פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת המדע והטכנולוגיה
08/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 41
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ב' בתמוז התשפ"ד (08 ביולי 2024), שעה 12:30

הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת

יואב סגלוביץ'

גיל אלוני - מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

לירהז דורל - מנהלת תחום בכיר פיתוח הון אנושי להייטק, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אלי שטמפפר - מנהל תחום בכיר תכניות רוחביות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

חיר עבד אלראזק - מנהלת תכניות דמוגרפיות בהייטק, רשות החדשנות

רועי לבנון - מנהל תחום בכיר חדשנות, מחקר והייטק, מינהל אוכלוסיות, משרד העבודה

תאופיק אגבאריה - מנהל אגף תעסוקה ורווחה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

יגאל דור - מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך

קרין מאיר רובינשטין - מנכ"לית ונשיאה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

אמיר באבאללה - סמנכ״ל סחר, האאט דליברי (אפליקציית להזמנת משלוחים מהירים)

נועה קופמן - מנהלת אחריות חברתית, חברת אמדוקס

ד"ר יובל דוידור - מנכ״ל, חברת פרדס קפיטל (מיומנות קבלת החלטות ובניית צוותים)

רביע זיוד - מנכ"ל, עמותת חאסוב

עמרי בן חורין - מנהל קשרי ממשלה ומדיניות ציבורית, חברת גוגל ישראל

יסמין באבאטונדי - מנהלת פרט וחדשנות, צופן-תשבּיק, צופן - מרכזי טכנולוגיה עילית

שאדי חדאד - סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי, קו אימפקט

אשרף ג'בור - מנכ"ל, רשת מאתין לקידום מצוינות אקדמית

עמאד יונס - נשיא, חברת אלפא אומגא הנדסה (רפואי)

נעמי לוטן מלכה - מנהלת מנהיגות עסקית, חברת קולקטיב אימפקט

צח בסול - רפרנט תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

אורי זיו - הנגשות ומגוון, המועצה להשכלה גבוהה/ות"ת

מריאן כהן - יו"ר איגוד הייטק הישראלי; נשיא ח. מר תעשיות בע"מ

רון גרמה - מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי

בראא'ה אגבריה - מנהלת מצוינות רשותית, עיריית אום אל פחם

יהודה קונפורטס - עורך "אנשים ומחשבים"

איילת חאקימיאן

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק

שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "הרחבת פוטנציאל ההון האנושי מהחברה הערבית לתחומי ההייטק". לפני כשנה התכנסנו כאן באותו נושא ומאז הספקנו גם לבקר בעמותת חאסוב – עמותה לקידום יזמות וטכנולוגיה בחברה הערבית בערערה. המוטו של חאסוב – שאותו אמצנו גם במסקנות הוועדה – הוא להפוך את החברה הערבית מחברה צרכנית לחברה יוצרת.

הפוטנציאל האנושי הטמון בחברה הערבית הוא בלתי נדלה. יש אנשי מפתח מהחברה הערבית בתעשייה, באקדמיה, במגזר הציבורי, ברפואה כמובן. הכישרון והדרייב לפרוץ קדימה בחברה הערבית הם ממשיים. תעשיית ההייטק, שבשנה האחרונה חוותה תקופה מאוד קשה, ובמיוחד מבחינת ירידה דרמטית בהשקעות בעקבות המלחמה, צריכה למצוא נתיבים חדשים כדי להתרומם וכאן יש לנו קבוצת מיעוט שהחברים בה שאפתניים, חכמים, עם רצון ללמוד ולהתקדם, שיכולים להשתלב בתעשייה ולקחת אותה קדימה.

אנחנו כאן לשמוע את הנתונים ולהבין מה נעשה בשטח כדי להאיץ את התהליך הזה, כולל עדכון ממשרד האוצר לגבי תקצוב וקיצוצים, ולקבל עדכון לגבי איך הדברים התקדמו מאז הפעם האחרונה שהתכנסנו. אני רוצה לברך גם את השתתפותו של חבר הכנסת ד"ר יאסר חוג'יראת. ברוכים הבאים כולכם.

הישיבה הזו היא ישיבת מעקב, היינו בישיבה הקודמת וראינו את הנתונים, היו המלצות לוועדה ואני מצפה לקבל תשובות, גם ממשרד החינוך לגבי התוכניות של חטיבות הביניים והתיכון, וגם לקבל נתונים ממשרד האוצר, משרד הכלכלה, שירות התעסוקה, הרשות לשוויון חברתי, הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים. הנתונים שהיו בישיבה הקודמת, לפני שנה, היו מאוד מדאיגים.

אני אתחיל בשילוב הבוגרים. בואו נתחיל בשילוב הבוגרים לפני שנדבר על העלאת מספר הבוגרים. לפי הנתונים, רק כשליש מהבוגרים משולבים בעבודה. זה נתון מדאיג. וכמובן שהאחוז של ערבים המשולבים בהייטק בכלל הוא גם נמוך, כ-3%, שזה עוד יותר מדאיג. השאלה היא איך אנחנו ניתן תקווה לאותם סטודנטים שלומדים היום, או ירצו ללמוד בעתיד, כשהם רואים שהחברים שלהם שסיימו את לימודיהם במקצועות ההייטק לא עובדים. השאלה השנייה היא מקרה שאני שמכיר היטב של בוגר תואר ראשון במדעי המחשב שכמעט שנה שולח קורות חיים אך לא זומן אפילו לראיון אחד. הוא שלח הרבה בקשות ולא זומן אפילו לראיון אחד.

אלה הנתונים, אני מקווה שנשמע תשובות, כי בסך הכל זה לא דיון חוזר אלא דיון המשך. אני, כמו יושב-הראש, מקווה לשמוע תשובות ופתרונות ואם יש למשרדים לו"ז מסוים, תחימה בתאריכים כי אחרת, אם הכל יישאר פתוח, נקיים רק דיוני מעקב, יהיו בחירות, והכול יתמסמס, שוב נחזור כעבור שנה לדון באותו דבר. אנחנו כבר 10 שנים סביב אותו מעגל, כן רוצים לשלב, יש הרבה עמותות וגופים שקמו בשביל לשלב את החברה הערבית בהייטק, "צופן" למשל, השאלה היא כמה עמותות הצליחו גם לשלב ולמצוא משרות והשמה לצעירים הערביים הבוגרים בהייטק.

תודה רבה. שאדי חדאד, "קו אימפקט", בבקשה.

תודה ליו"ר הוועדה, חה"כ איימן עודה. שמי שאדי חדאד, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי ב"קו אימפקט". "קו אימפקט" היא שותפות לקידום תעסוקה בחברה הערבית. אנחנו פועלים משנת 2013 ומלווים היום כ-66 מעסיקים, מהגדולים במשק, להטמעת כל הנושא של תרבות ארגונית מגוונת ומכילה של החברה הערבית. המיזם כמובן פועל בשותפות עם המשרד לשוויון חברתי, עם מודל העבודה שמסייע למעסיקים להשתלב בתעסוקה הולמת, ופרויקטים נוספים, כמו פרויקט של הרשות לחדשנות לקידום נשים בהייטק.

בשנים האחרונות אנחנו עדים להשקעה רבה בפתיחת האקדמיה ועידוד ההשכלה הגבוהה ואנחנו רואים פה בגרף עלייה מתמדת ומתמשכת בעשור האחרון. אחוז הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה הוא כמעט זהה לאחוז הייצוג של החברה הערבית במדינה.

זה המספר הכללי של הסטודנטים, נכון?

זה המספר הכללי של הסטודנטים, תכף נתייחס לטכנולוגיה.

דומני שאחוזינו כאוכלוסייה ערבית בגיל הזה הוא יותר גבוה מאחוזינו באוכלוסייה בכלל. האם זה שווה לאחוזינו באותו גיל או שזה לעומת המדגם הכללי?

אני חושב וכמעט בטוח שכן.

אשרף, מה אתה חושב?

אני מאוד מסכים. שיעור הצעירים בשכבת הגיל הוא מעל 27%-28%. אנחנו גם עשינו בדיקה בזמנו. זאת אומרת שעדיין הדרך עוד ארוכה בשביל להביא את הצעירים.

נכון, זו הערה חשובה.

אז אנחנו רואים את המגמה בעשור האחרון, מגמה של עלייה מתמשכת ומתקדמת. אל מול זה אנחנו מסתכלים על שיעור המועסקים בהייטק, שבעשור האחרון נשאר כמעט כמו שהוא.

האם יש לך את הנתון כמה מתוך הסטודנטים הערביים, ה-16%-18%, לומדים מקצועות של הייטק, מחשבים, הנדסה וכדו'?

נראה את זה בשקף הבא ואשלים לך את כל התמונה. אנחנו רואים שהרף המקסימלי הוא 2.8%, מהדוח האחרון שהיה, 2% גברים ופחות מ-1% בנשים. אז כמו שאנחנו יודעים, ההייטק הוא ענף הייצור והיצוא המרכזי של ישראל, ממש כמו נפט או גז במדינות אחרות. משאב הטבע הזה בעצם מבוסס על הון אנושי, אבל כשמסתכלים על ההון האנושי הערבי בתוך ההייטק אנחנו רואים שנשים ערביות שמשתתפות מסך כלל המועסקים בהייטק עומד על 1.1%, לעומת נשים יהודיות שהוא 9.3%, וכנ"ל גם לגברים ערבים. אז אם היום 1 מכל 5 גברים יהודים עובד בהייטק, אצל הערבים זה פחות מ-2 ל-100 גברים. ואם אצל נשים זה אישה 1 מכל 10 - - -

זה נתון מהדהד.

מזעזע.

כן. אתה יכול להוציא פה את אחוז העובדים בביטחון או מסיבות ביטחוניות? זה לא משפיע על האחוז אבל זה יכול לתת לנו ראייה עם יותר פרטים בשביל להבין את התהליך.

לא. הדוח הזה מסתמך על הרשות לחדשנות, הדוח השנתי של מצב ההייטק, אני לא יודע להוציא או לחלץ את זה משם. אבל הוא יכול להגיד לך שגם אם נוציא הערבים הרי לא שם.

כן, אני יודע אבל בכל זאת רציתי מידע מדויק. מה שאתה אומר הוא חשוב במיוחד.

מה שצורם יותר הוא שאם 2 מכל 100 גברים נמצאים בתפקידי ההייטק, אצל נשים זה עוד יותר חמור, אישה 1 מכל 100 נמצאת בהייטק וזה נתון עוד יותר קשה. אז אם נגיד שהחברה הערבית לא נמצאת בתוך המקצועות הטכנולוגיים, אנחנו רואים פה את כמות החברה הערבית שנמצאת בתוך לימודי מדעי המחשב, הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה. אנחנו רואים שבשנת 2019-2020 15% מתוך 29,000 הלומדים מקצועות כאלה הם מהחברה הערבית, כך שאם אנחנו אומרים: הם לא נמצאים, יש בעיה בחינוך או יש בעיה בהכוון האקדמי – הנתונים פה מראים אחרת.

החברה הערבית נמצאת באקדמיה אבל היא לא מצליחה להשתלב ויש כמה חסמים שאנחנו מזהים: הראשון הוא ייצוג חסר ובמיוחד בדרגים בכירים. אנחנו יודעים בחברה הערבית שאם יש רול מודל או אם מישהו שנכנס והוכיח את עצמו בתוך הארגון והתברג בדרגים בכירים, הוא יכול לפתוח דלתות לאנשים אחרים.

זה נתון מאוד מאוד חשוב כי יש טענה שיש רק 2% או 3% מהחברה הערבית בהייטק כי אין בוגרים. אתה אומר נתון מאוד חשוב, שבעצם אחוז הבוגרים שלנו, הסטודנטים שלומדים, הוא כמעט כמו האחוז שלנו באוכלוסייה, פחות או יותר 15%, אבל איפה הם. זו השאלה שלנו לכל חברות ההייטק: איפה נמצאים 15% הבוגרים?

נכון. אז יש כמה חסמים: יש חסמים גיאוגרפיים – רוב החברה הערבית נמצאת בצפון, עיקר המעסיקים נמצאים במרכז הארץ, יש חסמים במשרות של ג'וניורים ופתיחת דלתות כניסה כי כולם רוצים מנוסים, יוצאי 8200 וכאלה, שאין לנו בתוך החברה הערבית; גם חסמים תפיסתיים, גם של החברה הערבית וגם של המעסיקים בכך שמקצועות non-tech, לא מקצועות stem, לא יכולים להשתלב בהייטק, אבל היום אנחנו יודעים שעורך דין יהודי או רואה חשבון שמסיים יכול להשתלב בהייטק, לעומת ערבי שלא חשוף לדברים האלה; וכמובן כל הנושא של תרבות ארגונית מכילה לחברה הערבית בקרב המעסיקים.

הסיבות שהזכרת נכונות אבל יש בהן הרבה פוליטיקלי קורקט, הרבה מאוד. כלומר, יש את האפליה המובנית שממנה נובעים כל מיני דברים. אבל אני מאוד מכבד ואנחנו נעשה כברת דרך מאוד מאוד חשובה.

כן. נערכו הרבה מחקרים לגבי המצב מה-7 באוקטובר. המחקר שלנו מדד עמדות של מנהלים יהודיים בין ספטמבר לנובמבר. בתכלת אתם רואים את המצב לפני המלחמה ובכחול כהה אתם רואים את המצב בזמן המלחמה. זה מחקר שעשינו עם מכון "אקורד". כמו שאתם רואים, רמת האמון יורדת, הרצון של מנהלים יהודיים להעסיק תחתיהם עובדים ערביים ירד מ-69% ל-46%, כנ"ל לגבי הסכמה להעסיק עובדים ועובדות מהחברה הערבית בכלל בתוך הארגון וכנ"ל גם הסכמה לעבוד תחת מנהל הערבי. אנחנו רואים שהנתונים בירידה.

כמובן שהמצב של ה-7 באוקטובר והמלחמה שהתפרצה אחריה גרמה לירידת קשב אצל המעסיקים לכל נושא הגיוון וההכלה. סדרי העדיפויות השתנו. החברה הערבית גם עברה איזושהי טראומה של התכנסות בתוך עצמה ופחד, מה שגרם לקיטוב בין החברה הערבית ליהודית. זה מוסיף לנו עוד מורכבות לקיים.

אנחנו רוצים לדעת את האמת, ואנחנו מאוד מעריכים את מה שאתה עושה, מאוד מאוד, כמה מנהלים ערביים יש?

במקרה נמצאת אתנו פה נועה קופמן מ"אמדוקס" והיא תתייחס לזה בהמשך. אני אגיד לך שהמספר הכללי הוא מספר מאוד קטן ולכן אנחנו מציעים את מודל העבודה - - -

פחות מאחוז.

פחות מאחוז, בהחלט. אבל יש לנו פה – וזה היתרון שאנחנו מציעים ב"קו אימקפט" – עבודה בשלושה צירים מקבילים: עבודה עם המעסיקים לקידום גיוון והכלה בתוך הארגונים והפחתה של החסמים, עבודה עם מועמדים לחשיפת הזדמנויות ובניית גשר איתן וחזק למעסיקים, וכמובן האקו-סיסטם שמשרת את שני הצירים האלה.

זה המקום לספר מה אנחנו עושים בקרב המעסיקים ולהביא את זה הלכה למעשה. לשם כך הזמנו את נועה קופמן, מנהלת גיוון והכלה של "אמדוקס", שאנחנו עובדים איתה בשמונה השנים האחרונות. רואים פה חד-משמעית ובאופן מאוד מאוד ברור שעבודה שיטתית וממוקדת מביאה עם השנים להעלאה של אחוז הייצוג של החברה הערבית בתוך "אמדוקס". זו דוגמה שאנחנו מאוד מאוד גאים בה ואני מזמין את נועה להגיד גם דברים.

רוב המועסקים היהודיים משתלבים בהייטק בדרך של "חבר מביא חבר", אצלנו הערבים אין את ה"חבר מביא חבר". איך אפשר לשפר את זה ולהעלות את זה בשביל לשלב יותר ערבים? האם בדקתם את זה? האם חקרתם את זה? ולגבי "אמדוקס", זו מקרה חריג כי יש להם סניף בנצרת ולכן אני בטוח שהנתונים יהיו שונים.

עדיין אחוז הייצוג – אם נסתכל על רעננה – הוא מאוד גבוה בזכות העבודה. אני אענה רק לשאלתך, אנחנו חושבים שרול מודלס הוא מפתח להצלחה מאוד מאוד גדול לנושא הזה. אם אנחנו רואים מישהו שנכנס לדוגמה ל"אמדוקס" או ל-HP, אז אנחנו נשמע על זה אחד מהשני, כי התרבות של החברה הערבית היא תרבות קולקטיבית וכולנו שומעים אחד מהשני. לכן, כשייכנסו יותר, מן הסתם זה ישפיע גם על תפקידי כניסה אחרים וזה יתגלגל עוד יותר והמעגל יגדל.

יש לי הצעה. אני חושב ש"חבר מביא חבר" בחברה הערבית זו בעיה, זה משהו בעייתי אצלנו. אני מציע לבדוק את הסוגיה הזאת בחברות בצפון. הייתה לי שיחה ב"אינטל" בצפון, כמעט 10% מהעובדים הם מהחברה הערבית, אני מציע לבדוק האם באמת הנוכחות של החבר'ה הערביים שעובדים שם מעלה את הייצוג שלהם. חשוב לבדוק את זה.

אנחנו רואים שכל הנושא של "חבר מביא חבר" מצליח בעזרת פורום שאנחנו מובילים, פורום "משבק", פורום של אקדמאים צעירים מהחברה הערבית. מעגלי ההשפעה שם גדלים יותר ויותר. אבל שווה כן לקחת את הצעת ולבדוק את זה יותר לעומק. אני אקח את זה.

נועה קופמן, מנהלת את האחריות החברתית ב"אמדוקס" ישראל, חלק מתוך זה זה גם הגיוון וההכללה. "אמדוקס" היא חברה טכנולוגית מובילה בארץ ובעולם שחרתה על דגלה גיוון והכללה ואנחנו פועלים לצמצום פערים דיגיטליים והרחבת תעסוקה עבור אוכלוסיות מגוונות ובהן החברה הערבית. לא בכדי יש לנו סניפים בשדרות, ברעננה ובנצרת. הסניף בנצרת הוקם לפני 12 שנים. כיום יש לנו מעל 200 עובדים שם, 80% מהחברה הערבית. 8% מהעובדים והעובדות ב"אמדוקס" ישראל משתייכים לחברה הערבית וכולם אקדמאים, ובכוונה אני אומרת "אקדמאים" כי זה כברת דרך שעשו. לגבי השאלה שלכם על מקצועות הניהול, 3% נמצאים בתפקידי ניהול, מנהל בכיר יש לנו 1, הנהלה בכירה, general manager, והיינו שמחים לעוד.

בליווי עם "קו אימפקט" ועמותות נוספות עשינו במהלך העשור האחרון בוטקאמפים והכשרות לתפקידי DevTech ולתפקידים של פייננס. אנחנו הראשונים שהעסקנו דרוזיות אקדמאיות ב-Hub של עמותת "לוטוס" בעוספיא והקמנו קהילה של החברה הערבית שפועלת בשלושה מישורים: המישור הראשון זו פעילות התנדבותית שמתמקדת בעיקר בחשיפה טכנולוגית למאות בני נוער בשנה. כמו שאמרתם, צריך להתחיל את החשיפה הטכנולוגית בגיל צעיר, אחר כך אקדמיה ואז להגיע אלינו להייטק; הטמעת תרבות בתוך החברה – לראיה אנחנו מציינים את הרמדאן וחוגגים את עיד אל-פיטר ואת עיד אל-אד'חא, אנחנו עושים מבצעי התרמה משותפים גם לפסח וגם לרמדאן; והתחום האחרון, שהיום הוא אחד החשובים, זה קידומים. אנחנו פועלים לקדם את העובדים מדרגי ניהול בינוניים לבכירים. מרבית העובדים שלנו נכנסו כג'וניורים והיום אין לנו את החסם של לגייס אלינו עובדים, יש לנו את הרצון לקדם אותם.

אם אני מתייחסת לחוסן הארגוני שלנו, אני חייבת לציין שאת מאורעות ה-7 באוקטובר צלחנו ב"אמדוקס" בצורה מאוד טובה וזה הודות לחברה ערבית חזקה, שמרגישה שייכות, תקשורת פתוחה וקבלת האחר. עובדים מהחברה הערבית התקשרו לעובדים ממשפחות חטופים וחיבקו אותם, התקיימו שיחות עם העובדים מהחברה הערבית והשיח אצלנו בתוך הארגון הפך להיות מערבים ויהודים לשיח ישראלי, וזה ממשיך עד היום. אנחנו ממש עובדים ביחד בתוך החברה שלנו בשאיפה שנשפיע גם החוצה.

כחברה עסקית הצלחנו לתת מענה כמעט לכל החסמים ששאדי ציין פה. עם זאת, אני קוראת לממשלה ואני קוראת לכל הארגונים לעזור לנו, תתחברו לצרכים שלנו כחברות עסקיות, תבנו תוכניות שתואמות את הצרכים, תעודדו עוד חברות עסקיות לפתוח סניפים בפריפריה ובואו ביחד נקדם תעסוקה איכותית. תבנו תוכנית הטבות שהיא יעילה ומתאימה וביחד נגדיל את כמות העובדים והעובדות מהחברה הערבית. אנחנו רואים בזה חשיבות מאוד מאוד גדולה. ההנהלה מאוד תומכת. מבחינתנו זה goes without saying להגדיל את החברה הערבית ואנחנו פועלים באמת מהגיל הצעיר בעולמות החינוך, עולמות החדשנות, אקדמיה והעסקה.

מניסיונכם, פתיחת סניף בישוב הערבי מנגיש גם?

לגמרי.

אז נשמע גם מרשות החדשנות האם יש להם מחשבה בכיוון הזה.

אני אוסיף שאנחנו עשינו סקר בקרב העובדים, מאוד מייאש ומאוד מתסכל לנסוע שעתיים וחצי בבוקר כל יום למקום עבודה. אני חושבת שצריך לפתוח עוד מקומות עבודה בצפון, לתת להם עוד אפשרויות. כמו שאני נוסעת 20 דקות לעבודה, מהרצליה לרעננה, אני חושבת שגם להם. סניף נצרת, כמו שאמרת, נותן מענה מאוד טוב. הסניף היום כבר לא סניף של תמיכה אלא ממש סניף פיתוח, סניף R&D, שיכולים להגיע אליו, ומגיעים אליו גם, מהטכניון.

תודה רבה.

לאחר שראינו את הסקירה של מצב התעסוקה שהבאתי פה ממחקרים שבוצעו וראינו את מודל העבודה שלנו ואת ההלכה למעשה עם נועה, אנחנו באמת רואים חשיבות מאוד מאוד גדולה לתמיכתה של הממשלה בשלושת הצירים שציינתי קודם, גם מעסיקים, גם מועמדים וגם אקו-סיסטם. שמתי פה את ההמלצות שלנו. חייבים באמת להתמקד בתהליך ההשתלבות והליווי בתוך הכניסה ולא רק בהשמה, לא רק להכניס את העובדים אלא לגרום להם גם להשתלב. תודה רבה.

תודה רבה. יסמין באבאטונדי מ"צופן", בבקשה.

תודה על ההזדמנות היום ותודה על הוועדה החשובה מאוד. המטרה של "צופן" היא ליצור חיים משותפים דרך שילוב מהנדסים מהחברה הערבית בהייטק. העמותה קיימת כבר כ-15 שנים וכבר הוכיחה את עצמה ואת מה שהיא עושה, גם בשטח וגם בעלייה שראינו בשנים האחרונות של שילוב מהנדסים מהחברה הערבית בהייטק. עם זאת, אנחנו רואים משנת 22 ירידה מאוד משמעותית וב-24 אפשר לראות ירידה של כמעט 70% בשילוב צעירים בהייטק. זה נתון מאוד מדאיג, אנחנו כבר לא בירידה, אנחנו כמעט בעצירה. כמעט בעצירה. לפני המלחמה כבר הייתה ירידה - - -

האם יש הבדל בין הקבלה לעבודה בחודשים הראשונים אחרי ה-7 באוקטובר לבין שלושת החודשים האחרונים למשל? האם המגמה מתחילה ללכת בכיוון של קבלה או שזה עדיין נותר כמו שהיה בנובמבר ודצמבר?

אתגר הקבלה לחברות הייטק בהחלט גדל יותר אצל מועמדים מהחברה הערבית. בכלל כשאנחנו מדברים על משרות ג'וניורים יש בעיה ארצית ועולמית, גם בחברה היהודית מתקשים אז כשאנחנו מדברים על החברה הערבית, שיש להם עוד יותר אתגרים וחסמים שכבר קיימים, הקושי רק מודגש ובולט וזה מה שגורם לעצירה. אני רוצה להזמין את כולנו פה בחדר לקחת אחריות של כל המגזרים יחד, במיוחד המשרדים הממשלתיים, כי עם כל העבודה שעשינו עם החברים פה בחדר, העמותות, המשרדים, מכרזים כמו "פורסאטק", כל העשייה הזאת הביאה לעלייה וראינו תוצאות. עוד ב-2023 וכשהגיעה המלחמה - - -

איזה שם יפה זה "פורסאטק". זה רב-ממדי.

לגמרי. צריך לעשות "פורסאטק 2" ולקדם אותו. אני רוצה להדגיש שאסור לעצור. אם נתנו את כל הכוח ועשינו שיתוף פעולה בין כל המגזרים יחד, צריך עכשיו שיתוף פעולה ומאמצים כפולים, כי הנזק שנגרם בשנה האחרונה הוא עצום. אנחנו מדברים על מאות מחפשי עבודה שפונים אלינו, אנחנו מנסים כמה שיותר לתת הכשרות, להמשיך בעשייה שלנו כדי לא לתת תחושת ייאוש לאנשים שכבר מנסים לחפש פתרונות ומשרות אחרות, בתחומים אחרים, ואנחנו מדברים על הון אנושי.

נועה ואני מכירות לפני והיא עושה עבודה מדהימה יחד עם החברים ב"אמדוקס", צריך להמשיך. אם לא יהיו מאמצים מרובים בשנה הזאת, אנחנו נחזור אחורה ונאבד את התוצאות שהגענו אליהן. יש מאות רבות שמחפשים עבודה, גם אנחנו ב"צופן" מנסים כרגע לחשוב בצורה יצירתית על שיתופי פעולה חדשים, על פתרונות שאפשר לייצר, כדי לתת פתרון לג'וניורים שמחפשים עבודה. אנחנו מנסים כמה שאפשר לא לתת להם תחושת ייאוש, למצוא את עצמם במשרות אחרות ואז ההייטק יהיה במשבר עוד יותר גדול והחברה הערבית גם תהיה במשבר יותר גדול. אנחנו חייבים להמשיך בשילוב חברה ערבית בהייטק, בשילוב בחברה הערבית בתעסוקה וזה הזמן, זה הזמן המדויק לתת אקסטרה וכפול עבודה, מאמצים ותקציבים ממה שהיה אפילו עוד לפני.

דברים חשובים ביותר, תודה רבה לך. חיר עבד אלראזק, רשות החדשנות, בבקשה. נשמח לשמוע ממך אם יש כוונה לבנות עוד סניפים ביישובים הערביים.

שלום לכולם ותודה על ההזמנה. אני רוצה לספר קצת מה אנחנו עושים בחברה הערבית לגבי שילוב בתעסוקה בהייטק מעבר לתכנונים העתידיים. לנו יש אגף הון אנושי שבעצם גם מייצר תוכניות לחברה הערבית. בשנת 22, יחד עם משרד העבודה והשותף שלי פה, רועי לבנון, הוצאנו קול קורא משותף לשני המשרדים, גם מבחינת תכנון וגם תקציבית, לבחירת זכיינים לשילוב בוגרים וסטודנטים בשנה אחרונה בהייטק. התוכניות החלו לפעול בשנת 23 אבל אנחנו גם רואים שיש האטה בשילוב ערבים בהייטק בכלל, לג'וניורים ללא ניסיון יש אתגר בתקופה הזאת להשתלב בהייטק.

יחד עם זאת, אנחנו שמים דגש על עוד מאמצים לוקלים. יש לנו מרכזי חדשנות שבחרנו גם בשנת 22 בחברה הערבית, שלושה מרכזים שבתוכם גם פועלים מרכזי תעסוקה לשילוב הון אנושי מיומן באזורים הקרובים למרכזים האלה ואפילו בתוך המרכזים. North-Med, מרכז חדשנות בסח'נין, הצליח להביא את חברת Pagaya, חברת פינטק, לתוך המרכז. התחילו עם חמישה עובדים, גדלו ל-12 והשנה יש תכנון להוסיף עוד תשעה, בסך הכל 22 עובדים. אנחנו התלהבנו מהמודל ורוצים להוציא קול קורא שיעזור לחברות המעוניינות לפתוח שלוחות, אפילו שלוחות קטנות בהתחלה, בעזרת מרכזי החדשנות ובעזרת עמותות שירצו לעזור ולתווך בדבר הזה. אנחנו רוצים להזמין את כולם ולתת מענקים להכשרה של הג'וניורים שישתלבו בשלוחות האלה, גם כדי להוריד את הסיכון שהמעסיק לוקח ברגע שהוא מעסיק ג'וניור ללא ניסיון ומשקיע בו.

יש לנו מודל של התמחות שבשנה שעברה התחלנו ואנחנו מעוניינים להמשיך אותו בחברה הערבית גם, הזנק להייטק, שמאפשר שישה חודשי התמחות לצעירים ללא ניסיון, זה מאפשר להם צבירת ניסיון מעשי ולאחר מכן המעסיקים יכולים להמשיך להעסיק אותם או שהם יצאו לשוק עם ניסיון רלוונטי. גם בחברה הערבית בנגב יש לנו תוכניות שהן גם יחד עם משרד העבודה. בשנה שעברה בחנו חמש תוכניות לשילוב הערבים בהייטק בנגב. משך התוכניות האלה הוא יותר משנה אחת ולכן את התוצאות נראה בהמשך. עד שהם מסיימים את ההכשרה זה כמה חודשים, עד שהם משתלבים זה חצי שנה מסיום ההכשרה, יש קושי אבל אנחנו גם רואים ניצנים יפים והצלחות וממשיכים עם כל המאמצים.

חיר, מה את אומרת על ההערות שנאמרו על השנה האחרונה?

גם הזכיינים שלנו מתקשים לעשות את ההשמות. להבדיל משנים קודמות, שאחוז ההשמות היה בסביבות 70%-80% - - -

אני לא מדבר על החודשיים הראשונים אחרי ה-7 באוקטובר. מה החסמים שהיו מלפני חודש, חודשיים, שלושה?

החסמים הם שחברות ההייטק כרגע לא קולטות כבעבר. הן גם, בגלל המצב ואי הוודאות שאופף את כל האזור הזה בגלל האירועים – זה התחיל קודם במשבר העולמי, אחר כך המשיך עם ההפיכה ואחר כך עם המלחמה – בהאטה.

אני מסכים, אבל בכל זאת, ההאטה בקרב הערבים היא אותו אחוז כמו ההאטה בקרב היהודים או שהיא יותר קשה?

אין לנו נתונים על ההאטה.

זה חשוב בשביל להבין אם יש ממד נוסף שיש בו אפליה על רקע לאומי, יש בו גזענות, או שזה מצב קשה בקרב כולם. בדרך כלל, כשהמצב טוב אנחנו האחרונים שמרוויחים, כשהמצב רע אנחנו הראשונים שנדפקים. זה בדרך כלל. אבל בכל זאת, בשביל להיות מדעיים, אני חושב שהנתון הזה חשוב. יש האטה, בסדר גמור שיש האטה, אבל מה ההבדלים בין ההאטה בקרב היהודים לבין הערבים? אני חושב שזה נתון חשוב.

אני חושבת שרועי בהמשך יתייחס לדבר הזה כי יש לו את הנתונים והוא יושב על המספרים, אבל אני חייבת להגיד שלפחות מהשיחות שאנחנו ערכנו – כי אנחנו גם חששנו מפיטורין – לא שמענו על פיטורין. יכול להיות שיש האטה בגיוסים. יש האטה, נקודה. האטה ספציפית לערבים, יכול להיות, אין לנו ממצאים מחקריים שמוכיחים את זה. גם לא שמעתי על מקרים של פיטורין. עשינו שולחנות עגולים עם מעסיקים. יכול להיות שערבים פחות מגישים כרגע כי הם חושבים שאין סיכוי שהם יתקבלו בתקופה כזאת ויכול להיות שההאטה בגיוסים גם משפיעה על החברה הערבית ובגלל שיש מלכתחילה מספרים קטנים אז אתה לא רואה את אחוז העלייה השנתי.

מה תקציב שיש לכם אצלך לצורך העניין הזה?

לחברה הערבית יש לנו תקציב ייעודי בתוכנית 550.

550 צומצמה ב-15%, לכן אני שואל כמה, לא באחוזים, כמה כסף יש לצורך העניין הזה במהלך השנה הקרובה. אני רוצה לדעת סדרי גודל כי מדברים דברים נורא חשובים אבל בסוף זו שאלה של כמה כסף מושקע בזה.

אני אבדוק את הנתון ואעביר בעוד כמה דקות.

כמה היה בתוכנית 550?

כמה היה ב-23 וכמה מיועד ל-24, כולל15% הפחתה. שני נתונים.

אבל עכשיו יש סעיף תקציבי לשנת 24, אני שואל כמה הוא.

התכנון שלנו לשנת 24 תלוי גם באישור של שוויון חברתי, יש לנו שיחות על זה - - -

אני קצת מכיר איך זה עובד. יש כסף, כמה כסף מוקצה לעניין הזה?

אני יודעת שמוקצה לנו לעניין היזמות בסביבות 10 מיליון שקל, יזמות בחברה הערבית.

שמה זה כולל?

כולל תמיכה במרכזי חדשנות, מאיצים.

כמה מרכזים נפתחים השנה?

יש לנו שלושה מרכזים שאנחנו ממשיכים לתמוך בהם, כל מרכז תמיכה מלאה למשך 5 שנים. יש לנו שני מאיצים שפועלים גם ארצית, מועדון משקיעים אחד ותוכניות יזמות שאנחנו יצרנו עם האקדמיה ובתי החולים לחשיפת יזמים ויזמות לעולם היזמות. יש לנו שמונה תוכניות כאלה, שתיים בבתי חולים ושש באקדמיה.

המרכזים שכבר קיימים מתוקצבים, זה כבר קיים.

מתוקצב ויורד מתקציב שנתי.

נכון, מאותם 20 מיליון. אני שואל: בסוף, בשביל לייצר את כל התהליכים החשובים והטובים שאת אומרת פה, כמה בשביל זה יש השנה? לא מה שיורד למה שכבר אנחנו יודעים שהוא 5 שנים קדימה.

אנחנו בדרך כלל מייעדים תקציבים בין 5 ל-10 מיליון לקול קורא. תלוי גם בהגשות כי לפעמים יש לנו כסף שאין לו הגשות. זה הייעוד שלנו פחות או יותר לשנה הזאת, לקול קורא.

תוכלו להביא את הנתונים ל-24? כי אני מרגיש פה שמעבר לדברים הגדולים – תכלס, לאיפה הולך הכסף? ומה הקיצוץ לשנה הקרובה?

אנחנו נקבל את הנתון תוך כמה דקות?

אני בודק, אם לא אני אעביר לוועדה אחרי.

אבל חשוב שכולם יהיו מעורבים כי אנחנו נמשיך את הדיון גם על הבסיס הזה.

דרך אגב, רשות החדשנות שמה 20% מהתקציב הכולל, זה לא רק מהמשרד לשוויון חברתי. הם שמים חלק ואנחנו שמים גם חלק.

איפה שיש שותפויות אני אוהב לראות את מערכות היחסים של השותפות הזאת.

תודה רבה, חיר.

רועי לבנון, משרד העבודה, מנהל תעסוקת אוכלוסיות. רציתי להוסיף שבשנת 2023, באוקטובר, נובמבר, דצמבר, היה חשש מאוד גדול שנראה ירידה בשיעור החברה הערבית בהייטק נוכח התהליך. בנתוני המאקרו, שהם תמיד מגיעים קצת באיחור, לא ראינו את זה. כלומר, לא שמענו על תופעות של פיטורין במסות וגם בנתונים לא ראינו, שזה חדשות מעודדות. זה לא אומר שהסנטימנט לא השתנה אבל בנתונים עצמם לא ראינו את זה.

בתוך 2024 החציון הראשון היה קשה. הציגו את זה בצורה מפורטת והגופים בשטח יידעו להציג. ברמת המאקרו של הנתונים, לפי מכון אהרן – בסוף זה נתונים רשמיים של הלמ"ס – לא ראינו תופעה של הצטמצמות. קצב הגידול הוא לא כמו שראינו בשנים קודמות אבל הוא נכון גם לעוד אוכלוסיות.

רציתי לדעת את הפרופורציה כדי להיות יותר מדעיים.

הצד השלילי הוא שבאמת הרבה יותר קשה וחלק מהגופים שאנחנו עובדים מתקשים מאוד בהשמות באופן כללי, זה נכון גם לעוד אוכלוסיות בייצוג חסר. הצד החיובי הוא שלא ראינו בנתוני המאקרו, לא פיטורין ולא הפסק של מגמות חיוביות שראינו.

תודה, רועי לבנון.

יש לזה סיבה והיא שהעמותות נמצאות בשטח וגם המשרדים שמודעים לזה, הייתה עבודה עם חברות ההייטק וחברות התעשייה, המון עבודה אסטרטגית עם מחלקות משאבי האנוש וזה מה שגרם בסוף לתוצאה שהוא אומר, שאין צמצום או פיטורין.

את אומרת שאולי יש delay בין השטח לבין המשרד, שהאנשים האמיתיים עדיין לא הגיעו למשרד, יכול להיות?

הטענה של יסמין היא אחרת, שעצם זה שלא ראינו זה בגלל הפעילות שאנחנו מתקצבים ואם היא לא תקרה זו טענה אחת. וכן, יכול להיות, יש דברים שאנחנו רואים ב-delay. יכול להיות שאנחנו נגלה שהדברים לקחו זמן וכעת אנו רואים השלכה. תמיד אנו רואים את הנתונים בכמה חודשים איחור.

נציג משרד האוצר, בבקשה.

הוא עוד מעט יעלה בזום, הוא בוועדת שרים.

הוא כתובת מאוד חשובה פה, אני מבקש להאיץ את זה בבקשה כ יש לנו שאלות לאוצר. רביע, אני מאוד מעריך את הסיסמה שלכם, מחברה צרכנית לחברה יוצרת, זה הכיוון החשוב ביותר. בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת המכובדים, חוג'יראת וסגלוביץ'. אני שמח להיות פה ולראות חברים מאוד טובים מסביב לשולחן שבאמת עובדים מאוד קשה, כמו שאמרה יסמין, לקדם ולדאוג שהמספרים לא ירדו אלא כל הזמן לתחזק, ויש פה חלוצים כמו עמאד, חלוצים ביזמות, אשרף, שעובד על זה כל יום, אמיר, שמייצג את האאט, ונועה והעבודה שאתם עושים ב"אמדוקס" נצרת. באמת יש פה חבר'ה מדהימים, יש עשייה מדהימה, החברות והארגונים בחברה האזרחית, וגם יש במשרדי ממשלה שעובדים קשה מאוד, אבל השטח מדאיג, השטח לא מבשר טובות.

היה רצף של אירועים, מיתון בין-לאומי בהייטק אחרי קורונה, היה הייפ מאוד גדול בתקופת הקוביד, כסף מאוד זול, המון המון כסף זרם לתעשייה, השקעות במאות מיליונים ושווי חברות בעוד יותר מיליארדים, אבל בסוף, אחרי הקוביד, הכל התחיל לקבל ממדים. היה מיתון בין-לאומי. אחרי זה היה את השינויים במערכת המשפט, שהשפיעו מאוד מאוד על ההייטק הישראלי בכלל, ואחרי זה הגיעה המלחמה. שלושת האירועים האלה השפיעו מאוד מאוד על התעשייה בארץ.

היו שאלות כאן אם זה השפיע יותר על החברה הערבית, יותר על כל החברה – כל התעשייה נמצאת במיתון, הייתה לנו פגישה עם מיקרוסופט לפני כמה ימים, אמרו: רק עכשיו, אחרי שנתיים, התחילו לפתוח קצת משרות, ופה מגיעים עוד כמה נתונים מדאיגים. אני אציין שלוש דוגמאות: אחת, לפי מחקר עדכני של "אקורד" ראינו שמנהלים ומנהלות יעדיפו לשלב עובדים ועובדות בני 50 ומעלה יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות, חרדים ורק לבסוף, ובפער מדאיג, עובדים ועובדות מהחברה הערבית.

אנחנו נגד שיסוי מוחלשים במוחלשים, מכבדים את כולם, אתיופים ומוחלשים, זה באמת מאוד מאוד חשוב לכולנו, אבל למה הערבים בסוף?

זו השאלה. חבל שאין פה מישהו מ"אקורד" שייתן את המענה כי הם עשו את העבודה הזאת. אני אשמח שהם באמת יהיו גם מסביב לשולחן בפעמים הבאות. זה נתון יחסית חדש.

רועי דיבר פה על הסנטימנט. הבעיה שאחרי ה-7 באוקטובר הסנטימנט הוא לא עם החברה הערבית. אם לפני ה-7 באוקטובר הרבה חברות רצו diversity ובאמת היה איזה סנטימנט מסוים של "אנחנו רוצים עוד יותר ערבים בתעשייה", היום, מהרבה סיבות, הסנטימנט הוא לא כלפי החברה הערבית, יותר כלפי המפונים, יותר כלפי הלוחמים, יותר כלפי אוכלוסיות אחרות שרוצים לדאוג להם. בדיוק אתמול ראיתי כמה פוסטים בלינקדאין של יוזמות למשרתי מילואים, יש כל מיני יוזמות שצצות. אני לא נגד כמובן, אבל אני אומר איך היום הסנטימנט בתעשייה נמצא והוא לא לטובת החברה הערבית.

מה עוד יש? נתון מהפגישה עם הבכיר במיקרוסופט לפני יומיים אומר שעל כל משרה של ג'וניור בתעשייה היום יש בין 500 ל-600 קורות חיים. זה מספרים מטורפים. כדי שבן-אדם יוכל להיכנס לעבודה הוא צריך להיות הכי טוב מתוך 500-600 אנשים. זה מאוד מקשה על עובדים מהחברה הערבית. עוד נתון, שהוא פחות קשור לחברה הערבית אבל קשור לתעשייה כולה, גם נתון ממייקרוסופט: 35% מהקוד שנכתב היום במיקרוסופט נכתב ע"י AI, בינה מלאכותית. זה הולך להשפיע על כולם אבל על אחת כמה וכמה על החברה הערבית. אלה נתונים מאוד מדאיגים, מאוד מאוד מדאיגים, גם איך החברה הערבית ואיפה היא ב-priority בתוך התעשייה, התחרות המאוד מאוד גבוהה שיש, המיתון שיש.

מה צריך לעשות? חיר דיברה על מרכזי החדשנות שנפתחו, גם הוועדה הייתה אצלנו ואני מאוד שמחתי שהוועדה נערכה בחאסוב בפעם האחרונה, בערערה. צריכים להיות עוד מקומות של מרכזי חדשנות בערים הערביות, צריכה להיות עוד יזמות כמו האאט, כמו אלפא אומגה, בפריפריה, בערים הערביות, כדי שבאמת אנשים ירגישו שהייטק ויזמות זה ליד הבית שלי. אני יכול ללכת, כמו ב"אמדוקס" בנצרת, ללכת ליד הבית ולעבוד וזה פותח עוד אופציות.

תוכל להסביר לנו כמה זה מועיל חוץ מעניין הנסיעה למרחקים? כמה זה מועיל עוד יותר, לתת עוד סיבות? יש לכם ניסיון בחאסוב שהבאתם צעירים.

כמובן. אם צעירים גדלים והייטק, חדשנות ויזמות ליד הבית שלהם, הם יגדלו ויאמינו ש"אני יכול", זה חלק מהנוף שלי, אני יכול לגדול ולהיות יזם, אני יכול לגדול ולהיות מהנדס. אם זה רחוק ממך, זה בתל אביב, זה במרכז הארץ, אז אתה תדע שאולי תגיע לשם אבל זה לא דומה לך, זה לא בנוף שלך. אז זה מאוד מאוד חשוב, לא רק למי שקיים היום אלא לדורות קדימה, לראות שזה בנוף הטבעי שלהם ושיגדלו שזה אפשרי. זה סופר סופר חשוב. זאת אסטרטגיה אחת. אין לנו כיוון אחד, אין לנו את הפריבילגיה הזאת להגיד שיש לנו כיוון אחד, אנחנו תוקפים אותו וזהו. זה כיוון אחד, לפתוח עוד מרכזים, עוד חברות ועוד שלוחות – ואני מאוד מברך פה את רשות החדשנות על הצעדים שהם עושים בכיוון הזה – לעודד עוד חברות לבוא ולפתוח משרדים בחברה הערבית.

אסטרטגיה שנייה – ופה אני גם דורש גם משרד העבודה וגם מרשות החדשנות, ואנחנו גם בדיונים איתם ועם עוד משרדי ממשלה שנמצאים פה – לעשות את zero to one בתוך ההייטק הישראלי. אמר לי חבר מפאלו אלטו נטוורקס: אתם לא נמצאים בהייטק, ההייטק זה בין רוטשילד לשרונה ואתם לא בין רוטשילד לשרונה, אתם נמצאים בחברות הגדולות, נמצאים במיקרוסופט, בגוגל וכו'. מי נמצא בין רוטשילד לשרונה? בעיקר חברות סטארט-אפ, בין עשרות למאות עובדים, שבדרך כלל מאוד מאוד דומים אחד לשני כי הם נסגרים דרך מעגלים מאוד מאוד קרובים: היינו ביחד ביחידה, בוא איתי, היינו ביחד באוניברסיטה, בוא תצטרף. איך נכנסים לתוך המעגל הזה? צריך שיהיה את האחד, ברגע שיש את האחד אז הוא יידע להביא עוד אחד ועוד אחד, וזאת הקפיצה של zero to one.

איך עושים את זה?

צריך שמישהו יידע לעבוד עם החברות האלה – אני מקווה שאולי רשות החדשנות, שמכירה את החברות האלה, גם אנחנו בארגוני החברה האזרחית, אני לא מוריד את האחריות מאתנו - - -

אני אשמח מאוד שנשב כולנו ביחד עוד שבוע-שבועיים באיזשהו מקום בצפון ונשבור את הראש, נבנה תוכנית, שניאבק פה, שנמצא נוסחה, כי זה כל כך חשוב.

פה צריך לגייס את המנכ"לים. זה חברות קטנות, אין להן את הפריבילגיה של corporates בינלאומיים שיש להם מחלקת diversity, מישהי שאחראית על זה ומישהי שאחראית על זה. זה צריך לבוא top down מהמנכ"ל, אנחנו צריכים לגייס אחד-שניים-שלושה מהחברה הערבית, תתעדפו את זה, שזה יהיה מתועדף. ברגע שזה מתועדף העובד ילך לחברה הזאת וברגע שתהיה עוד פעם משרה פתוחה הוא יידע להגיד: אוקיי, עכשיו אני מביא חבר, כי בתעשייה הזאת יותר מ-80% זה "חבר מביא חבר", ואם אין אף אחד בתוך חברה אז הרבה יותר קשה לחדור לתעשייה. אז לפי דעתי אלה שתי האסטרטגיות שיכולות באמת לענות על המיתון ואולי לפצח אותו וזה דורש המון המון עבודה.

תודה רבה, חברי היקר רביע. מה עם נציג האוצר?

הם פשוט באמצע ועדת שרים.

אני מתעקש ומבקש, בשיא הרצינות אני אומר – וזה גם לפרוטוקול וזה אמיתי – אני רוצה לפנות לערכאות משפטיות נגד האוצר שהם חייבים להיות פה מהרגע הראשון עד לרגע האחרון ולכבד את כל האנשים שנמצאים פה. אני מבקש לדבר איתם ושהם יבואו, הם חייבים להיות פה, לשמוע ולהגיב לאנשים.

בסדר, הוא עוד מעט יצטרף.

תודה רבה, איילת יקרה. חבר הכנסת סגלוביץ', זה שאתה נמצא בעניין שהשם הישיר שלו הוא כלפי האוכלוסייה הערבית מעיד על מחויבות שתמיד הייתה אצלך, מעריך מאוד, חברי. תודה רבה. שאדי, בבקשה.

אני מתחייב לארגן את המפגש הצפוני שהצעת כדי שנשבור את הראש ונחשוב איך לקדם.

נשמח מאוד.

אחד התפקידים של "קו אימפקט" הוא למצוא את המעסיקים, אז אולי תיקחו את היוזמה הזו ותתחילו ליצור מגע עם אותן חברות בין שרונה לרוטשילד, ליצור קשר עם המנכ"לים ולראות איך אפשר לעבוד שם ולהכניס אנשים?

נכון. זאת נקודה שאנחנו עובדים עליה, לייצר נגיעה בתוך הסטארט-אפים האלה כי אנחנו רואים שבחברות הגדולות יש ייצוג כי יש מדיניות של גיוון והכלה, ובסטארט-אפים וביוזמות הישראליות זה פחות נמצא. אנחנו על זה ואנחנו ניכנס לזה.

תודה רבה, שאדי. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק, בבקשה.

תודה לכולם, נהניתי ואני מסכים עם רוב הדוברים שלפניי. שאדי, שמחתי לשמוע אותך. אני רוצה לציין שאני מדבר בשם התעשייה, התעשייה הפרטית, לא התעשייה הממלכתית, ואני רוצה לתת לכם כמה נקודות מזווית הראייה שלנו.

קודם כל, אי אפשר להסתכל על התעשייה שלנו כהייטק בכלל בניתוק ממה שקורה, אחד, בעולם, ושניים, בשכונה שלנו. בעולם בכלל בשנתיים האחרונות תעשיית ההייטק ככלל עוברת איזשהו תהליך של התכנסות, ומה שקורה בשכונה שלנו בתשעת החודשים האחרונים זה אסון בכל מובן ומכל נקודה ראיה שאפשר להסתכל עליה. שניהם משפיעים עלינו, אחד מכפיל כוח של השני.

כתעשיית ההייטק, במובן הזה שאנחנו מדברים עליו, יש לנו שני הדגשים: אחד, חובת התעסוקה, אנחנו רוצים להעסיק את האנשים הכי טובים, ואני אומר לך, חבר הכנסת עודה, אין אצלנו אפליה וכו', אנחנו רוצים את העובדים הכי טובים, זו המחויבות שלנו לבעלי המניות שלנו. שניים, יש לנו גם חובה חברתית, בדיוק כמו שיש לנו עם מגזרים אחרים, החברה החרדית, גם החברה הערבית מבחינתנו היא יעד חשוב מאוד ואנחנו פועלים בכיוון הזה, אנחנו התעשיות, איגוד ההייטק וכו'.

טרם ה-2 באוקטובר הייתה לנו יוזמה עם עיריית ירושלים לפתוח hub טכנולוגי במזרח העיר שבו אנחנו נשלב בוגרים של האוניברסיטאות ממזרח ירושלים בתעשיות שלנו. קרה מה שקרה והעניין הזה קצת מתקשה עכשיו. גם הנושא של התקציבים יותר מסובך. אי אפשר בכלל לדבר על מאמצים מהסוג שאתם מדברים כאן בלי למצוא לזה תקציב משום שצריך לעודד העסקה של בוגרים מהחברה הערבית. התקציבים היום הולכים לכל מיני כיוונים, אני לא רוצה להתייחס לזה, הולכים בעיקר אולי לחברות אחרות שהן פחות רלוונטיות. גם משם אנחנו רוצים, דרך אגב, לשאוב עובדים אבל זה קשה וזה כמובן גם פוגע בחברה הערבית.

אנחנו, בתוך התעשייה – ואני יכול להגיד לכם מניסיוני – רואים עובדים מהחברה הערבית כתף אל כתף, שווה בין השווים, לצערי מעטים מדי. היוזמה הזאת צריכה לבוא גם מתוך החברה הערבית. לא להתייאש. זה שהם לא מצליחים ונכנסים לרשימה גדולה של ממתינים – אסור להתייאש, צריך לנסות שוב ושוב.

אני רוצה להגיד לכם עוד נתון אחד שהוא מטעה. אוהבים להגיד שתעשיית ההייטק היא הקטר של הכלכלה ושתעשיית ההייטק לא נפגעה וכו', אז צריך להגדיר מה זה תעשיית הייטק בכלל. אני חושב שאם תשאל כל אחד שיושב סביב השולחן שלכם מה זה הייטק תקבלו כמספר היושבים הגדרות שונות. בתעשיית ההייטק כלולות אצלנו בישראל גם תעשיות ביטחוניות. ידוע לכם שיש איזושהי פריחה – מהסיבות הלא נכונות אבל יש פריחה – בתעשיות הביטחוניות והפריחה הזאת בעצם נותנת תיקון לפגיעה שנעשתה בשאר התעשיות. לכן התוצאה בכללותה היא די סבירה של מצב ההייטק. אבל בתעשיית ההייטק הלא ביטחוניות יש כן פגיעה, ושם בהחלט גם הערבים נפגעים, כמו שהיהודים נפגעים, באותן תעשיות. זה דבר שאנחנו צריכים להבין.

אני חושב אבל שיחד עם זאת – וצריך להבין, כי דיברתם קודם על סטארט-אפים – חלק קטן מאוד של העובדים בתוך אותם 400,000 מועסקים בתעשיית ההייטק באים מתוך הסטארט-אפים. הסטארט-אפים מהווים אחוז קטן מהמועסקים. חשוב להיות שם משום שהסטארט-אפים הם היהלום שבכתר של ההייטק, אבל בהחלט חשוב להיות גם בתעשיות האחרות. אסור למקד את המאמץ בהחדרה של עובדים ערבים לתוך הסטארט-אפים, לא רק שם. אני חושב שהצורך, וגם דרך היותר נכונה, זה להביא אותם לתעשיות האחרות.

אני בהחלט מחזק את כל החברים שהיו כאן, את המאמצים שאתם עושים. צריך ללחוץ בהחלט, חבר הכנסת עודה, לתקצב את המאמצים האלה ברמה הלאומית, כדי שאפשר יהיה להגיע גם לצדק חברתי וגם תעסוקתי ואנחנו פה כדי לעזור.

תודה רבה, מריאן כהן, לא רק על המקצועיות, גם על העמדות הערכיות. רועי לבנון, בבקשה.

במסגרת 550, תוכנית "תקאדום" של המשרד לשוויון חברתי, יש חלק בנוגע לתעסוקה, בתוכו יש חלק הנוגע לתעסוקה בהייטק בסדר גודל תקציבי של 50 מיליון שקל בתוך ההחלטה, חלקו ממש בקולות קוראים שהוצאנו ביחד, חלקו יצא במיזם שנקרא Pretech, שעובד על שלבים מוקדמים - - -

אני מאוד מאוד מעריך את מה שאתה עושה ומה שאתה אומר, אבל מאוד חשוב לנו שתגיד לנו את המספרים. כשאתה אומר לנו "חלקו" – "חלקו" יכול להיות שני מיליון שקלים ויכול להיות 20 מיליון שקלים מ-50 מיליון שקלים. לכן, כשתיתן לנו את המספרים אנחנו נבין יותר איפה אנחנו נמצאים.

בטח, אין בעיה.

ה-50 מיליון שקל הם ל-5 שנים או שנתי?

במסגרת תוכנית החומש, לכל תוכנית החומש.

אז 10 מיליון שקל לשנה.

סדר-גודל. שבתוכו הוא מתחלק, חלק מהתקציבים יצאו בקולות קוראים משותפים, השקענו 12 מיליון שקל, 6 של המשרד ו-6 של רשות החדשנות, עליהם היה עוד מאצ'ינג מהשוק הפרטי. צריך להגיד שהיינו נכונים להשקיע יותר אבל התמקדנו בבחירת תוכניות שבעינינו יהיו מספיק אפקטיביות. סדר-גודל של 6 מיליון מושקע במהלך שנקרא Pretech, שעובד בשלבים מוקדמים של חשיפה לעולמות ההייטק ובניית המסוגלות שהזכירו קודם לכן מבחינת התפיסה של הפרט אם הוא מסוגל או יכול להשתלב בלימודים כאלו.

תוכנית "פורסאטק" היא תוכנית שמופעלת ע"י צופן ו- Itworksואנחנו מסיימים התקשרות של aa שנים ממש השבוע. אני מקווה שכבר בתחילת שבוע הבא אנחנו נפרסם מכרז בסדר גודל של 30 מיליון שקלים לשילוב החברה הערבית בהייטק שממוקד בגישור על הפער בין בוגרי המכללות בעיקר – גם בוגרי אוניברסיטאות, שם הצלחנו לצמצם את הפער – מהלך מאוד משמעותי בשילוב של החברה הערבית בהייטק, אבל כמובן שהוא לא יכול לבדו, צריך להשקיע בעוד היבטים אחרים.

אני אגיד לטובה שיצרנו שיתוף פעולה מאוד מאוד טוב בתוך הממשלה, גם בעבודה עם משרד הכלכלה על מסלולי תעסוקה, גם בשיתוף פעולה בין רשות החדשנות לבנינו במגוון תהליכים. נציגת "אמדוקס" הסבירה קודם על הפעילות שלהם בעבודה עם "קו אימפקט", זה נכון וזה משמעותי וחשוב. אחד האתגרים הוא להגיע לסקייל גדול של הרבה חברות. החברות שאנחנו רוצים שיקרה בהן השינוי לא נמצאות כאן. הן לא יבואו להתגאות בתהליכים שהן לא מובילות. לא יבוא לפה הסטארט-אפ של 30 העובדים כדי להסביר שזה לא בפריוריטי שלו וזה לא הקשב שלו, ולמעשה הוא מכיל סטיגמות – אנחנו יודעים אותם ממחקרים, הציג פה קודם שאדי את המחקר של "אקורד". אני חושב ששם יש הרבה חשיבות לתהליכים, ששם יש הרבה חשיבות להמשיך ולעבוד וזה לחצוב בסלע לעוד ועוד חברות בתוך האקו-סיסטם.

אתם מפסיקים את העבודה של "פורסאטק"?

המכרז הנוכחי מסיים את פעילותו.

למה?

כי סיימנו את שש שנות ההתקשרות, מימשנו אותו ואנחנו עתידים להוציא מכרז מעודכן, טוב יותר, בתקציב גבוה יותר.

באותו כיוון? יסמין, לגבי "פורסאטק", יש לך הערה על מה שאומר רועי?

אני חושבת שהנושא של מיקוד במכללות זו נישה חשובה. אם דיברנו על האתגרים של ג'וניורים למצוא עבודה, אנחנו כרגע ב"צופן" ממש מנסים לחשוב, גם עקב כל מיני קרנות וגם האתגרים המאוד בולטים של בוגרי מכללות אוניברסיטת חיפה ואריאל, שההכשרה היא שונה, וגם חברות ההייטק פחות מקבלים אותם למקומות עבודה, ומנסים לחשוב על פתרונות כי זו באמת נישה שמאוד חשוב לטפל בה. אחוז מחפשי העבודה בוגרי המכללות הולך וגדל עם השנים כי אצלם האתגרים עוד יותר קשים מבוגרי הטכניון או אוניברסיטת תל אביב.

תודה.

אני לא באה להגן על חברות הסטארט-אפ המתחילות, אבל רשות החדשנות עובדת קרוב ותומכת בסטארט-אפים מתחילת הדרך עד חברות שלמות. לגבי נושא העסקת ג'וניור ללא ניסיון בסטארט-אפ שרק שורד – בכל שנה אנחנו רואים ירידה במספר הסטארט-אפים בישראל, וסטארט-אפ, אפילו של 10 אנשים, הוא במוד של הישרדות. יש את המייסדים ויש צוות טכנולוגי שמצטרף, קשה להם לפעמים לקבל ג'וניור, להכשיר אותו על חשבון זמן שהוא מאני-טיים של סטארט-אפ בשלב כזה. יש סטארט-אפים גדולים, כמו wix, שמעסיקים אלפים, על זה צריך להסתכל ולתעל את כל המאמצים, לסטארט-אפים שהם בשלב מתקדם יותר ולא סטארט-אפים של 20-10 אנשים, שהם במוד הישרדות ולא יכולים לקלוט.

דבר שני, אחד מהפתרונות זה לייצר יותר סטארט-אפים בחברה הערבית ולהקים סטארט-אפים שמן הסתם, באופן טבעי, גם יעסיקו ערבים וגם בעצמם יהיו באזורים לוקליים ולא רק בתל אביב, וכמובן זה לא סותר את ההצעה לעשות מאמץ אבל בקרב סטארט-אפים בשלב מתאים.

תודה רבה, חיר. עמרי בן חורין, בבקשה.

צהריים טובים, עמרי בן חורין, מנהל קשרי ממשל בגוגל. תודה על ההזמנה. אני פחות רוצה לדבר על מה צריך כי יש פה הרבה אנשים שיודעים לדבר על מה צריך יותר טוב ממני, אני אדבר קצת על מה שאנחנו עושים. רצית מספרים אז אני גם אתן לך מספרים, מתוך כוונה להציג את זה פה ולראות איך אפשר לקחת את הפרויקט והיוזמות האלה ולהרחיב אותם באמצעות כל השותפים. עם חלק מהשותפים בצד השני של השולחן אנחנו בקשר שוטף והם מכירים את זה.

לפני כשנתיים וחצי הכרזנו על השקעה גדולה בגיוון ההייטק הישראלי והרחבה, מתוך הבנה שאם רוצים לגדול – אני לוקח אתכם שנתיים וחצי אחורה, סוף 21 תחילת 22, הייפ הגדול, הגידול הדרמטי בענף – הייתה הבנה שצריך כוח אדם והוא לא יגיע בין גדרה לחדרה, אין מה לעשות. זה גם נכון לענף – זה לא רק דבר חברתי, חברתית זה נכון אבל גם הענף צריך את זה. אמנם אנחנו עכשיו באיזשהו מחזור של ירידה בגלל הרבה מאוד סיבות, אבל הבעיה הפרמננטית תישאר לטווח ארוך.

מפה לשם, קיבלנו החלטה להשקיע סכום גדול של 25 מיליון דולר, בגיוון. שאלנו את עצמנו: מה עושים עם הסכום הזה? איפה נכון להשקיע אותו? דיברנו עם רוב האנשים שיושבים בצד השני של השולחן, מהניסיון שלהם, והגענו לשלוש נקודות התערבות עיקריות: הראשונה היא בני נוער – דיברתם על זה שצריך להביא את ההייטק ואת היזמות קרוב לבית, אז בראייה שלנו זה בדיוק זה.

תוכנית שנקראת Hello Tech, בשיתוף עם קרן רש"י, המרכז לחינוך סייבר ועמותת מונא, מתמקדת בהעצמה של בני נוער. בסוף זה לימודים בכיתה ח' ובכיתה ט', קורסים שממוקדים ב-AI, בהבנה של AI, מה זה אומר, איך משתמשים בזה. אנחנו מדברים פה על קורס של 14 מפגשים, 28 שעות, בזמן בית ספר. זה לא חוג, זה לכולם, לכל הכיתות. היום התוכנית הזאת מופעלת בשתי רשויות, באום אל-פחם – הנציגה של אום אל-פחם גם פה והיא תוכל לספר איך זה מזווית הראייה שלהם – ובחריש.

שנה הבאה אנחנו מתכוונים להתרחב, כנראה שאחת מהרשויות שנתרחב אליהן זו חורה. זה עוד צריך להיסגר כי בסוף כשאנחנו נכנסים לשיתוף פעולה עם רשות, הרשות צריכה לקחת עצמה מחויבות שהיא בתוך התהליך הזה, שהיא מעמידה את ה-facilities. היא לא צריכה להשקיע כספים אבל בסוף היא צריכה לרצות. אנחנו נכנסים לתוך בתי הספר, בתי הספר צריכים לקבל את זה, צריכים להעמיד את השעות, כמובן בחינם אבל צריכים להעמיד את השעות.

מבחינת המספרים, רק בשביל שנבין על מה אנחנו מדברים, בואו נדבר על אום אל-פחם עצמה. רק השנה, בשנת הלימודים שנגמרת עכשיו, 900 תלמידים בכיתות ח' וט' עברו קורס אחד שנקרא "קורס פיתוח אפליקציות" ו-600 תלמידים עברו את קורס ה-AI, הוא נקרא לי "למה לי AI?" שנה הבאה אנחנו מדברים על התרחבות ליותר מ-1,000 תלמידים עם 33 כיתות, אם אני לא טועה, שיקבלו את שני הקורסים האלה. קורס ה-AI, רק בשביל לסבר את האוזן, הולך להתרחב בשנה הבאה באמצעות שיתופי פעולה למעל ל-30,000 תלמידים באמצעות תוכנית "קשרים".

אנחנו עדיין מחפשים את השותף שיעזור לנו להתרחב גם בחברה הערבית. "קשרים", לטוב ולרע, עובדת כרגע רק במגזר היהודי. דיברנו עם משרד המדע ומשרד החינוך על הייטקלאס, אולי דרך האופציה הזו להתרחב משמעותית, כי אנחנו רואים את ההשפעה שזה עושה על התלמידים. זה לא מופע אחד חד פעמי, זה מדריכים ואנשי גוגל שמגיעים במשך כל השנה פעם בשבוע, ההבדל הוא דרמטי. זה כולל גם ימי שיא וסיורים במשרדים אצלנו כחלק בילד-אין במערכת לכל אחד שעובר. זה לא לחלק מהאנשים, זה לכולם.

יש גם איזשהו רכיב יישובי. דיברתם על זה שצריך לחבר את זה למה שהילדים רואים מסביב, העבודה עם הישוב, העבודה עם ההורים, העבודה עם המורים – לדוגמה בחריש, כל המנהלים של כל בתי הספר בחריש הגיעו אלינו ליום עיון בנושא בינה מלאכותית. למה? כי אם אתה רוצה לעשות שינוי ברמת הישוב אתה צריך לדבר עם כל מערך החינוך בישוב. כשאנחנו אומרים "דרישות מהישוב", זה בין השאר מה שאנחנו דורשים מהם, את המחויבות שלהם לעבוד איתנו ביחד.

גם באום אל-פחם תהיה שנה הבאה הכשרה מאוד רחבה לכמעט 20 עובדי חינוך בהקשר הזה. אני מניח שבראא'ה מאום אל-פחם, שנמצאת בזום, תוכל להרחיב.

תודה.

כמה עובדים יש בגוגל ישראל וכמה מתוכם ערבים?

אנחנו לא חושפים את הנתונים האלה. אני לא חשף את הנתונים האלה גם במקומות אחרים.

באחוזים. אני רוצה מספרים, באחוזים, מה אחוז העובדים שלכם מהחברה הערבית?

תאמין לי, חבר כנסת, גם אני לא יודע. יש נתונים שאנחנו לא - - -

"אינטל" מוכנים להגיד את זה, למה אתם לא מוכנים להגיד? מה, זה סודי?

כנראה שזה נתון לא מספיק טוב.

אני שמח על ההערות מהצד, אני לא יודע מי אתה אבל מאחר שאתה בטוח לא יודע אז אני אשמח אם לא תתייחס. יש לא מעט, יש לנו סניף בחיפה, מטבע הדברים רוב העובדים מהמגזר הערבי עובדים בחיפה ולא בתל אביב, דיברו על העניין הגאוגרפי לפניי. את המספרים המדויקים, כמדיניות, בכל העולם, אנחנו לא חושפים. אגב, זה לא רק לחברה הערבית, זה באופן כללי נתונים על עובדים. אגב, תשאל אותי כמה מילואימניקים יש בגוגל ושיצאו ב-7 באוקטובר, אני גם לא יודע להגיד לך את הנתון הזה. אני יודע להגיד על אחד, עליי. לא יודע. הפרטיות בגוגל היא קודש.

זה מספרים, לא אמרנו לחשוף את האנשים.

נציג משרד האוצר, צח בסול, שלום. קודם כל, אנחנו מוחים על כך שאתם לא מגיעים מהרגע הראשון. זה נושא כל כך חשוב ואי הגעתכם מהרגע הראשון זה דבר שמתמשך גם בישיבות קודמות. זה בוודאי לא אישי נגדך אבל זה מאוד אמיתי, מאוד רציני, כלפי משרד האוצר, ודבר כזה לא צריך לחזור על עצמו. בבקשה, נשמע את דבריך אבל גם תתייחס בבקשה לגבי מה נותר מתקציב 550, במיוחד בנושא של יזמות להייטק בקרב האוכלוסייה הערבית, כולל השקעה בחינוך בבתי ספר תיכונים, מה נשאר מהתוכנית אחרי הקיצוצים.

גם כמה הועבר ב-23 מהתקציב הזה בממוצע, אם יש לך את הנתונים.

לגבי נתוני הביצוע של 23, אנחנו נוכל לחדד את הנתונים האלה עם ות"ת כדי שגם הם באמת יתנו את ההתייחסות הראויה. לגבי העלייה, אנחנו כמובן מכבדים את הוועדה והיא חשובה לנו, אני מציין שאני עולה אליכם כרגע תוך כדי שמתקיימת ועדת שרים, שגם בה הנוכחות שלנו נדרשת.

עכשיו אני אתייחס למה שביקשת בהקשרי תקציב החלטת הממשלה 550. בגדול, להחלטת הממשלה 550 יש עשרות מיליונים שהוקצו להשכלה הגבוהה, סדר גודל של 40 מיליון ועוד שני פרקים של 6 מיליון שהוקצו בתחילת הדרך שמחולקים בוות"ת בפריסה שנתית למלגות שהן מלגות "אירתקא", שאני מניח שגם מכירים אותן וגם בוות"ת יוכלו להרחיב, וגם עוד 4 מיליון שקלים לטובת עיבוי מעטפת ההנגשות, שזו מעטפת שבאמצעותה ות"ת מנגישה את ההשכלה הגבוהה בכלל התחומים לאוכלוסייה הערבית. אני אציין שממש לפני כמה ימים עברה החלטת ות"ת נוספת שנותנת את התעדוף ונותנת משקל ותמרוץ נוסף עבור ההגעה לתארי הייטק.

אני רוצה גם לציין – וזה עלה גם בוועדה הקודמת שבה דיברה נועם דן גם מאגף התקציבים – לכיתות עמ"ט של החלטת ממשלה 172 של הון אנושי. בשנת תשפ"ד נפתחו 109 כיתות עמ"ט (עתודה מדעית טכנולוגית שבהן לומדים פיזיקה ומתמטיקה ב-5 יחידות). 57 מתוך הכיתות האלה הן כיתות במגזר הערבי. ובנוסף, במסגרת החלטת הממשלה הזאת מתומרצות תוכניות של 5 יחידות ב-STEM, מרתונים וירטואליים לבגרויות וגם תרגולים ושיעורים וירטואליים, שמהם כמובן נהנית האוכלוסייה הערבית מתוך המטרה לשלב אותה בשוק העבודה כמו שאר האוכלוסיות בישראל. זו מבחינתנו ההתייחסות הבסיסית לדבר הזה. כל זה, צריך לומר, בנוסף על התקציבים שמוקצים בתוכנית הרב-שנתית של ההשכלה הגבוהה להנגשת ההשכלה הגבוהה לערבים.

התייחסת לבתי ספר התיכוניים?

לעמ"ט בחטיבות ביניים. אמרת ש-57 כיתות עמ"ט נפתחו בחברה הערבית, נכון?

74 כיתות נפתחו בחברה הערבית, 57 שנה שעברה והוספנו עוד 13 השנה.

כמה כיתות אנו צריכים בשביל לכסות את כל בתי הספר בחברה הערבית?

נפתחו 74 מוסדות, שזה בעצם 230 כיתות. התוכנית פועלת גם בכיתה ז' וגם בכיתה י' במקביל ותוך שלוש שנים יש לנו רצף שש-שנתי. התוכנית הזו מובילה ל-5 מתמטיקה, 5 פיזיקה ו-5 מדעי המחשב. יש לנו כבר 30 שעובדים אתנו כ-13 שנה מהמגזר הערבי, שהם נכנסו בלי קשר לתוכנית הזאת, ושם אנחנו רואים את ההצלחה. הכפלנו את מספר המסיימים עם 5 יחידת מתמטיקה מהמגזר הערבי, סדר-גודל של 1,600 תלמידים. זה מה שקורה בתוכנית הזאת היום מבחינת המשרד.

מה השאיפה שלכם? האם השאיפה היא שבכל בית ספר ערבי תהיה כיתה כזאת?

אנחנו מוציאים קול קורא, יש קריטריונים והראשונים מתקבלים. כלומר, יש מדדים. אם היה תקציב להכניס את כולם היינו מכניסים את כולם.

האם יש לי מישהו התייחסות או שאלה לנציג משרד האוצר?

צח, כמה תקציב נוצל ב-2023? אמרת ש-50 מיליון שקלים מתוקצבים לנושא הזה בתוכנית 550, כמה נוצל מתוך הסכום הזה עד 2023? לפי החישובים שלי בסוף 23 אנחנו כבר שנתיים בתוך התוכנית. כמה נוצל בפועל מתוך 50 מיליון השקלים?

נכון. התייחסתי בתחילת הדברים לכך שאלה נתונים שצריך יותר לרכז. אין לי בעיה לחדד ולתת לוועדה תשובה מדויקת, אני רק אסביר שכיוון שמערכת החינוך וגם המערכת האקדמית עובדות בשנות לימודים שחוצות שנים קלנדריות, הרבה פעמים הביצוע בשנת 23 הוא לא האינדיקציה הכי טובה וצריך לעשות כאן התאמות. לכן אני חושב שאם רוצים תשובה מדויקת, אין לנו בעיה כמובן להכין ולהעביר לוועדה מה שצריך.

אני אשמח שנקבל את הנתונים האלה. הייתי שמח מאוד גם לקבל התייחסות לגבי הרחבת העמ"טים בכל בתי הספר ולא לפי קול קורא, שתהיה אפשרות לחייב כל בית ספר ערבי להיכנס לתוכנית הזאת, כי התוכנית הזאת, לפי מה שנאמר כאן ממשרד החינוך, היא תוכנית מאוד מצליחה וזו תוכנית שיכולה לייצר עתיד של צעירים בוגרים שיכולים להשתלב עוד יותר בהייטק. אני אשמח שבמקום שזו תהיה בחירה זו תהיה חובה, שמשרד החינוך ידאג לפתוח כיתת עמ"ט והתוכנית הזו תהיה בכל בית ספר או בכל ישוב לפחות. מקווה שהבנת את הפנייה שלי.

כן, הבנתי, אין בעיה.

תודה, צח. בראא'ה אגבריה , עיריית אום אל-פחם, בבקשה.

שלום לכולם, תודה על ההזדמנות להשתתף בוועדה ולהביא את קולן של הרשויות המקומיות והשטח לשולחן הדיונים בכנסת, כך אנחנו משלימים את המעגל בעיניי עם המשרדים הממשלתיים והמגזר השלישי. אני בראא'ה אסעד אגבריה, ממ"ר, מנהלת מצוינות רשותית, בעיריית אום אל-פחם, תפקיד שאינו קיים בהרבה רשויות, אז א', מיסוד וקיום תפקיד זה מדגיש את המחויבות העמוקה של העיר לכל הנושא של האקדמיה והעסקה. בעיניי ממ"ר מתפקד כאבא ויאמא יישוביים לתחום המצוינות וקידום ההייטק. זה דבר שמעניק לנושא תשומת לב ומשאבים ייעודיים. נוכחותו של גורם אחראי ברמה העירונית מבטיחה כמובן רצף חינוכי ומעקב, כמו שדיברתם בתחילת הדיון.

בהמשך לדבריו של רביע, שסיפר כמה חשוב להקים מרכזים טכנולוגיים, מאוד חשוב לי להגיד לכם שאנחנו בעיריית אום אל-פחם, בשיתוף עם החברה הכלכלית, מקימים עכשיו מרכז אזורי לחדשנות טכנולוגית, קוראים לו "אקדמיה יישומית", דבר שמפתח כלכלית את העיר וחייבים כולנו בעניין להאמין שחינוך הוא עמוד השדרה של הפיתוח הכלכלי של העיר, מעבר להעצמת המעמד המטרופוליני של העיר ושיפור המיעוטים. זו ההזדמנות להודות לרשות לפיתוח כלכלי לשותפות ובניית תוכנית עסקית למרכז.

מילה קטנה לפני שאני ממשיכה את עמרי לגבי Hello Tech על העשייה שלנו באום אל-פחם. אנחנו שואפים תמיד לבנות מודלים חדשניים, כאלה שלא נוסו בעבר, שמתאימים לנו, לייחודיות ולמצוינות שלנו, ובמקביל כמובן לפתח עוד פתרונות, פתרונות שהם פרקטיים. חשוב גם להגיד שמתחיל הפעלת המודל ההוליסטי שלנו ולאחר הערכה ומדידה ראינו עלייה משמעותית במספר התלמידים שבוחרים במגמה טכנולוגית בתיכון. עשינו איזשהו סקר וראינו שהם גם מעוניינים ללמוד בישראל ושואפים למסלולים טכנולוגיים באוניברסיטאות, וזה מאוד מאוד קריטי.

אחת התוכניות שלנו – יש לנו מערך שלם של תוכניות כמובן, ויש עוד ועוד מרכיבים, לא רק תוכניות, תוכניות הן חלק בלתי נפרד מכל המערך – היא Hello Tech בשיתוף עם גוגל בחינוך סייבר. מבחינתנו היא מהווה מודל ייחודי לשילוב המצוינות עבור כל התלמידים כי היא מאמינה במצוינות לכולם והיא לא סלקטיבית. היא מתמקדת בתלמידי כיתה ט' וזו צומת ושלב קריטי בהתפתחותם המקצועית האקדמית של התלמידים. מבחינתנו זה תזמון אסטרטגי כי היא מאפשרת להכווין את התלמידים למסלולים טכנולוגיים בתיכון כי זו שנה לפני בחירת המגמה. האמונה שלנו היא שהשקעה מוקדמת יחסית מניבה תשואה מהירה ומוחשית בטווח הקצר.

אני רוצה גם להתייחס לרלוונטיות במודלינג. התוכנית מספקת הזדמנות ייחודית לאינטראקציה עם מודלים לחיקוי. היא מביאה הייטקיסטים ומנוסים מהיישוב עצמו וזה מאפשר מפגש ישיר עם אדם שדומה לי, מאותו מקום, וייתכן שגם למד באותו בית ספר שאני למדתי בו, כך שזה הופך את עולם ההייטק לברור ונגיש יותר עבור התלמידים. גם הסיורים שעושים באוניברסיטאות בישראל פותחים אופקים חדשים לתלמידים, מעודדים אותם לשאוף להשתלב בפקולטות יוקרתיות בישראל. כל זה כמובן מחזק את תחושת המסוגלות העצמית של התלמידים.

האמונה שלנו היא שבאמצעות התערבות מוקדמת והכוונה מתמשכת אנחנו פועלים לצמצום הפער בייצוג בתעשיית ההייטק ובכך אנחנו לא רק מפתחים כלכלית את החברה הערבית אלא גם מקדמים שילוב וגיוון במגזר הטכנולוגי, שלדעתי הצנועה אנחנו כל כך צריכים את השילוב הזה.

כמה זמן התוכנית פועלת אצלכם באום אל-פחם?

שנה.

אבל גוגל אמר לנו שהתחילו לפני שנתיים, לא?

זה הייתה תכנית בלי כל המערך ההוליסטי שדיברתי עליו. התוכנית הייתה חלק, אבל אנחנו, בעקבות התוכנית, הבנו שצריכים עוד מרכיבים ועוד תוכניות ועוד התערבויות. היא עזרה לנו להתבונן יותר.

כמה תלמידים משתתפים בתוכניות?

ב- Hello Tech או בכל המערך?

ב- Hello Tech.

כל כיתות ט' השנה, זה מגיע כמעט ל-1,400, וכל השכבה של כיתות ח'.

והתוכנית הזו ממשיכה, נכון? היא תלווה אותם עד התיכון?

היא ממשיכה. התחלנו בט', ירדנו לח' והשנה גם נרד לז'.

היא תוכנית לחטיבות ביניים.

כן, ח'-ט'.

אין המשך לזה?

לא, המיקוד מראש היה חטיבות הביניים.

לעשות תוכניות זה טוב מאוד, זה טוב מאוד להגיד "עשיתי כך ועשיתי כך ועשיתי כך", בסופו של דבר הכול ילך לאיבוד אם אין לנו מדדים לראות האם באמת התוכנית הזאת הצליחה או לא בסוף הדרך. אם אין מעקב היום, אם אין מעקב אחרי 1,400 התלמידים שהיו בתוכנית בעוד 5-6 שנים, לראות איפה הם היו, איפה הם נמצאים – אולי מתוך 1,400 התלמידים אף אחד לא הלך ללמוד הייטק? התוכניות האלה חשובות אבל לבדוק ולעקוב אחר זה זה עוד יותר חשוב בשביל ללמוד מזה. אני חושב – זה כבר לא יהיה בוועדת המדע – שזה חשוב שאתם כגוגל וכעיריית אום אל-פחם תעקבו אחרי זה ותעקבו בסוף המסלול, בעוד 5 שנים, אחרי שהם מסיימים י"ב, כמה מתוך 1,400 התלמידים הלכו ללמוד הייטק וכמה מהם השתלבו ועבדו בתחום. זה חשוב, הנתונים חשובים מאוד.

שמעתי את הדיונים, קראתי קצת את הפרוטוקול של דיון הוועדה הקודמת ורציתי לתת כמה המלצות קטנות מהשדה שלי. אנחנו כמובן עושים שותפות עמוקה עם הרבה גורמים, כמו גוגל, צופן, מהדי ג'ולאני, אם אתם מכירים, ועוד, אז מאוד חשוב לי, א', לייסד תוכנית התערבות סדורה עם ההורים, כמובן מעבר לטקסי הפתיחה החגיגיים בסיום, כי למרות השחיקה המסוימת במעמד ההורים אצלנו, בחברה הערבית, היא עדיין מתאפיינת בכך שלהורים יש השפעה, לפעמים גם כוח החלטה, על בחירת המסלול ועל סיכויי הצלחה.

ב', מאוד חשוב לנו להגיד לכם שצריך להקים אקדמיה לאומית להוראת מקצועות ההייטק למורים ולמדריכים בחינוך הבלתי פורמלי על מנת שידבררו אותה שפה. ג', להרחיב באופן דרמטי את כל התוכניות כמו "אח גדול", "אחות גדולה". בחברה הערבית יותר קל לנו להתחבר – לא משנה אם זה ערבים וערבים או ערבים ויהודים – ואנשי חינוך רבים מאמינים שהעבודה החינוכית בעלת אימפקט חזק יותר נעשית באחד על אחד.

לסיום, בקשר למה שאמרתם בהתחלה על מישהו שהגיש קורות חיים ואף אחד לא הרים לו טלפון, אז צריכים בעיניי לעבוד גם על הידוק הקשר עם תעשיית ההייטק והסיבה היא להפוך את האפשרות למוחשית יותר, ללמוד את התעשייה, פשוט מאוד ללמוד אותה, להתנסות, להרגיש שאני שם, אני יכול. גם שההתנסות הזו תבנה לי קורות חיים. אחד האתגרים המשמעותיים שאנחנו מזהים הוא שרק מיעוט מהסטודנטים הערבים משתלבים במשרות סטודנטים בתעשיית ההייטק כי רבים מהם פונים לעבודה המסורתית יותר, מה שמונע מהם להתנסות מעשית בתחום. אז חוסר בניסיון מעשי משפיע לרעה על קורות החיים שלהם. תודה לכם.

תודה רבה לך. אמיר באבאלה, האאט דילברי, בבקשה.

שלום לכולם, תודה על זכות הדיבור. למי שלא מכיר, אפליקציית האאט היא סטראט-אפ שהתחיל באום אל-פחם בפברואר 2020. אנחנו אפליקציה שמתמחה בשילוח מהיר. התחלנו במסעדות ולפני שנה נכנסנו גם לכל התחום של non-food store, בין אם זה בתי מרקחת, סופרמרקטים וכו'. היום אנחנו עובדים בכמעט 37 ערים וכפרים, גם ערביים וגם נכנסנו למגזר הכללי, במיוחד בפריפריה. אנחנו מדברים על עפולה וכרמיאל. עובדים גם במרוקו בחמש ערים, מעסיקים כ-250 עובדים, רובם במטה שלנו באום אל-פחם.

קודם כל, הנתונים שנאמרו כאן הם בהחלט נתונים מאוד מאוד מדאיגים ופחות מעודדים, באתי להתחזק ואני יוצא מפה עם פחות עידוד, אבל אפשר גם להבין למה. אחד הדברים שנאמרו כאן ע"י חבר הכנסת איימן עודה הוא שצריך חברות גדולות שיפתחו סייטים בערים ערביות. זה משהו מאוד מאוד מורכב כי מצד אחד זה כן יכול לעודד ולהניע את הכלכלה, גם את המסעדות שמתחת למשרד וגם העובדים יכולים לקנות ולעודד כלכלה, וזה גם יחזק את התחבורה הציבורית בתוך הערים הערביות. אך מצד שני, אם מציגים שפחות מ-1% הנהלה ערבית בתוך החברות האלה אז האתגר הבא הוא לשכנע יהודים להיכנס ולעבוד באום אל-פחם או בערים כאלה ואחרות. זה אתגר שאנחנו כחברה גם מתמודדים אתו כשאנחנו רוצים לחפש מועמדים יהודים. ברגע שהם שומעים על אום אל-פחם הם מורידים את עצמם מהמשרה, גם אם היא מאוד מאוד מפתה.

זה נושא חשוב בפני עצמו, תמיד יש מתח בין ה-empowerment לבין זה שאתה שייך למקום חזק ואם אתה לא תהיה בו אז אתה תישאר חלש. רוצה להקים אוניברסיטה בישוב ערבי, אם זה לא ברמה של הטכניון אז יש יתרון שזה empowerment, אבל יש חיסרון שאתה מודח במקום מאוד חזק. בין זה לבין זה צריך תמיד למצוא את הנוסחה הנכונה. זה דבר שבאמת ראוי להרבה מחשבה בשביל לבנות את הכיוון הנכון.

מסכים איתך לגמרי אבל אנחנו גם צריכים להבין מאיפה זה נובע, כי אם עד היום בבוקר יש 119 נרצחים ערביים, שזה בממוצע 1.57 נרצחים ערביים, אפילו תושב ערבי בתוך הכפר הערבי שלו או העיר הערבית מפחד ולא מרגיש ביטחון. אם הרצח היה קורה בשעות המאוחרות של הלילה, היום אנחנו רואים אותו גם באמצע היום.

דבר שני, אחד הדוברים דווקא ציין מציאות ורודה, שברגע שיש מועמד שהוא טוב זה לא משנה אם הוא ערבי או יהודי, במקרה שלי אני יכול להיות לא פוליטיקלי קורקט ולהגיד שזה לא נכון, כי אם אתה מקבל שני קורות חיים, של עומר מחאג'נה ושל ליאור מוסקוביץ', אז גם אם הם שירתו ביחד ב-8200, מה שלא יכול לקרות, נעדיף את המוסקוביץ' בסוף. זה משהו שמאוד-מאוד חשוב לציין. אנחנו כל הזמן קוראים למועמדים לא להתייאש, אני שומע על מועמדים שמגישים 300 ו-400 קורות חיים וכבר בבוט הראשוני הם נפסלים, אז זה ראוי לציון.

דיברת הרבה על הסטארט-אפים בתל אביב, אני מאוד מאוד אוהב את זה אך אני לא יכול להתעלם ממה שאמרה ברשות החדשנות, שסטארט-אפ בקושי שורד. להביא מועמד מהצפון עד תל אביב ברכבת כדי לעבוד בסטארט-אפ שהוא לא יציב זה איכשהו סיכון, גם לסטארט-אפ וגם למועמד. מה שכן, אנחנו צריכים לאפשר עוד ועוד גיוון תעסוקתי בחברות הגדולות, שיתנו כלים – מה שלומדים באוניברסיטה ובמכללות זה מעולה אבל בפועל בשטח זה המבחן שמכריע.

תודה רבה לך. לא שמעתי מעמאד יונס, אתה תמיד צנוע ועושה דברים מדהימים, רוצים לשמוע אותך.

תודה רבה. אנחנו חברה בת 30 שנה ועברנו הרבה עליות וירידות אבל בסך הכול אנחנו עולים ואנחנו היום באמת מספר אחד בעולם במה שאנחנו עושים.

איזה משפטים מעולים. התפעלתי מהמילה "30 שנה" כי תרבות של התמדה זה לא דבר שנמצא בכל מקום, וזה מספר אחד בעולם אז עוד יותר התפעלות.

תודה. התמדה זו מילת הקסם. הנושא פוטנציאל ההון האנושי – יש כל מיני דברים שצריכים לעשות שזה בטווח קצר, שזה ליזמים הקיימים, בטווח היותר הארוך, שזה אנשים שאולי בשלים להיות יזמים ולאנשים שלא יודעים שצריך לעודד אותם להיות יזמים, ואנחנו הולכים אחורה ואחורה, גם כן לבתי ספר תיכון ולחטיבת ביניים.

רכבת ההייטק היא רכבת מהירה. צריך לקפוץ על הרכבת הזו בטווח הקצר וגם הארוך בבת אחת. אנחנו חייבים להשקיע בטווח הקצר, בטווח הבינוני ובטווח הארוך בו-זמנית. בחברה יש לנו את שלושת ה-E: employment, education ו-.entrepreneurship אנחנו משקיעים בשלושת הדברים במקביל. אנחנו מושקעים במקומות כמו חממות טכנולוגיות של NGT, בנצרת, ב-Takwin, בחיפה גם. אנחנו גם כן מושקעים ב- NorthMadלעודד יזמות. אבל אנחנו חושבים שצריך גם כן להתייחס לחינוך ואנחנו בחרנו להתייחס לבתי ספר של כיתות ח' ו-ט', כמו שגוגל עושים. למה? כי שם יש צומת, שם מחליטים לאן ללכת, לכיוון הנדסה או לכיוון אחר.

אז מה אנחנו רוצים לעשות? אנחנו רוצים לשכנע את התלמידים האלה שייקחו החלטה לכיוון הנדסה. איך אנחנו עושים את זה? יש שתי ציפורים במכה אחת, אנחנו הולכים לסטודנטים בטכניון, בתל אביב ובמקומות אחרים ואנחנו נותנים להם מין אופציה לעבוד בחברת הייטק, לעבוד בתור סטודנטים וגם ללמד ילדים בכיתות ח' ו-ט' בנצרת. אנחנו נכנסים עכשיו לשנה שלישית. התחלנו עם בית ספר אחד - - -

כולל בית ספר אל-ג'ליל?

התחלנו בסלזיאן בנצרת. עד היום היינו בארבעה בתי ספר, 100 התלמידים עברו אצלנו. בשנה השלישית אנחנו נכנסים ל-10 בתי ספר, עדיין בנצרת. אנחנו פונים ל-500 תלמידים. התוכנית מאוד יפה. קודם כל הסטודנטים שעובדים בתוכנית הזו מקבלים חשיפה לחברות הייטק, אז הם מקבלים ניסיון, מין התמחות אצלנו, הם מלמדים ילדים שקרובים לגיל שלהם, יש פרויקט בתוך התוכנית הזו והם מייצרים משהו, ממציאים משהו ביחד עם הסטודנטים שלנו. אנחנו היום נכנסים לשנה השלישית ואנחנו מחפשים שותפים, אם זה מהתעשייה ואם זה מהעמותות ואם זה מהממשלה, בכדי שנוכל לא רק להישאר בנצרת ולא רק מאות תלמידים, אלא אלפי ועשרות-אלפי תלמידים.

תודה רבה לך, אדם יקר. אורי זיו, הוות"ת, בבקשה.

התנצלותי שלא יכולתי להגיע פיזית. אצלנו יש הרבה עשייה בזמן האחרון. חשוב לי להתחיל מהתוצאות. הנתונים האחרונים מדברים בשנים האחרונות על עליה מאוד משמעותית גם בתחומי ההייטק. 15% מהסטודנטים במקצועות ההייטק באקדמיה הם מהחברה הערבית.

כולל השנה האחרונה?

אלה, נדמה לי, נתונים מלפני שנתיים. מהשנה האחרונה עוד אין לנו, זה בתהליך איסוף דרך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אני אגיד שבעקבות ועדת פרלמוטר ות"ת קיבלה החלטה להגדיר יעד של 20% סטודנטים מהחברה הערבית במקצועות ההייטק, ביחד עם עוד החלטות שקיבלנו על יעדים לחברה הערבית במסגרת ההחלטה שנקראת "מדיניות מצוינות מכלילה".

כמה דברים ספציפיים שגם קרו לאחרונה אצלנו זה שהגדרנו מחדש את תחומי הלימוד ואת העדיפויות שאנחנו נותנים גם במלגות לסטודנטים, לתמרץ את הצעירים, גם בתקציבים שאנחנו נותנים למוסדות, וכאן תחומי ההייטק תמיד נמצאים במקום גבוה. גם קיבלנו מ-550 איזושהי תוספת למלגות "אירתקא" ואני לא יודע מבחינת תקציבים, כי אני לא איש התקציבים אצלנו, אבל מבחינת מספרי המלגות הן בסך הכל מומשו באופן כמעט מלא לגמרי, התוספת שקיבלנו.

עבר לאחרונה גם מודל תקציבי חדש למוסדות שיש בו תוספות, בין היתר חלק מהתוספת בעקבות 550, כך שהתקציבים שמגיעים אלינו אוטומטית מבוצע. במודל החדש, הדבר אולי הכי משמעותי, זה שיש קצת יותר דחיפה של המוסדות לכיוון של מקצועות מועדפים, שמקצועות ההייטק בתוכם. ועוד דבר מאוד משמעותי שקרה לאחרונה זה שפתחנו את האפשרות למוסדות להקים מכינות קדם-אקדמיות שמשלבות גם לימודי עברית בתוכם לחברה הערבית, גם לעולים חדשים. הסדרנו את הנושא הזה ובעצם זה מאפשר לתת מענה הוליסטי של הזדמנות שנייה לצעירים שלא מצליחים להתקבל לאקדמיה, אם זה בגלל שאין להם בגרות ריאלית או בגלל שאין להם בגרות מלאה או בגלל שרמת העברית שלהם לא מספיק טובה כדי להתקבל. זה כלי שנפתח השנה לראשונה באוקטובר הקרוב ואני מקווה שבאמת ייעשה בו שימוש משמעותי.

תודה רבה, דברים חשובים. גיל אלוני, בבקשה.

תודה רבה. גיל אלוני, הרשות להשקעות, משרד הכלכלה. רציתי לציין ולהציג תוכנית ייעודית ספציפית שתומכת בהעסקת מתמחים ערבים בהייטק, זה ממש שם התוכנית.

חשוב מאוד.

ודאי העמותות מכירות, גם מהעבר, וחלק מהחברות שהיו כאן, ומי שלא, התוכנית הזאת פועלת ישירות מול המעסיקים, לא בקטע עדיין חינוכי או שלבים קודמים יותר, אלא ממש בהעסקה. כל מעסיק שקלט החל מחצי השנה האחרונה לדוגמה, מתמחה ערבי, או שמתכוון בחצי שנה הקרובה לקלוט מתמחים ערביים, יכול לגשת לתוכנית הזאת. מבחינת גובה הסיוע של המשרד, אפשר לקבל עד 60,000 שקל עבור כל מתמחה. יש תקציב לתוכנית הזאת, השנה בגובה 6 מיליון. בעבר, כשהענף היה בשגשוג יותר טוב, היו כמובן תקציבים גבוהים יותר. התוכנית הזאת פתוחה כרגע להגשות, נשמח כמובן להפיץ את זה גם דרככם. שיהיה בהצלחה.

תודה רבה, חשוב מאוד. אשרף ג'בור, בבקשה.

תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת איימן היקר, קודם כל על רצף הפגישות ועל חשיבות המפגש הזה. אני רוצה להתייחס קודם כל לכאב, יש כאן כאב. המספרים שאנחנו רואים לעומת הפוטנציאל הקיים הוא פוטנציאל אדיר, אבל אם יש כאב צריך לרדת לשורש. כשיש לנו כאבי שיניים אנחנו עושים טיפול שורש. צריך לעשות טיפול שורש לדעתי.

עמאד דיבר לפניי ולמה שהוא עשה יש אימפקט אדיר, הביא את ההייטק גם לנצרת, ואני חושב שגם ההשקעה עכשיו בחטיבת הביניים היא מצוינת, עמ"ט זה נהדר וזה גם ממשיך. צריך לתפוס את הנקודה הזאת של כיתה ט' ולהשקיע בתלמידים. חבר הכנסת ד"ר חוג'יראת יצא אבל הוא התייחס לזה, למה עוצרים בשלב הזה. למשל עם אום אל-פחם חשבתי על זה, כי יש את התוכנית של גוגל, מרכז חינוך סייבר, מתחילים לחשוב שהם שותפים איתם, איך אנחנו יכולים להמשיך בעצם את הרצף הזה ברמה היישובית.

אבל אנחנו, כרשת חדשה שעובדת בתוך האוניברסיטאות, מביאים את התלמידים האלה בדיוק בכיתה ט', בדיוק בתפר הזה כשאין עדיין אין הרצף הזה, ולדעתי פה צריך להשקיע. אנחנו משקיעים גם בחינוך STEM ברמה מאוד מאוד גבוהה. דיברה גם נציגת "אמדוקס", אנחנו למשל חושבים איך לבנות את התוכניות האלה אז עבדאללה ג'וני, שהוא אחד המנהלים הבכירים, ונדמה לי שהיא דיברה עליו כי אמרה שיש אחד והשאר ג'וניורים - - -

לא, אחד בפוזיציה הזאת אבל יש עוד 3% מנהלים בתוך הארגון.

אוקיי. אז אנחנו חושבים איתם איך באמת להביא ליותר מנהלים בכירים. זאת אומרת, גם כשבונים את התוכניות צריך לשאול את התעשייה: מה אתם מצפים? אבל איך עושים את זה? שאלת חבר הכנסת איימן ובצדק, איך עושים את זה? זאת השאלה. יש פה כאב, יש פה פוטנציאל, יש פה משאבים, אני אפילו טוען שהחברות באמת רוצות להביא את הפוטנציאל מהחברה הערבית, אבל עדיין יש פער.

את הפער הזה מצמצמים, גם בכל המחקרים והדוחות שראינו לאחרונה, בהשקעה גם במיומנויות המאה ה-21, שהן קריטיות, קריטיות לחברה הערבית שלא עושה את אותו מסלול של "חבר מביא חבר" שאנחנו מכירים ודברנו עליו גם היום הרבה, שאתה מביא אותם בעצם בשלב מוקדם יותר. צריך להשקיע להביא אותם לחשיפה בשלב מוקדם. את זה אנחנו עושים, אנחנו עושים בינתיים במספרים מאוד מאוד קטנים. גם אתמול הייתה לנו פגישה עם הממשלה והרשות לפיתוח כלכלי שבאמת רוצים להפוך את המיזם הזה למיזם משותף, אני יותר מאשמח בשביל שיהיה אימפקט. אפשר להתחיל בבית ספר אחד אבל אימפקט צריך באמת משאבים וצריך המון שותפים.

לגבי הנושא של הדרג הבכיר, דיברנו המון על הג'וניורים פה. החברה הערבית תקועה שם. צריך להודות, ולא רק להודות בזה, גם צריך להגיד שהמספרים הם כל כך קטנים, 3%, זה מטורף. לכן אנחנו צריכים גם להגדיל את 3% האלה, ואני יודע שיש יעדי ממשלה, אבל צריך לכוון גם לדרג בכיר.

אני רוצה לתת לכם את הדוגמה מהאקדמיה. כשאנחנו חשבנו בעשור האחרון איך להביא יותר סטודנטים לאקדמיה, תמיד אמרנו: אתם צריכים לחשוב על הסגל האקדמי הבכיר. היום כל פרופסור בחברה הערבית ששבר את תקרת הזכוכית והגיע לתפקידים בתוך האקדמיה, מושך אחריו המון סטודנטים ערביים. זה מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו. זה לא רק להביא אותם להייטק, לא רק להביא אותם לתואר ראשון ב-STEM, זה גם להביא אותם לדרג הגבוה ביותר באקדמיה ולדרג הגבוה ביותר בתעשיית ההייטק.

אני בטוח שהמוחות שיושבים כאן ואנשים שבאמת רוצים להשקיע בזה, והוועדה בראשותך, חבר הכנסת איימן, יוכלו להפוך את זה למשהו יותר פרקטי. הדבר הזה אפשרי אבל צריך להשקיע רגע לפני טרום אקדמיה ובתוך האקדמיה. זה מה שאני מאמין. אם נעשה את זה בחיבור עם התעשייה, בחיבור עם הממשלה, בחיבור בהמשך לכוון גבוה, הדרך תהיה יותר ויותר טובה. בהצלחה לכולנו.

תודה רבה לך, אשרף יקר. אני רוצה להציע לכם: בואו נחליט שאנחנו ניפגש במקום מסוים בתוך החברה הערבית – יכול להיות אצלך, עמאד, יכול להיות בכל מקום – שננצל את זה שאני נמצא במקום הזה, שאנחנו יכולים לשבת עם כל שר, עם כל קבוצה, ממש להתלבש על זה. לבנות תוכנית ולהחליט שיש לנו חודשיים שאנחנו מתלבשים בהם על משרדי הממשלה, על כל מיני כתובות שהן מאוד חשובות ורלוונטיות לנו, בשביל שבחודש-חודשיים-שלושה הללו נעשה ממש קפיצה בעניין ההייטק והאוכלוסייה הערבית. בואו נקבע שעוד שבועיים, עוד שלושה, נשב ביחד כולנו, נחליט על כיוון, נשנס מותניים ונלך. אני ממש ממש בעד וחושב שזה מאוד חשוב.

אני רוצה להגיד לכם משהו ברמה האישית, גם אני, בהיותי במקום הזה, יו"ר ועדה, אני רוצה בסופו של יום להביא משהו ממשי לאוכלוסייה שלנו, להרגיש שמהמקום הזה, אחרי שאמרנו שאנחנו מסיימים את התפקיד הזה, עשינו משהו מאוד חשוב לחברה שלנו. בואו ממש נשלב ידיים ונעשה את זה.

ד"ר יובל דוידור מפורום ההייטק. אתה אמרת שבסופו של יום אני אגיד לכם משהו אישי, אני רוצה להביא משהו לחברה שלי. התפיסה של ההייטק, עם כל החשיבות להביא לחברה הערבית את ההתפתחות הכלכלית, ההתפתחות החינוכית וכדו', אנחנו מסתכלים על החברה בכללותה. זה ממש לא להביא רק לחברה הערבית, הסיבה הזאת גרמה לפורום ההייטק לפתוח כל מיני יוזמות, אנחנו מעבירים הרצאות וסדנאות בהתנדבות וכדו' בתיכונים בחברה הערבית וכל מיני דברים אחרים. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו לגבי ההייטק, אנחנו פה במשכן הכנסת ואתם מדברים על כל מיני תוכניות ומשרדי ממשלה, יש לזה מקום, אבל בואו נזכור שההייטק זה מגזר עסקי, הוא פועל לפי חוקים מסוימים, החוקים הם לזוז מהר, כמו שיפוע של המים. יש דברים מאוד פרקטיים - - -

או הרכבת המהירה של עמאד.

מים זה הכי טוב, מים פשוט בוחרים לבד איפה המדרון הכי קל להם, שם הם זורמים. אז יש לנו למשל את "גליל טכנולוגיות", יש המון חסמים, אבל אם במקביל לתוכניות הממשלתיות נאמץ את הדברים הפרקטיים, של אנשים עם אנשים – כי בסוף חברות עסקיות והייטק, יש כאלה שיש חסמים, והרבה, ויש כאלה שממש מחכים ומשוועים להון האנושי מהחברה.

תודה רבה לך, דברים חשובים ואני מקבל אותם עקרונית. אני חושב שטובת כל קבוצה זה חלק מטובת החברה בכלל. זו תפיסה מאוד נכונה, מאוד מדויקת. יחד עם זאת, זה לא סותר את ה-empowerment מקבוצות מוחלשות, לא סותר בכלל. מה גם, שהכותרת של הישיבה הספציפית הזו היא ההייטק בקרב האוכלוסייה הערבית. לכן זה משתלב ביחד, זה לא סותר ואני מקבל את מה שאמרת.

אחת, הוועדה מבקשת מרשות החדשנות לקיים תוכנית לעידוד חברות ההייטק לפתוח סניפים בערים ערביות או בפריפריה. היתרונות של זה הם עצומים, כפי שאנחנו רואים עם "אמדוקס". שתיים, הוועדה מבקשת מרשות החדשנות ומשרד העבודה לשתף פעולה עם "קו אימפקט" וחאסוב ולהגיע לשולחן עגול בצפון כדי לצאת עם תוכנית פעולה, לצאת מהתופעה של "חבר מביא חבר" המדירה הייטקיסטים מהחברה הערבית להיכנס לתעשייה. שלוש, הוועדה דורשת ממשרד האוצר לקבל נתונים מדויקים לגבי התקצוב לעידוד כניסה לתחום ההייטק לחברה הערבית, כולל באקדמיה ובבתי הספר התיכוניים, לשנת 2023-2024.

אני רוצה לחזור, כל ההמלצות הן בכיוון טוב, אבל אם אנחנו לא נשב ונחליט על צעדים, על כיוונים, ונחליט שחודש-חודשיים-שלושה כולם יהיו למען ההייטק בקרב האוכלוסייה הערבית, כל ההמלצות הללו יהיו בגדר הצפת נושאים ויישארו בחלל. כל זה טוב אבל זה בידינו. אנחנו צריכים ממש ביחד לקדם את זה. תודה רבה לכם מקרב לב. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.