פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



53
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
28/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 122
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024), שעה 10:00

ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג - דיון מעקב

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
ואליד אלהואשלה
מירב בן ארי

אליהן רביבו
אפרת רייטן מרום

איתן דהן - מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה

איל זוננפלד - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

איתמר בן-ישראל - מנהל צוות פנים ושלטון מקומי, משרד ראש הממשלה

הילה שמש - רמ״ח מרחב אזרחי, המטה לביטחון לאומי (מל"ל)

יעל קליגמן - רת''ח ועדת ההיגוי לרעידות אדמה, משרד הביטחון

ניר בן דוד - ראש מטה מנהלת 'אופק צפוני', משרד הביטחון

רס"ן בר גד יחזקאלי - רמ''ד פרויקטים, צה"ל, משרד הביטחון

אל"מ (במיל') איציק גיא - מנהל מל״ח מחוז דן ברח״ל, רשות החירום הלאומית (רח"ל)

סנ"צ אבי עמר - רע"ן מבצעים מחוז חוף, משטרת ישראל

רפ"ק רוני רז - קמב"צ מחוז חוף, משטרת ישראל

כפיר ביביטקו - רח"ט מבצעים, כבאות והצלה לישראל

איציק אטיאס - סגן ראש אגף פס"ח, משרד הפנים

אריאל הבר - רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים

סרגיי נזרוב - מנהל תחום בכיר תיאום, מבצעים ותורות, משרד הבריאות

רוני בר לוי - מנהל אגף בכיר חירום ובטחון, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אירית מלול - מנהלת תחום חירום, משרד התיירות

אורלי אלמגור לוטן - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכל לרר - ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

משה דוידוביץ' - ראש המועצה האזורית מטה אשר

מתן דודיאן - רכז קהילה וחבר בפורום 1701, מועצה מקומית שלומי

אנוור עמאר - ראש המועצה המקומית חורפיש

ליאור כוכבי - התאחדות התעשיינים

סרג' קורשיא - יו"ר ועדת בטחון במרכז השלטון המקומי, ראש מועצת כפר שמריהו

פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה
מיטל אליהו – סגנית מנהלת הוועדה
יפעת בן שטרית – ראש תחום פרלמנטרי

אורי פנסירר


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג - דיון מעקב

בוקר טוב, תודה רבה שבאתם, היום יום שלישי כ' באייר התשפ"ד, היום 235 ימים לפרוץ המלחמה. 125 חטופים אזרחי מדינת ישראל מבני עמנו נמצאים בשבי מפלצות החמאס. נקווה ונתפלל שצה"ל יכריע את המערכה והם ישובו במהרה הביתה.

אני מתכבד לפתוח את ישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא היערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה – דוח שנתי 70ג; דיון מעקב.

היום הכנסת מציינת יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון, ביוזמת חברי הכנסת: אפרת רייטן ואליהו רביבו. יכול להיות שהם יגיעו לכאן. הוועדה לביקורת המדינה עסקה מספר פעמים בדוח מבקר המדינה הנוגע להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות במיגון פיזי ופינוי, והקדישה לא מעט ישיבות למצב המאתגר בצפון. במסגרת הזו, אעיר שאם היו מבצעים את המטלות ו-5 מיליארד השקלים שהוקצו לטובת העניין הזה, לחמש שנים, היינו היום במקום אחר ולא היינו צריכים לפנות כל כך הרבה אזרחים. וזה מתקשר לחיזוק מבנים מפני רעידת אדמה, שאם תתרחש, חס וחלילה, התוצאות שלה יהיו תוצאות קטסטרופליות – 9,000 הרוגים בסיבוב הראשון, פגיעה קשה בבתי חולים או בבית ספר. אסון גדול. נקווה שלא יגיע. אבל המדינה כשלה ולא עשתה כלום בעניין הזה.

ב-7 באוקטובר התממש תרחיש הייחוס אליו הייתה אמורה המדינה להיערך והחלה מתקפה משולבת של ארגון הטרור חמאס על ישראל ובעקבותיה החלה המלחמה. בשל ההתקפות הן בזירה הדרומית והן בזירה הצפונית, קיבלה הממשלה החלטה על פינוי אוכלוסייה בישובים בשתי הזירות. לצורך הטיפול במפונים ושיקום העוטף והצפון הוקמו שתי מינהלות. הראשונה, מינהלת תקומה אשר עסקה בשיקום העוטף והחזרת האוכלוסייה. תוכניותיה של המינהלת הוצגו כאן על ידי ראש המינהלת, מר משה אדרי, על פיו יש תאריכי יעד להחזרת התושבים; תוכניות מוגדרות, מיפוי הבעיות של כל ישוב וישוב, וכל קהילה וקהילה, בין אם לפתרון קבע ובין אם זמני להחזרתם. אני קצת עוקב אחרי העניין הזה, אנחנו גם נעשה ישיבות מעקב היכן נמצאים תוכניות לשיקום עוטף ישראל ובאיזה שלב הם עומדים.

הצפון במלחמה כבר שמונה חודשים. נספרו מעל לכ-3,000 שיגורים. ערים וישובים שלמים חווים חורבן של בתים, של מוסדות ופגיעות בגוף ובנפש. העסקים בצפון נמחקים, החקלאות נמחקת, אנשים מאבדים את פרנסתם ובתיהם, ומתגוררים במלונות חודשים רבים בלי שום צפי לחזרה כרגע.

ישנו חשש מוחשי לשמירה על צביון יישובי הצפון והתפרקותן של קהילות. זה באמת מטריד. ישנם דיווחים רבים על תושבים שכבר איבדו את התקווה ואינם מתכוונים לחזור גם אם הלחימה תיפסק. בנוסף צריך לזכור שישנם ישובים רבים שגם לאחר המלחמה, גם אם היא תיפסק, הם יצטרכו שיקום יסודי – על פי הערכות ייערכו כשנה עד שהתושבים יוכלו לחזור. חוסר הוודאות הצבאית והמדינית משאיר חבל ארץ זה, חבל ארץ נפלא, על כל תושביו, בטלטלה מתמשכת. קהילות שלמות. התנהלות הממשלה בקשר לצפון והגדרת היישובים הנמצאים תחת קטגוריות שונות של פינוי, מיגון וסיוע, הייתה מתחת לכל ביקורת. ישובים שפספסו בכמה מאות מטרים לא נכללו בתוכניות השונות, ומימנו בעצמם את פינויים. אני אישית הייתי מעורב בניסיון לתת פינוי מסודר במימון הממשלה לארבעה ישובים, לצערי דרכי לא צלחה. להישאר בישוב לא היה ניתן תחת הפגזה או שיש בסמיכות סוללות ארטילריה, גם כך לא ניתן לקיים שגרת חיים כי אין שירותים ציבוריים הניתנים בישובים המפונים, אין עבודה, אין מיגוניות ואין פתרון.

ב-20 בפברואר, התארח כאן דוד סויסה, ראש מינהלת 'אופק צפוני' ודיווח על משימותיו. תחת סמכותו הוגדרו ישובים, 9 קילומטר דרומית לקו הגבול, ארבע ערים מרכזיות, חמש מועצות אזוריות ועשר מועצות מקומיות. אני מבין שראש המינהלת לא הגיע לדיון היום, אבל יושבים כאן נציגיו, נציגי משרד הביטחון, נוכל לשמוע מהם. אנחנו מבקשים לדעת היכן אנחנו עומדים ולאן התקדמנו מאז הדיון האחרון – המצב בצפון מאוד מאוד מטריד.

כמו כן, הוועדה מבקשת לשמוע ממשרד הפנים, בהמשך למסקנות הדיון הקודם, מה נעשה בהיבט האזרחי ביחס למצוקת הצפון. נשמע גם סיכום קצר מנציגי משרד מבקר המדינה על הדוח – איתן, כמובן לא נחזור עליו במלואו, אבל חשוב מאוד שאתם תגידו את המשפטים המרכזיים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין מסמך שמרכז את הנתונים על אוכלוסייה שפונתה מהצפון במסגרת החלטה 975. הם יציגו גם כאן מספר נתונים. לאחר מכן נעבור לדיון. בסוף דבריי אני מבקש לחזק את ראשי הרשויות שהם כבר שמונה חודשים עומדים באתגר כבד וקשה. לצערי יש תאונה בכביש 6 והם תקועים בפקק מאוד מאוד ארוך. ניתן להם את האפשרות לדבר בזום דרך מכשיר הסלולרי שלהם. הקהילות שלהם מפוזרות במספר מקומות והם מחלקים את זמנם בין לדאוג לתושבים המפונים ולנסות לשמור על הקהילה, וביתר הזמן נמצאים בישוב תחת איומי הכתב"מים והטילים של החיזבאללה. הם עומדים באתגר ממושך שאף אחד לא הכין אותם לזה, תחת שום אופק ברור, ולכן אני רוצה לחזק את ידיהם וידי תושביהם. לבנו, לבנו, כולנו אתכם, אבל צריך פתרונות. מילים לא יפתרו את הבעיות.

תודה רבה. איתן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שמי איתן דהן, מנהל החטיבה לביקורת על מערכת הביטחון במבקר המדינה, אנחנו עוסקים בעיקר בביקורת על כל סוגיית המלחמה, החל או עד ה-7 באוקטובר ודברים שהתרחשו גם מעבר לזה. יושב איתי כאן אייל, הוא מנהל אגף בתוך החטיבה. אנחנו כבר הצגנו את עיקרי הממצאים כבר במספר דיונים, ולכן כפי שציין פה אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נציג פה כמובן את כל הממצאים. אבל בכל זאת, אגע בקצרה בכמה דברים. ביקשת ממני בפעם הקודמת לעשות סיור בישובים. אז היינו הצפון ועשינו סיור, ואגיד לעניין זה מספר נקודות בקצרה מההתרשמות שלנו מהסיור. אנחנו נהיה גם מחר בצפון, בחלק היותר מערבי.

קודם כל תוכנית 'מגן לצפון' היא הבסיס שדיברנו עליה בפעמים הקודמות. התוכנית הזאת חשובה מאוד וכפי שציינת כאן בפתיח, יש את התקציב שקבעו לה, ואם היא הייתה מתממשת במלואה, אני חושב שחלק מהדברים היו נראים טיפה אחרת. אנחנו זיהנו בדוח שלנו פערי מיגון לכ-600,000 תושבים בצפון, כאשר 50,000 מתוכם נמצאים בין 0 ל-9 קילומטר מהגבול. ואם מסתכלים על כל מדינת ישראל, מעל 2.5 מיליון תושבים שנמצאים בפער.

סוגיה נוספת שראינו גם בסיורים, אבל גם עלתה בדוח, זו הסוגיה של המקלטים הציבוריים, שגם פה יש פער משמעותי בכשירות של המקלטים. צריך להגיד שחלקם קיבלו מענה תוך כדי המלחמה. אתן כדוגמה את העיר מעלות שהיינו שם בסיור וראינו פעם אחת מצב לא טוב, אבל גם ראינו איך משפרים שם את המקלטים הציבוריים שנמצאים בתוך העיר.

נקודה חשובה נוספת זו כל הסוגיה של המקלטים לשהייה ארוכה שגם הם נושא חשוב שהמדינה תסתכל עליו, כי אנחנו לא יודעים מה יתפתח בצפון. ובמידה ויתפתח, אני מניח שהנושא הזה יידרש יותר ממה שהוא נדרש היום.

עשינו סיור בצפון, יש כמה דברים שעלו שם, לא ניגע בכל, אנחנו פה בדיון פתוח. בהחלט נאמר כמה דברים: ראשית, כל הסוגיה של איום הנ"ט – מאתגר מאוד את הישובים ופוגע בהם וראינו את הפגיעות. צריך להגיד שתשתיות המיגון כפי שהם קיימות היום, לא נבנו לאיום הנ"ט. כלומר, חדרי ביטחון או הממ"ד לא נבנו לטובת הדבר הזה. יש פה פערים משמעותיים, בעיקר לבתים שנמצאים בקו ראשון. ראינו פערים כאלה במטולה, ובישובים נוספים שהם סמוכים-צמודים לגדר.

נקודה נוספת שראינו שם בפער היא שישנם ישובים שגורמי הביטחון לא מגיעים אליהם, ויש בעיות. אחד מהישובים שהיינו בו ציין שהם היו צריכים משטרה למשל לתוך הישוב, והמשטרה לא נכנסת לתוך הישוב. דרך אגב, אני לא בא בטענות פה לא למשטרה ולא לאף אחד אחר, צריך פה רגולציה כדי להסדיר את העניין הזה. יש אזורים שהם מאוימי נ"ט ואנחנו לא רואים עכשיו איזה ג'יפ משטרה שנוסע באזור שמאיימים עליו בטיל נ"ט. צריך להסדיר את הדבר הזה. גם בסוגיה זו – כיבוי אש, פינוי רפואי ודברים נוספים, הדבר הזה צריך לקבל מענה מערכתי שלם בתאום בין כלל גורמי הביטחון.

עוד נקודה שעלתה שם, הגם שהיא לא עלתה בדוח שלנו והיא לא בדיוק קשורה לדיון באופן מלא, אבל כל הסוגיה של מיגון תשתיות בתוך ישובים שהם סמוכי גדר, כמו חשמל ותשתיות נוספות, במצב שבו התשתיות האלה לא ממוגנות. למשל במטולה, כשטיל נ"ט נכנס לתוך היישוב, אם הוא מפיל עמוד – אז אין חשמל. נפגשנו שם עם ראש המועצה, ראינו את הדברים בעין. אני חושב שהדברים האלה צריכים לקבל מענה מערכתי, הגם שהיה שם תהליך שהתניעו את הנושא הזה, הבירוקרטיה עצרה אותו וזה לא הצליח להגיע לכדי מימוש.

נקודה אחרונה שאגע בה זו הסוגיה של הקהילות, מכיוון שנגעת פה, אז גם בנושא הזה ראינו דברים שהיה מאוד מאוד קשה לשמוע בקהילות עצמם. הרבה אנשים שלא מתכננים לחזור למקום שהם יצאו ממנו. זו נקודה שעלתה, אנשים שקונים בתים במקומות אחרים. בלי לפרט פה ולהיכנס לפרטים, פשע שנכנס למקומות כאלה ואחרים, באזורים שבהם נמצאים המפונים. הדברים האלה מאיימים על הקהילות, על שלמות המשפחה. הדברים האלה מאיימים על הקהילות, וכפי שציינת, קהילות לא נמצאות במקום שלהם, אז נוצרים דברים שמייצרים נזקים משמעותיים. היו כמה רעיונות שעלו. אני יודע שראש הממשלה היה בצפון, שמעו גם את הישובים, והדברים האלה עלו גם שם. עד כאן מבחינתנו. תודה.

תודה רבה. ברשותכם, אני רוצה לתת קודם לראשי המועצות לדבר, להשמיע את קולם, את כאבם. ואחר כך נעבור לדיון פנימי כאן. אני מבקש להתחיל להעלות את ראשי המועצות בזום. וראש מועצת מטה אשר, מר דוידוביץ', בבקשה. קצר, קולע, שלוש דקות לרשותך.

אשתדל לעשות את זה אפילו יותר קצר. בוקר טוב, תודה על הדיון החשוב הזה. שמעתי את נציג מבקר מערכת הביטחון, הוא היטיב לתאר את המצב. יש לי רק מחלוקת אחת על האמירה שלו בהקשר הזה שאם התוכנית הזאת הייתה מבוצעת הלכה למעשה, קרי, תוכנית 'מגן - - -

משה, יש לנו בעיות תקשורת. אנחנו לא שומעים.

- - - אמרתי לעניין הסוגיה של המצב בצפון לאשורו כפי שהוא היום, וחלק מההחלטה לפינוי התושבים היא סביב ההפקרות של אי-מתן מענים לכל נושא הממ"דים, על אף ולמרות שיש את החלטה 302ב מיולי 2018, שנכון להיום, 70% מהממ"דים היו צריכים להיות כבר מוקמים בקו העימות. ואז כפי הנראה שלא היה צריך פינוי אינטנסיבי שכזה, ולא הייתה צריכה להיות הבוקה ומבולקה הזאת שקיימת בקרב המפונים.

את הנעשה אין להשיב, בתקציב הנוכחי ממשלת ישראל הקצתה 1.4 מיליארד שקל לטובת ממ"דים – גם זה לא מספיק. ואם אני רוצה להתייחס לנקודה הכי אקוטית כרגע, זה שממשיכים לערבב ולסבן ולמרוח אותנו בנוצות ובכחש ובזפת, בכל מה שקשור למיגון האזרחי. יש מכתב של סגן הממונה על התקציבים באוצר מלפני חודש וחצי אל מפקד פיקוד העורף שאומר לו שכרגע המיגון ייעשה אך ורק ליישובים 0 עד 2. ולגבי יתר היישובים, שחלק מהם היום מפונים, כמו מצובה, כמו לימן, כמו בצת, יהיה צורך להשתתף בעלות המימון של הממ"ד. זו תופעה נלוזה, זו החלטה אומללה, זה מכתב שצריך למחוק אותו ולזרוק אותו לפח הזבל ומהר כי אם לא כן, התושבים לא יחזרו לצפון, ומוטב שנטפל כרגע בחוליים שכבר עכשיו מייצרים לנו מאשר שנתעסק עוד פעם במלחמה הבאה שבה יקפחו חיים תושבים שלא יהיה להם ממ"דים. עצרתי כאן. זו הסוגיה הכי בוערת. צריך לטפל בה היום. כאן ועכשיו. תודה.

רגע, תקשיב אלי להערה לפני שאתה יורד – אני מבקש ממשרד האוצר ומפיקוד העורף לתת הסבר לוועדה לביקורת המדינה, מדוע אי-אפשר לעשות את כל הפעולות האלה במקביל. אלא אם כן תגידו לי שאין כסף, שה-1.4 מיליארד בוודאי ובוודאי לא מספיק. אנחנו עלולים לאבד גם התושבים שלו. נכון שהוא יותר רחוק, אבל גם הקהילות שלו לא יחזרו אם לא יהיה להם מיגון. תתנו תשובות לוועדה. אנחנו ננסה אחר כך להתקשר ולתת לו תשובות.

אם אפשר מילה וחצי על הקהילות שלך.

תראה, זה לא קהילות רחוקות, אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על ישובים מפונים, הם ממש לא רחוקים. אנחנו מדברים על קהילות שנמצאות שני קילומטר מהגבול והן מפונות. וכרגע מבחינת תוכנית המיגון, אין להם מענה תקציבי. לעיל ולמרות שהחלטות הממשלה לתוכנית 'מגן צפון' - - - מוקצות האוכלוסיות של השניים ושלושה קילומטר. זה לא רק יישובים צמודי גדר. פשוט החליטו בהחלטה שרירותית, חסרת כל הבנה של מה שקורה בצפון, שכרגע לעצור את המשך המימון עד לדיון בעניין הזה של ישובים של שני קילומטר ומעלה.

בעניין הישובים המפונים, יש לי שמונה ישובים מפונים. 7,000 תושבים שפרוסים - - - ועד קיבוץ פרוד בצפון. במקום 32 ישובים, אני המועצה, בעצם הרשות הכי גדולה המפונה בקו העימות. יש לי כרגע 70 ישובים. כל בית מלון זה ישוב. והדבר שהם הכי דורשים, הכי מבקשים, זה וודאות ולדעת מתי הם חוזרים הביתה. ולעניין הזה, אף אחד לא נותן להם תשובות. וגם אין לנו אופק, מתי אנחנו נוכל להחזיר את האוכלוסיות שלנו בשלום ובבטחה הביתה.

תודה רבה. האוצר ופיקוד העורף, קצר וקולע לבעיה שהוא העלה אם אפשר.

שלום, אריאל הבר מהאוצר, לצערי שמעתי רק את סוף דבריו, אנסה להתייחס, ואם לא אתייחס לכל דבריו - - -

1.4 מיליארד, איך זה מסתדר לנו? האם אי-אפשר לעשות את המיגונים במקביל כדי לתת ביטחון מינימלי לתושבי הצפון?

מרבית הסכום כבר הוקצה. ואני מניח שפיקוד העורף יוכלו לתאר את תהליך ההתקשרות ומה הצפי של הדבר הזה.

מרבית הסכום. מה זה מרבית הסכום?

700 מיליון הוקצו.

זה יותר דומה לחצי. זה לא מרבית.

720 מיליון ש"ח הוקצו.

זה חצי. ומתי יוקצו ה-700 הבאים, כדי שפיקוד העורף – הוא כבר היה בפעם הקודמת ואמר: אני מסוגל לעשות את העבודה במקביל בכמה וכמה ישובים. אני צריך כסף. אז אם יש החלטת ממשלה על 1.4 מיליארד, נוכל להחזיר חלק מהתושבים, לא לתת לקהילות להתפרק. להתחיל לשמור על הקהילות עצמם, ולחסוך אולי בבתי מלון. צריך לחשוב במקביל לעשות את זה. אני לא בא אליך בטענות, אבל אתה חייב להגיד לממונה על התקציבים. זה חייב להיות בנפשנו, מעבר לאובדן חיי אדם. אנחנו רוצים להציל את הצפון.

אני אומר לוועדה, עובדים במקביל לגמרי, שום דבר לא נעצר. לא יודע מה תואר כאן. שום דבר לא נעצר. כמו שאמרתי, יותר ממחצית מהסכום כבר הוקצה. אני מניח שפיקוד העורף יוכלו לתאר גם את השלבים הבאים. ועל יתר הסכום מתנהל כרגע שיח.

על ה-700 או על מעל 1.4 מיליארד?

קיימים כ-1.4 מיליארד. 720 מיליון שקל הוקצו. היתר, אנחנו במקביל, כמו שתיארת, מנהלים שיח על הדבר כדי לראות איך להקצות אותו. כשהמטרה היא לעשות את המיגון הזה כמה שיותר מהר, כמה שיותר יעיל, ולהגיע לכמה שיותר תושבים.

מתי נקבל תשובה מתי התקציב הנותר יוקצה בשורה פיזית?

זה תלוי בהתקדמות. שוב, אנחנו עושים את כל המאמצים כדי שזה יראה כמה שיותר מהר.

פשוט אני לא רואה שכתוב התקציב הזה. לפי לפחות הצעת המחליטים ה-1.4 מיליארד הוא לא רק למיגון, הוא גם כולל מרכיבי ביטחון בפנים וזה גם לא רק מבני מיגונים, אז כמה מזה הולך למיגון?

זה לא נכון. הצעת המחליטים מדברת על 1.4 מיליארד למיגון ועוד כ-0.5 מיליארד למרכיבי ביטחון.

1.4 מיליארד למיגון זה בסדר. הלוואי וזה יינתן. אדוני מפיקוד העורף, בבקשה.

אהלן, אני בר רמ"ד 'מגן הצפון', בדיוק כמו שנאמר פה, הוקצו בינתיים מהתקציב של השנה, כ-720 מיליון לצורך מיגון. כדי לסבר את האוזן, הסכום הזה בנוסף לכ-500 שהוקצה עד עכשיו, נותן מענה מלא לקילומטר הראשון ותחילת מענה לקילומטר השני מבחינת המיגון הפרטי. שם אנחנו עומדים לשאלתך.

אתם מסוגלים לעבוד במקביל? כי ככה אמרו לי בפעם הקודמת.

כן, אנחנו מסוגלים לעבוד במקביל. כמובן כמו שנאמר, יש את הנושא של יכולת כניסה לישובים. ששם אנחנו עושים את ה - - -

אדוני ממשרד האוצר, חודש ימים אני מבקש לקבל – לא אני, הוועדה, אני בסך המנהל שמנהל אותה – מכם מייל קצר: "הוקצה יתרת הכסף, 680 מיליון שקל". זה מה שחסר כרגע לתקציב שכבר הוקצה.

נשמח לעדכן את הוועדה.

אשמח לקבל את זה. אם לא החודש, אנחנו כולנו נהיה פעם נוספת. זה בנפשנו. זה בנפשנו.

אגיד שבעינינו נכון להקצות את הכסף נכון ויעיל מאשר מהר, אבל נעשה ונשתדל גם וגם.

הייתי אצלכם, יעיל זה עניין שלכם הטכני. תקצו את הכסף. אדוני ראש המועצה, אני רוצה להודות לך. אתה רוצה להוסיף משהו קצר וקולע, להעלות עוד דבר? בבקשה מר דוידוביץ'. אני מקווה ששמעת את הסיכום שלי.

כן, שמעתי את כל מה שאמרת ומה שנאמר על ידי האוצר. אני חושב שיש פה לקות בהבנה, לקות בסיסית. והאוצר אלופי עולם בלייצר לנו מיסוך עשן. אי-אפשר, אדוני היושב-ראש, לא בחודש הקרוב, ולא בעוד חצי שנה, לבצע עבודות למיגון – לא בשתולה, לא במטולה, לא בחניתה, ולא בשלומי. לכן תקציב האוצר, ה-700 מיליון שקל, ויעידו על כך אנשי פיקוד העורף, לא יוכל להתממש.

מה שאנחנו מציעים זה כרגע ללכת לישובים היותר רחוקים.

אני מבין מה שאתה אומר, שיעשו היפוך לסדר העדיפויות.

מדויק. שמה אפשר לעבוד היום. ולזה הם לא נותנים את היד לנצל את הכסף עכשיו.

אוקיי. מאה אחוז. אדוני ממשרד האוצר, הרפרנט באגף התקציבים, ואדוני מפיקוד העורף – מה שאמר ראש המועצה עושה שכל. תעשו היפוך, אלא אם כן אתם אומרים שאתם יכולים לעשות את זה בקו ראשון. אם אתם עושים את זה בקו ראשון, אין בעיה לוועדה. אבל אם לא, תעשו היפוך בסדר העדיפויות. אז גם כן בבקשה תודיעו לי את זה, גם אתם וגם פיקוד העורף. תודיעו לוועדה מה קרה.

אני מקבל בברכה – את לא היית פה, איחרת טיפונת, אבל אני יודע שיש בעיות תנועה.

לא, לא, אני כבר פה משעה תשע.

אבל אמרתי, רגע, אמרתי שהכנסת היום מציינת יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון, ביוזמת חברת הכנסת אפרת רייטן שיושבת כאן, הפעילה מאוד בנושא, וחבר הכנסת רביבו. ברוכה הבאה, את בוודאי תעזרי לנו מניסיונך ומהדברים שאתם אספתם. אנחנו מקיימים את הדיון הזה כדיון מעקב. ואני לא יורד מהנושא הזה.

אני יודעת את זה ואני מברכת אותך מיקי אדוני היושב-ראש, וכמובן את כולם, ואנשים שפגשתי גם בוועדות אחרות, ואת חברי משה דוידוביץ' שבאמת אין לו ימים ואין לו לילות. כמו שאמרת נכון, חבר הכנסת רביבו ואני הקמנו את השדולה למען הצפון כבר לפני מספר חודשים, כדי להכניס את הכנסת לאירוע, מה שנקרא, כי מהממשלה לא קיבלנו מענים, אפילו התעלמות. יותר מזה, בסיורים שערכנו בשטח במהלך החודשים האחרונים, שמענו שמעט מאוד שרים בכלל מגיעים לראות בעיניים את הישובים המפונים וגם את הלא מפונים, שבעצם התושבים שלהם חווים כל יום, כל היום, מטחי טילים, בעיות חמורות בבריאות, בעיות חמורות ברווחה, ובפרנסה, כי העסקים שלהם סגורים.

אין שירותים בסיסיים.

פשוט סיוט מה שקורה. ואין מענה. אני חושבת שההתגייסות שלך הבוקר שהיא נמשכת, כמו שאמרת, זה עוד דיון מעקב. אבל התגייסות שלמה של הכנסת, תשע ועדות. ולכן אני באה לנגיעה וממשיכה הלאה כי כבר עכשיו יש שלוש ועדות במקביל, ממש ברגע זה. וסך הכול תשע ועדות שנרתמו לנושא הצפון ועובדות היום בדיונים משעה עשר בבוקר ועד שעה ארבע אחר הצוהריים, בכל נושא שהוא, כולל המליאה אחר הצוהריים תעסוק בנושא הצפון. וזה בשביל לומר לתושבים ולהראות להם: אנחנו רואים אתכם, אנחנו למענכם. הכנסת היא בסוף הבית של העם. ואנחנו צריכים להיות כאן למען התושבים ולעשות כמיטב יכולתנו. נכון, אין לנו כסף, אנחנו לא משרד האוצר, אנחנו לא הרשות המבצעת. ובכל זאת לשים את הדברים על סד היום, לדון בדברים ולקדם פתרונות.

ואני אומרת לך שיש כבר ועדות שמקדמות פתרונות ספציפיים לנושאים שמגיעים. וכששמעתי כרגע את השיחה שלכם עם הרפרנט של האוצר, וניהלנו את אותו דיון – איפה זה היה? באיזו ועדה? לגבי ההיפוך. לדעתי בחוץ וביטחון, כשישבתי בחוץ וביטחון והעליתי את זה, ואמרתי: למה להתחיל מ-1 עד 2? מי יכול לבוא לתקן שם את הדברים? מי יכול לשים את הממ"דים? אי-אפשר, כי זה ממש על קו הגבול. אתה תשלח לשם אנשי מקצוע, אולי יטווחו אותם בכלל. לעומת זאת, יש הרבה מאוד ישובים שהם בכלל לא מפונים וסופגים את כל הטילים, בואו תעזרו להם קודם. זה קצת לחשוב אחרת, לא ללכת לפי איזשהו מדריך.

היפוך סדר עדיפויות קראתי לזה.

זה לא הגיוני. אני מודה לך על הזמן שגם נתת לי עכשיו, וכמובן על הדיון הזה. להקשיב, לשנות את הפרדיגמות, לתת מענים כמה שיותר מהר, אחר כך לבוא בחשבון עם כל מיני סעיפים של התקציב.

כשאני מסתכלת על כסף לעומת הצלת חיים, לי זה ברור לגמרי מה צריך לעשות קודם. אני סומכת על ידיך ועל ידיכם שתמצאו את הפתרונות הנכונים. תודה רבה.

תודה רבה חברת הכנסת רייטן. אתן שלוש דקות לממ"מ. לאחר מכן ראש מועצת שלומי. ולאחר מכן, ראש מועצת כפר שמריהו.

רק חצי דקה אני גונבת למיכל, רק לוודא שהבנתי נכון, כי אולי אמרת לי שלא הבנתי נכון. בהחלטה שהתקבלה אתמול, ה-500 מיליון שקל למרכיבי ביטחון שכתוב שהוא יורד מהסעיף תקציב הוצאות חירום אזרחיות, שלתקציב הזה הולך להתווסף 1.4. ה-500 מיליון זה בנוסף ל-1.4 מיליארד, או שה-500 מיליון הוא מתוך ה-1.4 מיליארד?

בנוסף.

אז בסוף מה, זה מתוך?

לא, הוא אומר שזה בנוסף.

גם ככה אני הבנתי, שזה פלוס. 1.4 זה למיגון עצמו. אנחנו נעקוב אחרי זה. נבקש דיווחים מפיקוד העורף, כמה תקציב יינתן להם. בבקשה.

בוקר טוב, מיכל לרר מהממ"מ, אציג כמה נתונים על המפונים מהצפון. לפני כן אני רוצה לעשות סדר מבחינת האוכלוסיות שאנחנו מדברים עליהם. יש מצד אחד את התושבים שהתגוררו בישובים שפונו מכוח החלטת ממשלה 975, והם פונו למלון או שמצאו פתרונות בקהילה והם מקבלים מענק איכלוס, להם אנחנו קוראים: אוכלוסיית המפונים. חוץ מהם יש גם תושבי הצפון שלא נכללו בתוכניות הפינוי, אבל הם בחרו להתפנות בגלל תחושת האיום וחוסר היכולת לקיים שגרה סבירה של חיים, והם התפנו על דעת עצמם ובמימונם, כלומר הם לא זכאים כרגע לשום דבר מטעם המדינה. ואני חייבת להגיד שלמתפני עצמאית גם בהצעת המחליטים שכבר התקבלה, וגם בהחלטת הממשלה – אין התייחסות לאוכלוסייה של המתפנים עצמאית.

(הצגת מצגת)

המפה הזאת מראה איפה אנחנו עומדים. כאמור, החלטה 975 התקבלה ב-18 באוקטובר, התייחסה לטווח שבין 0 עד 5 קילומטר. בפועל פונו ישובים עד קו ה-3.5. הנקודות הירוקות אלה ישובים שפונו, יש לנו את העיר קריית שמונה, שלוש מועצות מקומיות – שלומי, מטולה וע'ג'ר, וישובים בחמש מועצות אזוריות. צריך להגיד שההחלטה לגבי הפינוי התקבלה על פי מרחק מהגבול. ולכן נוצר מצב של מועצות מפוצלות שיש בהם ישובים שפונו בגלל שהם בתוך ה-3.5, ויש ישובים שלא פונו, וזה אחד האתגרים המשמעותיים של הרשויות המקומיות, לדאוג להספקה סדירה של מוצרים ושירותים במצב המפוצל הזה.

אחת השאלות שאני מניחה שהדיון יעסוק בהם, זה בעצם כמה מפונים, ובאיזה רשויות הם נקלטו, מה הצרכים שלהם ומה המענים. קודם אני רוצה להגיד שבדרך שבה המערכת הממשלתית שהוקמה כדי לנתר את מיקום וצרכי המפונים, אין דרך לספק תמונת מצב אמינה ועדכנית לגבי איפה נמצאים המפונים. הם פוזרו בכל רחבי הארץ. ובעצם מכל מיני סיבות שאם זה מעניין ותשאלו, אתייחס לזה בהמשך, אבל כרגע המערכת יכולה לתת נתון מדויק לגבי: כמה פונו למלונות וכמה פונו לקהילה. לקהילה הכוונה זה יכול להיות שהם השתמשו במענק אכלוס בשביל לשכור דירה, יכול להיות שהם שוהים אצל קרובי משפחה ועדיין נעזרים כמובן במענק הזה, או שהם בכלל שבו הביתה והם יכולים לנוע בין שלושת הפתרונות האלה, כך שזאת אוכלוסייה שהיא מאוד דינאמית יחסית.

לפי שליפה שעשינו מאותה מערכת ממשלתית שמנטרת את הנתונים על המפונים, יש כיום 60,372 מפונים, והם מחולקים בין אלה שפונו למלונות לבין אלה שפונו לקהילה. כשאנחנו רואים 19,101 מפונים במלונות, ו-41,271 מפונים בקהילה.

השקף הזה מראה את השינוי שחל בעניין הזה על פני זמן. אם נסתכל על העמודה הראשונה משמאל – הצבע הכחול מייצג את המפונים במלונות, והכתום את המפונים בקהילה – בדצמבר 23' ראינו שהרוב היו מפונים במלונות, וקצת פחות מחצי בקהילה. עם הזמן חלה ירידה במספר המפונים במלונות כי תושבים עברו לפתרונות בקהילה. והיום אנחנו נמצאים במצב שבעצם שליש מפונים במלונות ושני שליש מפונים בקהילה. כשהמצב הזה בעצם יכול להמחיש את הבחירה של התושבים המפונים בהשתקעות ארוכת טווח בגלל אי הוודאות ששורר בצפון ושאלת החזרה האפשרית, העתידית ליישובי המקור. וכמו שהיושב-ראש ציין, יש באמת השלכה מאוד גדולה על היכולת לשמור על הקהילות ביחד ועל השאיפה העתידית שהם גם יחזרו ליישובי המקור כשזה יתאפשר.

צריך להגיד, הפתרון בקהילה, זה נשמע כאילו מושג. מה זה פתרון בקהילה? זה אנשים מפוזרים שגרים בכל מיני מקומות. זה לא באמת פתרון בקהילה.

כן. תושבי הצפון מפוזרים בין יותר מ-200 רשויות מקומיות.

המושג לא מתאים.

ברור. לא יודע מה יותר טוב, פתרון בקהילה או כולם יחד בבית מלון ששמה צפוף ולא נעים. אני לא יודע להחליט.

רק אזכיר שהיה איזה סקר שנערך על ידי מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון בקרב 350 מפונים. ובין הממצאים המרכזיים, מה שתפס אותי, זה העובדה שהתושבים מעידים על ממש ריסוק קהילתי של תושבי הצפון בגלל הפיזור הזה בכל רחבי הארץ.

ממש עצוב, ממש.

ניקח את תושבי קריית שמונה שפונו למעל מ-200 רשויות מקומיות. חלק מהם עזבו לדירות שכורות, ובעצם באמת קהילות מפוזרות וללא מענים מערכתיים.

השקף הבא – כאן אנחנו רואים את ההתפלגות הגילאית של המפונים. בשקף הזה רואים ש-16,000, כרבע מהמפונים הם ילדים ובני נוער בגיל חינוך. במצגת שמשרד החינוך הציג בוועדת החינוך של הכנסת לפני חודשיים, עולה ש-9,100 מבין התלמידים המפונים בצפון שוהים במחוז צפון וכ-7,600 במחוזות אחרים – חיפה, תל אביב, ירושלים והדרום. רשויות שקלטו מספר גדול במיוחד של תלמידים מפונים הם טבריה, עמק הירדן, חיפה, ירושלים ותל אביב. כשהתלמידים האלה השתלבו או במסגרות חינוך ייעודיות שהוקמו עבורם, למשל במרכזי הפינוי בבתי המלון או שהם השתלבו בבתי ספר קיימים ברשויות שבהן הם נקלטו.

אתן דוגמה מאחד התושבים ששוחחנו איתו, שתיאר מצב של משפחה עם שלושה ילדים שהבכור בשלב בגרויות, נקלט טוב בבית ספר שבו הוא התחיל ללמוד והשניים האחרים נקלטו לא טוב, והם רוצים לחזור חזרה לצפון. ואיך משפחה מתנהלת במצב כזה שהסיטואציה משפיעה באופן שונה על כל אחד מבני המשפחה.

וכמובן יש המון אתגרים שכרוכים במצב הזה. מצבי סיכון של נשירה ממסגרות חינוך. כל הנושא של מוגנות ילדים ובני נוער במרכזי הפינוי, שימוש בסמים ובאלכוהול. ואם אתם רוצים להתרשם, יש מסמכים שנכתבו בממ"מ שמתארים את המענים החינוכיים והרווחתיים שהמפונים הללו מקבלים.

המספרים פה תואמים למספרים הקודמים, כי אמרת 60,000. לדעתי פה יש מעל 60,000.

הגרף הזה כולל גם את אלה שחזרו הביתה. אם קודם דיברנו על 60,000 שזה כולל את אלה במלונות, את אלה בקהילה ואת אלה שחזרו הביתה – זה לא כולל, זה ההפרש.

שקף אחרון, רק אגיד מילה על המתפנים עצמאית – זו סוגיה שנידונה ברגעים אלה בעתירה שהמתפנים הגישו לבג"ץ ומתנהל דיון על זה. קשה להגיד כמה כאלה יש. למה? כי זאת אוכלוסייה מאוד דינאמית. בגלל שהם לא מקבלים שום דבר מהמדינה, אז בעצם ההתפנות העצמית היא מכיסם. אז לפעמים הם מוצאים מקום להגיע אליו וחוזרים חזרה לצפון ומתפנים שוב, זה מאוד קשה לעקוב. וגם אין להם תמריץ לדווח למדינה כיוון שהם כאמור לא מקבלים שום דבר. אבל כנראה שמדובר בכמה עשרות אלפים.

אני רוצה להקריא ציטוט מדוח המבקר שהוזכר קודם לגבי העובדה שהמדינה צריכה לגבש איזושהי תפיסת מדיניות לגבי אוכלוסיית המתפנים עצמאית, מה שכרגע, ככל שאנחנו יודעים, לא קיים. זה מופיע כאן על השקף, אחסוך זמן ולא אקריא אותו. ככל הידוע לנו, לא גובשה תפיסה כזאת.

ורק גבי המיגון אגיד דבר אחד: בתשובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ, יש נתונים של פיקוד העורף לגבי המענה המיגוני שיש לתושבי הצפון. ומתואר שם כמה תושבים יש להם מענה של ממ"ד וכמה יש להם מענה של מקלטים ציבוריים. יש ישובים שנראה שהמצב יחסית טוב, שרוב היישוב יש לו מענה מיגוני. אבל, המקלטים הציבוריים האלה, הרבה מהם הם תת קרקעיים, ובעצם לא מאפשרים הגעה בזמן הנדרש, במיוחד עבור קשישים ואנשים שמתקשים בתנועה. ולכן כשמתוארים נתונים שהם לכאורה מייצגים מציאות אוטופית מבחינת המענה המיגוני, זה כנראה רחוק מהמציאות.

תודה רבה על הסקירה מקיפה. חבר הכנסת רביבו, כבר ציינתי בתחילת דבריי שהכנסת היום מציינת יום למען שיקום ותקומת יישובי הצפון ביוזמתך וביוזמת חברת רייטן. היא כבר הייתה, אני מבין שאתם מתרוצצים בין הוועדות השונות. אבל תוצר אחד לפחות בתחילת הדיון כבר עמדנו עליו. ניתנו 720 מיליון שקלים מתוך ה-1.4 מיליארד. הוועדה ביקשה דיווח תוך חודש ימים אם ה-680 הנותרים. דבר שני, ביקשנו לבחון – הרי אי-אפשר לשים את כל המיקלוט כרגע בישובים סמוכי גדר, שני קילומטר או 0 עד 2, ולעשות היפוך מגמה; להתחיל מאחורה, ממה שנכלל בתוך הרשימה כי ממילא פיזית אי-אפשר לעשות את העבודה. ביקשנו את זה מפיקוד העורף – תוך חודש ימים תשובה, גם לגבי הכסף וגם לגבי היפוך המגמה. ואם יהיה צורך, אנחנו- - - הדיון מעקב שאני עושה, אנחנו לא נרפה.

חברי הכנסת – אין כאן אופוזיציה-קואליציה – לא ירפו מהנושא הזה כי בנפשנו הדבר. קהילות שלמות נפגעות. ורציתי לתת לשלומי, אבל אם אצה לך הדרך כי אני יודע שאתם מתרוצצים היום, אז אתן לך.

אכן אדוני היושב-ראש, ראשית תודה רבה לך על הנכונות שגילית לקיים דיון ברוח נושא היום המיוחד. אני בפרק זמן קצר למוד ניסיון שכשהיושב-ראש לוקח נושא לטיפולו, בן אדם מביט מן הצד, הוא יכול לחזות ולהיכנס לאיזושהי אווירה שזה הנושא היחיד שמעניין את היושב-ראש והוא לא עוסק בשום דבר אחר. וכשהיושב-ראש אומר "אני עוקב", הוא עוקב. אגב לא רק בדיון, תוך כדי, גם בשיחות פרוזדור, במעקב, וכולי. אין לי אלא להודות לך.

ודווקא בגלל החשיבות של הוועדה הזאת והדרך שבה אתה מנהל אותה ביד רמה, אני סמוך ובטוח שעוד יבוא הרגע שהמדינה תוכל להרשות לעצמה להתפנות גם לדיוני עומק כאן בוועדה החשובה הזאת, כדי לבדוק ראשית איך הגענו עד הלום. אפרופו מיגון, הנושא שאתה ייחסת לטובת העניין הוא התייחסות למערכות המיגון, כמי שהסתובב באזורים מפונים וכאלה שלא מפונים – תכף אולי אגע גם בזה באיזו מילה – ראיתי חדרי ביטחון, כאילו חדרי ביטחון שנפגעו, הם קרטונים, הם כלום. לא קירות, לא תקרה ולא רצפה. פשוט כמה ברזלים טיפשים ולא כאלה מתוחכמים, כשהם פוגעים, הם מרסקים את חדר הביטחון. אשמח לדעת על פי איזו תקינה נבנו חדרי הביטחון באזור שלא רק שהיה ידוע שיבוא היום הזה, אלא שחי את המציאות הזאת בכל שנות קיומה של המדינה. הביטוי של שיגור ופגיעה, הוא ביטוי ששגור בפי כל מי שמכיר את המילה קריית שמונה, יודע שזה קטיושות.

עוד פעם אזעקה, זה פשוט בלתי נגמר. ואני מסתובב באזורים בצפון ואני נכנס לבתים שנפגעו ומוסדות שנפגעו, הייתי בבית בקריית שמונה שהפגיעה הייתה בחדר ביטחון. אני לא זוכר אם זה היה בורכאן או משהו טיפש אחר, אבל לא משהו גדול במיוחד. הוא קרע קיר ועוד קיר ורצפה ויצא מהקיר החוצה מחוץ לבית לחומה אחרת. זה חדר ביטחון. מי בדק? מי נתן תקינה? מי ביקר את זה? מי נתן טופסי 4? מי התנה את זה? ואז באותו רגע שראיתי את זה, אמרתי, רק שנייה, רק רגע; אני לא מדבר על הבית שלי שהוא חדש יותר. הבית של הורי נבנה בשנות ה-80 במרכז הארץ, בלוד. ממ"ד הוא כזה, הוא 30 סנטימטר של בטון מזוין. זה נושא שצריך להיבדק, והוא צריך להיבדק אחורה, תוך כדי זה שאנחנו רוצים לראות את ה"קדימה", איך אנו מוודאים שחדרי ביטחון יהיו תקניים, ככאלה שיכולים לעמוד בפני שיגורים קונבנציונאליים. זאת הנקודה שאני מבקש לוודא.

- - - תוכלו לתת תשובה? ואם אתם לא יודעים, אז הוועדה תצטרך באחת מהחלטותיה לקבל החלטה שצריך לעשות סקר לאחור כדי לוודא שאין חדרי מיגון כאלה שהם לא עומדים היום בתקן אל מול האיומים הקיימים. ואם נצטרך לעשות את זה ולחזק אותם, נצטרך לעשות את זה ולחזק אותם.

בדיוק. לא לספור את מה שמדווח כחדר ביטחון ככזה ראה וקדש. כל מה שבעקבות סקר הסתבר שהוא לא עומד בדרישות המינימליות לכל הפחות, נצטרך להתייחס אליו כאילו הוא לא קיים. ולהתייחס אליו מחדש.

נקודה שנייה, אפרופו אדוני דיבר על פיקוד העורף, הדירקטיבה לעניין זכאות לפינוי ומרחק וחשיפה, מתחלקת בין פיקוד העורף לפיקוד צפון. ואני מכיר ישובים שבגלל 100 מטר הם לא מוגדרים כזכאים לפינוי. ויותר מזה – אם הייתה סוללת תותחים לפני הצומת, אז הם היו זכאים. וכשהבינו מה המשמעות של הזכאות, הזיזו אותה אחרי הצומת, 50 מטר. 50 מטר צפונה והם נפלטו מההכרה והזכאות לטובת העניין. גם כאן אשמח אם אדוני יבקש - - -

אני לא יכול לתת תשובה, אני - - -

אין בעיה. אני שם את זה כאן, אני יודע שאתה מגלגל את זה.

לא, אני מעורב בזה מעל לראשי, לפחות בארבעה ישובים שטיפלתי בהם אישית ופונו לירושלים. כי היו בהפרש של 100 מטר, 180 מטר.

אני מכיר כאלה שפינו את עצמם עצמאית, מי שיכול היה להרשות לעצמו ו/או מי שהתמזל מזלו וקיבל תרומה.

נכון. הקהילה היהודית בארצות הברית תרמה את הכסף לשלושה החודשים הראשונים להחזקתם.

אני מכיר את זה. אדוני, זה לא איזה שמועה אורבנית. ביקרתי בכמה ישובים כמו עבדון - - -

ציפינו לך.

חיכינו, הייתי בלחץ.

שמחים שהגעת.

רק בגללי, רביבו.

ברוך הבא.

אומרים לביא – משה דוידוביץ'.

בגלל מרחק קטן המערכת פועלת באופן אטום. בהתחלה לצורך הכרה כיישובי ספר ופעם שנייה לצורך הכרה בפינוי ומתן מענה. ולכל הפחות, שיתנו מענה רווחתי לתמיכה נפשית לאלה שלא יכלו להרשות לעצמם להתפנות ושהמדינה לא הכירה בצורך לפנות אותם.

שוב, אני מודה לך מאוד מאוד. כמו שאמרת, זכינו היום ליום גדוש דיונים. תשעה במספר. כרגע מתקיימים שלושה במקביל. וברשותכם אתפנה לשאר הדיונים. אני סומך על היושב-ראש ועל הנוכחים שימשיכו וייצגו את הצורך במתן מענה לשיקום יישובי הצפון ותושביהם בטווח הזמן המידי ובטווח הרחוק היותר באופן ראוי, מכובד ואחראי. בוודאי כשמשה כאן, אז הם יכולים להיות רגועים. תודה רבה.

תודה רבה. ראש מועצת כפר שמריהו. אמנם הוא לא בקו העימות, אבל אולי הוא יציע לנו מה לעשות. אחר כך חברת הכנסת.

שלום לך אדוני, שמי סרג', אני ראש המועצה המקומית כפר שמריהו, אבל אני גם יושב-ראש ועדת הביטחון של השלטון המקומי ובכובע הזה אני נמצא כעת פה. אנחנו, ראשי הערים, כולנו עוסקים בעיקר במה שקשור - - - ראשי הרשויות עומדים בחזית בקרות אירוע, ובמלחמת חרבות ברזל תרתי משמע. ראשי רשויות בקווי העימות עומדים. תסתכלו על דוד אזולאי, תסתכלו על דוידוביץ', גיבורים ממש. ואנחנו מבינים בדיוק כמוכם שהמציאות חזקה מכל דמיון, מכל תכנון, ומכל היערכות מראש שנערכנו אליה. וכמו שדוידוביץ' אמר, צריך לפזר את מסך העשן וצריך לקדם עכשיו את מוכנות יישובי הקו השני בשלב א', וכאשר יהיה ניתן את מוכנות יישובי הקו הראשון.

אנחנו כולנו יודעים לעסוק בתכנון לעתיד של מוכנות והיערכות, אנחנו עוסקים רבות בתחקירים, וזה בסדר כדי לדעת איך להשתפר, אבל לצערי הרב, אנחנו לא עושים מה שצריך לעשות וזה בעצם לבצע עכשיו, כי אנחנו בזמן אירוע, וזה מתגלגל. ואנחנו בינתיים מתחקרים. צריך לעבור מיד לעבודה. צריך למגן את הקו השני עכשיו, אם אפשר את הקו הראשון, ולראות איך מחזירים את התושבים הביתה. יש לזה משקל, גם לתושבים עצמם, לחיים שלהם, ויש גם ברמה הלאומית. ואנחנו כן מבקשים שתשתפו אותנו בכל ועדות הכנסת. בכל הדיונים שלכם. כי בסוף-בסוף, אנחנו הזרוע הארוכה שלכם בשטח. תודה אדוני.

תודה רבה. אנחנו בהחלט נשתף אתכם. אנחנו משתדלים לשתף אתכם. תודה לך. ברוך הבא, תודה שבאת בכל זאת. ואני מניח שיהיה לך מה לתרום. בכל זאת, היה חשוב מאוד, עשינו היפוך מגמה, דיברנו על זה. הוועדה ביקשה דיווחים כמו ששמעת, אנחנו לא נרד מזה. לא נרד מזה.

חברת הכנסת בן ארי, בבקשה.

רגע, אולי תיתן לדוידוביץ' לפני.

בבקשה.

דיברתי, אני מבקש - - -

קודם כל הוא נתן לנו הצעת זהב. לקחנו אותה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תקשיבו: באמת, באמת, אני בא אחרי מספר חודשים שנקעה נפשנו מלדבר אל קירות. יושבים פה שני אנשים מאוד מאוד חשובים, כי הם יושבים על הברז. כולכם חשובים. אבל הם יושבים על הברז. אחד יושב בשקט, הוא לא דיבר מילה, אמיר, שמחזיק את כל נושא הפיצויים - -

תכף, אני מכיר אותו היטב.

- - למפונים ולאלה שלא התפנו. ואנחנו יותר מנשמח לשמוע את אמירותיו בקשר לכל מה שקשור - - -

רשות המיסים, אמיר.

כן, כן, כולנו יודעים על מי אני מדבר. הממונה על כל נושא הפיצויים וכל נושא המסלולים הירוקים, הוורודים, כל צבעי הקשת למיניהם שנוגעים לאותם אנשים שנמצאים ללא פרנסה. נשמח לשמוע את עמדתו.

אבל אני בכל זאת רוצה לחזור לאגף התקציבים. אדוני היושב-ראש, אם אגף התקציבים שהוא בעצם השאלטר והברז של המדינה, ישכיל להבין שכדי לקדם את הנושא הזה של מיגון הצפון, צריך לייצר היפוך מגמה. אני אומר פה, ותרשמו את מה שאני אומר, אמרתי את זה יותר מפעם אחת – ייחסך לתקציב המדינה מיליארדים של שקלים. כי כשאני זעקתי וצעקתי שצריך למגן את הצפון ויש תוכנית וצריך לבצע אותה, כולם צחקו, ואף אחד, אף אחד ממי שאמון על קבלת ההחלטות לא ביצע את המוטל עליו. אמרתי שהדם יהיה על הידיים, אז הדם על הידיים. אני אומר את זה חד משמעית. ובגלל זה פינו אוכלוסייה, לא בגלל שום סיבה אחרת. משתי סיבות פינו את האוכלוסייה הצמודה והסמוכה – הפחד שחיזבאללה יתקוף בהתקפה על הגדרות והפחד השני מירי נ"ט וירי ישיר. על הגדרות לשמחתנו זה לא קרה, אבל הירי הישיר הוא מידי יום ביומו. ואם היינו ממוגנים היום, אז חלק מהישובים, שלושה קילומטר, ו-3.5 קילומטר, כפי הנראה לא היו צריכים להיות מפונים.

לכן אני מציע שוב פעם לאוצר, קחו את ההצעה הזאת בשתי ידיים. לא מהמקום של להיות קבצן ולא מהמקום של להיות חסכן, אלא מהמקום הנכון לעשות אותו. ובואו נתחיל לעבוד מהישובים שניתן לעבוד בהם בתוך קו העימות עכשיו ונמגן אותם. והמכתב שכרגע מונח על שולחנו של מפקד פיקוד העורף, האלוף רפי מילוא, של אגף התקציבים, צריך לחזור בו ולבטל אותו. כי כשהם נוקטים באמירה שמקו שני קילומטר תצטרך להיות השתתפות של התושבים – א' זה לא יקרה, ב' לא יהיו ממ"דים, ג' התוכנית הזאת שוב פעם תמות ונחזור.

מה, התושבים ישלמו על הממ"דים?

השתתפות, כן. השתתפות התושבים.

לא יקרה. יש החלטה, אותה החלטה בדיוק בעוטף עזה שהובלה, יושמה ובוצעה אחת לאחת בצורה מעוררת השתאות. כל עוטף עזה ממוגן בטווח 0 עד 7. כך צריך לעשות על פי החלטה 302ב של הממשלה.

מוגן על חשבון המדינה.

מוגן על חשבון המדינה במסגרת תקציבית. היו 5 מיליארד שקל בממשלה הקודמת. חמש שנתי, כל שנה היה אמור לתת מיליארד. אם היו ממשיכים אותה, זה היה נראה טיפה אחרת, אבל עצרו את הכול.

רק לחזק את משה, במקומות שניתן תמריץ כמו באשקלון, התושבים לא מימשו אותם.

נכון. צודק.

תודה רבה משה.

התחושה שהמדינה - - -

אני רק רוצה - - - אני מזדהה עם כל מה שאמרת. אנחנו לא מפחדים, אנחנו מתוך גם לא חוששים. אבל מתוך האפשרות שאין את ה - - - שחיזבאללה יתקוף על הגדרות, הסטנו את האוכלוסייה. בסדר? אנחנו לא מפחדים מאף אחד, אנחנו עם חזק. למרות מה שקרה לנו.

בבקשה יקירתי, חברת הכנסת בן ארי.

לא סתם ביקשתי מדוידוביץ' שידבר לפני. היו ימים טובים בראש הנקרא, אני מקווה גם שנחזור להיפגש שם כמה שיותר מהר ולחזק אותך באופן אישי על מה שאתה והתושבים שלך עוברים בחודשים האחרונים. רק לומר לך שאנחנו עוקבים ורואים בהשתאות עם מה אתם צריכים להתמודד. לא מספיק התקיפות של החיזבאללה, אתם גם צריכים להתמודד עם מריבות יום יומיות וויכוחים וזה דבר שהוא נורא בעיני.

לא אייפייף את האירוע הזה, בממשלה שלנו, אני מצטערת שאני הופכת את זה לפוליטי, שמו לזה כסף, כל מה שהיה צריך זה להמשיך. להמשיך ולתת אפשרות לתושב שגר בערב אל עראמשה או תושב שגר בזרעית – מה לעשות, שרתי שם שנה וחצי בשומרה, את הגזרה אני מכירה מצוין – כמו שנותנים בכפר עזה ובבארי. מה ההבדל בעצם בין אזרח שגר בזרעית או אביבים או בדוב"ב, מה ההבדל? מה ההבדל? למה המדינה - - -

יותר חמור, בצפון יש כינון ישיר של נ"טים מדויקים.

בדיוק. מה זה יותר חמור? ברמה שכולם יודעים שאם ציפו להתקפה, מבחינת היום שבודקים את המפקדים, אומרים שאם ציפינו להתקפה, בכלל ציפינו להתקפה מהצפון. הרי גם ביום של ה-7 באוקטובר עוד שאלו, לא ידעו אם זה מהצפון או מהדרום. לא - - - עוד יותר חמור בעיני. זאת אומרת שגם בהלך הרוח, ידעתם שאם תהיה תקיפה, היא כנראה תבוא מהצפון, לא משנה שההפתעה הגדולה הגיעה מהדרום.

זאת אומרת שגם רעיונית יודעים שהצפון בסכנה קיומית וגם היה כבר לזה כסף, היה צריך להמשיך ולאפשר את המיגון.

איחרתי ואני מתנצלת, אבל אני רוצה לדעת אם אולי דיברת על זה, אולי תחדד לי את זה, אולי אתם – מה בעצם, מר דוידוביץ', ההבטחה של המדינה לתושב זרעית? מה שאמרת עכשיו זה כאילו נגיד, 0 עד 2, המדינה תממן - -

נכון, מדויק.

- - אבל לצורך העניין, ערב אל ערמאשה יותר משניים?

לא, לא, ערב אל עראמשה זה על הגדר. חלק מהם בכלל, הם על הגדר. אין בעיה עם ערב אל ערמאשה ואין בעיה עם זרעית. יש בעיה עם ישובים – נגיד ניקח את קיבוץ אילון, הוא נמצא 2.5 קילומטר, הוא באוויר כרגע.

הבנתי.

מה שדוידוביץ' אומר – תעשו לי מה שעשיתם בעוטף ישראל, עוטף עזה. אני לא רוצה יותר. 0, 1 עד 7, זה מה שאני מבקש. אם זה לא יקרה, התושבים לא ישימו מעצמם. גם ככה הם עם בעיות תעסוקתיות כלכליות קשות. לא יקרה. לא יקרה.

נכון.

עכשיו עוד יותר חידדת לי, זאת אומרת שמי שגר צמוד גדר המדינה תממן, אבל אם אתה 2.5 קילומטר המדינה אומרת לך: לא, אני אשתתף איתך. אוקיי, אז מה ההבדל - - -

אפשר רק הערה? זה סותר את ההחלטה. מבחינת המכתב, הוא סותר החלטת ממשלה. לא באו ואמרו, אנחנו מתקנים את החלטה 302ב מיום 8 ביולי 2018, ההחלטה אומרת מימון מלא לכל יישובי קו העימות. זו ההחלטה.

אז איך זה מסתדר בשטח?

המכתב הזה הוא מכתב של מישהו שמחזיק בתקציב והוא אומר לצה"ל - -

מה שנאמר פה לא נכון.

- - סגן הממונה על התקציבים.

לא נכון? תכף נשמע.

אדייק: סגן הממונה - - -

אשמח שמר דוידוביץ' יהיה טועה.

אשמח להיות טועה. יותר מאשמח גם להתנצל. יש לי את המסמך פה והוא אומר מפורשות: שיש מחלוקת בין אגף התקציבים לבין צה"ל באשר להמשך תוכנית מיגון לצפון, מעבר לשני קילומטר. זה מה שהמסמך הזה אומר.

אני רוצה לסיים בשאלה, אני רוצה לדעת מה ההבדל רעיונית, תפיסתית, ביטחונית, בין התושבים בצפון לתושבי הדרום?

אין הבדל. ידעתי מה את רוצה לשאול – אין. הוועדה יכולה לבקש ממך את המסמך?

ברור.

אנחנו מבקשים לקבל את המסמך, אנחנו רוצים לטפל בו. חברת הכנסת בן ארי תישא דברים במליאה גם כן.

לא, אני לא נבחרתי, יש לנו נציג אחר, אבל אנחנו נדבר.

אני אדבר. לי אין בעיה.

יש לנו נציגות מהסיעה שנדבר.

בסדר, מאה אחוז, הנה גם מזכירת הסיעה יושבת פה ושומעת. אנחנו ניקח את המסמך וננסה לטפל בו.

להבין את - - -

אבל נציג האוצר, אם מר דוידוביץ' טעה, כל הטיפול הזה בטל ומבוטל.

בהחלטת הקבינט לא נאמר מימון מלא.

מה החלטת הקבינט?

בהחלטת הקבינט לא נאמר מימון מלא.

הבנו. בסדר גמור. הקבינט הוא לא סוף פסוק. הקבינט גם טעה וטועה, מה לעשות.

רגע, החלטת הקבינט ל-2 עד 4?

איזה קבינט? חבר'ה, על מה אתם מדברים? אני לא יודע על איזה קבינט אתה מדבר. אני לא דיברתי על קבינט. או שאני לא מדבר ברור, אני מתנצל, או שאני עכשיו אחדד את דבריי.

קצר וקולע.

קצר. יש החלטת ממשלה, לא החלטת קבינט. אני מפנה אתכם להחלטה מס' 302ב משנת 2018, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר הביטחון איווט ליברמן. היא לא שונתה. היא קיימת, היא מדברת על 5 מיליארד למשך עשור. לא מיליארד כל שנה. ההחלטה הזאת לא ממומשת, ואנחנו מבקשים להיצמד אליה.

היא לא ממומנת.

לא ממומנת. היא מומנה עד כה מ-2018 עד היום ב-500 מיליון שקל. כלומר, תקציב של שנה. ונכון, צודק נציג אגף התקציבים, לשנת הכספים הנוכחית 2024, יש תקציב בסך 1.4 מיליארד שקל תוספתי ועוד 500 מיליון שקל לטובת מרכיבי ביטחון, צודק. אבל ההחלטה הזו לא מכסה את כל תוכנית 'מגן לצפון'.

רגע, זה סיפור אחד שהיא לא מכסה. הבעיה שלי כרגע זה ה-0 עד 2 על חשבון התושבים.

0 – 2 זה על חשבון המדינה ומשניים ואילך לא על חשבון התושבים. יש אמירה מפורשת של האוצר שמבקשת השתתפות של התושבים. לא יהיה, לא יקרה.

גם אני אומר כמעט לא יקרה.

היושב-ראש אם אפשר להגיד, ב-302 זאת החלטת קבינט, לזה התייחסתי, זו לא החלטת ממשלה, זו החלטת קבינט. ובתגובה למה שאמרת שכתוב שם מימון מלא, לא כתוב, זה רק עובדתית.

כתוב 5 מיליארד.

כתוב שתגובש תוכנית של 5 מיליארד.

אז תקצו את ה-5 מיליארד, נדבר אחרי זה.

אף אחד לא החליט להקצות אותו אף פעם. כתוב שתגובש תוכנית.

הוקצה נתח - - -

סליחה, אני קורא פה: ביולי 2016 הציג מפקד פקע"ר את תוכנית מגן העורף לקבינט על כל מרכיביה. בדיון זה העלו מספר שרים צרכים נוספים שאינם כלולים במסגרת התוכנית ושלדעתם מחייבים לצורך הטיפול בעורף. והנה המילה: באותו הדיון החליט הקבינט החלטה 302ב להקים צוות משותף. אני לא רואה פה שהתקבלה החלטה. החלטה להקים צוות. הוקם הצוות? אני מבקש את ההחלטה של הצוות. נצטרך לתקוף את ההחלטה של הצוות אם היא קיימת. אבל כרגע, אין לי החלטה. יש לי החלטה להקים צוות. אני מכיר את הצוותים, אני כבר 13 שנה בבניין הזה. והייתי גם אצלכם כסגן שר האוצר. תגידו לי, אם קם צוות ומה הוא החליט? החליטו רק להקים צוות. הצוות לא אמר עכשיו את הנתונים של 0, 2 עד 4. לא אמר.

אני מבקש בתשובה שלכם לגבי הכסף, היפוך מגמה שעלה כאן לדיון, להגיש לוועדה לביקורת המדינה גם את הסיפור הזה של 0, 2 עד 4. ומי החליט אם החליט, שהתושבים יממנו את זה על חשבונם – כי זה לא יקרה. יש לנו כאן את פיקוד העורף שדיבר איתנו על אשקלון שזה לא קורה. לא קורה.

אדוני היושב-ראש, תושב מעבדון או גברת לוי מעבדון, שגרה שלושה קילומטר, היא שונה מקיבוץ בעוטף עזה שהוא שבעה קילומטר? לא הבנתי.

במקרה טיפלתי בעבדון באופן ישיר.

אוקיי, אז למה בעבדון יצטרכו שלושה קילומטר ושמה שבעה זה אוקיי?

אני גם שואל את השאלות הקשות האלה. ביקשתי אם הקימו צוות, את תשובות הצוות. פה הקבינט אמר רק להקים צוות. אין החלטה. אם יש החלטה של קבינט, נתקוף גם את ההחלטה של הקבינט. יש מליאה, יש ועדה לביקורת המדינה, נשמע פה תושבים, נזמין את מי שצריך להזמין. כשמה כן הוא – הוועדה לביקורת המדינה. הוועדה הזו תפקידה לבקר את החלטות הממשלה, את הרשות המבצעת. זה על פי חוק. הרשות המחוקקת, תפקידה לבדוק את פעולות הרשות המבצעת. רשום, מה לעשות. אתם רוצים לשנות, תשנו. אז אני מבקש את החלטת הקבינט, אם הייתה, כי יש כאן הוראה רק להקים צוות. תמציאו את זה לוועדה בבקשה, בסדר?

כבוד היושב-ראש, רק התייחסות קצרה למושג היפוך המגמה.

בנד'ה, אני נותן לך, אבל תדע לך, חינכו אותי וניהלתי איזה דיון אחד וחצי, אני לא מרשה אצלי פינג-פונג, אבל בבקשה.

אני רק רוצה לתת הסתייגות קלה - - -

יש לך כאן איזה מליץ יושר שאמר: הוא בחור רציני, תן לו לדבר.

יש לי פה כמה.

היפוך מגמה, התפיסה הקוגניטיבית שלו היא שמסיטים את 0 עד 2 למקום אחר וזה לא נכון. אנחנו צריכים לדבר על 0 עד 9. 0 עד 2 בביצוע. זה כבר יצא, נמסרו פה כבר מעל 400 ממ"דים לתושבים בקו 0 עד 1. ושאר הכסף לא בתכנון ל-0 עד 2 וביצוע על 0 עד 2. לכן אנחנו צריכים לדבר על השלמה ל-2 עד 9 ולא להיפוך. משתמע כאילו אנחנו עוזבים את 0 עד 2.

תודה רבה על ההבהרה. עשית לנו סדר. אנחנו מדברים - - -

זו הסטה.

זו לא הסטה, זה תקציב אחר. התקציב שניתן - - -

איך הגעת - - - עד תשעה המדינה משתתפת?

לא, כרגע אין השתתפות. 2 עד 9 אין השתתפות, אין תכנון.

אבל 2 עד 7, כמו בעוטף.

אין, אין.

אין. התכנון של 0 עד 2 כבר בוצע. התקשרו עם קבלנים, בוצעו סקרים, הדבר הזה כבר קורה.

יצא לדרך.

יצא לדרך.

וכל 1–4 הולך לתוך זה?

1–4 אני אפרט אותו: 720 מיליון מחולקים, 450 כבר מומשו ל-0 עד 1, בחלק מהמקומות כבר נמסרו ממ"דים. מעל 400 ממ"דים נמסרו לתושבים של 0 עד 1.

לתושבים שלא נמצאים.

אתם לא מבינים. לא נמסרו שום ממ"ד למי שלא נמצא.

לא, לא.

אל תגיד לי מה נמסר.

תחליטו.

לא נמסר כלום. מהיום שהתחילה המלחמה, ב-7 באוקטובר, לא נעשה ממ"ד אחד, אז לא נמסר כלום. כל מה שנעשה, נעשה עד ה-7 באוקטובר.

כדי לדייק, אתה מדבר עד תחילת המלחמה. במלחמה עצמה - - -

ברור, מה הם עשו במלחמה?

התקציב אבל נקשר ובוצעו בדבר הזה ממ"דים. זה נכון שמאז תחילת המלחמה - - -

אולי לא הונחו, בוא נדייק.

הונחו, הוצבו, בביצוע. רק עוד לא חוברו ולא ניתן להם את הטופס הסופי.

אדייק אותו - - -

לא אדוני, אצלי אין פינג פונג. לא. אתן, אבל אני חייב לעשות סדר. כי אם אתם עושים פינג פונג, אני לא אגמור את הדיון הזה ולא יהיה לו תוצרים.

720 המיליון האלה ניתנו ל-0 עד 1, וחלק מתוך הדבר הזה, כ-250 מיליון, למיגון מוסדות החינוך. וזה גם מבוצע, עשינו סקרים בכל הרשויות, ונכנסים קבלנים למיגון מוסדות החינוך, עם קצה כיוון ה-1 בספטמבר, אני מעריך שלא נעמוד בזה, אבל זה קצה כיוון שלנו. ולכן אותם 720 מיליון כבר מקושרים והפער הוא על ה-700 הנוספים די להשלים את ה-0 עד 680.

אוקיי, הבנתי. גם על זה הוועדה ביקשה תשובות.

מיקי, רק הערה – מה שאתה דיברת על הממ"דים שנמסרו, זה אלה שנמסרו בעקבות התוכנית, לא קשור למלחמה.

לא, זאת תוכנית שרצה מ-2018. היא בביצוע לפני המלחמה, הרבה לפני המלחמה.

לא קשור למלחמה. מה שדוידויביץ מנסה לומר, שמתחילת המלחמה אין ממ"ד אחד.

נכון.

וכל ה-700 וכולי, זה בכלל תוכנית מ-2018.

נראה לי שאני לא אחכה, אצטרך עוד שבועיים-שלושה לקיים עוד דיון.

זה אותו תקציב, נכון, תקציב ממוחזר.

אני רק רציתי לדעת איפה סלע המחלוקת והבנתי אותה.

התקציב הוא ממוחזר.

תודה. תודה חברת הכנסת בן ארי. לפני התושב של שלומי, ואני מכבד אותך, חבר הכנסת אל הואשלה בבקשה.

שלום לכולם, אין ספק שזה דיון חשוב כאשר אנחנו מדברים על היערכות העורף מפני טילים וכולי. וראינו מתחילת המלחמה, מה-7 באוקטובר, מה מתרחש במדינה, כאשר אני נמצא כאן ומייצג את החברה הבדווית בנגב. אדוני היושב-ראש, שבעה אזרחים נהרגו כתוצאה מהרקטות, לא היה להם מקלטים. 140,000 תושבים בכפרים הלא מוכרים ללא מקלט, ללא מיגון ציבורי בכלל. הסתכלתי בדוח, לא ראיתי שיש התייחסות לחברה הבדווית בנגב, וזה עצוב מאוד. וזאת למרות הפניות שלנו לכל הגורמים, גם לפיקוד העורף, גם למשרד ראש הממשלה, גם לשר הביטחון. החברה הבדווית מופקרת מבחינת מיגון. אני לא רוצה לדבר על דברים אחרים ולא רוצה לערב פוליטיקה כאן, אבל רבותיי, כאן מדובר בחיי אזרחים. ורק בהתקפה האחרונה של האיראנים על המדינה, נפצעה באורח קשה אמינה אלחסוני מהיישוב אל-פורעה. חשוב מאוד שהמבקר ייתן את הדעת או שייתן הסבר למה החברה הבדווית לא נמצאת בדוח הזה מבחינת ביקורת. לא יכול להיות שמפקירים 140,000 אזרחים בלי מיגון. תודה.

למרות שלכאורה הם לא בטווח המוכר.

אדוני היושב-ראש - - -

רגע, תן לי לסיים, אני שם הכול על השולחן. ציין את זה חבר הכנסת אלהואשלה שהם בכפרים לא מוכרים. אבל אני חושב שהמדינה, הסעיף הזה של כפרים לא מוגנים, הוא סעיף שאנחנו יכולים להתווכח עליו שבועות או חודשים, על דבר אחד אנחנו לא יכולים להתווכח, על חיי התושבים, האזרחים הבדווים בנגב. וראוי שהמדינה ומבקר המדינה יתנו את הדעת על זה.

אתייחס גם לזה.

יופי. הנחה של חדרי ביטחון שאפשר לפנות אותם בכל החלטה אחת אחר כך אחרת, לא קשורה להחלטות פוליטיות לשטח וכולי. היא קשורה לחיי אזרחים. והמדינה צריכה לתת את הדעת על זה.

יש לכם תשובה?

יש למבקר אולי חדשות.

אנחנו בדוח שבו אנחנו עוסקים כרגע זה דוח מעקב, הדוח הראשון שעשינו היה ב-2016 בעקבות 'צוק איתן', ובו הקדשנו פרק שלם שעסק במיגון למגזר הבדווי. והערנו ואמרנו שהמצב - - -

והמצב לא טוב.

המצב מאוד גרוע.

אתה צודק.

רוב הממשלות, גם הממשלה שהייתה לפני זה. כל הזמן כשיש מבצעים ויש מלחמה בין המדינה לבין עזה, אנחנו סופגים רקטות.

יש לרשותך אחרי זה אם אתה רוצה את החומר. הוא גם מבוסס.

נקרא את החומר, נלמד אותו.

כולל הפערים שהצבענו עליהם. אתה צודק.

בבקשה, תושב שלומי שתי דקות. יש לי הרבה דוברים, אני מתנצל.

אני לא צריך יותר, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, תודה רבה. נעים מאוד, אני מתן דודיאן, נציג מועצת שלומי וחבר לובי 1701, באתי לפה במטרה כי ישבנו בוועדת חוץ וביטחון לפני חודש וביקשנו מפיקוד העורף להעביר את התקציב של המיגון לראשי הרשויות. פיקוד העורף התרברב ואמר שאין לו שום עניין בזה והוא מוכן לעשות את זה מיידית. בשלוש שנים בניתם 314 יחידות, לא מעל 400. בשלומי יש רק 60 יחידות שנמסרו לפני ה-7 באוקטובר. יש לנו חוסר של מעל 1,500 יחידות. ותושבים שבכלל לא מוכנים לחזור ליישוב. איך מתמודדים עם זה. בשביל זה באתי לשאול, לא בשביל שום דבר אחר ואני לא צריך עוד דקה וחצי נוספות.

אגיד לך את האמת – אין לי תשובה בשבילך למה לא מעבירים את זה לאחריות המועצות המקומיות. אין לי. יש מועצות מקומיות שעושות יותר טוב מהממשלה, יותר טוב, כי יש להם מחויבות לתושבים שלהם. זה לא בשולחן הזה לצערי. ההארה שלך עם א', נרשמה. נחשוב מה לעשות. אולי איזה בקשה, אולי איזה הפניה. תכף נשמע את פיקוד העורף. אין לנו תשובות בשבילך כי זה לא על השולחן שלי.

ברור לי. אבל זה הדבר הכי נורא, שזה חייב להיות על השולחן. כי אם בשלוש שנים בנו 300 יחידות. התקציב של הפינוי, מעל 5 מיליארד. אם היו נותנים אותו כבר לפני, הרבה יותר, עברנו את ה-7 לדעתי. אם היינו מקבלים אותו לפני ה-7 באוקטובר, לא היינו מפנים 100,000 תושבים.

טוב, תכף תנסה לשמוע. תודה רבה על ההארה הזו. משרד הביטחון, אופק חדש.

אופק צפוני. אנחנו עוסקים בחיזוק הצפון. תודה כבוד היושב-ראש.

תאמין לי, מרוב הצרות שיש לי, הבטיחו לי כאן חיים טובים. איזה צרות.

כבוד היושב-ראש, תודה על זכות הדיבור, ותודה לכולם, חברת הכנסת בן ארי. תראו, אופק צפוני הוקם על ידי שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון בדצמבר 2023 בראי המשימות של משרד הביטחון בצפון, ביניהם גם מיגון הצפון, מגן הצפון, אבל לא רק. אנחנו עוסקים בהרבה מאוד תחומים שחלקם עלו פה על השולחן תוך כדי הדיון, ובאמת ההתגייסות של משרדי הממשלה ניכרת, ואני מקווה שאחרי המעבר של הצעת המחליטים אתמול, ההתגייסות הזאת תהיה רחבה הרבה יותר.

מה מטרת הצעת המחליטים? של ה-3 מיליארד?

הצעת המחליטים עברה אתמול, 6.5 מיליארד. אנחנו מברכים על ההצעה הזו, בעיקר כי היא רותמת את משרדי הממשלה לממש את אחריותם במרחב הצפון.

ויש מקור תקציבי ל-3 מיליארד?

לא ניכנס פה למקורות התקציב.

אל תיקחו אותי לפרוצדורה, אתה אומר.

לא, לא ניכנס למקורות התקציב, כי אנחנו חלוקים על מקורות התקציב. אבל מה שחשוב בבשורה הרצינית בתוך הדבר הזה, זה באמת לרתום את משרדי הממשלה אל מול מצפן אחד של חיזוק הצפון.

אני אמרתי גם בפעם הקודמת, ביקשתי מכם לעשות שולחן עגול, ואמרתם לי – אנחנו מדברים שלוש פעמים בשבוע. עכשיו לרתום, זה אמירה כאן שאני לא יכול לממש אותה. תעבדו, תעשו שולחן עגול, תיפגשו, תקבלו החלטות. מה, חוץ מלהגיד בפעם הקודמת, חברים אני מתחנן אליכם, באמת, זה מה שאמרתי. תקיימו שולחן עגול, תקיימו דיון טלפוני, פעם-פעמיים בשבוע כדי לבצע תיאומים לביצוע.

עכשיו, אתה אומר את זה, אני לא יכול לעזור לך.

לא, לא, אני לא באתי לעזרה, אני רק באתי לתאר את המציאות, לא באתי לבקש עזרה.

מי אחראי להושיב את כולם?

האחראי על הדבר הזה, לממש את אחריותו, זה משרד ראש הממשלה, מנכ"ל - - -

נו, אני לא יכול לפנות אליו. מה, אתה רוצה שאני אגיד לו שהוא לא - - - אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, מה הוא עושה ומה הוא לא עושה.

אני לא ביקשתי. אנחנו עובדים בצוות משותף, יחד עם אנשי משרד מנכ"ל ראש הממשלה, יחד עם הרשויות, יחד עם המשרדים האחרים - -

תעשה לי טובה. הלאה.

- - והדבר הזה הוא מבורך. וההצעה שהתקבלה אתמול מביאה בשורה לצפון, ואני מקווה שנצליח גם לממש אותה הלכה למעשה כפי שנאמר. המשרד עוסק במשימות הליבה שלו, זה חיזוק כיתות הכוננות ומרכיבי הביטחון. זה חיזוק ומענה למיגון בצפון. יחד עם מס רכוש, סקירה, שיפוי ופיצוי על כל הנזקים של האויב ושל כוחות צה"ל במרחב 0 עד 9. ופה גם המקום לשבח שוב את מס רכוש והקרן שעומד בראשה אמיר, על עבודה בשטח, לא מהמשרד, אלא בשטח. היינו השבוע ברמות נפתלי, במרגליות, בכפר יובל, בכפר בלום ובקיבוץ אילון. ושבוע הבא נהיה בזרעית ובשתולה. זה אומר שאנחנו יום יום נמצאים בשטח, פוגשים את האנשים שבקצה; את כיתות הכוננות ואת התושבים שמחזיקים בעשר אצבעותיהם את הישובים לאחר שהישובים האלה פונו מיתר האוכלוסייה.

כבר שופו תושבים שנגרם להם נזק. שופו תושבים במיליוני שקלים על שימוש וצריכת מים וחשמל על ידי כוחות צה"ל ששהו אצלם בבתים או במוסדות הציבוריים. והוועדות האלה ממשיכות. נבנה מנגנון שמייצר חזרה של כסף לתושבים אחרי שצה"ל נכנס למרחב הזה ומיצה את התקציב שלהם.

יחד עם כל הפרויקטורים, 'מגן הצפון', 'משיב הרוח', ויתר הפרויקטורים של משרד הביטחון, אנחנו מרכזים את האינטגרציה של כל המשימות, וביחד עם הרשויות מחזקים אותם. 500 מיליון למרכיבי ביטחון, זה חיזוק וחידוש של גדרות המערכת, גדרות ההגנה, התשתיות של ציר הביטחון, התאורה, המצלמות ושאר המרכיבים. 'משיב הרוח', כלל כיתות הכוננות צוידו במרחב או רוב כיתות הכוננות צוידו, אנחנו נשלים את זה בפעימה של יוני, בנשקים, בציוד לחימה. וכרגע המצב בצפון בהיבט הזה הטקטי ביישוב, הוא טוב בעשר רמות מה-7 או ה-6 באוקטובר.

'מגן הצפון' זו סוגיה מרתקת שאנחנו מצויים בה לאורך השנים האחרונות, אבל הכסף שניתן, והוא ניתן רק לאחרונה, ולכן אי-אפשר היה להעביר אותו כי לא היה כזה, בוצע לצורך מיגון 0 עד 2. וזאת גם בתכנון וגם בחלק מביצוע ויש פערים גדולים. אני מזכיר שהפתרון הזה הוא רק לבתים צמודי קרקע ועד שתי קומות. בקריית שמונה הצורך הוא 6,500 מרחבים מוגנים. והתוכנית נותנת מענה ל-1,700 מתוך ה-6,500, כי השאר הם מעל שלוש קומות או במבנים שאי-אפשר למגן אותם בגלל הגיל שלהם. יש פה תוכנית על תוכנית, זה גם תוכנית רעידות אדמה, חיזוק מבנים וגם תוכנית למיגון.

יחד עם משרד השיכון יצאנו למענה עתידי לדבר הזה בהתחדשות עירונית. והתחדשות עירונית גם תביא פיתוח ותנופה ועתיד טוב בעוד כ-1,000 יחידות דיור בצפון. אבל בתוכם מובנה גם יהיה תקציב שאנחנו מקשרים יחד עם משרד הבינוי והשיכון לחדרי ביטחון בבתים החדשים שיוקמו, וגם זו הצעה שמוגשת על ידי משרד הבינוי והשיכון. אנחנו מברכים אליה ומצטרפים אליה בשני הכובעים, גם חיזוק הצפון וגם פתרון טוב, מיגון חדש. המיגון לא נבנה לנ"ט, הוא נבנה אל מול איום של תלול מסלול, ולא לאיום הנ"ט. לגבי איום הנ"ט אנחנו צריכים לחשוב אצלנו חשיבה מבצעית משותפת עם צה"ל, מה עושים עם האיום הזה, בין אם מרחיקים אותו לטווח העשרה קילומטר ואילך, שזה - - -

טווח העשרה קילומטר לא נחזור הביתה. 30 קילומטר לפחות, עד מעבר לליטני.

לא רוצה להיכנס לדיון.

זה לא הוא, זה לא הוא.

זה לא אתה ולא הוא.

זה לא אני, זה כולם.

אני לא רוצה להיכנס לדיון הזה, אנחנו נצטרך לעשות על זה מחשבה מעמיקה כי זה לא עניין של למגן עוד ועוד שכבות של בטון.

בנד'ה, מה זה מימוש עצמי – כשרשמתם כאן ביצוע עצמי. אתם נותנים תקציב למישהו ואומרים לו: תבנה ממ"ד?

שאלה מצוינת. בחלק מהמקומות, התושבים והרשויות ביקשו לקחת תקציב מאיתנו ולממש אותו לבנייה עצמית.

המספרים פה ממש קטנים. מה זה?

זה אירוע סופר מאתגר. אני לא ממליץ לאף אחד לבנות לעצמו ממ"ד. דובר פה על מימוש או על תמריץ לבניית ממ"דים על ידי הפרט. אני לא ממליץ להיכנס לדבר הזה. זה אירוע שלא נצא ממנו ולא נכון לקיים אותו. נכון שהדבר הזה יבוצע על ידי גורמי מקצוע בצורה מרוכזת ולא על ידי הפרט עצמו, כי או שהדבר הזה לא יתממש או שהוא יתממש בעליות הרבה יותר גבוהות שיושתו על הפרט.

כן, ניסינו לעשות את הניסיון הזה, והמספרים הם קטנים מאוד, בטלים בשישים. אני ממליץ לא ללכת לכיוון שהאוצר מוביל אליו אלא לממש את התוכנית על ידי המינהלת שכבר קיימת, החברות והקבלנים שכבר קיימים. והרעיון שעומד מאחורי הדבר הזה כבר קיים, הוא על המסילה, ורק צריך לממש.

אתה יכול להסביר למה זה לא התממש המימוש הפרטי?

כי זה בלתי אפשרי לעשות את התכנון, והקבלנים, והקבלן מגיע אליך ורוצה 150% עלות אל מול מה שאנחנו לוחצים אותו בצורה מרוכזת של אלפי ממ"דים. אז הוא מנצל את העניין שאתה בא אליו כגורם פרטי ואומר – אני, אין בעיה, אתה רוצה לממ"ד?

רק תגיד אבל שבינתיים נבנו 300 ממ"דים בחמש שנים והעלויות התייקרו - - -

רגע, אבל לא היה תקציב. איך נבנה יותר אם אין תקציב? תן לי 5 מיליארד, ויהיו לך מחר 1,500 ממ"דים.

היה תקציב מ - - -

לא היה תקציב. אני מצטער.

היה תקציב. עובדה שבניתם ממ"דים.

אני לא רוצה להתערב בין שניכם, אבל עם כל הכבוד, זה לא המקום שלכם.

לא, אבל אני אגיד לכם באוצר – אתם איבדתם 320 מיליון שקל בדרך, עד היום לא קיבלתי תשובות איפה הם. לא אתה. אני יכול להוציא לך את הדיונים שעשיתי פה. וה-5 מיליארד שקל לא מומנו כל שנה בצורה מסודרת. זה היה מפוזר בין משרדי הממשלה. זה לא טענה אליך. אבל זה היה המצב.

ואני לא רוצה לדבר כבר על רעידות אדמה, על 9,000 הרוגים במכה ראשונה. על הסכנה הממשית שלא עשינו דבר. כולנו לא עשינו דבר בחיזוק מבנים, לא בבתי חולים, לא בבתי ספר. זה יהיה קטסטרופה כאן. מה שקרה עכשיו, ועדת חקירה, ואני אומר את זה גם במליאה – יהיה כאין וכאפס. זה הערכה של פיקוד העורף – 9,000 הרוגים. הילדים שלנו. הריצה המטורפת לבתי ספר של הורים, של בתי חולים, של מבני ציבור, אני כבר לא מדבר על בתים פרטיים.

מעבר לממ"דים גם שוקמו מעל 900 מקלטים משותפים. כולל בעיר אשקלון, שהיא לא בצפון, אבל בצפון בנהריה, קריית שמונה, מעלות-תרשיחא ואשקלון.

לא אמרת שזה נלקח מתקציב הצפון.

לא, לא.

תגיד את זה גם כן.

הכול נלקח מאותם שקלים שניתנו.

שמופנים לתקציב הצפון ועברו לאשקלון.

זה הכוס.

זה צפון.

גם שם היה צורך ולכן טופלו גם המקלטים.

אין לי בעיה, שיעשו בכל המדינה. כשלוקחים תקציב ומקצים אותו לצפון, אז לא ישחקו עם התקציב הזה ויעבירו אותו - - -

נכון, אבל זה לא הוא, לא הוא.

אני מציין עובדה.

זה לא הוא דוידוביץ', זה האוצר.

הדבר המרכזי שאנחנו עוסקים בו כרגע כקטליזטור לחזרת התושבים זה מיגון מוסדות החינוך, זה נושא סופר מרכזי. אני חושב שיש פה כמה בעיות שצריך לפתור אותם בנושא ההיתרים והסטטוטוריקה. אנחנו מדברים על תקן מיושן של 12 מ"ר לכיתה, ואנחנו צריכים לפרוץ את הדבר הזה, זה מצריך פריצה של היתרים וסטטוטוריקה, כדי שנוכל לתת מענה לצורך ולא לתקן. והיום הצורך הוא ללמוד במרחב מוגן ולא לרוץ למרחב מוגן.

אבל הם לא מבינים מה אתה אומר.

אני שם את זה ככותרת, ואני חושב שלדבר הזה צריך לעשות העמקה ולמצוא את המנגנון שפותר לחמש שנים הקרובות את ההיתרים הספציפיים לממ"דים המיוחדים האלה, למוסדות החינוך.

זה חשוב מה שהוא אומר. אסביר – בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', מינהל התכנון קיבל החלטה אמיצה ונכונה, לפטור מהיתר ממ"מים – לא ממ"דים – לבתי ספר עד גודל של 12 מטר. אבל, מה לעשות, בכיתה יש 35 תלמידים, זה הממוצע. ואם אנחנו רוצים לייצר ממ"דים למקבץ של שלוש כיתות, צריך לכל הפחות ממ"מ בגודל של 52 מטר, מה שאנחנו בונים בהיתר. אומר בנד'ה בצדק רב, אנא מכם, כבר עשיתם את הצעד הנכון, בכיוון הנכון, תרחיבו את היריעה ותתנו את הפטור לממ"מ של גודל של 50 מטר, ואז לא נאלץ בגלל מגבלות החקיקה או התנאים, לבנות ממ"מ של 12 מטר שהוא בעצם לא מתאים לכיתה. זה מה שהוא אומר.

איפה זה תקוע? מה חברי הכנסת צריכים לעשות? לאיזה ועדה? אנחנו משרתים אתכם, תבינו.

פשוט צריך להגיע לחקיקה. מינהל התכנון צריך להגיע לדבר הזה עם הצעה. ולהגיד: כמו שנתנו מסלול ירוק לתקופה הזו לבניית מיגון פרטי או מיגון אחר, אנחנו ספציפית למוסדות החינוך עושים החרגה לחמש שנים, תוקף הצעת המחליטים אגב היא לחמש שנים, כדי לפתור את זה, אחרת לא נתקדם. כי אחרת ניתן פתרון לתקן ולא לצורך.

טוב. אני מבקש את שירותייך הטובים בבקשה. אם ירצה מר דוידוביץ' להגיע. אנחנו נזמן את ראש מינהל התכנון לפה, נשב מסביב לשולחן, כי זה בנפשנו. ונבקש תשובות. ואם נצטרך לחקיקה הזו פטור מחובת הנחה ולעשות חקיקה זריזה. חברת הכנסת בן ארי, אני רוצה שאת תשתתפי איתי בישיבה הזאת. אנחנו ניזום את הישיבה. תיתן לנו את הדברים הבסיסיים לכתוב את המכתב. אני לא מסוגל להבין בכל הדברים, אני מודה בכך. אני אזמן את ראש מינהל התכנון. נבקש קיצורי דרך, הוועדה לביקורת המדינה. ואם נצטרך לבקש פטור מחובת הנחה כדי לזרז את זה, אחרת זה ייקח שנים. יש לו ניסיון ולך יש ניסיון.

רציתי לשאול – האם לא עשיתם כבר מתווה חקיקה כזה במינהל התכנון לטובת העוטף?

לא.

אוקיי, זה מה שרציתי לשאול.

אנחנו ניזום את זה. וניזום את זה תוך זמן כמה שאפשר קצר. נקיים ישיבה, לא דיון, לא צריך את כולם. אתה, מר דוידוביץ' יבוא לעזור לנו כי הוא מבין, נזמן אותו, חברת הכנסת בן ארי, ואם יש לכם עוד מישהו, תגידו לנו.

משרד החינוך.

משרד החינוך.

בבקשה, להפנות - - - מי פה ממשרד החינוך? לא הזמנו. אוקיי, תוציאו מכתב למשרד החינוך שזו כוונתי. והאיש שאחראי שיוזמן, שיגידו לנו מיהו.

תמיר בן משה, סמנכ"ל בינוי.

כבר נוציא לו מכתב ונערב אותו בכוונה של הוועדה לקיים כאן דיון מצומצם.

הדבר האחרון שאגיד מאז כניסת 'אופק צפוני' בדצמבר 2023 למרחב, אנחנו עושים אינטגרציה של המידע יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי. פיתחנו אפליקציה להנגיש את כל הנתונים למשרדי הממשלה, ויש גם אפשרות למשרדי הממשלה האחרים להזין פנימה את הנתונים. לכן אני מציע שתסתכלו על האפליקציה, תאמצו אותה יחד עם הממ"מ ותקחו את המידע שאנחנו אוספים בשטח ומציפים אותו כלפי מעלה כבסיס לקבלת החלטות. כי יש נתונים, הם לא בחשיפה למשרדי הממשלה השונים ונכון להשתמש בהם לבסיס החלטות.

מיכל, שמעת?

לא שמעתי. אתה יכול לחזור שוב?

אני אומר שמאז דצמבר אנחנו אוספים מידע, לא על מפונים אלא על כמות הנזקים, סיווג הנזקים, שיפויים, פיצויים, מרכיבי כיתות הכוננות בישובים, מרכיבי הביטחון בישובים. מגוון רחב של היבטים בזיקה למשרד הביטחון. הבסיס הזה, יחד עם מערך הדיגיטל, הפך להיות אפליקציה לאומית - - -

אתה מדבר על אמון?

כן. שדרגנו את המערכת הזו בסיוע רב של מערך הדיגיטל. והדבר הזה צריך להיות משוקף גם בנתונים שאתם מציגים ולהשתמש במערכת הזו כדי לשקף לכל משרדי הממשלה בטלפון. מכל מקום אפשר להיכנס אליה וכל אחד יכול לראות מה תמונת המצב העדכנית אונליין אצלו בטלפון. והדבר הזה חייב לקבל ביטוי ושימוש. אחרת סתם אנחנו אוספים נתונים ומקבלים החלטות ככה.

אני מודה לך שבאת. הידע שבאמתחתך בהחלט טרם לנו, ואנחנו נעזר בך לקידום הנושא, כי זה בעיה של כולנו. זאת ממש בעיה של כולנו. תודה רבה.

אמיר מרשות המיסים, אני יודע שאתם עובדים קשה. אין לזה אח ורע של נזקים בסדר גודל כזה, הן בצפון, הן בדרום. הייתי שם באיזה "מבצעון" קטן שגם לקח איזה חודש וחצי. אבל מה שקורה היום, פשוט האיש הזה לא ישן. הוא וצוותו לא ישנים. בבקשה, אמיר.

תודה רבה. אציג טיפה את הקרן שלנו. הקרן מטפלת בשני ראשי נזק, נזק ישיר, הנזקים הישירים שמטופלים פה. ואנחנו עובדים עם אופק צפוני בשיתוף פעולה, והמידע שהוא דיבר עליו, אנחנו משתמשים בו כל הזמן. אנחנו נמצאים בשטח כל הזמן. בכל הישובים הכי מאוימים, החבר'ה שלנו נמצאים. השבוע לא נאמר, אבל אפילו רחפן שלנו לקחו אותו ללבנון, וגם לנו הוא הלך. אנחנו מנסים למפות את הישובים ואנחנו מחפשים עכשיו דרכים אחרות, כי כנראה הרחפן זה לא מה שיעזור לנו. אנחנו מנסים למפות את הישובים, במיוחד הישובים שנמצאים על הגבול, אם זה מטולה ואם זה מנרה ויש עוד מספר ישובים שאנחנו לא יכולים להיכנס אליהם כרגע, הם מאוימים ירי נ"ט. אבל אנחנו כן נמצאים בפנים, בשקט, מנסים למפות כדי לחשוב מה אנחנו עושים ביום שאחרי, איך אנחנו מביאים מספיק צוותים ואיך אנחנו נערכים כבר היום אם צריך לבקש היתרים או כל מיני דברים כאלה, כבר היום לעשות את כל הפעולות.

בנוסף צירפנו לפרויקט הזה את יחידת האכיפה במשרד המשפטים, שעוזרים לנו במיפוי. בגדול, בצפון הוגשו לנו עד היום 3,000 תביעות, ויש לנו עוד הרבה תביעות שנמצאות בדרך כי רוב הישובים לא הגישו תביעות והם לא נמצאים בבתים. זה ברמת הנזק הישיר. ובאמת באמת, שמעתי כמה פעמים שאנחנו כאילו עובדים מרחוק – אנחנו לא עובדים מרחוק, אנחנו נמצאים שם. גם אני, גם מנהל רשות המיסים, גם החבר'ה שלי, לפחות פעם בשבוע בנושא הזה של הנזק הישיר.

בנזקים העקיפים, האירוע קצת יותר מורכב. יש לנו ישובים מפונים וישובים לא מפונים. אני יודע שהוועדה פחות מתייחסת לזה, אבל אתייחס, משה ביקש שאתייחס לזה. בנושא של היישובים המפונים, יש להם פיצויים מלאים מתוקף החוק הקבוע שלנו. הם מוגדרים אצלנו כיישובי ספר והם זכאים לפיצוי. יתר יישובי קו העימות, אזור הנחיה קו עימות, יש תקנות שהותקנו לגביהם לינואר-פברואר. תקנות נוספות הועברו להערות הציבור ואנחנו מחכים שוועדת הכספים תקיים דיון גם למרץ-אפריל. יש להם פיצוי של נוסחת מחזורים, פיצוי "ירוק", שהוא פיצוי כמעט מלא.

אגב, הוא מוכן לוועדת הכספים?

זה כבר עבר את הערות הציבור, מחכים שיהיה דיון. וראיתי שמשה גפני התקשר אלי כי אני אמור להיות בוועדה שם עכשיו גם. אני כבר אקפוץ לשם.

אנחנו מחכים לדיון, אני מניח שזה יהיה בתחילת השבוע, ואז גם מרץ-אפריל יעבור, והמערכת כבר מוכנה. הפעם קצת עשינו היערכות יותר חזקה לפני והמערכת מוכנה. ברגע שזה יעבור את ועדת הכספים זה יעלה ישר באתר של המיסים ויוכלו להגיש תביעות.

אנחנו עושים בחודש וחצי האחרונים, עשינו כבר כנס עשירי בצפון, לבעלי עסקים ולכל סוגי בעלי העסקים. ביום ראשון אנחנו בכפר בלום, גם שם אנחנו עושים כנס. הכנסים קצת אפילו השתנו, ואנחנו מגיעים עם כמעט 15 עובדים. אחרי הרצאה אנחנו עושים ישיבה אחד על אחד עם כל מי שיש לו בעיה. ואין אזור בצפון שלא היינו גם בנזק העקיף. זה המצב כרגע.

יש לי שאלה שאני עוד פעם תקועה עם זה – מימון של הממ"דים?

לא קשור אלינו.

לא קשור אליך.

לשמחתנו יש נושאים שלא קשורים אלינו.

אבל מבחינת מתווה הפיצויים – של הצפון והדרום הוא אותו דבר?

קודם כל ישובים מפונים בצפון ובדרום הם אותו דבר.

ועסקים?

עסקים – היה מתווה פיצויים כלל ארצי מאוקטובר עד דצמבר. מדצמבר המתווה הכלל ארצי הסתיים ועכשיו אלה מקומות נקודתיים. כי בסוף אנחנו עובדים לפי הנחיות פיקוד העורף. פיקוד העורף, בגדול, חוץ משני אזורים בארץ שמוגדרים ברמזור שלהם כצהוב, שבדרך כלל מתקינים תקנות לצהוב.

הרמזור וצהוב זה פחות - - -

קו העימות יש להם הנחיות "און טופ" של פיקוד צפון. אנחנו בקשר ישיר איתם, בוא נגיד כך: חולבים אפילו נתונים, העיקר כדי שנוכל לתת פיצויים לכל יישובי קו העימות, וקיבלנו את הנתונים שאנחנו רוצים. ובעצם בקו העימות אנחנו רואים שיש הנחיות מעבר לפיקוד העורף, הנחיות מחמירות של תנועה, לימודים וכל מיני דברים כאלה. בגלל זה המלצנו להתקין תקנות, והתקנו את התקנות לינואר-פברואר. תקנות של מרץ-אפריל עברו להערות הציבור, וכמו שאמרתי החלק הזה הסתיים ויהיה דיון בתחילת השבוע. אני מקווה שתהיה הצבעה מהירה, כי זה רק הארכה של התקנות והמערכת תהיה פתוחה.

כרגע יש עוד החלטות ממשלה שרצות באופק לגבי ישובים או אזורים בהנחיות פיקוד העורף שהם ירוקים. אזור גליל עליון לדוגמה, בהנחיות פיקוד העורף, לא יישובי גליל עליון, כי אנחנו מדברים לפי הנחיות של פיקוד העורף – הם ירוקים לחלוטין. אבל תהיה החלטת ממשלה שתיתן להם פיצוי מינואר עד אפריל לכל עסקי התיירות והאטרקציות שיש שם במסלול הכלל ארצי, גם באזור גליל עליון וגם באזור מערב הנגב ומערב לכיש, שזה צאלים, אורים, גבולות ובצד השני לכיוון צפון, עד אשדוד.

לא הבנתי, למה אתה מציין רק גליל עליון? לא הצלחתי להבין.

זאת החלטת ממשלה שמריצים לגבי תיירות. קו עימות מקבלים הכול. כל היישובים מקבלים פיצוי מלא.

אני יושב-ראש פורום קו העימות, במקרה אני גר בגליל המערבי ולא בגליל העליון. אין שום שוני בין עסק שנמצא בכחל – בכוונה אני אומר כחל, כי זה מעבר ל-15 קילומטר – לבין עסק שנמצא בלוחמי הגטאות. עסק תיירותי. אין שום שוני. זה אותו אזור.

חוק מס רכוש שאנחנו מתקינים תקנות, אנחנו מתקינים בהתאם להנחיות פיקוד העורף. פיקוד העורף, בכחל לדוגמה, הם ירוקים בדיוק כמו רמת גן ותל אביב. לנו אין דרך להתקין תקנות. משרד האוצר, אגף התקציבים, מצא דרך לעשות החלטת ממשלה, שזה לא ממש, אנחנו רק מתפעלים אותה. ביקשו מאיתנו לתפעל אותה.

הוא לא הכתובת.

זה בסדר אמיר, אין ויכוח עם מה שאתה אמרת. למה אמרת גליל עליון לא הבנתי.

כי זה מה שיש בהחלטת הממשלה כרגע שנמצאת על השולחן. אזור גליל עליון. דבר עם יוראי אחרי זה, הוא יסביר לך בדיוק את הפרטים. יוראי, כמו שאתה מכיר, מנסה, ואנחנו פה מנסים כמה שיותר, גם יוראי וגם אני לדחוף, להרחיב תמיד את האזורים. אבל אנחנו די מוגבלים לפעמים בהנחיות של פיקוד העורף, כי אז זה יוצר השלכות לכל הארץ.

דוידוביץ', זה עניין לשלטון המקומי כי זה החלטת ממשלה. אפילו אני לא יכול לדון בזה.

לא, לא, בסדר.

אז איפה שיכולנו והצלחנו לקבל אישורים מפיקוד צפון, לגבי כל יישובי קו העימות, התקנו תקנות. חלקם יש בערך 30% מפונים מהישובים האלה. הם זכאים בתוך המסלול האדום, וכל הזמן אנחנו פותחים להם מקדמות והם מקבלים פיצויים, ואנחנו בקשר די ישיר כמעט עם כל העסקים באזור הזה וגם בהרצאות וגם בישיבות איתם. וכל הזמן מנסים למצוא את אלה שנפלו בין הכיסאות ולשלם להם. ועדיין לגבי האזורים האחרים, לנו בקרן הפיצויים יש בעיה יותר להתקין תקנות במקומות שאין לנו הנחיות של פיקוד העורף. בגלל זה באגף התקציבים תמיד מוצאים את הפתרונות. יוראי שהוא הסגן של שלומי המנכ"ל, מנסים דרך החלטות ממשלה וזאת החלטת הממשלה הנוספת שיש לגבי התיירות. זהו. תודה רבה.

תודה רבה. ותודה רבה על העבודה. נכון שיש תקלות אצלם, אבל בסך הכול, וואלה, היקפים כאלה – אמיר, ממש תודה רבה.

אני רוצה לתת למשרד ראש הממשלה לגבי החלטה שהתקבלה אתמול. אולי זה יועיל לך, דוידוביץ', אלא אם כן אתה יודע.

אני כתבתי את ההחלטה.

תשובה טובה. ולאחר מכן, פיקוד העורף. בבקשה משרד ראש הממשלה.

בוקר טוב, שמי איתמר בן ישראל, מנהל צוות פנים ושלטון מקומי באגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד הממשלה. עבדנו בשלושה החודשים האחרונים - - - להחלטת הממשלה - - -

תן לנו אופק, תן לנו בשורה. משהו.

יש לדעתי, מה שנקרא, יש לדעתי בשורה משמעותית בהחלטה הזאת. נתחיל בהיקף תקציבי. אשמח אם תוכלו להעלות את המצגת. יש שם מיליארד ש"ח תוספתיים. כלומר, בהמשך לשאלתך, חברת הכנסת, יש כאן בנוסף לתקציבים שהועברו למערכת הביטחון, יש כאן מיליארד ש"ח תוספתיים לתוכנית 'צפונה'. המטרה של תוכנית 'צפונה' היא למענים המיידים שנובעים מסיטואציית הפינוי או הפסבדו-פינוי.

אתה יכול ברחל בתך הקטנה להגיד לנו עבור מה?

לצערי אני זוכר כל סעיף וכמה כל תקציב משרדי ותוספתי. יש מצגת. ככל שתרצו לשאול על תחומים ספציפיים, אשמח. מבחינתנו - -

מה הנושאים שמתוחמים?

- - קודם כל אנחנו רואים את זה בכמה טקטים, הטקט הראשון – והבאנו את זה מהתושבים עצמם – עצירת הדימום. כלומר, ההחלטה הזאת המטרה שלה היא לעצור את הדימום הקהילתי, לעצור את הדימום של עסקים, של חקלאות, של חינוך. מקומות שבהם אנחנו רוצים לייצר סיטואציה שבה אנחנו כממשלה מצליחים, אנחנו מבינים שהתושבים לא נמצאים בבתיהם או לא בסיטואציה רגילה, ואנחנו רוצים שנייה להבין איך אנחנו יכולים ככל האפשר בכל תחומי החיים, לאפשר להם שגרה או וודאות כלשהי, בתנאים של חוסר וודאות. אני לא מהשולחנות הביטחוניים, אני לא יודע לספק את האמירות מתי יהיה שקט בצפון, אבל אני יודע להגיד שהחלטת הממשלה הזאת, המטרה שלה היא לייצר לתושבי הצפון ככל שאפשר, וודאות בשני תרחישים; תרחיש אחד קראנו לו – פותחים את ה-1 בספטמבר בצפון באופן רגיל. כלומר, לימודים בקריית שמונה לצורך העניין. ותרחיש ב' שאנחנו מקווים לא להגיע אליו, אבל גם לאופציה שב-1 בספטמבר לא יהיה אפשר לעשות את זה, שהמערכת תדע לספק את הסחורה בשני התרחישים. זה בעצם מה שכיווננו את כלל משרדי הממשלה אליו. זה הווקטור שאמרנו – אנחנו רוצים לעשות את זה.

(הצגת מצגת)

ואם נעבור על המטרות, אז המטרה הראשונה שלנו – ושוב, המטרות האלה מתכתבות עם האמצעים, עם הפעולות של המשרדים. זה לא עכשיו מטרות של אקדמיה או של משהו תיאורטי אלא כל אחת מהפעולות בממשלה אמורות להתכתב עם המטרות האלה. והמטרה שלנו כאן היא איחוד קהילות והצפנת אוכלוסייה. אני לא בא להצפין אוכלוסייה למקומות שאסור, אני בא להגיד: אני מבין שאנשים התפנו, והיה פינוי תחת אש או תחת מלחמה, בואו ננסה לנצל את החודשים הקרובים כדי שנייה לעשות היערכות מחדש למי שרוצה. לא באיזה מדיניות של ממשלת סין של להצפין אוכלוסייה בעל כורחה אלא מי שרוצה שהממשלה תוכל לתת לו את התנאים לעשות את זה. לדוגמה – בתי ספר עורפיים. כלומר, אם אנחנו מבינים משיחות עם תושבים וגם כמובן עם ראשי המועצות שחינוך זה ציר מרכזי בחיים של הפרט, ואמרו לנו תושבים: אני נמצא במלון ורע לי במלון, אבל אני מוכן להישאר פה כי הילד שלי נקלט יפה במערכת החינוך המקומית. אז אני מבין שאני צריך לספק לו את הסחורה עד ה-1 בספטמבר התשפ"ד. ולכן כמעט רבע מהתקציב התוספתי הולך לסוגיית החינוך, בין אם זה לבינוי, לבתי ספר עורפיים, למיקום שלהם, להרחבה שלהם, להעמדה שלהם, בין אם לשדרג את המענים הפדגוגיים של החינוך בלתי פורמאלי. כלומר, לבוא ולהגיד: אנחנו מבינים שחינוך זה אחד הצירים המרכזיים, בנוסף לביטחון, בנוסף לתעסוקה ולדיור – בוא נספק את הסחורה שם.

ובאמת אני חייב להגיד שמשרד החינוך, שלא נמצא פה, אבל הוא לקח על עצמו משימה כבדה, שזה להיערך לשני התרחישים. ולכן זאת המטרה הראשונה.

מטרה נוספת היא שיפור רמת החיים במגורים הזמניים, בין אם זה בשאר חלקי הארץ, בין אם זה המון קהילות, בטח במרחב הכפרי של קיבוצים ומושבים, מצאו את עצמם, וזה אידיאלי מבחינתנו, שרשות קולטת עת עצמה. לדוגמה יש לנו פה את מטה אשר, שהיישובים הדרומיים ייקלטו את הישובים הצפוניים. זה אותה מערכת חינוך, זה אותו מרחב כפרי, זה התרחיש האידיאלי. זה לא התרחיש שפותר לנו את קריית שמונה או את שלומי או מטולה, או ישובים מה שנקרא, יותר עירוניים. אבל אין ספק שברמת המועצה האזורית זה מה שהיינו רוצים לעשות. ולשם אנחנו גם מכוונים. בסדר?

יש עוד סעיף בהחלטה, לעבודה של משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם משרד ההתיישבות, החשכ"ל ואגף תקציבים, לייצר פתרונות או להבין איזה פתרונות אפשר, שהם לא קרוואנים שזה המון זמן ומאוד יקר להביא. אפשר לעשות בחלקים הדרומיים של המועצות האזוריות, כדי לאפשר הצפנה של אוכלוסייה שרוצה בכך. לדוגמה, יש בתים ישנים בקיבוצים מסוימים, כמה עולה לשפץ אותם. מה שנקרא, שלחנו את משרד הבינוי והשיכון ומשרד ההתיישבות לעשות שיעורי בית מהר. לבוא אלינו חזרה עם תוכנית ולראות איך אפשר לפתור את זה.

רציפות חינוכית כמו שאמרתי, זה אחד הדברים המרכזיים בהחלטה.

סליחה, לפני ששלחת את משרד הבינוי והשיכון – שאלת את התושבים אם מישהו שגר בדפנה וכולי, רוצה לגור?

שאלנו אותם, אלה דברים שהבנו מראשי המועצות, אלה דברים שהבנו מתושבים שאמרו לנו. קודם כל, הבנו שאוכלוסייה חזקה, לא חיכתה למשרד ראש הממשלה היקר או לכלל משרדי הממשלה, האוכלוסייה החזקה מצאה את עצמה כבר שוכרת בעכו ובנהריה ובחלקים הדרומיים או בתל אביב. אנחנו מנסים סיטואציה, זה מאוד קשה להשפיע על השוק הפרטי של הדיור, זה אחד הדברים הכי מורכבים בהחלטה הזאת. אבל אנחנו מנסים לבוא ולהגיד: בואו נראה מה אנחנו יכולים כממשלה לנסות להעמיד כתשתית שהפרט יוכל להחליט בקיץ מה הוא עושה. זה מה שאנחנו מנסים לעשות. זה יומרני אבל אנחנו צריכים להתחיל איפשהו.

אז לשאלתך, זה מבוסס בין היתר על שיח עם תושבים. לא צריך לעשות תהליכי שיתוף ציבור ארוכים וכולי, כי אנחנו קיבלנו את האחריות להחלטה בזמן פציעות. קיבלנו את זה חמישה חודשים לתוך המלחמה. ביום הראשון לכתיבת ההחלטה, כבר היו ציפיות של חמישה חודשים. זה לא עניין אף אחד שזה התברר בין משרדים וכולי, היינו צריכים לספק את הסחורה ומהר. ואני חושב שהצלחנו בסך הכול לעשות עבודה שהיא מניחה את הדעת, טובה ותעשה טוב.

אשלים את שאר המטרות ואז נתקדם - - -

זריז. יש לי עוד אנשים.

אתה מבין שיש לך - - - בזמני וועדה.

אני משתדל שמי שבא לוועדה, לא לתת לו לחזור הביתה בלי לדבר, כי זה לא מכובד. בבקשה.

בסדר גמור. סיוע לחקלאות, עסקים ותעסוקה – שמנו המון תקציב תוספתי לעולמות של עסקים ותעסוקה, אנחנו מבינים שאנשים שיוצאים משוק העבודה, כל חודש שעובר פוחת הסיכוי שיחזרו לשוק העבודה, ולכן יש שם לא מעט תקציבים על שוברים והכשרות לפרט. ובנוגע לעסקים, אנחנו מדברים על תמריצים ומענקי סיוע לעסקים כדי שיעברו את התקופה המאתגרת הזאת, בנוסף לפיצויים של רשות המיסים וכולי, אלא איך אני כעסק, כפרט, יכול לעבור את התקופה הזאת, איך אני יכול לעשות שינויים בעסק שלי.

חיזוק הרשויות המקומיות – הרשויות המקומיות בסוף נמצאות בחזית, והם עם הפנים לתושב. יש פה לא מעט תקציב לשוטף של הרשות, להוצאות החירום. יש סעיף שקשור לחיזוק ההון האנושי שעובר שחיקה מטורפת בתקופה הזאת של המלחמה.

הגברת תחושת הביטחון והחוסן – שוב, מבחינת הביטחון הפיזי, יש פה את האלמנטים של המיגון, של מרכיבי הביטחון שאנשים אמרו שבנוסף לחינוך ולתעסוקה, זה רכיב מאוד מרכזי: הביטחון וגם החוסן. יש פה תקציבים תוספתיים משמעותיים למרכזי החוסן, למנהלים קהילתיים, לאנשים שהמטרה שלהם היא לשמור את הקהילה, רכזים קהילתיים ומתכננים קהילתיים ופעולות בתקציב פעולה, לשמור את הקהילה המפוזרת, לרכז אותה, לשמור עליהם בקשר. אנחנו מבינים שהאלמנט הקהילתי זה משהו שאנחנו חייבים לסייע לאנשים להחזיק.

אלה האלמנטים המרכזיים. שוב, אוכל להרחיב. יש עוד שקף אחד שמדבר על הפעולות. דיברתי על זה, אלה האשכולות של הפעולה. ויש המון פעולות ותקציב תוספתי משמעותי מאוד. אנחנו מדברים על החלטה - - - כולל רכיבי הביטחון שהם 1.9 מיליארד, אנחנו מדברים על החלטה של 3.3 מיליארד לרמה המיידית, ועוד 3.0 מיליארד לשיקום ולפיתוח. המון המון מהציבור שואל: רגע, מה קורה עם הפיתוח, מה קורה עם הפיתוח? אם היינו מחכים לתוכנית הפיתוח, לא היינו יכולים להביא את ההחלטה הזאת בזמן הזה. ולכן זה משהו שאנחנו נתחיל לעבוד עליו, מה שנקרא, מחר, על איך אנחנו מייצרים מנועי צמיחה לצפון שימשכו.

עמוד אחרון – אוכלוסיית היעד של החלטת הממשלה, זה משהו מאוד משמעותי שניסו לעשות. היה לנו חשוב מאוד – ראש מועצת חורפיש כאן הוא גורם שעזר לנו מאוד להבין את העניין הזה – שאוכלוסיית ההחלטה לא תהיה רק הרשויות המפונות או היישובים המפונים, אלא כל מי שנמצא ב-0 עד 5 קילומטר מהגבול ונכלל ב-975. למה? כי לפעמים בחלק מהסיטואציות, היישובים, הם קוראים לעצמם ה"יישובים הכלואים", כלומר הישובים שלא פונו. בחלקם הם היו בסיטואציה יותר קשה מיישוב שפונה. ולכן עשינו עבודה משפטית ומקצועית מאוד מאומצת כדי להראות שגם האוכלוסייה הזאת זכאית לאותם מענים. ולכן אני גאה להגיד, אני שמח להגיד, שהצלחנו כן לייצר את הפתרון הזה שההחלטה מתייחסת לכלל הרשויות המאוימות. זאת נקודה משמעותית מאוד.

שוב, כלל המענים שלנו מיועדים גם לאוכלוסייה שנשארה, גם לאוכלוסייה במלונות. אסיים פה. אם תרצו אענה לשאלות.

זה הרבה כסף. הלוואי וזה יתממש. אני מכיר פשוט. תגיד לי מי הגורם המתכלל? יש כאן יותר מדי - - -

משרד ראש הממשלה, לא?

אנחנו לא הולכים על מודל - - -

הנה, כי יש שילוב של תקציבים.

אנחנו במודל של מטה יישום. מטה יישום זה מודל אינהרנטי בתוך הממשלה, זה לא איזה גוף חיצוני, אלא ממש מודל של מטה יישום בתוך משרד ראש הממשלה, כמו שעשינו בתוכניות אחרות. תעמוד או יעמוד בראשו מנהלת מטה יישום בדרגה משמעותית מאוד ועם כתפיים רחבות. מטה היישום הזה יכלול גם את המענים המיידים, מעקב, קשר של תיאום שוטף עם הרשויות, קשר שוטף – לשבת על הראש של המשרדים, למרות שבחלקם לא צריך לשבת הראש, חלקם עובדים, כמו שאנחנו עובדים עם 'אופק צפוני' ועובדים טוב, כדי לוודא את היישום של ההחלטה. בתוך כמו שאמרת, יש פה תקציבים שצריך לנצל בחצי השנה הקרובה. המיליארד הזה הוא עד סוף 2024, זאת מנה משמעותית מאוד. וגם לתכנן את תהליך השיקום והפיתוח.

משפט אחרון – במשרד ראש הממשלה נעשתה בשנה וחצי האחרונות עבודה בשיקום, שנקראת שיקום ארוך טווח אחר רעידת אדמה. ונתנה בעצם כמשרד ראש הממשלה, מה ההנחיה הממשלתית, כלומר איך אנחנו כממשלה צריכים בעצם לעבוד אחרי שיש לנו אסון משמעותי מאוד. ואחד העקרונות – כמו שראיתם באחד השקפים פה – זה היה לבנות שוב אבל טוב יותר ממה שהיה. והמטה הזה, אחד המטרות שלו זה לא רק מענה למיידי, אלא להבין איך אנחנו מייצרים צפון שהוא חזק יותר, בנוי טוב יותר, עם מוקדי צמיחה טובים יותר ממה שהיה. כלומר, לקחת את המשבר הזה כהזדמנות, זה גם אחד מהעקרונות, ויהיה צוות בתוך המטה הזה, שהוא יסתכל ככה, הוא יסתכל תשתיתית ואסטרטגית, והוא לא יהיה רק בצרכים השוטפים. זהו.

שמע, אתה דורך לי על האצבעות עם נושא רעידות האדמה, כי אני מאוד מאוד בתוך זה, ומאוד מאוד מודאג.

הצעתי ביושבי בוועדה הזאת, לבטל את אחד המשרדים שאין לו הרבה מה לעשות, לא אגיד מי ומה, ולהקים את המשרד לפגעי טבע וסכנות קיומיות. מתוך זה – סתם, הייתי מעורב, אתה צעיר, הייתי מעורב בשיטפון שעטף את העיר נהריה עם נזקים עצומים לקניון שם ולבתים פרטיים, שעד היום לא קיבלו תשובה הולמת. וחס וחלילה אם יהיו רעידות אדמה, זה לתכלל כל כך הרבה דברים. ואתה יודע מה, עד אפילו פיגועי טבע שלא מטופלים בדיוק בידי המשרד הקיים. אמרתי, תקימו משרד. אופוזיציה תיתן לזה פוש רציני. יש שמה כל כך הרבה, עם 5 מיליארד שקלים, זה המון. ויש עשר ערים בצפון שנכללים בתוך סכנה מיידית לרעידות אדמה. אם חס וחלילה זה יקרה, זה יהיה אסון שיעטוף את כולנו. אבל לא הקימו. ולכן שאלתי אותך, מי מתכלל – כי אני מודאג מאוד. מתי לעשות ישיבת מעקב?

שלושה-ארבעה חודשים למימוש הכסף?

לדעתי אפשר באמצע. כלומר, שלושה חודשים, זה נראה לי - - -

שלושה חודשים - - - לא אוהב את החופשים הארוכים של הכנסת הזאת, גם הוועדה הזו עבדה בפגרה האחרונה. אבל תגידו לי אתם מתי. הוא אמר שלושה חודשים - - -

נהיה בקשר, אנחנו גם מייצרים דיווח לממשלה כמובן. נוכל לייצר גם לכם.

אני אשמח. ישבתי פעם בממשלה, לא כל כך - - -

היושב-ראש, משפט אחרון: נוכל כמובן גם לשלוח לכם את העבודה הזאת שנעשתה במשרד ראש הממשלה.

אנחנו נשמח לקבל. ולממ"מ בבקשה, כי הם היועצים שלי בעניינים האלה. יש לי המון חומרים, אבל הם מתמצתים לי דיווח מנהלים שזה יעיל מאוד מבחינתי. צריך לערב עוד כמה שותפים בישיבה הזאת?

נתייעץ עם מי שכתבו את הדוח.

לא, אמרתם שאתם הולכים לשים שם איזה גברת בדרגה בכירה.

מנהלת המטה תהיה, זה עדיין לא הוכרז מי יהיה המנהל או המנהלת, זה דברים - - -

אז תגיד לנו, כי אנחנו רוצים להזמין גם אותך כמי שהביא את זה וגם את המנהלת למימוש. נקיים ישיבת מעקב תוך שלושה חודשים. הצוות שלי מת ממני, אבל אין לי דרך אחרת. תודה רבה. אני מקווה מאוד שזה יתממש. פיקוד העורף, אני מתנצל בפניך, אתן לראש מועצת חורפיש בבקשה ברשותך. תודה לך.

שלום לכולם, כבוד היושב-ראש, הגעתי באיחור, הייתי בוועדת הכספים והגעתי. כן הייתי חייב להגיע. אם אני מדבר דברים נוספים, אני רוצה להודות לשני גופים שביקרו אותנו בזמן המלחמה, שזה משרד ראש הממשלה, שבא עם הצוות שלו וביקר ושמע את הצרכים המיידים של הכפר. ושר הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף, שהגיע וביקר אותנו ושמע והקשיב וכן דחף כמה דברים. אז מילה טובה לכולם.

אני מקווה שכל מה שנכתב אתמול ואושר בהחלטת הממשלה כן יתממש וכן יינתן. אבל אני רוצה להתייחס ולתת לכם יום שגרתי במלחמה היום. אנחנו נמצאים ביישוב שהוא ליד הגבול שהוא במרחק של שני קילומטר מהבית הראשון שלי בכפר. המרחק שלו מהדואר – 3.8. למה דואר? כי זה מרכז החיים של הכפר. ואז נכנסו לתוך הצעת המחליטים, אבל באמת הייתה הרבה עבודה מאומצת לשכנע את האנשים, את משרדי הממשלה שאנחנו כן סובלים. מעבר לאלה שישנים בתוך בתי מלון, והמפונים – אנחנו ישנים במקלטים. ההבדל ביננו שהם ישנים בבית מלון, אנחנו ישנים במקלטים כל לילה. הילדים שלנו מרטיבים כל לילה. אנחנו במצב רווחתי קשה מאוד. המועצות אצלנו מתמוטטות מחוסר תקציב שוטף למועצה. ודרך אגב, אני לא אדם פוליטי, באתי מהמשטרה וישר התמודדתי ונכנסתי למועצה. אבל המצב כואב מאוד. הכלכלה – אין כלכלה. אין תיירות. כל המסעדות סגורות. הפחד המתמשך אצל הילדים, אצל הזקנים, הכול. אראה לך גם תמונות של הבת שלי, איך היא רצה לתוך המקלט, בת 24, ובוכה וקשה לה והיא בטראומה מאוד רצינית. מה נגיד לכל אלה שנמצאים בתוך הטראומה הזאת? כל היירוטים, מזל"טים בלילה, ירי תותחנים. הכפר אירח 1,300 חיילים ביום במהלך חמישה חודשים. תעשה כפול 30 כפול חמישה חודשים ותראה כמה ימים אני נתתי את כל המקומות הציבוריים שלי, בתי ספר, מקומות קדושים, ואני מארח את החיילים אצלי כרגע במגרש הכדורגל שהוא לא מגרש בכלל. המצב קטסטרופלי, לחלוטין. שקל אחד לא קיבלנו. שקל אחד. עכשיו אנחנו שמענו ונכנסנו להחלטה, ואני מקווה שתתממש. ועם הצוות הנהדר של משרד ראש הממשלה, באמת יש לי תקוות.

לפי מה שהוא המליץ, אנחנו ניפגש בעוד שלושה חודשים.

יפה. אני רוצה להגיד עוד דבר אחד: הנושא של בניית מקלטים או ממ"דים, הם באו ונתנו החלטה מ-0 עד 2, אבל ריבונו של עולם, 0 עד 2 אין אנשים.

הפכנו את זה. היה כאן דוידוביץ', בעזרתו וההמלצה שלו, כרגע בוחנים היפוך מגמה.

יפה, אנחנו - - -

כי אי-אפשר להניח ב-0 עד 2.

נכון. אני נמצא במקום שאני כן יכול לבנות את הממ"ד הזה. אני מביא קבלנים, יבנו. אנשים יציגו קבלות וחשבוניות, ובוא נשלם להם. למה אנחנו ממתינים, שתהיה מלחמה כוללת? אני מארח אצלי 40 חיילי מילואים מהכפר שלי. בלחיצת כפתור יש לי 600 חיילים מהכפר שלי שהם מעל גיל המילואים שיכולים להגן על כל הקו הצפוני. ואני כן מתגבר בשתולה, באביבים, אני, כיתת הכוננות שלי, היא נותנת שם הגנה.

אתמול אני מקבל טלפון שאנחנו צריכים לצמצם את כיתות הכוננות. אלוהים ישמור, לא סיימנו את המלחמה, תמתינו רגע. מה אתם מצמצמים בינתיים? על מה? אתן לך רק דוגמה אחת, נפצעו שני חיילי מגלן במתת. כיתת הכוננות שלי חילצו אותם. הצבא לא יכול להגיע מהגבול. אני חילצתי אותם ואני הוצאתי אותם. שמע, יש דברים שמקבלים החלטות מזוויעות, שלא מקובלות על אדם סביר, כאין לשמוע אותם. אני מקווה, באתי היום רגוע, בישיבות הקודמות שלי בכנסת הייתי קצת סוער, אבל מסיבה אחת – אחרי שנכנסו מ-0 עד 5. אתן לך בדיחה: הדואר רחוק עשר מטר, אז אתה לא נכנסת בפינוי כי הוא היה מ-3.5, אתה מבין? עשר מטר.

שווה להרוס את הבתים של הכפר.

רציתי להעביר את הדואר להתחלה של הכפר ואז יהיה מרחק של פינוי. אבל אגיד לך משהו – אנחנו לא נתפנה, אנחנו נשמור על הגבול. זו הגבורה שלנו. היישוב היחידי שנשאר איתן עם תאורה ברחובות זה חורפיש. אתה נוסע מנהריה לצפת, היישוב היחידי שאתה יכול לשתות בו מים זה חורפיש. אתה רואה, אתה רואה אנשים ואתה רואה חיילים ואתה רואה הכל. אנחנו מגיני הצפון האמיתיים. אני איבדתי שני חיילים במלחמה הזאת ויש לי 10% מהתושבים שהם אנשי מילואים. אני מגן הצפון. אנחנו לא עוזבים, אנחנו שומרים על הגבולות שלנו ועל המדינה שלנו בקו הצפוני, ולא ניתן לאף אחד שירגיש שהוא מבריח אותנו מהבתים שלנו. תודה לכם.

אני מצדיע לך. תודה רבה לך. יכולתי לקחת את הדברים שלך בערבון מוגבל, אבל מכיוון שאחד היועצים שלי התארח עם היחידה שלו אצלכם. אז כל מה שאמרת דברי אמת.

זה אתה? היית למעלה בצימר הזה?

כל פעם שחזרנו מפעילות, לא הסכימו לקחת כסף. ביקשנו לשלם, ועד שהסכים לשלם, בא מישהו, תושב שלכם ושילם במקומנו.

פעם הבאה שיישן במגרש הכדורסל.

אגיד לך עוד משפט אחד בשביל להראות איזה עם אנחנו, עם כל כך איתן, חזק ומאמין: אירחנו 1,300 חיילים. לא נתנו לחיילים לאכול מהאוכל של הצבא. התאגדנו כולנו ועשינו אוכל לילה לילה לחיילים. וגם אם מישהו היה מגיע בשעה אחת ולא אכל, יש לנו אנשים שתרמו ובאו לכנסת ונתת להם הוקרה, שנתנו אוכל ובישלו בשביל החיילים ללא תמורה. אנחנו מלח הארץ. אני מקווה שבכל מפגש שהיחס לדרוזים, בעיקר, הוא יחס הוגן, שווה בין שווים, כי אנחנו מלח הארץ, אנחנו שומרי הגבולות, ואנחנו נהיה בכל מקום.

ואני רוצה להגיד לך – יש לי כמה מג"דים שנלחמים כרגע בחאן יונס, וגם שלי נלחמו בדרום. ואנחנו נותנים את הכול. לפחות, לפחות, לפחות – תדחפו. אנחנו סובלים גם במועצות הדרוזיות, שאין תוכנית חומש ואין כלום. בושה. בושה. אני אומר לך בושה.

אני מסכים. ב-86' הייתי מ"פ צעיר. הסמ"פ שלי היה בחור דרוזי, בחור אמיץ.

אני זוכר אותך מהמשטרה.

תודה רבה וברוך הבא. נקווה שדברים יזוזו. נעשה על זה ישיבת מעקב. בבקשה, פיקוד העורף. ולאחר מכן רח"ל ונדמה לי שנתתי לכולם – לא?

יש עוד.

הרסת לי את הבריאות. אז זריז, בסדר? אני מתנצל.

הכי זריז שאני יכול. היושב-ראש, מבחינת סטטוס מפברואר הקודם, הוצג לכם שהסתיים שיפוץ המקלטים בקריית שמונה, המקלטים המשותפים. כיום הסתיים השיפוץ גם בנהריה פרט לחמישה ומעלות באופן מלא. כלומר, אנחנו מדברים על עוד 500 מקלטים שהסתיימו. מבחינת מה שקראתם לו היפוך מגמה – אנחנו בסוף כמובן לא קובעים את המדיניות, אבל חשוב להגיד שכן עובדים עכשיו בקילומטר הראשון. אמנם תחת מגבלות, אבל בישובים כמו ברעם, מעיין ברוך, עתיד להתחיל ביצוע מחדש. לחדש את הביצוע. בישובים כמו שלומי – וחבל לי שהוא הלך – אנחנו מתחילים עכשיו תכנון למדרגה הנרחבת יותר של הישוב. והדבר הזה כן בפעולה.

מבחינת דברים שאני נדרש להתייחס אליהם עד כה – עלה הנושא של חדרי ביטחון. חשוב לי לציין שבכל מה שנוגע ל'מגן הצפון', חדרי הביטחון זכאים לממ"ד בלי שאלה. מעבר לזה אנחנו עושים פרויקטים של שיתוף פעולה עם משרד הבינוי והשיכון לחיזוק חדרי ביטחון וגם חיזוק לרעידות אדמה. זה זכאות מלאה – שלא יהיה ספק. מה שכן, כמובן שאזרח צריך להישאר בחדר ביטחון ולא בחדר רגיל אם אין לו ממ"ד נכון לעכשיו.

מבחינת מקלטים באשקלון, חשוב לציין – זה לא תקציב של הצפון. זאת החלטה 852 שבאה מתקציב ייעודי.

תתקשר לדוידוביץ' אם ככה. ייתן לך ברכות.

הוא חותך ורידים.

אני אין לי שום דבר להגיד על דוידוביץ'. זהו מבחינת הדברים העיקריים. הרבה נאמר פה על ידי אופק צפוני, אני לא רוצה סתם לחזור.

תודה רבה. רח"ל?

שלום אדוני היושב-ראש, איציק גיא מרח"ל. אני חייב ליושב-ראש תשובה משבוע שעבר, אז תכף עמיתתי תתייחס פה לקידום - - -

רשום.

אני זוכר. לקידום החלטת הממשלה לצמצום הפערים בתחום רעידות האדמה. ואני חושב שסך הכול העניין הזה על המסילה, ותכף ניכנס פה לפרטים קצת יותר חשובים.

הדבר הראשון, ההחלטה לפינוי, ופה אני ככה קצת מדבר בשם צה"ל, ההחלטה לפינוי לא נובעת מטווח – צריך לתקן את הדבר הזה, כי זה חוזר על עצמו בהרבה מאוד מקומות – אלא מאיום ספציפי לגבי ישוב וככה זה גם מפורט בהחלטות הממשלה, ברשימה של ישובים ממופים על ידי צה"ל ובהתאם לצורך מבצעי מובהק, מחליטה המדינה לפנות. ברור שזה אירוע חריג מאוד ומשמעותי, ולכן הדבר הזה נעשה מאוד מאוד במשורה, תחת היבטים של הצלת חיים.

הדבר השני – רח"ל כתבה מסמך מדיניות, החלטת ממשלה ותוכנית לאומית לנושא של מתפנים עצמאית. לא אפרט פה, זה גם לא המקום לגבי התוכנית הזאת. אבל היא קיימת, היא מתואמת מול כלל משרדי הממשלה השותפים. אפנה לממ"מ ונעשה פה איזשהו תיקון לדבר הזה. זו אמנם הוראה שקיבל המשרד להגנת העורף ב-2012 במסגרת החלטת ממשלה 'מלון אורחים', אבל עשינו לדבר הזה הסדרה, כולל התאמות למלחמה הנוכחית, להיערכות לזירת צפון. היה לי חשוב להדגיש את הסוגיה הזאת ונעשה לזה תיקון.

יעל קליגמן מהוועדה הבין-משרדית לרעידות אדמה תתייחס לנושא של החלטת הממשלה. בבקשה יעל.

שלום, יעל קליגמן, ראש תחום מדיניות בוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. לפי החלטת ממשלה התחלנו בקיץ הקודם לעבוד במסגרת ועדת מנכ"לים על הצעת מחליטים לצמצום פערי היערכות לרעידות אדמה. היינו אמורים להגיש את ההמלצות לממשלה ב-15 בנובמבר, אנחנו יודעים מה קרה והעבודה בעצם נעצרה. השר הנחה לפני כמה שבועות לחדש את העבודה הזאת במטרה להביא את ההצעה לאישור הממשלה או ועדת השרים לעורף בזמן הקרוב. ולמעשה אנחנו נמצאים בשלבים אחרונים של ניסוח הטיוטה. אני מקווה שבזמן הקרוב היא גם תופץ למשרדי הממשלה האחרים כדי לקבל את ההתייחסות שלהם ולאחר מכן להביא את זה לאישור הממשלה.

ההצעה הזאת מדברת על צמצום פערי ההיערכות לרעידות אדמה, ובראש ובראשונה זה הנושא של המבנים. מדובר גם על התחדשות עירונית וגם על חיזוק מבנים. בראש ובראשונה בעשרת הישובים שאתה הזכרת. אבל הסיכון הוא לא רק במבנים האלה, אלא גם במבנים מעבר. לפחות אנחנו נתחיל בישובים האלה. לפי המיפוי שהתחדשות עירונית עשו, בערך מחצית מהמבנים מתאימים להתחדשות עירונית והיתר צריכים לעבור חיזוק. על זה חלק נכבד מהתקציב המדובר.

נושאים נוספים אלה נושאים שקשורים להיערכות הממשלה והמדינה בכלל, בין אם זה מדובר על חיזוק של מתקני הממשלה, שיפור יכולות המענה, בין אם זה הכשרה של רשויות מקומיות, תכנון של אתרי דיור זמני, טיפול באתרי מורשת תרבות ונושאים נוספים.

הבשורה פה היא בנושא התקציבי. הרעיון הוא פה להביא מקור תקציבי שהוא למעשה חוץ ממשלתי. אנחנו רוצים להעביר תיקון חקיקה לחוק של רשות מקרקעי ישראל בדומה לקרן לשטחים פתוחים, שבו 4% מתקבולי המיסים מקרקע שהמדינה מקבלת ילכו לטובת צמצום פערי ההיערכות לרעידות אדמה. ובעצם המנגנון הזה יממן את כל הפעולות שהזכרתי, בתקופה של בערך 17 שנה.

אני מכיר את הנתונים, עשיתי כמה דיונים בעניין הזה. לא יודע בכמה מהם השתתפת. על פי הדוח של מבקר המדינה שהוא - - - אני לא מודאג – אני מבוהל. מבוהל ממה שחס חלילה עלול. ואנחנו באזור סיכון, מה לעשות. ואזור סיכון ממשי.

איציק, מה לגבי מקלטים לשהות ארוכה? יש התעסקות בזה?

כן. פיקוד העורף עושה עבודה יחד הרשויות המקומיות בנושא של שהייה במה שנקרא "מחסים ציבוריים". כל מה שלא מאפשר איזשהו מענה רשותי למחסורי מיגון. גם פה זה אירוע חריג שאנחנו מתייחסים אליו בהקשרים של זירה צפונית, והוא מובל על ידי פיקוד העורף בסיוע איפה שצריך של משרדי הממשלה.

תודה רבה. משטרה? ואחר כך כיבוי והצלה.

צוהריים טובים אדוני היושב-ראש, בהתאם לדיונים הקודמים, הרחבנו את תרחישי הייחוס כפי שסקרנו בעבר. מאחר ופה זאת ועדה פתוחה, אז לא נגיע לכל הפרמטרים. וכן, בוצעו תרגילים משותפים מול פיקוד צפון ומול פיקוד העורף.

בהתייחס להערה של מבקר המדינה בנושא הטיפול באירועים: אז למרות שבמצב המשפטי לכאורה, האחריות היא צה"לית, אבל עדיין אנחנו כן נותנים את המענים. כמובן בתוך תיעדוף האירועים. ברור לנו שהמאמץ העיקרי שלנו הוא מאמץ להצלת חיים ולשם אנחנו כן מגיעים. אבל אירועים אחרים ומינוריים, אנחנו בוחרים מתי להגיע ואיך להגיע כדי לטפל באירוע, לאור המצב הביטחוני, בטח ובטח בקו הרכס. מבחינת ההתעצמות, כפי שסקרנו בפניך אדוני היושב-ראש, כן הייתה התעצמות גם במהלך הרציפות התפקודית בנושא הגנרציה וגם על מקומות המיגון. שאר הדברים כפי שפרטנו. עד כאן.

תודה רבה.

אני בכל זאת מודאג, ואמרתי לך את זה בפעם הקודמת. לא יודע כמה כוח תוכלו לרכז כדי לטפל. לא יודע מאיפה. לא מצליח לרכז. וראוי שתתנו לזה את הדעת. כי זה לא מסודר. זה לא מסודר. שנינו יודעים שזה לא מסודר. אלא אם כן תציגו פה תוכניות מסודרות. תודה.

בבקשה, כיבוי והצלה.

שלום, כפיר רח"ט מבצעים. אנחנו עוסקים בצפון מאז המלחמה ואנחנו מוטרדים מאוד וגם מאותגרים כי זה קיץ יחד עם מלחמה. זה אתגר אחר לגמרי משתי סיבות עיקריות: אחד, מטען האש הוא אדיר. מטען האש שאני מדבר עליו זה הרבה מאוד מקומות שלא התכוננו לקיץ בשל סיבות ברורות. גם כוח אדם של המועצות, לא משנה באיזה טווח, 0–4, 0–5, 0–6, בכל המקומות האלה אתה רואה ממש מטען אש גדול מאוד. והדבר השני זה המאיץ הנוסף שיש לנו, מעבר לאדם, יש לנו את הנפילות ואת כל הדברים שאנחנו חווים אותם ביום-יום, שזה מאתגר אותנו בשריפות ומוקדים רבים לאורך כל הגזרה.

בהקשר הזה, אנחנו עם צה"ל מאוד מחוברים בכל הרמות, מרמת החטיבה, אוגדה ופיקוד. אומר שלא לכל מקום יכולים להגיע, לא בגלל שלא מגיעים, מגיעים לנפ"קים, מגיעים לנקודות, אבל לא יכולים להיכנס בגלל איום הנ"ט. אנחנו משאיות עם חתימה מאוד גבוהה והצבא לפעמים לא מאפשר לנו להיכנס. מה כן? מה שעשינו זה לקחנו כיתות כוננות שגויסו בצה"ל. ציידנו אותם ברכוש שלנו, בציוד שלנו, חמש ישובים הייתי אומר, אני יכול למנות אותם – יפתח, מטולה, אביבים, יערה ושומרה - -

ראיתי את זה.

- - ושמנו שם כלים שלנו מתוכנו מתוך הנחה שכיתות הכוננות נמצאים שם. מבחינתנו כמה שיותר מהר להגיע לאש, היא מסיימת את האירוע. הכשרנו את הכיתות האלה. הם עובדות. וזה המענה שכרגע אנחנו מנסים להעצים אותו, כי אנחנו לא יכולים להגיע לכל מקום על קו הגבול. אנחנו נמצאים טיפה מאחור ואז אנחנו נקראים, לא בהיבט שלנו, אלא בהיבט שצה"ל לא נותן להיכנס ואמרתי למה. ולכן תפיסת ההפעלה שלנו השתנתה קצת. להכשיר את כיתות הכוננות, לתת את המענה המידי כי הם נמצאים שם. הם מכירים את השטח. עם הציוד שלנו, עם ההכשרה שלנו, ואת זה אנחנו מעצימים. אני מדבר על קשר איתם ועל הכול. כמו יחידה אורגנית שיש לנו בפנים שאנחנו עובדים איתם. אנחנו עוסקים בזה הרבה מאוד, כל לילה, קריית שמונה וכולי. המון כוחות פזורים. עם הכוחות שלנו, כוחות מעטים, ברור שמול האיומים יש לנו כוחות מעטים, אבל נמצאים בכל מקום. לא אכנס, גם יש לנו פעילות רחבה מאוד בדרום. לא הפורום לפרט עליה כרגע. ואנחנו עוסקים בזה יומם ולילה ומנסים לתת את המענה הטוב ביותר. בינתיים עומדים באתגרים. יש לנו שריפות אדירות בקריית שמונה, אתם רואים את זה בתקשורת. כל נפילה כזאת זה עשרות שריפות בכל מיני מקומות.

עם מזג אוויר שיהיה, נגעת פה בשינוי אקלים, שינוי אקלים אדיר יהיה לנו הקיץ הזה. עם קשר למלחמה ובלי קשר למלחמה – זה יעצים לנו את השריפות בצורה משמעותית ביותר מכל עונה אחרת. עד כאן. תודה.

תראה, אני בכל הזדמנות מביא את זה לידיעת אנשי כיבוי האש. בתפקידי הקודם כיושב-ראש הסתובבתי קצת, קצת, ממש מעט באירופה. אבל חוויתי את השריפות הגדולות ביוון. ואז כשישבתי מול שר החוץ של יוון, אחר כך שר הפנים, גם בגרמניה, העליתי רעיון: בואו נממן טייסת. והשר הקודם טיפל בזה כשהבאתי את הרעיון. טייסות משותפות, אימונים משותפים, כלי אחיד פחות או יותר, אינני מבין, אולי שלושה סוגי כלים שיהיה קל לתחזק אותם. ריכוז של חומרים בשתי נקודות באירופה. כשאנחנו שותפים.

כשאתה צריך לשים כסף על טייסת זה המון. אבל כשאתה צריך לשים חלק יחסי על טייסת, כשבין שעתיים היא אצלך, וטייסים מפה להעביר לשם, לנקודות מוסדרות, כמעט כבר הרמתי כאן כנס של כל הממשל ביוון, זה משטרת היערות, יש כל מיני כאלה, זה לא משנה. כנס בנושא איזשהו פרויקט משותף לנו ולאירופה. מה ששילמו היוונים על כמה כפרים שנשרפו הוא עשרות מונים יותר יקר מהקמת טייסת. אותו דבר חס וחלילה אם יקרה כאן אותו דבר. שילמנו ביערות הכרמל. והרעיון הוא רעיון פשוט, שיתופי פעולה. כל אחד ישים את הכסף, אני לא יודע כמה, זה מעט יחסית. עם שתי נקודות של טייסות באירופה, כי היבשת גדולה. אחת מהן קרובה גם לאזור שלנו. והנה, איזשהו פתרון. וגם שיתופי פעולה שהם מאוד חשובים היום בעולם הנוכחי. אף אחד לא הרים את זה, אחרי שהממשלה התפרקה וחבל.

אגיד רק משפט אחד – זה טוב בשגרה, במלחמה אתה מכיר את זה טוב ממני. הסיוע ההדדי בין מדינות מורכב מאוד, אם בכלל קיים.

בסדר. אבל אתה יודע, גם לפעמים מלחמה, הפסקת אש או משהו, אבל היערות בוערים. אין לזה איזשהו מנעול או משוואה. מלחמה לא, שגרה כן. אפשר לעשות איזשהו שילוב. יש הרבה טייסות שיהיו מרוצות מאוד לבוא ולהתאמן גם במקום מלחמה. אני לא יודע.

אבל כל האימונים של פעם-פעמיים בשנה, ורכישת חומרים מספק מסוים שיוזילו את זה. וטייסות עם שתיים או שלושה סוגי מטוסים, ואימונים משותפים שעושים. והעולם הולך ומתחמם. כל המדינות ישלמו מחיר כבד. אבל לצערי פרשה הממשלה וזה לא יצא אל הפועל.

אגיד רק משפט אחד, לא כל דבר יוצא אל הפועל, אנחנו והמשטרה מקדמים עכשיו את הסיפור של מסוקי הכיבוי בצורה מאוד אינטנסיבית. אני מאמין שזאת תהיה בשורה בזמן הקרוב.

הלוואי ובהצלחה. אני בעניין הזה מכוון, אני בוגר של השריפות הגדולות בפרוזדור ירושלים. אחד שכמעט נשרף בישוב יד לשמונה או בשורש. בעניין הזה אני מאוד מכוון. אבל צריך לעשות מעשה. כל פעם שיש פה מישהו מהכיבוי, אני מנצל את זה כדי שזה יירשם לפרוטוקול, שלא תגידו "לא ידענו".

תודה לך. משרד הפנים, פס"ח בבקשה.

איציק מפס"ח (פינוי, סעד, חללים), רק אעדכן לגבי הנושא של קליטת אוכלוסייה. הכנו תוכנית לקליטת 100,000 תושבי הצפון במתקני קליטה, במקרה של הרחבה או של התרחבות המלחמה בצפון. אנחנו מגבירים גם את קצת התרגילים במתקני הקליטה ברשויות הרלוונטיות. אישרנו תקציב של 1.1 מיליון שקל לנושא הדרכות של סגלי מתקני קליטה. בנושא תר"חים (תחנת ריכוז חללים) יש עדכון גם בזה, אישרנו תקציב של 3.3 מיליון שקל להקמת תר"ח בציפורית. תר"ח צפוני. וביצענו עד עכשיו כ-140 הדרכות לסגלי מתקני קליטה.

תודה רבה. מישהו ממשרד הכלכלה רוצה להגיד משהו? מי אתה בבקשה?

לא ממשרד הכלכלה, אלא מהתאחדות התעשיינים.

בבקשה.

ליאור כוכבי מהתאחדות התעשיינים. אני יודע שיש פה דגש על העורף בדיון הזה, אבל רציתי לתת ככה כמה נקודות לעניין העסקים, אזורי תעשייה. כי אחרי שהעורף שם את הילדים במסגרות, אז הוא הולך למקומות העבודה. כ-26,600 עובדים נמצאים ביישובי המפונים, 16% מהם הם עובדי תעשייה. אגב, רק לשים לב על כך שיש לכם על השולחנות בקבוקי מים – מי עדן מייצרים באזור התעשייה קצרין, נביעות באזור תעשייה צפוני בקריית שמונה. זאת תעשייה שהמשיכה לעבוד לכל אורך הלחימה, בכל הימים.

חשוב לנו מאוד בכל דיון שיש, ואנחנו מקיימים את זה גם עם 'אופק צפוני', אבל הבחור ממשרד ראש הממשלה, בכל ועדת היגוי שיש ובכל דיון שיש, לשתף גם את התאחדות התעשיינים שמייצגים את התעשייה הישראלית פה בכל מה שקשור למוגנות גם באזורי התעשייה, גם במפעלים עצמם, גם בשימת ממ"דים. זה רלוונטי לאנשים שאין להם מוגנות, לא רק בבתים שלהם, לא רק במערכות החינוך, אלא גם במקומות העבודה שלהם.

תודה רבה. אני לא יכול לעזור לך, אבל אולי בקטע של התקציב של משרד ראש הממשלה, נוכל למצוא שם איזושהי נישה. צריך לבדוק את זה.

תודה.

משרד הבריאות? יש לכם משהו? בבקשה אדוני.

סרגיי נזרוב, האגף לשעת חירום במשרד הבריאות. להתייחסות בתחום המיגון מתפרץ – חולקו עד עכשיו אמצעים בתחום הזה, 66 מיגוניות. מומש תקציב של כ-14 מיליון שקלים. יש תוכנית למימוש 4 מיליון שקלים נוספים. אם זה ב - - - אם זה במיגוניות. בתחום של פינוי, המשרד בכלל מתעסק בכל הנושא של כניסה למערכה רב-זירתית או מערכה צפונית. כולל גם תפיסת הפעלה שגובשה, אנחנו בוחנים אותה ובחנו אותה בשני תרגילים מאוד חשובים שהיו לגביהם לקחים גדולים. גם בהיבט של פינוי חצרי"ם, שזה חולים בעלי צרכים מיוחדים במתאר תחת אש. זה בשיתוף פעולה עם פיקוד צפון ופיקוד העורף. וגם בתרחיש של עלטה, היה תרגיל במטרופולין חיפה, תוך כדי הפעלה של מרכזי גנרציה שהופעלו על ידי הרשויות, ותוך שיתוף פעולה בין השאר גם עם משרד התיירות, כשאנחנו יחד עם משרד האנרגיה, כרגע מטייבים מיפוי של החדרים שיכולים להוות יעד פינוי לחולים מונשמים או נתמכי נשימה. זה פחות או יותר בהיבט של הנושאים שדיברו כאן היום. נשמח כמו כולנו להיות כבר בשלב שאנחנו נערכים להחזרה של שירותי רפואת שגרה בכל היישובים שפונו, עם חזרתם של התושבים. תודה.

תודה רבה לך. מל"ל – בבקשה גברתי.

שלום, הילה שמש, רמ"ח מרחב אזרחי. אדוני היושב-ראש, קודם כל תודה רבה על קיום הדיונים האלה. כמי שמשתתפת בלא מעט דיונים, אני יודעת שאתה לא אוהב את ה'פינג פונג' אז לא התערבתי. אבל אני חייבת להגיד שכוחה של החלטת קבינט, כוחה כהחלטת ממשלה. אין שום הבדל.

אבל אתקן אותך, כי יש החלטה של הקבינט להקים צוות. לא ראיתי החלטה - - -

זו ההתייחסות הבאה שלי. הנקודה הבאה.

אם מדברים על 302ב מ-2018, היא מתחלקת לשני חלקים. החלק הראשון זה בניית תוכנית בהיקף של - - - לעומת החלק הראשון, זה באמת היה בניית תוכנית בהיקף של 5 מיליארד שקלים, וצריך לאשר את זה מחדש. לצערי זה באמת לא עלה ולא אושר. המערכת לא עבדה מספיק טוב. אפשר להפנות את האצבע על כל מיני גורמים שהיו כאן: נפילת הממשלה מיד לאחר מכן; החלפת ממשלות; שנים ללא תקציב; קורונה, אפשר להבין את כל העניין.

אנחנו אחרי, מה עכשיו?

אנחנו אחרי. וזה מה שאני בעצם חושבת שכדאי שנצא מכאן. יש כאן שתי בשורות גדולות מאוד. הדבר הראשון, התקצוב הגדול מאוד, גם ל'מגן לצפון' וגם כפי שהציג משרד ראש הממשלה לתקצוב עם תקצוב מאוד מאוד - - -

אין ספק.

משהו שאני הייתי חושבת נכון לחזור הביתה ולהציע, באמת המכתב שאותו דיבר דוידוביץ' של אגף התקציבים. לעשות איזשהו דיון אצלנו, להבין על מה מדובר, ואיך אנחנו יכולים לקדם את העניין הזה.

אקדים את הסיכום שלי. ההחלטה מ-2018, 302ב – יש החלטה להקים צוות. לא התקבלו החלטות. אין שינוי בהגדרות הטווחים כמו שעכשיו באים ואומרים: לא, מ-X עד Y, בהשתתפות הדיירים.

ראה, בהחלטת הממשלה לא כתוב הטווח. בגלל שאני המון שנים במל"ל ובמקרה - - -

לא, עזבי אותי מהטווח. עזבי, אני איתך, עד שבעה קילומטר אני לא מתווכח, בסדר? אני מדבר על המימון.

לא, לא, לגמרי. אמרתי, אם אני יוצאת מכאן עם משהו, זה לחזור הביתה ולשבת - - -

אני יודע שהאוצר, לא שהוא רוצה להביא לי – אין לו. כי אין החלטה שאומרת שאני מחיל את המימון מ-X עד Y. אין. וכאן נדרשת כניסה של המל"ל כדי לחתוך.

אני אומר מהניסיון שצברנו בדרום, אם אתם תחילו על תושבים חלק מהמימון – לא יקרה. לא יקרה ונעמוד בפני אותה שוקת שבורה עוד פעם. תמצאו, אולי לא יודע מה, תצורות אחרות של משהו שכונתי, לא פרטי אם אתם לא רוצים. הכי פשוט ללכת עם מה שאנחנו כבר יודעים לעשות. מה שבנד'ה אומר שהוא יודע לעשות.

הכול קיים, רק תשחררו את הכסף.

ולא, ותגדירו, עזבו אתכם מהדברים האלה, מי יעשה שתיים על חשבון כך וכולי. עזבו, אין הגדרות. אין החלטת ממשלה שמדברת על זה. אני מכיר גם קצת האוצר, הייתי שם. נוח. ואין לי טענות אליו. נוח, כי היריעה מצומצמת מאוד. אתם צריכים לבוא ולהגיד: רגע, בוא, ראש ממשלה, אתם המל"ל, ראש המל"ל שאני מכיר אותו היטב, שייתן שורה אחת – האם זה נשאר או לא נשאר. כי לא מצאנו בשום מקום החלת החלק היחסי על האזרח.

ואומר פה דוידוביץ' ואומר פה בנד'ה – תעזבו אתכם, תנו לנו לעשות. עם זה את הולכת הביתה.

אמרתי את זה בתחילת דבריי.

משרד האוצר, אני פוטר אותך כי אין. ביקשתי מכם שתביאו לי את ההחלטה לגבי ההחלה של החלק היחסי על האזרח – לא תמצא. אין.

הרעיון הזה, זה לא החלטה, אמרתי את זה גם בפתח דבריי, הוא סוכם מספר פעמים. יש דיונים של אלוף פיקוד העורף על הדבר הזה, הוא לא דבר שהומצא פה - - -

עזבו חברים. אם אין לך החלטה.

רגע, חשוב להגיד שוב ואמרתי את זה בפתח דבריי, אני רואה שצריך לחזור על זה שוב: המטרה של עבודת המטה שאנחנו מבקשים, והמכתב שהוזכר פה, זה מה שהוא מבקש. אפשר לקרוא אותו פה לפני כולם. הוא מבקש לזרז את עבודת המטה כדי להשלים את העבודה ולזרז את העניין הזה.

זה מה שאני מבקש מכם. אתם בעוד חודש-חודשיים, תהיו אצלי עוד פעם.

מה שהדבר הזה, נקודת המוצא שלו היא שב-2019 תוקצב תקציב למיגון של לא מעט יחידות דיור. כפי שהוצג פה, סדר גודל של 300 יחידות דיור הסתיימו ונמסרו לתושבים. זה אחוז מאוד קטן מ-2019, מתייקר. אי-אפשר להמשיך ככה. זו האמירה של - - -

אני מסכים עם כל מה שאמרת. אני רק מבקש שתבואו ותגידו לוועדה. מה שהוועדה אומרת – הכללים שנהוגים בעוטף, בצפון – הם מסוכנים על אחת כמה וכמה. כי יורים נ"טים ישירים אל תוך הבתים. ואם לא היינו מפנים את התושבים, היו כנראה גם הרוגים מהנ"טים האלה. יש, אבל לא חלילה בהיקפים שהיו אמורים להיות.

ולכן אני אומר, כל הפטנט הזה על חשבון האזרחים, הוא לא עובד. תתנו את הכללים הנהוגים בעוטף, מה עוד שאין הוראת קבינט או ממשלה שמגדיר את זה, יש החלטה לבחון את זה, להקים וועדה. ופה אתם נכנסים לעניין. ראש המל"ל, השר לשעבר צחי הנגבי, יודע לעשות את זה. תביאו את זה בפניו. תביאו החלטה. אצטער מאוד אם ההחלטה תהיה, אוקיי, ההחלטה היא להחיל חלק יחסי על התושבים. אבל תביאו בחשבון, זה לא יקרה. הנה באשקלון זה לא קרה. יש לבנד'ה ניסיון. תזמנו אותו שייתן לכם הרצאה בעניין הזה. אחר כך נשבור את הראש עם התקציב. העניין הוא שאין החלטה.

יושב הראש, אשמח להתייחס לנקודה שלך בשני דברים קטנים.

בבקשה.

ראשית, כפי שגם נאמר פה על ידי 'אופק צפוני', יש כיום מסלול שנקרא "מימוש עצמי". מתוך כל האנשים שזכאים למסלול מימוש עצמי, אנחנו מדברים על כ-140 שבחרו בו, ורק תשעה הגיעו בכלל לשלב התכנון. אנחנו מדברים על אנשים מכפר יובל. יש פה קושי מורכב מאוד וזה כש - - -

אתה מתייחס למה שאמר בנד'ה, שאומר: עזבו אתכם. כל הדברים האלה, אתם לא יודעים לעשות את זה. מכיוון שאנחנו כבר הוצאנו מכרזים ויש לנו קבלנים ואנחנו יודעים להוזיל את זה – תלכו אצלנו. אם רק תשעה מתוך 140 הלכו לתכנון – זה קצב איטי מאוד.

ועניין נוסף לגבי התקצוב; הוא צודק, תוקצב סכום יפה ב-2019 שנתן מענה לכ-500 יחידות דיור לממ"דים. זה מה שיש לנו כיום. זה בערך 450 שהם בבנייה.

אנחנו מסכימים שזה לא מספיק בלשון המעטה.

בוודאי. אבל ביחס ל - - -

טוב, בעוונותיי כי רבים, יש מישהו שלא נתתי לו לדבר? אין? תיירות – בבקשה גברתי.

שלום, אירית - - -

הנה יש לכם עכשיו כסף. מיליארד שקל במשרד ראש הממשלה, תממשו.

אני רוצה דווקא להתייחס להיערכות שלנו לגבי פינוי לכשיידרש מאיתנו לעסוק בכל הנושא של טיפול במפונים באזורים בצפון. היינו שמחים מאוד לדעת קודם כל את המיפוי של האוכלוסייה ושל היישובים ושל מיפוי האוכלוסייה בתוך כל היישובים האלה, על מנת שנוכל לתת את המענה.

המנגנון שלנו אכן קיים, יש לנו מוקד ויש לנו אנשים שיושבים בחמ"ל ועוסקים ונותנים את כל המענה שקשור לפינוי האוכלוסייה במלונות.

אולי הממ"מ יוכלו לעזור בעניין הזה. כי איך אומר איתן – אין קישוריות. אנחנו לא יודעים לדבר.

הנתונים קיימים, הבעיה היא החיבור בין הגופים.

לכן היינו רוצים לקבל את המנדט או את האישור לדבר עם - - - יישובי.

קבלי חופשי את המנדט, את האישור. הנה, בתוך החלטת הוועדה. לטובת העניין, אין לי בעיה עם זה.

- - - ועל מנת להיערך לעוד אוכלוסייה של 45,000 שיצטרכו לקבל חדרים. על מנת לעשות את זה נכון וטוב, אז אנחנו צריכים את הנתונים הללו כדי להכין את עצמנו.

זה לא פינג פונג, אבל אני רוצה להתייחס, זה פשוט עניין מבצעי. אין כרגע החלטה על פינוי נוסף. נקודה. והדבר הזה הוא לא לשיח. ההחלטה הזאת היא על פי דרישה מבצעית של צה"ל שכרגע לא קיימת. לכן לא נכון לעסוק בנושא הזה בכלל.

ההבהרה התקבלה.

יש פה גם הפקת לקחים על מה שקרה. זה אירוע לא פשוט.

זה אירוע. גברתי, זהו?

כן, תודה.

יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? לא. אז כמה דברים – בנד'ה, אני לא יודע איך תקרא לזה, היפוך מגמה, משהו - - -

זה לא היפוך מגמה.

מה הצעת?

זאת תוספת של 2 עד 9. צריך להסתכל על זה כך.

אז תוספת. נראה איך אנחנו פותרים את העניין הזה. אני כבר אומר לכם שישיבת מעקב של משרד ראש הממשלה, תגידי לו – תוך שלושה חודשים מיליארד שקל, זה הרבה כסף לראות איך מממשים את העניין הזה.

פה אנסה לחבר – גברתי מהמל"ל וגם אדוני ממשרד האוצר – לגבי 680, החלטת הממשלה או הקבינט 302ב מ-2018, ראוי שתובהר. למיטב הבנתנו, למיטב בדיקתנו ובדיקתו של משרד מבקר המדינה, איך החלטה על המימוש האישי בנוגע למרחקים. אין. אין. אין. רוצה הממשלה? הממשלה חושבת שזה צריך להיות כך? שתביא החלטת ממשלה. אבל ברגע שאין – אתם צריכים לממן עד שבעה. כמו בדיוק בעוטף. אין. אין שום. כמו שאמר איתן וכמו שאומר דוידוביץ' – אין שום החלטה. וראוי שהנושא יובהר ומי שצריך לטפל בזה זה המל"ל ולא האוצר. כי עם האוצר זה נוח. הייתי שם. הטענות הם לא אליך. אל תיקח את זה אישי.

יש החלטה אמנם להקים צוות, וכמו שאמרתי לגבי המרחקים והמימון – מה שהוועדה מבקשת, דורשת, שתהיה הבהרה חד משמעית שזה לא ייפול בין הכיסאות. כרגע זה נופל בין הכיסאות כי כל אחד מתרגם את זה איך שנוח לו. אנשי האוצר מתרגמים את זה איך שנוח להם, בנד'ה אומר – תביאו כסף, אני יודע לעשות את זה. זהו.

סליחה, החלטה 975 מדברת על מ-0 עד 5.

אני לא יודע להבדיל. אם אתה אומר, אתה יודע.

החלטה 975 זו החלטת ממשלה. אני צודק, נכון?

לא, אבל המיגון זה הם.

אני מדבר בכללי.

פינוי, אני מדבר על המיגון ששם כואב לי, כואב ממש כי זה חיים.

אנחנו נקיים, בנד'ה אנחנו נזמן, הוועדה תזמן ותיזום ועדה עם מינהל התכנון. תזמין את סמנכ"ל הבינוי במשרד החינוך, אעשה שולחן עגול. נזמין את מר דוידוביץ'. להזמין מישהו מהאוצר או להזמין עוד מישהו? לא. זה רק עניין של חקיקה.

משרד החינוך.

פטור מחובת הנחה וכולי. אתה יכול בבקשה להכין לנו חצי דף או להיות בקשר עם מנהלת הוועדה כדי שנוכל לגבי מינהל התכנון להגיד לה מה מהות הפגישה? אשתדל לעשות את זה מהר. אין לנו זמן. מהר מאוד.

אנחנו נתיישר בנוגע למה שהמינהל יכול, בסדר? ברשותך. אני אאשר את עצמי.

פקע"ר רלוונטי מאוד למינהל התכנון.

יוזמן גם פקע"ר. הארה עם אלף. אם יהיה עוד מישהו, אין שום בעיה. נעשה שולחן עגול. ביקורת המדינה – אם אתם רוצים נשלח לכם, לא חובה.

דיון המעקב הזה היה חשוב מאוד, בחלק יש בשורות ותיקונים ושיפורים מהדיון הקודם. בהחלט אנחנו מתקדמים בכל המובנים. נעשה עוד דיוני מעקב, לא נרד מהנושא הזה כי זה בנפשנו, ונצטרך להביא את מי שצריך להביא. לכם אני אומר, הנושא של רעידות אדמה לא נפתר. זה לא בפיקוד העורף, זה לא בשום מקום, זה בנפשנו. מ-2018 – לא עשינו מספיק. יקרה אסון חס וחלילה, אגיד את זה כל פעם. המספרים שמשרד מבקר המדינה מדבר עליהם, אני לא רוצה לטעות, זה על בתי חולים, על בתי ספר, על מבני ציבור. אני כבר עוזב את הבתים הפרטיים. יקרה משהו בזמן הלימודים, כל ההורים ירוצו לבתי הספר. יקרה משהו לבית חולים – צה"ל יצטרך להקים בית חולים שדה. ואיפה המסוקים, ואיפה הפינוי. באמת, זאת אופרציה ענקית. בגלל זה אמרתי למשטרת ישראל, באמת אין לכם תשובות וראוי שתשבו ותגידו: אין לנו תשובות. אבל בסוף, אף אחד לא מזיז את זה. אני אומר לך, אף אחד לא מזיז את זה.

אני אומר עוד פעם לפרוטוקול, בנושא רעידות האדמה היה ראוי להקים משרד לאסונות טבע. היה ראוי. ובפרט שיש שם הרבה כסף. לצערי זה לא קרה. זהו.

אני רוצה להודות לכם שבאתם ותרמתם כל אחד את חלקו המאוד חשוב. תודה למשרד מבקר המדינה, תודה לבנד'ה, לפיקוד העורף, לכל מי שהגיע לכאן וגם לכל מי שלא, בעוונותיי כי רבים, לא הזכרתי. אני מודה לכם שבאתם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:35.