פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
04/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 126
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, י"ט באייר התשפ"ד (27 במאי 2024), שעה 12:30

סגירת מוקד החירום לתמיכה בחברה הערבית - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
ואליד אלהואשלה

ולדימיר בליאק
אחמד טיבי
אימאן ח'טיב יאסין
יוסף עטאונה
אלון שוסטר

תהלה וינוגרד - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד מבקר המדינה

בני גולדמן - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

מירב שטרן - מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי

סופי כהן - רמ"ט מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי

מורין אמיתי - יועצת מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי

מור לו - יועצת מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי

נתנאל לוי - ראש אגף, המשרד לשוויון חברתי

לואי ג'בר - מנהל תחום תעסוקת חברה ערבית, דרוזית וצ'רקסית, משרד העבודה

קרן דהרי בן נון - ייעוץ וחקיקה משפט פלילי, משרד המשפטים

יגאל עזרא - ס' ר' אגף סי"ף, משטרת ישראל

יאיר שרעבי - מנהל תחום בכיר תקציב ות"ע, שירות התעסוקה

עאיד בדיר - יועץ ראש העיר, עיריית כפר קאסם

עופר דגן - מנכ"ל שותף, עמותת סיכוי-אופוק

ליטל פילר - חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

נשאת ברהום - רכז מפעלים חברה ערבית, תנועת הנוער העובד והלומד

טל טוניק - רכז מעגל הקינים הערביים, תנועת הנוער העובד והלומד

רן מלמד - עמותת נקודת מפנה

אלה בן עמי - משפחות החטופים

ירדן גונן - משפחות החטופים

שרית גרשקוביץ - רמ"ח אוכלוסייה, פיקוד העורף

פלורינה הלמן לוין

רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סגירת מוקד החירום לתמיכה בחברה הערבית - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה

היום יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד. אני מתכבד לפתוח את ישיבתה הראשונה של הוועדה לביקורת המדינה בנושא: סגירת מוקד החירום לתמיכה בחברה הערבית – בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.

היום ה-242 למלחמה, 124 חטופים בשבי החמאס. מי שיזם את הדיון הזה, חבר הכנסת ואליד אלהאושלה, פנה אלי לפני כשבועיים וביקש ממני לקיים דיון דחוף בנושא סגירת מוקד החירום אשר פעל בכפר קאסם ושימש את החברה הערבית. למרות שקבעתי את הדיון כבר לפני שבוע בדיוק, נעתרתי לבקשתה של השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, לדחות את הדיון בשל היותה של השרה בביקור עבודה בחו"ל. אינני אחראי על לו"ז שרים ושרות אבל נקווה שהיא תגיע. אם לא, אני מניח שיש בכיר מבני משרדה כאן שיוכל לתת לנו תשובות. סברתי כי יש לאפשר לשרה האחראית על המוקד, אם היא תרצה, לבוא ולהגיד את דברה, פעולתו וסגירתו, ולהביע את הסיבות אשר הובילו להחלטתה ולהסביר כיצד בכוונתה לפעול בהמשך.

אני לא יודע אם היא תגיע, כרגע היא לא הגיעה ומנכ"לית משרדה כאן. המנכ"לית פה, השרה לא פה אז גברתי המנכ"לית, ברוכה הבאה. אין לי להגיד אלא רק מילה טובה – תודה שבאת, אבל עכשיו לא כל-כך ברור לי למה הייתי צריך לדחות את הדיון? אלא אם כן היא רצתה לבוא אבל תתייחסי לזה אחר-כך. זה לא קריטי, אבל למען הסדר הטוב, בשביל זה דחינו והיו לי וויכוחים עם חברי הכנסת שיזמו, למה אני דוחה. לבסוף הם קיבלו את דעתי.

מוקד החירום בו אנו דנים היום – הדגשתי שהדיון הוא לבקשתך, דיון חירום, שנעתרתי לך ואני רואה בזה חשיבות גדולה מאוד. גם דחיתי את הדיון לבקשת השרה, ואני לא אחראי על לו"ז של השרים והשרות, אמרתי, והשרה לא הגיעה. פניתי עכשיו למנכ"לית משרדה בברוכה הבאה ואני מברך אותה, אבל לא ברור לי למה הייתי צריך לדחות, והיא תסביר.

אני חייב לציין כי גם חברת הכנסת נעמה לזימי פנתה ללשכתי בבקשה לקיום דחוף בנושא. מוקד החירום בו אנו דנים היום הינו שיתוף פעולה בין ועד ראשי הרשויות הערביות והרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי. אין צורך להדגיש מדוע מוקד מסוג זה בתוך ישוב דובר ערבית ומופעל על-ידי העירייה דוברת השפה חשוב בעת הזאת.

45% מאוכלוסיית מחוז הצפון, כידוע, סופג לא מעט במלחמה הזו והם חלק מהחברה הערבית, לא כולל דרוזים, שיחד איתם זה עולה ל-53%, מרכיב החברה הערבית בגבול הצפון, חלק מאזרחי מדינת ישראל, אני לא צריך להבהיר את זה. גם ביישובי החברה הערבית קיים צורך דחוף במיגון, הכשרות, אימונים, צוותי חירום, ציוד וכולי, והפערים בין יישובי המגזר הערבי למגזר היהודי הינם גדולים.

אנחנו נמצאים בתרחיש ייחוס של מלחמה עצימה בצפון, ועל כן לא ברור כיצד הממשלה חשבה לסגור את המוקד. הסכם ההתקשרות של המוקד היה עם עיריית כפר קאסם אשר שימשה ספקית, למיטב הבנתי. היות וההתקשרות הייתה פטורה ממכרז ובשל היותנו בתקופת מלחמה, ההתקשרות הוגבלה לשלושה חודשים עם אופציה להארכה.

אני מבין כי מאז ינואר יש שתי הארכות להתקשרויות כאשר ההארכה האחרונה הסתיימה ב-13.5. מכאן אני מבקש להיכנס לעומקו של עניין, ולפני שנעבור למשרד לשוויון חברתי, אני רוצה לכבד את חבר הכנסת אלהואשלה ולתת לו את זכות הדיבור והפתיחה כי הוא יוזם הדיון הזה.

נמצאים כאן לא מעט משרדי ממשלה חוץ מהמשרד לשוויון חברתי – משרד הכלכלה, משרד העבודה, שירותי התעסוקה, משרד הבריאות, המשטרה, צה"ל, משרד המשפטים ונציגי עיריית כפר קאסם. חוץ מזה, נמצאים כאן נציגי מועצות מהמגזר, חלקם בזום, לרבות נציגי עיריית כפר קאסם וכמובן הוועדה הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, וזאת בנוסף לארגוני חברה אזרחיים.

הדיון הזה עשוי להתלהט אבל הנושא חשוב. אנא מכם המתינו ותנו כבוד לזכות הדיבור, ככל שתינתן על-ידי, ואני כמובן אעשה מאמץ שכל הדוברים שטרחו והגיעו, ישמיעו את עמדתם. אני לא אתן לדיון הזה ללכת למקום לא רצוי. אני רוצה לתת לזה ללכת למקום רצוי, להפיק לקחים ולראות מה הוועדה לביקורת המדינה יכולה לסייע בעניין הזה.

חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה. סליחה, אני מתנצל, יש כאן משפחת חטופים, בדרך כלל הם לא מגיעים. בבקשה, זכות הדיבור שלכם, אני כבר הזכרתי כמה ימי מלחמה וכמה חטופים יש אבל זכות הדיבור היא שלכם לפני כולנו.

תודה רבה. אני הבת של אוהד בן עמי שחטוף בעזה. אנחנו אחרי לילה מאוד קשה, שהתבשרנו פה בבשורות מאוד קשות, שאיבדנו חמישה מבני משפחתנו. האמת, שאני לא רואה הרבה להוסיף חוץ מלהקריא את הודעות הדוברות של קיבוץ ניר עוז מאתמול בערב, הודעה מאוד קשה שאני חושבת שלא קיבלה מספיק יחס. אני אקריא אותה:

קיבוץ ניר עוז מודיע בצער כבד על הירצחו של חיים פרי ז"ל, בשבי בעזה. חיים היה בן 80, אב לחמישה ילדים וסב ל-13 נכדים. חיים היה יזם, הומניסט, פעיל שלום ומייסד גלריית "הבית הלבן". ב-7.10 נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז, שהופקר לטבח, תוך שהוא הציל את אשתו אסנת.

חיים שרד בגבורה במנהרות החמאס בתנאים בלתי אנושיים כארבעה חודשים, בתקווה ואמונה שמדינת ישראל תמלא את חובתה המוסרית ותחזיר אותו הביתה. אפשר היה להצילו, צריך היה להצילו. אין לממשלת ישראל והעומד בראשה זכות להפקיר את החטופים בשבי ולפורר את יסודות הערבות ההדדית הישראלית.

אנחנו קוראים לממשלת ישראל לחתור מידית לעסקה, להציל את מי שניתן ולהביא לקבורה את מי שכבר איננו. לא תהיה מחילה על הפקרה נוספת.

אני אגיד אחרי הדברים האלה, שבעצם אומרים הכל, שהיו לנו ארבעה אנשים, ארבעה אחים שלנו, ארבע נפשות שיכולנו להציל. במשך ארבעה חודשים, 120 ימים, הם ישבו בשבי. חיים פרי, בן 80, סיים את חייו בשבי. במשך 120 ימים יכולנו להציל אותם. יכולנו לגרום לזה שהם יגיעו הביתה. יכולנו לגרום לזה שהם לא יצטרכו לסיים את החיים שלהם בייסורים תחת ידיהם של מחבלים שחטפו אותם, ולא הצלחנו.

אז אני אומרת – הדם של ארבעת האנשים האלה על הידיים שלנו. הדם שלהם על הידיים שלנו. אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות ברולטה הרוסית הזאת. אני לא יכולה להמשיך לקום בבוקר ולפחד מאיזו הודעה אני אקבל היום. אני לא יכולה לחלום סיוטים על אבא שלי בלילה, להתעורר ולתהות אם הסיוטים האלה נכונים. הם צריכים להיות בבית. זה לא הגיוני שנמשיך להפקיר את מי ששם, ויש עסקה על הפרק. יש עסקה שעל-פי צחי הנגבי זאת ההזדמנות האחרונה שלנו להחזיר אותם הביתה. אנחנו צריכים להגיד: כן. כל היושבים במקום הזה, 120 חברי הכנסת, צריכים להגיד כן לחיים, כן לערכים של מדינת ישראל, כן לחופש, כן לתקווה וכן לסיכוי שנוכל להשתקם מהדבר הזה.

אז אני קוראת מכאן לכולם – די! די! צריך להפסיק את זה. אני קוראת מכאן לכל מי שלא השתתף בצער המשפחות אתמול, תעשו את זה כי מגיע להם, כי זה עלינו. תודה.

תודה.

שלום לכולם. אני אחות של רומי גונן, אחת מ-17 הנשים שנותרו בשבי. אחותי בת 23, אנחנו גדלנו והתחנכנו בכפר ורדים, בגליל המערבי, שחוטף יום יום בין אם טילים, בין אם אזעקות, בין אם כטב"מים או בין אם סוללות תותחנים שיושבות שם. אני אפילו פה עם שלט שהכינו בכפר ורדים, שכתוב בו: כמה נוף שבאת הביתה, זו הסיסמה, כי יש שם נוף מדהים. ולצערי, התמונות שאנחנו בצפון בימים האחרונים הוא נוף מדהים שנחרב. יש הרבה דברים שהצפון באמת מפוספס בהם, מתעלמים. מתעלמים מהערבות ההדדית שקורית שם, מתעלמים מהחיים ביחד – ערבים, בין אם זה נוצרים או מוסלמים, בין אם זה דרוזים, יהודים, חילונים וחרדים, גרים כולם ביחד. אם תסתובבו בכפר ינוח-ג'ת, הכל מפוצץ שלטים של רומי, ולא כי ביקשנו, כי הם רואים את הערכים שעליהם גדלנו.

זה דיון חשוב, ויש לנו כרגע 124 חטופים, שהמילה מופקרים כבר משומשת אובר, אבל זו המציאות. יש לנו פה אוכלוסיות שהן בתוך המדינה שלנו, שהן גם מפוספסות, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי לדאוג לאזרחים שלנו, ובראש ובראשונה לאלה שצריכים עזרה עכשיו, כי יש הרבה דברים שצריכים לעשות אבל אחותי היא אישה שמוחזקת בידי מחבלים. כולנו יודעים מה קרה ב-7 באוקטובר, וכולנו שמענו מה העדויות שיוצאות מהשבי. בבקשה תוציאו אותה מהגיהינום לפני שזה יהיה להוציא את כולם רק לקבורה. יש לנו עוד חיים שאפשר להציל, יש לנו משפחות שצריכות סגירת מעגל.

אני סומכת על כל אחת ואחד שיושבים פה, בין אם אתם מסתכלים עלי ובין אם בפלאפון, שאכפת לכם מהאנשים במדינת ישראל, ואכפת לכם מחיים של שלום ותקווה וביחד. ביחד אומר שיש חילוקי דעות, ולמרות זאת ובזכות זה אנחנו ביחד, אז בבקשה תוכיחו את זה גם בדיון הזה וגם בפעולות אקטיביות כדי להוציא אותם מהמקום שאנחנו לא הצלחנו למנוע ולגרום להם להיות בו כדי שיהיה לנו עתיד פה, באמת. תודה.

אני אישית מזדהה עם כל מה שאמרתן. ב-6 בינואר עמדתי מול מצלמות הכנסת ואחר-כך גם בתקשורת, לפני חצי שנה, ואמרתי: תחזירו הכל בכל מחיר, תעצרו הכל בכל מחיר. אני לא נסוג למרות שחטפתי מכל מיני גורמים על האמירה הזאת שלי, אני לא נסוג ממה שאמרתי, אני עומד מאחוריה. ברור לנו לחלוטין מה ביקשו – שחרור אותם אלפים שנמצאים אצלנו בבתי סוהר בתמורה לאנשים שלנו, ערבים, יהודים, ללא הבדל דת גזע ומין, כולם שם. ב-7 באוקטובר מדינת ישראל כשלה בהגנה על העוטף, כשלה, אין לי מילה אחרת, והיא לא יכולה להיכשל פעם נוספת.

זוהי תכניתו של ראש הממשלה ולא אחר. אדוני ראש הממשלה, אם זו התכנית שלך, שהכנת אותה, שכתבת אותה באנגלית במו ידיך ושלחת אותה לנשיא ארצות-הברית – תממש אותה. תפסיק לפחד מהקיצוניים בממשלה שלך. תביא אותה לכנסת, אני מבטיח לך שיהיה לך רוב של מעל 90%. חברי מפלגתי ואני בתוכם, נצביע כמובן בעד. אנחנו עומדים מאחורי כל הדברים שאמרתם, יכולנו לחסוך הרבה מאוד דם אם זה היה קורה בינואר כפי שדרשתי. תממש אותה, אתה ראש הממשלה, אתה כתבת אותה, אתה לא יכול להתכחש אליה ולפחות תצא עם ראש מורם, מה שלא קורה עכשיו.

רצית להגיד משהו? בבקשה, חבר הכנסת בליאק. אני מלא מלא מלא מאחוריכם, אין לכם ויכוח איתי ולא עם חברי מפלגתי. אמרתי את זה כבר ב-6 בינואר – הכל, לא מעניין אותי, תחזירו אותם הביתה, ואני רוב החיים שלי לבשתי מדים ואני יודע על מה אני מדבר.

אני רוצה לומר לאלה ולירדן – היום, במליאת הכנסת אחרי הצוהריים, אמור לעבור בקריאה השנייה והשלישית חוק תגמולים לשבים ולחטופים ששוחררו וישוחררו. זהו חוק שעברנו עליו יחד עם חבר הכנסת קרויזר וחבר הכנסת קריב ועם מטה המשפחות מספר חודשים. לא קיבלנו כל מה שרצינו אבל הגענו להישגים לא קטנים.

אתמול, כשהתבשרנו על מותם של ארבעת החטופים, אני רציתי שהחוק הזה יחול גם על חיים וגם על יורם וגם על אבנר וגם על נדב. אני רציתי שהוא יחול גם עליהם. הרגשתי שבא לי לדפוק את הראש בקיר. אני לוקח את זה כי אני בסך הכל חבר כנסת, אני באופוזיציה עכשיו, אני לוקח את זה ככישלון שלי ואני מבקש מכם סליחה כל יום מחדש. אני רציתי שהחוק הזה יחול עליהם. אני נכשלתי. אני מאוד רוצה שהוא יחול על אוהד ועל רומי. אני אעשה הכל וכל חברי המפלגה שלי, אנחנו נעשה הכל כדי שזה יקרה. תודה.

תודה רבה לשניכם. תודה.

תודה רבה לכן. קשה להמשיך ולדון בדברים של ענייני דיומא אבל אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להמשיך ולעבוד. תודה רבה שבאתן. אתן יכולות להישאר, אתן יכולות ללכת, מה שאתן רוצות.

תודה רבה. מי שיזם את הדיון הוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

קודם כל, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולכל חברי הכנסת ולכל ראשי הרשויות, ואני רוצה קודם כל לנצל את ההזדמנות הזאת גם בנושא החטופים – העמדה שלנו, ברע"ם, גם הייתה בהתחלה שאנחנו בעד עסקה, והאחריות מוטלת על ראש הממשלה. הוא זה שיכול לקבל את ההחלטה יחד עם הממשלה שלו ואנחנו כמובן נתמוך. אנחנו רוצים שתהיה עסקת חטופים, ואנחנו רוצים שכולם יחזרו הביתה. זו העמדה המוסרית שלנו והיא המייצגת של מפלגת רע"ם.

תודה רבה.

בנושא שלנו, נושא של מוקד החירום בכפר קאסם – הייתה פנייה לוועד ראשי הרשויות לגבי סגירת המוקד על-ידי השרה מאי גולן. החלטה פוליטית, החלטה לא מקצועית. ביום הראשון של המלחמה הייתה החלטה להקים את המוקד הזה כאשר היו גם מוקדים באזורים אחרים כמו בנגב. כאשר הממשלה נכשלה במתן מענה לאזרחים הערבים, שהם 20% מכלל החברה הישראלית, והמשרדים לא הצליחו לחבר בין המשרדים לאוכלוסייה שלנו, ולכן הוקם חדר החירום, כדי לתת מענה לרשויות המקומיות. אבל הופתענו לאחרונה, כאשר הממשלה החליטה להעביר את הסמכויות ואת המשרד למאי גולן, שהולכת ורוצה וגם התייחסה ודיברה לפני זה כאשר היא אמרה והחליטה לצמצם גם את התקציבים של 550.

ולכן, ההחלטה שלה החלטה תמוהה, החלטה פוליטית שלא במקומה. אני לא רוצה להתבטא בצורה חריפה נגד השרה, ואני בטוח שגם כל חבריי שהגיעו לכנסת ונמצאים כאן, הגיעו על מנת לשרת את כלל האזרחים, ובמיוחד את האזרחים שאנחנו מייצגים אותם, האזרחים הערבים. איך יכול להיות שהשרה מקבלת כזו החלטה כאשר אנחנו איבדנו ב-7 באוקטובר 20 אזרחים מהחברה הערבית בנגב, וגם במלחמת לבנון השנייה איבדנו 44 אזרחים. זה תמוה.

ההחלטה לא במקומה, זו החלטה שפוגעת בציבור הערבי, פוגעת בשלטון המקומי ואומרת שהכספים לא מגיעים לרשויות המקומיות. אני רוצה לראות לאן הכספים מגיעים? תוכיחו את זה שהכספים לא מגיעים למוקד החירום כאשר כל הזמן היה שיתוף פעולה בין הרשות הכלכלית לבין הרשויות המקומיות והמוקד תפקד בצורה טובה מאוד, והיום היא מקבלת החלטה בלי שראש הממשלה התייחס לנושא הזה, בלי ששר האוצר התייחס לנושא הזה. אדרבה, שר האוצר גם מקצץ בתקציבים שלנו, ולכן מה שאנחנו דורשים היום – כינסנו את הוועדה הזאת, ביקשתי מהיושב-ראש ואני שוב מודה לו על כינוס הוועדה. כינסנו את הוועדה הזאת על מנת שאנחנו נראה, יחד עם מבקר המדינה, למה נסגר המוקד הזה? אנחנו רוצים שהמוקד הזה ימשיך לפעול בצורה מקצועית וייתן מענה לרשויות המקומיות.

והשאלה שלי, אדוני היושב-ראש, האם האנשים או האחראים ברשות החברתית, ברשות לפיתוח כלכלי, נמצאים כאן ויכולים לענות לנו על השאלות שלנו?

בוא, אני רוצה לנהל את הדיון, ואני רוצה שכל מי שמקבל זכות דיבור – אני ב-13:45 חייב לסיים. אני נוהג לתת לכל מי שמגיע לדבר, כמעט שלא פספסתי אף פעם, זכות דיבור. אז שכל אחד ינסה לתמצת. אני מציע שניתן לנציגי המשרד לביקורת המדינה ולאנשי כפר קאסם לבוא ולהגיד את דברם, ואחר כך נעביר אליהם. חברי הכנסת, אם אין לכם זמן אז תגידו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אם אפשר, בבקשה.

המוקד - - -

אתה רואה? יש אנשי מקצוע, אז עכשיו זה יהיה פינג-פונג, לא אצלי. אני מנהל דיונים מאוד מסודרים אז בבקשה, אם מישהו רוצה להגיד משהו - -

מי מציג את זה - -

תראה, יש סדר בוועדה. משרד מבקר המדינה שתי דקות, ולאחר מכן אני רוצה לתת לנציגי כפר קאסם כי זה היה אצלם וזה היה שילוב פעולה, כדי שנבין מהם בדיוק מה קרה, ואחר-כך אולי נעביר את זה, אם חברי הכנסת ירצו להגיב כי זאת זכותכם, אני לא מגביל אתכם, ונעביר את זה למשרד עצמו. זה מה שאני מציע.

משרד מבקר המדינה, שתי דקות בבקשה, קצר וקולע. אני רוצה למצות את זה.

אנחנו נקצר עוד יותר ונאמר שבאנו לשמוע, וכרגע אין לנו מה לומר באופן מיוחד כי שמענו על הנושא אבל נשמע פה. ככל שתהיה התייחסות – נתייחס.

תודה רבה. נציג כפר קאסם, בבקשה.

שלום לכולם. אני סגן ראש העירייה לשעבר, בדיוק כשהקימו את מוקד החירום אנחנו הייתי, ליוויתי את המקום. מי ששאל כמה עולה לחודש, זה 350,000 שקל. עיריית כפר קאסם, מהיום הראשון, ואני ליוויתי את זה באופן אישי, לא הסתכלנו מתי יגיע הכסף, אנחנו מימנו מקום ואת כל השירותים הנלווים ולא שאלנו על כסף. זה כמו בקורונה, לתת, לתת, ואנחנו נחכה לכסף.

חשוב מאוד לדעת שהמקום הזה, שנתן מענה מאוד מאוד חשוב לחברה הערבית - -

תאר לנו מה הוא עושה?

אני אתאר: המקום הזה, גם מבחינת השפה הערבית – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, גם כשהייתי יועץ פרלמנטרי בכנסת, אנחנו יודעים לכמה משרדי ממשלה אין נגישות לחברה הערבית. רק כ- מהמידע מגיע אליהם. המוקד דיבר בשפה הערבית. לא רק זה, ביקרו במוקד וראו את כל הפעילות ברשתות החברתיות, ב"פייק ניוז", גם במודעות וגם לאוכלוסייה שהיא לא מבינה את השפה העברית וגם הכשרות. כמובן שאחרי ה-7 באוקטובר יש הרבה כאלה שאיבדו את מקום העבודה. מוקד החירום, בראשות המשרד, גם תיווך בין משרדי ממשלה, בין משרד התעשייה, משרד הכלכלה. עשו גם הכשרות לקב"טים. יעידו על זה גם המשטרה וגם פיקוד העורף, שעשו הכשרות רפואיות כמו למשל מיגוניות, שגם הם הציגו נתונים ודאגו לנתונים בשביל להעביר תקציבים לרשויות המקומיות. ביקר במקום נשיא המדינה בוז'י הרצוג, בני גנץ וחברי כנסת, שר הפנים משה ארבל, וראו מקרוב את הבהילות.

אני אומר שאנחנו, גם כעירייה, שנתנו את המקום ואנחנו רוצים כי זה מיטיב וראינו איך זה עזר לחברה הערבית בכלל. אחרי ה-7 באוקטובר, עיריית ראש העין ואורנית גם ביקרו והיה שיתוף פעולה מלא ומניב. אנחנו דאגנו גם לקשישים בכל האזור וגם עשינו סיורים עם הקב"טים וגם כל אנשי המקצוע.

יש את הטענה, והיא חוזרת על עצמה כבר מלפני שנה וחצי, שהכסף של המשרד יגיע לארגוני הפשיעה בחברה הערבית. זו טענה שקרית ומופרכת, ויעידו על זה גם המשטרה ושר הפנים, ואפילו ראש השב"כ היה. אין דבר כזה שהכסף שאנחנו מקבלים, שיגיע גם לארגוני הפשיעה.

זה לא מכרז חיצוני, אני לא מבין את הטענה הזאת אבל בסדר. אם זה מכרז חיצוני אז עוד יש סיכוי...

בדיוק. אבל לא שהכסף לא יגיע ליעדו. אגב, בעיריית כפר קאסם יש חשב בתוך העירייה שרואה איפה הכל. יש מנגנון גם של משרד הפנים לאן מנותב הכסף, אז עם כל הכבוד, הטענה הזאת היא טענה מופרכת. תודה, אדוני.

תודה רבה לך. הוועד לראשי רשויות, דקה וחצי, הוא לא פה.

פיקוד העורף, בבקשה בזום, הם ביקשו כי הם צריכים ללכת, בבקשה.

שלום. אני ראש מחלקת אוכלוסייה בפיקוד העורף. מה שחשוב לי להגיד זה שבמהלך המלחמה אכן קיימנו שיתוף פעולה עם המוקד, והדבר השני זה שמבחינתנו, אנחנו נשתף ומשתפים גם היום פעולה עם כל מי שפועל במרחב האזרחי, בהקשר של הדיון כמובן, ועם כל מי שפועל בהקשרים של החברה הערבית. עד כאן.

תגידי לי במשפט אחד: מה עמדת פיקוד העורף בנושא המשך תפקודו ותפעולו של המוקד הזה, לפחות כל זמן שאנחנו נמצאים במצב חירום.

אז פיקוד העורף לא ייתן עמדה האם המוקד הזה צריך להישאר פתוח או צריך לסגור אותו, בסוף זה עניין של המשרד והחלטת המשרד. ואם לצורך העניין המוקד יעבוד - -

תגידי לי את העמדה המקצועית, תעזבי את הפוליטית. האם פיקוד העורף רואה חשיבות? כי כשאני סוגר מוקד בירושלים, פיקוד העורף בא ואומר: רגע, סליחה, יש פה סכנה, בעיות ביטחוניות. במילה אחת – את יודעת מה? לא את עמדתכם. האם אתם מצדדים בהמשך תפעולו של המוקד בזמן החירום. עזבי אותי לעולמי עד, זו בעיה של הכנסת.

חבר הכנסת, אני אחזור שוב על דבריי: לא מדובר פה בהתייחסות פוליטית אלא בסוף, אני אומרת כאן שאנחנו כפיקוד העורף, זאת העמדה שלנו. אם תחליטו שהמוקד ימשיך לעבוד, אנחנו נמשיך לשתף איתו פעולה כמו שעשינו עד היום.

אני אשאל את זה אחרת: האם יש חשיבות להמשך – אני מנסה לרכך את זה - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש תרומה.

האם יש חשיבות, תרומה, עזרו לי פה, להמשך תפקודו של המוקד הזה, להמשך שיתוף הפעולה בעיניכם? אחר-כך אני אשאל את אותה שאלה את המשטרה.

אנחנו משתפים פעולה ושיתפנו פעולה לצורך העניין, וזה יאפשר לנו להמשיך ולקדם נושאים שקשורים לחברה הערבית, וביניהם לדוגמה את ההסברה לחברה הערבית ולהגיע לקהלי יעד נוספים.

אני באמת מכבד את דרגתך הגבוהה מאוד, אלוף-משנה שרית אבל רק בכן או לא – האם נעזרתם בשירותי המוקד? מילה אחת – כן או לא?

חבר הכנסת, נעזרנו ושיתפנו פעולה עם המוקד. אם המוקד יישאר, אנחנו נמשיך לעשות את זה.

תודה רבה. נתתי לך באמת את הערסל הכי רך שאני יכול לעשות כדי שלא תיכנסי לשדה מוקשים. הבנו. יש חשיבות של המוקד לפיקוד העורף. אני אומר את זה לאור מה שאת אומרת, זה לא הדברים שלך, זה המילים שלי.

זה יפה אבל חשוב שייאמר שזה לא המילים שלי - - -

הנה, נתתי לך את זה.

- - -

חברים, זו זכותה. היא גם תחת... תודה רבה.

אפשר לשאול אותה שאלה?

כן, רק שנייה. מנכ"לית המשרד רוצה לשאול. בבקשה.

שרית היי, מה שלומך?

בסדר גמור.

אני מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. שרית, בהמשך לדברים רציתי לשאול אותך בהמשך לשיח שהתקיים, האם פיקוד העורף יודע לתת מענה לחברה הערבית על כל שלל המשימות? ציינת הסברה, יש כמובן היבטים נוספים. האם אתם יודעים לתת מענה? האם יש גורמים שזה תפקידם הייעודי אצלכם?

המנכ"לית, אנחנו נפגשנו ביחד במוקד ואת שמעת גם על היכולות של פיקוד העורף. פיקוד העורף נבנה ומקיים קשר עם כל הרשויות של החברה הערבית. יש לנו מערכי הסברה, יש לנו גם מפקדי יקל"רים שנמצאים בכל אחת ואחת מהרשויות המקומיות. פיקוד העורף יודע ועומד במשימותיו, ואני אמשיך ואומר שהוא אכן עומד במשימותיו, ואם רוצים להתייחס לקשר עם המוקד, אז המוקד היה עוד אחד מהגופים שעבדנו איתו כדי להרחיב את היריעה ולהגיע למשל לעוד אוכלוסיות ולנסות לתת מענים בכל מה שעולה מהחברה הערבית במגוון התחומים.

זו תשובה נהדרת. גברתי המנכ"לית, יש כאן נדבך חשוב מאוד שהיא אמרה, שהמוקד הזה הרחיב את היריעה בעזרה לחברה הערבית. השאלה שלך קיבלה תוצאות אחרות.

אני רוצה מאוד להודות לך. תודה רבה.

חבר הכנסת, רק עוד דבר אחד: אני רוצה לתת את הדוגמה בהקשר של המוקד, לצורך העניין בהיבטים של הסברה: אז פיקוד העורף מחזיק הרבה מאוד פלטפורמות כדי שיאפשרו לו להרחיב ולהגיע לקהלי יעד, זה בעבודה, ואמרתי גם קודם שהיה שיתוף פעולה עם המוקד, ובמסגרת שיתוף הפעולה כן, יכולנו להרחיב גם את ההגעה לקהלים ולנתב את המסר שלנו לאותם קהלי יעד.

תודה רבה לך, אני מודה לך.

אבל יש לי שאלה - -

חבר'ה, אני לא מסכים פינג-פונג.

לא, רק שאלה אחת: אני רואה שהתשובות שלך פוליטיות, הם - -

לא, לא, לא, עזוב אותה, אני מגן עליה. אני לא אתן לך לשאול לובש מדים בנושאים פוליטיים. לא.

אבל היא דיברה פוליטי.

לא, עזוב. חברים, אני מגן עליה גם כן. אני עושה דיון פתוח ומחובתי להגן על כל המוזמנים. אני לא שואל איש מדים על פוליטיקה.

- - -

לא, בסדר, זה מה שאמרו לה. תודה רבה לך, אני מודה לך על ההשתתפות שלך.

חבר הכנסת טיבי, בבקשה. אתה צריך ללכת, אני מנסה לתמרן.

תודה רבה. בעקבות פניות של ראשי הרשויות וגם של החברים מכפר קאסם, כפי שעאיד הסביר יפה, פניתי במכתב לשרה מאי גולן בנושא של סגירת המוקד. השרה שוחחה איתי, הציגה את עמדתה והצגתי את עמדתי, ולא הסכמנו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

קיבלת תשובה מהשרה?

טלפונית, כן. אני חושב שיש מקום להמשיך לפתוח ולהפעיל את המוקד. יש הוכחות ליעילות של המוקד ויש צורך, לפי הנתונים שהתפרסמו. למשל, חיים ללא מיגון תקני – אזרחים ערבים 46%, אוכלוסייה כללית – 26%. בתי ספר ללא מיגון – 29% מבתי הספר הממלכתיים הערביים, 13% מבתי הספר הממלכתיים העבריים והממלכתיים דתיים. העובדים הנמצאים בסיכון גבוה לפגיעה בתעסוקה בעקבות המלחמה – 33% עובדים ערבים, 14% עובדים יהודים. עלייה בשיעור האבטלה בשבועות הראשונים של המלחמה: ערבים – 10.3%, יהודים – 5.6%.

הדברים האלה מחייבים טיפול מיוחד. אני כאן לומר שפיקוד העורף כמעט ולא בכדי, אלוף המשנה לא ענתה. אני לא רוצה להרחיב לגבי התשובה שלה. עכשיו, אם יש טענה של המשרד לשוויון חברתי למשל שהעבודה לא יעילה, שהתקציבים לא מנוצלים עד הסוף – אפשר לתת הערה, אפשר לטייב את העבודה, אפשר לבקר את העבודה אבל לא לסגור. אם יש אוכלוסייה שזקוקה לחיזוק דווקא בתקופה הזאת, האוכלוסייה שסובלת ממחסור של התייחסות ממשלתית בכל התחומים זו האוכלוסייה הערבית, לרבות בנגב, אגב.

אני חושב שיש מקום להמשך העבודה של המוקד. הייתי שמח לשמוע את דעתו של מי שהפעיל את המוקד, יש לו מנהל בטח או ראש הרשות - -

הוא לא פה. הסגן - -

אולי בזום?

לא חושב.

אנחנו קוראים לשרה לשקול מחדש את החלטתה. זה גוף חשוב מאוד לראשי הרשויות הערביות ולחברה הערבית.

תודה רבה. אני הייתי מעדיף לתת למנכ"לית המשרד לדבר כדי שתרחיב לנו את היריעה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לדבר, אני צריכה לצאת.

בבקשה, גברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צוהריים טובים לכולם. תודה רבה כבוד היושב בראש על קיום הדיון. תודה, ואליד, על היוזמה. האמת, לפני שבועיים אני שלחתי שאילתה לשרה, ממש כשיצא הפרסום בעיתון על הסגירה, מיד פניתי וביקשתי תשובות. כמובן שלא קיבלתי שום תשובה ושום התייחסות, ואני לא יודעת אם אקבל בעוד כמה חודשים.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: המרכז בכפר קאסם, מרכז החירום, נתן מידע ואפשרות להתמודד עם כל הסוגיות בתוך החברה הערבית, בדרום ובצפון, ולא רק בדברים שקשורים לצד הביטחוני ולפיקוד העורף. הנושא החברתי-כלכלי לא פחות חמור מהצד הביטחוני בתוך היישובים הערביים. דובר עכשיו כאילו על כפל של אבטלה ואני אומרת בוודאות שהאבטלה בחברה הערבית היא כפול שלוש פעמים ולא פעמיים מהחברה היהודית. בנוסף, איגום האינפורמציות והמשאבים בכל מה שקשור לתכניות שיכולות לתת מענה לצרכים של החברה כתוצאה מהמלחמה. המלחמה לא נגמרה, בדרום עדיין סובלים, בצפון עדיין סובלים ואנחנו לא רואים באופק, לאור ההתנהלות של הממשלה, לגבי הפסקת הלחימה וקבלת הסכם ועסקה וכנראה שהדרך, לצערי הרב, עדיין ארוכה והמחירים עדיין כבדים.

מהמקום הזה, אני פונה שוב לשרה כן לתת מענה לשאילתה שלי וכן לשקול בכובד ראש את ההחלטה לגבי סגירת המרכז.

סליחה שאני חייבת לצאת לעוד דיונים נחוצים וחשובים, שאני חלק בהם בוועדות אחרות.

תודה רבה. גברתי המנכ"לית, בבקשה.

קודם כל, אני אגיד שלא קיבלתי את הפניה ואני אשמח לקבל שוב וכמובן שאנחנו נענה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא קיבלת את הפנייה?

תחדשי אותה.

אתם כבר שנה לא עונים לשום שאילתה לחבר כנסת ערבי.
אי
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - - ארבעה חודשים - -

אבל היא לא הכתובת אלא יו"ר הכנסת. בבקשה לא להפריע למנכ"לית. תודה.

אז קודם כל, אני רוצה לברך על ההחלטה לכנס את הוועדה, אני חושבת שזה חשוב, אני חושבת שבכלל, להסתכל, למפות ולראות איפה אפשר לשפר ולייעל, זה משהו שהוא תמיד רלוונטי והוא נכון, ומבחינתנו הוא מבורך ובטח כל מה שקשור לחברה הערבית ולעתות חירום.

אנחנו, מבחינתנו, כמשרד, עושים כל מה שביכולתנו ובסמכותנו כדי לספק את המענים לאזרחים, בהתחשב בדברים שקשורים לתקציבים ולמה שעומד לרשותנו. אני אגיד שאנחנו מודעים לפערים שקיימים בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה הכללית, ואכן ראוי לבדוק זאת ולתת לפערים מענה.

אני אגיד שחדר המצב שהוקם הוא חדר מצב שאת כל המענים שלו, כמעט כולם, יודעים לתת משרדי הממשלה. אנחנו ממשלה אחת, כולנו פועלים ביחד למטרה אחת שהיא לטובת האזרח והאזרחית בקצה, והמטרה מבחינתנו לא לייצר כפל אלא לייצר באמת מענה איפה שיש ואקום, ואיפה שיש משרד שיודע לתת המענה, זה תפקידו, ואנחנו כמשרד, מטרתנו כמובן לתכלל את המידע. כמובן שדברים שעולים מהשטח, מתוך הקשר שאכן יש לנו עם גורמים בשטח, גם ראשי הרשויות, כמובן להציף את הדברים למעלה ולראות איך ניתנים להם מענים על-ידי המשרדים השונים, ולהקצות את הכספים למקומות שבהם לא קיים מענה רלוונטי.

חדר המצב הוקם באוקטובר 23, ממש ימים ספורים - -

ב-16 באוקטובר.

כן, באוקטובר 23, הוקם ממש ימים ספורים אחרי שהחלה המלחמה. כשחדר המצב הוקם, הוא הוקם מאוד מאוד מהר בלי הגדרת יעדים מדידים או מה ייחשב כהצלחה או מנגנוני פיקוח, ועלותו הייתה עד כה כשלושה מיליון שקלים לחצי שנה.

אנחנו, מבחינתנו, כמו שאמרתי, יש מקומות שבהם משרדים אחרים יודעים לתת את המענה, ודרך אגב, גם התשובה שנתנה שרית, נציגת פיקוד העורף, היא אכן אמרה את הדברים: אנחנו יודעים לתת מענה, יש לנו אנשי קשר, תמיד מבורך קשר ומבורך הקשר איתנו ואנחנו נמשיך להיות בקשרי עבודה, זה חלק מהמהות שלנו כמשרד לתכלל את העשייה, להיות בקשר ולהציף כמובן פערים, ואיפה שאנחנו יכולים לייצר את החיבורים, על אחת כמה וכמה זהו תפקידנו.

אנחנו לא רואים לנכון לייצר כפילויות כי בסוף לכפילויות יש נטייה להיות גורם מעכב ולפעמים אפילו שמייצר טעויות על פני זה שלכל אחד מאתנו יש את הסמכות, והמטרה היא לראות איך מאגמים את זה ביחד.

אני אגיד גם שהקמת המוקד, כשהוא הוקם, נמצא פה מאחורי נתנאל לוי, שהוא מנהל אגף ביטחון חירום וסייבר, וגם הוא אמר בזמנו שזה לא נכון להקים מוקד כזה כי בסוף יש לנו רשות עם 16 תקני עובדים, שבעה סטודנטים, תקציב, שהיא יודעת לנהל את הדברים האלה בשגרה ובחירום, כמו בכל רשות אחרת, אם זה הרשות לקידום מעמד האישה, הרשות לקידום הבדואים, החברה החרדית וכן הלאה.

ובאמת, חלק מהתפקיד של נתנאל זה לרכז את עבודת החירום של כל אגפי המשרד. אנחנו ממונים על ארבע אוכלוסיות – לרכז ולתכלל את עבודת החירום. יש אצל נתנאל תקן ייעודי מפיקוד העורף שנמצא אצלנו במשרד, יושב אצלנו כדי לעזור בתקשורת וכדי להציף את הדברים לשני הכיוונים כי זה חלק מהמהות של חירום.

מעבר לזה, מיזם "מוארד", שהוא חלק מתכנית החומש, הוא בעצם מיזם שמוקצים לו 6.2 מיליון שקלים בשנה - -

זה לפני הקיצוץ או אחרי הקיצוץ, אדוני היושב-ראש? הרי בכל משרדי הממשלה קיצצו 5%. בחברה הערבית, בתכניות החומש שהיא מדברת, קיצצו 15% - -

אנחנו יודעים. ניסינו למנוע את זה ולא הצלחנו.

- - זה לא אפליה? בוא נשים את הדברים על השולחן.

אנחנו יודעים. בבקשה להמשיך.

במקרה הספציפי הזה אין קיצוץ, ובעצם התפקיד של למצות את המשאבים, שזה מיזם "מוארד", התפקיד שלהם הוא גם בשגרה וגם בחירום. אני מקריאה לכם פה מנוהל העבודה שנבנה וכמובן אושר. חלק מהתפקיד שלהם זה הקמה ותפעול של מוקד רשותי בעת חירום – אני מדברת רק על חירום כרגע, שותפויות, העברת מידע ממשרדי הממשלה לרשות והעברת צרכים מהרשות לממשלה. מיצוי משאבים בזמן חירום. כך שיש פה ממציי משאבים שנמצאים היום ברשויות ובהחלט חלק מהותי מתפקידם הוא בשגרה וגם בחירום לתת את המענה, להיות הקשר המחבר שלנו עם הרשויות וכמובן להציף.

אני אגיד אחורה, שגם בתקופת הקורונה יצא דוח של משרד הפנים, שלנו ושל ה"ג'וינט", שמדבר על התפקוד של ממציי המשאבים ברשויות. בתקופת הקורונה, תקופת חירום ארוכה וקשה - -

בתקופת הקורונה היה מטה חירום שעבד עם החברה הערבית.

בדיוק.

וגם שם, אני מדברת על ממציי המשאבים, הוכח והוצג שם שתפקידם היה מאוד חיוני ולהיפך, שיבחו אותם על פעילותם, ולכן זה משהו שגם היום וגם במצב של "חרבות ברזל" כמובן, ממציי המשאבים פעילים והם יכולים להיות הקשר המחבר גם למה שנאמר כדי להרחיב את היריעה.

אני אגיד מעבר לזה ובנוסף לממציי המשאבים: בכל אחד ממשרדי הממשלה יש POC שמיועד לחברה הערבית. יש איש שאמון על העשייה בחברה הערבית ושוב, גם זה - -

של תכניות החומש, לא של אחרות. תכנית החומש לא מתייחסת כמעט לחלוטין לחירום. יש שם פרק קטן מאוד בחירום.

אז תן לי לסיים את הדברים, אני אשמח לענות אחר-כך על כל שאלה. אנשי הקשר במשרדים שאמונים על החברה הערבית, חלק מהתפקיד שלהם זה כמובן לתת את המענה גם ברבדים האלה, וגם מולם אנחנו בקשר ובעבודה רצופה.

בנוסף, ממש בימים אלה נמצא בתהליך אישור מיזם משותף עם עמותת "מעוז", שגם שם המטרה היא לראות איך נותנים פתרונות לצרכים שעולים מהשטח, איך נותנים כלים בשגרה ובחירום, להתמודדות עם אתגרים. דרך אגב, ההכשרה הזאת הולכת להינתן לכ-25 עובדים בשירות המדינה, וכל השאר זה לרשויות, לגורמים הרלוונטיים ברשויות, בתקציב של מיליונים, ויש לנו גם יועצים חיצוניים. יש לנו יועצים שמלווים את העשייה וזו מטרתם, לראות איך מייצרים את החיבורים, איך ממצים את המשאבים, לאיזה צרכים אין היום מענה וצריך להעלות אותם כלפי מעלה כדי שבאמת נוכל לעבוד מול המשרדים השונים.

שני משפטים לסיום. תודה.

אני אגיד לסיכום ולסיום – כמו שאמרתי קודם, אנחנו ממשלה אחת וכולנו יחד פועלים כדי לתת את המענה הנכון והטוב ביותר לאזרח ולאזרחית בקצה. מבחינתנו, המטרה היא לראות איך נותנים מענה הוליסטי ונכון לנושא של צמצום הפערים, וגם הכסף הזה, התקציב הזה, לראות איך להשקיע אותו נכון באמת במקומות שיש בהם פערים ויש בהם וואקום ולא במקומות שבהם ניתנים מענים על-ידי גורמים אחרים, ואני אשמח לשבת עם מי שרלוונטי מבין ראשי הרשויות. יו"ר הוועד, שגם פנינו אליו כמה פעמים לפגישה וזה לא קרה, השרה כמובן פנתה אליו, כדי לראות איך ממצים את התקציב הזה למקום הנכון ביותר, שבאמת ייתן מענה לצרכים.

רק דבר אחרון – נתנאל, אתה רוצה להוסיף משהו?

דקה. בבקשה אדוני.

אני ראש אגף ביטחון חירום וסייבר של המשרד לשוויון חברתי. סיימתי עכשיו פרק זמן ארוך מאוד של מילואים אז ההקמה של המוקד, כמו שהמנכ"לית אמרה, מלכתחילה חשבתי שזו טעות. אני שם את זה פה על השולחן, זה נאמר גם למנכ"ל המשרד דאז אבל האווירה שהייתה בעת תחילת המלחמה הייתה של עשייה מאוד גדולה ומתן מענה. האגף שלנו יודע לתת מענה לכל הצרכים או לכל הפעולות שהמוקד עושה במסגרת משרדית. זה דברים שנבחנו כבר.

כמה דוברי ערבית יש לך במשרד?

אנחנו נעזרים בדוברי ערבית בעזרת האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הערבית, בעזרת הרשות, והם נותנים לנו מענה. אנחנו עובדים גם עם ממציי המשאבים. העברנו - -

אבל אין אצלך בחטיבה, באגף?

באגף לא, אבל אנחנו נעזרים איתם. עשינו לצורך העניין הכשרה בכל ממציי המשאבים דרך האגף שלנו. ביצענו הכשרות בחברה הערבית – המוקד מדבר על עניינים של הכשרות ומודל מעשה, הכשרות לעזרה ראשונה – את כל זה אנחנו עושים. ביצענו עכשיו וסיימנו הכשרה ברהט למרות שהנגב לא נמצא בתוך ה - - -. ביצענו הכשרה ברהט ובעוד כמה רשויות בחברה הערבית. בסוף אני סבור, כאיש מקצוע, שהפתיחה של המוקד הייתה נכונה לשעתו. סברתי אחרת אבל דעתי לא התקבלה ואני סבור שלא נכון להמשיך להשקיע את הכסף במקומות הללו.

יש לך נתונים על הפערים?

לא, לא, אדוני, לא אצלי, אין אצלי פינג-פונג אפילו אם תקפוץ לשמיים אחרת אני לא מסיים, ככה לימדו אותי לנהל. הוא ידבר, הוא יענה ואלה שבאו מרחוק לא יזכו לשנייה של דיבור, זה לא יקרה. אני מנסה לנהל את זה.

משטרת ישראל, בבקשה דקה כי אני מתקדם ל-13:45 שאני חייב להפסיק ונראה לי שבפעם הראשונה אני לא אכבד את כל האנשים שבאו. בבקשה.

אני תת-ניצב, סגן ראש אגף סי"ף, מ"מ שקל ראשי אגף במשטרת ישראל. משטרת ישראל, באמצעות אגף סי"ף, פועלת לחיזוק הקשר עם החברה הערבית, ולמעשה אנחנו מנצלים כל פלטפורמה שיכולה לסייע לנו בחיזוק הקשר עם החברה הזאת. מצאנו לנכון גם את המוקד הזה כמקום של שיתוף פעולה ועבודה משותפת בדגש להעברת מסרים שלנו כמשטרה לחברה הערבית, ומהצד השני כמובן להתמודד עם הפייק ניוז וההתפשטות שלו כאש בשדה קוצים. ואם אני יודע לנטר את זה בזמן אמת נכון ומעביר את ההתייחסות שלנו בזמן אמת, ככה אנחנו יכולים למנוע את ההתפשטות.

בסך הכל הייתה לנו חוויה מאוד טובה לעבוד עם המוקד הזה, זה עוד אנשים טובים באמצע הדרך שמושיטים יד לעזרה, ואנחנו כמובן נמצאים שם.

תודה רבה על הדברים הבאמת מאוד חשובים. חבר הכנסת שוסטר, חצי דקה.

ממש חצי דקה. הייתי בביקור לפני מספר חודשים לא מעטים, וראיתי בועה של שותפות, של אחריות, של תחושת הזדהות של אנשי החברה הערבית בישראל בעיצומה של מלחמה מאוד קשה מבחינה נפשית ומנטאלית. ואני שואל למה הניסיון הזה, גברתי המנכ"לית – איך אמר היו"ר הפוליטי שלי? למה לתקן מה שלא מקולקל? אני יכול להניח שזה עולה כסף, נכון, עכשיו צריך לראות מה מקבלים. ראיתי מקום שבו החברים הערבים והחברות הערביות הרגישו בבית, הרגישו מטופלים, הרגישו מחובקים. עשיתם דבר טוב. אני לא מצליח לראות – אולי צריך למצוא איזה דרך לשלב או משהו אבל אני לא מצליח להבין למה הזיכרון הטוב שנשאר לי – וזה לא איזה זיכרון רומנטי. אני שומע פה שזה היה יעיל, חידוד משאבים, ואני לא מצליח לראות איך מה שהם עושים נפתר בדרך אחרת. תודה. ולכן, אני מבקש לקדם וללחוץ שיחזור שוב.

תודה, אדוני. חבר הכנסת אלהושלה קצר וקולע, חצי דקה.

את אמרת שאין צורך במוקד הזה עכשיו כי המשרדים הממשלתיים משרתים את החברה הערבית ויכולים לתקשר עם כל ראשי הרשויות אבל גם המשרד לשוויון חברתי, גם המשרדים לפני המשרד הזה שירתו את החברה הערבית. ולכן, האמירה שלך שהמוקד הזה עכשיו לא רלוונטי, אז גם המשרד לשוויון חברתי לא רלווטי כי המשרדים יכולים לשרת את החברה הערבית.

בנוסף, כל ראשי הרשויות נמצאים במטריה אחת תחת מוקד החירום הזה. זה עזר בתחילת המלחמה ועכשיו המצב יותר מורכב כאשר אנחנו רואים מה קורה בצפון. ולכן, יש חשיבות רבה שהמוקד הזה ימשיך. לא צריך ללכת עם ראש בקיר ולהגיד לא. יש הזדמנות לחבר, יש הזדמנות להצליח, צריך להמשיך קדימה.

תודה רבה.

אדוני, אני יכולה להגיב?

כן, בבקשה גברתי.

קודם כל חשוב לי לומר שני דברים: 1. לקחת רק חלק אחד ממה שאמרתי. יש משרדים שיודעים לתת מענה במגוון הנושאים שקשורים: פיקוד העורף, משרד הכלכלה, אם זה משרד הפנים – כל אחד בתחומו. זה לא משנה כהוא זה את מהותו של המשרד לשוויון חברתי ואת העשייה שלנו כגורם מתכלל, כגורם שנמצא בקשר גם עם משרדי הממשלה, גם עם השלטון המקומי, עם ראשי הרשויות, עם הגורמים המקצועיים – אם זה "מוארד", שממציי המשאבים שביוזמתנו נמצאים ברשויות ועם גורמים נוספים. זה לא סותר בין הדברים. יש כמובן גם יועצים, כמו שאמרתי קודם, והמטרה היא לראות איך משלבים כוחות ולא עושים כפל על כפל. ההיפך, כשמחברים את הדברים ביחד יש פה מענה שהוא הוליסטי והוא מלא. ולכן, אין פה עניין שאין לנו כמשרד או אין לנו כרשות מה לעשות. ברור שיש הרבה מה לעשות.

ודרך אגב, גם הקשר שצוין קודם עם ראשי הרשויות – הוא קיים גם היום. לכן אמרתי שיש במשרד וברשות לפיתוח כלכלי-חברתי 16 תקנים, שבעה סטודנטים, זה חלק מתפקידם בשגרה וחירום לתת מענה, חד-משמעית לתת את המענה המתכלל. ליצור את הקשר עם השטח, להעביר מסרים שיתבקשו על-ידי המשרדים האחרים בשמחה, ואני חוזרת ואומרת שמבחינתנו שותפות היא מילת מפתח. "שותפות", אמרת מטופלים ומחובקים – אכן אין סיבה גם בתוך המשרד ושוב, אנחנו נשמח לשבת ולבנות ביחד תכנית עבודה לתקציב הזה עם כל מי שרלוונטי וירצה להעלות את הדברים שוב כדי להעלות ולתת את ההיבטים הנכונים.

תודה רבה. עמותת סיכוי – שתי דקות, אדוני.

שלום. אני מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי-אופוק. אני רוצה שנדמיין מצב לא מאוד דמיוני, שעוד שבוע מתלקחת ומתרחבת המלחמה בצפון הארץ, ושנזכור ש-55% מהאוכלוסייה בצפון הארץ הם אזרחים ערבים, וננסה לחשוב מה יקרה במצב כזה. במצב כזה, האזרחים הערבים נמצאים ללא מיגון ויש פערים של פי שניים בכמות שיעור האזרחים הערבים שנמצאים ללא מיגון ביחס לכלל האוכלוסייה. הפער בבתי הספר גם פי שניים במיגון. בתחום התעסוקה – העובדים הערבים, 33% מהם נמצאים בסיכון בשוק התעסוקה לעומת 14% מהעובדים היהודים. חלוקה של מזון ומוצרים חיוניים בשעת חירום – רק 12 מתוך 340 הסניפים שהוכשרו על-ידי משרד הכלכלה, נאמר פה שהוא יודע לתת מענים לחברה הערבית – רק 12 מתוך 340 מהסניפים נמצאים ביישובים הערבים. מה יקרה במצב חירום?

הפערים האלה לא קיימים במקרה. הם קיימים כי משרדי הממשלה והגופים הציבוריים לא מצליחים לתת את המענים לחברה הערבית בצורה שוויונית ולכן הוקם המשרד לשוויון חברתי ולכן הוקמה הרשות לפיתוח כלכלי, ולכן בשעת חירום קם גם מוקד חירום. כמו שהוקם בזמן הקורונה מוקד חירום, והמנכ"לית שכחה לציין את זה שהיכולת של המשרד לעבוד בזמן הקורונה ולתת את השירות השוויוני הייתה בין היתר בזכות זה שהיה קיים מוקד חירום, אז גם עכשיו הוקם מוקד חירום שיודע לצעוד בשטח, לשלב ידיים עם השלטון המקומי בחברה הערבית כי יש שם גם אנשי מקצוע ערבים לעומת חטיבת הסייבר, שאין בה אנשים מהחברה הערבית. היא תדע לבנות את האמון הזה עם ראשי הרשויות לעבוד ביחד ולהתחיל לצמצם את הפערים העצומים שיש. אז בשעה כזאת, מה שצריך זה להגביר את המשאבים לפעולת החירום הזאת.

פעולת המשרד הרגילה כמעט שאינה מוכוונת לחירום. תכניות החירום שמכוחן הוא פועל כמעט שלא מתייחסות למצב החירום - -

משפט לסיום בבקשה.

- - ולכן, אני חושב שמתבקש שהוועדה תורה למבקר המדינה לפתוח בבדיקה דחופה ומהירה של החלטת ה - - - יש פה הפקרה של האוכלוסייה הערבית כולה ויש פה הפקרה של אוכלוסיית הצפון.

תודה רבה. בבקשה.

אני מארגון "נקודת מפנה". אדוני, אנחנו יושבים פה ועושים דיון לבקשה לחוות דעת של מבקר המדינה. אני מודה שאני עוקב ואני שומע היום את התשובות של המנכ"לית, ומשהו לא מסתדר לי עם הפערים של המידע. הכתבות שהיו, הדיונים שהתפרסמו, העובדות שהתפרסמו לכאורה לפחות, דיברו על לאן הולך הכסף, מה קורה עם הדברים? המנכ"לית מדברת על משהו אחר בכלל – היא אומרת: אפשר לעשות את זה אחרת. לא שמענו מהמנכ"לית שיש מוקד חדש שהיא מפעילה. לא שמענו הצהרה של השרה ביום הראשון שבו היא הכריזה על כך שהיא סוגרת את המוקד, על זה שיש מוקד חדש שנותן פתרון.

אז אני קודם כל מבקש לדעת מה מחליף? אם יש בכלל משהו שמחליף או שכרגע, אנחנו נכנסים לוואקום שמצד אחד לא יממנו את המוקד בכפר קאסם, ומצד שני ייקח שבועות וחודשים או אולי יותר עד שיצאו למכרז או יביאו יועצים חדשים, מקורבים כאלה ואחרים, שאולי יעשו עבודה ואולי לא, אבל בינתיים האזרחים לא יקבלו מה שמגיע להם.

אדוני, אני באמת חושב שהשאלה המרכזית צריכה להיות כרגע למנכ"לית: מה כרגע יש לך לתת במקום המוקד?

אבל היא אמרה, רן. יש לה סייבר - -

לא, יש מספר טלפון להתקשר אליו כדי לקבל מענה בחברה הערבית?

אצלה לא.

זה הכל, זאת התשובה.

אנחנו יודעים. משרד המשפטים, אם יש לכם משהו לומר, בבקשה.

אנחנו גם באנו כדי להקשיב לדברים.

תכף תהיו בלופ הזה, חכי.

בסדר, נמתין להמשך.

יופי. שירות התעסוקה, יש לכם משהו מיוחד לתרום? אתם מכירים את המוקד הזה?

אני אחראי על התקציבים בשירות התעסוקה. אנחנו מכירים את המוקד. אני יכול להיגד שבוצעו מספר פניות לשטח מהלשכות לקבלת מידע. הובהרו כל מיני נושאים, אם יש משרות או שיש חוסר במקצועות מסוימים - -

נעזרתם במוקד למיטב ידיעתך?

לא, הפוך. המוקד נעזר בנו בקבלת מידע. אנחנו גוף מחקרי - -

זה מבורך. יופי. תודה רבה לך.

משרד העבודה? בבקשה.

אני מתחום תעסוקת החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית במשרד התעסוקה. אנחנו כן נעזרנו במוקד. אנחנו חושבים שהעבודה הייתה פורייה במוקד. באזור הצפון העבודה הייתה יותר טובה מאזור הדרום. יצרנו יחד סדנאות חוסן, קמפיינים לעידוד תעסוקה, עשינו עבודה אפקטיבית עם מעסיקים, יצרנו שולחנות עגולים עם גורמי מקצוע משרדיים ואחרים.

לדעתנו, מוקד שכזה הוא מוקד חשוב. לצד זאת, חשוב גם לבחון אפקטיביות של כל מוקד או תכנית ממשלתית, כמו שאנחנו עושים בדק בית לנו, לתכניות שלנו, תכנית "ריאן" הארצית – אנחנו עושים לה מדי שנה בדיקה אם היא באמת מותאמת ונכונה. זאת מבחינתנו חוות הדעת.

תודה רבה. הדברים שאמרת חשובים.

יש מישהו שבעוונותיי כי רבים לא נתתי לו זכות דיבור? לכולם.

יש רק מישהו שלא נמצא פה, שזה מנהלי המוקד. אין פה אף צוות מקצועי של המוקד.

אנחנו הזמנו, מה אני יכול לעשות?

אתה יכול לדרוש - -

הם לא עובדי מדינה, אני לא יכול לחייב אותם ובגלל זה הגיע סגן ראש העיר.

צריך לשאול אותה איפה הם? מירב, למה הם לא הגיעו?

הרשות לפיתוח כלכלית-חברתית היא תחת המשרד לשוויון חברתי, ואני המייצגת של המשרד.

- - -

אדוני, אתה לא מנהל את הדיון. עזוב. זה לא עוזר לי לדיון, ממש לא.

תראי, יש איזו אמירה שאמורה להיות שלפעמים צריך להיות חכם ולא צודק. אנחנו בשעת חירום, ואני מקווה שהיא תסתיים במהרה והמוקד הזה חשוב. אני לא יודע לקבל החלטה במעט נתונים שיש לי האם צריך או לא צריך. אני מתרשם שמי שהיה בקשר עם המוקד הזה הפיק תועלת, על זה אין ויכוח, כולל אל"מ שרית שאמרה במילים אחרות בלי להגיד: אני צריכה את המוקד הזה. אמרה שהיו שיתופי פעולה, עשינו, נעזרנו, ואני מבין אותה, היא במדים, היא לא יכולה להיכנס לתחום הזה ולכן גם הגנתי עליה.

אחרי שאלך לנושא הבא, אני אבקש ממך משהו. תרצו – תעשו, תעבירי את בקשתי לשרה.

אנשי משרד מבקר המדינה, בהתאם לסעיף 21 לחוק מבקר המדינה, הוועדה מבקשת ממבקר המדינה לערוך חוות דעת במידי, לא בעוד שלושה חודשים, בעניין פעולות המשרד לשוויון חברתי בנוגע למוקד ולא בביקורת עליהם, האם יש את המוקד הזה לקיים או לא לקיים? האם אפשר לתחום אותו בזמן? האם צריך לבטל אותו? אני לא יודע, אני מסתמך תמיד על חוות דעתכם.

בין הסעיפים האלה, הוועדה מבקשת כך: התנהלות המוקד, הסיבות לסגירתו, שיתופי פעולה של המרכז הזה, המוקד הזה עם הרשויות לרבות צה"ל והמשטרה והמשרד לשוויון חברתי, ולהגיש – אני לא רוצה להגיד לכם שבוע, להגיש אתמול. מה לעשות? כי אם תגישו לי את זה בעוד שלושה חודשים, הסגירה היא דה-פקטו, לא עשינו כלום.

אני מבקש להצביע על הנושא הזה: מי בעד בדיקתו לפי סעיף 21 - -

גברתי רוצה להגיד משהו? היא עורכת דין במקצועה.

אני סגנית היועץ המשפטי במשרד מבקר המדינה. אני רק רוצה להדגיש את חשיבות הנושא, אנחנו לא חולקים על כך אבל צריך לקחת בחשבון שיש לנו עכשיו על הפרק 60 דוחות - -

אני לא לוקח בחשבון. יש משהו שהוא לאתמול. תראי, אני לא מבקר המדינה. כשאני אהיה מבקר המדינה, אני אגיד לכם מהו סדר העדיפויות. זו פעם ראשונה מאז שאני יושב-ראש הוועדה, שהוועדה מפעילה את סעיף 21. תמיד באתי לקראתכם, הבנו. אם תגישו לי את זה עוד ארבעה חודשים – אל תגישו, אני לא צריך. אני מבקש ללכת ולעשות סיבוב מהיר, להפיק איזה שהן תובנות ולבוא להגיד בדוח מקוצר, ברמה של חיבור של ילד בכיתה ח' של שישה, שבעה עמודים. לא ביקשתי דוח, ביקשתי דוח מקוצר, דוח ביניים מינוס מינוס מינוס כדי שיהיו לי כלים לקבל החלטה כי בעקבות הדברים שלכם נצטרך לחייב את המשרד או לא לחייב את המשרד. אתם האורים והתומים של הוועדה הזאת.

אני מבקש פעם ראשונה משהו דחוף, תעשו אותו תוך כמה ימים, תוך שבוע, אחרת לא עשינו כלום. תוך 10 ימים. אני מודע לזה שיש חג בדרך אבל אין לי ברירה.

מי בעד העברת הנושא למבקר המדינה?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה אושרה.

3 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים.

ועכשיו אני פונה אליך, גברתי המנכ"לית: זו פעם ראשונה שאני מנצל את זכותי – פעם שנייה אבל פעם אחת נכשלתי, הפעם לא עשו התארגנות ושלחו לכאן רוב כדי להכשיל את הוועדה בתפקידה. אני באמת אני פונה אליך, גברתי המנכ"לית, אני פונה אליך ולשרה לשוויון חברתי ולמעמד האישה, להמשיך ולקיים את המוקד. אנחנו מתווכחים על חודשיים, שלושה, אולי ארבעה – לפעמים צריך להיות חכם ולא צודק. זה עוזר, שמעתי את זה מכל האנשים, זה לא הרבה כסף. אני יודע על בזבוזים בתקציב המדינה, הייתי סגן שר האוצר, אני יכול לשים את האצבע על הרבה סעיפים.

אם ההחלטה הזאת שלכם תתקבל, אני אשמח לקבל מייל ממך וממנהלת הוועדה לביקורת המדינה – בדקנו, קיימנו ישיבה, קיימנו דיון, אולי קיימנו שולחן עגול עם מפעילי המוקד, עם ראש עיריית כפר קאסם וקיבלנו החלטה לפנים משורת הדין כי אני לא יודע אם צריך או לא צריך, אני לא נכנס לזה, להמשיך לתפעל את המוקד הזה. ואז תודיעי לנו ואנחנו נודיע למבקר המדינה שהבדיקה שלו מתייתרת. אני ממש לא רוצה שנסגור כי לנושא הזה תמיד במבקר המדינה יש עוד קילופים של שכבות של בצל. אפשר לפתור את זה מהר, זו לא בקשה גדולה מדי, זה לא מיליונים גדולים וזה חשוב. זו הראייה שלנו.

כן, גברתי.

אז אולי אנחנו נמתין?

לא, לא. אתם כבר תקבעו, אתם לא יכולים להמתין, אתם קובעים את הקצב. היא, מנכ"לית משרד, יכולה ללכת היום לשרה, לקיים דיון היום או מחר, ולהשיב לוועדה תוך 24 שעות. אתם הולכים, תתחילו בעבודת הצוות, תגידו מה אתם עושים לאור מה שביקשתי ואני אשמח מאוד להודיע לכם כי עד שאני אחכה אתכם ועד שתתחילו להזיז את המרכבה הזאת – אין לי זמן באירוע הזה.

אנחנו נציג את זה למבקר המדינה - -

לא, הצבענו. על-פי עניות דעתי, אין למבקר אחרי ההצבעה הזאת אפשרות לנהוג אחרת, אחרת אתם פותחים איתי מערכה, ואני נותן לכם כבוד רב בוועדה הזאת. אנחנו הצבענו. אם אני מגיש בקשה, והגשתי כמה בקשות וב-99% המבקר אמר לי "לא". פה הצבענו, אין שום סמכות, יש את סעיף 21.

אני רוצה להגיד שאולי בין המשרד לבין ועד ראשי הרשויות תהיה שיחה, אפשר להפעיל את המוקד לעוד שישה חודשים - -

אל תגיד לכמה.

לא, אני מציע, אני אוהב לפתור סוגיות. להמשיך במוקד עוד שישה חודשים ואולי המצב במדינה יירגע, אולי המלחמה תיפסק ואנחנו כולנו מתפללים שהמלחמה תיפסק, ואז לא יהיה צורך במוקד. אנחנו לא רוצים שהמוקד ימשיך גם לאחר המלחמה. המוקד מטפל עכשיו בסוגיות שקשורות למלחמה ובסוגיות שקשורות לחירום. אנחנו רוצים לפתור את הסוגיה הזאת.

אני יכולה להגיב, בבקשה?

חצי דקה כי יש לי פגישה עוד שתי דקות וחצי.

אני רק אגיד, כמו שאמרתי קודם, שלא מדובר במיליונים בודדים, אנחנו מדברים על שלושה מיליון לחצי שנה וכמובן המכפלות.

2.1.

וכמו שאמרתי קודם, אנחנו ביצענו פנייה ליו"ר ועד ראשי הרשויות, אנחנו נשמח להיפגש. לא נענינו בחיוב אבל כמו שאמרתי - -

אני מבקש ממך וממך לדאוג שוועד ראשי הרשויות ייפגש איתם במידי.

אין שום בעיה, הוא נבחר רק לפני שבועיים, סליחה.

אני אחזור גם על מה שאמרתי קודם כי אני חושבת שזה חשוב: אנחנו נשמח להיפגש ולשבת עם כל גורם שחושב יחד איתנו ולראות איך לנצל את התקציב הזה בצורה הטובה ביותר. אמרתי את זה ואני אגיד את זה שוב, וכמובן אנחנו נשתף פעולה.

הבנו, ובכל זאת אני חוזר על בקשתי, אני לא יכול לחייב אתכם, אתם משרד עצמאי, ולכן ביקשתי שתשבו היום או מחר, תחשבו, תבואו ותגידו: עוד חודשיים, עוד שלושה, עוד ארבעה או עד לא יודע מה, עד שהמצב טיפה יירגע כי בינתיים הצפון נשרף ויש מקום לדבר הזה. הם לא אזרחים סוג ב', הם אזרחי מדינת ישראל עד לא יודע מה, עד שהמצב טיפונת יירגע. בינתיים, הצפון נשרף ויש מקום לדבר הזה. הם לא אזרחי סוג ב', הם אזרחי מדינת ישראל. אז אני לא יודע אם יש דברים כאלה במקומות אחרים, אני מכיר מקומות אחרים שהעירייה אחראית על זה ולא הממשלה, נכון. פה המצב קצת שונה.

אנשי מבקר המדינה, אני לא יכול לחייב אתכם ב-24 שעות אבל זו בקשתי. אתם יכולים לעשות לי תרגילים ולהגיש אותו בעוד חודשיים – אל תביאו אותו.

אין התייחסות לשום לוח זמנים.

אני באמת מתייחס לעמדתכם בכבוד רב מזה שלוש שנים, לא רק בתפקידי הנוכחי, גם בתפקידי הקודם, אני נותן לכם את המקום שלכם. פעם ראשונה אני מבקש. אני לא רק יכול לעבוד אצלכם. אני עושה מאמץ לדון בכל הדוחות שלכם כדי שלא יישארו על המדף. שנתיים הם נשארו על המדף, לא עשו בהם כלום. אני מתנצל שאני מדבר על עצמי אבל אני נוהג לעשות ישיבות מעקב על הדוחות שלכם כדי שזה יהיה רציני ואני לא שם אותם על המדף גברתי, ואת יודעת את זה.

נכון.

אז אני מבקש לתת דוח לוועדה שלשום. מה הסיפור פה?

כמובן שאנחנו - -

אין בעיה. אם תגישו לי את זה בעוד חודשיים, אל תבואו. אני אומר לך, אני מתנצל שאני מתרגז - -

לא אמרתי שנגיש את זה עוד חודשיים.

לא, אני צריך את זה במידי. קחו שני אנשים, תעשו דוח מידי. תאמיני לי, הייתי במקומות שעשיתי תחקיר אירוע על פיגועים קשים ויכולתי להוציא את התחקיר תוך 24 שעות. מה הסיפור פה? אני לא חדש בעסק שאתם מוכרים לי לוקשים. תביאו את הדוח הזה בארבעה עמודים, ברמה של חיבור של ילד בכיתה ח'.

אדוני היושב-ראש, רק במשפט - -

זה לא נהוג, זה לא נהוג. אני מאחר בדקה.

חברים, אני רוצה להודות לכל מי שהגיע, תודה רבה לכם.

אני מבקש מה שביקשתי, גם ממנכ"לית המשרד: תביאי את זה בפני השרה, יכול להיות שהביקורת תתייתר וזה לא הרבה כסף, אתם יכולים לעשות את זה. תהיו לארג'ים. תודה.

ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:47.