פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת החינוך, התרבות והספורט
05/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 216
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ח באייר התשפ"ד (05 ביוני 2024), שעה 9:00

הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, של ח"כ ששון ששי גואטה

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
לימור סון הר מלך
קטי קטרין שטרית

ששון גואטה
שמעון פסל

צח בסול - רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

סרן אילה בן חמו - ס' רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

עמרי גולן - עו"ד, לשכה משפטית, מל"ג

דבורה מרגוליס - ור"ה

איידן נפתלי - ממונה סיוע כלכלי ותקציבים, ור"מ

שרון סלע - סמנכ"ל כספים, ור"מ

רעות קרן - תקצוב, ות"ת

חנה גיאת - ארגון אימהות לוחמים

עדי שושן - יו"ר ארגון סטודנטים בחזית

שפרה שחר - מנכ"לית בית חם לכל חייל

תמי סלע

יהודית גידלי

שרון רפאלי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, של ח"כ ששון ששי גואטה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, היום כ"ח באייר – יום ירושלים שמח לכולם. 5 ביוני 2024. על סדר היום: הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. הצעת חוק חשובה של ח"כ ששון ששי גואטה וח"כ משה פסל.

תמי, את רוצה להתחיל בסקירה ראשונית או נתחיל לקרוא? המציעים רוצים לומר משהו?

לא. תתחיל.

- - - ראשונית ויש לנו פה גם המשרדים השונים שירצו להתייחס.

הצעת החוק מבקשת לקבוע הוראת שעה שמתייחסת לשני שנתונים: תשפ"ה ותשפ"ו ומחייבת לתת עדיפות למי ששירת בסדיר או במילואים במלחמת חרבות ברזל ועדיין משרתים, לצערנו, בזכאות למעונות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. מדובר פה על מוסדות בהגדרה הרחבה יותר כמו בחוק זכויות הסטודנט שזה כולל גם מכללות טכנולוגיות, מכללות לאמנות, מוסדות להכשרת מורים ולא רק המוסדות שנכללים בחוק המועצה להשכלה גבוהה.

כבר היום יש לנו חוקים שמתייחסים למתן משקל לשירות מילואים או לשירות כחייל משוחרר בהקשר של זכאות למעונות, וזה גם בחוק קליטת חיילים משוחררים שיש שם סעיף 19(ב), שלפיו מוסד להשכלה גבוהה – בהגדרה רחבה – מוסד לאמנות, מוסד להכשרה מקצועית ומכינה קדם אקדמית, רשאים לקבוע כי בקביעת זכאות לדיור במעונות או להטבות כלכליות אחרות יינתן משקל, בין השאר, להיותו של המבקש חייל משוחרר, כלומר שהוא היה בתפקידים מסוימים ושירת בשנים האלה. אבל זה שיקול דעת.

זה שיקול דעת, ובגלל לחצים מכל מיני מקומות הם לא מפעילים את זה ואז החיילים והמילואימניקים נשארים בחוץ.

זה ההבדל בהוראת השעה. נשמע מהם. יש הרבה מוסדות שנותנים לזה משקל, במיוחד בשנים האלה. אבל זה באמת לא אחיד וזה חלק מהמטרה של הצעת החוק. גם בכללי זכויות הסטודנט שהם לפי חוק זכויות הסטודנט ויש גם כללים חדשים שאמורים להתפרסם בקרוב בעקבות החקיקה שהייתה פה בוועדה יש התייחסות לכך שמוסד רשאי להכיר בשירות מילואים כפעילות שמקנה נקודות זכות לצורך זכאות למעונות. אבל כמו שציינת היום זה עניין של שיקול דעת והשינוי המשמעותי בהצעת החוק זה ההתייחסות לכך שחייבים לתת לזה משקל, ובצדק, כמובן לצד קריטריונים אחרים שהם רלוונטיים לזכאות למעונות.

היו אצלי חבר'ה מאחת המכללות, שתהיה בעזרת השם אוניברסיטה, ודיברתי איתם על הנושא הזה. והם דווקא מאוד אהבו. התייעצתי איתם כדי לראות את שיקול הדעת. אז יש לחצים מכל מיני ארגונים לא לתת עדיפות, ואיפשהו פה זה עוזר להם.

בסדר. אז כמה הערות עקרוניות: א', כמו שעלה כשדיברנו על הטבות מסוגים מסוימים גם במעונות המקומות הם מוגבלים. זה משאב מוגבל הוא רלוונטי לכל מיני אוכלוסיות, וגם את זה צריך לקחת בחשבון; דבר נוסף, בין האוכלוסיות של חרבות ברזל ושל התקופה הנוכחית אולי כדאי לשקול גם אנשים שפונו מבתיהם. כרגע זה לא נכנס וגם בשיחות מקדימות שעשינו זה עלה. אז אולי נבחן את זה; באותו הקשר חשוב לראות מה מצאי המקומות במעונות היום ביחס לביקוש, כלומר איך זה ישפיע. ביקשנו נתונים ויציגו לנו כאלה גם לגבי המכללות וגם לגבי האוניברסיטאות.

עוד דבר שנכנס לחקיקה שעברה בוועדה לא בהקשר של מעונות אלא של הטבות אחרות זה איזשהו שירות מינימלי. כלומר לדרוש 30 ימים ולהתייחס גם לתקופת השירות – שוב, בגלל שזה משאב מוגבל.

את צודקת.

אז זאת עוד נקודה שנחשוב עליה.

לגבי לוח הזמנים שלנו – וגם על זה ביקשנו נתונים וכבר חלק מהנתונים שקיבלנו מלמדים שאכן צריך לקחת את זה בחשבון – לוח הזמנים לקביעת הזכאות למעונות קורה ממש בימים אלה, לפחות בחלק מהמוסדות. ממש בסוף יוני קובעים את הזכאות אז נצטרך לקחת גם את זה בחשבון בקידום הצעת החוק. אגב, כבר היום הם נותנים משקל ושיקול הדעת נתון להם – זה קורה בפועל. אבל ככל שרוצים לקבוע חובה ולייצר אחידות, כי זאת המטרה, שכולם יהיו מחויבים אז לוח הזמנים הוא משמעותי.

לפני שאנחנו צוללים להצעת החוק אני מבקש לקבל נתונים מה קורה היום עם מעונות, מה מספר המקומות הקיימים.

מה הביקוש.

כן, גם מה הביקוש. מי יכול לפרוס בפנינו? המל"ג?

ברמה העקרונית, אדוני היושב-ראש, באים לתעדף קבוצה מסוימת בלי קשר לזה – יש משאב שקיים שצריך להיות לכולם בצורה שוויונית. לבוא ולתת לקבוצה מסוימת פוגע במה שקיים. פה לא מדובר על משהו ייחודי תוספתי שבאים להיטיב, אלא על מה שקיים. זה פוגע באנשים ובמיוחד באוכלוסיות שאין חובה לשרת.

העיקרון המסדר מאחורי הצעת החוק זה לא out of the blue, סתם לתת למילואימניקים כי החלטנו שלמילואימניקים מגיע יותר. נכון, זה עומד בבסיס של רוב האנשים, רוב העם, ברור. אני מניח שרובם רוצים לתעדף מילואימניקים. אבל כאן יש עיקרון מסדר שבא להגן על אוכלוסייה שהפסידה לימודים והרבה מהמילואימניקים שמשרתים עזבו את ספסל הלימודים בלית ברירה, כי המדינה קראה להם. זה לא שהם החליטו על דעת עצמם. המדינה קראה להם, הם הפסידו לימודים, הם נפגעו בגלל העניין הזה; ולכן אנחנו רואים צורך לתקן ספציפית את זה ולתת להם לחזור לספסל הלימודים יותר בקלות. כמובן, יש לזה השפעות רוחב למשק. זה אינטרס של המדינה לגרום להם לחזור לספסל הלימודים יותר בקלות.

הנקודה הזאת עלתה גם כשנתנו נקודות זכות נוספות לאנשי המילואים ובעיקר בהקלות בהעדפה לכניסה לאקדמיה שגם שם זה משאב מוגבל. בסוף הוועדה החליטה להעביר את זה לא כהוראת שעה אלא כהוראת קבע.

אבל מי שנפגע משירות מילואים - -

הייתה הוראת שעה והייתה הוראת קבע.

אני מדבר על העדפה לכניסה ללימודים בהוראת קבע. אני שומע ומבין את מה שאתה אומר, ולכן בהתקדמות של הצעת החוק גם נביא את האוצר וננסה לבקש מהאוצר כדי לא לפגוע באוכלוסיות נוספות, לראות איך אנחנו מביאים משאבים נוספים לסיפור הזה.

אולי גם להתייחס לנקודה הזאת בקצרה שהיא באמת מאוד נכונה ועלתה גם אז כי זה משאב מוגבל, וגם כשמחלקים משאב כזה החלוקה צריכה להיות לפי קריטריונים ענייניים שהם רלוונטיים לעובדה שהם מקבלים זכאות למעונות. פה הדגש הוא גם על כך שזאת הוראת שעה לתקופה הזאת בלבד ולא תיקון קבע, גם על זה שהשירות מתמשך ואינטנסיבי והשפיע על היכולת להיערך.

ודאי. על היכולת לשכור דירה. כשאתה נערך לשנת לימודים אתה צריך להיערך גם למגורים.

אבל חשוב להדגיש שמדובר על קריטריון שהיתוסף לקריטריונים אחרים. זאת אומרת גם קריטריונים של מרחק מגורים, מצב סוציו-אקונומי ועוד קריטריונים.

ודאי. אנחנו לא מבטלים את כל השאר. אני אגיד משהו כללי: מה שחשוב לנו זה העיקרון. איך לעשות – אנחנו פתוחים לשמוע. אני אפתיע אותך, ולדעתי גם ששון יסכים איתי – אם כל אוניברסיטה תגיע לפה ותגיד, אנחנו לבד החלטנו שאנחנו נותנים 10%-15% הקצאה קודם כול למילואימניקים שחזרו עכשיו מהמלחמה – יכול להיות שהצעת החוק תתייתר. בסוף מעניין אותנו העיקרון, והעיקרון הוא מאוד פשוט: כמו שרוב העם מעריך את המילואימניקים ומבין – אני רוצה להגיד לך משהו: זה נראה לכם אולי דבר קטן. אני אומר לכם – הרבה מהחברים שלנו ומשפחה נקראים לעוד ועוד ימי מילואים, וזה נראה לכם אולי שינוי קטן – בסדר, יקבלו 10%-15% במעונות סטודנטים. אבל 100 כאלה וכך משנים מציאות. 100 שינויים קטנים כאלה של עוד אחוז פה ועוד אחוז פה – ככה משנים מציאות. החברה האזרחית כבר עושה את זה. כל מה שנדרש כרגע זה שאנחנו הכנסת, הממשלה נעשה את זה גם ונראה אותם.

דיברתי עם אחד מהחברים שלי עושה מילואים כבר שבעה חודשים עם הפסקה של חודש באמצע – אתה לא תאמין, היושב-ראש, הוא אומר לי, המנהלת בבית הספר קראה לילדה שלו ודיברה על זה שאבא שלה במילואים ונתנה לילדה קרמבו. הוא אומר לי, מושיקו, אתה לא מאמין כמה הקרמבו הזה עשה לה. מה זה קרמבו? אבל היחס הזה והעובדה שמכירים ומוקירים ומדברים עם הילדה על כך שהאבא במילואים זה נותן לו כוח. אנחנו צריכים להבין שהדיון הזה פה, כמה שזה 10%-15% - כאן רואים שאנחנו הגב שלהם. זה סופר קריטי.

תודה רבה. אני רוצה לקבל את הנתונים, בבקשה.

סליחה, אני מבקשת להעיר על מה שקורה כאן. אני שומעת את היועצת המשפטית וגם חלק מהאנשים כאן כמעט מתנצלים על כך שמעדיפים כאן מילואימניקים. ואני מודה לחברי הכנסת שמקדמים את החוק הזה.

אני אתן דוגמה את הבנים שלי שהיו סטודנטים והיום כבר לא, והם תמיד שירתו הרבה מאוד במילואים – מעולם הם לא יכלו לקבל מעונות בכל המוסדות שהם למדו בהם משום שהם תמיד היו בתעדוף אחרון; ובסופו של דבר – אני אגיד את זה – רוב אלה שמילאו את מעונות הסטודנטים, במיוחד באוניברסיטה העברית – היו ערבים שלא שירתו בצבא ושלא שירתו במילואים במהלך השנה. ועכשיו אנחנו מנצלים את המלחמה כדי לעשות פה תיקון ששנים היה צריך לקרות ולא צריך להתנצל על זה - -

אני רוצה - -

- - יש כאן אוכלוסייה שנושאת בנטל ומגיע לה - -

זה לא עניין מגזרי – אני רוצה לתקן אותך.

לא צריך לגמגם ולהתנצל.

אף אחד לא מתנצל.

אותם אזרחים ערבים – שיבואו לשרת בצבא ויקבלו את אותן זכויות.

תגידי לי מתי אני יכול לדבר.

זה לא עניין מגזרי. יש קריטריונים מאוד ברורים; מי שעומד בקריטריונים – מקבל, ומי שלא עומד בקריטריונים לא מקבל. יכול להיות שהמציאות היא כזאת שיש מגזר היום שמקבל יותר כי המצב הכלכלי שלו והמצב הסוציו-אקונומי - -

חברים, זה הזמן לתקן את העוול הזה. אלה שמשרתים את המדינה תמיד נדחקים לאחור.

אני לא רוצה לקרוא לך לסדר. תודה רבה.

זאת הצעת החוק בלי קשר איזה מגזר מקבל מה.

אני לא סומכת לאוניברסיטה העברית שמאפשרת הפגנות כאלה ששיקול הדעת שלה יהיה שיקול ענייני.

אני לא רוצה לגלוש לנושא הזה כי הוא לא קשור לעניין.

מספר בקשות ומהו מספר המיטות הקיים.

לפני הנתונים שרעות תציג נדבר על הצעת החוק. אני מהלשכה המשפטית של המל"ג. כפי שתמי ציינה בכללים שלנו הנושא כבר קבוע כהוראת רשות, לא כהוראת חובה. יש גם סעיף שמדבר על רציפות המילואים, שוקלים שם את משך התקופה, רציפות השירות לאורך השנים – יש כמה קריטריונים שלא נמצאים היום בהצעת החוק, ואולי כדאי לקחת מהכללים שלנו ולהכניס אותם לתוך הצעת החוק.

מצדנו אין מניעה לקבוע את מתן העדיפות לזכאות לדיור במעונות כהוראת שעה מחייבת בחקיקה, אבל חשוב לוודא, בהמשך לדיון שהתפתח פה, שהתיקון לא יפגע באוכלוסיות ייחודיות שאולי לא יפנו ללימודים אם הם לא יוכלו לקבל דירה במעונות שהמחיר שלהן בחלק מהמוסדות הוא מחיר מסובסד.

חברים, יש לי חדשות בשבילכם: באופן כללי תמיד כשאתה נותן עדיפות למישהו, מישהו נפגע. האם אני אומר לך עכשיו שתקפיא את כל מעונות הסטודנטים למילואימניקים? לא. יש איזונים. תמיד כשאתה מתעדף מישהו ברור שמישהו נפגע מזה. הרי אין מעונות סטודנטים בלי סוף.

נכון, זה משאב מוגבל כמו הרבה משאבים. לכן אנחנו לא רוצים שמישהו יישאר מאחור ולא יירשם ללימודים.

ודאי שלא. לכן נעשה את זה בשום שכל.

אנחנו גם לא רוצים שאותם הם אלה אנשי מילואים יישארו מאחור.

נכון. לכן צריך ליצור איזשהו איזון בין הדברים.

בכל מקרה, לדעתנו, התיקון הזה צריך להיעשות במסגרת חוק זכויות הסטודנט כפי שנעשה תיקון לאחרונה שקשור לתנאי הקבלה בהקשר של מלחמת חרבות ברזל.

דבר נוסף מכיוון שאנחנו מדברים על הוראת שעה לחרבות ברזל חשוב שתדעו שקיבלנו נתונים מהמוסדות – מהמכללות בעיקר – שכבר החלה הרשמה למעונות לשנה הבאה.

מעולה. ולכן אם זה לא רלוונטי לשנה הנוכחית אנחנו נבקש להאריך את הוראת השעה בעוד שנה.

כבר עכשיו זה לשנתיים וזה עדיין רלוונטי.

לצערי הרב, הייתי שמח אם הייתי במציאות אחרת, אבל אני לא רואה שהמילואים הולכים להיגמר מתישהו בזמן הקרוב. בואו נהיה אמיתיים עם עצמנו – גם אם נגיע לאיזשהו מצב - -

בהצעת החוק זה מופיע לשנתיים.

אז אני אומר שאם השנה כבר פספסנו - -

לא פספסנו.

- - אז אנחנו רוצים לשלוש שנים.

לא פספסנו. יכול להיות שנבקש מהמוסדות להאריך.

אני מור"ה. מדובר על תשפ"ד ותשפ"ה ממילא. עכשיו מתקיים הרישום לתשפ"ה.

מה זאת אומרת "ממילא"? איפה? בהצעת החוק?

אני מדברת בשם האוניברסיטאות. המציאות באוניברסיטאות היא שבתשפ"ד ובתשפ"ה התעדוף הזה כבר ניתן. אז אם הצעת החוק קובעת שנתיים שזה השנה ושנה הבאה - -

תשפ"ה ותשפ"ו.

אה, אתם על תשפ"ו. בסדר.

תשפ"ה זה השנה הקרובה.

היא מתכוונת בתשפ"ד שהרישום לתשפ"ה, ותשפ"ה – רישום לתשפ"ו. זאת הכוונה שלך.

השנה בתשפ"ד הדבר הזה כבר נעשה. למיטב ידיעתי, אין מילואימניק שהשנה ביקש - -

המציעים אמרו שאם המוסדות יגידו שזה כבר ניתן – אדרבה, תביאו לוועדה את הנתונים.

ודאי. אנחנו גם לא באים להכריח בכוונה. אם האוניברסיטאות יגידו שהן הקצו 15% קודם כול למילואימניקים – יכול להיות שאנחנו נייתר את הצעת החוק.

יש מוסדות שיש בהם יותר - - -

דבורה, אז מעולה. אני מציע שנשמע מהמל"ג מה המשאב הקיים, ואני אבקש אחר כך מהמוסדות להעריך כמה מתוך המשאב הקיים אנשי מילואים מקבלים. בבקשה, רעות.

במקרו אני יכולה להגיד שיש מחסור במספר המיטות במעונות בארץ. היחס בישראל עומד על 9% של מספר מיטות לעומת מספר הסטודנטים שזה פחות מהיחס הרצוי והדרוש שעומד על 13%-15% בעולם. זאת הנקודה.

יש מחסור של 10%?

יש מחסור של 6%.

לעומת העולם. אי אפשר לדעת – יכול להיות שפה גם יותר נדרשים פתרונות של מעונות סטודנטים.

מהנתונים שקיבלנו מהמכללות ומהאוניברסיטאות אנחנו רואים שהמוסדות נותנים ניקוד למשרתי מילואים. זה לא אומר שהם נותנים העדפה מוחלטת.

מה הניקוד שאיש מילואים מקבל מתוך הטבלה?

כל מוסד מחליט לעצמו את הקריטריונים לקבלה למעונות שלו. יש להם יד חופשית בדבר.

למה יש יד חופשית? למה אין קריטריונים למעונות הסטודנטים?

המוסדות להשכלה גבוהה מנוהלים עצמאית, לפי חוק, והם רשאים לבחור את הקריטריונים שלהם. גם לכל מוסד יש מאפיינים אחרים ואוכלוסייה אחרת שמגיעה.

חלק מהמעונות הם פרטיים, שזה גם סיפור בפני עצמו.

שיקול הדעת לגבי המקום.

אני אחדד את הנקודה הזאת: הקמת מעונות סטודנטים על-ידי מוסדות להשכלה גבוהה וההפעלה שלהם נמצאות במסגרת העצמאות המנהלית והאחריות שלהם כמו כל הפעלה של כל מבנה אחר במוסד להשכלה גבוהה. חלק מהמעונות מופעלים גם בשיטת B.O.T - קבלן חיצוני. אז לנו אין קריטריונים לניהול.

אבל בסוף מדינת ישראל מסבסדת את המוסדות האלה במיליארדים, ומותר למדינת ישראל לבוא ולהגיד שיש צורך לאומי, יש פה מילואימניקים שאנחנו מעוניינים לתעדף – וזה בסדר גמור גם במסגרת הניהול העצמאי.

כמובן, כשות"ת משתתפת בבינוי המעונות במוסדות להשכלה גבוהה אנחנו מבצעים את זה באמצעות קולות קוראים שוויוניים על-ידי קריטריונים. יש קריטריונים בקולות הקוראים האלה. היום אחד מהקריטריונים הוא מוסד שנותן עדיפות לאוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי נמוך או מרחק.

אבל כשאני מסתכל על אוניברסיטה – זה אורגן כללי. אני לא מסתכל על מעונות הסטודנטים בלבד. באופן כללי מדינת ישראל מממנת את המוסדות להשכלה גבוהה ומותר לה גם להגיד מה היא חושבת שהוא צורך לאומי בקשר למעונות הסטודנטים, והיא מבקשת מהמוסדות להשתתף בצורך הזה. אני לא רואה בזה בעיה. זה בלי קשר כמה היא מממנת את מעונות הסטודנטים על-ידה ספציפית.

דבורה, יש נתונים של המוסדות מה התקציב של הזכאות למעונות? כי זה יכול ללכת למעונות כמו שזה יכול היה ללכת לעזרה לשכר דירה. מה הסכום הכולל?

אני כאן בשם תשע אוניברסיטאות ששבע הן באירוע של המעונות: מכון ויצמן שמתאפיין בהיותו מכון מאוד קטן עם פתרונות טובים מאוד למי שלומד שם, והאוניברסיטה הפתוחה שמפוזרת בכל הארץ והם לא מעניקים שירותי מעונות, אין להם צורך, והלימוד מקוון מרחוק. אז אנחנו מדברים על שבעת המוסדות האחרים.

שאלתם מה הקריטריונים. יש קריטריונים של אגודה "ראויים לקידום" שמטפלת באנשים שיש להם רקע סוציו-אקונומי קשה; נותנים הקלות לפריפריה – לאנשים שמגיעים מרחוק וצריכים מענה כי הם לא יכולים לחזור כל יום הביתה; אוכלוסייה חרדית; אוכלוסייה ערבית – מגוון מאוד גדול. אנשים עם מוגבלויות, מחלות וכולי. יש קריטריונים מאוד מסודרים. כל האוניברסיטאות מפרסמות, הדברים האלה מאוד גלויים, יש טפסים שממלאים ומגישים בקשות. השנה עוד לפני החקיקה והיוזמות – חבר הכנסת טייב יודע – ניהלנו כאן שעות של דיונים כמה האוניברסיטאות פנו ועשו המון דברים לסטודנטים עוד לפני חקיקות ולפני שהמדינה פנתה, כולל הפחתת שכר דירה במעונות, פריסה של חובות עבר ומענקים כדי לא לגבות מהם כסף בכלל. הדבר הזה מטופל ומכוסה על-ידי תרומות של יהודים. אגב, חבר הכנסת פסל, למען הפרוטוקול – אכן, מדינת ישראל מתקצבת, אך האוניברסיטאות כולן נשענות על תרומות ומממנות דברים מהסוג הזה ותרומות חיצוניות כי התקציב השוטף אינו מספיק.

לענייננו, השנה ובתשפ"ה נוסף באוניברסיטאות קריטריון של שירות בסדיר, שירות קבע ושירות מילואים. כמובן, זה עוד קריטריון שנוסף לרשימת הקריטריונים של אדם שפונה ומבקש.

את יודעת מה המשקל של הקריטריון הזה?

אני לא יודעת להגיד כי הדברים נעשים ברמת אוניברסיטה ובוועדות שיושבות על הדבר הזה. מה שאני יודעת להגיד זה שלמיטב ידיעתי, אין מילואימניק שביקש מעונות ולא קיבל. הוא אולי משלם סכום ממש מופחת או אולי אפילו לא משלם עליהם בכלל. האם יש בעיה? אולי בהמשך בשנה הבאה יהיו יותר כי מספר הבקשות ילכו ויגדלו, אבל כרגע הדברים האלה מטופלים. מבחינת האוניברסיטאות זאת לא בעיה שאנחנו מתמודדים איתה. אנחנו אולי נתמודד איתה בעתיד ואז יהיה צריך, אבל הוראת שעה טוב שתהיה.

אני אשמח להעביר לך פניות. בתל-אביב פנו אליי שני סטודנטים.

אני מוכנה לטפל בכל פנייה שתרצו. אני אקח ממך.

כדי שלא נדבר באוויר אני אשמח לקבל נתונים של מיפוי מספר מיטות, לפי מספר האוניברסיטאות. כלומר כמה מתוך הזכאויות שמחלקים הם אנשי מילואים.

אני אבקש קצת זמן לזה מהסיבה הפשוטה - -

אני לא מבקש ממך לשלוף את זה מהשרוול. אבל אם אנחנו רוצים להתקדם בחקיקה ולקבוע אחוזים מסוימים אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו מדברים.

אנחנו מדברים על כך שכמו שיש הטבה עד 10% למילואימניקים בקבלה וכל הדברים האחרים. דומני שמספר האצבע עד 10% יהיה נכון גם לעניין המעונות – זאת בגדול האוכלוסייה שצריך לתת לה את המענה. לגבי נתונים לתשפ"ה אני אצטרך כחודש מהיום ואולי קצת יותר מכיוון שבגלל ששנת הלימודים התארכה בגלל המלחמה גם זמני הרישום למעונות לשנה הבאה הוארכו. עדיין אין מפה מדויקת של כל מי שפנה ורוצה וצריך לקבל מעונות. אנחנו נצטרך לזה קצת זמן. שנת הלימודים הבאה תתחיל באוקטובר – יש לנו קצת זמן.

אני רוצה לשאול – למה הוראת שעה ולא לחוקק שיהיה קבוע?

אתה ביקשת.

אני לא ביקשתי הוראת שעה.

זה מה שמופיע בחוק.

בסדר, הוא שואל שאלה. עכשיו הוא רוצה - -

זה מה שהוצע, אז אנחנו דנים במה שהוצע. אתה עכשיו מציע משהו אחר – אפשר לדון גם בזה.

כבוד היושב-ראש, אתה יודע, אנחנו קודם כול מציעים אבל בתוך הוועדה - -

בסדר, אז עכשיו הוא שאל שאלה אחרת.

זה לא רלוונטי לעניין הרלוונטיות של השירות לצורך עדיפות במעונות. יש הבדל בין מישהו שבשגרה – והלוואי שנחזור אליה כמה שיותר מהר – משרת עשרה ימים וזה פחות משפיע על היכולות הכלכליות שלו, על ההיערכות שלו ועל השיקולים – זה לא קשור למרחק מהאוניברסיטה וגם לא למצב הכלכלי – לבין מישהו שעכשיו כמה חודשים עזב הכול, גם את העסק שלו וגם את הפניות שלו להתארגן לקראת שנת לימודים, והוא צריך את הדחיפה הזאת, וזה מאוד רלוונטי.

אנחנו לא מדברים על התקופה. זה, כמובן, פקטור שאפשר להכניס כמו שדיברנו אבל גם בעוד ארבע שנים יכול להיות שיהיה אדם שייקרא לחצי שנה מילואים. אנחנו באירוע שאנחנו לא יודעים לאן הוא הולך.

לכן זה נמצא כבר היום בשיקול הדעת של המוסדות, והם גם לוקחים את זה בחשבון.

אני חייב להגיד לכם ששיקול דעת זה לא משהו שמספק אותי.

אז אפשר להכניס שבמצב חירום הוראת השעה תיכנס אוטומטית לתוקפה.

כן, כן.

אתם יודעים שמדינת ישראל נמצאת במצב חירום שנים רבות.

אז אנחנו נגדיר. אנחנו מדברים על זמן מלחמה. ברוך השם, בעשרים השנים האחרונות לא היינו במצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו.

היושב-ראש, אני חייב להגיד לך משהו: אני כבר בא לפה מוכן במידה מסוימת לכל הטיעונים המשפטיים. חבר הכנסת ששון גואטה צודק במהות של הדברים שגם בלי שום טיעון ספציפי לעכשיו – כן, אנחנו רוצים שמילואימניקים יהיו שווים יותר. לא צריך להתבייש להגיד את זה. מי שנותן למדינה – ראוי שיהיה שווה יותר.

גם החיילים. גם לחיילים לתת עדיפות.

אנחנו באים מצומצמים מראש כי אנחנו מבינים שיש כל מיני קשיים.

אני בא בראש פתוח.

אוקיי.

איזה קשיים, מושיקו?

התחלנו לדון בהצעת החוק שמונחת לפנינו שמטפלת - - -

- - -

למה? כי כמו שאת יודעת, על הצעת החוק הזאת היו כמה משרדים שדיברו באופן גלוי שזה מפלה אוכלוסיות אחרות.

אז שיעשו מילואים ויתנדבו. אתה יודע מה, לא רק מילואים – מי שמתנדב לטובת הקהילה - -

- - -

האמת היא שאני מ-7 באוקטובר מקדם רק הצעות חוק שקשורות למילואימניקים ולחיילים. אבל אני נקרע בין הצורך להביא תוצאות למילואימניקים לבין אמירת האמת על השולחן כמו שהיא - -

זאת האמת. מספיק עם הפוליטיקלי קורקט.

- - אבל יכול להיות שזה יפגע בתוצאה. בסוף אני רוצה למילואימניקים גם תוצאות.

מספיק עם הפוליטיקלי קורקט. הבנים שלי תמיד שירתו במילואים ותמיד היו מקופחים. תמיד היו מאחור באוניברסיטאות - -

שפרה, תודה רבה. קיבלת זכות דיבור.

- - אף פעם לא קיבלו מעונות.

אבל היא צודקת.

זה שהיא צודקת זה לא אומר שהיא יכולה להתפרץ.

הם תמיד שירתו במילואים.

שפרה, שפרה.

- - -

שפרה, אני לא רוצה להוציא אותך, באמת.

שהמל"ג לא יצקצק לי פה במילים.

שפרה, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אני נכנסתי בדיוק במשפט האחרון של חבר הכנסת משה פסל. אני שמעתי את הקטע של הייעוץ המשפטי. לי נמחק חוק בגלל שהייעוץ המשפטי התערב בנושא של השוויוניות. היום קוראים לו "חוק זרע הנפטר". החוק שלי הוא בכלל "חוק ההמשכיות" שמיועד לחיילים ששילמו מחיר כבד ונהרגו, נרצחו או נטבחו, וההורים שלהם רצו לשאוב את זרעם כדי לתת להם המשכיות ולהחזיר אור. בגלל ש"צריך חוק שוויוני לכל האוכלוסיות" – גם למחבל. גם אימא של מחבל יכולה לשאוב את הזרע ולהמשיך. זאת לא הייתה כוונתי. כוונתי הייתה "חוק המשכיות". ולכן צודק חבר הכנסת שאומר: די. תפסיקו כבר עם השוויוניות הזאת. שוויוניות חלה על כל האזרחים, אבל כשיש אוכלוסייה מסוימת שלא מתגייסת לצבא היא לא יכולה לקבל את ההטבות האלה, עם כל הכבוד. זה אחד מהחובות המוסריות שלנו, הערכיות, האידיאולוגיות לשרת את העם הזה בדרך כזאת או אחרת. אני בעד שירות לאומי, אני בעד שירות אזרחי – רק תבואו ותוכיחו שזה מוסיף לחברה. אם אתם מוכיחים שזה מוסיף לחברה הישראלית – מצוין. יושבים בגיל 18 באוניברסיטאות ולא עושים שום דבר למען החברה, אלא רק למען עצמם – לא מגיעות להם הטבות. עם כל הכבוד.

מי שמדבר על שוויון צריך לזכור שהשוויון הוא גם בנטל. מי שלא מתגייס בגיל 18 – לא ראוי למעונות.

שמך, בבקשה.

אני חנה גיאת ואני אימא לשני לוחמים ששירתו עד לפני חודשיים בעזה, ושניהם סטודנטים באוניברסיטה העברית.

שלי עדיין משרתים.

הם במעונות?

חנה, בבקשה, זכות הדיבור לך.

אני מארגון אימהות ללוחמים. הצטרפנו לבקשה להצעת החוק. לא חשבתי לדבר כשנכנסתי לדיון הזה אבל הייתי המומה לגלות שיש מי שחושב שזה עניין פרקטי – לפתור בעיה נקודתית שנוצרה עכשיו כי החבר'ה היו במילואים. לא. יש פה אמירה ערכית: למילואימניקים שלנו, למי שמשרת, מגיע יותר.

- - -

שפרה, גם לה את מפריעה?

לא רק במלחמה, לא רק היום, לא רק שמשרתים חמישה, שישה ושבעה חודשים בשנה. יש אמירה ערכית שאומרת שמי שתורם למדינה המדינה דואגת לו. יש כל כך מעט משרתי מילואים. גם המשרתים בסדיר הם מעטים. גם מקרב המשרתים גם בסדיר וגם במילואים יש לתעדף לוחמים שבכל זאת עושים עבודה הרבה יותר רצינית מאשר כאלה שבמהלך השירות הסדיר כבר מצליחים לעשות תואר כי הם חוזרים כל יום הביתה. זאת אמירה ערכית, זאת לא אמירה פרקטית. תודה.

ולא הגענו לאוניברסיטאות שלא מקלים עליהם, אלא בדיוק להפך – אין שום הקלה. ישבנו פה והחלטנו שצריך להקל עליהם, ושכל אוניברסיטה תגיד במה היא מקלה עליהם. אני נתקלת יום-יום בסטודנטים שאומרים לי, אני מקבל מועד ג' – אני יכול לקבל מועד ג' גם בהזדמנות אחרת אם אני מוכיח שעברתי ניתוח או קרה לי משהו. זאת ההטבה שנותנים להם? בשום פנים ואופן לא הייתי קוראת לזה "הטבות".

ור"מ נמצאים איתנו בזום, ואפשר להעלות אותם. איידן נפתלי או שרון סלע, בבקשה. שרון סלע, בבקשה.

אין לי מה להוסיף, תודה.

דעתכם – מה זה אין לכם מה להוסיף? מה קורה אצלכם? מספר הזכאויות.

זה מהמכללות.

מהמכללות, כן.

טוב, אז בור"מ אני מבין שכל הזכאויות יעברו לחיילים.

בדיוק.

אני מהמרכז האקדמי רופין. לנו אין מספיק מיטות. זאת אומרת יש לנו מעט מיטות ביחס לביקוש. יש לנו לא מעט מילואימניקים שישנים כבר היום - -

אפשר לקבל נתונים מדויקים?

כן. יש לנו 294 מיטות וכ-15% מילואימניקים. אני רק אדגיש שהשנה הוועד המנהל אצלנו החליט לתת למילואימניקים חדר במעונות ללא גבייה. אנחנו לא גובים מהם כסף גם מכיוון שרובם לא היו תקופה ארוכה וגם מכיוון שהם נתקלים בהרבה מאוד קשיים אחרים שקשורים ללימודים. לכן שמרנו להם חדרים. יש להם פינה חמה אצלנו אבל לא גבינו מהם השנה כסף.

כמה בקשות של אנשי מילואים הגיעו, וכמה קיבלו בפועל?

בתחילת השנה?

כן.

אני לא יודעת להגיד את הנתונים המדויקים בפתיחת השנה כי זה היה לפני המלחמה.

אז להמשך הדיון אני מבקש גם מור"מ וגם מור"ה להעביר לנו נתונים כדי שנדע על מה אנחנו מדברים – מה היקף הבקשות ומה קורה בפועל.

חשוב שתבינו שהתקציב עצמו נלקח כרגע ממקורות שלנו שמכסות את ההוצאות. זה לא נשמע לי סביר שחייל שהוא מילואימניק ויש לו חדר במעונות צריך לשלם על זה כסף. זה נשמע לנו לא הגיוני. הוא חתום על הסכם לשנה.

אוקיי. לפני שאני עובר לור"ה – מה דעתכם על הבקשה של היועצת המשפטית להוסיף לזה גם את המפונים?

אין לנו התנגדות.

אני יודע שאין לך התנגדות. אני רוצה לשמוע - - -

בהצעת החוק מה שחשוב לנו זה המילואימניקים אבל אנחנו מבינים את הצורך, ובשמחה רבה אפשר להכניס גם אותם. זה נראה לי הגיוני שמי שפונה מביתו ואין לו פתרון דיור יהיה בתעדוף הזה.

אני לוקח הכול בחישוב. אני שמעתי גם את הבקשה שלך ושל חבר הכנסת ששון גואטה להפוך את זה להוראת קבע - -

מעולה.

- - ויכול להיות שבהוראת שעה להכניס את המילואים. אנחנו דנים בזה עכשיו ונראה מה הקשיים ומה הפתרונות.

עדי, בבקשה.

אני עדי, אני יושבת-ראש ארגון שנקרא "סטודנטים בחזית". אנחנו מאגדים כמה אלפי סטודנטים משרתי מילואים. אני אישית משרתת כלוחמת הגנה אווירית, ומאמצע אוקטובר אני מגויסת. אני רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת פסל ולכל חברי הוועדה על הנכונות לקדם את רווחת משרתי המילואים באקדמיה.

אני אפתח בשתי מילים על ההקשר המרגש של היום הזה. היום אנחנו מציינים את יום שחרור ירושלים. לפני 57 שנים הגיעו לכאן לוחמינו – דתיים לצד חילונים, חיילים במודל צבא העם, ובדמעות התרגשו יחד מהקריאה: "הר הבית בידינו". מאז המודל הזה מתפרק ואיתו העתיד המשותף של החברה הישראלית הולך ומתפורר. צריך להגיד – המשכן הזה כשל במשך עשרות שנים בהשגת השוויון בנטל. ההפך הוא הנכון – אי השוויון בנטל רק גדל ומעמיק והמחיר שלו נהיה כבד יותר ויותר. בזמן שיש אימהות שישנות טוב בלילה אחרות לא ישנות בכלל. אנחנו חווינו את המחיר הזה גם כסטודנטים וסטודנטיות בשירות מילואים. רבים מאיתנו מגויסים כבר חודשים רבים, ובניסיון לנהל שגרת חיים לצד המלחמה חווינו גם פגיעה אקדמית ניכרת וגם חלקנו חוו פגיעה כלכלית בצדה. לפנינו מסתמנת מערכה ארוכה ולא פשוטה שנצטרך להתמודד איתה.

אסור לנו לוותר על הדרישה לשוויון בנטל אבל אנחנו מבינים שגיוס אוכלוסיות שונות לצה"ל זה תהליך רגיש ומורכב והשינוי לא יקרה מחר ולא מחרתיים. לכן כרגע בתוך המציאות הלא שוויונית הזאת המדינה נדרשת לחבק את אלה שכן משרתים. שמעתי כאן את הדיון, ואני לא חושבת שיש כאן סתירה של ערך השוויון. כל סטודנט שנה א' למשפטים מכיר את המונח "שוני רלוונטי". וכאן יש שוני רלוונטי של מי שנותן יותר ונפגע יותר – מגיע לו לקבל יותר מהמדינה. זה צריך לבוא לידי ביטוי גם באמצעים לדיור בר-השגה, גם בהטבות בארנונה ובשורה של צעדים. גם החוק המוצע – לתת עדיפות במעונות לסטודנטים משרתים. זה צעד חשוב אל עבר הגישה הזאת.

בהיבט הפרקטי צריך להגדיר בצורה ברורה את אופן מתן העדיפות ולייצר מנגנון של פיקוח ואכיפה כדי לוודא שהדברים מתבצעים בשטח. גם כאן כמו בנושא הזכויות הלימודיות יש פער באופן התיווך של הזכויות האלה לסטודנטים. הרבה סטודנטים לא מכירים את הזכות שלהם כמשרתי מילואים כדי לקבל איזושהי העדפה, גם כשהיא קיימת היום. אנחנו צריכים לייצר כתובת אחת שהסטודנטים יכולים לפנות אליה גם אם יש פער במימוש של זה. תודה לכם על הצעד החשוב הזה.

תודה רבה, עדי. נמצאים איתנו בזום ממשרד הביטחון, בבקשה. עד שיעלו בזום – משרד החינוך, בבקשה, ערן. משרד המשפטים, בבקשה.

בוקר טוב. אני אמסגר קצת את הדיון: ועדת שרים לחקיקה תמכה בהצעת החוק כפוף להסכמה עם משרד החינוך, הביטחון והמשפטים. העמדה של משרד המשפטים שהוצגה בוועדת השרים לחקיקה היא שאין מניעה לקדם את הצעת החוק משום שמדובר בהוראת שעה לתכלית טובה שלוקחת בחשבון גם את אופי השירות ואת האוכלוסיות הרלוונטיות. לכן חשבנו שאין מניעה לקדם את ההצעה בהוראת שעה.

אנחנו מדברים על משאב מוגבל מאוד, ולכן כל פריצה של ההסדר שהוצע טומנת בחובה גם פגיעה באוכלוסיות אחרות. אוכלוסיות אחרות שלא משרתות לאו דווקא לא משרתות מהטעם של הלאום, אלא יש אנשים עם מוגבלות שהם פחות משרתים בגלל המוגבלות שלהם; נשים דתיות פחות משרתות ונשים בכלל פחות משרתות - -

הן עושות שירות לאומי. ונשים חרדיות לא הולכות לאקדמיה הזאת שאת מתכוונת אליה. יש להם מכונים משלהם ואין להם צורך במעונות.

לחבר'ה עם מוגבלויות יש העדפות בתנאים.

אני יודעת לאיזה אוכלוסיות היא מתכוונת.

ברשותכם, תרשו לי להשלים.

בואו ניתן למשרד המשפטים להביע את דעתם. אין בעיה, אנחנו לא חייבים להסכים.

נשמח לקבל נתונים. שייתנו נתונים – הם לא נותנים נתונים.

חברים, אני רוצה לשמוע את העמדה של משרד המשפטים.

בזה שגם נותנים העדפה לקבוצה מסוימת וגם מרחיבים את ההעדפה הזאת לקבוצות אחרות כמו המפונים – הכול טוב. אבל צריך לזכור שיש פגיעה באוכלוסיות. למשל, אדם עם מוגבלות, היכולת שלו למצוא דיור בקהילה הוא יותר מורכב מאשר מי ששירת במילואים שאין לו מוגבלות וגם אין לו קושי סוציו-אקונומי למצוא דיור באופן מהיר. צריך לקחת את זה בחשבון. כשאנחנו פורצים את הקריטריונים האלה לגבי אוכלוסיות נזקקות צריך לחשוב על פתרונות אחרים כשמתחרים על משאב מוגבל כל כך. יש פתרונות אחרים, כמו למשל שאם אנחנו מרחיבים את הקבוצה שזכאית להעדפה אז יהיה מתן סיוע בשכר דירה. במקום לכרסם במשאב המוגבל שיכול להיות שנכון יותר שהוא יהיה עבור אנשים שבאים מרקע סוציו-אקונומי קשה או אדם עם מוגבלות שהרבה יותר קל להציע לו מעון מונגש מאשר דירה בציבור – צריך לחשוב. אם אנחנו פורצים את העניין של הוראת השעה זה שיח אחר, וכנראה גם אנחנו נבוא עם עמדה אחרת. הטעם שבגללו אמרנו שאין התנגדות הוא מכיוון שמדובר בהוראת שעה. אם זה משתנה אז אנחנו - - -

מה שמך?

הדיל.

רק רגע, חבר הכנסת פסל.

אבל כשהיא מדברת על מתן העדפה בשכר דירה, משרד האוצר מכיר במה שאת אומרת?

לא, הוא לא מכיר כרגע.

אז אמרת את זה כדי שהרעיון ימות.

היא אמרה את זה על רקע השינוי שעלה פה.

ברגע שאתה רוצה להגיד משהו אז אתה אומר שאתה מעלה - - -

- - -

ברור שמשרד האוצר יתנגד.

אני מבקש ממשרד המשפטים לקראת הדיון הבא להביא עמדה אם נלך לכיוון של הוראת קבע. מה תהיה העמדה של המשרד בנושא?

היא אמרה "אנשים עם מוגבלויות" – אין לאנשים עם מוגבלויות העדפה במעונות סטודנטים? זה מה שהבנתי בדיון עכשיו.

ברור שיש להם העדפה. זה משהו שקיים כבר שנים.

אבל אם אני נותן העדפה למשרתי מילואים זה יבוא גם על חשבונם. בסדר, שמענו.

אני לא בא לקחת להם 100%; אנחנו מדברים פה על אחוז מסוים שאנחנו נותנים.

למה דווקא פריצת הוראת השעה היא זו שעושה הבדל? הרי אנחנו לא מדברים פה על הפקעה של כל מעונות הסטודנטים למילואימניקים. אנחנו מדברים על תעדוף מסוים. לכן האם זה בהוראת שעה או משהו קבוע? במיוחד שאנחנו לא רואים את המלחמה מסתיימת בקרוב, ואנחנו לא רואים את שירותי המילואים מסתיימים. לכולנו ברור שמשרתי המילואים יישאו בנטל עוד הרבה זמן.

כי צריכה להיות הצדקה לפגיעה. ההצדקה הייתה נסיבות התקופה האחרונה.

אבל מדינת ישראל עברה עכשיו לתקופה אחרת. היא עברה לתקופה שמילואימניקים שנושאים בנטל – לצערי הרב, מעט מידי אנשים – נושאים בהרבה נטל, וזה לא הולך להשתנות בטווח הנראה לעין.

ההצדקה הזאת תמשיך להתקיים כמו אם למשל, ההצדקה של מי שמפונה. צריך להוכיח שמי שהתפנה מהיישוב שלו למקום אחר יש לו יותר קושי - - -

אם לא יהיו משרתי מילואים מעל הימים שנקבע פה – בסדר גמור, שלא ייתנו להם תעדוף. אפשר לקבוע את זה במספר ימי המילואים עצמם. אבל אם ימשיכו להיות אנשים שמשרתים 180 יום במילואים יהיו חייבים להמשיך את ההטבה הזאת. זה לא חייב להיות בזמן של הוראת שעה, אלא אפשר לקבוע פקטור של מספר ימי המילואים, ושם לתעדף.

משה, כדי לנסות לעקוף את הקושי המשפטי שמוצג על-ידי משרד המשפטים אני רוצה שלקראת הדיון הבא משרד האוצר יבוא עם עלות תקציבית במקרה שאנחנו הופכים את זה להוראת קבע. אנחנו לא רוצים שזה יבוא מהמשאב הקיים.

סיוע בשכר דירה.

כן, אפשר סיוע בשכר דירה.

מצד אחד מספר המקומות במעונות זה משאב מוגבל אבל בשונה ממקומות באקדמיה שזה משאב מוגבל שאפשר לפרוץ אותו רק אם - - - מספר המקומות באקדמיה, פה זה בסופו של דבר פתרון מגורים ואפשר לתת אותו גם בדרך של סיוע בשכר דירה.

ודאי, בשמחה. רק שנינו מכירים את המציאות.

אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. איזה סיכוי יש לזה?

הגיע הזמן שיבנו יותר מעונות.

אבל עם הוצאות כל כך גבוהות כרגע - -

חבר הכנסת ששון גואטה, אני רוצה להתקדם בהצעת החוק. אני רוצה שלקראת הדיון הבא משרד האוצר יביא לי עלות תקציבית אם נחליט שזה יבוא מהם.

אתה צריך לדעת מה הביקוש ומה ההיצע ומה החוסר.

אז נקבל גם ממל"ג וגם מור"ה.

מבחינתם חוק הגיוס יתעסק רק בנושא של חרדים. זהו.

אם אנחנו מדברים על שוויון בנטל אז שכולם יתרמו לחברה וכולם יקבלו עדיפות. מה הבעיה?

יש פה דברים שצריך להחליט לגביהם גם מבחינת מינימום ימים. בהסדר שנקבע בחוק זכויות הסטודנט דיברנו על 30 ימים מינימום בהקשר של שירות מילואים.

אני מציע שנעשה את התיאום הזה עם הקמל"ר. משרד הביטחון נמצאים איתנו בזום?

אני מעלה את זה כנקודה להחלטה של הוועדה. הוועדה צריכה להחליט. אפשר לשמוע, כמובן את קמל"ר. גם לגבי מפונים יש הצעות חוק שהתייחסו אליהם; יש פינוי לפי החלטת ממשלה; יש מי שפנה ביוזמתו.

היושב-ראש, יש לי אליך בקשה אישית: דיונים ונתונים זה הכול בסדר. אבל הייתי מאוד רוצה שנתאמץ. בסוף אנחנו יושבים פה בנחת, יש מזגן, סודה – זה רק בגלל שיש מי שכרגע נלחם עבורנו. לכן אני מבקש ממך שנעשה מאמץ להביא את הבשורה הזאת במושב הזה.

תאמין לי, לא השתתפת פה מספיק בוועדות.

זה אפשרי.

אנחנו אוכלים הצעות חוק לארוחת בוקר.

תקשיב, זה אפשרי.

תמי מסכנה עובדת מאוד קשה. אילה, בבקשה.

שלום, אני רק אשלים התייחסות שלנו. אנחנו, כמובן, לא מתנגדים להצעה. כמו שאני מסתכלת על זה זה משלים את העבודה שנעשתה בחוק סיוע לסטודנטים במילואים. לכן גם מבחינת ההיבט של המספר שדיברנו עליו זה נכון לחבר את זה למספר שהגיעו להסכמות עליו עם המל"ג וקמל"ר. אמנם זה בנושא אחר אבל, מן הסתם, הגרף שעשינו שם של 30, 60 ו-90 ימים רלוונטי גם לפה, מן הסתם.

אבל בהסכמות שלכם עם המל"ג הכנסתם עדיפות למעונות סטודנטים?

לא, הכנסנו שם כניסה לאקדמיה. אבל היה אחוז שנקבע על-ידי הקמל"ר.

אגב, אם תגיעו להסכמה הצעת החוק מתייתרת. אם המל"ג יגיד שהם משריינים 20% מכל המעונות למילואימניקים – הכול טוב, אפשר לסגור את הדיון.

בינתיים אני מציע שניצמד למה ששמנו בחוק המילואים הקודם בנושא הכניסה לאקדמיה בהתאם למספרים האלה שהיו מתואמים עם קמל"ר.

לגבי תקופת המילואים?

כן, לגבי תקופת השירות.

אני אוסיף רק שהנוסח שיקודם שנהיה בקשר אליו, יהיה בו התייחסות לנושא של אנשים שנפצעים ולא הגיעו לשירות של 30 יום.

התייחסנו לזה גם בהצעת החוק הקודמת, וגם פה נתייחס לזה. זאת נקודה חשובה.

בדיוק. רק חשוב להדגיש את הנקודה הזאת.

כן, נכון מאוד.

תודה, אילה. תמי, בבקשה.

מבחינת הנוסח כמו שנאמר פה על-ידי עמרי מהמל"ג זה מופיע כרגע כחוק בפני עצמו, וההצעה היא להכניס את זה לחוק זכויות הסטודנט כהוראת שעה שנמצאת שם. הכנו טיוטה של נוסח שאני יכולה להציע אותו, וזה יעזור לנו להתקדם. להוסיף בחוק זכויות הסטודנט ליד סעיף 19א שמדבר על התאמות למילואימניקים: "על אף האמור בהוראות לפי סעיף 19א" – כי שם אין חובה, אלא רק שיקול דעת – "לעניין דיור במעונות לשנות הלימודים התשפ"ה והתשפ"ו מוסד יכיר" – כלומר לא בשיקול דעת, אלא חובה – "בשירות סדיר או בשירות מילואים של מעל 30 ימים"; ופה נוסיף: "או בהיות הסטודנט מפונה", ונצטרך להגדיר מה זה "מפונה" – מיישובים לפי החלטת ממשלה או שפונה מיוזמתו – "בתקופה הקובעת" – ופה נגדיר את התקופה הקובעת כמו שהגדרנו אותה אז – "כפעילות המזכה בנקודות זכות לצורך קביעת זכאותו לקבלת מעונות.

פה אנחנו מציעים בהמשך להערה שעלתה לגבי השיקולים כמו שנמצא היום בכללי זכויות הסטודנט: "והכול מבלי לגרוע מחובתו לשקול את מכלול השיקולים הנוגעים לעניין" – שיש שם גם מרחק מגורים, מצב סוציו-אקונומי, ולכלול את זה בתוך הקריטריונים. אבל בכל מקרה להכיר בשירות בסדיר או במילואים ובלבד שזה מעל 30 ימים.

מוצע גם לצד קביעת התקופה הקובעת לאפשר באותה מתכונת לשר החינוך באישור הוועדה להאריך בחצי שנה את התקופה הקובעת אם פעולות הלחימה נמשכות – כפי שנעשה בהרבה הצעות חוק בהקשר הזה. נוסיף פה הגדרות ל"תקופה הקובעת", ל"פעולות הצבאיות", ל"שירות סדיר", ל"שירות מילואים".

אני גם מציע שתכינו איזשהו סעיף חליפי אם אכן נחליט לעשות את זה הוראת שעה כך שמשרדי הממשלה גם יוכלו לתת את ההתייחסות שלהם לסעיף הזה.

אדוני היושב-ראש, כרגע להכיר כשלא ברור מה קורה בהכרה הזאת זה ערטילאי מידי.

למה? "תינתן עדיפות". אתה רוצה שנקבע מספר?

ודאי. מה העדיפות? להגיד: "הוא יכלול", "במכלול השיקולים, "ואולי" - -

לא - - -

אני אגיד לך מה עשינו בעניין הכניסה לאקדמיה.

אני רוצה לשריין למילואימניקים - -

מה שעשינו בכניסה לאקדמיה – אם יש 10 נקודות למי שהוא במצב סוציו-אקונומי נמוך ויש לו עוד 10 נקודות על כך שהוא מוגבל, מי שמגיע עם שירות מילואים משמעותי כפי שייקבע על-ידינו בחוק, הוא יקבל 20 נקודות נוספות.

אבל אז אתה צריך להיכנס לשיטת הניקוד של מעונות הסטודנטים. אני אומר את האמת, אני לא חושב שמקומנו להתחיל להתערב בניקוד של מעונות הסטודנטים. אותי מעניין שיהיה שריון למילואימניקים. אם לא יהיה שימוש בזה – ודאי, יעברו לכלל המועמדים, אבל הם יהיו משוריינים למילואימניקים. להגיד בהצעת החוק שהם חייבים לשקול ולשקלל בפרקטיקה לא נקבל את התוצאה.

הם צריכים לקחת בחשבון. אם בסוף בגלל ששריינת מישהו שגר 20 דקות משם ואין לו בעיה אמיתית, אבל הוא שירת במילואים ורוצים לתת לו הטבות והוא ייכנס במקום מישהו שבסוף לא ילמד כי הוא גר שלוש שעות משם והוא לא ייסע - -

אבל אני מדבר על אחוז מסוים. זה לא בכל הדירות.

- - -

כן. בדירות מסוימות גם אם מילואימניק גר קרוב יותר.

אני חושבת שחשוב להשאיר את שיקול הדעת כי אנחנו לא יודעים - - -

אבל אני נותן את שיקול הדעת בכל שאר האחוזים.

גם אם מראים לך שבפועל הם עושים את זה ולא משאירים אנשים מילואימניקים שביקשו בלי מעונות אז למה צריך להיכנס לזה?

כי הצעת החוק הזאת נולדה כי פנו אלינו סטודנטים מילואימניקים. לא סתם קמנו בבוקר עם זה. פנו אלינו סטודנטים שלא התחשבו בהם.

אבל יש פה שינוי משמעותי כי אתה מחייב אותם להתחשב. אתה רק משאיר להם בכל זאת את שיקול הדעת בתוך התמהיל של הקריטריונים כי אתה לא יודע מה המרחק הגאוגרפי.

אבל בתוך עמנו אנחנו חיים. את יודעת מה קורה בתוך האוניברסיטאות. את יודעת שזה לא בדיוק ככה. את יודעת שיש שם פרוגרס, את יודעת שצריך ממש להגיד להם. הרי הם כל הזמן מתעטפים סביב חופש הביטוי וכל מיני מושגים ערטילאיים, ובסופו של דבר יושבים שם מרצים נגד מדינת ישראל, נגד צבא ההגנה לישראל, ואף אחד לא עושה איתם כלום. למה? כי זה לא כתוב בחוק. לי יש חוסר אמון מוחלט באוניברסיטאות.

היושב-ראש, ממה שהצלחתי להבין מדבריה של חנה שיש לה שני בנים לוחמים, הם ראו את הטפסים של מעונות הסטודנטים והחליטו לוותר. זאת אומרת זה קצת חלש מידי להגיד שהם ישקלו את זה במכלול השיקולים. צריך ללכת פה עוד צעד ולהגיד שאחוז מסוים יהיה משוריין לטובת המילואימניקים. ושוב, זה לא בכל האחוזים.

איך אנחנו קובעים את האחוז?

בוא נדבר על זה. אני לא חושב שכל הצדק אצלנו, אבל בוא נראה את הנתונים.

כל הצדק אצלנו. אל תתבלבל. כל הצדק אצלנו.

אני אומר שאנחנו פתוחים לשמוע רעיונות כמה אחוזים, איך - -

אה, נשמע רעיונות.

- - אבל להגיד משהו ערטילאי כזה "יהיה בשקלול השיקולים" זה כמו לעשות כלום.

אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה שמשרת מילואים יהיה על חשבון המקום של מישהו שלא עשה צבא. כן, על חשבון המקום שלו. ההוא לא ילמד כי הוא לא שירת בצבא מכל הסיבות שבעולם - -

אדוני היושב-ראש, אם יש מילואימניק שגר קרוב יותר בחמישה קילומטר – כן, הוא צריך לקבל לפניו. אתה מבין מה אני אומר?

גם ב-50 קילומטר.

שפרה, לא צריך להתפרץ.

יש אנשים שגם לא במלחמה שירתו הרבה מאוד במילואים. הבן שלי הקצין וכמוהו עוד הרבה קצינים אחרים שירתו 100 ימי מילואים בשנה גם כשלא הייתה מלחמה. הוא תמיד היה בכל מוסד ציבורי בתעדוף אחרון לפי הקריטריונים. הוא במקרה למד באוניברסיטת תל-אביב. זה לא ייתכן.

לכן אנחנו לא מדברים רק על מצב החירום שאנחנו נמצאים בו עכשיו, אלא גם במצב של שגרה. יש כאן אנשים שעליהם המדינה עומדת, שהם מסכנים את חייהם, שהם נותנים מעל ומעבר ומגיע להם יותר – כן, על חשבון אחרים. שלא ילמדו. אני לא מתביישת להגיד את זה. אם איזה בן מיעוטים בטייבה לא ילמד בגלל שמילואימניק יקבל את המקום שלו – ואלה, אני חיה עם זה טוב מאוד. לא מתביישת להגיד את זה. תפסיקו כבר עם הפוליטיקלי קורקט הזה.

אל תדאגי, יש לו הטבות נוספות – תאמיני לי.

גם אם המל"ג יצקצק לי במילים: "בשם השוויון" או בשם אני לא יודעת מה – בסדר – אין שוויון בנטל אז אין שוויון בזכויות, ולא צריכים להגיד את זה, ולא צריכים להתנצל על זה.

נראה לך?

הגיע הזמן לעשות תיקון אמיתי.

אל תדאגי, את מיד תככבי בכל הערוצים, שאת נגד. את מבינה?

אני יודעת להתמודד עם זה, ברוך השם.

אין אצלנו "בעד" אותם חיילים. הבן שלי שירת 96 ימים.

הבן שלי 136 ימים.

הוא עצמאי והחברה שלו כמעט התפרקה. את חושבת שלמישהו אכפת?

לא.

לא, לאף אחד לא אכפת. ועוד אומרים לו שביולי הוא חוזר שוב.

כן, כולנו - - -

ויש לי עוד בן שמשרת עכשיו.

לתפארת מדינת ישראל.

ועוד בן שמשרת עכשיו.

יושבים פה ושומרים לי פה על זכויות של כל מיני בני מיעוטים שלא משרתים - -

לא מעניין אותם.

- - ורק עובדים נגד המדינה באוניברסיטאות שמאפשרות הפגנות נגד המדינה וממשיכות לקבל מימון? די, מספיק כבר.

הנקודה הובהרה. חזרת על הדברים כמה פעמים. הבנו.

אפשר גם לסגור את המדינה וללכת למדינות אחרות - - -

מי שרוצה לעזוב את המדינה יכול לעזוב. אנחנו לא עוזבים.

אנחנו לא רוצים, אבל - - - נגמר. אתה יודע כמה משרתי מילואים לומדים בחו"ל? יש להם שם מעונות.

שפרה, תודה רבה.

ור"ה, יש לכם התנגדות שנשריין אחוז מסוים בתוך המעונות?

אני לא יודעת להגיד כרגע אם יש התנגדות או לא. אנחנו צריכים לבדוק את זה.

זה פשוט לא ייאמן.

כמו שאמרתי – אין מילואימניק, למיטב ידיעתנו, שביקש ולא קיבל - -

אתם חושבים שצריך לתעדף?

נקבל את הנתונים.

רגע, שני משפטים ברצף, בבקשה. אין מילואימניק שביקש ולא קיבל, ואם יש אני אשמח לדעת. במקרה עכשיו צופים מתל-אביב בדיון ומבקשים את הפרטים כדי לבדוק את מה שאמרת, אם יש אחד כזה שנפל במקרה בין הכיסאות.

אני רוצה שיהיה פה ברור – מעבר לכך שהשמיכה צרה זה לא רק כמו שמנסים להציג פה שזה כביכול האוכלוסייה הערבית שלא משרתת; אנחנו מדברים על דרוזים שמשרתים וצריכים מעונות - -

אבל אם הם משרתים אין שום בעיה. אנחנו בדיוק מדברים על זה.

- - -

אנחנו לא - - - מי שמשרת – משרת. זה לא משנה מיהו ומאיפה הוא בא.

אם כולם יקבלו תעדוף זה אומר שאף אחד לא מקבל. אני מקווה שאתם מבינים את זה.

אנחנו לא מדברים על כולם, אנחנו מדברים על משרתי מילואים.

- - -

- - -

כרגע יש תעדוף למגזר מאוד מסוים שלא משרת בצה"ל.

שפרה, לא, תודה.

בואו עכשיו לעשות סיור במעונות. יש אנשים עם מוגבלויות, יש אנשים עם מחלות, לא עלינו, שיש להם בעיה של ניידות והם נזקקים למעונות קרוב למוסד הלימוד שלהם - -

אבל זה קיים.

- - יש אוכלוסייה של פריפריה. ולא בהכרח כולם משרתים וצריכים לקבל את התעדוף.

- - -

זה יהיה על חשבונם.

דבורה, זה לא יהיה על חשבונם.

הטענות האלה אחת אחרי השנייה נשמעות כמו תירוצים.

ור"מ וור"ה, אני מבקש שתביאו נתונים לדיון הבא. אני רוצה לדעת מה הנתונים בשטח: כמה בקשות היו, כמה מתוכן אנשי המילואים קיבלו, כמה מיטות יש, כמה חוסר יש. אנחנו מדברים באוויר. יכול להיות שהכול פיקס ויש כמה שנפלו בין הכיסאות, ויכול להיות שלא. ואם לא אנחנו נתקן את זה.

לפעמים גם צריך להקשיב לרחשי הלב. אני בטוחה שברחשי הלב שלך את רוצה לתת את ההעדפה.

אנחנו אמרנו שאנחנו לא מתנגדים להצעת החוק.

לא לזה התכוונתי. אני אומרת שלפעמים אנחנו אפילו חוששים. שפרה אומרת את זה בקול רם; אנחנו חוששים שמא אנחנו יוצרים חוסר שוויוניות. אבל בלי כוונה אנחנו אכן יוצרים חוסר שוויוניות, כי זה לא הגיוני שבחור שמשרת כל כך הרבה זמן ונותן מעצמו חוזר בחזרה לחייו האזרחיים, ואין לו הטבות. אני בודקת עם הרבה סטודנטים ומקבלת עשרות תלונות של סטודנטים שאין להם שום הטבה בשום דבר. כאילו הם היו באותו זמן במילואים – התקופה של המילואים נמחקה.

זה לא מדויק.

התקופה של המילואים נמחקה לראשי האוניברסיטאות.

עברה פה בוועדה הצעת חוק - - -

אז אני אומרת לך שיש מרצים שאומרים להם במילים הללו: זה לא מעניין אותי שהיית במילואים, תמלא את כל החובות.

אני לוקחת על עצמי - - - באוניברסיטאות.

אני אגיד לך מה קורה: סטודנט פנה אליי ופניתי לאוניברסיטה. למחרת אותו מרצה בא ואמר לו, זה שפנית לחברת כנסת – אני אעשה את זה אפילו יותר גרוע. שתביני – הם אפילו נענשים על כך שהם פונים.

הילה הררי - - -

בבקשה, דוגמה – הילה הררי. את מכירה את הסיפור של הילה הררי?

הילה הררי זה מכללת לוינסקי. עם כל הכבוד אני לא נותנת תשובות - - -

מה זה משנה?

גם באוניברסיטה העברית יש הרבה מאוד - -

לוינסקי מוכר על-ידי משרד החינוך. זה מקום מכובד וצריך לקחת את זה לתשומת הלב.

את יודעת שאני טיפלתי לא בפנייה אחת ולא בשתיים, ואני מעמידה את עצמי - - -

אבל זה לא הגיוני שתהפכי להיות היועצת המשפטית של כל האוניברסיטאות.

צריכה להיות פה מדיניות.

הגיע הזמן שהאוניברסיטאות יידעו שאנחנו פה נגן על כל סטודנט באשר הוא. כל פגיעה כזאת או אחרת שתיעשה לסטודנט - -

משרתי מילואים.

משרתי מילואים – ועוד איך. אם הוא מגיע לאוניברסיטה ורואה הפגנות שפוגעות בו וקוראות לו בשמות גנאי – אנחנו לא ניתן לזה לקרות. גם אם נצטרך לעשות עשרות חוקים. זה הייעוד שלנו, לכן אנחנו נמצאים כאן – כדי להגן על כל הקדושים האלה. אני קוראת להם קדושים כי הם משלמים בחייהם, הם נפצעים. אני ביקרתי בבתי החולים, אני ראיתי חיילים גם חיילים שפצועים קשה מאוד. ראיתי כמה הם צריכים להתמודד. והם סטודנטים. בגלל זה נקטעו חייהם האקדמיים כי הם לא יכולים לחזור ללמוד. אז אנחנו באים עם טיפת ההטבה הזאת לתת להם את המעונות, לסייע להם להיכנס לשם – גם בזה אנחנו צריכים שוויוניות? איפה השוויוניות כשהחייל הזה פצוע קשה? ואין לו רגל או יד או שהוא התעוור? איפה השוויוניות? מי ייתן לו? אף אחד לא נותן לו שום דבר. הוא לא צריך כסף – הוא צריך שיכירו בו וייתנו לו את המיטה הזאת שהוא לא יצטרך להיגרר בדירות שכורות הרחק מהאוניברסיטה. זאת בושה וחרפה שאנחנו בכלל דנים על זה. זה חוק שהיה צריך לעבור במידית.

משרד האוצר, בבקשה, צח.

ראשית, יושב-ראש הוועדה, אנחנו נכין את המספרים. הם בסיס חשוב בדיון הזה. משרד האוצר בשיתוף ות"ת בתכנית הרב-שנתית הקצינו משאבים משמעותיים לטובת בינוי ולכל הרכיבים התומכים של זה – כ-87 מיליון שקלים בשנה. הדברים האלה הוקצו והם מבוצעים.

לא הבנתי – בינוי של מה?

של מעונות.

בלי קשר למילואימניקים.

אני מדבר באופן כללי על כך שות"ת משתתפת בדבר הזה. אני רוצה לומר בהמשך לזה שכשרוצים לדבר – ונקודת התוספתיות עלתה פה – צריך לבחון כמה נדחקו החוצה ואיך הביצוע בפועל של פרויקטי הבנייה האלה מתבצע. אנחנו במצב תקציבי מורכב, אני חושב שכולם כאן מסביב יודעים ומכירים את המצב הזה.

אבל הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין שכשיש אנשי מילואים ואנחנו צריכים להוקיר אותם – לפעמים צריכים גם להכניס את היד לכיס.

בוודאי.

אי אפשר להגיד, אני לא נותן להם כי אני פוגע בשוויוניות, אבל אני גם לא מוכן לשים כסף. עם כל הכבוד. אז אל תפגעו בשוויוניות ותוסיפו כסף לאנשי מילואים.

אין כאן התנגדות לשאלת התעדוף. יש כאן שאלה איך מתמחרים ואיך מבינים מה מספר המילואימניקים שנדחקו – כמה רוצים לשריין ומהי העלות התוספתית של זה במצב התקציבי הזה. זאת ההתייחסות שלנו.

הם בכלל לא מגיעים לזה. הם יודעים שהם לא יתקבלו. אתה מוכן להתייחס לתשובה של נציגת משרד המשפטים שתתגמלו אותם בשכר דירה? זאת הייתה הצעה של משרד המשפטים.

נכון, נו.

דבר כזה עלה?

כשתגיע הצעה מסודרת של משרד המשפטים שתצטרך את הבחינה התקציבית שלנו אנחנו, כמובן, ניתן תשובה. כרגע ההבנה שלי היא שהדיון הוא סביב המעונות.

היושב-ראש ביקש.

אני ביקשתי את ההתייחסות התקציבית שלכם אחרי שנקבל את הנתונים.

כן, גברתי.

שלום, אני מייצגת את בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב. שמי איידן נפתלי. חשוב לציין שלבצלאל אין מעונות בבעלותו. חברה חיצונית "שפיר" מתפעלת את המעונות בבית אגרון שזאת ההצעה שלנו לסטודנטים שלנו למעונות. יחד עם זאת מתחילת השנה בצלאל בשיתוף עם הנהלת המעונות "שפיר" בית אגרון נתן זיכוי מלא עבור שכר הדירה במעונות לסטודנטים משרתי מילואים לכמה חודשים, ונשא בעלויות הארנונה בחודשים אלה. יחד עם זאת מתוך 200 סטודנטים שמתגוררים במעונות בית אגרון 10% הם משרתי מילואים.

כמה מהם ביקשו לא קיבלו?

כל הסטודנטים שפנו לקבלת המעונות, כולל אלה שהיו מפונים ומשרתי מילואים ניתנה להם הזדמנות להיכנס למעונות.

אוקיי, אמירה ברורה.

10% זה - - -

אנחנו נקבל את הנתונים הרשמיים.

למרות שזאת חברה חיצונית שמתפעלת את המעונות. וגם לקראת השנה הבאה חשוב לציין שתינתן העדפה לסטודנטים משרתי מילואים ומפונים. יחד עם זאת חשוב לנו לשמור על הקריטריונים שלנו: נזקקות כלכלית, מרחק ומוגבלויות, כמובן.

אין לנו בעיה שתשמרו על הכול. אם אתם אומרים – אין מילואימניק שיישאר בחוץ - -

אין, אין, חד-משמעית.

מעולה. תעשו מה שאתם רוצים.

זה לא משנה אם הוא לא עומד בקריטריונים האחרים שלכם?

לא משנה.

כל הכבוד.

אמירה חשובה. כל הכבוד.

עמרי, בבקשה.

בהמשך לדברים שתמי אמרה על התיקון – היכן הוא יתבצע במסגרת חוק זכויות הסטודנט – את התייחסת לסעיף 19א שמסמיך את המל"ג לקבוע כללים. אולי זה מתאים יותר ל-9א שעשינו בו את התיקון שקשור לתנאי קבלה.

זה עניין של מיקום.

אבל אנחנו רוצים לקבוע שם כללים.

זה עניין של מיקום.

סעיף 19 מתייחס לסמכות שלנו לקבוע כללים אז זה לא מתאים.

זה לא בסיפא. אבל המיקום הוא עניין לנוסח.

אני רוצה להתייחס למשהו שפחות עלה כאן – דיברנו על משרתי מילואים ועל מפונים – בהצעת החוק כפי שהונחה נכללו גם מי ששירת שירות סדיר בלי הגבלה של מינימום ימים. גם ההגבלה לא רלוונטית פה כי מי שמשרת שירות סדיר בתקופה הקובעת בוודאי הוא מעל 30 יום. אבל בלי התייחסות גם לאופי השירות. זה אומר שכל מי שהיה חייל סדיר בתקופה הזאת ואז הגיש מועמדות להיות סטודנט תינתן לו עדיפות, וזה מאוד מגדיל את היקף האוכלוסייה שאנחנו רוצים לתת לה עדיפות.

לכן זה מגדיל את האוכלוסייה, ובאפקט של השוויוניות אנחנו יותר בסדר. לכן זה אומר שאנחנו צריכים לקבוע אחוזים מסוימים שבהם זה יתקדם.

יכול להיות שאנחנו צריכים לצמצם את זה ללוחמים כמו שעשינו בחוק הכניסה לאקדמיה.

מעולה. אין לי התנגדות לצמצם ללוחמים. שוב אני אומר – אם אנחנו מכניסים גם את המפונים, גם את החיילים, גם את המילואימניקים – זה אומר שאם אנחנו לוקחים אחוז מסוים זה בסדר – אנחנו מגדילים את האוכלוסייה שאנחנו נותנים לה העדפה, ולוקחים אחוז מסוים שלו אנחנו נותנים.

אבל זה לא משאב בלתי מוגבל. אז אם אתה מגדיל את הקריטריונים ואת המאפיינים לזכאות אז מתוך מאה אחוז יהיה לך 50% של אנשים ששירתו במילואים ו-50% לכלל האוכלוסייה.

נכון.

לכן אולי פה לצמצם.

לוחמים זה מעולה, אין בעיה.

בוא נמשיך עם הצעת החוק הקודמת שהייתה בכניסה ללימודים שצמצמנו את זה ללוחמים.

לוחמים ומילואימניקים.

שירות סדיר.

לא רק סדיר. אני שמעתי את זה. אנחנו לא מדברים רק על סדירים.

לא, סדיר ואנשי מילואים.

על מילואים דיברנו באופן כללי.

בהקשר של חיילים אנחנו מדברים על לוחמים ועל כל המילואימניקים.

אחוז למילואימניקים?

לא דיברתי על אחוזים. אבל מבחינת האוכלוסיות שנותנים להן.

אז בואו נגדיר 50% לסדירים ולמילואימניקים. לא רק סדירים.

לא הוחלט על התייחסות לאחוזים.

הם ביחד. אנחנו מדברים על סדירים ועל אנשי מילואים.

אבל חייל סדיר לא יכול להיות סטודנט.

הוא היה בשירות סדיר.

הוא היה לוחם בשירות סדיר, ועכשיו נכנס לאקדמיה.

הבנתי. נבהלתי, חשבתי שסדיר - - -

באקדמיה הוא גם יעשה מילואים, אל תדאגו. עד שהוא יגיע לשנת הלימודים הוא יעשה המון מילואים גם ככה במצב הנוכחי.

אני מסכם לקראת הדיון הבא: אני צריך לקבל נתונים ממל"ג, ור"מ וור"ה של כמות המיטות הקיימות, היקף הביקוש עם פילוח וכמה בפועל קיבלו מתוך אלה שביקשו.

אפשר עוד נקודה? אתם אומרים שנתתם עדיפות למילואימניקים. השאלה היא אם אתם מפרסמים את זה איפשהו ומזמינים אותם.

גם כדי שהטפסים יתאימו.

היא לא אמרה שהם נותנים עדיפות, היא אמרה שאף מילואימניק שפונה לא נדחה.

השאלה היא האם זה מפורסם ואתם מזמינים את המילואימניקים לקבל את זה.

בעת ההרשמה למעונות אנחנו מציינים את זה גם בקול קורא שאנחנו שולחים לסטודנטים וגם בטפסים.

מעולה.

את יכולה להעביר לוועדה את הקול הקורא? תודה.

דבורה, היה לכם פרסום לגבי הזכאויות למעונות?

כל המידע הזה כולו היה קיים, קיים וממשיך להיות קיים. הוא מתפרסם בכל אתרי האוניברסיטאות. יש אתר של המל"ג שמפנה לשם ונותנים את כל המידע. אין מי שרוצה מעונות ולא יודע איך לקבל תשובות. כמובן, צריך למלא טפסים - -

פורסם שם שיש העדפה למי ששירת שירות מילואים?

למיטב ידיעתי, כן. בכל מקרה – טופס 3010 תקין מקבל את ההתייחסות.

אפשר לקבל את הטפסים האלה?

כן, זה נמצא באתר.

אנחנו נשמח מאוד לקבל את הטפסים האלה, גם של בצלאל וגם של ור"ה.

אני מסכם שוב.

בהקשר שעלה פה אני אזכיר שלפי כללי זכויות הסטודנטים לכל מוסד אמור להיות רכז מילואים שבין תפקידיו זה לסייע לסטודנטים ולהביא לידיעתם. אני לא יודעת עד כמה זה מבוצע בפועל אבל זה משהו שקיים בחוק. יש גם הוראה על הפרסום של הכללים שהם כוללים גם זכאות במעונות והכרה בפעילות - -

אז אפשר לבדוק את זה. הנה, דיון שאני אזמן בוועדת חינוך – לבדוק האם בכל מוסד אקדמי יש רכז מילואים. נכון, מושיקו?

מעולה.

נבדוק את זה בוועדה הבאה.

זה באמת חשוב, במיוחד בזמנים האלה.

אז אני צריך את הנתונים גם מור"ה וגם מור"מ ומל"ג – מספר הבקשות ומה קורה בפועל. האוצר, להכין לי על-פי הנתונים מהי העלות התקציבית אם אנחנו לא רוצים לנגוס במשאב הקיים אלא להוסיף משאב נוסף; לייעוץ המשפטי של הוועדה – להכין סעיף חלופי במקרה שנרצה להפוך את זה להוראת קבע; משרד המשפטים והמל"ג – לאחר שתקבלו את הנוסח – התייחסות שלכם במקרה שנהפוך את אותו סעיף להוראת קבע.

עוד מישהו רוצה להתייחס?

באוניברסיטה העברית אין שום התייחסות למילואים?

איפה את? באיזה אתר?

באתר של האוניברסיטה העברית בהרשמה למעונות סטודנטים אני לא רואה שום התייחסות למילואים.

אני מתנצלת, אני לא יודעת לענות ככה מעכשיו לעכשיו. נענה בצורה מסודרת כפי שיושב-ראש הוועדה ביקש.

ור"ה, לבדוק את זה ולעדכן אותנו. בסדר?

שני משפטים, אם אפשר. ראשית אני מסכימה עם חבריי על הטענה שמדובר בחוק שהוא מובן מאליו. יש אפילו מוזרות שבמדינת ישראל אנחנו צריכים להתעסק עם חוק כזה שהוא פשיטא. הוא הדבר הכי פשוט.

שנית, אני אעלה את זה שוב ושוב: יש שתי מכללות – מכללת ספיר ומכללת תל-חי – שהסטודנטים שם מקבלים שכר לימוד מלא גם אם הם לא שירתו במלחמה. אתה מכיר את זה, אדוני היושב-ראש. זאת אומרת שלוחם ששירת בצה"ל ומקבל שכר לימוד מלא – כי זאת הפריבילגיה שהוא מקבל על הלחימה שלו, וזה הדבר הכי מתבקש – ולצדו סטודנט שלא לחם יום אחד או לא היה שותף למלחמה ולפעמים אפילו ביזה את אותו זה ששירת וכתב נגדו, והוא מקבל שכר לימוד מלא. צריך להבין את העוול הזה. זה לא מעט אנשים, לא מעט סטודנטים. איך יכול להיות? הגדרת השוויון הזאת היא מאוד בעייתית. לא יכול להיות שבמקומות כאלה שיש בהם ריכוזים גדולים מאוד של אנשים שלא משרתים הם יקבלו השוואת תנאים.

זה לא הדיון אבל על סמך מה מקבלים?

זה סיוע למוסד, פחות לסטודנטים. מדובר פה על שני מוסדות שהם בשטח שפינו אותו.

אה, את מדברת על הסיפור של ספיר ותל-חי. זאת הייתה החלטת הממשלה.

רוצים לעזור להם לחזור לתפקוד.

זאת הייתה החלטת הממשלה.

לחזור לתפקוד – לא ככה. צריך לייצר הבחנה. לחזור לתפקוד – לא יכול להיות שכר לימוד מלא לסטודנט שלא משרת בצה"ל ולסטודנט שמשרת בצה"ל. לא יכול להיות.

בסדר, אבל היו סיבות נוספות.

סטודנט ששירת כל המלחמה ועכשיו צריך לחזור ולהתמודד עם כל הקשיים והאתגרים שהדבר הזה צורך ממנו – הוא מקבל שכר לימוד מלא; וגם זה שישב שם מתחילת הלימודים ויום אחד לא היה שותף למלחמה. איך יכול להיות הדבר הזה?

הוא מקבל את זה כהוראת שעה לשנה הזאת. זה לא משהו בלתי מוגבל. ממדים ללימודים - - - הוראת קבע.

לא נכון. לא ירדת לסוף דעתה.

אני יודע בדיוק. זאת הצעת חוק שהובאה על-ידי שר החינוך.

לא הבנתי. פה לא מדברים על חוסר שוויוניות. יש מישהו שמשרת ויש מישהו שיושב בספרייה - -

אבל זה לא קשור למי שמשרת ולמי שלא משרת.

לא הבנת את הנקודה. הרי אנחנו שמענו גם ממשרד המשפטים על הנושא של חוסר שוויוניות ו"חייבים ליצור שוויוניות" בין כלל הסטודנטים לגבי המעונות. פה זה בסדר שצריך להציף את זה - - -

אני אחדש לכם שאם ההחלטה הזאת הייתה הופכת להיות הוראת קבע משרד המשפטים היה טוען - - - גם על ספיר. אנחנו מדברים על הוראת שעה.

אדוני היושב-ראש, אני אמרתי את זה גם כשהבאת את הנושא הזה לוועדה. אמרתי שאותם סטודנטים שלא משרתים ומקבלים את ההטבה שמשלמים להם שכר לימוד גם צריכים לעשות משהו למען הקהילה. הם נמצאים בשני קצוות במדינה שחווים היום טראומה שאין כדוגמתה: הם לא גרים שם, הם לא מתפקדים, הם בבתי מלון. אותם סטודנטים יכולים ללכת לבתי המלון או למקומות המפונים ולסייע לילדים שנמצאים שם. כי הם מקבלים שכר לימוד מלא. איפה הנתינה שלהם? הם לא משרתים, הם לא עושים שום דבר – הם מקבלים את זה כמתנה.

אם הזיכרון שלי אינו מטעה נאמר על-ידי המל"ג שיש להם שעות התנדבות. לא?

אף אחד לא בודק את זה, אדוני היושב-ראש. אני עוקבת אחרי האירוע הזה. אף אחד לא בודק את זה, אף אחד לא מפקח על זה. יש הצהרה כללית שלא כתובה בשום מקום, ופשוט נעשה פה עוול גדול ללוחמים שלנו. נקודה.

ברשותכם, אני נועל את הדיון. נתכנס שוב. הדיון יהיה בשבוע וחצי הקרובים אז האוצר – להתארגן עם התשובות וגם מל"ג, ור"ה וור"מ – להתחיל להעביר לנו את הנתונים.

עם קצת רצון טוב יהיה עוד במושב.

יהיה במושב. מה אתה דואג?

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:20.