזל כעשרה יישובים, אז שני שליש מהם כבר הסתיימו סקרים ויש לנו את התוצאות שלהם, גם של האסבסט השלם וגם של האסבסט שנפגע, ובעצם התוצאות של הסקרים האלה מועברות ליישובים, למנהלת תקומה ולחברות שמנהלות את השיקום, במטרה לטפל באסבסט.

שם בכמה מטר מדובר?

סך כל המספרים, האסבסט התקין הקיים ב-6 מהישובים, בערך 50,000, והפגום כ-4,000 מטרים. ברמות כאלה ואחרות, יש אסבסט שהוא פגום במידה קלה, ויש אסבסט שהוא שבור במידה ניכרת.

ולהערכתכם, המנהלת, תקומה תחליף את אותם 4,000 מטרים? מה שאתם יודעים?

מה שאנחנו, להבנתי, אין פה נציג תקומה היום, אני מבינה, אבל להבנתי, ממה שדיברתי איתם, המנגנון שנקבע לעבודה, הוא באמצעות החברות המנהלות של היישובים. זאת אומרת, הם אמורים לתפעל את כל אירוע השיקום כולל התעסקות בנזקים הסביבתיים.

תנסי לעזור לי להבין, אם אני מתרגם את זה לעברית פשוטה, זאת אומרת, זה החלטה בסוף יישובית להסיט את הכסף, הוא יכול להחליט שהוא כן מסיט את זה לאסבסט, הוא יכול להחליט שלא? אם אני מתרגם את מה שאת אומרת.

אני לא מספיק מכירה את מנגנון הפעולה של החברות המנהלות האלה שנקבעו, כי אני בסוף באה מדרגת מטה, ואני לא כל כך יודעת איך זה הולך לעבוד, אבל אני מבינה שהחברות האלה, הם אמורים לתכלל הכל, את כל השיקום של היישוב, גם טיפול במפגעים סביבתיים וגם בנייה של תשתיות חדשות.

רעות רבי, מנהלת זיהום אוויר ואסבסט. אני חושבת שזו יותר סוגיה של התארגנות. זאת אומרת, גם אנחנו מבחינת הסמכויות שלנו ומבחינת המידע שמועבר על הסיכון בלהחזיר אנשים, זה לא משהו שאנחנו נאפשר. כל העניין של ביצוע הסקרים זה מהלך יזום שלנו כדי להניח על שולחן את המפגע.

אבל אנחנו כוועדה, מאוד נרצה לדעת בסוף מי הכתובת. יכול להיות שזה לא אתם. כי אם אני מבין נכון שאין בסוף מנגנון פיקוח מחייב את אותן חברות מנהלות, זאת אומרת, ההחלטה של תקומה, בסוף, באיזושהי דרך, בהחלטות שלהם, ולכן מאוד מאוד משמעותי הדבר הזה, זאת אומרת, אם בסוף ראש יישוב יגיד: יותר חשוב לי כרגע לסדר שני שבילים ועוד גן משחקים ועוד זה, ופחות חשוב לי כרגע להחליף את האסבסט, זה בסדר, שהמשרד לאיכות הסביבה יתמודד. אני אומר את זה, ולכן אני נורא מתלבט כוועדה מה עלינו לעשות בעניין הזה. לכן שאלתי את מה ששאלתי.

יש פה נציג האוצר? טוב, אנחנו רוצים לשאול בעצם את האוצר, שתי שאלות. שאלה אחת, מה התכנון שלהם בנושא קרן הניקיון, הקצאה על 2025. זאת אומרת, שזה צריך להיות יותר משמעותי והבריחה הזאת ממבנים חקלאיים היא קצת חסרת היגיון, כי בסוף שם המאסות הגדולות, בטח בצפון. יש שם מאסות משמעותיות מאוד. לול אחד הוא כמה וכמה מבנים, הוא לא מבנה אחד. הוא מבנה משמעותי.

אחד הדברים שאני חושב שזה יותר, ביקשו איתי להצטרף ליוזמה של אלון שוסטר לתת למנהלת תקומה עצמאות. אני בדיוק קורא את הסיבה למה לא. בסוף מנהלת תקומה צריכה לבוא ולתת תשובות למה, מה היא עושה. מה להערכתכם, עכשיו אני אחזור שוב אליכם, מה להערכתכם, 12 מיליון שקלים בצפון יתנו?

אז ה-12 מיליון שקלים אמורים להספיק למשהו כמו הסרה של כ-50 מטרים רבועים.

50,000, זאת אומרת 25 אחוז.

עשינו איזשהו, לפני שיצרנו את הקול קורא, אז בעצם פנינו לפורום יישובי קו העימות בשביל לוודא שהדבר הזה שאנחנו יוצרים אותו יתאים לצרכים, ועשינו איזשהו מיפוי ראשוני, יישובים העבירו לנו את המספרים ואנחנו הגענו ל-200,000 מטרים רבועים, וההערכה שלנו שזה מספיק לכרבע ממה שיש כרגע, ואנחנו ביקשנו את ההסטה ואנחנו מקווים שנקבל אותה.

הבעיה שלי זה לשמוע, לא להשמיע. טוב. לגופו של עניין, שמעתי על הקול קורא.

תציג את עצמך לפרוטוקול.

שמי משה דוב, אני מהמטה לבינוי שפוי, פעיל סביבתי מוכר לשמצה.

בוועדה גם מוכר, אבל לא לשמצה, אני מבקש. אולי בחוץ. פה בוועדה אתה לא לשמצה, חס וחלילה.

לגורמים המונים על הנושא הזה. השתתפתי גם בישיבות הקודמות, לפחות בחלקן. אני שמח על הקול קורא. אני רק הייתי מבקש לקבל פרטים, זאת אומרת, איזה מהרשויות נענו לקול הקורא? כמה חולק? למי חולק? מה הבקרה שלנו על הנושא הזה? האם יש איזה שהוא לוח זמנים לבקרה בנושא הזה? אני מאוד אשמח שהדבר הזה יפורסם.

מעבר לכך, גם בישיבה הקודמת, אני חידדתי ואני לא רואה התייחסות מספקת לטעמי, אני מדגיש, לנושא הזה. אמנם, הישיבה היא אסבסט ומפגעיו ביישובי קו עימות. הסיטואציה מוכיחה שקו עימות, לצערנו, זה כל מדינת ישראל. ודיברתי בפעם הקודמת על מפגעי אסבסט צמנט ומפגעי אסבסט צמנט לדוגמה באזור חיפה, מקו מתן עד הקריות, מפעל למתקן רפאל לדוגמה מאוים מאוד, ירי כמעט ברמה היום יומית ואני לא שומע התייחסות לדברים האלה.

אני חושב, אני מבין את הבעיה של המשרד להגנת הסביבה לראות את כל המכלול של 80,000 מטר מרובע אסבסט צמנט שישנם פה בארץ, אבל בהחלט אפשר לבוא ולעשות סדרי עדיפויות לנוכח האיום. ואנחנו רואים ברמה היום-יומית ירי לאזורים שלא מוגדרים קו עימות ושיש בהם הרבה מאוד אסבסט.

כמו כן בפעם הקודמת העליתי פה נקודה עד כמה שישנה חשיבות בצביעה של לוחות אסבסט, בצבע עם מרכיב של דבק, על מנת שלדוגמה כתוצאה מהדף לא יישברו לוחות. העירה כאן רעות שהחוק לא מחייב. טוב, ישנם לטעמי כלים נוספים מאשר השוט: ישנם כלים של הידברות, של הערה, של הכוונה. אני מצפה ברשויות ופה כן ניגע בקו העימות כמו נהריה, שהרשות המקומית במשך שנה שלמה תשקיע לא הרבה, בין בעזרתו או תמיכתו של המשרד להגנת הסביבה, בין אם בצורה עצמאית בצביעה של למעלה מ-1,000 מקומות שיש בהם אסבסט צמנט בנהריה.

עד כאן ההערות שלי, ובכל מקרה אני מאוד מעריך את הקול הקורא, את היציאה לדרך בנושא הזה. אני חושב שזו פעולה חשובה וגם מילים טובות תשמעו ממני, מעת לעת.

אני אעבור עוד רגע, אני אעבור עוד רגע אני אתן לך את זכות הדיבור. דיברנו גם בוועדה הקודמת. דיברנו גם בוועדה הקודמת ואני אחדד את זה. אני אחלק את זה לשלושה חלקים. הבעיה של האסבסט היא לא בעיה שנולדה ב-2023, ב-2024 וב-2022, היא בעיה שצריכים להתמודד איתה כמו המון בעיות שהוועדה מגיעה.

אני חושב שכשמדינת ישראל משקיעה, הון עתק, ואני מדבר על הון עתק של מיליארדים בשיקום הדרום, בשיקום הצפון, בחלקיו המסוימים ובטיפול בקרן הניקיון.

וחלק שלישי, המדינה צריכה לקחת ולנצל – לצורך העניין, אני אומר אנחנו כנבחרי ציבור ופקידי ממשלה – לנצל את המומנטום הזה לטפל כמה שאפשר בדבר הזה. זאת אומרת, ברור לי שגם בהוד השרון צריך לטפל וזה לא רק בחיפה וגם במקומות אחרים. אף אחד לא חושב שלא. השאלה היא מה אנחנו עושים כמדינה, כשהמדינה נכנסת, וזה מה ששאלתי. מנהלת תקומה נכנסת לתוך היישובים, לתוך הקיבוצים, לתוך המקומות האלה. כמה כסף היא שמה דגש על הדבר הזה, אתה יודע, סדרי עדיפויות.

אז בסוף, אתה יודע, גם אני הייתי ראש רשות, ראש רשות יותר נחמד לו להביא איזה מתקן יפה ולהביא איזה מזרקה יפה בכניסה ליישוב וכל הכבוד וזה דבר חשוב מאוד, ואני אומר את זה כראש רשות לשעבר. אבל בדיוק לשם אנחנו רוצים לכוון, תוך כדי הדיונים האלה, להגיע לשם שם. זה א'.

ב', דיברנו, ואנחנו נגיע לזה. זה נשמע במשרד הבריאות. בנושא של הסברה. הנושא של הסברה עלה. זה בנושא השני.

בנושא השלישי, כמו שאמרת. לא נרד מהנושא האסבסט באופן כללי, לראות איך להתקדם. אבל אסור לערבב את שלושתם ביחד כי אז, דרך אגב, כראש רשות, כשהיו באים לבקר אותי זה הדבר היחידי שהייתי עושה, הייתי מבלבל את האויב, מסביר למשרד שאני עושה זה וזה, בדיוק לא. בואו נתמקד, נראה וככה נוכל.

אבל אנחנו נעשה הפסקה לרגע. יש פה נציג של משפחות החטופים. כן.

קודם כל אני מודה לך שאתה עושה את ההפסקה הזאת. אני לא אאריך בדברים כדי שתוכלו להמשיך, אבל הנושא של החטופים הוא נשאר, לצערנו גם אחרי הפגרה נשאר בעינו עומד.

השם שלי שמעון אור, אני דוד של אבינתן אור שנחטף עם נועה ארגמני. נועה ארגמני חזרה והוא עוד לא חזר. אני רוצה לגעת בנקודה אחת. אחרי תשעה חודשים, יותר מתשעה חודשים, הגענו והגיעו המון אנשים שמטפלים בנושא למסקנה שחמאס לא מעוניין בעסקה. גם זיהו את זה מתוך מסמכים שזיהו אצל סינואר, שהנושא של החטופים מבחינתו דרך כדי ליצור את הכאוס במדינת ישראל ולפורר את החברה בישראל.

נוצרה הזדמנות עכשיו אחרי שסינואר נעלם והתברר שבאמת הוא היה יותר מראש ארגון, הוא היה ראש חוליה בסוף ימיו, והוא באמת לא יודע איפה החטופים, ובאמת ארגון חמאס כבר לא נמצא בתור ארגון. נוצרה הזדמנות פז לקדם את המתווה שגל הירש הוביל מידיו של ראש הממשלה לפנייה ישירה למי שמחזיק את החטופים. כלומר הפסקה של ניסיונות להחיות את ארגון החמאס, פנייה ישירה לארגונים ולאנשים שמחזיקים את החטופים, להציע להם הצעות אופרטיביות מקומיות, כסף, יציאה לחו"ל וכולי, ולגלגל את הנושא הזה מתוך אמירה ברורה: אין חמאס ביום שאחרי.

לצערנו בסוף השבוע ראש הממשלה הוביל מהלך שהוא נותן יריה בראש של המהלך הזה. הוא מוציא משלחת לקטאר והוא בעצמו מחייה ארגון שלא קיים. הארגון הזה לא קיים בעזה. יש יחידות של חמאס, יחידות שהן פועלות צבאית אבל לא כארגון. אין ארגון חמאס בעזה והוא מחייה אותו במשלחת שהוא שולח לקטאר והוא מונע בעצמו את אותו מהלך שהוא בעצמו מנסה לקדם כי אף ארגון אף משפחה או אף חמולה שמחזיקה בחטופים לא תפנה לצה"ל או לשב"כ, כשיודעת שממשלת ישראל מחייה את הארגון הזה.

ואנחנו מבקשים ממך שתעביר את הדברים האלה לראש הממשלה ותאמר לו: בוא ננסה אסטרטגיה חדשה, האסטרטגיה שניסינו לדבר עם החמאס כארגון לא צלח וגם לא יצלח. בוא ננסה פנייה ישירה אבל תעמוד בדיבורך. אל תשלח משלחות לקטאר, תחזיר אותה בחזרה, אין בזה שום תועלת. בוא תקיים את הפנייה שלך ישירות למי שמחזיק את החטופים. מצד אחד תאיים עליהם שמי שלא יחזיר את החטופים יבולע לו ולמשפחתו. ומצד שני מי שכן יחזיר את החטופים יוכל לקבל את המתת המקומי וגם את חייו במתנה. זאת הבקשה שלנו.

אני אשאיר אצלך את דף העמדה הזה. אבל אני מבקש ממך, הוא דף עמדה לא ארוך, תעיין בו. לצערנו או לשמחתנו זה המהלך הריאלי היחידי שנשאר לנו. זה מה שיש לי לומר. תודה רבה לך.

תודה רבה לך, ואנחנו כולנו מתפללים, מייחלים ומקווים שמהר מאוד כולם ישובו. בלי להוריד מהחשיבות, בלי להעיר את אויבינו ולתת לאויבינו, להכות אותם שוק על ירך.

ובלי להוריד מהחשיבות שאתם, בנושא שאתם עוסקים בו. כי אנשים נחנקים, תושבים נחנקים בכל הארץ. תודה רבה.

תודה. אני כבר אבקש תשובות ממשרד האוצר על כמה שאלות שעלו פה, אבל לפני – הממ"מ של הכנסת, בבקשה.

רק רציתי, בהקשר לדברים שנאמרו פה קודם, דבר ראשון, דיברתי בדיון הקודם על ניסיון לעשות איזשהו תהליך של מיפוי ארצי לשנת 2024, לדעת האם הוא מתקדם, ואז בהקשר הזה, האם נעשה איזשהו סדר עדיפויות בהקשר, ביחס למה שהאדון דיבר עליו קודם, על אולי אזורים אחרים שגם הם מאוימים. בנושא הצפון, התייחסתם קודם לנתונים שקיבלתם מהרשויות על 200,000 מטר רבוע, עוד לפני תחילת הלחימה העצימה בצפון, האם אתם יודעים להגיד נתונים לגבי פגיעות ביישובי הצפון בסבב האחרון וכמה מתוך האסבסט הזה פגום, כמה מתוכו תקין.

אני אתייחס רגע לשאלה השנייה, ואז לראשונה. בהקשר של השאלה השנייה, המיפוי בוצע ממש במהלך החודשיים האחרונים, והוא כולל נתונים של אסבסט שהוא שלם, הקול הקורא מיועד לאסבסט שהוא במצב שלם, וזה נושא של מניעה, זאת אומרת, הסרה שלו בשביל למנוע פגיעה באסבסט השלם, זה דבר ראשון.

לגבי נתונים של פגיעות בצפון, מה שההיתרים שאנחנו הוצאנו לפינוי של אסבסט שבור, אז הוצאנו נתונים לפני איזה חודש, היה משהו כמו 7,000 מטרים רבועים שפונו שהיו אחרי פגיעה רצינית. רוב המבנים היו מבנים חקלאיים, ברובם, וחצי מהכמות הזאת הייתה בשתולה. חצי מהכמות הזאת שנפגעה הייתה בשתולה. זה מה שיש לי לשלוף.

שהוא יישוב עם הרבה לולים.

נכון.

שהוא משמעותי.

נכון. וגגות מאוד גדולים.

אנחנו גם רואים כל הזמן לפי המספרים, שהמשמעויות בצפון היא הרבה יותר גדולות מאשר בדרום, בכל מצב.

נציגת האוצר. אני אנסה לחדד מה שהיה קודם, מה שאנחנו רוצים. וזה א', מכיוון שמשרד האוצר רואה במקרו. אנחנו מאוד נרצה לדעת מה אנחנו יכולים לעשות בעצם בשלושה נושאים. נחלק ביניהם, דיברנו עליהם קודם. א', מנהלת תקומה. מנהלת תקומה היא איזשהו יהלום בכתר, הכל בסדר. אבל כמה יש לנו השפעה על השיקום, בתוך השיקום על הנושא של האסבסט. כי בסוף המשרד להגנת הסביבה לא נמצא במנהלת תקומה. מִנְהלת תקומה מְנַהלת את זה בעצם לבד. הוא נותן כסף ליישובים. היישובים קיבלו מיפוי במשרד להגנת הסביבה, אבל בסוף, כל יישוב יכול לקבל החלטה שהאסבסט הוא יעשה אחרי שהוא יסיים, אילו סדרי עדיפויות שהוא ירצה לקבוע. השאלה היא כמה המדינה כמדינה יכולה להגיד, חבר'ה, האסבסט נמצא בסדר עדיפות גבוה. בסדר, לא אמרתי לפני בתי המגורים, ולא אמרתי לפני, אבל בסדר עדיפות גבוה. זה הנושא הראשון.

והנושא השני, האם אפשר, מקרן הניקיון להשקיע יותר בנושא הזה. כי עיקר הבעיה בטח בצפון, זה הנושאים עם המבנים החקלאים, ואנחנו לא נגענו בהם. השאלה איך אנחנו מתמודדים עם זה, ואני אומר עוד פעם, אני פונה לאוצר, כי האוצר בסוף, בראיית מקרו, זאת אומרת המשרד לאיכות הסביבה יכול לתת 12 מיליון שקל. אמרנו 12 מיליון שקל זה 50,000 מטר, זה רבע מהמבנים, המבנים הלא חקלאיים.

ליהי ממשרד האוצר. בנוגע למעורבות של תקומה, אני קצת מתקשה לומר, כלומר בסופו של דבר, התקציבים הרלוונטיים הועמדו בהחלטת הממשלה, ובנוגע לקצב הפעילות שהרשויות המקומיות בוחרות לבצע את החלפת האסבסט, קצת קשה לנו, זה לא בתחום אחריותנו.

מבחינת היקפי התקציב שמוקצים מקרן הניקיון, בסופו של דבר זה נתון להחלטת הנהלת הקרן.

שנייה, אז יכול להיות שאת צריכה להעביר את זה הלאה בתוך המשרד. תראי, בסוף אנחנו מנסים לפעמים להגיד שאנחנו מדינה, בסוף מדינת ישראל תגיע ב-2026 לצורך העניין ותצטרך לתקצב את האסבסט, ואז מישהו יצבוט את עצמו באוצר, ויגיד רגע, שמתי כך וכך מיליארדים לשיקום הדרום, למה האסבסט נשאר בחוץ?

זאת אומרת, בשביל זה בדיוק נמצא משרד האוצר בצומת הזאת, אז יכול להיות שלא את ספציפית, אבל המשרד שקשור גם לתקומה ולראש צוות צריך לראות, בראיית מקרו, שמדינת ישראל לא תעשה את ההשקעה הזאת פעמיים.

זאת אומרת, אנחנו ב-2026, בסוף הרי זה יקרה, כולנו יודעים, זה יקרה בדרך כזו, אז עוד 12 מיליון, ועוד 5 מיליון, ועוד פעם יקחו מקרן הניקיון, ועוד פעם יחזירו, ועוד פעם יחזירו חזרה. אני אומר, כרגע, מדינת ישראל נכנסת בשיפוץ של מיליארדים, בתוך המקומות האלה, מישהו צריך לקחת אחריות, מה זה? זה תחום אחריות של מי זה? זה לא משרד האוצר, זה לא המשרד לאיכות הסביבה, כי הוא לא. אז אחריות של מי זה? זה כאילו, משרד נשיא המדינה נפנה אליו, אבל אני לא חושב שהוא יכול, אולי הוא יכול לעזור.

להבנתי אבל כן תוקצבה סוגיית החלפת האסבסט במסגרת ההחלטות האחרונות שהתקבלו.

מי מפקח על זה? לא המשרד להגנת הסביבה.

על הביצוע?

לא, לא, לא, לא. לא המשרד להגנת הסביבה. זאת הבעיה. אני חוזר שוב, התקצוב הוא בתקומה. בסוף אנחנו קצת חלם, זה מה שאני אומר. ולכן פה צריך התערבות שלכם. כי התערבות שלכם היא משמעותית. אני לא אוהב שמשרד האוצר מתערב למשרדים בתוך זה, אבל בדיוק בשביל זה זה נועד, כשצריכים לראות ראיית מקרו. המשרד להגנת הסביבה אין לו שום סמכות על תקומה. נכון? אין לו סמכות על תקומה. תקומה מתנהל כמנהלת, אין לנו שום סמכות עליו.

בסוף, מדינת ישראל אמרה כך וכך מיליארדים, כך וכך רשויות, כך וכך זה. אלה גבולות הגזרה, אלה היישובים שבפנים, זה בסדר גמור. כך צריך להתנהל. אבל בסוף, אנחנו פה נמצאים באיזושהי נקודה שאם אתם לא תתערבו אז מה יקרה? אז ב-2026 נצטרך לבוא למשרד להגנת הסביבה ויגיש בקשה וננהל אתכם משא ומתן, האם זה בתוך הבקשות הרגילות שלו, או שזה מעבר לבקשות הרגילות שלו.

פה יש הזדמנות ואני מדבר, זה באמת כסף קטן, ביחס לכסף שתקומה מקבלת. עכשיו, אם אתה אומר להם את המבנים החקלאיים של אסבסט תפנו לפני מבנים אחרים, זה משמעותי מאוד. אני מבקש תשובות, אני יכול להבין שאת לא, אין לך תשובה על הדבר הזה, אבל אני מבקש להעביר את זה הלאה ולחזור אלינו עם תשובות. האם אנחנו יכולים לעשות איזה משהו או לתת למשרד להגנת הסביבה את הסמכויות לעשות את זה? לא נראה לי שזה יפריע לו לעשות את זה, הוא ישמח לעשות את זה, אבל כרגע ידיו קשורות בעניין. הוא לא יכול לעשות שום דבר, הוא יכול להוציא קול קורא יפה, ולהביא יועץ משפטי וחשב שיבדוק את זה. זה בסדר, אבל תכל'ס הוא לא יכול לעשות כלום. הוא לא יכול לבוא לראש מועצה אזורי, להגיד לו תקשיב, יש לך כך וכך מטרים של אסבסט, כמה אתה מחליף מתוך השיקום שקיבלת, מתוך השיפוץ שקיבלת.

אני חושב שזה היה בנושא הזה. עכשיו בצפון, אני אשמח לקבל תשובה על נושא קרן הניקיון, על הנושא של המבנים החקלאיים. שם אנחנו צריכים פתרון מערכתי.

אז שוב פעם, בנוגע להיקף התקציב שהקרן מקצה, זה בסופו של דבר נתון להחלטת הנהלת הקרן. בנוגע לשימושים, להבנתי יוצא קול קורא.

קרן הניקיון זה נתון להחלטת הקרן, הנהלת הקרן? למיטב זיכרוני זה נתון להחלטת משרד האוצר, לא?

יש בקרן בעצם כמו תאים, חלוקות פנימיות, ואפשר להקצות לאסבסט דברים בכפוף להקצאות אחרות. בקיצור, יש שם איזושהי תקרה. אנחנו עושים פעילויות בתקציבים שיש לנו, אז זה לא משהו שהוא, איזשהו תקציב, אין שם מספיק למה שצריך. בעצם צריך את התקציב התוספתי.

אני לא נעים לי להגיד לך, אני יושב בוועדת כספים, אנחנו לוקחים שם הלוואות כל הזמן.

אז אני מסבירה, אתה צודק, אבל בגלל - - -

אף אחד לא יודע מה עושים עם הקרן הזאת, לא נעים לי להגיד לך. בואי נהיה אמיתיים.

אני יודעת שכשאנחנו באים עם בקשות לקרן, אז יש גם אילוצים של כפיפות למימושים של תקציבים אחרים, זה בהחלטות של הקמת הקרן. ותקציבים נוספים שביקשנו מהאוצר, אין בקרן מספיק בשביל כל הצרכים של האסבסט. לכן גם בהחלטת הממשלה, אנחנו הבאנו עשרה מיליון, ביקשנו מצ'ינג מהאוצר, ביקשנו שיהיה עוד עשרה מיליון מתקציב האוצר, בסוף קיבלנו שני מיליון. לכן קול קורא יצא על 12 מיליון. וכל זה כמו שאמרת, רק מספיק לרבע מהחלק הלא חקלאי. זה הקצה, וגם זה רק ליישובים שנמצאים בתוך החלטת הממשלה של היישובים המאוימים, ולמשל נהריה לא יכולה לגשת לקול קורא, כי היא לא ברשימת היישובים המפונים, המאוימים. יש עוד. וגם לרחבי שאר המדינה. אז צריכים, צריכים עוד תקציבים משמעותיים בשביל זה.

קרן הניקיון כפוף אליכם, למיטב ידיעתי.

לא, לקרן הניקיון גם יש כללים שבמסגרתם היא פועלת. וגם בנוסף לזה יש לה חברי הנהלה. אחד מחברי ההנהלה הוא נציג משרד האוצר. אבל מי שעומד בראשה הוא המנכ"ל למשרד להגנת הסביבה. בנוגע ליתר הנציגים אני פחות יודעת לפרט. והם, ההנהלה, מקבלת החלטות באיזה אופן להקצות את תקציבי הקרן.

אני אצטרך, אני איזום דיון בוועדת כספים על נושא קרן הניקיון, כי זה פשוט שערורייה שמתנהלת כבר מ-2003 הדבר הזה. הוא לא ממומש. בסוף הוא לא ממומש. כל שלב מספרים לנו ששנה הבאה הוא ייכנס לדפיציט. אני זוכר את זה ב-2016 כבר. לפני שנה הבאה הוא ייכנס לדפיציט, ואז לקחנו הלוואות, ולקחנו זה. בקורונה לקחנו הלוואה של כמה מיליארדים משם, אם לא היה מספיק לא היינו לוקחים הלוואה, כן. אני מתאר לעצמי. משהו שהוא לא נשמע הגיוני ואנחנו מדברים על משהו שהוא פרופר הנושא הזה של קרן הניקיון. היה אמור לתת עוד פעם לרשויות. אני חוזר חזרה.

נכון שבהקמת הקרן זה לא היה אמור להיות אבל מה שהיה מטרת הקמת הקרן לא קרה. בואו נאמר את האמת.

הוא עכשיו נמצא בתהליך לשמחתנו.

מה את אומרת. התהליך הזה נמשך מ-2003. אני מכיוון שאני 30 שנה במערכת הציבורית אני זוכר את התהליך הזה מ-2003. כשהוקמה הקרן ב-2002-2003, משהו כזה, היו מטרות ברורות והתוצאה של זה הייתה עליות בארנונה ועלויות לרשויות המקומיות, קרן שאף אחד לא יודע בדיוק מה לעשות איתה, זו הייתה המשמעות.

רק סתם כקוריוז לסבר את האוזן: עד הקמת הקרן שילמו 35 שקל לטון פינוי אשפה ומאז משלמים 200 ומשהו שקל. זה כל מה שקרה מהקמת קרן הניקיון. זה פחות או יותר המשמעויות של זה והמשמעויות של זה אזרחי ישראל שמשלמים מהכיס שלהם.

העיקרון היה שעל ידי זה ייצרו הפרדה ועל ידי זה ייצרו זה. זה לא בדיוק נוצר, זה נוצר על ידי אזרחים טובים בכל מיני רשויות מקומיות שהסכימו ליצור בתמיכות של המשרד להגנת הסביבה; אבל להגיד שהקרן עשתה שינוי במדינת ישראל בנושא ההפרדה, זה עשה, העלויות הארנונה והרשויות המקומיות הפך להיות לחלק הארי בתקציב שלו.

אז רק למרות שזה לא נושא הדיון אז אני חושבת שזה יהיה חשוב שאתה תשמע את מה המשרד עושה עם הקרן ואני לא הנציגה.

עוד פעם, אני מכיר את הקולות קוראים. אבל בסוף כשאתה מעלה לאזרח ישראלי בפי ארבע את עלות פינוי האשפה ואתה לא מחזיר את זה חזרה לאזרח באותם דרכים ואותם סכומים, והראיה שלקרן יש הרבה כסף – אומר דרשני, על זה דיברתי.

אני לא זלזלתי לרגע בפעולות של המשרד להגנת הסביבה שעושה וכולל התמיכות שהוא נותן לנושאים האלה. גם חלק מהדיונים שלנו הוא הגופים העבריינים שהשתלטו על הפלסטיק, בסדר, זה הכל חלק באותו דיון אבל אנחנו נמצאים שם מעל 20 שנה בתוך האירוע הזה.

עוד מישהו רוצה להוסיף משהו? אני רוצה לסיים את הפרק הזה. משרד הבריאות, ולאחר מכן מנהלת תקומה מייד נשמע אותו. משרד הבריאות, מי נמצא כאן ממשרד הבריאות?

אני. אני.

שלום, דיברנו על נושא ההסברה פעם קודמת?

כן. ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידימולוגיה סביבתית, משרד הבריאות. בהמשך לישיבת הוועדה הקודמת בעצם נעשה תהליך מחשבתי תוך בריאות הציבור בעיקר, כי אני מציגה את בריאות הציבור והמשמעות של הפעילות בשטח, ויחד עם המחוזות של משרד הבריאות אנחנו הגענו למסקנה שקודם כל יהיה נכון מבחינת ההבנה והעלאת מודעות והסברה בתוך התהליך של משרד הבריאות עצמו, כגוף שפונים אליו מהשטח, האזרחים בעצם לצורך והבנה של תהליכי העבודה ומנגנון יחד עם המשרד להגנת הסביבה.

אשת המקצוע מהמשרד להגנת הסביבה הייתה אצלנו ונתנה הסברים, ובעצם על בסיס אותו מפגש פותח גם מסמך שמסביר את תהליכי העבודה הנכונים בשטח בהקשר למתי פונים, לאיזה גוף, כדי לצמצם את החשיפה של האוכלוסייה ולהקטין את החרדות והחשדות של האוכלוסייה בשטח, ולטובת העניין של המנגנון הנכון ביותר לצמצום גם תקופת החשיפה לאותו אסבסט שאמור להיות בטיפול. אנחנו הבאנו לעניין של עד כמה באמת המשמעות היא בהתאם לאותו מיקום ובהתאם לאותו מחוז ספציפי או יישוב ספציפי, עד כמה זה יהיה רלוונטי לאוכלוסייה ברמה של טיפול של משרד הבריאות עצמו.

אז המסמך הוא פותח יחד עם הגנת הסביבה, הוא נמצא אצל אנשי השטח של משרד הבריאות לטובת הסדר של היחסי פניות של אותה אוכלוסייה במידת הצורך.

אז אני מבין שאנשי השטח שלכם יש להם את כל המידע ויש להם נייר מסודר ויש להם הכל. איך את המידע הזה אתם, דוקטור, מנגישים לאזרחי מדינת ישראל?

ברמה של המחוזות.

אבל איך זה מונגש לאזרחים?

שוב. זה לא ברמת מטה, זה בעצם ברמת מחוזות. רופאי המחוזות שלנו ביקשו שבעצם העניין הזה יהיה דרכם ויהיה מנוהל דרך.

איך הרופא המחוזי או המרפאה המחוזית מנגישה את זה לאזרחים שהם תחת אותו מחוז? איך האזרחים יודעים את זה? בסוף, מה פקידי הממשלה יודעים זה חשוב מאוד, כי אם הם לא יודעים אז הם לא יכולים להסביר, אבל איך האזרחים יודעים את זה?

אזרחים בעצם במחוז, במחוז עצמו.

אני במחוז ירושלים, איך אני יודע מתי אסבסט מסכן אותי, מתי לא, איך?

ברמה הכללית כל המידע נמצא באתר המשרד שלנו וגם באתר המשרד של הגנת הסביבה, בהתאם.

אתם לא חושבים שיש צורך - - -?

רופאי המחוזות שלנו הגיעו למסקנה שכרגע זה יכול יותר לסבך את העניין אם אנחנו מעלים חרדות של האנשים בשטח, ובצורה, ביוזמה נוספת, לא מביאים את החומר אלא מפנים את האנשים לאותו חומר שכבר קיים במשרד.

יכול להיות, אני לא מומחה להסברה, אבל זה נשמע לי מאוד מאוד מוזר, זאת אומרת בסוף אתה אומר - - -

לא, אנשים, כל האזרחים יודעים וחייבים להבין מי מטפל, מי הגורם האחראי, מבחינה בריאותית יש הסבר עד כמה זה חשוב לטפל, וזה לא שיש פה איזושהי הסתרה של החומר או שיש פה איזשהו מנגנון של אי ודאות, אלא פשוט מדובר פה על תהליך של שיתוף פעולה בין שני משרדים לטובת ההקלה והמנגנון הנכון ביותר של הטיפול בהתאם לבעיה מקומית שקיימת באותו יישוב או שטח יותר גדול של אותו מחוז.

אתם גם חושבים שאין עניין ביידוע האזרחים שיהיו יותר ערניים על העניין הזה?

לא. אנחנו חושבים שצריך ליידע ואנחנו גם עשינו, אנחנו הוצאנו סרטון כזה קטן בטיקטוק. אנחנו עושים פעולות, סתם דוגמה למשהו שיצא. וכשיצא קול קורא אז פרסמנו אותו, אנחנו בכל הזדמנות כשהטלנו עיצום כספי על גורם אז פרסמנו את זה.

זה בדיוק העניין, שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם את הפעילות ומפרסם עד כמה זה חשוב ונכון ואיך. ומשרד הבריאות בעצם תומך בתהליכים ומסביר לאוכלוסייה ברמת אותו מחוז.

לא מסביר לאוכלוסייה. את אומרת שהוא לא מספר לאוכלוסייה, הוא מספר את זה לפקידים שלו. זה מה שאת אומרת בעצם.

זה לא רק לפקידים.

לאוכלוסייה יש דרך להסביר. מי, צריך לדבר איתם. איך מדברים איתם? איך מתקשרים איתם?

המשרד להגנת הסביבה מפרסם.

לא, אני שאלתי משרד הבריאות, את אמרת שמשרד הבריאות - - -

יש את החומר בתוך האתרים שלנו.

נמצא בענן. זאת אומרת.

זה לא נמצא בענן.

לא, אני אומר לך, צריך לחפש אותו באיזשהו מקום.

זה קיים, זה נגיש, וזה מעודכן.

ממנהלת תקומה מישהו רוצה להגיב? לא עלו? טוב.

חבר הכנסת, אפשר לשאול שאלה?

כן.

לא הצלחתי להבין מהאוצר למה בעצם הם הסכימו לתת רק 2 מיליון אם המשרד ביקש יותר.

מדובר בהחלטת ממשלה, והתקציב ניתן בהתאם לתיעדוף ממשלה.

אז בעצם צריך לשאול את משרד ראש הממשלה, נכון? כאילו, לפנות לשם. בעצם, נראה לי, בהמשך לשאלה שלך, מי אחראי. אני חושבת שמי שנתן את המפתחות למנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה הוא צריך גם להנחות אותם, תקשיבו, זה צריך להיות חלק מה שאתם צריכים לדאוג לו. נראה לי. כאילו, אם אין להם סמכויות, למשרד להגנת הסביבה; ומנהלת תקומה, זה לא משהו שהם - - - – אז אולי צריך משהו אחר.

מנהלת תקומה פועלת כמעט עצמאית והיא גם אפילו ביקשה להגיש פה הצעת חוק, שהיא לא תהיה כפופה בכלל לאף גורם. היו כמה נושאים כאלה שאמרתי, ריבונו של עולם, זה הדבר הכי - - -. כן. בבקשה.

שלום וברכה, שמי יורם אליהו, אביו של רב-סמל במילואים, ידידיה אליהו. הוא נהרג בתחילת הלחימה בעזה, ממש בתחילת התמרון הקרקעי, 6 בנובמבר, י"ט בחשוון. אנחנו פה מפורום הגבורה. אני שומע את הדיון, לא הגעתי בהתחלה, לא יודע את פרטיו, יש פה איזה דיון שהוא קשור למלחמה, לתוצאות המלחמה ולהפסדים שנגרמים בעקבות המלחמה וצריך לפצות הציבור. אני צודק פה?

לא, לא, לא, הדיון הוא איך בונים, אבל זה בסדר.

אני אומר, אנחנו, לכל ועדות הכנסת וכל מה שעושים כאן, יש הרבה דיונים כאלה של עכשיו איך, נגיד, לפצות או לעשות דברים כאלה. אנחנו באים ואומרים, בואו נמנע את הגל הבא. המלחמה הזאת, הילדים שלנו יצאו במסירות נפש, ידידיה השאיר אישה בהריון, שתי בנות, קטנות, ויצא לקרב. לא סתם שיצא לקרב, ברקע שעמד להיכנס לקרב, לקחו להם את הפומה, בהנדסה קרבית, ובאחת הפומות שכן הכניסו, חייל אחד קיבל התקף חרדה וירד, וידידיה נכנס במקומו. בפומה הזאת הוא מצא את מותו.

הלכו במסירות נפש להגן על עם ישראל, על מדינת ישראל. אנחנו אוהבים את מדינת ישראל, אני מתרגש שאני יושב בוועדות כנסת. אני אדם מאוד ציוני ולאומי ודתי ותורני והכול ומאמין שמה שאנחנו צריכים עכשיו, באים פה לוועדות, כל הוועדות קוראים ואני מכיר את הרב יצחק והידיעה שלו על ארץ ישראל ואהבת הארץ. היית פעם אצל הבת שלי בבני אדם עם הילדה הנכה שלה.

יש שם חשמל כבר. יש שם חשמל.

זהו, אתה יודע כל כך קשה כי הילדה שם עם אינפוזיה, יישר כוח. ואנחנו אומרים המלחמה, במותם ציוו לנו את הניצחון. ניצחון זה אומר, אנחנו רואים היום כמה הצלחות, כמה ברכה. הקו הזה שהולך ומוביל ומנצח ואנחנו מעזים להרוג את ראשי הפשע. מי היה מאמין שפעם לא נראה את נסראללה כבר ולא נראה את סינואר כבר? מי היה מאמין שפעם מדינת ישראל תצא לתקוף את איראן? אנחנו מאמינים שהילדים שלנו מלמעלה נותנים כוח לזה, האמיצים האלה, הגיבורים האלה וצריך להמשיך את התהליך הזה.

הבן שלי, אחרי שהוא נהרג נולד לו בן וקראו לו פורת אביה. פורת, אתה יודע מה זה פורת, הסבירו בברית – אתם יודעים מה זה גימטריה? – פורת בגימטריה ובחרת בחיים. זה הגימטריה. ואנחנו קיבלנו מסר גם לעצמנו כמשפחה ובחרת בחיים. אנחנו מנסים לשנות, אני לא יודע באיזה ועדה, את המונח הזה 'משפחות השכול' – אנחנו חושבים שצריך להגיד 'משפחות הגבורה'. ברגע שעם ישראל ידע שהמשפחות הן משפחות הגבורה אנחנו נקום ונצא מהשכול ונמשיך את הגבורה עד הסוף. וגבורה לעם ישראל, בחרת בחיים לעם ישראל, לא להסכמים מפוקפקים שיסכנו. מה אנחנו דואגים? לא לסכן את מדינת ישראל.

אתמול נרצח יהודי בשם בצלאל כרמי. הוא חמיו של חבר טוב שלי ואני מכיר את האיש הזה. אנחנו צריכים להביא הרתעה, אנחנו צריכים להביא כאן ביטחון לאזרחי ישראל שלא כל איזה ערבי מאיזשהו מקום, פתאום מחליט, פתאום משהו איזה רגש, הוא עושה דריסה, הוא עושה משהו. איפה אנחנו נותנים את ההרתעה הזאת? הכנסת, לא בדיוק הוועדה הזאת. אני כן, אני בא בשם הציבור של עם ישראל שאני דואג לו מאוד, ואנחנו לא ישנים בלילה מכל מה שקורה. יש לי ילדים, ילדים שלי בכל יהודה ושומרון שומרים בהגמ"ר, לא שהם סתם מסתובבים שם. כולם היו שם בהגמ"ר וגם עכשיו בן שלי מתגייס שם לאיזה חודש בהגמ"ר. הם שומרים והחששות עדיין אין הרתעה מספיקה. אנחנו פונים לחברי הכנסת, לוועדות, לכולם לעסוק בעניין הזה. לדאוג להביא את עם ישראל עד הניצחון, עד עסוק בעזרת ה' אור חדש על ציון ה' יאיר עליהם.

הרב יורם אליהו, יישר כוח.

ממנהלת תקומה מישהו הגיע? לא. אז אני אסכם את הדיון ככה. אני מקבל את מה שאת אומרת, ד"ר תהילה שחר. אנחנו נפנה למנכ"ל משרד רוה"מ.

שני דברים. א', הנושא של תקומה. יש סקר קיים, סקר שהסתיים, יש שם את המטרים שקיימים, יודעים בדיוק, כל רשות יודעת, חלק בלתי נפרד משיקום וטיפול, חייב לכלול, באמת זה כסף קטן, זה לא משמעותי, אנחנו לא מדברים פה על איזשהו משהו דרמטי, זה סתם, זה סדרי עדיפויות ממש קטנים. הנושא הזה של הטיפול באסבסט חייב לבוא, אנחנו נגיע אליו, אנחנו נגיע אליו, במוקדם או במאוחר יש תאריך תפוגה לכל אסבסט בסוף מגיעים אליו, אנחנו בורחים מזה כאילו, וזה פנייה אליכם למשרד האוצר.

גם בנושא של המבנים החקלאים בצפון. יש כרגע איזשהו שיקום בצפון, לשים את זה על הזה, הנושא של המבנים החקלאים לא יכול לברוח, וגם לקרן הניקיון, יש, שקרן הניקיון יקצו יותר משאבים לנושא של האסבסט, לפחות בשלב הזה כרגע, שעוד לא גמרו את כל ההפרדה במקור, וגמרו את כל החלומות שסיפרו לנו ב-2003 שיקרו, ולא קרו.

בואו נתקדם עם הדבר הזה, אין שום סיבה בעולם שלא נעשה את זה, אנחנו נמצאים שם גם בצפון, גם בדרום, ולזכור את מה שהיא אמרה, בצדק, נהריה, חיפה, המקומות האלה בחוץ, נפגעים, נכנסים לשיקום, לשים עין על הדבר הזה, אם אנחנו נשאיר את זה על הכתפיים של המשרד להגנת הסביבה, אין סיכוי, אנחנו מדברים על מיליוני מטרים, דיברנו על זה פה פעם קודמת, אין דרך להתמודד עם הדבר הזה, הדבר הזה יוצר סיכון, יוצר את מה שהוא יוצר, צריך להתלבש על הדבר הזה.

וההזדמנות הזאת של הצפון לדרום הוא הזדמנות, שצריך לנצל אותו, אבל אתם צריכים להוביל אותו, בסדר? לא אכפת לי יחד עם משרד ראש הממשלה, אבל אתם צריכים להוביל את הדבר הזה, כי אם לא, הוא יאבד.

אין לי ספק שכרגע יושב מי שמנהל את השיקום בצפון או בדרום, זה לא בראש סדר העדיפויות שלו, אבל אנחנו נחזור לפה לוועדה בעוד שנתיים ונתחיל לדון עוד פעם, ועוד איזה 20,000 מטר, ועוד איזה 1,000 מטר, ועוד 4,000 מטר, ועוד שני בתים. אז אנחנו נפנה גם למשרד ראש הממשלה ודרכך למשרד האוצר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:18.