פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



57
ועדת החינוך, התרבות והספורט
02/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 210
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, כ"ה באייר התשפ"ד (02 ביוני 2024), שעה 11:00

מענה מערכת החינוך והיערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה לתלמידי הצפון

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
משה טור פז
יבגני סובה

איתמר בן ישראל - מנהל צוות פנים ושלטון מקומי, משרד ראש הממשלה

ד"ר אורנה שמחון - מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך

בת אל אבני - יועצת שר החינוך, משרד החינוך

אלוף במיל' ירון ויסוסר - סמח"ז מחוז צפון, פיקוד העורף, משרד הביטחון

מתן דודיאן - רכז חינוך, מועצת שלומי

רלי טיבי - מתכללת מכלול חינוך, מועצת שלומי

יורם אבן צור - חבר מליאת המועצה, מועצת גליל עליון

קרן רז פלר - מחלקת גננות, הסתדרות המורים

יערה קדוש - הסתדרות המורים

הדס ארנון שרעבי - עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, עמותת אותי

ד"ר יערה שילה - מומחית לגיל הרך, עמותת Early starters

יולי חרומנצ'קו - מומחית לגיל הרך, סמנכ"לית, עמותת Early starters

ד"ר אורית דגני דיניסמן - מרצה באקדמיה ויועצת ארגונית בבתי-ספר

רויטל לן כהן - עו"ד, מנהלת קשרי ממשל וחברה בצוות המנהל, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

יהודית גידלי
אתי דנן – סגנית

איה פרידמן, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מענה מערכת החינוך והיערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ה לתלמידי הצפון

שבוע טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט. זה דיון המשך בנושא מענה מערכת החינוך והיערכות לפתיחת שנת הלימודים התשפ"ה לתלמידי הצפון. לאור הדיון והביקוש הרב שהיה שבוע שעבר, החלטתי לקיים דיון המשך. מי שלא דיבר בשבוע שעבר יוכל להביע את דעתו ולהעלות את הנקודות שהוא חשוב לנכון להעלות.

לאחר מכן אנחנו ניתן למשרד החינוך להציג בפנינו מצגת, לאור הנתונים שעלו בשבוע בעבר. ד"ר אורית - - -

היא לא פה.

היא לא כאן, טוב. היא נמצאת בזום? אז תעלו אותה בזום. שבוע טוב.

שבוע טוב. מדברת אורית דגני דיניסמן מקיבוץ ניר. אני רוצה לדבר על דברים שהיו בוועדה הקודמת אבל קודם כול, לברך על הדיון ולהדגיש את זה שניתנה לנו הבמה לדיון המשך.

אני רוצה להדגיש את זה שחינוך הוא הבסיס להחלטות של הורים לגבי מקום המגורים שלהם. היום, יש לא מעט הורים שנמצאים בצומת. חשבנו שההחלטות יתקבלו כבר כמה חודשים אחורה. הזהרנו וקראנו גם בדיונים הקודמים על כמה חשוב לקבל החלטות לגבי 1 בספטמבר וכרגע, מוצגות להורים חלופות שהן לא מספיק טובות.

יותר ויותר הורים אומרים לי "אורית, אנחנו כבר לא סומכים על המערכת שתהיה יציבה ואנחנו רושמים את הילדים שלנו במקום אחר". ברקע, הבוקר כבר היו אזעקות בישובים שלא פונו ואנחנו ראינו בסרטונים ששרצו ברשת, ילדים שרצים מהאוטובוס למיגוניות בבהלה גדולה וכל זה מערער עוד יותר את הביטחון של ההורים לרשום את הילדים שלהם במערכת החינוך לשנה הבאה.

אנחנו צריכים לעשות מעשה משמעותי גדול. בדיוק בסוף שבוע שעבר, תלמידי י"ב בהר וגיא חגגו את מסיבת הסיום בישוב מפונה, בכנרת ושרו את שיר המפונים. בזעקה שלהם בשיר הם ציינו שהבגרות שלהם נפגעה. מבחינתי, החובה שלנו היא קודם כול, לתת מענה לבוגרים. אחד הכיוונים שהעלתי גם בדיונים קודמים הוא לאפשר לא רק את ההקלות שניתנו עכשיו אלא לאפשר להם לשפר את הציונים שלהם בחמש שנים הקרובות וגם לתת אפשרות לפסיכומטרי על חשבון המדינה או לפחות, בסבסוד מלא מהמדינה.

נקודה שנייה זו הנקודה שאנחנו רוצים להבהיר להורים בצורה יותר ברורה ולתת להם אפשרויות לקראת 1 בספטמבר כדי שיוכלו לקבל החלטות משמעותית ורצוי שזה יהיה סביב מקום מגורים שהוא כמה שיותר בצפון הארץ וכמה שיותר קרוב למגורים העתידיים, כולל לקחת בחשבון פתרון הוליסטי של מענה למגורים ולא פתרון שהוא רק ללימודים.

הדבר האחרון שהדגשתי גם בדיון אחר הוא שאנחנו שמים הרבה דגש על צמצום פערים. אלו תהליכים שהתחילו כבר לפני המלחמה ולצערי, אנחנו סוחבים את הפערים מהקורונה ועוד תהליכים קודמים והם רק הולכים וגדלים. אני רוצה להוסיף שזה לא מספיק להתעסק רק בצמצום פערים על אף שזה חשוב וזה נכון בשלב תהליך השיקום.

אנחנו צריכים להבטיח להורים את המערכת הטובה ביותר במדינה. לא דומה לתל אביב או כמו תל אביב והמרכז. אנחנו צריכים להביא מערכת שיש בה מהפכה, ערך חדשני ומשהו משמעותי. ההורים צריכים לעשות עכשיו בחירה מחודשת במערכת הזאת. כל אחד בנקודת הזמן הזאת, עושה תהליך של בחירה שמשלב בין מקום מגורים לבין מקום בו הילדים יתחנכו. אני חושבת שאנחנו צריכים להבטיח להורים האלה שיהיה להם את החינוך הטוב ביותר במדינה וזה אומר שמרכז תשומת הלב הוא בצפון, זה אומר סדרי עדיפויות ותקציבים וזה אומר שיש לנו מחויבות לאומית עבור הילדים שלנו ועבור דור העתיד. תודה רבה.

תודה רבה. הסתדרות המורים, קרן רז. בבקשה.

שלום. תודה על הזכות להמשיך ולדבר בהמשך לדיון הקודם שהיה פה שבוע שעבר. אני אציג את עצמי לטובת מי שלא. אני קרן רז פלר, אני גרה בקיבוץ מעין ברוך ומפונה לכפר הנופש עין גב ואני יושב-ראש סניף הסתדרות המורים של קריית שמונה, הגליל והגולן.

בדיון הקודם אנחנו שמענו את התשבחות לגבי תפקוד עובדי ההוראה במלחמת חרבות ברזל. אני חושבת שלא היה פה עוררין על כך שעובדי ההוראה – בין אם זה הגננות, המורים והמורות או המנהלים – היוו את החוסן האזרחי העורפי ולא חיכו לשום החלטת ממשלה. הם היו כבר מהיום הראשון במקומות בהם הם התפנו וגם באזורים שלא פונו ונחשבים לאזורי לחמימה ונתנו את המענה הראשוני. אני לא אחוזר על העניין הזה ואני מזכירה שכאן, אנחנו מדברים על הערכות לשנת הלימודים הבאה ומהמקום הזה אני רוצה להאיר שתי אוכלוסיות.

אוכלוסייה אחת היא אוכלוסיית המורים המפונים שנמצאים ביישובים מפונים והתפזרו לכל הארץ והקבוצה השנייה היא עובדי ההוראה שלא מפונים, ביישובים שלא מפונים ומלמדים באזורי מלחמה. אני אגיד שאזורי מלחמה אלה אזורים שיש בהם נכון לרגע זה, אזעקות, נפילות ושריפות ויש שם מוסדות חינוך שלא נסגרו והם מלמדים שם. אלה שתי הקבוצות ואני רוצה להבהיר לגביהן דבר אחד.

כשאנחנו מדברים, ועד נדבר, על ההורים, המבנים שצריך וכמה הילדים צריכים אנחנו כולנו צריכים להחזיק בראש שמי שמחזיק את כל המערכת הזאת אלו עובדי ההוראה. בדיוק כמו שכשאנחנו עולים לטיסה ובמטוס מבקשים מאיתנו שאם יש איזשהו אירועי מטלטל, קודם כול המבוגר צריך לשים את מסכת החמצן עליו – למרות שזה נוגד כל אינסטינקט אימהי שיש וגם של אבות – אנחנו עדיין מחויבים לשים את מסכת החמצן עלינו ורק אחר כך לדאוג לילד כי אם אנחנו לא נדאג קודם כול לעצמנו אז לא יהיה מי שידאג לילד.

באותו הקשר, אם אנחנו לא נדאג לעובדי ההוראה לא יהיה את כל מה שייצגו פה אחר כך. הם אלה שצריכים להחזיק את המערכת ואני רוצה להתייחס לכמה דברים שמבחינתי, אלו נקודות שצריך לחשוב עליהן. אני לא בהכרח באה עם פתרונות אבל אני רוצה שנחזיק את הנקודות האלה במהלך הדיון הזה.

זה לא בסדר חשיבות כלשהו אלא מה שעולי לי. אחת מהן זה המחסור בכוח אדם. צריך להבין שכשמבקשים לפתוח מוסדות חינוך ושצריך פתרונות, בין אם זה בדרום הצפון או באזורי לחימה, אנחנו מדברים על מחוסר בכוח אדם כי יש מורים שהתפנו. אין להם בית, הם צריכים לדאוג למשפחות שלהם, יש אימהות חד-הורית, יש אימהות שנשארו בכיתות כוננות בגלל שהאבות במילואים אז הן הגיעו למקומות בכל רחבי הארץ והן לא יכולות לעלות צפונה כדי להיות בצוות המקורי של בית-הספר שלהן.

ממילא, יש פה מחסור בכוח אדם שצריך לתת עליו את הדעת. מבחינתי, לתת עליו את הדעת זה לא ללחוץ שימצאו פתרון בצפון כי אין מספיק דירות בצפון כבר עכשיו. באופן אישי, אם מישהו פה מכיר בית אז אני אשמח.

הדבר השני שצריך לחשוב עליו זה העומס הגדול שיש על עובדי ההוראה בתוך המצב הזה. חלקם הגדול מחזיקים שתי כיתות, את הכיתה המקורית שלהם – היות ולא ידענו מתי נחזור הביתה אז החזקנו כל הזמן את הכיתות המקוריות שלנו – ואת הכיתה החדשה שבה אני משובצת ללמד אם אני מורה מפונה וזה עומס עצום שכולל שיחות עם ההורים, שיחות עם מטפלים, מסיבות סיום וכל מה שמשתמע מעבודת המורה.

דבר נוסף שהזכרתי כבר בפעם הקודמת זה העובדה שעובדי ההוראה בחלקם, לא יודעים איך תראה המשכורת שלהם ב-1 בספטמבר היות ומשרד החינוך לא יצא עם נוהל מסודר שאומר האם ממשיכים לשלם כמו שהיה השנה ומה עם גמולי התפקיד כי אין קביעות על גמולי תפקיד. אני לא אחזור כי דיברתי על זה בפעם הקודמת.

אני חושבת שיש פה שתי נקודות נוספות שצריך לחשוב מה עושים איתן אם אנחנו רוצים לענות על הנושא של מחסור בכוח אדם. אופציה אחת זה להביא עובדי הוראה מכיוונים אחרים למשל, להביא שנות שירות או להביא סטודנטים של שנה ג' או שנה ד' אולי ולהכניס אותם למערכת.

דבר נוסף זה תמריצים. אם אנחנו רוצים שהמורים באמת יעלו צפונה וימצאו אפשרות ללמד בבתי-ספר המקוריים כדי שנוכל להאריך את שעות הלימודים, כמו שדיברנו בדיון הקודם, אז צריך לתת להם תמריצים. כיום, קריית שמונה לא מקבלת תמריצים. מורי קריית שמונה שגרים בקריית שמונה לא זכאים לתמריצם.

הדבר האחרון זה הנושא של מענק עידוד עבודה. מורים לא מקבלים את המענק הזה למרות שהם עובדים קשה מאוד ולמרות שהם מחזיקים את כל המערכת הזאת, הם לא זכאים. אחרים במשק זכאים למענק עידוד עבודה והם לא.

אסיים את הדברים שלי בהמחשה שזה כמו רוג'ום. את מכירים רוג'ום? זה מגדל של אבנים. אם אנחנו לא נשים את האבן הנכונה בתחתית אז המגדל הזה לא יחזיק. אנחנו נמשיך ונדבר בדיונים פה, אלה יגידו ככה ואלה יתנו ככה אבל זה לא יחזיק, זה יתפורר. אני חוזרת להתחלה, אנחנו מדברים על היערכות לשנת הלימודים תשפ"ה כשאנחנו לא יודעים מתי נחזור הביתה. בתוך כל אי-הוודאות הזאת, אם יש דברים שאפשר להוריד את האי-וודאות אז כדאי מאוד שאנחנו נעשה את זה. תודה.

תודה רבה. עמותת אותי, עורכת הדין הדס ארנון.

תודה רבה. הדס ארנון שרעבי, עורכת דין בעמותת אותי, עמותה ישראלית לאוטיזם. אני אמשיך את דברייך קצת אבל אני אביא לשולחן הוועדה את ילדי החינוך המיוחד ואת הילדים עם אוטיזם בפרט. ראשית אומר שבעניין מסגרות האוטיזם, הרבה מאוד אספקטים קשורים לחינוך ובריאות ביחד ולכן, דיונים שקשורים בהיערכות בנושאים האלה , אני אבקש שיהיו בוועדה משותפת של חינוך ובריאות.

האתגר הגדול ביותר מבין האתגרים לקראת ההיערכות כפי שאנחנו רואים אותה הוא באמת אי-הוודאות ואני אתן כמה דוגמאות. אחד זה סוגיית הרישום הכפול. כמו שאת אמרת נכון, על הרבה מהדברים אני לא אוכל להביא תשובה או הצעה מפורטת אבל אני אציג את האתגר ונראה לפחות איך אפשר להתמודד עם אי-הוודאות במידה מסוימת.

ברישום הכפול, משרד החינוך מאפשר לתלמידים המפונים להירשם פעמיים, גם ברשות המפונה וגם ברשות הקולטת. זה ברור שהפתרון הזה נחוץ אבל כדי ליישם אותו בשטח הוא צריך להיות בתכלול עם כל הגורמים הרלוונטיים. לדוגמה, בגני תקשורת של ילדים עם אוטיזם, הטיפול ניתן בתוך המסגרת החינוכית ולכן, ברור שהנחיה כזאת צריכה להיות בתיאום עם משרד הבריאות.

דבר שמוסיף לאי-הוודאות זה העובדה שהרבה הורים אפילו לא מכירים את כל האפשרויות שניתנות להם אז חשוב מאוד שתהיה שקיפות והנגשה של המידע להורים כדי להפחית ככל הניתן את אי-הוודאות

אספקט משמעותי נוסף בהיערכות הוא הגדלה ופתיחה של מסגרות כמו גני תקשורת לילדים המפונים וככול הניתן, הגדלת הצוות החינוכי במסגרות הקולטות. חלק מהילדים בגני התקשורת שפונו, שובצו בגני תקשורת ללא טיפול בריאותי מקדם, תב"מ או בכלל לא בגני תקשורת. היינו, כבר כמעט שנה שילדים לא מקבלים את השירותים שהם זכאים להם על פי חוק ונחוצים להם בוודאי בימים שגרה ובטח בימי מלחמה.

אם אנחנו מבינים שהמצב בצפון עתיד להימשך עוד זמן מה וכנראה לתוך ספטמבר אז צריך להיערך לפתיחת מסגרות מותאמות. במקביל, לעניין צוותי החינוך, הרבה מסגרות קולטות ברחבי הארץ קלטו ילדים באופן שבו נוצרה חריגת תקן של עשרה או 11 ילדים בגני תקשורת ואלו גנים שאמורים להיות בהם חמישה לשמונה ילדים. ברור שזה נחוץ וברור שזה חשוב אבל במקביל, בשל המחסור בצוותי חינוך אז לפעמים אין תגבור של הצוות החינוכי, מה שגורם לקושי רב להתנהל באווירה גנית נינוחה ולתת את הטיפולים הבריאותיים המקדמים בצורה מיטבית.

מה שאומר שעובדי ההוראה הופכים להיות גם הסיעים.

בין היתר, נכון. זה מגיע לכדי כך שלפעמים זה אפילו מגיע למקום של קושי במתן ביטחון ובטיחות לילדים הנמצאים בגן. אומר דבר עם פנים קדימה שהוא אולי טיפה יותר אופטימי. כחלק מהפינוי מהצפון והדרום לאזורים במרכז, הורים לילדים ונוער על הספקטרום נחשפו לשירותים שילדים מקבלים במרכז.

נכון.

כן, תודה על ההסכמה. זה כך. דוגמה אחת לזה היא השירות שנותנת עמותת אותי במערך הטיפולי המקדם לילדי בתי-הספר, מה שמאפשר קבלה של שלשת הטיפולים שמגיעים מקופת החולים לילדים ונוער בגילאי 7-18, בתוך בתי-הספר. זה פתרון הוליסטי מעולה שבאמת הוכח כמאפשר מימוש של זכות שלוש השעות.

כל הורה מהצפון או הדרום שהגיע למרכז, נחשף לשירות הזה וירצה לקבל אותו אז יש להקפיד ולאפשר לתת לו גם כשהוא יחזור לצפון.

רק מחזקת את זה שאנשים לא יחזרו לצפון.

עד היום, לא הייתה את האפשרות הזאת בצפון?

היום, בצפון המערך עובד עד הקריות. יש הרבה ביקוש אבל שירות כזה מצריך איזשהו שילוב וסינרגיה בין קופות החולים, משרד הבריאות, משרד החינוך, עמותת אותי ועמותות אחרות שרוצות. זה דורש סינרגיה משותפת. אני יכולה להגיד שיש ביקוש ורצון אז צריך לוודא שבאמת יהיה אפשר לתת את השירות הזה.

השאלה היא מה הסיבה שעד היום זה לא עבד ככה בצפון, בשונה מהמרכז?

זאת שאלה טובה שמצריכה היערכות ומשאבים. אני אבקש ממך אולי לעשות דיון ייעודי על זה כי אני יודעת שיש ביקוש. צריך איזושהי סינרגיה של גורמים משותפים שישבו כאן ויחשבו כיצד אפשר לתת את זה גם בצפון.

תכף ניתן למשרד החינוך להתייחס.

בהחלט. אני רק אגיד שורה אחרונה. עם כל המורכבות הגדולה שקיימת היום להורים ובשטח, חייבת להיות היערכות מבעוד מאוד כדי להקטין ככול הניתן את אי-הוודאות הגדולה שקיימת כרגע ומוסיפה על הקושי. תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אני אשמח להמשיך אותה כי זה מה שאני רוצה לדבר עליו.

תכף, כולם רשומים אז בלי לחץ, הכול בסדר. כן, גברתי שיושבת ליד קרן. אין לי את שמך.

יערה. אני לא ביקשתי זכות דיבור, תודה.

או-קיי. תודה. יערה שילה, בבקשה.

בוקר טוב, אני מומחית בגיל הרך ואני רוצה לדבר בעיקר על הפערים שאמנם גדלים, קרן, אבל באמונת חיים שלי הכול מתחיל בגיל הרך. אני אתחיל מסיפור ספציפי. מ-8 באוקטובר 2023 אני מתנדבת ב-Early Starters, שהיא הסמנכ"לית, תדבר על הארגון ומה עשינו ב-17 מרחבים אבל אני אדבר רק על מרחב אחד שלנו פה בירושלים, במכון כרם ומגיעים ילדים משלומי וקריית שמונה – במאמר מוסגר, שלומי מפוזרים בשלוש ערים – ובסוף יוני, נסגר המרחב. איפה הילדים יהיו? אלוהים יודע. אולי אלוהים עסוק והוא גם לא יודע אבל כרגע אף אחד לא יודע.

אני, כדוקטור בגיל הרך, ישבתי עם הצוותים ועשינו מעקבים לילדים כי זה נראה לנו חשוב. הדס, צמצום פערים מתחיל בגיל הרך ולא - - - אנחנו רק מרחיבים את הפערים יותר ויותר. יש לנו מעקב על כל הילדים ואין לנו אפילו למי לתת אותו. אנחנו רודפים אחרי הרשויות ואין.

סליחה דוקטור, אנחנו פה. שלומי. תודה רבה על היחס. בגלל זה אנחנו כאן.

זה חשוב ולכן אני אומרת - - -

זה חשוב מאוד, תודה רבה.

אנחנו עובדים מאוד קשה. אנחנו עובדים עם כלים תקפים וטובים אבל קשה ולרשות קשה בעצמה. פנינו לרשות והרשות אמרה "יקרה, היינו אומרים לך אבל אנחנו בעצמנו לא יודעים". זאת אומרת, אם יש שם פער, הוא יגדל. זה רק לגבי המרחב בתוך כרם. יש לנו גם כמה ילדים משדרות שלא מצאו להם מענה אז הם גם איתנו.

קריית שמונה.

אמרתי את קריית שמונה. אני חושבת שזה איזושהי הסתכלות כוללת על מה שקורה. היום בבוקר אמרתי ליולי שאנחנו כמו רכב בלי מכיוון פרונט. אלוהים, עוד רגע אנחנו מתהפכים. זה פשוט ככה. אני חושבת שמישהו כבר צריך לקחת את המושכות. אנחנו "כביכול" ארגון וולונטרי. אני בכלל מתנדבת אבל אני באה למנכ"ל והוא אומר לי "יערה, אין תקצוב. התורמים גמרו לתרום". למדינה היה שנה להתארגן על זה. חבר'ה, אנחנו ביוני.

אני חושבת שזה מאוד משמעותי. בעייני, לא צריך לסגור את המרחב למרות שאין ברירה וצריך למצוא לזה מענה ותקצוב כי המרחב נתן את כל מה שהמדינה הייתה רוצה לתת בחלום. זה בפעם הראשונה ובפעם השנייה, ברגע שאנחנו הולכים אז בבקשה שמישהו ידאג לילדים האלה.

הגנים הוקמו מתרומות. הכול מתרומות.

תודה. תזכירי לי את שמך.

חברים, נראה לי שאורנה לא יודעת על המצב הזה ואנחנו תכף נעדכן אותה.

אני יודעת על המצב. ביקרתי שם ומחוז ירושלים נמצא בהתארגנות על העניין.

מחוז ירושלים מתעלמים מאיתנו באופן שיטתי.

אני מכירה את זה ואתייחס לזה כשיורשה לי.

סיימת, יערה?

כן.

תודה. בבקשה, גברתי.

רלי טיבי, מתכללת מכלול חינוך של שלומי בחירום ואני רוצה להמשיך את דבריה של חברתי על החינוך המיוחד. הילדים האלה נפלו בין הכיסאות ואלו ילדים שביום שהם לא מתקדמים, זה לא רק שהם לא מתקדמים אלא הם הולכים אחורה. הילדים משולבים בבתי-ספר מ-08:00-12:30 כשבפועל הם אמורים ללמוד עד השעה 17:00. הם מגיעים למון וההורים מאבדים את הסבלנות - - -

בשביל הפרטים, איזה מלון זה? סליחה.

מלון דן.

דן.

איפה? איזה מלון דן?

דן בירושלים.

דן פנורמה, מה שהיה ההייאט.

לא, לא.

כן.

הייתי שם בסיור.

אין להם מקום בכיתות הקיימות אז מה שקרה זה שהם בנו כיתה פרוביזורית לשלושה ילדים, הם לא מקבלים את המענה שהם באמת צריכים, אין טיפולים פרה-רפואיים אחר הצהריים והם הולכים לאיבוד. אלו ילדים שהפכו להיות שקופים באמת ואני רואה אתל החוסר אונים ואת חוסר הסבלנות אצל ההורים.

מגיעות לרווחה תלונות על ההורים כי ההורים כבר איבדו את זה. אי-אפשר שילד שהוא על הרצף, יהיה מ-12:30 בחדר עד ליום למחרת. צריך לבוא ולראות בעיניים את המסכנות של הילדים האלה שהם חסרי אונים.

אנחנו מביאים פעילויות דרך תרומות ומשתדלים כמה שיותר אבל טווח הגילאים נא מגיל שלוש ועד גיל 16 או 17 אז מאוד קשה להתאים את הפעילויות לכולם יחד וחשוב לי מאוד שמישהו יראה את הילדים האלה ושמישהו ידאג להם לפחות למסגרת תקינה ולטיפולים שהם צריכים כי הם הולכים אחורה. תודה.

מעבר לנושא של החינוך המיוחד, איפה אנחנו עומדים בשאר הנושאים כמו שילב של ילדים בתוך מסגרות? אני הייתי שם לפני מספר חודשים והייתה שם בעיה.

נכון. היום, אנחנו צריכים למצוא מסגרות לילדי הגן שעולים לכיתה א' וגם להוציא את הגנים החוצה כי אין מענה הולם במלון. עם כלח הרצון הטוב, אי-אפשר לתת את כל המענים לילדים במלון וגם לוקחים לנו את המבנה בגן הכרם אז צריך למצוא מסגרות. לפי מה שאני מבינה מעיריית ירושלים, אין מקום בגנים.

אין.

הגנים מלאים.

אני יכולה להגיד בתור אחת שהייתה חברת מועצת עיר, אנחנו לא מחוז ירושלים אנחנו מנח"י ומנח"י באמת עושה הכול - - -

נכון.

אבל אין, באמת אין. אני מדברת גם על הילדים שהם על הרצף ההתפתחותי הרגיל, נקרא לזה, וגם על הילדים שהם על הרצף ההתפתחותי של חינוך מיוחד. היא דיברה על ילדים שהם עד גיל 16 אבל חבר'ה, זה עד גיל 21 - - -

לא, דיברתי על מה שיש במלון שלי.

כן, הבנתי. עומק החינוך המיוחד הוא קריטי. לא דומה ילד שהוגדר על הרצף לילד שהוא עם מוגבלות שכלית או 1,900 בעיות אחרות ומעבירים את האחריות להורים שהם בעצמם עם אתגרים גדולים מאוד.

מתוסכלים.

גם כלכליים. אני יכולה להגיד שאני עדיין נוסעת פעם בשלושה שבועות לים המלח וגם שם יש ילדים משדרות שעדיין לא מצאו להם מקום, תקומה מנסים ועדיין לא מצליחים. אני מתחילה לבכות מהמשפט יחד ננצח. איזה יחד? בואו תראו את ילדי אשכול וילדי הקיבוצים שיש להם הרבה כסף. סליחה, אני אגיד משהו נורא בוטה, הם לא צריכים את המדינה כי הם דואגים לעצמם אז איפה יהיו הילדים שלהם עוד חמש שנים ואיפה יהיו שאר הילדים?

אני אומרת את זה מכאב מאוד פנימי כי אני בעצמי ילדת נווה יעקב והיה לי מאוד קשה להגיע לשולחן הזה ולהיות דוקטור. נאבקתי בהרבה דברים ונלחמתי בהרבה דברים כדי להגיע לזה. אני חושבת שאנחנו לא לוקחים אחראיות והגיע הזמן שמישהו ייקח אחריות ולא בסיסמאות לצמצום פערים אלא לבוא לשם ולראות הפערים מול העיניים.

לא יכול להיות שילדים משרדות יכולים להיות בגנים בים המלח והם לא משתלבים כי אי-אפשר לקבל אותם בקיבוצים כי הרשות לא נותנת. רשות שדרות לא נותנת. למה? כי היא מחזירה אותם הביתה אז האחראיות שלנו היא לדאוג לכולם.

אדוני היושב-ראש, יש לנו דרישות מאוד מסוימות ממשרד החינוך. כשיגיע זמן הדיבור שלי, אנחנו נציג אותם לגבי שלומי. אורנה אומרת שהיא מכירה את הבעיה אז אולי עדיף לתת לה לענות קודם.

בבקשה, כבר לקחת את זכות הדיבור.

תודה רבה.

הוא רגיל לקחת לבד.

תציג את עצמך בבקשה.

נעים מאוד, אני מתן דודיאן, נציג מועצת שלומי בחינוך במרחב ירושלים. דיברנו על זה בישיבה הקודמת אבל אני שוב אעלה את הבעיות יש לנו. במרחב כרם יש לנו גן ובית-ספר יסודי. אין היתכנות לבית-ספר היסודי שלי בגלל מעט התלמידים. יש לנו בסך הכול, תשעה ילדים מכיתה א'-ג' אז זה שלושה ילדים לכיתה.

אנחנו מבינים את הצורך להוציא אותם למסגרות בירושלים אבל הבקשה שלנו היא שהמסגרות יהיו קרובות לבתי-המלון כדי שנוכל לדאוג להם להסעות וכל מה שנצטרך כדי שההורים לא יצטרכו להיסחב איתם ברגל.

אפרופו הסעות, קודם שיאשרו לנו אותם.

בדיוק, תכף נגיע להכול.

בוועדות הקודמות נאמר שיש מערך הסעות.

כרגע.

הוא קיים אבל קשה לקבל מענה, זאת המציאות.

אנחנו נלבן את הסוגייה.

מוציאים לנו את כל הגנים מבתי-המלון אז אנחנו זקוקים למבנים משלנו. זאת הבקשה הגדולה, מבנים משלנו שנוכל לתפעל אותם בגלל שיש לנו מעך 25 סייעות פה בירושלים ובמידת הצורך, אנחנו נאלץ להוציא אותם לחל"ת ואנחנו לא רוצים.

אתה יכול להסביר למה מוציאים מבתי-המלון?

בתי-המלון דורשים את החללים שלהם בחזרה.

לא רק, המענים שהחללים האלה נותנים הם לא נכונים לילדים.

או-קיי, הבנתי.

מה שסוכם עם משרד התיירות זה שהחללים מוגדרים עבור המפונים אבל הגיע הקיץ, הם רואים תיירים ואנחנו נהפכים להיות סוג ב' אז הם דורשים את הכול בחזרה ומוציאים לנו הכול החוצה. זה מתבטא גם באוכל ועוד דברים שלא קשורים לוועדה כרגע.

אני אדבר על חטיבת התיכון במרכזי יחד באורט גבעת רם. כרגע, יש שם 36-37 תלמידים ובשנה הבאה זה קצת יפחת. מרכז יחד טוענים שהם לא יכולים לעבוד במתכונות הזאת והם יוצרים החוצה. משמע, הילדים שלנו צריכים להתפזר בכיתות הרגילות כי באורט גבעת רם אין מקום לילדים שלנו. יש שם 35 או 36 תלמידים בכל כיתה אז צריך להעביר את כל מי שנמצא באורט גבעת רם לבתי-ספר אחרים. עיירת ירושלים לא נותנת לנו מענה ולא נותנת לנו רשות לשיבוץ במקום אחר.

הם פשוט חסמו לי את השיבוץ.

הם החליטו שאורט גבעת רם זה המקום - - -

הם הטילו וטו כדי שנלך לאורט. אחרי שהיה לנו שם פגישה ודיון מאוד סוער, קמנו בבוקר ואמרו לי "תקשיבי, חסמו לך את האפשרות לחסום את הילדים". אפשר רק באורט גבעת רם כי היו ילדים שלא הסתדרו שם, רצו לעזור ולא נתנו. הם חסמו בבוקר את האפשרות בלי להודיע ובלי שום דבר. גם בזה צריך לטפל כי הילדים הם לא אסירים של אורט, עם כל הכבוד.

בכל מה שקשור לצפון ולמועצת שלומי, אורנה עוזרת לנו בהכול מהכול. תודה רבה לך על זה, אורנה.

נכון. באמת תודה, אורנה. זה המקום להגיד לך תודה.

מחיפה וצפונה אנחנו מקבלים את כל המענים שצריך. פה, בירושלים זה נראה שלמחוז ירושלים ולעירייה יש איזושהי מגמה להגיד שהם לא רוצים אותנו פה וההרגשה של להיות לא רצויים במקום מסוים זה לא נעים. אנחנו לא נקבל את זה, לא נסבול את זה והפסקנו את ההתקשרות מולם עד שמשרד החינוך ייכנס לזה.

טוב.

יוסי, אני אשמח להתייחס לזה.

אני אתן ליורם ואתה תהיה מיד אחרי. יורם אבן צור, חבר מליאת המועצה, גליל עליון.

תודה, כבוד היושב-ראש. ראשית, ברצוני לשבח את יושב-ראש הוועדה שהגיע לסיור בגליל העליון, עבר שלושה קיבוצים, חווה ירי טילים וגם התפלל בבית-כנסת בקיבוץ לא מפונה תוך כדי אירוע של ירי כטב"ם. אני מעריך, מוקיר וזאת דוגמה למופת לכל הח"כים. יש 120 ח"כים ושרים במדינת ישראל. אני הייתי מציעה לעשות שאטלים לצפון לכל משרדי הממשלה, הח"כים והשרים למיניהם.

אני גם רוצה להודות לאורנה שמחון, מנהלת המחוז שפותרת ופתחת חסמים ואני חושב שהיה אפשר לעשות את הדברים אחרת. במקום כל הזמן לנדנד לאורנה, שעונה בכל מצב ובכל שעה, אני חושב שהיה צריך לייצור פה מתווה שווה תנאים גם לעקורים וגם לכלואים.

יש בגליל העליון אוכלוסייה והבוקר, הילדים רצו מהאוטובוס לממ"ד תוך כדי ירי כטב"מים.

תסביר שאין זמן התגוננות.

אין זמן התגוננות.

אין 15 שניות או דקה וחצי.

אני לא רוצה להיכנס לפירוט של עצימות לימודים ברמה נמוכה מאוד ואני לא רוצה לדבר על הבעיה ברצף הלימודי. ב-7 באוקטובר מדינת ישראל ביתרה אזור. ביתרה אותו. יש אזור שהיא מכירה בו ואזור שהיא לא מכירה בו, זה שחור, לבן. אין דיפרנציאלי. לא בנו את זה בצורה של החלטה "את אלה אנחנו מפנים וזה נכון לפנות כי הם צמודי גדר – כי היה חשש ומורא גדול מחדירה – ויש אוכלוסייה שנשאיר אותה".

בואו ניצור תנאים שיהיו שווים לכולם. לא ייתכן שלפני מספר חודשים, אמא מתקשרת אלי ואומרת לי "הבת שלי יושבת ליד ילדה חברה שהיא מפונה. היא מקבלת מחשב נייד וההיא לא תקבל מחשב נייד". הפעלתי גם את אורנה וגם את המועצה כדי להעיר אותם לאירוע הזה. אחר כך יש הקלות בבגרויות והכול עם סלוגנים ופרסומים, אך ורק למפונים. למה? הרי, כולנו סובלים. גם המפונים סובלים ואני לא מאחל לאף אחד להיות במצב שלהם וגם אנחנו, כאוכלוסייה כלואה, סובלים. תיקחו את שתי האוכלוסיות האלה שנפגעות מהמלחמה בצפון ותחברו את התנאים.

אני שמעתי את הישיבה שלך בפעם הקודמת בזום. הייתה ישיבה פורה ומעניינת אבל לצערי, לא דיברו על האוכלוסייה הזאת שנמצאת שם עכשיו.

דיברנו. ביקשנו ממשרד החינוך כי יש ילדים מפונים שלא מקבלים הקלות - - -

שנייה, תודה רבה. היו פה נציגים של כפר בלום אבל בסדר.

בסדר. מה שאני בא להגיד זה לא שאני הייתי אמור לבוא ולהגיד לכם היום "בואו תיצרו משהו שווה, תעשו השוואת תנאים". אני חושב שצריך להיות משהו מובנה. אני חושב לצערי, המדינה עדיין לא ערוכה לסייע לאוכלוסייה במצור, לאוכלוסייה כלואה או לאוכלוסייה במלחמה. היא עדיין לא. אני, כחבר מליאה, לא צריך לפנות לכל מיני גורמים ולהציק לאורנה, שעסוקה גם ככה עד מעל הראש, להשוואת תנאים לאוכלוסיות אחרות.

ברשותך, עוד דוגמה קטנה ובזה אסיים. תושבת שדה נחמיה יצרה איתי קשר. הם נטשו את הבית, התפנו מרצונם והם משלמים משכנתא בשדה נחמיה ושוכרים בית באחד הקיבוצים באזור כרמיאל – אני לא אגיד את השם כדי לא להסגיר – היא יצרה איתי קשר ואמרה לי "אני רוצה לרשום את הילדים שלי למשגב. לא בטוח לנו לחזור לצפון ויש לנו בעיה עם הילדים שבחרדות" אבל בית-ספר משגב אומר להם שהם לא יכולים לרשום את הילדים אצלם. אם הם רוצים שהילדים ירשמו שם הם צריכים להעביר את הכתובת.

איך אפשר ככה? יש אוכלוסייה שכן מקבלת ומותר לה להירשם בכל מקום ויש אוכלוסייה כזאת. אסכם את זה באיפה ואיפה צורם שעשו ובעיקר הילדים נפגעים מהדבר הזה. תודה רבה על רשות הדיבור.

יורם, אני רק אגיד שבסיכום שלי של הישיבה האחרונה, בסעיף 5 אני ביקשתי שהממשלה תאפשר ליישובי הצפון רישום כפול למוסדות החינוך, גם לאותם ישובים שלא פונו והדבר עומד בעינו. חבר הכנסת קינלי, בבקשה.

תודה. שלום ובוקר טוב לכולם. אני מגיע לכאן מדיון בבג"ץ ואני לא בטוח אם הדיון הזה הוא לא יותר חשוב מהדיון בבג"ץ. תמיד כשזה חינוך מול גיוס, חינוך זה הכי חשוב כי משם הכול מתחיל. זה מה שנקרא, ראשית הצירים.

אדוני, אני רוצה להתחיל באמירה כי אנחנו בדיון המשך לדיון המשך. אני מברך אותך שוב על העמידה על כך. העובדה שהדיונים מתקיימים דוחפת קדימה, זה מצוין והיא גם מביאה את הקולות של האנשים מהשטח. אני חושב שצריך להתחיל באמירה והאמירה צריכה להיות שצריך לשאוף להחזיר את התושבים לביתם עד 1 בספטמבר. אם המדינה תחליט שזה יקרה, זה יקרה. בהסכם או בכוח, זה יקרה. מדינת ישראל יודעת לעשות את זה.

כל מה שאנחנו מדברים עליו פה הוא אילוץ חינוכי. איך שלא נהפוך את זה, כשילד לא גר בבית שלו, אתה רק מכבה את השריפות בטיפול בו. ראינו את זה בביקור שלנו בבית ספר דנציגר מקריית שמונה, ש-500 מתוך 1,400 תלמידו נמצאים במקום אחד ו-900 האחרים - - - בואו נאמר, חלק יודעים איפה הם וחלק לא יודעים איפה הם. זה היה המצב כשביקרנו וכנ"ל במערכות אחרות שראיתי בטבריה במלונות של מפונים ועוד.

אני רוצה לשבח את משרד החינוך על כך שאחרי תקופת התאקלמות קצרה, באמת הקים כמה וכמה מערכות נוספות. ביקרתי בבית ספר שאורנה הקימה מעל אזור התעשייה בטבריה, בזמני שיא במונחי מדינת ישראל.

אחרי שאמרתי את המחמאות בואו נאמר את הבעיות. קודם כול, אנחנו לא מתקרבים ליעד של מאה אחוז מענה חינוכי למאה אחוז מהתלמידים. אדוני יושב-הראש, אנחנו אמרנו את זה כאן בוועדה ואני מזכיר שזה נכון לצערי, גם בדרום כששם המצב בהיבטים מסוימים הוא קצת יותר טוב.

היעד הוא מאה אחוז למאה אחוז. מה שאנחנו רוצים לראות בוועדה, ועד היום לא קיבלנו זה מה איפה הפער מהמאה אחוז. אנחנו רואים את התשומות אך לא את התפוקות. אנחנו רואים מה משקיעים אבל לא את מה שחסר ואנחנו רוצים לראות את זה אחרי שמונה חודשים של מלחמה.

אם יש 3,000 ילדים שנדרש בשבילם פתרון של רישום כפול אז אנחנו נתקדם שלם. אם יש 1,00 ילדים שבפועל, הם בנשירה גלויה – אני יודע שאני אומר כאן מספר נמוך מהאמיתי – אז בואו נגיד את זה. זה מאוד חשוב בשני המחוזות.

נקודה שלישית, בישראל, כשיש בעיה יש לנו נטייה להוריד סטנדרטים. כלומר, הילדים לא לומדים אז בואו להקל על הבגרות. הילדים לא לומדים אז בואו נבטל את המיצב או נוסיף עוד הקלות. לא. לא להוריד סטנדרטים, צריך להגביה את הסיוע וזה צריך להיות היעד שלנו כל הזמן.

אם הילדים האלה יעברו תעודת בגרות עם שלוש יחידות אבל היינו צריכים להוריד להם את הסטנדרטים אז בסוף הם יודעים פחות. אני אומר את האמת, במתמטיקה זה לא כל כך מטריד אותי אבל במקצועות אחרים זה מאוד מטריד אותי כי אין הזדמנות שנייה ללמוד אזרחות, אין הזדמנות שנייה ללמוד היסטוריה ואין הזדמנות שנייה ללמוד ספרות. כלומר, מה שלא ניתן לילדים האלה עכשיו, הם כבר לא יקבלו וזה בלי לדבר על החיברות, ראינו את הפערים החברתיים האדירים שלהם.

נקודה רביעית ואחרונה ואני מעיר אותה כאן שוב אבל אני שמח שנציגי פקע"ר נמצאים פה ואני אומר אותה כאן. הייתה תקלה תכנונית של מדינת ישראל שהערתי עליה בזמן אמת. מדינת ישראל הניחה – דרך אגב, היא עדיין מניחה – שבפינוי מסוים המענה של האזרחים יהיה בבתי-ספר במחוזות אחרים. עד היום, בקטסטרופה שנפלה עלינו ב-7 באוקטובר, לא נקטו באמצעי הזה, למזלנו. לשמחתנו, לא לקחו את המפונים לבתי-ספר אלא לקחו אותם לבתי-מלון. התוכנית הזאת עדיין קיימת והיא צריכה - - -

אתה מדבר על מלון אורחים, נכון?

נכון. היא להיכחד מן העולם כי ההנחה שאנחנו נוציא אנשים מהבית שלהם, נארח אותם בבתי- ספר ואז גם הרשויות האלה לא יעבדו וגם הרשויות האלה לא יעבדו במשך חודשים - - - בזמנו דיברו על שבועות ובזמן אמת אני שאלתי "מה זאת אומרת? גם מחוז ירושלים לא ילמד וגם מחוזות צפון ודרום לא ילמדו?" זה לא הגיוני.

לכן, הפתרון הנוכחי של בתי-מלון הוא כרגע פתרון הנכון יותר, בתוך רף האילוצים. אסור בשום פנים ואופן להשבית מערכת חינוך אחת בשביל בשנייה. אני אומר כאן שתפיסתית, מדינת ישראל צריכה להיערך לא רק לעכשיו אלא גם קדימה עם פתרונות נוספים. במובן הזה, הליכה לאתרי בנייה כמו שעשו שקריית גת או כמו שעשו בבאר שבע, היא פתרון נכון. שכרו בניין שלמים ועוד פתרונות יצירתיים של המלחמה הזאת אבל בשום אופן לא להשבית את מערכת החינוך כי כשמערכת החינוך מושבתת אז המדינה מושבתת וזאת הנחת העבודה שחייבת להיות. תודה.

תודה רבה. נמצאת איתנו בזום רוויטל לן.

בוקר טוב ותודה רבה על זכות הדיבור. אני רוצה לגעת בתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים, לאו דווקא אלא שלומדים במסגרות הנפרדות ולאו דווקא אוטיסטים אלא לדבר על כולם ולהעלות כמה בעיות שקשורות בקשוי של התלמידים המפונים.

ראשית, לתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים שזקוקים לנגישות יש בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וגם בתקנות הנגישות הפרטנית, אפשרות לרישום מוקדם של 15 חודשים בכדי לאפשר הנגשות מסוגים מסוימים.

לצערי, כל עוד אנחנו במצב הקיים, אף אחד לא יאפשר קבלת הנגשה בשני מקומות שונים, גם לא למי שעשה רישום כפול. התוצאה של זה היא שלא משנה לאן הם ילכו, גם אם הם עשו רישום כפול, לתלמידים רבים לא תהיה נגישות לחינוך בשנת הלימודים הבאה ואף אחד לא נותן על זה את הדעת. מדובר גם על נגישות פיזית אבל בהחלט לא רק על נגישות פיזית.

נגישות לא פיזית היא למשל בנושא של פילוח תמיכות. תלמיד שקיבל זכאות לסל של סיוע אז הסל כולל גם סיוע וגם הוראה וטיפול אבל הוראה וטיפול ניתנים בהתאם למשאבי כוח האדם הקיימים ברשות המקומית. אם הם כרגע נמצאים ברשות מקומית שיש בה קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק או מורה להוראה מותאמת במתמטיקה, למשל – הלוואי ותהיה כזו – אז בפילוח התמיכות ירשמו להם את הפילוח הזה. אם עד 1 בספטמבר הם יעברו למקום אחר אז לפילוח התמיכות הזה לא תהיה שום משמעות ואז כשיצטרכו לפלח מחד את התמיכות, מן הסתם יגידו להם "צר לנו אבל אין לנו כרגע משאבי כוח אדם כי כבר פילחנו את זה לילדים אחרים". זאת אומרת, אנחנו מונעים מראש מתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים שאמורים להשתלב במערכת החינוך, אפשרות לסיוע, הוראה וטיפול כמעט בוודאות.

זה נוגע גם לנושא התומכות החינוכיות, התומכים החינוכיים או המשלבות, כמו שאנחנו קראנו לזה בעבר. כדי שלתלמיד או תלמידה יהיו תומכים חינוכיים אז צריך לשבץ אותם. זה כוח אדם. אם אנחנו לא יודעים איפה הם יגורו אז אין לנו איך לשבץ עבורם מישהו – שלא לדבר על זה שהלוואי והיו טורחים גם לעשות התאמה של החונך החינוכי לתלמיד – אבל אפילו בהנחה שיש רשות שעושה את זה, אין לה דרך לעשות את זה לתלמיד עלום שהיא לא יודעת אם הוא יהיה או לא יהיה ומי הוא.

זה נוגע גם לנושא של היכרות מוקדמת שילדים רבים זקוקים לה, בין אם זה עם המקום הפיזי ובין אם זה עם הצוותים. אי-אפשר לעשות את ההיכרות המוקדמת הזאת אם אנחנו לא יודעים מי תהיה המסגרת או איפה היא תהיה.

לגבי השמות במסגרות נפרדות, אי-אפשר להשים תלמידים במסגרת כשאנחנו לא יודעים איפה הם יגורו כי מדובר במסגרות שיכולות להיות במרחקים אדירים ואני כבר לא מדברת על כך שרשות מקומיות בצדק, רושמות ראשית את התלמידים שנמצאים ברשות. אם רשות לא יודעת אם תלמיד יגור או לא יגור ברשות אז היא לא תיתן לו את המקום הזה ועד 1 בספטמבר, פשוט לא יהיה מקום עבורו. זה לא משנה אם מדובר במסגרת כוללנית של בית-ספר או גן לחינוך מיוחד וזה לא משנה אם אנחנו מדברים על כיתת חינוך מיוחד בבית-ספר רגיל. לא יהיה להם מקום וזה לא משנה אם יש או אין רישום כפול כי ברגע שכיתה תתמלא, היא התמלאה. אי-אפשר להחזיק מקום באוויר ובטח שלא שתי מקומות.

לגבי הוראה מותאמת, בית-ספר מחלק את משאבי ההוראה המותאמת שיש לו, ככול שיש לו. אנחנו יודעים שיש מצוקה גדולה מאוד במורים להוראה מותאמת. בקושי יש במקצועות השפה וכמעט לחלוטין אין מורים להוראה מותאמת במתמטיקה ועוד פחות מזה, באנגלית.

זה גם לתלמידים צעירים שצריכים את זה בראשית דרכם, לתלמידים שזקוקים לזה באופן מתמשך ובוודאי לתלמידים שיזדקקו לשירותים האלה כדי להיות מסוגלים להיבחן בבחינות הבגרות בשביל להיות באיזושהי רמה עם שאר מסיימי התיכונים.

עוד הערה אחת לסיום, מדברים על צמצום פערים. המשפט, צמצום פערים, בעצם מניח שבסוף יישאר פער. אני חושבת שהגיע הזמן לעבור לביטוי, מניעת פערים, אחרת אנחנו לחלוטין ובאופן קבוע משמרים את הפער. המערכת כמו שהיא היום עם המחסור שיש לה, גם ככה משמרת פער ולא מהיום – הוא פשוט גדל מפעם לפעם – אז אני מבקשת להפסיק להשתמש במונח צמצום פערים ולהתחיל לחשוב על מניעת פערים וכדי לחשוב על מניעת פערים, הדברים שדיברתי עליהם חייבים לקבל מענה. תודה רבה, אדוני.

תודה רבה. אני רוצה לומר לרויטל ואני אומר את זה גם להדס. אלא אם כן אני טועה ותתקנו אותי, המצגת שהגיעה לפני כשעה ממשרד החינוך לצערי לא מתייחסת בכלל לנושא החינוך המיוחד וצר לי שהתלמידים שהכי פגיעים בחברה - - - היה מצופה ממשרד החינוך שהתוכנית תכלול מענה נקודתי בנושא של חינוך מיוחד. אני לא חושב שזה תפקידה של הוועדה לבוא - - -

אדוני, בין אם זה קרה בטעות ובין - - -

רויטל, תודה רבה.

אם זה בכוונת מכוון כי הם לא יודעים - - -

זה לא בטעות.

רויטל, תודה רבה. לא ביקשתי עזרה. לא יתכן שכל פעם אני, כיו"ר וועדה והוועדה, עם חברי הכנסת שחברים בה, צריכים להזכיר למשרד כל פעם את נושא החינוך המיוחד.

נכון מאוד.

אני עברתי על זה מלמעלה אבל לדעתי אין שם התייחסות. אם אכן לא תהיה התייחסות, הוועדה תתכנס שוב בנושא החינוך המיוחד ואנחנו נבקש מגורמים במשרד החינוך שאחראיים על נושא החינ וך המיוחד, לבוא ולהתכנס. משרד החינוך, בבקשה. אורנה.

שלום לכולם. כל המצוקות והקשיים שעלו פה מונחים לפתחנו יום-יום. אנחנו צריכים להבין שכולנו נמצאים בתנאי אי-וודאות. מה שקרה בסוף השבוע האחרון, כולל טיל נ"ט ליד הבית שלי במושב אבן מנחם ומה שקרה בקריית-שמונה, הסיטואציה היא שאלה החיים של תושבי הצפון והם באמת חיים לא פשוטים. גם תושבי הצפון וגם אנחנו, כמשרד, לא יודעים מה היה ב-1 בספטמבר אבל מה שאנחנו עושים זה לנסות לתת מענים לשלושה תרחישים שכוללים את כל מערכת החינוך, לרבות החינוך המיוחד.

הכנתי מצגת מורחבת ואדבר בעל פה על אוכלוסיית החינוך המיוחד כי ביקשו ממני לצמצם אותה ולכן צמצמתי אותה. אני רוצה להגיד מה אנחנו מתכננים לעשות בכל ההיבטים וברשותכם, להתייחס גם לשאלות שעלו פה אם הזמן יספיק.

אני לא אציג את הנתונים אבל רק אציג את זה שאנחנו מדברים על 50 אלף תושבים מפונים ועוד תושבים רבים שאינם מפונים וזה 30 אלף ילדים נוספים שהם לא מישובים מפונים אבל גם הם צריכים לקבל מעטפת של המשרד ותכף אתייחס לזה.

(הצגת מצגת(

כמה תלמידים יש בישובים המפונים?

בסך הכול, יש לנו 16,710 תלמידים מפונים בגילאי לידה עד 18, כולל חינוך מיוחד, שזה עד גיל 21.

לא, אני מדבר על אלה שהם לא מפונים.

אני מדברת על המפונים.

המפונים נמצאים במצגת, אני יודע לקרוא.

כבר אתן לך את הנתון על תלמידים לא מפונים.

תודה.

יש לנו 16,710 תלמידים שפונו בפועל. בסך הכול, כל התלמידים בכל הרשויות זה 36,438 אז אם נפחית מזה 16,271 זה מספר התלמידים שלא מפונים. חלק מהם לומדים בשגרה וחלק מהם, כמו בגליל עליון או מבואות חרמון וישובים כאלה - - -

שגרת חירום.

חלק לומדים במקלטים, נכון?

חלק לומדים ארבע שעות וחלק לא לומדים.

שלוש שעות.

חלק לומדים במקלטים והם סופגים את האיום. תכף אני אדבר גם על האוכלוסייה הזאת שהיא בהחלט אוכלוסייה שאנחנו נדרשים גם לתת לה מענה. זאת האוכלוסייה וצריך לציין שבגזרת המחוז יש 8,875 תלמידים שחלקם לומדים במרכזי יחד וימשיכו ללמוד במרכזי יחד, למעט מרכזי יחד שנסגור אותם כי נשארו שם תלמידים בודדים בגלל תנועות האוכלוסייה וחלק מההורים גם הביעו את רצונם, כמו שקורה כרגע בירושלים. ההורים לא נשארים שם אז אין טעם להחזיק שם מרכז וצריך לשלב אותם בבתי-ספר קיימים.

אורנה, אבל עשו סקר - - -

רגע, אני לא הפרעתי לך. תכף אתייחס.

רגע, תיתנו לה לדבר ברצף כדי שנשמע את הסקירה.

3,193 תלמידים שנמצאים במרכזי יחד זה נתון לרגע זה. זאת אומרת, בעוד שבועיים, שלושה שבועות או עוד חודש המספר הזה יפחת או יגדל משום שיש תנועה של תושבים שמגיעים מתל אביב מהמלונות, מירושלים ממלונות למלונות אחרים או שיש אוכלוסייה שמתוך מרכזי יחד, הולכת לגור בבתים פרטיים.

אנחנו מנתרים על בסיס כמעט שבועי את התנועה של האוכלוסייה, כולל סקר שאנחנו עושים עכשיו עם מנהלי מרכזי יחד עם נציגי הקהילות, כדי לשאול את ההורים מה בכוונתם לעשות. האם הם מתכוונים ללכת, האם הם יודעים לאן, אם לא, האם הם מתכוונים להמשיך וזאת על מנת לבנות את המענים בתוך בתי-הספר האחרים, לפתוח גנים, לפתוח כיתות נוספות, לפתוח עוד מרכזי יחד או לסגור מרכזי יחד וזה תלוי בתנועת האוכלוסייה.

גם אנחנו נמצאים באי-וודאות ואנחנו מנסים לתת מענים לעניין הזה. יש לנו 4,457 ילדים שנמצאים בכל מיני כתובת וזה מה שנקרא, מפונים לדירות פרטיות, שמשולבים במערכת החינוך. יש לנו 1,225 ילדים שחזרו הביתה חרף היותם מפונים. זה עג'ר, תלמידים מגליל עליון שבכל זאת חזרו הביתה, תלמידי קריית שמונה שבכל זאת חזרו הביתה ויש קושי מאוד עצום איתם אבל אני יודעת שנכון להיום, יש תנועה חזרה של תושבי קריית שמונה. אחרי שהם רואים את מה שהם רואים, הם חוזרים חזרה למקומות בקריית שמונה כי הם חרדים לגורלם אז זאת התנועה.

ביתר המחוזות יש לנו 7,835 תלמידים. אנחנו עושים ישיבה שבועית עם מנהלי המחוזות כדי שכל המחוזות ייקחו אחריות. אני שמעתי את זה גם בדיונים פה בכנסת וגם בשיחות פרטניות כי אני מטפלת גם בהורים שפונים מירושלים. כל המחוזות ללא יוצא מן הכלל צריכים להבין שזה אירוע שהוא בגבול אחריותם והם צריכים לטפל בכל ילד וילד עד תום.

יחד עם זאת, אנחנו פתחנו גם מוקד טלפוני, הסברנו לכל ההורים וביקשתי מכל הרשויות - - -

המשרד הוציא הוראה ברורה בנושא הזה?

כן, אני הוצאתי נוהל וגם מחוזות אחרים. זה נוהל לגבי הנושא של רישום תלמידים. העברנו להם את זה בקישור והעברנו להם גם מספר טלפון ומייל של מוקד טלפוני מיוחד שפתחנו לכל מפוני הצפון בכל הארץ וכל תלמיד שתהיה לו בעיה כזאת או אחרת עם השיבוץ, יפנה למוקד ואנחנו נחזור אליו תוך 24 שעות עם מענה ספציפי שאני רוקמת בכל יום.

אני רוצה לומר לידידי, חבר המועצה מגליל עליון, אני יודעת בדיוק את שם התלמידה שאתה שלחת על משגב והיא מטופלת במשגב, למרות שהיא לא מישוב מפונה. אני ביקשתי מכל הרשויות לגלות מידה של גמישות מצד שני, אני לא רוצה שזה יהיה גורף כי אם כל התלמידים יתפזרו לבתי-ספר רגילים, הם לא יחזרו לצפון.

נכון.

לכן, אנחנו מבקשים שבמידה ויש התעקשות מסוימת של ההורה או נסיבות מיוחדת כמו הנסיבות שהוצגו לי שם לגבי משגב, אנחנו ניתן להם מענה אבל תזכרו דבר אחד, אם ההורים יבקשו ממני לרשום את הילדים שלהם באזורים לא מפונים אז יש נוהל רישום והעברה על פי חוק. נוהל הרישום הספציפי שאנחנו עושים אותו נוגע רק לתלמידים המפונים. אם אנחנו לא נקפיד על רישום וההעברה אז כשאנחנו נחזיר את הילדים צפונה אז לא יהיו לנו תלמידים בבתי-ספר כי כל הורה שמתחיל שנת לימוד, שואף שהילד שלו ימשיך באותה מסגרת עד סוף השנה וזה מה שאני הייתי עושה כהורה.

אורנה, אני רוצה לתקן אותך, הם לא יחזרו בכלל לצפון.

שנייה.

אל תצהירי הצהרות.

הם יראו את מערכת החינוך במקום אחר והם לא יחזרו.

תודה רבה.

אל תצהירי הצהרות. אנחנו נעשה את הכול כדי שכולם יחזרו.

אמן.

גם התושבים וגם הרשויות רוצים את זה, בתנאי שיהיה להם שקט ביטחוני.

אורנה, אני רק אגיד שאני מתחבר עם האמירה שלך על כך שאין לנו עניין או סיבה להתחיל לפזר את הילדים ומי שלא מפונה, להתחיל לפנות אותו בכוח. יחד עם זאת, כדי שהם יוכלו להישאר במקומות שהם לא מפונים - - -

אלה מקומות מורכבים מאוד. הייתי שם וראיתי ילדים מגיל מעון ועד גיל תיכון, יש מורכבות ויש פה אתגרים גדולים מאוד. אם המשרד ייתן את המענה ההולם אז הם יישארו שם, אם המשרד לא ייתן את המענה ההולם אז זה לא יעזור, כמה רצון טוב יש להורים, למדינת ישראל, לממשלת ישראל ולמשרד, אם לא נעשה מעשים אקטיביים אז הם פשוט יעזבו. כמו שאמרה הגברת, הם יעזבו ואני לא בטוח שהם יחזרו.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אנחנו עושים את זה ביישום שכל ובמקרים פרטניים אנחנו מבקשים מהרשויות גמישות. אני אישית נכחתי בישיבה במעלה יוסף כששר החינוך היה שם. הרשות לא רצתה להעזיב את הילדים שלה לאתר חלופי שאנחנו נתנו כי הם לא רוצים לחזור בעתיד לצפון, לגרנות הגליל וגם לא רוצים ללמוד בבית-ספר מסיבות אחרות.

השר ביקש מהמחלקה לחינוך במעלה יוסף, בנוכחותי, לגלות מידה של גמישות כדי לזרום עם ההורים שגם ככה נמצאים במצוקה. בבעיות הפרטניות אנחנו נטפל.

אורנה את יכולה להגיד בבקשה - - -

יש גם בעיות רחבות. בסוף, ילדים שצריכים לעבור לבית-ספר שהוא בית-ספר אזורי, צריכים לצאת מכפר בלום ומהאזורים שם, ללא אוטובוס ממוגן זה לא הגיוני.

זאת שערורייה.

זה לא יתכן שאני, כחבר כנסת, מסתובב שם עם רכב רגיל וחוטף על הראש על זה שנסעתי לשם עם רכב ללא ממוגן אבל ילדים יכולים לנסוע ברכב לא ממוגן.

חוץ מזה שהמיגון שיודעים לתת לך לא יעזור מול טיל קורנט.

נכון.

אורנה, תגידי. נתונים של נשירה - - -

עוד לא הצגתי את התוכן הזה.

נתונים של נשירה זה משהו שאנחנו מתקשים לקבל גם במחוז דרום.

אני תכף אציג אותם.

מי לא בבית-ספר או מי בנשירה סמויה. תודה.

יש לנו גם תלמידי דרום שאנחנו מטפלים בהם ואלה המענים שאנחנו נותנים וימשיכו. יש לנו 60 מרכזי יחד. סגרנו אחד כי תלמידים עזבו ואנחנו עכשיו עושים מיפוי במרכזי יחד, גנים ומעונות של מי מההורים מתכוון להישאר שם והאם הם יעברו למקומות אחרים - - -

יש לנו את הנתונים פלוס, מינוס אבל הבעיה שלנו היא שאנחנו ממש צריכים פגישה עם מחוז ירושלים שאת תהיה מעורבת בה. זה חשוב שאת תהיה מעורבת.

רשמתי את זה ואני אטפל בזה.

זה חשוב שאת תהיי מעורבת כי הם לא מתייחסים.

אנחנו נטפל בזה. אנחנו כרגע בודקים במרכזי יחד מי נשאר ומי עוזב ואנחנו גם נותנים לרשות המקומית אפשרות לפתוח גנים נוספים באזורים שבהם ההורים התפנו ואנחנו גם יצרנו רשת ביטחון בהחלטת ממשלה כדי לממן אותם וכיתות נוספות לבתי-ספר צפופים. יצרנו רשת ביטחון של 30 מיליון שקלים ובמידה ונצטרך כיתה נוספת, בית-הספר יקבל את מלוא התקן על הכיתה הזאת. תדרכנו את המנהלים והמורים וכל התלמידים ישובצו.

אני רוצה להגיד באחריות, אין ילד שלא יהיה לו מענה. זה כולל את החינוך המיוחד, בשבילי כולם הם אותו דבר. אין ילד שלא יהיה לא מענה ומי שאין לו מענה, יפנה דרך הרשות או דרך המוקד שלנו. אני מטפלת בזה על בסיס יומי בגלל שלא תמיד הרשויות ששות לקבל תלמידים מפונים והם לא רוצים להעמיס את הכיתות משום שהתושבים יכעסו. לכן, אנחנו נותנים מענה של - - -

זה מובן, זה מובן לגמרי. בגלל זה אנחנו עושים - - -

אנחנו חווים את זה כבר שמונה חודשים.

בגלל זה אנחנו רוצים מבנים משלנו.

אני אעזור לכם בירושלים.

מבנים משלנו אנחנו יכולים לתפעל.

אני אעשה פגישה עם מנהלת המחוז במחוז ירושלים שהיא חדשה. אני אטפל בזה.

אורנה, על הבעיה האחרונה שיש לנו אלייך דיברנו בוועדה הקודמת וביקשנו שהוועדה תתערב בזה. תלמידים המפונים שנמצאים בבתי-ספר שלא מפונים והם לא מקבלים את ההקלות שמגיעות להם.

בסדר, אם תיתנו לי להמשיך אנחנו תכף נדבר גם על זה. אני רוצה להמשיך להיערכות. ההיערכות שלנו נוגעת לשלושה תרחישים. אחד מהם הוא המשך הפינוי. אם יש המשך של הפינוי אז אנחנו רוצים לטייב את המענים. כלומר, לאחד קהילות ולאחד בתי-ספר.

אנחנו עיגנו את זה גם בהחלטת ממשלה, קיבלנו כסף ואנחנו יוצאי לפרויקט של טיוב המענים החינוכיים. בתוכם, גם הישובים שדיבר עליהם חברי מגליל עליון. אלו ישובים שלא מפונים ונמצאים בכפר בלום, חוטפים טילים ונמצאים בחרדות. אנחנו בונים עכשיו את מעטפת המענים כדי לעשות את זה קצת יותר טוב או הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם לוקחים את זה כפרויקט.

אני לא יודעת אם אתה יודע אבל אני אישית, נפגשת עם התושבים של כל האזור הזה של הגליל העליון – אלה תושבים שהם לא מפונים, התושבים שדיברנו עליהם כרגע – ביום שלישי כדי לשמוע אותם בכפר בלום ולתת להם מענים נוספים על המענים הנוספים שכבר נתנו להם. חלק מהם לא הכי אופטימליים אבל אנחנו יודעים שזה קריטי ואנחנו ניתן מענים נוספים ורחבים.

התרחיש השני הוא לסיים את הפינוי ואז אנחנו פותחים את מוסדות החינוך באופן מלא וזה אירוע כי אנחנו לא יודעים מתי זה יקרה. יכול להיות שב-15 באוגוסט 2024, יחליטו שיש הסדר מדיני או שיש ביטחון וכולם חוזרים אז אנחנו צריכים להיערך ואנחנו נערכים עכשיו כדי לדעת איך אנחנו משפצים מבנים שנפגעו ואיך אנחנו נותנים מענים לאלה שייפתחו באופן מלא, למעט כאלה שאנחנו יודעים שלא ייפתחו ביום הראשון כמו מטולה, שאנחנו בונים לו מענה חינוכי.

התרחיש השלישי שגם אליו אנחנו מתכוננים הוא תרחיש מלחמה. בתרחיש מלחמה הפינוי יכול להמשיך בתוך המלחמה או שהפינוי מורחב. אני מסכימה עם חברי, חבר הכנסת קינלי - - - מותר לקרוא לך ככה בכנסת?

בטח, ברור.

אנחנו למדנו ביחד.

קוראים לו רק ככה.

כל הקולגות שלי ממשרד החינוך - - - מהצבא.

אני מסכימה איתך שהנושא של מלון אורחים מייצר לנו בעיות קשות – זה כרגע התרחיש שיש –אני גם לא אוהבת את זה כי זה מנטרל לנו את הלימודים בבתי-הספר אלא אם כן זה יקרה במהלך חופשת הקיץ ואז בתי הספר ריקים ואפשר להשתמש במלון אורחים בחופשת הקיץ. בואכה ספטמבר והלאה, זה לא אפשרי, לא מעשי ובעייתי.

אני רוצה להמשיך ולדבר על תחום הבינוי. כדי לטייב את המענים – כמו למשל כפר בלום שלומדים במשמרת ב', כמו עמק החולה שלומדים במשמרת ב' וכמו בתי-הספר של שלומי שהרשות המקומית ראתה את תנועת התושבים, חלק מהם מאזור חיפה לאזור עכו – אנחנו פותחים שם שני בתי-ספר, אולי שלושה. שני בתי ספר שהם בן צבי והרב מימון יפתחו בעכו. כרגע, אנחנו בונים את האתר הזה ונמצאים בהליכים כדי לקרב את האוכלוסייה.

תודה רבה על זה.

יש ריכוז מאוד גבוה באזור נהריה, עכו, קריות.

זה מעשה מבורך.

שם אנחנו כנראה נשים את בית-הספר לחינוך מיוחד נחלים. אנחנו כרגע בודקים איך אפשר להרחיב שם את האתר.

זאת תשובה שחיכנו לשמוע.

חיכנו לשמוע את זה.

שלשת בתי-הספר האלה יקבלו מענה. אנחנו עובדים על זה עכשיו בגדול.

זה כבר יוצא לפעול?

זה יוצא לפעול, תקצבנו את ה בהחלטת ממשלה ויש לנו כבר תוכניות עבודה.

אני יכולה להגיד להורים ששואלים שזה יוצא לפעול?

את יכולה להגיד להורים שזאת התוכנית וברגע שנעלה עם הבולדוזרים והטרקטורים, אני אגיד לך להודיע להם שזה סופי. כרגע, הם ממשיכים להבטיח את מקומם במקום שהם נמצאים בו כי אם תהיה תקלה כזאת או אחרת והם יוכלו לעבור רק בתאריך ספציפי אז אנחנו נגיד לכם אבל כרגע, אנחנו עובדים על זמן שאול בכדי לסיים את הפרויקט.

תודה.

בואו נגיד מה יש כרגע בקנה. מבואות חרמון רמת כורזים זה מענה לבית-ספר יסודי רמת כורזים, נתנו עשרה יבילים כדי להרחיב את מספר התלמידים שקולטים. צפוף שם אז אנחנו נותנים מענה. אנחנו נותנים שם בסך הכול 27 מבנים יבילים. כרגע, 17 מתוקצבים ואנחנו צריכים עוד עשרה מבנים יבילים שאנחנו נוציא להם הרשאה תקציבית. אנחנו במגע עם האוצר על זה וזה מופיע בהחלטת הממשלה. אנחנו ניתן שם מענה גם לבית-ספר היסודי שקולט תלמידים וגם ניתן מענה לעמק החולה, שחלק ממנו ימשיך ללמוד בכפר בלום כי אין לנו שם מקום להכול. יש שם 250 תלמידים שימשיכו ללמוד בכפר בלום וכל היתר ילמדו שם.

בנוסף, באיילת השחר שהוא בית-ספר שקולט מפונים מכל האזור של הגליל העליון, אנחנו מרחיבים את בית-ספר מבוא גליל. בסך הכול, גם בקיבוץ עמיר וגם באיילת השחר אנחנו מביאים מבנים יבילים, תקצבנו את זה ויש תוכנית העמדה שיוצאת לדרך. כדי שהם יוכלו לחיות ברחבה, הם מקבלים שם גם מעטפת מיגון מפיקוד העורף ויהיה להם שם מענה הולם עם מערכת ביטחון מסודרת.

בראש פינה, לצחר, אנחנו החלטנו להביא את כל בית-ספר הר וגיא שכרגע, לומד חלקו בקיבוץ דפנה וחלקו מפוזר.

בדפנה?

43 - - -

אף אחד לא לומד בדפנה.

אף אחד לא לומד בדפנה, הוא מפונה רשמית.

אמרתי, בשגרה הוא לומד בדפנה. אנחנו מביאים לשם 43 מבנים יבילים. אלה לא מבנים יבילים, סליחה. זה שיפוץ של מתחם בצחר. לפני שהגעתי לכאן עשיתי זום עם איכות הסביבה שעושים לנו את המוות שם אבל אנחנו נתגבר גם על זה בקיצור מהלכים. אנחנו השגנו אישור חורג בשלושה ימים. אני אישית הייתי בכל הוועדות. קיבלנו אישור חורג ואנחנו יוצאים לדרך עם הפרויקט הזה. שם ילמדו גם הר וגיא וגם בית-ספר הנדיב ממטולה, שלא יהיה לו לאן לחזור בתקופה הקרובה, גם אם נחזור ולכן, אנחנו נשכן אותו בינתיים שם.

אורנה, סליחה שאני קוטע אותך ברצף אבל אמרת משפט ורציתי להיאחז בו. אם יש מחר הסכם ויש אפשרות של הישובים לחזור למקומם - - -

אף אחד לא חוזר.

לא נכון.

אני מדבר על ההיערכות של משרד החינוך. מה רמת ההיערכות לחזרה, מבחינת הנזקים שכבר יש והיכולת? נגיד שהצלחנו, איך זה יראה?

קודם כול, מבחינת מבנים, המוקדים זה מנרה, שיש שם פגיעה מאוד קשה בבתים, מטולה, שיש בה הרבה מאוד פגיע וקריית שמונה שלגביה אנחנו עוד לא יודעים איך זה יגמר. כרגע, יש לנו מבנה אחד שניזוק ועוד שני מבנים שניזקו אבל אי-אפשר לתקן אותם.

נגיד שלומי, יכולה לחזור?

שלומי יכולה לחזור כי לא ניזוק שם אף מבנה של מוסד חינוך.

לא ניזוק אבל הוא לא ממוגן.

אני בכוונה שואל.

רגע, יש תוכנית מיגון שיציג אותה פיקוד העורף כי זה באחריותם. אני אומרת שגם אם לא נחזור בהרכב מלא או אם לא תתקיים החלטה מדינית עד 1 בספטמבר ולא תהיה הכרזה שחוזרים אז גם בחזרה יהיו קשיים. חלק מהתלמידים לא יחזרו וזאת סוגייה. הדבר השני נוגע לזמן שלוקח לשפץ מבנים. אנחנו לא יכולים לשפץ כרגע אף מבנה בקריית שמונה - - -

ברור.

עד שלא יהיה שקט בטחוני. לכן אנחנו נערכים למבנים החלופיים בחלק מהמקומות כדי שיתנו מענה. כלומר, כשיצאו מצחר, אני יכולה לשים את בתי-הספר של קריית שמונה כדי שיהיו לנו את עתודות. האוצר עשה לנו חיים לא פשוטים אבל בנינו גם עתודות למקרים כאלה שאתה מדבר עליהם.

אורנה, זה כולל את הגיל הרך?

לא. אני תכף אדבר על הגיל הרך, הגיל הרך לא יגיע למקומות האלה.

תודה.

מי שאל?

אני. מי ישאל?

הגיל הרך יהיו במלונות, הם לא יהיו באתרים אחרים. למה? בגלל שבגיל הרך צריכים להיות בקרבת ההורים ובקרבת מקום המגורים. אנחנו לא מוצאים ילדים ולא מסיעים אותם לכל מיני מקומות. יש לנו מקרה פרטי אחד באחת מהמועצות שאני מטפלת בו. אנחנו לא רוצים להסיע - - -

אורנה, יש לנו אישור להביא את הילדים מהדירות למלונות?

יוסי, חשוב אחר כך לשמוע את - - - כי אפשר לעשות שותפויות, חבל.

אלה שבדירות יכולים להיכנס למעונות במלונות?

רגע, תכף נדבר על המעונות. אם כבר שאלת, אז אני אענה. אני אחרוז מהמצגת ואענה על השאלה הזאת. לגבי מעונות, הוצאנו קול קורא להרחבת מעונות כך שכל רשות יכולה לפתוח מעון גם להורים שפונו עצמאית ומקבלים סבסוד של המדינה.

הקול הקורא הזה יצא, הממונות על הפיקוח על המעונות שאצלנו מתווכות את זה לרשות המקומית, אני אישית תיווכתי את זה לרשויות והרשויות מתארגנות לפתוח מעונות במקומות שבהם ההורים התפנו בסבסוד מלא של המדינה.

תודה רבה.

זה מענה שנתנו. בראש פינה - - -

אני רוצה בבקשה - - -

שנייה, תנו לי לסיים.

תתנו לה להמשיך ברצף בבקשה.

במבואות חרמון אנחנו שמים גם את בית-ספר שחפים שנמצא כרגע באתרים אחרים והוא יהיה שם עד סיום הבנייה בבית ספר שחפים, מדובר בילדים סיעודיים. את כל המקומות האלה אפיינו על ידי אדריכלים עם המנהלים כדי שהם ישמשו את הצרכים הספציפיים של בתי-הספר הללו.

במטה אשר אנחנו בונים מתחם עבר מעלה יוסף בגלל שאין למעלה יוסף שטח. אנחנו בונים מתחם לתלמידי רונסון בגרנות הגליל שלא יחזרו לגרנות כרגע כי הם מפונים. אנחנו בונים שם מתחם עם עשרה מבנים יבילים כולל ממ"דים וכולל ציוד שכבר הוצאנו לספקים בשביל לרכוש אותו ושם, כל גרנות הגליל אמורים ללמוד, מינוס ילדים שירצו להמשיך ללמוד במקומות אחרים ואנחנו נצטרך להראות מידה של גמישות בכדי לסייע גם להם בעניין הזה.

במטה אשר אנחנו בונים עוד מתחם אחד לבית-ספר בצת. יש כבר תוכניות העמדה, מתחילים לעבוד על זה עכשיו ועד הקיץ זה כבר יסתיים. אנחנו נותנים לשם שישה מבנים יבילים. זה בית-ספר קטן, עשרה מבנים יבילים לשש כיתות פלוס חדרי מורים וממ"דים כאשר כל תלמידי בצת ילמדו שם.

בשיח' דנון ייכנסו כל התלמידים של ערמאשה, הגענו להסדר עם הקהילה. כל התושבים גם ככה לומדים שם, צפוף שם ויש עוד תלמידים שרוצים להגיע לשם אז אנחנו מעמידים שם שישה מבנים יבילים. זה כבבר רץ ואנחנו נוכל לקלוט את כל תלמידי ערמאשה בשיח' דנון.

במרום בגליל יש לנו תלמידים שנמצאים בפסגות יראון, סאסא ונוף הרים. אנחנו משפצים להם מתחם ליד המועצה כי הרשות בקשה. הם הגישו תוכניות העמדה והם ייכנסו לוועדת תכנון בשבוע הבא כדי שנאשר להם את השיפוץ. התלמידים שנמצאים בישובים האלה שכרגע לומדים בכל מיני מקלטים, יוכלו ללמוד במתחם הזה כבית-ספר לכל דבר ועניין, אנחנו נשבץ אליו מורים וכוח אדם.

בקיבוץ לבנים במרום גליל - - -

זה בית-ספר שאמור להיות מוכן ב-1 בספטמבר?

הוא יהיה מוכן ב-1 בספטמבר. במרום הגליל, לבנים יש מפונים דובב ואביבים שמשוכנים כרגע בטבריה ואנחנו פותחים להם מעון יום לפי ההסדר הזה שאנחנו דיברנו עליו. בקצרין, בגמלא, יש לנו את בית-ספר גוונים בקריית שמונה שהם לומדים בו ועכשיו אנחנו מרחיבים אותו לרווחתם של ילדי החינוך המיוחד.

בעכו אנחנו בונים את המתחם של בן צבי והרב מימון כפי שאמרתי ובית ספר נחלים. תלמידי החינוך המיוחד יתאחדו לשם ומי מההורים שלא ירצה להתאחד כי הוא נמצא בכל מיני מקומות אחרים אז אנחנו נדאג לשלב את הילדים שלו במקומות אחרים.

בקיבוץ רביד אנחנו בונים עכשיו מתחם של עשרים מבנים יבילים והוא ייתן מענה לבית-ספר אנה פרנק שנמצא בסאסא. כרגע, הוא נמצא בשלושה מוקדים והבית-ספר והרשות רוצים לאחד אותם. זה מבחינה פיזית.

זה לגבי בתי-הספר העורפיים. עכשיו אנחנו רוצים גם לתת מענה לתלמידים קולטי המפונים. יש לנו גם במטה אשר - - -

לגבי היערכות למיגון, האחראיות של המיגון היא אחראיות של פיקוד העורף. תכף אמשיך אבל רק אומר שאנחנו עובדים עקב בצד אגודל יחד עם סדר העדיפויות של פיקוד העורף. מה שיש פה כרגע זה פערי המיגון במוסדות החינוך ב-0.9 קילומטר, בחתך של רשויות. אנחנו עובדים על זה עם פיקוד העורף ולפי התוכנית של פיקוד העורף אנחנו נסיים את המיגון על פי סדרי העדיפויות. פיקוד העורף ידבר על זה אחר כך.

אנחנו נערכים גם למתן מענים חינוכיים במרכזי יחד, אלה גנים, מעונות והרחבת המעונות גם לישובים מפונים ופתיחת גנים בישובים שבהם אין מקום. יש את בתי-הספר האלה פלוס בתי הספר הארעיים, כבר קיימים אצלנו שמונה ואחד אני סוגרת כי כבר אין בו תלמידים. יש בו עשרה או שמונה תלמידים שאנחנו נשבץ על פי בקשת ההורים למועצה אזורית מגידו – אלה ילדים דרום – ואנחנו ממשיכים לתחזק אותם עם כוח האדם ונשפר גם את כל כוח האדם כדי לתחזק את כל המערכות האלה ועוד 90% ממחוז צפון שפועל בשגרה.

תבינו שזו מעטפת על מעטפת על מעטפת. זה מעטפת ל-90%, זה מעטפת לאלה שמפונים וזה מעטפת לאלה שלא מפונים שגם איתם יש לנו סיפור מוצדק' ואנחנו צריכים לתת להם מענה וכמובן, גם לבתי-ספר וגנים, קולטי מפונים.

גם הגנים ובתי-הספר שקולטים מפונים צריכים מענים. הם צריכים תקציבים, הם צריכים כוח אדם, הם צריכים שנעסיק מורים, הם צריכים מורים-חיילים, שירות-לאומי וכן הלאה.

והכשרה.

והכשרה, כמובן. אני מסכימה איתך.

זה הכי חשוב.

יש כאן משימות אבל אני לא אציג אותם כרגע כי אני קיצרתי את המצגת. זאת שורה של משימות עם לוחות זמנים וגורמים אחראיים מסודרים לכל אחד מהגורמים הללו כולל מיפוי וגיוס כוח אדם. לשמחתי, אני עשיתי מיפוי של כל כוח האדם שהחזקתי עכשיו. אלה מורים בגמלאות ומנהלים בגמלאות וחוץ מאחד, כולם הביעו רצונם להמשיך אז יש לי אותם. זה כולל מטפלים ששילמנו להם כסף, יש לי אותם ואני עכשיו דואגת לגזור תקציב עבורם.

רואים שאכפת לך וזה חשוב.

אנחנו נדאג לכל אחד מהם. אני סיימתי פגישה עם הצבא ושכנעתי אותם לתת לי שלושה גרעיני נח"ל של 8-12 חיילים וחיילות שהייעוד שלהם הוא הוראה והם הוכשרו להוראה בשגרה. אחד מהם ילך למטה אשר, אחד ילך לגליל עליון - - - סליחה, אחד ילך למבואות חרמון, אחד לגליל עליון ואחד ילך - - - לא מטה אשר אלא לעוד ישוב אחד שהוא מפוזר ושכחתי אותו כרגע.

שלשת הישובים האלה צריכים לתת לי תשובה. גליל עליון אמרתי, מבואות חרמון וסופר - - -

מרום הגליל.

מרום הגליל.

במרום גליל, לא מטה אשר. למטה אשר יש. אלה שלשת הרשויות שאני פניתי אליהם, הם צריכים לדאוג להסעה וללינה. אלה 8-12 חיילים שיגורו ביישוב וימשכו את הפעילות שם בואכה סוף השנה כדי לתמוך אחר כך בכל הנושא של פערים וסיוע. אלה מורים שאני רוצה אותם להוראה ליד מורה. לא לבד אלא ליד מורה או לקבוצות קטנות. הם ייתנו לי את המענה ואנחנו דואגים לזה עכשיו.

בנוסף, ייצרתי קשר עם המטה שלנו לגבי הנושא של גרעינים נוספים ומורות-חיילות. ישבתי השבוע עם מפקדת יחידת החיילות הארצית בצבא ואני אוציא לה דרישה אחרי שאנחנו נגמור את המיפוי של כמה אנחנו צריכים לכל אחד מהמקומות האלה, בעדיפות ליישובים שלא התפנו אלא כאלה שנמצאים בגליל עליון, מבואות חרמון וכולי. אנחנו מהם לתת את המענה החינוכי שם אז יהיה לנו גם את המורים, גם המורים-חיילים, גם גרעיני נח"ל וגם את המטפלים שהעסקנו בכסף כדי שיוכלו לתת מענה לכולם.

אני לא בטוחה שאני אספיק לתת לכולם כי בסוף, השמיכה קצרה מלהכיל אבל אנחנו נשתדל לעשות את המקסימום בכדי לתת מענה.

סליחה, אורנה. כמה בסך הכול גרעיני נח"ל?

שלושה גרעיני נחל כשבכל אחד 8-12 חיילים. זה טיוב המענים לתושבים של פונו בהחלטת ממשלה, מבואות חרמון בעיקר, גליל עליון ומרום גליל. עכשיו אנחנו תופרים את החליפה הזאת עם המיפויים הרלוונטיים. אני אהיה שם כדי לשמוע את הורים ושם נתפור חליפות. צריך לזכור שבישובים האלה - - -

אורנה, מה עם שירות-לאומי?

שנייה. יש גם הורים שלא רוצים לשלוח את הילד שלהם לשום מקום, הם רוצים אותו בבית.

נכון.

אז אני נאלצתי לשלוח לאחד הילדים מורה כדי שילמד את התלמיד אבל תדעו לכם שלקחת מורה בשביל ללמד תלמיד אחד זה מבחינתי, לפספס עוד 30 תלמידים שלא מקבלים אז אני אשתדל לתת את כל המענים ולהגיע להסכמה עם התושבים. אני אשמח אם אתה תבוא אלי ותצטרף, יחד עם ראש המועצה שיצטרף אלי, ביום שלישי לפגישה עם התושבים, שם נבנה את המעטפת. כרגע, אנחנו עושים מיפוים והמפקחים על זה. הם צריכים להציג לי בחיתוך מנהלות ביום שני הבא את כל המערך הזה כדי שאני אראה מה הם צריכים ולאן אני משגרת את כוח האדם הרלוונטי.

אורנה, מה עם השירות-הלאומי?

אותו דבר.

אותו דבר. בסדר, הוא לא הוזכר.

זה כולל את מערך השירות-הלאומי, אותו דבר. אלה המשימות שגזרנו, מיפוי הצרכים, מיפוי מול הרשויות, גיוס גרעיני נח"ל, שיבוץ מורים, מורות-חיילות, כוח אדם למרכזי הישובים שאינם יכולים להשתלב במוסדות החינוך והצטיידות לאותם מרכזי למידה, אם למועדונים או מקלטים. כבר שריינתי תקציב לעניין הזה ואנחנו רוכשים את הציוד לאנשים הללו.

הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו לפני שאני אענה לכמה שאלות שהעליתם הוא תכנית הצפון למתן מענים בטווח המיידי, וזאת החלטת הממשלה. כללנו מספר תחומים בהחלטת הממשלה לטווח המיידי. יש עוד החלטת ממשלה אבל כרגע אנחנו מדברים על הטווח המיידי.

קודם כול, תקצבנו את כל בתי-הספר העורפיים. יש לנו את התקציבים ועכשיו אנחנו צריכים לחלק את ההרשאות התקציביות. לא חיכנו להרשאות, ביקשנו מהרשויות לעשות את כל התכוניות ואת כל קיצור התהליכים בכדי לקבל את ההרשאות התקציביות וההרשאות יוצאות לדרך. יש לי סטאטוס שבועי עם מנהל פיתוח והשר מעורב ברמת הפרט, אני מגייסת אותו למהלך הזה איפה שיש בעיה. אני גם גייסתי את השר שלנו שידבר מול האוצר בכדי שלפני העברת הכספים בפועל – גם אם יש החלטת ממשלה אז צריך להעביר אותם ואני אשמח אם אדוני היושב-ראש יעזור לנו בעניין הזה – יתנו לנו אפשרות להוציא הרשאות תקציביות על חשבון העברת התקציבים בכדי שלא יהיה עיכוב והשר שלנו מטפל בעניין הזה.

התחומים שנכללים בתוך החלטת הממשלה זה גם שכירויות, כי יש לנו מבנים שממשיכים את השכירות ומה שהיה הוא שיהיה. גם את התוכנית הזאת תקצבנו, הגשנו והיא מתוקצבת. אנחנו כבר חותמים בימים האלה הסכמי שכירויות בשביל להמשיך את השכירויות.

המעטפת הנוספת היא מענים פדגוגים, רגשיים, חברתיים ורשת ביטחון. דיברתי על 30 מיליון שקלים לרשת ביטחון אז אני מוציאה את זה כרגע. כל היתר, שזה 175 מיליון שקלים פחות 30 מיליון שקלים לרשת ביטחון זה למענים פדגוגיים, לצרכים של טיפולים של חינוך מיוחד, למענים פדגוגים לתלמידים בקבוצות למידה ותמיכות, לחוסן וכולי.

הנה הנושאים שאני אדבר עליהם. כל הנושאים הללו באים לעזור לשקם ולהצמיח את הצפון ואלה זירות ההתערבות. למה הכסף הזה ילך? הוא ילך לחוסן של תלמידים ושל מורים. קרן אמרה נכון, המורים עובדים בצורה בלתי אפשרית ומגיע להם שאפו אבל הם ייאלצו להמשיך לעובד ככה כי כולנו עובדים מסביב לשעון. הם ימשיכו לעבוד והם עושים את זה באהבה ובמסירות אין קץ. אנחנו צריכים לדאוג גם להם ול-well being שלהם ולכן שמנו פה כסף. גם בפסגות וגם בפיתוח המקצועי.

מה זה אומר מבחינת העסקה? הם ימשיכו להיות מועסקים כמו שהם הועסקו השנה?

קרן, אני רשמתי את השאלות ואחר כך אני אענה את התשובות.

גם לי יש כמה שאלות בבקשה.

שנייה, אני חייבת לסיים את זה בצורה שיטתית. חוסן לתלמידים על כל מה שנגזר מזה, כולל תלמידים של חינוך מיוחד, כאלה עם בעיות רגישות מוכפלות וגם ככה יש להם צרכים רגשיים.

אורנה, אני עוצר אותך למרות שאת ברצף כי שזה קשור גם למה שאמרת מקודם. לקחתם בחשבון חדרי ספח, לצורך העניין?

איפה?

לתלמידי חינוך מיוחד, אין סיבה שלא תצליחו להיכנס לשילוב - - -

באתרים שלנו או בכיתות?

כן.

כשאנחנו בונים בתי-ספר לחינוך מיוחד זה כולל את הכול. המנהלים היו איתנו באתרים עם האדריכלים והם אומרים לנו מה הם צריכים.

לא, אבל ישנם תלמידים שמשתלבים בתוך בתי הספר.

לגבי אלה שמשתלבים בתוך בתי הספר, זה תלוי מה קורה בכל בית-ספר. אני אעשה חטא בנפשי אם אגיד לך שבכל בתי-הספר כולם מקבלים את כל המענים. יש לי ממונה שאחראית רק על החינוך המיוחד והייעוד שלה הוא לטפל בכל המענים. אם אני אדע על בעיה ספציפית שיש, אז היא ממילא עולה על שולחני ואם היא לא תעלה על שולחני ותעלה במוקד, דרך שאלות של הורים, מלווי רשות או רשויות מקומיות אז אנחנו ננסה לתת מענים ככול שאנחנו יכולים.

הדבר השני הוא הצוותים החינוכיים שגם צריכים את הפיתוח המקצועי, הסיוע והתמיכה הרגשית. ילדים ונוער בסיכון, יש לנו הרבה תלמידים שהם ילדים ונוער בסיכון. לשאלתך, חבר הכנסת קינלי - - - קשה לי לקרוא לך חבר הכנסת כי למדנו באותו שולחן.

תזרמי עם קינלי.

חבר הכנסת קינלי, אנחנו בנינו עכשיו תוכנית מאוד מסודרת לאיתור תלמידים בחינוך המיוחד. אנחנו קראנו לזה מבצע שומרים על הקשר ואיתרנו את כל התלמידים שלא רשומים בכל המחוזות, כולל מחוז ירושלים ומחוז תל אביב.

בתחילת הדרך איתרנו 438 תלמידים שמשום מה לא רשומים. אחרי שבדקנו, הסתבר שרובם רשומים בתוך בתי-הספר, לא רשומים בפועל במצבת אבל מבקרים בבית ספר ולומדים אז סידרנו את זה. כרגע צמצמנו את האיתור ל-128 בכל הארץ.

אורנה, היותר ואת אשת חינוך - - -

תלמידים שלא לומדים.

סליחה. היות ואת אשת חינוך, איך את מנתחת את נושא הנשירה הסמויה, מעבר ל-128? אני התרשמתי שזה האירוע הגדול, כמו תמיד.

נכון. יש גם נשירה סמויה של תלמידים שלא באים היום ומחר כן באים.

נכון.

בבתי-הספר בזום, כל מנהל בית-ספר אחראי על תלמידיו. אנחנו שולחים קב"סים. אני לקחתי את כל מאות הקב"סים של הצפון, כולל אלה של רשויות שהתפנו ושלחנו אותם לכל המרכזים ולכל בתי-הספר.

יוסי ואני היינו אצל דנציגר קריית שמונה. יש לו 1,400 תלמידים ומתחת ליד יש לו 500. הוא גם אמר שהוא לא שולט ב-900 האחרים.

אז המנהל - - - אני לא רוצה להגיד את דעתי.

זאת דוגמה אחת. אל תגידי, אני מביא דוגמה.

אני רוצה להגיד לך שמכל התלמידים האלה, במחוז דרום יש שישה תלמידים מהצפון שלא משובצים וכרגע, הם מקבלים מעטפת טיפולית במחוז דרום על מנת להחזיר אותם לספסל הלימודים. במחוז חיפה יש 11 תלמידים כאלה, בירושלים עשרה תלמידים – אני מתכוונת לכאלה שלא לומדים בכלל – במרכז, ארבעה תלמידים, בצפון 87 תלמידים ומתוכם 47 מדנציגר. אני מדברת על כל רחבי הצפון, כולל כאלה שמפוזרים במקומות נוספים ברחבי הצפון.

כרגע הגענו לדיוק כי הנתון הזה של 87 כבר לא מעודכן, ירדנו ל-47 וכל היתר חזרו. אנחנו עושים עבודה מאוד מוקפדת על ה-47 כדי שהתלמידים האלה יחזרו אל ספסל הלימודים לזמן שנשאר וכדי שבשנה הבאה הם יחזרו. יש לי פה פירוט שמי ברמת הילד ואנחנו עושים זה מיקוד מסודר.

יש לי פה עוד דקה לסיים ולענות על שאלות. הזירה הנוספת שהכסף הפדגוגי ילך עליו היא חברה וקבילה. זה בשביל שיקום קהילות ופעילות בלי פורמלית ברשויות המקומיות, בן במרכזים והן באתרים בהם נמצאים התלמידים. אם חוזרים, אז בתוך הרשויות המקומיות, לחינוך הבלתי פורמלי ולצמצום פערים.

זה יעבור דרך החברה למתנ"סים או שזה לא קשור?

לא, אני אסביר איך. מישהו דיבר על קידום חדשנות, יזמות ומצוינות כמנועי צמיחה. אני אגיד מילה על איך זה יעבוד – אמרתי לכם שאסור לחתוך אותי במצגות – יש לנו עקרונות לתקצוב. הכסף הזה מגיע אל משרד החינוך. יש לנו כבר מסד נתונים מוכן ואנחנו מחשבים כמה תושבים יש במטה אשר, בין אם הם מפונים ובין אם הם לא מפונים. מחלקים אותם לתלמידים המפונים בתוך מטה אשר ואלה הלא מפונים. אלה שמפונים מקבלים פי שתיים תקציב מאשר אלה הלא מפונים.

לוקחים את כל הסכום הזה ומחלקים אותו. 60% הולך לבתי-הספר פר ראש וגם פה, זה בהפרדה של מפונים ולא מפונים ו-40% הולכים לרשות המקומית על מנת לתת מענים נוספים. הכול יהיה על הפלטפורמה של גפן, לא קולות קוראים, זה ייקח - - - לעשות את זה.

איך החינוך הבלתי-פורמאלי יענה בגפן?

גם. גם זה בגפן.

אתם מזינים כסף לגפן?

הבלתי-פורמאלי?

אני מסבירה. החינוך בלתי-פורמאלי עובר דרך הרשויות תמיד בגפן והרשות תקבל תוספת של 40% מתוך כל התקציב הזה של המיליונים הרבים ויגזרו ממנו תקציבים משמעותיים למה שבתי-ספר לא יכולים לתת. קרי, לגיל הרך שלא נמצא בגפן, אם זה מעונות או גני ילדים שלא נמצאים בגפן. תודה לאל שחינוך מיוחד נכנס לגפן שנה הבאה אז גם הוא יקבל תקציבים.

חיכיתי שתסיימי אבל אולי זה נכנס פה, הקייטנות בסוף החודש - - -

אני תכף אדבר על הקייטנות.

אין לנו תקציב ואין לנו כסף.

השר, אנחנו על זה. ב-1 בספטמבר בתי-הספר מקבלים את הגפן הרגיל ואת הגפן התוספתי ויש לנו כבר צוות הטמעה שמסביר למנהלים, לבתי הספר ולרשויות איך לנצל את הכסף. כל החומרים, הכרטיסיות והתוכניות כבר נמצאים בגפן. גזרנו גם תוכניות ייחודיות - - -

המענה יינתן במסגרת יום הלימודים?

חוץ ממה שהרשות מקבלת, את זה היא יכולה לתת במסגרת - - -

זה לגיל הרך. ולמי שהוא לא בגיל הרך - - -

גם לגיל הרך וגם אם הרשות תחליט שהיא רוצה לתת מענה לגיל הרך אחרי הצהריים, היא יכולה לתת ואם היא רוצה לתת לאוכלוסיית החינוך המיוחד אחרי הצהריים אז היא יכולה לתת. מה שבית-ספר לא נותן, הרשות תיתן.

זאת הרשות הקולטת או הרשות המפונה?

הרשות הקולטת. זה לא הרשות הקולטת, זה רק הרשויות שנכללו בהחלטת ממשלה. אלו 11 רשויות.

זאת אומרת, אם אני תושבת גליל עליון אבל מפונה לעין גב - - -

זה לא משנה.

אז גליל עליון צריכה לתת לי? אני איהנה מהכסף הזה דרך גליל עליון?

חיובי. גליל עליון יקבלו 40% מהסכום ובתי-הספר האינהרנטיים יקבלו את התקציב. מלבד זה, גם בתי-ספר שקולטים מפונים, במידה והפינוי ימשיך, יקבלו מאיתנו שיפוי כדי שיוכלו לקיים את הפעילות שלהם בתוך בתי-הספר.

אני מדברת על תוכנית בטווח המיידי גם אם הפינוי ימשך וגם אם חוזרים, אז הכסף נמצא והרשות תנצל אותו. אני רוצה לדבר על עמותת אותי. עמותת אותי, נכון?

נכון. אחר כך אני גם רוצה לשאול כמה שאלות בבקשה.

אני רוצה לענות לך. את אמרת על עמותת אותי שאתם עובדים רק בתל אביב אז אני רוצה לחדש לך.

לא, לא אמרתי שאנחנו עבדים רק בתל אביב - - -

שנייה. את אמרת. נכון, אדוני השר? היא אמרה שנותנים את השירות רק לתל אביב?

השר לא, היושב-ראש.

עד קו חיפה והקריות.

טוב לי במקום שאני נמצא בו.

ימים יגידו, יוסי.

אמרתי עד קו הקריות.

תסלחי לי אבל גם זה לא מדויק. יש לנו את נועה הרינג - - -

הרלינג.

שעובדת איתנו בשיתוף פעולה יוצא דופן, עם הצוות של - - -

נכון אבל דיברתי על מערך בתי-הספר.

הדס, בבקשה תתנו לה לענות.

את לא יכולה להציג לי טענה ולהשאיר אותי בלי תשובה. אני מתייחסת אלייך מאוד ברצינות.

תודה.

אורנה, בבקשה.

עמותת אותי עובדת במחוז בעכו, בטבריה, במטה אשר, בקצרין, ברמת הגולן, בשלומי, במעלה יוסף, בצפת, בעפולה, בכפר תבור, בקריית שמונה ובגליל עליון. אני אצור קשר עם ידידתי נועה הרינג, שאני מכירה אותה - - -

מעולה.

ואנחנו נעמיק את הקשר יחד איתה וניתן מענה דיפרנציאלי למקום שאין בו פתרון.

מצוין. ברשותך, תתני לי רק לדייק את דברי כי אולי הם לא היו ברורים. זה נכון שיש לנו יחידה גדולה בצפון שהיא יחידה למעונות וגני תקשורת שעומדת בראשה נועה הרלינג. אני דיברתי עד קו קריות על מערך שתי-הספר לגילאי 7-18 וזו יחידה שנותנת - - -

אין בעיה, תיתני לי את מספר הטלפון של הנציגה שמטפלת בגילאים האלה, אנחנו ניצור איתה קשר עם כל הצוותים שלנו ונעמיק את שיתוף הפעולה.

אני אשמח מאוד.

אורנה, אפשר להוסיף משהו?

עוד רגע.

אני יכולה לשאול כמה שאלות קטנות לגבי בינוי? האם אתם דואגים גם לנגישות פיזית, אקוסטית ונגישויות אחרות? לגבי מה ששאל היו"ר, מה עם חדרי ספח והוראה פרטנית כדי לאפשר שילוב? סליחה, אני לא יכולתי לשאול תוך כדי אבל לגבי כוח אדם, אמרת שיהיה מערך סייעות לחינוך המיוחד. האם כוונך היא גם למשלבות? האם לוקחים בחשבון גם את כוח האדם הזה? לגבי מטפלים במקצועות הבריאות ומורים להוראה מותאמת, האם גם לזה יינתן מענה?

אני רוצה להגיד פה על בימת הכנסת ולפרוטוקול, אני לא אצהיר לכם שאני אתן מענים במאה אחוז להכול. אני לא קוסמת. יש לנו כוח אדם מוגבל. אנחנו מגייסים כוח אדם כשגם ככה יש מחסור של מורים במדינת ישראל. אנחנו עושים עבודה וירטואוזית כדי לתת מענים אבל לשבת פה, לצקצק בלשון ולהגיד שאנחנו ניתן את כל המענים, אני מקווה שגם אתם מבינים שאי-אפשר.

יחד עם זאת, אנחנו נשתדל לתת מענים מקסימליים. לגבי נגישות, בשחפים, איפה שאנחנו בונים בית-ספר ארעי, הוא יהיה מונגש. הוא בקומה ראשונה, ללא - - - יצרנו כבר תוכנית נגישות לבית-ספר הארעי.

לגבי תלמידים מפונים, אם תלמיד מתפנה לבית-ספר אז הבית-ספר אמור להיות מונגש גם לקהילה שלו, אז הם משתמשים באותם אמצעי נגישות. אנחנו לא נבנה עוד מעלית לכבוד המפונים, יש מעלית אז הם ישתמשו במעלית. יש רמפה לכיסא גלגלים אז היא תשמש גם אותם.

במקום הספציפי בו יהיה מצב שילד לא יכול להגיע כי הבית-ספר באמת לאט מונגש או משהו כזה אז אנחנו נדע על זה, נפנה לרשות הרלוונטית וניתן מענים ספציפיים. הצוות שלי על זה, אם תהיה בעיה אז אנחנו נטפל בה.

לגבי סייעות, סוגיית הסיעות היא מתוקצבת. אני סוגרת את זה עם מנהל אגף הכלכלה והתקציבים אצלנו. באופן עקרוני, הרשות המקומית אחראית לתת את הסייעות כי המדינה מקצה אותם לרשות המקומית פר התלמידים שזכאיים. אנחנו לא מחלקים סייעות בחינם. יש חוק חינוך מיוחד וכל תלמיד, הן בפילוח אישי והן בכיתות חינוך מיוחד, בין אם זה סייעות אישיות או סייעות תגבור, מקבל את המכסה ואת התקצוב. הרשות צריכה לדאוג שהסייעת שמפונה בירושלים, תיתן מענה לתלמידים קלוטים בירושלים מהצפון בסדר עדיפות ראשון.

לכן, אנחנו מווסתים את זה ועד עכשיו הייתה לנו הצלחה לא מבוטלת עם זה. במקרים ספציפיים, כשיש בעיה אני גם הרמתי את קולי למנהלת אגף החינוך שלא עשתה את זה והיא הביאה כי היא חשבה שירושלים צריכים לתקצב אבל היא אחראית לילדים שלה גם אם הם נמצאים בירושלים, היא מקבלת על זה כסף והיא תיקח סייעות אז אני פותרת את הבעיות בשיטה הזאת.

לגבי סוגיית המטפלים, אנחנו מטפלים בכל הנושא של מערך הסיוע הרפואי מול משרד הבריאות. יש קושי לשנע מטפל רפואי או סייע רפואי לכל קצווי הארץ כי לפעמים הוא לא רוצה או לא יכול כי גם לו יש משפחה. אנחנו עובדים מאוד טוב עם משרד הבריאות בשגרה ונעבוד איתם טוב גם בחירום כדי למקסם את הבעיות ואם יהיו בעיות נוספות שיגיעו לפתחי אז ממילא, אני אקבל אותם דרך הממונה אצלי ונטפל בהם.

אם אני אקבל פניות דרך מלווי הרשות או דרך הורים בקו הפתוח, אנחנו ניתן מענים לכל אחד מהם. אני רוצה להבטיח משהו שאני כן יכולה להבטיח, לא יהיה תלמיד מפונה בכל רחבי הארץ שמישהו לא יקבל אותו לבית-ספר. ביום שיש האחרון אני דיברתי עם כל מנהלי המחוזות ותיווכתי להם את נוהל הרישום.

אגב, זה לא רישום כפול. המינוח הזה לא נכון. אם מבצעים רישום ככפול אז התלמידים נפלטים ואף אחד לא רואה כסף. הכוונה היא לשכבת שיבוץ נוספת. זאת אומרת, ילד נרשם בבית-ספר האם שלו אבל משובץ על קובץ אקסל באותו בית-ספר ובית-הספר חייב לקבל אותו. כלומר, הוא משבץ אותו לכיתות.

הנכדה שלי מפונה מגרנות הגליל והיא הוזמנה ליום הורים במטה אשר. היא הגיעה ליום הורים גם אם הרישום לא נעשה כרגע בפועל, עדיין הזמינו אותה ליום ההורים, יש לה מקום בכיתה ואותו דבר נכון לגבי כל רחבי הצפון. לכן, אם יש הורה - - - לא יהיה תלמיד שהוא לא משובץ וזאת האחראיות שלי. אם אני אדע על זה מבעוד מועד מהרשויות המקומיות, הקב"סים שלי – יש לי מנגנון שלם – או מהמוקד כי גם זה קורה. לפעמים ראש רשות מתנהג לא יפה. לא ראש רשות, מנהל אגף לא מתנהג יפה למפונה.

אנחנו כבר חודשים אומרים את זה. כבר חודש אנחנו צועקים שאין לנו שיבוצים לשנה הבאה בכל מרחב ירושלים.

אני אומרת כך, מחוז ירושלים על ראש שמחתי. אני אפגש עם מנהלת המחוז החדשה, אשב איתה ואני גם דרשתי שיהיה זום ברמת מנכ"ל עם כל מנהלי המחוזות כי כמו שאני נותנת מענים, כל מחוז אחראי על התלמידים שלו. אני לא מכירה את בתי-הספר בירושלים, זאת אחריות סטטוטורית של המחוז אבל לכל מחוז יש תוכנית של איך הוא נערך לקלוט את תלמידי הצפון כדי שלא יהיו בעיות, שהוא יציג אותה בשבוע הבא במעמד השר והמנכ"ל.

כל ועדה אני חוזר ואומר שלנו אין פה את אורנה וזאת בדיוק הבעיה.

בסדר אבל אני אחראית על התלמידים שלי ואני פה בתור נציגת המשרד. אני מייצגת את המשרד עכשיו ולא רק את צפון. אני דואגת לכל תלמיד צפוני באשר הוא. זאת אחריות שלי והאחריות שלי היא להביא את כל מנהלי המחוזות לרמה מקסימלית של מענה לכל תלמיד ותלמיד.

אורנה, יש לי שאלה. אני רוצה לשאול לגבי תלמידי גליל עליון, האם הם ילמדו יום לימודים או שזה יהיה ארבע שעות כמו השנה כשכל שאר מדינת ישראל לומדים שמונה שעות.

את מדברת איתי על המפונים?

גם עמק החולה, גם מבוא גליל, גם עינות ירדן וגם עינת הגליל.

נכון. רגע שאנחנו מאחדים אותם, כל המורים שלהם מגיעים. כל סד"כ המורים שלהם.

איך?

אני לא מצליחה להבין.

אני לא מצליחה להבין את זה.

יש מורים מפונים.

רק שנייה.

אני אשמח להבין איך בבית ספר של 1,200 תלמידים - - -

אני הבנתי את השאלה ואני יכולה להסביר לך. כשאנחנו מאחדים קהילה אז כל המורים משויכים לאותו בית-ספר. נניח שיש מורה שנמצא עכשיו באילת, הוא ישמיך ללמד בבית-ספר באילת של מפונים. הוא ימשיך ללמד שם ואני אשתמש בכוח אדם נוסף לאותו בית-ספר אלא אם כן אלו מורים שגרים בעכו ומסרבים ללמד במקום אחר – סליחה, יש לי גם כאלה מורים – ואז מנהל בית-הספר יפעיל את כל סמכותו כדי להגיד לו "אתה עכשיו תלמד באתר החדש שהוא בדיוק חצי קילומטר מהמקום בו אתה נמצא".

אם זה חצי קילומטר אז גם אנחנו נגיד לו אבל אם זה מעל 32 קילומטרים אז לא נוכל להגיד לו.

אם למורה יש כוונות לחזור - - - אגב, יש גם מורים מהר וגיא ועמק החולה שהביעו את רצונם לבוא ולשכור דירות באזור.

אני אשמח. אנחנו נשמח אבל לא נראה לי שיש להם איפה לשכור.

שנייה, אם לא אז אנחנו נספק כוח אדם נוסף.

מהמם.

רגע, אורנה. את אמרת בנחרצות שאחד הדברים הוודאיים שאת יכולה להגיד פה זה שלכל תלמיד מפונה, ימצא מקום ללמד בו. האם את יכולה להגיד באותה נחשיות ששכרו של אף מורה מפונה לא ייפגע?

בטח שלא ייפגע שכרו של אף מורה מפונה.

רק בצפון או בכל הארץ?

בכל הארץ.

מפונה. זה כבר קורה, אורנה.

אני אסביר. אני אומרת לך את זה בוודאות ונחרצות כי אני נאבקתי על זה ואיתי פה יושבת עוזרת שר החינוך - - -

אני ממש שמחה לשמוע. זה ממש מרגיע.

העלנו את זה במסגרת 30 מיליון השקלים.

כדאי להגיד את זה גם למורים.

בכל בית-ספר שהתפנה, כל המורים שלו נרשמים במצבת שלו – זה בדיוק נוהל הרישום שעשינו – וכל המורים מועסקים, גם אם יש מורה שבשגרה צמצמנו את התקן שלו. אנחנו משאירים ומשמרים את המצבת והמורים האלה נמצאים לרשות בית הספר. מנהל בית-ספר מתכנן את המצבת שלו לפי מקום ההימצאות של התלמידים, בין אם זה במוקדים ובין אם זה באתר כמו עמק החולה ואם אנחנו נראה שיש מורים בודדים שנמצאים - - - יש לי מורים עם בעיות אישיות קשות מאוד.

אני יודע.

אנחנו נגיד להם "אין בעיה. תישארו ותיתנו את השירות ותלמדו במקום שאתם נמצאים בו ובלבד שתלמדו במלוא היקף משרתכם" ובמקום האחר, אנחנו נעסיק מישהו אחר שיוכל לתגבר את בית-הספר. אני לא יכולה להגיד לך שאני יודעת את זה באלף אחוז כי אנחנו עכשיו עושים את המיפוי הזה יחד עם המנהלים אז אני לא יכולה להגיד לך ברגע זה אבל התמונה תלך ותתבהר עם הזמן ואנחנו נגבה את התלמידים.

לא את התלמידים, את המורים.

ככול שנצמצם את הפער, נצמצם אותו וככול שלא, אנחנו נמצא מענים, אולי לקיצור יום הלימודים אבל אני לא יכולה להבטיח במאה אחוז שכל התלמידים ילמדו את אותן שעות. זה תלוי בתנועה של המורים, בתנועה של התלמידים ובאיכות. אנחנו נשתדל לעשות את המקסימום כדי לטייב - - -

מה שאת אומרת זה - - -

זה פשוט חוזר למה שאמרתי בהתחלה. כדאי שנדבר רגע על המורים כי בלי המורים לא יהיה את כל המענים האלה.

אני משמרת את כל המורים והם יקבלו שכר מלא.

מעולה.

זהו.

אם כל המורים יקבלו שכר מלא - - -

בוודאי.

אנחנו מדברים על איך בית-ספר של 1,200 תלמידים ילמד יום לימודים מלא כאשר רק 250 מהתלמידים בבית-ספר האם שלהם ועוד 1,950 תלמידים נמצאים ב-27 קרוונים?

אני אענה לך בצורה ישירה ואת תאצלי לקבל את זה וגם התושבים ייאלצו לקבל את זה אם לא תהיה ברירה. אנחנו כמובן, נשתדל שזה היה הטופ שבטופ כמו בשגרה אבל אם זה לא יתאפשר אז אנחנו נראה מה כן מתאפשר ואז הם לא ילמדו את כל השעות שלהם.

אז בואו נגיד עכשיו להורים שלא יהיה יום לימודים מלא. למה לא להגיד להם?

לא. את יכולה להגיד לי בכזאת נחרצות - - -

אני יכולה לנחש ואני מנסה להבין איך ב-27 קרוואנים, ייכנסו 1,000 תלמידים.

אני אגיד לך ואני אענה לך.

הנקודה הובהרה, אורנה.

ב-27 קרוונים האלה אנחנו מאכלסים את כל בית-הספר, לא כולל 250 התלמידים שבכפר בלום. המנהלת תצטרך לווסת את המורים שלה לכאן וגם לכאן, פלוס כוח אדם נוסף שנצוות לה וזה באחריות החינוך ההתיישבותי – ד"ר סער הראל איתי על העניין הזה – כדי לעשות את המקסימום שיהיה אבל להבטיח לך כאן שהם יקבלו את כל השעות? בואי תהיה במקומי ותנהלי.

שאלה נוספת היא בנוגע למיגון ולבתי-ספר לא ממוגנים.

אנחנו תכף נגיע למיגון.

אדוני היו"ר, אני רק מקווה שכדי שזה יקרה, לא יפעלו לחץ מיותר על מורים מפונים בעלי משפחות, להעתיק את מקום המגורים שלהם - - -

זה נאמר כבר במספר ועדות ואת היית נוכחת פה.

כדי לפתור את הבעיות האלה.

משרד החינוך לא מפעיל שום דבר ושום שיטה.

אבל הרשות כן, יוסי.

אדוני יושב-ראש הראש, אני יכולה להקריא הודעה שקיבלתי.

אני אעביר לך אישית.

זה נאמר במספר ועדות.

שלומי, תעבירי לנו את המורה הזאת ואנחנו נטפל בה ברמה הפרטנית.

חברים, תודה.

תעבירי לי ב-Whatsapp.

חברים, אני לא מכנס את הוועדה פה בשביל טיפול פרטני של נושאים. אם יש לכם משהו - - -

אין חברי כנסת והוא דופק. אין דבר כזה. בדרך כלל, אתה דופק בפטיש כשיש חברי כנסת.

יש אצלי בוועדה פניות ציבור. הנה התחלת. אורנה, אני רוצה להגיד שבאמת התרשמתי לטובה מהעבודה הפרטנית ומדויקת שלך. ניכרים דבר אמת. זאת לא הפעם הראשונה ואני רוצה להגיד עוד פעם שכל פעם שאת מגיעה לוועדה, את מגיעה עם מצגות ועם נתונים מדויקים ואני יכול לגבות את מה שאת אומרת כי אני יודע שכל מה שאת אומרת פה בוועדה יוצא לביצוע ברמה כזאת או אחרת, ברור שיש אילוצים.

אין ספק שמחוז צפון נמצא מול אתגרים גדולים מאוד. אם זה מול גיוס ותחזוק מורים, אם זה תלמידים או הנושא של החינוך המיוחד שנושא אתגר ענק בפני עצמו בישובים לא מפונים וישובים\ מפונים כאחד – מבחינתי, זה מגיע ביחד – בסוף, אנחנו נמצאים מול אתגר שהוא לא פחות רציני וזה האתגר של המיגון ולכן נמצא איתנו פה אלוף משנה במילואים ירון ויסוסר ממשרד הביטחון.

אני לא ממשרד הביטחון אלא פיקוד העורף.

פיקוד העורף, סליחה.

קודם כול, תודה ליושב-ראש על ההזדמנות להציג את החלק שלנו פה בסקירה המאלפת מאוד ששמענו מפי ד"ר אורנה שמחון. אנחנו הולכים יד ביד כבר הרבה מאוד שנים, עוד בטרם מבצע חברות ברזל וביתר שאת בתקופה הנוכחית.

לדיון הזה קדם דיון איתי שאנחנו מקיימים ביחד עם משרד החינוך על כל מה שקשור לסטאטוס של מוסדות החינוך ופה נכנסים גם מוסדות החינוך החדשים והארעים, אלה שקמו ואורנה סקרה. אנחנו מסתכלים על שלושה שלבים. השלב הראשוני הוא קודם כול, השלב המיידי. אנחנו עוסקים במיגון של אותם בתי ספר שאליהם אנחנו מבקשים לפנות את התלמידים שהתפנו, בין אם הם מישובים מפונים ובין אם הם התפנו על דעת עצמם, בכדי לתת להם את האכסניה הבטוחה ביותר. זה המיקוד הראשוני שלנו.

השלב השני הוא הטווח הבינוני שהוא הטווח המיידי פלוס. אלה סקרי מיגון שאנחנו עושים יחד עם משרד החינוך ויחד עם סיורי קבלנים ואנחנו מסתכלים על הרשויות במנעד הרחב 0-9. לנו קצת קשה עכשיו ב-0-2 ותכף אני אדבר על השלב השלישי אבל בשתיים, שלוש וחצי ודרומה עד תשע, אנחנו עושים תהליך של סקרי מיגון וסיורי קבלנים כדי שהרשויות יוכלו לבוא ולהצביע על איפה הם רוצים את המיגון במוסדות החינוך שיתנו מענה גם אחרי 1 בספטמבר אם וכאשר, לא תהיה אפשרות לחזור לאותם ישובים והלימודים יהיו במדרון האחורי. השלב השלישי הוא השלב הארוך יותר.

ירון, לפני שאתה ממשיך יש לי שאלה אחת. במספר ועדות אלה פה הנושא של חוס במיגוניות ואני רוצה לדעת. האם הנושא הזה הסתדר?

כל הנושא של המיגוניות הוא עניין של תיעדוף וזה עניין של לתת מענה לשלב הראשון והשני שדיברתי עליהם קודם כול. כשמדברים על פערים במיגון אז אומרים שיש עוד מקומות אליהם רוצים להסית את המיגון וכמובן שיש פה את השלבים והתהליכים בהם אנחנו מבינים איפה הצורך המיידי. כמובן שככול שתהיה יותר עשייה של מיגוניות, ככה אנחנו נוכל לפזר יותר.

מה הצפי אם המועצות אכן מביאות לכם בסוף שבוע הבא את התוכנית ומיקום מדויק של איפה רוצים את המיגוניות? תוך כמה זמן הנושא הזה יפתר?

אנחנו יודעים להעמיס, להסיע ולהניח כל מיגונית שקיימת.

כבודו, הבעיה היא שהם מציבים מיגגוניות ב-0-2, איפה שכרגע אין תושבים ובתי הספר שנמצאים - - -

לא, זה נאמר.

0.9 או 15 ומעלה.

זה נאמר על ידי ירון ואולי תחזור על זה. יש כרגע תיעדוף.

יש תיעדוף ואנחנו שמים איפה שצריך אל מול התלמידים שלומדים במוסדות החינוך הקיימים. כרגע, מי שמתעסק ב-0-2 זה אופק צפוני ואני לא יודע להגיד על התיעדוף שלהם אז אם יש פה נציג שלהם, הוא ידבר עליהם.

אנחנו כרגע נותנים את המענה איפה שצריך ואיפה שיש תלמידים שלומדים, גם בדגש על הקייטנות. אנחנו מסתכלים קדימה, לא רק על 30 ביוני 2024 אלא גם על מה קורה לאחר 30 ביוני 2024 אל מול הקייטנות, בתי-ספר של הקיץ או לימודים בקיץ שמועצות אזוריות אחרות רוצות לקיים וכמובן על שנת הלימודים תשפ"ה.

השלב השלישי הוא השלב המתקדם יותר והוא נוגע ב-0-2, כמו שנאמר פה. בשעת הכושר, כשתהיה אפשרות להמשיך ללמוד במחוזות החינוך שלמדו בהם בעבר – אנחנו מייחלים ומקווים לזה – אז אנחנו ניתן את הדגש גם לשם אבל זה בטווח הארוך, כמובן.

בסופו של דבר, גם בתפיסה שלנו ביחד עם מחוז צפון של משרד החינוך ויתר מחוזות הצפון של משרדי הממשלה – אותם אנחנו מלווים מ-7 באוקטובר, מהיום בו החלו להתפנות תושבים מיישובי הצפון – כולנו מייחלים שלא נאבד את הצפון כי הצפון הזה חשוב ויקר לכולנו ואנחנו רוצים לאפשר את מערך המיגון הטוב ביותר לתלמידים במרחב הצפוני אליו הם שייכים. תודה.

אדוני היושב-ראש, אני יכול להעיד שאנחנו עובדים מאוד צמוד עם הקב"ט שלנו. יש טבלה מסודרת לביצוע סקרים, כולל עיבוד סקרים וקבלני שמגיעים לשטח. זה עובד כמו מכונה משומנת וישר כוח לפיקוד הצפון אבל בעיקר לפיקוד העורף שאחראי על נושא המיגון שעובד כמו מכונה, לפי תוכנית ובהתאם להצהרות.

ירון, אנחנו יכולים לצאת מפה עם אמירה – אתם, אני לא יכול לתת את האמירה הזאת – שאכן כל מוסדות החינוך, לא משנה אם זה בתי-ספר עורפיים או כל תרחיש שיהיה, ב-1 בספטמבר כלל התלמידים ילמדו בבתי-ספר עם מיגון?

אין סיכוי שכולם ילמדו ב-1 בספטמבר - - -

הוא לא יכול להבטיח את זה עד 2030. בוועדה אחרת של ביקורת המדינה ישבנו עם הפיקוד שבוע שעבר - - -

מתן, לא שאלתי אותך, שאלתי את ירון.

אבל זה נשמע כמו דבר לא הגיוני.

הם לא הגוף שאמור להתנהל - - -

מתן, תודה.

אני יכול לומר שבמוסד חינוך שבו ילמדו תלמידים, יהיה מערך מיגון שייתן להם מענה. להגיד לך - - -

הכי טוב שיש, מתחת לקו חלון.

חברים.

זה מה שקורה היום, מה לעשות?

בהתאם למוסדות החינוך הקיימים, שם יהיה את המיגון והמענה. במידה ולא יהיה מיגון, אנחנו לא נוכל לאשר לשלוח לשם תלמידים ולשם אנחנו מכוונים.

לכן אני שאלתי בהתחלה האם נושא המיגוניות הוא נושא שהוא פתיר או שאנחנו עדיין נמצאים בתוך הברוך הזה ויש לנו חוסר.

אנחנו עושים כל מה שצריך כדי שנשים מיגונית שיש במקום שצריך.

מה צריך לעשות כדי שיהיה?

אם יהיו עוד מיגוניות, אנחנו נשים עוד מיגוניות. ככול שיהיו יותר מיגוניות ככה אנחנו - - -

מה יעשה ילד בקומה השלישית? איך הוא יגיע למיגונית?

בסדר, מתן.

- - - מוסדות חינוך.

הוא יושב-ראש שעתיים עם ידיים על הראש, מתחת לקו חלון כמו לפני שבוע.

צריך להבין שאין זמן התגוננות.

אני רק רוצה להגיד משפט. זאת לא שאלה לנציג צה"ל, זאת שאלה לממשלה. אנחנו דיברנו לא מעט בוועדות שונות – גם בוועדת חוץ וביטחון וגם בוועדת הפנים – על הנושא של תוכנית מיגון הצפון או מגן הצפון כפי שמכנים את זה נכון. לצערי, זה גם נושא העדיפות של הממשלה. ברשותך אדוני היושב-ראש, אני רק רוצה להזכיר פה שכאשר ב-2016 בא הרעיון של התוכנית, התחילו ליישם את זה רק ב-2017 כי ראש המפלגה שלי היה שר הביטחון ליברמן. לצערי, ב-2018 כאשר הוא התפטר מתפקיד שר הביטחון ונכנסו לסבב בחירות, התוכנית הזאת בוטלה והממשלה הכניסה את זה אל מתחת לשולחן.

אנחנו החזרנו את התוכנית הזאת ב-2021 כאשר הקמנו את הממשלה. אני הייתי יו"ר סיעה אז וישבתי בקואליציה. אני זוכר את הוויכוחים שהיו לנו והנושא היחידי שלא היה לגביו וויכוח, זה הקצאת הכספים לחידוש תוכנית מגן הצפון. אני זוכר את זה כי העברנו תקציב ב-2021 ובתקציב הזה אנחנו שמנו סכום של בערך 350 מיליון שקלים, בתקווה לשים לתוספת נוספת בשנים הבאות. לצערי, ב-2022 הממשלה התפרקה ואנחנו ראינו שבתקציב 2023 הנושא הזה כלל לא בא לידי ביטוי וזה הכול עניין של כסף.

אם צה"ל והרשויות המקומיות מקבלות 100 מיליון שקלים במקום 500 מיליון שקלים, כפי שזה תוכנן מלכתחילה לעשר שנים כי עלות התוכנית היא 5 מיליארד שקלים, אז השאלה שלך לא רלוונטית לפיקוד העורף וגם לא רלוונטית למשרד החינוך. זאת שאלה של מקבלי ההחלטות לשרים בממשלה וגם לראש הממשלה כי הוא צריך לתת את ההעדפה הזאת בנושא התקציבים.

כשהתחילה המלחמה – אתה גם מכיר את זה היטב – דיברו על זה שהמיגון שנבנה הוא למקומות הכי קרובים לגבול של 02. אני לא רוצה להגיד את המילה אבסורד אבל שם התחיל הפינוי. כלומר, זה אנשים שלא התפנו, למשל במעלות. במעלות לא פונו אנשים אבל אם אתה תבקר במעלות – אני מציע לעשות ביקור במוסדות חינוך במעלות. אנחנו היינו שם כמה פעמים מאז שהתחילה המלחמה – יש לך שם אחוזים מאוד מפחדים. אני לא יודע כמה באחוזים ותתקני אותי אם את יודעת, אולי בפיקוד העורף יודעים את זה.

המוסדות ציבור שם עדיין לא מוגנים וזה בגלל שמעלות לא נמצאת במרחק של 0-7 היא נמצאת במרחק של מעל 7 קילומטרים אבל דווקא עיר גדולה כזאת לא מקבלת מענה משום שהשקיעו במענה של 0-2 ו-0-3 וזה האבסורד הגדול. כשהתוכנית הזאת באה, לא חשבו שתהיה פריצה כמו שראינו בנוחבה אלא חשבו שיהיו טילים, עם טילים אתה יכול להסתדר ב-0-2.

אני חושב שזה דורש מכולנו, לא משנה אם באופוזיציה או בקואליציה כי אלו דיני נפשות, שינוי במחשבה וכמובן שזה דורש גם שינוי ביחס לאותה תוכנית שבעיני, עדיין צריך לשקם אותה ולהשקיע בה כספים. צריך להעמיד דבר על דיוקם, זאת ההעדפה שהממשלה קובעת. לצערי, הממשלה הזאת קבעה שהתוכנית הזאת לא חשובה ושיש דברים אחרים שהם יותר חשובים מהתוכנית הזאת ואז אפשר לבוא בטענות רק למי שבנה את התקציב הזה.

אדוני חבר הכנסת, ב-2018 אתם הייתם בממשלה.

ב-2018 כבר לא היינו בממשלה.

ב-2017 כשהקמתם את התוכנית. ב-2018 במגן צפוני, עדיין הייתם שם לפני שהוא התפטר.

הוא התפטר מנובמבר וב-2018 זה כן הופעל.

תוכנית מגן צפוני הייתה לפני.

לא, לא. זה לא נכון.

אם היינו מקבלים במגן צפוני לטובת מיגון את ה-7 מיליארד שקלים שקיבלנו עכשיו לפינוי אז לא היינו צריכים להתפנות כולנו.

נכון.

נכון.

בכלל לא היינו צריכים לשבת כאן בוועדה ולהתווכח אם יש לנו או אין לנו מיגון.

השם שלך הוא נתן?

לא התפננו בגלל המטחים, התפננו בגלל החדירות.

כשאת מקצה כספים כשאתה בונה תקציב ואתה נותן כסף אז אתה לא מקבל אותו בשבוע אחרי זה, אתה מקבל את זה שנים קדימה. אתה לא יכול - - -

אבל זאת בעיה וזה לא זז לאורך כל השנים ולאורך כל הממשלות. בגלל זה אנחנו צועקים.

לא, לא. אל תעשה סלט.

זה בדיוק מה שצעקנו בוועדת ביקורת למדינה.

בסדר, זה לא רלוונטי.

אני רק אומר שברגע שהממשלה מבטלת אז אין כסף. אנחנו בתקציב עשינו במשרד השיכון מיליארד וחצי שקלים - - -

זה בדיוק מה שאני אומר.

ואז באה הממשלה ולקחה חצי מהתקציב.

- - - 314 יחידות בשלוש שנים.

אני חושב שיש תמימות דעים בחדר שלצערנו לא נעשה מספיק.

אומר רק משפט לסיום. היעוד של התוכנית הזאת היא לבוא קודם כול למוסדות הציבור והחינוך.

מסכים איתך.

אני לא למגן כל בית כמו בשדרות למרות שזה גם חלק מהתוכנית אבל קודם כול, זה למוסדות ציבור, לבתי-ספר ולגני ילדים. ככה זה עובד וזאת ההעדפה של המדינה.

חד-משמעית.

ברגע שאתה מקצץ כסף ואתה מקצץ מ-500 ל-100 מיליון אז מה אתה רוצה?

בבית-ספר זה נכלל על הילדים ובבית לא?

ביקשנו להעביר את התקציבים של המיגון לראשי הרשויות בכדי למהר את התהליכים.

נכון, לכן אני בא בטענה לממשלה.

נמצא איתנו בזום עומרי לרנר מארגוני ההורים, הנהגת ההורים של עמק החולה.

אני לא רואה אותו פה.

הוא אמור לעלות בזום.

לא רשום? טוב. יולי, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. אני יולי חרומצ'נקו מעמותת Early Starters שזה ארגון שעובד עם ילדים בגיל הרך, במצבי משבר וסיכון בעולם. זה ארגון שלא חשב שהוא יצטרך לעבוד בישראל עם הגיל הרך ואנחנו נמצאים שם מ-8 באוקטובר 2023.

אני רוצה להוסיף לכל הדברים שנאמרו שני דברים חשובים ואחד זה הנושא של חינוך מודע טראומה. אנחנו נמצאים במקום שבו יש אוכלוסיות גדולות מאוד שנמצאות בתוך טראומה קולקטיבית מתמשכת והצורך הוא להכשיר כמה שיותר אנשי חינוך, גם כאלה שהם מפונים בעצמם וגם כאלה שקולטים אוכלוסיות מפונות, בחינוך מודע טראומה.

הידע נמצא ולרוב הוא נמצא אצל ארגונים מסוימים במגזר שלישי. הצורך הוא צורך בשותפות מסודרת ובהירה עם משרד החינוך.

בשמחה רבה. תתני לי את הטלפון שלך ואנחנו נעמיק את שיתוף הפעולה. הנה, הציגה שלך - - - בשמחה. כל שיתוף פעולה יכול להיות מכפיל כוח ומבורך.

בשמחה. זה צריך להיעשות שעה אחת קודם בדיוק בגלל מה שקרן דיברה עליו, יש צוותים חינוכיים שנמצאים גם הם בתוך הטראומה הקולקטיבית והם זקוקים לתמיכה, ליווי והכשרה.

לגמרי. בתחילת המלחמה, יפה בן דוד העצימה והוסיפה למודעות שזה מרכז תמיכה נפשי למורים שנותן סיוע למורים. הצורך היה כל כך גדול שבהוראתה, הוספנו עוד מטפלים שם.

הדבר השני שחשוב לי לחור אליו על אף שהוא הוזכר זה הנושא של הגיל הרך תחילה. מתוך כל המחקרים שנעשו על קהילות עקורים בעולם, אנחנו יודעים שההתערבות בגיל הרך וכמה שיותר קרוב לרגע הטראומה, היא קריטית. שם יש כמה דברים שהם חשובים, מקום קבוע, פרק זמן שמייצר שגרה וקביעות של אנשי הצוות.

המודל הזה צריך להיות מיושם כמה שיותר מהר ובאופן רציף ככול האפשר עבור ילדי הגיל הרך. העובדה שיש לנו פה רשות קולטת ורשות מפונה שלא תמיד מצליחות לייצר ביניהן את הרצף, עושה נזקים שיעלה הרבה מאוד כסף ומאמץ לתקן אותם אחר כך.

לגמרי. אני רק אגיד - - -

הנה דוגמה. אפשר להמשיך את מה שאנחנו עושים - - -

רק שנייה, אני רק אענה. אנחנו עושים עכשיו ביחד עם פרופסור יואל הראל ופרופסור סופי וולש מאוניברסיטת תל אביב ומכון - - -

אני מכירה את שניהם.

WBI, אנחנו עושים עכשיו מחקר על מפוני הצפון ואנחנו קוראים לו יד על הדופק. אני אישרתי את השאלות והשאלון כי אנחנו דרשנו את זה על מנת לעשות את המיפוי המדויק שיגיע לכל ילד וילד, כדי לתת מענים לא רק לאלה שבאים ומקבלים טיפול ומודעים לזה אלא גם לכאלה שלא מודעים. אנחנו עכשיו עובדים איתם על זה ונוציא את הסקר הזה במהירות בכדי לתת מענים תומכים לתלמידים.

אורנה, אני אדייק דבר נוסף. הנה דוגמה, בסוף החודש early צריכים לצאת, במקום שהם ימשיכו עד סוף הקיץ, בגלל שהתרומות נגמרו. אם יש כסף אז השותפות הזאת היא הכרחית גם כי הצוותים - - -

אנחנו לא נשאיר את בית הכרם, אין טעם להשאיר את בית הכרם.

לא, מכון קרן.

אין לנו היתכנות למכון כרם, זה לא משנה.

אין ילדים, אני לא משאירה בית-ספר ללא ילדים. זה לא הגיוני.

זה לא הבית-ספר, אנחנו נמצאים בגן.

אני מכירה, הייתי שם. זה במרחב כזה בבית בכרם וזה בכלל בניין של גוף פרטי.

נכון.

של עמותה פרטית

של מכללת מורים.

אין שם ילדים שמצדיקים את קיום המסגרת, התלמידים צריכים להיות משולבים במקומות אחרים. יחד עם זאת, את הקשר ביננו נעמיק בפרספקטיבה יותר רחבה.

הבקשה שלנו הייתה שאנחנו נבנה גנים משלנו גם לילדים שנמצאים - - -

נכון, ברור.

כדי לייצר לילדים את הרצף.

הם לא ימשיכו כגוף.

ברור, שהרצף ימשך.

כלומר, גם אם המקום משתנה אז לפחות שהקבוצה תמשיך ושאנשי הצוות ימשיכו עם הילדים.

זה תלוי גם בהעדפת ההורים, את לא יכולה להכריח הורה.

ברור.

זאת הייתה ההעדפה שלנו.

בוודאי.

אם הם ירצו להמשיך כגן אורגני במקום אחר אז אנחנו נבדוק את הסוגייה הזאת.

אורנה, ההעדפה של ההורים היא - - -

אורנה, כל מה שאנחנו מבקשים זאת פגישה מסודרת עם מחוז ירושלים.

אני אדאג לפגישה עם מחוז ירושלים. כבר כתבתי למנהלת מחוז ירושלים.

זה חשוב מאוד שהדברים לא ייפלו בין הכיסאות.

אנחנו יכולים לשים גם את הילדים שנמצאים בדן ירושלים וגם את הילדים שכרגע למודים במכון הכרם ביחד ואז יהיה להם חברה שהם מכירים והם יוכלו - - -

יש לנו גם כמות סייעות מספקת.

בדיוק. הצוות ישאר ואז יהיה את הרצף.

חברים, תודה רבה. משרד ראש הממשלה - - -

כבוד היושב-ראש, אני אשמח להתייחסות.

שנייה, קרן. משרד ראש הממשלה, יש לכם משהו לחדש לגבי נושא הצפון ואם לא, לי יש משהו לחדש כלפיכם.

צוהריים טובים. איתמר בן ישראל מאגף תכנון ופיתוח משרד ראש הממשלה. לפני פחות משבוע ביום שני אושרה החלטת הממשלה לטיפול במענים המיידים עבור יישובי הצפון המפונים והמאוימים.

המפונים.

שנייה, בתור מי שכתב את ההחלטה אני רוצה לחדד. המאוימים הם בטווח של 0-5 קילומטרים בהתאם להחלטת ממשלה 975. אחד העוגנים המרכזיים ביותר בהחלטת הממשלה הוא נושא החינוך. אנחנו הבנו בשיח עם התושבים וגם עם הרשויות שהסיפור של חינוך וודאות בתנאים של חוסר וודאות הוא הדבר הכי משמעותי שאנחנו יכולים או מחויבים לעשות כממשלה.

לכן, מתוך מיליארד השקלים התוספתיים – זה באמת תוספתיים, לא כסף שצבעו מחדש – כמעט 280 מיליון שקלים תוספתי הועברו לנושא החינוך, יותר מרבע. בין אם זה לבינוי ובין אם זה לסוגיות הפדגוגיות כמו הסוגייה של חינוך בלתי פורמלי.

אני חייב להגיד שמצאנו שותפים מאוד משמעותיים במשרד החינוך, בלשכת השר, במחוז ובמטה, שהבינו שיש עליהם משימה לאומית והבינו שהחינוך הוא ציר מאוד מרכזי אבל כמובן שחובת ההוכחה היא עלינו כממשלה. מבחינת הרצון שלנו לתת כמה שיותר וודאות לתושבים ולעובדי ההוראה, עשינו כמה שיכולנו לעשות בתוך החלטת הממשלה.

יש את רשת הביטחון שאורנה דיברה עליה ודיווח אחת לשבועיים של משרד החינוך לרשויות בנוגע להתקדמות הבינוי כדי לשקף ולתת כמה שיותר וודאות עבור המפונים והאוכלוסייה המאוימת כדי שהם יבינו מה הם עושים בחודשים הקרובים בתנאי של חוסר וודאות. אני אוכל להרחיב ככול שתרצו.

איתמר, יש לי שאלה אחת. מי מתכלל את כל האירוע?

מתוקף החלטת הממשלה, מוקם מטה יישום במשרד ראש הממשלה. עד שהוא יוקם אז משרד ראש הממשלה כולו, מנכ"ל רוה"ם, והאגף שלנו, אגף תכנון ופיתוח, ילוו את היישום וכמובן, שיוקם מטה יישום ייעודי במשרד ראש הממשלה שזה יהיה הלחם והחמאה שלו.

או-קיי. תוך כמה זמן הוא אמור להיות?

אני מקווה שבקרוב יוכרז מי יהיה מנהל או מנהלת מטה היישום ובמקביל לזה יגויסו גם שאר חברי הצוות. נכון לעכשיו, אין וואקום. כלומר, משרד ראש הממשלה והצוותים הקיימים בו, כמונו, לוקחים בזה חלק.

כמה שהוזכר פה, אנחנו לא שוקדים על השמרים ובמקביל לעבודה על המענים המיידים, כל המיליארד שקלים התוספתיים האלה אמורים להיות עד סוף שנת 2024 ואם זה קשור למערכת החינוך אז לסוף שנת הלימודים. אנחנו עובדים על הקווים הכללים לתוכנית הפיתוח הרב-שנתית, ליתר דיוק, תוכנית השיקום והפיתוח שכנראה תהיה בטווח אחר של 0-5.

0-5 נוצר בעקבות החלטת ממשלה 975 ואלה היו היסודות המשפטיים והביטחוניים שלנו אז לא יכולנו לחרוג מהם. תוכנית השיקום והפיתוח תהיה כנראה על טווח רחב יותר.

לקחתם בחשבון בתוכנית השיקום והפיתוח לקחתם בחשבון גם את הנושא של מיגון?

נושא המיגון מוזכר בהחלטת הממשלה שעברה שבוע שעבר ונרשם בה התקצוב של משרד האוצר את משרד הביטחון ב-1.4 מיליארדים שקלים שלא היו לפני כן ועברו למגן צפון. לגבי הרכיבים והחלוקה הפנימית בין מוסדות חינוך או מוסדות ציבור לבין מיגון פרטי זה בעולמות התיעדוף של פיקוד העורף.

ככול שלנו תינתן דריסת רגל בנושא אנחנו נשמח להביא את דעתנו אבל זה תקציב שכבר נמצא במשרד הביטחון ופיקוד העורף ואלה סדרי העדיפויות שהם קובעים.

תודה רבה. אני אגיד לפיקוד העורף את דעתי האישית הפעם ואני חושב שחברי הכנסת יחתמו על האמירה הזאת. יש צורך קודם כול, למגן את המוסדות הציבוריים כמו בתי-הספר, גני הילדים ומעונות היום. זה צריך להיות הדבר הראשון במעלה ואז ברמת התיעדוף, אתם תעשו את העבודה ברמה המקצועית.

זה לנגד עינינו כל הזמן.

טוב. האם יש מישהו בחדר שעדיין - - - אתה רצית להגיד משהו, לא?

אני אשמח להגיד ממש בקצרה. אני רוצה את ההתייחסות לגבי תמריצים למורים וגם לגבי מענק עידוד עבודה.

אני חושבת שמענק עידוד עבודה זה לפתחו של משרד האוצר.

לגמרי. אני מדברת פה לחברי הכנסת.

אין לי מושג אבל אני יכולה לבדוק עם האנשים שלנו שאמונים על הנושא, אולי עם השר שלנו כדי שיבדוק את זה מול משרד האוצר.

המגזר הציבורי פשוט הוחרג.

בהחלטת הממשלה המגזר הציבורי הוחרג ובתוך זה - - -

קרן, אני ממש הבנתי את זה בפעם הראשונה אז לא צריך לחזור על זה עשר פעמיים. אני רשתי ואברר את הנושא הזה, זאת סוגייה של האוצר ואנחנו צריכים לתת לזה מענה. כרגע, אין לנו מענה לזה וזה אפילו לא הובא לידיעתי אבל אנחנו נבדוק את זה ונראה מה ההשלכות של זה.

השלכות ותמריצים.

לגבי תמריצים לעובדי הוראה, כל מורה שירצה לעבוד בצפון, יש לנו עבורו את חבילת התמריצים ואנחנו נהיה גמישים במסגרת התמריצים הקיימים, שחלק מהקריטריונים שלה די קשוחים - - -

נכון.

אבל אנחנו נהיה גמישים במסגרת טבלת התמריצים הקיימת וננסה להכניס יותר מורים לעניין הזה.

גם מורים שכרגע הם תושבי קריית שמונה ולא יכולים להיכלל בתוך התמריצים.

אני אמרתי - - -

אני לא אומרת את זה לך, אני אומרת את זה כדי לסבר את האוזן של אחרים שלא מצויים בעולם המושגים האלה.

קרן, אני אומרת שאנחנו ניתן גמישות – בכלל, כולנו צריכים להתנהג בגמישות – וננסה לראות איך אנחנו יכולים לתת מענים לכל מורה שירצה ללמד בקריית שמונה במסגרת התמריצים. במסגרת הסעיפים השונים, אני אעשה את המלחמות שלי עם לשכת השר מול סוניה פרץ שאמורה להיות על העניין הזה כדי שנראה איך אנחנו יכולים בכל זאת להביע גמישות, בסדר?

תודה רבה.

תודה.

אני יכולה להתייחס לעוד דבר אחד?

בקצרה.

אורנה, ברשותך. לא נותנים לי הסעות לתיכונים בירושלים. רק לאורט גבעת רם.

סליחה, יש לי זום שאני חייבת להיות בו. כן?

לא נותנים לי הסעות לבתי-ספר תיכון בטענה שהילדים מספיק בוגרים והם יכולים לעלות על הרכבת הקלה. אנחנו חוששים, אנחנו לא יודעים וההורים מפחדים על הילדים שלהם.

מאיפה לאיפה?

יש לי ילדים שלומדים בליידי דיוויס - - -

מהמלונות.

מהמלונות.

מהמלונות. זה 20-25 דקות נסיעה.

היו צריכים לשים שם ילד של חינוך מיוחד כדי שיאשרו לי הסעה.

אני אבדוק את זה מול ירושלים.

25 דקות בחלום שלך. מאיפה, מדן פנורמה? מהייאט זה 25 דקות?

חצי שעה.

אורנה, בפגישה שלך עם מחוז ירושלים, אפשר להעלות גם את הנקודה הזאת.

כן, רשמתי לי את זה.

תודה רבה לאורנה על הכול.

תודה.

תודה רבה.

קיבלנו הרבה מענים.

תודה רבה ליושב-הראש.

הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון. הוועדה שולחת תנחומים למשפחות החללים, איחולי החלמה לפצועים ומתפללת ומקווה לחזרתם בשלום במהרה של כל החטופים והחיילים.

אמן.

הוועדה התרשמה לטובה מסקירת משרד החינוך. הוועדה מוצאת שהמשרד באמת מתאמץ ובנימה אישית, אורנה, אני רוצה להגיד לך באמת תודה רבה על העבודה המסודרת, מפורטת והניסיון לתת מענים הולמים ככול שניתן.

הוועדה קוראת לממשלה לשאוף להחזיר את כל התושבים והתלמידים למקומם המקורי ולהתחיל את שנת הלימודים תשפ"ה בשלום.

אמן.

אמן.

הוועדה דורשת את מתן כל השירותים החינוכיים והטיפוליים לכל תלמיד, בכל הארץ, בכל מקום, כולל תלמידי החינוך המיוחד. לדעת הוועדה, ראויים כל ילדי ישראל לחינוך מיטבי ובכלל זה, תלמידי הצפון המפונים ושאינם.

הוועדה דורשת מתן תנאים זהים לכל התלמידים, אלה המפונים ואלה הנשארים ביישובי הצפון. לתלמידים המפונים יש לדאוג למענה הולם במקומות הפינוי ולהמשיך מתן כל השירותים לתלמידים שנשארו במקומם.

עקב חוסר הוודאות לגבי היכן ילמדו התלמידים בשנת תשפ"ה, הוועדה קוראת למשרד החינוך להמשיך ולאשר את הרישום הכפול – למרות שהמונח הוא לא מדויק – ולתת להם לפחות להיות משובצים בבית-ספר שהם צריכים להגיע אליו, לאחר השיבוץ הראשוני בבית-ספר האם, בישוב בו הם נמצאים כרגע או בישוב המקורי שלהם אליו אולי ישובו בעתיד.

הוועדה קוראת לאפשר מתן טיפולים שונים בבתי-הספר, לתלמידים הזכאים להם כולל המענה הפרה-רפואי. לדעת הוועדה, זכאים צוותי ההוראה לתנאים הראויים לעבודתם ויש להמשיך ולהחזיקם. הוועדה קוראת להגביר את כוח האדם החסר בהוראה בצפון, על ידי אנשי ש"ש, גרעיני נח"ל והגדרת תמריצים לאלה שיבואו, כפי שפורט במצגת של משרד החינוך.

הוועדה רשמה לפניה את הודעת משרד החינוך על כך שהוא יפעל לתת מענה לכל תלמיד. הורים שלא מצאו פתרון הולם לילדיהם מתבקשים לפנות למשרד החינוך. הוועדה רשמה לפניה את הודעת פיקוד העורף על כך שהוא מתעדף הצבת מיגוניות באזור מוסדות החינוך. אמרתי נכון?

נכון מאוד, בהחלט.

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.